בס"ד עשר המכות פרקים ז' י"א תשע המכות הראשונות פרקים ז' י' )מכת בכורות תילמד בהמשך יחידה נפרדת( סיפור מכות מצרים הינו ארוך ומפורט ביותר. אין ברצוננו ללמוד אותו על כל פרטיו אלא להבין את מגמתו. הערה דידקטית: סיפור עשרת המכות הוא ארוך ומפורט והוא מוכר לתלמידים מכיתות היסוד ומההגדה של פסח, ולפיכך עלינו כמורים, להגדיר לעצמנו בצורה מדויקת ביותר: מהי התובנה שנרצה שתישאר לתלמידים אחרי השיעור? מהי הנקודה המרכזית שהם "ייקחו" איתם מסיפור עשרת המכות? מה יישאר להם מעבר לפרטים הידועים להם ברובם? שאלות מכוונות למידה: מהן מטרותיהן של עשר המכות? מהו מבנה עשר המכות ומה ניתן ללמוד ממנו? מה היו שלבי כניעת פרעה במהלך עשר המכות? מהלך השיעור: התלמידים ימלאו בעצמם את הטבלה הבאה שתהווה בסיס להסקת מסקנות לגבי מבנה המכות, מטרותיהן ולשלבי כניעת פרעה. הטבלה למורה בדף המצורף.
דוגמת טבלה שתוצג לתלמידים: 8 תגובת פרעה במהלך/ אחרי המכה 7 במי פגעה?/ מאפיינים מיוחדים 6 מביא המכה 5 מטרת המכה 4 מקום ההתראה 3 התראה 2 הפסוקים 1 המכה דם צפרדע כינים ערוב דבר שחין ברד ארבה חושך בכורות הערה דידקטית: לכיתות חזקות תינתן הטבלה כמות שהיא ריקה. לכיתות הצריכות יותר תיווך תינתן הטבלה כשטור מס' 2 מלא. וניתן לשקול את הורדת טור 8. )ואז כמובן גם את החלק המתאים במהלך השיעור(. אפשרות ביניים לתת את הטבלה מלאה חלקית. למשל, לגבי מכת דם רק מטרת המכה, לגבי מכת צפרדע רק ההתראה וכד'. לאחר מילוי הטבלה על ידי התלמידים נבקש מהם להתבונן בטבלה ולהסיק מסקנות: אילו דברים מעניינים מצאתם בטבלה? וביתר מיקוד: התבוננו בטורים 4 3 )ו 6 7(. איזה מבנה מצאתם? מבנה המכות "רבי יהודה היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב" )ספרי דברים, פיסקא שא; הגדה של פסח( ד: ע: ב: התבוננות בטבלה מלמדת אותנו כי עשר המכות נחלקות לשלוש קבוצות של מכות: קבוצה מס' 1 ם, צפרדע, כינים קבוצה מס' 2 קבוצה מס' 3 בכל קבוצה: רוב, דבר, שחין רד, ארבה, חושך )ומכת בכורות שאותה נלמד בשיעור הבא(. שתי המכות הראשונות עם התראה והשלישית ללא התראה.
