בס"ד מדינת ישראל עשורים ראשונים כרטיס ביקור כותב ועורך: אוהד מנדלבוים-שקד

תמליל

1 בס"ד מדינת ישראל עשורים ראשונים כרטיס ביקור כותב ועורך: אוהד מנדלבוים-שקד

2 "התגלות ה' בעולמו בשני תחומים היא: הטבע וההיסטוריה. לא ראי זה כראי זה, והצד השווה שבהם שהארת פנים והסתר פנים משמשים בהם בעירבוביא" הרב יואל שוורץ, "השואה" 2

3 הקמת מדינת ישראל מלחמת העצמאות שלב א הכרזת העצמאות הקמת צה"ל ופירוק המחתרות מלחמת העצמאות שלב ב תוצאות מלחמת העצמאות השלכות תוצאות המלחמה על יהודי ארצות האסלאם

4 כינון השלטון בישראל הריבונית החברה הישראלית יחסי ישראל והעולם הערבי מלחמת העצמאות שלב א נובמבר ע ד מאי נהוג לחלק תקופה זו לשני חלקים : א. שלב ההתגוננות )"משבר 4 החודשים"( התקפות ערביות על ישובים יהודיים, על דרכי תחבורה, על שכונות יהודיות בערים מעורבות, ועל כלי רכב. עיקר המאמץ בשלב זה היה "להחזיק מעמד". ב. שלב ההתאוששות וההתקפה מעבר מהגנה להתקפת על ידי ביצוע "תוכנית ד'", השתלטות על שטחים שפינו הבריטים, היערכות לקראת מתקפה של מדינות ערב. 4

5 קשיים צבאיים של הישוב בכל התקופה: 5 1. מלחמה בערים מעורבות..2 ניתוק דרכי תחבורה. 3. הגנה על ישובים ודרכים הישובים הישראלים היו מרוחקים אחד מהשני דבר שהקשה על יצירת קשר עמם וכן התפיסה שמגינים על כל ישוב, בכל מחיר גרם לקושי להביא אספקה לכל מקום. 4. לחימה של התגוננות מונעת ריכוז כוחות גדולים במקומות חשובים וכן היוזמה הייתה כל הזמן אצל הערבים שקבעו את זמן, היקף וסגנון הלחימה. 5. מחסור בנשק ובכוחות.

6 קשיים מדיניים של הישוב בכל התקופה: 6 1. ערעור הערבים ומדינות אחרות על החלטת האו"ם ודרישתם לכנס את האו"ם ולבטל את החלטתה בטענה שהיהודים לא יחזיקו מעמד בא"י. 2. ארה"ב רצתה לדחות את ביצוע הקמת המדינה בגלל המצב הצבאי הקשה בארץ. 3. הבריטים בארץ רצו להכשיל את החלטת האו"ם כדי שיוכלו להמשיך לשלוט בארץ ולכן עזרו לערבים במסירת נשק ותחנות משטרה אליהם. 4. היה סגר על המזרח התיכון בכל הנוגע למשלוחי נשק, היה איסור למכור נשק הן לערבים והן ליהודים. בין המדינות שהשתתפו בסגר היו בריטניה וארה"ב. בריה"מ מכרה לנו נשק דרך צ'כיה.

7 המצור על ירושלים 7 במלחמה על ירושלים היו לישוב היהודי שני יעדים : א. הבטחת הדרך לירושלים. ב. שלום ובטחון ליהודים בעיר. הקשיים בהגנה על העיר : קשיי שטח- אזור י-"ם מבודד ובתוך הרים והדרך אליה הייתה מפותלת. שליטה ערבית על הדרכים לעיר- הכביש לעיר עבר דרך הרים ובהם כפרים ערבים עוינים. ניתוק בין שכונות העיר- השכונות היהודיות היו פרוסות ומבודדות וביניהן היו שכונות ערביות עוינות.

8 כוח מגן יהודי דל- כוחות ההגנה בעיר מנו כ איש, 100 מהאצ"ל וכמה עשרות מהלח"י. עם התהדקות המצור על העיר היה קשה להחיש תגבורת של אנשים וציוד. הרובע היהודי- היה כמו ב"מצור בתוך מצור". הרובע נותק מהעיר החדשה ולכן יכול להסתמך רק על הכוחות והאספקה שבתוך הרובע. היו ברובע בסה"כ כ איש מתוכם כ- 150 לוחמים בתוך ים של ערבים שאיימו לכבוש אותם. קושי כלכלי : מלאי המזון הלך והתדלדל והייתה גם בעיה של מים. צינור המים לירושלים ותחנות השאיבה שבו עברו באזורים שהיו בשליטה ערבית, אף שגם הערבים נהנו מאותו צינור אי אפשר היה לסמוך על אספקה סדירה של מים. 8

9 היה גם מחסור בדלק ואספקה לחימום הבתים ולשימוש התחבורה הציבורית שהופסקה לגמרי. יותר מאוחר גם הדלק לבישול נגמר והנשים בישלו על מדורות. ההתגברות על הקשיים: כלכלית : הונהג בעיר משטר של קיצוב במזון. היו מחלקים מזון לפי חישוב קלורי לאדם. כמו כן הונהג משטר של קיצוב במים והתבצע ניקוי של בורות המים בעיר ומילואן. 9

10 פעילות צבאית : התבצעו שיירות רבות לעיר בניסיון לספק מזון וציוד לחימה. )השיר באב אל ואד- שער הגיא(. גם בתוך העיר עצמה הנהיגו שיירות כדי לקשר בין השכונות היהודיות לדוגמא שיירת הדסה שנשלחה להר הצופים ובתוכה רופאים, אחיות, מלמדים, אספקה רפואית, מזון וכו'. השיירה הותקפה ונהרגו בה 77 איש. בשלב ב' של המלחמה )היוזמה וההתקפה( נערכו מבצעים רבים לפריצת הדרך לירושלים כגון: מבצע הראל, מכבי, יבוסי, קלשון ועוד. )פירוט בהמשך(. 10

