בדלתיים פ ת ו ח ו ת גליון מס' n 42 נובמבר-דצמבר 2011 לשכת עורכי הדין בישראל - מחוז חיפה לראשונה: שופט בדואי ימונה לבית המשפט המחוזי המתמחים הפגינו מול

בדלתיים פ ת ו ח ו ת גליון מס' n 42 נובמבר-דצמבר 2011 לשכת עורכי הדין בישראל - מחוז חיפה לראשונה: שופט בדואי ימונה לבית המשפט המחוזי המתמחים הפגינו מול לשכת עורכי הדין והקריאו שאלות מהבחינה בחירת שופטי העליון: מתיחות בין נאמן לביניש "חוק גרוניס" עבר בקריאה ראשונה שימוע לעליון - זילות תהליך בחירת שופטים הממשלה אישרה את הצעת החוק לשינוי בחירת שופטים הקרב על שופטי העליון: מכינים את הדילים חוק לשון הרע לא יעבור בצורתו הנוכחית עורכי דין מתנגדים למשוב השופטים איום בעתירה: לא לשינוי בוועדה לבחירת שופטים מזוז - המועמד של ביניש לעליון חוק לשון הרע - מטופש ומסוכן קומץ כותרות משפטיות לסיכום השנה

מחוברים ומתעדכנים און-ליין עלה לאינטרנט אתר הפייסבוק של ועד מחוז חיפה. www.facebook.com/haifabar אם אתה לא שם - אתה לא מעודכן!!! החברים והחברות מוזמנים/ות להצטרף, להתעדכן וגם להגיב, להציע ולהיות מעורבים. דעתכם/ן והתייחסותכם/ן חשובה כדי שנוכל להעניק לכם/ן שירות מקצועי, מיטבי ויעיל. לחיצה קטנה ואתם נשארים מעודכנים במהירות! החלפת כתובת דואר אלקטרוני? עדכן/י אותנו! על מנת שנוכל לעדכן אותך במתרחש בלשכה באופן שוטף ולשמור אתך על קשר אינטנסיבי פשוט להפעלה, מהיר, יעיל וחסכוני - נבקשך להמציא לנו את כתובת הדואר האלקטרוני שלך לכתובת הדוא"ל בלשכה: IB@HAIFABAR-LAW.ORG.IL על כל שינוי - נא להודיע! הענקת אות יקיר מחוז חיפה החברים מוזמנים לשלוח המלצותיהם לוועדת האיתור עפ"י נוהל שאושר ע"י ועד המחוז, רשאי הוועד להכריז מדי שנה על עד 3 "יקירי המחוז" מבין מועמדים עליהם המליצה ועדת איתור. האות מוענק כביטוי להערכה והוקרה לעורכי דין )ושופטים בדימוס( מן המחוז, אשר בד בבד עם עבודתם המקצועית תרמו תרומה נוספת לחברה ולקהילה. כל חבר לשכה יכול להמליץ על מועמד. הנכם מוזמנים להגיש המלצותיכם המנומקות עד ליום.10.2.2012 התנאים שעל המועמדים לעמוד בהם הינם כדלקמן: חבר/ה או מי שהיה/היתה חבר/ת לשכה במחוז חיפה במשך 15 שנה או יותר. תרומה מיוחדת לחברה ולקהילה - לקהילת עורכי הדין, לציבור הרחב או בכל דרך אחרת. חברי וועדת האיתור הם: עו"ד אילן פורת - יו"ר, עו"ד סלמה וקים ועו"ד אריה אבריאל. את ההמלצות ניתן לשלוח לוועדת האיתור בפקס: 04-8553033 או במייל: revital_a@haifabar-law.org.il יום הספורט השישי של המחוז יתקיים בחודש מאי 2012! הקדימו להרשם! זה הזמן להתחיל לחמם שרירים, להגביר אימונים ולהירשם במשרדי הלשכה המשחקים ייערכו במתכונת הבאה*: קטרגל: 4 שחקנים + שוער בקבוצה כדורגל: 10 שחקנים + שוער בקבוצה כדורסל: מינימום 6 שחקנים בקבוצה כדורעף: מינימום 2 משתתפים בקבוצה טניס: יחידים/זוגות )נשים, גברים ומעורב( טניס שולחן, שחיה, שש-בש, ברידג' סקווש ניתן להתארגן במסגרת משרדית, שיתוף פעולה של מספר משרדים, לפי תחומי עיסוק )נזיקין, מקרקעין, פלילי וכו'(, ובכל התארגנות אחרת, כאשר כל קבוצה תבחר שם ייחודי שיזהה אותה בכל תחרות. כמו כן, ניתן להעביר שמות של בודדים/בודדות המעוניינים להשתתף, לפרט את התחרות המבוקשת, ואנו נקבצם לקבוצות. * בכל קבוצה לא יירשם יותר משחקן אחד המשחק בליגה פעילה, אך שחקן יכול להשתתף בכמה מקצועות. המעוניינים יירשמו בלשכת הקשר בבית המשפט בטל': 04-8698163 או בדוא"ל: rakeft_g@zahav.net.il

גליון מס' n 42 נובמבר-דצמבר 2011 בדלתיים פ ת ו ח ו ת תוכן העניינים עורכת: טל דניאל-חבקוק עורכת משנה: עו"ד חנה קציר יעוץ: עו"ד מיכל שקד עו"ד יהודית קורן חברי מערכת: עוה"ד רון אביב, עפר אטיאס, אורית אסנין, רות ברזילי, ליאור מזור, חוה מרצקי, דנה נוף, שירי פילוסוף, איטי יעקבי, ליז אהרון, יעל פנקס, שימי קדוש, ארנית זוננברג יו"ר ועד המחוז: עו"ד יוסי חכם הפקה ופרסום: נירפרינט מדיה והפקה בע"מ, טל' 03-6496069 www.nirprint.co.il עיצוב: אילן פארי www.peeri.com מודעות : קארין רומנו 050-5295330 Karin@nirprint.co.il צילומים: אמנון אלוני,,iStockphoto Shutterstock.com דוא"ל המערכת: ib@haifabar-law.org.il טל' 04-8537015/7 חברי ועד מחוז חיפה עו"ד יוסי חכם, יו"ר עו"ד איתן לדרר עו"ד ג'ובראן ג'ובראן עו"ד מיכל שקד עו"ד חיים קינן עו"ד טל אבריאל עו"ד יניב לוזון עו"ד ארנית זוננברג עו"ד ואאל חלאילה עו"ד השאם דאוד עו"ד וסים פלאח עו"ד חוסיין מנאע עו"ד אמאני חלאילה עו"ד אורי שרם עו"ד יוסף ליבנה 4 על הסף - דבר יו"ר ועד מחוז חיפה עו"ד יוסי חכם 6 סוף שנה עו"ד ארנית זוננברג מסכמת שנה סוערת 8 בחרתי לסכם את השנה ב... פרופ' שולמית אלמוג - על סטיב ג'ובס ומקדשי האלף השלישי עוה"ד חלי רופא אינטליגנציה רגשית עו"ד תומר גונן צדק חברתי גם בתעבורה עו"ד שימי קדוש - הצדק דורש עם חברתי עו"ד ליז אהרון אש בכרמל יאיר נתיב הניצחון על הפרקליטות 10 אישי מעו"ד הכתובת של החיילים עוה"ד דנה נוף מראיינת את כרמלה מנשה 16 פרופילאות עבריינים בבית המשפט ד"ר קרן שלו-גרין 18 הגשרים של מחוז חיפה דרוש פרטנר עו"ד אורית אסנין 20 בהעדר הגנה יום המכירה עו"ד פטריק אלגז 22 שם קליט.נקודה.ק ום או עורך דין? עו"ד אלי הכהן 24 כלכלי היערכות לתום שנת המס ולתחילת השנה הבאה עו"ד ורו"ח קובי צרפתי 26 עוד דעה על סף התהום של המערכת המשפטית עו"ד אריה אבריאל 27 ומה עם צדק חברתי במערכת המשפט? עו"ד ליאור מזור 28 לפיכך התכנסנו תמצית מושבי כנס שנת המשפט תשע"א באוניברסיטת חיפה 31 לשכה ושות' מדווחים מהשטח, הודעות לשכה, חדשות המקצוע, כדאי לדעת ועוד בעריכת עו"ד חנה קציר 36 אתיכאן עו"ד רן זינגר 37 עוד דעה תקנה או תקלה? עו"ד אמנון שילה 38 בצריך עיון צדק צדק תרדוף עו"ד יעל פנקס 40 טוב לדעת הוודאות החוזית עפ"י הדין האנגלי עו"ד יואב הריס 43 ארגון אינטרלקס עו"ד ניר ויסברגר 44 דין ואומר התנהגות שאינה הולמת את המקצוע עו"ד ד"ר מוחמד סיף-אלדין ותד רב הנסתר עו"ד יוסי חכם רטרוספקטיבית או פרוספקטיבית עו"ד עופר גראור 50 עניין אחר למה לי יח"צ עכשיו עו"ד זהר פישר בדלתיים פ ת ו ח ו ת לשכת עורכי הדין בישראל - מחוז חיפה לראשונה: שופט בדואי ימונה לבית המשפט המחוזי המתמחים הפגינו מול לשכת עורכי הדין והקריאו שאלות מהבחינה בחירת שופטי העליון: מתיחות בין נאמן לביניש "חוק גרוניס" עבר בקריאה ראשונה איום בעתירה: לא לשינוי בוועדה לבחירת שופטים מזוז - המועמד של ביניש לעליון שימוע לעליון - זילות תהליך בחירת שופטים חוק לשון הרע - מטופש ומסוכן הממשלה אישרה את הצעת החוק לשינוי בחירת שופטים הקרב על שופטי העליון: מכינים את הדילים חוק לשון הרע לא יעבור בצורתו הנוכחית עורכי דין מתנגדים למשוב השופטים השנה המשפטית כפי שהיא משתקפת בכותרות. בשער: לקט אקראי של כותרות המעיד על הסערות בעולם המשפט המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות, הידיעות והמאמרים. הדעות והפרשנות המתפרסמות הינן על דעת הכותבים ובאחריותם הבלעדית. כל ההצעות בחוברת זו כפופות לחוק הגנת הצרכן. לשכת עורכי הדין בישראל - מחוז חיפה בנין הסיטי סנטר, שד' בן-גוריון 6 חיפה, טל' 04-8537015/7, פקס' 04-8553033 דוא"ל: ib@haifabar-law.org.il 10 38 16 40 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 3 2011

עומס, לחץ ותופעות לוואי עומס מזמין לחץ. לחץ מזמין פאניקה. פאניקה מזמינה החלטות גרועות. העומס על בתיהמ"ש הפך למכת מדינה וציינתי בעבר כי הוא מזמן נזק חברתי, מוסרי וכלכלי רב. בניסיון נואש להביא מזור לעומס, מבקש שר המשפטים להפריט את מערכת המשפט על דרך העברת סכסוכים לבוררות חובה. האבסורדיות בצמד המילים - בוררות חובה - זועקת, ודברי פרופ' יצחק זמיר בציטוט מ- TheMarker מעידים: "בוררות חובה היא אוקסימורון, זו סתירה פנימית... בוררות אמיתית היא כמו יחסי מין בהסכמה. בוררות חובה היא כמו אונס ברוטאלי". פתרונות לא אכביר מילים על הנזק המסתמן היה ותונהג בוררות חובה, עשו זאת רבים וטובים לפני. אך אבקש להציע למערכת השפיטה שלוש הצעות קטנות בעלות מזערית, שביכולתן, לעניות דעתי, להקטין את העומס בבתיהמ"ש לצד הגדלת הצדק החברתי. חלק ניכר מהעומס נובע מכך שלתביעות סרק אין מחיר. חמור מכך - גם לתביעות כוזבות ושקריות - אין מחיר. ראשית, התברכנו במדינה נטולת כזבנים. אנו נמצאים במערכת משפטית בה עד אינו משקר )סליחה, אינו מנהל מערכת יחסים מונוגאמית עם האמת(. ב- 2010 הוגשו בישראל רק 10 כתבי אישום בגין עבירה של עדות שקר. ב- 2009 שלושה בלבד. דהיינו, כשאומרים שניתן לספור את כתבי האישום על האצבעות, הרי שדי לנו באצבעות הידיים בלבד ולא כולן. ולהזכירכם, עסקינן בעבירה מסוג פשע עם מקסימום 7 עד 9 שנים עונש. גם יחס השופטים לעדויות שקר בעייתי לא אחת. היינו מצפים כי במקרים בהם נחשף כי עד העיד עדות שקר, יורה השופט שהעדות והפרוטוקול יישלחו לרשויות לחקירה ויוגש כתב אישום. לאחרונה, אף נדהמתי לקרוא התבטאות של שופט שכתב: "אציין עוד כי חסד אני עושה עם עו"ד..., וגם לי עצמי לא ברור מדוע אני עושה אותו, בכך שאיני מעביר את עדותה ומכתבה הנ"ל לחקירת משטרה בעניין מתן עדות שקר בבית המשפט" )את שם עוה"ד השמטתי אני(. כלום חסד עשה השופט עימנו או עם עוה"ד? שהרי ממה נפשך - אם בעדות שקר עסקינן, חובתו כשופט שהדבר ייחקר, שהרי אין זה ראוי ששופט ייתן ידו להסתרת פשע. אם ספק בעיניו הדבר, עדיף שלא להתבטא כלל. אם בחסדים עסקינן, הכיצד עשה חסד אם כתב זאת ברבים? כלום המשטרה אינה יכולה לקרוא את פסה"ד? או שמא יודע השופט שגם אם המשטרה תקרא היא לא תעשה דבר כי במדינתנו אין מגישים כתבי אישום בגין עדות שקר. אם היה לשקר מחיר, משפטים רבים היו נמנעים; במשפטים המתנהלים כיום יודעים הצדדים שגם אם ישקרו - אין להם מה להפסיד. מחיר תביעת סרק נקודה נוספת היא הקלות הבלתי נתפסת של אי פסיקת הוצאות או לחלופין, פסיקת הוצאות בלתי ריאליות בעליל. חלק ניכר מריבוי התיקים נובע מכך שהעלות האלטרנטיבית של ניהול התיק גבוהה בהרבה מהאלטרנטיבה העסקית. דהיינו - גם אם אתה חייב סכום כסף, עדיף לך, בשיטתנו כיום, שלא לשלמו, שכן גם במקרה הגרוע בו תחויב במלוא פסה"ד ובהוצאות משפט, עדיין סכום החיוב הכולל יהיה נמוך מהריבית החריגה אותה היית משלם בבנק ו/או נזקים אחרים שהיו נגרמים )כמו, לדוגמה, לא לפנק את האישה בטבעת יהלום ליום הנישואין(. בל נשכח שיש וחלק מטענות הסרק עלולות להתקבל או כי יוצע לצדדים להתפשר או לסיים את ההליך באופן בו כל צד יישא בהוצאותיו. אכן, פיתרון לפיו כל צד נושא בהוצאותיו עוזר לסיים תיקים, אבל מאידך יוצר תמריץ שלילי להגשת תביעות רבות נוספות. כשאין מחיר, יש תביעות סרק. תוסיפו את ריבוי עוה"ד והנה מבול תביעות סרק, שאפשר היה להפכו לגשם אילו הצדדים ועורכי דינם היו יודעים כי להליכי סרק יש מחיר כבד. שירות לקהילה הצעה שלישית להקטנת העומס על שופטי השלום היא העברת השפיטה בתיקי תביעות קטנות לידי שופטים בדימוס )או אפילו עו"ד בדימוס(. תיקים יועברו לדיון בשעות אחה"צ )המשק יברך על חיסכון בימי עבודה( והואיל ועוה"ד אינם מופיעים בתביעות קטנות, אין צורך להוציא מהימ"חים את שלטי ההפגנות נגד המשמרת השנייה. והנה, בלא הוספת תקורות ובלא הוספת תקנים, יתפנו שופטי שלום לפעול להקטנת העומס. דומני כי גם עלות העסקתם של המשפטנים בדימוס תהא קטנה, שכן רבים יהיו מוכנים לעשות זאת "פרו בונו" כשליחות חברתית, וגם אם לא, עדיין עלות העסקתם תהא נמוכה לאין שיעור מעלות העסקת שופט בתקן מלא. ובהזדמנות זו, אאחל לכולנו שנה אזרחית חדשה וטובה, שנת שלום נטולת סכסוכים )זולת אלו הנחוצים במידה כדי להתקיים(. עו"ד יוסי חכם יו"ר ועד המחוז 4 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

סוף שנה שנה שספרים שלמים יצטרכו לסכמה. לא פשוט. ביקשנו מהחברים לכתוב לנו על אירוע אחד שהשפיע עליהם השנה. מחירי סוף עונה - רשימת סיכום אירועים עו"ד ארנית זוננברג בתחרות "מלכת היופי של השנים המרעישות" לוקחת 2011 מקום מכובד. קודמתה, 2010, יכלה להתהדר באירועים שנראים, בדיעבד, כמו עכבר ליד הר גדול. השנה העשירית במילניום השלישי התחילה בשבת. העתיד נראה מזהיר, אך אדון הטבע וריבון האסונות דאג להפגין את כוחו. ביום ה- 11 לינואר התרחשה הצפה אדירה בברזיל והרגה 903 איש בריו דה-ז'נרו. עם בוא החורף, מתחיל האביב ללבלב אצל העמים הערביים במזרח התיכון. אביב המשאיר אותנו הישראלים קפואים, בציפייה דרוכה לתוצאות "הלבלוב" הדמוקרטי הזה. נכון לעכשיו, לא נראה שמישהי משכנותינו תגנוב לנו את הבכורה על הדמוקרטיה במזרח התיכון. בינואר נופל המשטר בטוניסיה. חודש של מהומות והנשיא הטוניסאי, שנהנה 23 שנים מכהונה רווית עושר יורד מכיסאו. את הסנדוויץ הטוניסאי המטוגן בזהב, שמשרתיו הכינו כל בוקר, ייאלץ להחליף במזון דיקטטורים גולים. בפברואר, לאחר מהומות בכיכר תחריר, מתפטר תחת אילוץ, מיודענו מדרום, חוסני מובארק. הנשיא האמריקאי, ברק אובאמה, מבקש ממובארק יפה ובנימוס ללכת הביתה ולאפשר לדמוקרטיה במדינת הנילוס לפרוח. מובן שיועצי הנשיא האמריקאי, בעלי תארים נכבדים מכל האוניברסיטאות היוקרתיות במגמת מזרח תיכון, שהמליצו על השיחה הטרנסאטלנטית הזו, האמינו באמת שגם המצרים רוצים דמוקרטיה מערבית כמו בטיימס סקוור שבמנהטן. אך בשל ריבוי שיעורי הבית והמטלות, טרם הספיקו היועצים לבקר יום אחד במזרח התיכון ולכן, הם מתקשים להבין למה הכל לא פועל כאן כמו בספרי הלימוד. את תוצאת הבחירות במצרים הם מתקשים לעכל וחלקם נרשמים עכשיו לשיעורים אצל אהוד יערי. המהלך ההיסטורי במצרים מאפשר מיידית לכל המומחים למזרח התיכון, נותני ההרצאות והערביסטים להתראיין בתוכניות בוקר ובמהדורות חדשות. "המומחים" נחלקים לשני מחנות: האומרים בגלוי ובקול רם, שאם נתכופף ונהיה בשקט, אף אחד לא יזכור שאנחנו פה והכול יעבור מעלינו; ולאומרים בקול מתון ואחראי, שאם נתכופף ונהיה בשקט, אף אחד לא יזכור שאנחנו פה והכול יעבור מעלינו. שני המחנות, אגב, שכחו לעדכן את פואד )בן אליעזר(, שמאז מחלתו הקשה, כנראה, כבר לא מאמין לאף אחד שאומר לו להיות בשקט ולא מתכוון לתת לחוסני לעזוב מבלי להתקשר ולומר: "שלום חבר". בסוריה, רואים כי טוב, או בעצם מרגישים כי רע והכול תוסס. ב- 26 בינואר מתחילה התקוממות נגד שלטון אסד הבן, החי כנראה בפנטזיה מזרחית בכיכובו. ההתקוממויות המדוכאות ביד רמה מתעצמות והופכות למרי עממי. העולם המערבי המום מהדיכוי האלים ומהרג אלפי האזרחים. קברי אחים המוניים, ירי על תלמידים בכיתות הלימוד, הפצצת בתי אזרחים, מזעזעות את העולם, לרבות הליגה הערבית. הזעזוע נמשך קרוב לשנה עד שבנובמבר, מעניקה ועדת האו"ם "תואר כבוד" לכוחות הביטחון של סוריה, על ביצוע פשעים כנגד האנושות. מומחים ישראליים, לרמת הגולן בכלל ולסוריה בפרט, מזהירים כי יש להישאר בציפייה דרוכה לבאות, לשמור על איפוק, להיות בשקט ואז אולי אף אחד לא ישים לב שאנחנו פה והכול יעבור מעלינו. בפברואר מחריפה הלחימה בבירת לוב. לוב קצת רחוקה, אין גבול משותף, ואפשר להתבטא קצת יותר בחופשיות ובאומץ ישראלי מה שהביא את הנשיא המכובד שלנו, פרס, להתבטא בדיפלומטיות ובסגנון: מי צריך אותו בכלל? את הנשיא הלובי הזה, שילך לעבוד ב"דיור". את עולם האופנה והעולם בכלל, עוזב השליט הלובי, נשחט כמו כלב. ואם בשמלות ובנשיאים עסקינן, היה השנה איזה סיפור בהמשכים )שנגרר מהעבר( על איזה נשיא, לשעבר, שדווקא מאוד אהב שמלות, על הרצפה, כנראה. הנשיא המכונה "האנס המורשע", לאחר שבמרץ גזר עליו ביהמ"ש המחוזי 7 שנות מאסר בפועל, עובר למגורים בבית האסורים וערעורו לעליון נדחה. נחזור לחורף, במרץ 2011 פוגעים ביפן רעידת אדמה וגל צונאמי. מחיר הרעידה, הסופה וכל שבא בעקבותיהם כ- 15,822 הרוגים, אלפי נעדרים ופגיעה קשה בכורים היפנים. באביב, 29 לאפריל, הוזמנו לחתונת הנסיך ויליאם. היה צפוף, יחד עם כשני ביליון צופים. מזל שעשינו דיאטה בחורף ולא תפסנו הרבה מקום. באחד במאי, כינס את כולנו מול הטלוויזיה הנשיא ברק אובאמה. חשבנו שהנה הוא עומד לפנות בשיחה ישירה עם השליט הסורי ולבקשו לעזוב לטובת כולם, אך הוא הודיע שרב המחבלים אוסמה בן לאדן החזיר נשמתו לבורא הטרוריסטים והוא בדרכו לפגישה עם בתולות ים. 6 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

וקצת נתונים כלכליים: ב- 16 במאי מעביר האיחוד האירופי 78 ביליון יורו כסיוע לפורטוגל. הבורסה ביוון שוברת את כל הצלחות על המדף, איטליה מפסיקה לחייך כשאזרחיה הבינו כי אולי לברלוסקוני חם במיטה שהציע לעצמו, אבל הם אוכלים כל ערב פיצה קרה והם מבקשים ממנו בנימוס להגיד אריוודרצ'י. בנובמבר מקבלת יוון חבילת סיוע של 110 מיליארד יורו, איטליה מקבלת חבילה של 600 מיליארד יורו ונשבר שיא עם הכי הרבה מובטלים )16 מיליון( בגוש היורו מאז 1998. אך אנו מלאי תקווה שאם לא נרעיש יותר מדי, נשב בשקט, נתכופף ונתחנף לסטנלי פישר, אולי המשבר הכלכלי לא ישים לב שאנחנו כאן ויעבור מעלינו. כדי להסיט את תשומת הלב מהמשבר הכלכלי העולמי, התנהלה פה שביתת רופאים שטרם הסתיימה לגמרי, אבל מסתמנות הבנות. מה זה אומר? לא ברור. ככל הנראה דחית המועד שבו נצטרך לדבר באנגלית עילגת עם רופא מיובא מהודו כשאנו מתאשפזים במיון. בקיץ נוחתת מעבורת החלל אטלנטיס בבסיס קנדי, מתנקש טרוריסט נורווגי הורג 76 צעירים ויוון מקבלת עוד חבילת סיוע כלכלי במטרה למנוע את קריסתה הכלכלית. אלינו הקיץ הביא את רוח המהפכה. כעם שרועש בקיץ, הפנינג קיצי הוציא את אזרחי המדינה לכיכרות וגרם להרגשה, ולו לרגע קט, כמו אזרחי צרפת הצועקים:"חירות, שיוויון ואחווה" בכיכר הבסטיליה ביולי 1789. בצרפתית זה כנראה נשמע יותר רומנטי, כי בסיום השנה נדמה שהדרישה המרכזית שלנו נגזרה מהמוטו לפיו נמאס לנו לשלם כל כך הרבה על הופעות של אייל גולן, שלמה ארצי ואמנים מהשורה הראשונה, ושהגיע הזמן לצדק חברתי ולהופעות חינם כל קיץ. המהפכה מילאה את ליבנו גאווה - אצלנו לא הורגים בהפגנות, המהפכות שלנו מתורבתות יחסית ולא שוכחים לשיר. רק הערתה של מזכירת המדינה האמריקאית, הילרי קלינטון בכנס סבן, בדבר דאגתה העמוקה מגל החקיקה בכנסת והפגיעה במעמד נשים קלקלה לנו את מצב הרוח. גל חקיקה? הצעת חוק "גרוניס" עברה בועדת החוקה חוק ומשפט. ההצעה עתידה לעמוד למבחן הכנסת. אם יעבור החוק, ישתנה המצב הנהוג בביהמ"ש העליון מאז 2007 ולפיו הנשיא הוא השופט הקשיש יותר מבין השופטים בני אותו הוותק. הצעת חוק להקמת ועדת חקירה לבדיקת מקורות המימון של ארגונים נדחתה. הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם נדונה ביוני. ב- 11 ליולי אושר החוק במליאה. הצעת חוק שירות המדינה )מינויים(, המבקשת לתת העדפה בקבלה לעבודה בשירות המדינה למי ששירתו שירות צבאי או לאומי עברה לקריאה ראשונה. היועמ"ש התערב ובשלב זה הוקפא קידום החוק. הצעת חוק איסור לשון הרע שהועלתה ע"י ח"כ כץ, לאפשר תביעת דיבה ואף העמדה לדין נגד המדברים סרה במדינת ישראל או בגופיה, עברה את ועדת השרים לענייני חקיקה ונמצאת בשלב הערר ע"י שר המשפטים והשר מרידור. בשלב זה, הממשלה מתנגדת לחקיקה. הצעת חוק העמותות שהעלה ח"כ אופיר אקוניס ולפיה תרומה לעמותות מישות מדינית זרה לא תעלה על, 20,000 נפלה בועדת השרים, במקומה הונחה הצעה חדשה. הצעת חוק בתיהמ"ש שקיפות בהליכי מינוי שופטים לביהמ"ש העליון ובמינוי נשיאים להבטחת תלות המינויים באישור ועדת חוקה חוק ומשפט לאחר קיום שימוע ציבורי, טרם הובאה בפני ועדת השרים לענייני חקיקה לקביעת עמדת הממשלה. בין הצעת חוק זו לאחרת, התאחדנו בשמחה לאומית אמיתית, שלא חווינו כאן מאז מלחמת ששת הימים, עם שובו של החייל גלעד שליט, שמחה שנמהלה בויכוח מר על המחיר. הפלסטינים הגישו בקשה להכרה באו"ם ואחרי שניסינו טקטיקה דיפלומטית המיוחדת לנו ושבבסיסה העיקרון 'בוא נשב בשקט, אז אף אחד לא ישים לב שאנחנו כאן', עברנו לשתדלנות באו"ם ובאמת כלום לא קרה. השנה מסתיימת. האירנים, כך מספרים, עומדים להשלים את פרויקט הגרעין. רק אלוהים וכמה מראשי המוסד הקרובים אליו בדרגת האלוהות המבצעית, יודעים אולי מה זה אומר. רובנו מקווים שאם נשב בשקט, לא ישימו אלינו לב והכול יעבור מעלינו ואז נפגש פה גם בשנה הבאה. בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 7 2011

סוף שנה אינטלגנציה רגשית הצדק דורש עם חברתי עו"ד חלי רופא בהשפעת סטיב ג'ובס )המנכ"ל האגדי ומייסד "אפל"( שהטיף למודעות המשלבת הומור עצמי ורצינות תהומית. בכנות ובהומור, בעיקר הומור עצמי גדול, תשובתי לשאלתכם: במהלך השנה עשיתי מאמצים כך שאני והעולם נתנהל בסוג של הרמוניה, זה משתדל להשפיע על אורחות חיי רק באירועים ה"חשובים" ואני, במקביל, משתדלת לא להפריע אבל לנסות ולהטביע את חותמי. יחד עם זאת, באירועים מסוימים הרגשתי שיכול ואירועי העולם ואני פעלנו בשיתוף מוחלט. במרץ 2011 חווה העולם את רעידת האדמה וגלי הצונמי החזקים ביותר שפקדו את יפן ב- 140 השנים האחרונות. בדיוק באותו חודש ובפעם הראשונה בחיי, הפכתי להיות אמא לבת. בתי מיקה הגיעה אל העולם. בלידתה היה נדמה כאילו גל צונמי שטף את העולם וזה עצר מלכת. הייתה באוויר דממה של מהפכה, הרגשתי שהנה אני משפיעה על העולם, אחרי כמה דקות הבנתי שזה השקט של ההרדמה ולא - אין כאן שום מהפכה עולמית שחוללתי, כי אם עבודה של מרדים מנוסה. לקראת אמצע השנה, ה"אביב הערבי" היה בעיצומו, אזרחי המשטרים במצרים, לוב, תימן ותוניסיה החלו להפגין ולמחות באומץ רב במטרה להביא למשטרים דמוקרטיים יותר. באורח פלאי ומקרי ממש גם אני הרגשתי שהגיע הזמן שלי לצעוק את מהפכת העצמאות האישית שלי והחלטתי להחליף סטטוס, לא עוד "שכירה" כי אם עצמאית במשרד משלי, צעקתי לעולם "תחי העצמאות", העולם השיב, הלקוחות הרבים שהופיעו חיזקו את המהפכה, הרגשתי ש"העם איתי". בדיוק בחודש בו החלה המחאה החברתית, גם אני הרגשתי בתוך תוכי שיש צורך ומקום ליותר רעות, הדדיות ושינוי הרגלי צריכה. פצחתי במחאה שהתבשלה בתוכי ועלתה ממצוקות נבכי נשמתי ובעיקר משקלי. התחלתי במחאה במשקל, מחאה ששמה לה למטרה בדיוק את מטרות המחאה החברתית. התכנסות, הדדיות ורעות עם גופי, תוך שינוי בהרגלי הצריכה. באותו חודש הרגשתי שהושפעתי קשות ושאני והמהפכה החברתית, חד הם. בחודש ספטמבר, במקביל לניסיונות הרשות הפלסטינית להכריז על מדינה עצמאית באו"ם, התמודדתי עם ניסיונות הכרזת העצמאות של בני שהחל כתה א'. המדינה ואני נדרשנו לבניית אסטרטגיות ודרכי פעולה מחוכמות להתמודדות יעילה. את התוצאות של אלו גם אני וגם המדינה נראה בעתיד לבוא. בנובמבר, בזמן שאופרה ווינפרי, אחת הנשים המשפיעות ביותר בעולם, המסמלת עבורי העצמה נשית, יוזמה וכריזמה יחד עם נשיות, נדיבות ורגישות, קיבלה הכרה על פועלה ההומניטרי וזכתה באוסקר למפעל חיים, החלטתי לחזור לפעילות התנדבותית בתקווה שאוכל, אם לא לשנות את העולם אז לפחות לנסות ולהיטיב עימו. אכן שנה מהפכנית עברה על העולם. עו"ד שימי קדוש שנת 2011 תיזכר כשנה שבה יצאו המוני בית ישראל לרחובות כדי לדרוש צדק חברתי. כמה סמלי שממש באותה השנה ובסמוך לאירועי המחאה, גם השכנים שלנו מסביב לביצה המזרח-תיכונית יצאו לרחובות במה שכונה "האביב הערבי". אחרי האביב הגיע הקיץ ולאחריו הגיעו הגשמים, ועם הגשמים נעלמו התקוות לכל הרוחות, ממש כמו בשיר של בוב דילן: "אין לי תשובות וכל התקוות, הלכו להן לכל הרוחות". אחרי שהעם לא מצא צדק, אולי ינסה הצדק את מזלו למצוא איזה עם חברתי, אחד כזה שלא נח על זרי הדפנה אחרי הפגנה אחת מוצלחת, כזה שלא מוכן לקבל מינוי וועדה כפתרון לבעיות האמיתיות שלנו כאן, עם שיכול להישיר מבט לנבחריו ולומר להם: אם לא תרדפו אחרי הצדק, בסופו של יום הצדק ירדוף אתכם )בתקווה שאמירה זו לא מקימה כנגדי עילה של לשון הרע בתעריף לילה מופרז של 300,000 ללא הוכחת נזק(. בשוליים הסהרוריים של השנה הסהרורית הזו, מנסים כמה מחוקקים סהרוריים לחוקק חוקים סהרורים ובכך לסתום את הגולל על אותו אביב קסום, שעם בוא החורף שקע בתרדמת עמוקה כמעט כמו העצים שבשלכת. ואולי זה התפקיד שלנו - המשפטנים, לעשות מעט פחות לביתנו ומעט יותר לחברה סביבנו. לא רק תיק "פרו בונו" על מנת לטהר את המצפון, אלא עמידה איתנה בחזית המאבק על דמותה של המדינה, דמותו של ביהמ"ש ושמירה על ישראל שלנו כמדינת חוק עצמאית ודמוקרטית. 8 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

הניצחון על הפרקליטות יאיר נתיב* בחרתי להתייחס לעליהום התקשורתי על פרקליטות המדינה. השנה עמדה בסימן מתקפה על הפרקליטות: הצדיקים המוחלטים, עו"ד וינרוט ואהוד אולמרט, מול הרשע, פרקליט המדינה, משה לדור. כאילו שאלה תמימים וזכים וזה מטרתו צבירת כוח ורצון להזיק לאינטרס הציבורי. כוחניות, כנופיית שלטון החוק, מה לא נכתב על מוסד הפרקליטות. חלק ניכר מכתבי המשפט והעורכים מבינים בתקשורת אבל לא מבינים במשפטים. הדבר גורם לרדידות בסיקור. כך, כתב )או חמור מכך: עורך שמחליט על הכותרת( ללא רקע משפטי, יכול לקרוא רק את השורה התחתונה. הוא קורא שעו"ד וינרוט לא הורשע ומשם קצרה הדרך לכותרת עילגת. בעייתיות ביחסי הציבור של המדינה היא סיבה מרכזית יותר - תוקפים את הפרקליטות, פעמים רבות לא בצדק, בגלל שאין לה מערך יחסי ציבור משומן. הפרקליטות אמנם משווקת את עצמה, אבל לא עם אמצעים של מערך השיווק האזרחי, וכך עיתונאים תומכים בצד שיש להם אינטרס אצלו -"תביא לי חומר, ואכתוב עלייך דברים טובים". זאת כשהפרקליטות גוזרת על עצמה מגבלות שהצד שכנגד לא יטיל על עצמו מבחינת מתן תמונה נכונה ולא מסולפת, בצד האזרחי - אלה הצדיקים, כמו שכתבנו - אין חוקים. גם אם בפרקליטות מורידים את הכפפות לפעמים, זה נעשה באופן מינורי ביחס לצד האזרחי. כך או כך: במקרה של עו"ד וינרוט, איזו סיבה הייתה ללכת לעו"ד שלא נחשב מומחה במיסים ולשלם לו מיליונים כדי שיפנה לפקיד שומה? יודעים מה? נניח שאכן הפרקליטות שגתה. קטונתי מלהכריע בסוגיות משפטיות בהן מעורבים שני מומחים מהגדולים בארץ. אבל היגיון בריא קיים. נניח שאכן שגתה, בסיקור התקשורתי שלה יש לנהוג בה כבכל מוסד שלטוני. היא לא חסינה - כשהיא שוגה יש לתקוף ולבקר אותה. אלא שכשעושים זאת, יש לדאוג לאיזון ראוי ולמחשבה על האינטרס הציבורי, למשל, במניעת שחיתויות. לדאוג לכך שמניעי הסיקור יהיו טהורים במידת האפשר )לא נשלה את עצמנו שהסיקור העיתונאי יכול להיות חף מאינטרסים( ושלא מנפחים דבר. שנשלה את עצמנו שזה הולך להשתנות לקראת השנה הבאה? * סטודנט במסלול משולב של תואר ראשון למשפטים ושני למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. כותב במגוון כלי תקשורת, וביניהם ynet צדק חברתי גם בתעבורה עו"ד תומר גונן בקיץ האחרון, כמו רבים אחרים, שפשפנו עינינו למראה מאות האלפים שיצאו לכיכרות, שלא כמו הפגנת ה- 400,000 ההיא מתחילת שנות השמונים )היו או לא היו?( כאן באמת יצאו יותר מ- 400,000 מפגינים לרחובות ולא בגלל אירוע נקודתי אלא פשוט למען חיינו כאן במדינה או בסיסמת הקרב שנשמעה שוב ושוב - "העם דורש צדק חברתי". הייתה זו סיסמא אחת למגוון רחב של דרישות, שהבסיס לכולן הורדת הנטל ממעמד הביניים הן בתחום המיסוי, רכישת קרקע למגורים ועד פתרונות שייקלו על מעמד הביניים בנשיאת המדינה מבחינה כלכלית. מאז אנו בודקים את "ההישגים" של המאבק, אבל ניתן לומר בפה מלא, שכל דוברי הממשלה הסכימו שהנטל על מעמד הביניים והשכבות החלשות קשה מידיי ויש להקל. אולם, יוזמות חקיקה של משרד התחבורה בתחום התעבורה מעלות שאלות רבות ובכללן -האם זו שנותנת בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 9 2011