בכל קבוצה התראת המכה הראשונה היא בבוקר )וסמוך למים(. והתראת המכה השנייה מנוסחת בלשון: "ב א א לפ ר ע ה... ש ל ח ע מ י ו י ע ב ד נ י : כ י א םמ א ן א ת ה ל ש ל ח..." כל שתי מכות ראשונות בכל קבוצה פגעו בתחום מסוים ולהן מאפיינים ייחודיים. רשב"ם לפרק ז' פסוק כו ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה שני פעמים היה משה מתרה את פרעה בשני מכות ובשלישית לא היה מתרה. וכן כל הסדר, בכל שלשה מכות אינו מתרה בשלישית : בדם ובצפרדע התרה, בכנים לא התרה. בערוב ובדבר התרה, בשחין לא התרה. בברד ובארבה התרה. בחשך לא התרה. מהו סדר ההתראות לפי הרשב"ם? הוכיחו סדר זה. עיינו בטור 4: מה גיליתם במכה הראשונה בכל סידרה? מהי משמעות הדבר? רש"ר הירש בפירושו לשמות פרק ז', פסוק טו:... שתי המכות הראשונות בכל קבוצה עיקרן ללמד באו, ורק עם השלישית ניתן העונש: ועל כן לא באו שתי הראשונות אלא לאחר התראה מוקדמת. כמו כן, הראשונות בכל קבוצה משננות לקח... חדש... ולפיכך בהן הוצרך משה להשכים בבוקר ולהתייצב לקראת המלך על שפת היאור: בדם, בערוב ובברד. לאמור לו: לא בחסדי היאור תלוי עתידכם, אלא בחסדי אל עליון אשר שלחני. מטרת המכות אם נתבונן בטור 5 נראה שלכל קבוצת מכות יש מטרה מוגדרת )ומכת בכורות כוללת את כולן נלמד על כך בהמשך(. למדנו כבר שבפגישתם הראשונה של משה ואהרן עם פרעה, הגיב פרעה בעזות: מ י ה' א ש ר א ש מ ע ב ק לו ל ש ל ח א תי ש ר א ל לא י ד ע ת י א תה' ו ג ם א תי ש ר א ל לא א ש ל ח : )שמות ה', ב(
ניתחנו את התרסתו: מ י ה' א ש ר א ש מ ע ב ק ל ו לא י ד ע ת י א תה' ל ש ל ח א תי ש ר א ל ו ג ם א תי ש ר א ל לא א ש ל ח: כ ה אמ ר ה' ב ז את ת ד ע כ י א נ י ה' ה נ ה אנ כ י מ כ ה ב מ ט ה א ש רב י ד י ע לה מ י ם א ש ר ב י א ר ו נ ה פ כ ו ל ד ם : )ז', יז( ולמדנו שכל עשרת המכות יבואו עליו ועל מצרים כדי: 1. לחנך אותו להכרת ה'. 2. לגרום שישלח את עם ישראל ממצרים. עתה נפרט את החינוך שיקבל פרעה להכרת ה': ו אמ ר ת א ל יו ה' א לקי ה ע ב ר ים ש ל ח נ י א ל י ך ל אמ ר ש ל ח א תע מ י ו י ע ב ד נ י ב מ ד ב ר ו ה נ ה לאש מ ע ת ע דכ ה : )ז', טז( אברבנאל פרעה היה חולק על משה בשלושה שורשים: ה'"; משה הניח מציאות סיבה ראשונה מחויב המציאות מעצמו, ופרעה הכחיש מציאותו באמרו )שמות ה', ב(:" לא י ד ע ת י א ת והשורש השני הוא, שמשה הניח שהאלוק משגיח בכל דרכי בני האדם לתת לאיש כדרכיו, ופרעה כיחש זה באמרו: "מ י ה'?!"; והשורש השלישי, שמשה הניח, שהאלוק המשגיח ההוא הוא אלוקי ישראל בעל הכוחות והיכולת, יכול לשנות טבעי הדברים ומחדשם בכלל ובפרט כרצונו, ופרעה יכחישו באמרו: "מ י ה' א ש ר א ש מ ע ב ק לו?", רצונו לומר: "מה יכולת יש בו שאכנע לפניו לשמוע בקולו?!" הנה מפני זה באו המכות מכוונות לאמת שלושת השורשים האלה: לאמת מציאות האל באו שלוש המכות הראשונות; לאמת השורש השני, ר"ל שיש שם אלוק