11 אסון השיירות במהלך השלב הראשון של המלחמה מצב היישוב בארץ ישראל היה לא טוב מבחינה צבאית. מכוניות תופת בירושלים ובחיפה הביאו למצב של ייאוש, הרס, חורבן ואבדן חיי אדם. שיירות עלו לירושלים שהייתה נצורה ע"י הערבים באזור הקסטל ולטרון. הניסיונות ל הפריצה לעיר היו קשים מאוד ורוב השיירות לא הצליחו לפרוץ את הדרך אל העיר, כיוון שהירדנים שלטו בהרים בצדי הדרכים. מצבו של גוש עציון היה הקשה ביותר. בינואר 1948 נשלחה אליו שיירה עם 38 חברי ההגנה. 35 מהם המשיכו לכיוון הגוש לאחר ששלושה התפנו. הם התגלו ע"י הערבים ונפתחה אליהם אש. 11

12 חברי השיירה נלחמו בקרב קשה וממושך עד שנגמרה התחמושת שלהם והם נהרגו עד האחרון. שיירות רבות נוספות הותקפו ע"י הערבים וגם ניסיונות לבצע "מיגון" לרכבים בשיירות לא הצליח. 12

13 תכנית ד' תוכנית זו הייתה תוכנית של התקפה ולא הגנה, לא עוד הגנה בלבד על מקומות אלא מעבר לנטילת יוזמה ולהתקפה. לכן תוכנית זו היא שינוי גדול במדיניות הצבאית של הישוב בארץ. תוכנית זו גררה איתה שינוי במערך הצבאי בכך שהשתמשו בכוח צבאי גדול ולא בכוחות קטנים. 13

14 המטרות: היה תפיסת נקודות חשובות לאורך דרכים כדי למנוע גישת ערבים אליהם וכך לתת לישובים הגנה קבועה. כיבוש השטח של המדינה היהודית לפי החלטת האו"ם. כיבוש ערים מעורבות. נטילת היוזמה מהערבים ורצון להוכיח לארה"ב שאנו מסוגלים להקים מדינה, ואין צורך לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה, כפי שארה"ב בקשה. 14

15 מבצע נחשון מטרת המבצע : לפרוץ דרך לירושלים ולכבוש מספר ישובים ערביים בדרך כדי לאפשר מעבר שיירות. כ 1500 לוחמים רוכזו ופתחו במתקפה משולבת בעיקר על הקסטל שהיה המפתח להצלחת המבצע. במבצע נהרג מפקד הכנופיות הערביות, עב אל קאדר אל חוסייני. נכבש הקסטל והדרך לירושלים נפתחה אך לזמן קצר, אך שלוש שיירות הגיעו עם אספקה לירושלים. בכל שיירה היו למעלה מ- 200 משאיות לאחר מבצע נחשון היו עוד מבצעים לכיבוש הדרך לירושלים- הראל ומכבי. 15

16 נפילת גוש עציון בעקבות החלטת האו"ם אזור גוש עציון הוצא מתחומי השטח המיועד למדינה יהודית ולכן הגוש היה במצור מאז שהחלה הלחימה. בגוש עציון היו ארבעה קיבוצים מהם שלושה דתיים. היה קושי גדול בהעברת אספקה לגוש ונגרמו עקב כך אבידות רבות כגון בשיירת נבי דניאל. הגוש לא פונה כי הוא חסם לערבים את הדרך לירושלים. 16

17 בג' באייר תש"ח, יום אחד לפני ההכרזה על קום המדינה, התחולל הקרב המכריע על הגוש. הלגיון הירדני פתח במתקפה גדולה ועד הערב כפר עציון נותק משאר היישובים ונכנעה. למרות הכניעה הלגיון ערך טבח באנשי כפר עציון. בה' באייר שאר היישובים בגוש נכנעו. נשים וילדים פונו ע"י הצלב האדום והשאר הלכו בשבי הירדני. 17

18 כינון השלטון בישראל הריבונית החברה הישראלית יחסי ישראל והעולם הערבי הכרזת העצמאות ההתלבטות בהכרזת המדינה ב-ה' השיקולים בעד: באייר תש"ח זוהי הזדמנות שלא תחזור על עצמה. כרגע רוסיה תומכת בהקמת מדינה. מי יודע מה תהיה עמדתה בעתיד אם נידחה את ההכרזה. 2.זו הזדמנות לפעול בצורה עצמאית מבחינת העלייה, ההתיישבות והביטחון. יש יתרונות למדינה ריבונית. אם נכריז על הקמת המדינה אז יעלו הרבה יהודים,ונקבל תרומות מיהודי הגולה. 3. זהו זמן ליצור עובדות בשטח בהתאם להחלטת האו"ם ועם הגיבוי שלו, וכרגע הצבאות הערביים לא מוכנים כראוי למלחמה.