סוף שנה מ"פה" מקפידה לקחת מאיתנו מ"שם"? בנובמבר התבשרנו כי שר התחבורה, מר ישראל כץ, העביר לועדת הכלכלה הצעת חוק שעניינה העלאת הקנסות ב 50%. למה? ככה! לא זכור לי שקראתי מחקר אחד שהראה קשר ישיר בין גובה הקנס ומניעת תאונות דרכים אולם הדבר כלל לא נלקח בחשבון, מה שמעיד כי מדובר במס נהגים לכל דבר ועניין. לכן יש לשבח את ח"כ כרמל שאמה, יו"ר ועדת הכלכלה, שגרם לשר לבטל את המס הישיר הזה ולגנוז לעת עתה את תוכניתו. עם זאת, עיון בתזכיר החוק, שהוגש ע"י הממשלה בעניין תיקון פקודת התעבורה, מראה בבירור כי המס הבא כבר נמצא בצינור החקיקה ולענייננו נקרא לו "מס הגישה לערכאות משפטיות". הרעיון המסתתר בין דפי התזכיר מלמד כי אדם שקיבל קנס תעבורה ויירצה להישפט, ישלם פיקדון בגובה הקנס ורק אז תותר לו גישה לערכאה משפטית; אם יורשע - על סטיב ג'ובס ומקדשי האלף השלישי פרופ' שולמית אלמוג* בפרק המשלב ביקורת תרבות עם בדיון ב"המפה והטריטוריה", מתאר מישל וולבק ציור שאינו קיים; יצירה דמיונית פרי עבודת גיבור הרומן, האמן ג'ד מרטן. כותרת היצירה היא "ביל גייטס וסטיב ג'ובס משוחחים הקנס שיוטל עליו יהיה פי 1.5 מהקנס המקורי. זהו בפירוש מס לעשירים, שיאפשר להם גישה לביהמ"ש ואילו לשכבות החלשות, שנאבקות גם כך על קיומן היומיומי, מס זה יהיה מותרות, ולא בסדר עדיפויות ראשוני, בוודאי לאור אחוזי ההרשעה הגבוהים בבתיהמ"ש. מכאן, שאנשי השכבות החלשות יזנחו את ההתמודדות המשפטית הזו וישלמו את הקנס המקורי. גם ככה אנשי הפריפריה נוסעים יותר, בהעדר תחבורה ציבורית נאותה, משתמשים בתשתיות גרועות שגורמות לתאונות רבות יותר ואיתן גם "מבצעי אכיפה" של משטרת התנועה המייצרים יותר דוחות תנועה וקנסות. אם כך, אולי הגיע הזמן להפסיק לחלוב את הנהג הישראלי ולהטיל עליו עוד ועוד מיסים? גם לנהגים, ובמיוחד בפריפריה, מגיע צדק חברתי אמיתי ולא מיסים נוספים שיוטלו בדלת האחורית במסווה של טיפול בתאונות הדרכים. על עתיד עולם המחשבים")מצרפתית - רמה איילון, בבל(. הציור חושף את גייטס באמת שלו, כאדם המאמין באופן עמוק ומוחלט, ומתוך נינוחות מאושרת, במהלכיהם הנכונים של "יד נעלמה" מסתורית ושל קפיטליזם הגון: "תהיינה אשר תהיינה התהפוכות ודוגמאות-הנגד הגלויות, השוק, בסופו של דבר, תמיד צודק, טובת השוק מזוהה תמיד עם טובת הכלל." ג'ובס, לעומתו, מצוייר כשהוא כחוש מחולי, אחוז בכאבים ובספקות, ומבטו משקף עצבות לא-מוגדרת של פרידות. הוא וגייטס מצויירים כשהם שקועים במשחק שחמט, כשג'ובס נמצא לכאורה בעמדת נחיתות ברורה. ועם זאת, "היה זה ג'ובס, הקפוא במקומו, החלוש, הנתון בעמדה מפסידה, שעשה רושם שהוא מנהל את המשחק... נדמה שהוא יכול, בעזרת אינטואיציה מזהירה לגבי מוצר חדש, להשליט על השוק בבת אחת כללים חדשים". אולם, מובן שג'ובס כמו גייטס, הפליא לנווט דרכו במיומנות עילאית לעבר קטיפת פרסי-העל שמציע השוק. ואמנם "קיצור תולדות הקפיטליזם" הוא כותרת חליפית שמציע וולבק לתמונה הבדיונית אותה הוא מתאר. אולם את ג'ובס, כנראה, לא הפעילה אמונה נינוחה ונלהבת בהגינות הקפיטליזם ובצדקתו, אלא שלהבת פנימית המזכירה כוח- יצירה אמנותי, והאדישה לפילוסופיה של הקפיטליזם. הבערה שניכרה בו מאפיינת לעיתים נביאים ומטיפים, כמו גם אמנים וממציאים גדולים. ההמצאה הגדולה ביותר שנפלה בחיקו של ג'ובס, המצאה שאת המפרט המדוייק שלה נטל כנראה עימו, הייתה היכולת הייחודית ליצור ולתחזק בקרב המונים מערכות-הפעלה פנימיות-רגשיות. יכולת זו הנביעה את היחס האמוציונאלי המיוחד למוצרי החברה-האם הניכר בחסידי "אפל", ואת הציפייה הדרוכה, טעונת הרגש, בה המתינו לכל התגלות חדשה שהאב-המייסד עמד להעניק להם את ההזדמנות לחוות לצידו. ג'ובס עצמו טיפח, כידוע, את הייחוד הזה בשורה 10 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

של אמצעים. למתבוננים מבחוץ בסניף "אפל" הממוקם בכל עיר גדולה בעולם )הסניף שבתמונה נמצא ברחוב ריג'נט במרכז לונדון( יש תחושה כי לפניהם מעין מקדש, ולא עוד חנות לרכישת מוצרים דיגיטליים. בתוך המקדש הזה משמשים בקודש אנשי המכירות, במדיהם הכחולים-שחורים ותגי השם הגדולים התלויים על צווארם, ומאפשרים להמון חסידים ותיקים וחדשים להצטרף לאחת החוויות המרגשות ביותר שחיים במאה העשרים ואחת עשויים לזמן. כל שנדרש לעשות, כדי ליטול חלק בריגוש הזה, הוא סיגול אישי של חפצי-פולחן אופייניים. אין זה מפתיע שמותו של ג'ובס נחווה כמות כהן גדול, שאפשר שיהפוך בזיכרון הקולקטיבי העתידי למעין אל. קשה לדעת אם יעלה בכוחה של חברת "אפל" לשמר את הלהט האמוני האופף אותה, או שמא הפרידה מג'ובס היא גם פרידה מאותה יכולת מעוררת פליאה ליצור שדה של עיוות מציאות Field(,)Reality Distortion שאפיינה כידוע את הצלחתה. * הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה אש בכרמל עו"ד ליז אהרון שנה מלאה לשריפת הענק בכרמל, בה נספו 44 בני אדם, בהם סוהרים, כבאים וקציני משטרה בכירים והתכלו מאות דונמים של חורש טבעי. השריפה הותירה כ- 40 אלף דונם של חורש טבעי ויערות נטועי אדם שרופים. צמחיה ירוקה ומלאת חיים ששינתה בבת אחת את צבעה מירוק לשחור. לאחרונה, הודיעה פרקליטות מחוז חיפה כי בשל היעדר ראיות מספיקות, ייסגר התיק נגד שני החשודים בהצתה שגרמה לאסון הכבד. הסיבה לכך, עפ"י הפרקליטות, היא כי לא ניתן לקבוע ברמת וודאות מספקת מה היה מהלך האירועים המדויק שהוביל לשריפה, מה היו פעולות כל אחד מהחשודים באירוע עצמו ולאחריו, ובשל כך לא ניתן להעמידם לדין. לצד התחושות הקשות, העולות מהמאורע המצמרר, שיש המגדירים אותו השריפה הקשה בתולדות מדינת ישראל, ולמרות הכאב העז שנגרם בעטיה, היה בכל זאת משהו שחימם את הלב בכל הטירוף הזה. כמו תמיד, ברגעי משבר קשים, יודע עם ישראל להתאחד, לעטוף בחיבוק חם את כוחות הביטחון, ההצלה והכיבוי ולתמוך זה בזה כמה שיותר. אנשים פתחו את ליבם ואת בתיהם למשפחות שפונו מבתיהן, בתוך כמה שעות עשרות קבוצות נפתחו בכוונה לתמוך ולעזור, עסקים הציעו את עזרתם בתחומים שונים, החל מכלביות לטיפול בחיות המחמד של המפונים ועד למלונות שארחו את הכוחות שלחמו בשטח ומסעדות ששלחו את מיטב מאכליהם ללוחמים. האש כובתה, הכאב העצום על הנופלים נשאר, זמן רב עוד ייקח עד שהחיים בכרמל יחזרו לשגרה. אז מה בכל זאת השתנה, והאם די בכך בכדי למנוע את האסון הבא? מינהלת הכיבוי במשרד לביטחון פנים מקדמת כמה פרויקטים, שאמורים לכסות על שנים של הזנחה - אולי אפילו הזנחה פושעת, יקבע כנראה מבקר המדינה. המתוקשר מביניהם הוא טייסת הכיבוי, שמחקר של הכנסת כבר הספיק למצוא תקלות קשות בהקמתה. בכל זאת, הכבאים בצפון נשמעים מרוצים. מעבר לנושא ההצטיידות, מציינים בשירותי הכיבוי כי מתקיימת פעילות נרחבת של שינוי תורות לחימה באש ובעיקר של אופן שיתוף הפעולה בין הכבאים לבין שאר הכוחות בשטח וגופים אחרים, בהם קק"ל ורשות הטבע והגנים. שנהיה אופטימים? בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 11 2011

אישי מעו"ד הכתובת של החיילים עו"ד דנה נוף אני מתבוננת בחיילים ורואה את פני האימהות. צבא חכם הוא צבא אנושי כלפי חייליו במלחמה ובשגרה. גם כשנדמו קולות הקרב אני רואה את תפקידי בהפגנת דאגה לתנאי שירותם של החיילים רגע אחרי זכייתה בפרס מפעל חיים מטעם אגודת העיתונאים, הכתבת הצבאית וזוכת פרס א.מ.ת, כרמלה מנשה, מתפנה לשיחה על חשיפות,ה אומץ וקריירה בעולם של גברים אם למישהו יש מספר טלפון של כרמלה מנשה?אמא של חייל מטורטר" - ציטוט מאחד הפורומים ברשת. "שידור משדה הקרב זו עבודה פיזית קשה, מרתקת, מרגשת, מסוכנת, אבל מסודרת בנוהל. את מתורגלת, לומדת לא לאבד שליטה גם אם יורים מסביב. מבחינתי, העבודה העיתונאית האמיתית היא התחקירים, חשיפת העוולות, שינוי נהלים, שינוי פקודות, קריעת מסך ההסתרה, העלאת נושאים לסדר היום הציבורי, בעיקר בכל מה שקשור לקידוש החיים וכבוד האדם - החייל". כרמלה מנשה, האישה שלא זקוקה ליותר מלחיצה קטנה כדי לומר את שעל ליבה ולהמשיך לשעוט במרץ אל הסקופ הבא, מסבירה: "אני מתבוננת בחיילים ורואה את פני האימהות. צבא חכם הוא צבא אנושי כלפי חייליו במלחמה ובשגרה. גם כשנדמו קולות הקרב אני רואה את תפקידי בהפגנת דאגה לתנאי שירותם של החיילים. סיקרתי אירועים שמשקפים את עוצמת הכאב והמתח בדפי ההיסטוריה הישראלית - לילות מופרעים, נסיעות ברכב משוריין, לעיתים תחת אש, פחד עז על בתי, אלה, ועל ההורים, מלחמות שפירושן גם מאבק בקונצנזוס. מעולם לא השתייכתי למאמצי הסיסמא "שקט יורים". אני ממלאת את תפקידי מתוך הערכה רבה למפקדי צה"ל ולחייליו, אך עם תחושת שליחות ברורה של דיוק אמינות וחשיבה, להבחין בין עיקר לטפל ומהר, לדעת מה זאת ידיעה עיתונאית וללכת עם האמת עד הסוף, גם אם יש כאלה שהאמת מכבידה עליהם". אישי קצר מנשה גדלה בגבעתיים, בה היא מתגוררת כיום. ילדת סנדוויץ' בין שני בנים, תלמידה בינונית וחסרת ביטחון. "הבית היה בית של מהגרים שלא חינך להישגיות. הורי ילידי עיראק, באו ממשפחות אמידות שעזבו את סיר הבשר והגיעו לכאן חסרי כל, בגלל מה שכינו 'הכמיהה לציון'", היא ממשיכה. "החינוך עמד בראש סדר העדיפויות. מילות המפתח היו יושר, אמינות, הגינות וצניעות". על רקע זה, ההפתעה בבחירתה לצעוד אל קדמת הבמה הייתה גדולה שבעתיים. "מי דיבר אז על מעמד האישה או על פמיניזם? גידלו אותי על תפקידים מסורתיים: להתחתן, ללדת ילדים, לגדל אותם ולבשל". בתום השירות הצבאי ויתרה על טיול למזרח הרחוק וחיפשה עבודה. היא הגיעה באקראי ל"קול ישראל" והשתלבה בתפקיד מזכירת הטכנאים למשך מספר שנים. "נהניתי מהאווירה אבל לא הייתי מזכירה לתפארת מדינת ישראל. במקביל למדתי באוניברסיטת ת"א היסטוריה, סיימתי תואר שני בהצטיינות וכן סיימתי קורס עורכים וכתבים בקול ישראל. עברתי למחלקת החדשות, בהתחלה ככתבת צרכנות, כלכלה ובריאות ובהמשך - הייתי במשך חמש שנים כתבת פלילים. כשהכתב הצבאי עזב את תפקידו, פנו אלי מנהלי ושאלו אם אני מוכנה לקבל את התפקיד". לשרת את החיילים מאז נכנסה לתפקיד כתבת לענייני צבא חלפו 23 שנים, במהלכן חשפה שורה של מחדלים הקשורים למיגון החיילים, לניסויים שנעשו בחיילי צה"ל, מפקדים שהשפילו חיילים, תאונות אימונים, הטרדות מיניות, התעללות, "מפקדים שהסמכות העבירה אותם על דעתם", כהגדרתה. "חשפתי מקרים בהם מפקדים שולחים חיילים לכלא, שוללים את חירותם מבלי להכיר את חוק השיפוט הצבאי. הקלות שבה מפקד שולח חיילים מאחורי סורג ובריח בלתי נסבלת. יש מאות תלונות של חיילים שנשפטו, שמגיעות למדור דין משמעתי ומוחזרות לתיקון או מבוטלות משום שהן בלתי חוקיות. מפקדים שוכחים שכלא הוא פגיעה בחירותו של אדם. במהלך השנים נעשו כמה רפורמות בדין המשמעתי, אבל, לדעתי, לא מספיק. אין זה הגיוני או מוסרי, למשל, לשלוח שתי חיילות בחופשת שחרור לכלא, ל- 21 יום, רק משום ש'העזו' להיכנס למסיבה של קצינים. זו אטימות, התעמרות וניצול שררה וכוח, וזו רק דוגמה אחת". אפשר לסקר את תחום הביטחון בלי חליפה גברית? "אפשר. אפשר גם לסקר מלחמה תוך רגישות לעורף, והיום, כאם, אף יותר מבעבר - עם נחישות, אומץ לב לעיתים, סבלנות, שקדנות, מסירות והתמדה ללא לאות". וביקורת? "ספגתי, ולא מעט, ממי שחשבו שהאנושיות זו נישה וממי שניסו לקעקע את אמינותי ולחפש אינטרסים בדיווחים על מקומות שונים שבהם מקשים על שירותם של חיילי צה"ל ומעמידים אותם בדילמות בלתי אפשריות". אחרי כל כך הרבה שנים - אין אצלך שחיקה? "לא. אי אפשר לבצע את העבודה הזאת כשאתה שחוק. מדובר בעבודה קשה וסיזיפית שהיא אורח חיים. עבודה יומיומית ביום, בלילה, בשבתות ובחגים". והצבא השתנה במשך השנים? "יש שינוי, יש נהלים חדשים פחות דרקוניים. נושא תחקירים בעקבות תאונות אימונים עבר תפנית. בעבר, הורים שבנם נהרג קיבלו הודעה לאקונית: 'נהרג בעת מילוי תפקידו'. היום ההורים שואלים שאלות, מבקשים לראות תחקיר ולא מקדשים את הביטחון בצורה עיוורת. אבל עדיין ישנם מקרים של התעמרות. מתקשרים אלי עשרות חיילות וחיילים ומספרים על עוולות מקוממות שמפקדים זוטרים יכולים לפתור. וכן, אני מרגישה מעורבות; אני לחלוטין לא עיתונאית אובייקטיבית כשמדובר בהטרדות מיניות, בשימוש בכוח או בהתעללות. לעיתונאי צריכות להיות אמירה והשקפת עולם". 12 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

קצינת הקבילות ב- 30 שנות עבודתה ככתבת וכפרשנית לענייני צבא של קול ישראל, הדפה מנשה הצעות רבות שזרמו אליה מכלי תקשורת אחרים, והפכה לכתובת, לקצינת הקבילות הלאומית הבלתי רשמית של כל חייל וחיילת הנקלעים למצוקה ומבקשים יד תומכת וסעד. "מדובר בעיתונאית יוצאת דופן ומרשימה, שנתנה פרשנות חדשה ואמיצה לכיסוי התחום הצבאי - תחום "מפעל חיים" של אגודת העיתונאים ואוניברסיטת באר שבע. הפרס הוענק לה בכנס העיתונאים השנתי באילת. מנשה עוטרה בעבר בשורה של פרסים, בהם "פרס סוקולוב", פרס "אבירת איכות השלטון", פרס מנכ"ל רשות השידור, פרס מנהל הרדיו, פרס "אומץ" ועוד. בימים בהם עיתונאים מקיימים כינוסי חירום ומפגינים כנגד ניסיון לפגוע בחופש העיתונות באמצעות חוקים חדשים, יש חשיבות מיוחדת לפרס "מפעל חיים" שמעניקה לך אגודת העיתונאים. מה דעתך? מרכזי בהוויה הישראלית, הטביעה בו את חותמה ותרמה לו עמוקות... מטילה ספק ומקפידה לחקור ולבדוק דברים לעומקם בלא מורא ובלא משוא פנים", כתבה יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' וחברתה הטובה של מנשה בהמלצתה להעניק לה לפני שנה את פרס א.מ.ת על סך 200 אלף דולר, על הצטיינות והישגים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה, לאלה הרואים את המצוינות כדרך חיים ואת מיצוי היכולות האישיות כציווי ליצירת עולם טוב יותר לדורות הבאים. לאחרונה, אף פורסם כי מנשה זכתה בפרס "אני רואה בפרס אות כבוד לעיתונות חופשית, מקצועית ונטולת פניות. אני שמחה שאגודת העיתונאים, הארגון היציג של עיתונאי ישראל, בחרה להעניק לי את הפרס שיש לו חשיבות רבה דווקא בימים אלה ואני בטוחה שיש בכך מסר לכל מי שמתכוון או שחושב להצר את צעדיהם של העיתונאים. המתרחש בימים אלה מעצים את חשיבותו של שידור ציבורי חף משיקולים מסחריים ופוליטיים. אין כמו העיתונות בשימור אופייה הערכי-דמוקרטי של המדינה והצלחתה גם בדורות הבאים. הערך העמוק ביותר של בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 13 2011

אישי מעו"ד זה צריך להיות חד- משמעי וברור: חיילת לוחמת לא תסולק מתפקידה על רקע מגדרי. נקודה. האם יעלה על הדעת לסלק לוחם על רקע מגדרי?" הדמוקרטיה הוא חופש הביטוי. העיתונות היא מנוע לשינוי חברתי ולא אמצעי לביצור מיתוסים עתיקי יומין שהתרוקנו מתוכן, ולכן האחריות המוטלת עלינו כבדה". את מרגישה שיש ניסיון לפגוע בחופש העיתונות? "לדאבון לבי, העבודה העיתונאית אינה זוכה להערכה הראויה לה בציבור והופכת שק אגרוף של הממסד, כשהוא נחשף בקלונו. ביוזמות החקיקה החדשות האלה, מבקשים להלך אימים על התקשורת - על העיתונות, נשמת אפה של הדמוקרטיה. זה המסר. סגירת ערוצים, הצרת צעדים באמצעות חוקים חדשים זו פגיעה ומסר מסוכן". כשקצין סורח בקרוב צפויה להתקבל החלטת הועדה הצבאית לעיון בעונש בעניינו של אל"מ לשעבר )טוראי כיום( עאטף זאהר, שהורשע בעשרה אישומים של אינוס פקידתו במסגרת השירות הצבאי. כזכור, מנשה אמונה על חשיפת הפרשה והיא שהביאה את החיילת להגשת תלונה במצ"ח. מה עמדתך כלפי האפשרות שזאהר עאטף יזכה להקלה משמעותית בעונשו, למרות שמעולם לא הודה בביצוע המעשים שיוחסו לו בכתב האישום? "הוועדה לקיצור בעונש המורכבת מנציג שר הביטחון, נציגת הרמטכ"ל ונשיא ביה"ד הצבאי דרום החליטה, על דעת נציג הרמטכ"ל ונציגת שירות הביטחון, לשחרר את עאטף ממאסר שנה וחצי לפני תום תקופת המאסר. אל"מ ארז פורת היה בדעת מיעוט שיש להשאירו בכלא. מה שמעורר יותר מתהייה הינה העובדה שדווקא נציגים של צה"ל ומשרד הביטחון בוועדה, ובהם אישה, סברו שיש לשחררו למרות שלא הביע חרטה, לא הודה ולא הפנים את חומרת מעשיו. את הפרשה הזאת חשפתי לפני כמה שנים. זה לא היה פשוט. הגיעה אלי צעירה מבוהלת שהשתחררה מצה"ל וסיפרה לי על קצין מפקד שלה, שאנס אותה. היא חששה מאוד ואחרי כמה שיחות ובדיקות, כולל הקלטה של עאטף זאהר, ביקשה החיילת גם להגיש תלונה במשטרה הצבאית. לאחר התלונה שהיא הגישה ובדיקות שעשו במצ"ח, הוא נעצר ובהמשך הורשע ונדון לשש שנות מאסר בפועל. החיילת יושבת היום בביתה ולא יוצאת ממנו ומוכרת כפגועת נפש ע"י משרד הביטחון. אין ספק שיש שינוי מסוים בתוך הצבא במה שקשור להטרדות מיניות, אבל גם היום יש עדיין קצינים וחיילים שלא מבינים מהי הטרדה מינית, מה מותר ומה אסור. אני חושבת שכתב או כתבת צבאית חייבים לעסוק גם בתחומים חברתיים ולא רק ב'קצה של הטיל.' אנו מסקרים את הצבא, שהוא חלק מהחברה הישראלית. בעקבות חשיפת נושאים אלה נאסר בצה"ל על קיום מערכת יחסים בין מפקד לפקודה, כולל איסור על יחסים בהסכמה". "עיתונות בשבילי", מתוודה מנשה, "היא דרך חיים. תמיד האמנתי ביכולתו של המקצוע הקשה והסיזיפי שבו בחרתי להנחיל ערכים של הגינות יושרה והיעדר משוא פנים. עמידה במצב קשה כשיש קולות כל כך מאיימים בריש גלי, ובניגוד לעבר אין אפילו צורך להתנצל ויש התנכלות לחבריי העיתונאים שמעזים. אני רואה בדאגה את העובדה שנבחרי הציבור, שנזקקים לתקשורת כדי לבצע שינויים חברתיים, מנסים להפוך אותה מכלב שמירה לכלב כנוע שמתרפק על ברכי אדוניו. תקשורת לא יכולה לתפקד בלי חופש פעולה. עיתונות חופשית היא חלק מחירויות היסוד. 30 שנים אני בעיתונות ולא פעם הזדהם השיח הציבורי סביב התקשורת והיא הפכה להיות שק האגרוף והאשמה בכל חולייה של החברה הישראלית. את הימים הקשים ההם שרדנו בעזרת עבודה עיתונאית קשה, בעזרת חתירה לשקיפות ובעזרת האמת והכוח שבלי תקשורת חופשית, לעומתית וביקורתית לא תהיה דמוקרטיה בישראל". ובעניין ניסיונות השתקה - מה דעתך על "שירת נשים" והדרת נשים בצה"ל? "בצה"ל מתהדרים בשירות ובמספר גדל של נשים, הממלאות תפקידים משמעותיים ובמינוי אלופה, אבל כשצריך לקבל החלטה ברורה וחד-משמעית בעניינן של חיילות שמופלות בגלל היותן נשים, לא שמעתי, לצערי הרב, תגובה נחרצת. כולם מדברים על שירת נשים, אבל בעיניי חמור יותר מצב שבו חיילות לוחמות, שחתמו שלוש שנים כדי לשרת בגדוד תותחנים קרבי, נאלצות לעזוב את הגדוד רק משום שלגדוד הזה אמורים להגיע חיילי ישיבות ההסדר. לוחמות שעמדו בכל המטלות, סיימו מסלול ולוחמות לכל דבר. האם יעלה על הדעת דבר שכזה? ראש אכ"א, האלופה אורנה ברביבאי, מסבירה ש'נשים יוכלו לשיר בכל מקום, אבל ניתן גם מקום לשיקול דעתו של מפקד. איזה שיקול דעת הופעל כאן ע"י המפקד? ומה עושים בצבא? מקימים עוד ועדה. הרי לפני כמה שנים הוקמה ועדה שבחנה בדיוק את הנושא הזה ובראשה עמד האלוף יפתח רון טל. מה תמציא לנו הוועדה החדשה? זה צריך להיות חד-משמעי וברור: חיילת לוחמת לא תסולק מתפקידה על רקע מגדרי. נקודה. האם יעלה על הדעת לסלק לוחם על רקע מגדרי?" 14 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

תיאטרון חיפה מציג: קומדיה חדשה מאת: יסמינה רזה תרגום: נסים אלוני בימוי: נתן דטנר תפאורה: אבי שכוי תלבושת: אורן דר מוסיקה: רן בגנו תאורה: חני ורדי בהשתתפות: נתן דטנר, נורמן עיסא, אוהד קנולר 15 בדצמבר אזלו הכרטיסים! 19 17-16, בדצמבר שעה 20:30 בתיאטרון חיפה 31-28 23, 21-19, בינואר שעה 20:30 בתיאטרון חיפה 20 בינואר גם בשעה 12:00 בתיאטרון חיפה 1 בפברואר שעה 20:30 בבית ציוני אמריקה בת א הטבות ללקוחות ישראכרט למנויי מפעל הפיס 50% הנחה ברכישת כרטיס חניון התיאטרון רח פבזנר 27 כניסה מרח בלפור תיאטרון חיפה תיאטרון יוצר שינוי לרכישת כרטיסים: 04-8600500 www.ht1.co.il

פרופילאות עבריינים בבית המשפט ד"ר קרן שלו- גרין* שיטהפ חדשה, מעוררת עניין אך מעלה סוגיות חדשות רופילאות עבריינים, שיטה המשמשת בחקירות פליליות בתהליך בו יוצר הפרופיל מאבחן מאפייני אישיות ורקע של עבריינים, על בסיס עדויות התנהגותיות מזירת הפשע. המטרה - לנתח מה התרחש בזירת הפשע, איזה דפוס אישיות ביצע את העבירה ומהם מאפייני האישיות והרקע של העבריין. כמו כן, יש לעתים שימוש בנתיחה פסיכולוגית שלאחר המוות בשאלה אם המת היה קורבן פשע, התאבד, או מת כתוצאה מתאונה. המאמר נכתב במטרה להציג בקצרה את השיטה ולדון בבעייתיות בהצגתה כעדות בביהמ"ש ואת יוצרה כעד מומחה. הדיונים בשימוש בפרופילאות בבימ"ש התקיימו במדינות האנגלו-אמריקאיות-אוסטרליות ולכן אתמקד בהחלטות בתיהמ"ש שם. בשל קוצר היריעה מובא תמצות עיקרי הדברים בלבד. לעיון יסודי אנא פנו לסימוכין. האפשרויות ישנן שלוש שיטות מרכזיות של פרופילאות עבריינים: השיטה הקלינית מתבססת על ידע מקצועי של מומחים בהפרעות נפשיות, בדר"כ פסיכולוגים ופסכיאטרים המתמחים בתחום המשפטי. עבודתם מקנה להם ידע ייחודי בהפרעות אישיות ו/או התנהגויות חריגות כגון הטרדה מאיימת, סחיטה, הצתה, וכדומה. השיטה המוכרת יותר בתקשורת, של ה- FBI, המבוססת על פרסומי היחידה Behavioural Science Unit משנות השמונים, נפוצה יותר בארה"ב, על אף מחלוקת בעולם האקדמי לגבי בסיס החלוקה של עבריינים ועבירות לסוג מאורגן ולא-מאורגן. השיטה השלישית, הסטטיסטית, הנפוצה בבריטניה ובמדינות נוספות, נוצרה ע"י פרופסור,David Canter שטען כי פרופילאות צריכה לעמוד בקריטריונים מדעיים ולא להסתמך על ידע אישי או ניסיון מקצועי בחקירת פשעים. 1 בדר"כ כולל הפרופיל את המידע הבא לגבי העבריין: רקע דמוגרפי כגון גיל, מין, וחינוך; רקע משפטי כגון הרשעות קודמות; רקע מקצועי; רקע משפחתי; מנהגים ותחומי התעניינות כגון תחביבים; סוג רכב; התנהגות במרחב הגיאוגרפי, כולל מקום מגורים ומאפייני אישיות. חשוב לציין כי איכות הפרופיל וכמות המידע המוגש בו משתנים בין יוצר פרופיל אחד למשנהו. לא קיימת מתכונת קבועה או תקן בינלאומי של איכות שפרופיל מחוייב בו. כמו כן, אין תואר אקדמאי או מקצועי המאחד את יוצרי הפרופיל ברחבי העולם. ראייה? עדות? מידע תומך? בעוד שהשימוש בפרופילאות בחקירה משטרתית מקובל על בתיהמ"ש, קיים חשש להתיר פרופילאות כראייה וקבלת חוו"ד של יוצר הפרופיל כמומחה, במדינות האנגלו- אמריקאיות-אוסטרליות. בתימ"ש הראו חוסר מוכנות לקבל את רוב סוגי הפרופילאות כראייה במשפט הפלילי, בין אם הוגשו מטעם התביעה או ההגנה. עם זאת, השימוש בפרופילאות התקבל בדיונים לגבי סיבת המוות. במקרים אלה, הדיון התמקד במצב הנפשי של המת לפני מותו והראיה ניתנת לגבי האפשרות כי נרצח, התאבד או קיפח חייו מסיבות אחרות. קבילות הפרופילאות כראייה עומדת במרכז דיוני בתימ"ש. 2 Freckelton זיהה שש סוגיות של קבילות: מעמד הפרופילאות כתחום מומחיות המוגדר ע"י מאפיינים שונים, כדוגמת מהימנות; השימוש האפשרי בראיה לגבי 'נטייה' של עבריין וראייה לגבי 'אופי' העבריין; האם הערך של ראיית הפרופיל עולה על ערך ההשפעה המזיקה מסוג דיעה קדומה? האם פרופילאות צריכה להיות מסווגת כיוצאת מן הכלל וכספסרות? האם פרופילאות עוזרת לקידום המשפט או מקדמת שירות עצמי של העוסקים בו ועל כן אין להרשותה? האם הפרופילאות עוברת על סוגיית הדיון המוחלטת? פרופילאות כתחום מומחיות כדי שהפרופילאות תותר לעדות חייב יוצר הפרופיל, המוגדר כעד מומחה, להראות לביהמ"ש שהשיטה מהימנה. עליו לעמוד לחקירה נגדית ולהגן על יישום השיטה במקרה הנדון. במקרה בו מעיד מומחה לבליסטיקה, לדוגמא, ביהמ"ש יכיר מבעוד מועד את השיטה ולכן המומחה יצטרך להגן רק על חוות דעתו. במקרה של פרופילאות יהיה צורך בדיון לגבי השיטה. בתיהמ"ש במדינות האמורות עדיין מתדיינים בנושא כשמובאת בפניהם בקשה ספציפית לעדות של יוצר פרופיל. קיים מספר מועט של מחקרים שבודקים לעומק את הפרופילאות, כך שיש קושי בהערכת השיטה ואיכות הפרופיל שניתן למשטרה ו/או מוצג לביהמ"ש. במחקר שנעשה ב- 2003 נמצא כי ב- 80% מהמקרים לא הצדיק יוצר הפרופיל את חוות דעתו או הסביר על מה היא מבוססת. על כן, קיים קושי רב בהצדקת קבילות הפרופיל כשיטה מהימנה. 3 יוצר הפרופיל כעד מומחה 4 בארה"ב נושא קבילות עדות עד מומחה עלה בדיונים בתיקי Frye ו- Daubert. 5 ביהמ"ש קבע כי פרופילאות אינה מהימנה כשיטה חדשה 6 ולכן עדות יוצר הפרופיל כעד מומחה בעייתית. המבחנים אינם מיושמים בהכרח מחוץ לארה"ב, אך הם יכולים לשמש כאבן בוחן במדינות אחרות. באנגליה, עד לאחרונה, בתיהמ"ש היו פחות נוקשים אך בית הנבחרים דן בבקשה 7 להחמיר בקריטריונים לקבלת עדות מומחים בדומה למבחן.Daubert כשירות בנוסף, מומחיות יוצר הפרופיל בעייתית מאחר והעד המומחה חייב לעמוד בצורה נאותה בדרישות הכשירות כמומחה. הנושא מוחלט ע"י השופט, אך לא תמיד קיימת הנחייה מדוייקת איזה תואר/הכשרה מקצועית ישביעו את רצון ביהמ"ש. הבעיה חמורה במיוחד כשמדובר בשיטה חדשה יחסית, כמו פרופילאות. מאחר ואין תואר ספציפי 16 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

