המערכה בעזה כזירת התמודדות בין־ערבית

תמליל

1 המערכה בעזה כזירת התמודדות בין ערבית יואל גוז נסקי העולם הערבי מעולם לא היה מופת לשיתוף פעולה ולאחדות שורות. הפערים בתפיסותיהן של מדינות האזור כלפי האסלאם הפוליטי, שהתחדדו בעקבות תהפוכות האביב הערבי, שחקו עוד את יכולתן להתאחד גם לגבי הסוגיה הישראלית פלסטינית, שבעבר היה נוח יחסית לגבש לגביה קונצנזוס. הפירוד על רקע תפיסות פוליטיות ואידאולוגיות שונות נתן את אותותיו גם במהלך מבצע צוק איתן. נוסף להתמקדותן של רבות ממדינות ערב בבעיות פנים, ניכר קושי לנסח תנאים להפסקת אש ולהסדרה מחודשת בזירת עזה, גם בגלל מאבקי יוקרה וניגודי אינטרסים בין המעורבות במגעים. המרחב האזורי והאסלאם הפוליטי שני המחנות הבולטים המרכיבים כיום את הפסיפס האזורי הם, מצד אחד, המדינות המזוהות עם האסלאם הפוליטי במרחב קטר וטורקיה, ומצד שני קואליציה בהובלת מצרים וערב הסעודית, הרואות בתנועת האחים המוסלמים ובפרט בחמאס איום על יציבותן וביטחונן. בראייתן, מעבר להיותו של חמאס שלוחה מיליטנטית של האחים המוסלמים שמסבכת את המשטר המצרי עם ישראל, מערערת את שלטון הרשות הפלסטינית ומשמשת דוגמה ליכולת של תנועות אסלאמיות לתפוס את השלטון מדובר בארגון ששיתף פעולה, ועדיין משתף פעולה במידת מה עם איראן. 1 על רקע זה, ניכר בעמדתן של מדינות אלה מתח בין עוינות בסיסית כלפי חמאס והאידאולוגיה שהוא מייצג, לבין נטייה מסורתית ורצון לגלות סולידריות עם הפלסטינים. התייחסותן אל חמאס ואל חלקו בעימות עם ישראל דמתה לתגובות שנרשמו באזור למהלכי חזבאללה, שהובילו לפרוץ מלחמת לבנון השנייה בקיץ אז רבו ההתבטאויות נגד ההרפתקה של חזבאללה, שהביאה לפגיעה באזרחים לבנונים. חמאס הואשם בחוסר אחריות, בפגיעה באינטרס הפלסטיני ובאחריות לפגיעה באזרחים פלסטינים. ואכן, בזמן העימות האחרון עם ישראל זכה חמאס בתמיכה מועטת ביחס לסבבי עימות קודמים. מתחילתו של המשבר היה הארגון יעד לביקורת חריפה על התנהלותו

2 I 148 יואל גוז נסקי 2 ובפרט על סירובו לקבל את תנאי הרגיעה, כפי שניסחה אותם מצרים, עם הצגתם. פרשנים מצרים וסעודים הצרו על כי חמאס דחה את היוזמה המצרית, וטענו שכך נגרם הרג רב בקרב הפלסטינים תושבי הרצועה. לדבריהם, בדחיית יוזמה זו פעל חמאס למעשה בשירות האינטרסים של איראן, האחים המוסלמים ובעלות בריתם קטר וטורקיה. שר החוץ המצרי, סאמח שוכרי, אף האשים את קטר (וטורקיה) בניסיון להכשיל את יוזמת התיווך המצרית, וליטול ממצרים את מעמדה המוביל. ואכן, הפגיעה במעמדו האזורי של חמאס ניכרה עוד לפני פרוץ העימות, ושיקפה התפתחויות אזוריות מלחמת האזרחים בסוריה וחילופי ההנהגה במצרים. על רקע המלחמה בסוריה איבד חמאס את מעוזו שבדמשק, ונפילת שלטון האחים המוסלמים במצרים שללה מחמאס את תמיכתה של מצרים. משטרו של עבד אל פתח א סיסי חתר להרחיב את בידודו המדיני והכלכלי של חמאס, גם במחיר התמשכות העימות: התנאים להפסקת אש שנוסחו בקהיר היו כאלה, שברי היה כי חמאס יתקשה לקבלם. מצרים אמנם גינתה את ההסלמה בפעולותיה של ישראל ודרשה ממנה לחתור למידה מרבית של ריסון, אולם חריפים לא פחות היו הגינויים המצריים לחמאס. שר החוץ, שוכרי, קבע כי הארגון יכול היה להציל את חייהם של פלסטינים רבים אילו קיבל את היוזמה המצרית. 3 גישתה של מצרים כלפי חמאס התבטאה בבירור בתנאים להפסקת אש ולהסדרה מחודשת ברצועה, שהניחה על סדר היום האזורי. מצרים תבעה כי הסיוע הכלכלי לשיקום הרצועה יגיע ממדינות בעלת השקפה זהה לזו שלה לגבי האחים המוסלמים, יעבור דרך מצרים והרשות הפלסטינית ויתועל לשיקום אזרחי ולא צבאי של הרצועה. עם זאת, ככל שהעימות נמשך, ובעיקר בזמן הפעולה הקרקעית שביצעה ישראל ברצועה, החלו להישמע במצרים קריאות להקלת סבלם של תושבי הרצועה ולפתיחתו של מעבר רפיח, שהשפיעו על ההנהגה המצרית לגלות גמישות רבה יותר במגעיה עם חמאס. עדיין, מנהיגי חמאס ובראשם ראש הלשכה המדינית של הארגון, חאלד משעל, לא הורשו להיכנס למצרים כדי להשתתף במשא ומתן, והארגון נאלץ לקחת חלק במשלחת בהנהגת איש הרשות הפלסטינית. קטר, החותרת להרחיב את השפעתה האזורית ובתוך כך קוממה נגדה משטרים שונים במזרח התיכון, מילאה תפקיד מפתח שלילי מעיקרו במגעים אלה, שתכליתם הייתה לקדם הפסקת אש בין חמאס לישראל. כתומכת העיקרית של חמאס, קטר חתרה לשמר את שלטון הארגון ברצועה וכך גם לפגוע באינטרסים האזוריים של מצרים ושל ערב הסעודית מה שהסביר את התנגדותן של ישראל, מצרים וערב הסעודית ליוזמה הקטרית (והטורקית) להפסקת אש שקיבלה את מרבית תנאי חמאס, אם לא את כולם. היריבות בין דוחה למשטר א סיסי בקהיר ולריאד קשורה בראש ובראשונה בתמיכת דוחה בתנועת האחים המוסלמים ושלוחותיה במרחב. היריבות בין קהיר לדוחה הציבה דילמה בפני הנהגת חמאס האם לאמץ את יוזמת התיווך המצרית ובכך

3 המערכה בעזה כזירת התמודדות בין ערבית 149 I להסתכן באובדן הסיוע של קטר, או להעדיף את תמיכת האמירות העשירה ולהסתכן בניתוק בין עזה לצינור החיים המצרי. ואכן, העמדה הקשוחה שהציגה הנהגת חמאס כלפי יוזמת התיווך המצרית במהלך המערכה יוחסה להשפעה הקטרית על הארגון. אולם, היא נאלצה לקבל לבסוף את ההצעה המצרית, כשנראה היה שבהיקף ההרס וההרג ברצועה טמון איום על עצם שלטונה ברצועה, ותחת לחץ מצרי כבד. הממשל האמריקאי, אשר לא לקח חלק ישיר במשא ומתן להפסקת אש, סמך בתחילה את ידיו על יוזמת התיווך של קטר. ברקע הדברים היו האינטרסים הכלכליים והביטחוניים של ארצות הברית באמירות, וכן היחסים הקרירים בין וושינגטון לקהיר בעקבות הפלת שלטון האחים המוסלמים במצרים, בתהליך שהוגדר על ידי הממשל כהפיכה צבאית. למותר לציין, קטר לא רוותה נחת כשלא עלה בידה להשפיע, כפי שקיוותה, על המשא ומתן לקראת הפסקת אש, ומשהבכורה המדינית ניתנה למאמץ המדיני המצרי. נוסף למגבלות השפעתה האזורית של קטר, נאלצה הנהגת חמאס להתמודד גם עם מה שנראה היה כעניין אזורי מועט במתרחש בזירת עזה ובזירה הפלסטינית בכלל: בראש סדר היום המדיני ביטחוני של רבות ממדינות האזור נמצאים חוסר היציבות בעיראק ובסוריה, והשתלטות המדינה האסלאמית על חלקים נרחבים במדינות אלו. המדינות הסוניות מלוכניות במפרץ מבקשות לבלום את התקדמותם של כוחות אסלאמיים רדיקליים בעיראק ובסוריה, וכן בלבנון ובמגרב. במסגרת זו תקפו כוחות של מצרים ואיחוד האמירויות בכמה הזדמנויות כוחות אסלאמיים בלוב, הנהנים מתמיכת קטר. הצורך להתרכז במתרחש מעבר לגבולותיה היה הסבר לעניין המרוחק יחסית שגילתה ערב הסעודית למתרחש בזירת עזה. הממלכה מתמקדת באתגר ליציבות בשכנות לה, שיוצרים כוחות אסלאמיים רדיקליים בתימן ובעיראק, ובמאמץ להדוף את סכנת הגלישה של מאבקי פנים ממדינות אלו לשטחה. ריאד הסתפקה במתן גיבוי מאחורי הקלעים לקו המדיני שהובילה מצרים ניתן היה לפרש זאת כהסכמה בשתיקה עם פעולותיה של ישראל נגד חמאס. ריאד רואה בחמאס ארגון עוין, אך ביקשה להימנע מלהיראות כמי שאינה תומכת בעניין הפלסטיני. לפיכך וכפי שקרה לא פעם בעבר באיחור, התייצב המלך הסעודי לנאום תקיף שבו ביקר במרומז את התנהלות חמאס, ולצד זאת תקף את מי שביצע ברצועת עזה פשעי מלחמה לדבריו, הגם שלא הזכיר את ישראל במפורש. 4 עוד טרם ההודעה על הפסקת האש, הצטרפו בכירים ופרשנים סעודים לקריאה להסדר מדיני אזורי כולל על בסיס היוזמה הערבית. לקראת הסדרה אזורית? האם הקיטוב הבין ערבי מועיל לישראל? הרחוב הערבי ברובו, כמו גם השליטים במדינות ערב, נותרו במידת רבה אדישים לעימות בעזה. מקורה של אדישות יחסית זו

4 I 150 יואל גוז נסקי באיבה כלפי חמאס והרצון כי יוכה, וכן בהתמקדות בסדר יום מדיני ביטחוני שאינו קשור במתרחש בזירה הישראלית פלסטינית. ההתנהלות הדיפלומטית סביב הניסיונות לגבש הפסקת אש בין ישראל לחמאס, ובפרט הקושי לנסח עקרונות משותפים להפסקת הלחימה, שיקפו את מרכזיותם של מאבקי כוחות בעולם הערבי. מסקנה מתבקשת היא שמאבקי כוחות אלה עלולים גם בעתיד לגרום להתמשכות של מערכות גם אם תוך מתן מרחב פעולה מדיני וצבאי משופר לישראל. מנגד, היריבויות בעולם הערבי, ובפרט בין מצרים לקטר ולטורקיה, עלולים להקשות על יצירת מנופי לחץ אפקטיביים על הארגון. סכנה זו משתלבת במגמה האזורית שעיקרה התפקיד המרכזי שארגונים לא מדינתיים תופסים, על רקע השחיקה בעוצמתן של מדינות במרחב הערבי, במערכת היחסים ביניהן ובמסכת האיומים באזור. אולם, יכולתה של ישראל לפגוע בבניין הכוח הצבאי של חמאס תשתפר אם מאמץ בכיוון זה יתבצע במסגרת מעטפת מדינית אזורית רחבה ככל האפשר. שיקום הרצועה בגיבוי המדינות הערביות המתונות הוא אינטרס ישראלי: פעולה משותפת נמרצת לשיקום תצמצם את ההשפעה המתסיסה של קטר (ושל טורקיה) על הארגון. כדי לקדם אינטרס זה, על ישראל לפנות לאותן מדינות בעולם הערבי המעוניינות לפעול לרווחת תושבי הרצועה, תוך הצרת צעדיה של קטר והחלשת חמאס. החדשות הטובות הן, כתב מאמון פנדי ביומון א שרק אל אווסט, שאם ישראל רוצה להשיג עסקה גדולה עם הערבים, עכשיו הזמן לעשות זאת... מדינות ערב נמצאות עתה במצב הפוליטי הגרוע ביותר מזה זמן רב, ובשל התהפוכות הפוליטיות הפנימיות שבהן, הן 5 מוכנות עתה לחתום על עסקה מקיפה עם ישראל. אמנם, יש שיאמרו כי דווקא הפירוד בין מדינות ערב והיחלשותן מהווים טיעון בזכות הימנעות ישראלית מהסדרים, שכן שותפותיה להסדר יתקשו ליישמו ולממש את חלקן בו. אולם, בין הסדר מדיני אזורי כולל לבין היעדר שיתוף פעולה יש מרחב פעולה, שאותו תוכל ישראל לנצל. על רקע המערכה בעזה התחוורו אפשרויות מדיניות לא מעטות להעמקת הקשרים בין ישראל לגוש הסוני מלוכני חילוני באזור, שיש לו, פרט לעניין משותף בבלימת איום הגרעין האיראני, גם עניין משותף בהחלשת הכוחות האזוריים, מדינתיים ולא מדינתיים, המזוהים עם האסלאם הפוליטי הרדיקלי. הערות 1 צבי בראל, "המנצח במבצע 'צוק איתן': א סיסי", הארץ, 7 באוגוסט 2014, 2 יואל גוז'נסקי וגליה לינדנשטראוס, "מבצע 'צוק איתן' בזירה אזורית מתפוררת", מבט על, גיליון 23,578 ביולי 3 רועי קייס ואליאור לוי, "חמאס עוקף במופגן את מצרים", ידיעות אחרונות,YNET 19 ביולי

5 המערכה בעזה כזירת התמודדות בין ערבית 151 I Saudi King Abdullah labels Israeli offensive against Asharq al-awsat, 4 August 1, 2014, Mamoun Fandy, No Asharq al-awsat, August 11, 2014, 5