19 השיקולים נגד: ההכרזה תגרום לפלישת כוחות של ארצות ערב למדינה דבר שיכול לגרום לאסון יש סכנה קיומית למדינה. ההכרזה היא בניגוד לעמדת ארה"ב הידידותית וייתכן שנפסיד את הידידות הזו שחשובה למדינה. כדאי לקבל את הצעת האמריקנים ולדחות את ההכרזה בשלושה חודשים וכך לשמור על סיכוי להקמת מדינה, אחרת, עלולים להפסיד הכול. 19

20 לאחר דיון ארוך ב"מנהלת העם" נערכה הצבעה, בה הוחלט לקיים את ההכרזה. וכך ביום שישי אחה"צ בה' אייר תש"ח 14/5/1948 בבית דיזינגוף שברחוב רוטשילד בת"א, התכנסו חברי מועצת העם ומוזמנים שונים לטקס ההכרזה. דוד בן-גוריון קרא את מגילת העצמאות ובסוף הכריז על הקמת המדינה. הרב פישמן הכהן מימון בירך "שהחיינו". עד הקמת הכנסת שהייתה רק בטו' התקיימה ממשלה זמנית. בשבט התש"ט )1949( 20

21 כינון השלטון בישראל הריבונית החברה הישראלית יחסי ישראל והעולם הערבי הקמת צה"ל ופירוק המחתרות ב- 26 לחודש מאי, חתם בן גוריון על הפקודה להקמת צבא ההגנה לישראל. צה"ל הוקם תוך כדי מלחמת העצמאות, על ידי מיזוג בין שלושת המחתרות לצבא אחד. בפקודת הממשלה היה אסור לקיים כל כוח צבאי אחר חוץ מצה"ל, תהיה חובת גיוס, וכל חייל יהיה חייב להישבע אמונים למדינה. עם מחתרות האצ"ל והלח"י נעשו הסדרים והסכמים על פירוקן והצטרפותן לצה"ל חוץ מאשר בירושלים כי ירושלים לא תיכלל בתחום המדינה וכך כל מחתרת הייתה יכולה לפעול שם בצורה עצמאית. 21

22 לאחר מכן פירק בן-גוריון גם את הפלמ"ח. צה"ל קיבל את הנשק של כל המחתרות, הוא התחזק והפך להיות צבא העם. משמעות השם צה"ל, היא שהצבא הוא המשך של ארגון "ההגנה", וכן שזה צבא שמטרתו הגנה ולא התקפה. בעקבות הצעד של הקמת צה"ל יכלו לרכז את כל ענייני הביטחון וניהול המלחמה בידי רשות ממשלתית אחת ולא שכל מחתרת תפעל לבד, דבר שיפגע במאמצי המלחמה. 22

23 כינון השלטון בישראל הריבונית החברה הישראלית יחסי ישראל והעולם הערבי מלחמת העצמאות שלב ב מ א י ע ד פברו א ר 23

24 תקופת הבלימה עם הכרזת המדינה מדינות ערב מצרים, ירדן, סוריה, לבנון ועירק. בנוסף אליהם פעלה גם קבוצה של מתנדבים מטעם הליגה הערבית שנקראה "צבא ההצלה" בראשה עמד פאוזי אל קאוקג'י. "תקופת הבלימה" נקראת כך מפלישת צבאות ערב למדינת ישראל החדשה ב- 15 במאי 1948 ועד להפוגה הראשונה בקרבות ב- 11 ביוני. 24

25 כיווני הפלישה 25 בדרום מצרים פולשת מכיוון כביש החוף לכיוון תל אביב. בצד השני היא פולשת מניצנה דרך חברון במטרה להגיע לירושלים עוד לפני הירדנים. במזרח הלגיון הירדני פרץ לכיוון ירושלים. מטרתם הייתה לנתק את ירושלים מהמרכז גם מכיוון לטרון וגם מכיוון השומרון. בסיום הקרבות המצב היה שהדרך לירושלים נותקה, מפעלי ים המלח נכבשו והר הצופים נותק ממרכז העיר.

26 המערכה על ירושלים ב- 13 במאי מנה הרובע היהודי רק 1700 איש ועליהם הגנו 150 איש בלבד מתוכם 42 אנשי אצ"ל ולח"י הלוחמים אחזו מעט נשק. הלוחמים השתלטו על עמדות שפינו הבריטים ובעיקר "עמדת הצלב" על גג הכנסייה היוונית, אך היא פונתה מטעמים פוליטיים והערבים תפסו אותה וצלפו אל הרובע היהודי. ב- 16 במאי )יום אחרי הקמת המדינה( החלה ההתקפה של הערבים הבלתי סדירים על הרובע ובתוך יממה כבשו שליש ממנו. 26

27 כוחות ההגנה ערכו ניסיון אחרון לפרוץ את המצור על הרובע דרך יפו. ההתקפה נכשלה. ביום שלישי ה- 18 במאי הגיעו הכוחות של הלגיון הירדני. הלגיון הערבי החל להפציץ את הרובע היהודי כשהם מתקדמים לכיבוש כל הרובע. תושבי הרובע התרכזו בתנאים קשים מאוד באזור בתי הכנסת הספרדיים שהיה מוגן יחסית. ב- 28 במאי לא יכול היה הרובע להחזיק עוד מעמד ונפל לידי הירדנים. 27

28 הצבא העירקי כבש את השומרון הצפוני ובית שאן. הצבא הסורי פלש לעמק הירדן וכבש את צמח, אך מלחמת היהודים בדגניה א ו-ב גרמה לסורים לעזוב את המקום. צבא לבנון וצבא ההצלה של קאקוקג'י השתלטו על נצרת ועל חלקים באזור הגליל הצפוני. לסיכומו של שלב הבלימה הנגב נותק מהמרכז, עיקר שלטה באזור השומרון ואיימה על מרכז הארץ, ירושלים נותקה והרובע נכבש, לבנון שלטה על הגליל. 28

29 הפריצה לירושלים רגע לפני שההפוגה הראשונה נכנסה לתוקף ירושלים ניצלה. מספר חברי פלמ"ח מחטיבת הראל הגיעו לירושלים בנסיעה בג'יפ דרך הרי ירושלים כשהם עוקפים את לטרון ועולים על הכביש הראשי. כך נתגלתה במקרה דרך עוקפת לירושלים והיא הוכשרה וכביש נסלל. הדרך שנקראת "דרך בורמה" הייתה אלטרנטיבה לשליטה הירדנית על לטרון והקסטל. 29

