מבוא לדיני אגודות שיתופיות משרד עו"ד מימוני שלוש "מבוא לדיני אגודות שיתופיות" - הרצאה שניתנה על ידי עו"ד איתן מימוני בקורס פיתוח וניהול קהילה של האיחו

"" - הרצאה שניתנה על ידי עו"ד איתן מימוני בקורס פיתוח וניהול קהילה של האיחוד החקלאי והתנועה הקיבוצית בהרצאה זו, המציגה סקירת מבוא לדיני האגודות השיתופיות, נעסוק במספר עניינים: א. נפתח בשאלה, מהי אגודה שיתופית, מה מייחד אותה ומהם עקרונותיה הבסיסיים, ונתקדם ונכיר כיצד מקימים אגודה שיתופית וכיצד נקבע סוג האגודה. ב. ג. ד. ה. משם נמשיך ונתוודע למסמך היסוד של האגודה השיתופית, הלא הוא התקנון. בתוך תחום זה, נראה כיצד נקבעות ההוראות בתקנון, נעסוק במהותו של התקנון כחוזה, על כל המשתמע מכך, ובכלל זאת, על האפשרות לסטות מהוראותיו וכיצד ניתן לשנותו. דרך התקנון נכיר את המוסדות המרכזיים ביותר של האגודה האסיפה הכללית, ועד ההנהלה ושאר רשויות האגודה. ביתר פירוט, נבחן מהן הסמכויות של כל אחת מן הרשויות הללו, את האופן שבו מתקבלות בהן החלטות ועד כמה מחייבות החלטות אלה. לקראת סיום, נתמקד בנושא החברות באגודה השיתופית על כלל רבדיו של הנושא. כך, נכיר את אופן קבלת החברים לאגודה, נלמד על זכויותיהם וחובותיהם, נבחן את עילות הפסקת החברות באגודה, ולסיום, נבחן את כל העיסוק של יישוב סכסוכים באגודות שיתופיות. ברקע תופענה רצוא ושוב שתי שאלות חשובות ומרכזיות. הראשונה היא סמכויותיו של רשם האגודות השיתופיות, שכפי שנראה במהלך ההרצאה, הן רחבות מאוד, והשנייה, היא האופן שבו בית המשפט רואה את האוטונומיה של האגודה השיתופית לנהל את ענייניה - באילו מקרים תכובד אוטונומיה זו ובאילו מקרים בית המשפט ימצא לנכון להתערב בה. א. האגודה השיתופית מהותה ועקרונותיה בדומה לשותפויות עסקיות המוכרות לכולם, גם מטרתה המרכזית של האגודה השיתופית היא שחבריה יוכלו לפעול ביחד להשגת האינטרסים המשותפים של כלל החברים. אך בשונה מאותן שותפויות, פעילותה של האגודה השיתופית אמורה להתנהל בהתאם לעקרונות של הדדיות, טיפוח החיסכון וכד', כפי שמפורט בפקודות האגודות השיתופיות. 1

כך למשל, אחד העקרונות המרכזיים ביותר בניהול אגודה שיתופיות הוא עקרון השוויון בין חבריה, הכולל, את העיקרון שלכל חבר יש כח שווה בקבלת ההחלטות של האגודה. באופן עקרוני, כאשר אגודה שיתופית נרשמת כדין, היא מהווה אישיות משפטית בפני עצמה, וכל פעולותיה למול צד שלישי יוצרות מחויבות של האגודה מבלי שמחויבות זו תיפול באופן אישי על חבריה. עם השנים, ולאור הקשר ההדוק והמיוחד שבין האגודה השיתופית לבין חבריה, כל עניין אישיותה המשפטית הנפרדת של האגודה החל להיטשטש, והדבר בא לידי ביטוי מובהק בהוספת סעיף לתקנות האגודות השיתופיות על ידי שר העבודה, בשנת 1984, שקבע, כי אגודה רשאית להחליט באסיפה על ייחוס החובות וההוצאות של האגודה לחבריה. לא חלפו שנים רבות עד שבית המשפט העליון נדרש לבחון את טיבה של תקנה זו, ובשנת 1991, ניסח השופט אהרון ברק את עמדת בית המשפט העליון בנושא בפס"ד פרי העמק נ' שדה יעקב. המקרה עסק באגודה מרכזית "פרי העמק", שהיו חברים בה קיבוצים ומושבים רבים, שהוחלט באסיפה הכללית שלה, לייחס את חובותיה לחבריה, מכח התקנה הנ"ל, ולמעשה בית המשפט נדרש להכריע בשאלה, האם מוסמכת אסיפה כללית לחייב חבר באגודהלהשתתף בכיסוי חובותיה של האגודה או לא. השופט ברק חזר על העיקרון שהאגודה השיתופית היא אישיות משפטית נפרדת, והוסיף, כי עצם היות חברותו של אדם באגודה שיתופית לכשעצמה אין בה כדי לצרף אותו ליחס המשפטי שבין האגודהלבין צד שלישי, ועל מנת ליצור קשר משפטי המחייב את החבר בחובות האגודה לא די בתקנות שתיקן השר, אלא יש צורך בחקיקה ראשית. ומכיוון שחקיקה שכזו אינה בנמצא, ממילא לא ניתן לחייב חבר באגודה בחובותיה, והתקנה שהתקין השר בטלה. מכאן יוצא איפוא, כי אין האגודה רשאית לתבוע מחבריה להשתתף בהוצאותיה ובהפסדיה, אפילו אם החליטה על כך האסיפה הכללית ברוב דעות, עד שאחרון החברים יסכים לכך, וכי פרט למקרים חריגים ביותר, אין לצמצם את אישיותה המשפטית הנפרדת של האגודה השיתופית, ויש לערוך אבחנה ברורה בין זכויותיה וחובותיה של האגודה לבין זכויותיו וחובותיו של החבר בה. השופט ברק הוסיף, כי כל עוד אין חקיקה ראשית המאפשרת זאת, רק הסכמה אישית יכולה להטיל על חבר אגודה חובה לתרום לכיסוי חובות האגודה, כאשר הסכמה זו יכולה להינתן 2

