ס פ ר א, פ ר ק יא, א-ג לג: האלה, בחשבו כידי בעבור תקחתיו לעתיד בזה, שהראה את שחו לעש ירושלים. י. בימים ההם פרצה מהומה בקרב הרומאים השוכנים בגבול פומפי

תמליל

1 ס פ ר א, פ ר ק יא, א-ג לג: האלה, בחשבו כידי בעבור תקחתיו לעתיד בזה, שהראה את שחו לעש ירושלים. י. בימים ההם פרצה מהומה בקרב הרומאים השוכנים בגבול פומפיוס, 98 טןה, ומלחמת-אחים קמהביניהם, כי 4 י 4 יל* 4 ס לסוס, אשרהיה מאוהבי המית במרמה את סקטטוס ציזר ולקח לו את שלטונו. ויתר שרי החילוים אשר לציזר מהרו שמה עם צבאותיהם לקחת את נקמת הרצח. ובאהבתו לנרצח ולציור החי גם יחד שלח להם אנטיפטרוס חיל-עזר בידי בניו. המלחמה נמשכה עד שבא מורקוס מארץאיטליה וירש את משרת שקסטוס* פרק אחדאעשר הורדוס הוקםלנציב ארץ סוריהוטויך ירא מפניו והמית את אנטיפטרוס. בכי שרי האלף מעימים להמית את ס,יךי א. בימים ההם קמה מלחמה גדולה בין הרומאים, כי וסיומ' וברוטוס המיתו אתציזר במרמה, אחרי שעמד בראש הממשלה כשלש שנים ושבעה חדשים. לרגלי הרצח הזה התחוללה מהומה גדולה והשליטים רבו בינוהם, וכל איש שעה בתקוותיו ונמשך אחרי המפלגה אשר אמר למצא בור ספץ, וקסיוס בא אל סוריה להטותאליו את הצבא החונהלידאיליה. הוא. הקים שלוםבין לסוסובין מורקוס ופדה את אפסיה ממצורוהתיצב בעצמו בראש הצבא ויצא להטיל מט עלהערים. ונגש מהן את תבואות המסים, בהזק-יד. 1. כשנגזר גםעל היהודים לשלם שבע מאות ככר, ירא אנטיפטרוס~ מאימתקסיוס ומלא אתידיבניו ואנשים אחריםמהקרוביםאליו לנבות את הכסף מהרה. ובכללם הקים לגובה-מסים גם את מליך, אחד מאנשי-ריבו, כי השעה היתה דוחקת. הורדוס היה הראשון, אשר הפיס את דעת קסיוס, בהביאו לו את מכסת הכסף העולה בחלקו מארץ הגליל, מאה ככרן ובדבר הזה מצא חן בעיניו מאד. ועם הנשארים ךבר קסיוס קשות, כי התרפו במלאכתם, וגם על הערים העיר את כל המתו : את יושבי מפנא ו 8 יאימ מהר. ושתי ערים קטנות מכר לעבדים, והלךלהמית אתמליך על אשר לא לנגוש אתהמס. אבל אנטיפטרוס פדה אותו ממות ואתיתר הערים מכליוןן אגטיפטרוס כי מהר לכפר אתפני קסיוס במאהככר. ג. אבל בעלות קסיוס מן הארץ לא זכרסליך את חסדי הזה, אשר הושיעהו מצרה לא פעם ולא שתיטב פחד. וטמן פה לרגלי האיש והתנכלעליו להמיתו על אשר עמד לשטן למעשי רשעתו. ואנטיפטרוס

2 לד תולעת מזהמת היהודים מלח האיש הזה וממזמות ערמתו והלך אל עבר הירדן לאסוף "יל ולשמור על נפשומנכליו. ובראות מליך, כי נגלה סודו, סבב במצח נקשה את בני אנטיפטרוס, את פצאלנציב ירושלים ואת הורדוס פקיד בית-הנשק, וסרבה להצטדק לפניהם וגם להשבע באזניהם והטה את לבם להקים שלום בינוובין שביהם. ושוב נצל מליך ממותבידי אנטיפטרוס, כי הפיס את דעת מודקוס, מציב סוריה בימים ההם, אשר בקש להמיתו )את מליך( על מהשבות-מרד. ד. וכאשר קמה המלחמה בין קסיוס וברוטוסובין ציור הצעיר א( וחנטוניוס, אספו "סיום ומורקוס צבאבסוריה ואחריהוכחם לראות, כי סלק להם הורדוס את לב צרכיהם, הקימו אותו לנציב בארץ סוריה ונתנובידו "יל רגלים ופרשים וקסיוס הבטיחהו גם להקימו למלך ביהודה אחרי כלות המלחמה. אך גךלת הורדוסועתידותיוהיו בנפש אנטיפטרוס, כימליךירא "ת הדבר הזה וסתה בשהד את אחד המשקים אשר למלך לתת רעל בכוס אנטיפטרוס, והואגוע בשעת המשתה. ככהנפל לקרבן תועבת מליך האיש יב-הפעלים בעסקי המדינה וביתר הליכותיו, אשר השיב את השלטון להורקנוס וסמך אותו כלהימים. ה. וכל העם חשד במליך, כימידו בא משקה הרעל, והתקצףעליו, שבל הוא כחש בדבר והפיס את דעת העם, ועוד אזק את מעמדו באספו לו אנשי-צבאמעינים, כיהבין אשר לא?שב הורדוס בחבוקידים -- ואמנם,מהר הורדוס לעלות על ירושלים עמ צבא רב לנקום את דם אביו, אבל פצאל אחיו יעץלו לבלירדוף אחריהאיש בגלוי, פן תקום מריבהבעם. לדברים האלה נתן הורדוסלסליך לבוא אליו וללמד וכותעל עצמו. וגם "סכים עמו בדבריםלהעביר מעליו את החשד ואחרי-כן קבר אתאביו ברע "פארת ב(. י. ואחרי הדבר הוה פנה הורדוס אל שומרון, אשר קמה בה מהותה, יהשיב את הסדר בעיר וכהממו את מעשהו שב אלירושלים לימי החג 'ונהל אתו את הצבא. בעצת מליך, אשר ירא את דבר בואו, שלה אליו,הורקנוס פקדה, לבליביא אתבני הנכר בשעריהעיר, אשר התקדשו יושביה יחג. והורדוס לא שם לב לפחדה הזאת וגם לא נשא את פני המשיה ונכנס בלילה אל תוךהעיר. ועוד הפעם באאליו מליך לקדם אתפניו והתאבל על אנטיפטרוס. בקשי כבש הורדוס את כעסו והתחפש לפניו, ויחד עם זה "( מרקום יוליוס ציזר איקטענוס, קרובו של ציזר אשר נלקח לו לבן, מי שהיה נוחרי-כןל_ציזר" )קיסר( ושיית-יחיד )אוטוקרטור, ברומית אימפרטור( ברומא ונקרא בתאר אונוסטוס )הנאור, הנכבד, - גיונית :?לטיט(. ב( במקור : "עשא שקבי יקבוית אביו".

