פעמים 128 חיי משפחה בימי הביניים העורך: אבריאל ברלבב עורך משנה: מיכאל גלצר מזכיר המערכת: יאיר עדיאל מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

תמליל

1 פעמים 128 חיי משפחה בימי הביניים העורך: אבריאל ברלבב עורך משנה: מיכאל גלצר מזכיר המערכת: יאיר עדיאל מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

2 . הפעם בפעמים טובה בארי. שני שירים חדשים לר' יצחק לוריא אשכנזי )האר"י( ובחינת מכלול השירים המיוחסים לו שי א' אליסון גרברג. לשאלת אתוס העוני של יהודי המרחב המוסלמי בימי הביניים מרדכי עקיבא פרידמן. משבר בנישואין בתעודות הגניזה וההערמה בהלכה בתשובת הרמב"ם ומחקרם שלם יהלום. מוך: תכנון המשפחה בקרב יהודי צרפת וקטלוניה בימי הביניים יהודא דב גלינסקי. על מורשתו של ר' יהודה בן הרא"ש, רבה של טולדו: פרק בחקר ספרות השו"ת של חכמי ספרד הנוצרית. 175 ברוך מושבי. הערה על מספרם של יהודי בוכארה באמצע המאה התשע עשרה לזכרם חיים סעדון קווים לדרכו של אברהם הטל בחקר יהדות תוניסיה. 213 דב הכהן קווים לדמותו של אברהם הטל פעלים עזרא שבט על אודות יומן הרשת גילוי מילתא בעלמא פרס בן צבי למרדכי עקיבא פרידמן פרס ע"ש יצחק בן צבי לאוֹרי שחמון

3 טובה בארי שני שירים חדשים לר' יצחק לוריא אשכנזי )האר"י( ובחינת מכלול השירים המיוחסים לו ר' יצחק לוריא, האר"י )ירושלים צפת 1572( היה מגדולי המקובלים שפעלו באמצע המאה השש עשרה, והשפעות תלמודו ומנהגיו נפוצו והשתרשו ברבות מקהילות ישראל, בקרב אשכנזים ועדות המזרח כאחד. כידוע יצירות כתובות מעטות מאוד של האר"י שרדו )ואפשר שלא העלה דברים רבים על הכתב(, ורוב מפעלו הרוחני הגיע אלינו בתיווכם של תלמידיו ובראשם ר' חיים ויטאל. לפיכך יש עניין מיוחד ביצירות חדשות מפרי עטו של ר' יצחק, גם אם אלו יצירות שככל הנראה נעדרים מהן עניינים בולטים מתחום תורת הסוד, התחום שעליו עיקר תפארתו של האר"י. השירים הנדפסים כאן לראשונה הם לפי הבנתי יצירות של האר"י שלא נודעו עד כה. השיר הראשון מקורו של השיר הראשון בכתב יד מן הגניזה הקהירית השמור בניו יורק, ספריית בית המדרש לרבנים.)FGP C )34818 ENA זהו דף אחד * מחקר זה נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע. אני מודה לפרופ' שולמית אליצור, שקראה את המאמר והעירה הערות חשובות. תודה גם לד"ר רונית מרוז ולד"ר אברהם דוד, שהשכילו אותי על קורות האר"י בירושלים ובמצרים, וכן לרב יוסף אביב"י, שקרא עמי את הפיוט למילה, הציע פירוש מקומי ועודד אותי לפרסם את השירים. פעמים 128 )תשע"א(, עמ'

4 ובחלקו העליון יש חור גדול וכתם. הדף היה ככל הנראה חלק מקובץ שירים ופיוטים לברית מילה. אלה השירים )או שרידיהם( המועתקים בו: 1. עמוד א: סוף פיוט של אברהם אבן עזרא מסוג פיוטי האהבה בתבנית שיר אזור. התחלתו: 'רוני בת הבתולה'. 1 בכתב היד שרד הקטע מטור 11, 'שם בידו דת כלולה', ועד הסוף. 2. המשך עמוד א וראש עמוד ב: פיוט שתחילתו 'לפני מלכ]ים[', ושחתום 'ליצחק לוריא אשכנזי חז]ק[', והוא הפיוט המתפרסם כאן. 3. המשך עמוד ב: פיוט נוסף למילה, תחילתו ']בטח לבי[ באל שוכן מרומים', סיומו 'חבלים נפלו לי בנעימים', ובראשו נכתב: 'גירה למי]לה[' )אחר, למילה(. 2 תבנית השיר אחידה, משקלו כמותי )המרובה( וחרוזו מבריח -מ ים. 4. סוף עמוד ב: התחלה של פיוט נוסף למילה, פתיחתו 'למשוש רננים הטו אזניים', ואף בראשו רשום 'גירה למילה'. 3 זהו שיר בתבנית מעין אזורית, והרפרן שלו, 'לילד שעשועים יהמו מעים // הבן יקיר לי אפרים', מצוין לחזור בסוף כל מחרוזת. בכתב היד שרדה המחרוזת הראשונה )מחרוזת הפתיחה( והמילה הראשונה - 'ישיש' - מפתיחת המחרוזת השנייה. במאגר של 'מפעל השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר' נרשמו שתי מקבילות לפיוט בכתבי יד; באחת מהן )בכ"י שטרסבורג, הספרייה הלאומית והאוניברסיטאית /14( הוא מיוחס ליצחק בכותרת ואף חתום כך. במקור אחר )כ"י ירושלים, שוקן 8( נרשם בכותרת: 'אחרת ללמילה לצדקה קלעי ז"ל', אבל חתימת השם בראשי המחרוזות משובשת )היא מתחילה באותיות למ"ד יו"ד 4 צד"י ונמשכת באותיות דל"ת קו"ף ה"א(. 1 נדפס: לוין, ב, עמ' מחזור ארם צובה, ב, דף תשמח ע"א-ע"ב. גם דוידזון הפנה למקור. ראו: דוידזון, אות ב 400. על השלמת התחלת השיר ומקורו בדפוס אני מודה לפרופ' אדוין סרוסי. 3 דוידזון, אות א לשיר השלם ראו: מחזור ארם צובה, ב, דף תשנא ע"א-ע"ב. 4 ראו לעניין זה את הערת דוידזון )שם(. טובה בארי / שירים לר' יצחק לוריא אשכנזי )האר"י( 10

5 דף מכתב יד שנמצא בגניזה הקהירית ובו שיר מאת האר"י, כ"י ניו יורק, ספריית בית המדרש לרבנים 34818( )ENA r FGP C פעמים 128 )תשע"א( 11

6 והרי נוסח שירו של האר"י: פזמ>ון< ]...[ ל פ נ י מ ל כ ]ים[ ]י ת י צ ב[ ]...י[ם // צ ו ל ו ל פ נ י הת]...[ ]...ים[ ]י [ ש כ ון ח צ י רי ך / וב צ ל כ נ פ י ך // ]...[ י ח ד יו ]...ים[ ]צ י ון[ ] ב [מ ש פ ט ת פ דה ו ש ב יה // מ ק ד ש ]...[ ]י [ב ן כ מ ו רמ ים ח]...[ ]..[מיר / האמיר / ו כ ע מ ]יר[ // ק ב ץ פ ז ו רי ך כ י א רכ ו י מ ים 5 ק נ א א ל י מ ח נ ה / ה י ה מ ק ום מ קנ ה // ש וכ נ י ענה / ה ו רד ב א ף ע מ ים ל ב נ י א ד ום ת ז כ ור א ת י ום י ר ו ש ל // י ם א ומ רים ע ר ו ע ר ו ו נ ל ח מ ים וב כ וס ב ת רע ל ה / ת ש קה ב נ י ע ו ל ה // וב ר וב ג א ונ ך ח י ש ת ה ר וס קמ ים אקרוסטיכון: ליצחק לוריא אשכנזי חז]ק[. משקל השיר: המתפשט המקוצר U ( U / / / //.)2 ביאור: 1 לפני מלכ]ים[ ]יתיצב[: כך יש להשלים על פי 'חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב' וגו' )משלי כב, כט(. הפסוק נדרש בשיר השירים רבה א, ג על צדיקים ותלמידי חכמים 'שמתיצבים בתורה'. וראו עוד שם: 'דבר אחר: "חזית איש מהיר במלאכתו" זה שלמה בן דוד; "לפני מלכים יתיצב" שהיה זריז בבנין בית המקדש' )א, ה(. אפשר שנרמז כאן שם בנו של האר"י, שלמה, שאולי לכבוד ברית המילה שלו חיבר אביו את הפיוט. אני מודה לרב יוסף אביב"י על הערה זו ועל ההפניה למדרש. המשך הבית בלתי מובן בשל ליקויו. 2 ]י[שכון חציריך: על פי תהלים סה, ה. ה'זוהר' )א, צד ע"ב( קשר פסוק זה לברית מילה, עניינו של השיר, ובעקבות ה'זוהר' הפך הפסוק לחלק חשוב בטקס ברית המילה. אני מודה לפרופ' יהודה ליבס על הערה חשובה זו. ובצל כנפיך: ללשון ראו למשל: תהלים נז, ב. ההמשך לקוי. על פי מה ששיערתי אפשר שבשני הבתים הראשונים מברכים את הנימול ומאחלים לו שיהיה לצדיק העוסק במלאכתו של הקב"ה, דהיינו בתורה, וחוסה בקרבת האל. מכאן ואילך רוב השיר מופנה בלשון בקשה אל הקב"ה שיגאל את עמו וינקום באויבי האומה. עניין המילה נזכר במפורש רק בבית ]ציון[ ]ב[משפט תפדה ושביה: ישעיה א, כז. ההשלמה על פי הפסוק והאקרוסטיכון השמי. מקדש... רמים: על פי 'ו י בן כמו רמים מקדשו' )תהלים עח, סט(. 4 ח]...[... האמיר: מילות הדלת לקויות ואין לעמוד על משמען. האות חי"ת בראש הבית ניכרת. וכעמ]יר[ קבץ פזוריך: קבץ את ישראל כמו שאוספים את השיבולים לאחר הקציר. ללשון השוו: ' קבצם כעמיר ג רנה' )מיכה ד, יב(. וכעמ]יר[: ההשלמה משוערת על פי הפסוק. כי ארכו ימים: ימי הגלות. 5 קנא אלי מחנה: קנא למקום המקדש )'מחנה'(. היה מקום מקנה: שהפך למקום מרעה )ללשון השוו: במדבר לב, א(. שוכני ענה: הנוסח משובש והמשקל לקוי. הורד באף עמים: השמד בכעסך את האויבים. ללשון ראו: תהלים נו, ח. 6 לבני... ערו: תהלים קלז, ז. אומרים: בפסוק 'האומרים', והמחבר שינה כדי להתאים למשקל. לבני אדום: כאן כינוי לכלל העמים. 7 ובכוס בתרעלה: ברעל ממית. טובה בארי / שירים לר' יצחק לוריא אשכנזי )האר"י( 12