30 בלימת הצבאות הערביים טרם ההפוגה הראשונה עד ל- 9 ביוני 1948 ההגנה וצה"ל ערכו 6 התקפות חטיבתיות. הן נכשלו מבחינה צבאית אבל הנחיתו מכות פסיכולוגיות קשות על הפיקוד הבכיר של צבאות ערב 30

31 פרשת אלטנלנה אחת הפרשות המסעירות בחיי המדינה הצעירה הייתה פרשת אלטלנה. היא למעשה חשפה את המחלוקות הקשות בין ההגנה לאצ"ל, בין הרוויזיוניסטים לסוציאליסטיים ובין הימין לשמאל. יש אומרים שהיא מלווה עד היום את המחלוקות הללו. האנייה אלטלנה )שמו הספרותי של ז'בוטינסקי( הגיעה לחופי הארץ עם 850 עולים, 5000 רובים ומאות מקלעים, מאות טונות חומר נפץ וכדורים. הגעת האנייה הייתה בניגוד להסכם ההפוגה הראשון וגם בניגוד להסכם בין האצ"ל לממשלה הזמנית שנחתם ב- 1 ביוני בו נקבע שהאצ"ל יתגייסו לצה"ל ונשקם יימסר לפיקוד העליון. 31

32 ב- 26 ביוני, כאשר הגיעה האנייה לחופי ישראל, ביקש בגין, שהיה מפקד האצ"ל, כי 20 אחוז מהנשק ימסרו לכוחות של האצ"ל בירושלים )ירושלים לא הייתה חלק מהמדינה העברית והיה לה מעמד נפרד של משטר בינלאומי ולכן לא נאסרה בו פעילות מחתרתית(. בעקבות הסכמת ישראל גלילי, שייצג את בן גוריון, בגין דרש 80% מהנשק. בן גוריון, שהיה ראש הממשלה הזמנית, סירב לכך. בן גוריון הציב לאנשי האצ"ל אולטימטום למסירת הנשק לצה"ל. בגין סירב ובן גוריון הורה לפתוח באש על האנייה. אחד הפגזים פגע והדליק את מחסני הנשק. אלטלנה עלתה באשר ו- 16 מאנשי האניה ו- 3 חיילי צה"ל נהרגו. 32

33 חלק מההרוגים נורו כאשר קפצו למים מהאנייה הבוערת ללא נשק בידיהם. בגין הורה לא להחזיק אש כדי להימנע ממלחמת אחים. בן גוריון ראה באלטלנה גורם מפלג ומסוכן. הוא ראה בהבאת אנייה כזו לארץ היא ניסיון להתמרד נגד צה"ל ואחדות העם. הפרשה הביאה לחיסולו של האצ"ל ורובי עולי אלטלנה כויסו לצה"ל, הגדודים המיוחדים של האצ"ל פורקו וחבריו התגייסו לצה"ל כיחידים. 33

34 34

35 מבצע יואב בעיצומה של ההפוגה השנייה דובר על הצורך להשתלט על הנגב בטרם יחל משא ומתן לשביתת-נשק. לשם כך צריך היה לקבל החלטה מדינית שתאשר לפתוח במבצע צבאי בנגב. בן-גוריון הצליח לשכנע את שרי הממשלה בחשיבותה של החלטה כזו, אך משה שרת, שר החוץ, שהיה אז באו"ם, תבע שהמבצע יוצג כתגובה על התגרות מצרית. ב- 15 באוקטובר 1948 הודיעה ישראל למטה האו"ם, כי שיירה יצאה לנגב, דבר שעליו הוסכם בתנאי ההפוגה השנייה. ההנחה הייתה שהמצרים יפתחו באש על השיירה, אך דבר לא קרה. 35

36 36 אנשי השיירה נאלצו לגרות את המצרים לפתוח באש באמצעות הבערת טנק של דלק שגרם לפיצוצים מחרישי אוזניים. בעקבות אירוע זה המצרים פתחו באש. כך החל מבצע "יואב". באוקטובר 1948 הוחל במבצע "עשר המכות", אשר שמו הוסב על-ידי מפקד המבצע, יגאל אלון, למבצע "יואב". יואב דובנו, שעל שמו נקרא המבצע, היה אחד מלוחמי הפלמ"ח אשר נפלו בהגנה על נ ג ב ה. מטרת המבצע היתה ליצור קשר בין אזורי השפלה, שהיו בשליטת המדינה היהודית, לבין אזור הנגב, באמצעות השתלטות על רצף של מאחזים שהקימו המצרים. באופן זה לפרוץ את המצור המצרי על הנגב.

37 במהלך מבצע "יואב" כותרה חטיבה מצרית באזור פ אל ו ג'ה. עם החיילים המצרים שכותרו היה גם ג'מאל עבד אל-נאצר, לימים נשיא מצרים. בעקבות מבצע יואב נכבשה גם באר שבע במסגרת "מבצע משה". בעוד חטיבת 'גבעתי' תוקפת ומבקיעה במסירות את החיץ המבוצר המצרי, החליט יגאל אלון, באישור הפיקוד העליון, להפנות את המאמץ האופרטיבי המסיים של מבצע 'יואב' מכיבוש עזה אל כיבוש באר-שבע. המשימה הוטלה על חטיבת הנגב, שאכן כבשה את באר-שבע, בסיוע כוחות מחטיבה 8, ב- 21 באוקטובר ]1948[, יממה תמימה לפני שהפסקת-האש המחודשת נכנסה לתוקפה, ב- 22 באוקטובר. 37

38 בליל באוקטובר ביקר בן-גוריון במטה חזית הדרום בגדרה וסירב להתיר ליגאל אלון לכבוש את עזה: "]את[ עזה, בין-כך ובין-כך,... לא ישאירו בשום אופן בידינו. אולם כיבוש באר-שבע יש לו ערך רב התנ"ך נתן לה פרסום עולמי. והפסקת-אש היום אם המצרים לא יסרבו מבטיחה כיבוש זה... הדיון באו"ם לאור כיבושנו בבאר-שבע מוכרח להיות אחר". 38