3 ספר א, פרק א יב, לה שלה מכתבים אל קסיוס שונא מליך מכבר והתאונן בהם על רצחאביו. קסיוס השיבהו, כי הוא מסגיר בידו את רוצח אביו ושלח פקדה בסתר אל שרי האלפים אשר לולתמוךבידי הורדוס בעשותו משפטו. ז. אחרי-כן כבש קסיוט את לודקיא "( ומכל עבר נאספו אליו השליטים מתנות וזרי-נצחון/ ובמעמד זה מצא הורדוס לקחת שעת-הכשי והביאו לו אתנקמתו. ומליךהיהאו בצור ולבו נבא לורעה. הוא גמרבדעתו להוציא בסתר את בנו, אשרהיה לערבוןבידייושביהעיר, והתכונן לברוח אחרי- כן אל ארץיהודה. ובעוד הוא רואה, כי רחוקה ישועה ממגו, נשא מעב יאוט את נפשו אל גדולות ונפלאות. הוא קוה להקים מרד בעם ולפרק את על הרומאים בעוד קסיוס טרוד במלחמתו עם אנטוניוס. -וגם לןסד מלוכה ביהודה אחרי אשריצליחבידו על-נקלה להוריד את הורקנוס ממשרתו. ח. אבל הגורל לעגלכלחלומותיו. כי הורדוס צפה את מזמותיו וקרא אותו עםהורקנוס אל המשתה, ואחרי-כן שלח את אחדב( העבדים העומדים עליו אל העיר, להכין את צרכי הסוידה למראה-עין, ובאמת למלא את פקדתו ולהגיד לשרי האלפים, כי ~צאו מן העיר וישבו במארב. ושרי האלפים זכרו את פקדת קסיוסויצאו חגורי חרבות חוצהלעיר על שפת הים, ושם הקיפו אתמליך והמיתואותו במדקרותרבות. הורקנוס נבהלמיד למראה הדבר הוה ומרצ פחד נפל ארצה והתעלף. וכאשר שבהאליו רוח בינתו מהר לחקור את הורדוס, מי האיש אשר פקד להמית את מליך. ועל זה ההטיב אחדשרי האלפים : "מצות קסיוס".וכשמוע הורקנוס זאת, קרא: "הנהכן הושיעקסיוס אותי ואת ארצי בהמיתו את האיש, אשר חרש רעה עלשנינויחד".ואיןיודע, אם בטאהורקנוס בזהדברים היוצאים מן הלב, או מהב פחדו המליט מפיו דברים אלה, כעלו הסכים לדבר הנעשה. ככה עשה הורדוס נקמותבמליך. פרק שנימדעשר מתה את העיכס והורדוס מתגבר אנסיגגוס במחמה, היהודים ח"י עי והקימםלטטררכים. החאוננו על מעשי הורדוס ופצאל, אבלאגטוניוס סלחיהב 4 אחרי צאת קסיוס מארץ סוריה קמה מריבה חדשה בירושליםן סליפסג( יחד עם צבאו הריםיד בפצאל, כי אמרלגאל את דםטליךמידי "( ~אידי 1 לה. תוף הים נדרוס אנטיוכיה, ענמעטו שמה אוהבי ציזר. בהוצאת ניזח : אחדים. עי ב( במקור 1( בהוצאה ישגח : מןי?ס.

4 לו ת 1 יד 1 ת מלחמת היהודים הורדוס בהמיתו אתאחיו. והורדוסישב אזיחד עם פביוס הנציב בדמשק ורצה למהר לעזרתאחיו, אבל נעצרמפני מחלתו. בין כה וכה נצח פצאל בכא עצמו אתליטויבר עם הורקנוס קשות על כפית טובתו, כי קוק אתידיהליכס וגם לא קהה באחימליך בעת תפשו את המבצרים. כי הרבה מבצרים כבש והחזק שביניהם היהסעדה. ב. אבל כל הדברים האלה לא עמדו לו בפני גבורת הורדוס, אשר השיב את כל המבצרים אחרי שובו לאיתנו, אך נעתר לתחנוניו לשלות אותו בשלום ממצדה. הוא גרש גם מארץהגליל אתירקןהעריץ השליט בצור, אשר הספיק ללכוד שם שלש מצווות, ולכל הצורים אשר נשבר במלחמהנתן הורדוס את נפשם לשללולאחדים מהםנתן מתנות ושלחם מעל פניו, ובזה הפך את לביושביהעיר לאהבו ולשנא את העריץ. מריון קבל מידי קסיוס בעת מלקו את כל ארץסוריהלעריציםשליטים. אתהעריצות אנטיגנוסבןאריסטובולוס ובדבר הזה משנאתו את הורדוס עזר להביא את עשה גם נחת-רוה לפביוס, אשר כפר אנטיגנוס פניו במנחה והטה את לבו לעזרו בעלותו על הארץ. ואת כל הכסף הדרוש לדבר המציאתלמי בעל אחות אנטיגנוס. ג. הורדוסיצא עלשונאיו וערך מערכה למולם בקרבתשערי ארז יהודה והתגבר במלחמהוגרש את אנטיגנוס, ואחרי-כן שב אל ירושלים וכל אחיו רצוהו על נצחונו, וגם האנשים, אשר בזו אותו בלבם לפנים, בקשו עתה קרבתו, אחרי התחתנו במשפחתהורקנוס. כי בראשונה נשא לו אשה חשובה מבנות הארץ ושמה דוריס ועתה לקח לו לאשה את מרים בת אלכסנדרוס בן אריסטובולוט והיא גם נכדת הורקנוס, בת בתו, ונעשה קרוב ל מלך..ד וציזר ואנטוניוס המיתו אתקסיוס על-ידפיליפי ואתרי הנצחון שב ציזר אל איטליה ואנטוניוס פנה אל ארץ אסיה. וביןצירי כל ערי האררן אשר באו לקדם את פני אנטוניוסבביתוניה, נמצאו גם טובי היהודים, אשר התאוננו באזניו על פצאל והורדוס, כי לקחו להם את שלטון המדינה ptha -יד והשאירו להורקנוס רק את שם הכבודלבד. אבל גם הורדוס נמצא באותו מעמדוהחניףלאנטוניוס במתנות יקרות ובזה משך את לבו אליו, עד אשר מאן לשמוע את דברישונאיו. ככה יצאו האנשים בפעם הזאת את פניו ובמפח נפשו. ה. ושוב באו מאה מראשי היהודים אל אנטוניוס לעירדפני הקרובה לאנטיוכיה, כשכברנלכד ברשת אהבת קליאופטרה. והיהודים מלחו את ידי הגדוליםביניהם במעלתם ובכא לשונם לבאר את תלונותיהם על האחים.

5 ספר א, פרק יג, א לז ולעמתם עמד ששלהא( ללמדזכותעליהם. והורקנוס עזרלו מקרבת משפחה, ואנטוניוס שמע את טענותשני הצדדים ושאל את הורקנוס, מי מהם יצלח יותר לעמוד בראשהעם. וכאשר ענה הורקנוס, כי הוא בוחר בהורדוס וביתאביו, שמח אנטוניוס, כי היה איש-שלום וידיד לאחים מימי חי אביהם, אשר קבל אותו באהבהב( לפנים, בבואו עםגביניוט אל ארץ יהודה, - ועל-כן שם את שני האחיםלנסיכים )טקררסים( ומלא אתידם למשול בכל ארץיהודה. י. וכאשר נרגנו צירי היהודים לדבר הזה, צוה אנטוניוס לתפוש חמשה-עשר מהם ולהושיבם במאסר ואת הנשארים גרש מעלפניו בחרפה. לדבר הזה קמה מהומה גדולה בירושלים ויושבי העיר שלחו עוד הפעם אלףצירים אל צור, כשהנה שם אנטוניוס בדרכו אלירושלים. הצירים מאלה הרימו קול צעקה ושאון ואנטוניוט שלח עליהם את שרהעיר צור יצוהו לעשות שפטים בכל הבאלידו, וגם פקד להכין את הממשלה בידי הנסיכים אשר העלה לגךלה. ז. בטרם נעשה הדבר, יצא הורדוס בלוית הורקנוס אל שפתהים יסרבה לדברעל לב האנשים, לבליתחזקו במחלקתלבלי דעת ותבונה ולא יתסיבו בנפשותיהמ ולאיביאו מלחמה קשה עלעירם. אבל לדברים האלה גדל עוד רגזם, ואנטוניוס שלח עליהם את אנשי-צבאו והמית רבים מהם ורבים?ס 4 בפצעים. ועצמות המתים זכו לבוא לקבורה על-ידי הורקנוס, אשר דאג גם לרמא את הנפצעים. אבל גם הפליטים אשר נמלטו אל העיר )ירושלים( לא ישבו במנוחה, כי הקימו מהומה והרגיזו את אנטוניוט עד מאד, עד אשר צוה בגדל אפו להמית גם אתהאסורים. פרק שלשה*עשר הורקנוס ואת פצאל. מנוסת הורדוס. בזת ירושלים. יסורי הורקנוס ופצאל. הפיתים הביאו את אנטיגנוס א 5 ארזיהודה ואסרו את בן 9 ר 5 א האחשדרפן הפרתי וסקורא בן -הוא להושיב על כסא המלוכה את אריסטובולוס ולהוריד את הורקנוס והבטיההו לשלם לו בעבור הדבר אלף א. כעבורבינתים ימים כבשו מלך הפרחים אח ארץסוריה. ליס 4 "ס, אשרירש את כסאאביו המת תלמי בן מינאי - דבר על לב האחשדרפן א( מעמד ומקיץ רומאי ידוע ויועץ אגטוניוס. ב( תעשה 15 במקור. אכסניה-