המכשיר יוצר פרופיל, לא ניתן להגדיר את גבולות יכולתו והכשרתו באופן ברור. תועלת מומחה יתקבל ע"י ביהמ"ש כשיציג מידע נוסף לניסיון וההבנה של השופט או חבר המושבעים. גם נושא זה יוחלט ע"י השופט. מחקרים בארה"ב ובאוסטרליה הראו כי יוצרי הפרופיל אינם בהכרח עולים ביכולתם על זו של בלשי משטרה או סטודנטים 8;9. על אף זאת, ביהמ"ש נוטה לקבל כי יוצר הפרופיל הוא בעל יכולת וידע גבוהים משל חבר מושבעים ו/או שופט, מאחר ובמרבית המקרים הדיון מתמקד בסטייה ספציפית. ערכה של ראיית הפרופיל רוב החלטות בתיהמ"ש במדינות האמורות התמקדו באופי ההסתברותי של הפרופילאות והסיכונים הנובעים מהסקת מסקנות בלתי הולמות של חבר מושבעים. במהותה, הפרופילאות היא קביעה של סבירות שעבירה מסויימת בוצעה ע"י עבריין, בשילוב הפרעות אישיות ו/או העדפה מינית. לדוגמא, אם במקרה אונס ייאמר כי האנס הוא זכר, באמצע שנות העשרים או תחילת השלושים, נמשך לצעירות, עבר התעללות מינית בעצמו, נוטה לפנטזיות מיניות, גר באיזור גיאוגרפי מסויים ונוטה למחשבות כפייתיות. כשהנאשם בעבירה תואם את המאפיינים הללו, נשאלת השאלה אם יש מקום לדון במידע זה ומהן הסכנות בהצגת המידע לחבר מושבעים. דיונים כאלה יכולים לסייע להגנה ולתביעה באותה מידה. ביהמ"ש בוחן אם השימוש בראיות נסיבתיות מסוג זה הוא לתועלת הדיון ואם ערכו עולה על הסיכון שלראייה זו יינתן משקל רב מדי. ביהמ"ש הקנדי, לדוגמא, מצא לנכון להפריד בין 'ניתוח זירת הפשע' ו'מסקנה פרופילאית', כשהראשון מתמקד במה ניתן ללמוד מזירת הפשע והשני בוחן מדוע עבירה בוצעה באופן, בשיטה, ובסגנון מסויים ומיהו העבריין שביצע אותה. 10 השיטות שונות לחלוטין זו מזו ומבוססות על שיטות מחקר שונות. מבחינת ביהמ"ש ישנם הבדלים מהותיים בתהליכים המדעיים המובילים לדעות המומחים המעידים. התרת השימוש בפרופילאות 11 במקרים מסויימים הירשו בתיהמ"ש עדות של יוצרי פרופיל. בארה"ב הורשו מומחים לתת עדות לגבי ייחודם של מספר מקרי פשע. במקרים אלה, יוצר הפרופיל העיד לגבי דמיון התנהגות העבריין במספר מקרי פשע, והגיש חוו"ד על פיה עבריין אחד היה אחראי לסדרת פשעים. משפט אחד עסק בשלושה מקרי רצח של נשים שעסקו בזנות. במשפט השני, הותרה עדות של יוצר הפרופיל במקרה בו חניקת הקורבן וההתנהגות בזירת הפשע היו ייחודיים לעבריין. 12 ביהמ"ש הקנדי מאפשר עדות של יוצר פרופיל כשנאשם מבקש להוכיח כי הוא והעבריין חולקים מספר מאפיינים, אך נבדלים זה מזה בתכונות אחרות. 13 ביהמ"ש העליון בקנדה איפשר עדות זו להגנה בלבד. ההתמקדות בדיון היא בתכונות הספציפיות של העבריין שביצע את העבירה ולא בנאשם. בנוסף, במשפט בו שני נאשמים עמדו לדין בגין עבירת פריצה לבית מגורים והצתתו, ביהמ"ש קיבל עדות של יוצר פרופיל כי לנאשם א' אין נטיות של מצית בזדון. 14 לסיכום, הפרופילאות הינה שיטה חדשה יחסית שבתי המשפט במדינות האנגלו-אמריקאית-אוסטרלית מוצאים בעייתית. כל עוד אין תואר ו/או הכשרה המבטיחים תקן קבוע, וכל עוד יש עניין בחוות דעתם של אלו העוסקים בתחום, הדיון בפרופילאות בבתיהמ"ש רק יתרחב. * מרצה בכירה ב- Institute of Criminal Justice Studies באוניברסיטת פורטסמות' שבאנגליה. מתמחה בקבלת החלטות גיאוגרפיות של עבריינים, עברייני רכוש, והתנהגותם במרחב של נעדרים. ניתן ליצור עמה קשר ב- Karen.shalev-greene@port.ac.uk 1 Turvey, B. Criminal profiling: an introduction to behavioural evidence analysis, Academic Press (2011). Canter, D. & Youngs, D. (2009). Investigative psychology. Offender profiling and the analysis of criminal action. Wiley 2 Freckelton, I. (2008) Profiling evidence in the courts. In Canter, D., & Zukauskiene, R. (Eds) Psychology and Law. Ashgate. 3 Alison, L., Goodwill, A., Alison, E. (2005). Guidelines for profilers. In Alison, L. (Ed.). Forensic psychologist s casebook. Willan. (pp.235-277). 4 Ormerod, D. & Sturman, J. (2005). Working with the courts: advice for expert witnesses. In. In Alison, L. (Ed.). Forensic psychologist s casebook. Willan. (pp.170-193). 5 Frye v. United States, 293 F. 1013 (DC Cir. (1923). Daubert v. Merrell Dow Pharmaceuticals, Inc. (1993) 509 U.S. 579, 589. 6 Krauss, D. A., & Cassar, D., & Strother, A. (2009). The admissibility of expert testimony in the United States, the Commonwealth, and elsewhere. In Kauss, D. A., & Lieberman, J. D. (Eds.). Psychological expertise in court. Psychology in the courtroom volume 2. Ashgate. (pp. 1-24). 7 http://www.justice.gov.uk/lawcommission/docs/ cp190_expert_evidence_consultation.pdf 8 Pinizotto, A.J. and Finkel, N.J. (1990). Criminal personality profiling: an outcome and process study. Law and human behaviour, 14, 215-233. 9 Kocsis, R., Hayes, A., & Irwin, H. (2002). Investigative experience and accuracy in psychological profiling of a violent crime. Journal of Interpersonal Violence, 17(8), 811-823. 10 R v. Ranger (2003) 78 CCC (3d)375 11 Ormerod, D. & Sturman, J. (2005). Working with the courts: advice for expert witnesses. 12 Pennell v State (1991); State v Code (1999). 13 The Queen v Mohan (1994). 14 R v L-J (2000). Thompson (1995) בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 17 2011

הגשרים של מחוז חיפה עו"ד אורית אסנין* דרוש פרטנר! ה חשיבות נוכחותו של הנציג הנכון בחדר שאלה אם יש פרטנר ומי הפרטנר או הנציג המתאים למו"מ בשם כל אחד מהצדדים, הינה שאלה חיונית בכל משא ומתן ובהליך גישור בפרט. דוגמא חיובית למלאכת בירור הפרטנר המתאים בחדר הגישור, ניתן לראות בסכסוך שהסתיים לאחרונה בחיפה כימיקלים. דוגמא בעייתית לכך ראינו, לצערנו, בסכסוך הרופאים. בתחילת הליך גישור ולעיתים גם במהלכו, נדרש המגשר לוודא כי נציגים היושבים בחדר הגישור "בשם" הצדדים, מוסמכים לנהל מו"מ בשמם, לחתום על הסדר גישור עבורם ולוודא את יישומו בפועל. סט הוראות למגשר המתחיל ידגיש שעל הצדדים עצמם להיות נוכחים בגישור. כשמדובר באנשים פרטיים, הסוגיה קלה והעדר צד, ברור מאליו מעצם אי נוכחותו. או אז נדרש המגשר לבחון היטב אם האחרים המצויים בחדר מטעמו של הצד החסר, עורכי דין ו/או נציגים אחרים, בקיאים בעובדות ומוסמכים לנהל מו"מ ואף להסכים על פתרונות איכותיים וברי יישום. כשהצד הרלבנטי הינו גוף: חברה, שותפות, קבוצות )כגון חברי מפלגה, ארגון עובדים(, או משרד ממשלתי ואח', השאלה מיהו הפרטנר הדרוש למו"מ, עלולה להיות מסובכת במיוחד. זהות הנציגים היושבים וסמכותם משליכים על השאלה אם יש טעם לקיים את ההליך. האם אפשר להתקדם בבירור המחלוקת במציאת פתרונות ועד לחתימה על הסכם, או שמא הנציגים הנוכחים בתחילת הגישור אינם כשירים לייצג את הקבוצה או הארגון כולו או, אינם מתאימים לשאת על כתפם את ההליך עד לסופו? לעיתים, עולה בישיבה הראשונה שנציגים נוספים או אחרים נדרשים בהליך בישיבות מאוחרות. קיימות דוגמאות מרובות למורכבות שאלת קיומו של פרטנר בחדר הגישור. בעת שהמדינה היא צד לגישור, בתיקים גדולים בהיקפם הכלכלי, נדרש אישורו של החשב הכללי לכל פשרה החורגת מסמכותו של חשב המשרד המקצועי. או אז, רצוי לברר כבר בתחילת ההליך מי הנציגים היושבים בחדר ומה היקף סמכותם הכלכלית. אין די בנוכחות נציגים מקצועיים מטעם משרד הממשלה הרלבנטי שהם יודעי הדבר בפרטי הסכסוך. במקרה בו הסכומים במחלוקת עוברים את סמכותו של חשב פנימי במשרד זה או אחר ודרוש אישורו של חשב כללי, על המגשר לבקש את נוכחותו של נציג החשב הכללי בהליך, או לפחות כשותף בשלב גיבוש ההצעות. כשצד לגישור הינו רשות מקומית- רואים לא אחת הורדת ידיים בין הדרגים הפוליטיים לפקידות המקצועית. מי נותן את הטון? מי רשאי לחייב בחתימתו? מי מחליט בפועל? מי צריך לשבת ליד השולחן בעת המו"מ? כל שאלה לגופה, כל גישור והתשובה הנכונה לו, לעיתים בכל ישיבה תשובה שונה אף באותו ההליך. כאמור אין כמו דוגמאות עדכניות על מנת ללמוד את התורה כולה. חיפה כימיקלים - הישג של כלל העובדים לאחרונה, הסתיימה שביתה בת שישה חודשים של עובדי חיפה כימיקלים. בארגון עובדים חמש מאות עובדים בארבעה מעמדות - עובדים דור א' עובדים דור ב' עובדים בחוזים אישיים ועובדי קבלן. המחלוקות נסובו סביב דרישות לשיפור תנאי השכר לעובדים. לכאורה שני צדדים למחלוקת: ההנהלה מחד והעובדים מאידך. נראה פשוט ולא כך הוא. התשובות לשאלות מיהו הפרטנר המייצג את העובדים במו"מ, את מי מהעובדים הוא מייצג ומהן סמכויותיו, היוו בסיס הכרחי ביכולת לקדם את המו"מ ולאופי ההבנות שהושגו לבסוף. בתחילת המו"מ בין העובדים להנהלה, יוצגו העובדים ע"י נציגי ההסתדרות, שלכאורה שימש כפרטנר ליד השולחן, ובפועל התברר שלא. כבר בשלבים מקדמיים של המו"מ נשמעו טענות מטעם העובדים שההסתדרות אינה תומכת בדרישותיהם, אינה מייצגת אותם כראוי )או חלק ניכר מהם( ומצדדת בהנהלה. העובדים טענו כי ההסתדרות דואגת בעיקר לעובדי דור א', שכבת העובדים החזקה ביותר ממילא, תוך התעלמות מיתר הדרגים. כך מנציחה ההסתדרות את הפער הקיים בין המעמדות השונים ומקריבה, לטענת העובדים, את המעמדות הנמוכים לטובת קבוצה קטנה של עובדי דור א'. ההסתדרות טענה שתוספות השכר הנדרשות ע"י העובדים אינן ריאליות. לאור המחלוקות ועל מנת להשיג תמיכה רחבה של מרבית העובדים בנציגם במו"מ עם ההנהלה, החליטו העובדים, בצעד חריג, לפנות לארגון חלופי "כוח לעובדים", על מנת שייצג את כלל העובדים במו"מ מול ההנהלה, במקום נציג הסתדרות. לכאורה אותו צד, אך בפועל, הפרטנר למו"מ השתנה. כעת לנציג בחדר המו"מ היה גב חזק ממכלול העובדים ובהתאם לכך שונו דרישות העובדים ובעקבותיהם תוואי המו"מ. 18 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

בסופו של המו"מ ניתן לומר שההישג החשוב ביותר של העובדים היה השוואת תנאי השכר של עובדי דור ב' עם אלה של עובדי דור א'. חיפה כימיקלים הינה מראה למצב בעייתי במפעלים או בארגונים גדולים בארץ בהם ועדים חזקים )שלכאורה, מייצגים את כלל העובדים במאבק מול ההנהלה(, נלחמים עבור קבוצה קטנה ומיוחסת בעוד שחלק גדול מהעובדים מביטים מהצד ביודעם שפירות המאבק/השביתה, לא יגיעו אליהם. בחיפה כימיקלים נעשה בירור ענייני מיהו הנציג המתאים לייצג את העובדים. הוועד החליף את הייצוג מההסתדרות לכוח לעובדים ובכך לא נטש את עובדי דור ב' ולחם כארי גם על תנאיהם. זהות הפרטנר ליד השולחן השליכה ישירות על טיב ההסכמות ועל שביעות הרצון של מרבית העובדים מההסכם. אמנם השביתה התארכה מאד והקשתה על העובדים שלא קיבלו שכר בימי השביתה אך ההישג הגדול שהורחב מעגל העובדים אליהם כיוון המו"מ ושתנאי עבודתם שופרו במסגרת ההסכם שנחתם בפועל. כשאין הסכמה על הייצוג - סכסוך הרופאים בניגוד לחיפה כימיקלים, בגישור הרופאים, בסבב שהסתיים באוגוסט 2011, חזינו בסדקים עצומים בחוסנו של ההסכם וזאת בטרם יבשה הדיו על החתימות. למרבה השמחה, ממש בסמוך לירידת המגזין לדפוס, יותר מ- 4 חודשים אחרי שנחתם הסכם הגישור הקורס של אוגוסט 2011 נחתם בדצמבר הסכם בעזרתם של חברנו עו"ד מוטי מירוני וכבוד השופט בדימוס זמיר. כולנו תקווה שאכן ההסכם החדש יביא מרגוע, שקט ומזור למערכת הרפואה הציבורית. ואולם, הדרך מאז הסכם הרופאים אוגוסט 2011 ועד להסכם גרסת דצמבר - ראוי שתילמד. ב- 23 לאוגוסט הודיעו נציגי ההסתדרות הרפואית )הר"י( ונציגי האוצר, כי נחתם הסכם לתשע שנים הכולל תוספות שכר, תוספות תקנים והטבות לרופאי הפריפריה. יו"ר הר"י, ד"ר אידלמן הפסיק את שביתת הרעב שהחל כאמצעי לחץ על האוצר ולרגע נראה כי הוא יכול להשמין מנחת לאור ההישגים. מחשבות לחוד ומציאות לחוד. ביום בו נחתם ההסכם הפגינו רופאים מתמחים נגד ההסכם המתגבש ונגד סמכות ד"ר אידלמן לחתום עליו. ההסכם שנראה היה כי הביא לקיצו את מאבק הרופאים על שכרם, פתח סאגה מכוערת שבה מטולטלת ומזועזעת המערכת הרפואית כמעט ללא הפסק הכול סביב טענות באשר לתנאים שהושגו וטענות לפיהן ההסכם הושג "תוך הפרת חובת הייצוג ההוגן" - טענות לפיהן הר"י והעומד בראשה לא ייצגו נאמנה את כלל הרופאים. כפטריות אחר הגשם צצו עוד ועוד קבוצות שמחו כנגד ההסכם, וטענו כנגד איכות ייצוגה של הר"י את ציבור הרופאים: את מי ייצגה הר"י והאם העומד בראשה היה מוסמך לחתום על הסכם מבלי לקבל קודם אישור מהרופאים? מי הם "הרופאים" - הרופאים ככלל? רופאי המרכז? רופאי הפריפריה? המומחים? המתמחים? הסטאז'רים? שוב ושוב פנו הצדדים למו"מ שלא הוביל להסכמות. בסבב המו"מ האחרון ( נכון למועד כתיבת כתבה זו(, הוחלש מאד מעמדו של ד"ר אידלמן ונציגי הפלגים בקרב הרופאים דנים ישירות עם המגשרים. אם לא די באנדרלמוסיה בקרב הרופאים בשאלת ייצוגם במו"מ, הרי שגם בשאלה מיהו הנציג המתאים מטעם המדינה, נוכחנו שאפשר לטעות: ד"ר גמזו מנכ"ל משרד הבריאות נחשד גם הוא, בשלב כלשהו, כמי שאינו מייצג באופן ראוי את הצד אותו לכאורה נשלח לייצג ותחתיו מונה פרופ' מור יוסף כמומחה מייצג למשימת ההידברות מול הרופאים. מי באמת מוסמך לייצג את הרופאים בשולחן המו"מ ומי נציג הממשלה? שאלות קשות; מתפטרים רבים; מערכת שוקעת ותוהו ובוהו וחושך במחל)ו(קות בבתי החולים. שאלות זהות הפרטנר או הנציג המתאים ליד השולחן, הוכחו כשאלות מיליון הדולר בסכסוך הנוכחי. ואין מדובר במיליון דולר "בלבד" אלא במיליארדים רבים ובעתידה של מערכת הבריאות כולה כאשר בלב המחלוקת לא מצויים תנאי השכר אלא הייצוג ההולם לאינטרסים של תת-גורם זה או אחר סביב לשולחן. הדרך בה צעדה מערכת הבריאות, החל מפרוץ הסכסוך, דרך ההסכם מאוגוסט 2011, גלי ההתפטרות ההמוניים שבאו אחריו ואינסוף ההליכים בערכאות השונות עד, אם בכלל, חתימה על הסכם גישור בגרסת חורף 2011, ראוי שתילמד כתמרור אזהרה למנהלי מו"מ בעתיד. על כל נושא ונותן בכלל ומגשר בפרט לזכור: כשלא יושבים נציגים מוסמכים בשולחן המו"מ, עלולים המאמצים המושקעים במו"מ להיות, במקרה הטוב, בבחינת ברכה לבטלה ובמקרה הנוכחי והחמור, בבחינת פצצה מתקתקת המתפוצצת לצדדים בידיים בקול תרועה רמה וכואבת. * יו"ר ועדת הגישור ועדים חזקים נלחמים עבור קבוצה קטנה ומיוחסת בעוד שחלק גדול מהעובדים מביטים מהצד ביודעם שפירות המאבק/ השביתה, לא יגיעו אליהם בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 19 2011

יום המכירה עו"ד פטריק אלגז* בהעדר הגדרה ברורה לתיבת המילים "היום שבו הושלמה המכירה", נשאלת השאלה: מהי הפרשנות הראויה שיש ליתן לסעיף? מהו 'יום המכירה' בעסקאות מקרקעין הנעשותב במסגרת הליכי הוצאה לפועל מאמרי אבחן אם יש בהחלטת ועדת הערר שליד ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, ב-ו"ע 1284/09 שעלים ניהול נכסים ואח' נ' מס שבח ת"א 1 )להלן: "עניין שעלים"(, כדי לשנות את הגישה הנוהגת, על פיה בעסקאות מקרקעין, הנעשות במסגרת הליכי הוצל"פ, יהיה יום המכירה, לצורך חוק מיסוי מקרקעין, היום בו אושרה העסקה ע"י רשם ההוצל"פ. כידוע, כוללת הגדרת המונח "מכירה", שבסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין שבח ורכישה, התשכ"ג- 1963 )לעיל ולהלן: "החוק" או "חוק מיסוי מקרקעין"( שורה ארוכה של פעולות שיראו כ"מכירה" לצורך החוק. כשבאים לחשב את השבח והמס בגין השבח, או כשמבקשים לבחון את המועד בו על הצדדים לדווח למשרד מיסוי מקרקעין על קיום עסקה, נדרשים אנו ל"יום המכירה" או "יום הפעולה", המוגדרים, בסעיף 19 לחוק מיסוי מקרקעין, כיום שבו נעשתה המכירה או הפעולה באיגוד. באשר למכירת מקרקעין במסגרת הליכי הוצל"פ קובע סעיף 19)1( לחוק כי יראו כיום המכירה את "...היום שבו הושלמה המכירה או הפעולה על ידי הרשות המוסמכת לכך". בהעדר הגדרה ברורה לתיבת המילים "היום שבו הושלמה המכירה", נשאלת השאלה: מהי הפרשנות הראויה שיש ליתן לסעיף? מתי נאמר, בעסקאות של מכירת מקרקעין )או ביצוע פעולות באיגוד( במסגרת הליכי הוצל"פ, כי המכירה או הפעולה הנעשות ע"י הרשות המוסמכת לכך, הושלמו? תנאי מתלה בע"א 489/89 אלדר שרון נ' מנהל מס שבח מקרקעין, מיסים ו- 4, עמ' ה- 76 )להלן: "פרשת אלדר שרון"(, נדרש ביהמ"ש לשאלה מהו יום המכירה בחוזה שבו תנאי מתלה. באותו מקרה נקבע כי חוזה עם תנאי מתלה הינו חוזה שלם מרגע כריתתו, בעל תוקף משפטי מחייב מאותו מועד ומשכך, יום המכירה בחוזה מעין זה הינו יום כריתת החוזה וחתימתו. באשר לעסקאות הטעונות אישור בימ"ש נקבע, באמרת אגב, כי הדין עשוי להיות מעט שונה וכי "יום המכירה" ייחשב יום מתן האישור ע"י ביהמ"ש לאותן עסקאות. חוזר מיסוי מקרקעין - 44/92 יום המכירה במכר מותלה )מיסים ז- 1, עמ' ג- 9 ( מבהיר את הכללים שנקבעו בפרשת אלדר שרון. בהסתמך על ההלכה שם קובע החוזר כי "יום המכירה" בחוזה מותלה הוא יום חתימת החוזה ואילו לגבי עסקאות הטעונות אישור ביהמ"ש, יום המכירה יהיה יום מתן האישור. הוראת ביצוע מס שבח - 25/96 יום המכירה בעסקאות טעונות אישור בית המשפט )מיסים יא- 1, עמ' ג- 79 ( משקפת את עמדת רשות המיסים באשר להגדרת "יום המכירה" בעסקאות מקרקעין )מסוגים שונים(, הטעונות אישור בימ"ש. בהתאם להוראה, יהיה יום המכירה במכירת נכסים במסגרת הליכי הוצל"פ, היום בו הכריז ראש ההוצל"פ על זהות הקונה ונתן אישורו לכך. המשמעות הינה כי בהתאם להוראה יש לראות במועד מתן האישור לביצוע עסקה פלונית עם קונה מסוים משום המועד בו הושלמה המכירה )על ידי הרשות המוסמכת - כנדרש עפ"י סעיף 19)1( לחוק(. בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי יום אישור עסקה ע"י ביהמ"ש או ע"י רשם ההוצל"פ, לפי העניין, ייחשב כיום המכירה לצורך החוק. מתי מושלמת המכירה? לאחרונה, נתקבלה החלטה בעניין שעלים, הקובעת כי בעסקאות המחויבות אישור רשם ההוצל"פ יידחה יום המכירה למועד בו ניתן צו לרישום הזכויות ע"ש הקונה, קרי למועד בו ניתן צו העברת הזכויות )להלן:"צו העברת הזכויות"(, מכוח תקנה 69 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם- 1979 )להלן: "תקנות ההוצל"פ"(. לשיטת הוועדה, בהיעדר הגדרה בחוק למונח "הושלמה המכירה", הרי שבהתאם לעקרון הפרשנות התר אחר קוהרנטיות בין מערכות חוק שונות החלות על אותן נסיבות עובדתיות, יש לפנות לדין הכללי הרלוונטי, דהיינו לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 ולתקנות ההוצל"פ. בבוחנה את הוראות סעיף 19)1( לחוק מיסוי מקרקעין ובניסיונה ליתן פירוש לתיבה "הושלמה המכירה", מגיעה הועדה למסקנה כי לאור חוסר הוודאות בהשלמת עסקה במועד מתן הצו, הניתן מכוח תקנה 68 לתקנות ההוצל"פ )להלן: "צו אישור המכר"(, אותו צו המאשר את העסקה, את סכומה ואת זהות הקונה, הרי שיש לומר כי טרם הושלמה המכירה באותו מועד. לשיטת הועדה, לאור חוסר הוודאות באשר למימוש העסקה בעת מתן צו אישור המכר ונוכח מאפייניו המיוחדים והייחודיים 20 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

של הליך המכירה המתנהל באמצעות לשכת ההוצל"פ )מכר כפוי(, ראוי לדחות את המועד שייחשב כ"יום המכירה", כהגדרתו בסעיף 19)1( לחוק מיסוי מקרקעין, למועד בו ניתן צו העברת הזכויות )אשר הינו למעשה יום השלמת העסקה(. ואולם.. בכל הכבוד הראוי, סבורים אנו כי שגתה הועדה הנכבדה עת קבעה את שקבעה בעניין שעלים. סבורים אנו כי במשפט "הושלמה הפעולה או המכירה", המצוי בסעיף 19)1( לחוק מיסוי מקרקעין, אין הכוונה להשלמת העסקה. בהיות עסקה במקרקעין מושלמת ברישום )סעיף 7 לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969 ( אין זה סביר לומר כי יום השלמת העסקה יהיה גם יום ביצועה. לטעמנו, בחינה מילולית של הוראות סעיף 19)1( לחוק תומכת במסקנה לפיה אין הכוונה להשלמת העסקה. אילו התכוון המחוקק לכך שיום המכירה בעסקה הטעונה אישור רשם ההוצל"פ יהא ביום השלמת העסקה, הרי שהיה עושה הוא שימוש במונח "הושלמה העסקה" ולא במונח "הושלמה הפעולה או המכירה" כפי שעשה. לשון דומה לזו שבסעיף 19)1( לחוק מיסי מקרקעין מוצאים אנו בסעיף 13 לחוק מיסוי מקרקעין, הדן בהקניית זכויות שונות באיגוד מקרקעין )באיגוד המקרקעין עצמו ובמקרקעין של אותו איגוד( בעסקאות נפרדות. סעיף 13 )ג( לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי במקרה של הקניית זכויות שהסעיף חל עליה יראו את המכירה כמכירה אחת ואת יום המכירה כיום "...שבו לדעת המנהל הושלמה המכירה". ברי כי גם כאן, בדומה לאמור לעניין סעיף 19)1( לחוק מיסוי מקרקעין, אין הכוונה להשלמת העסקה, אלא להשלמת פעולת המכירה, קרי ליום בו נערך ונחתם חוזה מחייב בין הצדדים לפיו הועברו הזכויות הנדונות )כאמור, הזכויות באיגוד המקרקעין ובמקרקעין של אותו איגוד(. על חוסר הסבירות שבהחלטת הועדה ניתן ללמוד גם מחובת הדיווח הקבועה בסעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין. בהיות חובת הדיווח נגזרת מ"יום המכירה", הרי שמשמעות החלטת הועדה בעניין שעלים הינה כי חובת הדיווח על עסקה כגון דא )הנעשית במסגרת הליכי ההוצל"פ( קמה רק עם מתן צו העברת הזכויות, קרי רק עם השלמת העסקה, לאחר ששולמה מלוא התמורה ונמסרה החזקה בנכס לידי הקונים. בכל הכבוד, אין זה סביר, כי חובת הדיווח על עסקה, תהא אשר תהא, תקום רק עם השלמתה, לאחר ששולמה התמורה במלואה ולאחר שנמסרה החזקה בנכס, רק עם מתן צו המאפשר רישומה. לא ניתן שלא לתהות כיצד ניתן יהיה להשלים הרישום ללא אישורי מיסים, שכן בהיעדר דווח ברי כי לא יהיו בידי מבצע המכירה אישורי המיסים הנדרשים להשלמת הרישום. אין די גם בהסבר הועדה, כאילו במועד מתן צו אישור המכר קיימת סבירות שהעסקה לא תושלם. בכל עסקה שנחתמה בין צדדים קיימת סבירות כי לא תושלם. ובכל הכבוד אין כל הבדל, באשר לסבירות השלמת העסקה, בין עסקה בה נערך ונחתם חוזה בין צדדים )בעסקה "רגילה"( ובין עסקה בה נערך ונחתם חוזה בין צדדים, הכולל תנאי כי העסקה תאושר ע"י רשם ההוצל"פ, והחוזה אושר ע"י הרשם וניתן צו אישור מכר )בעסקה הנערכת במסגרת הליכי הוצל"פ(. יתרה מכך. ייתכן וניתן לומר כי דווקא בעסקה הנערכת במסגרת הליכי הוצל"פ הסבירות להשלמתה גבוהה יותר, שכן לרשם ההוצל"פ נתונה הסמכות "לנקות" את הנכס מעיקולים מאוחרים שיירשמו לאחר מתן צו אישור המכר, במסגרת צו הרישום, עיקולים שבעסקה "רגילה" עלולים להביא לכך שהעסקה לא תושלם. צריך להיות.. לאור האמור, סבורים אנו שפרשנות ראויה תוביל למסקנה על פיה הכוונה במשפט "השלמת הפעולה או המכירה", שבסעיף 19)1( לחוק מיסוי מקרקעין, הינה להשלמת עריכת החוזה וחתימת הצדדים עליו, המקבלים תוקף עם מתן אישור ראש ההוצל"פ ומתן צו אישור המכר. בהיות החוזה המוגש ללשכת ההוצל"פ, לצורך קבלת צו אישור המכר, נעדר תוקף משפטי עד לקבלת אישור רשם ההוצל"פ לביצוע העסקה )על אף היותו חתום בין הצדדים(, נכון לומר, לשיטתנו, כי משניתן אישור ראש ההוצל"פ ומשניתן צו אישור המכר, הרי שהחוזה שלם ומלא וכמוהו ככל חוזה אחר. לטעמנו, משניתן צו אישור המכר ע"י ראש ההוצל"פ, הרי שיש לומר כי מתקיים האמור בסעיף 19)1( לחוק מיסוי מקרקעין, ויום האישור הוא הוא היום שייחשב כיום המכירה לצורך החוק. עם זאת, ולאור קיום ההחלטה כאמור, יהיה עלינו להמתין ולראות מה ייקבע בסוגיה בעתיד, אם וככל שיוגש ערעור על החלטת ועדת הערר. * סגן יו"ר ועדת המיסים אין די גם בהסבר הועדה, כאילו במועד מתן צו אישור המכר קיימת סבירות שהעסקה לא תושלם. בכל עסקה שנחתמה בין צדדים קיימת סבירות כי לא תושלם בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 21 2011

שם קליט.נקודה.ק ום או עורך דין? עו"ד אלי הכהן גופים מסחריים מבצעים, בעזרת קמפיין פרסום גדול, פעולות סמי-משפטיות ונוגסים בנתח המצומצם ממילא של מגישי תביעות ב לביטוח הלאומי שנים האחרונות, הולכת ומתרחבת תופעת השתלטותם של "גופים" שונים ומשונים על פעילות שהייתה בעבר נחלת בעלי מקצוע. כך, לדוגמא, חברות הביטוח הישירות למיניהן דוחקות את רגלי סוכני הביטוח, וחברות לטיפול בהסרת שיער, ניתוחי אף וניתוחים אסטטיים אחרים, דוחקות את רגלי הרופאים, הן בביצוע חלק מהטיפולים והן בהעברת חלקו הגדול של הרווח מכיסו של הרופא אל כיסם של יזמים. למרבה הצער, מגמה זו לא דילגה על התחום המשפטי. הפעילות העיקרית בתחום הינה בהגשת תביעות לביטוח לאומי, בעיקר בתחום של נכות מעבודה ונכות כללית, הנעשית על ידי "גופים" בעלי שמות קליטים המפרסמים באופן אגרסיבי בכל אמצעי התקשורת הכתובה, האלקטרונית, הרדיו והטלביזיה. "גופים" אלו, באמצעות קריינים, אנשי תקשורת מוכרים, המשדרים לכאורה סוג של אמינות, פונים לציבור ומשכנעים אותו לסור אליהם על מנת לגרוף סכומי עתק לכאורה, ללא כל מאמץ וללא כל סיכון. בעקבות פעילות של לשכת עורכי הדין ומספר החלטות שיפוטיות בנושא, השתנה נוסח הקמפיין של "גופים" אלו והינם מבהירים היום, כי השירות הניתן על ידם איננו משפטי אלא "מימוש זכויות רפואיות". עושים זאת מהמקפצה מדובר בהבהרה מן השפה ולחוץ. המונח "זכויות רפואיות" לקוח למעשה מעולם המשפט ואין ספק כי מדובר בפעולות משפטיות שגופים אלו עושים בניגוד לחוק לשכת עורכי הדין, המייחד את מתן הייעוץ המשפטי לעורכי דין בלבד. ממספר מקרים שהגיעו לטיפולי ולידיעתי עולה גם בבירור תמונה של חוסר מקצועיות בחלק לא מבוטל של המקרים, כפי שיפורט בהמשך. בדיקת התעריפים הנגבים על ידי "גופים" אלו, מלמדת כי השירות הניתן על ידם יקר מזה הניתן על ידי עורכי דין. במשרדי התקבל הסכם סטנדרטי עליו נדרש לקוח לחתום על ידי אחד "מהגופים" הנ"ל והתנאים הכספיים שבו הינם כדלקמן: שכר טרחה בשיעור 20% בצירוף מע"מ מגובה מענק נכות חד-פעמי בתוספת 2,600 המשולמים מראש בעת פתיחת התיק ואינם מקוזזים מהתמורה. במקרה של הפסקת הטיפול על ידי הלקוח, בכל עת, זכאית החברה לשכר טרחה של 10,000 כפיצוי "שאינו שנוי במחלוקת". ההסכם מבהיר כי אם מדובר בשירות שאינו כולל ייעוץ משפטי, ובמידה והלקוח יזדקק לייעוץ משפטי, יהיה עליו לפנות לעורך דין כפי שייבחר על ידי הלקוח. תנאים כספיים אלו גבוהים מאלו המקובלים במשרדי עורכי דין העוסקים בנזיקין. גביית שכר טרחה מראש בשיעור של 2,600 איננה מקובלת לחלוטין בסוג זה של תביעות וזאת מהיכרותי את התחום כ- 30 שנה. פיצוי בסך 10,000 בגין הפסקת טיפול הינו סנקציה חריפה בהסכם שכר טרחה שאף היא אינה מקובלת. הינה כי כן, לקוח הפונה ל"גופים" אלו משלם שכר גבוה יותר מזה שהיה משלם לעורך דין. האם השירות שהינו מקבל משתווה לשירות שהיה מקבל מעורך דין? התשובה החד- משמעית הינה שלילית. שירותיות? ספק רב כפי שראינו, תמורת השכר המופקע הנ"ל לא מקבל הלקוח כל שירות משפטי - כך מגדיר ההסכם. מה כן מקבל הלקוח? - מילוי טופס של תביעה לנכות למוסד לביטוח לאומי שמילויו מצריך, במקרה מורכב, 10 דקות שרובן מילוי נתונים טכניים שמצויים בידיעת הלקוח )פרטי זיהוי, פרטי חשבון בנק, תאריך התאונה וכו'(. בנוסף, ניתנת הדרכה טרם הבדיקה בוועדה. מאידך, עורך דין המטפל באותו מקרה יבצע את אותן הפעולות ובנוסף יבחן את ההיבטים המשפטים; ילווה בדרך כלל את הלקוח לוועדה הרפואית; ידאג במקרים המתאימים לצייד את הלקוח בחוות דעת רפואית; יוודא כי הליך הבדיקה בפני הוועדה תקין; יטען טענות משפטיות ויפרט את מגבלותיו הרפואיות של הלקוח תוך הפניה למבחנים הקבועים בתקנות המוסד לבטוח לאומי לקביעת דרגת נכות הרלוונטיים לסוג 22 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

