עטרת הלוים

תמליל

1 הועתק והוכנס לאינטרנט o oks.org ע י חיים תשס ט ספר עטרת.ה לוי ם עטרת זקנים בני כנים ותפארת בנים אבותם (משלי ייז) יכלכל בתוכו תולדות רבנו ישעיה הלוי הורוויץ ז ל בעל שני לוחות הברית, קורות אבותיו ותולדותם, תולדות בניו ונכדיו, קורותיהם ושפות כל ספריהם ותכונתם עם לקוטים מדבריהם. נאספו ונלקטו על פי מקורים נאמנים ומספרים שונים מאת פנחס בן ישעיה דל פעםיס מדובנא. ו ו א ר ש א בדפוס נ. ם^קאל^וו, מאריאנסקא 2. ת ר ם ב. ATEPEC b r A/I E B I M M "b t. c Kpaca JIeB11T0B L EiorpaffmyecK'iii oyepici. McaM TypBMHa. Con. n. UECECA. BAP1IIAE A. 1 3rIapuracKa<2 T»norpa<{»i/1 H. C0K0jr0Ba, 1902.

2 מסטר T. T 1 : \ מגע לכבוד יריד נפשי הרב ההנם הישיש, החוקר המצוק בקדמונמת ישראל, הנביר המפואר, רב תהלות ורב יחש, אחד מראשי עדת ישרון בעיר לבוב, המתנוסס בה לתפארה, לסגל לוים עטרה, פויה שלמה הלוי באבער הי ו T בן הרב המופלנ בתורה וביראה מו ה ישעיה אברהם, בהרב הגדול שלשלת היוחסין נכד בעל תו ח ונכד בעל שו ת משאת בנימין מו ה יוסף צבי הלוי םאלגיק ז ל. ליום מלאת לו שבעים וחמש שגים בעיר מולדתו לבוב (נולד ש שבט שנת (Februar 1827 V'Spft 2, ה יאריך ימיו ויכוננו עד עולם סלה. 6

3 רבי וחכם! כבודו היה מן הראשונים אשר נתן תקוה בלבי ועוז בידי לקרב. אל עבודתי הכבדה לערוך על ספר את גדולי עיר מולדתי דובגא. רבתי, ובפרט בספרי זה היה כבודו איש חסדי ומטיבי שבכל פעם ופעם החדק בימיגי בהעתקות רבות מספריו שנמצאים ת י ובמה הערות יקרות, לכן ללוי יאמר: יקבל נא אדוני את המגחה הדלה למזכרת עולם ליום מלאת לו ע ה שנים, את ספרי אשר קראתיו על שם מספר שגיו עטרת הלוים, להיות לנשיא הלוים זה לעטרת,, כי שמו ומספר שגיו כלולים במחברת י כחפץ מכבדו ומוקירו פנחם בר י פעסינ*^

4 מכתב תזזלה -מאת הרבי הגאון הישיש, יר א חסיד ועניו, שלשלת היחס, מגזע קדושים, מוהר ר משה זקהם שליט א ב ה אב ד דק ק קאוול יצ ו. לי גאה לברך את ידידי יקירי הו ג משכיל ושלם מוהר ר פגחס :ביר ישעיה זיל מדובנא, ולהחזיק לו טובה על עמלו אשר עמל ויגע לתפש תולדות זקני אדמו ר בעהמחי ס של ה הקדוש, זלה ה זי ע, ולסדר בסדר נכון, וראוי לקבוע הדברים בדפוס, למען ידעו דורותינו מעשה הצדיקים ותולדותם, למען ילמדו ללכת בדרכיהם ולאחוז במעשיהם, ע' מדרש רבה וישלח פרשה ע ו הבוחר בדרכיהם והעושר. כמעשיחם אגי מתקיים עליו כוי ע יש וע מגחות דף ג ג א בר אוריין הוא יאי אי ב א וב א יאי ויאי ע ש ועי מדרש רבה ריש פ' תולדות בן יותם הוא ואביו צדיק ואיגי יכול לפשוט את ירי בו. זכות הצדיקים הקדושים יגינו עלינו ועל כל ישראל,,להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם כחפץ ובתפלת יום ב ו טבת ר רםיב קאוולא, משה זקהם החונה פה ק ק קאוולא.

5 אל הקורא.?.אבות ן 1 טרה לבגיס וה^ים ן 1 טרד. לאבות (סדרש רבד. תולדות) הנני מגיש לפניך כעת, קורא יקר, חבור קטן אשר קראתיו בשם הלוים, כי הוא כולל עטרת תפארת הלוים אשר מעיר ד 1 מויץ מוצאם, עטרת *מ מחצבתו של נשיא הלוים זה תולדות רבנו ישעיה הלוי הורוויץ ןללהיה הנורע בשמו השל ה הקדוש ותולדות בניו ונכדיו עם מעט הלך נפשם. כמדומה ששם מחברתי זו לבדו די להראות על תוכגו ועל מגמת פני, ובאמת חפצתי לבלתי הקדים אליו כל הקדמה, ואף שמץ רבד באזגיך, קורא יקר, כי לחנם מעתה לי להרהיב דבר ולהרבות אומר, כי כל איש חכם לב יודע רב התועלת אשר תצא מתולדות אגשי שם, וזכרון אגשי מופת ביהודה וישראל, וכל גפש משכלת תתעגנ בקריאת תולדה כזו. אס רב ערך השפעת המרעים על השכלת האדם וחתפתחותי הגה שבעתים יגדל ערך'השפעת התולדה עליהן, ואם כל החכמות מרחיבות דעתי של אדם ומעשירות אותו בידיעות נחוצות וגכבדות, אך התולדה עולה על בלן. כי היא תמסור בידנו אנו המפתחות הנאמנים לפתוח סגור ההרגשות הטמונות בלבנו, להוציא הכחות הנפרדים ואת הכשרונות הכלואים אל פעל השלמות (לשון הח המנוח ריינעס) וקנאת סופרים הרבה חכמה אמרו קדמונינו ז ל, ואם רב ערך מקצוע התולדה בספרות העמים 'הנאורים בתקופתנו אנו, עאכו כ לנו עם ישראל הנקראים עם הספר / כי אץ לגו בגלותנו אלא ד' אמות של מפרות בלבד... עוד בדורות הקודמים קמו נדולינו חקרי לב אנשי רוח אשר נתנו לבם להעלות על ספר תולדות אנשי שם ויחקרו אחרי מעשיהם, ומנתם היחד, רצויה שהצילו ממלתעות משיד. מ#ני הזמן האכזר את תולדות גדולי ישגרן, והציבו יד.ושם לגחלי עם ישראל

6 אל הקורא קהלת בדורות לפגים, ולולי הם בבר עלו בעולם הנשיה, ויאבדו מתוך הקהל לחוק יעקב. ובכל דור ודור מאז ועד עהה לא חדלו בישראל סופרים בגושא זה, למזכרת, אך אחדים על ספר דברי ימי חיי גדולי ישרון למק יעמדו לדור אחרון אגשי חמופת לא נמצאו תולדותם ערוכות כיאות ובראוי, ורק טעט מזעיד מגדולי וכאשר בימינו קמו הכמי התולדה דערכו לפנינו תולדות שמו ומשפחתו ותו לא. ערובות בבל, כמו תולדות הש ך ובגיו מהר ם מלובלין הרם א הרש ל" ועוד רבים אין ספורות, ישלם למו ה' בפעלם, לכן קנא קגאתי לכבוד גשיא הלוים השל ה, אף כי תולדותיו כבר נערכו ע י הרהיח פרומקין זה, הוא רבנו הקדוש בספרו אבן שמואל על תולדות חכמי ירושלים עה ק, אך ברבות העבודה על החי זה לערוך בספרו כל חכמי ירושלים אשר מספרם עלה לערך שתי מאות, כתב אבותיו ובניו לא שם לבו, ויעבר עליהם תולדותיו בקצרה, ובפרט אל תולדות. שטחית בעלמא. בסקירה עד הנה לבנות ולשכלל לכן בראותי בי אין אף אחד מהסופרים מתעודד את היכל תולדותיו ותולדות צור מחצבתו ובניו ניניו ונכדיו, אמרתי לנפשי t יהי עושי המלאכה מלאכת הטאםף אשתדל להיות בין אנשים שאין ובמקום מה! הכבדה הזאת. אולם קורא יקר! והמלקט לקוטי בתר לקוטי וננשתי אל המלאכה להתפאר לפניך לאמר י מחבר אני, סופר וחכם, כי יודע לא אעשה שקר בנפשי אנכי בעצמי מך ערכי כי לא כאחד מהם חלקי, ולא בין סופרי ישראל מגת גורלי. וספרי זת איננו פרי תבונתי וחכמתי, אך תמצא שמי, בין כותבי התולדה לא אמנם עבודת עמלי, כי זאת היא מלאכה ואיננה חכמה. עבודתי וחלקת פרי תולדה לא בנקל תעלה בידי מאםפה לאסוף שבלים בודדות בעמק רפאים, כתיבת המה כי כמה יגיעות כרוכות בעקבה, לאסוף את החומר הרב מכל ספר וספר, הספרים הישנים אשר הדרת הזקנה חופפת עליהם, התלויה אך בחפוש וחקירה, לעסוק בידים לקושש קש וללבון לבנים, בעיון ובדיקה פה ושם, לנקר ולחטט, להקים בנין חזק על מוסדות עד שיעלה בידו לעבודתו, חרוצות בבדיקת החומר ובפרט ביצירת הבקרה, בעולם המנשבות הרוחות חזקים אשר לא ימוט מפני אם תחלק.את שוקעת. אך שתהיה בולטת ולא עד הצורה ושכלולה כראוי, כד ר הימיא אומן עפ י תורת הדקים, ודקים מן להלקים קטנים זו עבודתי מאומה, יעלה בחלקי החימיא לחלק כל גשם וגשם עפ י חלקי הרכבתו, אז לא על כל אל יעופו כן לשמים, יעוף ובגשר המים, פגי על הצף וכשמן הדברים אשר אספתי בילקוטי מפי סופרים וספרים שוגים ודברו לעו. לא בשרד המליצה (פיסי פני מהבלתי, בי אינגי מבעלי הלשון ומושכים בשבט סופר, אשר \

7 שפתנו העבריה חיה בלשונם, ומסרתי אשר הצבתי בספרי היא אך לכתוב תולדות רבנו השל ה, בשפה פשוטה, לשון עברית ברורה ותו לא. אדמה, כי בדברי המעטים האלה יצאתי ידי חובתי לקבל את פני המבכרים הבאים בטרוניא עם כל מחברי ספר חרש ובודקים בחורין ובםדקין למצוא מומין שבגלוי או בצנעא, או ללכת סחור םהור עד שהיין יהפך למים,.. וזאת להם לדעת, כי לא ספרי יבקר תחת ידם, אך ספריהם של נדולי החולדה אשר מהם צברתי ואספתי את כל החמר לעבודתי זו, ובל הערה קטנה או גדולת אשר יעירו את אזני עליח אקבל בידים פתוחות באהבה רבה ונפש הפצה, ואקבענת בדפוס בספרי על נדולי חכמי דובנא אשר אתי בכתובים. כי נם רבנו השליית ז ל על רבני דובנא יתשב. ואני תפלה, כי יזכני קורא הדורות, לכלות את עבודת, אשר אנכי עובד בה זה שנים אחדות עד הומה, להציב מצבת עולם לכל נדולי עיר מולדתי קרית חכמים דובנא רבתי, ויזכני להוציאו לאור עולם. ויהי נועם ד' עלי ומעשי ידי יכונן סלה. פה יער זאדיכ הסמוך לעיר קאוולא. עש ק זיא ת חנכה ג ל ו ש ש וין ליהודים לפ ק. פנחם בר י פעםים ממשפחת אוירבאך.

