דף דף – הכיתה המעופפת

תמליל

1 הכיתה המעופפת כתב: אריך קסטנר תרגום ישן: אלישבע קפלן בעריכת אוריאל אופק תרגום חדש: מיכאל דק 7002 אייר: ולטר טרייאר הוצאה: אחיאסף על הספר גיבורי הספר הם קבוצת נערים המתגוררים בפנימייה בעיר קירכברג מאה שנים, בגרמניה שלפני כמעט ולומדים בגימנסיה שבעיר. הסיפור מתאר את הווי החיים בפנימייה, את מערכות היחסים בין הנערים לבין מוריהם ובין הנערים לבין עצמם. תוך מהלך הסיפור, המתרחש ימים מעטים לפני חג המולד, מוארות ומודגשות פיסות חיים מחיי הגיבורים, הנארגות למסכת אחת. "הכיתה המעופפת" הוא שם המחזה אותו מכינים תלמידי הכיתה השישית )מקביל לכיתה י אצלנו( לכבוד חג המולד ומתאר מסעותיה של כיתה בכל העולם. למרות הריחוק בזמן ניתן להזדהות גם היום עם רבים מהנושאים המועלים בספר: חברות, יריבות,בעיות כלכליות, אומץ ופחד, יחסי הורים ילדים, יחסי מורים תלמידים ועוד. על המחבר )בקצרה( אריך קסטנר נולד בגרמניה, למד הוראה, לא עסק במקצוע זה כמעט כי העדיף לכתוב לילדים ולמבוגרים. בתקופת עליית הנאצים לשלטון בגרמניה קסטנר הוכרז כ"סופר אסור", ובשנת 9111 שרפו הנאצים את ספריו, אסרו על קריאתם בגרמניה וסילקוהו מאגודת 1

2 הסופרים הגרמנים בעוון "פעילות קומוניסטית רדיקלית". קסטנר החליט להישאר בגרמניה הנאצית אך ספריו התפרסמו בשוויץ, והם המשיכו להצליח בארצות רבות. בכתיבתו לילדים עסק אריך קסטנר בבעיות חברתיות תוך בניית סיפור עלילה מותח משולב בהומור ודמיון. בספריו הוא משתדל לראות את האדם שבילד, את מצוקותיו, לבטיו ומחשבותיו של הצעיר. הוא איננו חושב כי תקופת הילדות היא חגיגה גדולה ומתמשכת, ומדגיש זאת ברבים מספריו. בתחילת הספר "הכיתה המעופפת" הוא כותב: "איך יכול אדם מבוגר לשכוח את ימי ילדותו, עד שיום אחד הוא כבר לא זוכר כמה עצובים יכולים ילדים להיות לעיתים? )בהזדמנות הזו אני מבקש מכם מכל הלב: לעולם אל תשכחו את ילדותכם! אתם מבטיחים? בהן צדק?( " )עמ' ) 91 אכן, בכל ספריו של קסטנר מנסה הסופר להאיר ברגישות רבה את עולם המצוקות, הדאגות והשמחות של הילדים, יותר מכך הוא מנסה לומר אמירות חברתיות על השפלה ועל עיוותים חברתיים המתקיימים בחברה בכלל לא רק בעולמם של הילדים. הוא מדבר על שוויון, על הצורך בפתיחות אמיתית ובעזרה הדדית, על חברות ועל כאב הנובע מתוך רוע, אלימות ובעיקר טיפשות. חומר נוסף על אריך קסטנר תמצאו באתר דף דף הקניית ערכים האלימות ב"כיתה המעופפת" ברוב ספריו לילדים של אריך קסטנר ישנו מינון נמוך של מעשי אלימות המתרחש בתוך קבוצת הנערים ועדיין יכול לעמוד בנורמות האנטי- אלימות )הספרותיות( שהחברה שלנו מחפשת. ב"אורה הכפולה" סוטרת אחת הבנות לחברה מקניטה, ב"פצפונת ואנטון" קלברפין חוטף סטירה מאנטון לאחר שהקניט את פצפונת, גם ב"אמיל והבלשים" יש פה ושם מכות בין הילדים, אך האלימות הנחשפת ב"כיתה המעופפת" בעייתית הרבה יותר. מהפרק השני של הספר עד הפרק החמישי עיקר העלילה היא מלחמת כנופיות. תלמידי הפנימייה )הגימנסיה( מנהלים קרב נגד קבוצה מתלמידי בית הספר הריאלי. זהו סכסוך ישן בין שתי הקבוצות שהחל כתוצאה מכך שתלמידי הפנימייה גנבו דגל מתלמידי הריאלי, החזירו אותו מרוט וקרוע וסרבו להתנצל. בתגובה לכך חטפו תלמידי הריאלי תלמיד מהכיתה השישית עם מחברות ההכתבה, כלאו אותו במרתף, קשרו אותו, ושני שומרים במשך כמעט שלוש שעות סטרו לו כל עשר דקות: "רודי קרויצקם התנער. כל עצמותיו כאבו. לחייו היו כה נפוחות עד כי נראה היה שהוא מחזיק כופתאות בפיו. "אני יושב על הכסא הזה משעה אחת וחצי," אמר רודי והפך את הכסא בבעיטה, "עכשיו בערך ארבע. בכל עשר דקות שש סטירות." )עמוד 72( 2

