<4D F736F F D20EEE3F8E9EA20ECEEF0E4E220E0F9EBF0E620E4EEE5E1E4F7>

תמליל

1 מדריך למנהג אשכנז המובהק [מהדורה ניסיונית לא מושלמת] בני ברק תשע"ד

2 2

3 3 לזכרה הנערץ וילוי נשמת אמי מורתי היקרה בנשים מרת חוה פולק-המבורגר ע"ה בת הרב דוד אנסבאכער זצ"ל בן הגה"צ המקובל מוהר"ר שלמה אנסבאכער זצ"ל רב דק"ק 'עדת ישראל' נירנברג אצילות מידותיה, חביבותה, ענותנותה המופלאה, ישרותה המוחלטת, הקרבתה הבלתי נלאית למען הזולת, וביותר מסירות נפשה בשנות הזעם בסיביר, לחיי קדושה וטהרה ולהצלת חיים היו מופת ליודעיה ומכיריה. גדלתני באהבה וסייעתני במצבים קשים להמשיך את עבודתי למען מורשת אבותיה שבאשכנז. שלי ושלכם שלה הוא! נולדה בנירנברג ביום ד' באייר תרע"ה נפטרה בבני ברק בליל הושענה רבה תשס"ג והובאה לקבורה אחר חצות אותו היום של ערב שבת

4 4

5 5 תוכן הענינים מבוא... 9 ירושת התורה מארץ ישראל לאשכנז... 9 סוגי המנהגים...9 גבולות מנהג אשכנז...12 חשיבותו של מנהג אשכנז...12 מנהגי פולין בספרי הרמ"א שומרי מנהג אשכנז...15 קהילת פראנקפורט מבצר עוז למנהג אשכנז...16 סידורי התפילה...18 ימי חול לבוש בתפילה ההברה המקובלת...22 ברכות השחר...22 טלית ותפילין פסוקי דזמרה קדיש וברכו...23 קריאת שמע וברכותיה שמונה עשרה קדיש הפתח פריסה על שמע...24 חזרת הש"ץ...24 ברכת כהנים נפילת אפים קריאת התורה סיום התפילה מנחה ערבית...25 שבת פרוכת של שבת...26 קבלת שבת...26 ערבית ליל שבת...26 שחרית שבת קריאת התורה בשבת שנים ושלושה ספרי תורה הפטרה תפילות שאחר ההפטרה...27 ברכת החודש מוסף שבת...28 ערבית מוצאי שבת ראש חודש סדר ליל ערבית...29 שחרית שבת ראש חודש ברכת הלבנה...29 פסח...30 בדיקת חמץ ביעור חמץ תענית בכורות...30 עירוב חצרות עירוב תבשילין בחוץ לארץ...31

6 6 הכנת הסדר ברכת הבנים הדלקת נר יום טוב...32 סדר הקערה...32 סדר קידוש...33 היסבה...33 אגוזים...33 ורחץ...33 כרפס יחץ מגיד רחצה...34 מוציא מצה מרור...35 כורך...35 שלחן עורך...36 צפון...36 ברך...36 שפוך חמתך...36 הלל פיוטים אחר ההגדה...37 אחר גמר הסדר...37 ברית מילה...38 זכר...38 וואכנאכט...38 הכנות לפני תפילת שחרית...38 סדר התפילה...38 שחרית כשהברית אינה בבית הכנסת...39 סנדקאות...39 הכנות לברית מילה...39 סדר ברית מילה הערלה סעודת ברית מילה...41 מילת שני תינוקות...42 מילה בשבת...42 התפילה כשברית המילה בימים מיוחדים...42 מילה בתשעת הימים מר"ח אב...43 שלישי למילה...43 מנהגי יולדת בצאתה לבית הכנסת...43 סדר 'חול קרייש'...43 הבאת 'ווימפל' לבית הכנסת פדיון הבן החייב בפדיון המועד...45 שיעור חמשה סים...45 המעמד אופן הפדיון הסעודה בכור שנמצאבעיראחרת...46 עיכובים בפדיון בר מצוה...48 התקופה שלפני הבר-מצוה קריאת הנער בתורה ועליתו ברכת 'ברוך שפטרני' מנהגי שמחה בקריאת התורה והתפילה...48 סעודת מצוה... 48

7 7 נישואין...50 אירוסין הנחת קנס תנאים נוסח אשכנז הישן...50 נוסח תנאים חלקי על פי הנ"ל...51 ימים שאחר האירוסין...51 שמירת חתן וכלה מועד הנישואין שבת לפני הנישואין שפינהולץ סעודת סבלונות חופת מיין...52 יום החופה...53 כתובה...53 תנאים אחרונים שטר חצי זכר שטר חליצה...56 כיסוי פני הכלה...57 הולכה לחופה...57 חופת טלית ברכות אירוסין וקידושין...58 הקראת הכתובה וקנינים ברכות נישואין יחוד...60 סעודת נישואין שבעת ימי המשתה...60 שבת שאחר הנישואין...60 אבלות...62 ביקור חולים...62 תפילות על חולה מסוכן ברכת הבנים לפני פטירה גסיסה יציאת נשמה וקריעה...64 ישור אברי הנפטר הורדת הנפטר ארצה ('אבהעבען') שמירת הנפטר...65 אנינות...66 ארון הקבורה תכריכים...67 טהרה רחיצת הנפטר טהרה שפיכת תשעה קבין...68 הלבשה...69 הכנסה לארון ('איינגען') טהרת הרוג ויולדת בקשת מחילה ('מחילה פראיין') שיעור המתנה לפני קבורה...71 לויה...71 קריעה לפני קבורה...72 צידוק הדין הכנסת עפר לתוך הארון חלקת קבר...73 קבורה...74 קדיש אחר קבורה...74 שורה זריקת עשבים ועפר נטילת ידים אחר לויה ואחר הליכה בבית קברות הספדים סעודת הבראה ומזונם של האבלים אבלות שבעה ניחום אבלים...77

8 8 הכנסת תפילה בבית האבל שבת בתוך השבעה...78 מקצת אבלות של קרובי האבלים כל המבל עליו מבל עמו לימוד ילוי נשמת הנפטר...79 צדקה ילוי נשמה 'עזבון לדברטוב' נר ילוי נשמת הנפטר קערתמים, מגבת, מיטת הנפטר, מראות שבבית...79 אבלות שלושים אבלות י"ב חודש...80 חודש י"ג בשנת העיבור...81 אבל בבית הקברות 'יאהרצייט' הקמת מצבה השתטחות עלקברים תחינות על קברים חנוכת בית קברות ספר תורה...89 הזמן המובחר בשבת ליל שבת...89 שחרית תהלוכה ברחוב...89 הכנסה לבית הכנסת...89 תחליף א' לתהלוכה ברחוב: הושטת לויים וכהנים...90 תחליף ב' לתהלוכה ברחוב: הקפות סביב הבימה הכנסת ספר התורה לארון והוצאתו לקריאה...90 עליות לתורה 'סעודת ספר' קריאה בספר תורה חדש צורת בית כנסת לבנות בתי כנסת בצורה המקובלת מקדם...91 מיקום וגובה פתחים...91 ריצפה...91 חלונות ארון הקודש...91 עמוד החזן בימה...92 מקומות ישיבה עזרת נשים ורה...92 אביזרים טבלאות ועיטורים פרוזדור וחדרים נוספים...93 כבוד בית הכנסת...93 חנוכת בית ודירת מגורים מועד חנוכת בית מגורים קביעת מזוזות...94 ברכת הזמן לימוד תורה אמירת תהילים סעודה...94 חיוב עליה... 94

9 קהבומה גהנמל ךירדמ 9 Â Ó ל לארשי ץראמ הרותה תשורי זאמ ולג וניתובא ץראמ שדוקה ןברוחב תיב,ינש אל הקספ םהמ.הרות ואב הילטיאל,סוטיט הרותו ;םהמע ודדנ םשמ הנופצ,ל הרותו.םהמע תשרומ ידוהי תכשמנ תופיצרב הז םייפלאכ.הנש לכב רוד ורמש הי ימכח,הרותה הוחפיט.הורידאהו םשה '' ןייצמ הינמרג ראשו תוצראה תורבודה.תינמרג םויכ םינכמ ידוהי הפוריא,הלוכ איצוהל ינב דרפס,לגוטרופו םשב,'םי' ללגב םאצומ ישרשו םתשרומ תונידמב. תליחת הפוקתה הב ואב םידוהי ל ןיא ונידיב תועידי.תומכסומ תורוסמ תונוש תוגילפמ תופוקתל תומודק.רתויב המ רורבש אוה תרוסמש הרותה הכלההו ב הישרש ץראב,לארשי הרמשנו הפוקת תכשוממ הילטיאב ימור הילא ועיגה וניתובא רחאל,ןברוחה םשמו הרבע הנופצ ל תועצמאב ימכח הרותה ורגיהש הילטיאמ.ל ףוסב ימי םינואגה ולחה תוליהק םסרפתהל רותב יזכרמ הרות יב תובישח.תימלוע תוחתפתה וז העיגה האישל םע םתעפוה ילודג,םימכחה ונברכ םושרג רואמ,הלוגה י"שר יבו.תופסותה תפידר םידוהיה רקיעב בלצה-יעסמב ימיבו הפיגמה,הרוחשה ןהב ודמשוה תוליהק,תומי תורוכזה ירבדב ימי לארשי תוריזגכ ו"נתת תוריזגו ט"ק םש םינשה ןהב,ועריא ונכיס ךשמה,תרוסמה ךא וניתובר םילודגה ורסמ םשפנ תריסמ הרותה תויכשמהו,תרוסמה ושעו לככ םתלכיבש התרותש אל חכשת,לארשימ םרסמב תורודל םיאבה ב הפ דועו רתוי בתכב יטרפ תוכלהה,םיגהנמהו םהידימלתל תובישיב םהירפסבו םעל.ולוכ ךכ ורמשנ בתכב יגהנמ,הליפתה תוגהנה תווצמה יכרדו.םייחה תוליהק ויה ןיעמ ייח חור ועבנש םהמ זועב תומוצעתבו ךשמב תורוד.םיבר םירע תוהמאו לארשיב ומק,ובצנו תוליהק שדוק רשא םהייחב ואלימ םלועה הרותב,הרהטו תווצמ,הרוסמו אובבו םמוי ופרח םשפנ תונמאנב תומל שודיק.םשה םש יחצנ דמוע תוליהקל,הלא ןוגכ,אריפש,אשיימרוו אצנגמ 'ג) תוליהק,(ם"וש דועו תורשע םירע יפלאו םיבושי םילודג םינטקו רשא ורמש תלחג לארשי א.הבכת םיגהנמה יגוס שי םיהזמה תועטב 'םיגהנמ' םע םינינע םירטוז,םיילושו םע יווה,יממע םעו המ הנוכמש תילגנאב םשב.'רולקלופ' ןוכנ אוה גהנמהש ללוכ םג םירבדה,וללה לבא ותמאל רבד ןייצמ חנומה,'גהנמ' ןושלב,תירבעה לכ העפות םלועב תרזוחה המצע תורידתב,תמייוסמ וליפא תועפות םלוע עבטה.היגולונכטהו רשאכ ל"זח םירפסמ ונל תפה אסכ תוכלמה םכחותמה המ ךלמה,ה"ע ותוא שקיב הערפ הכנ ךלמ םירצמ,ליעפהל ירה םירמוא םה ונל יכ עשר" הז הערפ,הכנ ןויכ שקיבש בשיל אסכה,המ אל היה עדוי."ויגהנמ 1 ןכו אובב ל"זח ראתל תוגהנתה יב,םייח םהירה וגהנמ" :םירמוא,םלוע םיבאז םיגרוה."םיזעה 2 הרזחבו לא הרבחה.תישונאה הלימה 'גהנמ' השמיש זאמ דימתמו םג רואיתל םיקוח ןויצו םילגרה םייטפשמ םניאש םיעבונ חרכהב ןמ הרותה.הרוסמה ךכ תדמלמ הנשמה הנושארה תכסמב אבב,ארתב יכ ךרוצל תיינב הציחמ רצחב,ןיפתושה שי שמתשהל םירמוחב,םילבוקמה הנשמהו תטקונ לכה" :םילמב גהנמכ."הנידמה אצויכ הזב תרמוא גהנמ" :ארמגה לודג היה,םיוריב רסומה הדועס 'גנירטייק' ןושלב ונימי,הלקלקו ןתונ ול ימד ותשוב ימדו תשוב."ויחרוא 3 1.'כ השרפ,הבר ארקיו 2.ב"ע וט ארתב אבב 3.ב"ע גצ ארתב אבב