8 ם י ו ל ה ת ר ט ע

9 ^ 4

10 עטרת הלוימ 11 פרק ראשץ הןאהכים והגעיסם בחייהם ובמותם ל*ז נפרדו(שמואל ב' m) הרב ר ישעיה הלוי הנשיא מעיר הורוויץ ובניו: רבנו שבתי שעפטיל, והרב ר אהרן משלם זלמן ובניהם. כשנלו ישראל מארצם אחרי חרבן בית שני ע י הרומים, לא אבו היהודים הנולים לשבת בארץ אויביהם בני רומי מחריבי ארצם ושורפי בית מקדשם ולראות בעיניהם מדי פעם בפעם את העם חאכזר ששדד את רבצם ואת חופשס בארץ אביתם, על כן פנו להם בתחלה צפונה, ואחיכ הגלה עם ישראל האומלל לארצות הצפון בתור עבדים שמכרו שרי הרומים לאדוני ארץ אשכנז, ושם מצאה היונה מנוח לכף רגלה עיפה אחרי מי המבול של רדיפות איומות, נזרות ושמרים וצרות שהאחרונות משבחות הראשונות. והיהודים הגולים שנאחזו בארצות הממלכות בצפון מצאו חן בעיני שכניהם האשכנזים, ויגדלו שמה בעושר ובמעלה. אז ראה אור היא אור חתורח בימינו ונר מצוח בשמאלו, אשר בעד תורתו חרף נפשו למות מות גבורים ובתורתו ובאמונתו הלוך ילך חידודי חנצחי מגוי אל גוי וממדינח למדינה ביבשת וימים, וארון אלהים תורת הר סיני הולכת לפניו לנהותו את הדרך האמתי בתרבות ישראל סבא. שם בארץ אשכנז חפרו להם בארות בארות מים היים נוזלים מן לכגון בערים הגדולות ווירמייזא ועוד, ששם יסד האדם הגדול בענקים רבנו גרשון בר יהודה,מאור הגולה ישיבות, אהלי תם ללמוד וללמד תורת ה תמימה ככל אשר קבל מרבן של כל בגי הגולה רב האי גאון האחרון בזמן ומן הראשונים במעלת קדושים וטהורים גאוני בבל (שי ית מהרש ל ם כ פ», ער כי בצדק יאמרו המושלים הקדמונים כי מצרפת תצא תורה ודבר ה' מאשכנז" ושו ת הריב ש ס שע ו), כי בארץ צרפת זרחה שמש המאור הגדול רבנו שלמר. יצחקי הנודע בשמו רש י ז ל בעיר טרויש, אשר יצק מים על ידי רבנו יעקב בן יקיר תלמיד רגמ ח ואחרי כי בא השמש מאור הגילה בשנת 4800 (שם ושארית בשם שח ג לחיר א), וגם הצרפתים עד אשר גלו מצרפת על זרע האשכנזים נח בו, כי אחר גרוש צרפת בשנת ששים ושש לאלף הזד,, גםפחו רוב משפחות חצרפתים לאשכגז

11 ואהזו גם בלשונם, ועפיי מסורת הקבלה כי חכמי אשכנז היהה התורה ירושה להם מאבותיהם מימות החורבן, וכן קבלת אבותיגו רבותיגו שבצרפת (הרא ש ז ל בתשיבה כלל כ דין כ ). ובני האשכנזים נפוצו במשך הימים נם בארצות הולאנד, דענמארק, שוועדין, פרייסין ומדינת פולין וליטא, וכבר בזמן הראיש ז ל היו קהלות חשובות בארץ פולין ורוםיא (ע ש ס נ א). א) עיר הורוויץ חיא אחת הערים העתיקות באשכנז בהמין ונקרא שמה באשכנז,,Horowiu" (עי בהלקסיקון של בראקהויז מערבת.(ropounme שם נולד הרב ר' ישעיה הלוי נשיא *לעדת ישראל בעיר הזאת, אוהב שלום ורודף שלום, נכבד בעדתו ובצל הכסף יתלונן, רד עם אל ועם אנשי עירו נאמן הוא, בר אוריין ובר אבהן ממשפחת רם שלשלת היוחסין מגזע הרב יצחק הלוי בהרב ר פנהס הלוי אחי רבנו אהרן הלוי (הוא הרא ה) מברצלונה מזרע נשיאים ב ר יוסף, ב ר בנבנשתי, ביר יוסף, ב ר זרחיח, ב ר יצחק, ב יר זרחיה ב ר שם טוב הלוי, תלמיד מובהק של הרמב ן, ותלמיד אחיו רבנו פנחס הלוי הנזכר. נפטר בשנת ג ג בעיר ברצלונה. והוא חבר ספר בדק הבית. (עי אור החיים ערך 293 וכן העיר הג מ יוסף אבד ק םעראצק במכתבו אלי). שרשם לבית אבותש מגולי ירושלים מוצאם. משם רועד, אבן ישראל ויצא אדיר שמו ושם משפחתו על ארץ יסדה עד עולם בשם אנשי הורוויץ עד היום הזה לגאון ולתפארת, גפן ישראל גאוני התורה אדרת, לסגל לוים עטרת. שם המליטה אשתו העדינה שני בנים יקרים. שם האהד נקרא שבתי שעפטיל, אשר שמו יצא לשם ולתהלה בעיר פראג המעמידה, ושם השני אהרן משלם ןלמן. אח כ העתיק מגורו מעיר הורוויץ וקבע איתן מושבו בעיר פראג ע כ נקרא שמו רבנו ישעיה איש הורוויץ. a בגו בכורו הגאון המפורסם בדורו רבנו שבתי נולד בערך הצי המאה הגי בעיר הורוויץ במקום אשר אביו כהן בה פאר בתור נשיא ראש ומנהיג, ויצא שמו לשם ולתהלה כאחד הגאונים בדור ההוא. עד שהתחתן עמו הנשיא ), 1 שהיה ראש לכל הנולד. ונתן לו את בתו מרת יוכבד רבי עקיבא כ ץ מעיר אובן לאשה, (גפטר קרוב לשנת רג ו), ושם בעיר פראג ילדי לי אשתו מרת י) ואלה תולדות הנשיא רבנו עקיבא כ ץ מאובן שנעתקו מם מטה משהי להגאון ד משד, מפרעמסלא מלשון מגלת יוחסין המועתק בקיק פראג על ספרא ודיינא ר מאיר מערל ס, בסי,אוצרות חיים להגימ תיים כהן ראפפ-רט אבד ק אוםטדאח. ויל,איש היה פה פראג גדול כתורה

12 עטרת הלו י ם 13 יוכבד בן יקיר הוא הגאון רבגו אברהם הלוי, הנקרא ע ש אביו הגאון ר אברהם ר שעפטיל ס. בשנת שי ב נפטרה אשתו מרת יוכבד בת רבנו עקיבא כ ץ וגשיא ז ל כעיר פראג בהודש השון, ושלש שנים אתר מותה עלתה רוחו הטהורה השמימה, וזה הקוק על מצבת קבורתו: שט ו שבתי ב ר ישעי הלוי, איש הורוויץ ראש ומנהיג ודיין הקהלה בן השתדלן והתנא משיאה עקיבא שהיה ראש לכל גולה. (משפחות פראג בשם גלעד 77) בעושר וביחם, אשר בא מגלות קיק אובן שהעלילו שם עליו והיה נקרא ד עקיבא מאובן, וכתוב פה על מצבתו: רבנו עקיבא כהן ונשיא מאובן ילתבקש כישיבה של מעלה םמוך לשנת רנ ו לפיק, והיה מכתר בנמונןין ומתוך קנאה העלילו עליו גדולי אונגארין בקיק אובן ובא לכאן ובנה בית גדול בנוי לתלפיות והרביץ תורה בדורו של הגאון ר' יעקב פולק אשר היה אביר בומן ההוא. והאיש ההוא הוליד מאשתו י ב בניס זכרים ושלש עשרה בנות, והתחתן עם שתים עשרה מבנותיו בכהונה, ואחת אשר שמה יוכבד התחתן עם ר שבתי ב ר ישעיה הלוי ז ל הודוויץ, אבי החסיד ר' אברהם הלוי בעל עמק ברכה אביו של הנאון החסיד בעל השליה והרב ר עקיבא זיל זכה לילך לדוכן הוא וכיד נפשות והתפאר בעצמו שקיים מצות כ ה תברכו את בני ישראל מספר כיה, ונתקנאו בו השרים גדוליס ונכבדים מתוך גדולתו, עד אשר לא שקט בימיו מעלילות, ונצל בזכותו ובזכות תורתו. ויען כי שלשה מאורעות פגעו בו בשלשה רגלים ונצל מהם, עשה שלשה פרוכות שוין זה לזה, והקרישן בשלשה בתי כנסיות, ביהכנ ם אלטנאיי*, וביהכ נ.הישנה וביהב נ.פנחס והתנה עס הגזברים שלא יפרשו אותן כיא פנהס*, עם נרות כמספד בניו, ותלויה שם בלילי הרגלים הראשונים, גם נדב פמוט לביהיכ באלמימרא, ובן אחד מבניו היה נקרא גרשון וממנו הסתעפו בל משפחות,הגדשוני, והר, גרשון היליד את הקצין כמר שמשון הכהן ושמשון הוליד שלשה בנים, שם האחד המיוחד הנאון המפורסם בדודו המופלג מויה יצהק כר שמשון הכהן שהי אבריק ניקילשבורג ומדינת מעררין וקיק ווינא, ומשם לפראג, והגאון ר' יצחק נשא את בת הגאון הגדול מויה ליווא מפראג הנזכר בשם מועיל מפראג, והיתד. שמה לאה ומתה ממנו כלא בנים בהיותו כרבנות במעיין, אחיכ נשא אהותה מרת,פיגלא והרבה יספר בשבחה על מצבת קבורתה ממוך לציו 1 אביה הגאון מועיל מפראג^. והוליד עמה שגי בנים: א) הג מ היים כהן שהיי אביר ניקילשבורג ןאח כ בק ק פראג ואחיכ בקיק פפד מ ואתיכ בק ק ם:זנא ונפט י שם בשנת שופיט (עיין סערלעס