בעצם ההצטרפות לאגודה שתקנונה כולל הוראה המסמיכה את האגודה להטיל על חבר חובת השתתפות לחובות האגודה: אם אין בתקנון הוראה שכזו, רשאית האגודה לתקן את תקנונה, אך תיקון זה מחייב רק את אלה שהסכימו לו, ואינה מחייבת חבר אגודה שיתופית שלא הסכים לתיקון. ב. הקמתה של אגודה שיתופית וסיווגה בבואנו להכיר את אופן הקמתה של האגודה השיתופית, אנו נתקלים בדמות שהיא אולי המשמעותית ביותר בתחום האגודות השיתופיות - רשם האגודות השיתופיות. סמכויותיו של הרשם רחבות מאוד, והן חולשות, כפי שנראה במהלך ההרצאה, על מרבית העניינים הקשורים באגודות שיתופיות: החל בייסוד האגודה ובסיווגה, דרך שינוי התקנון שלה ובבוררות בין חברי האגודה וכלה בפירוקה של האגודה השיתופית. על מנת לרשום אגודה שיתופית, יש צורך ששבעה אנשים שמלאו להם 18 שנה, יגישו בקשה לרשם האגודות השיתופיות, כשלרשם יש סמכות לשיקול דעת מוחלט האם לסרב לרשום אגודה, אפילו אם מולאו מצידה כל התנאים הנדרשים ממנה לצורך רישומה על פי החוק. במידה והרשם מחליט לרשום את האגודה, עליו לסווגה בהתאם למטרותיה. ישנם סוגי אגודות רבים, ביניהם: מושב עובדים - אגודה חקלאית שהיא ישוב נפרד, שמטרותיה כוללות ארגון ההתיישבות של חבריה, קיום שיתוף באספקה, בשיווק ובעזרה הדדית, וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה; כפר שיתופי - אגודה שמטרותיה העיקריות הן לארגן את התיישבות חבריה, המחזיקים ברכוש פרטי ומקיימים שיתוף בשירותים או במפעלים יצרניים, חקלאיים או אחרים. ישוב קהילתי כפרי אגודה שמטרותיה העיקריות הן ארגון התיישבות חבריה כקהילה המקיימת שיתוף בהקמת מפעלים יצרניים ובמתן שירותים וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה; קיבוץ שיתופי אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל בקנין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך. 3

קיבוץ מתחדש אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של שיתוף הכלל בקנין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך, המקיימת ערבות הדדית בעבור חבריה. ואשר בתקנונה קיימת הוראה בדבר חלוקת תקציבים לחבריה, שיוך דירות, וכד'. מושב שיתופי אגודה להתיישבות, שהיא ישוב נפרד, המאוגד על יסודות של בעלות האגודה באמצעי הייצור, השיווק והקניין הציבורי, של שיתוף בייצור ובחינוך ושל שוויון בצריכה; בן ממשיך דוגמא מרכזית לחשיבות סיווג האגודה השיתופית ניתן ללמוד מתוך מעמד מיוחד הקיים רק במושבי עובדים - "בן ממשיך", וכפי שהוגדר בתקנות האגודות השיתופיות )חברות(: "בן ממשיך" בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לענין זה, "הורים" לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר. מתוך הגדרה זו ניתן להסיק מספר דברים: ראשית, כי לא ניתן שיהיו שני בנים ממשיכים לאותו בעל משק. שנית, שהבן חייב להחזיק במשק בעצמו או ביחד עם הוריו. שלישית, שהחזקתו של הבן במשק נובעת מזכות המעוגנת בהסכם עם ההורים או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב או מכוח ירושה. ורביעית, שמהות הזכות של הבן חייבת להיות בעלים, חוכר, חוכר משנה או בר-רשות של האגודה. למעשה, עצם סיווגה של האגודה השיתופית כמושב עובדים מאפשר לכל חבר באגודה להקנות לאחד מצאצאיו מעמד של בן ממשיך, ולהפך כאשר כתוצאה מעליית מספר התושבים שאינם חלקאים חל שינוי בסיווג האגודה, והיא הופכת ממושב עובדים לאגודה חקלאית כללית, למשל, מעמד הבן הממשיך מתבטל. 4

ג. תקנון האגודה השיתופית תקנון האגודה השיתופית הוא למעשה מסמך היסוד של האגודה שעל פיו היא פועלת ובו כלולות ההסכמות היסודיות של חברי האגודה. בעת רישום האגודה, יכולה האגודה לאמץ לעצמה את התקנות לדוגמא שאישר הרשם לאגודה מסוגה, או לקבוע לעצמה תקנות משלה, שבהם היא חייבת לכלול הוראות בנוגע למספר עניינים, ובין השאר: שם האגודה, סמכויותיה ומטרותיה. הכשירויות הדרושות לחברות באגודה, הליכי קבלת חברים, העילות לפקיעת החברות. פרטים על רשויות האגודה, אסיפה כללית, ועד הנהלה, נהלי הבחירות לרשויות האגודה. דרכי השתתפות החברים בהון האגודה. דרכי יישוב סכסוכים. למעשה, משמש התקנון כחוזה בין האגודה ובין חבריה, וכמו כן, בין החברים לבין עצמם, וכלשונו של השופט ברנזון בפס"ד גלברג נ' תל עדשים: "התקנון של אגודה שיתופית הוא בגדר הסכם בין האגודה לבין חבריה, המסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם וקובע את הזכויות והחובות ההדדיות שלהם. הם יכולים ליהנות מהזכויות המוענקות בו ומתחייבים בחובות המוטלות על פיו באותם התנאים והסייגים האמורים בו" לאור ראיית התקנון כחוזה, ומתוך תפיסה שבדומה לכל הסכם, הצדדים רשאים לקבוע את תנאי ההתקשרות ביניהם כרצונם, ממעט בית המשפט באופן עקרוני להתערב בקביעותיו של התקנון. כמו כן, מאחר ותקנון האגודה הינו יציר כפיהם של חברי האגודה עצמם, הגישה הקלאסית היא שאין להתייחס אליו כחוזה אחיד, שבית המשפט רשאי לבטל בו סעיפים הנראים כסעיפים מקפחים. 5