10 10 קהבומה גהנמל ךירדמ םע,ז ןיא םתהל,ךכמ תרוסמבש לארשי שרתשנ גשומה 'גהנמ' רקיעב רשקב םינינעל םייולתה תרימשב.תווצמה אלא ןאכש שי ונל ןווגימ בחר יגוס,םיגהנמ הזמו עבונ םג גוריד תדימ םתרמוח יניעב.הכלהה שי םיגהנמ םירושקה ןפואב םמויק תווצמ,אתיירואד שיו םירושקה תווצמב.ןנברד שי םיגהנמ םצעש םמויק עבונ תונקתמ םינברה רחאש תמיתח,דומלתה שיו הלאכ וחמצש וו ךותמ.םעה שי םיגהנמ ןיאש םהל הרתה,תימלוע שיו םתקיזש הכלהל איה,תפפור וא ףא תדמוע דוגינב.הל שי גהנמ רוביצה,ולוכ שיו םגהנמ.םידיחי לדתשנ,איבהל ךותמ רצוא יגהנמ, תואמגוד לכל דחא םיגוסהמ.וללה ליחתנ גהנמב.אתיירואד ןמ,הרותה תוצמ םויה שארב הנשה איה העיקתה רפושב םוי" העורת היהי."םכל 4 רבכ ימיב ל"זח ררועתנ,קפס םא העורתה איה הללי וא לוק החנא וא וליפא םהינש,דחי ינפמו ךכ ונקת עוקתל יפל לכ,תוקפסה ונייהו לכב בויח,העורת עוקתל םירבש ינפב םמצע העורתו ינפב,םמצע םגו םהינש.דחי לכ,ז ידכ חיטבהל ןכאש םימייקמ תוצמ הרותה,העורת ןפואב ןוכנה.קייודמהו 5 אלא זאמש דעו ונימי ולפנ תוקיפס םישדח םתואב םירבש.העורתו טלובה םהבש אוה קפסה לילצב,העורתה שמתשנו ןאכ ונושלב יבר בקעי ןדמע ידכ גיצהל ונא" :היעבה םיאור וליפאש,וננמזב ןה דוע,םויה יגהנמ תוצראה תוקולח ןפואב תיישע העורתה,המצע יכ שי הב יוניש לודג ןיב םיה ינב=] ץרא [ םידרפסהו ישנאו,אינולופ וללהש ןישוע התוא ןיעכ ןיטימורט :תינוי] לוק [דעור וללהו ןישוע התוא טוט טוט לכ דחא השוע וגהנמכ אצויו,הב יכ לכב ןפוא ל"נהמ איה.העורתה לכמו םוקמ הארנ רתוי בוט ןמו רחבומה התושעל,ןיטימורט ךרדכ ורכזש,םיקסופה ןכו :בותכ."'םתוערהו' 6 העורת וז 'רש בקעי ןידמע ףידעמ,התוא,'ןיטימורט'ה הרמשנ תרוסמב,תקהבומה התואו ורכז','םיקסופה ונייה לכ וניתובר.םינושארה 7 ונרקס הפ גהנמ,ומויק-יאבש םייושע ונא איטחהל קוידה תיישע הוצמ.אתיירואד רובענ התע לא גהנמ יולתה הוצמב.ןנברד תקולחמ איה ןיב ם"במרה,ן"במרהו םא הליפת איה בויח ןמ הרותה וא קר תנקת.ןנבר םלוא םג תעדל,ם"במרה ףא םצעש בויח הליפתה אוה אתיירואדמ ירה חסונה תליפת הנומש,הרשע אוה תנקתמ.ל"זח 8 והז םוחתה טלובה רתויב לוציפ :םיגהנמה חסונ.הליפתה םויכ םיהוזמ םישנא הניחבמ,תיתרבח וזיאל הדע םה,םיכייש והמ םאצומ,יתחפשמה וליפאו וזיאל תסיפת םלוע תידוהי םה,םירשוקמ הדימב הבר יפ חסונ הליפתה וב םה.םיללפתמ ןיב םיה ונימיב םיעודי ינש יגהנמ :הליפת חסונ' ' חסונ'ו.'דרפס תורדגה הלא תוסחייתמ חסונל תוליפת,עבקה ןהש רומאכ תנקתמ.ןנבר הניחבמ תירוטסיה חסונ' ' אוה חסונה קיתוה תודהי הפוריא דבלמ).(םידרפסה תעב,השדחה רשאכ טשפתה חרזמב הפוריא חסונ הליפת,שדח רשא הנוכ יפב ויללפתמ חסונ' 'דרפס תויה) אוהו ססובמ הדימב הבר חסונ,(םידרפסה ררוע רבדה יקוליח,תועד םא רתומ תונשל גהנמ הכ יתוהמ ואצומש.ל"זחמ לכב תוצרא הפוריא וררועתה םימכח ןיבמ ילודג רודה גייתסהל,ךכמ ומכ מל יבר לאקזחי אדנל ב עדונ' (ג"נקת-ד"עת) 'הדוהיב ןעטש :תופיקתב 9 חסונ" ונ םי הרות,איה ףאו יפ ןכ םידרפסה וקיזחי,םגהנמב שיו םהל המ,וכומסיש םלועלו לא הנשי םדא גהנממ.ויתובא לבא המ םישדחהש בורקמ ואב תונשל תונידמב וללה גהנמ וניתובא,םישודקה המה יתעדל םימגופ דובכב וניתובר יב תופסותה,ש"ארהו םידיתעו ןתיל,ןידה ןיאו ןאכ הבהא אלא,האנש הואתל'ו שקבי,'דרפנ 10 םהיו ינא יאנשמלו' :ארוק ובהא,'תומ 11 הנשמה'ו ודי 'הנותחתה 12." 4.א,טכ רבדמב 5.א"ע דל הנשה שאר 'יע 6.צ"קת 'יס,העיצקו רומ 7.'העורתהו םירבשה לוק' קרפ,ה"נשת קרב ינב,א"ח, גהנמ ישרש 'יע 8 הליפת 'ה ם"במר.א"פ.ט"פ 'יס ח"וא ןחלושה ךורע 'יעו 9.ה"נת ה"ד ב"ע אי ףד תוכרב ס"מע ח"לצ 10 ימ.א,חי 11.ול,ח ימ פ"ע 12.א"ע וע אעיצמ אבב

11 קהבומה גהנמל ךירדמ 11 םאו הליפתב,ןניקסע רובענ ותואב ןינע לא םיטויפה,תוחילסהו ונקתנש הפוקתב רחא תמיתח,דומלתה תגרדו םתרמוח התוחפ תוליפתמ.עבקה יגהנמ םיטויפה םילצופמ ןיאל ךורע רתוי חסונמ הליפתה,עובקה תויה ירדסו םתרימא ושבגתה קר םפוסב ימי,םיניבה ונעשנו רקיעב התריחב תוגיהנמ.הליהקה תויצאניבמוק תובר םיטויפ,תוחילסו ושענ םניינקל ידעלבה תוליהק תודדוב ילבחו ץרא.םימצמוצמ ךותמ הלא ועיגהש,סופדל ריכזנ אמגודל גהנמ' ןבאווש 'ץייוושו וא גהנמ' לוש-יונטלא."גארפב תמחמ תרימאש םיטויפ הניא אנידמ,ארמגד,רקיעבו ינפמ םתודגנתה המכ ימכחמ דרפס םינושארה םתרימאל ךותב,הליפתה םיתעל לוזליז םייוסמ,םתרימאב לוזליז ררועש םיקסופ םירחא דדועל םתרימא שיגדהלו.םתובישח חתמה רצונש םוחתב,הז ודיעי ירבד הנשמה' 'הרורב םכסמש םהיתועד ישאר םירבדמה איגוסב וז : ר"המ" םייח לאטיו בתכ םשב,י"ראה א היה רמוא םיטויפ,םינומזפו אלא המ ורדסש,םינושארה ןוגכ,ירילקה ונקתנש ד"ע,תמאה ןכו אל היה רמוא.לדגי מ"מו דיעה ונב ו"חרהמ,ויבא היהשכש ץ"ש להקב םימיב,םיארונ היה רמוא לכ םיודיוה לכו.םיטויפה עמשיו םכח ונממו חקי המכח רסומו,לכשה א תונשל.םיגהנמה ה"בו ךיראה םשב המכ,םינואג הוצמש רמול,םיטויפ טייפשכו יבר רזעלא רילקה תויחו' רשא הנה תועבורמ,'אסכל 'וכו טויפ] תשודק ףסומ,[ה"רב הטהל שא."ויתוביבס 13 הרומח רתויב איה ותרהזא יבר הדוהי דיסחה ) -ד ' (ז"עקתת בתכ רפס'ב שיו" :'םידיסח תומיש הנשמש גהנמ,םינושארה ןוגכ,םיטויפ ולגרוהש רמול ץבורק וניברד,םלושמ דחאש רמא ץבורק תרחא תמו ךותב םיש."םוי 14 יבר לאוי סיקריס ב תיב' ) 'שדח -ת (' רשיא תרמוח,ןינעה ודיעהב יכ דחא" היה ונינמזב ליחתהש לטבל רמולמ ץ"בורק,ולהקב אלו איצוה."!ותנש 15 םרב רבעמ תובישחל םצעבש תרימא,םיטויפ ואצמ המכ םיקסופ הקדצה תוקבדל תינשקע ירדסב םיטויפ תוחילסו,םיימוקמ םהשכ םיכמות םתעד םיקומינב םאצומש תרותב.דוסה יבר הידידי האיט,לייוו ונב ןברק'ה 'לאנתנ ושרויו תונברב,הורסלראק בתכ ותמכסהב רדס'ל תוחילס לכמ הנשה גהנמכ,'זוז ספדנש אורסלראקב,ח"נקת םילימה תואבה ארהנ" : ארהנו,'יטשפ ינינעב הלפת תוחילסו,םיטהרב טרפבו תונידמב זוז םגהנמ םירדוסמ,םינושמו ראשמ תונידמ לכב,םינינע הלילחו לטבל םגהנמ רשאכ םה םילבוקמ תורודמ,םינושאר יכ לכל גהנמ שי רעש המל ימשב."םינויה שי דוע גוס םיגהנמ לכש םיקסופה וסחייתה םהילא בויחב,רומג אלא וקלחנש םהיניב םא םה םייתכלה וא.םייממע,מל הלילב ינפ תירב,הלימ וגהנ לכב תוצופת לארשי תושעל,'טכאנכאוו' תרימש הליל,קוניתל םע דומיל תרימאו ירק.עמש יפל גהנמ םיכרוע הלילב הז םג,הדועס הב םילכוא רשב םיתושו.ןיי הררועתנ,הלאשה םא וז תדועס הוצמ וא תדועס,תושר אקפנהו הנימ,איה םא ימ לביקש וי רדנ אל לוכאל תודועסב,תושר רתומה ול ףתתשהל תדועסב.'טכאנכאוו' תלחנ'ה 'העבש רובס וזש תדועס,הוצמ 16 וליאו ןגמ'ה 'םהרבא 17 תוח'הו 'ריאי 18 ונעט וזש תדועס.תושר םאו וז תדועס,תושר ירה הכלההש הניא תבייחמ,התוא ןיאו הב אלא דובכ.הוצמה 19 דוע הצובק םיגהנמ,שי םניאש אל ןמ הרותה אלו,ןנברדמ ףאו יפ ןכ וגהנ םב הרמוח,הרתי םהו םייורקה יגהנמ','רוסיא דיחיש וא הדע ולביק םמצע,הרמוח םושמ גייס רדגו כיהלמ רוסיאב.הרות ןוגכ המ וגהנש תליהקב סמרוו א לוכאל תוריפ םישבי,ללכ ידכ א ואובי הלילח לוכאל םיעלות םייוצמה.םהב 20 םיגהנמ גוסמ הז שי םינויד םיקסופב הזיאב,םיאנת םא,ללכב שי םהל.הרתה 'ד ק"ס ח"ס 'יס הרורב הנשמ 14.ז"רת 'יס 15.ח"ס 'יס ח"וא ח"ב 16.'א ףיעס,םישדוחמ,ב"י 'יס,העבש תלחנ רפס 17.ג"י ק"ס מ"רת 'יס א"גמ 18.'ע 'יס,ריאי תוח ת"וש 19.ו"קת 'יס,ירטיו רוזחמ 20.ו"כק 'יסל תוטמשה,ריאי תוח ת"וש 21.הברה דועו,טלק-זלק םיפד,ה"ח,קחצי דחפ,יטנורפמל י"ר 'יע