הפגיעה; יבחן את פרוטוקול הוועדה ואת החלטתה; ויגיש ערעור במידת הצורך לוועדה רפואית לעררים, ובהמשך - במקרים הרלוונטיים - יפנה לבית הדין לעבודה. הדוגמאות באותם מקרים שהובאו לידיעתי, בוצעו על ידי "הגופים" טעויות משפטיות קשות, שגרמו נזקים אדירים לפונים אליהם. כך, לדוגמא, אדם שהוכר כנפגע עבודה בעקבות אירוע לבבי, קיבל בוועדה רפואית מדרג ראשון נכות בשיעור 25%. על החלטה זו הגיש אותו אדם ערעור לוועדה רפואית לעררים. במסגרת הדיון בוועדה הודיעה הוועדה כי בכוונתה להפחית את הנכות ולאור הוראת התקנות עצרה בשלב זה את הדיון. האיש פנה "לגוף" וביקש את עצתו לגבי המשך ההליכים. מטעם אותו גוף שוחח עם האדם רופא, שמסר לו כי אין לו מה לחשוש והמליץ לו להודיע לוועדה הרפואית לעררים כי ברצונו להמשיך בהליכים. הפונה פעל על פי ההמלצה שקיבל, ובאופן מאוד לא מפתיע הפחיתה הוועדה הרפואית לעררים את נכותו ל- 5% בלבד. שוויים של התקבולים שהיה אותו אדם צפוי לקבל בנכות של 25% עד אחרית ימיו הסתכם בלמעלה מ-. 600,000 לאחר שהופחתה הנכות ל- 5%, לא היה האיש זכאי לכל תשלום או מענק חד-פעמי מכל סוג. כל עורך דין טירון היה מבין מיד כי יש להפסיק ההליכים בוועדה הרפואית לעררים ו"להציל" את הקצבה. במקרה אחר, פנה למשרדי אדם שנפגע בצווארו בתאונת עבודה בשנת 2001 והמוסד לביטוח לאומי קבע לו נכות בשיעור 0%, בסמוך לאחר התאונה. בשנת 2009 נפגע אותו אדם בצווארו פעם נוספת במהלך עבודתו - הפעם בתאונת דרכים. משפנה אותו אדם לאחד ה"גופים" הנ"ל המליצו לו להגיש תביעה להחמרה בגין התאונה משנת 2001. פעולה זו ערכה כגול עצמי שתוצאתו עלות כספית יקרה. אם יצליח האיש בהליכי החמרה הוא יקבל מענק חד-פעמי בהנחה שנכותו נמוכה מ- 19% ותו לא. כשיפנה לחברת הבטוח בתביעת פיצויים בקשר לתאונה משנת 2009 הוא לא יקבל כל פיצוי של ממש מאחר ונכותו כולה, כפי שקבע המוסד לביטוח לאומי, נובעת מתאונה משנת 2001. מאידך, אם יימנע אותו אדם מתביעת החמרה ותחתיה יגיש תביעה חדשה לנכות מעבודה, תוך הסתמכות על כך שבשנת 2001 קבע המוסד לביטוח לאומי כי אין לו נכות, אזי טובים סיכוייו לזכות באחוזי נכות עקב התאונה משנת 2009. נכות בגין התאונה משנת 2009 יכולה להקנות לו פיצוי גבוה מחברת הביטוח בגין התאונה משנת 2009. לא רק שלאותו גוף אין ידע משפטי כדי להעריך ולשקול את הצעדים במקרה זה, אלא שהגוף מצהיר כזכור כי איננו נותן שירות משפטי בכל מקרה. והאחריות המקצועית? יתכן ובמקרה כזה יש צורך במעט יותר מעורך דין טירון כדי לייעץ נכונה ללקוח. ואולם, גם אם עורך הדין שבחר הלקוח אינו מקצועי דיו, עומדת בפני הלקוח האפשרות לתבוע את עורך הדין בגין יעוץ רשלני. אילו סעדים יש בידי הלקוח כנגד "הגוף" המצהיר שאינו נותן ייעוץ משפטי?! אין מחלוקת כי אנו כעורכי דין נפגעים כלכלית מאותם "גופים" ולכן יש לקרוא שורות אלו בחשדנות. אך, עדיין, הפונה האינטליגנטי ובעל תודעה צרכנית מינימאלית צריך לשאול את עצמו - איזה יתרון יש לו בפניה ל"גופים" אלו. השירות כאמור יקר יותר, מצומצם באופן משמעותי מזה הניתן על ידי עורך דין, איננו כולל בהגדרה יעוץ משפטי, אך בפועל ניתן יעוץ שלא ניתן להגדירו אלא כעצת אחיתופל. אם לא די בכך, הרי גם האפשרות לתבוע את המטפל בתביעת רשלנות מקצועית איננה קיימת או איננה מעשית. כמובן שבניגוד ללשכת עורכי הדין, המפקחת על איכות הטיפול וסבירות התעריפים, והפועלת להוצאת גורמים שליליים מלשכת עורכי הדין, אין כל גוף המפקח או מסדיר את פעילותם של אותם "גופים". אנו נמצאים בעולם אינטרנטי דיגיטלי משתנה. אך עדיין ישנן פעולות בתחום הרפואה והמשפט לפחות, שאין זה ראוי להעבירן לטיפולם של גורמים לא מקצועיים, לא אחראים ובנוסף - יקרים. לסיכום - נפגעת? נפצעת? פנה לעורך דין העוסק בתחום, שלמד ומוסמך לעסוק בעריכת דין, שיש לו ביטוח אחריות מקצועית ושילווה אותך לאורך כל הדרך וזאת, בשכר ראוי ואף נמוך משכרם של "הגופים". חדש! בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 23 2011

כלי # כלכל # כלכלי # כל י # כלכלי # היערכות לתום שנת המס ולתחילת השנה הבאה עו"ד ורו"ח קובי צרפתי * דומה כי שנת 2011 התאפיינה כשנה סוערת בתחום המס, שנה בה תיקוני החקיקה היו תוצאות של המלצות ציבוריות, כגון "ועדתב ששינסקי" ו"ועדת טרכטנברג" מסגרת מאמר זה נסקרו סוגיות מס מסוימות, אשר יכולות להיות רלוונטיות לציבור עורכי הדין להיערכות לתום שנת המס ולתחילת שנת המס הבאה, תוך יישום של פרק המיסוי בהמלצות "ועדת טרכטנברג" )עדיין כפוף לאישור החקיקה בכנסת (. 1 בשל ההשלכות מרחיקות הלכת של המלצות "ועדת טרכטנברג" בתחום המס החל משנת 2012, ראוי להביא בתמצית קצרה את תזכיר החוק בנדון: עצירת מתווה הפחתת מס הכנסה - יעצר יישום ההפחתה המתוכננת בשנים הקרובות במס הכנסה, מס חברות ומע"מ. העלאת שיעור מס הכנסה - מדרגת המס העליונה, מ- 40,230 )בערכי שנת 2011(, החלה על יחידים תוגדל משיעור של 44% לשיעור של 48%. העלאת מס חברות - שיעור המס יועלה ל- 25%. העלאת המיסוי על רווחי הון - שיעור המס החל על ריבית, דיבידנדים, רווחי הון ושבח יועלה ב- 5% )ל- 25% ( ולגבי בעל מניות מהותי )המחזיק מעל 10% במניות החברה( יועלה ב- 5% )ל- 30% (. בהתאם מומלץ לכל מי שמתעתד לבצע חלוקת דיבידנד - לבחון אפשרות להקדמת החלוקה בפועל עד תום שנת 2011. דגשים במיסוי מקרקעין העלאת שיעור המס במכר מניות באיגוד מקרקעין - מ- 20% ל- 30% ל"בעל מניות מהותי", כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה. מומלץ: להקדים מכר מניות מתוכנן באיגוד מקרקעין עד תום שנת המס 2011 ו/או להיערך לשינויים מבניים בהתאם בשנה הבאה. העלאת שיעור המס על שבח במכירת נכסים שנרכשו לפני - 1.4.1961 העלאה הדרגתית בשיעורי המס עד שיעורי המס הנוכחיים. ביטול חובת תשלום מקדמה בשל מכר מקרקעין, שנקבעה ביום 31.3.11 )תיקון מס' 70(, אולם תחולת ביטול ההוראות מיום 1.4.2013, אלא אם יידחה מועד זה בצו. העלאת שיעור המס ביחידים - החל מיום 1.1.2012 בעת מכירת נכס מקרקעין, שנרכש לפני תחילת החוק, חישוב המס יתבצע לפי "חישוב ליניארי" ב- 3 שכבות: מיום הרכישה עד ליום 7.11.2001 )"יום התחילה"(, מיום התחילה עד ליום 1.1.2012 )"מועד השינוי"( וממועד השינוי עד ליום המכירה. מומלץ: להקדים מכר מתוכנן עד תום שנת המס 2011. "מס עשירים" - יוטל בשיעור של 2% על סך הכנסתו החייבת של יחיד מכל מקור שהוא )מעסק, עבודה, ריבית, דיבידנד, רווח הון, שבח וכד'(, העולה על סכום של 1 מיליון ש"ח לשנה )אם הצעת החוק תאושר(. ביטול העלאת תקרת הביטוח לאומי - מוצע לקבוע כי ההכנסה החודשית המירבית לעניין דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, בשל שכר שישולם החל מיום 1.1.2012, תעמוד על תקרת תשלום חודשית של 40,790 )במונחי 2011(. משמעות החלטה זו היא להקטין מחדש את התקרה לתשלום דמי הביטוח הלאומי, שהעלאתה בשעתו גרמה לרבים להחליט על פעילות באמצעות חברה. באם אכן תתקבל ההצעה יפחת משמעותית התמריץ לחלוקת דיבידנד לבעל מניות מהותי במקום תשלום שכר וזאת בשל צמצום הפער שבין שיעור המס הכולל החל על הרווחים המחולקים כדיבידנד )47.5%( לשיעור המס השולי על יחיד )48%(. הקלה לאבות - החל מיום 1.1.2012 יינתנו 2 נקודות זיכוי לאבות עבור כל ילד עד הגיעו לגיל 3. המלצות וטיפים נוספים 1. חברה או עצמאי? - בד"כ נקודת האיזון להתאגדות כחברה היא כאשר קיימת הכנסה ברוטו לפני מס של כ- 300,000 לשנה. יתרון חשוב להתאגדות כחברה הינו היעדר החיוב בביטוח לאומי על דיבידנדים הנמשכים על ידי בעלי שליטה, למעט בחברה משפחתית )באם אכן תתקבל הצעת החוק בדבר קטנת תקרת הביטוח לאומי, יפחת משמעותית התמריץ לחלוקת דיבידנד לבעל מניות מהותי במקום תשלום שכר(. 24 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

כמו כן התאגדות כחברה מאפשרת תכנוני מס לא מעטים, במיוחד כאשר לא מחולקים כל הרווחים שהצטברו בה. למשל: ברווחים שלא חולקו )ששולמו עליהם מס בשיעור 24% בשנת 2011 והחל משנת 2012 שיעור של 25%, אם הצעת החוק תעבור(, ניתן לרכוש כלי רכב ונכסים אחרים. חברה יכולה גם לנצל יתרונות מס הקיימים ביחיד אם כוונתה לממש נכסים על ידי הפיכתה לחברה משפחתית, 2 ובכך ליהנות משיעור מס רווח הון נמוך של )25% 20% אם הצעת החוק תאושר( על חלק הרווח ממכירת הנכס שנצמח מינואר 2003, במקום מס חברות ומס דיבידנד של 43.75% )47.5% אם הצעת החוק תתקבל(. אולם במקרה זה עליה להגיש בקשה להיחשב כחברה משפחתית לפקיד השומה עד ליום 30.11.11 בכדי להיהפך ככזו החל משנת המס 2012. משיכת דיבידנדים בחברה כדאית במיוחד כאשר ניתן לקזזם כנגד הפסדי הון שנוצרו משוק ההון בשנת 2011, במיוחד לבעל שליטה שיש לו משיכות בעלים. 2. קיזוז הפסדים מני"ע - מומלץ לממש הפסדים מניירות ערך לפני תום שנת המס, כדי שניתן יהיה לקזזם כנגד רווחי הון משוק ההון או מכל מקור אחר באותה שנה ובמיוחד. 3. שווי שימוש רכב צמוד - בשל העלאת שווי השימוש ברכב צמוד לעובדים ולאור פס"ד "עיריית מעלה אדומים" מומלץ לשקול ניהול יומן רכב, החל משנת 2012, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפס"ד זה. 4. שכירות מדירות מגורים - מומלץ לבדוק באם סה"כ ההכנסות יעלה על התקרה הפטורה ממס )4,790 לחודש בשנת 2011( ובהתאם לשקול דחיית הכנסות לשנה הבאה או מעבר למסלול של שיעור מס של 10% בלבד על ההכנסות, ללא תקרה ובתנאי שהמס ישולם עד ליום 31.1.2012. 5. הפקדה בקרן השתלמות - בשל העובדה כי מכשיר פיננסי זה הוא היחידי הניתן למשיכה בפטור מלא ממס )שלוש או שש שנים( מומלץ לעצמאים ולבעלי שליטה בחברה להשלים ההפקדה עד לתום השנה. 6. ביטוח לאומי - מומלץ לבצע בדיקת חבות ביטוח לאומי מהכנסה מעסק ובהתאם להשלים הפרשים לתשלום על מנת שיותרו בשנת המס השוטפת. 7. דיווח מקוון למע"מ - הנושא נמצא בדיון וטרם נקבע אלו עסקים יהיו חייבים בדיווח מקוון. 8. מיסוי עו"ד - לסיום, כמה דגשים חשובים בנושאים עיקריים בנדון: פקדונות והוצאות לקוח - על מנת להימנע ממצב בו ייכללו בהכנסה החייבת של עוה"ד פקדונות ו/או תשואות בגין פקדונות שנתקבלו מלקוחות, ראוי ליישם את ההמלצות הבאות: יש להקפיד על עריכת רשימת פקדונות ויתרתם לסוף כל שנת מס. יש להקפיד על הפקדת פקדונות הלקוחות בחשבון נפרד בבנק והחזרתם ללקוח במועד הנדרש. יש לוודא איזון בספרים בין ההכנסות להוצאות בסעיף הוצאות לקוח, אחרת עודף התקבולים ייחשב כהכנסה חייבת. לעניין מס ערך מוסף - יש לתעד הסכמים עבור קבלת פקדונות וערבויות להבטחת ביצוע עסקאות או זכויות, אחרת התקבולים ייחשבו כחלק ממחיר העסקאות. כמו כן, הוצאות שהוצאו לטובת הלקוח ועוה"ד מהווה אך ורק "צינור", וכן במידה ומתקיימים כל התנאים המנויים בתקנה 6 )א( לתקנות מע"מ )התשל"ו- 1976 (, לא ייחשבו כחלק ממחיר העסקאות )למשל, תשלום אגרת בית משפט(. הטבות החייבות במס - חלק מעוה"ד מקבלים שכר טרחתם שלא במזומן או בתשלום חלקי )כדוגמת קבלת שרותי מוסך, רפואה, ארוח וכו'(. במקרים אלה, לדעת הרשות למסים, יש לראות את שווי השוק של טובת ההנאה, כהכנסה חייבת במס. דחיית הכנסות/הקדמת הוצאות - שיטת הדיווח על בסיס מזומן מאפשרת לעוה"ד לדחות הכנסות ולהקדים הוצאות המתייחסות לתחילת שנת המס, לתום שנת המס הקודמת. יש לציין כי על פי עמדת הנציבות, אין להתיר ניכוי הוצאה מראש בשנת המס בה היא הוצאה, אלא יש לפרוס את ניכוייה על פני תקופת השימוש בנכס/שירות שלשמם בוצעה ההוצאה. דמי שכירות, ביטוחים, ארנונה, דמי השתלמויות מקצועיות עתידיות, יותרו איפוא בהקבלה לשנה לגביה יש לייחס ההוצאה. חישוב נפרד בין הבעל והאשה העובדים במשרד משותף - עקרונית, יש לבחון אם קיימת תלות במקור ההכנסה ביניהם והשיקולים העיקריים הינם: - האם לכל אחד מבני הזוג תחום משפטי נפרד ובפועל הינו עוסק בו בנפרד? - האם מרבית הלקוחות של בני הזוג אינם משותפים? - האם לבני הזוג קיימים ניירות משרד נפרדים? לפי סעיף 66 )ה( לפקודה, הודעה על חישוב נפרד לבני זוג יש למסור עד ליום 30.11.2011 אם רוצים שייערך בשנת 2012 החישוב הנפרד לבני הזוג בשל הכנסתם מהעסק/חברה שבבעלותם בהתאם לתנאים והתקרה בסעיף זה. בכל מקרה, מומלץ מאוד לציין בהודעה לפקיד השומה, כי בני הזוג שומרים לעצמם את הזכות לערוך חישוב נפרד על הכנסתם, ללא הגבלת התנאים והתקרה שבסעיף 66 )ה( לפקודה לאור ע"א 900/91 רון ואסתר קלס נ' פקיד השומה ת"א. * הכותב הינו עו"ד ורו"ח )ישראל, ארה"ב(,, MBA שותף מנהל שלוחת חיפה משרד עו"ד אלתר ושות'. 1 הערה: ב- 5.2.11 אישרה הכנסת את הצעת החוק לשינוי נטל המס )תיקוני חקיקה(, תשע"ב- 2011 וביום 6.12.11 הוא פורסם בספר החוקים. במסגרת החוק לא אושרה ההצעה להטלת "מס עשירים". 2 חברה, שכל בעלי מניותיה הם בני משפחה )בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה(. הכנסתה החייבת של החברה המשפחתית והפסדיה ייחשבו כהכנסתו או כהפסדו של החבר, שהוא בעל הזכות לחלק הגדול ביותר ברווחיה או של בעל מניות שהוא אחד מבעלי הזכויות לחלקים השווים והגדולים ביותר ברווחיה. משיכת דיבידנדים בחברה כדאית במיוחד כאשר ניתן לקזזם כנגד הפסדי הון שנוצרו משוק ההון בשנת 2011, במיוחד לבעל שליטה שיש לו משיכות בעלים בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 25 2011

על סף התהום של המערכת המשפטית עו"ד אריה אבריאל המערכת המשפטית התדרדרה לשפל, כולל מאבקים כוחניים לבחירת שופטים לביהמ"ש העליון, בלוויית ניסיון לשינויים מהותיים של הרכב הוועדה לבחירת שופטים בחקיקה של אחרון. תקשורת צובעת את חברי הוועדה לבחירת שופטים בצבעים פוליטיים - גוש הימין המעוניין להחליש את כוחו של ביהמ"ש העליון, ושומרי כוחו של ביהמ"ש העליון - הנתמכים ע"י הגוש האחר. הרגע הפרסומים כך למשל, מפרסומים בתקשורת עולה לכאורה שחלק מחברי הועדה לבחירת שופטים מתנגדים למינויו לעליון של השופט הדתי נעם סולברג, בשל מגוריו בהתנחלות, דבר העשוי ללמד שהוא בעל אג'נדה ימנית. מאידך, פורסם בתקשורת שחברים אחרים של הוועדה המזוהים עם "הימין הפוליטי", וכוללים את שר המשפטים מר יעקב נאמן, השר להגנת הסביבה מר גלעד ארדן, וחברי הכנסת דוד רותם ואורי אוריאל, יחד עם נציג לשכת עורכי הדין בוועדה עו"ד פנחס מרינסקי, תומכים במינויו של השופט מר נעם סולברג לביהמ"ש העליון. עקב שינויי חקיקה, שנעשו לאחרונה, לא ניתן לבחור בשופט לביהמ"ש העליון אלא ברוב של שבעה מתשעת חברי הוועדה, ולכן אין פלא שבישיבת הוועדה לבחירת שופטים מ- 20.11.11 לא הושגה הסכמה לגבי מינוי שלושה שופטים חדשים לביהמ"ש העליון )ההצבעה נסתיימה ברוב מצומק של "הימין" )4:5((. ו"פצצה" נוספת - מתברר שראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, מזוהה עפ"י העיתונות כבן בריתם של שר המשפטים וחבריו מהימין. המפתיע הוא, שבמועצה הארצית של לשכת עוה"ד, הגוף הבוחר את נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים, יש רוב לראש הלשכה הקודם, שעפ"י העיתונות, מתנגד נמרצות לגוש הימין, עקב אג'נדה שונה. היורה הרותחת ב- 22.11.11 בחרה המועצה הארצית, ברוב דחוק, בשני נציגים חדשים לוועדה לבחירת שופטים -עו"ד רחל בן ארי ועו"ד חאלד חוסני זועבי, מצב המחזק את כוח שלושת שופטי ביהמ"ש העליון, שכן עו"ד פנחס מרינסקי המזוהה עם "גוש הימין" הודח מתפקידו. למניעת ה"סכנה", התכנס בית המחוקקים יום קודם )21.11.11( ובמהלך בזק נתקבלה בקריאה ראשונה הצ"ח הקובעת שנציגי לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים ייבחרו ברוב של 2/3 מחברי המועצה הארצית )ולא רוב רגיל(, דבר שעשוי בהמשך, לדעת הימין, לבטל בבחירות חדשות במועצה את בחירת שני המועמדים החדשים מטעם הלשכה. לא זו בלבד, אלא במהלך מהיר עומדת הכנסת לשנות את החוק לבחירת נשיא ביהמ"ש העליון החדש ותיסלל הדרך לבחירת השופט גרוניס, שלדעת הימין )ושוב, עפ"י העיתונות(, יבלום את האקטיביזם השיפוטי של ביהמ"ש העליון. פוליטיזציה של מערכת המשפט התיאור הנ"ל נועד להמחיש את הסכנה לדמות מערכת השפיטה בישראל, שפוליטיזציה מתחילה לנהל אותה. ב- 40 שנותיי כעו"ד, היו למערכת המשפט ימים יפים יותר, בהם רחש לה הציבור כבוד ואמון ומינוי שופטים לא שימש כר התגוששות בין ימין לשמאל, להכתבת מינויים בהתאם לאג'נדות של המועמד לשיפוט מול אלו של ראשי המערכת המשפטית. מינויים נעשו עפ"י היכולת המקצועית והמזג השיפוטי של המועמד ולא משיקולים זרים כמתואר לעיל. לטענת הימין, זו צביעות מצד המתנגדים לחוקים שחוקקו לאחרונה והתקבלו בהחלטות רוב, כי הרי במדינה דמוקרטית חוקים אמורים להתקבל כך. ומה לעשות שכיום השתנו פני החברה הישראלית והרוב בכנסת מזוהה עם הימין? "ומדוע לא לתת לרוב בבית המחוקקים לחוקק חוקים שמתאימים לדעת הרוב שבחר בהם"? מאידך, בשמאל יש הטוענים שבולמוס החקיקה של הימין משאיר טעם לא טוב ויש בו משום ניצול דורסני של כוח הרוב. כך או כך, נראה שעוד נתגעגע לימים בהם שופטים מונו לפי כישוריהם המשפטיים והמזג השיפוטי שלהם. במאורעות האחרונים, בהם חודרת פוליטיזציה לקודש הקודשים של אופן מינוי שופטים, קיימת סכנה גדולה לאיתנות המערכת המשפטית ולדמוקרטיה. אם כך, לא ירחק היום שצד להליך משפטי, המזוהה, למשל, עם השמאל, יבקש לפסול שופט בגלל היותו כביכול בעל אג'נדה ימנית, שעשויה לפגוע בסיכוייו למשפט הוגן ולהיפך, ואנה אנו באים...? והפתרון לתסבוכת? נראה שהפתרון תלוי בחוכמת חברי הוועדה לבחירת שופטים מחד, ובסובלנות חברי בית המחוקקים מאידך, תוך ששני הצדדים יימנעו משיקולים זרים בפעילותם. אחרת, לא יהיה מנוס משינוי הרכב הוועדה באופן שחבריה יהיו רק אנשים מקצועיים )אנשי משפט מהאקדמיה ושופטים בדימוס אחרי תקופת צינון(, ולא כפי הרכבה הנוכחי, הכולל עסקנים פוליטיים ואחרים. התלהמות וכיפופי ידיים רק יפגעו אנושות באמון במערכת המשפטית. עוד נתגעגע לדברי מנחם בגין: "יש שופטים בירושלים"!!! 26 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

ומה עם צדק חברתי במערכת המשפט? קריאה להגןש על עורכי הדין החדשים במגזר הפרטי נת 2011 תיזכר כשנה של דיון ציבורי- משפטי בסוגיות מתחום דיני העבודה, בדגש על שכרם ותנאיהם של מגזרים שונים של עובדים. במוקד הפולמוס עמדה שביתת המתמחים ברפואה בדרישה לרפורמה כוללת בתנאי העסקתם ושכרם, שביתה שנתגלגלה לבג"צ, ושסיומה אינו נראה באופק במועד כתיבת שורות אלה. במקביל, הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בקשר עם תנאי העסקתם של עובדי הקבלן במשק, תוך דרישה להעסיקם במישרין במטרה לצמצם במספרם, מהלך שהסתיים בהשבתה )בת מספר שעות( של המשק כולו, ובמו"מ בין ההסתדרות לאוצר לגיבוש הסדר מוסכם על הצדדים לעניין זה. מבט על השנה שחלפה מלמד כי המאבקים לשיפור מעמד מגזרי עובדים שונים, ששיטתית ושנים לא זכו לתנאי העסקה הולמים ולתגמול נאות, נהנו מרוח גבית של המחאה החברתית )ששטפה את ישראל בקיץ 2011 והוציאה לכיכרות רבבות אזרחים(, וביתר שאת בהמלצות וועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות המחאה, וחרתה על דגלה את צמצום פערי ההשתכרות בין שכבות שונות באוכלוסיה, והגדלת מהותית של התגמול למגזרים העובדים והיצרניים באוכלוסיה, הראויים לכך. ומה איתנו? דווקא על רקע תהליכים היסטוריים אלה, שבאו לאחר שנים רבות )מדי( של הקצנה גוברת בפערים, וקידוש הגישה הקפיטליסטית ה"טהורה", תוך הגדלת הפערים החברתיים, עולה תמיהה ביחס להיעדר ההשפעה שהייתה להם, למצער בשלב זה, על המגזר הפרטי של עריכת הדין בישראל, אחד המגזרים בהם בולט, אולי יותר מכל, הפער בין השתכרותם של אלה הניצבים ב"ראש הפירמידה" )ומדובר בכמות בלתי מבוטלת של עורכי דין ובעלי משרדים(, לשכבה הגדולה, המתרחבת במהירות, של עורכי הדין הצעירים המועסקים במשרדים פרטיים כשכירים. אכן, בשלהי 2010 באה לסיומה שביתת הפרקליטים המועסקים בשירות המדינה, כשהם זוכים לשיפור משמעותי בתנאי השתכרותם. עם זאת, הישגם זה של הפרקליטים, אוכלוסיה חזקה יחסית, מלכתחילה, מדגיש דווקא את מצבם העגום של מגזרים אחרים ובראשם עורכי הדין הצעירים המנסים להשתלב בעבודה, מועסקים במגזר הפרטי הסובל מהיצף של ממש )אלפי עורכי דין חדשים מדי שנה(, וביתר שאת את מצבם של עורכי הדין הצעירים התרים אחר עבודה ב"פריפריה" - מחוזות החורגים מגבולות גוש דן, בכללם, כמובן, מחוז חיפה. הפשרות עורכי דין אלה, הצולחים את ההתמחות ומבחני הלשכה, מוצאים עצמם ניצבים בפני מציאות בה הם מהווים חלק מהיצע העולה משמעותית על הביקוש הקיים בשוק מוצף ממילא )בפרט במחוזות הפריפריאליים(. מצב זה, לצד חולשתו היחסית של שוק עריכת הדין והצורך של משרדים רבים להיאבק על קיומם במציאות של תחרות גוברת, מביא לתוצאות בעייתיות ובכללן - עורכי דין מתחילים רבים, בפרט בשוק החיפאי, נאלצים לעבוד כעורכי דין במשרדים קטנים תמורת "שכר רעב", שפעמים רבות אינו גבוה משמעותית משכר המינימום. משרדים רבים רואים בעורכי הדין הצעירים כוח אדם זול ובר תחליף מיידי ואינם מהססים להטיל עליהם מטלות שהקשר בינן לעריכת דין מוטל בספק. רבים בוחרים בנסיבות אלה, מתוך הבנה כי לא יעלה בידם להתפרנס בכבוד כשכירים במגזר הפרטי, לפתוח מיידית לאחר הסמכתם משרדים עצמאיים בניסיון לקושש פרנסה, זאת למרות חוסר ניסיון, ידע והכשרה מתאימה ותוך סיכון מובן ומהותי מבחינתם ובמתן שירות המתברר, לא פעם, כגרוע ובלתי מקצועי. ריפוי תופעה זו עשוי היה לבוא בפתרון מתחייב ומתבקש להצפתו המתמשכת של המקצוע, ואולם, דומה כי בעיה כאובה זו רחוקה מפתרון, כשהפקולטות הנפתחות במכללות למשפטים גדלות מידי שנה וצרות מלהכיל את הסטודנטים הנרשמים, ומנגד - ספק גדול אם יועילו ניסיונות הלשכה להעלות את הרף, ככל שהדברים אמורים במבחן ההסמכה ואחוזי המעבר שלו. קול קורא בנסיבות אלה נראה כי נדרשת חשיבה מחודשת, דווקא מצד לשכת עורכי הדין )זו שמיהרה להכריז על הצטרפותה למאבק בעניין עובדי הקבלן( הן לגבי רגולציה של תנאי ההעסקה של עורכי דין במשרדים פרטיים, והן לגבי אופן הפיקוח הנדרש על דרך ההעסקה של עורכי הדין הצעירים, בשנים הראשונות לפעילותם )בדומה לפיקוח המקוים כיום לגבי מתמחים בעריכת דין(; לדעתי נקיטת צעדים בכיוון זה תוכל לשפר, ולו במעט, את מצבה הלא פשוט של אוכלוסיה הולכת ומתרחבת זו, דבר המהווה חלק מתחייב מתפקיד לשכת עורכי הדין כמגנה על האינטרסים של ציבור עורכי הדין )ולא רק של החזקים ובעלי ההשפעה מתוכם(. עו"ד ליאור מזור בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 27 2011

לפיכך התכנסנו.. תמצית מושבי כנס שנת המשפט תשע"א שנערך זו השנה השלישית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. רשויות מקומיות ד"ר עומר קמחי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה דן במתח בין תפיסת הרשות המקומית כאורגן של הרשות המרכזית ובין תפיסתה כאורגן ריבוני, האמון על ייצוג תפיסותיהם וזהותם של בני המקום. הוצגו מגמות שונות בפסיקה ונטען כי לעיתים אין המדינה מעניקה לרשות המקומית כלים מתאימים לפעולה אף אם נכיר ברשות המקומית כזרועה של הרשות המרכזית. עו"ד אילה פיילס-שרון מפרקליטות מחוז חיפה )אזרחי( הצביעה על פסיקה העוסקת בהתקשרות בלתי חוקית של הרשות עם צד ג'. במקרים אלו נדרשים בתיהמ"ש להכריע בין האינטרס הציבורי שבשמירה על שלטון החוק ובין אינטרס ההסתמכות של המתקשר עם הרשות. עו"ד שלום זינגר, לשעבר היוהמ"ש של משרד הפנים, הצביע על ההבדל המוסדי בין הרשות המקומית, הקרובה יותר לבוחרים, לזו המרכזית, הבירוקרטית במהותה והציע לפתח מתווה חלוקת סמכויות ההולם את ההטיות המוסדיות השונות בעיקר בתחום הליכי התכנון והבניה. נשיא ביהמ"ש המחוזי בנצרת, השופט דוד חשין, שישב בראש המושב, התייחס לפסיקה עדכנית בעניין. חוזים וקניין השופט עופר גרוסקופף מביהמ"ש המחוזי במחוז מרכז, שישב בראש המושב, הציג שלוש מגמות מרכזיות: הנטייה להעדיף תוצאות ביניים עפ"י הכרעות דיכוטומיות; השפעת מגמות כלכליות כלליות על פסיקת ביהמ"ש, כגון עליית שוק המקרקעין וירידת שער הדולר; ולבסוף )כמגמה רצויה( - הבחנה בין סוגי חוזים. פרופ' מיגל דויטש מאוניברסיטת תל אביב ניתח מספר הלכות מרכזיות בשנת המשפט החולפת וציין כי קשה לאתר מגמה ברורה בכל הנוגע לשאלת העדפתם של "פתרונות אמצע" על פני "פתרונות בינאריים". בנוסף, התייחס לתחילת חקיקתו של הקודקס החדש והתיקון לחוק החוזים בעניין הלכת אפרופים, שלהערכתו לא צלח לביטול הלכה זו. עו"ד צפרירה שכטר-בונה התמקדה בהתפתחויות בדיני מקרקעין והדרך בה ביהמ"ש תר אחר פתרונות ביניים )פרשת קרקעות סולתם(. בתחום הדינים החלים על המינהל, עסקה בהלכה הרואה במינהל נושה מובטח כהיקש מזכותו לעיכבון. עו"ד אייל רוזובסקי, חלק על עמדת פרופ' דויטש בציינו כי תכליתו הברורה של תיקון ס' 25 הייתה לשנות את הלכת אפרופים ולפיכך, דווקא על אנשי הגישה התכליתית, התומכים באפרופים, להכיר בכך שהתיקון בחוק שינה הלכה זו. סדר דין אזרחי, גישור ובוררות המושב עמד בסימן העומס על המערכת, ניסיונות התייעלות בדגש על הצעת החוק בנושא בוררות חובה. דר' ארנה רבינוביץ'-עיני דיברה על התחזקות שתי מגמות, המשליכות על יישום ופרשנות של הסדרים דיוניים: )1( הצורך לייעל את המערכת ולהתמודד עם העומס ו-) 2 ( חיזוק זכות הגישה לערכאות. שתי מגמות שעשויות לחזק זו את זו, אך לעיתים מתקיים מתח ביניהן, כפי שניכר בסוגית בוררות חובה. עו"ד מיכל הירשפלד התמקדה במרכזיות של שיקולי יעילות בניהול ההליך השיפוטי והאופן שבו הפך סדר הדין האזרחי לאמצעי ייעול, במישור ההליך הספציפי ובמישור המערכתי. פרופ' דן ביין התמקד בהצעת חוק בוררות חובה והביע התנגדות למהלך, לאור גישתו שההליך לא נועד להקל על העומס בבתי המשפט, וכי מדובר בהפרטה בלתי רצויה של ההליך השיפוטי, המחייבת את הצדדים לפנות להליך שאין בו ערך מוסף חברתי )להבדיל מהליך הגישור(. לבסוף, השופטת וסרקרוג, שישבה בראש המושב, עמדה על הדרכים השונות לחיזוק יעילות ההליך השיפוטי במסגרת סדרי הדין, תוך הדגשה שמדובר באמצעי ולא במטרה. עוד עמדה על ההתפתחויות הצפויות בעקבות קבלת הצעת חוק בוררות חובה, תוך הבעת תמיכה בהרחבת היקף הבקרה על פסקי בוררות ככלי אפשרי לנטרול מסוים של הקושי שעשוי לעלות ממהלך זה. תעבורה שופט בימ"ש השלום ד"ר אברהם טננבוים קרא לאקדמיה בישראל לתת דעתה לתחום דיני התעבורה, שלא נחקר כיאות ויצא כנגד מגמת ההחמרה בענישה בעבירות רשלנות או אחריות קפידה, שכן המחקרים מראים שאין בהחמרת הענישה לבדה כדי להוביל להרתעה יעילה והפחתת הפשיעה וקיים חשש כי אין הדבר מוצדק מוסרית. כן עמד על השינויים התכופים בתחום המצביעים על גמישות המחוקק ותגובתו המהירה, אך גם עלולים להצביע על העדר תפיסה כוללת. סנ"צ עו"ד דן שני, ראש מדור תביעות תעבורה במשטרת ישראל, דיבר על הצורך בהחמרת הענישה אל מול מכת המדינה, וטען כי דווקא בעבירות רשלנות יש לוודא כי הדין מרתיע, הן בהגברת האכיפה והן בהעלאת רף הענישה. עו"ד תומר גונן טען כי ריבוי החזקות בתחום אינו מוצדק ומוביל לפגיעה של הזכות להליך הוגן. הוא קרא לבתי המשפט לפרש את החזקות בצורה מצמצמת ולמחוקק לשקול לשנות את החזקות, המטילות נטל בלתי הוגן על הנאשם בעבירות תעבורה. השופט ד"ר אחיקם סטולר, שישב בראש המושב, הצביע על הבעייתיות הכרוכה בקביעת שיכרות עפ"י מאפייני התנהגות של הנהג וקרא לפעול להכשרת שוטרים לבצע בדיקת מאפיינים, כפי שנעשה בארה"ב. 28 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