6 לה תודות מיתמת היהודים ככר וחמש-מאות נשים. ופקורא נפתה לדבר,הזה והסיע אתחילו בדרך שפת הים ואת 9?4 ו 5 א צוה להתנפל עליהודה בדרך היבשה א(. מיושבי החוף לא רצו הצורים לפתוח את שערי עירסלפני הקורא/ אולם יושבי עכווצידון מסרו את עריהםבידו. הואנתן חלקמרוכביובידי אחד מעשקי המלך, אשר נקרא פקורא גס הוא, וצוהעליו לפרוץ בארץ יהודה ולרגל את מצבהאויבים ולהפיק עזרהלאנטיגנוט בכלמשאלותיו. ב. כאשר השחיתו הפרתים את גבול הכרמל נהרו יהודים רבים לקראת אנטיגנוס והתנדבו לצאת במלחמותיו. הוא שלח אותם אל המקום הנקרא יער האלוניםב( לכבשו, ובמלחמה אשר פרצה שם הדפו אוהבי אנטיגנוס את שונאיהם ורדפו אחריהם עד שערי ירושלים, וכאשר גדל סם 8 רם, בקעו להם דרך והגיעו עד ארמון המלוכה. הורקנוס ופצאל קדמו את פניהם בחיל עצום והמלחמה נטשה בחוצותירושלים. ואנשי הורדוס הניסו בקךב את צריהם וסגרו אותם בהר-הבית והעמידו בבתים הסמוכים ששים איש לשמור עליהם. אבל עם ירושלים התקומם על האחים )בני אנטיפטרוט( ושרף על השומרים את הבתים באש. והורדוס קנא לדם הנרצחים והתנפל על העם והמית ממנו רבן ומדי יום ביומו נהרו המונים המונים להלחם אלה באלה ולאהיה קץ לרצחבירושלים. ג. ובהגיע החג הנקרא בשםיום החמשים )שןעות( מלאו סביבות הר- הביתוהעיר פלהעולי רגלים, אשרהיומןינים ברבם. ופצאל הקים משמר על חומות העיר והורדוס אחיו עם גדוד קטן שמר על ארמון המלך. הוא התנפל על האויבים הנמצאים במגרשג( העיר, אשר לא הספיקו לעמוד במערכה, והמית המון גדול מהםוהבריח את כל הנשארים. אלה נמלטו אל העיר, ואלה אל הר-הבית, ואלה אל הקל אשר מחוץ לעיר והורדוס סגר עליהם. בעת ההיא דבר אנטיגנוס על לב בני-העיר לתת לפקורא לסכנם אליה ולהקים שלוםבין הנלחמים. ופצאל נעתר אליו והכניס את הפרתי עם המש מאות רוכבים לתוך העיר ונתן להם את אןחתם. פקורא טען, כי בא להשבית את המלחמה/ אבל באמתכבן לעזור אתאנטיגנוס. הוא טמן פה לרגלי פצאל ופתה אותו לצאת עמו אל בזפרנה במלאכות השלום. אמנם הורדוס סרבה להזהיר את פצאל, לבל יעשה כדבר הזה וגםיעץ אותו א( דרך שפת הים היא "דרך ארץ פלשתים" וערי הכנענים הצידוגים.-דרך היבשה היא דרך ההרים )הג 5 י 5, - עמק יזרעאל - שומרון שכם - בית-א 5 - ירושלים(. ב( משערים, כי הוא בעמק השרון בקרבת אפו 5 וניה )ארצוף(. ;( txpodattov נ"א עסישאקיססקן, קצה הצפון.

7 ס פ ר א, פ רק יג, ד-ו יל 4 להמית את איש-המזמה - ולא למסור את נפשו בפח מוקשו, כי הלועזיםא( הם אנשי-שקר מתכונתם ואין לבטוח בדבריהם. אבל פצאל לא שמע. לדבריו ויצא מןהעיר ואת הורקנוס לקה עמו. ופקורא אמר להרחיק ממנו כל חשד והשאיר בידי הורדוס מתי מספר מהרוכבים הנקראים חפשים. ובשארית אנשיו יצא לשלח את פצאל. ד. ובבוא פצאל והורקנוס אל ארץ הגליל ראו, כי מרדו כליושבי הארץ וחגרו אתכלי נשקם. ואחרי-כן התיצבו לפני האחשדרפן, אשר היה. בעל ערמה ימרה והאיר להם אתפניו, בכסותו על מזמתו הרעה. הוא נתן להם מתנות, אך בצאתם את פניו הפקיד עליהם אורבים. כאשר הובלו אל מקום אהד על שפת הים, הנקרא בשם כזיבב(, התבוננו כי רעה נגד פניהמי כי שם שמעו על-דבר אלף ככר הכסף, אשר אמר אנטיגנוס לשלם בעד המלוכה, וגם נודע להם, כי רצנשי ביתםנמצאובין חמש מאות הפילגשים, אשר הקדיש אותן לפרתים. הם ראוכי הלועזים מפקידיםעליהם שומרים דחו. בכל לילה והבינוכי לא נמנעו הפרחים לשימם במאסר זה מכבר, לולא את המעשה עד אשר יתפשו את הורדוס בירושלים, בפחדםפןינבאליו דברויןהר מפניהם. והדברים האלהלאהיו שמועה בלבד, כיבעיניהם ראו מרחוק את השומרים הלפקדיםעליהם. ".וא 5 פליוס העתיר דברים על פצאל לברוח על נפשו, כי שמע את. כל פרטי המזמהמפי?רט?אן העשיר בכל הסוריםבימיםההם. אבל פצאל מזמתו. מאן לעזוב את הורקנוס והלך אל האחשדרפן והוכיחאותובפניו על הרעה, ויותר מזה על אשר מלאן לבו לעשות דבר-תועבה גדול כזה למען הבצע, וגם הבסיה להרבות בכמרפדיון נפשו על מכסת הכסף אשר ישלם' לו אנטיגנוס בעד המלוכה. הפרתי בחר לו לשון ערומים וסרבה להצטדק לפניו והעביר מעליו את החשד בשבועותאמוניםויצא אל פקורא. ואחדים. מן הפרתים הנותרים עשו כאשר 4 יה ותפשו את פצאל ואת הורקנוס, אשר נמרצות על חלול השבועה ועל מעשי מרמתם. והתנכל- קללו אותם קללות ו. ובעתההיא נשלח שר-המשקים לצודגם אתהורדוס בחרמו עליו למשוך אותו חוצה לחומת העיר ולתפשו בכף. אבל הורדוס לא האמין ללועזים מראש, וזה עתההגיעהלאזניו בשורה, כי נפלה בידיאויביואגרת. אחת, המנלה לו את כל הרעה אשר נגדפניו. על-כן מאן לצאת משערי העיר החוצה, אףכי סרבה פקורא לחממם ולדבר על לבו, כייצא לקראת נושאי האגרת, כי לא נפלהבידיהאויבים וגם לא נמצא בה אף שמץ דהר א( הברברים. יש לתרגם גס "הפראים". ב( גם אכזיב - כיונית אקך 9 ה, t'1ilt~efcxa בספרות התלמודית גם חיב.