39 כינון השלטון בישראל הריבונית החברה הישראלית יחסי ישראל והעולם הערבי הגורמים לניצחון הגורמים לכישלון של צבאות ערב: מלחמה כפויה חיילי מדינות ערב לא לחמו לחירותם או לקיומם, אלא אולצו להילחם למען מטרה של עם ערבי אחר, מה שגרם לחוסר מוטיבציה. היעד פיקוד עליון כל אחת מהמדינות הערביות פעלה לבדה ולא היה שיתוף פעולה ביניהם כיוון שהיה להן אינטרסים שונים. פוטנציאל כוח האדם היה חוסר בחיילים. צבאות ערב גייסו מעטים יחסית ולכן 39

40 הגורמים לניצחון של צה"ל: מנהיגות ומוסדות מסודרים צה"ל היה כפוף למוסדות מסודרים ומנהיגות אחת עוד מימי היישוב. הייתה תשתית ארגונית ושלטונית מסודרת. פוטנציאל כוח האדם שברשותה כדי להילחם. ישראל ניצלה לחלוטין את כוח האדם מוטיבציה לישראל היה מוטיבציה גדולה להילחם, על "הדבר האמיתי" קיומה של המדינה. כי נלחמו 40

41 כינון השלטון בישראל הריבונית החברה הישראלית יחסי ישראל והעולם הערבי תוצאות מלחמת העצמאות בפברואר 1949 נחתמו הסכמי הפסקת האש. הפסקת האש כוללת את סימון הגבולות בין המדינות השונות לישראל, כשחלקן דומות לגבולות המנדט הבריטי. 41

42 כינון השלטון בישראל הריבונית החברה הישראלית יחסי ישראל והעולם הערבי תכנית החלוקה של האו"ם 1947 גבולות הפסקת האש, פברואר- אפריל 1949 )הקו הירוק( 42

43 43

44 א) ג) ב) כינון השלטון בישראל הריבונית החברה הישראלית יחסי ישראל והעולם הערבי השלכות תוצאות המלחמה על יהודי ארצות האסלאם ניתן לראות שככל שהיישוב היהודי בא"י החל להיות מבוסס יותר, כך החלה הקצנה ביחס של הערבים ליהודים בארצות האסלאם. אחרי הקמת המדינה הגיע המתח לשיר בעקבות כמה גורמים: ) התגברות התנועה הלאומית הערבית אחרי מלה"ע ה- 2 ; ) הפיכת חלק מהמדינות הערביות לעצמאיות; ) תבוסת מדינות ערב במלחמת העצמאות. בעקבות הניצחון במלחמת העצמאות התגבר רצונם של היהודים לעלות לישראל וזה עורר התלהבות וציפייה משיחית. 44

45 מצד שני הניצחון היהודי במלחמת העצמאות הגביר את הניכור והדחייה של הערבים כלפי היהודים. היהודים היו "בני ערובה" בידי השלטונות המוסלמים. הם לא נתפסו עוד כבני המקום אלא כמשתפי פעולה עם האויב הציוני. דוגמה להרעה של מצב היהודים הוא עירק. השלטונות העירקיים עודו את עזיבת היהודים ותוך זמן קצת זה הפך לגירוש המוני. בתוך שלוש שנים )עליית עזרא ונחמיה( עלו כמעט כל 120 אלף יהודי עירק לא"י. 45

46 החברה הישראלית פרשת השילומים מאורעות ואדי סאליב

47 כינון השלטון בישראל הריבונית החברה הישראלית יחסי ישראל והעולם הערבי פרשת השילומים בתחילת 1951 החליטה ממשלת ישראל לתבוע שילומים מגרמניה המערבית )גרמניה התחלקה לשניים אחרי המלחמה. מערב גרמניה הייתה דמוקרטיה והמזרח קומוניסטית תחת שליטה של בריה"מ(. ישראל הגישה תביעה בסך מיליארד וחצי דולר והחל מו"מ ישיר בין ישראל לגרמניה. בספטמבר 1951 קנצלר גרמניה הצהיר על בימת הבונדסטאג )הפרלמנט הגרמני( בגרמניה שממשלתו מוכנה למו"מ עם ישראל בנוגע לשילומים. הפרלמנט אישר את הצהרתו אך סירב להודות כי גרמניה אחראית לשואה. 47

48 ג) ב) בארץ ישראל פרצה סערה באופן מיידי. היא באה לידי ביטוי במפלגות, בכנסת, בציבור ובעיתונות. האופוזיציה, בהנהגת בגין, שללה כל מו"מ עם גרמניה ואמרה כי אין לשבת עם מי שהשמידו את עם ישראל בבחינת "זכור את אשר עשה לך עמלק". המתנגדים להסכם השילומים טענו )א( שכל מו"מ עם גרמניה וקבלת פיצויים יהיה בגדר מחילה על פשעי הנאצים; ) לקיחת הפיצויים תהיה אקט של חוסר כבוד לאומי ופשיטת רגל מוסרית; ) למרות שמנסים להציג זאת זו לא גרמניה אחרת, זו אותה גרמניה ומדובר בשש שנים בלבד לאחר סיום המלחמה. 48

49 ב) ג) ד) התומכים בהסכם השילומים טענו )א( שהקמת המדינה היא הנקמה בנאצים ולכן חובה לקחת פיצויים כדי לחזק את המדינה; ) אסור לאפשר שהגרמנים שרצחו ייהנו גם מהרכוש היהודי; ) הפיצויים הם לא סליחה על פשעי הנאצים כי אי אפשר למחול עליהם; ) הפיצויים משולמים רק על הנזקים החומריים. בינואר 1952 החל הדיון בכנסת שהיה לאחד הסוערים ביותר בתולדותיה. המשטרה, וגם הצבא, הוכנו מראש למצב בו יצטרכו להתערב. אותו היום הפך לסערה של ממש. המוני אנשים זרקו אבנים על הכנסת וחברי כנסת צעקו כי "נשפך דם". הישיבה הייתה תוהו ובוהו. היה חשש אמיתי למלחמת אחים. 49