קרקעות ודיור בצל המחאה במושב ייחודי זה, בראשות שופטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה יעל וילנר, ביקר ד"ר אלכסנדר )סנדי( קדר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה את דו"ח ועדת טרכטנברג, שהתייחס למעמד הביניים בלבד ולא למעמד הנמוך, ובאופן ספציפי לא הציע כיצד להגן מפני נזקי ההפרטה ולשקם את הביטחון הסוציאלי. לשיטתו, ההפרטה מעבירה הון ציבורי לידיים פרטיות ללא מנגנוני בקרה נדרשים, ומבלי שבמקביל יתבצעו תהליכים לצמצום הפער החברתי שנובע מההפרטה. עו"ד יהושע חורש סבר שעל הממשלה להציע תמריצים כלכליים, כפי שהציע בזמנו השר שרון לחקלאים בשנות ה- 90 ' כדי שייאותו להפשרת הקרקעות. ללא תמריצים, וללא העלאת אחוזי הבניה ועידוד בניה לגובה, משבר הדיור לא ייפתר. עו"ד יעקב )ינקי( קווינט, היוהמ"ש של רשות מקרקעי ישראל, עמד על הרפורמה החדשה במינהל מקרקעי ישראל, והביע תמיכה בהעברת בעלות לידים פרטיות במקרה שבו רוב התמורה שולמה על הקרקע והקרקע "מיצתה את עצמה". לשיטתו, מבחינה משפטית, העברת הבעלות לחוכרים ללא תמורה תעשה על בסיס של מתן מתנה על תנאי - שלא תהיה מכירה לזרים, ללא בקרה של המינהל. לצורך מניעת ריכוזיות נקבע שיותקנו תקנות שתכליתן לבלום השתלטות בעלי הון על יחידות גדולות, אולם הודה שעלולים להיווצר קשיים בסוגיית העברת קרקע לזרים. המשפט הפלילי פרופ' מירי גור-אריה מהאוניברסיטה העברית הביעה דאגה מהמגמה של הרחבת האחריות הפלילית והחמרת הענישה. ההחמרה בפרשת זו-ארץ באה לביטוי ברמה הרטורית - האיפיון שניתן לארגוני פשיעה רחב ועלול להביא להחלת חוק מאבק בארגוני פשיעה, על הסנקציות החריפות הקבועות בו, על ביצוע משותף של עבירות. כן ביקרה את ההחמרה הדרסטית בענישה בעבירות של פגע וברח וטענה שההחמרה מלמדת על התפתחות "פאניקה מוסרית" בהקשר לעבירות הפקרה שלאחר פגיעה. יו"ר המושב, סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה השופט אילן שיף, העיר כי מחקרים קרימינולוגים מראים שהעלאת רף הענישה אינה תורמת להגברת ההרתעה. פרקליט מחוז ירושלים )פלילי(, עו"ד אלי אברבנאל, הסכים עם הקביעה שההחמרה בענישת המבצעים והמסייעים לעבירת ה"פגע וברח" אינה מידתית והדבר מעיד על כשל במדרג הענישה. עו"ד ד"ר חגית לרנאו, סגנית הסניגור הארצי והממונה על מחלקת החקיקה בסנגוריה הציבורית, הסכימה כי ניכרת מגמה של החמרה בסמכויות האכיפה תוך צמצום זכויות חשודים ונאשמים. באופן כללי ציינה כי חסרה נכונות של בתי המשפט, ובפרט ביהמ"ש העליון, להתייחס באופן מושכל ומעמיק לנתונים מחקריים ולסוגיות ערכיות בתחום זה. דיני תאגידים השופט חאלד כבוב מביהמ"ש המחוזי בתל אביב פרש את עיקרי תיקון 16 ו- 17 המעבירים כוח לבעלי מניות המיעוט וכן עסק בטענה שבעלי מניות המיעוט קיבלו כוח "סחיטה". לדבריו, אין לשלול מבעלי מניות המיעוט את האפשרות לפעול לחלוקה הוגנת של ערך החברה האמיתי. עו"ד ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, מנהלת האכיפה המנהלית ברשות לניירות ערך, עסקה בתיקון לחוק המקים את מערך האכיפה המינהלית, וטענה כי מסלול זה מאפשר להתמודד בזמן ריאלי עם הפרות הדין ע"י תאגידים ונושאי משרה. עו"ד אברמי וול העלה תהיות באשר למגמות החדשות בדיני תאגידים - הקושי בהעברת כוח ממשקיעי טווח ארוך למשקיעי טווח קצר; היחס האמביוולנטי לדירקטוריון כאורגן המרכזי של החברה והקושי לנהל חברה באמצעות האסיפה הכללית. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים - פלת"ד המפגש נתן הזדמנות לבחינת סוגיות שונות, המתעוררות חדשות לבקרים בחיי היום-יום ואיפשר רב-שיח לבחינת המצב מזוויות שונות ובכללן גישת האקדמיה והגישות הפרקטיות של ביהמ"ש והצדדים המתדיינים. בראש המושב עמד השופט יצחק כהן מביהמ"ש המחוזי בחיפה, שהתייחס לפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון בסוגיה מעוררת הויכוח האם זכאי נהג חסר רישיון, שאין לו עילת תביעה לפי חוק הפיצויים, לתבוע בנזיקין נהג אחר שהיה מעורב בתאונה על פי פקודת הנזיקין והאם יש להגביל את סכום הפיצויים באופן שלא יעלה על הפיצוי שיכול היה להפסק לטובת נפגע שיש לו עילה לפיצוי על פי מגבלות חוק הפיצויים. השופט הביע הסתייגות מכך שהנפגע חסר הרישיון עשוי לקבל פיצוי הגבוה מזה שנהג שומר חוק היה מקבל ואף מחבריו שישבו איתו באותו רכב הזכאים לפיצוי מקרנית במגבלות החוק. עוד הסתייג מכך שנהג שומר חוק אשר באופן רגיל זכאי שלא יחזרו עליו בתביעה נמצא בסיכון לתביעה אך ורק בשל מחדליו של הנהג האחר, אשר כתוצאה מכך שנהג ללא רישיון נהיגה תקף, קנה לעצמו זכות תביעה שברגיל אינה עומדת לזכותו. ד"ר בנימין שמואלי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן סקר את המגמות הסותרות הנוגעות לסף הכניסה לחוק הפיצויים בכל הנוגע למעשי שוד מול סף הכניסה הנדרש באשר לטיב רישיון הנהיגה הנדרש מנהג הנוהג ברכב שלא בהתאם לתנאי הרישיון. מחד מגמה של צמצום סף הכניסה לחוק בכל הנוגע למעשי שוד, ומאידך, הרחבה בדרישות ביחס לרישיון הנהיגה. לדבריו הסתירה בגישות הללו אינה משקפות הרמוניה אלא להיפך וככל שהרציונל שלהן משקף בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 29 2011

דיני פיצויים לנפגעי תאונות דרכים יו"ר: דוברים: השופט יצחק כהן שופט בכיר בבית המשפט המחוזי בחיפה פרופ' יצחק אנגלרד שופט בית המשפט העליון בדימוס עו"ד אהרון גל מנהל מחלקת נזיקין בפרקליטות מחוז ת"א )אזרחי( עו"ד יצחק שפרבר גורי את שפרבר חברת עורכי דין שאיפה להוציא מכלל פיצוי נפגעים שסיבת פגיעתם היא הפרה בוטה של "כללי המשחק" הנדרשים בנהיגה בכביש, לא ניתן גם ליישב ביניהן. ד"ר שמואלי עמד על הגישה המצמצמת המייחדת את ההתייחסות לתאונות שאירעו במתכוון ובכללן מקרי שוד שהתרחשו על רקע רצון שודד לגנוב את הרכב. המצב המשפטי הוא כי גם מקום בו השודד לא התכוון לפגוע בבעל הרכב אלא רק לגנוב את הרכב )אפילו תוך שמירה על שלמות הרכב וללא כוונה לפגוע ברכב עצמו( והבעלים נפגע תוך כדי הגנה על רכושו, ייחשב האירוע כתאונה שאירעה במתכוון והנפגע לא יזכה לפיצוי בהיות האירוע מוחרג מהגדרת השימוש. לעומת גישה זו, הגורמת לעיתים עוול לנפגעים שלא הייתה באמת כוונה לפגוע בהם, מסתמנת גישה שונה לחלוטין בדרישות שהציבה הפסיקה ביחס לנהגים שנהגו בניגוד למגבלות שהוטלו עליהם ברישיון הנהיגה שלהם. כאן ננקטה גישה ליברלית המיטיבה עם הנהג הנפגע. סעיף 7)3( לחוק שולל את זכאותם של "מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי-תשלום אגרה". כאן הגישה הפרשנית היא משפט פלילי, סד"פ וראיות יו"ר: דוברים: השופט אילן שיף סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה פרופ' מירי גור-אריה הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית עו"ד אלי אברבנאל פרקליט מחוז ירושלים )פלילי( ד"ר חגית לרנאו סגנית הסנגור הציבורי הארצי וממונה על מחלקת חקיקה קרקעות ודיור בצל המחאה החברתית יו"ר: דוברים: אוניברסיטת חיפה הפקולטה למשפטים שנת המשפט תשע"א סיכום והערכה מה התחדש בשנה האחרונה במשפט הציבורי? ובמשפט הפלילי? מה השתנה בסדר הדין האזרחי? בדיני תאגידים? בדיני תעבורה? בדיני החוזים והקניין? הכנס יתקיים ביום חמישי, כ"ט בתשרי תשע"ב, 72 באוקטובר 7211 בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה השופטת יעל וילנר בית המשפט המחוזי בחיפה ד"ר אלכסנדר )סנדי( קדר הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה עו"ד יהושע )שוקי( חורש שותף בכיר, ש. הורוביץ ושות' עו"ד יעקב )ינקי( קוינט היועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל והיא הנפגעים לטובת ליברלית וסלחנית בהרבה. שלילת ההלכה, עפ"י הפיצויים עפ"י סעיף 7)3( לחוק תהיה מוצדקת רק מדובר בהם במקרים התנאי של בהפרה בדרגת הגבלה הבא: הרישיון שעניינה סוג הרכב שבו נוהג הנהג, היא הכוונה כאשר להגבלות או לתנאים לממדיו המתייחסים הפיזיים האינהרנטיים של הרכב ומשליכים הרישיון דרגת על הנדרשת לצורך נהיגה בו. מבחן צר ודווקני הביא לפסיקת פיצויים גם במקרים בהם הנהיגה נעשתה תוך סיכון תחבורתי מובהק. כך נפסק כי כשנהג צעיר נהג ברכב ללא מלווה, הוא ייחשב כמי שנהג עם רישיון תקף. כאן נשמר באדיקות מבחן צר ופורמאלי של התאמת הרישיון למימדיו הפיזיים של הרכב ולתכונותיו האינהרנטיות, באופן שגם הפרה בוטה של תנאי הרישיון, שיש בה כדי להוות סיכון תחבורתי מובהק,לא תשלול את זכאותו של הנפגע, כל עוד נהג על סוג הרכב המתאים לדרישה. עו"ד אהרון גל, מנהל מחלקת נזיקין בפרקליטות מחוז ת"א )אזרחי( סקר בהרחבה תזכיר חוק שהוציא משרד המשפטים ומשנה את הגדרת "תאונת הדרכים" בחוק הפיצויים, בין היתר תוך מחיקת החזקות המרבות, העברת מיקום החזקה הממעטת וכן שינויים נוספים האמורים להפוך את החוק לנגיש יותר ולמנוע התדיינויות רבות. חלק מהדוברים הביעו ספק לגבי ההצלחה למנוע התדיינויות רבות גם לאחר התיקונים. עו"ד יצחק שפרבר התייחס לפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה אשר דן בפרשנות תאונה מכוונת עת עמד על הצורך בכוונה מפורשת "חפצית" וממוקדת לגרום נזק לצד שלישי, כך שלעיתים גם הרשעה פלילית בהריגה לאחר הלך נפש של פזיזות או זדון, עשויים שלא להספיק לשלילת פיצוי מנפגע וזאת בניגוד למגמה המצמצמת בתיקי השוד. עוד סקר את הפסיקה האחרונה המתייחסת להשפעת תקנה 512 ג לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי לשכר הטרחה שנפסק לא יתווסף מע"מ, תוך שהפנה לפסק דין שניתן בעניין זה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון. בהמשך התייחס לפסק דין עדכני שניתן, אף הוא לאחרונה, בבית המשפט העליון ואשר שם קץ לויכוח ביחס לסמכות בתי המשפט האזרחיים לדון בסעדים הנדרשים נגד קופות החולים כשמדובר בתאונות דרכים בהן מתעוררות שאלות של זכאות לטיפולים המכוסים בסל הבריאות. 4522 מושב ראשון 5 סד"א, בוררות וגישור יו"ר: דוברים: מושב שני 5 הרצאת פתיחה 5 עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת 11519 45:9 11522 11512 1:522 מושב שלישי 5 השופטת שולמית וסרקרוג סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה מושב רביעי 5 ד"ר ארנה רבינוביץ-עיני הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה עו"ד מיכל הירשפלד סגן בכיר א' לפרקליטת מחוז ירושלים )אזרחי( פרופ' דן ביין משרד פרופסור ביין ושות' הרצאת אורח: שופטת בית המשפט העליון )בדימוס( אילה פרוקצ' הי 11519 1:5:9 13522 11512 3512 רשלנות רפואית יו"ר: דוברים: השופטת בטינה טאובר בית המשפט המחוזי בחיפה ד"ר אסף יעקב המרכז הבינתחומי הרצליה עו"ד שרה שרווד היועצת המשפטית, הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה, ענבל חברה לביטוח בע"מ עו"ד עופר שגיא שגיא, שיפמן, אמסלם - עורכי דין משפט אזרחי )חוזים וקניין( יו"ר: דוברים: התכנסות וברכות 5 עו"ד יוסי חכם, יו"ר ועד מחוז חיפה, לשכת עורכי הדין בישראל השופטת הילה גרסטל נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז פרופ' מיגל דויטש אוניברסיטת ת"א, החוקר הראשי של וועדת הקודיפיקציה עו"ד צפרירה שכטר יועצת משפטית של מחוז חיפה, מנהל מקרקעי ישראל עו"ד אייל רוזובסקי שותף בכיר, צלרמאיר פילוסוף רוזובסקי צפריר טולידאנו ושות' תאגידים ודיני ניירות ערך יו"ר: דוברים: השופט חאלד כבוב בית המשפט המחוזי בת"א-יפו ד"ר עדי אייל ד"ר למשפטים, ד"ר לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן עו"ד יעל אלמוג מנהלת המחלקה הבינלאומית, רשות ניירות ערך עו"ד אברמי וול שותף בכיר, פישר בכר חן וול אוריון ושות' משפט ציבורי ורשויות מקומיות יו"ר: דוברים: השופט דוד חשין דיני תעבורה יו"ר: דוברים: נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת ד"ר עומר קמחי הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה עו"ד אילה פיילס-שרון פרקליטות מחוז חיפה )אזרחי( עו"ד שלום זינגר להרשמה, תשלום וקבלת מידע 5 http://law.haifa.ac.il/shnatmishpat2011 או בטלפון 5 37:4291-:2 לשכת עורכי הדין בישראל ועד מחוז חיפה לשעבר היועץ המשפטי של משרד הפנים; שלום זינגר, משרד עורכי-דין השופט ד"ר אחיקם סטולר בית המשפט המחוזי מרכז השופט ד"ר אברהם טננבוים בית משפט השלום בירושלים, מכללת שערי משפט עו"ד סנ"צ דן שני ראש מדור תביעות תעבורה, משטרת ישראל עו"ד תומר גונן תומר גונן משרד עו"ד דיני תעבורה הרשמה עד לתאריך 72.4.7211 תזכה בהנחה דר' אמנון רייכמן, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה 30 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

מדווחים מהשטח עו"ד סירין זועבי-בסול אנו מודים לעורכי הדין שהתנדבו במרכזי הזכויות במהלך החודשים ספטמבר - נובמבר :2011 תודה לעורכי הדין : אווה גלעדי, יובל גולדנברג, אורן גרשוני, שלמה מושיץ', חנה גרופר שגיא, אלן עשרת, ניל הורוביץ, ירון הוברמן, תמר ברק, דב גלזר, דותן חיקי, ירדנה אברקי, דרור כהן, שרון גליק, דוד בר לב, סאלח מרזוק,אלון כהן, יואב בלמוביץ', שמואל לביא, חאזם חלאילה, מחמוד תאופיק, אמיר בר לב, רפי לוריג, שלמה יער בר, כרמית נעמן, דימטרי פולין, איריס שגאל. תודה נוספת לעו"ד אורית בן שושן שסיימה תיק שקיבלה בו ייצוג. חידושים מהמדף להלן הכותרים החדשים בספרית בית הפרקליט: היטל השבחה/ אהרן נמדר הפקעת מקרקעין/אהרן נמדר תאונות דרכים, מהד' 4 /אליעזר ריבלין החברים מוזמנים להעזר בספריות הלשכה בבית הפרקליט, בשלוחת חדרה ובספריה העירונית בקרית מוצקין וכן לשלוח המלצותיהם לגבי רכישת כותרים. הלשכה מסייעת לזירוז קבלת פסקי דין עורכי דין, הממתינים לפסקי דין מעל 6 חודשים ממועד הגשת אחרון הסיכומים, מוזמנים להעביר ללשכה את פרטי התיקים, שמות השופטים וציון בית המשפט, כדי שהלשכה תפעל לזירוז מתן פסקי דין בתיקים אלו. פעילות הוועד בעניין זה מניבה פירות. פסקי דין רבים כבר ניתנו בעקבות פניות לנשיאים. אתם/ן מוזמנים/ות להצטרף לוועדות במחוז החברות בוועדות השונות במחוז פתוחה להצטרפות )למעט ועדת אתיקה מקצועית שנבחרת בהתאם להוראות החוק וועדת כספים - שנבחרה בישיבת הוועד מיום 18.7.11(. כל המעוניין להיות פעיל בועדה כלשהי מוזמן לשלוח למזכירות הוועד בקשה בכתב. נשמח להשתתפותכם ותרומתכם לפעילות המגוונת המתוכננת לחברים בשנת הפעילות הנוכחית. קצרים מחוז חיפה - און ליין "תופסים גל מעודכן" עם אתר המחוז באינטרנט. הודעות, עדכונים וידיעות - מסווגים על פי מדורים, מידע על השתלמויות, אירועים, מופעי תרבות בהנחה ועוד... האתר מתעדכן ON LINE כל הזמן! אז אל תאמרו: "לא ידעתי!" אמרו: "לא גלשתי!" כתובת האתר: www.haifabar-law.org.il הגדלת היצע של דירות מגורים - תמריצים למכירת דירות הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס' 6/2011 שעניינה הגדלת ההיצע של דירות מגורים, פורסמה ביום 14.11.11 באתר רשות המיסים. במסגרת הוראת השעה מפורטים התמריצים השונים למכירה בתקופה הקובעת. http://ozar.mof.gov.il/taxes/docs/ horm0611.pdf מרכז המידע והשירות הטלפוני של רשות המיסים החל מיום 1.12.11 ניתן במרכז המידע והשירות הטלפוני של רשות המיסים מענה לפניות בנושא דיווח ותשלום באמצעות האינטרנט למבס הכנסה, לשכהושות' מע"מ ומיסוי מקרקעין, החזר בלו על סולר. בנוסף, ניתן מענה גם לפניות שונות נוספות ובכללן - דו"ח חשבוניות מפורט באמצעות האינטרנט, דו"ח מס הכנסה שנתי מקוון ליחיד, תיאום מס באמצעות האינטרנט ועוד. המענה ניתן באחד ממספרי הטלפון הבאים - 4954* או 1-222-4954 או 02-5656400 בימים א-ה בין השעות 16:00. - 08:15 כדורגל ולא מהכורסא - המונדיאווקאט מתקרב ואתם נקראים להתאמן אליפות העולם בכדורגל לעורכי דין,,Mundiavocat תתקיים השנה בעיר "רוביני" שבקרואטיה, בין התאריכים - 1.6.2012.10.6.2012 נבחרת מחוז חיפה חוזרת, בימים אלה, לפעילות אימונים לקראת השתתפות באליפות בפעם השלישית. חברים בעלי כושר, כישורים ומיומנות במשחק הכדורגל, המעוניינים להצטרף לנבחרת וליטול חלק בתחרות המקצועית והיוקרתית, מתבקשים לפנות בהקדם למזכירות הלשכה, בטל': 04-8537078/9, בפקס': 04-8553033 או בדוא"ל: Hana_k@haifabar-law.org.il ונקודה חשובה ביותר - חסר שוער!!!! נוהל גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחוץ לישראל במקרים המפורטים בנוהל שפורסם ע"י רשות המיסים בתאריך 15.11.11, תינתן אפשרות לתושבי ישראל המחזיקים כספים, רכוש וכו' מחוץ לישראל ואשר ההכנסות בדינם לא דווחו עד כה בישראל לבצע מהלך של "גילוי מרצון" אשר יקנה באותם מקרים חסינות מנקיטה בהליך פלילי וכן יעניק הקלות במישור הגביה-ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות. ההקלות תינתנה רק לתושבי ישראל שיבצעו את הליך הגילוי מרצון עד ליום 30.6.12. כיצד ניתן לייצג מטעם לשכות הסיוע המשפטי החל מיום 1.11.2011 החיל האגף לסיוע משפטי נוהל גיוס וניהול מאגר עורכי דין חיצוניים בלשכות הסיוע המשפטי. מיום זה ואילך, מגויסים עורכי הדין החיצוניים אך ורק באמצעות הכללים שנקבעו בנוהל זה. בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 31 2011

לשכהושות' על פי הנוהל, עורך דין המעוניין לשמש כעורך דין חיצוני יגיש בקשה ללשכה במחוז בו הוא מעוניין לשמש כעו"ד חיצוני, כקבוע בנוהל. אל הבקשה יש לצרף את כל המסמכים הנלווים הדרושים. עם הגשת הבקשה והמסמכים הנלווים במלואם, יחל הליך בחינת מעומדות עורך הדין על ידי הלשכה במחוז, הכל כקבוע בנוהל. http://www.justice.gov.il/mojheb/ SiuaMishpati/siyualawyers.htm ביטול נוהל - 03-07 העברת מידע מבתיהמ"ש ללשכות ההוצל"פ ממזכירות בית המשפט התקבלה הודעה על פיה עקב קושי בתהליכי העברת החלטות מבתי המשפט ללשכות ההוצל"פ, הוחלט על בחינת התהליך האמור בהוראות נוהל 03-07 "העברת מידע מבתי המשפט ללשכות ההוצל"פ". לאור תוצאות הבדיקה וחוו"ד הלשכה המשפטית, נמסר כי הנוהל בטל ומבוטל לאלתר. מעתה האחריות על המצאת החלטות מבתי המשפט ללשכות ההוצל"פ תחול על החייב בלבד, כאמור בתקנות ההוצל"פ. מזכירות בית המשפט לא תעביר החלטות ללשכות ההוצל"פ!! ועד המחוז מטפל בנושא על מנת להשיב את הנוהל אך, בשלב זה, חשוב שעורכי הדין יידעו שהמזכירויות הפסיקו להעביר אוטומטית את המידע וכעת האחריות היא על החייב/בא כוחו. תיקון לגבי הוצאות אש"ל בארץ בק"ת 7050 מיום 20.11.11 התפרסמה קביעת מס הכנסה )ניכוי הוצאות מסוימות( )הוצאות אש"ל בארץ( )תיקון(, התשע"ב- 2011. התיקון האמור הינו למעשה יישום של החלטת ביהמ"ש העליון, במסגרת בג"צ 1878/09 עו"ד ענת ארז ועמותת להב לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל נ' שר האוצר ואח'. באותו עניין נקבע כי על שר האוצר מוטלת חובה להפעיל את סמכותו לקבוע, מעת לעת, סכומי מקסימום עדכניים לניכוי הוצאות אש"ל. שמיעת ילדים בבתי משפט - תיקון תקנות סדר הדין האזרחי בק"ת 7050 מיום 20.11.11 תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי בעניין שמיעת ילדים בבתי המשפט. תחולת התיקון היא בבתי המשפט לענייני משפחה בירושלים ובחיפה. התקנות יחולו בתום 3 שנים מיום פרסומן בכל בתי המשפט לענייני משפחה. ביקור גומלין במינכן - המעוניינים מוזמנים השנה נוצר קשר לשכות תאומות בין מחוז חיפה ולשכת עורכי הדין במינכן. משלחת ממינכן היתה אורחת הוועד בחיפה ובמהלך ביקורה נחתמה אמנה לשיתוף פעולה. במסגרת קשר זה מתארגנת עתה משלחת לביקור גומלין שיתקיים בין התאריכים 6.5.2012. - 1.5.2012 מימון הטיסה והמלון הוא על חשבון חברי המשלחת. עלות הסיורים והמפגשים שיתקיימו במהלך הביקור הינה של המארחים. למידע נוסף ולהצטרפות יש לפנות לעו"ד חנה קציר בטל' 04-8537078 או בדוא"ל: hana_k@haifabar-law.org.il עד ליום.10.1.12 סטטיסטיקה - מצב התיקים בבתי המשפט במחוז. מדו"ח חצי שנתי )1.1.11 30.6.11( - שפורסם באתר הנהלת בתי המשפט עולה כי בבית המשפט המחוזי בחיפה נפתחו 17.6% מתוך סך של 29,287 תיקים שנפתחו בבתי המשפט המחוזיים ונסגרו 16.9% מתוך 30,980 תיקים. בבתי משפט השלום במחוז חיפה נפתחו 20.3% מתוך 206,521 תיקים ונסגרו 19.9% מתוך 226,504 תיקים. בבתי המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה נפתחו 18.8% מתוך 31,728 תיקים ונסגרו - 20.05% מתוך 35,078 תיקים. בבתי המשפט לתעבורה נפתחו 27.3% מתוך 58,278 תיקים - יותר מכל מחוז אחר, ונסגרו 26.9% מתוך 72,413 תיקים )גם כאן, יותר מהמחוזות האחרים(. הצטרפות לרשימה של עורכי דין העוסקים בתחום דיני הירושה החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ )להלן: "החברה"( הינה תאגיד בבעלות המדינה, שהוקם ופועל מכוח חוק נכסים של נספי השואה )השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה(, תשס"ו- 2006 )להלן: "חוק הנכסים"(. מטרתה העיקרית של החברה הינה לאתר נכסים בישראל, שנרכשו לפני מלחה"ע השנייה ע"י יהודים תושבי אירופה שלימים נספו בשואה, ולהשיב אותם ליורשיהם החוקיים. עפ"י חוק הנכסים והתקנות שהותקנו מכוחו, נדרשים לעיתים היורשים להמציא לחברה צו ירושה מערכאה מוסמכת בישראל בעניין עיזבונו של בעל הנכס, כתנאי לשחרור הנכס לידיהם. חלקם הגדול של היורשים הינם אנשים מבוגרים, ניצולי שואה, וחלקם הינם תושבי חו"ל. לאור האמור וכדי לסייע ליורשים לממש את זכותם בנכסים, מעוניינת החברה ליצור רשימת עורכי דין העוסקים בתחום דיני הירושה, הרשימה תופיע, בין היתר, באתר האינטרנט של החברה ותעמוד לרשות היורשים הפוטנציאליים אשר יוכלו, על פי בחירתם, לפנות לעורכי הדין לצורך סיוע בהוצאת צווי הירושה. http://www.hashava.org.il/template/ default.aspx?catid=1&pageid=3 דין וחשבון הוועדה לתרבות הדיון - המלצות לשיפור בתאריך 21.11.11 מסרה שופטת בית המשפט העליון )בדימוס( טובה שטרסברג-כהן, יו"ר הוועדה לתרבות הדיון את הדו"ח שהוכן ע"י הוועדה לנשיאת בית המשפט העליון ולראש לשכת עורכי הדין. בכתב המינוי התבקשה הוועדה לבחון היבטים שונים של התנהלות עורכי הדין בבתי המשפט, כללי ההתנהגות באולם בית המשפט, הלשון בה נוקטים באולמות ובכתבי הטענות והיחס ההדדי שבין השופטים לעורכי הדין בכל הנוגע להליך המשפטי. עוד התבקשה הוועדה לבחון את המצב 32 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

כיום בבתי המשפט בתחום זה ולהגיש המלצותיה לשיפורו. עוד טרם השלמת הדו"ח חיברה הוועדה הצטרפות למוסד הבוררות שליד ועד מחוז חיפה החברים מוזמנים להציע את מועמדותם ועד המחוז משמש כתובת למינוי בוררים מבין חבריו על פי המלצת בית המשפט ומציע שירותי בוררות, בסכסוכים בהם מעורבים עורכי דין בעניינים שבתחום עיסוקם. ללשכה עניין רב בקידומן ובעידודן של בוררויות באמצעות בוררים חברי הלשכה כדרך יעילה ומהירה לפתרון סכסוכים מחוץ לבית המשפט. בוררויות באמצעות חברי הלשכה מעניקות פתרון מקצועי, מהיר ואיכותי ולהן יתרונות ייחודיים בנוסף ליתרונות כלליים הגלומים במוסד הבוררות. הדברים אמורים במיוחד לגבי סכסוכים בין עורך דין ללקוח ובין עורכי דין בינם לבין עצמם, שמתבררים בדיסקרטיות וללא החשיפה והפרסום הנלווים להתדיינויות בבית המשפט. ועד המחוז מעמיד בוררים מנוסים, הבקיאים בנושאי הסכסוך, שנבחרים על פי קריטריונים המבטיחים התאמת הבורר לנושא הסכסוך אשר נמסר להכרעתו. בסכסוכים בהם מעורבים עורכי דין בנושאים הקשורים בעיסוקם, מאפשר ועד המחוז להשתמש בחדרים ייעודיים בבית הלשכה לניהול הבוררות, תוך הסתייעות במזכירות הוועד וזאת ללא תמורה. בסכסוכים כאמור, המסתיימים במסגרת ישיבת בוררות אחת, אין הבורר גובה שכר טרחה. הקריטריונים למינוי בוררים מקרב חברי המחוז הם אלה: ותק מינימלי של 5 שנים. הבורר אינו חבר ועד המחוז ואינו מועסק במשרד של חבר כאמור כשותף או כשכיר. כל מועמד חייב לקבל על עצמו לנהל 2 תיקי בוררות בסכסוכים על רקע מחלוקת בשאלות שכר טרחה ללא תמורה כתנאי לקבלת תיקי בוררות ששכר בצידם. חברים העונים על הקריטריונים הנ"ל ומעוניינים לשמש כבוררים, מוזמנים להציע לועד המחוז את מועמדותם, בציון ותק מקצועי ותחומי התמחות מיוחדת. לצד פניותיהם של נציגי המחוז אל נשיאי בתי המשפט שבתחום המחוז להפנות תיקים לבוררות בפני חברי הלשכה, נקראים גם החברים להציע ולקיים בוררויות כאמור ולהיעזר בשירותים הניתנים באמצעות הוועד בסכסוכים בהם הם מעורבים אישית. אמנה מכוננת, המעידה על ההצהרות, הכוונות וההסכמות בין השופטים ועורכי הדין בנושא תרבות הדיון המשפטי וממחישה את שיתוף הפעולה ביניהם למטרה משותפת של קידום התנהלות דיונית תרבותית בבתי המשפט. הדו"ח המלא נמצא באתר http://elyon1. court.gov.il/heb/hodaa/654.pdf כנס בנושא תכנון ובניה לעומק - מכללת אלקאסמי באקה אלג'רבייה עו"ד חילמי חג'וג', יו"ר מוקד באקה אלג'רבייה לשכת עורכי הדין בשיתוף עם מכללת אלקאסמי בבאקה אלג'רבייה ארגנה בתאריך 22.11.11 כנס שני מסוגו באזור חדרה, המשולש והסביבה, בנושא תכנון ובניה בו השתתפו כ- 70 עורכי דין. יו"ר מוקד באקה אלג'רבייה, עו"ד חילמי חג'וג', בירך את המארגנים על שיתוף הפעולה שהוביל לקיום הכנס. כמו כן, ציין כי הכנס עוסק בנושא אקטואלי ורלוונטי לכלל הציבור ובפרט ציבור עורכי הדין והדגיש כי השתתפות עורכי הדין בכנסים מסוג זה הינה חשובה ומבורכת. לאחר מכן, בירך נשיא המכללה, ד"ר מחמד עיסאוי את המרצים, כב' השופט מוחמד מסארוה ועו"ד דרור לביא אפרת, וכן את ראש עיריית באקה אלג'רבייה, עו"ד מורסי אבו מוך שהשתתף בכנס ואת המשתתפים עצמם. ראש העיר, עו"ד מורסי אבו מוך, שנבחר לתפקידו רק לאחרונה הבטיח כי העירייה תעשה כל שביכולתה על מנת שכנסים כאלה יתקיימו במקום גם בעתיד והבטיח כי העירייה תעמוד לצד המארגנים בעניין ותסייע ככל הניתן. כבוד השופט מוחמד מסארווה, שופט בית משפט לעניינים מקומיים בחדרה, הנחשב למומחה בנושא תכנון והבניה נתן הרצאה מעמיקה בתחום תכנון ובניה לרבות הרפורמה בחוק ואכיפת חוקי התכנון והדגיש את חשיבות התכנון הנכון מראש. עוד ציין כי לאחרונה חלה התפתחות לטובה בנושא. בהרצאתו התייחס גם לרישוי עסקים ואכיפת חוקי התכנון דרך רישוי עסקים וכן על נושא ההגנה מן הצדק בעבירות בנייה. לסיום, נתן מספר טיפים בעניין ההתנהגות הראויה של עורכי דין בעת דיון, הן כלפי בית המשפט והן כלפי עמיתים למקצוע. אחריו, הירצה עו"ד דרור לביא אפרת, מ"מ יו"ר ועדת ערר לתכנון ובניה במחוז חיפה, והציג את נושא סמכויות ועדת ערר, חשיבותה ותפקידיה בעידן השינוי המתמשך הן בחקיקה והן בפסיקה בתחום התכנון ובניה. עו"ד לביא-אפרת התייחס גם לשינוי החקיקה בנושא סמכויות הועדה, מי רשאי לערור, תשריטי איחוד וחלוקה, היתרים והתנגדויות, הקלות ושימוש חורגים, תביעות פיצויים, היטלי השבחה והשגות על החלטות וועדות ערר. לבסוף, ניתן זמן לשאלות שכמובן נענו במקצועיות רבה. לסיכום, הכנס זכה להתייחסות והתעניינות גדולה מצד עורכי הדין והתנהל ברמה מקצועית. בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 33 2011

לשכהושות' כנס עורכי דין ותיקים - 50 שנה במקצוע והיד עוד נטויה! בתאריך 9.10.11 התקיים בבית הלשכה בת"א הטקס המסורתי לכבוד עורכי הדין הותיקים שקיבלו רישיונם לפני 50 שנה. בטקס לא נפקד מקומם של עורכי דין חיפאים וביניהם עוה"ד: שלמה אבני, נולד בשנת 1927 בפולין בכפר קטן על גבול ברית המועצות עלה ארצה עם הוריו החלוצים בשנת 1934 וגדל ברחובות. עם סיום מלחמת העולם, שירת בהגנה ובסוף שנת 1947 גוייס גיוס מלא בשירות הביטחון הכללי. הוסמך כעו"ד בשנת 1961. אברהם ארוצ'ס, נולד בקהיר בשנת 1931 עלה ארצה עם רוב בני משפחתו בשנת 1947 ברכבת המצרית- ארץ ישראלית. בשל היותו של אביו יליד ירושלים הוקנתה להם זכות השהייה בארץ. את לימודי המשפטים החל בחיפה ולאחר כשנתיים עבר ללמוד בת"א. את התמחותו עשה אצל עוה"ד ד"ר עמנואל וקס ואצל ד"ר גוטשלק. הוסמך כעו"ד בשנת 1961. אברהם הללי, יליד העיר חלב בסוריה. כיום תושב חיפה, בוגר האוניברסיטה העברית. התמחה בפרקליטות מחוז חיפה עבד כיועץ משפטי ומנהל ענייני מקרקעין של קק"ל. שימש כמנהל ארצי של מקרקעי קק"ל ושל חברת הבת הימנותא בע"מ עד 1999. כיום עו"ד עצמאי ויועץ בענייני מקרקעין לרבות חוק הקרקעות העותמאני, המג'לה. שלום )סולי( וואנו, יליד העיר חיפה ובן למשפחת יוצאי פקיעין. נשוי, אב לשלושה ילדים וסב לשמונה. מצעירותו היה פעיל בתנועת הצופים וכנער מתבגר נמנה על שורות הלח"י. בוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. בעל משרד עצמאי בחיפה משנת 1961 עם שותפו הבכיר עוה"ד אברהם זר. המשרד מתנהל בראשותו עד היום במתכונת של 6-7 עו"ד. בנוסף, פעיל בלשכה בתחום המשמעתי, הן כתובע והן כחבר ביה"ד ואב ביה"ד הארצי היושב בחיפה. לצד פעילותו המקצועית הינו פעיל מזה עשרות שנים בניהול מוסדות ציבור כגון: עמותת ידידי בי"ח בני ציון, ובהנהלת בית האבות הספרדי "בית אברהם" בחיפה. אברהם תלמי, נולד בשנת 1920 בסלובקיה, אז היתה עדיין צ'כסלובקיה. סיים את לימודי התיכון ונרשם ללימודים בטכניון הצ'כי בפראג. כאשר בשנת 1939 נכבשה פראג ע"י צבא גרמניה, וצ'כסלובקיה נמחקה ממפת אירופה, הפסיק את לימודיו בטכניון ויצא להכשרה, הצטרף לטרנספורט שאורגן ע"י תנועת החלוץ ויצא בעליה בלתי לגלית לארץ ישראל. בשנת 1955 נרשם ללימודים בביה"ס למשפט וכלכלה, שנתיים בחיפה ועוד שנתיים בת"א וסיים לימודיו בשנת 1959. את ההתמחות עשה במשרד עוה"ד כספי בחיפה בהדרכתו של עו"ד שמעון אייל. הוסמך כעו"ד בשנת 1961 וביולי אותה שנה פתח משרד עו"ד בקרית טבעון. וכן דוד כהן, יצחק משולם, זהר קראוס-שבתאי והשופט סהל גראח. יו"ר ועד המחוז, עו"ד יוסי חכם, ברך את עורכי הדין וציין את תרומתם הרבה לעולם המשפט, לאורך התפתחותו הבולטת במהלך השנים. יו"ר הוועד ציין בהומור כי זו הזדמנות לאותם עורכי דין, שעדיין עובדים במלוא המרץ, לנצל את שנת היובל ולקרוא לעצמם דרור ולהשתחרר מהמקצוע, כפי שהיו העבדים משתחררים בכל 50 שנה )ויקרא, ה, ח: "... וקידשתם את שנת החמישים שנה, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה"(. מימין: עוה"ד אברהם הללי, סולי וואנו, יוסי חכם - יו"ר ועד המחוז, שלמה אבני, אברהם ארוצ'ס ורביטל אלמוז - מנכ"ל ועד המחוז 34 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