13 14 ע מ ר ת ה ל ו י ם גם בת ה*תה לרבנו שבתי ורבקה שמה (עיץ אות ב ) ומדברי מצבתו ומצבת בתו נראה כי רבגו שבתי היה דיין ומנהיג וראש הקהל בפראג. ובגו הגאון ר אברהם מפלינ מאד בשבתו בהקדמתו לס חסד אברהם על שמינה פרקים להרמב ם בשם החסיד העניו, המאושר בכל ענייניו, ר שבתי ז ל איש מבית לוי הורוויץ ועוד הרבה פעמים בספריו. Posen. Juden in 101! Geschichtc צד 13). ולהגימ חיים ארבעה בנים, הבכור הגימ שמעון אגיד בלעםלי, והשני סויה דוד שהיה ראש וקצין ודיין בקיק פראג, ונפטר שמה ו ביו כסלו תמיז,. והשלישי הרב סויה שמעון ונפטר שמה ט ז טבת תניד (עי משפחות פראג עדך כ ץ); ב) הגאון הגדול בדורו מויה נפתלי כיץ שהיה דרשן בק ק פראג בחהלת גדולתו ונתקבל לאבדיק פרוסטיין ואח כ בקיק ניקילשבורג ומשם לקיק פוזן ומשם לקיק לובלין ושש נגנז הארון הגןודע בשנת תיו וזו העתקת מצבתו: קדוש יאמר לו לפיק פה נגני הארון הקודש, קודש קרשים, חכם חרשים, נבון לחשים, בנן של קדושים, הגאון מויה נפתלי ביץ, אער אור תורתו היי זורח פה קיק לובלין אשר ריבה וקיבץ פעלים לתורה, בוצינא דנהורא, אספקלריא המאירה, מורנו ורבנו, עטרת ראשנו גאונינו, הכהן הנדול מאחיו, הגאון הגדול מויה נפתלי כהן צדק, החזיק בדק, חבר סדק, אשר אור תורתו היי זורח בק ק לובלין, עיר ואם בישראל יצ ו, ת נ צ ב ה. חבר פ סירות ננוםר שוית ובסופו נדפס ס.ים כנרת שרת מנכדו הג מ נפתלי כ «ן אבדיק פפדימ בעהיס.סמיכת הכמים. בשנת תיו בא בהסכמתו עם הגאונים האלה: הג מ רבי ר העשיל והגאון הישיש ר' ליפמאן בעל תוייט והגאון בעל מגיני שלמה על השיך, ובשנת תיה עיס,דמשק אליעזר הנדפס בלובלין עם הנאונים האלה ועם הגאון ר' שעפטיל בעל ווי העמודים, וכותבים שמה על הגימ נפתלי כיץ אבריק לובלין ועל הג מ העשיל ר מ (כיי היא קמ ז עיב, לקוה י בלובלין צד 55). עוד נודע נאמנה כי הגאון ר' עקיבא מפפד מ והגאון בעל המהרשיא גם הם מיוצאי חלציו של רבנו עקיבא ב ץ הנשיא מעיר אובן וכן כותב הג מ היים בהן ראפסורט אבד ק אוסטראה שהיה לו קבלה מאבותיו. והקדוש הכהן הגדול מאחיו מרנא זדבנא הנאון המרומם המהולל מויה חיים בר יצחק אבד ק מגרשי גלאטטע ופערא ס ט אשר

14 15 א) בנו הנאון החסיר ההוקר איש אלדד ר אברהם הלןי, הנקרא ר אברהם ר שעפטיל ס. נולד לערך בסוף המאה השלישית בעיר פראנ, העיר אשר אביו הגאון רבי שבתי היה שמה דיין וראש ומנהיג הקהלה. שם שאב את ראשית תורתו המופלאה ממר אביו הגאון ובישיבות גאוני פראג המעמידה בעת ההיא, אח ב גלה למקום תורה לעיר קראקא שהיתה אז עטרת תפארת ישראל, לדלות פגיגיס מעומק ים התלמוד מישיבתה הרמה מרבן של כל בני הגולה רבגו רמ א ז ל, והוא #צל עליו להיות פי שנים ברוחו ודרכו המופלא אשר ברוב בינתו ותבונתו בכולי תלמודי ובפוסקים ראשונים ואחרונים, ותהיינה גם אצלו התורה והפילוםופיא משולבות ומצומדות אשה אל רעותה. אז פרש בשחר אורו והאיר עלי תבל בספריו היקרים. ואם נתבונן היטב בתבונת נפשו. ונחדור פגימה להגיוניו וחלך רוחו המחקרית של רבנו הרמ א ז ל ותכונת נפש תלמידו רבנו אברהם ז ל, אז נראה מה קרובים, המה קרוב רוחני שגי הגדולים האלה הרב והתלמיד, אשר בידם האחת יחזיקו היטב ברסן ההלכה והדינים ועניני ודרכי התשובה, ובידם השנית יתירו מוסרות הדעות והאמונות, וכמו רבו הרמ א ז ל אשר ברוב חקירותיו והגיוניו עשה לו המורה של הרמב ם למורה בספרו תורת העולה ולא זז מהבבו כל הימים, ועל ידו עמד על דברים הרבה בפילוסופיא, וממנו נודעה לו הפילוסופיא של אריםטו עד כי יאהב אפלטון נם אריםטו וכל ספרי הפילוסופיא, ועל זאת הוכיחו שארו הרש ל דל, אבן הוא כראי מוצק עמד על מכונו ויחזק במעוזו, כי נם כל הרוחות שבעולם אין מנ-שבות אותו ממקומו (עיין רבגו הרמ א הגרן היא 5), כן אומר גיכ תלמידו בהקדמתו לפירושו חסד אברהם על ח פרקים להרמב ם: כאשר נתתי לבי ללמוד וללמד השמונה פרקים אשר אזן וחקר ותיקן הרב הנדול הרמב ם ז ל לפירושו מסיכת אבות, יגעתי ומצאתי בהם כמה וכמה מעלות טובות ומדות ישרות, אמרות טהורות נכללים בהם, לא יערכם תרשיש ושוהם והיה מחבב את הרמב ם מאד, ובפירושו על הר ש אבן תבון בהקדמתו הקןרא להרמב ם חכם אמתי ע ש חכמתו כי רבה היא, אומר ואולם הוא יותר נאות*, והיה מחבב מאד את דרכי תכמי המהקר ובפרט הפילוםופיא של רבנו משה בן מיימון, וראה כי רוב התלמידים אשר לא נסו בקושטנדינא הבירה בהג מ עקיבא כהן צדק סיט אבדיק םלאניקי סגולי ספרד היד. אחי רבנו עקיבא כיץ הנשיא מאובן. והנאון חיים הגיל היה אבי הג מ מרדכי גרשון ביץ אבי הג מ יוסןי כהן צדק בעה ס שארית יוסף, גיסו של מרן הרמיא ז ל. והקדוש ר' חיים כ ץ מת כש*ת בסערה השמימה לפיק (מר ישרים 22 העדה 28).

15 16 עמדת ה לו י ם ללכת בדרבי החקירה בנדולותו ובנפלאות מופתי הפילסופיא בי תפארת בחורים כחס במשנה ובנמרא, בפלפול ובסברא, ומי שלא ידע איפוא יהיה לו דרכי הפרקים כספר חתום, ע כ הכנים ראשו לעשות פירוש בשפה ברורה עד שיהיו השמונה פרקים בצורף.הקדמותיהם מוכנים ושנונים בפי כל איש (לשון הרב בהקדמתו), ובעורו בימי ילדותו עשה הפירוש הזה אשר קרא אותו פירוש ראשון הנדפס בשנת שליז, והוא בעצמו קורא אותו שאינו לפי האמת רק לפי הדמיון, ובזקנותו עשה מהרורא בתרא וכתב תחתיהם מן הפרושים הטובים אשר קבץ ואסף אותם ממורה ומפרשיו ומספר עקרים, ועוד מהפרשנים המדברים בענין המתקר, עד אשר כותב בעצמו ע ד הפירוש הראשון,ובפירושי הראשון שעשיתי בילדותי על החי פרקים ועל דברי הר ש שבכאן ונדפס בשנת של ז לפ ק, לא פרשתי זד, הדבר כן, הראשון עוקר וכאשר כתבתי כאן הוא עיקר, עד בי באמת יעלה לפנינו רבנו זת בצלם דמות דיוקנו של רבו מרן הרמ א זיל. ובעת ובזמן שכתב את פירושו חראשון.חסד אברהם ללמוד וללמד את בני הישיבה דרבי החקירה והפילוסופיא לבל יצטרכו לשמוע את הח פרקים מפי רבם, חבר את ספרו ברית אברהם בעניני וררבי התשובה והוידוי, והדפיס אותם ביחד בלובלין בשנת של ז (ולפי דברי בעל אור התיים בשנת שליח, וכמו רבנו הרמ א בן נם הוא היהה לשון הקודש חביבת עליו, עד כי כתב את הקדמתו לס ברית אברהם בדרך שיר עם שמו ושם אביו בראשי החרוזים, ועשה בעצמו פירוש על שירו, וזה הוא, צ ל פח ד ב ן חפ ר, אנכי עפר ואפר, הוה נפםד והופר: עולם הפוך ראיתי, בין המצרים הייתי, יגעתי בריש עקביא ומצאתי; על שוכני בתי חומר, רע רע יאמר, וכן הוא אומך: היום כאן ומחר בקבר, הלא המה בעביר, הגוף כלה ומחוסר אבר: משנתו נקי וקב. טי ימנה עפר יעקב כיי הוא יגיד עקב:. עשיר ורש אביון ומלך, בהבל בא בחשך ילך בני הםתכל בסדר כי תלך: ראה תראה וגם תבין, רגלוהי דאינש אינן ערבין, ושלא מדעתו אותו הבין:

16 באשר הוא םוף בל אדם, פתע פתאום יבא אידם המקום אנה לידם: ישאוהו במוט בשנים, להורידו אל ארץ מצרי ם, אמינא כי שכיב וניים: שמוהו ביגון שאולה, עפר למטה ועפר למעלה, עד כי יבא שילה: ציה וצלמות בקרבו, בור ריק אין בו, תהו ובהו םביבו: תם ונשלם שלומתו וטובתו. וישאר אך נ ח בתיב תו, רמה ותולעה בעדו ובעד ביתו: עליך נאמר קרא, יזעקו זעקה גדולה ומרה, לא יועיל הון ביום עברה: היום הזה נהיית שממה, אין מותר לאדם מן הבהמה, מרבה בשר מרבה רימה: אין כחנו אלא בפינו, לכן אמרנו וענינו, זה היום שקרינו: יאכלו חלב זבחמו, וטרם כלו לדבר עמו, ושותים ומוצצים את דמו: יחד על משכב מנוחתו באו, על פיו יצאו ועל פיו יבאו, וכל העם ישמעו ויראו: זאת התורה אדם כי ימות, כליון הגוף ורקב עצמות, ברוך המחזיר נשמות: םופו ענוש יענש, למה יתגאה אנוש, רמה ותולעה ירבה ויכנש: הלא יזכור האדם ימי הבלו, ואל יצטער על עולם שאינו שלו והמת יהיה לו: יודה ליי וישמח בחלקו רב לו בלחם הקו, ויעסוק בתעניתו ובשקו: ויזכור לעולם בריתו, תצא רוחו ישוב לאדמתו, והבור מתמלא מחולייתו: אבילות ישנה דשנינן, ויי לן דמייתינן, תורה ומצות עלן מנינן:

17 18 עטרת הלוים יתמו חטאים מן הארץ, נמשלו בבהמות וחיתו ארץ,. גוף ונפש יחד כלה ונחרץ אשר לא הלך אחרי לץ, צדיק מצרה נחלץ, לכן תגל נפשי בי י ועלץ: ובסוף פירושו הוא כותב על כן עשיתי אלה החרוזים, כי שמי ושם אכי בהם רמוזים, בעבור תהיה לי לעדה, שלא יבא אהד מן העדה, ויאמר אניחברתי/ לכן בראשם שמי ושם אבי רמזתי. בעיר פראג ילדה לו אשתו(אשר לא נודע לנו שמה ו^ם אביה) תרי בני םמובי, בנו בכורו הרב ההםיד הגדול מו ה יעקב משעבירשין, ושם השני הגאון המקובל המפורסם בדורו בשם רבנו ישעיה בעל השל ה. בשנת ש ו היה משכן כבוד רבנו בעיר לבוב, ושם חבר את ספרו עמק ברבה, ובנו בעל השל ה שהיד* אז יניק וחכים הוסיף עליו י הערות וביאורים בהיותו שם בביתו, הנם שהיד. עוד צעיר לימים, כי אחיו הגדול ר יעקב הלוי המובא שם בספר דף ז ע א לא היה דר בלבוב, כי בק ק שעברשין(הקדמת השל ה שם). והדפים את םפרו עמק ברבוז בקראקא בשנת שם טוב (שנ ז 1597) (אנשי שם במבוא, xn עמודי העבודה צד 133), ובנו בעל השל ה העתיק את כל ספרו עמק ברבה בספרו השל ה בעת שאי בנמצא עול בזמנו והיה יקר במציאות (הקדמת נכדו בווי העמודים). בשנת שם ב הדפיס עוד הפעם מהרורא בתרא מספרו חסר אברהם עס הוספות רבות ובפרט בהקדמת רבנו שמואל אבן תבון, אשר קרא אותו בשם פירודן האמתי. זמן מותו ומקום מנוחת גופו הנ!הור נעלם מאתנו, ואלה הספרים שחבר רבנו, א) ברית אברהם הנזכר לעיל. ב) חםד אברהם. נדפס יחד עם ספרו ברית אברהם בשנת של ז, או של ד בעיר לובלין, 2. ונדפס עור הפעם מהדורא בתרא בשנת שםיב בקראקא, 4 והספר ברית אברהם עור לבדו בסידור שער השמים הנדפס ראשון באמשטרדם בשנת הע ז. הם תםד אברהם נדפס אצל התלמוד בכמה דפוסים. ג) ם עמק ברכה, בדיגי ברכות וטעמיהם, עם הגהות בנו רבנו ישעיה בעל השל ה, קדאקא שנ ז, 4 ונדפם עוד הפעם עם ת בנו הנזכר להמרדכי מם ברכות, הנקראים בגדי ישע, ח נכדו הרב מו ת שעפטיל ע ם ברכות ועור חידושים -" באמשטרדם בשגת הפ ט. 8 ד) ס יש גותלין, הוא צוואת הרב בדברים שבקדושה והנהגות ישרות ונדפס

18 עטרת ד,ל ו י ם 19 הגהות והוספות מבגו הגדול מו ה יעקב כפראנ שע ה, ועוד עם צוואת נכדו עם הרב ר' שעפטיל באמשטרדם תס א 4 (אור החיים ערך 232). המים בכל דרכיו וחסיד בכל אלת תולדות רבנו אברהם הלוי, איש צדיק, מתלמידי רבן של כל בגי הגולה רבנו משה איסרלש הרמ א ז ל בעל מעשיו, ה&פח (עי שה ג לחיד א וםיה ^ם). בתו מרת רבקה מתה בילדותה בעיר פראג, ולא נודע לנו מי היה בעלה. ב) ואלח חדברים החקוקים על מצבתה: שליט הדיין בת ר שבתי רבקה תמוז.,. ומנהיג ק ק פראג, חתן הנשיא עקיבא (משפחות ק ק פראג 2125) מאובן כ ץ. היה הרב ר אהרן בנו השני של הרב ר ישעיה הנשיא מעיר.הורוויץ ג) שמואל אבד ק דובנא ולובומלא אא ז זלמן הקדוש הי ד אבי הרב הג מ משלם סעראצק) ואבי אבד ק לעווינשטיין הג מ יוסף (ממכתב בעה ס גאון צבי של ישראל הלוי הורוויץ בן ובת: הרב ר ישראל הלוי איש הורוויץ. ולהרב מרה ישראל הפרנס דד א מו ה פנחס א) בגו הגאון המפורסם בדורו האשל הגדול נשיא מרת רבקד, שטערן אשת הרב ר אהרן משה תאומים אא ז של הלוי הורוויץ. ב) שם). והר ישראל הלוי הורוויץ ד ק 85 בהערה (עיין בעל קיקיון דיוגה הגאון נפטר בשנת של ג בעיר פראג. וזה גוםח מצבתו: לפ ק. י ד תשרי של ג שנת ה ה ישראל בן זלמן ישעיה C ומסר אריאל, בנה אביו ז ל ישראל, וזכה עמו על נפשו,1 קבר מתתת לבית אל, (גליעד משפחות פראג 2798). 89. הגאון ר פנהס הלוי הורוויץ חיה פרנס דד א בעיר קראקא ונמצאו חתימות ( J לפי דברי הח האך והערות הד ר קויפמאן הוא אביו של הגאון ר פנחס הורוויץ גיסו של הרמ א, ויוכל להיות כי צ ל בן זלמן בן ישעיה לפי דברי הגימ יוםף אבד ק םעראצק (עיין בד ק בארוכה שמ 85 בהערה).

19 20 ע טד ת הלו יה ידו בפנקסי הקחלה על פםק מיום א ו תמוז שנ ו ושנת שנ ה וחותם שם פנחס הלוי הורוויץ מקראקא (עי האסיף הרמ ו צד 453), ובשל ה עמוד השלום מיכא לשון המכתב שכתב לשארו הג מ פנהס. אשתו הראשונה מרת לופט בת הגאון ר בצלאל חריף בהגאון מחר ל מפראג(ס מגלת יוחסין) ואשתו השגיה מרת מריס בילה בת מ ישראל איסרל אחות הרמ א, גכתב עליה בפגקס החיי! (יף (try ונשמת הזקנה היקרה הגבירה* הרבגית מרת בילה בת הר ר ישראל ז ל ביום ו ח אלול שע ז לפ ק" ועל מצבתה שנתחדשח גחרת בשגגה הי*אלול, וזה תואד מצבת קבורחח: מרים אחות משה ואהרן(?), נסמכה מיתת מרים אהות משה ואהרן לפרשת פרה מפני שמיתתה מכפרת, קבורת מצבת תהיה לה עדת ולמזכרת, עד שתהיה עם שאר צדיקים ננערת, ועד יום התהיה תהא נפשה צרורה בצרור ההיים והלכה למגוהתה בערב שבת סמוך להכנסת כלה. ה' אלול לפרט וחמת ש 4 ם מרים בילה לפ ק (לוהות זכרון 44), ובפנקס דח ק דשם מפורש ואת נשמת האשל הגדול הראש ומנהיג הי שי^ הזקן מרה פגהס םג ל בן החבר מ ישראל נפטר ייז טבת שע ח לפ ק (עיי מפלת עיה צ). ולהג מ פנהם הלוי הורוויץ שני בנים ובת: א) הגאון מרה יהושע הנקרא בשמו יהושע הארוך י); ב) הג מ יצחק אבי הרב מ ליפמן הורוויץ חתן הגאון מו ה ג ( ואלה תולדות הג מ יהושע בקוצר נמר ן הנוגעים למשסהת בר ץ מאר-אייק^וןיץ בדובנא. להג מ יהושע הארוך בן : א) הג מ שמואל שמעלקי הלןי איש הורוויץ אכד ק טארני, ב) אבי הגאון מרה מאיר הלוי איש הורוויץ אבר ק טיקטין אבי הגאונים ג) הג מ יעקב יאקיל אבדיק אה ו, ד) הג מ צבי הירש האכד ק טשארטקוב, להגאון מרה יעקב יאקיל אבד ק אה ו חתן הג מ יהושע העשיל אבד ק טילי בהרב הפרנס מרת ישכר.בעריש מקדאק א כהנאון רבי ר העשיל שני בניס ובת: א) הג מ מנחם מנים האבד ק זמיגראד חתן הג ט יעקבקא מפראג, גיסו של הגאון הנודע ר יחזקאל מגל לנרא בעל,נודע ביהודה, ב) ד.ג<«ןן המפורסם בדורו מו ה יצחק הלוי הורוויץ אבריק אה ו התן זעב המפורסם מ יעקב באכד פבראדי, גיסו של הגאון המקובל מו ה נפתלי הירץ אבד ק דובנא. ג) אשת הג מ בגימין מאלף סגל לאנדא מאפטא. ה) להג מ צבי הירש אבד ק טשרטקוב שלשה בנים; א) הגים נהוש,

20 עטרת ה ל ו י ם 21 ב) הנ מ שמואל שמעלקא האבד ק ניקילשבורג, ג) הג מ פנהס הלוי האבדיק פפדימ בעל הפלאה. ו) להג מ מנהס מניס הלוי בן: הג מ יהושע העשיל אבד ק דאמבראווי חתן הג מ ארי ליב בהג' הפרנס מו ה אברהם ד היים ס מלובלין. ז) להג מ יצהק הלוי אבד ק אהיו ארבעה בנים ושבע בנות: א) הג ם מדרבי צבי הלוי אבד ק הארהוב, בדאדי, החן הג מ משה אבד ק סטנאב בהג דודו מרה נפתלי הירץ אבד ק דובנא', ב) הגאון מרה שמואל אבד ק אמשטרדם, ג) הג מ אליעזר אבדיק זלאזיץ התן הג מ שאול אבד ק אמשטרדם, ד) הגימ נתן הלוי אבד ק שדה לבן, התן דודו הג מ נפתלי הירץ אבד ק דובנא ומנ ב בדובנא, מת בלא זש ק. ה) מרת אסתר אשת הג מ משלם איגדא האבד ק טיסמיניץ ופרעשבורג בעה ם שרת משלם איגרא / ו) מרת גיטל אשת הג ט דוב בעריש אבד ק הנובר, ז) מרת רחל אשת הג מ מנחם נהום קאצינעלבויגין אבד ק בירז, ה) מרת העסא אשת הרב ד יונה יהושע בהג מ שמואל מלוברטוב, ט) אשת הג מ חיים אבד ק ראדזיל בהג מ שלמה בעל,מרכבת המשנה*. י) אשת הג מ יעקב צבי אבד ק פידקאמין בהג מ נפתלי הירץ אבד ק דובנא. יא) אשת הגימ. מנהם מענדיל מלוסקי. ח) להגאון מו ה מרדכי צבי הלוי אבריק אורהוב שתי בנות: א) אשת הרב הצדיק מו ה משלם זלמן בווילנא נקוב בשם ר זלמן אודי ס, נפטר בווילנא זק 1 ושבע ימים ביום ב' מנחם אב שנת תקצ ו ואשתו מרת יוטה דבורה בת הג מ מדרבי צבי מתה ב דר ח תשוון תקפ ג. ב) מרת בריינדיל אשת הרב הגביר האדיר הנודע בצדקתו מו ח צדוק כהרב המפורסם מרה דוד פרנם-מארשאלקאוויץ בהרכ ר משה פרנס בהרב ר דוד, בהרב ד' משה בהרה ; מרה אברהם פרנס בהגאון מרה זאב וואלף אבריק אליק, חתן הגאון ר שלמה ליבש ס אבד ק לובלין רבו של בעל השליה (ועיין במאמרי לקורות היהודים בוואלין* הצפירה תדסיא גליון 167). והרב הנודע ד צדוק מארשאלקאוויץ הוא צמרת הארז ראש משפהת בר ץ (ר ת בני ר צדוק) בדובנא הותנו של הגאון מו ה יצחק אליהו לנדא מ מ ד ק ווילנא, בעה ם מענה אליהר, בדורי המרות לבאר דברי המכילתא ו מיצוי המרות להבין מליצת המקרא ועוד הבורים רכים ויקרים, ובעת נדפס ספרו אהרית לשלום באור על סדר התפילה שנשאר ככ י אצל בנו הרב ד שמואל נ לנדא בדובנא (עיין עיר ווילנא 92), והותן הגאון המפורסם שלשלת היחס צדיק ונשגב מרה צבי הירש הכהן ראפפורט בעה ס עזרת כהנים ו תוספות העזרה על הספרא ח א נדפס (בווילנא תר ה) ע י הגאון המחבר, ה ב (זיטאמיר.הרכ ו) ע י התנו הרב הגדול מרה שלום הלוי מאירסאהן, וחתן הר יעקילא מווילנא. ואת יתר י ת תולדות הרב הנודע ר צדוק מארשאלקאוויץ ובניו ונכדיו כתבתי באריכות בספרי קר חכמים" ותולדות גדולי עיר דובנא רבתי אשד אתי בכתובים, ויתר משפתת הורוויץ ימצא כל קורא מבין בס תולדות משפחת הורוויץ לידידי הרב ההריף מו ה צבי הירש הלוי הורוויץ בהג מ חיים הורוויץ אבד ק קראקא. אשר אתו בכתובים.