אך, ישנם מצבים, כאשר התקנון כולל הוראות מיוחדות מהן עולים מאפיינים של חוזה אחיד, בית המשפט כן בוחן את התקנון באור זה. כך למשל היה בפס"ד קרן גמלאות של חברי אגד נ' יוסף יעקב, שם בית המשפט סבר, כי מהוראות התקנון עולה כי יחסי הצדדים הינם של מעסיק ומועסק, ועל כן ראה את התקנון כחוזה אחיד שניתן לפסול בו הוראות שיימצא כי הן בבחינת תנאים מקפחים. גם במצבים חריגים, בהם בית המשפט מוצא, כי הוראות התקנון סותרות את עקרונות המשפט הכלליים, נוגדים את הצדק הטבעי או פוגעים בתקנות הציבור, מתערב בית המשפט ומגדיר סעיפים אלו כתנאים מקפחים ומבטלם. סטייה מהוראות התקנון לעיתים נוצרים מצבים, בהם האגודה השיתופית נוהגת במשך תקופה ארוכה שלא על פי הוראות התקנון, ואף אחד מחברי האגודה לא מערער על התנהלות זו. במקרים אלו עולה השאלה, האם סטייה מתקנון האגודה יש בה כדי לשנות הוראות מפורשות בתקנון? בתי המשפט בישראל נדרשו לשאלה זו במספר הזדמנויות שונות, ומפסקי דין רבים עולה לכאורה המסקנה, כי סטייה מהוראות התקנון אינה הופכת לנורמה המחייבת את האגודה ואת חבריה. כך היה בשנת 1959 עת קבע השופט ברנזון ש: "אי אפשר לעשות את תקנות האגודה פלסתר על ידי כך שנוהגים בניגוד להן במשך מספר שנים, ואחרי זה לחייב חבר העומד על קיום התקנות ככתבן וכלשונן שיקבל על עצמו דין "מנהג" נפסד כזה". וכך גם קבע שופט המחוזי בנימין ארבל בשנת 2005 בעניין כפר סאלד: "גם אם סטו חברי הקיבוץ פה ושם מהוראת התקנון, הרי כל עוד טרם בוטלו הוראות אלה, כדין, הרי יש לראותן בכללותן כשרירות ומחייבות". אך יחד עם זאת, ולמרות אמירות נחרצות אלה, בית המשפט קבע כי ישנם מקרים בהם נוהג הקיים באגודה השיתופית יש בו כדי לגבור על הוראות התקנון. לסיכום נקודה זו, נראה כי באופן עקרוני בית המשפט סבור כי אין הנוהג משנה הוראות בתקנון, אך כפי שסיכמה זאת השופטת דורנר בפס"ד פלטין נ' קיבוץ משמרות: "במקרים חריגים יוצאי דופן, בהם נמשכת הסטייה מן התקנון שנים ארוכות ורצופות ומשתרש נוהג שכל חברי האגודה יודעים על קיומו 6

ופועלים על פיו, עשויה התנהגות חברי האגודה להתגבש לכלל נורמה משפטית מחייבת". שינוי התקנון כפי שראינו, כל סטייה מהוראות התקנון מחייבת את תיקונו, איך כיצד ניתן לעשות זאת, כיצד ניתן לשנות את התקנון? בסעיף 7 לתקנת האגודות השיתופיות )ייסוד( נקבע, כי תיקון התקנות יהא על פי החלטה שנתקבלה באסיפה כללית, כשבאסיפה השתתפו אחוז מסוים מכלל חברי האגודה, שבעד התיקון הצביע רוב של שלושה רבעים מהמצביעים, שבסדר היום של האסיפה הכללית הכלול בהזמנה הופיע סעיף מפורש בדבר תיקון התקנות, ועוד. למעשה, כאשר אגודה מעוניינת בתיקון תקנונה, היא יכולה לפעול בשתי דרכים חלופיות: או לפנות מראש לרשם האגודות בבקשה שיאשר את התיקון המוצע, ולאחר קבלת אישורו להעמיד את התיקון להצבעת האסיפה הכללית. אם פעלה האגודה באופן זה, אז נדרש רוב של 2/3 מקולות המצביעים באסיפה הכללית. האפשרות השנייה היא להעמיד להצבעה באסיפה הכללית את התיקון המוצע, ובאם נתקבלה ההצעה ברוב של 3/4, ניתן להגיש את התיקון לאישור הרשם. ד. האסיפה הכללית סמכויותיה של האסיפה הכללית האסיפה הכללית היא למעשה הרשות העליונה של האגודה השיתופית, היא מורכבת מכלל חברי האגודה, וסמכויותיה הנרחבות כוללות גם את הסמכות לבצע את השינוי בהוראות היסוד של האגודה. אך למרות כוחה הרב, כפופה האסיפה להוראות החוק, לתקנון ולהסכמים שהיא מחויבת על פיהם. האסיפה הכללית חייבת להתכנס לפחות אחד לשנה, והיא מתווה את מדיניותה של האגודה, מאשרת את המאזן ובוחרת את רשויות האגודה השונות. 7

עם זאת, בתקנות האגודות השיתופיות )רשויות האגודה( נקבע כי, אגודה רשאית, אם תקנותיה מאפשרות זאת, לבחור מבין חבריה מועצה במקום האסיפה הכללית, ומשעשתה כן תבוא המועצה במקום האסיפה הכללית. כלומר, במידה ותקנון האגודה מאפשר זאת, רשאית האגודה לבחור מבין חבריה מועצה במקום אסיפה כללית, ולמועצה זו תהיינה כל הסמכויות הנתונות לאסיפה הכללית כפי שמצוין בתקנון האגודה, למעט סמכויות שהוקנו לאסיפה בפקודת האגודות השיתופיות, כגון: סמכות להטיל קנסות אם התקנון מאפשר זאת, סמכות למנות מבקר או רו"ח לאגודה, סמכות להחליט על מיזוג האגודה עם אגודה אחרת ועוד, שלגביהן, נדרשת גם החלטה של האסיפה הכללית. זימונה של האסיפה הכללית חייב להיעשות בהתאם להוראות המופיעות בתקנות האגודות השיתופיות )רשויות האגודה(. בתקנות אלו נקבע, כי אין לפתוח בדיון באסיפה הכללית אלא אם בשעה שפתח אותה היו"ר נכח מניין חוקי של חברים על פי תקנות האגודה, וכן מפורט בהם מה חייב לכלול סדר יומה של האסיפה הכללית השנתית, ובין השאר, בחירת יושב ראש האסיפה ומזכירה, דין וחשבון של הועד על פעולות האגודה ומצב עסקיה, אישור התקציב השנתי של האגודה, בחירת רשויות האגודה אם תמה תקופת כהונתן, ועוד. בהזמנה הנשלחת לחברי האגודה על מועד האסיפה הכללית ומקום קיומה, יש לפרט את סדר היום שיידון באסיפה, ובתחילת האסיפה יש לאשר את סדר היום. אין האסיפה רשאית להוסיף נושאים לסדר היום, והחלטה על נושא שאינו נכלל בסדר היום של האסיפה אינה תקפה, אך היא יכולה להסיר נושא מסדר היום. בפס"ד גבריאל כהן נ' בית נקופה, הרחיב השופט שמגר על חשיבות הנושאים שנקבעו בסדר יומה של האסיפה, ועל סמכותה או אי סמכותה של האסיפה לסטות מן הנושאים ובאיזה אופן. פסק הדין עסק בהחלטת ועד ההנהלה של מושב בית נטופה על הקצאת משטחים להקמת לולים לחברי המושב. חבר המושב, גבריאל כהן, טען כי האסיפה חרגה מסדר היום, מאחר שבהזמנה לאסיפה נקבע הסעיף: "אישור חלוקת משטחים", ומשמעות הדברים הייתה לטענתו, כי האסיפה יכולה לאשר או שלא לאשר את החלוקה שנקבעה בהחלטת ועד ההנהלה של המושב, אך לא היה בסמכותה לשנות את החלטת הועד, ולהסדיר הקצאת שטחים באופן שונה, כפי שעשתה בפועל. 8