50 המונח "שילומים" מתייחס לפיצויים הכוללים ששילמה גרמניה המערבית בשנים על הסבל הנורא שעברו היהודים בשואה ועל שוד הרכוש שלהם. למונח 'שילומים' אין אלמנט של פיוס אלא עונש וקנס בלבד. לאחר הדיון הסוער בכנסת, החליטה הכנסת להעניק לוועדת החוץ והביטחון את ההחלטה. ההחלטה עברה באישור ממשלה ולא באישור הכנסת. ההסכם נחתם ב- 10 בספטמבר 1952 בלוכסמבורג. גרמניה התחייבה לשלם לישראל בתוך שנים סך של 3,450,000 מארק בסחורות. בנוסף, יימסרו פיצויים אישיים לניצולי השואה שישולמו בחלקים בגובה 85 מיליארד מארק. 50

51 הכספים שהגיעו מגרמניה הופנו לרכישת דלק, מפעלים ולחברות בבעלות ממשלתית כולל רכישת ציוד תחבורה וציוד לפיתוח חקלאות. תשלום השילומים הסתיימו ב ואין ספק שתרומתו הייתה גדולה לכלכלת ישראל. שתי המדינות חתמו על יחסים דיפלומטיים ב

52 כינון השלטון בישראל הריבונית החברה הישראלית יחסי ישראל והעולם הערבי מאורעות ואדי סאליב ואדי סאליב הייתה שכונה בחיפה-תחתית שתושביה הערבים ברחו במלחמת העצמאות. בזמן העלייה הגדולה בתחילת שנות ה- 50 הגיעו לשכונה 15 אלף תושבים, בעיקר ממרוקו ומארצות צפון אפריקה. השכונה הייתה שכונת עוני, תנאי תברואה קשים ושיעור גדול של קשישים, ילדים וחולים במחלות כרוניות. המגורים בשכונה היו צפופים מאוד. רוב התושבים בשכונה היו מובטלים וחלק גדול מבני הנוער נשרו מהלימודים. מכאן גם שהיו הרבה אירועי פשע ואלימות. 52

53 53 בסמוך לואדי סאליב היו שכונות כמו הדר וכרמל ששם התגוררו יהודים אירופאים, עם בתי קפה נאים ועסקים מודרניים, מה שעורר כמובן קנאה וניכור. את בית הקפה בוואדי סאליב ניהל דוד בן הרוש, שיהיה המנהיג את ההתקוממות. הוא עלה ממרוקו ב כמעפיל ונלחם במלחמת העצמאות. בשנת 1958 הוא הקים ארגון קטן בשם "ליכוד עולי צפון אפריקה" במטרה להיאבק לשיפור המצב. הוא ידע עברית היטב ולכן יכול היה לשלוח מכתבים לרשויות בשם תושבי השכונה. היו לו שאיפות פוליטיות והוא ראה את עצמו כמנהיג עדתי, אך לא מצא את עצמו במפא"י )מפלגת פועלי ארץ ישראל(.

54 ביולי 1959 שוטר פצע בירייה שיכור מתפרע תושב השכונה. בעקבות קולות הירי תושבים רבים התגודדו ופרץ עימות אלים בינם לבין השוטרים. למחרת החלו שמועות שהשיכור מת ואורגנה הפגנה בראשה עמד בן הרוש. בהפגנה נישאו דגלים שחורים והמפגינים יצאו אל שכונות הדר וכרמל ויידו שם אבנים, הציתו מכוניות, שברו חלונות ראווה ובזזו חנויות. המשטרה ניסתה לפזר את המפגינים בכוח, 13 שוטרים ושני מפגינים נפצעו. 54

55 55 שלושה שבועות לאחר מכן התקיימה אסיפת בחירות של מפא"י. אל האסיפה הגיעו צעירי השכונה בראשות בן הרוש. הוא ירה באוויר אך איש לא נפגע. הוא הסגיר עצמו למשטרה ובנוסף המשטרה עצרה 60 מתפרעים. החלק האחרון של הפרשה היה בבית המשפט, כאשר נגזר על בן הרוש מאסר קצר. העצורים המשיכו להיאבק מהכלא ובן הרוש הכריז שביתית רעב וניסה להתאבד. בציבור הדעות לגבי האירוע היו מעורבות. היו שטענו שיוצאי צפון אפריקה אלימים ופרועים וצריך לשבח את המשטרה שהתאפקה. כמעט כל העיתונים גינו את "החוליגנים" וגם בתי המשפט והכנסת הצטרפו אליהם.

56 אחרים טענו כי המהומות היו מוצדקות ושהמשטרה הגיבה בחריפות רבה מדי. מפא"י האשימה גורמים "אנטי- סוציאליסטיים" )מתנגדים למפא"י( במהומות והאופוזיציה בימין ובשמאל האשימה את הממשלה במדיניות של אפליה כלפי יוצאי ארצות האסלאם. כל זרועות השלטון הממשלה, הכנסת, המשטרה, בתי המשפט והעיריות חברו יחד כדי להשתיק את הפרשה. גם העיתונות עשתה דה-לגיטימציה למנהיגי המפגינים וקראה להם חוליגנים והציגה אותם כפושעים. כולם ידעו שיש בעיה אבל סירבו להודות כי יש אפליה קשה. 56