7 צדו השני של כתב יד שנמצא בגניזה הקהירית ובו שיר מאת האר"י, כ"י ניו יורק, ספריית בית המדרש לרבנים 34818( )ENA v FGP C פעמים 128 )תשע"א( 13

8 רח ל מ ב כ ה ע ל ב נ ים ב כ י ת מ ר ור // כ י ק ב צ] ו[ פ ר ור / פ נ ים ב ר וב א ימ ים י ו ש ב כ ר וב ים ה ופ יע ה רע ה צ אנ ך // וז כ ור ע ד ת ך א י ך ת ז נ ח ל ע ול מ ים 10 א ל י ב ש וב ש יב ת צ י ון / ו ש ם ח ב י ון // עזך א ז ה י ינ ו כ מ ו ח ול מ ים א ין ע וד ב פ י מ ל ה / ז וכ רה ב רית מ יל ה // ו רצ ה כ מ ו ע ול ה / מ נ ח ה ו כ ש ל מ ים ש וב ה ב ש וב ה ו נ ח ת / ל ע ם ש ח ת // נ ש ח ת / ב י ד נ ח ת / ש מ ה ו ה וא מ ש מ ים ע"ב כ י י ח ז ה ש ם ת ם ה ימ ן ו ג ם א ס ף // ת ק רא ש נ ת רצ ון א ל יו ו ש י ל ומ ים נ א ור / ש ל ח נ א א ור / ומ ק ל ל ים נ א א ור // ש יא ור ש ר וף ו ש א ר כ י ל ח ט א ע מ ים הלשון על פי ישעיה נא, יז. בתרעלה: הלמ"ד תלויה. בני עולה: את הרשעים. וברוב... קמים: על פי שמות טו, ז. קמים: המתקוממים נגד האל, הרשעים, האויבים. 8 רחל... תמרור: על פי ירמיה לא, יד. בכי תמרור: בכי מר. כי... אימים: כי פני כולם קדרו )'קבצו פרור'( מרוב פחד בגולה. קבצ]ו[ פרור: יואל ב, ו; נחום ב, יא, ובמקרא 'פארור'. 9 יושב כרובים הופיעה: פנייה לאל, על פי תהלים פ, ב. צאנך: את ישראל. איך תזנח לעולמים: על פי תהלים עד, א ועוד. 10 שיעור הבית: בשוב אל י את שיבת ציון, ששם חביון עוזך, היינו כחולמים. ללשון הבית השוו: תהלים קכו, א; חבקוק ג, ד. ושם חביון עזך: בירושלים )בציון( חבוי כבוד ה', והלשון על פי חבקוק שם. עזך... חולמים: המשקל לקוי בסוגר. המעתיק רשם תחילה 'כחולמים' בעקבות לשון הפסוק מתהלים, ותיקן מעל השורה בתוספת 'כמו'. אבל בתחילת הסוגר חסרה תנועה, ואולי צ"ל: הוד ע ז ך )הצעת שולמית אליצור(. 11 אין... וכשלמים: הדובר מצהיר שאין לו יכולת לטעון ולבקש עוד מלבד שעצם קיום ברית המילה ייזקף לזכותו ויתקבל כאילו הקריב קרבנות בבית המקדש. נפוצה יותר הבקשה שהפיוט או התפילה יתקבלו כקרבן. 12 שובה בשובה ונחת: פנייה בבקשה לאל שיקיים את שהבטיח, כדברי הנביא 'כי כה אמר ה'... בשובה ונחת ת ו ש עון' )ישעיה ל, טו(. לעם שחת נשחת: לישראל, שנשבר או נבהל )'חת'( ונשמד )'נשחת'(. ביד נחת שמה: על ידי צאצאי אלופי אדום )'נחת' ו'שמה', בראשית לו, יז ועוד(, וכאן הכוונה לאויבי ישראל בכלל. והוא משמים: בשל רדיפות הגויים ישראל נחרד ומפוחד. 13 כי יחזה... ושילומים: על מנת שישראל )'תם', כאן כינוי לישראל הישרים והשלמים( יוכל שוב לראות את בית המקדש )'שם'( על משורריו )'הימן וגם אסף', השוו למשל: דברי הימים א טו, יט(, תודיע לו )'תקרא... אליו'( שהגיע זמן החסד )'שנת רצון'(, הגאולה, ועם זה הגמול )'ושילומים'(, הנקמה באויבים. תקרא... ושילומים: על פי 'לק רא שנת רצון לה' ויום נקם לאלהינו לנחם כל אבלים' )ישעיה סא, ב(, וכן 'שנת ש לומים ל ריב ציון' )שם לד, ח(. 14 נאור: פנייה לאל בכינוי. שלח נא אור: בקשה לאור הגאולה. ומקללים: ואת האויבים )המקללים את ישראל(. אור: קלל. שיאור שרוף: מחה את הרוע כמו ששורפים את החמץ. שיאור: בצק שלא החמיץ כל צורכו, ראו: משנה, פסחים ג, ה. ושאר: שרוף את השאור שבעיסה וגם את העיסה, שהחלה להתקלקל ולהחמיץ. שיאור... עמים: הציור מכוון ליצר הרע שהדובר מבקש על ביטולו מן העולם כי הוא משחית את כולם וגורם להם לחטוא )על פי שולמית אליצור(. טובה בארי / שירים לר' יצחק לוריא אשכנזי )האר"י( 14

9 15 ז ב ח ומ נ ח ה א ז נ ז ב ח ב ק ול ת וד ה // כ י ת ע ב יר ר וח ט ומ א ה ו ה א ש מ ים י ס ור ל ב ב א ב ן / ע ד כ ל א נ ו ש י ב ן // מ ד ע ]ו [ ד ר ד ע ח כ מ ים מ ח ו כ מ ים ח ול ה רא ה ח יל ה / ש ית ל ב אל]...[ // ]ו [א ס וף ל כ ל ח יל ה / כ י ש א פ ו צ מ ים ז וכ רה ל]...[ ]...[ ד ו ד ע ב ד ך ופ דה ע ם נ ע נ ה ]...[ נ ה ל ם ב]...ים[ תם תם 15 זבח... תודה: ללשון השוו למשל: יונה ב, י. אז: לעתיד לבוא, כשניגאל. כי... והאשמים: על פי 'והיה ביום ההוא... אכרית את שמות העצבים... ואת רוח הט מאה אעביר מן הארץ' )זכריה יג, ב(. והאשמים: השי"ן תלויה. 16 יסור לבב אבן: המשך תיאור אחרית הימים, שאז יתקיים מה שניבא יחזקאל: 'ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבם והס רתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר' )יחזקאל יא, יט; לו, כו(. עד כל... מחוכמים: באותה העת יבינו כולם את התורה )'מדע'( ואת דבריהם של החכמים )'ודרדע', מלכים א ה, יא(. על קריאת המילה 'דרדע' אני מודה לרב אביב"י. חכמים מחוכמים: המשקל לקוי. ואולי צ"ל: כ ח כ מ ים מחוכמים שני הבתים האחרונים לשון בקשה. 17 חולה: כנראה כינוי לכנסת ישראל, החולה בגלות. ראה חילה: ראה את פחדה וכאבה. ההמשך לקוי. וכנראה ניתן להשלים כך: שית לב א ]ל י ח יל ה[: פנה אל תפילתה. ]ו[אסוף לכל חילה: וקבץ את כל ישראל. הצעת ההשלמה של שולמית אליצור. כי שאפו צמים: כי הגויים, הצמאים לנפשם של ישראל, בולעים אותם. ללשון ראו: 'ושאף צמים חילם' )איוב ה, ה(. 18 הבית לקוי אבל תוכנו רומז לבקשה לגאולת ישראל המעונים ומדוכאים )'עם נענה'( בגולה. אחת המילים המחוקות פתחה באות קו"ף שהשלימה את האקרוסטיכון 'חזק'. ואולי ניתן להשלים את הדלת )כהצעת ש' אליצור( על פי דברי הימים ב ו, מב: ז וכ רה ל ]ח ס די[ ד ו ד ע ב ד ך ופ דה. השיר השני מקורו של השיר השני בכ"י ירושלים, שוקן 5385, דף כז ע"א-ע"ב. 5 זהו אוסף של שירי קינה על ירושלים והארץ, ערוכים בסדר אלף ביתי של התחלות השירים, ובכל אות מתחיל מספור השירים מחדש. ב אוסף שירים רבים של משוררי ספרד, אברהם אבן עזרא, יהודה הלוי, יצחק אבן גיאת, שם טוב ארדוטיאל ואחרים, 6 לצד שירים של יוצרים מאוחרים. כתב היד נערך כנראה 5 הגרסה הראשונה של מאמר זה, שכללה את השיר הראשון בלבד, כבר הייתה מוכנה למסירה כאשר תלמידתי שנהב ברטוב הסבה את תשומת לבי למקור זה, ותודתי נתונה לה על כך. 6 'כל אמרי אבותינו הקדושים אשר בארץ המה', כדברי העורכים בהקדמה לקובץ. פעמים 128 )תשע"א( 15