בתחילה, הבהיר השופט שמגר מדוע אסור לאסיפה לסטות מסדר היום שנקבע, שכן חבר שבחר שלא להגיע לאסיפה עלול למצוא עצמו נפגע, בלי שניתנה לו זכות להשמיע את דברו. בתוך כך, דחה השופט שמגר את הסברה שחבר שבחר שלא להופיע לאסיפה, אין לו להלין אלא על עצמו. משמעות הדברים היא, שההודעה המזמינה את החברים לאסיפה והמתארת את סדר יומה של האסיפה היא שקובעת מהם הנושאים שיידונו באסיפה זו, ואין לחרוג ממנה. יחד עם זאת, בעניין הספציפי של בית נטופה, הבהיר השופט שמגר כי: "הכוונה להביא נושא לאישור האסיפה הכללית אין פירושה שהאסיפה הכללית היא נטולת שיקול דעת ואינה יכולה אלא לאשר או לדחות. האישור מתייחס לחלוקת המשטחים ולא להחלטת ההנהלה, ועל כן רשאית האסיפה לדון בכל הקשור לחלוקה, בין לפי הצעת ההנהלה ובין בניגוד לה או בסטייה ממנה... משנקבע בענייננו, כי על סדר יומה של האסיפה הכלליתיעמוד "אישור חלוקת משטחים", צריך היה לפרש דברים אלה כמובנם הלשוני וכפשוטם... אישור חלוקה, כשמו כן הוא; אין הוא בגדר "אישור המלצות ההנהלה" או אישורהחלטה של גורם אחר, אלא אישור של החלוקה שתידון באסיפה שרשאית להחליט כהבנתה, ובלבד שההחלטה תהיה הוגנת ובתום לב, ללא אפליה פסולה". הכרעת הרוב באסיפה הכללית, מחייבת את כל החברים וכל עוד ההחלטה נתקבלה כדין ולא הייתה נגועה בחוסר תום לב, הטריבונל השיפוטי לא יחליף את שיקול דעתה של האסיפה בשיקול דעתו. אך על אף שהיקף הביקורת וההתערבות של בית המשפט בהחלטות האסיפה הכללית מצומצם, הוא בהחלט קיים. בפס"ד יונה כץ נ' קיבוץ עין צורים התוותה השופטת שטרסברג-כהן את הקריטריונים בעזרתם ייבחן בית המשפט את החלטת האסיפה הכללית: א. ב. ג. האם היא הולמת את החוק ואת התקנון. האם ההליך שהוביל להחלטה היה תקין. האם האסיפה הכללית חרגה מסמכותה. 9

ד. ה. האם ההחלטה נתקבלה בתום לב האם היא נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי ו. האם היא פוגעת בזכויות האדם של החבר באופן בלתי מידתי למעשה, בית המשפט פסק, כי היקף הביקורת השיפוטית שתופעל על ידי בית המשפט ומידת ההתערבות בהחלטות האסיפה הכללית של הקיבוץ אינם אחידים ותלויים בטיב ההחלטה העומדת לביקורת, כשהביקורת תופעל במישורים הפרוצדורלי, המהותי והנורמטיבי. עוד נקבע ע"י בית המשפט כי כעיקרון, יש לנהוג בריסון ובאיפוק בהפעלת הביקורת השיפוטית, אך ככל שפגיעתה של ההחלטה בחבר קשה יותר, וככל שהיא פוגעת בזכויות הראויות להגנה, ובייחוד בזכויות יסוד, כך יטה בית המשפט להרחיב את היקף הביקורת שיפעיל. כאמור, סדר יומה של האסיפה הכללית כולל גם בחירת ועד הנהלה, מועצה, ועדת הביקורת ועוד. הבחירות צריך שתתקיימנה בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות )רשויות האגודה(. ישנם מקרים, בהם בתי המשפט פסלו בחירות שנעשו באסיפה הכללית. כך, במצבים בהם הבחירות נעשות שלא בהתאם להוראות מפורשות בתקנון האגודה, וכך במקרים בהם הבחירות התנהלו שלא תוך שמירה על עקרונות המקובלים לגבי בחירות כלשהן. ה. ועד ההנהלה הגוף המרכזי ביותר שבוחרת האסיפה הכללית הוא ועד ההנהלה. הבחירות לועד ההנהלה יכולות להיעשות בדרך של הצבעה גלויה במהלך האסיפה הכללית, או באמצעות קלפי, במידה ולמעלה מ- 10% מהנוכחים באסיפה דורשים זאת. באם מתקיימות בחירות באמצעות קלפי, על האסיפה להקדים ולבחור ועדת קלפי, ואם לא עשתה כן, על הרשם למנות ועדה זו. סמכויותיו של ועד ההנהלה, שפרט למקרים חריגים יכלול רק חברי אגודה, הן שיוריות, והן כוללות למעשה את כל סמכויות האגודה השיתופית שלא נמסרו לרשות אחרת בפקודה, בתקנות האגודות השיתופיות או בתקנות האגודה. על פי התקנות, על הועד וחבריו לפעול בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה ולהחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה. מעבר לסמכויותיו השיוריות, הוענקו לועד ההנהלה סמכויות מפורשות: הוא רשאי להועיד את האסיפה הכללית בכל עת ולקבוע את סדר יומה, יש לו סמכות להטיל קנסות על חברי 10

