2008 סיוון יוני התשס"ח 26 דרכה של תנועת החמאס לשלטון
כל המוסר תוכן רשומה זו. כולה או מקצתה, לידיעת אנשים, שאינם מוסמכים לכך, עובר על החוקי ביטחון המדינה. המוצא רשומה זו נדרש למוסרה לתחנה הקרובה של משטרת ישראל או של המשטרה הצבאית... תלקיט. - משמעו המילוני של תלקיט: חוברת או ספר שעיקרם לקט מאמרים וידיעות שהופיעו לאחרונה בעיתונים, בחוברות ובספרים. השורש ל-ק-ט מופיע עשרות פעמים בתנ"ך במשמעות של אוסף, צוֹב ר. משמעות זו משמשת אותנו אלפי שנים עד ימינו. מכאן המונחים א סוּפ ה, אוֹס ף ועוד. בצה"ל - פרסום של אוסף מאמרים מקצועיים וצבאיים. התלקיט ישמש במה לדעות ולהשקפות בתחום הצבאי והמקצועי, ותוכנו אינו תורה מאושרת בצה"ל.
זרקור היסטורי מס' 26 דרכה של תנועת החמאס לשלטו יוני 2008 סיוו התשס"ח
מבוא 3 הסכסו הישראלי פלסטיני הוא מרכזי בעיצוב המציאות הישראלית. מאפייניו ומהלכו משפיעי במידה רבה על אורחות חיינו. ע זאת אי אנו עושי די כדי להבינו, והתוצאה היא הפתעות שכיחות מהתפתחויות בצד הפלסטיני ואכזבות מכישלונ של יוזמות ישראליות מדיניות, צבאיות, וכלכליות. מאז דצמבר 1987 תופסת תנועת החמאס מקו שחשיבותו הולכת ורבה, בעיצוב החברה הפלסטינית ובהשפעה על התנהלותה של התנועה הלאומית שלה. חובה עלינו ללמוד את קורותיו, את תפיסת עולמו, את ארגונו, את שיטותיו ואת זהות של חבריו ומנהיגיו כדי שלא נוסי להיות מופתעי ממעשיו ומהשפעתו על הצד הפלסטיני ועל מהל הסכסו. הדברי אמורי לא רק בהבנת תהליכי פני פלסטיניי, אלא ג במגבלות יכולתנו להשפיע עליה ובהכרה בשימוש הטקטי והאיסטרטגי שעושה החמאס בסכסו הישראלי פלסטיני כדי לחזק את מעמדו בהנהגת התנועה הלאומית הפלסטינית. סקירה זו על תולדות החמאס מהיווסדו ועד להשתלטותו על רצועת עזה ביוני 2007 מבוססת על המבוא של גיא אביעד לספרו לקסיקו חמאס ש יצא לאור בקרוב מטע המחלקה להיסטוריה. הסקירה והספר מניחי שמעבר לניתוח עיתי של תנועת החמאס יש חשיבות רבה להכרת קורותיה וניסיונה כדי לחזות את מהלכיה הפוליטיי והצבאיי ולהבינ. מהדברי עולה תמונה של תנועה פלסטינית אותנטית השואבת את השראתה מתנועת האחי המוסלמי במצרי, ושאימצה שיטות פעולה מנוסות ואפקטיביות לטווח הרחוק. זו תנועה בעלת קיימ ת ('אור נשימה') רבה היודעת לנצל ביעילות ובנחישות הזדמנויות לקידו יעדיה, כשהיא משלבת חזו של חברה אסלאמית כלל ערבית ע פרגמטיז טקטי. התוצאה היא היסטוריה של הצלחות פוליטיות וצבאיות על חשבו ארגוני אש" ופת"ח החילוניי. חשיבותה בתנועה הלאומית הפלסטינית אינה מוטלת בספק ותהלי התבססותה והתעצמותה עוד לא מיצה את עצמו. את הזרקור כתב סר גיא אביעד. פרופ' אלו קדיש רמ"ח היסטוריה
דרכה של תנועת החמאס לשלטו 5 תנועת החמאס הוקמה ברצועת עזה זמ קצר לאחר פרו האינתיפאדה הראשונה בדצמבר 1987, והיא מהווה, מבחינת הרכבה האנושי, כתנועה המקומית האותנטית ביותר שהצמיחה החברה הפלסטינית בשטחי. הפירוש המילולי של שמה הוא התלהבות, אומ, להט, א ג ראשי תיבות של תנועת ההתנגדות האסלאמית. היא נחשפה לראשונה לציבור בכרוז שנשא את חתימתה ב 14 בדצמבר 1987, תארי הנחשב רשמית ליו היווסדה. ראשיתה של תנועת החמאס בתנועת האחי המוסלמי שנוסדה במצרי בשנת 1928 על ידי מורה ללימודי האסלא בש חס אל בנא. תנועה זו שמה לה למטרה להילח בהשפעות המערביות הקלוקלות על החברה המוסלמית בכלל והמצרית בפרט, להחזירה בתשובה על בסיס ההלכה האסלאמית (השריעה), ולכונ מדינה אסלאמית גדולה, בדומה לח'ליפות בימי הנביא מוחמד, שבה שימש הקורא כחוקה. האמצעי להשגת היעדי הללו כללו את חינו הדור הצעיר על ברכי האסלא, הדרכת האוכלוסייה באורח החיי האסלאמי בכל התחומי, הפצת האסלא באמצעות כתיבה, הטפות לקהלי השוני, ולבסו הקמת מערכת ענפה של מוסדות רווחה וחינו לכלל האוכלוסייה. עשיית נפשות לרעיו השיבה למקורות ושכנועה של החברה כי באסלא טמו הפתרו המוחלט למצוקותיה נתפסו כשלב הכרחי ומקדי ס מל האחים המוסלמים למלחמת קודש (ג'יהאד) לשחרור האומה הערבית מעול של הכובשי הזרי. האחי המוסלמי הכירו בכ שמדובר בתהלי בנייה ממוש שמצרי תכנו ואור רוח, א בה בעת הקימו ג מסגרות מזוינות חשאיות שנועדו לסייע לקידו מטרותיה בדרכי אלימות. הקשר הראשוני של התנועה המצרית ע התנועה הלאומית הפלסטינית החל באוגוסט 1935 כאשר אחיו של אל בנא נועד בירושלי ע המופתי חאג' אמי
6 אל חוסייני. שנה אחר כ היא העניקה תמיכה חומרית למרד הערבי שנמש עד לשנת 1939, א רק פעילי בודדי מקרב האחי המוסלמי לקחו במישרי חלק במאבק בתנועה הציונית ובמנדט הבריטי. ע זאת, לא נפקד מקומו של האסלא הפונדמנטליסטי מהעימות של אות שני. השייח' עז אל די אל קסא, סורי במוצאו, שלמד במכללת אל אזהר במצרי וספג ערכי דומי לאלה של אל בנא, הטי לצא מרעיתו שייח' עז אל-דין אל-קסאם הפלסטיני לשוב אל הדת ולאחוז בנשק נגד השלטו הזר של הבריטי ונגד הציוני. הוא עמד בראש מחתרת מזוינת שביצעה מעשי טרור ביהודי והגדיר את הג'יהאד כחובה אישית (פרד' עי ) החלה על כל מוסלמי. הוא העלה על נס את מוטיב ההקרבה האישית בש האסלא, והוא עצמו נהרג בקרב ע המשטרה הבריטית בנובמבר 1935. ממשיכי דרכו הקימו את חבורת אל קסא (אח'וא אל קסא ) ש, היו לגור מרכזי בהסתה, שתוצאתה היא המרד הערבי ולגו מוביל באלימות של אותה תקופה. יובל שני אחר כ תהא מורשתו של עז אל די אל קסא לאב פינה בעיצובו של חמאס כתנועה מיליטנטית, ודמותו תאומ כמופת עבור לוחמיה, שעתידי היו לפעול בזרוע צבאית שתיקרא על שמו. הקשר בי האחי המוסלמי לבי הפלסטיני התהדק בתו מלחמת העול השנייה. בשלהי 1945 חנכה התנועה רשת סניפי ברחבי האר, וכעבור כשנתיי עמד מספר על 38, ובה רשומי אלפי חברי. ההצדקה לכ הייתה ראייתו של אל בנא את המפעל הציוני כסכנה לערביותה של פלסטי ולצביונה האסלאמי. המאבק המשות ביהודי ובבריטי השתלב אפוא בתורתו והיווה כר נוח לגיוס פעילי לשורות התנועה. במלחמת 1948 שלחו האחי המוסלמי כמה מאות מתנדבי לעזרת הפלסטיני ובהמש א שולבו ביחידות הסדירות של הצבא המצרי. א ככלל,
7 מילאו האחי המוסלמי תפקיד שולי, וקריאת לג'יהאד לא השפיעה על המערכה. הקמת מדינת ישראל הצטיירה בעיני הפלסטיני כשואה ) נ ה ). מאות כפרי נמחו מעל פני האדמה, ועשרות אלפי אנשי היו לפליטי. רצועת עזה והגדה המערבית לא חסו עוד תחת מסגרת טריטוריאלית אחת והיו לחלק משתי יחידות מדיניות נפרדות. הרצועה הייתה נתונה תחת שלטו מצרי בעוד הגדה סופחה בשנת 1950 באופ פורמלי לממלכת ירד. בי שתי היחידות הללו נוצר נתק פיזי ותרבותי אשר השתק בעשרי השני הבאות באופי ובדפוסי התפתחות שוני זה מזה בשתי שלוחותיה של תנועת האחי המוסלמי בפלסטי. האחי המוסלמי בגדה נהנו מחופש יחסי בשל מדיניותו המתונה של בית המלוכה ההאשמי. ה היו בעלי מעמד חוקי בירד וא השתלבו במערכות הבחירות לפרלמנט כמפלגה פוליטית. חר הפער האידאולוגי בי שאיפת של האחי המוסלמי לכונ מדינה על פי חוקי ההלכה לבי האוריינטציה המערבית של המשטר, לא אימצה התנועה דפוסי אלימי וקיימה יחסי סימביוטיי ע השלטונות. המל חוסיי ראה בה בעלי ברית לגיטימיי נגד ניסיונות החתרנות של נשיא מצרי, ג'מאל עבד אל נאצר, והשתמש בה כאמצעי לחיזוק משטרו. ע זה, התנועה מצידה הסתפקה ב"שקט התעשייתי", שקט ש אפשר לה בנייה שקטה ואיטית של מוסדותיה כחלק מהאיסטרטגיה ארוכת הטווח של הכשרת הלבבות והחזרתה בתשובה של החברה. מצבה של שלוחת האחי המוסלמי ברצועת עזה היה מורכב יותר. גל התנקשויות של האחי המוסלמי במצרי נגד ראשי המשטר בשלהי 1948 הביא להוצאת אל מחו לחוק, וחברי הארגו היו נתוני לרדיפה פוליטית. בפברואר 1949 התנקשו השלטונות במנהיג התנועה חס אל בנא, ורבי מפעיליה היו נתוני במאסר. עליית כת הקציני החופשיי לשלטו במצרי ביולי 1952 והדחת המשטר המלוכני הביאו לאחי המוסלמי תקופה של עדנה. השלטו החדש קירב לחיקו והתיר לה לחדש את פעילות. ברצועת עזה שבו ונפתחו בגלוי סניפי התנועה, ולשורותיה נרשמו מאות חברי חדשי.
8 אול, בעקבות ניסיו כושל של האחי המוסלמי להתנקש בחיי הנשיא נאצר בשנת 1954, הוצאה התנועה בשנית אל מחו לחוק, ועל פעיליה במצרי וברצועה הוכרזה מלחמת חורמה. שורותיה של השלוחה העזתית הידלדלו, ורבי מחבריה נטשו אותה בהמש לטובת ארגו הפת"ח שנוסד מספר שני אחר כ בכווית. דווקא בתקופת שבר זו הצטר אליה בחור צעיר ונ כה בש אחמד יאסי, אשר עתיד היה להעלות אותה לגבהי חדשי. במלחמת סיני באוקטובר 1956 כבש צה"ל את הרצועה, ובמש ארבעה חודשי היו תושביה תחת מנהל ישראלי. האחי המוסלמי בהנהגת עבדאללה אבו עזה ארגנו הפגנות אלימות נגד ישראל והתעמתו ע כוחות הביטחו שלה. אול, ע החזרת הרצועה למצרי ועליית מעמדו של נאצר בעול הערבי, כמי שניצח בש הלאומיות את האימפריאליז המערבי, שבה ונדחקה התנועה בעזה לשולי החברה. בשני 1966 1965 ניחתה על האחי המוסלמי מהלומה נוספת, ושרידיה נפוצו לכל עבר. במצרי נחשפה מחתרת צבאית שהקימה התנועה בכוונה לבצע הפיכה אלימה, להדיח את משטר נאצר ולכונ מדינת הלכה. שלטונות מצרי הסירו את הכפפות, הוציאו להורג את סייד קוטב האידאולוג והמנהיג של האחי המוסלמי במצרי ועצרו את כל מי שנחשד כחבר בארגו. צעדי הדיכוי לא פסחו על הרצועה, ופעילי התנועה ובתוכ יאסי נכלאו במתקני מעצר בעזה. מ ל ת מדינות ערב במלחמת ששת הימי, ביוני 1967, היוותה ציו דר בהתפתחותה של תנועת האחי המוסלמי בשטחי וסימנה תפנית בעיקר עבור השלוחה בעזה. לאחר שני עשורי של נתק, היו הגדה והרצועה תחת שלטו אחד, ותנועת האחי המוסלמי בשני האזורי התארגנה תחת אותה קורת גג. פעילי האחי ברצועה חזו בתבוסת אויב הגדול נאצר והשתחררו מאימת הרדיפות שלה היו נתוני באופ רצו מאמצע שנות החמישי. בניגוד למצרי, היה השלטו הישראלי ליברלי יותר והעניק לחברי התנועה חופש פעולה. בה בעת, שיחקה לידיה תבוסת הרעיונית של הפא ערביות והלאומיות החילונית והחלה שיבה הדרגתית של החברה הפלסטינית לאסלא. הכיבוש הישראלי היה לדבק מאחד, והצגתו כפלישה זרה, תו
9 שזירת מוטיבי דתיי הלקוחי מהמורשת האסלאמית, היוותה כלי גיוס יעיל לשורותיה. על א כיבוש שטח מוסלמי בידי ישראל, לא מיהרו פעילי האחי המוסלמי לאחוז בנשק ולצאת לפעולות צבאיות. אומנ, התנועה בירד הקימה בסיסי בשטח הממלכה ובי השני 1970 1968 לקחו אנשיה חלק בלחימה בישראל בגזרת הבקעה, א האחי המוסלמי בשטחי העדיפו למקד את מרצ בהחזרת האוכלוסייה המקומית בתשובה ובחינו הדור הצעיר. אחמד יאסי הפ בשנת 1968 למנהיג האחי המוסלמי ברצועה, ולאור כל שנות השבעי הקדיש את עיקר זמנו לגיבוש גרעי קשה של פעילי שקיבלו את מרותו והיו נאמני לדרכה של התנועה. ע אלה נמנו ילידי שנות השלושי והארבעי דוגמת אברהי אל יאזורי, סייד אבו מסאמח, מוחמד טהא, חליל אל קוקא, מוחמד שמעה ועבד אל פתאח דוחא שעתידי היו ללכת ע יאסי כברת דר ארוכה ולייסד עימו את החמאס. הקמת המוג'מע האסלאמי (המרכז האסלאמי) בשנת 1973 על ידי יאסי ותומכיו סימנה את ראשית התמסדותה של התנועה ואת חשיפתה בגלוי לציבור המקומי. גו זה שהגדיר עצמו כאגודה דתית חברתית צמח לכדי ארגו מסוע שש לו למטרה לעצב את החברה הפלסטינית ברוח האסלא, לספק את צרכיה בכל ס מל אל-מוג'מע אל-אסלאמי תחומי החיי ולהעמיד חלופה (אלטרנטיבה) מעשית לזר הלאומי בהנהגת אש". הארגו הל והתפשט ברצועה, הביא לבנייה מואצת של מסגדי והרחיב את מער השירותי שלו בהתמדה. בנוס, מש המוג'מע פלסטיני בוגרי האוניברסיטאות במצרי, ירד וסעודיה ששבו לעזה ע תפיסת עול מוצקה ברוח האחי המוסלמי והיו נכוני להירת לטובת החברה. ע אלה נמנו בעיקר ילידי סו שנות
10 הארבעי והחמישי, דוגמת אברהי אל מקאדמה, אסמעיל אבו שנב, מחמוד אל זהאר, עבד אל עזיז רנתיסי, אחמד בחר ורבי אחרי, אשר עתידי היו להוות, ה בגדה וה ברצועה, את עמוד השדרה של תנועת החמאס. בי השני 1981 1979 ידע הזר האסלאמי בשטחי תחיה ותנופה על רקע סדרת אירועי חיצוניי שהיו בעלי השלכות מרחיקות לכת על עיצוב דמותו של המזרח התיכו בכלל, ושל האסלא הפוליטי, בפרט. מהפכת ח'ומייני באיר שהביאה להדחת משטר מלוכני חילוני פרו מערבי ולכינו שלטו דתי המבוסס על ההלכה, הייתה לאירוע מכונ. הצלחתה היוותה הוכחה מוחשית לאפשרות להגשי את רעיו המדינה האסלאמית הלכה למעשה והפכה מודל לחיקוי. הפלישה הסובייטית לאפגניסט היוותה תזכורת לעול המוסלמי על היותו שרוי במגננה לא רק מהפלישה התרבותית של המערב אלא ג מפני האידאולוגיה הקומוניסטית האנטי דתית. תחילתה של תנועת ג'יהאד באפגניסט בהכוונתו של ד"ר עבדאללה עזא, הוגה דעות פלסטיני מנפת ג'ני, שחינ רבי ממנהיגיה לעתיד של תנועת החמאס בקמפוסי של ירד וסעודיה, היוותה ראיה נוספת לכוח הטמו באסלא ולפוטנציאל גיוסו. התעוזה שבהתמודדות ע מעצמת על כבריה"מ החדירה ביטחו עצמי בקרב הפלסטיני בשטחי והפיחה בליב תקווה כי יוכלו, לכשתהיה השעה כשרה, לצאת לעימות חזיתי ע ישראל. רצח הנשיא סאדאת במצרי על ידי קנאי פונדמנטליסטי לצד מרידת האחי המוסלמי במשטר הבעת' בסוריה בשלהי 1981 היו שיאי בהתעוררות האסלא הפונדמנטליסטי. טיהורה של החברה הערבית מאידאולוגיות סוטות וממנהיגי שסרו מהאסלא נתפסו כמבשרי מימושו הקרוב של חזו המדינה האסלאמית. התרחשויות אלו אותתו לאחמד יאסי ולפעילי המוג'מע האסלאמי כי הגיעה השעה להתחיל ולהשתלט על הזירה הציבורית תו כרסו בכוחו של אש". אנשיו השתלבו במערכות הבחירות לאיגודי מקצועיי ולמועצות הסטודנטי והחלו באלימות גלויה נגד נציגיו של הזר הלאומי ברצועה. גולת הכותרת של פעילות זו הייתה בהשתלטות על האוניברסיטה האסלאמית בעזה והפיכתה למעוז הארגו. סייעה לה בעקיפי מלחמת שלו הגליל ב 1982 אשר הביאה להרס התשתית של אש" בלבנו ולהגליית הנהגתו לתוניס
11 הרחוקה. המשבר שעבר על אש" בעטייה של המלחמה והמרד הפנימי שהנהיג אבו מוסא נגד מנהיגותו של ערפאת בשנת 1983 נוצלו עד תו על ידי המוג'מע האסלאמי, ואנשיו הרכיבו את הסגל הניהולי והאקדמי של מוסד הלימודי החשוב ביותר ברצועה. התעוררות אסלאמית באות שני ניכרה ג בקרב פלסטיני תומכי האחי המוסלמי שחיו במדינות המערב. אישי דוגמת מוסא אבו מרזוק בארה"ב ועיצא יוס בבריטניה החלו בהקמת של התאגדויות פוליטיות וקרנות צדקה, שנועדו להעלות את מודעות הפזורה הפלסטינית למאבק הלאומי, תו עטיפתו בכסות אסלאמית של עימות דתי ותרבותי גלובלי שבו פלסטי שימשה כראש ח. במהל שנות השמוני הוקמה תשתית לוגיסטית ענפה מחו לשטחי אשר עתידה הייתה לשמש מודל לתנועת החמאס ולהעניק לה את הגיבוי הדרוש בעיתות מצוקה ה במישור הניהולי וה במישור החומרי. קריסת אש" בלבנו וייסודה של קבוצת הג'יהאד האסלאמי ברצועה האיצו באחמד יאסי לבנות מנגנוני צבאיי במקביל לפעילות האזרחית של המוג'מע האסלאמי. מצד אחד, הייתה מטרתו להתכונ לשלב שבו הארגו ישמש חלופה ראויה לאש" כנושא הדגל במאבק בישראל. מצד אחר לא עלה על דעתו להפקיר את הרחוב בידיה של מנהיגי הג'יהאד האסלאמי, ד"ר פתחי שקאקי ושייח' עבד אל עזיז עודה, שקראו לפתוח לאלתר בעימות מזוי תו פסיחה על השלב הממוש של החזרת האוכלוסייה בתשובה. לפיכ, הוקמו בשני 1983 ו 1986 מנגנו צבאי ומנגנו ביטחו בהתאמה, אשר באו לתת מענה לאתגר שהציב הג'יהאד האסלאמי והיוו את הבסיס, שעליו תצמח הזרוע הצבאית של החמאס בתחילת שנות התשעי בדמות של גדודי עז אל די אל קסא. על א הקמת של מנגנוני בעלי אופי צבאי, נמצאו האחי המוסלמי ברצועה ערב האינתיפאדה הראשונה במצוקה. יאסי ואנשיו הואשמו על ידי הזר הלאומי בהימנעות מכוונת מעימות חמוש ע ישראל כשני עשורי שבמהלכ הקריבו פעילי אש" את חייה למע האינטרס הפלסטיני. לעומת, יזמו חוליות הג'יהאד האסלאמי בשני 1987 1986 רצ פיגועי והעמידו בפני הזר האסלאמי חלופה שזכתה לאהדת הציבור ברצועה. הרחוב הפלסטיני הביע את תמיכתו במאבק בישראל על פני המש
12 מאמציה של האחי המוסלמי לטהר את החברה מבפני, בטענה שאי הזמ עדי בשל לעימות חזיתי ע ישראל. פרו האינתיפאדה הראשונה ב 9 בדצמבר 1987 חייבה את הנהגת האחי המוסלמי לקבל החלטה הרת גורל לגבי המש דרכה של תנועת. הדילמה הייתה הא להמשי בהכשרת הלבבות ובבניית מוסדות החברה האסלאמית ולהסתכ באובד התמיכה הציבורית או להיענות לצו השעה ולפתוח במאבק אלי נגד ישראל במאמ לבלו את הסח לשורות הג'יהאד האסלאמי ולנוכח חזרתו של אש" לזירה. בפגישה שנערכה בביתו של אחמד יאסי ב 10 בדצמבר הוחלט לבחור באפשרות השנייה. שבעת הנוכחי שכללו מלבד יאסי את ס מל תנועת החמאס צלאח שחאדה, עבד אל עזיז רנתיסי, מוחמד שמעה, איברהי אל יאזורי, עיסא אל נשאר ועבד אל פתאח דוחא, החליטו על הקמת תנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס והיו לאבות המייסדי שלה. ה קבעו את מטרותיה, סרטטו את הדרכי להשגת ואימצו את המאבק המזוי בכסותו הדתית הג'יהאד, ככלי עיקרי לשחרור פלסטי מהי עד הנהר. ע זאת, ה לא נטשו את חזונ להקי מדינה אסלאמית גדולה כששחרורה המלא של פלסטי הוגדר כתנאי הכרחי להגשמתו. בדר זו ביקשו האחי המוסלמי לגשר על הפער שבי הלאומיות הפלסטינית המבדלת לבי העיקרו הפא אסלאמי המאחד את כלל המוסלמי. תנועת החמאס התבססה על תשתית הפעילי של המוג'מע האסלאמי והחלה לעשות שימוש במסגדי הרבי שעמדו לרשותה להכוונת האירועי ברצועה וכאמצעי יעיל לגיוס פעילי לשורותיה. בינואר 1988 הקימה התנועה
13 שלוחה ג בגדה המערבית בעזרת של ג'מיל חמאמי, חאמד ביתאווי וסעיד בלאל והרחיבה את בסיס כוחה במהירות. לא חל זמ רב והשטחי כול הפכו לזירת התמודדות בי הזר האסלאמי בהנהגת חמאס לבי הזר הלאומי בהובלת המפקדה הלאומית המאוחדת (מ ל" ) של האינתיפאדה, בה היו חברי הפת"ח והחזיתות העממית והדמוקרטית. התחרות על הרחוב הפלסטיני באה לידי ביטוי בסירובה של חמאס להצטר לשורות המל", ובהבלטת דרכה הנבדלת על ידי פרסו כרוזי נפרדי ובמת הנחיות לאוכלוסייה המקומית שלא עלו בקנה אחד ע אלה של מל". שיאו של העימות הגיע ב 18 באוגוסט 1988 ע פרסומה של אמנת החמאס כמצע האידיאולוגי של התנועה והצגת משנה סדורה חליפית לאמנה הפלסטינית של אש". זו הייתה קריאת התיגר החשובה ביותר על מעמדו של אש" כנציג הבלעדי של הפלסטיני מאז הקמתו, והמתח בינו לבי החמאס עתיד היה להפו למוטיב מרכזי במערכת היחסי הפני פלסטינית בשני העשורי הבאי. קריסת הגוש הקומוניסטי בשלהי שנות השמוני ותמיכתו של ערפאת בפלישה העיראקית לכווית ב 1990 הביאו לכרסו נוס במעמדו של אש" ולהתגברות כוחה של החמאס. ע זאת, ספגה התנועה בי השני 1992 1988 שורה של מהלומות מצד ישראל, אשר החלה לזהות נכוחה את הסכנה מדרכו חסרת הפשרות של הזר הדתי בחברה הפלסטינית. ביוני 1989 הוצאה התנועה אל מחו לחוק והוכרזה כארגו טרור. בחודשי ספטמבר 1988, מאי 1989 ודצמבר 1990 נערכו גלי מעצרי רחבי בקרב פעילי החמאס, ושדרת הפיקוד העיקרית שלו, ובראשה השייח' יאסי, נכלאה. שיא המאבק של ישראל בתנועה היה בגירוש של מאות פעילי חמאס ללבנו בדצמבר 1992 כתגובה על עלייה ניכרת ברמת הפעילות הצבאית של התנועה. א שהגירוש ההמוני הביא להרחקת של פעילי מרכזיי בתנועה מהשטחי, ה ברמה הפוליטית וה במעטפת האזרחית התומכת, היה אירוע זה בעל משמעות מכוננת. תנועת החמאס זכתה לאהדה רבה בתו השטחי ומחוצה לה והפכה לגור מוכר בקרב הקהילייה הבי לאומית. היא זכתה ללגיטימציה ולהכרה על חשבו אש", שהיה נתו בפשיטת רגל מדינית
14 וכלכלית, וחוסר יעילותו של הגירוש בעצירת גל הטרור העיד על כוחה. בנוס, תרמה שהיית הממושכת של המגורשי במרג' אל ז ה ר להידוק הקשר בי פעילי החמאס ברצועה לבי הפעילי בגדה, ובינ לבי ההנהגה הגולה של התנועה. ג המגע שנוצר ע ארגו החזבאללה היה תוספת כוח, ואימו מודל הפעולה ושיטות הלחימה שלו עתידי היו לכפות סדר יו שונה ולהשפיע על עיצוב מערכת היחסי המורכבת בי ישראל לפלסטיני. ע חזרת המגורשי לשטחי בעיצומו של תהלי אוסלו, קיבלה תנועת החמאס תוספת כוח חשובה שחיזקה את מעמדה כאופוזיציה לאש". היא פעלה לחשו את חולשותיו של הסכ אוסלו וסירבה באופ עקיב לקחת חלק במוסדות הרשות הפלסטינית, שהיו לתפיסתה "נגועי " בחטא ההכרה בישראל. התנועה חתרה בהתמדה להבליט את הניגודי בינה לבי הרשות, על רקע משולש היחסי ע ישראל, ועשתה זאת בשני אופני עיקריי. היא שללה על הס את הקריאות להשתת בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית כל עוד נמש הכיבוש הישראלי, והסלימה את המאבק המזוי בישראל תו הצגת ההתנגדות כדר היחידה לשחרור לאומי. בי השני 1996 1994 יזמה הזרוע הצבאית של החמאס גל פיגועי, תו הליכה על חבל דק בי הרצו לקעקע את מעמד הרשות הפלסטינית כמספקת את צרכיה הביטחוניי של ישראל לבי הרתיעה מלהגיע עימה לעימות חזיתי ולמלחמת אזרחי (פתנה). על א הזהירות שנקטה התנועה כלפי הרשות, האפילו לעיתי מניעי של נקמה על חיסול פעילי בולטי, דוגמת עימאד עקל, כמאל כחיל ויחיא עיאש, ומאבקי הכוח בי הנהגת החו להנהגת הפני על הדו קיו ס מל הזרוע הצבאית ביניה. נקודת השבר התגלעה בעקבות שבוע רווי טרור בחור 1996, ובו מצאו את מות כ 60 ישראלי מסדרת פיגועי התאבדות של החמאס והג'יהאד האסלאמי. הקטל גרר לח חסר תקדי על הרשות הפלסטינית מצד ישראל ומצד הקהילה הבי לאומית לפעול
15 לדיכוי המחתרות האסלאמיות בשטחה. בי השני 2000 1996 נעצרו מאות מפעילי התנועה, בעיקר ברצועה ובצפו השומרו, ורמת הפעילות הצבאית של החמאס ירדה לשפל. חר הפגיעה בתשתיותיה, גילתה תנועת החמאס יכולת שרידות מרשימה, וככל שהתהלי המדיני ע ישראל הכזיב כ גבר בהתמדה שיעור התומכי בה. ראשית התאוששותה באה בשנת 1997 ע שחרור של השייח' אחמד יאסי מהכלא הישראלי ושל מוסא אבו מרזוק מהכלא האמריקני. יציאת לחופשי ליכדה את השורות בתו התנועה, הפיחה תחושת ניצחו בשל נסיבות שחרור, על רקע כישלו המוסד להתנקש בחאלד משעל וביטול בקשת ההסגרה של אבו מרזוק לישראל, וסייעה להתחזקות החמאס מול הרשות הפלסטינית, שהלכה והצטיירה כמושחתת וכמשתפת פעולה ע ישראל. פרו אינתיפאדת אל אקצא בספטמבר 2000, על רקע כישלו שיחות 'קמפ דייוויד' ועליית אריאל שרו להר הבית, סימנה מפנה נוס בקורות התנועה והציבה אותה בקו עלייה מתמיד. התגייסות המונית בחברה הפלסטינית, ובכלל זה מנגנוניה של הרשות, למאבק מזוי בישראל, היוותה, לתפיסתה, ניצחו של דר ההתנגדות על פני ההליכה בנתיב המדיני. בעבורה, זה היה תוצר של התפכחות ההמו ממצג השווא של תהלי אוסלו, שלאחר שבע שני מאס בהבטחות שלא מומשו להקי מדינה פלסטינית ולהשתחרר מעול הכיבוש הישראלי. אול, לבד מהעדות לכישלו דרכו האידאולוגית של אש", שירתה האינתיפאדה מטרות נוספות של התנועה. פעיליה הצבאיי שוחררו ממתקני הכליאה של הרשות והצטרפו למאבק נגד ישראל ולקרב על אהדת הקהל הפלסטיני. בנוס, היא חזתה בהתפוררות ההדרגתית של מוסדות הרשות ובחוסר יכולתה למלא את חובותיה כממשל תו הצבת אלטרנטיבה ממשית להחלפתה. התשתית החברתית שלה, אשר נבנתה בעמל של שני ארוכות, מילאה את הוואקו השלטוני והעניקה סיוע חומרי לאוכלוסייה המקומית בשעותיה הקשות ביותר. היותה של החמאס תנועה הנטועה בתו החברה הפלסטינית, קשובה לצרכיו ונקייה משחיתות העלו את יוקרתה בציבור המקומי. אומנ, התנועה ספגה פגיעות קשות שכללו את חיסולה הפיזי
16 של שכבת ההנהגה, פגיעה במוסדותיה החברתיי והכלכליי ואובד לגיטימציה בי לאומית, א תנופתה לא ניתנה עוד לעצירה. השני 2006 2005 היו עבור החמאס תקופה של מימוש רווחי לאחר תהלי השקעה ממוש. נסיגת ישראל מהרצועה ועקירת ההתנחלויות הוצגו כהישג של דר ההתנגדות האלימה לעומת כישלונה של ההידברות ע ישראל. ההתנתקות היוותה לשיטתו של החמאס עדות חד משמעית לחוזקו של האסלא הפוליטי ולפוטנציאל שעוד טמו בו לקראת השלבי הבאי של המאבק לשחרור חלקיה הנותרי של המולדת הפלסטינית. ניצחונה הסוח של התנועה, ה בבחירות המוניציפאליות שנערכו במספר סבבי בשנת 2005 וה בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית שהתקיימו ב 25 בינואר 2006, על רקע היעלמותו של יאסר ערפאת מהזירה, היווה במידה רבה נקודת הכרעה במאבק ההיסטורי בי הזר הלאומי לזר הדתי. הציבור הפלסטיני אמר את דברו וביטא את אי שביעות רצונו מהתנהלותה של הגוורדיה הישנה מתוניס ואת מידת אכזבתו מאש" כנושא דגל המאבק לשחרור לאומי. תחת זאת, זכתה תנועת החמאס באמו רב של רובדי האוכלוסייה השוני, ה בדר התנהלותה כארגו ממושמע, נקי כפיי ומעורה בחברה, וה על היותה תנועה רב ממדית ששילבה בתוכה דת ולאו, יכולת צבאית יעילה, תשתית אזרחית ענפה וחיבור לאסלא העולמי המיליטנטי שלא נרתע מלהתעמת ע המערב. כינונה של ממשלת החמאס סימנה את סופה של הרשות הפלסטינית במתכונתה המוכרת והשלימה שלב נוס להפיכת החמאס לחלופה מלאה לאש". חר המצור הכלכלי והחר המדיני שהוטלו עליה, נותרה התנועה נאמנה לדרכה. היא עמדה בסירובה להכיר בישראל ודחתה תכתיבי מבחו לגמישות אידאולוגית בתמורה להקלות חומריות. מנגנוניה האזרחיי המשיכו להטות שכ לאוכלוסייה באמצעות סיוע של איר, סעודיה ונסיכויות המפר. ג האתגר שהציב הפת"ח נוכח אי השלמתו ע תוצאות הבחירות ואובד אחיזתו במוסדות השלטו, לא גר לתנועת החמאס לסטות מעקרונותיה. אומנ, פעיליה ברצועה ניתבו את מרצ לבניי כוח צבאי ממוסד לקראת התמודדות עתידית ע כוחות הביטחו של הרשות, א בה בעת אותתה הנהגת
17 התנועה, כי טר הגיעה שעת ההכרעה ונמנעה מעימות פני פלסטיני שהיה מנוגד לתפיסת עולמה. הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית במארס 2007 ונכונותה של תנועת החמאס לחלוק בשלטו נתפסו, לכאורה, כעדות לכרסו בכוחה. בפועל, זו הייתה נסיגה טקטית מחושבת שעלתה בקנה אחד ע האיסטרטגיה ארוכת הטווח שלה. התנועה הצליחה להשיב לעצמה חלק מהלגיטימציה הבי לאומית, מסמסה את המצור הכלכלי תו פריצת חומת הבידוד והצטיירה בחברה הפלסטינית כשחק פוליטי פרגמטי שטובת הכלל עמדה לנגד עיניו על פני האינטרס הצר שלה. חר רצונה של חמאס לשמור על רמת אלימות נמוכה נגד ישראל ולנצל את הרגיעה הביטחונית (תהדיה) להתעצמות אל מול אתגריה מפני ומחו, הייתה למציאות דינמיקה משלה. החלטת הנשיא אבו מאז לפרוס את מנגנוני הביטחו ברצועה ללא תיאו מוקד ע ממשלת חמאס, נתפסה בעיני התנועה כחציית קו אדו ונתנה את האות לפתיחת מעגל דמי. בי 13 במאי ל 14 ביוני 2007 הייתה רצועת עזה לזירת עימות שבה מצאו את מות עשרות פעילי צבאיי מ הפת"ח ומהחמאס. תנועת החמאס מצידה ניסתה להנמי את גובה הלהבות ה באמצעות משא ומת בתיוו מצרי וה על ידי הסלמת המאבק מול ישראל, תו רצו להסיט את האש מהמאבק הפנימי לטובת התמודדות משותפת ע האויב החיצוני. א לא זו בלבד שישראל לא סיפקה כמצופה את האמתלה לאיחוד השורות, אלא נראה שג הזרוע הצבאית של התנועה, עשתה די לעצמה. מעוזי הפת"ח ברצועה נפלו לידי פעיליה בזה אחר זה והתהלי הסתיי בתפיסת מפקדות מנגנוני הביטחו בעזה. השלמת השתלטות החמאס על הרצועה היוותה נקודת ציו היסטורית בתולדות התנועה הפלסטינית. מאורע זה סימ את תבוסת הזר הלאומי לעומת הזר הדתי שהיה בנסיקה. יתר על כ, 40 שנה לאחר איחוד של הגדה והרצועה תחת קורת גג אחת, שב הפיצול והשוני בי שתי היחידות הללו והפ לדומיננטי. ע זאת, אי לראות בקיומ של הרצועה החמאסית לצד הגדה הפתחווית משו סו פסוק. המאבק על דמות החברה הפלסטינית עדיי רחוק מהכרעה מלאה ועתיד ללוותה, כמו ג אותנו, בשני הקרובות.
רשימת מקורות 19 איילו, עמי (עור ). משטר ואופוזיציה במצרי. תל אביב: 'הקיבו המאוחד', 1984. אל פלג, צבי. המופתי הגדול. תל אביב: 'משרד הביטחו ההוצאה לאור', 1989. ארנו אוחנה, יובל. חרב מבית: המאבק הפנימי בתנועה הלאומית הפלסטינית. תל אביב: 'הדר', 1989. בכור, גיא. לקסיקו אש". תל אביב: 'משרד הביטחו ההוצאה לאור', 1991. גילבר, גד וססר, אשר (עורכי ). בעי הסכסו : האינתיפאדה. תל אביב: 'הקיבו המאוחד', 1992. הראל, עמוס ויששכרו, אבי. המלחמה השביעית: אי ניצחנו ולמה הפסדנו במלחמה ע הפלסטיני. תל אביב: 'ידיעות אחרונות',.2004 חבקוק, יעקב וסאלח שכיב. טרור בש האסלא : פרופיל של תנועת החמא"ס. תל אביב: 'משרד הביטחו ההוצאה לאור', 1999. חטינה, מאיר. רדיקליז פלסטיני: תנועת הג'האד האסלאמי. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב 'מרכז משה דיי ', 1994. חכ, דוד וטייכר, יהושע. "איסלא רדיקלי במבח המעשה: החמאס מפרו האינתיפאדה ועד הבחירות למועצה הפלסטינית". מערכות. יולי אוגוסט 1998, גיליו 349 ע, "ע 13 2. טל, נחמ. עימות מבית: התמודדות מצרי וירד ע האסלא הקיצוני. תל אביב: 'פפירוס', 1999. יערי, אהוד ושי, זאב. אינתיפאדה. ירושלי ותל אביב: 'שוק ',.1990 כה, אמנו. מפלגות בגדה המערבית בתקופת השלטו הירדני. ירושלי :, 'מאגנס', 1980. לבנברג, חיי. האחי המוסלמי באר ישראל 1948 1945. חוברת פנימית,, מטע המחלקת להיסטוריה של צה"ל, 1997.
20 משאל שאול, וסלע, אברה. זמ חמאס: אלימות ופשרה. תל אביב: 'ידיעות אחרונות', 1999. סיו, עמנואל. קנאי האסלא. תל אביב: 'ע עובד', 1994. ססר, אשר (עור ). הפלסטיני לאחר עיד ערפאת. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב 'מרכז משה דיי ', 2004. שאבי, אביבה ושקד, רוני. חמאס: מאמונה באללה לדר הטרור. ירושלי : 'כתר', 1994. Abu-Amr, Ziad. Islamic Fundamentalism in the West Bank and Gaza: Muslim Brotherhood and Islamic Jihad. Bloomington: Indiana University Press, 1994. Hroub, Khaled. Hamas: Political Thought and Practice. Washington: Institute for Palestine Studies, 2000. Kurtz, Anat & Tal, Nahman. Hamas: Radical Islam in a National Struggle. Tel-Aviv: Tel Aviv University Press Jaffe Center for Strategic Studies, 1997. Levitt, Matthew. Hamas: Politics, Charity and Terrorism in the Service of Jihad. Washington: Yale University Press & The Washington Institute for Near East Policy, 2006.