3 תלמידי הפנימייה יוצאים לשחרר אותו, בעצת חבר מבוגר )'אסור לעשן'( שעדיין איננו יודע את פרטי הכליאה ומייעץ להם לשלוח נציג להלחם במקום שכל הקבוצה תלחם מעין דו קרב. אריך קסטנר איננו מעדן את קרב הכנופיות וגם את פרטי הכליאה של קרויצקם המסכן, )חוץ מהמכות גם שרפו היריבים את כל מחברות ההכתבה, שאותן היה צריך קרויצקם להביא לאביו, המורה ללשון(. האלימות הנחשפת בסיפור זה קשה בעיקר בגלל יחס המבוגרים, אנשי החינוך, אל מה שקרה. כל המבוגרים, הפוגשים את הנערים לאחר האירוע, אינם מתייחסים כמעט למעשה האלים אלא לסוגיה אם קיימו או לא קיימו התלמידים את נוהל היציאה מבית הספר. המחנך הדגול מאשר לתלמידים את היציאה הלא חוקית מבית הספר לאחר שהוא שומע כי היה עליהם לשחרר את חברם החטוף. גם אביו של הילד חטוף המורה ללשון גרמנית, מתבדח על כך שאביו היה צריך לשמור עליו יותר טוב. האלימות הקשה ( חטיפה, כליאה,מכות כל עשר דקות( איננה מהווה בכלל שאלה או בעיה לסופר ולדמויות בספרו. השאלה המרכזית שמוצגת בפרקים אלה היא, האם קיימו הילדים את מערכת הנהלים הנדרשת, או אם בכלל פעלו הנערים לפי איזה קוד כבוד או נימוס. בחברה אלימה כמו שלנו, חברה המנסה להלחם באותה אלימות שהצליחה לברוא במשך שנות קיומה, עולה השאלה כיצד להתייחס לאלימות שבספר זה, בצד כל מעשי הנדיבות המוצגים תוך כדי ואחרי האירוע המתואר. התייחסות לאלימות ב"כתה המעופפת" אין להתעלם מן הסיפור האלים המצוי בספר ויש להתייחס אליו לפני כל התייחסות חברתית שהספר הזה מציע, כמו: חברות, נאמנות, הבנה,שאלות על אומץ ופחד, כוחה של החבורה. דיון מקדים לפני קריאת הספר ניתן לערוך דיון מקדים בשאלת האלימות. ניתן להיעזר בדוגמה מתוך העיתונות: כותרת ופתיח לכתבה, אחת מרבות שהתפרסמה באינטרנט: )כתבה מאת מירב לוי שהתפרסמה בחדשות )MSN מגיפה: אלימות בחצר בית הספר סקר: אחד מכל 5 תלמידים חווה גילויי אלימות קשה בביה"ס. 2%..4 מגדירים את ביה"ס כמקום מסוכן. יותר ממחצית הנשאלים הודו כי נקטו אלימות כלפי אחד התלמידים במהלך החודש האחרון. 3