האגודה, יש לו סמכות למנות ועדות משנה ולאצול להן מסמכויותיו, וכן יש לו סמכות למנות מבקר פנים בעל כישורים מתאימים בכפוף לאישור רשם האגודות. כל עוד פועל הועד במסגרת המטרות והסמכויות שנקבעו בתקנון האגודה ובהחלטותיה של האסיפה הכללית, וכל עוד פעילותו היא בגדר הפעילות הרגילה של עסקי האגודה, אין הוא זקוק לאישור מוקדם מהאסיפה הכללית. אולם על מנת לבצע פעולות שיש בהם כדי לפגוע באושיות האגודה או במטרותיה העיקריות, כגון מכירת נכסי האגודה או שינוי יעוד המקרקעין שברשותה, חייב ועד ההנהלה אישור מוקדם של האסיפה הכללית. ובכל מקרה, אין לועד סמכות לסטות מן החלטות האסיפה הכללית, שכן תפקידו הוא ליישם את החלטותיה. ישנם דוגמאות רבות למצבים בהם נמצא שהחלטות הועד חרגו מסמכות. בעניין זה, למשל, קבע רשם האגודות השיתופיות, כי בשאלות של מדיניות, כמו למשל בהחלטה על אופי וטיב חלוקת מעט מגרשים להרבה חברים, לא ראוי שועד האגודה יחליט על כך, אלא יש לפנות את העניין לאסיפה הכללית על מנת לקבל הכרעה. בתקנות נאמר מיהם הפסולים להיבחר לועד או להמשיך לכהן בו, ובין השאר: א. ב. ג. ד. ה. מי שהורשע בפס"ד סופי על עבירה שיש עמה קלון, תוך שלוש שנים מיום מתן פסק הדין מי שהורשע בפס"ד סופי על עבירה שיש בה פגיעה ברכוש האגודה או מעשה זדון נגד האגודה או נגד עניניה ולא תמה תקופה של שלוש שנים מיום גמר ריצוי העונש מי שהוכרז כפושט רגל כל עוד לא ניתן לו שחרור מאת בית המשפט פסול דין עקב מחלת נפש חבר בועדת הביקורת של האגודה. באופן עקרוני, במרבית האגודות השיתופיות, תקופת הכהונה של ועד ההנהלה לא תעלה על ארבע שנים ולא תפחת משנה, והיא נקבעת בתקנות האגודה. כאשר תמה תקופת הכהונה של אחת מרשויות האגודה, חבריה ימשיכו לכהן בתפקידם עד שתיבחר רשות במקומם, אולם, חובה על הועדה לכנס אסיפה כללית אשר על סדר יומה בחירות לרשויות האגודה תוך שלושה חדשים מיום תום תקופת הכהונה. במידה ולא כונסה אסיפה בתום שלושת החדשים, תסתיים כהונת הרשויות. 11

ועדים נוספים באגודה ועד ממונה - בין סמכויותיו הנרחבות של רשם האגודות השיתופיות, קיימת לו הסמכות להדיח את הועד הנבחר של האגודה ולמנות במקומו ועד ממונה, לתקופת הכהונה הקבועה בתקנון האגודה, ולחזור ולמנותו מחדש במספר מקרים. כך למשל: א. כאשר הועד של האגודה אינו פעיל ב. ג. ד. ה. כאשר הוא מזניח את עניני האגודה כאשר קיימים לדעת הרשם ספקות של ממש לגבי חוקיותו כאשר הועד או מרבית חבריו נבחרו שלא כדין כאשר רוב חברי האגודה מבקשים מינוי ועד ועדת הביקורת - גוף נוסף וחשוב באגודות שיתופיות הוא ועדת הביקורת. אמנם פקודת האגודות השיתופיות אינה מחייבת אגודה שיתופית לבחור בועדת ביקורת או בועדת פיקוח, אך אף על פי כן מעטות האגודות שלא כללו בתקנוניהן הוראות ביחס לקיומה של ועדת הביקורת. לרוב מורכבת ועדת הביקורת מ- 3 חברים. היא נבחרת על ידי האסיפה הכללית, כפי שבוחרים את ועד ההנהלה, ותקופת כהונתה היא כתקופת הכהונה של ועד ההנהלה בהתאם לתקנון האגודה. תפקידיה של ועדת הביקורת כוללים, בין השאר, בדיקת פעולות האגודה בכל התחומים בהם עוסקת האגודה, שמירה על טוהר המידות של נבחרי האגודה ועובדיה, בדיקת רשויות האגודה והחלטותיהן, הבטחת עמידות הרשויות ביישום החלטותיהן וכן הלאה. על ועדת הביקורת להכין דו"ח על פעולותיה ולהגישו לדיון באסיפה הכללית השנתית של האגודה. ועד מקומי - חשוב להבחין בין ועד ההנהלה של האגודה, שכפי שראינו הוא נבחר על ידי חברי האגודה באסיפה הכללית, לבין ועד מקומי, שהוא למעשה רשות מקומית בעלת סמכויות מוניציפאליות, הכפופה לחוקים החלים על גופים ציבוריים. 12

לעיתים, ישנה זהות מוחלטת בין חברי ועד האגודה לחברי הועד המקומי, ומצב זה נקרא זהות ועדים. מצב זה מעניין במיוחד, שכן אותם אנשים משמשים לעיתים בכובע של ועד הנהלה, ועל ועד זה מוטל לדאוג לכל תושבי המקום ולנהל את ענייני היישוב בכללותו, אך במקביל הם משמשים גם בכובע של ועד מקומי, שהוא אורגן מתחום המשפט הציבורי, שתפקידו וחובותיו נקבעים בדין. וכפי שהבהיר זאת יפה השופט מנחם אלון בפס"ד יצחק עמר נ' דוד פרץ: "כללו של דבר: בפועלו כוועד המקומי של המושב משמש הוא כאורגן מתחום המשפט הציבורי, שתפקידו וחובותיו נקבעים בדין. הוא משמש כרשות המוניציפאלית של היישוב, וסמכותו פרושה על כל תושביו. לעומת זאת, בפועלו כוועד ההנהלה של האגודה השיתופית משמש הוא כאורגן מתחום המשפט הפרטי, שחובותיו ותפקידיו מוגדרים בחוזה, הוא תקנון האגודה, ומצודתו פרוסה על חברי האגודה בלבד" אחת המשמעויות של עניין זה, היא שהאסיפה הכללית שבה משתתפים רק חברי האגודה, אינה יכולה לקבל החלטות שהן בגדר סמכותו של הועד המקומי כרשות מוניציפאלית, שהרי הן תחייבנה גם אנשים המתגוררים בשטחי האגודה מבלי שהם חברי אגודה. ו. חברות באגודה השיתופית התנאים לקבלת חברים לאגודה בפס"ד בית חנניה התייחס השופט ברנזון לתנאים בדבר קבלת חברים לאגודה השיתופית והבהיר, כי מאחר ובפקודה ובתקנות לא נקבעו תנאים לקבלת חברים, ממילא ההוראות המופיעות בתקנון האגודה הן המכריעות, ומילוי הדרישות שבתקנון ימלא את כל דרישות החוק בעניין זה. אמנם סעיף 6 לפקודת האגודות השיתופיות קובע גיל מינימום של 18 שנה ליחידים, אך רשם האגודות השיתופיות רשאי לפטור כל אגודה מהוראה זו בהתאם לצו שפורסם על ידי שר העבודה. הסמכות להחליט בנוגע לבקשה להתקבל כחבר נתונה לגוף שנקבע בתקנון האגודה. לעיתים ניתן להסתפק בהחלטת ועד ההנהלה אך לעיתים יש צורך בהכרעה של האסיפה הכללית. 13