21 22 עטרת ה ל ו י ם אברשקא ( 4 נהגי מהר מ קאצינלינבויגין בהגאון השר וואהל.- u בתו מרת הינדא אשת הגאון מהר מ קאציגליגבויגץ בהשר וואהל אכד ק בריםק דליטא והגליל, (עי ג ש דף כ ד, ד ק 85). פרק שני עיר הורוויץ הרה, קרית פראג ילדה, ארץ הצבי גדלה שעשועיה. אוי! אמרה רקת שאבדה כלי המרתה. רבנו ישעיה e הלוי הורוויץ, ואחיו רבנו יעקב ד לוי הורוויץ. א) הגאון הקדוש רבגו ישעיה סג ל הורוויץ גולד לאביו הגאון רבגו אברה ם בעיר פראג, ושם שאב את תורתו המופלאה מבאר מים עמוקים ממר אע>ן הגאון ז ל אשר למרהו בילדותו, וגם בחברת גאוגי ורבגי העיר פראג. אח כ יעא יהד עם אביו הגאון מפראג'בארץ ביהם ללכת ארצה פולאניא, ויבאו לעיר קראקא, שמה הקשיב לקח י מפי הגאון האדיר מו ה שלמה בהג מ יהודה ליב אבד ק פולגאת ), 6 וכן מזעיר ואח כ בלובלין, הנקרא בשמו ר שלמה ר לייבש ס, או מהרש ל השני א בספרו את הגאון מרש ל בשם מורי, אך מפני תואר הכבוד של המרש ל, אבל ל היה מתלמידיו, וכן היד. רבנו מתלמידי רבנו מהר ם מלובלין כנראה משרת מהר ס מלובלין אליו ס ל ט, ב י א מ ט. (עיין תולדות מהר ם הגורן ה א, עמודי העבודה (133. *) להדב מויה ליפמאן הודוויץ מאשתו מרת אסתר בת הגאון מ אברשקא קאצינליכ- בויגין בן הרב מו ה ארי ליב מבאטשאמש י א ע מ ד י ג ה יק ק לבוב והגליל, אבי הגימ זכרי,. מענדיל אבד ק פאדהייץ תלמיד הגאון בעל פני יהושע, חבר ס זכריה משלם, זכריה המכין ומנורת זכריה. נ בפ פ דאדר ערב חנוכה תקניב, ואבי מרת שפרה אשת הג מ בעריש אבד ק הג ל בהגאון בעל פ י. והג מ דוכעריש מפאדהייץ הוא אבי הג מ צבי הירש דוזגייט אבד ק לבוב כעהחים תשע שיטות (ד ק בשם חג ב). ( 5 הבאתי את תולדות הקדוש רב;ו של ה מראש אף כי אחיו הרב ר יעקב היה גדול ממנו והוא הבכור, אך מפגי כבודו של רבנו השל ה. ( 6 רבנו השל ה מזכיר את רבו מהרש ל השני הרכה פעלזיים בספרו וזיל:,כשלמדתי תודת

22 עטרת הלו י ס 23 כשמן תורק שם רבנו ישעיה, ויצא שמו הטוב וטבעו בעולם ועודו צעיר לימים התנוםם לתפארת בני דורו ויעל על בל בני גילו, כי חננו ה בכשרונות נעלים לפאר, ונוסף ע ז היה קדוש מרהם ובנזיר ה מלידה ומבטן ויתנהג בדרכי הפרישות והטהרה עד שהתחתן עמו הנגיד והקצין פרנס הדור מו ה אברהם מויל חד מראשי העדה מקיק ווינא חבירח ונתן לו את בתו חי לאשה, אשר כתוב על מצבתה: בדורה היו אומרים עליה שלא חניחה ממעשי האמהות כלום, ומ כ ז ( (עיין צוואת ר שעפטיל). קרוב לשנת ש ן היה משכנו אצל בפראנ אצל קבר א ז אביו הגאון ר אברהם הלוי בעיר לבוב ושם עשה הגהות על ספר עמק ברבה של מר אביו והיה אז בעת ההיא יגיק וחכים, בכל זאת יצא שמעו בעולם באחד הגאונים בדורו של מהר מ מלובלין ו בעל הלבושים. בשנת ש ן בהתאסף ראשי עם יהד מגהיגי הועד דארבע ארצות פולין, בעיר לובלין ביריד גראמגיץ, עמד גם הוא על המנין לחזק.התקנה הקדומה שלא ישתדל שום רב בישראל להשיג רבנות ע י ממון, עם גאוגי קשישאי ורבו הגאון מהרש ל השגי בראשם בקיק קראקא אצל רבי ומורי הגאון החמיר מו ה שלמה ז ל, ויגיע שהיה םנדיק עש ק ולא רצה לילך לקביעת המעודד., ואמר שהוא ק ו מסעודת מילה שחלה מר ח אב עד התענית שאין אוכלים בשר כי אם המנין ולא יותר, והנה אכילת בשר בימים האלה אינה אלא מנהג בעלמא על כ ז נוהגין שלא לאכול יותר ממנין, קביעת סעודה בעש ק שהוא דין דגמרא עאבויב (מסבת שבת קצ ח דפוס זיטאמיר). ועוד הוא מביא את רבו הנ ל קבלתי ממורי הגאון מהר ש מלובלין שקבל איש מפי איש מפי הגאון רבנו ר יעקב פולק שלא לעשות קדוש ולאכול בליל ראשון של הג השבועות קודם צאת הכוכבים (מסבת שבועות שם). ועוד פעמים רבות עצמו מלספר, ( 7 והנני נותן לפגי הקורא העתקה מסי גל עד הלק אשכנזי ששלה לי איש הםדי הרהיח הישיש מו ה שלמה בוגעד מלבוב: 46 ) חי די טאבטער דעס פראממען געלעהדטען אונד געמיינדע פ^רשטעהער אברהם מויל אויס וויען, גאטטין דעס פראגער אבערראבביגערס ישעיה הלוי. דיעזער לעצטערע ישעיה הורוויץ זאהן אבראהאמם זאהן שבתי שעפטעלם זאהן ישעיה ם, נאך זיינעמ הויפטווערקע נעוועהנליך של ה גענאנט, וואר אבערראבבינער אין פיעלען געמיינדען אלם: פאזען, קראקויא, וויען, פראנקפורט אם מאין ווו* וויר איהן 1608 אונד 1612 פינדען אונד זייט 1614 אבערראבבינער אין פראג 7 יאהרע לאנג צ^ג ער נאך יערווא לעם, ווא ער פרייטאג 19 נאוועמבער אנקאם, ער וואדד ראבבינעד דער דייטשען געמיינדע דאזעלבסט, ראך באלד טר^פען איהן שווערע ליידען. רעד פאשא ליעם איהן אונד מעהרערע אנגעזעהנע ראננכינער אינכ^געפענגניס ווערפען אום איין בעדייטענדעס לעזעגעלד צו ער

23 24 עטרת ד. ל וים ). 8 בשנת שג ז הו ל בעיר קראקא ומוריו הגאון מהר ם מלובלין והגאון בעל הסמיע עם אהיו הגדול מו ה יעקב הלוי שדר בעיר שעברשין את םפר עמק ברכת יחד אביו הגאון בשם אמר המגיה. בעת הזאת היה מגחיג את גשיאות הרבנות למר פךעסםען, נאך זיינער בעפדייאונג צאג ער נאך טיבעריאס ווא עד צירקא אוגד באלד דארויף זיינע צווייטע פרויא חוה טאבטער דעם אליעזר אונד איין קליינעם טעכטערכען שטארבען. ( 8 ולהראות גדולתו של רבנו השל ה הנני להעתיק לך, קורא משביל! התקנה הנ יל, אף כי נדפשה במקומות רבים (הלבנון תרב ז גליון, 34 לוהות זכרון 17 הערה 9). וז ל התקנה:.יצתה תקנה שנת שמ ז ביריד גדאמניץ בלובלין שלא ישתדל שום רב בישראל להשיכ משרת הרבנות ע י הלוואה או מתנה הן ע י עצמו והן ע י,אחרים ולא יחזיק ברבנות ע י כסף וזהב, ולא עיי ממון מוקדם או מאוהר, או ע י איזה עניניס אחרים, קרובים ורחוקים המכיאיס הנאת ממון, ובל איש ואיש אשר יקשיה לבו ויאטים *אזנו משמועיבקול התקנה הזאת, לא יאבה ה' סלוח לו, מהיות כי באים אנהנו בברית ובאלה, ומקבלים עלינו בקשר הזק ואמיץ לצאת במערבה נגד המסרב לרדפהו עד הרמה לדהותו בשתי ידימ י, ולהבדילו מכל קהל הגולה ומכל קדושת ישראל, בי יהיה מנודה משני עולמות, גם נפרסם קלונו ברבים זולת שאר עונשים קשים ולהשומע ינעם ותבא עליו ברכת מוב, והתקנה תקום לדור דודים, עד עמוד הכהן לאורים, בהסכם גאוגי ארץ, גודרי הפרץ. בשנת שין נתחזקה התקנה בדבר רבנות שלא לקנות הרבנות משר העיר, כאשר יעשה מאז ומקדם בימים ההם, בימי כנה ג בבית שני, לזאת עשינו קללות וסיגים גזירות וקנסות על דבר הרע הזה, ובאנו על החתום, ובכל עת ברירת רב, מוכרחים החזן והשמש לקרא כרוז, כ ץ בעל הסמ ע הק שלמה מלובלין (הוא ר שלמה ר' לייבושיס רבו), הק' יושע ולק רבו, הק' מאיר מלובלין חתן הג מ יצהק מקראקא רבו, הק שמואל אידלש ב מ יהודה הלוי (הוא הגאון בעל מהרש א), הק בנימין אהרן הריף מטיקטין, הק זכריה בער אלטעי, הק' מ פ ה ג א ה ק דוד משעברשין, אייזיק מלבוב, הק לייב איילענכערג, הק וואלף אויערבאך הק יצהק בץ ר נטעים, הק' יעקב כץ ברי יצהק, הק בנימין בינוש, הק יהודה ליב מבריסק א ח י מד,ריל מפראג), הק זעליג מנו ץ ) ר ע דליטא, הק יוסף קאזי, הק' שמשון ב ר בצלאל מק מבעלז, הק משה כרי אהרן מליטא, הק יהודה סגל בר שניאור, הק אפרים איש לונטשיץ (בעל עוללות אפרים וכוי), הק משה, הק ישעיה ב מ אברהם הלוי הורוויטץ, הגן' מנחס ^דיל ר אכיגדור ס מקדאקא, הק בנימין אלקנה כד אליהו ז ל, הק אברהם ב ר שלמד, פוזנער, הק' מאיר מאניש, הק' קאפיל בץ ממגרש לעמבערג (ראה אנשי שם 100).