4 מכיוון שבספר זה חוזרת כל הזמן סוגיית הכבוד וקיום חוקי- כבוד ונוהל חברתיים, יש מקום להתייחס לשאלת הכבוד החברתי והאישי, ולדון בסוגיית הכבוד החברתי כמפתח לקיום בלתי אלים. שאלון קצר )מטרת השאלון הקצר הזה המכיל פעולות אלימות יותר ופחות היא ניסיון לדרג מעשי אלימות ולבדוק מהם הקווים האדומים של כל אחד ואחד ) 9.איזו פעולה מתוך הפעילויות שלפניכם מתארת פעילות אלימה: רכיבה על סוס, השמעת מוסיקה רועשת, סטירות, כליאה, אמירת דבר שקר, התחצפות, דיבור קולני בטלפון בציבור,השלכת פסולת אישית לרשות הרבים, השמצה. 7.מתוך הרשימה הזאת האם ישנן פעולות, לדעתכם, שהן אלימות יותר או פחות, הסבירו. דונו ביניכם בבחירות שלכם ונמקו אותן. חוק, נורמה, מצפון )הבהרת מושגים והקשר שלהם לאלימות- על פי "כבוד ועוד" מאת רחל עזוז ועדי מרקוזה הס הוצאת מודן( )אפשר להציג טקסט זה כתוב, או בע"פ( חוק, נורמה מצפון הם שלשה מושגים העשויים לעזור להבין כיצד קהילת אנשים "מייצרת" את ערכי הכבוד החברתי שלה. החוק הנורמה והמצפון הם שלושה מחסומים שעוצרים את האדם המתכוון לפגוע בזולתו. חוק אוסף של כללים הקובעים מה מותר ומה אסור במדינה. חוקים נקבעים על ידי בית המחוקקים ומחייבים את כל תושבי המדינה ללא יוצא מן הכלל. נורמה בכל חברה מתקיימים, נוסף על חוקי המדינה, גם כללי התנהגות קבועים ומקובלים, שאינם חוקים כתובים, אך כל חברה או קבוצה מכירה בחשיבות שלהם, כללים אלה מכונים "נורמות". כל חבר חדש המצטרף לקבוצה חייב ללמוד את כללי ההתנהגות של הקבוצה, כלומר את הנורמות המקובלות בה ולהתנהג על פיהם, אם ברצונו להשתייך אליה. מצפון- הוא המצפן האישי, הפרטי, של כל אחד ואחד בדרך התנהגותו. המצפון משוחרר מחוקים כתובים ומנורמות חברתיות, אך ללא ספק הוא מושפע מן החברה שבתוכה צומח היחיד. פעילות לתלמידים שלב א :עבודה עצמית כתבו, כל אחד באופן אישי, רשימה של נורמות המתקיימות בכיתתכם. שלב ב : קבוצת דיון 4