במידה וועד ההנהלה סירב לבקשה, קיימת זכות ערעור באסיפה הכללית, אלא בתקנות האגודה נקבעה רשות אחרת. לעיתים קרובות, כולל תקנון האגודה כתנאי לקבלתו של חבר שהוא יהיה בעל "אופי טוב". לשם בדיקת עניין זה, קיים נוהג לבקש חוות דעת ממשרד חקירות העורך תחקיר על המועמד כולל בדיקה גרפולוגית. בית המשפט בחן נוהג זה ולא מצא בו כל פגם. שונה היא ראיית בית המשפט תנאי מקובל אחר, שהמועמד לחברות יהיה נשוי. בית המשפט הבהיר כי בנוגע להתאמתו של המועמד לחברות אין זה רלוונטי האם הוא נשוי או לא, ומעבר לכך, תנאי זה פוגע במועמד ואף יוצר אפליה בינו לבין מועמד נשוי, על בסיס בלתי סביר. כאמור, קיים תנאי לגיל מינימאלי של 18 שנים לקבלה לחברות. בעבר היה ניסיון להגביל את הגיל המקסימאלי לקבלת החבר, אך בית המשפט פסל הוראה זו, מפאת היותה בלתי סבירה ומנוגדת לעקרונות הצדק הטבעי. שיקול הדעת בקבלת חברים לאגודה באופן עקרוני ההצטרפות לאגודה שיתופית הינה וולונטרית, אך נשאלת השאלה, האם ניתן לכפות על האגודה לקבל חבר שעומד בכל הכישורים שנקבעו בתקנונה? בתקנות האגודות השיתופיות )חברות( נקבע הנוהל לקבלתו של בן ממשיך, וכך נאמר בסעיף 3 א: )ב( בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך. )ג( התנגד ועד ההנהלה לקבלת בן ממשיך להיות חבר באגודה, יפתח הועד בהליכי בוררות נגד אותו בן ממשיך לפי תקנון האגודה, תוך 45 יום מיום שהגיש בקשה כאמור, וחברותו תיקבע על פי פסק הבוררות. )ד( לא החל הועד בהליכי בוררות כאמור בתקנת משנה )ג(, יהיה הבן ממשיך חבר באגודה בתום 45 יום מיום שהגיש את בקשתו כאמור. )ה( הוראות תקנה זו אינן באות למנוע מבן אחר של חבר האגודה להיות חבר בה. 14

)ו( הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, על בני זוגם של בעל או בעלת משק חקלאי שלהם זכות במשק. )ז( היתה העברת זכות במשק חקלאי טעונה אישור האגודה על-פי תקנותיה, יראו כאילו ניתן לבן ממשיך אישור כאמור אלא אם לא נתקבל הבן הממשיך כחבר באגודה על-פי פסק הבוררות כאמור בתקנת משנה )ג(. )ח( תקנה זו תחול על אגודה שסווגה על ידי הרשם כמושב עובדים זולת אם נקבעו בתקנון האגודה הוראות ותנאים אחרים בענין קבלתו של בן ממשיך כחבר אגודה. מתקנות אלה עולה ברור, כי זכותו של הבן הממשיך להתקבל כחבר הינה הנורמה המועדפת, כאשר רק במקרים חריגים, כשלאגודה ישנה סיבה מיוחדת מדוע לא לקבל את הבן הממשיך כחבר בה, היא יכולה לפנות להליך בוררות על פי התקנון תוך 45 יום, וחברותו של הבן הממשיך תיקבע על פי פסק הבוררות. במידה ולא נקטה האגודה בהליך הבוררות, הבן הממשיך הופך לחבר באגודה בתוך 45 יום מיום שהגיש את בקשתו. אך נראה, כי בניגוד להליך קבלת בן ממשיך כחבר, בו האגודה מוגבלת בסירובה, אין למצוא לא בפקודה ולא בתקנות כל הוראה המחייבת את האגודה לקבל לחברות גם את מי שעונה על כל הדרישות הקבועות בתקנון. בתי המשפט, במרביתם המוחלט של המקרים, כמעט וקידשו את זכות האגודה השיתופית להימנע מלקבל מישהו כחבר באגודה. אם, כפי שראינו, בית המשפט ממעט להתערב בהחלטות האסיפה הכללית ושומר זאת רק למקרים חריגים, אזי לגבי קבלת חברים הוא מצמצמם את התערבותו עוד יותר, רק למקרים שהוא מגדיר כחריגים וקיצוניים ביותר. ואפילו במקרים בהם מקבל בית המשפט את הטענה שחובת תום הלב הופרה, עדיין מוטלת בספק שאלת הסעד, ובית המשפט יבחן בקפידה האם שייך לחייב את האגודה לקבל לחיקה מישהו כחבר. כל זאת, מכיוון שבית המשפט רואה את המבנה המיוחד של האגודה השיתופית, בדגש על הקיבוצים והמושבים, ככזה המבטא דרך חיים, ושמבחינה חברתית, לאור היחס ההדוק מאוד בין החברים באגודה, אין מקום לחייבם לקבל לשורות האגודה חבר נוסף בניגוד לרצונם. עם זאת, וכפי שראינו מקודם, כאשר האגודה ניסתה להגביל את קבלת חבריה לגיל מקסימאלי של 38, בית המשפט פסל את ההוראה המגבילה בתקנון, וקבע כי ההגבלות צריכות להיות ענייניות ובעלות טעמים מיוחדים המצדיקים את עצם קיומם. ובמקרה בו 15

פוגעות ההגבלות בעקרונות יסוד כעיקרון השוויון ללא כל טעמים ראויים, הרי לא ניתן להצדיקן ועל כן יש לפסול אותם. זכויות החברים לבחור ולהיבחר למוסדות האגודה באופן עקרוני קובעת פקודת האגודות השיתופיות כי לכל חבר יש זכות הצבעה אחת, אך יחד עם זאת, קיימים שלושה מקרים חריגים בהם זכותו של חבר להצביע באסיפה הכללית ניתנת להעברה: א. ב. ג. כאשר החבר לא יושב בארץ הוא רשאי למנות חבר אחר כמורשה במקומו. כאשר הדעות שקולות, ניתנה ליו"ר האסיפה הסמכות להכריע את הכף. כאשר הוא ממנה את בן או בת זוגתו כמורשה במקומו. סעיף 15 לפקודת האגודות השיתופיות מגדיר, כי אסור לשום חבר של אגודה להשתמש בזכויות של חבר אלא אם כן שילם לאגודה דמי חבר או עד אשר רכש באגודה מידת השתתפות כפי שייקבע בתקנות האגודה, ומוסיף הסעיף, כי משנתקבל חבר לאגודה, יהא חייב בהתחייבויות שהאגודה קיבלה על עצמה קודם להתקבלותו כחבר. פקיעת חברות סעיף 5 לתקנות האגודות השיתופיות )חברות( מתייחס לאותם מקרים בהם פוקעת חברותו של חבר באגודה שיתופית. בין היתר ניתן למצוא שם את העילות הבאות: א. ב. עם פטירתו של החבר. הדבר מעיד על היות החברות אישית ועל כך שהיא אינה עוברת בירושה או במתנה. אם חדלו בחבר הסגולות הדרושות לחברות לפי תקנות האגודה, וועד ההנהלה של האגודה, או רשות אחרת שלה שנקבעה לכך בתקנות האגודה, קבעה זאת בהתאם להוראות התקנות. משמעות הדברים היא, שכל אגודה צריכה לקבוע בתקנונה הוראה בדבר הכשירויות הדרושות לחברות באגודה. 16