10 במצרים, ומאחר שאחד משני עורכיו, משה יהודה עבאס, מוזכר בו בברכת החיים, אין לאחר את עריכתו לאמצע המאה השבע עשרה. 7 בראש הקובץ באים דברי הסבר על תוכנו מאת העורך יצחק בן אליעזר חביב, ואחריהם הקדמה מליצית ארוכה שכתב העורך האחר, משה יהודה עבאס, ושיר שווה חרוז ארוך פרי עטו שחתם בו את שמו. 8 מעל שירים רבים באוסף צוינו הלחן והמשקל. בשולי הקינה המובאת כאן נרשם )אולי כתוספת מאוחרת(: 'לת']מרור[ ]כלומר לחן של קינה[ יענה ותנים'. לא מצאתי שיר שפתיחתו 'יענה ותנים'. באות גימ"ל של הקובץ כללו העורכים שלוש קינות בלבד: הראשונה כתובה בתבנית מעין אזורית ותחילתה 'גודל יגוני בעלות שיחי'. מעליה ייחוס לראב"ע, אך קינה זו אינה רשומה בין שיריו הידועים של אברהם אבן עזרא, ועל פי רמתה הספרותית קשה ליחסה לאברהם אבן עזרא הספרדי. ידוע על משורר 9 בשם זה אשר נזכר בין משוררים שפעלו בעת הזאת בסלוניקי ובקושטא. השנייה היא הנדפסת כאן, והשלישית, אף היא בתבנית מעין אזורית, תחילתה 'גדר דרכי בגזית צר', והיא אינה חתומה אך מיוחסת בכתב היד לרב יאודה )יהודה( ז"ל. גם אותה לא מצאתי ברשומות. 7 משה יהודה עבאס חי ופעל במצרים ונפטר שם באמצע המאה השבע עשרה. הוא הרבה לכתוב שירים ואיגרות מליציות אל אישים במצרים ומחוצה לה וכתב שירי קודש רבים מסוג הפזמונים ומסוג הבקשות שרווחו בעת ההיא. שיריו טרם זכו לאיסוף ולבחינה מחקרית ממצה. ולנשטין הקדיש לו כמה מאמרים ובהם דוגמאות משירי החול שלו. ראו דרך משל: ולנשטין, עבאס; ולנשטין, איגרת שירה, ועוד. 8 התחלת השיר: 'א ש חר אל שחרים וערבים / בשירים הלבבות הם משיבים', כולל שלושים ושלושה בתים שקולים, ואחריו עוד שני בתים של 'סימן', שבו רמז המשורר למספר בתי השיר. 9 על משורר בשם אברהם אבן עזרא ראו: בראדי, עמ' רה-רו, רי-ריא; וראו גם: ברטוב, עמ' 63, הערה 35. טובה בארי / שירים לר' יצחק לוריא אשכנזי )האר"י( 16

11 וזהו נוסח שירו של האר"י: ב קינה להר"ר יצחק לורייא אשכנזי ז"ל בשקל ב' תנועות ויתד ותנועה ג ל ת ה י ה וד ה / מ ר וב ע ב וד ה / כ י כ ל כ ב וד ה / נ ס ע ו נ ג ל ה ה ו רד ג א ונ ה / נ ח רב מ ע ונ ה / ע מ וד ע נ נ ה / ע ד ה ו צ ל ה גלתה נ יח ר ג ר ונ ה / מ ק ול י ל ל ות ש נ ה ב ש נ ה / י מ ים ו ל יל ות 5 ת ב כ ה ל ד רכ י צ י ון א ב ל ות ו י ה י ל א ב ל / כ נ ור, ו א ב ל / נ ב ל ו י וב ל, / א ב ל מ ח ול ה רה ב וב ב ל / ע נ ו ב כ ב ל / מ ש ח ית ל ח ב ל / ש מ ו ב א ה ל ה גלתה אקרוסטיכון: בראשי גופי המחרוזות: גן עדן; בראשי התיבות של גוף המחרוזת האחרונה: יצחק לוריא; החתימה מסומנת בכתב היד. משקל השיר: שתי תנועות, יתד ותנועה ) U ( בכל צלעית. ביאור: 1 גלתה... עבודה: על פי איכה א, ג. כי... ונגלה: ללשון השוו: ישעיה לח, יב. אולי יש לנקד 'נ ס ע' על פי לשון הפסוק, ומשמעו: נעקר. 2 מעונה: בית המקדש. עמוד עננה: ציור לנוכחות השכינה. עדה: סר, עבר מעליה )מכנסת ישראל או מירושלים(. כנראה מקור הניסוח בפסוק 'סר צ ל ם מעליהם' )במדבר יד, ט(, ובתרגומו הארמי: 'עדא תקפהון מנהון'. ללשון השוו: 'לא עדה עליו שחל' )איוב כח, ח(. וצלה: השלמה תחבירית ל'עננה', ורוצה לומר: צלו של הענן המגן - כינוי מטפורי לאל - סר מעליהם. עדה וצלה: נשות למך )בראשית ד, יט(, וכאן בשינוי הוראה של השמות הפרטיים למשמעם הכללי. 3 ניחר גרונה: על פי תהלים סט, ד. 5 תבכה... אבלות: על פי איכה א, ד. 6 ויהי לאבל כנור: על פי 'ויהי לאבל כ נ רי' )איוב ל, לא(. ואבל נבל ויובל: גם יתר כלי הנגינה מתאבלים. יובל: מין שופר, על פי 'והיה במ ש ך בקרן היובל' )יהושע ו, ה(; 'שופרות יובלים' )שם, ו(. אבל מחולה: המחול, ביטוי לשמחה, גם הוא א ב ל. שוב משחק בשם פרטי של מקום )שופטים ז, כב ועוד( לנושא כללי. ויש מפרשים 'מחול' ככלי נגינה, למשל רב סעדיה גאון פירש את 'מח לת' בפסוק 'ותצאן כל הנשים אחריה בת פים ובמח לת' )שמות טו, כ( כסוג של כלי הקשה. 7 רהב ובבל: כינוי לאומות העולם על פי תהלים פז, ד, וכאן אויבי העם. ענו: את ישראל. בכבל: במאסר. משחית... באהלה: שיעור הטור: האויב שם משחית לחבל במקדש )'באהלה'(. אולי רומז להכנסת פסל להיכל על ידי היוונים. משחית לחבל: ישעיה נד, טז. פעמים 128 )תשע"א( 17

12 ע ל כ ן ל נ יד ה / ה י ת ה ב ש ו ר ה כ י צ ר ל נ ג ד ה / ע ל ה ב ש ו ר ה 10 י ום ב א ל ל כ ד ה / לא י ום ב ש ו רה כ י ר ו ש ו ל ע נ ה / ה ם ל ה ל מ נ ה / י ונ ה ב א ונ ה / ש ב ע ה ו א כ ל ה ב נ פ ול ב י ד צ ר / ת ימ ן ומ ב צ ר / ע מ ה, ומ ב צ ר / נ פ ל ב נ פ ל ה גלתה ד רכ ו מ ש נ א ים / א ל ת ו ך ד ב י ר ה ה י ו מ קנ א ים / כ י א ל ב ע ז ר ה 15 ח וז ים ו ר וא ים / ב ית ה ו ע י ר ה ה י ה מ ג ד ל ע וז / ט וב ר וא י ומ ע וז / נ וף יפי ועז / א רץ ב ת י ל ה נ ת צ ו ו ה רס ו / ב ית א ל ו ש ס ו / ד ת ו ו רמ ס ו / א ות ה ב מ ע ל ה גלתה 8 על כן לנידה היתה: איכה א, ח, ורוצה לומר: מטולטלת, נעה ונדה. בשורה: בראותה, והטור יורד אל המשכו. 9 כי... בשורה: כאשר ראתה שהאויב עלה בחומתה )פרץ את חומות ירושלים(. ללשון השוו: 'בנות צעדה עלי שור' )בראשית מט, כב( וכן למשל בשמואל ב כב, ל. אני מודה לפרופ' ליבס על הערה זו. 10 ללכדה: לכבוש את ירושלים. 11 כי... למנה: גורלה רע ומר. רוש ולענה: צמחים מרים ורעילים. יונה... ואכלה: כנסת ישראל )'יונה'( אכלה לשובע את תוצאות עוולותיה )'אונה'(, והשוו: 'וישב עליהם את אונם' )תהלים צד, כג(. 12 תימן ומבצר: שמות פרטיים של אלופי אדום )בראשית לו, מב(, וכאן כינוי כללי לאויבים. שיעור הטור: בנפול ע מה ביד צר )על פי איכה א, ז(, הם בני תימן ומבצר )כינוי לאדום(, גם מבצריה נפלו ע מה בעת נפילתה. 13 דרכו: דרכו קשת, ירו. דבירה: אל מקדשה היו... ועירה: כאשר ראו האויבים )'משנאים'( את ירושלים )'עירה'( ואת מקדשה )'ביתה'( של ישראל הם קינאו בה כי האל היה בעזרה. 16 היה... בתילה: ממשיך את הרעיון שמובע בטורים הקודמים, אבל משובש ומשקלו פגום. ביאורו כנראה: בעבר, כאשר הגן האל )'היה מגדל עוז'( על ירושלים )'נוף יפי', כמו: יפה נוף(, הייתה העיר יפה )'טוב רואי', על פי שמואל א טז, יב(, חזקה )'עז ארץ'( ובנויה על ת ל ה. 17 נתצו... אל: האויב שיבר והחריב את בית המקדש. ושסו דתו: וגזלו את תורתם של ישראל. אולי רומז לגזרות נגד לימוד תורה. ורמסו אותה: וכבשו את ירושלים, את ארץ ישראל. במעלה: בגלל חטאיה של כנסת ישראל, בגידתה באל. השוו למשל: 'נפש כי תחטא ומעלה מעל בה'' )ויקרא ה, כא(. טובה בארי / שירים לר' יצחק לוריא אשכנזי )האר"י( 18