5 התחלקו לקבוצות של חמישה חברים לפחות. השוו את הכתוב. מחקו כפילויות. נסחו חמש נורמות כיתתיות המקובלות עליכם. כתבו אותן על דף בריסטול. אספו מכל הקבוצות בכיתה את גיליונות הבריסטול הכתובים והציגו אותם לדיון במליאה. שלב ג : דיון במליאה 9. האם אפשר לראות באופן ברור נורמה חברתית מסוימת אשר חוזרת בכל קבוצת דיון? 7. האם על פי הנורמות המוצגות כאן ניתן לומר משהו על האופי החברתי של הכיתה? )למשל: כיתה פתוחה לרעיונות חדשים, כיתה שמרנית, כיתה חברותית...( 1. איך, לדעתכם, שומרות הנורמות הכיתתיות עליכם כקבוצה? פעילות בנושא זה לאחר הקריאה 9. מצאו לפחות חמש נורמות חברתיות המתקיימות בספר "הכיתה המעופפת". 7. על פי הנורמות שמצאתם האם אפשר לראות בחברה של תלמידי הספר "הכיתה המעופפת" חברה אלימה? 1. מצאו לפחות שלוש פעולות הקשורות להתנהגות הקשורה במצפון בספר "הכיתה המעופפת". מצפון ונורמה טבלה 9. בחרו חמש דמויות מתוך "הכיתה המעופפת". מלאו את הנתונים המתאימים בטבלה הבאה: דמות מתוך הכתה המעופפת דוגמאות להתנהגות הקשורה במצפון דוגמאות להתנהגות הקשורה בנורמה 7. על אילו מן הדמויות שבחרתם ניתן לומר כי המצפון מפעיל אותן ועל אילו דמויות אפשר לומר כי הנורמה מפעילה אותן? 1. הסבירו את הפתגמים הבאים כמפתח והנחיה להתנהגות חברתית המקיימת את כללי הכבוד החברתי. ואהבת לרעך כמוך; מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך הביאו פתגמים נוספים. 1. דונו ביניכם על הקשר בין מצפון ונורמה חברתית. 5

6 בית הספר בספרים לילדים מומלץ לקרוא את מאמרו של ג. ברגסון "בית הספר בראי ספרותנו לילדים" בתוך מחקרים בספרות ילדים בעריכת מ. ברוך ומ. פרוכטמן הוצאת אוצר המורה 9181 )עמ' ( המאמר סוקר ספרים שבהם מדובר על בתי ספר, מורים ומנהלים. המורה יכולה להביא לכיתה אירועים ודמויות מהספרים השונים לדיון, להשוואה ולעידוד קריאה נוספת. הספרות כתחום דעת דמות המספר בסיפור בביקורת הספרות מפרידים בין דמות המספר שהיא דמות דמיונית לבין המחבר המציאותי. שתי דמויות אלה אינן בהכרח זהות. המספר יכול לספר את הסיפור בגוף ראשון או בגוף שלישי.הוא יכול לדעת את כל מה שהיה ויהיה ואת הסיבות לכל מה שקרה, והוא יכול להיות רק עד, שכביכול מתוודע למה שקורה יחד עם קורא הספר. )לזיהוי המונחים ולהגדרתם אפשר להיעזר במונחון לספרות/ריבלין, ובאתרים המרכזים מונחים אלה באינטרנט, לדוגמה, ) הספר "הכיתה המעופפת" בנוי כסיפור מסגרת, העוסק במחבר שמחפש מקום מתאים לכתיבת סיפורו, והסיפור עצמו המספר על ילדים בפנימייה בגרמניה שלפני כמעט מאה שנים. סיפור המסגרת והסיפור הפנימי מיהו המספר בספר "הכיתה המעופפת?" בסיפור המסגרת המספר מציג את עצמו כמחבר הספר ומתאר את תהליך היצירה. המספר משתמש בשמו קסטנר- מספר על נסיעתו לבוואריה עלית כדי לכתוב סיפור על חג המולד בסביבה שיש בה שלג גם בקיץ. ---"כל שאני צריך לעשות הוא להתמתח על ספסל העץ שלי, להביט בפסגת ההר שבין מצוקיו האדירים מבהיק השלג הנצחי וכבר אני יכול להמשיך לכתוב..." המורה תדון בכיתה בדמות המספר כפי שהיא מצטיירת מתוך סיפור המסגרת. יחסי הזמן בין שני הסיפורים האם יש הבדלים ערכיים בין שני הסיפורים תהליך היצירה כפי שהוא מוצג בסיפור המסגרת המורה תדון בכיתה מה עזר למספר בכתיבת סיפורו כפי שהוא מתאר לקוראים; הרהורים פילוסופיים על הילדות ועל החיים בכלל השזורים בסיפור המסגרת; 6