8 ים תוידות מיחמת היהודים זמימה רעה, רק דברי המעשים אשר עשה פצאל, כי כבר שמע הורדוס אחרים על מאסראחיו וגם בת הורקנוס א(, חכמת הנשים, באה נמרים~ 'מפי אליו ופצרה בו, לבליצא מןהעיר ולא יסגיר את נפשובידי הלועזים, כי יכברגלוי הדברומבאר, שהם אומרים לשלוח בויד. ז. ובעודאנשי פקורא מבקשים עצה למלא מנמתם במסתרים, כי נבצר,מהם להתגברביד רמה על איש נאדר בגבורה כמוהו, הקדים הורדוס את,הסכנה ויצא בלילה עםבני-ביתו הקרובים אליו אתפני העיר, ללכת אל,ארץ אדום, והשונאים לא ידעו בצאתו, וכאשר נגלה להם הדבר, מהרו ולרדוף אחריו. אבל הורדוס שלח את אמו ואת אחיותיו ואת הנערה אשר.ארש לו לאשה עם אמה ואחיההצעיר לעבור לפניו, והוא עםעבדיו עצר במנוחה אתהלועזים, וכפעם בפעם התנגח אתםוהמיתרבים מהם, עד אשר ;הגיע אל מבצרסעדה. ח. ובעת מנוסתו היו היהודים קשים לו מן הפרחים, כי הקיפועליו.בלי הרף ובמרחק ששיםריס מירושלים התיצבו במערכה למולו ונלחמו אתו זמן רב. אך הורדוס גבר והמיתרבים מהם לפי הרב. ואחרי זמן בנה עיר במקום ההוא לזכר נצחונו ופאר אותה בארמנות נהדרים וגם בירה בצורה מאד הקים בה וקרא לההורדיוןב( על שמו. - בעת מנוסת הורדוס התלקטואליו רבים מאנשיהילו ומספרם גדלמיוםליום. וכאשרהגיע אל העיר ריקהג(, אשר בגבול אדום, יצא לקראתויוסףאחיוויעץ אותו לשלוה מעליורביםמבני-לויתו, יען אשר לא תוכל מצדה לשאת את ההמון הגדול הזה -כי מספר אנשיו עלה על תשעת אלפים. הורדוס שמע לעצת אחיו.ושלח מעליו את האנשים, אשרהיה טרחם גדול משכרם, ללכת אל ארץ.אדום ונתן להם צדה לדרך. ואת גבורי החיל השאיר לו ועם האנשים האלה.הדרושים לחפצו נמלט אל מבצר מצדה. שם השאיר את הנשים אשר עמו והפקידעליהן שמונה מאותאנשי-היל לסתרה ונתן להם די 8 דה לזמן מצורן 'ואחרי-כן מהר לנסוע אל סלע-ערב )שיךה(. ט. והפרחים עטו אל השללבירושלים ופרצובבתי הבורחים ובארמון :המלך ומשכו את ידיהם רק מאוצר הורקנוס, אשר לא נמצא בו יותר משלש,מאות ככר. וגם ביתר הבתים לא מצאו את מספר השלל אשר קוו לו, כי א( 3 יןה הציג את המלה בחצאי רבוע, כי מרים לא היתה בת הורקנוס. גקדמוגיות יו"ד, י-ג, ו' מבאי, כי היועצת היתה אלכסנדרה אם מרים, והיא בת הורקנוס. ינתקגי ב( ביוניתהירידין, עסן 88 פ(ק 11 / כמו שגם שם הבונה הוא 5 יריוס, אך כבל השם "הורדוס,. 1( כן בהוצאתנינה. בהוצאה ישנה ץויהי.ep~aa

9 ספר א, פרק יד, א מא הורדוס צפהמזמן את מרמתהלועזיםוהעביר את חמדת אוצרו אל ארץ אדום, וכמוהו עשה גם כל אחד מהקרובים אליו. ואחרי אשרהוציאו הפרחים את שללירושלים עלתה משובת זדונם למעלה; עד אשר ששדמי מלהמה בשלום ומלאו את כל הארץ חמס, - ככה הכו את העיר קרשה תל שממה. ונקלהיה בעיניהם להקים את אנטיגנוס למלך, כיהסגירו בידו גם את פצאלואת הורקנוסהאסורים להתעללבהם. הוא בעצמו התנפל עלהורקנוסא( ונשךבזניו אתאזניו, למען אשר לאיוכל לקבל את הכרנה הגדולה לעת המורה בארץ. כי רק לשלמים בגופם מתר לשרת בבסנהגדולה. י. אבל לקמת גבורת פצאל קצרהיד אנטיגנוס לעשותדבר. כי פצאל הקדים לנפץ את ראשו אל הסלע, כחשר לא נתנו לו לטרוף את נפשו בכפו או לנפול על חרבו. בדבר הזה הראה, כי הוא אח כשר להורדוס ועטה על הורקנוס חרפה. הוא מת מות-גבורים ובזה השלים לכבוד את מעשי הגבורה שעשהבחייו. אמנםישעוד שמועה אחרת )לשון אחר( : פצאל קם מן המכה, אבל הרופא השלוח אליו מאת אנטיגנוס לכלכל אותו במתלתל מלא את הפצע סם-מות ושם קץלחיו. ואחתהיא, אם תצדק השמועך הראשונה או השניה -כי בשתיהןיחד סבת מותו ראויה לשבח. אומרים, כילפני צאת נפשו שמעמפי אשה אחת על~דבר מנוסת הורדוס וקרא! =רבלי, עתהיערבעלי מותי, כיחי האיש אשר יקח את נקמתי משונאי=. יא. ככה מתהאיש. אףכי לא מצאו הפרחים את הנשים, אשר להן השתוקקוביתר שאת, נתנו את שלטוןירושליםבידיאנטיגנוס, ואת הורקנוס הוליכו בשבי אל ארצם. פרק ארבעה"עשר הורדוס לרש מארץ ערב ומהר א 5 רומי ושם הוקםימיך היהודים בידי אנטוניוס וציוריחד. א. ה 1 רד 01 נסע בהפז 1 ן אל ארץ ערב, כי עודבחייאחיו בקש לקחת כסף ממלך הארץ, בדעתוכי רק בכסףיוכל לכפר את פניהלועזים אוהבי הבצע ולפדות את פצאל. הוא אמר בלבו, שאם לא יזכור לו הערבי את הסדי אביו ויקפוץ את ידו מתת לו את הכסף במתנה, אז יקה ממנו את הסכום בקלוהוישאיר לו לערבון חלף כסףהפדיון אתבן אחיו הנפדה, כי הוליךיתו את בן-אהיו והוא נער בן שבע שנים. הוא רצה לשלם שלש א( ב"או האשר התזפת הורקנוססוגייו, נשך ובון.

10 מב תוידות שיהמם להודים מאות ככר ומלא אתידי הצורים חטאת ולתת בדגר הזה. אגה בגזרת- האלהים היה כל עמלו לריק, כי פצאל מת ושכר לאהיה לאהבת הורדוס אתאחיו. אמנםגם את הערבים לא מצא נאמנים בבריתו, כי 9 יכוא( מלכם שלחאליו וצוהו לעזוב את ארצו מהרה, בטענה כי הוא ירא את הפרתים) אשר שלחואליו מלאכים לגרש את הורדוס מארץערב. ובאמת גמר בנפשו להחזיק בכל הרכוש אשר נתן לו אנטיפטרוס ובעזות מצחו לא רצה לשלם דבר לבניו הנמצאים בצרה חלף מתנותיו, ויועציו בדבר הנבלההיו מתי- אור אשר כמוהו בקשו גס הם למעול בפקדונות אנטיפטרוס. ואלה האנשים היוהשרים הקרוביםאליו והנכבדיםבעיניו. ב. כראות הורדוס, כי נהפכו לו הערבים לשונאים בדבר אשר ממנו קוה, כי יהיו נאמנים באהבתו, דבר לתם קשות ביד שלוחיהם ולא כסה על מרת נפשו ופנה ללכת אל ארץ מצרים. ובלילה הראשוןלן במקום מקדש אחדליושבי הארץ ושם מצא את אנשיו, אשר עזבם לפני זה. וממחרתהגיע אלריניקורווה ב( ושם השיגה אותו הבשורה הרעה על-דבר מות אחיו. אף כיהוסיפה הבשורה מכאובים על צרות לבבו, ךוח לו מדאגותיו והואיצא לדרכו. אחר זמן נחס הערבי על מעשהו ושלה רצים מעי ממהרים לקרא אליו את הנעלב. אך הם לא מצאו עוד את הורדוס, כל כבר הקדים לבוא אל סין, כאשר בא שמה לא רצו האניות העומדות בנמל להעבירו, והורדוספגה אלהפקידים לעזרה. ובהגדע להם שם האישומעלתו שלחו אותו בכבוד עד אלכסנדריה. כאשר בא הורדוס אלהעיר קבלה קליאופטרהג( אתפניו בתפארה וקותה, כייהיה לראש-הצבא במלחמה אשר אמרה לקרא על אויביה. אבל הורדוס דחה את בקשת המלכה ולא פחד מהקר החזק בעצם החרף ולא מהמהומות השולטותבאיטליה וירד באניה אל רומא. ג. בקרבת ארץ פמייל:ה נמצא בצרה גדולה )מפני סערתהים( ונצל מן הסבנה,אחרי הטילו הימה את מרבית הבבודה אשר לון והגיע בשלום אל האי רודוס, אשר נחרב מאד במלחמה עם קסיוס, ושם קבלו אותוידידיו תלמי וצפיניה. ואף כי חסר לו כסף, בנה לו אניה גדולה עם שלש שורות משוטיםד( ובהירדעםידידיו אלירו~די,יון ומשםמו"ר אלרומי ולראשונה פנה אל אנטוניוס,,בזכרו את ברית אהבתו עם אביו, א( כן הוא שמו ע 5 המטבעות )משו. מ 5 ך נבטו(, גיוגית :( היא קצה חילת-סוריה מצד מצרים. גבוי נחי :( מלכת מצרים האחרונה מגית תלמי, אהובת אנטוניוס. י( טרמה 3 ינית' ~קווקז- וספר לו את כל : מבכיס,.M&~Xoc