משגיח ומנהיג, באו שלושת המכות השניות; ואמנם שלוש המכות האחרונות באו לאמת את השורש השלישי, והוא היותו יתברך יכול לשנות הדברים הטבעיים כרצונו. אילו שלושה עקרונות מלמדות המכות את פרעה? היכן ראינו עקרונות אלו בטבלת המכות שערכנו? העמקה חלוקת המכות לשלוש קבוצות מהר"ל גבורות ה' פרק לד )מהר"ל(: העולם שהוא כולל הכל נחלק לשלושה חלקים הארץ והשמים ואשר בהם אלו הם שלושה דברים ]...[ מכות דצ"ך במים ובארץ על ידי אהרן ]...[ מכות עד"ש על הארץ ]...[ מכות בא"ח על השמים. העמקה סדר המכות שמות רבה )וילנא( ט, ח: למה לקו המים תחלה בדם מפני שפרעה והמצריים עובדים ליאור, אמר הקב"ה אכה אלוה תחלה ואח"כ עמו מדרש תנחומא פרשת בא, ד:
ארז"ל כטקסין של מלכים הביא הקב"ה עליהן את המכות מלך ב"ו ]בשר ודם[ כשמדינה מורדת עליו משלח עליה לגיונות ומקיפים אותה בתחלה סוכר אמת המים שלהם חזרו מוטב, ואם לאו מביא עליהם קלאנים, חזרו מוטב ואם לאו יורה בהם חצים, חזרו הרי מוטב וא"ל מביא עליהם ברבריים, חזרו מוטב, וא"ל מביא עליהם דורמוסיות, חזרו מוטב ואם לאו זורק בהם נפט, חזרו מוטב, ואם לאו משליך עליהן אבני בליסטראות חזרו מוטב ואם לאו מגרה בהן אוכלוסין הרבה, חזרו יפה, ואם לאו אוסר אותן בבית האסורין, חזרו יפה, ואם לאו הורג גדולים שבהם. כך הקב"ה בא על מצרים כטקסין של מלכים בתחלה סוכר אמת המים שלהם שנא' 'ויהפך לדם יאוריהם' )תהילים עח( לא חזרו הביא עליהם קלאנים אלו צפרדעים. ר' יוסי בר חנינא אמר קרקורן היה קשה להם מהשחתם. לא חזרו ירה עליהם חצים אלו הכנים שנא' 'ותהי הכנם באדם ובבהמה' היו נכנסים בגופם של מצרים כחצים. לא חזרו הביא עליהן ברבריים זה ערוב שנא' 'ישלח בם ערוב' )תהילים עח(. לא חזרו הביא עליהם דורמוסיות זה הדבר והרג את מקניהם. לא חזרו הביא עליהם נפט זה השחין. שנאמר ויהי שחין אבעבועות פורח באדם'. לא חזרו השליך עליהם אבני בליסטראות זה הברד. לא חזרה גירה בהן אוכלוסין הרבה זה ארבה. לא חזרו חבשן בבית האסורים זה חשך שנאמר 'ויהי חשך אפלה'. לא חזרו הרג גדולים שבהם שנאמר 'וה' הכה כל בכור'. העמקה משך המכות שמות רבה )וילנא( פרשה ט, יב: 'וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור'. רבי יהודה ורבי נחמיה אחד מהם אומר כ"ד ימים היה מתרה בהם עד שלא בא המכה ושבעה ימים המכה משמשת בהם, ואחד מהם אומר ז' ימים מתרה בהם וכ"ד ימים היתה המכה משמשת בהם. על דעתיה דהאיך דאמר כ"ד ימים היה מתרה בהם וימלא ז' ימים להכאה. ועל דעתיה דמ"ד ז' ימים היה מתרה בהם וימלא שבעת ימים אחרי הכות וגו' שהיה מתרה בהן על מכה אחרת. העמקה מטרת המכות הענשת המצרים מדרש תנחומא פרשת בא, ד: כל מה שחשבו המצרים על ישראל הקב"ה הביא עליהן, חשבו שיהיו שואבין מימיהן לפיכך ויהפך יאוריהם לדם. חשבו כדי שיהו טוענין פרגמטיהן הביא עליהם צפרדעים והיתה משרפת אותן. חשבו להיות עושין להן בארץ, הרחיש את הארץ כנים. חשבו