השעיות בפועל של עורכי דין ממחוז חיפה ומחוז צפון דו"ח מס' - 94 נכון ליום 14.12.11 על מנת שלא נכשיל ולא ניכשל, תשומת לב החברים מופנית לחברים במחוז שהושעו מעריכת דין ותקופת השעייתם וכן לחברים שהוצאו מן הלשכה מחוז חיפה הוצאו מן הלשכה אבישי לאור מס' רישיון 7972 הוצא מן הלשכה החל מיום 16/06/2009. איתן לפידות מס' רישיון 10522 הוצא מן הלשכה החל מיום 14/01/2009. אליהו מאור )מרקוביץ( מס' רישיון 2873 הוצא מן הלשכה החל מיום 15/10/2009. אמין בדארנה מס' רישיון 17384 הוצא מן הלשכה החל מיום 1/2/2011. אמיר חי מס' רישיון 42374 הוצא מן הלשכה החל מיום 24/11/2010. בנו גנות מס' רישיון 5429 הוצא מן הלשכה החל מיום 16/06/2009. גאנם אבו ריא מס' רישיון 32364 הוצא מן הלשכה החל מיום 1/02/2009. ג'ואד לובנאסי מס' רישיון 38833 הוצא מן הלשכה החל מיום 26/05/2011. דוד קדוש מס' רישיון 15197 הוצא מן הלשכה החל מיום 27/02/2008. ויקטוריה דרייזין מס' רישיון 21938 הוצאה מן הלשכה החל מיום 18/5/2005. חדר קבלאוי מס' רישיון 12891 הוצא מן הלשכה החל מיום 2/2/2007. וליד קסום, מס' רישיון 20183 הוצא מן הלשכה החל מיום 15/11/2011. חסן מחאמיד זטאם מס' רישיון 14989 הוצא מן הלשכה החל מיום 19/06/2008. טאיסה ניוק מס' רישיון 18840 הוצאה מן הלשכה החל מיום 27/4/2005. יאסר בריק מס' רישיון 26810 השעיה החל מיום 4/3/2007 ועד ליום 1/1/2022. בסיום ההשעיה - הוצאה מן הלשכה. מאמון בן עלי חלאילה מס' רישיון 18364 הוצא מן הלשכה החל מיום 24/7/2003. סלאח אבדאח מס' רישיון 26769 הוצא מן הלשכה החל מיום 16/11/2009. פיראס אליאס מס' רישיון 33801 הוצא מן הלשכה החל מיום 1/9/2009. שירה עם דוד מס' רישיון 9763 הוצאה מן הלשכה החל מיום 30/11/2006. הושעו מן הלשכה אנואר זחאלקה מס' רישיון 22955 השעיה החל מיום 25/04/2010 ועד ליום 21/3/2018. בלה מאיה לביא מס' רישיון 21997 השעיה החל מיום 1/05/2009 ועד ליום 30/4/2014. גסוב חאג מס' רישיון 22762, השעיה לתקופה של שנה, שתופעל עם שובו לישראל. ואאל עבאדי מס' רישיון 20156 השעיה החל מיום 28/04/2010 ועד ליום 27/07/2012. חוסיין עוסמאן מס' רישיון 32273 השעיה החל מיום 1/02/2009 ועד ליום 31/01/2012. חוסין מסאלחה מס' רישיון 22813 השעיה מיום 1/11/2006 ועד ליום 1/02/2015. חלאילה נואף מס' רישיון 33923 השעיה החל מיום 8/9/2008 ועד ליום 7/9/2013. יוסף רוטמן מס' רישיון 7814 השעיה החל מיום 9/12/2009 ועד ליום 8/6/2020. יעקב כרמון מס' רישיון 7544 השעיה החל מיום 21/3/2011 ועד ליום 20/03/2013. יחיא עבדאללה מס' רישיון 39662 השעיה החל מיום 15/7/2009 ועד ליום 14/07/2014. ליאורה ליטמן מס' רישיון 26883 השעיה החל מיום 24/2/2010 ועד ליום 23/2/2015. מוחמד גנאים מס' רישיון 14018 השעיה החל מיום 31/3/2011 ועד ליום 31/10/2016. מוחמד מחאגנה מס' רישיון 37533 השעיה החל מיום 1/12/2011 ועד ליום 31/5/2012. מוחסן עבדלראזק מס' רישיון 11232 השעיה החל מיום 15/7/2010 ועד ליום 14/4/2016. מחמוד חטיב מס' רישיון 31267 השעיה החל מיום 15/12/2008 ועד ליום 14/2/2021. מטאנס זידאן מס' רישיון 28411 השעיה החל מיום 04/07/2011 ועד ליום 03/04/2012. נסים בכרייה מס' רישיון 34892 השעיה החל מיום 1/9/2010 ועד ליום 28/2/2015. סברי גריס מס' רישיון 4325 החל מיום 6/3/2008 ועד ליום 5/3/2014. סוהא קסיס מס' רישיון 14025 השעיה החל מיום 1/2/2009 ועד ליום 31/10/2013. עוייד בהיג' מס' רישיון 14561 השעיה החל מיום 1/1/2010 ועד ליום 31/12/2012. עומר גזאוי מס' רישיון 12353 השעיה החל מיום 16/12/2004 ועד ליום 15/12/2012. עלי סואעד מס' רישיון 28536 השעיה החל מיום 1/12/2011 ועד ליום 31/1/2012. עפר שרון מס' רישיון 24803 השעייה זמנית החל מיום 5/06/2011 ועד להכרעה סופית בבקשה לפי סעיף 75 לחוק לשכת עוה"ד שתוגש אם וכאשר פסה"ד יהיה סופי. פנחס נרקיס מס' רישיון 6652 השעיה החל מיום 4/3/2003 ועד ליום 1/9/2048. קאסם כיאל מס' רישיון 36542 השעיה החל מיום 1/05/2010 ועד ליום 30/04/2015. ראיד חטיב מס' רישיון 20699 השעיה החל מיום 15/3/2011 ועד ליום 14/1/2012. ראסם חמאדה מס' רישיון 21972 השעיה לתקופה של 12 שנים, החל מיום 1/2/2007 ועד ליום.31/1/2019 ת'אבת סעד מס' רישיון 32376 השעיה החל מיום 1/06/2010 ועד ליום 31/05/2012. פקיעת חברות אוסאמה נבואני מס' רישיון 22819 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 24/6/2009. ג'ואד לובנאסי מס' רישיון 38833 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - מרץ 2011 ויסאם קאסם מס' רישיון 17427 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 19/6/2010. יאסק בריק מס' רישיון 26810 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל -פברואר 2008 יוסף רענן מס' רישיון 7058 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 7/12/2006. יוסף שפיק מס' רישיון 17032 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - פברואר 2008. עימאד אסדי מס' רישיון 26118 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 28/6/2009. תאופיק קורטאם מס' רישיון 15003 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 12/4/2010. מחוז צפון הוצאו מן הלשכה זאהי אסכנדר מס' רישיון 12864 הוצא מן הלשכה החל מיום 1/08/2005. מאזן נסאר מס' רישיון 10250 הוצא מן הלשכה החל מיום 17/08/2003. מוחמד פוקרא מס' רישיון 18417 הוצא מן הלשכה החל מיום 26/10/2011. סקוט מן מס' רישיון 13021 הוצא מן הלשכה החל מיום 16/12/2009. הושעו מן הלשכה איהאב חליחל מס' רישיון 22770 השעיה החל מיום 27/05/2008 ועד ליום 26/05/2018. ויסאם הרייש מס' רישיון 28875 השעיה לתקופה של 5 שנים, החל מיום 19/12/2006 ועד ליום.18/12/2012 מדיאן יוסף מס' רישיון 19016 השעיה החל מיום 15/11/2008 ועד ליום 14/5/2027. מוחמד עומר דראושה מס' רישיון 33877 השעיה החל מיום 15/04/2009 ועד ליום 14/4/2014. מחמוד אחמד זועבי מס' רישיון 16955 השעיה החל מיום 1/05/2008 ועד ליום 31/10/2015. מאג'ד מסאלחה מס' רישיון 17012 השעיה החל מיום 15/7/2010 ועד ליום 15/4/2025. נביל דוח'י מס' רישיון 24011 השעיה החל מיום 17/6/2009 ועד ליום 16/6/2021. עאטף זועבי מס' רישיון 21950 השעיה לשש שנים החל מיום 1/1/2010 ועד ליום 31/12/2019. עידן רייס מס' רישיון 24145 השעיה החל מיום 16/02/2010 ועד ליום 15/02/2014. פקיעת חברות איוב קנדלפת מס' רישיון 28602 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 28/11/2009. אמיר עקל ח'טיב מס' רישיון 32224 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 13/7/2009. וליד טנוס מס' רישיון 31293 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 8/7/2010. רמזי אבו-רחמה מס' רישיון 5740 הוצא מן הלשכה החל מיום 6/11/2001. עאסי ורד מס' רישיון 28548 השעיה החל מיום 15/5/2009 ועד ליום 13/8/2012. ג'סאן עומר ממדוח מס' רישיון 20160 הוצא מן הלשכה החל מיום 6/04/2007. עארף מסאלחה מס' רישיון 17415 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 17/2/2005. בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 35 2011

עו"ד רן זינגר* עבירות משמעת וענייני אתיקה נוספים ב עורך דין שהורשע בזיוף הוצא משורות הלשכה יה"ד המשמעתי במחוז חיפה הורה על הוצאת עו"ד פלונית משורות הלשכה, בעקבות הרשעתה במשפט פלילי. עו"ד פלונית הורשעה, לפי הודאתה, בעבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף בנסיבות מחמירות ושידול להתחזות כעובד ציבור, והושת עליה עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, 9 חודשי מאסר ע"ת וקנס בסך. 10,000 העובדות ששימשו בבסיס ההרשעה הינן: יצירת מסמך הנחזה להיות החלטת בימ"ש בדבר העברת הדיון מבימ"ש במקום פלוני לבימ"ש במקום אלמוני, תוך זיוף החותמת והחתימה של השופט; זיוף מסמך, הנחזה להיות החלטת ביהמ"ש, המורה על מינויה לכונסת נכסים; זיוף מסמך הנחזה כשמדובר במעידה חד-פעמית, קיימת אפשרות שוועדת האתיקה תימנע מהעמדה לדין משמעתי בגין עבירה זו. אולם, כשמדובר בעו ד שנמנע מלמסור את תגובותיו פעם אחר פעם, תפעל ועדת האתיקה להעמדתו לדין, אף אם תסבור כי אין מקום להעמדה לדין בגין העבירה העיקרית )בגינה הוגשה התלונה, עליה התבקש עוה"ד להגיב(. לא מכבר, הגישה ועדת האתיקה קובלנה בגין אי-מתן תגובה ללשכה )כאישום יחיד ובודד במסגרת קובלנה זו(. ביה"ד המשמעתי הרשיע את הנאשם, ולנוכח העובדה שהמדובר בהרשעה רביעית בעבירה זו, השית עליו עונש משמעותי של חודשיים השעיה בפועל, 10 חודשים השעיה ע"ת, וקנס בסך. 3,000 לפי כל קנה מידה של התנהגות ראויה, על עורכי הדין למסור את גרסאותיהם ותגובותיהם לתלונות, על מנת לאפשר לוועדת האתיקה )ולגורמים נוספים(, לעשות את מלאכתם כראוי, ולבחון את התלונות המוגשות בשים לב לטענות של שני הצדדים ולראיות המצורפות. עורך דין שלא ינהג כך, צפוי שיעמוד לדין משמעתי, וחבל.!? אתיכאן *פרקליט האתיקה, מחוז חיפה להיות החלטת ביהמ"ש, המורה על הפקדת סכום שווי דירה לקופת ביהמ"ש ועוד. לאחר הרשעתה, הגישה ועדת האתיקה בקשה לביה"ד המשמעתי, להשית על עו"ד פלונית עונש הוצאה מן הלשכה, מכוח סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין. ביה"ד קבע כי אין ספק שדבק קלון בעבירות בהן הורשעה עוה"ד, והוסיף כי אילו ניתן היה לדרג את העבירות שדבק בהן קלון לפי חומרתן, הרי שבמקרה זה המדובר בקלון בדרגה החמורה ביותר. ביה"ד הבהיר כי עו"ד המזייף החלטות ומסמכים אחרים של בימ"ש, אינו ניחן בערכים הבסיסיים הנדרשים מעו"ד. מעשי המשיבה פוגעים באופן חמור באמון הציבור בעורכי הדין, ובמעמדם המיוחד כחלק ממערכת שלטון החוק. אי-מתן תשובה לתלונה כאשר קובל )בד"כ - ועדת האתיקה המחוזית( מעביר תלונה שהוגשה נגד עו"ד לתגובת הנילון, חובה על הנילון למסור את תגובתו לקובל, הן מכוח כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין )סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים(, התשכ"ב- 1962, והן לנוכח ההלכה הפסוקה )עוד בטרם חקיקת כלל 2 האמור(, לפיה אי-מתן תשובה לתלונה מהווה התנהגות שאינה הולמת, זלזול בלשכה ובמוסדותיה, ולנוכח התנעה מיותרת של גלגלי ההליך המשמעתי, שיתכן ותתברר בהמשך כמיותרת )ראו, למשל, על"ע 2443/04 לשכת עורכי הדין נ' עו"ד בלום, פ"ד נט )5(,433.)468-463 הבהרה בנוגע לאיורים על גבי נייר הפירמה לאחרונה, אנו נתקלים יותר ויותר באיורים שונים, בד"כ המדובר באיור של מאזניים )מאזני צדק(, המופיעים על ניירות פירמה )דפי לוגו( של משרדי עורכי דין. ועדת האתיקה מבקשת להבהיר כי המדובר בפרסום אסור ובעבירה, לכאורה, על כללי האתיקה, הואיל ועפ"י סעיף 3 )ו( לכללי לשכת עורכי הדין )פרסומת(, התשס"א- 2001 )להלן: "כללי הפרסומת"(, כשהוא נקרא יחד עם סעיף 3 )א() 6 ( לכללי הפרסומת, חל איסור להכללת איורים )או תמונות(, מכל סוג שהוא, בשלט המשרד של עוה"ד, בנייר המכתבים המשרדי, ובכל מסמך אחר היוצא מן המשרד. הפרת הוראה זו מהווה עבירת משמעת. ועדת האתיקה קוראת לציבור עורכי הדין להקפיד למלא אחר הוראה זו, ולחסוך מעצמו אי-נעימות של פתיחת תיק אתיקה בגין חריגה מכללי הפרסומת המותרת. יוסף ויובהר כי עפ"י החלטת ועדת הייעוץ לענייני פרסומת מותר לכלול במסגרת פרסום לגיטימי )לדוגמא, פרסום על גבי שלט המשרד או נייר המכתבים המשרדי(, לוגו המורכב מאותיות השם הפרטי ושם המשפחה של עוה"ד )ראו ההחלטה בגיליון מס' 33 של "אתיקה מקצועית", מיום 5/11/09(. מומלץ לעורכי הדין לעיין בהנחיות ובהחלטות של ועדת הייעוץ לענייני פרסומת, ובמקרה של ספק לפנות בשאלה לוועדת האתיקה או לוועדת הפרסומת שליד הוועד המרכזי. 36 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

תקנה או תקלה? ח יכיתי-חיכיתי, ציפיתי-ציפיתי לראות מה ייצא מיוזמת פורום תקנה בעניינו של הרב אלון. נגיד בעדינות - ההר הוליד עכבר. כתב האישום עוסק בעניינים שהפורום לא העלה כלל לאוויר. חיכיתי-חיכיתי שלשכת עורכי הדין תגיד משהו על הפורום. כלומר, לא הבנתי אז ואינני מבין היום - מכובדיי חברי הפורום, מי שמכם? הולכת קבוצת אנשים אדוקים, שומרי מצוות, פוריטנים כמו שחשבתי שרק באנגליה יודעים להיות, ו"מזמינה" אנשים להידון בפניה. הנימוק: אנחנו, שומרי-אמוני, חיים לפי סטנדרטים גבוהים יותר, דתיים יותר. אנחנו מזמינים אנשים על-פי דיווח שקיבלנו, ושואלים אותם שאלות ומבררים את האמת. עד ראייה תאמינו או לא, בין משרתי הציבור המובילים את הערכאה הזו מצויים מחנכים, ואם יורשה לי לספר איך זה עובד, אז בערך ככה: בדיעבד התברר לי שכאילו-שימוע בו השתתפתי היה, למעשה, בפני שניים ממובילי הפורום הזה. ומעשה שהיה כך נכרך: מחנך דגול בישראל זומן לשימוע בפני השניים, בכובעם כעובדי משרד החינוך הממלכתי-דתי. זה לא היה שימוע משפטי, אלא שימוע על-משפטי, עפ"י כללים הנקוטים בידי אלה המניפים את נס הערכים הגבוהים יותר של הדת. מצד אחד - כעורך דין - לא פשוט להתמודד עם טענות שאינן נטועות במשפט הישראלי ובדיני העבודה. מצד שני - כבעל תואר ראשון שחציו ביהדות, הבנתי על מה הם מדברים. מצד שלישי - מבלי להסגיר פרטים אישיים - יצאתי עם טעם חמוץ מההליך, שכן דעתו של המותב הייתה נעולה מראש. הם היו כבר אחרי שלב החקירה, ומבחינתם - הפור נפל. אין דין ואין דיין בעצם, הם לא המציאו שום דבר חדש. בספרד היה פורום חקירה, או בספרדית 'אינקוויזיציה'. כדרכם של הספרדים ורוח התקופה, שם הייתה אלימות פיזית כלפי הנחקרים. אצלנו, אנשים ונשים אלה מכתירים את עיסוקם השיפוטי במילה זרה - פורום. ולמה? כי לא מצאו בעברית מונח מקביל למה שהם עושים ובצדק. בהלכה, עליה הם נשענים, אין מנגנון כזה. הם שואבים את שמם ונוהגם מרומא: "פורום" אינו אלא כיכר העיר, מה שקרוי בימינו ה"פרלמנט". יש מושבי חכמים כאלה בעמק יזרעאל, בפתח תקוה, ועוד. מתכנסים פעם בתקופה, אוכלים קצת, שותים קצת, שרים קצת, ובעיקר מדברים על המצב; אבל לא חורצים משפט. אם בכיכר העיר הכוונה הייתה ליתן חופש דיבור וביטוי לכול, הפורום הזה עוסק בהשלטת נורמות מוסריות מתחסדות, מעבר לדרישות החוק. הסיבה שזה מקומם, נטועה בכך, שמדובר באנשים הנושאים בתפקידים מכובדים, רובם משרתי ציבור המקבלים שכר מקופת הציבור, שהקימו להם ארגון ונטלו לעצמם סמכויות שיפוט. תחת הכותרת "והיה מחננו טהור", פועל הטריבונל הזה בהרכבים שונים, באין עליו בקרה או רשות ערעור. אין דבר פחות דמוקרטי מזה, לדעתי, וישראל אינה זקוקה עדיין למשמרות מהפכה. וצריך לזכור שמדובר, לפחות במקרה הנ"ל, באנשים שדיבורם מתון, חוכמתם ניכרת, וידענותם אינה מוטלת בספק. פומביות היכן נעוץ הקושי? הנשק שלהם הוא הפרסום. זה העונש שהם מפעילים. מצד אחד, אם הנחקרים מקבלים את דעתם, נשאר ה"סיפור" בתוך המחנה, כי במסורת שלהם את הכביסה המלוכלכת משאירים בבית; אם לא - הם מציפים אירוע או אדם מסוים לתודעה הציבורית. הנזק האישי והציבורי נגרם מיד, ואין זה משנה מה תהיה התוצאה המשפטית. יש להניח שנראה זאת היטב בפרשת הרב אלון. כעורכי דין, חונכנו שמה שלא נאסר - מותר. עוד אנו אמונים על כך, שהחוק קובע בישראל - לא ההלכה, לא השריעה ולא מערכת נורמות של ארגון או דת כלשהם. אין לי מילה לומר על הרב אלון, מעבר לכך שזכותו להליך הוגן קופחה, בעצם התגייסותם של חברי הפורום נגדו. כיהודי וכישראלי מורעל-עברית, לא רק המילה "פורום" צורמת לי. גם שיטת עבודתם של חברי הפורום רחוקה בעיניי מתקנה וקרובה יותר לתקלה. היום הם מוציאים בעצמם לפועל את החלטותיהם. מה יהיה מחר? יקום ארגון במקום "תג מחיר", קיצוני יותר, שיטפל בסוררים? ואיך נקרא לו? אולי ה"ג'ו קלוקס קלאן"? מן הראוי שמערכת המשפט תתגייס כנגד הערכאה העצמאית הזו. זו ממש הסגת גבול המקצוע של השופטים. עו"ד אמנון שילה בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 37 2011

צדק צדק תרדוף עו"ד יעל פנקס האם אי-אפשר לראות בשירות פעיל במסגרת שירות מילואים "עבודה נדרשת"? עפ"י הגישה המחמירה והקפדנית של פקידי המל"ל התשובה שלילית יש להם כוח והתנהגותם לא שירותיתח ומכעיסה. וק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, התשנ"ה- 1995, תקנות הביטוח הלאומי )מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת(, התשמ"ג- 1983, חוק חיילים משוחררים, התשמ"ד- 1984 ותקנות חיילים משוחררים )עבודה מועדפת(, התשמ"ט- 1 988 כולם מהתחום הסוציאלי במהותם, וכולם - משום היותם בעלי אוריינטציה חברתית, מחוייבים )לטעמי, כמובן( ביישום "בדרך הילל". עפ"י חוק המל"ל, בתום שירות החובה משולם מענק חד- פעמי צנוע לחיילים שעבדו לפחות שישה חודשים בעבודה נדרשת בתחומים המפורטים בחוק. המענק ישולם גם למשלימים 24 חודשי שירות לאומי ולבנות שנישאו בתקופת השירות הלאומי - בתנאי ששירתו 6 חודשים לפחות ונישאו תוך 30 ימים מיום הפסקת השירות. הפונה חייב לענות על שלושת התנאים - סוג העבודה, מינימום תקופת עבודה )במשרה מלאה, כנהוג במקום העבודה( וזכאות לאבטלה. והנה, חייל משוחרר שעבד בעבודה נדרשת, זומן בצו 8 לשירות בצה"ל, במהלך מלחמת לבנון השנייה. החייל המשוחרר, ציית לצו ובשובו לביתו הגיש בקשה למל"ל )המחויב לכאורה באוריינטציה חברתית/סוציאלית מובהקת( לקבלת המענק שהוא זכאי לו, שכן מילא את המכסה הנדרשת בחוק. פקידי המוסד בדקו בעין בוחנת )וכנראה לא כל כך אוהדת( את התביעה ודחו אותה. כל כך למה? חסרו למבקש הימים בהם השתתף במלחמת לבנון השנייה, מכוח צו 8. לא הועילה הטענה שאי-השלמת התקופה כנדרש נבעה מאותו צו 8 והמלחמה. האם אי-אפשר לראות בשירות פעיל במסגרת שירות מילואים "עבודה נדרשת"? עפ"י הגישה המחמירה והקפדנית של פקידי המל"ל התשובה שלילית. אולי בצדק? מלחמה אינה בחירה אישית ואינה הכרח לצורך פרנסה. הפונה עתר לביה"ד האזורי לעבודה והתמזל מזלו להגיע לשופט שהאמין כנראה, שצריך לפרש את הוראת החוק בדרך המיטיבה עם הפונה ולא המחמירה עד קצה גבול ההיגיון. ביה"ד קבע שיש להעניק לפונה את המענק וכי המל"ל לא צדק בדחיית תביעתו. בתיהמ"ש עמוסים וזמנם היקר צריך להיות מושקע בדברים חשובים ובתביעות גדולות. הנה תביעה מאד קטנה )כספית( עם ערך חברתי מאד גדול )זכויות חיילים משוחררים(. כנראה שלעיתים יש תביעות לא גדולות שמאד חשוב לדון גם בהן לגופו של עניין. "עמידר" באתר "עמידר" www.amidar.co.il נכתב - "לאורך ההיסטוריה שלה ראתה ממשלת ישראל את השיכון ככלי מרכזי להשגת יעדה של המדינה וגם כצורך אנושי שעל המדינה מוטל לספקו לאזרחיה: תחילה לחדשים שביניהם, העולים החדשים, ואח"כ גם לאחרים". "עמידר", החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, משמשת כלי חשוב במימוש מדיניות הרווחה והשיכון של ממשלות ישראל לדורותיהן, מאז נוסדה כחברה ממשלתית ב- 1949. התקציב החודשי שלה עמד על 2,500 לירות, והיא מילאה תפקיד היסטורי בבניין הארץ ובשיכון מיליוני עולים. גוף בעל עמדה סוציאלית במובהק, שמטרתו המוצהרת לסייע בתחום הדיור. היום, יש להניח, תקציב "עמידר" עולה על 2,500 לירות, ונשאלת השאלה, שלא הצלחתי עד כה לקבל לגביה מענה )ולא שלא ניסיתי(, ממה "עמידר" מפחדת?! מדוע "עמידר" מסתתרת? מדוע אי-אפשר לקבל את מספר הטלפון של הסניף שלשירותיו אני נזקקת? ומדוע אין כתובת על נייר המכתבים, אלא רק שמה בתוספת מספר פלאי שאמור לתת לפונה את המענה הענייני והמיידי ואת השירות היעיל )כמצויין באתר(? אולי באמת מדובר בבעיות תקציב? מצב כזה משחרר את הפקידים מההכרח לשוחח אישית עם לקוחות. אין מדובר בשירות יעיל ואין להכביר מילים על שיטת הטלפון המרכזי, האמור לתת מענה לכול ושאינו נותן מענה לכלום. "עמידר" הוקמה כדי לתת מענה לאזרחי המדינה )לא רק טלפוני(, וגם, "כצורך אנושי שעל המדינה מוטל לספקו לאזרחיה". הצורך האנושי כולל חובה לתת מענה יעיל, מהיר וענייני, ומענה כזה יכול להינתן בקשר ישיר ולא באמצעות מרכזיות אוטומטיות, מכניות או אנושיות. אולי הם אינם רגילים לענות לאזרחים באופן אישי? אחרי הכל, ב- 1949 היה השימוש בטלפון נדיר. בזק בינלאומי בזק בינלאומי, חברה עסקית המתנהלת כמוה, אינה בעלת אוריינטציה חברתית. אבל יש לה שיטת חיוב מעניינת בנושא שירותי אינטרנט. בזק בינלאומי יצרה שער דולר מנותק מבנק ישראל או מהמערכת הפיננסית הישראלית. בזק בינלאומי,BUSINESS לא רוצה שנחשוב שהתעריפים התייקרו. הם תמיד יישארו X דולרים. דא עקא, שלצורך החישוב, השער היציג שיצרה הוא שער מקורי משלה. במועד חיוב החשבון ב- 1.11.2011 הועמד השער על = $1 4.150 כשהשער היציג בפועל היה = $1 3.65. מעניין, לא? מה זה אומר על בזק בינלאומי? יתכן ומנהליה סבורים שאנשים לא קוראים חשבונות כשהם עסוקים בתקשורת אינטרנטית. ניתן לשער שבמקום כלשהו בהסכם ההתקשרות, עתיר המילים והסעיפים, ישנו סעיף המתייחס לכך. ואחרון - חוק שיווי זכויות האשה תשי"א- 1951 מטרת החוק שאושר ב- 17.5.1951 "לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". בדיון בהצה"ח הסביר ראש הממשלה, דוד בן גוריון, כי "החוק המוצע על ידי הממשלה רוצה לקבוע עיקרון פשוט וברור לאשה יש כל הזכויות שיש לגבר". בתיקון לחוק מ- 2000, סעיף 1, נקבע כסעיף 1 א, כשקדם לו סעיף הצהרתי, שבדומה להוראה 38 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

הקיימת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קושר או אם תרצו מכפיף, את החוק ועקרונותיו לעקרונות הכרזת העצמאות. ביהמ"ש העליון נדרש לנושא, לעיתים, וכך אמר המשנה לנשיא השופט ברק )כתוארו דאז( בבג"צ 1000/92 חוה בבלי נ' ביה"ד הרבני הגדול )ניתן ביום 7.2.1994(: "חוק שיווי זכויות האשה הוא חוק "מלכותי". הוא מעגן בחקיקתה של המדינה את עקרון השוויון. עקרון זה מוזכר במפורש בהכרזת העצמאות, הקובעת כי מדינת ישראל תקיים שוויון בין אזרחיה "בלי הבדלי דת, גזע ומין". עקרון זה הוא מעקרונותיה הבסיסיים של שיטת המשפט הישראלית. חוק שיווי זכויות האשה נותן לבוש של דבר חקיקה לעקרון ההלכתי...מטרתו של החוק, כפי ששמו מעיד עליו, היא להשוות אשה לאיש, ולמנוע ולעקור כל אפליה משפטית שהיא לרעת האשה". "העקרון הגלום בחוק זה... מבטיח לאשה מעמד שווה בעיני החוק לא רק לגבי הכשרות 'לפעולה' במובן הצר של המלה, אלא מכל בחינה משפטית" )ע"א 337/61 לובינסקי נ' פ"ש, פ"ד טז 406,403(. בימ"ש זה התייחס לחוק כאל חוק מיוחד במינו: "לא הרי חוק זה כהרי חוק רגיל אחר! לפנינו חוק אידיאולוגי, מהפכני, משנה סדרי חברה - אשר שמו וסעיפו הראשון ה'פרוגרמטי', מעידים עליו כי הוא - פרט לסייג אשר בסעיף - 5 ביקש לעקור מן השורש כל עניין בו קיים לפי החוק הקיים, קיפוח משפטי כל שהוא של האשה" )בג"צ 202/57 סידיס נ' הנשיא וחברי ביה"ד הרבני הגדול, פ"ד יב 1537,1528(. חוק זה אינו מכוון לבתיהמ"ש האזרחיים בלבד והוא חל בכל ערכאת שיפוט. ביה"ד הרבני חוייב במפורש לנהוג על פיו. בתיהמ"ש עוסקים רבות בערך השיוויון בתחום דיני העבודה, בתחום האישות, יחסי הממון והמיסוי ומוציאים תחת ידם פסקי דין לתפארת, החוזרים ומאשרים את הקביעות העקרוניות והחשובות של חוק שיווי זכויות הנשים. בפועל, נראה שאט-אט ואפילו לא במסתורין, הערך החשוב הזה, שלכאורה אינו שנוי במחלוקת, מכורסם. כך, שתי נשים שזכו בפרס ממשרד הבריאות, הודחו לשבת ביציע העליון במעמד הטכס ונאסר עליהן לקבל את הפרס אלא רק ע"י שליח - גבר שמינו "מרצונן החופשי", אליבא ד"סגן שר הבריאות". כך, במהלך חופשת חג הסוכות )בניגוד לפס"ד של ביהמ"ש העליון(, הוקמה "חומה" שפיצלה את דרך המעבר של נשים וגברים בבני ברק, כך מסתבר שישנם אוטובוסים שלנשים "מרצונן החופשי" מותר לשבת רק בספסלים האחרונים. ישנה דרישה למנוע מחיילות לשיר בטכסי צה"ל ותחנת הרדיו החרדית "קול ברמה" מסרבת לשלב נשים בשידוריה. רק יומיים לפני דיון בנושא בכנסת, וכנראה מתוך חשש כי יקצצו תקציביהם מאוצר המדינה, הסכימו לשלב נשים בשידורים שעה אחת בשבוע ועוד לא נגעתי ב'העלמת' דוגמניות, כולל אלה הלבושות 'כראוי' משלטי חוצות בירושלים. מהדוגמאות למכביר, עולה כי עקרונות החוק, פסיקת בתיהמ"ש והערכים עליהם הוקמה המדינה אינם מיושמים בתחום זה. לדעתי, אי-אפשר להתפשר על ערכים אלה; רוצה לומר: אסור להתפשר. לפיחות הזוחל הזה יש לשים גבול חד-משמעי ע"י רשויות החוק והמשפט בארץ וע"י כל אזרח ואזרחית ששלטון החוק חשוב בעיניהם, ולנו כמשפטנים, תפקיד חשוב בנושא זה, ואין להכביר במילים מעבר לכך. הנה שלושה נושאים, שלכאורה אין קשר ביניהם, אך הוא קיים בכל זאת בדרך מימושן של זכויות חברתיות וכספיות שגופים שונים, שהוקמו עפ"י חוק וממומנים ברובם או בחלקם ע"י תקציב המדינה, נוהגים בהם בזלזול ובהתעלמות - שעימם אין להשלים. למקרא הדברים אפשר אולי להבין, מדוע נשאלתי ע"י לקוח אם ארצה להיעזר בקשריו האישיים במשרד רישום המקרקעין כדי...לקבל נסח רישום?! כך, שתי נשים שזכו בפרס ממשרד הבריאות, הודחו לשבת ביציע העליון במעמד הטכס ונאסר עליהן לקבל את הפרס אלא רק ע"י שליח - גבר שמינו "מרצונן החופשי" yaelpa@netvision.net.il בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 39 2011