13 נ פ ל ה ע ט רת / רא ש ה ב מ רי ה ת י ר ש ג ב רת / ש פ ח ה קנ וי ה 20 ל קח ו ע צ רת / ב וג דים ל ע די ה ב א צ ר וב צ ר / כ רמ ה ו קצ ר / קמ ה ו ע צ ר / מ ל ך ב ח יל ה ל ב ה י י ל יל / א י ת וף ו ח ל יל / ע ול ה ו כ ל יל / א י ש יר ת ה ל ה גלתה י ום צ ר ח ס י די / ק רא ל ט ב ח ה וב מ ח מ ד י / רד י ום א נ ח ה 25 א וי כ י ש רי די / ש כ נ ו צ ח יח ה ע ד א ן צ ב י ה / ת נ ה ג ש ב י ה / ה ב ט ב ע נ י ה / ו רא ה ב ח יל ה ה ש ב ש ב ות ה / וב נ י ת מ ות ה / ה ות ר ו א ת ה / ק רב ה ג א ל ה השב 18 נפלה עטרת ראשה: כתרה של כנסת ישראל, המסמל את כבודה ושלטונה, נשמט. הלשון על פי איכה ה, טז. במריה: בגלל בגידתה באל נפלה עטרת הראש. 19 תירש... קנויה: השפחה יורשת את הגבירה. שפחה קנויה: כינוי להגר, וכאן הכוונה לצאצאיה. גברת: שרה אמנו. 20 עצרת בוגדים: חבורה של בוגדים, כינוי לאויבים. הלשון על פי ירמיה ט, א. לעדיה: כמו: את עדיה, את תכשיטיה, אוצרותיה. 21 צר: אויב. ובצר כרמה: וליקט את הענבים מכרמם של ישראל. וקצר קמה: וכרת את יבולי התבואה, ושני הציורים הם מטפורות למסירת ישראל, או רכושם, בידי אויביהם. ועצר מלך בחילה: ותפס את המלך עם הצבא, 'חילה' של האומה. 22 לבה: של כנסת ישראל. ייליל: יצעק בכאב. אי... תהלה: איפה קול הנגינה ושירי התהילה שהיו מושמעים על הקרבנות )'עולה וכליל'( בבית המקדש? 23 יום... לטבחה: ביום שהאויב )'צר'( הרג באכזריות )'קרא לטבחה'( את החסידים, הצדיקים. 24 ובמחמדי... אנחה: יום של אבל וכאב ירד על בית המקדש )'מחמדי'(. ללשון שני הטורים השוו: 'ידו פר ש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדש ה' וגו' )איכה א, י(. 25 שרידי: שארית הפלטה. שכנו צחיחה: חיים בשממה. הצירוף על פי תהלים סח, ז. 26 עד אן: עד מתי. צביה: כנסת ישראל. תנהג שביה: תהיה שבויה בגלות. הבט... בחילה: ראה את מצוקתה )'עניה'( ואת כאבה )'חילה', מלשון 'חיל כ יולדה', ירמיה ו, כד ועוד(. 27 השב שבותה: החזר את כנסת ישראל למצבה הקודם. ללשון ראו למשל: ירמיה ל, ג. ובני תמותה הותר: ואת הלקוחים למוות הצל, והלשון על פי תהלים עט, יא. הותר: כמו: התר, שחרר. ואתה: האל. קרבה גאלה: קרב אל כנסת ישראל וגאל אותה. הצירוף 'קרבה גאלה' על פי תהלים סט, יט. פעמים 128 )תשע"א( 19

14 ייעוד, צורה ותוכן בשיריו החדשים של האר"י שני השירים נתחברו לאירועים שונים וכנראה בתקופות שונות: הראשון נועד לברית מילה, והשני הוא קינה, אולי לתשעה באב. הם נבדלים גם בעיצובם התבניתי: הראשון כתוב בתבנית אחידה, 10 והשני בתבנית מורכבת של שיר אזור. 11 שני השירים שקולים בסכ מות של משקל כמותי על פי מסורת השירה העברית הספרדית, אך בשיר השני, המורכב מצד תבניתו, ניכר שמשורר שולט יותר באמצעים הפרוזודיים )המשקל והחריזה(. 12 אפשר שההבדל בין השירים ברמת השכלול הצורני והלשוני נבע מפער זמן ביניהם. אם נכונה ההשערה 13 שהועלתה בביאור שר' יצחק חיבר את הפיוט למילה לרגל הולדת בנו, שלמה, הרי הוא נכתב כשהיה עדיין צעיר )אולי כבן עשרים(, ואולי כתב את הקינה לאחר שנים, כאשר רכש בקיאות עמוקה יותר בטקסטים של שירה. את השיר למילה שקל האר"י במשקל כמותי בגרסה של המתפשט המקוצר פעמיים, 14 וחרז אותו בחרוז קבוע -מ ים, ואת הקינה שקל בסכ מה כמותית שבחר לשיר זה )שתי תנועות, יתד ותנועה(, כמקובל בשירים הסטרופיים. 15 בדומה 10 בתבנית זו כל הטורים )הבתים( בשיר נחרזים בחרוז אחיד ומשקלם לרוב כמותי. מקורו של דגם שירי זה בשירה הערבית, וממנה למדו המשוררים העבריים בספרד. ראו: פגיס, עמ' שלא כבשירי אזור רגילים, שבהם חרוזי האזורים זהים )כולל חרוזים פנימיים(, גיוון המחבר את חרוזי ה'אזורים' ושמר על אחידות הח רז, ל ה, רק בצלעיות האחרונות. נראה שהקינה של אברהם אבן עזרא 'איפה בני עליון נפלו ולא קמו', הכלולה בכתב היד הנדון, הייתה דגם לחיקוי לקינה של ר' יצחק. ראו: לוין, א, עמ' גם בקינה זו טורי האזור ארוכים, והחרוזים הפנימיים בהם משתנים מאזור לאזור. על תבניות סטרופיות מורכבות ראו: פליישר, שירת האזור, במיוחד עמ' 133, ושם הסבר למבנה פיוטו של ראב"ע. 12 ייתכן שטעויות של המעתיק גרמו לסטיות מהמשקל בשיר הראשון, כפי שניתן לראות מכמה תיקונים שבכתב היד. 13 על שם אביו, שלמה, קרא לבנו הגדול. ראו: בניהו, האר"י, עמ' 106 ובהפניות שם. ואם כך ניתן לקבוע כי חיבר האר"י את השיר ולהערכתי את כל שיריו בתקופת שהייתו במצרים, ששם בילה את רוב שנותיו הבוגרות. כידוע עלה האר"י לצפת בשנת 1570 לערך ונפטר בה לאחר פחות משנתיים. עדויות על חיי האר"י במצרים ראו: בניהו, תעודות; דוד. 14 לדגם המשקל ראו: פגיס, עמ' 120. השיטה נפוצה בפיוטי הרשות של שלמה אבן גבירול. 15 על החריזה והשקילה בשירי אזור ראו: שם, עמ' , ועל מורכבות התבנית ראו לעיל, הערה 11. בשל ההקפדה על טובה בארי / שירים לר' יצחק לוריא אשכנזי )האר"י( 20

15 לזה - 16 אך בדגם משקלי שונה - הוא עיצב את הזמירות המפורסמות שלו בארמית לשלוש סעודות השבת. 17 הוא למד טכניקות כתיבה אלו מן הפיוטים של משוררי ספרד הקלסיים שהכיר מסביבתו, אולי עוד בירושלים ובוודאי במצרים. גם התנגדותו של האר"י לשלב פיוטים ספרדיים בתפילה וסירובו לאמרם מלמדים כי הכיר טקסטים ממסורת הפיוט הספרדי. וכך העיד ר' חיים ויטאל: 'דע לך כי מורי ז"ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ובקשה מאלו שסדרו האחרונים כגון שלמה בן גביר]ו[ל וכיוצא, לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה ואינם יודעים מה שאומרים... וכן ביום הכפורים לא היה אומר וידוי של רבינו נסים 18 ור' שם טוב ן' אדרוטל 19 ור' יצחק בן ישראל, שת קנו כל אחד ודוי בערבית ושחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה, 20 לא היה אומר אותם כלל'. 21 אף שחינוכו המוקדם של האר"י גם בתחום הפיוט היה אשכנזי שקילת כל הצלעיות בדגם הנבחר נוצר מתח תחבירי מכוון בין גבולות היחידה המשקלית למילים החורזות. 16 על סמך דמיון זה אפשר אולי לקבוע שהאר"י חיבר את שירי הזמר, כמו את הקינה, בתקופה מאוחרת בחייו; הארגון הפרוזודי בהם מוקפד כנדרש )החריזה הפנימית בין שלוש הצלעות הראשונות בכל בית או טור(. לעומתם בפיוט למילה, הקדום יותר כמוצע, אין עקיבות בהופעתם של החרוזים הפנימיים. אפשר שמסיבות פרוזודיות דומות ניתן לייחס את חיבור הבקשה 'מה לך יצרי' לתקופה מוקדמת בחיי המחבר. וראו עוד להלן, ליד הערה למהדורה מדעית של זמירות אלה ראו: ליבס. כבר ליבס ציין למשקלם הכמותי של השירים. ראו: שם, עמ' 542. וכדאי להוסיף שהן דגם המשקל )הארוך המקוצר בכל עמוד שני(, המכונה במחקר 'משקלו של דונש' )ראו: פגיס, עמ' 121( והן סכמת החריזה )'המרובע הספרדי'( בנויים על פי הדגם שהמציא דונש בן לברט. השוו למשל לשירו ' ד ע ה לבי חכמה': שירמן, אנתולוגיה, א, עמ' הכוונה ככל הנראה לווידוי המפורסם שנכלל במנהגות רבים 'רבונו של עולם קודם כל דבר' של ר' ניסי אלנהרו אני, שחי בבגדאד בסוף המאה התשיעית ובראשית המאה העשירית. 19 זהו הווידוי 'רבונו של עולם בראותי בחורותי' לר' שם טוב ארדוטיאל, שחי בספרד במאה הארבע עשרה; הווידוי נקלט במחזורי הספרדים. 20 על הווידויים של ר' יצחק ור' שם טוב ראו: שירמן ופליישר, עמ' 546, הערה שער הכוונות, דרושי עלינו לשבח, דף נ סוף ע"ג-ע"ד. פרופ' משה אידל נדרש לאחרונה לקטע זה, ובעיקר להמשכו, המפרט את הפיוטים האשכנזיים שאמר האר"י, אגב עיסוקו במקורות האשכנזיים שמהם ינק האר"י, בהרצאתו בערב פעמים 128 )תשע"א( 21