57 בעקבות האירוע הוקמה ועידת חקירה ממלכתית לבדוק את הגורמים להתפרעות, אבל היא לא הייתה מוסמכת להמליץ אלא רק לחקור את פעולות המשטרה ומניעי המתפרעים. באוגוסט נמס הדוח שקבע שמאחורי המהומות לא היה גוף מאורגן כלשהו והן הוגדרו כמהומות בין עדתיות. הדוח קבע שעולי צפון אפריקה לא הופלו לרעה בהשוואה לבני עדות אחרות אבל יש לגלות עירנות רבה יותר למצוקותיהם ולתנאי החיים שלהם. 57

58 58 מאורעות אלה הן ביטוי חברתי ופוליטי ראשוני לתחושות של קיפוח ואפליה של יוצאי ארצות האסלאם. זה היה ביטוי לפער התרבותי בין החברה הקולטת עליה לבין העולים עצמם מצפון אפריקה. הייתה תחושה שקיימת אפליה מצד הממסד הקולט שהיה ברובו אשכנזי )בוז-בוז(. בפעם הראשונה נחשפו אזרחי המדינה לנושא הקיפוח העדתי והחל דיון ציבורי בנושא גם בעיתונות וגם מעל בימת הכנסת במשך שנים ארוכות. אירועים אלו חשםו בפעם הראשונה את הבעיות והכשלים בתהליך הקליטה ולראשונה הציבור הישראלי היה מודע לכך שיש "ישראל שנייה" ויש פערים בין האוכלוסיות השונות.

59 בעקבות המאורעות ופרסום דוח הוועדה הציבורית החלו לנקוט פעולות במטרה לפתור את בעיית הדיור וחל זירוז במתן קצבות למשפחות ברוכות ילדים והוגדל שכרם של פועלים. כמו כן הורחב הסיוע הכספי כדי לפנות את המעברות ולהעביר את יושביהן לשיכוני קבע. השפעה חשובה נוספת של המאורעות הייתה מבחינה פוליטית עד המאורעות המפלגות התייחסו את העולים מארצות האסלאם כ"קולות" בבחירות ולא יותר מזה. כעת חל גידול במספר המועדים יוצאי אפריקה ואסיה ברשימות לכנסת. אירועים אלו היו רק הביטוי הראשון למאבק נגד האפליה התרבותית והחברתית של יוצאי ארצות האסלאם. בשנות השבעים יקום ארגון "הפנתרים השחורים" כמחאה נוספת. 59

60 יחסי ישראל והעולם הערבי מלחמת ששת הימים

61 כינון השלטון בישראל הריבונית החברה הישראלית יחסי ישראל והעולם הערבי הגורמים למלחמת ששת הימים 1.הסלמה במתח בין ישראל והעולם הערבי בשנת 1964 התכנסה לראשונה ועידת פסגה של מנהיגי מדינות ערב והחליטה על שלשה צעדים כנגד ישראל: הטיית מקורות הירדן כדי לסכל את מפעל המוביל הארצי של ישראל. הקמת מפקדה ערבית משותפת. הקמת ארגון השחרור הפלסטיני )אש"ף(. 61

62 החלטות הפסגה הערבית והצעדים שננקטו בהמשך לה העלו מאד את המתח הכולל: סוריה החלה בפעולות הטיית מקורות הירדן, ארגון אש"ף החל בפעולות חבלה נגד ישראל )פרוט בסעיפים אחרים(. כאשר נחתמה ב 1966 ברית הגנה הדדית בין מצרים וסוריה גברה החרדה בישראל והחלה לשרור בה ההרגשה כי הדברים יוליכו למלחמה. 62

63 2.מעורבות המעצמות והשפעת המלחמה הקרה בשנות ה 60 התחדדו יחסי המעצמות כתוצאה מאירועים שונים בעולם ובכללם מלחמת וייטנאם. מעורבות המעצמות החלה להתבלט גם במזרח התיכון : בריה"מ תמכה בעיקר בסוריה אשר המשטר בה הוא משטר לאומני סוציאליסטי ופרו- סובייטי. כן תמכה בריה"מ, כבעבר, גם במצרים וספקה לה נשק רב. ישראל חיזקה את יחסיה עם ארה"ב ולראשונה החלה ארה"ב לספק לישראל באופן ישיר נשק כבד, טנקים וטילים נגד מטוסים. 63

64 המתח הגובר בגבול ישראל סוריה, וכן איומים שהושמעו בישראל כנגד המשטר בסוריה הוליכו את בריה"מ להגן על המשטר בסוריה ע"י הסתת מצרים לצאת לעזרת סוריה "המותקפת" )ראה בהמשך(. 64

65 3.הסלמה בגבול ישראל 65 סוריה "המלחמה על המים" והמאבק על האזורים המפורזים הסלימו ביותר את המצב בגבול הסורי. ניסיונות הסורים להטות את מי מקורות הירדן נכשלו עקב תגובתו התקיפה של צה"ל, אך המאבק על האזורים המפורזים נמשך כאשר ישראל עומדת על זכותה להתיישבות ועיבוד האדמות באזורים אלו. באפריל 1967 ארעה תקרית נרחבת באזור קיבוץ האון בדרום מזרח הכינרת. בתגובה לירי סורי הופעל חיל האוויר בעומק השטח הסורי ובקרבות אויר הופלו 6 מטוסים סוריים, חלק מהם מעל דמשק. תקרית זו נחשבת לאחת התקריות שקרבו את המלחמה. כמו כן תמכה סוריה בגלוי בפעולות חבלה שהחלו להתבצע ע"י ארגונים פלשתינאים ונתנה להם חסות בשטחה.