שיהו טוענין אותן כפדגוג שלח בהן ערוב אריות זאבים נמרים ודובים ונשרים. היה למצרי חמשה בנים והיה נותנן לישראל להוציאן לשוק בידו, בא ארי נוטל אחד זאב נוטל אחד דוב אחד נמר א' נשר א'. היה נכנס לתוך ביתו של מצרי לבדו אומר לו היכן בני הוא אומר לו אעשה חשבון בא הארי נטל אחד והזאב אחד הדוב אחד ונמר אחד ונשר א'. חשבו כדי שיהיו רועין את מקניהם שלח בהן את הדבר שנאמר 'הנה יד ה' הויה' וגו'. חשבו כדי שיהיו מחמין להן חמין, שלח בהן את השחין. חשבו לסקלם באבנים, הביא עליהם את הברד. חשבו כדי שיהיו כורמיהן, הביא עליהם את הארבה ואכל אילנותיהן ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ. חשבו לחבוש אותם בבית האסורין, הביא עליהן את החשך. חשבו להרוג אותם, 'וה' הכה כל בכור'. חשבו לשקע אותן במים, 'ונער פרעה וחילו בים סוף' )תהלים קלו(
לסיכום מטרת המכות )הטבלה מבוססת על החוברת דפים למעיין ולמורה בראשית שמות, אלון שבות: מכללת הרצוג, )עמ' 56(: דם )ז', יד כה( צפרדע )ז', כו ח', יא( כינים )ח', יב טו( בכורות )י"א, א י"ב, לג( ב ז את ת ד ע כ י א נ י ה' ל ך א לפ ר ע ה ב ב ק ר ה נ ה י צ א ה מ י מ ה ו נ צ ב ת ל ק ר אתו ע ל ש פ ת ה י א ר וב א ש ה י א ר... ו י ב א ש ה י א ר ב א א ל פ ר ע ה... ש ל ח א תע מ י ו י ע ב ד נ י: ו א םמ א ן א ת ה ל ש ל ח ו ת ב א ש ה אר ץ : אין התראה מאפיינים: בשתי המכות הראשונות הוכה היאור, וחוזר השורש ב'א'ש'. פעולות אהרן הביאה מכות אלה, ומולו התייצבו החרטומים ב ו כ לא לה י מ צ ר י ם א ע ש ה ש פ ט ים א נ י ה' : )י"ב, ב( ל מ ע ן ת ד ע כ י א נ י ה' ב ק ר ב ה אר ץ ערוב )ח', טז כח( דבר )ט', א ז( שחין ט', ח יב ה ש כ ם ב ב ק ר ו ה ת י צ ב ל פ נ י פ ר ע ה ה נ ה יו צ א ה מ י מ ה... ו ה פ ל ית י ב יו ם ה ה וא א ת א ר ץ גש ן ב א א ל פ ר ע ה... ש ל ח ע מ י ו י ע ב ד נ י : כ י א םמ א ן א ת ה ל ש ל ח... ו ה פ ל ה ה' ב ין מ ק נ ה י ש ר א ל וב ין מ ק נ ה מ צ ר י ם... אין התראה מאפיינים: שתי המכות מתמקדות בבעלי חיים ומודגשת בהן האפליה בין ישראל למצרים )במועד מוגדר(. אין פעולה מיוחדת של משה ואהרן להבאת המכה. )משה ואהרן הביאו את המכה( ל מ ע ן ת ד ע ון א ש ר י פ ל ה ה' ב ין מ צ ר י ם וב ין י ש ר א ל : )י"א, ז( ב ע ב ור ת ד ע כ י א ין כ מ נ י ב כ לה אר ץ ברד )ט', יג לה( ארבה )י', א כ( חושך )י', כא כט( ה ש כ ם ב ב ק ר ו ה ת י צ ב ל פ נ י פ ר ע ה......א ש ר לא ה י ה כ מ ה ו ב מ צ ר י ם ל מ ן ה יו ם ה ו ס ד ה ו ע דע ת ה : ב א א ל פ ר ע ה... ש ל ח ע מ י ו י ע ב ד נ י :כ י א םמ א ן א ת ה ל ש ל ח לאה י ה כ ן אר ב ה כ מ ה ו ו אח ר יו לא י ה י הכ ן : אין התראה מאפיינים: שתי המכות פגעו בצמחיית מצרים, ומודגש המאורע ההיסטורי החריג שבמכות אלו. פעולת משה הביאה מכות אלו. ו ה י ת ה צ ע ק ה ג ד ל ה ב כ לא ר ץ מ צ ר י ם א ש ר כ מ ה ו לא נ ה י ת ה ו כ מ ה ו לא ת ס ף : )י"א, ו( א. ב. כפי שעולה מן הטבלה, לשתי המכות הראשונות בכל קבוצה המכות שלפניהן הייתה התראה מאפיינים מיוחדים, שבאמצעותם אמור היה פרעה להתחנך לתכנים מסוימים )כ י א נ י ה'/ א נ י ה' ב ק ר ב ה אר ץ/ א ין כ מ נ י ב כ לה אר ץ( הקבוצה הראשונה קבוצה זו באה ללמד את פרעה "כ י א נ י ה'".