16 כידוע, 22 אין ספק שהוא עמד על איכותם הספרותית המעולה של שיריהם של גדולי פייטני ספרד, למד מהם ובנה את שיריו על פי המופת הפרוזודי של יצירותיהם. 23 גם את איגרותיו, ואפילו שדן בהן בענייני מסחר יבשים, נהג ר' יצחק - כמו רוב בני דורו, תלמידי חכמים ואנשים משכילים - לפתוח בקטע מליצי ומחורז. 24 שליטתו המלאה בכל כללי הכתיבה הספרותית הספרדית באה לידי ביטוי הן באיגרותיו והן בשירים הנדונים כאן. ייעודו של השיר לברית מילה עולה בבירור מבית 11: 'זוכרה ברית מילה ורצה כמו עולה' וכו', וחיזוק לכך יש בהקשר שבו הוא מועתק, בין עוד פיוטים למילה, כפי שפורט לעיל. הדף ששרד נתלש ככל הנראה מקובץ שירים מתקופות שונות שליקט איזה חזן או פייטן. 25 אפשר שגם בכותרת, שכעת אינה ניתנת לפענוח, נרשם ייעודו של השיר, אחרי המילה 'פזמ>ון<'. גם הקינה הועתקה בקובץ שירים מתקופות שונות, שכלל קינות על ירושלים והארץ שלקטו העורכים ממקורות שונים, אלא שבמקרה זה נשתמר החיבור כמעט בשלמותו ולא רק דף בודד ממנו. קשה לקבוע מתי בדיוק בוצעו השירים כיוון שאין בהם כל רמז לשוני לשילובם בטקסט של תפילה. באמת אין הם פיוטים ליטורגיים מן הסוג שאנו מכירים מתקופות קדומות, שבהן נהגו פייטנים לעטר את תפילות הקבע והחובה של שליח הציבור במערכת פיוטים, כגון מערכת 26 יוצר )לברכות שסביב קריאת שמע בשחרית( או קרובות )לתפילות העמידה(. בתקופתו של האר"י, וכבר לפני זמנו, חדלו ברוב הקהילות בארצות המזרח ובספרד )אך לא באשכנז( להשמיע פיוטים ליטורגיים כאלה במסגרת תפילות החובה והקבע של הציבור. את היצירות הליטורגיות הללו החליפו בשירים ופזמונים שהושמעו אמנם בין כותלי בית הכנסת, אבל מחוץ למסגרת הברכות של התפילה התקנית. התהליך הזה, שהיה אטי והדרגתי ושונה מקהילה זיכרון לפרופ' מאיר בניהו, בספרייה הלאומית, ירושלים, א' באייר תשע"א )5 במאי 2011(. 22 כמוכח מהמשך דברי ר' חיים ויטאל בקטע מ'שער הכוונות': 'וכן היה אומר כל הפיוטים והפזמונים שתיקן ר' אלעזר הקליר הלא המה במחזור האשכנזים'. 23 על השראה אפשרית לעיצוב תבניתה של הקינה הנדונה כאן ראו לעיל, הערה לשתי איגרות שנשתמרו בעצם כתיבת ידו של האר"י ראו: בניהו, תעודות, עמ' רמ-רמא. 25 דוגמה לשיר מתקופה הקדומה בהרבה מזמנו של המעתיק היא פיוטו של אברהם אבן עזרא, שסופו שרד בהעתקה כאן, וראו לעיל בגוף המאמר. 26 על סוגי הפיוט הליטורגיים ראו: פליישר, שירת הקודש, עמ' )על הקרובות(, )על היוצר(. טובה בארי / שירים לר' יצחק לוריא אשכנזי )האר"י( 22

17 לקהילה, מתועד ביצירות שירה רבות שנשתמרו בגניזות. אנו מוצאים שלמן המאה האחת עשרה ואילך 27 הרבו חזנים ופייטנים לחבר פיוטים לציון טקסי דת פרטיים, כגון חתונה, ברית מילה וקבורת המת, והפיוטים הללו כבר היו מנותקים מהקשרם הליטורגי המקורי, ולא היו בהם רמזי לשון אל תפילה או אל ברכה. הם היו שירים עצמאיים והושמעו בטקס או בסעודת המצווה שליוותה אותו. באופן דומה נאמרו קינות גם מחוץ למסגרתן הטבעית - בברכת 'בונה ירושלים' של תפילת העמידה - בתשעה באב או בימי תענית שנקשרו בחורבן ירושלים. תוכנם של הפיוטים לברית מילה נסב מדרך הטבע על מצוות המילה; יש בהם איחולים וברכות לרך הנימול ולהוריו, והם נחתמים על פי רוב בבקשה לגאולה. בקינות התמקדו הפייטנים בתיאור חורבן המקדש והארץ, ביכו את מצב האומה וביקשו גם כאן על הגאולה. פייטנים העדיפו לעצב שירים להזדמנויות כאלה בתבניות סטרופיות, וטור או שניים מן המחרוזת הפותחת שימשו מעין פזמון חוזר )רפרן(. 28 כך אפשרו לציבור להשתתף באמירת השיר יחד עם המבצע, החזן או הפייטן. אמנם נכתבו גם שירים בתבנית אחידה, כמו שניים מאלה המועתקים בכתב היד הראשון, אך גם שירים אלה בוצעו לעתים בתוספת טור רפרני, שחזר במקומות קבועים. פיוטו של ר' יצחק למילה חורג מעט מן המקובל בארגון התכנים בפיוטים מסוג זה: רובו עוסק בבקשה לקיבוץ גלויות ובציפייה לגאולה )בתים 4-3, 13-12( 10-9, וכן בתיאור עידן אחרית הימים, כאשר כל הרוע ייעלם מן העולם )בתים 16(, 14, המקדש יעמוד על מכונו )בית 15(, והכול יכירו ויבינו את התורה )בית 16(. בעניין מצבה של כנסת ישראל המעונה בהווה )בתים 8, 18-17( הוא מבקש בנחרצות שהאל ינקום בכל הגויים שהתנכלו לה )בתים 14(. 7-5, עיקר ייעודו של השיר - ברית המילה - נזכר כאמור בבית יחיד באמצעו )בית 11(. כפי שציינתי נושא הבקשה לגאולה מצוי דרך שגרה בהרבה פיוטים לברית מילה, אלא שכאן הוא מודגש מאוד ותופס את רוב השיר, ואילו ברית המילה נרמזת בשורה אחת, עד שנדמה שזו רק עילה ליצירה. 27 פזמון למילה נרשם כבר בין פיוטיו של ר' פינחס הכהן, בן המחצית השנייה של המאה השמינית. ראו: אליצור, ר' פינחס, עמ' 740. אבל התופעה התרחבה מאוד במאה האחת עשרה. 28 הכוונה בעיקר לתבנית הסטרופית המכונה מעין אזורית, שהייתה נפוצה מאוד בפיוט הספרדי, ואלה נשקלו במשקל הברתי. ראו: פליישר, שירת הקודש, עמ' גם שיר אזור ניתן לבצע באופן דומה כמוכח מסימון מילת הרפרן בקינה המובאת בפנים. פעמים 128 )תשע"א( 23

18 אפשר שהמהלך הזה משקף את המרכזיות של נושא הגלות והגאולה במשנתו ההגותית והמיסטית של המחבר. לעומת זאת הקינה שגרתית יותר בתוכנה: מתוארים בה בהרחבה החורבן, הגלות, האבל והסבל של האומה, ורק במחרוזת החותמת פונה המחבר בבקשה לגאולה. צירופי לשון מפסוקי מגילת איכה הפזורים לכל אורך השיר, משרתים היטב את תוכנו ואת ייעודו. ייחודה של הקינה הזאת בתבניתה המורכבת, במשחקי החריזה התכופים ובמיוחד בשימוש המתוחכם בשיבוצים שוני הוראה, כלומר בשמות פרטיים במשמעם הכללי. אפשר שה קשר מיסטי נרמז באקרוסטיכון המשונה 'גן עדן', 29 העולה מאותיות הפתיחה של המחרוזות, אותיות אשר מסומנות בכתב היד. על בעלותו של האר"י על הפיוט למילה מעידה החתימה המלאה בראשי הבתים: 'ליצחק לוריא אשכנזי חז]ק[', וברור מתוכן השיר וממהלכו שהוא נתחבר כיחידה שלמה, ושאותיות החתימה מקוריות ומידי מחברן יצאו, וזאת שלא כבכמה יצירות המיוחסות לאר"י, כפי שא ראה בהמשך. פתיחת האקרוסטיכון באות היחס למ"ד אינה נפוצה במסורת הפייטנית הקדומה, אבל היא מתועדת בתקופה הזאת גם אצל פייטנים אחרים, ובאופן דומה חתום דרך משל הפיוט 'למשוש רננים הטו אזניים' של ר' יצחק אחר, המועתק ליד פיוטו של האר"י בכתב היד. 30 גם בקינה חתימת שמו של המחבר ברורה ומכוונת, 'יצחק לוריא', והיא מצטרפת מראשי התיבות של גוף המחרוזת האחרונה )טורים 24-23(. מתוכנה וממקומה בשיר השלם ברור שהמחרוזת היא חלק בלתי נפרד מהיצירה ואינה תוספת מאוחרת או השלמה. 31 אמנם חסרה כאן התוספת 'אשכנזי' המצויה בפיוט למילה, אבל גם בזמירות הארמיות לשבת, שבעלותו עליהן אינה 29 אפשר ש'גן עדן' הוא רמז לשכינה שנמצאת בגלות. ראו: שערי אורה, א, עמ' 56. אקרוסטיכונים שבהם האותיות יוצרות צירוף שאינו שם או לשון ברכה נדירים ביותר במסורת הפייטנית הקלסית. אבל מפורסמת הקדושתא 'שושן עמק אוימה' של אלעזר בירבי קליר למוסף של יום הכיפורים שחתומים בהם הצירופים 'שבת שבתון', 'יום כפורים', 'צום העשור'. לפיוט ראו: גולדשמידט, עמ' כפי שנרמז בגוף המאמר, האר"י הכיר את פיוטי הקלירי שכלולים במנהגי אשכנז, ואולי הושפע מהם )וראו גם לעיל, הערה 22(. דוגמה נוספת, חריגה אף היא, לצירוף אקרוסטיכון שמעמיד משפט, נמצאת ברהיט של ר' פינחס הכהן. ראו: אליצור, ר' פינחס, עמ' 92 ובהפניות שם. 30 על זמנו ומקורו של השיר הזה ראו לעיל, בתיאור כתב היד. 31 כמו בזמר 'יום זה לישראל', וראו עליו להלן, בגוף המאמר, שיר 1. טובה בארי / שירים לר' יצחק לוריא אשכנזי )האר"י( 24