ואמנם, כאשר מאבד החבר את הכישורים שהיוו תנאי מוקדם לקבלתו אין הוא זכאי להמשיך להיות חבר באגודה, אך על מנת שהפקעת החברות תקבל תוקף, יש צורך בהחלטת ועד ההנהלה או כל רשות אחרת, כאמור בסעיף. אך מאחר ושאלת איבוד הכשירות היא גם עניין של פרשנות, אנו מוצאים, לא פעם, דיונים בבית המשפט סביב הפקעת חברות בעילה של איבוד הסגולות הדרושות, כשאחד המקרים השכיחים ביותר נוגע לשאלת מקום מגוריו של החבר. במרבית התקנונים של אגודות חקלאיות שהיו מושבים או כפרים שיתופיים, מותנית החברות במגוריו של החבר בתחומי האגודה. וכך, במקרים בהם החבר אינו מתגורר בשטחי האגודה, מתקבלות לעיתים הכרעות המגדירות כי חדלו בחבר הסגולות הדרושות ועל כן חברותו פוקעת. בית המשפט קבע במספר פסקי דין, שחייבת להיות קביעה מוסמכת כדי להפסיק את חברותו של חבר באגודה, אף אם הדבר לא נאמר בתקנון עצמו. כך למשל בפס"ד דהאן נ' מושב צוריאל, שם דובר על חברי מושב צוריאל, שהתגוררו במשך למעלה מ- 20 שנה מחוץ למושב. ועד המושב התריע בפניהם, כי אם לא ישובו להתגורר במושב הוא יפנה אל רשם האגודות השיתופיות על מנת למוחקם מפנקס החברים, ולאחר שבני הזוג סירבו להתייצב לשימוע, קיים הועד ישיבה והחליט להפסיק את חברותם באגודה. בני הזוג טענו, כי הסכמת המושב להתגוררותם מחוץ למושב התגבשה לכדי נוהג אשר גובר על התקנון, מה גם, שההתגוררות לכשעצמה אין בה כדי לשלול את חברותם. בית המשפט הבהיר, כי בתקנות נאמר שאדם ייחשב כחבר רק אם הוא גר דרך קבע בתחום הקיבוץ או המושב השיתופי. וכמו כן נקבעו שם 3 דרכים כיצד פוקעת חברותו של חבר, ואחת מהן היא: אם חדלו בו הסגולות הדרושות לחברות לפי תקנון האגודה והוועד אישר זאת. בית המשפט השתכנע כי אין בכוונת בני הזוג לשוב ולהתגורר במושב, ועל כן סבר, כי הם נכנסים לקטגוריה השנייה של חדלות הסגולות הדרושות לחברות. לאור זאת, ומאחר ונתמלאו דרישות התקנון, קבע בית המשפט כי יש לראות את ההחלטה כשרירה וקיימת. מפסק דין זה, כמו גם מפסקי דין רבים שניתנו גם על ידי בית המשפט העליון, עולה ברור, כי לא תיתכן הפסקת חברות אוטומטית בשל שאלת מקום מגוריו של החבר, אלא לאחר דיון. לסיכום עניין זה, יוצא כי ועד האגודה השיתופית יכול להחליט על הפקעת חברותו של חבר באגודה במידה וזה אינו מתגורר בשטחי האגודה וגם אין בכוונתו לשוב ולהתגורר שם, שכן הדבר מעיד כי הסגולות הנדרשות לחברות חדלו באותו חבר. 17

אך זוהי החלטה קונסטיטוטיבית, ולשם יישומה, חובה על האגודה להקדים ולערוך בירור עם החבר, לוודא שעזיבתו אכן הייתה לצמיתות, ולהסביר לו על משמעויות העזיבה. באם לא נעשה כן, אין תוקף להפקעת החברות. הוצאת חבר בתקנות נאמר כי, חברותו של חבר באגודה תפקע גם כאשר רשות מרשויות האגודה שהדבר בסמכותה, תחליט על הוצאתו מהאגודה. כלומר, אגודה שיתופית רשאית לקבוע בתקנון הוראות בדבר הוצאתו של חבר מהאגודה. לרוב, עילות ההוצאה הן: א. ב. ג. הרשעת החבר בעבירה שיש עימה קלון או שיש בה משום זדון נגד האגודה או ענייניה. החבר אינו משלם את חלקו או שהוא אינו משלם את חובותיו החבר פועל בניגוד להוראות התקנון או בניגוד להחלטות האסיפה הכללית ד. החבר נוהג שלא ביושר כלפי האגודה או גורם לה לנזקים בפני בתי המשפט מגיעים, לא אחת, מקרים בהם הוחלט להפסיק את חברותו של חבר באגודה עקב התנהלותו, מקרה מאלף היה בפס"ד של ביהמ"ש העליון במרץ 2009 העוסק בקיבוץ קלי"ה. זבולון הרטי, ממייסדי קיבוץ קלי"ה וחבר בקיבוץ, גילה כי אשתו, אורלי, חברת הקיבוץ גם כן, העלימה חלק ניכר מהכנסתה במשך כשלוש שנים בניגוד לתקנון, אולם לא גילה זאת לקיבוץ ואף לא פעל להפסקת פעולותיה. לאחר שהדבר נגלה לקיבוץ, החליטה האסיפה הכללית על הפסקת חברותם של בני הזוג. על ההחלטה להפסיק את חברותו ערער זבולון. בית המשפט נדרש לבחון, האם חייב חבר קיבוץ להלשין על בת זוגו בפני רשויות הקיבוץ כשזו פועלת בניגוד לתקנון? מה מידת היקף ההתערבות של ביהמ"ש בהחלטות האסיפה של הקיבוץ? וכך קבע השופט ס' גו'בראן: א. באופן עקרוני על בית המשפט לנהוג בריסון ובאיפוק בכל הנוגע לביקורת השיפוטית על החלטות האסיפה הכללית, אלא אם קיימת עילה מספקת לעשות כן. 18