24 עטרתהלוימ 25 בערי ווזלין, ותפס שם ישיבות רבות ותלמידים לאלפים שאבו ממקור תורתו, כעדות בנו הגאון ר שעפטיל וז ל: ובהגיע דור את דור אבי חיל לאורייתא, בוצינא קדדניתא, לטוב יצא שמו ושבח מעלתו וחסידתו, כאשר יראת חטאו היתה קודמת t לחכמתו והד עמו בכ מ הלבה כמותו, בלמוד התלמוד היה יורד ונוקב עד התהום בפלפולא הריפתא, כדוב שכול וכארי נוהם, ותפס ישיבות רבות לשם ולתפארת, גופת תטופנה שפתותיו עתק מדברת גדולות לקבל אלפי גושקי הגבירים נאזרת, ירו גוברת, הרים עוקרת, ומכת שבילדותו זכה למעלות גדולות שגתקבל לאב ד ומו צ בקהלות גדולות וגלילות, ויט שכמו לסבול סבלות משא העם הזה, כרועה צאנו לנהל על מי מנוחות במילי דשמיא ובמילי דעלמא שאל יפלו בעמקי שוחות (בהקדמתו לווי העמודים). וכן מספר רבנו בעצמו בספרו, כי היה אביד ור מ בארץ וואהלין ורוםיא: דעו בני כי זבני הדי להיות מרביץ הורה כמעט בכל המדינות ועיני ראו שחלק נדול יש בארצות, באלו ארצות החמים ושם באמת נשרש קודם לעומר, אבל בארץ פולין ומב ש בארץ רוםיא וואלין ליטא שם נשרש אחרי העופר (שער האותיות), ובשנת ש ס היה אור תורתו זורח בגליל עיר דובנא רבתי ( 9 ( 9 וראיתי. להעתיק למען הקוראים היקרים וכפרט לעיר מולדתי דוכנא אשר חן מקום על יושביו את גוף השו ת מהרים מלובלין ס ליט: שליש אה י הגעלה, העולה מעלה, בשם ותהלה, דיג וריה מו ה ישעי' מגיל, מהודעני רמבית על דבר הגט הגיתן שם קרוב לגבול כית והאשה היושבת היי ב ד דמכית בקיק דובנא אשר שם האשת מחזקת במקום הכתיבה והנתינה מירויש, רק שבמדינת פולין שהי מקום לדתה היה קירין אותה שמה מירל וכן הקרנו אחר שמות קרוביה ונקראת בשם מירל, והמסדר הגט כתב בגט מרים לא בשם דערוםי ולא במקום הכתיבה והנתינה, וא כ פשוט הוא מאחר שלא נקראת בשם מרים מעולם וגס לא הורגל במדינותינו שיהי קורין למרים מירויש ולא למירוש מריס, אפילו בשם דערוסי איב הגט זה פסול הוא במבואר בדברי ראשונים ואהרוגים, והראוי עליהם לכתוב בגט שם מירו ש לבד, ומן הרין היה ראוי לכתוב בגט שם מימש לבד כי הוא השם המוהזק במקום הכתיבה והנתינה יממקוס דירתה במקום שמבירין אותה, אעיפ שהיו קורין לה בעוד מקומות בשם אהד כמ ש בעל התרומות וקיו בניד שכבר נשתקח שם מירל ממנה וגוסף ע ז ששם מירו ש ומירל קרובים זה לזה, מ מ כדי לצאת מבל הספקות הסכמנו שיתנו גט אחר ויכתבו בגט מירו ש דמיתקריא מירל, דמאהר ששניהם אינם לשון הקודש, לכן אין לכתוב המכונה ואתר יגזור על אותו איש שיפטור אשתו ראשוגה בגט כשר, ושמענו שאותו האיש בבר נשא אשה אהדת על כן מוגזר עליו וידנו עם כ ת וגם על אשתו השניה שתפרוש ממנו עד שיפטור את אשתו הראשוגח בגט

25 26 עטרת הל וי ם כנראה מתשובת מהר ם מלובלין אליו ס ל ט. וזה דבר פלא אשר השוית אל רבנו השל ה היא היחידה בשו ת מהר ם מלובלין שנזכר בה פרט השנה, ולתפארת עיר דובנא רבתי זכתה לרעת את פרט השנה אשר היתח תחת רב הגליל ר מ ורי ג כבעל השל ה. בשנת שם ג היה אב ר ורימ בק ק אוסטראה והגליל, ושם בא בהסכמה ע ס _.מזבח הזהב להגאון ר שלמת מטעזריטש תלמיד הרש ל, שהצטרף שם בהסכמתו ם עם הגאון בעל תלבושים, ובעל עוללות אפרים, ורבו בעל הסמיע, וחתם ש בלשון: צעיר אנכי לימים, קטן שבתלמידים, וע ם מקור החכמה ועיס מקנה חכמה מאת הרב המקובל מו ה יהודה ליב פוחאוויצער (כ יה בקס א, שה ג לחיד א אותב ם ו). בעת ההיא שלחו לו מנהיגי עיר קראקא מכתב הרבנות לשבת על כסא קראקא אחרי מות הגאון ישעיר. מנחם בר יצחק אבד ק קראקא מחבר ם 3 ר כאורים בכדו ה (ד קראקא שם ד), אכן הוא גזור אחור מלקבל על עצמו משרתו זאת (לוחות זכרון 13), ויוכל להיות שהיה בעת הזאת אב ר ור ט נקהלות המפואררו 7 פוזנא. וויען (עיין גל עד עמודי העבודה צד 133). ומדברי רבנו על אתת הרבנית בווזלין בספרו : כשהייתי בחויל בארץ וואלין שאלתי לאותן הראנדערש שיש להם אוצרות חמץ בחביות יין שרף ומוכרים אותם לא י קורם פסח איך גוהגין? והין אומרים שכך גוהגין מקדמת דנא (מסי פסחים פ נ), אנו למדין כי לפני שלע מאות שנים כבר היו קהלות ישראל בארץ וואלין עתיקות יומין שהיה להן בקבלת מאבותיהם משנים קדמוניות. סביב לשנת שם ו נתקבל לאב ד ור מ בק ק פראנק* פורט ע ינ מיין ( 10 ואנשי העיר שמחו לקראתו ופזרו לו מלא בבור, ונם קצבו לר t כשר כנ ל ובכן שלום על דייני ישראל. בה דברינו ההוהמים היום יומ כ י ג אדר ש ם לפ ק נאום הצעיר מאיר כו. ' נ ( לתועלת הקוראים היקרים אשד הקירות קדמוניות ישורן חביבות עליהם הנני נו^ן פה את כתב הרבנות שנתן לרבנו מאת פרנםי וראשי מנהיגי הקהל דק ק פפד* מ א ש ר העתיק עבורי איש הסדי הרהיה הישיש מו ה שלמה באבער מלבוב (מס פראנקפורטער ראבכינ^ד להרה ג מהרים דיר הורוויץ אבריק פפדימ היא צד 58) מפנקס הקהל:.קבלנו עלינו את ה'רפ האלוף הגאון מוהר ר ישעיה בן מוהד ר אברהם הלוי זיל להיות לנו לאב ב ר וריש מתיבתא מורה צדק יורה יורה, ידין ירץ, יתיר יתיר ובידו שבט מושלים ומטה אלקים, להעמיד עמוד התורה וחוקיה ומשפטיה ולהעניש העובר להאכילו כפרי מעללו בצרוף כיי יצ ו ודוקא שיסביטן עמהם שני הגבאים יציו, אך בדבר דיני ממונות בין איש לרעהו המרוצים לדין בפני אב ב ד או עם המצטרפים אליו אם יצא דבר אב כיד.להכריז את איש אחד הן מבני עירנו או מבני

26 עטרת ה לו י ם 27 פרס מקופת הקהל םך ארבע מאות זהו מדי שנה בשנה ביריד תשרי וביריד ניסן, נם התחייבו א ע לקנות מאת הממשלה זבות עירוניות עבור בנו הקטן מ יעקב וחתנו מו ת ווייביש ובתו נהמה כי יהיה להם זכות האזרח לנור בעיר הזאת בשאר אזרהי העיר פפד מ, ואם לאו אז מחויבים לשלוח אותם על הוצאות הקהל לעיר עיירות אהרות לא יוכרו בלתי ידיעת הקצינים הגבאים דהברותא יצ ו כי טעמנו ונימוקם עמהם, והאב ביד אין מחוייב לשמוע בין איש לאהיו בסך שהוא עשרים זהובים ולמטה כי אם הגבאים דחברותא יצ ו מחוייבים לשפוט. שנית קצבנו ליתן להאב ב ד יציו הגיל מאתים זהובים מעות מזומנים מעות טוב בכל יריד תשרי וכן מאתים זהובים טוב מעות בכל יריד ניםן.מחמת שכר בטלה הכתובה בכתב רבנות המתהווה יום יום. בכן מעצמו קיים וקיבל האב ב ד יציו לאסור באסור הנאה ליקה אפילו פרוטה אחת משכר בטילה עבור פםק דין ואף אם עשה פשרה ואף אם יהיה עסק וטורח גדול בדבר הן מה שיזדמן פה בקהילתנו הן מהבאים ממקום אחר פה לפניו, שוב חסכים חאב ביד עמנו מחמת סמיכות מורינו והיה נקרא בשם מורינו בלי רשות הגבאים והברותא יצ ו בענין הדין של תית עביר דינא לנפשיה נתרצה האב ביד יצ ו, שלא להחרים לשום אדם המתריס חיו נגדו, אלא באס כן שלא יתאספו הביי יצ ו וההברותא תוך ג ימים לעשות דין הראוי, שוב התנה שלא יכתוב האב ביד לשררח אחרת או לבית דין אחרת הן בכתב הן בעל פה בלי ידיעת ורצון דחבורא קדישא יצ ו כלל וכלל הן על בקשת רבים או יהיד, נון הוט אך האב האב ביד יציו באופן זה אין קהל יצ ו בית,צור א י י כ ל* בידיעת העצה יר ה ויועצין אין מושן ואריגען רבנים מנוהתם כבוד אך דרין גיזעשין זה דהיינו דש הוא ואשתו וזרעם כולם שיהי קיין חזקה בבית הנ ל עם בל מיצרין הבן זולן, גם לא יעשו אתרים בשבילם שום פעולה או מעשה להוציא הבית או מיצרי מחזקת קהל יצ ו בלי ערמה ומדמה אך זול האבב ד יצ ו נימנט צו זיך נעמין בבית הנ ל כי אם ברשות ובידיעת ההבורה יצ ו ומאהר האב ב ד יצ ו הנ ל אן הקהל ביגערט בנו הקטן כ מ יעקב יצ ו זול עירונית נעמן זול בנו יעקב עירונית הבן על השתדלות הקהל יצ ו, במו שאר בעל בתים קינד און משדך ער זיין כפי רשומו, ומחמת חתנו החבר ווייביען ואשתו בתו נהמה שתהי הברירה ביד *הקהל יצ ו דיא הוצאות געבן צי שטעלין זיא ווידער ביז ק ק אוסט' אדר עירונית זי משחדל זיין כמו שאר בעל בתים, וכן אויף זון וואלהלטן של הריר ווייביש אום עירונותי געבען און וגין גיט עירונית זול מון זיא שטעלין ביו ק ק אוכטרא על הוצאות הקהל כנ ל, וכן כקש הרב כמוהר יר ישעיה יצ ו הנ ל נחיה ולא נמות אשתו הרבנית שת ניט דוחה זיין מיט איינר דירה צו ורזיהן הוט איהם קהל יציו גיזאגט כל ימי הייה אין שטוב אונ קאמיד צי בישטעלן דש זיא כל ימי הייה איין דירה האבן ז זיל נהיה ולא נמות, ומכל הנשואין שיהיה פה הן שיש להם עירוגית