19 מוטלת בספק, 32 חתם האר"י 'יצחק לוריא' בלבד, ובראשונה מהן הוסיף את שם 33 אביו, שלמה. מהימנות הייחוסים לשירי האר"י מכיוון שחיבורי שיר לא היו אפיק יצירה מרכזי בעולמו של ר' יצחק, מיעטו חוקרים לדון ביצירות השירה שנקשרו בשמו ולא תמיד ביררו עד הסוף את תקפותם של ייחוסים אלה. ההערצה הרבה לאר"י ודמותו המיתית שנצטיירה בעיני ציבור גדול גם מחוץ לחוג תלמידיו מקורביו, 34 גרמו לכך שבשנים שלאחר מותו 35 ייחסו לו שירים ומיני תפילות אישיות בפרוזה שספק גדול אם יצאו מתחת ידו, ובמקרים אחדים ניתן להוכיח שייחוסים אלה שגויים. עד 36 כמה שידוע לי רק במאמר אחד, מאמר של אברהם מאיר הברמן משנת 1981, נאספו מן הדפוסים ונדפסו מחדש כל השירים שיוחסו לאר"י. 37 המחבר דן בשאלות ייחוס 38 ופירט את המקורות הקדומים שבהם נדפסו השירים, אך למרבה הצער לא בדק את כל המקורות לאשורם. 32 ראו להלן, בגוף המאמר, וכן לעיל, הערה 17, ולהלן, הערה אמנם ידוע על סוחר בשם יצחק לוריא שפעל באמצע המאה השבע עשרה, כנראה במצרים, ובניהו שיער שהיה נכדו של האר"י. ראו עליו: בניהו, תעודות, עמ' רלד, רנא-רנג. ואולם לא ידוע שאותו יצחק לוריא חיבר שירים, ואפילו איגרות מליציות ממנו לא נשתמרו. לעומת זאת ידוע שהאר"י שלח ידו בחיבור שירים )על שירי הזמר לשבת אין עוררין(, וגם איגרותיו וחיבוריו האחרים מוכיחים שהיה תלמיד חכם ובקיא, ולא רחוק הוא להניח שהביטוי הלירי תאם את מזגו. 34 ראו דיון מרתק בכך לאחרונה: יסיף. 35 מגמה זו מתועדת כבר שמונה או עשר שנים לאחר פטירתו, כפי שא ראה בהמשך, בדיון בספר 'יפה נוף'. 36 הברמן, האר"י. 37 רק על השיר 'יום זה לישראל', שאינו מובא במאמר, קבע הברמן בוודאות שאינו של האר"י והסתמך על ממצאיו של ברנשטיין. ראו: שם, עמ' קסט. וראו עוד בהמשך. בפרסום מוקדם של הברמן עדיין יוחס השיר לאר"י. ראו: הברמן, ב רן יחד, עמ' קפה-קפו. 38 הברמן התלבט באשר למהימנות ייחוס רוב השירים לאר"י, ובכל זאת העלה השערות שמחזקות את הייחוסים, ומכל מקום אין אמירה ברורה בסיכום הדיון. פעמים 128 )תשע"א( 25

20 בדקתי שוב את כל השירים שפרסם הברמן מתוך ניסיון לעמוד על אמ ת ות ייחוסם לאר"י והעליתי ממצאים חדשים, אם כי לא עלה בידי להתיר את כל הספקות. אביא כאן את מה שהצלחתי לברר, ויבואו אחרים וישלימו את המלאכה. 1. הזמר לשבת 'יום זה לישראל אורה ושמחה, שבת מנוחה' זכה לתפוצה רבה ונדפס בסידורים רבים 39 ובסדרי זמירות לשבת, גם כיום, 40 ובראשי מחרוזותיו האקרוסטיכון 'יצחק לוריא חזק'. שמעון ברנשטיין פרסם בשנת תשי"ז מאמר שכותרתו 'שיר המיוחס בטעות לאר"י' וביקש להוכיח שלא האר"י חיבר את הזמר החביב הזה כי אם יצחק חנדלי, שלדבריו 'חי ופעל בכפא, בקרים, באמצע המאה הט"ו, ומת בסוף המאה לערך'. 41 ברנשטיין גלגל בקורות הפיוט, מי הדפיסו או הזכירו, ואגב כך תהה על שנפתלי בן מנחם, שהדפיס את הזמר בחתימה מלאה וייחסו לאר"י, 42 לא שם לב שדוידזון רשם בין מקורות השיר גם את 'מחזור ארם צובה', שנדפס לראשונה בוונציה בשנת 1527, לפני הולדת האר"י. 43 ואולם גם ברנשטיין לא בדק אחרי דוידזון; בחינת 'מחזור ארם צובה' מעלה כי הפיוט לא נדפס במחזור זה כלל. 44 על כן שלילת הייחוס המבוססת על 39 דוידזון, אות י וכבר דוידזון העיר בסוף הערך ש'ברוב הדפוסים חסרות אותיות "וריא" מסימן לוריא ואותיות "זק" מסימן חזק'. 40 ראו דרך משל: חובב, עמ' בהיותו עורך זהיר הדפיס חובב את המחרוזת ה'בעייתית' באותיות קטנות ואף העיר על הספק בייחוס הזמר לאר"י. ראו: שם, עמ' ברנשטיין, זמר, עמ' 84. וראו על שירי יצחק חנדלי: ברנשטיין, מחזור כפא, עמ' 466, ולשירים ראו: שם, עמ' , ובייחוד הכותרת שבראש השיר הראשון שם. וראו עוד בהמשך. 42 בן מנחם, זמירות, עמ' לד-לו. בעקבות פרסומו של ברנשטיין קיבל בן מנחם את 'תיקונו' וייחס אף הוא את השיר ליצחק חנדלי. ראו: בן מנחם, ישורון, עמ' 17. בן מנחם גם חזר שם על הקביעה שהשיר נדפס ב'מחזור ארם צובה'. 43 אכן מקור זה צוין על ידי דוידזון, שראה עותק לקוי וחסר של המחזור בבית המדרש לרבנים בניו יורק. וראו הערתו לרשימת המקורות: דוידזון, א, עמ'.LVI לפי הנראה הוא רשם את השיר על פי איזו רשימה ולא ראה את השיר במחזור. מעניין שחלמיש חזר על הקביעה שהשיר נדפס שם. ראו: חלמיש, עמ' 351, הערה ראו כעת מהדורה פקסימילית מלאה של המחזור: מחזור ארם צובה; וראו את רשימת השירים שנדפסו בו: כהן. וכבר ציינה אליצור שאין כלל זמירות לשבת במחזור. ראו: אליצור, הפיוטים, עמ' 46. טובה בארי / שירים לר' יצחק לוריא אשכנזי )האר"י( 26

21 תיארוך אינה תופסת. ועדיין עומדת בעינה השאלה בדבר ייחוס השיר לאותו יצחק חנדלי כדברי ברנשטיין, שידע פרטים על חייו ומקומו, אך באמת הסתמך על דברי אפרים דיינארד משנת דיינארד עצמו ניסח את הידוע לו על אודות יצחק חנדלי בזהירות: 'אף כי לא הצליח לי לדעת באיזה זמן חיו בקרים 45 ]...[ ואחד מהם הוא המתואר בהזכרת נשמות "החכם השלם כר' יצחק חנדלי"'. בסיכומו של דבר בשום מקום ככל הנראה לא נמצא השם חנדלי באקרוסטיכון של הזמר 'יום זה לישראל'. מקורו של הייחוס הזה בכותרת שמופיעה בכתב יד של 'מחזור כפא', בראש קבוצת שירים החתומים 'יצחק', והשיר החמישי שם הוא 'יום זה לישראל'. 46 וזו לשון הכותרת שהביא דיינארד: 'ואלו הן הזמירות חברם ויסדם החכם השלם כמה"ר יצחק חנדלי זצ"ל ונהגו לאומרם בסעודה בשבת ושמו חתום בראשי חרוזותיו: יצחק חנדלי זצוק"ל'. מכאן העתיק את הדברים ברנשטיין והעמידם בראש שלושה משירי יצחק חנדלי שהדפיס במאמרו, והשיר השני שם הוא 'יום זה לישראל'. 47 יצחק דב מרקון פרסם בשנת תרס"ט את תוכנו של מחזור כפא, כתב יד גדול בן שלושה חלקים, שראה בסנקט פטרבורג. 48 אפשר שזה אותו כתב יד שדיינארד כינה במאמרו 'חזניא'. 49 כתב היד שמרקון עסק בו עבר ידיים שונות, ובגלגולו האחרון הגיע לקייב, אך לא צולם וגורלו אינו ידוע היום. 50 כתב היד אינו נגיש כאמור, ולא ראיתיו, ואני סומכת כאן על פרסומו של מרקון, אשר ברשימת הפייטנים ופיוטיהם מתוך המחזור הוא כלל את השם 'יצחק חנדלי', אבל לפני פירוט התחלות השירים רשם: 'שמו יצחק חתום בראשי חרוזותיו', מכאן שהשירים אינם חתומים 'יצחק חנדלי', והייחוס הזה נותר בכותרת בלבד. עד כמה שידוע לי טרם אותר שיר שנושא באקרוסטיכון שלו חתימה כזאת. מעתה, אם לא יצחק חנדלי, ואף לא האר"י, מי באמת חיבר את הזמר החביב הזה? ככל הידוע 45 דיינארד, עמ' 185. וכן כתב על 'יום זה לישראל': 'וכתוב עליו "סימן יצחק ל"ח )לחן?( ואולי הוא גם למחבר ]ליצחק חנדלי[' )שם, עמ' (. 46 שם, עמ' ברנשטיין, מחזור כפא, עמ' הוא לא ציין שם את מקור הכותרת, ורשם בראשי השירים את החתימות: 'יצחק'; 'יצחק )חנדלי('; 'יצחק )חנדלי('. 48 מרקון. 49 דיינארד, עמ' ריצ'לר, עמ' , בנימין ריצ'לר אמר לי שכתב היד לא צולם כי לא הגיעו להסכם עם הספרייה על העלות. פעמים 128 )תשע"א( 27