12 12 קהבומה גהנמל ךירדמ גהנמ תולובג וניאר םיגוס םידחא םיגהנמ תוגרדו תונוש,םתרמוחב גוריד םיגהנמ ךיישה לכל ר,רו לכל ץרא.הנידמו גשומה גהנמ' ' ןייצמ לולכמ תוגהנהה תויתדה תוינייפואה ינבל. םצע חנומה '' זמרמ תולובג םימיוסמ םכותבש אוה ררש אלו רבעמ.םהל הרואכל םיהז תולובג הלא םע תולובגה,םייפארגואיגה םא אל,םייטילופה המואה.תינמרגה ךא אל.ןכ גהנמ' ' דוגינב גהנמ'ל,'ןילופ אוה וכשמה גהנמ'.'סוניר לבח רהנ ןיירה הינמרגב הוהמ הסירעה תודהי ו זול.התרדש תוליהקב תוקיתעה ש תודג :ןיירה,אריפש אשיימרוו,אצנגמו וחתפתה ינפל ףלא הנש יזכרמ הרות ועיפשהש תורודל תודהי.הפוריא זכרמב יסונירה החפוט תרוסמ םיגהנמ תינדפק.תקדקודמו תודהי תפרצ,המודקה הקניש התרות תצקמו היתורוסמ,מ התיה החותפ םג תועפשהל,םורדהמ אצניבורפמ,דרפסו היגהנמו אל ואשנ םתוח דיחא ביציו התוערכ.ב האמב עבראה,הרשע םע שוריג םידוהיה,תפרצמ ה וחוכ זכרמ ידוהי,רחא ורקיעש תמדא הירטסוא ויתוחוו ועיגה םירוזיאל םימייוסמ םורדב חרזמ.הינמרג ןאכ החתפתה תרוסמ,םיגהנמ תורכינש הב תועפשה תוברועמ סונירה ו,תפרצ תרוסמ התנוכש םשב גהנמ'.'ךיירטשוא וימיב ל"ירהמה ודמע וז לומ וז יתש תוצובק םיגהנמ :תושבוגמ גהנמ' 'סוניר גהנמ'ו.'ךיירטשוא םהיטרפב םיגהנמ םימייוסמ היה ינושה בכרומ,רתוי לצפתהו יגהנמל תוליהק.תוימוקמ הפוקתב רחא צמה סופדה רוביחו ןחלוש'ה,'ךורע וחכשנ םיגשומה גהנמ' 'סוניר גהנמ'ו,'ךיירטשוא םא יכ תודיחי םיגהנמה הלאה וכישמה,םייקתהל ףאו וטשפתה לא רבעמ תולובגל םייפארגואיגה.םימדוקה םישוריג,תודידנו םידדוב ו,תוליהק תצורמב האמה שמחה,הרשע ואיבה תוסרפתהל גהנמ' 'סוניר ינפ םיקלח םיבחרנ,הינמרגב ליבקמבו תוסרפתהל גהנמ' 'ךיירטשוא ינפ ןילופ יבחרו חרזמ.הפוריא זאמ ךליאו ויה םיעודי ינש םיגהנמ :םייזכרמ גהנמ' ' רבעשל) ('סוניר' גהנמ'ו 'ןילופ רבעשל).('ךיירטשוא' הפוקתב וז ררש גהנמ' 'ןילופ םג היבארומב,הימהובו הירגנוה,אטילו ןכו תוליהקב תוידוהיה תושדחה םירוזיאב הצחמל-םייבאלסה,הינמרג ונייה חרזמ.הינמרג תוליהק תועודי,הינמרגב ומכ גרובמאה,ןילרבו וגהנ השעמל גהנמ'כ,'ןילופ יכ ןהידסיימ תוליהק תורחואמ הלא ועיגה הירטסואמ,ןילופו ואיבהו םמע תרוסמ תוצרא.םאצומ העפשה תלבגומ התיה םג גהנמ'ל ' תוליהק,הלא ב הריגה תמייוסמ םידוהי םורדמ ברעמו,הינמרג ןוגכ ןוגינב ימעט ארקמה תרבהבו ןושל.שדוקה ןכיהו טשפ גהנמ'?' הפוקתב וז אוה,'שבכ',לוכיבכ ידימ גהנמ' 'ןילופ-ךיירטשוא ;היראוואב אוה ססבתה תועצמאב תובשייתה תידוהי,תשדוחמ ןופצב ;תפרצ רדח ןופצל הילטיא םייקתהו םש הפוקת ;תכשוממ ט,סאזב דנאלוה,ץייוושו ןבומכו לכב םורד ברעמו.הינמרג וק לובגה ןיב גהנמ' 'ןילופ גהנמ'ל ' ךותב הינמרג,המצע רבע תוחפ וא רתוי ךרואל רהנ הבלאה הצוחש הינמרג ןופצמ.םורדל גהנמ ותובישח סחי דובכ תדרחו שדוק ינפב גהנמ' ' היה םיברל ילודגמ לארשי רשא,והוריכה דועו םינמזב םיקוחר ואצמנ ול םירבוד םיבהלנ והש ותוא,סנ וארו יגהנמב תוצרא תורחא היטס ןמ תרוסמה.הפורצה ףיקשמ יביטקייבוא ומכ,ם"במרה רבכ בתכ ינב ברעמ הפוריא יכ םה םיאירב" יאלוחמ תוגהנמה תועדמו םינורחאה,םהיכרדו ןיאו םלצא אלא םינינע םיתואנ ןושלל."ס"שה 22 ימכח הפוריא וריכהש בורקמ םילדבהה םיימינפה ןיב גהנמ' 'סוניר ןיבל יגהנמ תוצרא הפוריא,תורחאה ועיבה םתכרעה הריתיה גהנמל.סונירה יבר קחצי ר"ב השמ ב רוא','עורז היהש דילי הימהוב דמ 22 ם"במרל מ"היפ.ח"מ ה"פ ןיטיג

13 קהבומה גהנמל ךירדמ 13 תובישיב,הינמרג לאשנ םעפ המ וכמס םתוא,'םיטוש' ירבדכ,לאושה םישדקמה תיבב,תסנכה םג רשאכ ןיא םיחרוא םייוצמ.םש הפוקתב איהה היה שודיקה תיבב תסנכה לבוקמ לכב,תוצראה ךא תויה םגש ב וגהנ,ךכ האר רוא'ה 'עורז ירבדב ודימלת ןוב דחוימ תרוסמל, רבדהו הרח ול,בטיה יפכ הארנש ירבדב :ותבושת רשאו תבתכ ךעידואש ךמס םתואל םיטוש שודיקמ תיב,תסנכה ירחא ןיאש ןילוכי צל ותואב,שודקה ןיחרואו ןיא,ןאכ רצ יל ךי בטיהו הרח,יל יכ תתנ ךיפ,ךאיטחהל הימתו ינא םכח ןובנו ךומכ תייהש יאשר איצוהל רבד.ךיפמ אלה תעדי המכ ינואג םינואג ישודקו ןוי וניתובר אצנגמבש אשמרוובשו,אריפשבשו אלה םשמ צוי הרות לכל,לארשי אלה וגהנ םוימ ודסונש לכ תוליהקה סונירבש לכבשו ץרא תויכלמו,ונ וגהנ וניתובא תובאו,וניתובא םיקידצ,םישודקו םימכח,םימכוחמ התעו ה בתוכ?'םיטוש' :םהי הכלהו,תרמוא 23 םו ןויכמ וגהנש וניתובא יחונ שפנ לא ונשת גהנממ,םכיתובא יכ אל רבד קר,אוה םאו אוה,קר ירסחמ הניבה ינקירמו חומה אוה,קיר וניתובאש וגהנ ןידכ.הרותכו 24 ןאכ ךלה רוא'ה 'עורז ראיבו שודיקהש תיבב תסנכה אל ןקתינ ורקיעמ רובע,םיחרוא אלא שודיקל םויה.םיברב ךות תוכמתסה המכ תורמג ימוריב אוה ערז רוא שדח הכלהה יפכ איהש צמנ ילבבב תכסמב.םיחספ ףוסב וירבד רזח חיכוהל הו" :ולאוש שיא םכח ןובנו... היהת ךתעד,הכומנ דגנ ךיתובר יחונ,שפנ ןעמל ךיראת םימי םינשו קסעב הרותה םויקבו."תוצמה םלוא תואנק שממ ןעמל תרוסמה,תיה ונא םישגופ םקבאמב ידיסח רדסב תוליפתה גהנש תפרצב.הילגנאו האושהב חסונל הליפתה,יה תויוצמ חסונב ילגנא-יתפרצה,םודקה תופסות םילימ תומוקמב.םינוש רבתסמ ויהש ב םישנא ובשחש חסונה ילגנא-יתפרצה רישעל וא הלועמ רתוי,םהמ ולחהו ללפתהל.ויפ העפות וז הממוק ידיסח, םילימבו תופירח וריהזה ינפמ יוניש.חסונה רשקב תוליפתל שאר,הנשה הב ויה תופסוהה תויתפרצה תובורמ,רתוי ונא םיאצומ רודס'ב ידיסח ' הרהזאה :האבה ףיסומה ערוגו הב וליפא תוא,תחא ותליפת הניא,תעמשנ יכ הלוכ הדמב לקשמבו תויתואב תוביתבו תודוסו הברה םיאצויה.הנממ לכו ארי םשה רהזי הב תוחפלמ,ףיסוהלו אלו עמשי לא םיתפרצ ישנאו םיה-ייא םיפיסומש הב המכ המכו,תובית יכ ןיא חור המכחו חונ,םהב יכ אל ורסמנ םהל ימעט הלפתה,תודוסהו יכ םידיסח םינושארה ויה םיזנוג תודוסה,םימעטהו דע אבש וניבר,שודקה וניבר אדוהי דיסחה,ל"ז אוהו םרסמ ישנאל ותחפשמ םידיסחה בתכב בו הפ בתכו וניבר דיסחה :ל"ז ףיסומה הליפתב וליפא תוא,תחא וי ו אצויכ וב :רמאנ 25 הנתנ" י הלוק ןכ."הינש 26 תצורממ ירבד ידיסח, הלוע א התיה םהל לכ תרוקיב חסונה חוורה,ב יכו אוה ה הפי םע םימעטה תודוסהו ידיבש םידיסחה.וללה יניעב ימכח התיה תופידע תערכמ תרוסמל םהיתובא ינפ תורוסמ,תורחא רקיעב סחיב תרוסמל,דרפס ש הינפ ופידעה וליפא תרוסמה.תיתפרצה םירבד חורב וז עימשה,ש"ארה ץלאנש חורבל הינמרגמ בשייתהלו.דרפסב רשאכ לאשנ םוקמב וירוגמ שדחה ותורשכ ףוע עודיכ לכאנ ףוע קר יפ תרוסמ הדיעמה ותרהט ףועלו הז התיה תרוסמ תימוקמ 23.ח"ס 'יס א"גמ ;ט"ה ףוס ג"פ ןיבוריע ימורי 'יע 24.ב"נשת 'יס א"ח ז"וא 25.ח,בי והימרי 26.אכר 'מע,ב"ת םיורי,אזיימרגמ המ 'ר רודס