11 ספר א, פרק סו, א מג נטל עליו התלאה אשר מצאה אותו ואת משפחתו, עד אשר לעזוב את האנשים הקרוביםאליו במצור וירדבטניה בעצם החדף לבקש ממנו עזרה, ד. התלאה אשר מצאה את הורדוס נגעה עד לב אנטוניוס והוא חמל עליו וזכר את ברית שלומו עם אנטיפטרוס, ובכלל שם את לבו למעלות האיש וגמר אמר להקים אותו למלך היהודים, תחת אשר שם אותו לפנים לנשיא. ולא האהבה להורדוס בלבד עוררה אתאנטוניוס לעשות את הדבר, כי-אם גם איבתו לאנטיגנוס, כי חשב אותו לאיש-מדון ולשונא הרומאים. וגם לב ציזר היה נכון מאד עם הורדוס, כי זכר לו את מסע אנטיפטרוס ואת מלחמתו במצרים לישועתאביוא( ואת הברית ואת האהבה הישנה, וגם ראה, כיהורדוס הואגדל-עלילה. הואהקהיל את המועצה )הזקנים, ה 89 ט(ג ומשלהויחד עמוש?ישינוסהציגו את הורדוסלפני הזקנים וספרו להם על חסדיאביו ועל אהבתו לרומאים, ובכלל דבריהם בחרו, ביאנטיגנוס הוא שונא הרומאים מכבר וזה עתה הוסיף להכעיסם, כי לקח את המלוכה מהפרחים ואליהם לא שת את לבו. הדברים האלה עשו רשם על הזקנימן ואחרי-כן נגש אנטוניוט אליהם ואמר,כי מלכות הורדוס תביא ברכה לרומאים במלחמתם עם הפרחים. לדבר הזה הסכימו פה-אחד להקים אותו למלך. וככלות האספה יצאו אנטוניוס וציזר והורדוס ~טוך,בין שניהם, ויחד עם יתרהפקידים עלו גם ראשי העםב( להקריב ובת ולהניה את פתשגן פקדת הזקנים בקפיטוליון. וביום הראשון למלכות הורדוס עשה לו אנטוניומ משתה. פרק חמשה*עשר אנטיגנוס צר על מצדה והורדוס שב מרומי והציץ את המבצר ומשם מהר א 5 ירושלים וגלה, כי 5 קח סילון עתד. א. בימים ההם שם אנטיגנוס מצור על מצדה. אמנם די לחם נמצא בידי הנצורים, אבל המים אזלו מכליהם, ועל-כן יעץ יוסף אחי הורדוס בלבו לברוח עם בני-ביתו, בשמעו כי נחם מלכו על העול אשר עשה להורדוס. וכמעט מלאיוסף את מחשבתו לעזוב את המבצר, לולאירד גשם חזק בלילה אשר אמר לצאת לדרך, וכל מקוי המים מלאו על גדותיהם ולא היהעודערךלברוח. הנצוריםהגיחומן המבצר כמעם בפעם והמיתו רבים א( יו 5 ים ציור, אשל 5 קח אותו 5 בן. נ( השופטים )קונסו 5 ים(. -י ----

12 מד ח 51 ד 1 ת רחמת היהורם מאנשי אנטיגנוס, את אלה הכו במלחמה עלמרומי שדה, ואת אלההשהיתו מן המארב, אבל לא בכל פעם היתהידם עלהעליונה, ויש אשר נגפו לפני אויביהם ושבו בבשת פנים אל המבצר. ב. ובימים ההם נשלחונטידיוס שר צבא הרומאים לגרש אתהפרחים מארץסוריהומדי רדפו אחריהם פרץ בארץ יהודה, באמרוכי הוא רוצה לעזור אתיוסף ואתאנשיו, אולם באמת לקה שהד כסףמאנטיגנוס. ונטידיוס חנה בקרבת ירושלים ואחרי קבלו כסף מלא סר מעל העיר עם ר 5 צבאו והשאיר את סילון עם חלק ההיל, כי לא רצה להסיע את כל הצבא משם, פן יגלה מעשה בצעולעיני לל. ואנטיגנוס קוה, כי עוד הפעם יבואו הפרתים להצילו, ועד עת בואםההניף לסילון בפחדו ממנו, פן יפר את עצתו )ויוביש את תקותו(. נ. והורדוס שב באניה מאיטליה אל עכו והוליך אתו צבא רב מן בני-הנכר והיהודים והסיע אתחילו דרך הגליל להלחם באנטיגנוס. ננטידיוס וסילון חזקו את ידי הורדוס, כידליוס השלוח אליהם מאנטוניוס דברעל לבבם לצאת עמו ולהושיבו על כסא המלוכה. ונטידיוסהקיםבימים ההם סדרים בערי סוריה, אחרי המהומות שקמו שם על-ידי הפרתים, וסילון עמד בארץ יהודה ולקח שחד מאנטיגנוס - ובכל-זאת לא נבצרהילועז כי בבואו בגבולות הארץ סרבה את מספר צבאומיוםליום וכל וראשית חפצו היתה מהורדוס, ארץהגליל עברהאליו, מלבדיושבי ערים מעטות, לעלות על מצדה ולפדות את קרוביו ממצור, אבל העיר יפו עמדה לו לשטן בדרכו, ולראשונההיהעליו לבצר את רוח יושביה, אשר נהפכו לו לאויבים, לבל תקום לו מלחמה מאחור בעלותו על ירושלים. גםסילון התחבראליו ברצון, כי מצא לו סבה הפעם לסור מעל ירושלים, והיהודים רדפו אחריו והציקולו. אבל הורדוס הש לעזרתו בגדוד קטן והניס את היהודים והציל מצרה אתסילון, אשר לאידע לעמוד על נפשו. ד. ואחרי-כן לכד הורדוס אתיפו ומהר ללכת אל מצדה ולהציל את נפשות בני-ביתו. ורבים מעם הארץ נלוואליו, אלה - מאהבתם הישנה לאביו, ואלה - לשמע גבורתו, ואלה אמרו לשלם לו טובה חלף חסדיו וחסדי אביו יחד, אבליב העם נמשך אחריו בתקוה, כי הפוןיכון כסא מלכותו בידו וואו ישלם שכר לאוהביה. ככה אסף לו הורדוס צבאעשוי לבלי חתן ואנטיגנוס שם לו מכשולים בדרך ובכל מקומות הכשרצפן לו מארבים, אבל בדבר הזה כמעט לא עשה לו רעה. הורדוס אסףאליו על- נקלה אתקרוביו היושבים במצדה וכבש את המבצר ריסה ועלה על ירושלים. וישם התחברו אליו חיל סילון וגם רבים מבני העיר, אשר חרדו מפני עצמת חילו.