טוב לדעת הוודאות החוזית עפ"י הדין האנגלי עו"ד יואב הריס כשמבצעים עסקת מכר בינלאומית, הכפופה לדין האנגלי, יש לקחת בחשבון כי הוא מתערב, לעתים, במה שנראה כנוסח חוזה סופי ומחייב הכלל "ייזהר הקונה" וכיצד עשוי הדין האנגלי להתערבב בחוזי מכר בינלאומי צד הביקורת על )העדר( וודאות עסקית עפ"י דין החוזים הישראלי, חשוב להבין כי גם הדין האנגלי אינו ממלכת האקסיומות. כך, למשל, הסעיף הנפוץ בחוזי מכר בינלאומי, המפנה את הצדדים בעת מחלוקת לדין האנגלי, למעשה, כך מתברר, מוסיף על החוזה "תנאי אחריות" למיניהם, שספק אם היו ביסוד כוונת המתקשרים. על כל אלה, במקרה המתואר להלן. חוזה המכר עפ"י חוזה מינואר 2007 מכר שוויצרי מטען של 38,500 מ/ט )מטריק טון( דלק מזוקק )gasoil( לרוכש גרמני, בתנאי FOB אנטוורפן )בעסקת FOB עם העמסת המטען אל מעבר לדופן האונייה המיועדת להובלתו בנמל המוצא ממלא המוכר את התחייבותו בעסקת המכר והוא מופטר מזכויותיו במטען(. סעיף 4 לחוזה, סעיף האיכות, התייחס לשורה ארוכה של פרמטרים ומאפיינים של המטען, ובין היתר נקבע כי ריכוז הסנדימנטים )מרבצי סחף, משקי, חול ואבנים - חומר הפוגע באיכות המטען( בדלק לא יעלה על 10 מג/ליטר. עוד קבעו הצדדים את השיטה למדידת ריכוז הסנדימנטים וכי הבדיקה תיעשה ע"י מפקח בינלאומי מוסכם -.SGS סעיף 18 לחוזה קבע, בין היתר, כי )בתרגום חופשי(: "אין כל ערבויות, הצהרות או מצגים, גלויים או מרומזים, בקשר לגבי סחרות מטען הדלק, כשירותו והתאמתו לכל מטרה המשתרעים אל מעבר לתיאור הדלק כפי שנקבע בחוזה זה". בהתאם למוסכם, מטען הדלק הועמס על האונייה Mercini Lady בנמל אנטוורפן בבלגיה בהזרמה של הדלק ממיכלים שהיו בנמל )מיכלי חוף( אל האונייה באמצעות צנרת המיועדת לכך. טרם שהוזרם המטען, דגמו המפקחים של SGS מספר דגימות של הדלק מתוך מיכלי החוף. עפ"י תעודת ניטור Analysis( )Certificate of שסיפק,SGS ריכוז הסנדימנטים בדלק עמד על 6.4 מג/לליטר, כלומר בתוך טווח הריכוז )ספציפיקציה( שסוכם, אם כי הדגימות נבדקו בשיטה שונה מזו שסוכמה בחוזה. האונייה הפליגה לספרד שם הייתה אמורה לפרוק את המטען בשני יעדים. כשהגיעה ליעד הראשון, נבדק המטען לקראת פריקה והתגלה כי ריכוז הסנדימנטים במטען הנו 39.6 מג/ליטר - הרבה מחוץ לטווח הריכוז שהוגדר בחוזה. לנוכח הפער הניכר בין הבדיקות, נערכו בדיקות חוזרות ונשנות, אולם התוצאה נשארה בעינה. רוכשי המטען המיועדים סירבו לקבלו, והמטען כולו, בשווי 3.0 מיליון דולר, נדחה. החוזה קבע כי הוא נשלט ע"י הדין האנגלי וכל המחלוקות בקשר אליו יתבררו בפני ביהמ"ש באנגליה. בהתאם, הגיש הרוכש תביעה כנגד המוכר בבית המשפט האנגלי. סעיף 14 לחוק המכר האנגלי ו - תנאי הסחרות סעיף 14 לחוק המכר האנגלי מ- 1979 עוסק ב"תנאים נרמזים בדבר כמות או כשירות" )של הטובין הנרכשים(. במסגרת זו, בסעיפי משנה )2( 14-14 )2A( קובע החוק )בתרגום חופשי(: "כשהמוכר מוכר טובין במהלך העסקים הרגיל, קיים תנאי נרמז )בחוזה המכר( ולפיו הטובין אותם מספק המוכר על פי החוזה הנם באיכות מספקת; טובין הנם באיכות מספקת אם הם תואמים את הסטנדרטים אותם יחשיב אדם סביר כמספקים, כשלוקחים בחשבון את תיאור הטובין, המחיר )אם רלוונטי( וכל יתר הנסיבות הרלוונטיות. איכות הטובין כוללת בין היתר, את כשירותם והתאמתם למטרות לפיהן הטובין מסוגם בדרך כלל נרכשים; אופן הופעתם; העדר ליקויים; בטיחות; עמידות". הרוכש הודה ואישר כי בהתאם לבדיקת SGS המוסכמת, נתוני המטען עמדו בטווח הספציפיקציות שנקבעו בחוזה. אולם לטענתו, יש לקרוא אל תוך החוזה תנאי נרמז implied( )term )"תנאי מכללא"( ולפיו על המטען לשמור על תכונותיו למשך המסע הימי וזמן סביר לאחר מכן וכי תנאי זה הופר מכיוון שבעת הגעת המטען לספרד, הוא לא שמר על תכונותיו. הרוכש הסתמך על הוראות חוק המכר האנגלי מ- 1979, וכן על פסיקת בתיהמ"ש האנגליים בשורה של מקרים, בהם נקבע "תנאי הסחרות" ולפיו: "על המטען להיות מסוגל לעבור מסע סביר ולשמור על יכולת סחרות בזמן ההגעה ליעד וזמן סביר לאחר מכן", וטען כי משמעות הדבר שעל המטען היה להגיע ליעדו בספרד כשהוא בתוך טווח הספציפיקציות שנקבעו בחוזה. המוכר לעומתו, שלל קיומו של תנאי נרמז, לנוכח הוראות החוזה הברורות, וטען כי גם אם ניתן לכאורה לקרוא אל תוך החוזה תנאים נרמזים שכאלה, הרי שסעיף 18 לחוזה מבטל ומחריג כל תנאי שכזה, וקובע במפורש כי המוכר מתחייב אך על נתוני המטען כפי שנקבעו בחוזה. יצוין כי השוואה פשוטה בין התנאי הנרמז בדבר "איכות מספקת", אותו מספק סעיף 14 לחוק המכר האנגלי, לבין זה שמספק המשפט המקובל - "תנאי הסחרות", מראה שהתנאי שמספק חוק המכר האנגלי כללי, ופחות מחייב מזה שמעניק המשפט המקובל - "על המטען להיות מסוגל לעבור מסע סביר וגו'" - הוא התנאי העדיף מבחינת הרוכש. ביהמ"ש נדרש להכריע: האם ניתן להוסיף תנאי נרמז לחוזה, ואם כן, מה מקורו, האם בסעיף 14 לחוק המכר האנגלי או המשפט המקובל?; והאם תנאי שכזה "שורד" את הוראות סעיף 18 לחוזה בדבר העדר חבות או התחייבות מטעם המוכר שהיא מעבר לתיאור מאפייני המטען בחוזה? הכרעת בתי המשפט הצדדים הסכימו להכרעה מקדמית בשאלות אלו מבלי 40 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

לקיים בירור עובדתי. בדרך דיונית זו קיווה המוכר להשיג "קיצור דרך", שכן לטענתו די בכך שייקבע קיומו של תנאי נרמז שכזה, ה"שורד" את סעיף 18 לחוזה, על מנת לזכותו בשווי המטען לנוכח חריגת המטען מהספציפיקציות במהלך המסע הקצר לספרד, שאין חולק כי היה מסע סביר. הערכאה הראשונה - ביהמ"ש המסחרי - פסקה לטובת הרוכש כי אכן קיים בחוזה תנאי נרמז עפ"י סעיף )2( 14 לחוק המכר האנגלי וכן עפ"י המשפט המקובל ולפיו היה על המוכר לספק מטען באיכות מספקת לא רק בזמן המכירה, אלא גם זמן סביר לאחר מכן, במהלכו היה עליו לשמור על תכונותיו )הספציפיקציות( כפי שהוגדרו בחוזה. תנאי זה לא בוטל ולא הוחרג ע"י סעיף 18 לחוזה. המוכר ערער בפני ביהמ"ש הגבוה לערעורים. הישמר הקונה ביהמ"ש הגבוה לא מצא כל תימוכין לכך שעל המטען לשמור על הספציפיקציות, לא רק בזמן המסירה, אלא גם למשך "זמן סביר" שאינו ודאי לאחר מכן. נהפוך הוא. החוזה מבהיר במפורש כי המטען צריך לעמוד בספציפיקציות בזמן המסירה. כוונת הצדדים היתה ששמאי עצמאי מוסכם יבדוק זאת לפני הטעינה ואפילו במיכל החוף בנמל - טרם העמסת המטען על האונייה עצמה )היינו, אפילו קודם להעברת הסיכון והזכות הרגילה שכאמור בעסקת - FOB מתרחשת בהעמסת המטען מעבר לדופן האונייה(. הגם שבדיקת SGS לא בוצעה בדיוק כפי שנקבע בחוזה, הרי שהרוכש קיבל בדיקה זו והדבר מחייב אותו, וגובר על אופן ביצוע הבדיקה. מטרת החוזה היא כי הספציפיקציות תיבחנה באופן בלעדי בטעינה ומשכך אין כל משמעות למתרחש לאחר מכן. לאחר הטעינה כל הסיכונים חלים על הרוכש, כולל סיכוני ההובלה. כוונת החוזה הברורה לא הייתה מפורשת אחרת ע"י סוחרים סבירים, ומתן אפשרות "לפתוח" את נושא ריכוז הסנדימנטים לדיון מאוחר חותרת תחת עיקרון הוודאות המסחרית. לכן, קבע ביהמ"ש הגבוה לערעורים, לא ניתן להחיל על החוזה תנאי נרמז עפ"י המשפט המקובל ולפיו על המטען לשמור על הספציפיקציות שלו גם "זמן סביר" לאחר הטעינה. עדיין, למרות התפתחות המשפט המקובל, קבע ביהמ"ש הגבוה כי חל העיקרון של "יישמר הקונה" emptor(.)caveat התנאי הנרמז שבסעיף )2( 14 אמנם, ביהמ"ש הגבוה החיל על החוזה את התנאי הנרמז שבסעיף )2( 14 לחוק המכר האנגלי, ולפיו היה על המוכר לספק מטען "באיכות מספקת", אולם בעיני ביהמ"ש, ספק אם היה בכך לעזור לרוכש. לדבריו, דווקא העובדה כי הרוכש היה מוכן לקבל את בדיקת SGS עלולה להיות בעוכריו. שכן, הואיל ויתר בדיקות מטען הדלק היה נכונות, הרי שייתכן כי המטען כלל לא איבד מתכונותיו במהלך כוונת החוזה הברורה לא הייתה מפורשת אחרת ע"י סוחרים סבירים, ומתן אפשרות "לפתוח" את נושא ריכוז הסנדימנטים לדיון מאוחר חותרת תחת עיקרון הוודאות המסחרית בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 41 2011

טוב לדעת המסע - היינו, מראש נמסר שהוא חורג מהספציפיקציות. אולם הרוכש קיבל כאמור את בדיקת SGS ולפיה המטען נמסר כשהוא תקין. באם החריגה מהספציפיקציות התרחשה במהלך המסע שארך ארבעה ימים בלבד, הרי שיש צורך בעדות מומחה לבחון את הסיבות לכך, ואם אכן הדבר נבע מסיבות הקשורות לחוסר יציבות של המטען או מגורמים חיצוניים. יתרה מכך, באם חוסר היציבות או חוסר האיכות המספקת של המטען בא לביטוי אך בנושא ריכוז הסנדימנטים, הרי שלכאורה מאחר ונושא זה הוסדר בלעדית בחוזה, הרי שגם בכך לא יהיה לסייע לרוכש. ומכאן לשאלה, אם תנאי נרמז זה, יהא תוקפו אשר יהא )אם בכלל(, שורד את סעיף 18 לחוזה. האם התנאי הנרמז "שורד" את סעיף 18 לחוזה? תחילה יש להבין כי המשפט האנגלי מבחין בין "תנאי" guaranty - לבין "ערבות"/"חבות" ו- "מצג" condition - ו -.warranty בעסקת מכר warranty יכול להיות הצהרת המוכר בדבר זכויותיו בנכס הנמכר, תיאור הנכס ואיכותו וכד'; Condition משמעו, למשל, חובה או דרישה המופיעה בחוזה שעל אחד הצדדים לקיים אותה תחת התחייבויותיו. ה- condition ניצב במדרג גבוה יותר מה- warranty. בעוד שלנוכח הפרת condition זכאי הצד הנפגע לבטל את החוזה, הרי שלנוכח הפרת warranty לא עומדת לצד הנפגע זכות ביטול אוטומטית אלא זכות לפיצוי בגין הנזק שנגרם כתוצאה מההפרה. לכן, קובע הדין האנגלי כי על מנת לשחרר צד לחוזה מכר מחובה המוטלת עליו מכוח condition יש לעשות כן עפ"י סעיף בחוזה הקובע כך במפורש. פסה"ד המנחה הינו Wells.V Pratt מ- 1911 העוסק בעסקה למכר זרעים של צמח מסוג.common English sainfoin בחוזה נקבע כי המוכר אינו נותן כל,warranty גלוי או מרומז, באשר לגידול, תאור או כל נושאים אחרים. הזרעים סופקו, ולאחר שנזרעו, צמחו ונקצרו, התברר כי לא היה מדובר בסוג הצמח הנפוץ עליו סוכם, אלא בסוג אחר של הצמח, שהקונה כלל לא חפץ לרכוש. נקבע כי לשון החוזה הינה ברורה לאספקת זרעי הצמח מהסוג הנפוץ, ולכן המדובר בתנאי בחוזה.)condition( תנאי שכזה לא ניתן לבטל בסעיף בחוזה העוסק בהעדר כל "warranty" מצד המוכר. במקרה נוסף, מ- 1934, התברר כי שני "פרופלורים" )מדחפים( לאונייה, הגם שסופקו לרוכש בהתאם לשרטוטים שנערכו, לא התאימו למטרתם. המוכר ניסה להיאחז בסעיף האחריות ולפיו ניתנת אחריות עבור פגמים בחומר או בעבודה למשך 6 חודשים, על מנת לטעון כי הסעיף מחריג כל תנאי נרמז, אולם גם טענה זו נדחתה) The Cammell.V.)Magnaese Bronze Company אל מול פסיקות אלה ונוספות, טען מוכר הדלק, כי נוסח סעיף 18 שבחוזה רחב וברור דיו על מנת להחריג כל חבות או אחריות בקשר לתכונות הדלק שלא נקבעו בחוזה, וכי החוזה קבע במפורש שהמועד לבדיקת התכונות הינו לפני הטעינה כאמור. ביהמ"ש נטה לכיוון המוכר והיה מוכן לקבוע כי, בעידן המודרני, נוסח סעיף 18 נועד לכסות את כל התנאים - terms - שבחוזה הנוגעים לתיאור והגדרות המטען - הן אלה שהפרתם מאפשרת ביטול החוזה והן אלה שהפרתם מאפשרת אך פיצוי כספי. אלא, שביהמ"ש הגבוה הבהיר כי הוא אינו חופשי לחלוטין בעניין זה. הוא חייב לכבד פסיקות קודמות ואין זה מקרה חד-משמעי דיו על מנת לסטות מהן. לכן, בסיכומו של דבר, חל על המוכר התנאי הנרמז שבסעיף )2( 14 לחוק המכר האנגלי, ולפיו על המוכר היה לספק את המטען באיכות מספקת וזאת גם אם עדויות להעדר איכות שכזו לא הוצגו אלא בסוף המסע. כלל זה לא הוחרג בסעיף 18 לחוזה ומחייב את המוכר. את טיבו ומשמעותו של תנאי זה יהא צורך לברר בבירור עובדתי נוסף, ומכאן, ספק אם "קיצור הדרך" שבהליך ההכרעה המקדמית אכן שירת את הרוכש. נקודות למחשבה במקרה זה יוצא שחופש החוזים בין מוכר שוויצרי למוכר גרמני הופר על ידי הדין האנגלי עצמו, אליו כיוון החוזה, שהוסיף לחוזה תנאי נוסף שהמוכר השוויצרי לא התכוון אליו. המוכר השוויצרי גם לא הצליח להחריג תוספת זו לחוזה, למרות נוסח סעיף 18 לחוזה שהיה מקובל על הצדדים - וזאת לנוכח שורת פסקי דין אנגליים, שהעיקרי והמנחה שבהם מלפני 100 שנה. כשמבצעים עסקת מכר בינלאומית, הכפופה לדין האנגלי, יש לקחת בחשבון כי הוא מתערב, לעתים, במה שנראה כנוסח חוזה סופי ומחייב. יחד עם זאת, לנוכח הסכמת הצדדים על אופן ועיתוי בדיקת מאפייני המטען במקרה הנדון, וכפי שעולה מהחלטת ביהמ"ש הגבוה, נראה כי בפועל עדיין ניצבת בפני הרוכש משוכה גבוהה ביותר בדרך להוכיח את זכאותו להחזר שווי המטען בסך 3.0 מיליון דולר שרכש. הכלל של "היזהר הקונה" עדיין שריר וקיים. 42 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

ארגון אינטרלקס - שירות חובק עולם ב ספטמבר אירח משרדנו כנס בינלאומי של ארגון האינטרלקס, ארגון המאגד משרדי עורכי דין מובילים מכ- 50 מדינות מרחבי העולם. המשרדים החברים, חלקם מובילי דעה, פועלים מול רשויות שלטוניות ומול גורמים עסקיים מרכזיים במדינותיהם, ובכללם בעלי עניין בפעילויות בישראל. חברי הארגון מקיימים קשרי עבודה חמים ורציפים לקידום התעניינות ופעילות בינלאומיים במדינות החברות בארגון, ובאמצעותם, יכול משרדנו להציע שירות משפטי מיידי, מקצועי ביותר ואישי במדינות הללו ולהעמיד שירותים ללקוחות חברי הארגון בפעילויותיהם בישראל. דוגמאות לשירות? לקוח שלנו, שעמד בפני רכישת בית באחד מאיי יוון, קיבל שירות מיידי של עו"ד יווני שטס עימו אל האי בהתראה קצרה וסייע בהשלמת העסקה כדין. באותה רוח, כשהחליט לקוח אחר לשווק מוצריו באירופה, העמדנו לרשותו משרדים שם, שביצעו עבורו בדיקות תקינה, מגבלות ייבוא, שיווק והפצה של מוצריו בכל אחת מהמדינות, תוך כדי שת"פ רוחבי הפעילויות, לקידום המדינה ותעשיית ההייטק שלה, נועדו לצייד את חברי הארגון בהבנה, מכלי ראשון של ההזדמנויות והפוטנציאל שיש בישראל ייחודה של ישראל והישראלים בהקשר תעשיית הטכנולוגיות והחידושים )הספר חולק למשתתפי הכנס(. התקיים פאנל בהשתתפות ה"ה אראל מרגלית )מקרן,)JVP אבי זאבי )מקרן "כרמל" וקבוצת "ויולה"( ואסף ברנע )מהחממה הטכנולוגית "כינרות"(. עו"ד טלי איתן סקרה את התפתחות תעשיית ההיי טק בישראל, באספקלריה של מעורבות משרדנו וקהל לקוחותינו. לחלק המקצועי, שהתקיים בהילטון בתל אביב, התלוו גם פעילויות חברתיות ותיירותיות - ביקור במרכז רבין, השתתפות בסדנת בישול ישראלי, סיורים בקיסריה, נמל תל אביב החדש ועוד. את ארוחת הערב החגיגית בליל שישי, ארחה עו"ד טלי איתן בביתה בחופית. קדמו לארוחה סיור בתל-אביב-יפו, לרבות באתר ההנצחה לרה"מ יצחק רבין ז"ל למרגלות עירית תל אביב, והסברים על מורשתו ועל מורשת העם היהודי, בין היתר בהקשר של ייחודיותה של השבת בעינינו ומשמעות קבלת השבת. על רקע כל אלה אך טבעי היה שבאי הכנס ביקשו לחוות מהי קבלת שבת. כך מצאנו עצמנו, מארחי האירוע, יחד עם קבוצה קטנה של יהודים חברי הארגון, על הבמה שהוקמה על מדשאת הבית, עומדים בפני קהל עו"ד גויים ומזמרים ניגוני "בואי כלה" אל השקיעה, מברכים על היין והחלה ומרביצים מעט "יידישקייט" באורחינו. רבים מהאורחים, שנסחפו אל מעגלי ריקודי ההורה על המדשאה, אמרו כי לעולם לא יוכלו עוד לשבת לארוחת ערב ביום שישי מבלי להיזכר ב"שבת שלום" של הישראלים. המשתתפים ציינו את הצלחת האירוע, התרשמותם החיובית מישראל ומהיבטים שלא היו מודעים להם עד כה, שיהוו בסיס להמלצה ללקוחותיהם לבחון גם את ההזדמנויות המוצעות כאן, כשגרירים של רצון טוב של ישראל. עו"ד ניר ויסברגר* EITAN-MEHULAL LAW GROUP* ביניהם. לקוח של אחד המשרדים מארה"ב, ששקל רכישת חברה בישראל, קיבל סיוע בביצוע בדיקות הנאותות בקשר לחברת המטרה וייצוגו במו"מ ובעריכת הסכמי העסקה. המפגש מפגש שנתי של כל חברי הארגון מתכנס אחת לשנה, בהשתתפות נציגי הארגון ובני/בנות זוגם. במפגש 2011 שארגן משרדנו, המשמש כנציג הבלעדי של אינטרלקס בישראל, לקחו חלק כמאה משתתפים מחו"ל בנוסף לכמה עשרות אנשי המשרד. בחמשת ימי הכנס התוודעו חברי הארגון באופן בלתי אמצעי למשרדנו, תחומי עיסוקו, אנשי המקצוע שבו וכמובן להיבטים רבים ומגוונים של ישראל. במרכז הכנס העמדנו את תעשיית ההייטק בישראל ותרומתה לקידום חזיתות המדע, הטכנולוגיה והכלכלה בישראל ובעולם. הפעילויות, לקידום המדינה ותעשיית ההייטק שלה, נועדו לצייד את חברי הארגון בהבנה, מכלי ראשון, של ההזדמנויות והפוטנציאל שיש בישראל, ושל מקומו של משרדנו בהם. הפעילויות כללו הרצאת אורח של מר שאול זינגר, מחבר Nation" "Start-Up שהציג את בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 43 2011

בעריכת עו"ד יהודית קורן yehudit@gonenlaw.com "התנהגות שאינה הולמת את המקצוע": חלותן של מגבלות אתיות על התנהגות מחוץ למסגרת עבודתו המקצועית של עורך-דין עו"ד ד"ר מוחמד סיף-אלדין ותד* א. מבוא כחלק מהגדרת הפעילות המשפטית של עריכת-הדין כ"פרופסיה", להבדיל מ"מקצוע", מתחייבת מאליה, על-פי הנטען, הגזירה השווה כי עורך-דין יהיה מחויב לאלטרואיזם. שכן, הפרופסיה המשפטית במיוחד, שואבת את חיותה מאמון הציבור בקהילת עורכי הדין. הנחה בסיסית זו מהווה מקור לשאיבת ערכי מוסר, הגינות, יושר וצדק אל ליבת מערכת הדין המשמעתית של עורכי-הדין. 1 רציונאל זה הביא את הפרופסיה המשפטית לפרוש את כנפי הדין המשמעתי גם על חייו הפרטיים של עורך הדין )להלן: "המגמה המרחיבה"(. עיגון מפורש למגמה זו ניתן למצוא בסעיף 61)3( לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961 )להלן: "סעיף 61)3(" או "ההסדר"(, לפיו "כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין" מהווה עבירת משמעת. 2 בבסיס תפישה זו מצטיירת תדמיתו של ציבור עורכי הדין כ"ידועי שם ובעלי הכשרה". 3 רציונל זה, לרבות המגמה המרחיבה שלפיו, אושר בפסיקה עניפה של בית-המשפט העליון, שכאמור ממעט להתערב בפסיקת בית-הדין המשמעתי, אפילו מקום שהתנהגותו של עורך הדין, במסגרת חייו הפרטיים, נעדרת כל קשר לעיסוקו המקצועי. 4 במאמר זה אבקש לחלוק על מגמה מרחיבה זו. ב. הדין המצוי לשונו הכללית והעמומה של ההסדר, היא המעניקה לרשות השופטת, לרבות בתי הדין למשמעת, שיקול דעת מוחלט בעיצוב נורמות התנהגות המחייבות את ציבור עורכי הדין וזאת באמצעות פסקי דין פרי עטם )להלן: "פסיקה תחיקתית" (, 5 שכן, סעיף 61)3( יוצר "עבירת מסגרת". 'פסיקה תחיקתית' זו החילה את סעיף 61)3( על התנהגות הנעשית במסגרת חייו הפרטיים של עורך-הדין ללא קשר לעבודתו המקצועית. עם זאת, קיימים בפסיקה ניסיונות להתוות אמות מידה לשרטוט גבול שיעצור את התפשטות המגמה המרחיבה. בין היתר נקבע המבחן לתחולת ההסדר כש"יש בהתנהגות פגיעה בתדמית עורכי-הדין ובאמון שהציבור רוחש להם, הגם שהעבירה לא הייתה קשורה במישרין לעבודתם כעורכי דין". 6 דא עקא, שמבחן זה עמום עוד יותר ביחס להסדר שאותו הוא מבקש לפרש, דבר היוצר בלבול וחוסר ודאות ביחס לדין המצוי בעניין בו עסקינן. בפרשה אחת הורשע עורך דין לפי ההסדר )שהוזכר לעיל( בתשלום בשיקים ללא כיסוי למכולת. בית הדין המשמעתי הטיל עליו "חובת זהירות מוגברת," תוך שקבע כי "עובדת היות האדם עורך דין מטילה עליו חובת זהירות בכל הנוגע לעניינים כספיים ובכל הקשור למסמכים סחירים". 7 בפרשה שנייה נקבע, כי אי עמידת עורך דין בהתחייבות שנטל על עצמו, גם כשזו אינה קשורה במקצועו, מהווה עבירה על סעיף 61)3(, אם הוכח שלעורך הדין הייתה כוונה מראש לא לעמוד בהתחייבות כזאת או שלא היה סיכוי אובייקטיבי או סיכוי סביר שאומנם יכול לעמוד בהתחייבות. 8 בפרשה שלישית, וחשובה לענייננו, נתבע עורך דין לדין משמעתי, לפי ההסדר, בשל סכסוך שכנים שפרץ בינו לבין שכנו שגם הוא עורך דין. בית-הדין המשמעתי המחוזי קבע, כי: "אי אפשר להעמיד עורך דין על עבירת התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, אם אין לה זיקה ישירה לעבודתו המקצועית, אלא אם כן יש לאותה התנהגות אספקט ציבורי: פגיעה בתדמית עורכי הדין בעיני הציבור או פגיעה באימון שהציבור רוחש לעורכי דין. אם לא נקבע סייג מסוג זה יוגשו אין ספור תלונות נגד עורכי דין בעבירות שאינן קשורות למקצוע עריכת הדין, והדבר ישתק את עבודת הקובל ואת בית הדין ". 9 פרשה אחרונה זו מהווה ניסיון מבורך להצבת גבול למגמה המרחיבה, במיוחד לאור קביעת ברירת מחדל לפיה אין להעמיד עורך דין לדין משמעתי, מכוח סעיף 61)3(, אם אין להתנהגותו זיקה ישירה לעבודתו המקצועית. אלא שעצם ההידרשות ל"עיני הציבור" כמבחן קובע - חורצת את גורל המבחן האמור לשבט, בהיותו מבחן עמום מאוד. בחינה השוואתית מלמדת כי סוגיה זו אינה נחלתו של המשפט הישראלי בלבד. ג. בזכות המגמה המרחיבה הרציונל שבבסיס המגמה המרחיבה אינו עצם הטלת חובה נוספת על ציבור עורכי הדין, כי אם הגנה הרמטית על המאפיינים המייחדים את הפרופסיה המשפטית. זהו הרצון של הפרופסיה שלא לפגוע בתדמיתה החיצונית, לרבות השגת אמון החברה בציבור עורכי הדין. זוהי הנחת היסוד. מכאן שאין נפקא מינה אם ההתנהגות הנבחנת קשורה או שאינה קשורה לתפקיד הנילון כעורך דין, 10 המבחן הוא אם אותה התנהגות הולמת את מעמדו כעורך דין. 11 לזכותה של המגמה המרחיבה ייאמר, כי היא שואפת להגשים את הרציונל המונח ביסוד ההסדר בצורה האידיאלית ביותר. היא מחזקת את מעמד הפרופסיה המשפטית ואת אמון החברה בציבור עורכי הדין, וכפועל מתחייב את מעמדו הספציפי של כל עורך דין בפני עצמו ואת אמון החברה בכל עורך דין כפרט. גישה זו תורמת לתדמיתו החיצונית של הגוף המשפטי כמודל אידיאלי לחיקוי. כתוצאה, הדבר מבסס מערכת יחסים טובה בין הלקוח לעורך הדין, שעיקר בה "כבדהו" ולא "חשדהו." יתרונות אלה מהותיים הם, ואין זה נכון להתעלם מהם במחי יד. ברם, השאלה היא: איזה מחיר ראוי כי ישלמו עורכי הדין עבור מוניטין איכותי זה? והאומנם לא ניתן להשיג את אותו מוניטין במחיר זול יותר? ד. בגנות המגמה המרחיבה הדין המשמעתי מאופיין כהליך מעין פלילי, במיוחד בשל אופיו העונשי, 44 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

הגם שזו אינה מטרתו העיקרית. ככזה, הליך זה אינו יכול לסבול הוראות שאינן מספקות ודאות לגבי משמעות ההתנהגות האסורה. עיקרו של ההליך המשמעתי, במידה רבה בדומה להליך הפלילי, הוא הדרכת התנהגות. איסור גורף, כללי ועמום - בדמות הביטוי "התנהגות שאינה הולמת את המקצוע" - עומד בסתירה קיצונית לעיקרון הוודאות ולרעיון של הדרכת התנהגות. איסור מעין פלילי, לא-כל-שכן כזה המכוון התנהגות, חייב להיות מפורש, במיוחד כשעיקר בו הגנה על כבוד הפרופסיה. שכן, מה לי פרופסיה ומה לי כבוד אם מי שאמונים על הפרופסיה אין להם ודאות ביחס למותר ולאסור. הניסוח הגורף והעמום של סעיף 61)3( מחליש את כוחו של הרציונל שלפיו, ואף ממזער את הסיכויים להשגת תכליתו. בנוסף, המגמה המרחיבה עומדת בניגוד מוחלט לעיקרון החוקיות. עיקרון החוקיות מחייב כי אין עונשין אלא אם מזהירין. העימות בין סעיף 61)3( לבין עיקרון החוקיות מתבטא בקביעת נורמות התנהגות חדשות באמצעות פסיקה תחיקתית. 12,13 באחד המקרים, 14 השופט שמגר )כתוארו אז(, סבר כי קביעת נורמות חדשות אינה מנוגדת לעיקרון החוקיות, באשר סעיף החוק כבר קיים, ולכן מדובר אך ביישומו של הסעיף. נימוק זה נראה לי מאולץ משהו. שהרי, מה נפקא מינה בקיום הוראה חקוקה ריקה מתוכן, ושעיקר בה הוא "הסבה מוסווית" של קביעת תוכן ההוראה לרשות השופטת?! אין בחלופה אחרונה זו כדי לענות על דרישות עיקרון החוקיות. בעוד שהמחוקק עושה חוקים הרשות השופטת עושה משפט; ובעוד שמלאכת חקיקת החוקים הינה נחלתו של המחוקק בלבד, מלאכת עשיית המשפט היא לבדה בסמכותה הבלעדית של הרשות השופטת. מלאכת חקיקת חוקים אינה הליך פורמאלי, והמחוקק אינו יוצא ידי חובתו בעצם קביעת נורמות שאין להן כל משמעות. יש רף מינימאלי של דרישות תוכן שהמחוקק חייב לעמוד בו, במיוחד כשמדובר בנורמות פליליות או מעין פליליות. דברים אלה נאמרים במיוחד בעקבות חקיקת חוק-יסוד: חופש העיסוק וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. ה. הדין הרצוי המגמה המרחיבה פוגעת במספר זכויות חוקתיות מוגנות כמו הזכות לאוטונומיה, צנעת הפרט והפרטיות. בראש ובראשונה, היא פוגעת בחופש העיסוק. פגיעה זו אינה חוקתית, ולו משום שאינה מידתית. הדרך לריפוי פגם חוקתי זה יכול להיות ביטולו של ההסדר. 15 אלא שחזקת החוקתיות מחייבת אותנו ליתן, קודם כל, משמעות חוקתית להסדר, בין היתר, על דרך הענקת פרשנות מצמצמת לסעיף 61)3(. אך כיצד ייעשה הדבר? ההיסטוריה של התפתחות הדין המשמעתי מבחינה בין כללי אתיקה לבין כללי משמעת. להבדיל מכללי המשמעת, כללי האתיקה מכירים במספר התנהגויות נכונות, ולמצער, ראויות. בנוסף, התנהגויות לא אתיות אינן מקימות בהכרח עבירות משמעת. לדעתי, כל עוד ההתנהגות אינה מושפעת מהיותו של העושה עורך דין ואינה קשורה לעצם תפקידו, אזי יש להתייחס אליה כאל התנהגות בלתי אתית אך לא כעבירת משמעת. ואכן, מודע אני לכך כי כללי אתיקה נעדרי שיניים. ובכך אין פסול, שהרי איננו חפצים בעצם ההענשה בגין ההתנהגות הלא-אתית אלא באפיון התנהגות זו כבלתי ראויה אך לא בהכרח כמעין פלילית. לדעתי, הכרח להבין כי הציבור אינו נותן את אמונו בפרופסיה המשפטית כגוף, אלא בכל עורך דין בנפרד, ואלה יחד מבטאים את אמון הציבור המצרפי בפרופסיה. לפיכך, התנהגות שאינה הולמת את המקצוע פוגעת באמון הציבור ביחס לאותו עורך דין קונקרטי, ולא בציבור עורכי הדין באופן ישיר. 'אמון הציבור,' כערך חשוב שראוי לנו לשמרו, אינו מצדיק שליפת חרבות וחצים כלפי ציבור עורכי הדין. היוקרה המיוחדת של הפרופסיה המשפטית בישראל, שהייתה בשיאה בראשית דרכה, אינה קיימת עוד, בתקופה זו לפחות, ואם תרצו - היא אף כורסמה, עד שקולף עורה, ונשאר בה רוח המספקת אמצעי אחרון לניסיונות ההתאוששות. על-כן, לדעתי, אין זה ראוי כי הפרופסיה המשפטית תתהדר בנוצות שאינן לה, לפחות לא בעת הזו. בהקשר זה, ובשולי הדברים אדגיש, כי לא כמות עורכי הדין, אלא איכותם ומוסריותם היא זו שמדירה שינה מעיניי. אלא שבכך איני מבקש להכתים ציבור שלם באות קין וברור שאיני מבקש להשית סטנדרט התנהגות עמום ובלתי מידתי על ציבור שלם כאמצעי קיצוני להשגת אוטופיה התנהגותית. ו. סוף דבר לא ביקשתי לכרסם בחשיבות הפרופסיה המשפטית ולא בערך המוסף של 'אמון הציבור' ביחס אליה. עם זאת, יש להדגיש כי הגלימה שעורך הדין עוטה על שכמו אינה שוללת ממנו את האנושיות שבו ואינה הופכת אותו לרובוט מכני של מערכת אידיאלים וסטנדרטים שהגישה אליה נושאת בחובה פגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד חוקתיות, ושאין בכוחו של עורך הדין לדעת את ממדיה עוד בטרם בחר לדרוך בטרקליני המשפט. בכך לא ביקשתי לטעון כי מרגע שעורך דין של מעליו את גלימתו אזי לא חלות עליו נורמות התנהגות אתיות. אלא שאני סבור שהמסגרת הדיונית לבחינת התנהגויות אחרונות אלה היא דיני האתיקה ולא הדין המשמעתי. איני מגיע למסקנה זו מתוך רצון לחסוך עבודה לקובלים ו/או לדיינים, כי אם משום העיקרון בדבר גינוי שאינו מלווה בסנקציה עונשית. הפלגה ללא מצפן הנה הפלגה הטומנת בחובה אלמנטים של הפתעה, והינצלות ממערבולת אחת אינה ערובה לחלוף הסכנה. הלכה לפיה אין לקבוע מסמרות בעניין התנהגות עורך דין מחוץ למסגרת עבודתו המקצועית - ולפיכך השאלה היכן עובר הגבול צריכה להיבחן לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה - 16 הינה הלכה "חמקמקה", המבטאת קושי להתמודד עם התפישות הביקורתיות כלפי הגישה המרחיבה, ועל-כן מקומה אינו בשיטת משפט השואפת לנאורות ליברלית חוקתית. * מרצה בכיר למשפטים, בית-הספר למשפטים, המכללה האקדמית צפת. האחריות הבלעדית למובא ברשימה זו הינה של המחבר בלבד..mswattad1@gmail.com 1 בג"צ 4495/99 הסנגוריה הציבורית המחוזית נ' ועדת הערר )לא פורסם(. 2 על"ע 15/88 פלוני נ' פרקליט המדינה, פ"ד מג) 1 ( 588. 584, 3 עמ"מ 3/51 פלוני, עו"ד נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פדי"מ ו' 374. 370, 4 על"ע 8/81 הועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בת"א נ' פלוני, עו"ד, פ"ד לו) 1 ( 756. 5 א' זר, אתיקה מקצועית של עורכי הדין 187 )כרמל ספרות משפטית בע"מ, תשמ"ט(. 6 עניין פלוני, הערה 5 לעיל. 7 בד"א 15/70 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א נ' פלוני, עו"ד, פדי"מ א' 16. ועוד: בד"א 61/91 פלוני, עו"ד נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א, פדי"מ א' 1; בד"א 66/93 לשכת עורכי הדין בישראל-ועד מחוז ת"א נ' פלוני, עו"ד, פדי"מ א' 50; על"ע הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בת"א נ' פרלמוטר, עו"ד, פ"ד מט) 2 ( 749. 8 בד"א 28/72 הועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בת"א נ' פלוני, עו"ד, פדי"מ א' 316. 9 בד"מ )ת"א( 44/84, ניתן ביום 10.1.92 )פורסם בעט ואתיקה, גיליון 21(. 10 בד"א 19/70 הועד המחוזי בת"א נ' פלוני, עו"ד, פדי"מ ב' 126. 120, 11 בד"א 5/65 פרקליט המדינה נ' פלוני, עו"ד, פדי"מ א' 96. 94, 12 ש' שגב, אתיקה מקצועית של עורכי-דין, )חלק א', 2000(. ועוד: 13 בד"א 45/85 ועד מחוז ת"א נ' פלוני, עו"ד, פדי"מ ה' 148. 14 ראה ציטוט של דברי השופט שמגר, כתוארו אז, שם, בעמ' 21. 15 דנ"פ 231/96 גנימאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מט) 4 ( 689. 16 י' בן-יאיר, הפרקליט והלקוח-מדריך שימושי ללקוחות עורכי דין ולכל הנזקק לשירותים משפטיים )1999(. 91 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 45 2011