14 14 קהבומה גהנמל ךירדמ ותויה,רוהט :בישה עד" יכ ינא אל יתייה לכוא יפ תרוסמ,םה יכ ינא קיזחמ תרוסמה ונ תלבקו וניתובא ל"ז ימכח, התיהש הרותה השורי םהל םהיתובאמ תומימ,ןברוחה ןכו תלבק וניתובר,תפרצב רתוי תלבקמ ינב ץראה."זה 27 וירבד,םירצקה ךא יבר,לקשמה,ש"ארה וריתוה םשור תורודב,םיאבה םהו וטטוצ אל תחא ירפסב,םיקסופה םהיניב םג דומע הארוהה ידרפסה ןרמ תיב'ה,'ףסוי איבהש ירבד ש"ארה וללה םאולמב אלל לכ הבוגת.ודצמ 28 תונשרפ תירוטסיה ירבדל,ש"ארה ןתנ ונל יבר בקעי :ןידמע ינב" ןיקזחומ,ןתלבקב ומכ בתכש ש"ארה,הבושתב רתוי הברה,םידרפסהמ םע עדונש םעזג תולגמ,םיורי םג ויה םהל ינואג,לבב םירומ,םידמלמו ןוגכ 'ר השמ 'רו ךונח,ונב ןמו זא האלהו ודימעה ידימלת םימכח םילודג,הרותב ךא םדוק הז ויה םינקיר,דאמ אל טשפתנ םהיניב דומלתה ינפל הז.ללכ המ ןיאש ןכ ינב לארשי,בש א הקספ םהמ הבישי רוד רחא רוד תומימ,ןברוחה ונתנ םשפנ תעידי תרימשו הרותה הטפשמכ,התכלהכו ןכ יאדוב ומדק םהל תעידיב היטרפ."ןוכנה 29 ירבד,ש"ארה ורמאנש םרוקמב הפקשהכ,תישיא וכפה ידיב ל"ירהמ ללכל לודג הכלהב הארוהו.םיברל תחאב ויתובושתמ בתכ :ל"ירהמ תרוסמ" ןדיד,ףידע יאהכד אנווג בתכ ש"ארה ותבושתב ךכליה ימסינ תרוסמ ינירחא ימקמ תרוסמ,"ןדיד 30,רמולכ החדנ תרוסמ תרחא ינפמ תרוסמה.ונ א"מרה ירפסב ןילופ יגהנמ הפוקתב תרחואמ,רתוי רשאכ חתפתה תוריהמב זכרמ הרות שדח,ןילופב דמע גהנמ לומ הרחתמ,שדח םייאש םצע.ומויק ןילופ האמב ששה,הרשע התיה םואתפ זכרמל הרות,המצע-בר הש ולדוגב זכרמה ןשיה ב תלדלודמה.הידוהימ ןילופ התיה ןילופורטמל,הרות םלוקו הימכח לחה עמשהל לכב.תוצראה טלובה םהבש היה,א"מרה וירפסש הכלהב ויה דע הרהמ לתל לכש תויפ םינופ וילא הפוריאב.הלוכ רבדה אב ידיל יוטיב קהבומ ורפסב דחא ילודגמ ינבר הינמרג תעב,איהה יבר קחצי :איזמ,יתלאשנ" יא שי תורוהל רחא ע"וש מ"רהמד שינלרסיא,ל"ז רחאמ ץביקש לכ תורמוח,םיארתבה לכו יגהנמ תונידמה תוצראהו,ונ רשאכ אצמנ.ותמדקהב.הבושת רמוא,ינא יאדוב ןוגה,ותמ ןיא הל ךרע רועישו ונחלושו ךורע לכב ינימ,םימעטמ אבילא וניתוברד רשא ונא תנידמב םהימימ."םיתוש 31 יבר קחצי איזמ ךישמה תונמל ויתונורתי ע"ושה םע יקספ,א"מרה ךא םג אל ריתסה ותוגייתסה ןמ שומישה,וב ידי ימ וניאש הרומ הארוה,קהבומ יכ תמחמ רוציק וירבד,א"מרה ןורסחו אשמה ןתמו,יתכלהה םילו םישמתשמה וב כיהל.הכלהב יבר קחצי החד תונעשיהה תטלחומה יקספ,א"מרה ימל וניאש עדוי שרוש" רוקמו םינידהמ וא,"תוארוהה ךכבו ףקע היעבה תרחאה ביצהש א"מרה ינבל. רבעמ םיקספל א ודמע הריתסב גהנמל עובק,והשלכ ואבוה ירבדב א"מרה תויחנה תובר תורושקה םיגהנמב.םילבוקמ תויחנה הלא תופקשמ ךרדב ללכ גהנמ'.'ןילופ-ךיירטשוא לככ תוכמסש ע"ושה קסופכ הלדג,ב רבג ששחה 'הפמ'הש א"מרה םורגת ולוטיבל גהנמ.ןשיה ןינעמ,רבדה םחולהש לודגה רתויב דגנ תרידח יגהנמ ןילופ,ל היה אקוד דחא ימכחמ.ןילופ יבר םייח רב,לאלצב ויחא ל"רהמה,גארפמ היה ורבח א"מרה ימימ םדומל ףתושמה תבישיב יבר םו אנכש.ןילבולב 'ר םייח האר ומצע ךמסומ ןודל סחיב ןיבש גהנמ גהנמל,ןילופ ינפמ ריכהש בורקמ יגהנמ יתש,תוצראה ןהב יח ןהיכו.תונברב אוה רביח תוגשה רפס תרות' 'טח,א"מרה םשב חוכיוו' 27.'כ תוא 'כ ללכ ש"ארה ת"וש 28.ב"פ 'יס ד"וי י"ב 29 -אית םיפד,ה"קת אנוטלא,םימש ידומע רודס.רבכו ה"ד 'ב 'יס,רפוס בתכמ ת"ושב םתומיב וטטוצ הלא םירבד.בית 30.ה"צ 'יס,ל"ירהמ ת"וש 31.ולר 'מע,'ד 'יס,תונוש רודמ,ףונ הפי ת"וש

15 קהבומה גהנמל ךירדמ 15 םימ,'םייח רביחו םהל המדקה,הכורא הב קמינ ירקיע ותודגנתה וכרדל א"מרה.הכלהב המדקהב וז לדתשה 'ר םייח רוקעל העדה,השרתשנש וליאכ ירפס א"מרה םיגציימ םג יגהנמ יתמדקה". ימצע ריסהל יגהנממ תנידמ,"ןילופ,בתכ אל םינלופה םיכמסומ רבדל םשב גהנמ, יכ ימ" לכוי ררבל ונל רקיע גהנמ ינב.םהומכ יכ םה ינב=] [ וחוני וטקשיו הליהת ל-אל.םהירמש םש,המכח םש דעוה םדקמ."םייתמדק,רמולכ ינב אל ורגיה םוקממ םוקמל ןפואב םיקלחש םתרוסממ ולכי תכלל,דוביאל ךרדכ עריאש.םירחאל אוה ךישמה ומכ" :ןעטו ברהש [א"מר] ל"ז היה חרכומ עידוהל יפוליח יגהנמ ינב ותנידמ יגהנממ ינב,חרזמ ומכ ןכ אוה חרכה לודג עידוהל יפוליח יגהנמ ינב יגהנממ תנידמ.ןילופ םאש ברה אל הצר לטבל וגהנמ ינפמ גהנמ ץרא,לארשי לכ ןכש ןיאש ינבל לטבל םגהנמ ינפמ גהנמ תנידמ."ןילופ 'ר םייח רובס היה א"מרהש ומצע אל רמייתה ללכ תופכל יגהנמ ןילופ ץרא, קרו סיפדמה אוה הז גיצהש ורפס א"מרה וליאכ אוה ףקשמ םג יגהנמ, ידכ לידגהל רפסמ םינוקה לכב תוצרא.הפוריא ןייצ ז 'ר םייח הנה" :ובתכב ברה [א"מר] ומצע אל בתכ תמדקהב ורפס קר גהנממ ינב,ותנידמ אלו רכז גהנמ ללכ ןכא סיפדמה ףיסוה,הילידמ ריכזהו םג ןכ שוריפב ףדב,ןושארה יכ יניע םינוקה םלועל וטטושי תלחתב רפסה הזבו הברה ול םינוק לכב."תונידמה גהנמ ירמוש םאה האלמתנ ותלאשמ 'ר םייח?גרובדירפמ םאה קיזחה גהנמ' ' דמעמ ינפב ותעפשה המוצעה ןחלוש'ה 'ךורע םע 'הפמ'ה?א"מרה השק בישהל ךכ הרוצב דח.תיעמשמ רשאב יקספל א"מרה םירבדב םניאש םיעגונ םיגהנמל,םיעובק לבקתה א"מרה תוכמסכ,הנוי יתלב תנתינ רוערעל,טעמכ ךא םירבדב םיעגוגה םיגהנמל,םילבוקמ וקבד ינב תונמאנב יגהנמל,םהיתובא םהשכ םירזענ הדימב הבר רפס'ב,'ל"ירהמ בשחנש יבאל יגהנמ תורודב.םינורחאה ותעפשה ל"ירהמה רומישל גהנמ',' התיה,הלודג ןה וייחב ןהו רחאל.ותומ וייחב ומצע פ ומצעב םוקישל ינחור תוליהק תוסורהה תוריזגמ,ט"ק ףיטהו ייחהל םיגהנמה.םינשיה ודימלת,ל"ירהמה 'ר ןמלז,ארעווגיטושמ הה יגהנמ ל"ירהמה י,רפס וב וראות םג יגהנמ תוליהק.סונירה רפס יגהנמ ל"ירהמ בתכנש האמכ םינש ינפל ןחלוש'ה,'ךורע ץופנו,תורשעב ילואו,תואמ יבתכ,די היה רצבמ תודהיל חכונל תעפשה יגהנמ ןילופ םילולכה ורוביחב.א"מרה,םרב רקיע חכ הדימעה גהנמ',' אב םנסוחמ םישנאה.םמצע ןאכו שי ןיחבהל שוב.תוצובק,תחאה ינב םירפכה,םיטושפה,הינשה ינב תוליהקה תוינוריעה,תוסחוימה תישיהו :תירקיעהו ימכח.הרותה לכ הצובק הקבד גהנמ'ב ' יפ.היתויטנ ינב,םירפכה ויהש םבורב יטושפ,םע וקבד תרוסמב םהיתובא ךותמ שגר קומע.תונרמש ןואגה 'ר יגח ךונח,לקנרפ הבר ואנאה ףוסב האמה עבשה,הרשע רידגה סופיטה הזה הרוצב :תעלוק יכנא" עדויה ריכמו ביט ינקז יגיהנמ תנידמ םיבשויה ירעב,םיזרפ טעמכש םה םירסומ םתושפנ א רובעל,גהנמ ףא ןיאש ול רחש דוסיו לכ,רקיע רתוי מ יפוג,הרות דע טעמכש ה"ועב הרותה הכורכ תחנומו ןרקב,תיוז םדאו ןיא ץראב רשא ןתי לא ובל דמלל ונב הרות תוברהל הבישי לידגהל הרות,רידאהלו םייקלו,גהנמה אוה רקוע םירה ידכ א לטבל לכ.רקיע הזלו ינא רמוא א םריבעהל םגהנמ םושב,ןינע ףאו ןיאש םהל המ ךומסל ימו עדוי ןיא(ש) [םא] םגהנמ םידסוימ ינדא,תמאה יפ םהיתובא םישודקה רשא ץראב,המה רשא םהמ האצי הארוה לכל."לארשי 32 הצובק הינש איה ינב תוליהקה,תוסחוימה תטלובהש ןהבש,התיה תורודב,הלא תליהק טרופקנארפ.ןיימד לצא וללה חתפתה המ ארקנש תינמרגב לאקול','סומסיטוירטאפ תויטוירטאפ.תימוקמ ןורא שדוקה,סמרווב 32.ז"ע 'יס,העבש תלחנ ת"וש