ב. הפסקת החברות בקיבוץ הינה הסנקציה החמורה ביותר שיכול הקיבוץ להפעיל והיא פוגעת בכבודו, בחרותו ובקניינו של החבר. לאור זאת, יש לבחון את חומרת המעשה שעשה זבולון. ג. התנהלותו של זבולון הייתה לא תקינה, אך לא הוכח שהוא נהנה מהכספים שאורלי העלימה, ועל כן אין זה נכון לומר שהתנהלותו מהווה הפרה של מוסכמות הקיבוץ. ואף אם נסבור שהיא מהווה הפרה, וודאי שאין לראות בה מעשה בלתי הגון הפוגע ביסודות הקיבוץ ומצדיק הפסקת חברות. השופטת פרוקצ'יה הוסיפה, כי הפגיעה בזכויות אדם הכרוכה בהוצאת אדם מן הקיבוץ, מחייבת שהפגיעה תעמוד במבחני הסבירות והמידתיות, ועל החלטת האסיפה הכללית לעניין הפסקת חברות להתקבל תוך שמירת יחס הולם בין חומרת הסנקציה המוטלת לבין חומרת ההפרה. ובמקרה שלפנינו, חומרת ההפרה של זבולון לא הייתה כה גבוהה, מה גם שיש לו זכויות רבות בקיבוץ. מכאן הרי שנוצר יחס בלתי מידתי בין רמת ההפרה של זבולון לבין עוצמת הסנקציה שהוטלה עליו, מה שמצדיק התערבות שיפוטית לביטול ההחלטה. ביוני 2010, הגיע מקרה של הפסקת חברות בקיבוץ גשר הזיו לפני בית המשפט המחוזי בחיפה. מדובר היה בבני הזוג חברי קיבוץ גשר הזיו, אשר הורשעו בעבירות סמים, ולאור זאת, החליטו חברי הקיבוץ להפסיק את חברותם. בית המשפט הבהיר כי התערבותו בהחלטות הגופים המוסמכים של תאגידים בכלל, ושל אגודות שיתופיות בפרט, תיעשה במשורה ורק באותם מקרים שבהם נפל פגם בהליך קבלת ההחלטה, או שתוכנה של ההחלטה נוגד את החוק או ערכים חברתיים שיש להגן עליהם. ובמקרה זה, קשה לראות פגם בהחלטה המשקפת את רצון הרוב המכריע של חברי הקיבוץ להפסיק את חברותם של מי שהורשעו על פי הודאתם בעבירות סמים. הפסקת חברות זכותו של חבר המעוניין לפרוש מהאגודה השיתופית מעוגנת גם כן בתקנות. יחד עם זאת, מקובל להגביל את היציאה באגודות חקלאיות בשני תנאים: א. ההודעה צריכה להימסר לפחות מספר חודשים מראש. 19

ב. אין להודעה תוקף כל עוד החבר חייב כספים לאגודה או נזקק לשירותים שהאגודה מספקת לחבריה. לאחר הפסקת החברות, מנותק הקשר בין האגודה לבין החבר, הלכה למעשה, כך שתקנון האגודה והחלטות האסיפה אינן מחייבות אותו, ומאידך, על האגודה לא מוטלת כל חובה להמשיך ולהעניק לחבר הפורש שירותים שהיא מעניקה לחבריה. בפס"ד תושבי מעין ברוך אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ נ' משה וזאנה נקבע כי סעיף בתקנון אשר מתנה את פרישתו של החבר מהאגודה בכך שהוא יוותר או ימכור את זכויותיו במקרקעין לצד שלישי שיסכים להצטרף כחבר באגודה, הינו סעיף אשר נוגד את תקנת הציבור. ז. יישוב סכסוכים באגודות שיתופיות סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות קובע את הדרך ליישב סכסוכים בין האגודה לבין חבריה ובין חברי האגודה לבין עצמם. בסעיף נאמר, כי אגודה רשאית לקבוע בתקנון הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה, ובכלל זאת תביעת האגודה תשלומים מחבר. כמו כן קובע הסעיף, כי אם התקנון קובע שיש להביא בפני רשם האגודות סכסוכים בנוגע לעסקי האגודה, הוא רשאי להחליט האם ליישב הסכסוך בעצמו, או להעבירו לבורר. במרבית המקרים, רשם האגודות ממנה בורר לשם דיון בסכסוך המובא לפניו, אך הפסק הניתן על ידי הבורר טעון את אישורו של הרשם, כך ניתנת לצדדים האפשרות לערער על פסק הבורר בפני הרשם. עם זאת, הכרעתו של הרשם הינה סופית, ויש לה תוקף כאילו מדובר בפסק דין שניתן על ידי בית משפט מחוזי. למעשה, בידי האגודה להכריע בתקנון שלה, האם כל הסכסוכים הנובעים מעסקי האגודה יימסרו לרשם האגודות, או שמא רק חלק מהסכסוכים יימסרו אליו, ואפילו לקבוע כי הדבר ייקבע לפי דרישת התובע. אך אין באפשרותה להרחיב את היקף הבוררות שיכלול גם עניינים שהם מחוץ לעסקי האגודה. כך למשל קבע בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין נח נ' כהן, כי הבורר שנתמנה על ידי הרשם אינו מוסמך לדון בסכסוך בין חבר אגודה לבין מי שאינו חבר, בנושא הקשור להסכם 20

ביניהם בדבר רכישת משק חקלאי, שכן זהו חוזה משפטי לכל דבר, ועל מנת שהבורר יוכל לדון בעניין, יש צורך בהסכמה מפורשת של הצדדים עצמם. אך מה בדיוק נכלל בתוך עסקי האגודה ומה לא? על מנת להכריע בשאלה זו, נעזר בית המשפט במבחן האם סלע המחלוקת הינה מחלוקת פנימית בין האגודה לחברים ואז לבורר יכולה להיות סמכות להכריע בהם, או שמא מדובר בעניינים חוקתיים שאינם ניתנים לבירור באמצעות בורר. מצאנו בהכרעות בתי המשפט דוגמאות לעניינים חוקתיים. כך למשל, תוקף הצבעה באסיפה כללית, כשרות הבחירות, טענות שהאגודה פעלה בניגוד לתקנון כשהחליטה להוציא חבר מאגודה, סכסוך בין יורשים לעיזבון בקשר לזכויות במשק, ועוד. וכן מצאנו דוגמאות לעניינים פנימיים, בהם לבורר יכולה להיות סמכות הכרעה. כך, תביעות חוב על ידי האגודה מחבר, מכירת קרקעות על ידי האגודה, חלוקת מכסת ביצים, סכסוך באשר לגובה דמי עזיבה מהאגודה, ועוד. איתן מימוני, עו"ד מימוני שלוש ושות' משרד עורכי דין 21