13 ס ם ר א, ם ר ק סו, ה-ו מה ש הורדוס תקע את מחנהו מערבה לירושלים, ושומרי העיר המטירו עליו חצים ואבני קלע, ורביםהגיחו בגדוד מןהעיר ונסו להתגרות עם חלוצי חילו. הורדוס צוה לראשונה להעביר קול מסביב לחומה, כי בא לדרוש טוב לעמו ולהושיע אתהעיר, ועל-כן לאיקח נקמה גם מאויביו, אשר רדפו אחריו בגלוי, רקיתןחנינה לאנשי-ריבו. אבל אנשי אנטיגנו 6 צעקו לקמת אנשיו להשתיקם ולא נתנו את העומדים לשמוע את הדברים ולא לנפול אל הורדוס, על-בןצוה "ורדום על אנשי חילו לגרש את האנשים מעל ההומה, והםירו בעומדיםעל החומה והבריחום מראשי המגללים. 1.באותו מעמד גלה סילוע כי לקח שחד. הוא פתה רבים מאנשי חילו לצעוק בקול על מחסור הלחם ולדרוש בהזקה כסף לכלכלתם וגם לבקש, כי יוליכואלאם אל מקומותטובים לנוח, שםכל ימיהחלף. ויען אשר היו כל המקומות מסביבלעיר לשממה, כיאנשי אנטיגנוט החריבו את?לם, על-כן נטה סילון את מחנהו משם ונסה להסיע אתחילו. הורדוס פגע בראשי ההילות, שלישיסילון, ובהמון אנשי הצבא והפציר בהם, לבליעזבו אותו, כי נשלח מטעם ציור ואנטוניוס ובפקדת מועצת-הזקנים, וגם הבסיהם, כי ביום ההואירוח להם ממחסורם. ואחרי חלותו את פניהם מהר לשוט במקומות הקרובים והביא צדה למכביר, ובזה סתם את כל טענות סילון, והורדוס דאג גם לבל תשבת כלכלת הצבאבימים הבאים ושלח אל יושבי מכתבים שמרון, כיהיתההעיר הזאת נאמנה בבריתו, לאסוף לחס וין ושמן ובקרולהוריד אליריחו. כאשרנודע הדבר לאנטיגנוס, שלח בכל הארץלהניא את העצה הזאתולהציג אורבים בדרךמוליכיהצדה. עם הארז שמע לקול אנטיגנוס ובהמון רב נאספו אנשיךמזינים ממעל ליריחו. הם רבצו בין ההרים וחכולמובילי הצדה. אבל הורדוס לא ישב בבטלה, כי לקח אתו עשרה גדודימא( - חמשה גדודי רומאים וחמשה גדודי יהודים, אשר נמצאו בקרבם גם שכירים, ורוכביםאחדים ומהר אל יריחו. הוא מצא את העיר עזובה, רק חמש מאות איש נשארו בה וישבו במצודה ב( עם נשיהם וטפם. הורדוס תפש אותם ושלח אותם אחרי-כן לחפשי והרומאים פשטו על שארית העיר והוציאו את אלה, כי מצאו את הבתים העזובים מלאים כל-טוב, המלך השאיר היל-מצב ביריחו וסר מעלהעיר ושלת את הרומאי לשבתבימי החצף בארצותהנאמנות לו, אדוםוהגליל ושמרון. הצבא חלק הצבא בעיר אולם גם אנטיגנוט קבל בשחד רשותמסילון לכלכל את לוד, כי בזה אמר להחניף לאנטוניוס. א( ברומית :קיהירטוה,(cohortes) ): בצריח-העיר י -

14 טו ת 51 ד 1 ת בוהמת היהודים פרק ששהאעשר הורדוס כבש את צפורי והכניע את השודדים יושבי המערות ואחרי-כן 5 קת נקמה ממחירם, אשר היה 5 ו כאויב, ויצא א 5 אגטוניוס הצר ע 5 991"1 ה. א. והרומאים התפרקו את נשקם וישבו במנוחה ובשלוה, והורדוס לא ידע השקט, כי-אס הציב בארץ אדום כאלפים אנשי-צבא רגלים וארבע מאות רוכבים ואתאחיויוסף שלח שמה לשמור על הארץ, פן תפשע בו ותעבור אל אנטיגנוט. והוא לקח את אמו ואת בלבני-ביתו, אשר הוציא אותם ממצדה, והוליכם אל העיר שמרוןוהושיבם שם לבטח, ואחרי-כן פנה להכניע את שארית ארץהגליל ולגרש משט אתחיל משמר אנטיגנוס. ב. בעת סופת-שלג עזה מאד הגיע עד העיר צפורי וכבש אותה באפסיד, כי חיל-המצב נמלט על נפשו עודלפניבואו. בעיר הזאת השיב את נפשהאנשים ההולכים אתו, אשרהציק להם הקר, כיעדה נמצאה לרע בקרבהעיר. אחרי-כןיצא להלחם בשודדיםיושבי המערות, כי הם פשטו בכל הארץ מסביב ומרבו להרעליושביה מחרב המלחמה האוכלת. הורדוס שלהלפניו שלשהגדודי רגלים ולהקת רוכבים אחת אל כפר חרבל וכעבור ארבעים יום בא שמה עם שארית חילו. אבל האנשים לא פחדו מפני בואו ויצאו לקראתו בכלי נשקם, כיהיו מלמדי מלחמה ומרי-נפש כשודדים. כשנפגשו במערכההבריהאגףהשודדיםהימני אתאגףחיל הורדוסהשמאלי. אבל הורדוס מהר לבוא לעזרתאנשיו מן האגף הימני אשר עמד בראשו, ואחרי עצרו בעד מנוסת צבאו התנפל על הרודפים אחריו ושבר את זרוע גבורתם, עד אשר לאיכלו לשאת את לבד המלחמה ופנוערף. ג. והורדוס רדף אחריהם עד הירדן בחרב אוכלת והמית מהם חלק גדול והנשארים נפוצו מעבר לנהרן עד אשר שקטה ארץ הגליל מחמת המציק, בי נשארו רקהאנשים אשר הסתתרו במערות, והורדוס האריך להם אפו עד לעת מצא, על-כן שלם לראשונה לצבאו את שכרו, פרי-עמלו הקשה, וסלק לכלאיש מאהוהמשיםאדרכמונים כסףולשרי-הצבא מנה יתרה הרבה פעמים. ואחרי-כן שלח אתחילו אל נאות החלף לנוח. ואת קיר 1 רא צעיר אחיו שלח לנצה על כלכלת אנשיו וגם לבנות את חומות המבצר אלכסנדריון. ופירורא מלא את שני הדברים יחד. ד. בימים ההם התגורר אנטוניוס באתונא. 1 נטידיוס שלה את סילון והורדוס להלחם בפרתים ובראשונה צוה עליהםלהכין סדרים בארץ יהודה. הורדוס שלח ברצון אתסילוןמעליוויצא להלחם בשוכניהמערות. המערות