16 ת היה חרות הפסוק: "לא טוב אנכי מאבותי", בתור אזהרה למי שיעלה חלילה על דעתו לסטות ממנהג וורמסאי כהו. ומעבר לאלה, עומדת הקבוצה השלישית, של חכמי אשכנז גדולי התורה. אלה לא יכלו להיסחף ברגשות עממיים עמומים, ושקלו בפלס, כל מנהג, לאור הגמרא והפוסקים. מהם שחיברו ספרי מנהגים שלמים, שמטרתם להנציח כל דקדוק קטן שנהוג בקהילותיהם. לחכמי התורה היתה הערכה גדולה ביותר למסורת באשכנז, ורבים מהם העדיפו אותה בצורה מפורשת על מסורות אחרות בנימוק אותו השמיע ה'חות יאיר' שבני אשכנז "בריאים 34 כמריאים משיבושי וקלקולי המנהגים." רבי נתנאל ווייל בעל 'קרבן נתנאל' חזר על דעת קודמיו כי "מנהגי אשכנז מיוסדים על אדני פז ומשובחים יותר ממנהגי פולין", והבהיר שעוד בימיו קיימים מנהגים אלה, כי "הגאונים שהרביצו תורה בישראל, כגון 35 מהרי"ל ומהרי"ו, הם קבעו לדורות כל חומרות ומנהגים, אשר אנן בני אשכנזים נגררים אחריהם". דעה זו השמיע גם רבי יהונתן אייבשיץ, בהוסיפו כי "התורה היה מסור לחכמי אשכנז... ומה נדע אשר לא 36 ידעו הם?" "דעו!", קבע גם רבי משה סופר בעל 'חתם סופר', "כי כל המנהגים הללו שבאשכנז נוסדו על פי רבותינו 37 בעלי התוספות, רש"י ותלמידיו, תושבי ארץ ההיא". קהילת פראנקפורט מבצר עוז למנהג אשכנז בכמה קהילות בגרמניה חל כירסום זוחל ב'מנהג אשכנז' ההיסטורי, אם בהשפעת בני פולין שהגיעו לאשכנז אם בהשפעת ספרי הלכה של חכמי ארצות אחרות. בדורות האחרונים עמדה קהילת פראנקפורט דמיין כמבצר עוז למסורת הראשונים ולמנהג אשכנז המובהק. הבכורה הרוחנית עברה מקהילות שו"ם לקהילת פראנקפורט דמיין. היהודים גורשו למשך מאות שנים ממגנצא ושפיירא ואילו אוכלוסיית וורמיישא הלכה ונדלדלה בגוף וברוח. קהילת פראנקפורט דמיין היתה במאות השנים האחרונות 'ירושלים דאשכנז', וזאת בזכות עתיקותה, ישיבותיה הגדולות והמפורסמות, גדולי התורה שכיהנו בה ברבנות, והצטיינותה בשמירת מסורת אשכנז ללא פשרות. בקרב קהילות אשכנז הותיקות היה לה מעמד בכורה, והיא היתה המצפן והתמרור לקהילות רבות, קטנות וגדולות, בדרום ומערב גרמניה. למעמדה המיוחד הזה של פראנקפורט רמז בן השל"ה, רבי שבתי שפטיל הורוויץ בעל 'ווי העמודים' ) "ך), בהגדרתו הבאה: "ראש ההר, ק"'ק פרנקפורט עיר הגדולה לאלקים, בכל מדינות אשכנז היא תל תלפיות 38 שהכל פונים אליה". תים ציינו זאת בספרי תפילות. בשערו של מחזור, ללא מקום דפוס, שנדפס בשנת שפ"ה, נאמר: "ראה זה דבר חדש, כבר לא היה ולמים, מחזור קטן מסודר כפי סדר ומנהג דק"ק ורנקבורט ושאר קהילות ומדינות 39 האשכנזים יצ"ו, וגם כמנהג פולין". פראנקפורט צוינה בתור הקהילה המובילה באשכנז. כך גם בשער מחזור שנדפס בשנת תע"ב בעיר פולנית שעמדה תחת שלטון פרוסי, הובהר כי הוא "כמנהג ורנקבורט דמיין ומדינות 40 אשכנז". רבי יעקב הכהן פופרס בעל 'שב יעקב' (ת"ל-ת"ק) כתב לאחד משואליו: "דברים התלוים במנהג אין מן הצורך להודיע, באשר ראה ראיתי שדרש ושאל אחר זה לק"ק פרנקפורט, וכפי המנהג שם כרוך אחריה כל 33 מלכים-א יט, ד. 34 חות יאיר, בס' מקור חיים סי' ס"ו סע' ט' 35 שו"ת תורת נתנאל, סי' ה' כרתי ופלתי, סי' ל"ה. 37 שו"ת חת"ס, אה"ע ח"א, סי' צ"ח. 38 הקדמת ספר ווי העמודים. 39 ר"נ וידר, התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, ירושלים תשנ"ח, ח"א, עמ' 414. יודאיקה ירושלם, קטלוג מכירה ביום ד' אדר א' תשנ"ז, מס' 30.

17 17 41 מדינות אשכנז". לדוגמא מסר על מקום רבנותו הראשון בקהילת קובלנץ, שבניה "נוהגין בכל דבר מנהג 42 פרנקפורט". מעין זו היא הקביעה שהביא רבי יעקב עמדין: "קהילת פרנקפורט... היא קהלה ראשיית בארץ אשכנז, שכל 43 שאר קהלות נגררות אחריה". גם בספר 'נוהג כצאן יוסף' בהזכירו את אחד המנהגים, ציין כי כך מקובל 44 ""בק"ק פרנקפורט והנגררים אחר מנהגיהם". בנו של ה'הפלאה' ויורשו ברבנות קהילת פראנקפורט רבי צבי הירש הלוי הורוויץ בעל 'מחנה לוי', חזר 45 ואישר בשנת תקע"ה, כי "כאן פה קהילתינו יע"א... רוב קהילות אשכנז נמשכין אחר מנהגינו". את ספרו 'דברי קהלת' הדפיס רבי שלמה זלמן גייגר בשנת תרכ"ב, כדי להודיע "מנהגי תפלות ק"ק 46 פראנקפורט על המאין, עליון יכוננה, ושאר קהלות אשכנז ההולכות אחריה". גם הקהילות הקדומות וורמיישא (וורמס) ופרידבורג (פרדיברג) הכירו בחשיבותה של פפד"מ, עד שרבי חיים מפרידבורג אחי המהר"ל מפראג, ששימש ברבנותן של קהילות אלה, טען כי בעזרתה של פראנקפורט זכה להכיר את מנהגי אשכנז האמיתיים: "זה לי גם כן כ"ו שנים שעמדתי בב' קהלות גדולות, ווירמיש ורדיבורג, ושואף הולך הייתי תמיד גם כן בקרית מלך רב, ק"ק וורנקוורט יע"א, תמיד דרשתי וחקרתי ושאלתי היטב 47 אחר מנהגי המדינה". כיוצא בזה רבי יאיר חיים בכרך בעל 'חות יאיר', שהיה דור שלישי ברבנות קהילת וורמיישא העתיקה, דן עם רבני אשכנז בדורו על מנהג כהו בחופה, וסיפר כי כדי להיחלץ מהספק "אחר כל הנ"ל, כתבתי לק"ק 48 ורנקפורט, לאחד המיוחד שבק"ק, שיודיעני איך המנהג שם". הקהילות שעמדו תחת השפעתה של פראנקפורט או קרובות לה בהליכותיהן ומנהגיהן, היו בעיקר אלה שבחבלי הארץ הסמוכים לה. כבר עמדנו על כך שלמנהג גרמניה הישן היו שני שמות: 'מנהג רינוס' ו'מנהג אשכנז', שניהם באים בעצם להגדיר את תחומיו הגיאוגראפיים. הגדרה גיאוראפית נדירה יותר, היא: 'ערי פראנקיא'. השם 'פראנקוניה', או 'פראנקן', שימש לציון חבלי הארץ אשר משני עברי המיין, הוא הנהר שהתפרסם בתולדות ישראל בזכות אותה עיר ואם בישראל שישבה לגדותיו: פראנקפורט דמיין. השם 'פראנק- פורט', משמעו בגרמנית עתיקה: שער הפראנקים. ה'חתם סופר', שהיה יליד פראנקפורט, כתב על הגבולות הגיאוגראפיים של המסורת האחידה בערי פראנקיא, כאשר יצא להגן עליה מפני מתקיפיה. אחד מרבני הונגריה כתב לחת"ס דברים קשים בגנות המנהג באשכנז, להתיר גילוח לאבל אם נזדמן לו בתוך השלושים להיות בעל ברית. השיב לו החת"ס: מה שכתב על ערי פראנקיא עושים שלא כדין תורה, חלילה לומר על עם ה' כזאת, דבר זה, כי זה פוגע בכבוד מורי ורבותי, וחבירי ואבותי הקדושים, נוחי נפש, ואשר המה חיים עודנו, ה' עליהם יחיו... ותלי"ת ידם רב להם, וגדולים וטובים הם וקדושי עליון... ויהיה יודע, כי ערי פראנקיא הם כל קהלות אשכנז 49 מתחת פרוורהא דפיורדא, כי שם עדיין נוהגין מנהג פולין ברוב דבריהם אבל משם ולהלן, מגלילות ווערצבארג [=ווירצבורג] ולהלן, משך נהר מאינוס וריינוס עד הים הגדול ובכלל, הם ערי פראנקיא, ובכללם פראנקפורט, מגנצא, ווירמשא, מעץ, מנהיים וכדומה שו"ת שב יעקב, ח"ב, חו"מ, סו"ס י"ג. שם, ח"א, סי' י"ד, ד"ה הנה. 43 תורת הקנאות, אמשטרדם תקי"ב, דף לו ע"א. 44 נוהג כצאן יוסף, תל אביב תש"ל, עמ' ל. 45 רצ"ה הורוויץ, שו"ת חומר בקודש, סי' ו' רש"ז גייגר, דברי קהלת, פפד"מ תרכ"ב, עמ' השער. ר"ח מפרידבורג, ויכוח מים חיים, הקדמה. 48 שו"ת חות יאיר, סי' נ"ב. 49 ון פרוור. בתשובה נדפס בטעות 'פרווהא', אך תיקנו על פי ון חז"ל 'פרוורהא'. עי' בבא בתרא קכב ע"ב.

18 18 קהבומה גהנמל ךירדמ בורו םגהנמ יפ בר םרמע,ןואג רשא יתדמע ורבק,אצנגמב יברו,לאוי יברו םירפא,אנובב יבו תופסותה,י"שרו ם"רהמו,גרובנטורמ ש"ארהו.רוטהו המו ךיראא?הזב ךא ןייעי רפסב גהונ' ןאצכ 'ףסוי רפסבו ףסוי'...'ץמוא םש אצמי םהיגהנמ םינושמ הברה תמכסהמ,א"מר יכ וירבד ] [א"מרה ורמאנ גהנמ,אינלופ םהו ינב] [איקנארפ אל וניש םגהנמ םודקה ליבשב.הז 50 ס"תחה ןייצ יכ אדרויפב ןיידע" ןיגהונ גהנמ ןילופ בורב."םהירבד השעמל אדרויפב וללפתה יפ ירוזחמ גהנמ וגהנו תובר גהנמכ.קהבומה ךותמ רפס יגהנמ תליהק אדרויפ הלוע איהש התיה רתוי הנמאנ תרוסמל תיברממ תוליהק יאצוי,וננמזב ךא אל התואב הדימ תינדפק תינקדקדו,טרופקנארפ ריע תדלומ,ס"תחה 'התייטס'ו הלקה אדרויפ גהנממ ירוקמה התכיז התוא מ ס"תחה ןויצל : גהנמ' ןילופ בורב,'םהירבד ךות היפיצ דצמ ס"תחה בצמש הז אוה,ינמז,'ןיידע' אלו.דיתעה םנמא רודיס הליפתה חסונ) ןתיו' 'ךל רצקה (המודכו ןכו רוזחמה יברעמה ירדס ויטויפ ולבקתה אדרויפב,היתונבו ךא וראשנ הב המכ םינמיס רוקמל יכיירטסואה יחרזמה רחואמהו :רתוי ןיא תכרב םינהכ תירחשב אלא ףסומב,דבלב לחשכו םוי בוט תבשב ןיא תכרב םינהכ ;ללכ ןיא תרימא תוברעמ לחשכ םוי בוט ;תבשב ןיא תרימא המב' 'ןיקילדמ לילב תבש לחשכ םויב בוט לוחבו ;דעומה םירמוא יכרב' 'ישפנ תותבשב ישדח ףרוחה םישועו שודיק לילב תבש רחא תרימא רמא' 'ר 'רזעלא אלו.וינפל הליפתה ירודיס תונרמשה טרופקנארפב היתונבו התיה לכב םיגהנמה םירושקה תעבראל יקלח ןחלושה,ךורע ךכו ןפואב אל תוחפ טלוב םג חסונב.הליפתה תליהק מ"דפפ הרמש תונשקעב יחסונ הליפת,םימודק ךאו טעמ העפשוה ירודיסמ הליפתה םישדחה ולילכהש םיחסונ םיבואשה תועצהמ ןוקית יב קודקד םימיוסמ וא םיחסונמ םרוקמש ןושארה אוה ידרפס םניאו םימאות תרוסמ םינושארה תלחנ ידיסח. םיגהנמה ונינפ םיססובמ רקיעב היגהנמ,טרופקנארפ איהש בורב םיטרפה הרמש תרוסמ התיהש תחוור םג תומוקמב םירחא,ב אלא תורודבש םינורחאה ונתשנ תצקמב ןיגב תועפשה.תונוש גהנמ טרופקנארפ גציי תורודב םינורחאה גהנמ קהבומה,רתויב ןתיאה רתויב םודקהו.רתויב,םנמא אל.לכב םיטרפב םידדוב וחילצה אקוד תוליהק תורחא רומשל גהנמה ןשיה וניתובר םינושארה ןוגכ) תרימא 'רוכזי' םויב,םירופכה צוה העבש ירפס הרות תופקהב אנעשוה,הבר תייגה םלוחה,(תקייודמה דועב טרופקנארפב לבקתה גהנמ רחואמ.רתוי םירקמב םירופס,הלא רשאכ םידסיימ תוליהק תושדח יאצוי תוליהק,תובר יאדו שיש תופידע גהנמל תוליהקה.תורחאה,ןייוצי יכ ןויבצה יללכה יתב תסנכה לכב תוליהק היה ההז,ידמל ןויבצו הז רמשנ םג תוליהקב וגהנש גהנמכ זכרמ הפוריא ןהבשו וללפתה ךותמ ירוזחמ גהנמ' ונייה) 'ןילופ ןילופ הפוקתבש.(תידיסח-םורטה םילדבהה םיטלובה רתויב ןיב גהנמ' ' קהבומה ןיבל גהנמ יורקה גהנמ' 'ןילופ ויה ירדסב םיטויפה.תוחילסהו קלח ףסונ םילדבהה ןיב מ"דפפ תוליהקל א וגהנ,התומכ םה םייוניש וצמואש ןתואב תוליהק תופוקתב תורחואמה דוגינב מ"דפפל השקעתהש תכשמה תשרומ.םינומדקה ידוהי תפוקתב םינושארה וללפתה ךותמ ירפס הליפת םירוזחמו ובתכנש ידיב םירפוס יבג.ףלק חנומה 'הליפת' ירפסב וניתובר םינושארה ןכו תפשב רובידה היחה ידוהי דע רודה,ןורחאה ןייצמ רודס'.'הליפת םג הפוקתב,תרחואמ רשאכ רבכ ויה םייוצמ םירודס םירוזחמו,םיספדומ הזמ תואמ,םינש דיו לכ םדא תשמשמ,םהב וגהנ תוליהקב,תוקיתוה דימעהל תושרל ץ"שה רודס דחוימ בותכה ףלק בתכב די.רפוס ונתינ ךכל םימעט,םידחא,דחאה הביתכבש וז ןתינ דיפקהל חסונ הליהקה,קיודמה אלב קקדזהל ויתואחסונל.סיפדמה רבד הז היה בושח דחוימב תוליהקב,תוקיתעה ודיפקהש רומשל תרוסמ 50.'י 'יס,תושדחה ס"תח ת"וש

19 קהבומה גהנמל ךירדמ 19.םינומדקה םעט,ףסונ רודיסש הזכ אוה דימת שוכר הליהקה יוארו ול ץ"של שמתשהל רודסב ךיישש רובצל.ולוכ דוע ןורתי היה םירודסל,הלא םהש ויה הביתכב שממ םע תורכזא ובתכנש םשל,השודק אלו סופד וקלחנש וב םיקסופה םא ןיד 'בתכ'.ול,םרב םעטמ הז אפוג ויה ורערעש תביתכ םירודס ופידעהו,םיספדומה ירהש אנידמ ארמגד רוסא בותכל םירודס יבתוכד",ללכ תוכרב יפרושכ."הרות תביתכ םירודיס הלא רובע יחי רובצה הבשחנ הוצמל,הלודג ויהו םיבר ןיאיצומש" ןוממ הברה בותכל תולפתה םילכמו םנוממ."ךכב רקוי האצוהה תביתכ רודס,הזכ המרג ךכל ינבש תוליהק תודחא וצלאנ לוטיל םות רודסה תועממ"."הקדצה,םרב רוביצה בחרה ץלאנ קפתסהל םירוזחמב ואציש סופד-יתבב םירעב,תונוש ןוגכ,האיציניו,ךאבצלוז,םדרטסמא ץימ.דועו תנשב ס"קת ולחה עיפוהל םירודיסה הפש' 'הרורב תפש'ו 'תמא יבר ןימינב ףלוו םייהנדייה הרייעב.םייהדער ותמורת הלודגה םייהנדייה וירוזחמב התיה תהגה םיטויפה ישובישמ,םיסיפדמה ותמורתו הבושחה וירודיסב התיה דוקינ דיחא.קיודמו תמועל ז תואחסונב הליפתה הניש םייהנדייה םיתעל תובורק חסונמ,ןשיה וצמאב תועצה 'םינוקית' קדקדמה ליכשמה קחצי,בונאטאס ןכו ובב אלל הנחבא תואסריג יחסונ דרפס ןילופו וחדנש ונמזב ידי וניתובר םינושארה.ב רבדה אל עודי,םויכ חסונש ירודיס םייהדער מ םכחה וו"ר םייהנדייה ל"צז אל לבקתה,מ"דפפב ינפמ אוהש הניש יחסונמ.םינומדקה אוה ררגנ המכב םירבד רחא ליכשמה קחצי בונאטאס הזחתהש) ידוהיל ןימאמ ושבלב ישובלמ.(ןילופ ךכו בתכ ה"וור ותמדקהב רוזחמל זו" :חספ,תעדל יכ רדסב הלפתה יתכלה תטישב םכחה ב רתעיו','קחצי יתספדהו בור תואחסונה ותעד."ותערכהו דבלמ ז ה"וור ברעמ םיתעל חסונב קהבומה יחסונ דרפס.ןילופו אלל קפס בש קודקד לודג,היה אוהו לאג רודיסה ינושמקמ דוקינה,שבושמה ךא המ עגונש,חסונל תויה אוהו שקיב רוכמל רודיסה ו םג תוליהקב גהנמכ,ןילופ אצי ורודיס ברועמ חסונמ,ןילופו ףסונב ינוקיתל חסונה יפל חור.וימי םיחסונה םישדחה רודיסב םייהדער ונאימ לבקל ירמוש תרוסמ םיקהבומה.מ"דפפב םא ןייענ רפסב םיגהנמה בושחה רתויב מ"דפפ בתכנש תורודב,םינורחאה אוה רפס ירבד' 'תלהק יבר המ ןמלז,רגייג אצמנ גישהש ויחסונ םישדחה םייהנדייה ורודיסב,וירוזחמבו תורשעב!תומוקמ תורודב םינורחאה ולגרוה ינב מ"דפפ שמתשהל,וירודיסב רדעיהב רודיס חבושמ,ונמיה ךא והיגה םהב בתכב םדי חסונה תליחתמ רודיסה דעו,ופוס קרו תצקמ תוהגה,הלא ועיגה סופדל ילושב יסופד םייהדער,םירחואמה םגו הלא אל םלוכ.םיקדקודמ םה ורסמנ סופדל ידי ירבח הליהקה תיללכה א השרפ,םימרופרהמ םיפקשמו הארנכ המ רמשנש.הלצא ןרמ ס"תחה חביש ה"וור תהגה םיטויפה,םמוגרתו אלמלאש אוה העקתשנ תרימא םיטויפה תורודב.וללה ךא אל ריכזה ויחבשב תוכיא חסונ.רודיסה ךכ :בתכ םכחה" םה ה"ומ ףלאוו רמייהנדייה...'יש הליכ המכ םינמז תהגהב םיטויפה םמגרתלו ןושלב, אלמלאו אוה םיטויפה רבכ ועקתשנ אלו ורמאנ תורודב,וללה,עודיכ אוהו חרט ץביקו המכ םירפס תואמל םיכרצנה הזל,קסעה איצוהו ןוממ...בר ונינואגו וניתובר ידיסח ל"צז ועבק ורכש טקנימל היל אקוש ה"כ ןינש א גישי רחא ת"וש) "ולובג,ס"תח,מ"וח ס"וס.(ט"ע םג תומכסהה ראשמ ילודג ורוד לביקש,ה"וור ויה ופמ םוקישב םיטויפה,וירוזחמב םמוגרת תפסותב םירואיב,םיאלפנ ךא אל תרכזנ ףא הלימ תחא ו רודיסה חסונו עיצהש תוליפתה.וירוזחמב ןיא,קפס וליאש היה הכוז ה"וור תוארל לכ ירודיס וניתובר,םינושארה רשא קר ונימיב וספדנ םהישוריפ רודיסה,םהיתואחסונו אל היה סיפדמ םיחסונ יפ תורבס ינב.ורוד רודיס' 'םייהדער שמיש תפומכ םירודיסל םיבר ברעמב הפוריא,החרזמו שיו וקיתעהש חסונה ו,תומיב ומכ רודיס תלפת' 'לארשי יבר לאיחי לכימ,שקז ץופנש ףא אוה.הינמרגב םתצופת המוצעה םירודיס הלא המרג יונישל חסונה ןשיה תוליהקב תונטק,תוינוניבו ונעשנש תידעלב,םהי ךא אל תוליהקב תולודג,תוקדקדמו ומכ טרופקנארפ.ןיימד הליהקב וז וחד וישודיח ויונישו,םייהנדייה וכישמהו רבעבכ ללפתהל יפל יחסונ הליפתה םיקיתעה יפכ ורמשנש םירודיסב.םינשיה ורודיס ץ"שה מ"דפפב היה בותכ יפל

20 20 קהבומה גהנמל ךירדמ חסונה,לבוקמה ינבו הליהקה יניבמ הליפתה רשאכ ושכר רודיס 'םייהדער' והיגה קתועה יטרפה םה יפ גהנמ.מ"דפפ תצקמ תוהגה הלא ןתצקמ דבלב וספדנ ופוסב רבד ילושב םידומעה תורודהמב תורחואמה רודיס תפש'.'תמא בור םינייפאמה םיקהבומה ירודיס גהנמ ןשיה אל ורכזנ תוהגהב.ולא מל תליפתב תיברע תבש ןייוצ יכ מ"דפפב חסונ הכרבה תמייסמה 'ונביכשה' סרופ' :אוה 'תכוס אלו) 'סרופה' חסונכ.(םידרפסה ךא התואב הדימ גהנמ ןשיה אוה רבדהו אל ןיוצ תוהגהב וללה רמול תכרבב ךורב' בא' :'רמאש 'ןמחרה אלו) 'באה' חסונכ.(םידרפסה דועו רכזי אמגודל יכ ירודיסב םיקהבומה אל עיפומ חסונ םלועל' אהי םדא ארי 'םימש,הרימאל אלא תרתוככ הריבסמה ךרוצה הרימאב ;הירחאש תכרב הרותה העבקנ םדקמ תרוסמב רמאיהל ינפל תשרפ דימתה אלו) רחא תכרב רשא' 'רצי ןפואב ענומה תכרבמ יה-לא' 'המשנ תויהל הכרב הכומסה (התרבחל הירודיסבו אל וספדנ ללכ חסונ תכרב םינהכ תנשמו ולא','םירבד םהש רדס דומילה היהש לבוקמ תוצראב חרזמה םוקמב רדס תונברקה לבוקמה ;ב ןיא ירודיסב םיקהבומה גהנמה ידרפסה רמול רומזמ' ריש תכונח,'תיבה ותרימאש ב ינפל תכרב ךורב' 'רמאש תבשחנ תומתהל הכלההמ הכרבש הכירצ רמאיהל רבוע' ;'ןתיישעל ףוסב 'וני' וטמשנ גהנמב םיקוספה ופסונש יפ גהנמ ל"זיראה רחא םילמה ךולמת','דובכב םיקוספ םניאש ןינמב תויתואה קיודמה הליפת וז יפ דוס תרוסמב ידיסח. םתספדה םיחסונ הלא םירחאו אלל ןויצ והשלכ ןיאש הז גהנמה,ןשיה םיתעלו ףא דגונמ,ול תמרוג ללפתמל בושחל וללהש םה קלח גהנממ,ירוקמה דועב םניאש.הלאכ מ"דפפ תרוסמ יפ י"תכב הגומ ג"סרת םייהדער 'הרורב הפש' רודיס ןכ םירודיסה ינב וננמז םיארקנה יפב לכ םשב חסונ' ' םניא ותמאל רבד ירודיס גהנמ' ',םיקהבומה אלא םירודיס םיססובמש חסונה '' םע תופסות םייונישו ולבקתהש םינמזב םירחואמ רתוי חרזמב,הפוריא ומכ ליבקמבש םירודיסה םינוכמה םויכ םשב חסונ' 'דרפס םניא ירודיס דרפס םייתימא אלא םיססבתמ םיחסונ ידוהי דרפס םע םייוניש תופסוהו וצמואש ידיב םיללפתמה חרזמב.הפוריא םשכ ידוהיש ידרפס דיפקמה תרוסמ,ויתובא וניא ללפתמ ךותמ רודיס' 'דרפס חרזמ,יאפוריא ךכ ןב דיפקמה גהנמ' ' תרוסמכ,ויתובא וניא לוכי אוצמל ושקובמ רודיסב חסונ' ' חרזמ.יאפוריא

21 21 דברי הפוסקים וחכמי ישראל על כך והסבר אופן בירור הנוסח הישן, יש במאמרי: 'הגהת נוסח התפילה לפי סידורים קדומים', ירושתנו, ספר שישי, ה'תשע"ב, עמ' רסב-רצו. בסיוע 'מכון מורשת אשכנז' יצא לאור במגמה זו סידור גדול: 'תפילת ישורון כמנהג בני אשכנז', בעריכת הרב שלמה אליעזר הופמייסטער, וויען התש"ע, ולאחריו סידור כיס מוגה עוד יותר 'תפילה סדר תפילות יום חול כמנהג אשכנז', בעריכת הרב נח הופנר, חיפה תשע"ד. ועוד היד נטויה, בעזה"י. עם זאת, על מקצת גירסאות התפילה נעיר להלן, ואת השאר ימצא המתפלל בסידורים הללו.

22 22 ימי חול לבוש בתפילה מקפידים על לבוש מכובד בתפילה. מתפללים בבגד עליון ובכובע על הראש. גם נערים חובשים כובע כהו, ולא כיפה גרידא. ההברה המקובלת את תנועת החולם הוגים כפי המקובל מקדם אָאוּ,.[g]o O, u הברת הרי"ש המקובלת היא ונית. לפני העת החדשה הבדילו בני אשכנז בין חי"ת לכ"ף ובין עי"ן לאל"ף והגו אותן כאותיות גרוניות. (עד היום מבדילים בני הולנד בין עי"ן לאל"ף). ברכות השחר תפילת הציבור מתחילה ב'אדון עולם'. ש"ץ מנגן 'אדון עולם' בקול רם, ולימים מצוינים יש ניגונים מיוחדים. אם ח"ו ביום חול יש בר מינן לפני קבורה, אומרים אותו בלחש. ש"ץ אומר בקול רם את כל ברכות השחר, מברכת 'על נטילת ידים' עד 'גומל חסדים טובים מו ישראל', והקהל עונה על ברכותיו 'ברוך הוא וברוך שמו' ו'אמן'. וכל אחד מהקהל אומר צמו בלחש את כל הברכות. יש הנוהגים מוד בכל ברכות השחר. בברכת 'אשר יצר' הש"ץ מנמיך את קולו במלים 'וברא בו' עד 'אחד מהם'. אחר 'ומפליא שות' אומרים מיד 'אלדי נשמה'. ב'אלדי נשמה' אומר הש"ץ בקול רק את המלים הראשונות 'אלדי, נשמה שנתת בי' ואת המלים האחרונות 'רבון כל המעשים' עד סוף הברכה. את הברכות מ'אשר נתן כוי' ועד 'הנותן ליעף כח' אומרים בניגון מיוחד, המתחלף לסירוגין, ברכה אחת בניגון עולה ואחת בניגון יורד. לברכות 'רוקע הארץ על המים' ו'עוטר ישראל בתפארה' יש ניגון של עליה יתירה, ולברכת 'הנותן ליעף כח' יש ניגון מסיים. מתחילים 'רבון כל העולמים לא על צדקותנו' בלי לומר את ההקדמה 'ולם יהא אדם'. לפני 'שמע' הגירסא היא: 'ערב ובקר בכל יום תמיד פעמים באהבה ואומרים' (ולא: 'ערב ובקר ואומרים פעמים בכל יום'). ברכת התורה אומרים לפני פרשת התמיד. בברכת התורה הנוסח הנכון הוא 'בפינו ובפיפיות עמך' (או 'בפיות עמך', אבל לא 'בפי עמך'). אין מוסיפים את המילה 'מה'. אחר ברכת התורה מקפידים לומר את פרשת התמיד (מקרא) סדר הקרבנות (משנה) ובריי דרבי ישמעאל (תלמוד), ולא הצריכו לומר פסוקי 'יברכך' ומשנת 'אלו דברים'. אין אומרים קדיש אחר קרבנות. טלית ותפילין מתעטפים בטלית ומניחים תפילין אחר קרבנות. הרב והש"ץ אומרים ברכות אלה בקול רם, גם ברכת תפילין של ראש. המנהג הישן היה שבעת התפילה חובשים כובע ומעטפים את הראש בטלית מעל הכובע, ובדורות האחרונים נתפצל המנהג, אלה חובשים כובע בלא טלית לראשם, ואלה מכסים ראשם בטלית בלא חבישת כובע. אף נערים מתעטפים בטלית גדול, ויש שמתעטפים רק מגיל י"ג. מהדרים אחר בתי תפילין קטנים ככל האפשר, שגודל בתיהם הוא כשיעור 2 ס"מ רוחב וגובה, כדי לדקדק על מיקום התפילין (בפרט אצל צעירים בני מצוה שאבריהם קטנים). קשר תפילין של ראש הוא מרובע סתום.

23 23 כתב סת"ם הוא כתב 'בית יוסף', ומהדרים שהיו"ד בימין הצד"י תהא דווקא הפוכה. את הכריכות סביב הזרוע של רצועת תפילין של יד, מלבד הכריכה הראשונה, כורכים אחר הנחת תפילין של ראש. אחר הנחת תפילין מקפידים להחזיר את הלבוש העליון בצורה מסודרת ולא מרושלת. תפילין דרבינו תם מניחים רק גדולי תורה שמוחזקים בחסידות אמיתית, לרוב בצינעה. בחול של מועד מניחים תפילין (בארץ ישראל כשיש חשש 'לא תתגודדו' מניחים בצינעה). פסוקי דזמרה אין אומרים 'מזמור שיר חנוכת הבית' לפני 'ברוך שאמר'. השמש או הש"ץ מכריז: 'שתיקה יפה בשעת התפילה' טרם פותחים באמירת 'ברוך שאמר'. הש"ץ אומר 'ברוך שאמר' כולו בניגון חול, או בניגון השייך לאותו יום. בנוסח 'ברוך שאמר' אומרים 'אב הרחמן' (ולא 'האב'), 'בפי עמו' (ולא 'בפה'). אין המנהג מוד באמירת 'מזמור לתודה'. בכל אמירת 'אשרי' ש"ץ מרים קולו בנעימה בפסוק 'פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון' כי הקול מעורר את הכוונה. החל מ'הללויה הללו א-ל' עד 'כל הארץ אמן ואמן', אומר הש"ץ את הפסוקים כולם בקול רם. אין מפסיקים בין אמירת 'נאמן לפניך' לאמירת 'וכרות עמו הברית', אלא בשחרית של ברית מילה שמנגנים פסוקים אלה באמירת סירוגין מיוחדת של המוהל והסנדק. בסוף שירת הים כופלים את הפסוק 'ד' ימלוך ולם ועד' (אין אומרים 'ד' מלכותיה', וגומר 'כי בא סוס' וגומר) וממשיכים 'כי לד' המלוכה'. מסיימים: 'ובתורתך כתוב לאמר שמע ישראל ד' אלדינו ד' אחד'. קדיש וברכו בכל הקדישים הניקוד הוא: 'י ת גּ דּ ל ו י ת ק דּ שׁ' 'ו י ת ה דּ ר... ו י ת ה לּ ל', 'תּ ת ק בּ ל', בפתח תחת הדל"ת והלמ"ד (ולא צירי). אומר הקדיש כורע חמש כריעות והיינו באמירת המילים 'יתגדל', 'אמן יהא שמיה רבא'', 'יתברך', 'בריך הוא', 'ואמרו אמן' השני. עונים 'אמן יה"ר' עד 'עלמיא', ובנשימה אחרת מוסיפים את המילה: 'יתברך'. יש מוסיפים 'יתברך' גם כאשר המתפלל עומד בתפילתו במקום בו אין רשאים להפסיק בדיבור. בהגיע הש"ץ או בעל הקדיש למילים 'שמיה דקודשא', הציבור אומר עמו (ולא אחריו): 'בריך הוא'. ואז ממשיך בעל הקדיש לומר: 'ילא מן כל ברכ'. כל קדיש שתפסו מעומד יש מוד בו. רבים מחמירים מוד גם בשאר קדישים, ויש הקמים קמעה באמירת 'יהא שמיה רבה' בלבד. על הש"ץ להאריך בנגינת 'ברכו' כדי שיעור שהות שהקהל יספיק לומר 'יתברך וישתבח'. נהגו שכל אחד מהקהל מכופף את ראשו בעת שהש"ץ אומר 'ברכו' (גם כאשר הש"ץ אומר 'ברכו' בחפזון ואין לציבור שהות לומר את נוסח 'יתברך וישתבח'). באמירת 'ברכו' הש"ץ אומר: 'ברוך ה' המבורך ולם ועד' יחד עם הציבור, ולא אחריו, כמו בעניית קדושה וכיו"ב. וכן המנהג ב'ברכו' של העולים לתורה. קריאת שמע וברכותיה בברכת 'אהבה רבה' אומרים 'אב הרחמן' (ולא 'האב'). עונים 'אמן' על ברכת אהבה של ש"ץ. להשלמת רמ"ח תיבות בקריאת שמע מקדימים לה אמירת 'א-ל מלך נאמן' הן ביחיד והן בציבור (ויש שבהתפללם בציבור משלימים את חשבון רמ"ח בעניית 'אמן' של ברכת אהבה, שהיא נוטריקון 'א-ל מלך נאמן'). מהדרים לקרוא קריאת שמע כתיקונה בטעמי המקרא, כפי נגינת הטעמים הקדומה של בני אשכנז. נהוג שהרב מגביה את קולו החל מהפסוק 'למען ירבו' ועד סוף פרשת ציצית. בסוף קריאת שמע ש"ץ מרים קולו בהגיעו למילה 'אמת' ואינו כופל 'ה' אלקיכם אמת'. לפיכך ש"ץ אומר פרשת ציצית בלחש עם הרב כדי שיסמוך 'אמת' ל'ה' אלקיכם', ולא יצטרך להמתין עליו ולהפסיק בין המלים הללו. לפני 'בא"י גאל ישראל' אין אומרים את הפסוק: 'גואלנו ד' צב-אות קדוש ישראל'. אומרים 'מוריד הג שם' הגימל בסגול ולא בקמץ. הנוסח 'ראה בענינו' (ולא 'ראה נא בענינו'). שמונה עשרה

24 24 בברכת 'ברך עלינו' הגירסא 'ושבענו מטובך' (ולא 'מטובה'). נוסח ברכת 'למינים' הנכון (שלא חלו בו ידי הצנזור): ל מּשׁוּמ ד ים אַל תּ ה י ת ק ו ה ו כ ל ה מּ ינ ים כּ ר ג ע י אב דוּ ו כ ל אוֹי ב י ע מ ך מ ה ר ה י כּ ר תוּ וּמ ל כוּת ז דוֹן מ ה ר ה ת ע קּ ר וּת שׁ בּ ר וּת מ גּ ר ו ת כ נ יע בּ מ ה ר ה ב י מ ינוּ. קדיש הפתח פריסה על שמע כשיש מאחרים לתפילת שחרית שלא שמעו 'ברכו' וקדיש לפני ברכת יוצר, אזי כשמשלים הרב את תפילתו ופוסע לאחוריו, אָב ל או בעל 'יאהרצייט' נעמד בפתח בית הכנסת, ואומר חצי קדיש ולאחריו 'ברכו'. מיד אחר 'ברכו' פותח הש"ץ בחזרת התפילה. במנחה, אם יש מאחרים, אומר האָב ל או בעל ה'יאהרצייט' לפני חזרת הש"ץ חצי קדיש בלבד. בשבתות וימים טובים, אין אומרים לא את קדיש הפתח ולא 'ברכו', לא בשחרית ולא במנחה. חזרת הש"ץ יש שנהגו לישב בחזרת הש"ץ, ויש המקפידים מוד. בקדושה רק החזן אומר את המלים 'נקדש' עד 'ואמר', 'מתם ברוך יאמרו', 'ובדברי קדשך כתוב לאמר', והקהל שותק במלים אלו. בתענית ציבור אומרים סליחות בברכת 'סלח לנו'. חתימת ברכת 'שומע תפילה' נאמרת על ידי הש"ץ בהרמת קול ובנעימה מיוחדת, כך גם 'המחזיר שכינתו לציון', וכשאין אומרים תחנון גם 'המברך את עמו ישראל בשלום'. ברכת כהנים בכל עליה לדוכן מכבדים לוי אחד שיטול את ידי כל הכהנים. לוי שני מחזיק את המגבת. בראש השנה ויום כפור מכבדים לזה רק לויים נשואים. החזן לא יתחיל 'רצה' עד שקרא הלוי הרוחץ את ידי הכהנים: 'רצה!' להודיע לחזן שכבר רחצו כלם. כאשר הכהנים עולים לדוכן אומר הש"ץ בקול נמוך 'אלדינו ואלדי אבותינו', ומרים קולו בנעימה מיוחדת בהכרזת המילה: 'כהנים!', והציבור אומר עמו בנעימה את המלים: 'עם קדשך כאמור'. הכהנים מחזירים את פניהם כלפי העם אחר קריאת הש"ץ 'כהנים' ולפני התחלת ברכת 'אשר קדשנו בקדושתו של אהרן'. המדקדקים מכסים בטלית את פניהם ופני ילדיהם בשעת ברכת כהנים, וכן עושה הש"ץ. הכהנים אינם יורדים מהדוכן עד שסיים הש"ץ 'שים שלום'. נפילת אפים אין אומרים את הפסוק: 'ויאמר דוד אל גד' לפני נפילת אפים. 'שומר ישראל' אומרים רק בתענית ציבור, ובימי חול רגילים מתחילים מיד 'ואנחנו לא נדע'. בימי חול שיש בהם נפילת אפים אומרים אחר שמנה עשרה 'רחום וחנון'. בימי שני וחמישי מקדימים לנפילת אפים את תפילת 'והוא רחום', ואומרים אותה מעומד. ואלו הימים שאין אומרים בהם תחנה בשחרית ואין נופלים בהם על פניהם: ראש חדש, פורים קטן ב' ימים, פורים גדול ב' ימים, חנוכה, ט' באב, ט"ו בשבט וט"ו באב, כל חדש ניסן, ל"ג בעומר, מר"ח סיון עד אחר אסרו חג דשבועות, ערב ראש השנה, מערב יום כפור עד אחר ראש חדש חשון. אין נופלים אפים לא בבית האבל, ולא בבית הכנסת ביום המילה, ולא כאשר חתן (מיום החתונה עד גמר שבעת ימי המשתה) משתתף בתפילה. כדי למנוע ביטול אמירת תחנון, יוצא החתן מבית הכנסת לפני אמירת 'תחנון', ונכנס אליו שוב בתחילת קדיש 'תתקבל'. נופלים אפים רק במקום שיש בו ספר תורה. קריאת התורה בהוצאת ספר תורה אין אומרים 'בריך שמיה'. העולים לתורה וכל עושי מצוה לצורך הקריאה בתורה מתעטפים בטלית, והם בעלי הוצאה והכנסה, הגבהה וגלילה, בעל סגן, נושאי ספר תורה שני או שלישי, וכמוהם פותחי ארון הקודש יר הכבוד או 'אבינו מלכנו' וכיוצא באלה. כאשר אין כהן בבית הכנסת לכתחילה עולה לוי במקום כהן, כאשר הלוי שוה בחשיבותו לישראל, ובאמירת 'ותגלה ותראה' או 'ויעזור ויגן' אומרים אחר 'כהן קרב': "אם אין כאן כהן, לוי במקום כהן קרב יעמוד פב"פ הלוי במקום כהן". ואם יש שם ישראל מופלג מן הלוי, או שאין לוי כלל, ועולה ישראל תחת הכהן אומרים: "אם אין כאן כהן, ישראל במקום כהן קרב יעמוד פב"פ במקום כהן". קריאת התורה נעשית בנגינת הטעמים הקדומה של בני אשכנז.

25 25 מברכים את כל עולי התורה ב'מי שבירך' גם בקריאת התורה של חול. את ספר התורה אין חוגרים באבנטים מודרניים צרים אלא במפה של ספר תורה המכונה 'ווימפל', הנעשית מחיתול של ברית מילה, המקושט בריקמה או ציור של שם הילד בתוספת ברכה ועיטורים נאים. ההתעסקות בהלבשת ספר התורה אינה מצומצמת ני אנשים אלא ניתנת לחמשה אנשים, היינו שלושה אנשים נוסף לבעלי 'הגבהה' ו'גלילה' והם: מקפל המפה, המושיט ומחזיק עצי החיים, שלוש מצוות שנמכרות בכניסת ליל שמחת תורה. ה'ווימפל' שהורידוהו מספר התורה לפני הקריאה, נמסר לידי מי שקנה את זכות קיפול המפה, הדואג להחזיר את המפה מקופלת ומוכנה לגלילה סביב ספר התורה. המפה המקופלת נמסרת לידי בעל 'ההושטה' שזוכה להושיט הן את המפה והן המעיל לידי הגולל וקישוטי הכסף של ספר התורה. אחיזת עץ חיים של ספר תורה נועדה להקל על המגביה האוחז את הספר מלמטה, ולמנוע את נטיית ספר התורה ונפילתו לצדדים. לא נהגו לומר 'יהי רצון מלפני אבינו' אחר קריאת התורה. סיום התפילה באמירת 'אשרי' ש"ץ מרים קולו בנעימה בפסוק 'פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון' ורר את הכוונה. בקדיש 'תתקבל' יש האומרים את הפסוקים ניית הקהל המודפסים בסידורים, ורבים נמנעים מפני שאמירתם אינה מנהג קדום. נוסח 'עלינו בח' מסתיים במילים: 'תמלוך בכבוד'. אין מוסיפים את נוסח האריז"ל 'ככתוב בתורתך' עד 'ושמו אחד'. אין אומרים קדיש אחר 'עלינו בח'. אחר 'עלינו' יש אומרים שיר היחוד. אין אומרים אחריו קדיש יתום. אחר שיר של יום אומרים קדיש יתום. אין שנים ויותר אומרים קדיש יחדיו כשם שאינם אומרים חזרת הש"ץ בשנים. האומר קדיש, ברשות הגבאי, עומד סמוך "ץ, לימינו או מאלו, ואומר קדיש. האומר קדיש יתום חייב להיות מעוטף בטלית. בימי חול אין אומרים 'אין כאלדינו' ו'פיטום הקטורת'. אומרים מזמור פ"ג 'שיר מזמור לאסף', גם בשבת ויום טוב, ואחריו קדיש יתום. העובר לפני התיבה אינו אומר קדיש יתום אם יש שם חיובים אחרים. כאשר אין חיובים אחרים מלבדו, יאמר רק קדיש יתום אחד בלבד אחר 'שיר מזמור לאסף', מפני שאסור להרבות בקדישים מיותרים. אם אין שום חיוב בבית הכנסת, יאמר אדם אחר קדיש יתום בגמר התפילה אחר 'שיר מזמור לאסף'. מיד אחר התפילה מתקיים שיעור קצר בבית הכנסת, בו לומדים משנה או הלכה. אחר כל שיעור או דרשה אומרים קדיש דרבנן. אחר שיעור בהלכה ושמעת יש המקדימין לומר 'רבי חנניא בן עקשיא אמר רצה' וכו'. אחר דרשה באגד לא הצריכו אמירה זו. ולם אין אומרים 'ברכו' בתרא אחר התפילה, מפני שאין ברכה אחריה. מנחה מהדרים להתפלל מנחה קטנה. ש"ץ מתעטף בטלית למנחה ורבית. באמירת 'אשרי' ש"ץ מרים קולו בנעימה בפסוק 'פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון' כי הקול מעורר את הכוונה. אחר התפלה אומרים תחנון. אלו הימים שאין בהם נפילת אפים בתפילת מנחה בו ביום ולא ביום שלפניהם: ראש חדש, פורים קטן ב' ימים, פורים גדול ב' ימים, חנוכה, ט' באב, כל חדש ניסן, מר"ח סיון עד אחר אסרו חג דשבועות, יום כפור עד אחר ראש חדש חשון. גם בערב שבת, ערב יום טוב וערב ראש השנה אין אומרים. אין נופלים אפים לא בבית האבל, ולא כאשר חתן (החל ממנחה ביום שלפני החתונה, אם נהגו שות בו סעודת סבלונות, עד גמר שבעת ימי המשתה) משתתף בתפילה. כדי למנוע ביטול אמירת תחנון, יוצא החתן מבית הכנסת לפני אמירת 'תחנון', ונכנס אליו שוב בתחילת קדיש 'תתקבל'. אומרים תחנון במנחה של ט"ו בשבט, ט"ו באב ול"ג בעומר, הן במנחה ביום שלפניו והן בו ביום. המתפללים ערבית מבעוד יום, תיכף אחר מנחה, אין אומרים 'עלינו' בין מנחה רבית. ערבית המתפללים ערבית אחר צאת הכוכבים, מקדימים לומר 'שיר המעלות הנה' והפסוקים שעמו, ולאחריהם חצי קדיש. אמירת פסוקי 'ברוך ה' ולם' עם ברכת 'יראו עינינו' נתקנה הן לבני בבל והן לבני ארץ ישראל. הנוהגים בארץ ישראל כהגר"א ואינם אומרים 'ושמרו' בערבית ליל שבת, מדלגים גם על 'ברוך ה' ולם'. אף בערבית אין אומרים 'ברכו' בתרא אחר התפילה, מפני שאין ברכה אחריה.