27 28 ע ט ר ת ה ל ו י ם אוםטרא. וכנראה בא רבנו לשם מעיר אוםטראה (עיין בכתב רבנות בהערה 10 למטח). ובשנת שע א כ ת תמוז נמצא פסק דין מטנו הנדפס בשרת חינוך בית יהודה ם קייח. והגאון מ' אהרן ב ר יהושע משה לוריא היה מבני ישיבתו דק ק פפד מ בזמן ההוא, והסבים עמו בשנת שע א על ס' גשמת אדם וע ם שפע טל בשנת שע ב (אור ההיים ערך גם הסכים בשנת שע ד קודם הגרוש ע ם גגת אגוז להריי גיקטיליא (נדפס בהאנווא שע ה). בכ ז לתורש אלול שע ד כאשר ננרשו.היהודים מעיר פראגקפורט דטיין אז הלך גם הוא בגולה עם אנשי עדתר ובצרתם לו צר. אח כ שב לעיר מולדתו פראג ובשנת שע ה נתקבל שם לרב אב ד ביהד עם הגאון ר אפרים איש לונטשיץ בעל עוללות אפרים ובעבור זה נמצא בכל ההסכמות מן העת ההיא בא רבנו השל ה עח ח יחד עם הגאון בעל עוללות אפרים כמו ע ם נשמת ר שבתי הלוי הורוויץ מאת ר שבתי בהקדוש ר עקיבא סג ל הורוויץ ש ב של רבנו השליה(פראנ שע 0. בשער הספר לא נרשם שנת הדפום, אכן כסיף הספר בדף האהרון בהסכמה הנזכרת נאמר למםכימים שלא יודפס הספר הזה עד ריח גיםן שפ א ומבורר בה שנתנה אחדי תום הדפסת הספר ואחר זה נדפס ותהי השלמתו יום ד כ אדר שנת ומלאה הארץ דעת את ד לפ ק וזה עולה שע ר 616 נ. ובראשו בעהיח שלטה אפרים בטרה אהרן ז ל איש לונטשיץ, ואח כ נאיס ישעיה בן לא א אברהם זלל ה הורוויץ מפראג (עמודי העבודה 133), ונס ע ס כאור על רש י מאת יוסף בהקדוש מ משה מקרעמגיץ (פראג י שע ה) בא הגאון בעל עוללות אפרים ואח כ רבנו השליה ;קהלת משה אות בי), ועל ספר גאולה הגר (פראג שע ח). והיה אחרי מות שלמה הוא הגאון בעל עוללות אפרים מ לירה כאן הן שאין להט עירונית כאן יהיר. שבירתו םשניהצדדין עני זהו וכל השטרות הצריכיס לצדדים יכתבו הצדדים על הוצאתם, ואם יהיה הנדוניה משני הצדדים עולה מאלף עד כ אלפיס הן יהיה להכנסה משני הצדדים ד זהו', מב אלפים עד ג אלפים מב הצדדים יהיה ההכנסה ה ז מב הצדדים, מנ אלפים ואילך יהיה ההכנסה ז' זהו ועל כל הניל יהי עד ועד בכלל, זא הא ביר התרה שיקט לבני מדינה יהיה שבירתו ב זהו זא אן אלמנה משביע על כתובתה אאיכ אש יהיה כתובתה פחות מאלף זהו' השכירות ו זהו ומאלף ולמעלה יהיה עשרה זהו הזמנה רביעית מזהובים מקיום שטר רביעי מזהו' מגביית עדות הן פעם אהת הן כמה פעמים זאויל צו איינס ענין צו גובה זיין ב' זהו' והרב יקח אצלו שניים על הוצאותיו. כל קבלנו עלינו יחד לישם ולתהלה. נאם ישעיה בן לאאמויר מהדיר אברהם םג ל זיל היה הורוויץ.

28 עטרת ד.ל וי י ם 29 אייר שע ט לפ ק אז הנהיג את העדה בעצמו והיה דן יחידי והוא לבד היה משמש בכתר הרבנות בעיר התיא עד הזמן אשר לבשה אותו רות טהרה לעלות על הר קודש ירושלים תוב ב(מכתב הרב החריף הג מ צבי הירש בחג ט חיים הלוי הורוויץ אבד ק קראקא מםפרו תמ ה). o ומגודל חכמתו תקפו וגבורתו בתורת ה' תמימה ושבח מעלתו בחסידות ובפרישות, ותכוגת גפשו היקרה מספר בגו 5 ולא די שהיה רעית מחימגא לבית ישראל בתורתו ובעבודתו אך הרב מעלתו וחסידתו, כי החזיק ידי לומדי תורה ומימיו לא פסקו משולחגו שמוגים גפשות אשר תאכילם מטעמים, ברבורים אבוסים ופטומים, בחול ובשבתות ובמועדים, בביתו ובשלחגו המת גוערים, ובאביו הגאון הקדוש כן היתה גם אמו הצדקגית גבירת ואשת, בצדקת לובשת, כאמגו שרה, וראוי להזכיר לטובה אמי מורתי חדר הורתי הגבירה הרבגית חחסידה אשר כל מכריח יעידון ויגידון שלא חגיחה כלום ממעשה אמהות הקדושות, ממש היתד. מאוכלי חולין בטהרה, וידת היתה לסייע לאמגי אבי, שבזבז כל הממון שהכניסה מבית אביה הגביר והקצין להספקת לומדי תורה, ולא זו שלא רעה עיגה על זו, אדרבה הוסיפה עוד מדילה, כזה וביוצא בזה, הביטו גא וראו אם אשד. בכל אלה ימצא, וטובה אשר מאומה בחיי העוה ז היתה כל מעשיה להעוה ב, ובגללה בירך ה את אדוגי אבי ז ל וזכה לכל הכבוד הזה אשר היה לו בחו ל אשר לא זבה לזה אדם כארץ מששת ימי בראשית (הקדמתו לווי העמודים). ואם גצא בשרח תגובתו ללקט פרחים ושושגיס מפרי תלמי חכמתו, לתהות על קנקנו, לחקור פגימה ולחדור אל תבוגת גפשו היקרה מבין חאמרים, מםפרו הענקי המלא על, כל גדותיו אמרות טחורות תורת חיים מזוקקת שבעתים, אז רואים אנו את גדולתו של האיש המצוין זה אשר עצמה מלספר ודל העט אשר בידנו לתאר עלי גליון את רוממותו, בי הוא רם ונעלה בעיני בני דורו אשר בראשם עמדו גאוגי התורה כהגאון מהר ם מלובלין, רבגו המהרש א ובעל הלבושים, האכסניות של תורה ומרכזי הרוח לעמגו במשך תקופת המאה הט ז, ובפרט בעיני גאוגי הרוח במאה הי ז הבאים אתריו עד שאין גומרים עליו את ההלל, ועד עולם כל ימי שמים וארץ יהיר. זכרו לתהלה, קרוש שמו, כאיש קרוש וגזיר אלהים מבטן ורתם, וכל איש תמתבונן ומעיין בספרו הענקי של ה יראה לפניו דמות דיוקנו של האי גברא רבת בתמונת תייר גדול היורד במצולות ים התלמוד, בכלי וירושלמי, ספרא וספרי, ספרי מהקר ושערי הקבלת, מקיק שמעתתא אליבא דהלבתא, ודברי מוסר ומדות ישרות המתנוססים כספירים וכעצם השמים לטוהר, ובל מגמתו היתד. אך ורק לקרב את הרתוקים בזרוע לאביהם שבשמים, ולא הסית דעתו מזה כל

29 30 ע ט ר ת ה ל ו י ם הימים אשר הי על פני האדמה, ורותב בינתו ושכלו הכביר פתחו לפניו כל חדרי התורה וגלו לו בל תעלומות ההבטה העליונה, אשר לא שערו הנמינו דל זה כמדי, דורות מימי הרמב ם והרמב ן ; ל. כי לא הניח כמעט מקצוע שבתורה בנגלת ובנסתר, הקירה אלהית ובפרט הפילו יפיא המימונית אשר אהב םלה, ורוחו האמיץ הוא קבצן בספרו השלייה. ומלבד גודל קדושתו וחסידותו שהיה יושב תמיד ועוסק בתורה וביראת בדי אמות של הלבה, יצא מחוג למוריו לתקן תקנות ישרות ולהשגיח בעין פקוחה על הדברים שבין אדם לתברו, והיה דואג תמיד לצאן מרעיתו, f כאשר כותב עליו בנו בהקדמתו לנחל על מי מנוחות במילי דשמיא ובמילי דעלמא כרועה מעביר צאנו שלא יפלו בעמקי שוחות, והיה הולך בשיטת הרמב ם אשר לא תלק את האדם לשני הלקים נפרדים, חלק התמרי והלק הנפשי, אך לעשות שלום ביניהם: חובה היא על האדם לשים מתג ורסן ליצרי לבו ותאותיו, למען לא יעברו חוק ויורידו לעפר את כבוד הנפש, אבל אין על האדם לעגות את גופו בעגוי ולםנף אותו, ועל זה הענין רמזו באמרם לפנים משורת הדין, אבל מה שעשו אותם החסידים בקצה הזמנים וקצת אנשים מהם ג כ מנטות אהר הקצה האחד, בצום וקום בלילות, והנחת אכילת בשר ושתיית יין וכו לא עשו אלא דרך רפואות. ולא כמו שיחשבו זאת רבים מהםכלים אשר לא ידעו דרכי התורה וחחכמה וידמו לעשור> על ידי הענוי נחת רוח ליוצרם, ונהפוך הוא המעשה הזה רע בעיני הד אשר יצר את הגוף ואי אפשר שישנא אותו ויחפץ לאבדו(עיין יד החזקה הלכות דעות ג א ; ח/ פרקים פרק ד ) וביועץ פלא היו עצותיו טובות וישרות ולפעמים חוכיח בשבט מוסרו אך בענות יתרת ובשפתו הרכה, לא בלשון מדברת גדולות, במקל חובלים, אך במקל נועם, ונפת צופים תטופנה שפתיו, וז ל הטהור: ואני תמה אתת מכת אבעבועות ההולכות בין התגוקת הנקראין בלאטערין (מאזלין) בר מינן למה אינן נזהרין להבריח התנוקת ולצאתם מן העיר ובודאי עתידיס האבות ליתן דין על מיתות יונקי שרים שלא חטאו ונמולי חלב שלא פשעו שמתו בחולי זה ולא חשו אביהם להכריתם, ע כ בל איש ואיש ירא אלקים יהיה ירא וחרד על כל צרה שלא תבוא, וכל אילו הדברים שהם שמירת הנוף הוא בכלל האזהרה של השמד לך ושמור נפשך מאד", והיא נם מדרך ארץ לשמור את הגרף שהוא תיק ונרתק הנשמה (שער האותיות ד ). וכשם שהיה דואג בשביל הצאן קדשים הקטנים, יונקי שדים ונמולי הלב שלא פשעו, כן היה מנהל את הזקנים והישישים בעצתו הנאמנה שלא יהיו בוכים וצועקים.על ימי הזקנה והשיבה אל תשליכנו לעת זקנה ככלות בחנו אל תעזבנו, לימים שאין חפץ בהם, וכיועץ וחכם מדיני נותן להם עצתו אמונת לבל יתנו את עשרם כספם וזהבם בחייהם לבניהם, וגם לענין נכבדות