15 ס פ ר א, פ ר ק טז, ה-ו כ 11 האלה נמצאו בצלעות הריםתלולים ומכל עבר לאיכול הצבא לגשתאליהן; כי יק משעולים צרים ונפתלים הוליכו אל. פי המערות, והסלע אשר מעבר פני המערות מלגועלה ירד אל תהום עמקה והיה. זקוף עלפי התהום. זמן לב לא ידע המלך לשית עצות בנפשו, כי נבצר ממנו להגיע עד המקום ההוא. ואחרי-בן מצא תחבולה מחלמה ומסקנהיחדו..הוא צוה לשלשל את בהורי צבאו בארונות )התלויים בחבלים( ולהציגם עלפי המערות. והש שחטו את יושבי המערות עם טפם והשליכו אש על האנשים אשר אמרו לעמוד עלנפשם. והורדוס רצהלהצילאנשיםאחדים ממותוצוה עליהםביד שלוחיו לצאתאליו. אבל אישמיושבי המערות לא נעתרלדבריוולאהסגיר את נפשו בידיהורדוס, ואלה אשר נתפשו בעל-כרחם בחרו במותמחיי שבק גם נמצא שםזקן אהד, אשר אטםאזניו מצעקות אשתו ושבעתבניו, בחלותם אתפניו לתת להםכייצאו בברית שלום, והמית את?לם, וכן עשה את הדבר : הוא צוה עליהם לצאת אחד אחד ועמד עלפי המערה והמית כפעם שפעם את הבן היוצא משם. הורדוס ראה את הדבה מרחוק ורחמיו נכמרו אליהם מאד, הוא פרש את יד ימינו מול הזקן והשביע אותו לחמול על נפשות בניו. אבל הזקן לא שעה אל דבריו, רק חרף וגדף את הורדוסן בי הוא בן ה-כים, והמית את אשתו על הבנים, ואחרי-כן השליך אתההקהים אל התהום וקפץ בעצמו שמה. ה. ככה כבש הורדוס את המערות ואת היושביםבהן. הוא השאיר בגליל את חלק צבאו, אשרהיהבו כדי לבצור בל רוח מרד מראש,.והפקיד על המצב אתתלמיא( ואחרי-כן פנה עםחילו אל שומרוןוהוליךעמו שלשת אלפיםרגלים ושש מאות פרשים להלחם באנטיגנוס. אבל אחרי צאתו סר פחדו מעל האנשים, אשרהסכינו לחרחרריב בגליל, והם התנפלו פתאם על תלמי שר-הצבא והמיתוהו, ואחרי-כן החריבו את הארץן והבצותויתר המקומות הנשכחים מני רגלהיו להם למסתור. וכאשר נורע להורדוס דבר תמרד, עלה חיש מהר לעזרתאנשיו והמית המון גדול מהמורדים וכבש את 'כל המבצרים במצור והטילעל הערים לשלם מאה בכר כסףענשים בעבור!המרד. 1, וכאשר גדשו הפרחים מארץ סוריה ופקורא נפל בחרב, שלח אנטוניוס לעזרה להורדוס אלף רוכבים ושני לגיונות, ואנטיגנוס שלח מכתבים אלססץרס מפקד הרומאים וסלה אתפניו לבוא לעזרתו הוא, וסרבה להתאונן על רשעת הורדוס וגם הבטיחהו לשלם לוכסף. אבל ססץוס לאנועז לעבור על מצות שולחו, ומה גם כי נתן לו הורדוס מתנות 'נסיךיס במצות א( אצ 5 גיזה: ה 51 ט'יס, 04 ("קפג 0 י 1, ונהוצאה הישנה! ונ 5% מי 1 ס, 4 ס("ק~גסש 11.

16 מה תומדות מרמה היהודים יתרוקן ועל-כן לא הטה אזניו לבגוד בון אולם התחפש כאוהב אגטיגנוס ויצא לרגל את מחנהו בירושלים, ולא שמע לקול הורדוס, אשר מנעהו מעשות את הדבר. אבל אנטיגנוסהבין, כי מחשבת און בלב מהירס, ועל-כן סגר בפניו את שעריהעיר ונלחם אתו כאויב מראש ההומה, עד אשר שב מהירס בבשתפנים אלהורדוסלעיראמאיס, ומרב כעסו על משוגתו הכהלפי חרב חת כלהיהודיט אשר פגש בדרכו ולא חמל על אנשי-שלומ הורדוס, כי לא רצה לשים פדותביניהםובין אוהבי אנטיגנוס. ז. לדבר הזה התאנף "חמשהסוישא את נפשו להלחם ~מחירם כאויב, אבל כבש את כעסו ומהר לנסוע אל אנטוניוס להתאונןעל מחירס ועל העול אשר עשוידיו. ומחירםהשיב אל לבו, כי עשה מעשה תעתועים, ורדףאחרי המלך והרבה להפציר בו עד השלימו עמו. אולם הורדוס לא שב ממחשבתו לנסוע אל אנטוניוס, הוא שמע, כי חנה אנטוניוסבחיל גדול לפני למוסטה ונלחםעליה - העיר הזאת היא מבצר חזק בקרבת נהר פרת - והחיש את מסעו שמה, כי מצא עתה.שעת-העשר להראות את גבורהו ולהגדיל את ענו בעיני אנטוניוס. ובבוא הורדוס שמה שם קץ במהרה למצור העיר, כי המית רבים מהשונאים 8( ולקח מהם שללגדול. ואנטוניוס, אשר זה מכבר השתומם על גבורת הורדוס, הוסיףיקרעל כבודווהזקאותו המלוכה, ואנטיוכוס המלך מברח להסגיר את העיר סמוסטה בתקותו לכסא הרומאים(. )בידי פרק שבעהאעשר מות יוסףנגיה להורדוס בהלום ה 5 י 5 ה. הורדוס נצ 5 בגט מצרה פעמים. הוא המית את פפוס רוצח אחיו ושלח את ראשו א 5 פירורא, ואחרי-כן שם מצור עי ירושלים ולקח את מריםיאשה. בין כה וכה הורע מעמד הורדוס בארץיהודה. הוא עזב שם את א, עליו לבל עד השלטון בידייוסף אחיו וצוה יתגרה מלחמה באנטיגנוס שובו, בדעתוכי לאיהיה לו מחירס למשען חזק, כאשר הוכיח כבר במעשיו. אבל בשמוע יוסף כי הרחיק אחיו ל~ת מאד לא שם אל לבו את מצוותיוויצא אליריחו עם חמשהגדודים אשר שלחעמו מחירס. הואירד שמה לגזול את תבואת השדה בעצםהקיץ. אבל בהריםובין המצרים התנפלועליו האויבים, ויוסף נפל בחרב, אחרי עשותוגבורות במלחמה, וכל א( במקור : הברברים.

17 ספר ג פרק יג ב-ד מן צבא הרומאים נכרת, כ? הגדודים האלההיו צעירים )טירונים( מארץ סוריות ולא נמצאוביניהם אנשי-הצבא הנקראים "ישנים" )וסרנים, מלמדי מלחמה(,. אשרהיה בהם כח להגן במלחמה על הצעירים אשר לאידעו להלחם, ב. ודעת אנטיגנוס לא התקררה בנצחון הזה. הוא העיר את כל חמתר על אויביו וגם התעלל בנבלתיוסף. כאשר תפש את גופות החללים צוה. לכרות את ראש יוסף מעליו, אף כי רצה פירורא אחי יוסף לשלם פער גויתו חמשים ככר. - אחרי נצחון אנטיגנוס קם מרד חדש בגליל, ואוהבי אנטיגנוס סחבו עש טוביאנשי שלומו של הורדוס והטביעו אותם ביאור )בים. כנרת(, גם בארץ אדום, אשר שם בנה מחירם אחת המצודות הנקראהגיא, עברו רבים אלאנטיגנוס. ואזן הורדוס לא שמעה דבר מכל הנעשה. אחרר אשר נפלה ממוסטה בידי הרומאים הקים אנטוניוס אתסוסיוס על ארז סוריה וצוהעליו לעזור להורדוס במלחמתו עםאנטיגנוס, ואנטוניוס בעצמו נסע אל מצרים, וסוסיוס שלח לפניושני לגיונות אל ארץ יהודה, לעמוד. לימין הורדוס, והוא עם שאר צבאו נסע אחריהם. ג. וכאשר חנה הורדוס בדפני, אשרעל-יד אנטיוכיה, נגלה לובחלום- לילה בהיר, כי מת אחיו, וכשקפץ מעל יצועו בחרדה, באו אליר. מבשרי האסוה זמן קצר התאבל הורדוס על הצרה הזאת ואת שארית אבלו דחה ועד עשותו נקמה ברוצחי אחית, ומהר לעלות על האויבים, בהאיצו באנשיו לעבור מעברות גדולות למעלה מכחם. ובהגיעו אל חבל הלבנון לקח לעזרתו שמונה מאות אישמיושבי ההר וגםלגיון אחד מצבא הרומאיפו נלוהאליו במקום ההוא. עם הצבא הזה לא חכה הורדוס לאור היום, כי מהר להתנפל על ארץ הגליל והדף אתאויביוהיוצאים לקראתו אל המקוש, אשר הגיחו ממנו ותכף פשט אל המבצר ההוא. אבל עוד טרם הספיק, אותר. הורדוס לכבוש את המבצר בסערה, והנה ירדו גשמים בזעף ואלצו ואתחילו לנוח בכפרים הסמוכים. כעבורימים אחדים התחבר אליו הלגיון השני, השלוח על-ידי אנטוניוס, ושונאיו יראו את כחו הגדול ועזבו בלילה, את המצודה. ד. ומשם פנה הורדוס דרךיריחו להחיש את מעשהו ולמהר את. נקמתו ברוצתי אחיו. ושם קרה אותו מופת, אצבע אלהים, כי נחלץ מצרה. בהסח הדעת, ועל-כן יצא לו שם אהוב-אלהים. וזה הדבר: רבים משרע אכלו ושתו עמו בלילה ההוא וככלות הסעדה ואחרי צאת כל המקפיםמבית. המשתה נפל הבית תחתיו חיש מהר, ובדבר הזה ראה הורדוס אות המבשר תלאה וישועה יחד לקראת המלהמה העתידה. הוא השכים בבקר והסיע את.. צבאותיו. וגםאויביו ירדו מן ההרים, כששת אלפים איש, ויסו להתגרות. בחלוצי חיל הורדוס, אבל יראו להתנגח עם הרומאים בזרוע נטיה, ועל-כנ