66 4. הקמת אש"פ הימים( ופעולותיו נגד ישראל )רקע לששת בוועידת הפסגה הערבית הראשונה )1964( הוחלט על הקמת אש"ף. בשנת 1965 החל ארגון אל פתח בהנהגת יאסר ערפאת בפעולות טרור וחבלה נגד ישראל. פעולות הטרור נעשו בצפון ובמרכז. פעולות טרור אלו נעשו בגיבוי סוריה אשר נתנה לאנשי אל פתח וכן לארגוני חבלה אחרים חסות בשטחה. סוריה הייתה מעוניינת להוכיח פעילות אקטיבית נגד ישראל כחלק ממאבק הכוחות בעולם הערבי. 66

67 ישראל הוטרדה מאד מסוג פעילות חדש זה נגדה והגיבה בפעולות גמול, בעיקר בשטח ירדן. הפעולה הבולטת ביותר הייתה פשיטה על הכפר סמוע בדרום הר חברון, אשר נערכה לאור היום, תוך כדי הפעלת שריון ומטוסים והתנגשות עם הצבא הירדני )יולי 1966(. פעולה חריגה זו החריפה אף היא את המתח הכללי. 67

68 5.המצב הפנימי בישראל ישראל היתה נתונה בשנים במשבר. מיתון עמוק בכלכלה התפשט וגרם לאבטלה גוברת ולדאגה עמוקה לגורלה הכלכלי של ישראל. דוד גוריון פינה את מקומו לאחר משבר פנימי ממושך וראש הממשלה החדש, לוי אשכול, נחשב כאיש מתון והססן. התפתחויות אלו נראו ע"י הערבים וכן ע"י גורמים אחרים )בריה"מ( כסימנים להחלשת ישראל ולירידה בעוצמתה. 68

69 גורמים מיידים שהובילו לפרוץ המלחמה ב- 16 במאי 1967 תובעת מצרים את פינויים של המשקיפים מטעם האו"ם מסיני. ב- 22 במאי 1967 מורה נאצר, נשיא מצרים, על סגירת מיצרי טיראן )האפשרות להכניס אניות לנמל אילת(. ב- 30 במאי נחתם הסכם הגנה בין מצרים לירדן. 69

70 מהלך המלחמה מלחמת ששת הימים התנהלה בשלוש חזיתות בו-זמנית: החזית הדרומית מול מצרים החזית המזרחית מול ירדן החזית הצפונית מול סוריה )בכניסה לסיני וחבל עזה(. )ביהודה ושומרון ובירושלים(. )בכניסה לרמת הגולן(. בתוך שישה ימים בלבד ישראל הסיגה את כוחות הצבאות הערביים וכבשה פי שלושה משטחה. 70

71 כינון השלטון בישראל הריבונית החברה הישראלית יחסי ישראל והעולם הערבי גבולות הפסקת האש, פברואר- אפריל 1949 )הקו הירוק( גבולות הפסקת האש, יוני

72 תוצאות המלחמה ישראל חזקה את כוחה, השיגה ניצחון מוחץ, הוכיחה את יכולתה הצבאית ואת תושייתה. התחזקה האמונה בכוחה הצבאי של ישראל ומעמדה הצבאי נראה ללא ערעור. ישראל שיפרה את מצבה הכלכלי. בעקבות המלחמה נעלם המיתון הכלכלי והחלה תקופה של שפע כלכלי. קשרי ישראל עם מדינות רבות התהדקו ונוצרה תנופה כלכלית מחודשת. פעילות הממשלה בשיקום ובביצור השטחים שנכבשו על ידה, וכן הקשרים הכלכליים עם האוכלוסייה הערבית בשטחים הביאו לגאות כלכלית. 72

73 החזקת ה"שטחים" : עם תום המלחמה שלטה ישראל על כל שטחי ארץ ישראל המנדטורית, רמת הגולן וכל חצי האי סיני עד לתעלת סואץ. בכך רכשה לעצמה ישראל עומק אסטרטגי אשר היה חסר לה מיום הקמתה. החזקת שטחים הגדולים פי שלשה משטחה של ישראל יצרה בעיות רבות של שליטה על אוכלוסיה ערבית גדולה, וכן ויכוח בתוך ישראל על עתיד השטחים. ישראל לא ספחה את השטחים למעט ירושלים המזרחית ועתידם נשאר שנוי במחלוקת בין אלה שרצו לספחם לבין אלה שקראו להחזירם תמורת שלום. כמו כן קמו תנועות שונות אשר חדדו את הוויכוח בתוך ישראל בענייני מדינה וחברה. ההתיישבות בשטחים : המלחמה הולידה תנועת התיישבות גדולה בשטחים : ביהודה ושומרון, בקעת הירדן, בצפון סיני )חבל ימית( ובבקעת הירדן. ההתיישבות בשטחים שינתה את פני ההתיישבות בארץ ישראל, אך עוררה וכוח בציבור אם יש בכך צורך. 73

74 חיזוק המורל הלאומי בישראל : המלחמה גרמה למעבר של האוכלוסייה בישראל מהרגשת חרדה קיומית לפני המלחמה לחיזוק המורל הלאומי ואף לאופוריה לאחריה. נוצרה הרגשה כי ישראל היא בלתי מנוצחת וכי היא "אימפריה אזורית". הרגשה זו הביאה לזלזול ביכולתם של הערבים, באמונה כי מדינות ערב יעשו שלום עם ישראל לאור תוצאות המלחמה. שר הביטחון משה דיין אמר כי הוא ממתין לטלפון מן הערבים. הערבים סרבו לנהל מו"מ עם ישראל וועידת פסגה ערבית שהתכנסה מיד לאחר המלחמה בחרטום )סודאן( הכריזה כי מדינות ערב לא יכירו בישראל, לא ינהלו עמה מו"מ ולא יכרתו עמה שלום. 74

75 חיזוק הקשר בין ישראל ויהודי התפוצות - מלחמת ששת הימים הגבירה ביותר את הזדהות יהדות התפוצות עם מדינת ישראל. מדינת ישראל הפכה לגורם מרכזי בחיי יהודי התפוצות וכמקור לגאווה ולהזדהות עמה. כמו כן גברה העלייה לישראל. 75

76 76