7 המורה תדון במסרים שמעביר המספר לקוראיו, ובהסברים שהוא מוצא לנכון להסביר להם. לדוגמה: "רק כאשר לאמיצים תהיה תבונה ולנבונים יהיה אומץ, רק אז יהיה אפשר להבחין בהתקדמות של האנושות, דבר שבטעות חשבו שכבר קרה." קישורים בין סיפור המסגרת לסיפור הפנים : בסיפור המסגרת יוצר המספר את הקישורים לסיפור הפנימי, הן על ידי תיאור חייו של ג'וני והבעת עמדתו לגביו, והן לגבי נושא הספר בכלל: "ומחר אני מתחיל סופית לכתוב את סיפור חג המולד ובו יסופר על אמיצים ועל מוגי לב, על חכמים ועל טפשים. בפנימיה הרי יש כל מיני ילדים..." הקישורים לדמויות ולעלילה נסגרים עם סיום הספר, שם מסתברים גם קשריו של המספר עם דמויות המבוגרים שבפנימיה. מתוך סוף דבר: קסטנר פוגש את ג'וני ברחובות ברלין ואומר לו: "העניין הוא שאני כתבתי עליכם ספר למען הדיוק על הקורות אתכם בחג ה מולד לפני שנתיים... --וכשאתה בקירכברג תדרוש בשלומם של יוסטוס ושל 'אסור לעשן' -גם אותו אתה מכיר?..וממי עלי למסור להם דרישת שלום? -מהחבר הברלינאי שלהם- אמרתי- הם כבר יבינו..." הסיפור הפנימי הסיפור כתוב בדרך כלל בגוף שלישי. האם הוא כתוב מנקודת מבט של מספר כל יודע או מספר שהוא עד למתרחש? המורה תציג בפני התלמידים את ההבחנות בין דרכי הכתיבה השונות. יובאו טקסטים מתוך הספר והתלמידים ידונו בדמות המספר העולה מתוכם, לדוגמה: 9.מתוך דברי אחת הדמויות: "אני מודיע לכם בסודי סודות שאני פחדן במיוחד, אלא שאני אדם נבון ולא נותן שירגישו בכך...החכמה היא לא לתת לאחרים להבחין במגרעות האלה")עמ' ) "הגיע זמן העלאת הצגה "הכיתה המעופפת". אספר לכם כבר עכשיו שההצגה הייתה הצלחה גדולה")עמ' 992( המורה תדון עם תלמידים על ערכים העולים מתוך הספר: אומץ ופחד, נאמנות וחברות, יושר והעמדת פנים, ועוד. 7

8 מקומו של המתרגם בתהליך הכתיבה והקריאה מתוך ההקדמה של המתרגם מיכאל דק: "אגרת לקורא: באיגרת שלי )שזו פשוט מילה יותר חגיגית למכתב( אני מבקש להבהיר כמה מן המושגים הנוגעים לחיים וללימודים בפנימייה הזו. מושגים שאולי זרים למרבית הקוראים בעברית, במיוחד לאלה שלא חיו לפני מאה שנה בפנימייה בגרמניה. אני מניח שזה כולל את מרביתכם. ההבדלים ניכרים בצורת הדיבור, במנהגי היום יום, במשחקים ואפילו בתפקידים המוטלים על התלמידים. הבדלים בין המושגים בעבר ובהווה. מה תפקידו של מתרגם? מדוע היה צורך לחזור ולתרגם שוב את הספר? ההומור בתרגום ובמקור. האיורים בספר מיהו המאייר, האם אתם מכירים ספרים נוספים שהוא אייר? כיצד משקפים האיורים בספר את ההבדלים בין תקופתנו לתקופה בה נכתב הספר? )התבוננו, למשל, בבגדים שהדמויות לובשות, באביזרים שבאיור( מהו ההווי המשתקף דרך איורים אלה? הכינו: ד"ר רחל עזוז ד"ר איה מרבך מחברות סדרות ספרי הלימוד "לשון ועוד", "עברית ועוד", "לקרוא ועוד", בהוצאת רכס. 8

9 9