18 נ תולדות מלחמה היהודים עמדו מרחוק והשליכו עליהם אבנים וחניתות ופצעו רבים מן הצבא. וגם אורדוס נפצע בחנית בצלעו מדי רכבו במקום ההוא. ח. ואנטיגנוס רצה להראותן בי לא באמץ-רוח אנשיו בלבד, כי גם במספרם הוא שולה עלהאויבים. על-כן שלח את פפוס, אהד מאוהביו, עם צבא אל שמרון להלחם שם עםסהירס. והורדוס עבר בארץשונאיווהחריב חמשה מקומות-ישוב והמית אלפים איש מיושביהם, כי שרף את בתיהם באש. ואחרי-כן שב אל מקום תחנותו, כי חנה עם חילועל-יד הכפר הנקרא קוהא(. י. ומדי יוםביומו נהרואליוהמונים רביםמהיהודיםהיושביםביריחו ובשאר מקומות הארץ. אלה עברואליו משנאתט את אנטיגנוס ואלה לשמע תהלת נצחונותיו ורבים באו אליו מאהבתם לתמורות מבלי דעת וחשבון. והנה נפש הורדוס נכספה להתנגח עםאויביו על שדה המלהמה וגם אנשי פפוס יצאו לקרב בחפץ-לב, כי לא סתו מגבורת היל הורדוס ולא נבהלו מעז רוחו. וכאשר יצאו שתי המערכות לקרב, החזיקו אגפי צבא אנטיגגוס מעמד זמן-מה, אבל הורדוס חרף את נפשו, כי יכר אחיו הנהרג עורר אותו לעשותחיל, ונלחם בחמת גבורה, כאלו עמד לנכח רוצחי אחיו לשלם להם כגמול ידיהם, והתגבר על-נקלה על האגף העומד ממולו, ואחרי-כן פנה גם אל חלקי צבא השונא, אשר התעודד במערכה, והדף אותו ורדף אחריובלי הרף. המטיחהיה נורא/ כיאנשיחיל אנטיגנוס נדחפו כלם אל הכפר, אשר ממנו יצאו לקרב, והורדוס הציק למאסף אשר להם והצר את צעדיהם והמית אנשים לאין-מספר, ואחרי-כן הרס אל הכפר עם האויבים יחדו, וכל בית היה שם מלא אנשי צבא מקינים עד אפס מקום וגם הגגותהיו מקסים המונות אנשי מלהמה. ואחרי אשר התגבר הורדוס על העומדים בחוצות צוה להרוס את הבתים ולהוציא את הפליטים ממחבואיהם, והמית המונות צפופים, בהפילו עליהם את קורות הבתים, ואת הנמלטים מסרבות הבתיפ קדמו אנשי המלחמה בהרבות שלופות ופגרי ההרוגים נערמו תלים תלים, עד כי חסמו את הדרך בעד המנצחים. השונאים לא עצרו כח להתנער מהמכה הזאת. כשהתלקטו בהמון עוד הפעם, ראו את תלי החללים הגדולים בכפר ולא קמה בהם עוד רוה, והם נפוצו לכל עבר. כמעט ערב הורדוס את לבו בגאות נצחונו למהר ולעלותעל ירושלים ולהבקיענה אליו, לולא עצרוהו גשמיםחזקים. הדבר הזה לא נתן להורדוס לארות את כלפרי נצחונוולהשלים את תבוסתאנטיגנוס, אשר כבר אמרבלבו לעזוב אתהעיר. "( בקדמוניות )-ד, ט"ו, י"ב( מפאר, כי מחנה פפוס נמצח ע 9 -יד יקנה )איסגי(, ואמי ~נו הך.

19 ס פ ר א, ס ר ק יז, ז-ט 3 א י. לפנות ערב שלה הורדוס אתאוהביוהעיפים לחלץ את עצמותיהם, ובעוד הוא ~לו מקסה?עה מעמל המלחמה הלך לרחוץ את בשרו כדרך אנשי- הצבא ורק נער אחד נמצא עמו. ועוד טרם הספיק לבוא אל בית-המרחץ והנה קפץ משם ועודרבים. לקראתו אחד מאויביו חגור חרב/ ואחריו השני, ואחריו האנשים האלה נמלטו משדה-המערכה אל בית-המרחץ השלישי מזינים בכלי נשקם וישבו שם נדהמים ונבהלים ובראותם את המלך רחפו עצמותיהם ממגור. הם ההלו לרוץ ועברו רועדים מפחדעלפני המלך, אשר כבר התפרק את נשקו, ופנו אל פתחהבית. במקרה לא נמצא אף אחד מן הצבא לספש את האנשים האלה, והורדוס שמח, כי לא חנה לו רע מהם. וככה ברחו כלם ונמלטו. ".ביום המחרתצוה הורדוס לכרות את ראשפפוס שר-צבא אנטיגנוס, אשר נפל חלל במערבה, ושלח את הגלגלת אל פירורא אחיו לגפר נפש אחיהם המומת, כי פפוסהיה האיש, אשר צוה להמית אתיוסף. ולקץימי הגשמיםעלה הורדוס עלירושליםוהגיע עםחילו עד חומתהעיר וכמלאת שלש שניםליום אשר בו הוקם למלך הנה עם צבאו לפני הר-הבית. כי משם היה קללהלחם בעיר, וגס פומפיוס כבשלפנים אתהעירמן העבר ההוא. הורדוס שם על אנשי-הצבא את עבודות המצור והחריב את מגרשי העיר וצוה על אנשיו להעלות שם שלש סוללות ולהקים עליהן מגדלי מצור ואחרי-כן הפקיד על העבודה אתהזריזים מקרב חבריו ויצא אל שמרון לקחת לו לאשה את בת אלכסנדרוס בן אריסטובולוס הארוסה לו מכבר, כאשר דברנו למעלה, ובדחותו את עבודת המצור מפני נשואיו, הראה, כי הוא בז למערכותשונאיו. ט. ואחרי חנינתו שב הורדוס אל חומת ירושלים עםחיל גדול כי התחבר אליו סוסיוס בצבא עצום, רוכבים ורגלים, אשר שלה מבראשונה, הצידוניםא(. וכאשר נאסף כל לפניו בדרך היבשה, והוא בעצמו נסע בדרך הצבא במספר אחד-עשר לגיונות אנשי-צבא רגלים וששת אלפים רוכבים, מלבד חיל-העזר שבא מארץ סוריה, וגם הואהיה עצום במספרו/ חנו ~לס בקרבת חומת ירושלים הצפונית. הורדוס סמך על פקדת מועצת-הזקנים, אשר הוקם למלךעל-פיה. וסוסיוס סלא אחרי דברי אנטוניוס, אשר שלה אותו עם צבעו לעמודלימין הורדוס. א( דרך הכנענים )הפיניקים( - יערך חוף הים )עלן עמקיה, פרק י-ג, א(.