30 # ע ט ר וו ה ל ו י ם 31 היה מנהל בעצה טובה אשר על אדני האמת הטבעה, לעשות שרוך חשוב ממשפחה מפוארה, ובפרט שיהיה הקרן בעצמו בעל מעלות ובעל חמודות, היופי והחן ובעלת מדות נשקו, כי לא על כסף וזהב לבד יחיה האדם באשר הוא אדם. וראוי לאדם לתן לבניו כפי יכולתו ממון רב כדי לעשות שרוך חנון ולחזדווג לת ח, ומשפחה גדולה ומיוחסת, והעיקר הקרן בעצמו שיהיה הקרן קיים בבל מעלות המתת, ובכל חמודות. אבל ראיתי מקצת אבות שיש להם עושר ובבואם לימים נותנים לבל אחד סך נדול אחרי שחם נשואים ומחזקים לעצמם כפי שמשערים שיחי לחם די לימי חייהם, זהו שטות גדול והוא שטות שיבא לידי עברה נדולה, כי מי יורע מח יולד יום? אולי יתהפך הגלגל על האב, ואוי לאב שיבא לשלחן בניו כי הוא דבר שכגגד הטבע, והבנים מתזקים את אבותיהם ויהי עליהם עול כבד אף שהם עשירים, כבר גשכת כל השובע, ומכת זה באים לעון גדול, ע כ כל הכם ורואה את הנולד לא יעשה כזה, רק לענין שדוך ליתן נדוגיא לעשות שרוך הגון מפני שזה הוא תכלית גדול, אבל לחלק ולתת מתנות גדולות לא יעשה כלל כל ימי הייו. כי אין רע מעולם כרעה זו, שאב או אם יסמכו על שלהן בגיהם, רע ומר כמות, ושמעתי אומרים בדרך הלצה כשבא יעקב אבינו לארץ מצרים הוא וביתו לסמוך על שלהן יוסף הצדיק שהיה מכלכל.את כלם אמר: אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כלומר היא בעיני קשה כמות שהוכרחתי לבוא לראותך.,. אמרו משל הקדמוני, אב אהד מפרנס עשרה בנים באהבה ורצון ועשרה בנים לא מפרנסים אב אחד שלהם (שער אותיות אות ב ). כן רואים אנהנו כי ממכון שבתו הרם שהאיר את בל בני הגולה באור תורתו כמעין הנובע, כן היה האחד המיוחד בין גאוני הפלפול והסברא, בבקרתו הזבה והצרופה ובהדודיו הנפלאים המטולאים בפז, לשנוא את המותרות, אך ללכת בשביל הזהב. וז ל: תוכחת מוסר רמזו לנו הדל איזה עשיר שבית הכסא סמיך לשלהגו כל מי שיש לו בה ב סמוך לשלחנו, ר ל איזה עשיר במעלות המרות ובמעלות התרומיות מי שיש לו בה ב סמוך לכשישב לאכול על שלחנו יש לו בה כ במחשבתו ויאמר בלבו למח לי רוב זבחים הרוג בקר ושחוט צאן ואם כל דגי הים יאסוף לו מה יועיל לו מאחר שאין לזד. תכלית, כי אחרי כל המאכלים באים לבה כ ואין בין אכילות בהמות חיות ועופות כלום חבל שב למקום אחד (מסית חולין) דברי פי חכם חן. ואף כי היה ירא וחרד אף על מנהג קל שבקלים מה שתירש מדעתו או שראה מאחרים או ששמע מפי קדושי עליון כנילו, ככ ז היה לוענ על מנהג של שטות שנהנו המונים מהמון העם בשעתו, וז ל: צריך לזכור את החורבן ולעשות זכר בכל פעולותיו ובהא דתנא רבנן םד אדם וכר ומה שבח ל הסוגים המונים הבונים ביתם עושים בבתיהם צורות שחורות

31 הוא שחוק והתול בעיני (מםבת תענית). ואף כי היה רבנו ראש המקובלים מפגר בעת שהיה עוד בהו ל בארץ פולין ואשכנז בםוף המאה השלישית, ממן אשד הקבלה עלתה למעלה ראש עד אשר נצחה את דרך הפילוםופיא, בזמן המקובל רבי עמנואל מק ק רעץ הנודע בשם הרמ ע מפאנו בעל ס עשרת מאמרות וס פליז,, הרמון, אשר רבנו מביא אותו פעמים הרבה בספרו השל ה וסידורו שער השמים והוא בא בתסכמת עמו יתר ע ס מקור הבמה בעת שהיה עוד באוסטרא בשנת שס ט, על פשטי הזוהר בהדפסה הראשונה, וחברו הנאון הקדוש המקובל ר נתן שפירא, בעל מגלת עמוקות, שהית ריש מתיבהא בעיר קראקא מקום הקבלה בעת התיא; ובפרט את 1 כ כאשר עלה לארץ הקדושה מרכז הקבלה האריי לוריא ז לי ותלמידו רבי היים ויטאל ז ל בעל ם' פרי עץ היים ותלמידיהם, ותלמידי מרן הרי י קאירו ז ל, והתקופה הזאת פעלה עליו לעסוק בגסתרות יותר מבנגלות, בי גגלר לפגיו כתבי האר י ז ל שהיו געלמים מעיגי בל המקובלים בזמנו, אשר בלתה נפשו להגיעם ודרש אחריהם מימים כבירים ומתוכם עשה מטעמים לםפרו הענקי השל ה' ( וסידורו,שער השמים (עי במכתבו לבגיו, ועיי כ י ה ב קב אע א), בכיז לא טע 5 מדברי רבנו הנשר הגדול בעל הכגפים הרמב ם ז ל ועסק בפילוםופיא שלו, ואף כי גדולי המקובלים כהרמבין ז ל וסיעתו השיגו עליו, אך רבנו שם לו לקו את דבריר ולא גט מדרכו ימין ושמאל, וזיל:,ואני בעניי בחרתי את דרך הרמב ם ושלא לנטות אנח ואנח, כי בו בחר ה וחננו בביגה דעה והשכל לאםבירו מלתא בטעמא וטעמו ונמוקו עמו, והשריש בלם בייד שרשים אשר הקדים למנין המצות, ושש ביאר באר היטב את שראוי למנות ואת שאין ראוי למנות, ואף שהרמבין זיל חולק «) ואלה המה הכתבים שנגלו לפניו בא י: א) המגיד להב י (מובא במכתבו, שן 5 ר ב) כתבי ידות להרמיק (שם אות לב טוב), נ) מגלת םתרים של מקובל גדול (מוזכד f הגמל) כמה פעמים בספרו שער האותיות ועוד), ד) מגלת סתרים מתלמידי האריי רל אשר קרא אות ס בשם קונטרסים אחרים, מוזכרים בחבורו ומק א במס ר ה וקורא אותם: נחמדים אשר עין ל 8 ראתה אלהיס זולתך והיה האור גנוז עד בא איש אלקיס הרב אשכנזי האריי דל, ה) מכתכ הדיש אלקבי ץ (עיין מס שבועות), ו) מנהגי החסיד ר מלכיאל, ז) הרימ מטראני שהיה בעצמו מקודם אצלו. ועוד בתיי עתיקים אשר נגלו לפניו, ואנשי עיר צפת תבביא מסרו לו להעתיקם מפגי השיבוהו, עיין באורך במכתבו. גם מביא בשם מדרש אבכיר במה שכתב,אעתיק קונטרס קטן מהכם אהד* והעתיק כל דבריו מתהלתם ועד סופם והוא ר אברהם עקרא (הרהיה מריש כ*בער במכתבו אלי, ובלקוטים ממדרש אבכיר צד 6).

32 ע ט ר ח ה ל ו י ם י 33 עליו ועשה עליו השנות, ע ז מחויבים שבאו אחריו לסלק תלונותיו באופן ששרשיו מרובין, ואפילו באות כל רוחות שבעולם ונושבות בהן אין מזיזין ממקומן, וכגון דא צריך אנכי להודיע ולבאר על בוריו להראית לכל כי רבינו משה מיימוני אמת ותורתו אמת (תורה שבכתב ח ב). נם בדבר השארת הנפש אחר מות האדם אם גוף קיים הוא מביא את שטת הרמב ם ננד הרמב ן שחולק עליו בנוף קיים לאחר התחיה (עיין שם). נם היה רבנו מדקדק גדול והיה זהיר באותיות יתרות וחסרוה, בנקודות וטעמיהם, והיה מקפיד על דפוס נאה כנראה שהיה אםתתי בטבעו, ובענין הדפוס הוא כותב שם בהקדמתו לסידורו שהיא כעין צוואה ע כ עלתה בהסכמה להיות נדפס נוף הסידור טוב ויפה, והיבורי שהוא פירוש הסידור סביב םביב לו, ינוף הסידור יהיה נדפס בדקדוק התיבות והאותיות והנקודות. 0 בשנת ש פ יום ד ד אדר מתה עליו אשתו הרבנית מרת חיי. אז לבשה אותו רוח טהורה ללכת אל ארצנו הקדושה, ואהבתו זאת נברה בו על כל חמוריו ויעזב את כל הכבוד בעיר פראג המפוארה, ויפרר מצאצאיו שעשועי לבבו מנפשות ביתי גבדיו ובני משפחתו, ער כי מתחלה היתה כוונתו להעלים את יציאתו מבנו הגאון ר' שעפטיל, כי נפשו קשורה בנפשו, עד שנתגלה לו מפי האומרים היים או מחר יוקח אדונך מעל ראשך, וכשקרבו הימים היה אומר לו בקול רם: אבי, איי, למה אתה עושה לי ככה להשליכני אחר נוך. וענה ואמר מה אעשה לך גזירה היא מלפניו (לשון נכדו ר' אברהם בהקדמתו לשער השמיט,). ובדבר עיקר נסיעתו לאה ק היו לו טעמים כמוסים שלא חפץ לגלותם אפילו לבני ביתו, אך בנו הגאון בם ווי העמודים בענין לקיחת מעות מדיינות מביא ודל: וביחוד כל בעל נפש ישמור נפשו בעגין לקיחת מעות פסק, כמבואר בגמרא פרק ב ב והזוהר וכו, ואף שרבים רוצים ליתן טעם ע ז אך הוא טעם של פגם ועלינו לשבח הניצולים מזח המעות כי הוא מאוס בעיני אלהים ואדם, כי זה גורם לזות שפתים ולדבר קלון על הדיינים. ודכירנא בי הייתי רך בשנים בעת שנסע א א ז ל ממני לארעא קדישא והיו לו טעמים נכונים על זה וזה אחד מהם בעבור שבילדותו לקח מעות פסק ובזקנתו חזר מזה" (עי שם פרק כ א). ולפגי צאתו מפראג בשנת שפ א אהרי שהיה שם אב ר שבע שנים קודם הפרח מחוץ לארץ ללכת ירושלמה (אבן מה שכתב בנו בהקדמה לשליה שהיה רב בפראנקפורט, פראנ, פוזנא וקראקא בזה אתר זה אינו מדויק, שהרי הוא בעצמו כתב שיצא מפראג לארץ ישראל בשנת שפ א אחרי שהיה שם אב ד שבע שנים משנת שע ד, ואיך היה אחרי זה בפוזנא ובקראקא? אך נראה האמת כהה ר קלמן ליעבן בגל עד חלק אשכנזי צד 31 נוטר 46, שהעתקתי פה,