מטרה זו ניצבת בראשית המכות בעקבות גברי פרעה, עת שמע לראשונה על בקשת העם ללכת לעבוד את ה': " מ י ה' א ש ר א ש מ ע ב ק לו ל ש ל ח א תי ש ר א ל לא י ד ע ת י א תה' ו ג ם א תי ש ר א ל לא א ש ל ח " : )שמות ה', ב( המטרה הושגה הן על ידי הכאת מקור העוצמה הכלכלית של מצרים וגאוותם היאור, והן על ידי הניצחון בתחרות עם החרטומים שליחי פרעה בעלי הכוח המאגי. בשני התחומים מתלווה תחושה של לעג כלפי מרכיבי העוצמה המצרית... הקבוצה השנייה קבוצה זו באה ללמד את פרעה "כ י א נ י ה' ב ק ר ב ה אר ץ", כלומר משגיח ופועל במציאות. מטרה זו הושגה על ידי שני דגשים המצויים בשתי המכות הראשונות בקבוצה זו:
1. האפליה בין מצרים לבני ישראל 2. מועד ספציפי קביעת מועד מסוים לבוא המכה באמצעות האפליה הנעשית בזמן מוגדר, מוכיח ה' שהוא פועל בעולם, ומשגיח על המצויים בו. ג. הקבוצה השלישית קבוצה זו באה ללמד את פרעה " כ י א ין כ מ נ י ב כ לה אר ץ". מטרה זו הושגה באמצעות מכות חריגות בעוצמתן )מאורע היסטורי חריג(... ד. מכת בכורות במכה זו מדגיש הכתוב את כל המאפיינים שפגשנו בקבוצות הקודמות, ומבחינה זו המכה העשירית כללה את כל המכות שקדמו לה... )נלמד על כך בפירוט ביחידה הבאה( )על פי דפים למעיין ולמורה בראשית שמות, אלון שבות: מכללת הרצוג, עמ' 57( סיכום מקוצר: כפירת פרעה " לא י ד ע ת י א תה'" כפירה במציאות ה' "מ י ה'?!" כפירה בהשגחת ה' "מ י ה' א ש ר א ש מ ע ב ק לו?" כפירה ביכולת ה' חינוך פרעה ב ז את ת ד ע כ י א נ י ה' ה' קיים ובורא הכל ל מ ע ן ת ד ע כ י א נ י ה' ב ק ר ב ה אר ץ ה' פועל ומשגיח בעולם ומנהל את ההיסטוריה ב ע ב ור ת ד ע כ י א ין כ מ נ י ב כ לה אר ץ ה' מושל בטבע וביכולתו לשנותו ע"י: דצ"ך עד"ש באח"ב הערה דידקטית: רצוי שהתלמידים ימלאו טבלה זו בעצמם ואף ניתן להציע שהתלמידים יבנו את הטבלה בעצמם. נחמה ליבוביץ: ובכן תכליתן של המכות היא חינוכית: ידע את ה' מי שלא רצה לדעתו. ותכלית זו משתקפת לא רק בתכנן של מכות מצרים אלא גם בצורתן, בלשונן... )נחמה ליבוביץ, עיונים בספר שמות, "המכות מה תכליתן?", עמ' 128 ( מביא המכה: מי מביא את שלושת המכות הראשונות? למה דווקא הוא? רש"י לשמות פרק ז' פסוק יט: אמר אל אהרן לפי שהגן היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על ידי אהרן: רש"י לשמות פרק ח' פסוק יב: אמר אל אהרן לא היה העפר כדאי ללקות על ידי משה לפי שהגן עליו כשהרג את המצרי ויטמנהו בחול ולקה על ידי אהרן:
תגובת פרעה: מדוע, לפי רש"י, משה רבנו לא הביא את מכות דם, צפרדע וכינים? איזו מידה ניתן ללמוד מכך? עיינו בטור 8 שבטבלת המכות: סמנו את תגובות פרעה המתייחסות ל: " לא י ד ע ת י א תה'". סמנו את תגובות פרעה המתייחסות ל: "ו ג ם א תי ש ר א ל לא א ש ל ח ". איזו הדרגה אתם מוצאים בתגובות פרעה בכל אחד מן הנושאים? א. ב..1 הסירוב של פרעה לדרישה "ש ל ח א תע מ י ו י ע ב ד נ י"... שני דגשים: " לא י ד ע ת י א תה'". "ו ג ם א תי ש ר א ל לא א ש ל ח ". גם היחלשות ההתנגדות למשה התבטאה באותם שני נושאים: כגון:... הכרה גוברת והולכת מצד פרעה ועבדיו בכוחו ועליונותו של ה'. 2. ויתורים הולכים וגדלים במתן האישור ליציאה ממצרים. התעצמות הכניעה לדרישה של משה: הבטחה לשלח: " ו א ש ל ח ה א תה ע ם". )מכת צפרדע, ח', ד( מתן אישור: " ל כ ו ז ב ח ו ל א לקיכ ם ב אר ץ": )מכת ערוב, ח', כא( בירור מעשי: "מ י ו מ י ה ה ל כ ים": )מכת ארבה, י', ח(. וויתור הולך וגדל בנוגע לאלה הכלולים באישור היציאה: תחילה: " ל כ ונ א ה ג ב ר ים" )מכת ארבה, י', יא( אחר כך: " ג םט פ כ ם י ל ך ע מ כ ם": )מכת חושך, י', כד( ולבסוף: " ג םצ אנ כ ם ג םב ק ר כ ם ק ח ו" )מכת בכורות, י"ב, לב( )דפים למעיין ולמורה בראשית שמות, אלון שבות: מכללת הרצוג עמ' 55. 58 למורה: מומלץ לעיין שם בתרשים הכנעת פרעה(
הערה דידקטית: אנו רוצים לקדם תהליכים של הערכה בדרכים שונות ויחידה זו מתאימה להערכה חלופית. מוצעות להלן חלופות שונות להרחבת הלמידה על עשרת המכות והערכתה. )נשמח אם תוכלו לשלוח הצעות שכתבתם ושניסיתם, כדי להעלותם לאתר. שלחו בבקשה לכתובת האתר: )lilmod@cet.ac.il ראינו שמטרת מכות מצרים היא להוביל את פרעה )ואת עמו( תהליך חינוכי של הכרת ה' על שלושת היבטיה המרכזיים, וכמו כן ראינו שתשע המכות הראשונות מובילות את פרעה באופן הדרגתי להיכנע ולהסכים לשחרר את בני ישראל ממצרים. מה תפקיד המכות כלפי עם ישראל? עיינו במטרת מכת ארבה מה תכליתה? הרב אבינר: מכות מצרים אינן משמשות רק מקל חובלים למצרים בתור עונש או אמצעי לאילוצם לשלח את ישראל, אלא יש להן גם משמעות חיובית יצירתית. תוך כדי מהלך המכות, הולכת ומתבררת הוויה הישראלית... והולכת ונודעת בעולם מציאותו, השגחתו והנהגתו של ה' אל אמת, המייחד שמו על עם ישראל... ברור, שתכליתן המעשית של המכות אינה רק הוצאת בני ישראל ממצרים. לשם כך היתה מספיקה מכה אחת. אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט. יתירה מזו, ה' בעצמו מעכב את השפעת המכות: "ב א א לפ ר ע ה כ יא נ י ה כ ב ד ת י א תל בו ו א תל ב ע ב ד יו ל מ ע ן ש ת י א ת ת י א ל ה ב ק ר בו : ול מ ע ן ת ס פ ר ב אז נ י ב נ ך וב ןב נ ך א ת א ש ר ה ת ע ל ל ת י ב מ צ ר י ם..." )שמות י', אב(. ה' מונע מפרעה את הכניעה כדי להכותו. כמובן מטרת ההתעללות אינה "לשמה", אלא: "ו יד ע ת ם כ יא נ י ה'" : )שם(, הכרת שם ה' בקרב עם ישראל לדורותיו... )הרב שלמה אבינר, "טל חרמון", פרשת בא, עמ' 111( 111