22 עתה מחבר הזמר 'יום זה לישראל' הוא יצחק סלמה, 51 וייחוסו לאר"י נתקבע 52 בדפוס כנראה לא לפני סוף המאה השמונה עשרה הפיוט 'יום זה דר במרומים' לראש השנה נדפס הרבה במחזורי ספרדים. הוא חתום בראשי מחרוזותיו בכל המקורות 'יצחק' בלבד, והייחוס לאר"י נסמך על כותרת שנרשמה מעליו בכמה מקורות, אבל לא בקדום שבהם. אחד המקורות שהביא דוידזון לייחוס זה הוא 'מחזור מראש השנה ויום הכפורים' עם פירוש ר' משה קורדובירו, שנדפס בקושטא בשנת של"ו )1576(. למקור זה ציין גם הברמן. 54 ואולם בבדיקת מחזור זה מצאתי את הפיוט בין בקשות ליום שני של ראש השנה, נדפסו שם רק המחרוזת הראשונה והאחרונה של השיר, ואין עליו כל ייחוס. 55 והנה במחזור שיצא לאור שמונה שנים לאחר מכן, 'מחזור ספרדים מימים נוראים' - אף הוא עם פירוש קורדובירו - שנדפס בוונציה בשנת שמ"ד )1584(, בפירוש שלפני 'נשמת', הובא הפיוט הזה וכבר נוסף עליו ייחוס מפורש לאר"י. 56 מכאן ואילך יוחס הפיוט לאר"י במקורות נוספים כפי 51 את השיר השלם, שחתום 'יצחק סלמה חזן', מצא אדוין סרוסי בכתב יד מרוסיה. ראו: סרוסי. אני מודה לו שהראה לי את השיר קודם שראה אור. מתברר ששירמן העיר כבר בשנת 1936 על ייחוס השיר ליצחק סלמה, אך חוקרים לא שמו לב לכך. ראו: שירמן, תורכיה, עמ' 393, הערה ראו מה שכתב הברמן על המדפיס הראשון שהשלים את החתימה 'לוריא': הברמן, האר"י, עמ' קסט-קע. בדפוסים קודמים נדפס 'יום זה לישראל' בין בקשות של הבוקר וחתום: 'יצחק ל, ח'. ראו למשל: סדר תפילות, א, דף ו ע"א, וכאמור יש כיוצא בזה במקורות נוספים. כפי שמתברר מממצאיו של סרוסי, האותיות למ"ד וחי"ת הן חלק מחתימת השם 'סלמה' ו'חזן' או 'חזק'. 53 הברמן, האר"י, עמ' קעח-קעט. וראו המקורות: דוידזון, אות י הברמן, האר"י, עמ' קעב. 55 מחזור מראש השנה, דף 33. בראשו רשום 'פזמון', ואחריו פיוטים לשלמה, לשלמה אבן גבירול וליהודה הלוי. ראיתי את המחזור בעותק הסרוק של הספרייה הלאומית. גם במקרה זה לא ברור לי מה ראה דוידזון, כי גם בעותק של המחזור הזה השמור בספריית בית המדרש לרבנים בניו יורק הממצא זהה, הפיוט נדפס כשהוא מקוטע וללא ייחוס. 56 מחזור ספרדים, דף ע ע"א. העיר על כך בניהו, יפה נוף, עמ' נה, והוא אף הביא את הכותרת כלשונה. טובה בארי / שירים לר' יצחק לוריא אשכנזי )האר"י( 28

23 שפירט דוידזון. 57 למיטב הבנתי אין בפיוט הזה שום סממן ברור שעל פיו ניתן לקבוע את בעלותו של האר"י עליו. 3. 'חי יי וברוך צורי ביי תתהלל נפשי' 58 חתום 'חיים יצחק' ואינו מיוחס לאר"י במקורותיו, אך הברמן כלל אותו בשירי האר"י משום שמצא אותו נדפס על יד הזמר הארמי שלו. 59 אבל באמת הוא נמצא כלול בכתב יד תימני, ובראשו 60 רשום 'בקשה נאה סי']מן[ חיים אלקארני'. 4. מפורסמים ונפוצים מאוד שירי הזמר הארמיים של האר"י לשלוש סעודות השבת, שכבר נזכרו לעיל. 61 בשירים אלה, כמו בפיוט למילה ובקינה, חתם ר' יצחק את שמו 'יצחק לוריא', ובשיר הראשון ציין גם את שם אביו. 62 על ייחוסם הוודאי של שלושת השירים לאר"י העיד גם ר' חיים ויטאל. 63 זמירות אלה נדפסו מוקדם מאוד, כנראה לראשונה כשמונה-תשע שנים לאחר מות 57 אחד מאלה הוא 'זבחי שלמים'. במהדורתו הראשונה, משנת 1613, עד כמה שראיתי בעותק הסרוק של הספרייה הלאומית, לא הובא הפיוט 'יום זה דר במרומים', אך במהדורה השנייה, משנת 1883, הוא נדפס בין אוסף בקשות ותחינות )חלק שני, דף כט ע"ב(, אחרי הבקשה 'מה לך יצרי', שמיוחסת גם כאן לאר"י. וראו עליו עוד בהמשך. 58 הברמן, האר"י, עמ' קעט; וראו המקורות: דודיזון, אות ח השערת הברמן שבשל חיבת האר"י לתלמידו ר' חיים ויטאל חתם את שמו בפיוט, היא רחוקה מאוד. ראו: הברמן, האר"י, עמ' קעב. 60 על פי רשימת שירים מכתב יד תימני. ראו: רצהבי עמ' 380. לא הצלחתי לאתר את כתב היד )המכונה 'אילת'( שממנו רשם רצהבי את התחלת השיר. 61 יוצרים מאוחרים חיקו את פיוטיו הארמיים של האר"י וכתבו כדוגמתם לסעודות השבת. מנחם די לונזנו, שהיה כמעט בן גילו של האר"י, חיבר זמר כזה בארמית שתחילתו 'מקורא סתימא'. ראו: דוידזון, אות מ הוא עיצב את שירו על פי הדגם של זמירות האר"י: בתבנית של מרובע ספרדי )שלוש צלעות ראשונות חורזות ביניהן והרביעית חרוז ה אחיד(, שקל את השיר במשקל כמותי )המתקרב( וחתם את שמו בראשי הבתים. ציין לזה חלמיש, עמ' , וראו שם חיקויים נוספים לזמירות של האר"י. 62 אלה לשונות החתימה: 'אני יצחק לוריא בן שלמה'; 'אני יצחק לוריא'; 'יצחק לוריא'. ראו: ליבס. 63 ראו בהקדמה לשיר הראשון של הערב: 'ואחר האכילה היה נוהג מורי ז"ל לומר פזמון אחד בקול נעים והוא ז"ל תיקן ג' פזמונים על דרך חכמת האמת' )שער הכוונות, עניין השלחן, דף עב, עמודות ב-ג(. פעמים 128 )תשע"א( 29

24 האר"י, בספר 'יפה נוף'. 64 לפני הפיוטים הארמיים הללו נדפסו בספר זה שלושה פיוטים נוספים המיוחסים לאר"י, ועל פי מקור זה הביאם הברמן )'בתיקונים' קלים(. אדון בהם בקצרה אחד לאחד. 5. הפיוט 'חומל טוב צורי' 65 חתום 'חיים' ולא 'יצחק', אך יותר מכך, הפיוט הזה מועתק בכתב יד מספרד מן המאה החמש עשרה. 66 ייחוסו של פיוט זה לאר"י ב'יפה נוף' הוא ראיה ברורה שלא תמיד ניתן לסמוך על ייחוס מפורש 67 אפילו בדפוס קדום כזה. 6. 'אלי אלי למה עזבתני' 68 חתום אמנם 'אני יצחק', ודפוסים אחרים נסמכו על המקור שבספר 'יפה נוף', אבל תוכנו וניסוחו הפשטניים של השיר והיעדר סממן חיצוני של חריזה תקנית 69 ומשקל מרחיקים את מהימנות הייחוס. 7. 'מה לך יצרי' 70 אף הוא נדפס בספר 'יפה נוף' ויוחס לאר"י, ואני נוטה לקבל את בעלותו של האר"י עליו. השיר נפוץ מאוד, ואחרי הייחוס ב'יפה נוף' הוא נדפס שוב בשנת 1613, ב'זבחי שלמים', 71 ונרשם שם בראשו: 'פיוט נאה 64 הספר נדפס בוונציה אך חסר שנת דפוס. על הספר, תוכנו והוכחה שנדפס אחרי שנת 1580 ראו בפירוט: בניהו, יפה נוף. שירי הזמר הארמיים של האר"י נדפסו שם, ובראשם כותרת ייחוס מפורשת. ללשון הכותרת ראו: הברמן, האר"י, בתחתית עמ' קעו. 65 יפה נוף, דף קלט ע"ב; הברמן, האר"י, עמ' קעה. דוידזון לא ייחס את השיר לאר"י. ראו: דוידזון, אות ח על כתב היד, תוכנו ורשימת הפיוטים שבו ראו: יהלום, עמ' הפיוט 'חומל טוב צורי', שנוסחו בכתב יד זה: 'חומל טוב טוב גומל צורי אל תסתר מני' )סימן קקכז(, הועתק שם אחרי הקינה 'איכה יועם בנועם'. על הייעודים הליטורגיים של הפיוטים בכתב היד, כגון 'לקדיש', 'לגאולה', 'לנשמת כל חי' וכדומה, ראו ברשימה שם, עמ' ראוי להעיר בהקשר זה שגם שיר הזמר הארמי הראשון של האר"י אינו שלם בספר 'יפה נוף', והחתימה לקויה בו )טורים במהדורה של ליבס חסרים שם(. 68 יפה נוף, דף קלט ע"ב; הברמן, האר"י, עמ' קעג; דוידזון, אות א ראו למשל: בניך / אויביך )טורים 7-6(; אדירים / דגלים )טורים.) הברמן, האר"י, עמ' קעד; דוידזון, אות מ 481, ושם מקורות רבים מאוד. 71 ראו בגרסה הסרוקה של הספרייה הלאומית בסוף החיבור, בין פיוטים שונים. טובה בארי / שירים לר' יצחק לוריא אשכנזי )האר"י( 30

25 לומר בבוקר מהרב החסיד האלהי כמהור"ר יצחק לוריא אשכנזי זלה"ה'. בשיר הזה ניתן לזהות סממנים שמצויים גם בשני פיוטיו הוודאיים של האר"י: הוא מחורז בחרוז אחיד, 72 אם כי הח רז מופק מסיומת דקדוקית )-נ י(, שהיא פחות מהנורמה הנדרשת, והוא שקול במשקל כמותי, כנראה מעין וריאציה על דגם של משקל הקל. 73 תוכנו אינו שגרתי; נמענו הוא היצר הרע, ועל פי מקורותיו 74 הקדומים הוא נועד להיאמר במסגרת הבקשות שלפני תפילת השחר. מכל האמור לעיל נראה לי שלצד הזמירות הארמיות לשבת, שבעלותו של האר"י עליהן מקובלת ומוכחת, ניתן לייחס לו בסבירות גבוהה מאוד גם את שני הפיוטים החדשים שהבאתי כאן, וכנראה גם את הבקשה 'מה לך יצרי'. שירים אלה, ורק הם, שקולים בשיטה כמותית, נחרזים בחרוז אחיד או בנויים בשיטה סטרופית שמקורה קלסי )כשירי האזור(, אופן העיסוק בנושאים בשיר )בבקשה ובפיוט למילה( ייחודי וכן האקרוסטיכון )בקינה(. סביר להניח שהאר"י חיבר את שיריו רק לעת מצוא, ועל כן יצירותיו מעטות, ובכל זאת לא מן הנמנע ששירים נוספים מפרי עטו טמונים עדיין בכתבי יד גנוזים. 72 אופן הסידור הגרפי אצל הברמן אינו מבליט את מבנה השיר. הוא גם לא ציין שהשיר שקול, אף שכבר צונץ ציין זאת. ראו: צונץ, עמ' בעמודים של פעלולים נפעלים פעלולים )פעמיים(. בטקסט כפי שנדפס אצל הברמן יש סטיות אחדות, אך אלה ניתנות לרוב לתיקון אם נשנה מעט את הניקוד )ל ך, במקום ל ך, מוקש ך ועוד כיוצא באלה(, או על פי גרסה טובה יותר במקבילות. למשל בבית הראשון במקום 'תשימני' יש מקבילה בכתב יד הגורסת 'תחשבני', והיא נשקלת היטב, אבל לא כך המילה 'ולאויב'. פיוט זה מועתק בכ"י סנקט פטרבורג, הספרייה הלאומית הרוסית, אוסף פירקוביץ',Evr. II A 909 דף 11 ב עם ייחוס בראשו ובתוספת מחרוזות שאותיות הפתיחה שלהן יוצרות את השם 'אשכנזי'. אין ספק שהתוספת אינה מקורית על כך מעידים תוכנה, עילגות לשונה והעובדה שכמה אותיות אקרוסטיכון נכפלות בה שלא לצורך. נראה כי מי שהשלים את החתימה ל'יצחק אשכנזי' ידע על הייחוס לאר"י אך לא מצא בפיוט את החתימה המבוקשת. 74 כך בספר 'יפה נוף' וגם ב'זבחי שלמים' כנזכר לעיל. פעמים 128 )תשע"א( 31

26 קיצורים ביבליוגרפיים אליצור, הפיוטים שולמית אליצור, 'הפיוטים במחזור ארם צובה', סידור תפילות כפי מנהג ק"ק ארם צובה: נדפס בויניציאה בשנת רפ"ז, ג: מבואות, ירושלים תשס"ח, עמ' אליצור, ר' פינחס, פיוטי רבי פינחס הכהן, ירושלים תשס"ד בן מנחם, זמירות נפתלי בן מנחם, זמירות של שבת, ירושלים תש"ט בן מנחם, ישורון, 'זמירות של שבת', טורי ישורון, ר"ח טבת תשכ"ז, עמ' בניהו, האר"י מאיר בניהו, ספר תולדות האר"י: גילגולי נוסחאותיו וערכו מבחינה היסטורית, נוספו עליו הנהגות האר"י ואזכרות ראשונות, ירושלים תשכ"ז בניהו, יפה נוף, 'ספר יפה נוף וספרים ראשונים של תיקון סופרים', אסופות ז )תשנ"ג(, עמ' כט-סח בניהו, תעודות, 'תעודות מן הגניזה על עסקי מסחר שלאר"י ועל בני משפחתו במצרים', הנ"ל )עורך(, ספר זכרון לרב יצחק נסים, ד, ירושלים תשמ"ה, עמ' רכה-רנג בראדי חיים בראדי, 'שירי אמונות', מנחה לדוד: ספר יובל לדוד ילין, ירושלים תרצ"ה, עמ' רה-רכ ברטוב שנהב ברטוב, 'שירי אינטראקציה בקרב משוררי האימפריה העות'מאנית מאמצע המאה השש עשרה עד ראשית המאה השבע עשרה', עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ט ברנשטיין, זמר שמעון ברנשטיין, 'זמר המיחס בטעות לאר"י', ספר הדואר: למלאת לו שלשים וחמש שנה, ניו יורק תשי"ז, עמ' ברנשטיין, מחזור כפא, 'המחזור כמנהג כפא, תולדותיו והתפתחותו', הנ"ל וגרשון אברהם חורגין )עורכים(, ספר יובל לכבוד שמואל קלמן מירסקי, ניו יורק תשי"ח, עמ' גולדשמידט דניאל גולדשמידט, מחזור לימים נוראים: לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, ב: יום כפור, ירושלים תש"ל דוד אברהם דוד, 'עוד לתולדות האר"י במצרים לאור מסמכי הגניזה', עלי ספר יד )תשמ"ז(, עמ' דוידזון ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט: מזמן חתימת כתבי הקדש עד ראשית תקופת ההשכלה, א-ד, ניו יורק 1970 )ניו יורק תרפ"ה-תרצ"ג( דיינארד אפרים דיינארד, משא קרים: כולל קורות בני ישראל בחצי האי קרים בכלל ותולדות הכוזרים הקראים והקרימצאקים בפרט, וכל אשר עברו עליהם, לימים בא זכרם בספרי דברי הימים עד ימינו אלה, ורשה תרל"ח הברמן, ב רן יחד אברהם מאיר הברמן, ב רן יחד: ילקוט שירי תפלה עתיקים גם חדשים, ירושלים תש"ה הברמן, האר"י, 'שירת האר"י', ישראל וינשטוק )עורך(, טמירין: מקורות ומחקרים בקבלה וחסידות, ב, ירושלים תשמ"ב, עמ' קסט-קפ ולנשטין, איגרת שירה מאיר ולנשטין, 'איגרת שירה )ב( לאברהם היכיני מאת משה יהודה עבאס', ק בץ על יד י )תשמ"ב(, עמ' ולנשטין, עבאס, 'משה יהודה עבאס', מלילה א-ב )תש"ד(, עמ' ; 68-54, ג-ד )תש"י(, עמ' טובה בארי / שירים לר' יצחק לוריא אשכנזי )האר"י( 32

27 זבחי שלמים ספר זבחי שלמים: והוא פי' תפלות וקדושה וק"ש ותקיעות של ר"ה ויה"כ וגם סדר העבודה על דרך הקבלה: שחבר... כמוהר"ר משה קורדואירו, לובלין שע"ג djvu/ /index.djvu?djvuopts&thumbnails=yes&zoom= ;page ירושלים תשכ"ח )ירושלים תרמ"ג( חובב מאיר חובב, זה השולחן: והוא סדר זמירות של שבת וביאוריהן, ירושלים תשל"ח חלמיש משה חלמיש, הנהגות קבליות בשבת, ירושלים תשס"ו יהלום יוסף יהלום, 'ייחוד השיר כמבטא מציאות רוחנית על פי הפיוט הספרדי המאוחר', אהרן מירסקי ואחרים )עורכים(, גלות אחר גולה: מחקרים בתולדות עם ישראל מוגשים לפרופסור חיים ביינארט למלאת לו שבעים שנה, ירושלים תשמ"ח, עמ' יסיף עלי יסיף, אגדת צפת: חיים ופנטסיה בעיר המקובלים, חיפה 2011 יפה נוף ספר יפה נוף, ונציה ]אחרי ש"ם[ כהן שרה כהן, 'מפתח הפיוטים', סידור תפילות כפי מנהג ק"ק ארם צובה: נדפס בויניציאה בשנת רפ"ז, ג: מבואות, ירושלים תשס"ח, עמ' לוין ישראל לוין, שירי הקודש של אברהם אבן עזרא, א-ב, ירושלים תשל"ו-תש"ם ליבס יהודה ליבס, 'זמירות לסעודות שבת שיסד האר"י הקדוש', מולד ד )תשל"א-תשל"ב(, עמ' מחזור ארם צובה סידור תפילות כפי מנהג ק"ק ארם צובה: נדפס בויניציאה בשנת רפ"ז, א-ב, ירושלים תשס"ז מחזור מראש השנה מחזורמראשהשנהויוםהכפורים:עםפירוש...הה"רמשהקורדואירו, קושטא של"ו jvu?djvuopts&thumbnails=yes&zoom=page מחזור ספרדים מחזור ספרדים מימים נוראים: סדר סליחות ללילי אשמורות וסדר תפילות ראש השנה ויום הכפורים, עם פירוש... הה"ר משה קורדואירו, ונציה שמ"ד מרקון יצחק דב מרקון, 'מאמר על אודות מחזור מנהג כפא', דוד גינצבורג ויצחק דובער מארקאן )עורכים(, זכרון לאברהם אליהו הרכבי: קבוצת מאמרים בחכמת ישראל, פטרבורג תרס"ט, עמ' סדר תפילות סדר תפילות... כמנהג קהל קדוש ספרד, א-ג, אמסטרדם תי"ח-תי"ט סרוסי אדוין סרוסי, 'חולם בספרדית, שר בעברית: על הזמר יום זה לישראל ומחברו', הארץ: מדור תרבות וספרות, ערב שבועות תשע"א, 20 ביולי 2011, עמ' 6 פגיס דן פגיס, חידוש ומסורת בשירת החול, ירושלים 1976 פליישר, שירת האזור עזרא פליישר, 'תחנות בהתפתחות שיר האזור העברי )מספרד ועד תימן(', יהודית דישון ואפרים חזן )עורכים(, מחקרים בספרות עם ישראל ובתרבות תימן: ספר היובל לפרופ' יהודה רצהבי, רמת גן תשנ"א, עמ' )הנ"ל, השירה העברית בספרד ובשלוחותיה, א, בעריכת שולמית אליצור וטובה בארי, ירושלים תש"ע, עמ' ) פליישר, שירת הקודש, שירת הקודש העברית בימי הביניים, 2 ירושלים תשס"ח פעמים 128 )תשע"א( 33

28 צונץ Leopold Zunz, Literaturgeschichte der synagogalen Poesie, Berlin 1865 ריצ'לר Collections, Benjamin Richler, Guide to Hebrew Manuscript Jerusalem 1994 רצהבי יהודה רצהבי, 'פיוטי תימן, ביבליוגרפיה מילואים', קרית ספר כז )תשי"א(, עמ' שירמן, אנתולוגיה חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס, 2 א-ב, ירושלים ותל אביב תשכ"א שירמן, תורכיה, 'מגנזי בית הספרים: אוסף פיוטים מתורקיה בספריה הלאומית', קרית ספר יב )תרצ"ה(, עמ' , שירמן ופליישר, תולדות השירה העברית בספרד הנוצרית ובדרום צרפת, ערך, השלים וליווה בהערות עזרא פליישר, ירושלים תשנ"ז שער הכוונות ר' חיים ויטאל, שער הכוונות: זה השער לה' שער הכונות שער הששי, עם הגהות להרב יהודה פתייא ז"ל, ירושלים ]תשנ"ז[ )ירושלים תרל"ג( שערי אורה יוסף בן אברהם ג'קטיליה, שערי אורה, מהדורת יוסף בן שלמה, א-ב, ירושלים תשנ"ו טובה בארי / שירים לר' יצחק לוריא אשכנזי )האר"י( 34