רב הנסתר הגיגים על חובת הגילוי של שופטים ובוררים עו"ד יוסי חכם ב- 5/12/10 ניתן פסק דין של ביהמ"ש העליון בפרשת ליברמן 1 ובו סקר כב' השופט דנציגר, בסקירה מאלפת, שכונתה ע"י שותפו להרכב, כב' השופט רובינשטיין, "מורה דרך לבוררים ולצדדים בדיני הבוררות", 2 את הדינים החלים בכל הנוגע לחובת הגילוי של בורר ולפסלות בורר. ביהמ"ש קבע כי מבחן הפסלות של בורר צריך שיהיה עפ"י אמות המידה שנקבעו בעניינם של שופטים, קרי: חשש ממשי למשוא פנים, הנבחן באופן אובייקטיבי. נקבע כי למעט בנסיבות קיצוניות בהן תהיה הצדקה ליתן משקל למבחן של מראית פני הצדק, 3 הרי שבהעדר חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך לא ייפסל הבורר/שופט. חובת הגילוי המלאה שנקבעה בעניין ליברמן לגבי חובת הגילוי המוטלת על בורר קבע הש' דנציגר כי חובת הגילוי הינה מלאה. לגישתו: "כאשר ישנה פנייה לאדם לשמש כבורר, עליו לוודא, בטרם יקבל על עצמו את התפקיד, שאין לו או למי משותפיו או עובדיו קשר קודם עם מי מהצדדים או עם נושא הבוררות. קשר עם הצדדים יכול שיהיה קשר משפחתי, קשר עסקי או קשר של קרבה 4 ממשית אחרת, לרבות יחסי סלידה ועוינות,...". השופט רובינשטיין אף נקט קו מחמיר יותר באותו פסק דין ובפסק דין נוסף לאחריו וטען: "עמדה זו היתה מקובלת עלי במלואה בעניין ליברמן, ולמעשה הצעתי קו מחמיר אף יותר: "שותף מלא אני לגישתו של חברי )פסקאות 124-122( באשר לחובת הגילוי המלאה המוטלת על הבורר, ואטעים כי המחמיר על עצמו תבוא עליו ברכה... ולטעמי 5 ראוי לנקוט במקום של ספק גישת בית שמאי" גם השופט דנציגר מעדיף כי במקרי התלבטות תהא עדיפה חובת הגילוי באומרו: "לגישתי, בכל מקרה בו מתלבט הבורר אם קיום של קשר בינו לבין מי מהצדדים או עם נושא הבוררות טעון גילוי, ראוי הוא כי יעדכן את הצדדים בדבר התלבטותו, מוקדם ככל האפשר, על מנת 6 לאפשר להם להכריע אם רצונם שישמש כבורר בעניינם". ואולם, כאשר נבחנה ההשלכה של הפרת חובת הגילוי, נקבע על ידי בית המשפט: "בעניין זה אבקש לשוב ולהדגיש כי לגישתי חובת הגילוי הנדרשת מבורר הינה כאמור, מלאה. עם זאת, בעוד שנדרשת חובת גילוי מלאה, וכאמור במקום בו קיים אצל הבורר ספק עליו לאפשר לצדדים להכריע בעניין, הרי שלצורך פסלותו של בורר, על הצד המבקש את הפסלות להראות כי קיים חשש ממשי למשוא פנים. זאת ועוד, על אף קיומה של חובת גילוי מלאה, לדעתי לא יהיה ניתן להטיל על בורר אחריות )על ידי תשלום פיצוי למשל לפי סעיף 30( במקום בו לא גילה הבורר מידע מסוים לצדדים בתום לב או כאשר מדובר בהשמטה של דברים זניחים וטפלים. בחינת תום ליבו של הבורר תעשה בין היתר בהתחשב בצעדים שבהם נקט הבורר כדי לגלות לצדדים את קשריו האפשריים ובבדיקות שנערכו על ידו לשם כך". 7 הנה למדנו כי חובת הגילוי מלאה היא, ואולם אין בהפרתה משום הכרח כי הדבר יביא לפסילת השופט או הבורר. המבחן אם הדבר יביא לפסלות הוא המבחן האובייקטיבי הדורש להראות כי קיים חשש ממשי למשוא פנים. אורות וצללים ברצוני להביא להלן מחשבה מטרידה בדבר חובת הגילוי המלאה )הנדרשת משופטים ובוררים( וזאת בייחוד לאור המבחנים המחמירים המלמדים כי רק במקרים נדירים וקיצוניים ייפסל שופט מלשבת בדין. אציין כי במקרים בהם חובת הגילוי המלאה מביאה לכך ששופט או בורר פוסלים עצמם מלשבת בדין או במקרים בהם חובת הגילוי המלאה הביאה לכך שצדדים לא מינו בורר מסוים הרי ברור ואין חולק כי חובת הגילוי המלאה השיגה את ייעדה. המצב מסתבך במקרים בהם השופט )או הבורר( מגלה לצדדים עובדות מסוימות במסגרת חובת הגילוי המלא, ביודעו כי אין עסקינן בעובדות שיביאו לפסלות מיוזמתו או אפילו לבקשת מי מהצדדים. כך, לדוגמה, כשקיים עניין אישי כלשהו )לדוגמה היכרות מסוימת עם בעל דין או עד וכד'( כשלגישת השופט אין הדבר מעלה חשש ממשי למשוא פנים המצדיק פסילה. זה המקום להזכיר כי היו מקרים בהם שופטים פסלו את עצמם וביהמ"ש העליון החזיר את התיק לדיון בפניהם בנימוק כי אין בחשש סובייקטיבי או במראית פני הצדק בלבד כדי להצדיק פסילה כשהמבחן הינו כאמור - אובייקטיבי! יש מקרים בהם השופטים, במסגרת חובת הגילוי, מביאים את המידע לידיעת בעלי הדין ו/או באי כוחם ושואלים לעמדתם. מיותר לציין כי ברוב המקרים עמדתם הסובייקטיבית של הצדדים אינה רלבנטית מן הטעם שהמבחן לפיו אמור להכריע השופט הינו כאמור אובייקטיבי. אם לפי מבחן אובייקטיבי השופט נמצא בנסיבות הדורשות פסילתו הרי שחובה עליו לעשות זאת ואז חובת הגילוי המלא באה בהנמקת הפסילה. עמדת הצדדים יכול שתעזור רק כדי לשכנע את ביהמ"ש בקיומן של נסיבות אובייקטיביות המצדיקות פסילה, קרי, חשש ממשי למשוא פנים, חשש אותו השופט צריך להחליט שקיים לגבי עצמו, אותו חשש שביהמ"ש העליון בערעורים מוצא רק לעיתים נדירות. החשיפה משחררת מתוצאותיו של מחקר אמפירי שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטאות ייל וקרנגי מלון בארה"ב, אפשר וניתן להגיע למסקנה הפוכה, לפיה חובת הגילוי המלא משיגה את התוצאה ההפוכה במקרים בהם אדם ממשיך לפעול בניגוד עניינים לאחר מימוש חובת הגילוי. 8 במחקר בחנו החוקרים שני בעלי תפקידים: מעריכים ויועצים. המעריכים נתבקשו לבצע הערכה מסוימת )ותוגמלו בהתאם לדיוק ההערכה שבצעו( 46 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

ולשם כך התאפשר להם להיעזר ביועצים שלהם היה מידע עודף. את היועצים העמידו, בחלק מהמקרים, במצב של ניגוד עניינים באופן שהתגמול שלהם נגזר מגובה ההערכה של המעריך ולא מדיוקה. דהיינו, בעוד שתפקידו של היועץ היה לאפשר למעריך להגיע להערכה כמה שיותר מדויקת, תגמולו של היועץ היה גבוה יותר ככל שהפריז המעריך בהערכתו. במקרה של הפרזה בהערכה קטן תגמולו של המעריך אך גדל תגמולו של היועץ. כעת חילקו את היועצים לשתי קבוצות, כשקבוצה אחת גילתה את אופן התגמול שלה )את ניגוד העניינים( בעוד שהקבוצה השנייה לא גילתה את היותה בניגוד עניינים, קרי הסתירה את אופן התגמול. 9 והנה התברר כי כשהיועצים גילו את דבר ניגוד העניינים הם נתנו ייעוץ להערכה גבוהה יותר מאותם במקרים שבהם הוסתר ניגוד העניינים הוסתר. תוצאת המחקר הייתה כי במקרים בהם היה גילוי מלא של ניגוד העניינים המעריכים הרוויחו פחות כסף ואילו היועצים הרוויחו יותר מאשר ממקרים בהם לא היה גילוי למרות ניגוד העניינים. 10 ברור כי במקרה בו היועצים תוגמלו לפי דיוק ההערכה התמורה למעריכים הייתה הגבוהה ביותר, אולם תשומת הלב היא כי כשהיועצים היו בניגוד עניינים, המצב של המעריכים היה גרוע יותר דווקא במצב של גילוי. החוקרים הגיעו למסקנה המעניינת והמפחידה כאחד, לפיה גילוי של ניגוד עניינים לא רק שאינו מגן או שומר, אלא להיפך - נותן רישיון מוסרי למגלה, מעין עלה תאנה מוסרי, לממש את הפוטנציאל הפסול שבניגוד העניינים. 11 במקרה בו היועץ גילה את ניגוד העניינים בו הוא נמצא, נסללה לו הדרך ל"התפרע" בחוות דעתו בלי החשש המוסרי המתבקש - כי הרי הצד השני יודע על כך. 12 ולסיום, דמיינו מצב בו בורר או שופט מכיר את אחד מבעלי הדין או העדים היכרות שלטענתו אין בה ממש. הניחו כי מידת ההיכרות אינה כזו המצמיחה, לפחות אובייקטיבית, חשש ממשי של משוא פנים, דהיינו לא תביא לאור ההלכה הנוהגת לפסלות הבורר. עוד זכרו כי גם אם אין חשש ממשי הרי חשש, אף אם לא ממשי, בכל זאת קיים, כי כולנו בני אדם - אפילו שופטים. ועכשיו, האם הייתם מעדיפים שהבורר/שופט יגלה את דבר ההיכרות ולמעשה יקבל רישיון מוסרי להמשך ההליך, או שמא תעדיפו שהוא יסתיר את דבר ההיכרות או אז לא יוכל להתכסות בצל עלה התאנה, מקום שבו תתגלה הקרבה בדיעבד, בביקורת על פסיקה מופרזת. האם כאשר יוסתר ניגוד העניינים הוא לא ייזהר יותר? נקודה למחשבה... רע"א 296/08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת )בפירוק( נ' עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל 1 ]פורסם ב"נבו"[. שם, בעמ' 78 לפסק הדין. 2 רע"ב 10349/08 מ"י נ' גנאמה מיום 20.7.2009 ]פורסם ב"נבו"[, 20.7.2009. 3 פרשת ליברמן לעיל, בפסקה 122. 4 רע"א 1146/11 צ'רלטון בע"מ נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל ]פורסם ב"נבו"[. 5 פרשת ליברמן לעיל, בפסקה 124. 6 שם, בפסקה 128. 7 Cain, Daylian M., Loewenstein, George and Don A. Moore. The 8 Dirt on Coming Clean: Perverse Effects of Disclosing Conflicts of.interest, Journal of Legal Studies, 34 (2005), 1-25 מקוצר היריעה מדובר בהצגה מקוצרת ולא שלמה של המחקר שבו נחלקו לקבוצות 9 ביקורת שונות לרבות קבוצה בה תוגמלו היועצים לפי דיוק ההערכה ולא לפי גובהה. עמ' 18 למאמר, הערה 8 לעיל. 10 שם, בעמ' 22. 11 12 אציין כי מסקנה נוספת של החוקרים גילתה כי הצד השני )המעריך( אינו יודע ו/או מסוגל להעריך נכונה את מידת ההשפעה של ניגוד העניינים, שם, בעמ' 22. רטרוספקטיבית או פרוספקטיבית? מתי תחל הלכה שיפוטית )דנ"א 3993/07 פקיד השומה נ' איקאפוד( עו"ד עופר גראור* בשנים האחרונות, החל להתעורר בבית המשפט העליון דיון בשאלת תחולתן של הלכות חדשות. הסוגיה מעוררת מחלוקת נרחבת. כך היה גם בקרב שופטי בית המשפט העליון בפסק הדין בדיון הנוסף בעניין איקאפוד, 1 שניתן ב- 14.7.2011, והוכרע ברוב של 4 שופטים כנגד 3, לאחר שהשופטים נאור, רובינשטיין וג'ובראן הצטרפו לתוצאה האופרטיבית שהציעה השופטת חיות. בעבר, ההנחה וההלכה היו פשוטות. פס"ד של בית המשפט מפרש את הדין כפי שחל תמיד, תוך פיתוחו ויישומו לצורך הכרעה במחלוקת ספציפית. לפיכך, הלכה שיפוטית הוכרה כדקלרטיבית ותחולתה הייתה רטרוספקטיבית - שינתה לעתיד את התוצאות המשפטיות של אירועים, לרבות אם התרחשו לפניה וטרם הוכרעו, וממילא חלה לגבי הצדדים לדיון. 2 נקודת ההתחלה השינוי הסתמן בפסה"ד ברשות הערעור בעניין סולל בונה. 3 נדונה שם, בפני שבעה שופטים, שאלת תחולת הלכת אטינגר, 4 שהכירה בפיצוי בגין "השנים האבודות", תוך שינוי הלכת גבריאל 5 בנדון. הנשיא )דאז( ברק, כתב את פסק הדין המרכזי של שופטי הרוב. נקודת המוצא הייתה שהלכה שיפוטית חלה רטרוספקטיבית. ברם, הועלתה אפשרות שלנוכח שיקולים מעשיים, הסתמכות על הלכה קודמת של בית המשפט העליון עשויה להצדיק תחולה פרוספקטיבית )עתידית( בלבד להלכה חדשה. הובהר שמקרים כאלה לא יהיו רבים. יש לשקול אם ההסתמכות מוצקה, סבירה, אם לא הועלו הסתייגויות ביחס להלכה הקודמת ואם צד שטען להסתמכות לא נטל על עצמו סיכון בלתי סביר. הדיון בשאלת הפרוספקטיביות כולו נערך שם כאמרת אגב, בפרט כשגם שופט המיעוט, השופט חשין, לא מצא שם מקום לסטות מהכלל בדבר תחולה רטרוספקטיבית. הסוגיה התעוררה שוב בערעור בעניין ורד פרי, 6 בנוגע להכרה בניכוי הוצאות טיפול בילדים לצורכי מס הכנסה. המשנה לנשיאה, השופט ריבלין, שהוביל את עמדת הרוב, הגיע למסקנה שיש להקנות להלכה תחולה פרוספקטיבית-רטרוספקטיבית - כלומר, ליישמה לעתיד בלבד, למעט ביחס לעו"ד פרי עצמה, שלגביה הוחלה ההלכה החדשה באופן רטרוספקטיבי. נראה שכוונתו הייתה למנוע פגיעה ניכרת באוצר המדינה, אך קשה, לדעתי, לומר שסוגית התחולה זכתה להנמקה משכנעת. כך, למשל, מדוע עדיף עניינה של עו"ד פרי על פני נישומים אחרים שעניינם היה אז תלוי ועומד? עדיפה בעיני הנמקת שופטות המיעוט, נאור וחיות, שקבעו כי לא היה מקום לסטות מהכלל בדבר תחולה רטרוספקטיבית, הן משום שלא נמצאה בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 47 2011

בסוגיה הלכה קודמת מפורשת של בית המשפט העליון, שעשויה הייתה להקים הסתמכות מוצקה, והן משום שאת שאלת התחולה ראוי לבחון במקרים עתידיים - כשמתדיינים אחרים יבקשו ליישם לגביהם את ההלכה החדשה. החלה פרוספקטיבית בערעורים בעניין איקאפוד וסמי 7 קבע ביהמ"ש העליון שהמועד של שנה, שנקבע לצורך בירור השגה, לפי סעיף 152 )ג( לפקודת מס הכנסה )כנוסחו אז(, מחייב את פקיד השומה לא רק לקבל החלטה בהשגה אלא גם לשולחה לנישום, שאם לא כן יראו את ההשגה כנתקבלה. בכך סטה ביהמ"ש מפסקי דין קודמים שניתנו בעבר בסוגיות דומות. 8 יצויין שהוראות שעקרונותיהן דומים מצויות גם בחוקי מס נוספים, דוגמת סעיף 82 )ד( לחוק מע"מ וסעיף 87 )א( לחוק מיסוי מקרקעין. הדיון הנוסף נערך רק בשאלת תחולתה של ההלכה החדשה שנפסקה בערעורים הללו. השופטת )בדימ'( פרוקצ'יה כתבה את פסק הדין המרכזי של שופטי המיעוט. לדעתה, לפקיד השומה נצמח אינטרס הסתמכות מוצק על בסיס ההלכה הקודמת הוותיקה, בפרט כשההלכה החדשה אינה מלמדת על טעות בהלכה הקודמת, אלא מבטאת התפתחות פרשנית, שפקיד השומה לא צריך היה לצפותה. משקל יוחס לעובדה שיישום רטרוספקטיבי של ההלכה החדשה יפגע בעיקרון העל של גביית "מס אמת", בעוד שזכויות הנישומים לכאורה לא ייפגעו מבירור השגותיהם או ערעוריהם לגופם. לכן הוצעה תחולה פרוספקטיבית של ההלכה החדשה, רק ביחס להשגות שהוגשו לאחר קביעתה, ואף תחולה פרוספקטיבית טהורה - גם איקאפוד עצמה לא תיהנה מההלכה החדשה, שכן את הטענה לגבי מועד משלוח ההחלטה בהשגתה העלה בעניינה, ביוזמתו, ביהמ"ש המחוזי במסגרת ערעור השומה. 9 זהו המקרה הקונקרטי היחיד בו הוצעה תחולה פרוספקטיבית טהורה כאמור. השופטים גרוניס וארבל אימצו את נימוקי השופטת פרוקצ'יה לגבי תחולה פרוספקטיבית, אך קבעו שאין מקום לשלול את תחולת ההלכה החדשה מבעלת הדין, שהתאמצה והביאו לשינוי ההלכה. שאם לא כן, ייווצר תמריץ שליל להביא לשינוי הלכה. מאידך, השופטת נאור הפנתה אל המבחנים שהתווה הנשיא )בדימ'( ברק בעניין סולל בונה. היא קבעה שאינטרס הסתמכות הוא תנאי הכרחי לתחולה פרוספקטיבית, אך אינו תנאי מספיק, ויש לאזן בין שורת שיקולים רלבנטיים. היא קבעה ש"מס אמת" מחייב, בין היתר, את קיום הוראות החוק בידי רשות המסים. פקיד השומה נטל על עצמו סיכון בלתי סביר בעת שהמתין עד הרגע האחרון במשלוח החלטות בהשגות. פעולות פקיד השומה אינן עולות בקנה אחד עם חובת ההגינות המוטלת עליו, ההגנה על הקניין במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וההתפתחות הטכנולוגית. כמו כן, במשך השנים, בבתי המשפט המחוזיים היו הסתייגויות לגבי ההלכה הקודמת, לרבות בפסה"ד בערעור השומה בעניין סמי, 10 שניתן עוד ב- 2004. פקיד השומה נטל סיכון בלתי סביר כשבחר להתעלם מכל אלה. עוד נפסק שפקיד השומה רשאי היה לערער על פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי, אך כל עוד לא נקבע אחרת - פסק הדין מחייבו. הוראה זו חשובה גם ביחס למקרים אחרים, בהם המדינה ורשות המסים מעדיפות להימנע מיישום הלכות פסקי דין מחוזיים הנתונים בערעור. השופטת נאור לא התרשמה מהיקפי המס הניכרים שבמחלוקת )מאות מיליוני (, בפרט משום שכ- 80% מהם נבעו משומות שנערכו לאחר שניתן פסק הדין המחוזי, וקבעה כי, ככלל וגם במקרה זה, יש לדבוק בכלל של תחולה רטרוספקטיבית. השופטת חיות דגלה בדרך ביניים, של תחולה רטרוספקטיבית שאינה מוחלטת. היא מצאה שההסתמכות של פקיד השומה על ההלכות הקודמות הפכה לבלתי סבירה כשניתן פסק הדין המחוזי בעניין סמי, ולפיכך יש להחיל את ההלכה החדשה על הצדדים וכן על הליכים תלויים ועומדים, לגבי השגות שניתנה בהן החלטה או נערכה שומה מאז ניתן פסה"ד המחוזי בשנת 2004. הדין הראוי התוצאה האופרטיבית של פסק הדין בעניין סמי, אף היא - תחולה פרוספקטיבית מלאה כמעט של ההלכה החדשה. לדעתי, עצם הזדקקות בית המשפט העליון לסוגית התחולה מעוררת קושי. ביהמ"ש העליון אינו מחוקק, וכערכאת ערעור נדרש להכריע בסכסוך נתון על סמך הראיות שהוצגו בפני הערכאה הדיונית, בפניה לא מצויים בדרך כלל מלוא הנתונים לגבי השפעות רוחב אפשריות של הכרעותיה. ככלל, נתונים אלה אף אינם אמורים להשפיע על ההכרעה בסכסוך הנדון. בכל מקרה, במסגרת סכסוך כספי תוכל רשות להעלות, במקרים המתאימים, טענות דוגמת "הגנת התקציב", 11 ואין צורך לשרת את אותה תכלית באמצעות הגבלת תחולת ההלכה החדשה. לפיכך, לדעתי, את סוגית תחולתה של הלכה חדשה ראוי אכן לבחון, אם בכלל, רק במסגרת סכסוך נוסף בין מתדיינים עתידיים, המבקשים ליישם לגביהם הלכה חדשה, וביכולתם להציג בפני ביהמ"ש את מכלול הראיות הרלבנטיות בנדון. למעשה, כך היה בעניין סולל בונה. * אטיאס, פרוכטר ושות', עורכי דין 1 דנ"א 3993/07 פקיד שומה ירושלים 3 ואח' נ' איקאפוד בע"מ ואח', טרם פורסם )ניתן ביום 14.7.11(. 2 ד"נ 20/82 אדרס חמרי בנין בע"מ נ' הרלו אנד ג'ונס ג.מ.ב.ה., פ"ד מב) 1 ( 221, בעמ' 245 )ניתן ביום 11.2.88(; בג"צ 221/86 כנפי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מא) 1 ( 469, בעמ' 480 )ניתן ביום 26.2.87(. 3 רע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ ואח' נ' עזבון המנוח עבד אלחמיד ואח', פ"ד סא) 1 ( 126 )ניתן ביום 27.3.2005(. 4 ע"א 140/00 עזבון המנוח אטינגר ואח' נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ ואח', פ"ד נח )4( 486 )ניתן ביום 15.3.04(. 5 ע"א 295/81 עזבון המנוחה גבריאל נ' גבריאל ואח', פ"ד לו )4( 533 )ניתן ביום.)30.11.82 6 ע"א 4243/08 פקיד שומה גוש דן נ' פרי, טרם פורסם )ניתן ביום 30.4.09(. 7 ע"א 5954/04 פקיד שומה ירושלים 1 ואח' נ' סמי ואח', טרם פורסם )ניתן ביום.)14.7.11 8 ע"א 568/78 פקיד שומה נ' יצחק ביר בע"מ, פ"ד לג) 3 ( 735; ע"א 443/89 מנהל מס ערך מוסף אשדוד נ' עיני, פ"ד מד )1( 541 )ניתן ביום 13.2.90(. 9 עמ"ה )י-ם( 8024/04 איקאפוד בע"מ נ' פקיד שומה, לא פורסם )ניתן ביום 10.2.05(. 10 עמ"ה )י-ם( 7050/03 סמי נ' פקיד שומה ירושלים 1, לא פורסם )ניתן ביום 23.5.04(. 11 ע"א 1761/02 רשות העתיקות נ' מפעלי תחנות בע"מ, פ"ד ס) 4 ( 545. 48 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

המיקום שלך בסיטי המקום שלך בסנטר בתי המשפט קרית הממשלה נמל רכבת מרכז רמבם רכבת בת גלים המושבה הגרמנית המקדש הבהאי הדר הכרמל גנים בהאים להשכרה משרדים ושטחי מסחר בסיטי סנטר חיפה לשכת עורכי הדין חיפה והצפון, "מגדל" החברה לביטוח, שירות לקוחות סלקום, משרדי רו"ח ועורכי דין, מגוון חנויות מותגי אופנה, סופרפארם, מסעדות ואחרים כבר נהנים מהמיקום הכי טוב בחיפה. הצטרפו אליהם! מיקום מנצח נגישות נוחה תנאים מצוינים התאמה מושלמת מתאים במיוחד לעורכי דין, רואי חשבון, קליניקות פרטיות, סוכני ביטוח, עמילי מכס, מכללות וכו'. בקומות הקניון - מתאים למכון יופי, חנויות אופנה, חנות כלי בית ועוד. לפרטים נוספים: רון נובק 054-8142080 04-8530111 ס י ט י ס נ ט ר, ש ד ' ב ן ג ו ר י ו ן 6 ה מ ו ש ב ה ה ג ר מ נ י ת, ח י פ ה

למה לי יח"צ עכשיו? עו"ד זהר פישר ה עולם האנלוגי המתבסס על זיכרון טוב, תחזוק קשר עם הלקוח בפגישות פנים אל פנים וכתיבה מדודה של כתבי טענות - נעלם ומוחלף בעולם דיגיטאלי מהיר, המבוסס על מנועי חיפוש, שימוש ב-,Copy - Paste ותחזוק יחסים עם לקוחות, בין היתר, בדוא"ל, ברשתות חברתיות, בבלוגים ועוד. כיום נדרשת מקצוענות אחרת וזיכרונם הטוב של עוה"ד הוותיקים, מוחלף במנועי החיפוש המשפטיים. בעולם צפוף ומהיר זה, גם התקשורת של עוה"ד עם העולם השתנתה. בשנות ה- 90 ' התגאו בכירי עוה"ד שכתבי העיתונות בתחומי המשפט והכלכלה נמצאים אצלם בחיוג המהיר בסלולארי ולהיפך, והיום הקשר בין עוה"ד לכלי התקשורת השונים )המשודרת, המקוונת והכתובה( מפוקחים ומתבצעים בידי שלוחיהם של עוה"ד - אנשי יחסי הציבור. נורמה עד לפני כעשור, רק משרדים גדולים או עו"ד בכירים נעזרו בשירותיהם של משרדי יח"צ, אך כיום היחס השתנה ומשרדי יח"צ מלווים מספר גדול מאוד של משרדי עו"ד - משרדי ענק לצד משרדי פריפריה קטנים, ומשרדי בוטיק לצד עו"ד בודדים. זהו שינוי מהותי בתפיסת התקשורת על ידי עוה"ד וגם בכיוון ההפוך- פתיחת התקשורת כלפי הסקטור המשפטי. כיוון שבעו"ד עסקינן, נתחיל דווקא מהפן המשפטי. אם בעבר שימוש במשרד יח"צ היה 'מחוץ לתחום', הרי שהמציאות, בדמות הדלפות, הסתייעות ביח"צ מאחורי הקלעים ודרישת התקשורת הכלכלית למידע, הביאו לשינוי בעמדת לשכת עוה"ד. הלשכה החליטה שיש לאפשר לעוה"ד להציג את עמדתם ואת עמדת הלקוח שהם מייצגים בצורה מקצועית וראויה. הקלה זו אפשרה לעוה"ד להעביר ידיעות באמצעות משרד יח"צ, כשהובהר כי החובות האתיות המוטלות על עוה"ד, חלות גם בעבודה מול משרד יח"צ, בדגש על שמירה על סודיות, חיסיון וכללי הפרסום האסורים. הדרך לשימוש במשרד יח"צ נסללה וגם היחס השתנה ומחשאיות וד' אמות הפך השירות לידוע לכל, ובתעשייה הפועלת סביב לשעון וסביב משרדי עוה"ד. מה גרם לשינוי? יעילות - עו"ד עסוקים ועמוסים מכדי ליצור מערכת קשרים עם עיתונאים - להעביר הודעות לתקשורת, לוודא ביצוע ופרסום ועוד. הקשר עם העיתונאי הפך למעמסה ולכן עבר הטיפול למשרד יח"צ, המומחה בתחום. מודרניזציה - משרדי יח"צ נכנסים לפער הטכנולוגיה המתחדשת ולקצב העבודה המהיר, שעו"ד ותיקים ועמוסים נרתעים ממנו, לרבות מהשימוש במדיות השונות, בדגש על המדיה המקוונת ועל כך יעידו מחלקות ייעודיות לרשתות חברתיות ונוכחות ברשת האינטרנט של משרדי יח"צ. ו...תחרות עזה - קרוב ל- 50,000 עו"ד; יחס של עו"ד לכל 167 תושבים; כשקצב גדילת הגילדה ממשיך לדהור; עלייה במספר משרדי עו"ד חדשים; זליגת שותפים ממשרדי ענק המקימים משרדי בוטיק בצד הכניסה הצפויה של משרדים זרים לישראל )בעקבות שינוי החקיקה הצפוי בקרוב(. בסביבה כה תחרותית עוה"ד מחפשים דרכים לבלוט בתחומי עיסוקם ולקבל חשיפה שתשמר את מיתוג משרדם ותשיג לקוחות חדשים. אחת הדרכים הבולטות לעשות כן היא בעזרת משרד יח"צ. כשמשרדים רבים משווקים עצמם כמשרדי עו"ד היודעים לעסוק )כמעט( בכל תחום עיסוק, כשפרסום במנוע החיפוש מרקיע שחקים בשל התחרות על כל מילה, כשבכל שבוע נערכים כנסים והשתלמויות מטעם בהשתתפות עו"ד המשבחים את טיב עבודתם, בסקטור בו כולם נראים ונשמעים פחות או יותר אותו הדבר, משרד יח"צ יכול לסייע ליצירת יתרון תחרותי על פני הקולגות. סוף דבר רוב עוה"ד אינם בקיאים מספיק בעולם התקשורת - עיתונים יומיים, עיתונות מקצועית, עיתונות כלכלית ותחרותית. למרות הכרתם בחשיבות התחום הוא אינו בראש מעייניהם. לכן הם זקוקים למתווך מקצועי שיחברם ויחדירם לתחום התקשורתי, לאחר גיבוש אסטרטגיה מתאימה ומתן דגש על הנושאים בהם ירצו קידום ומידת החשיפה המתאימה להם. גם בשוק התקשורת הישראלי הגדוש, כמות האינצ'ים המודפסים ועמודי האינטרנט הנכנסים לעמודי החדשות - מוגבלת, וגם התחרות של משרדי היח"צ הופכת קשה יותר. ה'מלחמה הקרה' בין משרדי עו"ד מתנהלת גם על חדירה לעמודי התקשורת השונים, ואם פעם התנהלה על הכתבות המרכזיות, כעת יש משרדים הנאבקים על ידיעות ה- 'קצרים' בשולי החדשות. בבואכם למשרד יח"צ, צעד מבורך למבקשים לחזק את מיתוג המשרד, חשוב שתהיה לכם תוכנית אסטרטגית ומחשבה סדורה מגובה בתוכנית למיתוג המשרד, ולא לצאת לדרך 'ויהיה מה שיהיה'. הימים של 'רק איית את שמי נכון' - חלפו זה מכבר. * מנכ"ל,Robus משרד ייעוץ אסטרטגי לתחום ה- Legal Marketing 50 בדלתיים פתוחות 42 נובמבר-דצמבר 2011

Ú ÂÂÁ ÂÈ ÂÙ ÂÎ Ú Â www.medexpert.co.il Ò È ÓÂÈ Cardiomedix Ï È ÏÈ ÂÓ Ò È ÓÂÈ Á ËÙ Ó ÈÎ ˆÏ ÌÈÈ ÂÙ ÌÈ Â È Ô Ó ÔÈ ÈÎ ÂÚÏ ÙÒÓ ÂÈ ÂÙ ÂÎ Ú Â Ú ÂÂÁ ÈÎ ˆÏ ÂÈ ÂÙ Ú ÂÂÁ Ô Ó ÌÈÁÓ Ó Âapple Ó ÒappleÎ ÒÓÓ ÂËÙ ÈÓÂ Ï ÁÂËÈ ËÙ Ó È Â Á Ó ÈÒappleÙ Âapple ÌÈÁÂËÈ ÔÂÁË Æ ÂÒÙ ËÂ٠  ˆ ÌÈÎ ÂÁÈË Ï È ÂÙ ÊÎ Ó ÂappleÏ ÂÚÈ Í ÂˆÏ ÂÈ ÂÙ Ú ÂÂÁ appleî ÌÈ ÙÂ È ÈÎ È Ú Æ ÂÙ ÈÓÂÁ ÏÎ È ÂÙ ÆËÙ Ó È ÈÓÚ ÏÂÎÈ ÈÏÚ ı Æ Â Ú ÂÎ Ô Â Â ÂÈÂÎapple ÌÂÁ ÂÈ ÂÙ Ú ÂÂÁ ÌÈÏÂÓ Â ÌÈȈÈÙÏ Ì Á ÙÂ È Ú Â ÎÊ È Â È ˆ Ú Â Â Ï ÁÂËÈ Â ÁÓ ÆÁÂËÈ Ï Â Ï È ÂÙ Â ˆÓ ÁËÂ Ó Ï Î Ú ÏÏÂÎ È ÈÂÙˆ ÂÎapple Â Î Ú ÂÏÚ Â ÒÙ ÂÓ ÎÂ Ú ÌÈÎ Âapple ÌÈappleÂÎÈÒ Æ ÎÂÓapple ÌÈ ÌÈÓÂÁ ÌÈÏÏÂÎ ÂappleÂ Ù Ú Ï ÂÙÈ Á Úˆ Ó ÂÏÁÓ Â Ú Âapple ÌÈ ÈÒÚÓ ÂappleÏ appleè Ï ÈÊÓ Ï ÌÈ ÓÂÁÏ ÈÎ ˆ Â Î Â Â Ú ÂÎ Ô Â Ú ÂÁÈË Æ Êapple È È Á  ÌÂ È ÂÈÂÏÚ ÌÈappleÓapple Ì ÈÏÚ ÌÈ ÙÂ Ï ÙÒÓ Ò È ÓÂÈ Ï ÔÂÈÒapple ÈÏÚ ÌappleÈ ı ÌÈÁÓÂÓ ÌÈ Ù ËÈÓ ÆÈ ÂÒÚ È ÂÙ ÌÂÁ ÂÈ ÂÙ ÂÎ Ú Â Ú ÂÂÁ ± μμμ ππμ ßÏË ÌÎ Â Ï ÂÓÚÏ ÁÓ apple π Ò Ù π μ μ ÔÂÙÏË Æ Â ÈÓ ÍÏÓ ÏÂ ß ËÙ Ó ÂÓ È

לפעמים, אתה יודע שעשית את המהלך הנכון... הידעת? במבטחים החדשה תוכל לבחור מבין ארבעה מסלולי הטבות המותאמים לצרכי עורכי הדין! מנורה מבטחים מומחים שאפשר לסמוך עליהם הסדר פנסיוני תקדימי לעורכי הדין במבטחים החדשה! קו ייחודי לעורכי הדין: 03-7552406 shivuk@newmivt.co.il * האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה או החיסכון הפנסיוני. * האמור לעיל בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה.