המכללה האקדמית תל - חי הכנס ה 19- מחקרים חדשים של הגליל וסביבותיו קמפוס לוואן (מזרח) באפריל 2017 ח' - י' בניסן תשע"ז

תמליל

1 המכללה האקדמית תל - חי הכנס ה 19- מחקרים חדשים של הגליל וסביבותיו קמפוס לוואן (מזרח) באפריל 2017 ח' - י' בניסן תשע"ז

2 תכנית הכנס שעה הכנס ה- 19 : מחקרים חדשים של הגליל וסביבותיו, קמפוס לוואן )מזרח( יום שלישי ה- 4 באפריל יום רביעי ה- 5 באפריל יום חמישי ה- 6 באפריל ח'-י' בניסן התשע"ז ועדה מדעית: דר' זאב גרינברג, פרופ' ציונה גרוסמרק, פרופ' חיים גורן, פרופ' שמואל שמאי, דר' טלי גולדברג, פרופ' מוסטפא עבאסי, פרופ' יאיר זלטנרייך, דר' משי אורי ועדת מארגנת: דיאנה רחמים, הילי עמית מושב חגיגי- כפר גלעדי בן 100 רפת א, חצר ראשונים, כפר גלעדי קומה תחתונה, בניין 2 התכנסות מושב רשות ייצוגים של העתיקות נופים בגליל מושב א' 2105 ומשמעותם 2103 מושב ב' מחקרים ארכיאולוגיים בתחומה של סוסיתא - היפוס 2103 יובל למלחמת ששת הימים- הזירה הצפונית 2105 מליאת הכנס 2103 סוגיות רפואיות בתפר שבין אדם לסביבה בגליל המזרחי ובעמק החולה 2104 ביולוגיה ואקולוגיה של בעלי חוליות 2104 מושב פוסטרים מחקרים של תלמידי ובוגרי מבואה, אודיטוריום זרנגין מושב ג' מושב ד' מושב ה' מושב ו' מושב ז' מושב ח' תל קדש - מאתר ענק בתקופת הברונזה הקדומה למרכז פולחן בתקופה הרומית 2103 חידושים בחקר הגליל בראי הארכיאולוגיה והספלאולוגיה 2103 מפות והיסטוריה בארץ ישראל 2103 משמר הירדן הישנה מלחמת השחרור עד דור עשירי? יחסם של הקיבוצים לגרמניה לפי שני מקרי חקר 2104 חידושים בממשקי רעייה וייצור במעלי גירה 2102 תהליכים היסטוריים וחברתיים ביישובי הגליל 2105 גליל עליון- מערך טיפול בפסולות 2104 מושב תלמידי התואר השני בחינוך 2102 חקלאות וסביבה - ממחקרי מו"פ צפון, כמנוף לחקלאות בת קיימא בגליל 2105 רבי יהודה הנשיא ומורשתו מעברות 2103 סיור מודרך בעקבות עבודות שחזור של אתרי מורשת בגליל יזמות בגליל 2102 מבט רב תחומי על פיתוח אנושי בגליל ובגולן: מחקרי "מכון שמיר למחקר" מושב המחלקה ללימודי ארץ ישראל, המכללה האקדמית כנרת 2105 מושב הקרן הקיימת לישראל 2104 מחקרי פטריות פרקים נסתרים בהיסטוריה גלילית 2105 מושב תלמידי המסלול ללימודי גליל 2104 מושב התכנית לתואר שני בחוג לחינוך 2105 אקולוגיה של חרקים בגליל המזרחי :00-22:00 9:00-8:30 10:30-9:00 12:15-10:45 14:00-12:30 14:30-14:00 16:30-15:00 18:15-16:45 10:30-9:00 12:15-10:45 14:00-12:30 16:00-14:30 16:00-14:30 יום ג 4.4 יום ד 5.4 הפסקה הפסקה הפסקה הפסקה יום ה 6.4 הפסקה הפסקה הפסקה הפסקה מושב ח' המשך המשך סיור בעקבות עבודות שחזור של אתרי מורשת בגליל המשך מחקרי פטריות

3 יום שלישי ה- 4 באפריל יום רביעי ה- 5 באפריל 20:00 20:30 התכנסות 08:30 09:00 התכנסות 10:30 09:00 מושב חגיגי - כפר גלעדי בן 100 רפת א, חצר ראשונים, כפר גלעדי ברכות: עו ד תורה שרייבר, כפר גלעדי מר גיורא זלץ, יושב ראש מועצה אזורית הגליל העליון פרופ' יוסי מקורי, נשיא פרופ' אורי מר חיים, מיגל, מכון למחקר מדעי בגליל יו"ר: דר' זאב גרינברג על הבניית הזיכרון - כפר גלעדי כמשל, זאב גרינברג, כפר גלעדי כמקדמת התיישבות בגליל המזרחי, נעה ציון, המכללה האקדמית לחינוך אורנים על כבשים ואנשים - סיפורו של עדר הצאן בכפר גלעדי, מיכל סדן, יד טבנקין מושב א' מושב א'. 1. מושב רשות העתיקות יו"ר: דר אליעזר שטרן, רשות העתיקות כיתה 2103 חפירות כפר כמא - בית בד מהתקופה האומאית, עומאר זיידאן, ארכיאולוג רשות העתיקות סקר חוקוק - החיים שמחוץ לבית הכנסת, יאיר עמיצור, ארכיאולוג רשות העתיקות ושועה קיסילביץ, ארכיאולוגית רשות העתיקות שדה הדולמנים של ג'ורג' החמישי, אורי ברגר, ארכיאולוג רשות העתיקות ו עין קשתות )אום אל קנאטיר( - שימור וקימום בית המעיין, אורן זינגבוים, ארכיאולוג רשות העתיקות וג'וני פויטרסון, רשות העתיקות 22:00 20:30 מושב א'. 2 ייצוגים של נופים בגליל ומשמעותם יו"ר: דר' זאב גרינברג, כיתה 2105 בין הנצחת טבע להנצחת גואל אדמות: המוזיאון לטבע ע"ש מנחם אוסישקין, מיה דואני, ייצוגי הגליל בכרזות ובפרסומות לפני ואחרי קום המדינה, אביבית אגם דאלי, האוניברסיטה הפתוחה ממקום קדוש למקום לאומי-שינויים במשמעות הסימבולית של מקומות אסטרטגיים, ענת קדרון וחאלד סינדאווי, המכללה האקדמית לחינוך אוהלו מושב א'. 3 סוגיות רפואיות בתפר שבין אדם לסביבה בגליל המזרחי ובעמק החולה יו"ר: פרופ' יוסי מקורי, כיתה 2104 Cystic echinococcosis in the northern Jordan basin: primary דור שוורץ, findings, Molecular Epidemiology of Human Cutaneous Leishmaniasis: Jericho and its Vicinity in Palestine from 1994 to 2015 and its possible implication for the Eastern Galilee, Ammer Al-Jawabreh, (ההרצאה תועבר באנגלית) Al-Quds Public Health Society, Jerusalem Aspects in necropsy performance, with an accent in animal diseases in the Upper Galilee and the Golan heights, Emmanuel (ההרצאה תועבר באנגלית) Loeb, Hebrew University of Jerusalem 5 4

4 Giardia spp. and Cryptosporydium spp.: Potential water-born parasitic diseases in the Jordan catchment, Eran Dvir, Tel-Hai College (ההרצאה תועבר באנגלית) השפעות הגומלין בין חשיפתם של ילדי עמק החולה לחומרי הדברה לבין גורמים גנטיים, יורם פינקלשטיין, מנהל היחידה והשרות לנוירולוגיה ולטוקסיקולוגיה, המרכז הרפואי שערי צדק הפסקה מושב ב' מושב ב'. 1 מחקרים ארכיאולוגיים בתחומה של סוסיתא - היפוס מושב לזכרו של מייק לבנה יו"ר: פרופ' ציונה גרוסמרק, כיתה 2103 המרחב העירוני והחוץ עירוני בסוסיתא במהלך התקופה הרומית, מיכאל אייזנברג, אוניברסיטת חיפה התרבות החומרית של הגולן בתקופה הרומית כמדד לבחינתן של קבוצות אתניות בגולן, מיכאל אזבנד, אוניברסיטת חיפה, המכללה האקדמית לחינוך אוהלו והמכללה האקדמית תל-חי מבט חדש על ההתיישבות היהודית בדרום הגולן בתקופה הביזנטית, אורן זינגבוים, ארכיאולוג רשות העתיקות,Masons Marks of Antiochia Hippos (Sussita) ארלטה קובלסקה, אוניברסיטת חיפה )ההרצאה תועבר באנגלית( מושב ב'. 2 יובל למלחמת ששת הימים-הזירה הצפונית יו"ר: פרופ' יגאל שפי, ואוניברסיטת תל אביב כיתה 2105 החזית הצפונית במלחמת ששת הימים - רקע הערכות ופעילות צבא סוריה, דני אשר, מכללת צה"ל ואוניברסיטת בר-אילן ההחלטה לעלות לגולן ומהלכים ראשוניים, אלון קדיש, האוניברסיטה העברית בירושלים הברירה של 'הרמה הסורית' בחודש יוני 1967, מתי מייזל, אוניברסיטת תל אביב מושב ב'. 3 ביולוגיה ואקולוגיה של בעלי חוליות יו"ר: פרופ' גד דגני, ומיגל, מכון למחקר מדעי בגליל כיתה 2104 קניבליזם בין יתר הפתרונות של התאמה לסוגי מזון שונים של ראשני סלמנדרה )Salamandrainfraimmaculata( בבתי גידול שונים בגבול התפוצה הדרומי של מין זה, גד דגני, ומיגל, מכון למחקר מדעי בגליל אקולוגיה של אמנון מצוי בכנרת, משה גופן, מיגל, מכון למחקר מדעי בגליל אקולוגיה של מחלות: sylvatic life cycle של מחלות פרזיטיות בגליל, ערן דביר, הפסקה מליאת הכנס כיתה 2103 ברכות הענקת פרס עבודות סמינריון מצטיינות הענקת מלגת מאמר אקדמי על שם יהבי שגיב הרצאת אורח: 'הפריפריה הצפונית במבט ביקורתי', מבקר המדינה, כב' השופט יוסף שפירא מושב פוסטרים מחקרים של תלמידי ובוגרי יו"ר: דר' משי אורי, מבואה, אודיטוריום זרנגין הפסקת צהריים מושב ג' מושב ג'. 1 תל קדש - מאתר ענק בתקופת הברונזה הקדומה למרכז פולחן בתקופה הרומית יו"ר: פרופ' ציונה גרוסמרק, כיתה 2103 משלחת האוניברסיטה העברית לתל קדש: רקע, מטרות ושיטות, אורי דוידוביץ', האוניברסיטה העברית בירושלים תל קדש בתקופת הברונזה הקדומה: אתר ענק בלתי צפוי, עידו וכטל, האוניברסיטה העברית בירושלים קדש של הצורים: התקופה הרומית בתל קדש, רועי צבר, האוניברסיטה העברית בירושלים מושב ג'. 2 עד דור עשירי? יחסם של הקיבוצים לגרמניה לפי שני מקרי חקר מושב פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה יו"ר: דר' אלון גן, סמינר הקיבוצים כיתה 2104 בין שתי דרכים: התנועה הקיבוצית בשאלת היחסים עם גרמניה בשנות החמישים והשישים, עופר בורד, חוקר עצמאי קיבוץ לוחמי הגטאות: מחוז זיכרון בתוך הווה מאתגר , ליאור ענבר, בית לוחמי הגטאות על תבונה ורגשות: קיבוץ הזורע ויחסו לגרמניה , נטע שפירא, מרכז יד יערי, מורשת מושב ג'. 3 מושב תלמידי התואר השני בחינוך יו"ר: פרופ' יובל דרור, אוניברסיטת תל אביב, כיתה 2102 מרכז חממה לתמיכה בסטודנטים לקויי למידה - יישום הדגם ההוליסטי של המכללה האקדמית במכללה הטכנולוגית תל-חי, עינת שמואלי וטירנה אלישע, 14:00-12:30 14:30-14:00 15:00-14:30 16:30-15:00 10:45-10:30 12:15-10:45 12:30-12:15 7 6

5 המרחב החינוכי בכלא צלמון - ממשקים בין דיכוי לשינוי במגמה של שחרור, ליאת גל ומעין יצחקי, חינוך מגדרי ו"רפורמת הסייעת השנייה" בגני הילדים בקרית שמונה, אורן פרידמן, חגית סופר ואיריס בן אבו, חינוך ביקורתי כפלטפורמה להובלת תהליך קהילתי בפארק הזהב בקרית שמונה, שרית קוז'יקרו אלימלך, מושב ג'. 4 פרקים נסתרים בהיסטוריה גלילית יו"ר: פרופ' מוסטפא עבאסי, כיתה 2105 מפקדי החוראנים בארץ ישראל, יאיר ספרן, חוקר תולדות העיר חיפה סיפורו של הפסל 'ציון' בגן האם בחיפה, יעקב שורר, העמותה לתולדות חיפה סגירת 'רכבת-העמק ההיסטורית', יהודה לבנוני, חוקר עצמאי התיישבות הקיבוץ הדתי בעמק בית-שאן לפני קום המדינה, נחום ברוכי, חוקר עצמאי הפסקה מושב ד' מושב ד'. 1 חידושים בחקר הגליל בראי הארכיאולוגיה והספלאולוגיה יו"ר: דר' ינון שבטיאל, המכללה האקדמית צפת ומלח"ם כיתה 2103 נוהג הטמנת מטבעות ברצפות בתי כנסת בגליל בתקופה הביזנטית, נילי אחיפז, חוקרת נומיסמטיקה נוצרים, מוסלמים ויהודים בכפר כנא בימי הביניים: הממצאים הארכיאולוגיים והמקורות הכתובים, ירדנה אלכסנדר, רשות העתיקות הירדן ההררי, אתרים, מסורות ותובנות חדשות, יוסי סטפנסקי, רשות העתיקות מערות מפלט, מערכות מסתור ומקלטי מצוקים, לקדמותה של התופעה בראי המקורות ההיסטוריים, ינון שבטיאל, המכללה האקדמית צפת ומלח"ם מושב ד'. 2 חידושים בממשקי רעייה וייצור במעלי גירה יו"ר: דר' רואי גוטמן, ומיגל, מכון למחקר מדעי בגליל כיתה 2102 שימוש במודל לסיווג אקראי של תצלומי אוויר לצורך הערכת יעילות רעיית עיזים בחורש הים-תיכוני, צח גלסר,,)Formicidae( השפעת עוצמת רעיה של בקר במרעה על חברת הנמלים איציק מרטינז, ומיגל, מכון למחקר מדעי בגליל רעיית בקר בחורש ים תיכוני: השפעת ממשק הרעייה על הבקר ועל צומח מעוצה, איריס שינבאום, האוניברסיטה העברית בירושלים 'הצד האפל של האור': השפעת תאורה מלאכותית על יעילות ייצור של עגלים מגזע הולשטיין, משלב הינקות ולארוך תקופת הפיטום, אביב אשר, המחלקה לבע ח, מו פ צפון, מיגל מושב ד'. 3 חקלאות וסביבה - ממחקרי מו"פ צפון, כמנוף לחקלאות בת קיימא בגליל יו"ר: דר' ראדי עלי, מרכז נווה יער ו כיתה 2105 מציאת סיפי הנזק הכלכלי של כנימת עלה הדגניים בחיטה למניעת הפגיעה ביבול וצמצום פגיעה בסביבה, ליאורה שאלתיאל- הרפז, מו"פ צפון, מיגל שימוש בגלים אולטרסוניים להדברת ריקבון בפירות מנגו מזן 'מאיה' לאחר הקטיף, טלי גולדברג, המעבדה לקירור ואיסום פירות קריית שמונה ו לשבור את תקרת הזכוכית של יבולי האבוקדו בישראל: מתיאוריה למעשה, אבנר זילבר, מו"פ צפון, מיגל חקלאות, בריאות ואיכות הסביבה: גידול עצי פרי בממשק ידידותי, חיים ראובני, המרכז להדברה משולבת )מהד"ם( ומו"פ צפון, מיגל מושב ד'. 4 מושב תלמידים ובוגרים של התכנית לתואר שני בלימודי גליל יו"ר: דר' מיה דואני, כיתה 2104 כיצד אגם גווע יכול לשיר? בין קינה למחאה ביצירתם של פטר מירום וידידיה פלס- 'שירת האגם הגווע', עופר בהרל וסיגל סירואה, על צור וביצורים, סקר ארכיאולוגי-היסטורי ברמת רזים, אורי ברגר, רשות העתיקות ו ההתיישבות הצ'רקסית בארץ ישראל, אורן פוקס, מוצגות בכנס תערוכת צילומים: חלוצי העמק - צילומים היסטוריים מתקופת הקמת יישובי העמק, מאוסף ארכיון הצילומים של הקרן הקיימת לישראל קומה תחתונה, בניין 2 16:45-16:30 18:15-16:45 9 8

6 יום חמישי ה- 6 באפריל התכנסות מושב ה' 09:00-08:30 10:30-09:00 מושב ה'. 1 מפות והיסטוריה בארץ ישראל יו"ר: פרופ' חיים גורן, כיתה 2103 השוואה בין שתי מפות היסטוריות של הגליל מהמאה ה- 19, גד שפר, האוניברסיטה העברית בירושלים מדמיון למציאות: להצגת הגליל המזרחי ורמת הגולן במפות המאה- 19, חיים גורן, ממפה למציאות, הילה בהרד, האוניברסיטה העברית בירושלים ושלום טמרצ'י, ח'אלסה וסביבתה: פרשת עלייתה ונפילתה של עיירה ערבית בעמק החולה, מוסטפא עבאסי, מושב ה'. 2 תהליכים היסטוריים וחברתיים ביישובי הגליל מושב המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה יו"ר: דני זמיר, אוניברסיטת חיפה כיתה 2105 פרשת סנה בקיבוץ בגליל, כמקרה מבחן להתמודדות בין הנהגות בקיבוץ, דורון נדיב, אוניברסיטת חיפה של מי הישוב הזה? בעיית הסטטוסים השונים בישובים השיתופיים ברמת הגולן, שלמה גץ וחנה גולדמברג, אוניברסיטת חיפה מפעלים קיבוציים בגליל בעידן ההפרטה, יפה מושקוביץ, המכללה האקדמית צפת ואוניברסיטת חיפה ויובל אשוש, המכללה האקדמית גליל מערבי ואוניברסיטת חיפה תפיסת מצב הקיבוץ ע"י חבריו - השוואה בין עמדות חברי קיבוץ משלושה אזורים גיאוגרפיים: צפון מרכז ודרום, מיכל פלגי ואליאט אורחן, אוניברסיטת חיפה מושב ה'. 3 רבי יהודה הנשיא ומורשתו יו"ר: דר' ינון שבטיאל, המכללה האקדמית צפת ומלח"ם כיתה 2104 רבי יהודה הנשיא עורך המשנה, אפרים יצחקי, אוניברסיטת בר-אילן ומכללת אורות ישראל דמותו המורכבת של רבי יהודה הנשיא כפי שהיא משתקפת במעשה חכמים במקורות הארצישראליים ובמקורות הבבליים, נילי בן ארי, חוקרת עצמאית מקום קבורתו של רבי יהודה הנשיא: אמונות ואמונות שווא, אחיה כהן-תבור, ארכיאולוג עצמאי תורה וגדולה במקום אחד, קבורה בשניים, מתניה מיה, הטכניון 10:45-10:30 הפסקה 11 10

7 מושב ו' מושב ו'. 1 משמר הירדן הישנה מלחמת השחרור יו"ר: דר' דורון גולדברג, ומיגל, מכון למחקר מדעי בגליל כיתה 2103 מבצע 'ברוש' - משמר הירדן לא שוחררה בעשרת הימים, אביתר בן צדף, המרכז הבינתחומי הרצליה עדות אישית- המושבה משמר הירדן ונפילתה במלחמת השחרור, פנחס בן ארי, חבר קיבוץ איילת השחר אצבע הגליל בפרוץ מלחמת העצמאות, אורי מילשטיין, פורום 'אלפרדו' לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים מושב ו'. 2 גליל עליון- מערך טיפול בפסולות יו"ר: עידית חמל, מועצה אזורית הגליל העליון כיתה 2104 טיפול בפסולת מוצקה איגוד ערים גליל מזרחי וגולן, נמרוד חלמיש, 'אפיק' הנדסת סביבה והידרולוגיה מערך הפרדת פסולת אורגנית במועצה אזורית גליל עליון, משה שליט ויעל אתר, מועצה אזורית הגליל העליון קולחי גליל עליון, אמציה שלומי, מועצה אזורית הגליל העליון מושב ו'. 3 מושב המחלקה ללימודי ארץ ישראל, המכללה האקדמית כנרת יו"ר: דר' מוטי אביעם, המכללה האקדמית כנרת כיתה 2105 "אין כובשים את ראש הסלע - אם אין קבר במורד!" )שלמה סוקולסקי(: על בית הקברות בראש פינה, אפרת קנטור, המכללה האקדמית כנרת האם אקליפטוס המקור מין פולש בישראל?, עודד כהן, המכללה האקדמית כנרת יישוב יהודי ובית כנסת מהמאות א' ב' לסה"נ בראש תל רכש שבגליל התחתון המזרחי, מוטי אביעם, המכללה האקדמית כנרת הפסקה מושב ז' מושב ז'. 2 יזמות בגליל יו"ר: דר' ניר בן אהרון, משרד הכלכלה והתעשייה כיתה 2102 יזמות כמנוע צמיחה לצמצום הפערים בין פריפריה למרכז, ינאי פרחה ואלי גימון, מודל הנחיתות המובנית של הפריפריה- סיבות וכלי מדיניות להתמודדות, דורון לביא, המכללה האקדמית תל- חי Entrepreneurship in Rural New Zealand: An Investigation of the Wine sector, is it the same in the Galilee? Leo Paul Dana, (ההרצאה תועבר באנגלית) Montpellier Business School, France מושב ז'. 3 מושב הקרן הקיימת לישראל יו"ר: פרופ' רחל אמיר, ומיגל, מכון למחקר מדעי בגליל כיתה 2104 איך להתמודד עם שריפות ענק על רגל אחת?, עמרי בונה, קרן קיימת לישראל לערבב או לא לערבב: הקמת אוכלוסיות חדשות של אירוס הדור, גבריאלה שני, גורמים המשפיעים על תנועה מקומית וגלובלית של מין חברתי נודד, העגור האפור grus(,)grus סשה פקרסקי, האוניברסיטה העברית בירושלים בחינת תפיסות חזותיות של הציבור לגבי יערות ביריה ומירון בעקבות הטיפולים, דניאל אורנשטיין, הטכניון מושב ז'. 4 מושב התכנית לתואר שני בחוג לחינוך יו"ר: דר' עפרה ולטר, כיתה 2105 אלימות מילולית כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המתגוררים במערכי דיור שונים, נירית קרני וייזר, קהילות אוטיסטיות משולבות בגליל: גורמים מקדמים ומעכבים, שירי פרלמן-אבניאון, תפיסת יחסי אמא-נערה בגיל ההתבגרות והשפעתה על תפיסת דימוי בגוף, עפרה ולטר וורד שנער-גולן, רוחניות: המקרה של סטודנטים במכללת תל-חי, יונתן קסלר, 10:45-12:15 12:30-12:15 14:00-12:30 מושב ז'. 1 מעברות יו"ר: דר' אמיר גולדשטיין, כיתה 2103 יחסים בין-עדתיים בתחום הדתי בקרב עולים במחנות ומעברות העולים, הילה בהרד, האוניברסיטה העברית בירושלים הרב דיעי עזיזי ועיצוב הזהות המקומית בחצור בשנות החמישים, שמחה גואטה, אוניברסיטת תל אביב היינו ציבור שלא ידע לאן לברוח-מאבקם הנחוש של 'תימני חלסה' לשמירת זהותם, אמיר גולדשטיין, 14:30-14:00 הפסקת צהריים 13 12

8 מושב ח' 16:45-16:30 הפסקה 16:00-14:30 מושב ח'. 1 סיור מודרך - בעקבות עבודות שחזור של אתרי מורשת בגליל אורי בנציוני, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל הרשמה לסיור בדלפק הרישום של הכנס - כל הקודם זוכה )50 מקומות( מושב ח' מושב ח'. 1 המשך סיור בעקבות עבודות שחזור של אתרי מורשת בגליל 18:15-16:45 מושב ח'. 2 מבט רב תחומי על פיתוח אנושי בגליל ובגולן: מחקרי "מכון שמיר למחקר" יו"ר: פרופ' שמואל שמאי, ומכון שמיר למחקר כיתה 2105 בניית מנהיגות חינוכית אזורית כאמצעי לפיתוח הון אנושי, עירית ששון, Small businesses opportunities in the Israel periphery: אלכסדר סלוצקי, מכון שמיר למחקר Jews, comparison of Arabs and נגישות אובייקטיבית וסובייקטיבית של סביבת המגורים בקרב קשישים בפריפריה, עדי ויטמן שור, מכון שמיר למחקר מגמות הגירת תושבים בין-עירונית בגליל, דוד בורג, מכון שמיר למחקר מושב ח'. 3 המשך מושב מחקרי פטריות כיתה 2103 מושב ח'. 3 מחקרי פטריות יו"ר: פרופ' סגולה מוצפי, ומיגל, מכון למחקר מדעי בגליל כיתה 2103 איתור מבוסס qpcr של פתוגן התירס,,Harpophoramaydis בתוך רקמות הפונדקאי, אופיר דגני, ומיגל, מכון למחקר מדעי בגליל התייבשות ותמותה של עצים בעומדי האלונים ברמת הגולן: תוצאות ראשוניות, עידן קופלר, מכון שמיר למחקר כשותית הגפן בישראל, מרי דפני ילין, מכון שמיר למחקר ו ההשלכות של פיזור מרחבי של נבגים על התבוססות של נבטי אורנים, סתיו ליבנה לוזון, אוניברסיטת בן- גוריון בנגב פיתוח מערכת השקיה בטפטוף לפטריות מאכל, עופר דנאי, מיגל, מכון למחקר מדעי בגליל ו פטריות מאכל כמקור למעכבי חיידקים פתוגניים, סגולה מוצפי, ומיגל, מכון למחקר מדעי בגליל מושב ח'. 4 אקולוגיה של חרקים בגליל המזרחי יו"ר: דר' יצחק מרטינז, ומיגל, מכון למחקר מדעי בגליל כיתה 2104 רימות זבוב החייל השחור מתגברות על זיהום עבשים בסביבתם, דורון לוי, התכנית MSc בביוטכנולוגיה, ומיגל, מכון למחקר מדעי בגליל השפעת מרעה בקר על אוכלוסיות פרפרים באזור הר מירון, עונות 2016, 2015, גד איש-עם, רשות שמורות הטבע והגנים תצפיות על הדבורה,Cubitaliabaal מין נדיר, אנדמי לצפון ישראל שהתגלה בהר מירון, אחיק דורצ'ין, האוניברסיטה העברית בירושלים 15 14

9 החוברת בנויה על-פי סדר א-ב של שמות המשפחה של המרצים. במקרה של יותר ממרצה אחד על פי המרצה הראשון ברשימה. יישוב יהודי ובית כנסת מהמאות א' ב' לסה"נ בראש תל רכש שבגליל התחתון המזרחי ד"ר מרדכי אביעם, מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית, המכללה האקדמית כנרת תל רכש הוא אתר ארכיאולוגי מתקופת המקרא הנמצא בנחל תבור שבגליל התחתון המזרחי. מזה עשר שנים נערכות בו חפירות ארכיאולוגיות המבקשות לבחון את השכבות מתקופות הברונזה והברזל. חפירות אלה מתקיימות מטעם משלחות סטודנטים מיפן ומכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במטרה לחשוף את שרידי המבנים המתוארכים מהתקופה הרומית. המדובר במכלול חדרים הבנויים במלבן גדול על פסגת התל. בפינה הצפונית מערבית נחפרו כמה חדרים שיש בהם עדות לקיומה של קומה שנייה שחלק מהקירות שבה היו מעוטרים בפרסקו וסטוקו, ויש בכך כדי ללמד על כך שהיו אלו כנראה חדרי פאר של בעל האחוזה. ממצא החרסים והמטבעות מעיד על כך שהאחוזה נבנתה במאה ה א' לסה"נ ונעזבה במחצית המאה ה ב'. בעונת החפירות האחרונה נחשף במערב מכלול זה חדר גדול )כ- 9X9 מ'( שסביב קירותיו בנויים ספסלי מאבני גזית ואת תקרתו תמכו שני עמודים. חדר זה זוהה על ידינו כבית הכנסת של האחוזה. לגילוי זה חשיבות רבה בהבנת המרקם הסוציו-אקונומי-דתי של יהודי הגליל בשלהי ימי הבית השני ולאחריו. ייצוגי הגליל בכרזות ובפרסומות לפני ואחרי קום המדינה ד"ר אביבית אגם דאלי, האוניברסיטה הפתוחה לנופי הגליל משמעות וחשיבות רבים והם נבחרו כנופים המועדפים לייצוג במסגרת הבניית התודעה הציונית של המדינה שבדרך ובשנים הראשונות להקמתה של ישראל, הרצאה זו תציג דימויי נוף מתוך כרזות ופרסומות שיצאו לאור החל משנות השלושים של המאה הקודמת ועד לשנות ה- 60 העשורים הראשון והשני להקמת המדינה. בהרצאה זו אעמוד על הסיבות להעדפת הגליל כמושא לייצוג. קורפוס המחקר כלל 30 דימויים המתייחסים ישירות אל נופי הגליל ושנאספו על ידי הכותבת. ניתוח הדימויים והתכנים והבנת משמעותם מתבססים על ניתוח סמיוטי המתבסס על מתודולוגיות של פנופסקי, בארת' ואחרים. הבחירה בדימויים המצויים פרסומות ובכרזות נעשתה מכיוון שאלה טקסטים יומיומיים הנגישים לכל דכפין. כל אדם שחי באותם ימים נחשף לכרזות אלה וכך הפכו דימויים אלה להיות חלק ממאגר הייצוגים המוכר לו. דימויים חזותיים מאפשרים לחוקר/ת פענוח קל ומהיר של התכנים המוצגים והערכים אותם היא מבטאת, לעיתים יוצרי הכרזה או הפרסומת רושמים במפורש את שם המקום אותו הם מציגים לצד תמונת הנוף ולעיתים מסתפקים באזכור חזותי שלו. הצורך בהיות הפרסומות והכרזות נגישות וברורות מגביר את הייצוג בדימויים מוכרים, במבט רטרוספקטיבי נתן ללמוד מהן על תהליכי הבניית המציאות- זו המשודרגת, הנשאפת, הרצויה והאידיאלית הנדמית כחלומות, תשוקות ורצונות של קהלי היעד אליהם מיועדות הכרזות. על כן נתן ללמוד דווקא מהן אילו דימויים נתפשו כראויים בעיני המעצבים של התקופה שתפקדו כמעין מדיום מתווך בין קהל הנמענים לבין המפרסמים או הממסד הציוני. הממצאים מלמדים כי הגליל נתפס בכרזות אלו הן כמבטא אידיאלים והן כמחוז חפץ ממשי אליו מבקשים הצופים להגי או אף להתיישב בו. הגליל הוצג הן כאתר תיירות והן כמייצג ומזוהה וכבעל משמעות עם ההתיישבות היהודית החדשה בפלסטינה לפני קום המדינה וממשיך ככזה בישראל, המדינה הצעירה בשני העשורים שלאחר הקמתה. תפיסת מצב הקיבוץ על ידי חבריו השוואה בין עמדות חברי קיבוץ משלושה אזורים גיאוגרפיים: צפון, מרכז ודרום אליאט אורחן ופרופ' מיכל פלגי, המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה בחינת תפיסות חזותיות של הציבור לגבי יערות ביריה ומירון בעקבות הטיפולים בנזקי שלגים פרופ' דניאל אורנשטיין ¹, ד"ר חגית זמרוני ¹,ד"ר אפרת איזנברג ¹, אדר דובדבני, ¹ אבירם צוק ², יהל פורת ², הטכניון ¹, קק"ל ² במחקר זה נבחנו תפיסות מבקרים ביערות ביריה ומירון כלפי נופי יער תחת טיפולים שונים בעקבות נזקים של שלגים שפקדו את היערות בדצמבר לאחר סופות השלגים הוחלט על ידי היערנים לטפל בחלקות שניזוקו באמצעות כריתה מכנית וגרירת עצים שניזוקו והוצאתם מהשטח. אמצעי טיפול נוסף כלל ריסוק כל החומר העצי המת ופיזורו בקרקעית היער, או פינוי כל העצים/ ענפים המתים/שבורים מהשטח. על מנת לחקור את ההשלכות האקולוגיות של הטיפולים השונים, הושארו חלקות ללא טיפול כחלקות ביקורת. מעבר לשיקולים אקולוגיים, לממשקים השונים השלכות אסתטיות. הספרות האקדמית מעידה על כך שקיים מתח בין שיקולים אקולוגיים )מגוון ביולוגי או עידוד תהליכים של סוקצסיה טבעית( ושיקולים אסתטיים/נופיים. למשל, נסאוור )1995( מדווחת על כך שנופים עם ממשק מעודד מגוון נתפסים כ'מבולגנים'. עוד נמצא כי נוף 'נקי' ו'מסודר' נתפס על ידי הציבור כאסטטי יתור ולכן הוא רצוי על ידי הציבור. במחקר זה סקרנו את ציבור המבקרים )115 = n( ביערות ביריה ומירון באמצעות שאלון המבוסס גם על אלבום תמונות. הנשאלים התבקשו לציין את הנופים המועדפים עליהם מתוך 16 נופים המציגים סוגי טיפול שונים ובקרה )חלקות מטופלות ולא מטופלות(. כמו כן נתבקשו הנסקרים לספק הסברים לבחירות שלהם. התוצאות מעידות על כך שהציבור מעדיף שני סוגים שונים של נוף: 1 ( נופים טבעיים עם יער, תת-יער וסלעים )לדוגמא: "עצים מלאים ולא כרותים", "הרבה ירוק", "מקום ירוק, מלא חיים", "אווירה של טבע בהתגלמותו. ירוק ורוגע"(. 2 ( יער אחיד של אורנים עם קרקע נקיה )לדוגמא: "נוף פתוח ללא מבנים שחוסמים את הגישה", "ניתן לצפות לנוף מסיב", "המקום משקיף אל נוף מאוד יפה"(. להבדיל, יערות עם גזם ושאריות אחרות על הקרקע נתפסו כלא רצויים )לדוגמא: "פסולת על האדמה", "לא פינו את הלכלוך", "נראה מוזנח", "נוף הרוס גזם מפוזר, עצים נופלים", "לא ניתן לראות לאן הולכים"(.המחקר מצא שבע תמות מרכזיות בהסברים השונים של העדיפויות: פראיות, צפיפות, מגוון, ירוק, פתוח, נוח לשימוש ונקי/מסודר. ההחלטה להשאיר גזם בשטח היער משפיעה על תפיסות נוף ובמקרים רבים אף גורמת לירידה בערך האסתטי של נוף זה בעיני הציבור. כמו כן, מבקרים רבים מקשרים בין גזם על הקרקע לחוסר בטיחות. יחד עם זאת, צריך לזכור שהרצון להשאיר גזם נובע משיקולים אקולוגיים. המלצותינו בהמשך למחקר זה הן לגשר על הפער בין האסתטי והאקולוגי דרך הדרכת הציבור באשר לסיבות להשארת הגזם בשטח. לבנוסף, אנו ממליצים לנקות מגזם שטחים המיועדים לשימוש אינטסיבי כחניונים. התרבות החומרית של הגולן בתקופה הרומית כמדד לבחינתן של קבוצות אתניות בגולן ד"ר מיכאל אזבנד, המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת חיפה בתקופה הרומית חיו בצפון, מרכז ודרום הגולן קבוצות אתניות שונות, למרות היות האזור מצומצם בגודלו ואפשרויות תנועה ומסחר בין קבוצות אלו עדיין קיים מחסור במקורות היסטוריים על האזור, והדבר מעלה שאלות רבות לגבי הקשרים בין אתרים שונים ולקבוצות אתניות שונות בגולן. בהרצאה זו נבחן את יחסי המסחר, הכלכלה והחברה ואת ההשפעות התרבותיות-חברתיות שבין הקבוצות השונות. כמו כן נציג את השוני בין האזורים הגיאוגרפים והמנהליים בגולן וביטויים בתרבות החומרית וכלי החרס בפרט. נאפיין את טיפוסי כלי החרס הנפוצים בצפון הגולן, במרכזו ובדרומו וננסה לשרטט את קשרי המסחר בין האזורים השונים לאורך התקופה הרומית. אציג את המחקר האנאליטי של כלי החרס הנפוצים, ואת ההבדל בטיפוסים בין צפון הגולן לבין המרכז ודרום הגולן. מסקנת מחקר זה היא שקיימים הבדלים בין התרבות החומרית של צפון הגולן לבין זו של מרכז הגולן ודרומו. דגש מיוחד בהרצאה יינתן לביטויו של המעבר מהתקופה הרומית לתקופה הביזנטית במחצית השנייה של המאה הרביעית לספה"נ. והשפעתה על הטיפוסים השונים של כלי החרס במרכז הגולן ובדרומו ואת התעצמות הקשרים המסחריים בין צפון הגולן למרכזו. ידונו השימושים בכלי חרס לקביעת גבולות, ולקשר שבין הפוליס סוסיתא לאתרים אחרים בגולן. לסיכום תיבחן מערכת היחסים בין יהודים לנוכרים בגולן כולו. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את ההבדלים בין עמדות חברים מקיבוצים מתחדשים הממוקמים באזורים גיאוגרפיים שונים. המחקר בחן כיצד תופסים החברים את מצב קיבוצם בתחומים הבאים: הכלכלי והחברתי, תפקוד בעלי התפקיד בקיבוץ, הקליטה בקיבוץ, פעילות תרבותית, היחס כלפי הוותיקים ועוד. שיטת המחקר כללה העברת שאלון אינטרנטי בקרב מדגם מייצג של חברי קיבוצים משלושה אזורים מרכזיים שנערכו על פי חלוקת הלמ ס: מחוז הצפון הכולל גם את חיפה )47% מהמשיבים(, מחוז המרכז )שבו נכללו מחוז ירושלים ומחוז תל-אביב 29% מהמשיבים( ומחוז הדרום )24% מהמשיבים(. מספר המשיבים לשאלון זה היה 1,267 חברי קיבוץ. הממצאים שיוצגו בהרצה זו מלמדים שלא נמצאו הבדלים בתכונות הדמוגרפיות של המשיבים באזורים השונים כמו מין, השכלה והכנסה, מלבד הגיל שנמצא נמוך במרכז מאשר בצפון ודרום. נמצאו הבדלים בין האזורים השונים בתפיסת החברים את מצב קיבוצם במרבית התחומים שנסקרו, ובתוך כל אזור בין קיבוצים במצב כלכלי טוב וכאלה עם מצב כלכלי פחות טוב. עוד מגלים הממצאים שחברי קיבוצים באזור המרכז מעריכים שמצב הקיבוץ טוב יותר בהשוואה קיבוצים באזורי הצפון והדרום. במרבית השאלות המצב בקיבוצים ה"עשירים" יותר, בכל אזור ואזור, מוערך כטוב יותר מאשר בשאר הקיבוצים

10 נוהג הטמנת מטבעות ברצפות בתי כנסת בגליל בתקופה הביזנטית נילי אחיפז, חוקרת נומיסמטיקה חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במספר בתי כנסת בארץ העלו ממצאים של מקבצי מטבעות ברונזה פזורים מתחת לרצפות המבנים. רוב המטבעות הינם בעלי ערכים נמוכים ושחוקים, רבים מהם בלתי ניתנים לזיהוי. המטבעות פוזרו בתשתית הרצפות או מתחת ללוחות האבן של הריצוף, ללא כלי או מעטפת אחרת. לעיתים נמצא מטבע זהב בודד או מספר מטבעות זהב בודדים. על פי אופן הנחתם המטבעות דומה כי המטבעות הונחו בכוונה תחילה ולא נועדו להיאסף. לאחר בחינת התפרוסת הגיאוגרפית של בתי הכנסת בהם הייתה נהוגה הטמנת מטבעות בתשתית הרצפות, מצאנו כי נוהג זה התקיים בבתי כנסת בצפון הארץ במהלך המאה החמישית ועד אמצע המאה השישית לסה"נ. נוהג הטמנת המטבעות בתפזורת בתשתית הרצפה מאפיין בעיקר בתי כנסת ברמת הגולן, סמוך לכנרת ובגליל המזרחי. בבתי כנסת באזורים אחרים בארץ לא מצאנו נוהג זה להוציא בית הכנסת בחורבת רימון, שם להטמנת המטבעות אופי שונה. בחפירות הארכיאולוגיות השונות לא נמצא נוהג זה ברצפות כנסיות, להוציא כנסייה אחת. המקורות היהודיים אינם מזכירים נוהג זה. שתיקת המקורות היהודיים לגבי הנוהג, משאירה אותנו בסימן שאלה לגבי מהותו ומשמעותו של נוהג 'הטמנות רצפה'. דומה כי מטרת הנוהג הייתה טקסית. תחת הגדרה זו יכולים להיכלל גם הפולחן העממי של 'מזל וברכה' וגם גניזת מעשר שני. בהרצאה אציג את התופעה כפי שהתגלתה במספר בתי כנסת ברחבי הגליל. המרחב העירוני והחוץ עירוני בסוסיתא בתקופה הרומית ד"ר מיכאל אייזנברג, המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת חיפה סוסיתא )Hippos( של הדקפוליס שלטה על מרחב חקלאי גדול ובדומה לערי פוליס שכנות לה, היא זכתה לשגשוג שהביאו לריבוי בנייה מונומנטאלית בתקופה הרומית. מיקומה אל מול הגליל היהודי, מצידה המערבי של הכינרת, אילץ את תושביה בבנייה הגנתית גם בתקופת ה"שלום הרומי" וזאת בזיקה לימי המרד הגדול. ההגנה על תחומה הכפרי הרחב, דרום הגולן עד למרכזו, היה ודאי כמעט בלתי אפשרי בתקופת אי שקט זו. הנתונים הארכיאולוגיים מתחומה של סוסיתא בזיקה לימי משבר אלה הינם דלים ומאלצים אותנו לשוב לחיבורו של יוספוס פלביוס 'מלחמות היהודים'. עשרות שנים לאחר דיכוי המרד בגליל ניתן להבחין בהזנחת האדריכלות הצבאית אל מול התפתחות מכלולים של בניינים ציבוריים המעוצבים בהידור והמבוססים על יבוא חומרי גלם, כראוי לעיר ראשה. החפירות באתר, מטעם המכון לארכיאולוגיה שבאוניברסיטת חיפה, מסייעים להתחקות אחר תכניתה העירונית הרומית של סוסיתא וכן להתעמק במספר מכלולי בנייה צבאיים, ציבוריים ופולחניים שנבנו בתקופה זו. כיום ברור כי רחוב העמודים הראשי שחצה את העיר ממזרח למערב-הדקומנוסמקסימוס, לא עוטר בעמודי גרניט מלוא אורכו. פריטיו האדריכליים של מבנה זה ניתנים לאיתור בשימוש משני בכנסיות העיר. חשוב מכך, לאחרונה הובהר כי העיר גדלה בתקופה הרומית, ושטחה השתרע מעבר לרמת ההר אל אזור אוכף ההר וכלל מספר מכלולי בנייה ציבוריים גדולים. שנות המחקר האחרונות באתר, בתחום רמת ההר המוקפת חומות, באזור האוכף וכן סקרים בתחומה, מעניקים לנו לראשונה הזדמנות לדון בשינויי התכנון והבנייה העירונית שחלו בתוך התקופה הרומית ולשפוך אור על תקופת משבר במאה הרביעית לספירה בד בבד עם הפיכתה של העיר למושבו של בישופ. השפעת מרעה בקר על אוכלוסיות פרפרים באזור הר מירון, בעונות , ד"ר גד איש- עם וטליה אורון, רשות שמורות הטבע והגנים הרצאה זו מציגה את מצאי מחקר שנערך בן שנתיים ) ( באזור הר מירון. המחקר התקיים בשני אתרים, אחד בו התקיימה רעיית בקר, והשני שבו לא התקיימה רעייה )חלקת ביקורת(. בכל אתר סומנו 12 קטעים של 100 מ' לאורך דרך עפר. ניטור הפרפרים בוצע בהליכה איטית לאורך הדרך ורישום הפרפרים שנצפו בטווח של 5 מ' מכל צד של הצופה, בנפרד לכל מקטע 100 מ'. בעונת 2015 נבחרו אתרי המחקר לאורך רכסים של שלוחות הר. אתר רעייה שהיה ברעיית בקר אינטנסיבית שנים רבות ואתר ביקורת ללא רעיית בקר, ועם רעיית עיזים מזדמנת קלה. בעונת 2016 נבחרו האתרים לאורך ערוצי נחל. אתר רעייה בתנאי רעיית בקר אינטנסיבית 20 שנה, ואתר ביקורת ללא רעיית בקר בשנתיים אחרונות, וברעיית בקר מתונה עשרות שנים קודם לכן. בעונת 2015 בוצעו חמש בדיקות ניטור במהלך האביב וראשית הקיץ, ובעונת 2016 בוצעו בדיקות נוספות. כל בדיקת ניטור בוצעה בתנאי מזג אוויר דומים בשני האתרים. בעונת 2015 נצפו 538 פרטים מ- 25 מינים, ובעונת 2016 נצפו 3944 פרטים מ- 38 מינים. בשתי העונות עושר המינים הממוצע היה נמוך יותר באופן מובהק באזור בו בוצעה רעיית בקר. מדד דמיון המינים בין שני אתרי המחקר היה גבוה למדי: 89% ו- 85% בשתי העונות, בהתאמה. בשתי העונות היה שפע הפרטים הממוצע ברעייה כמעט מחצית מזה שבביקורת. רמת השוויוניות של גודל אוכלוסיות המינים הייתה דומה ברעייה ובביקורת בעונת 2015, ואילו בעונת 2016 היא הייתה גבוהה יותר באתר הרעייה. בהתאם לכך היו נמוכים יותר בעונה הראשונה ברעייה מגוון מינים ממוצע )מבחן סימפסון( ואחידות אוכלוסייה ממוצעת )מבחן שאנון(, אך היו גבוהים יותר בעונה השנייה. אוכלוסיות הפרפרים הפעילים בחורש היו קטנות משמעותית ברעייה לעומת הביקורת. לעומת זאת בבתה היה סך כל מספר ומגוון המינים דומה בשני האתרים. כמו כן לא נמצא שינוי משמעותי בגודל אוכלוסיות הפרפרים המטילים על פרפרניים, מצליבים ומינים מרכזיים בשני האתרים, אבל נצפתה פגיעה ברעייה בבתה, בשתי העונות, באוכלוסיות פרפרים המטילים על שפתניים. בעונת 2015 נצפתה פגיעה כזו גם באוכלוסיות המטילים על דגניים. בעונת 2016 נצפו 7 מיני פרפרים נדירים. 5 ממיני הפרפרים נצפו רק, או בעיקר בביקורת )כחליל גליל, כ. מנומר, כ. קיסוס, כ. דבשה, הספרית משויישת( ומין אחד נצפה בשני האתרים )כ. אנטיוכיה(. מין אחד נרשם רק באתר הרעייה )כ. ירוק(, אף שפרטים שלו נצפו, מחוץ לתחום הרישום, גם באתר הביקורת. בעונת 2015 נצפה בשני האתרים רק מין נדיר אחד )כחליל הגליל(. באתר הרעייה בעונה השנייה העלתה רעיית הבקר את השוויוניות של בית הגידול, מה שכנראה פגע בעיקר במיני הפרפרים הנדירים. ניתן להניח ששינויים באוכלוסיות הפרפרים מושפעים משינויים הרלוונטיים לגביהם באוכלוסיות הצמחים הפונדקאים וצמחי הצוף. יתכן שרעיית הבקר שינתה במידה ניכרת את תכונות הצומח הרלוונטיות לפרפרים בחורש ובמידה פחותה את תכונות הצומח הרלוונטיות בבתה. יתכן שהשינוי בחורש נובע מפגיעה באתרי ההטלה העיקריים של פרפרי החורש: מצמצום אוכלוסיות הדגניים הרב-שנתיים והמטפסים, ומפגיעה בחלק התחתון של נוף העצים. השינוי בבתה עשוי לנבוע בעיקר מפגיעה באתרי הטלה על שפתניים ודגניים. נראה שאתרי הרעייה היו נתונים תחת לחץ רעייה עודף, לעומת רמת הפרעה נמוכה באתר הביקורת של עונת 2015, ורמת הפרעה בינונית-נמוכה באתר הביקורת של נוצרים, מוסלמים ויהודים בכפר כנא בימי הביניים: הממצאים הארכיאולוגיים והמקורות הכתובים ירדנה אלכסנדר, רשות העתיקות בכפר כנא שבגליל התחתון נתגלו שרידים ארכיאולוגיים רבים המעידים על התיישבות ברחבי הכפר החל מלפני כששת אלפים שנה ועד לעת החדשה. בהרצאה אציג ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופה הצלבנית והממלוכית )המאות ה לסה"נ( שנחשפו בחפירות שונות שנערכו בכפר. במקביל אציג את המקורות הכתובים בני התקופה, שילובם של שני מקורות אלה הכתובים והתרבות החומרית מאפשרים לשפוך אור על הכפר המרכזי ומלמדים על זיקתם של נוצרים, מוסלמים ויהודים לכפר בתקופת ימי הביניים. "הצד האפל של האור": השפעת תאורה מלאכותית על יעילות ייצור של עגלים מגזע הולשטיין, משלב הינקות ולאורך תקופת הפיטום ד"ר אביב אשר, 2, 1 ד"ר אריה ברוש, 1 פרופ' אברהם חיים ², ד"ר גבי עדין, 4 פרופ' אילן הלחמי, 3 רותם אגמון, 1 ד"ר מירי צינדר, 1 1 ד"ר אריאל שבתאי מנהל המחקר החקלאי, היחידה לבקר לבשר, נווה יער ¹ ; החוג לכרונו-ביולוגיה, אוניברסיטת חיפה ² ; המכון להנדסה, מנהל המחקר 4 החקלאי ³ ; המחלקה לבקר, שה"מ רקע: השעון הביולוגי ביונקים מתחיל להתפתח בשליש האחרון של ההיריון, ומגיע להבשלה ולפעילות מלאה בתקופת הגמילה מחלב. בלוטת האצטרובל מסונכרנת עם מחזורי אור וחושך ומייצרת ומפרישה מלטונין, הורמון המווסת את מחזורי השינה והעירות. יצור המלטונין מגיע לשיא באמצע הלילה וכמות קטנה של אור בעל אורך גל קצר יכולה לשבש אותו. רבים מבני הבקר היונקים בישראל מוחזקים ביונקיות המוארות באור מלאכותי קצר גל במשך רוב שעות הלילה. כלומר, התקופה בה חשופים העגלים לתאורה מלאכותית במהלך הלילה היא אותה תקופה בחיי העגל שבה השעון הביולוגי מצוי עדין בשלבי התפתחותו. על בסיס האמור לעיל, השערת המחקר הייתה כי חשיפה של בני בקר יונקים לאור מלאכותי בלילה, תפגע במחזוריות השעון הביולוגי ותשפיע על בריאות, יצרנות ורווחת החיה. מטרת המחקר הייתה לחקור בעגלים את השפעת התאורה המלאכותית בלילה על הביצועים ויעילות ניצולת המזון לאורך תקופת חיים. מהלך העבודה: שישה עשר עגלי הולשטיין זכרים, בגיל ממוצע של 6.8 ימים ובמשקל ממוצע של ק"ג שוכנו במלונות פרטניות בנוה יער. העגלים חולקו לשתי קבוצות עלפי נתוני גיל ומשקל: קבוצה מוארת) n=8 ( נחשפה לאור קצר גל בלילה וקבוצה מוחשכת) n=8 ( שבשעות הלילה הייתה בחושך טבעי. במהלך הניסוי נמדדו צריכת מזון יומית פרטנית, משקל, תוספת גדילה, קצב לב והוצאת אנרגיה באמצעות שיטת קצב הלב ופעימת החמצן וחושבה יעילות ניצולת מזון. לאחר 12 שבועות בניסוי, אוחדו שתי הקבוצות לקבוצה אחת והוכנסו לסככה למדידת ביצועים פרטניים בנווה יער. הממצאים מלמדים שצריכת המזון של הקבוצה המוארת הייתה גבוהה ב 32% בשלב הינקות ו 11.6% בשלב הפיטום לעומת הקבוצה החשוכה) P<0.001 (.תוספת המשקל היומית הממוצעת לא הייתה שונה באופן מובהק בשלב הינקות ובשלב הפיטום = P,0.12(, 0.35 בהתאמה(. יעילות ניצולת המזון של הקבוצה המוארת הייתה נמוכה ב 41% בשלב הינקות ו 18.8% בשלב הפיטום לעומת הקבוצה החשוכה) P<0.001 (. הוצאת האנרגיה של הקבוצה המוארת הייתה גבוהה 15.5% בשלב הינקות ו 15.7% בשלב הפיטום לעומת הקבוצה החשוכה) P<0.05 (. לסיכום: ממצאי המחקר המוצגים בזאת מראים שתאורה מלאכותית קצרת גל בלילה בתקופת היניקה גורמת לירידה ביעילות ניצולת המזון ועליה בהוצאת האנרגיה גם בגיל הינקות וגם בשלב הפיטום. מתוך כך ניתן לשער כי גידול עגלים יונקים ללא תאורה מלאכותית בלילה יוזיל את עלויות הגידול בכך שישפר את יעילות ניצולת המזון של העגלים במשך כל תקופת הגידול, ויפחית את עלויות צריכת החשמל של המגדל. היות ורוב המפטמות ממוקמות בגליל, אזי שיפור יעילות ניצולת המזון וחיסכון בהוצאות הגידול יוכל לשפר את רווחיות המגדלים בגליל

11 החזית הצפונית במלחמת ששת הימים רקע הערכות ופעילות צבא סוריה דני אשר, תא"ל במיל', מכללת צה"ל ואוניברסיטת בר-אילן בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העצמאות היה הצבא הסורי נתון עדין להשפעת דוקטרינת הלחימה הצרפתית עליה צמח. משנת 1954 ובעקבות ייעוץ של קצינים גרמניים, חלו שינויים במבנה הצבא ובתפיסה האסטרטגית שלו. במהלך 1955 חל מפנה במזה"ת, שעיקרו הקמת ברית בגדאד והתנגדותן של מצרים וסוריה להצטרף אליה. המעורבות הסובייטית החלה לתת את אותותיה והחלה הטמעתה של הדוקטרינה הצבאית הסובייטית. מוקדי המתיחות העיקריים בגבול היו: העיבוד החקלאי באזורים המפורזים, מאבק לשמירת ריבונות ישראלית בכנרת, הפעלת המוביל הארצי ומאמצי ישראל לסכל את התוכנית הערבית להטיית מקורות הירדן. בראשית 1966 הוכרעה "המלחמה על המים" לטובתה של ישראל. מכאן ואילך הוסב המאמץ הסורי העיקרי לתמיכה בפעולות הטרור כנגד ישראל. ב- 20 במאי 1966 הודיע שר ההגנה אסד כי פניו מועדות למלחמה לשחרור פלסטין ולגירוש הפולשים ממנה. ב- 24 במאי 1967 הוציא המטכ"ל הסורי גם פקודה להתקפה לעבר אצבע הגליל ותפיסת מאחז בגדה הצפונית של הכנרת. על אף בצד הכנות הצבא הסורי, לא נראה היה כי הוא נכון לפתיחתה של מלחמה "אמתית" אל מול ישראל, ובלילה שבין ה- 5 6 ביוני החליט הפיקוד העליון הסורי שלא לבצע את תכנית ההתקפה הכוללת שלו. עם פרוץ המלחמה בחזית סיני ולמרות הוראות מפע"ם להפעלת תכנית "ראשיד" לתקיפת מטרות בישראל, לא חצה אף מטוס סורי את הגבול. רק אחה"צ תקפו מטוסים סורים מטרות בשטח ישראל. בתגובה תקף ח"א הישראלי שדות תעופה בסוריה. במשך ה- 5 ביוני, אותרו תנועות סוריות אל עבר הגבול. תנועות אלו פורשו בצה"ל כהכנות להתקפה. בלילה שינה המטכ"ל הסורי את תכניותיו והחליט להימנע מהתקפה נרחבת, ובמקביל שינה את היערכותו מהיערכות התקפית להיערכות הגנתית. ב- 6 ביוני תקפו כוחות סורים קטנים בשתי התקפות מקומיות ומבודדות שנכשלו. בבוקר ה- 9 ביוני נפתחה ההתקפה הישראלית. הפיקוד הסורי השקיע מאמצים בניסיון לאתר את המאמץ העיקרי של ההתקפה ולפעול נגדה. בקו הקדמי התנהל קרב עיקש. עד מהרה איבד הפיקוד הסורי שנשאר בעורף, את השליטה על הכוחות. הלחימה הבלתי מאורגנת הביאה לנסיגה. נעשו ניסיונות חפוזים להקים מערכי עצירה על הדרך לדמשק. המלחמה הסתיימה כשכוחות צה"ל באזור קוניטרה במרחק של כשבעים קילומטרים מהבירה. צבא סוריה ניסה להימנע מלקחת חלק של ממש בלחימה. כוחותיו לא תקפו אך משהותקפו לא עמדו במשימתם. כיצד אגם גווע יכול לשיר? בין קינה למחאה ביצירתם של פטר מירום וידידיה פלס "שירת האגם הגווע" עופר בהרל וסיגל סירואה, עמק החולה מהווה נושא להתעניינות ומחקר של אנשי מדע, חברה ורוח בארץ ובעולם, בשל הניסיונות שנעשו ונעשים להגשים בו ערכים חברתיים, כלכליים, סביבתיים, מדעיים ואחרים, וכן בשל היותו, במשך שנים רבות, זירה לקונפליקטים בין האדם לטבע, שהתבטאו בניסיונות לחיות לצדו, לשנותו, לעבדו, לשמרו ולשקמו. עד אמצע שנות החמישים של המאה ה- 20 התקיימו במרכז העמק מספר ביצות שבמרכזן אגם החולה, אלה היוו חלק מנוף ארץ- ישראל במשך אלפי שנים ושימשו בית גידול פורה לאלפי מיני חי וצומח. ב החל הליך ייבוש הביצות שהביא לשינוי תבנית נוף העמק. הספר "שירת האגם הגווע" יצא לאור שנים ספורות לאחר שתם הייבוש, והפך לספר הצילום הנודע ביותר של צלם בישראל. ייבוש האגם נחשב לשיאה של הציונות וסימל את התגברות האדם על איתני הטבע והכנעתם לצרכיו. לכן, בתקופה זו לא ניתן היה למתוח ביקורת גלויה על המהלך. במחקר זה בחנו האם מטרת הספר הייתה תיעוד בלבד או ניסיון לבטא מחאה? ואם מחאה, אזי האם היא מייצגת את דעות יוצריו בלבד, או שמא את דעת כלל הקהילה- חברי קיבוץ חולתה, ששכן לחוף האגם? מהמחקר עולה כי אגם החולה היה עבור ציר מרכזי סביבו התנהלו כל חייהם. המחקר גילה כי ייבוש האגם היה אירוע טראומתי עבורם, וההתמודדות עמו הייתה כשל התמודדות עם אובדן של אדם קרוב. חברי הקיבוץ לא קיבלו את המסר ההגמוני של השלטון ועמדו על חוסר התכליתיות שבו. אולם במושגי שנות החמישים, וכקיבוץ שהיווה חלק מהתנועה שבשלטון, לא הייתה להם כל אפשרות להביע מחאה גלויה. "שירת האגם הגווע" הייתה, אם כך, דרכם להביע מחאה סמויה. בספר באים לידי ביטוי בצורה ברורה הקונפליקטים בין האדם לטבע, כמו גם הקונפליקטים בין האדם למדינה ובין קהילה שלמה לבין השלטון ההגמוני שלא ניתן היה אז למחות נגדו. העבודה על המחקר התבססה על הצלבת מקורות ראשוניים רבים: מסמכים מארכיון חולתה ומארכיונים פרטיים של חברי הקיבוץ, לצד קטעי עיתונות, ראיונות עם חברי הקיבוץ וניתוח ספרם של מירום ופלס. איך להתמודד עם שריפות ענק על רגל אחת? ד"ר עמרי בונה, המדען הראשי, הקרן הקיימת לישראל יחסים בין-עדתיים בתחום הדתי בקרב עולים במחנות ומעברות העולים הילה בהרד, האוניברסיטה העברית בירושלים בהרצאתי אציג פרק ממחקר הבוחן את היחסים בין עולים יוצאי עדות שונות, שנקלטו במחנות ומעברות העולים. יחודו של מחקר זה הוא במובחנות שבין קבוצות עדתיות מגוונות ומובחנות יותר מאשר זה המקובל שבין יוצאי מדינות אירופה לבין יוצאי מדינות ערב. מחקר זה מתמקד בנושא שעד כה התבוננו בו רק מנקודת מבט של הקולטים או במבט לאחור עם התפתחות דרכי החשיבה מחודשות המאפיינות גם שינויים חברתיים שחלו בחברה הישראלית. עבודתי מזהה ומתארת את המפגשים בחיי היום-יום של העולים, תוך בירור הדינאמיקה בין הנקלטים לבין עצמם, במחנות ובמעברות העולים. הרצאה זו תשקף את הפרק העוסק בתחום הדת, ותציג את ממצאי הפרק סביב הביטויים הדתיים המעשיים של עולים דתיים ומסורתיים, ההתנהלות החילונית בהקשרים הדתיים, התארגנויות ויוזמות לטובת פולחן דתי והקשר בין העולים לבין עצמם, על פי קבוצותיהם השונות ובין העולים לממסד הדתי במחנות ומעברות העולים. בהרצאתי אציג את היחסים הבין-עדתיים בקרב העולים בהתבסס על אירועים מחיי המעברות בגליל ובצפון. ההרצאה תתבסס על בחינה של חיי היומיום בתחום הדתי במחנות ובמעברות אלה, בקרב מהגרים בכלל, וכאלו שהגיעו מרקעים תרבותיים שונים בפרט, תוך זיהוי המצבים שאפשרו קשר ישיר בין העולים לבין עצמם. ממפה למציאות הילה בהרד, האוניברסיטה העברית בירושלים, שלום טמרצ'י, בעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה בשכיחות ובנזקים של שריפות יער אשר מיוחסת לשינויי האקלים )עליית הטמפרטורה, תקופות יובש ארוכות במיוחד וירידה בכמויות המשקעים(, התבגרות היערות ועליית הביומסה בהם, והגדלת קו התפר בין יערות לאזורים מבונים ותשתיות. שריפות ענק יכולות להתפתח כאשר כמות גדולה של ביומסה זמינה לבעירת האש, שורר יובש קיצוני ומנשבות רוחות חזקות. בתנאים אלה עוצמת האש )כמות האנרגיה המשתחררת( בחזית השריפה גבוהה עשרות מונים מאשר בשריפה "רגילה" וגובה הלהבות יכול להגיע לעשרות מטרים. בתנאים האלה לא ניתן ואף מאוד מסוכן לבצע תקיפה ישירה של חזית האש באמצעי הכיבוי הקרקעיים המקובלים כמו צינור כיבוי אש של כבאית. גם הכיבוי האווירי בתנאים האלה מוגבל ביכולתו להשפיע על השריפה. המיסוך של העשן והרוח החזקה מקשים על הטלות יעילות ועוצמת האש לעיתים היא כה גבוהה שהמים לא מצליחים לכבות את האש. כמו כן בתנאים האלה מתפתחת בדרך כלל שריפה של צמרות העצים אשר מייצרת גצים בוערים שיכולים לעוף ברוח החזקה למרחק של מאות מטרים, ולהדליק נקודות אש חדשות. תופעה מסוכנת זו יכולה לגרום למלכודת בין שתי חזיתות אש לכל מי שנמצא ביניהן. תופעה זו גם גורמת לכך שהאש מדלגת בקלות מעל קווי חיץ שיוצרים ביער בהם מפחיתים ע"י דילול וגיזום את הביומסה של הצומח. מה אם כן ניתן לעשות? בכל הקשור במניעת נזקים לנפש ולרכוש בקו התפר בין היער לשטח המבונה, יש חשיבות עליונה להיערכות נכונה בבית עצמו ובחצר הבית. יש להימנע מאלמנטים חיצוניים )דקים, פרגולות, משקופים ותריסים( העשויים מחומרים דליקים כמו עץ או פלסטיק. רצוי שהגינון יהיה עם עצים קטנים ולגזום ענפים שבקרבת הגגות ופתחי הבתים. רצוי להשתמש בחצר הבית במשטחים של בטון או חלוקי אבן, ולטפח דשא או צמחייה משתרעת תוך שימוש במיני צמחים שפוטנציאל הדליקות שלהם נמוכה כמו: ברוש, רוזמרין ודומיהם. לשקול לבצע מערכת המטרה על גגות הבתים ובכל מקרה לדאוג לניקיון הגג מנשר עלים או מחטים. בשטחים הפתוחים ניתן להתמודד בהצלחה יחסית עם גזרות האש שבעורף ובאגפים של השריפה, שם פוגשים שריפה "נורמלית" כשגובה הלהבות נע בין 3-1 מ' וניתן לתקוף את חזית האש באופן ישיר. נטיעה של רצועות של עצי ברוש שמידת הדליקות שלהם נמוכה כקו חיץ ירוק נמצאה אף היא יעילה לעצירת האש. בארכיון קיים אוצר בלום של מפות מסוגים שונים ביניהן גם מפות תכנון וביצוע מעברות עולים בראשית שנות החמישים, מעיזבון משרד המודדים והשרטטים העיקרי שפעל בשנות כינון מדינת ישראל. ההרצאה תיפתח בהצגה קצרה שלעיזבון המפות ואופן הגעתן של מפות אלה לאוסף המפות. בחלקה השני של ההרצאה תוצגנה מפות של מעברות צפוניות ויודגמו תהליכי תכנון, הקמת ופעילות המעברות המופיעות במפות. כך ייחשף מהלך שייקשר בין המציאות ההיסטורית כפי שהיא משתקפת ממסמכי ארכיונים שונים ואחרים, לבין המפות המדגימות את הפער בין תכנון לביצוע. נמלא את החסר בין מפות התכנון למפות הביצוע באמצעות הצגת חיי היום יום באותן מעברות, תוך ניתוח השיקולים, הקשיים, התובנות והאילוצים שהובילו לשינויים בשלבי המיפוי. עוד ננסה לברר את שיקול הדעת שבתכנון המקדים של המעברות ובכך לשקף חולייה שנעדרה עד כה מהשיח סביב תכנון או אי תכנון של המעברות

12 מגמות הגירת תושבים בין-עירונית בגליל ד"ר דוד בורג, מכון שמיר למחקר, אוניברסיטת חיפה על צור וביצורים, סקר ארכיאולוגי-היסטורי ברמת רזים אורי ברגר, רשות העתיקות, והמסלול ללימודי גליל לתואר שני, הגירת תושבים בין ערים מהווה חלק חשוב בהתפתחות המרקם העירוני, במיוחד בישראל. על אף זאת, ההתפתחות העירונית בפריפריה הצפונית מאופיינת בהגירה שלילית. תופעה זו הולכת וגדלה מזה יותר מעשור. נציג כאן את הדינמיקה של תנועה אגרגטית בפרספקטיבת זמן ארוכת-טווח ייחודית. נקודת מבט זו תאפשר בחינת מאפיינים כמותיים ואת הגדרת השפעתה על קצבי גידול האוכלוסייה בערים בגליל, וביחס לערים במרכז הארץ. בהתבסס על נתוני הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה נתאר את השינויים בהגירה נכנסת ויוצאת ובחן את שינויים האלה. אנו מזהים שינוי מהותי ועקבי שחל ברשויות המקומיות מתחילת שנות ה עם התרחבות גרעון דמוגרפי בפלח החשוב ביותר עבור שגשוגן של הרשויות המקומיות בגליל. תוצאות אלה עשויות להניב תובנות חשובות עבור קובעי מדיניות בכל רמות הממשל. בין שתי דרכים: התנועה הקיבוצית בשאלת היחסים עם גרמניה בשנות החמישים והשישים ד"ר עופר בורד, חוקר עצמאי לנוסעים בכביש החדש המחבר בין צפת למחלף אליפלט, נשקפים בצידי הדרך שטחי טרשים גירניים. אזור זה הידוע בשם רמת רזים, נראה כארץ סלעית בתולית, שלבד מקו החשמל ה"מעטר" אותה, לא השתנתה מאז ימי בראשית. סקרי רשות העתיקות בשלהי העשור הקודם ואלו המתקיימים כיום, חושפים מציאות של תכסית אחרת. מערכת ביצורים צבאית בריטית, אשר הוקמה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה והכוללת עמדות ירי, בונקרים, תעלות נ"ט ומגננים פרוסה במורדות הרי כנען. מערכת ביצור זו, חלק ממערך ההגנה המנדטורי, הינה "אחות" למערכת המוכרת והידועה יותר, המכונה "מצדה בכרמל". מערכת ביצורים זו איננה הפעילות האנושית הראשונה לשנות ולהפריע את נופי הקדומים שבמקום, אלא מהווה נדבך נוסף לפעילותם של סתתי וכורי הצור הפרהיסטוריים, אשר תרו אחר חומרי הגלם לכליהם לפני למעלה מעשרת אלפים שנה ולפעילותם המונומנטאלית של "מזיזי ההרים" מתקופת הברונזה אשר סיקלו וערמו את אבני הרמה לכדי עשרות רבות של גלי אבנים, תוך הזזת אלפי טונות סלע. סקר רמת רזים, נערך כחלק מפעילות מרחב צפון ברשות העתיקות במיפוי הארכיאולוגי של אזורים נשכחים מבחינה מחקרית בגליל העליון המזרחי, תוך שאיפה לקדם וליזום מחקרים ארכיאולוגיים והיסטוריים עתידיים באזורנו. "אחד הדברים הטרגיים שיכולים לקרות לתנועה הוא, שנתחלק בדיון בבעיה הגרמנית בין פליטי השואה לבין שאינם פליטי השואה ]...[. אני אינני מקבלת את החלוקה הזאת בין אנשים רגישים, עם סנטימנטים, לבין אלה שנוהגים לפי הגיון. ]...[ריאליזם של קיומנו משמעו אי קשירת גורלנו בגרמניה הזאת, לא מבחינה פוליטית, לא מבחינה כלכלית וודאי שלא מבחינה אחרת."חייקה גרוסמן. "מתנגד אני לסיכום תנועתי על חרם כולל נגד עם, בתחום חברתי, תרבותי וכלכלי. מי אני שאבוא ללמדכם, כי תנועה אשר חרתה על דגלה את הצו של אחוות עמים אינה יכולה לקבל החלטה מעין זו?" יהודה בן חורין. במהלך שני העשורים הראשונים למדינה הייתה התנועה הקיבוצית חלוקה בתוכה בשאלת היחסים עם גרמניה. איחוד הקבוצות והקיבוצים והקיבוץ הדתי הלכו מתחילה בתלם עם מפלגותיהם, מפא"י והפועל המזרחי, שהרכיבו את הממשלה. הקואליציה הממשלתית בראשות מפא"י הובילה קו תקיף וברור של קבלת "גרמניה האחרת" ושתי התנועות פעלו בהתאם. הקיבוץ הארצי והקיבוץ המאוחד, שמפלגתם, מפ"ם, הייתה באופוזיציה, התנגדו בתוקף להסכם השילומים ולהפשרת היחסים עם גרמניה שבאה יחד איתו. גם בהמשך, כאשר הצטרפו לקואליציה בנפרד, במסגרת מפ"ם המצומצמת ובמסגרת אחדות העבודה, לא נטשו שתי התנועות את הקו התקיף בנושא הגרמני. אך הקו החוצה בנושא הגרמני לא עבר רק בין התנועות אלא גם בתוכן. באיחוד ובקיבוץ הדתי היו גם מתנגדים לחידוש היחסים עם גרמניה ובקיבוץ הארצי ובקיבוץ המאוחד היה גם תומכים. הנושא הגרמני המשיך לתפוס מקום מרכזי בדיונים בתנועה הקיבוצית גם שנים לאחר שהחברה הישראלית, כולל חוגי הימין, השלימה כמעט לגמרי עם הנורמליזציה בנושא הגרמני. רק בשנות השבעים החל הדיון בנושא הגרמני להעלם גם בקיבוצים, עד שנתמסמס לחלוטין בסוף אותו עשור, בעקבות ה"מהפך" השלטוני והשינויים בחברה הישראלית ובקיבוצים, שבאו בעקבותיו. הרצאתי תסקור את גלגולי הנושא הגרמני בתנועה הקיבוצית באותם עשורים ותנסה לבדוק מדוע דווקא הקיבוצים היו למובילי הדיון בנושא הגרמני בישראל לאורך שנים רבות. 1 דברים מתוך דיון בועה"פ של הקבה"א: 'יחסנו לגרמניה', הדים ל"א )82( )ינואר 1966(, עמ' שדה הדולמנים של ג'ורג' החמישי - פרויקט ארכיאולוגי חינוכי בבית הספר "הר וגיא" אורי ברגר, רשות העתיקות, באפריל 1882 סיירו בשבילי הגליל העליון האחים הנסיכים, אלברט, ויקטור וג'ורג' )לימים המלך ג'ורג' החמישי(, יורשי העצר בממלכה הבריטית. בלכתם לעבר תל דן, מלווים באנשי ה- Fund )PEF (The Palestine Exploration איתרו הנסיכים מספר דולמנים עשויים בזלת, שלא היו מוכרים עד אז. דולמנים "מלכותיים" אלה נשכחו עם השנים ונעלמו מן הזיכרון, יחד עם זכרונו של הביקור המלכותי במקום. כיום עובר בנתיב הליכתם ההיסטורי קטעו הראשון של שביל ישראל. מעט מדרום למקום שוכן בית הספר האזורי המשותף "הר וגיא". תלמידי כיתה י"א מבית הספר יצאו במהלך שנת הלימודים הקודמת, בליווי ארכיאולוגי רשות העתיקות, למסע מחקרי לאיתורם מחדש של הדולמנים האבודים. הפעילות המשותפת לבית הספר "הר וגיא" ולרשות העתיקות, תוך ליווי מדעי ותמיכה של התכנית ללימודי הגליל במכללה האקדמית תל-חי, הינה חלק ממכלול פעילויות רשות העתיקות בשנתיים האחרונות, שמטרתה להביא להכרת הפעילות הארכיאולוגית בארץ בקרב תלמידי התיכונים בישראל. דמותו המורכבת של רבי יהודה הנשיא כפי שהיא משתקפת במעשה חכמים במקורות הארצישראליים ובמקורות הבבליים נילי בן ארי, חוקרת עצמאית רבי יהודה הנשיא מכונה במשנה ובגמרא "רבי" או "רבנו הקדוש", תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחות ם תקופת התנאים. רבותיו - רבי שמעון בר יוחאי, רבי יהודה בר אילעי, רבי אלעזר בן שמוע וכן אביו רבן שמעון בן גמליאל. בתלמוד הבבלי ניתן לו לפעמים התואר מלכות, או "לעלות למלכות". בתקופתו היו יחסי היהודים עם השלטון הרומי, נוחים יחסית. סיפורים רבים בתלמוד הבבלי ובירושלמי עוסקים בקשריו וידידותו ההדוקה של רבי עם הקיסר הרומי אנטונינוס. רבי יהודה תיפקד כנשיא בעל סמכות רחבה - סמכויות מדיניות ודתיות גם יחד. הוא העביר את מרכז השליטה הפוליטית ואת הסנהדרין לעיר ציפורי, שהייתה ידועה בתמיכתה בשלטון הרומי. הוא שלט בבית המדרש ובסנהדרין, היה בכך כרסום בסמכויות הסנהדרין וחכמיה מחד גיסא וביטוי לעוצמת סמכויותיו של הנשיא מאידך גיסא. הוא היה מוקף עושי דברו שהטילו את מרותו על הסביבה. תקופתו של רבי ידועה כפורייה מאוד בתחום החקיקה, ומספר התקנות שהסנהדרין הוציא באותה תקופה הינו חסר תקדים. לאחר פטירתו לא קם עוד מנהיג כמוהו שריכז בידו כל כך הרבה תפקידים וסמכויות. בסוגיות התלמודיות העוסקות בפטירתו )בבלי כתובות ; ירושלמי כלאיים( מסתבר מצוואתו לבניו ולתלמידיו, שהוא היה מודע לכך שאחר מותו לא יוכל להימשך ריכוז הסמכויות ביד אחת, הוא מחלק את הירושה. בין שני בניו ואחד מתלמידיו, וגם רומז שהיחסים עם רומי עלולים להשתנות. קיימים הבדלים בין דמותו כפי שהיא מצוירת בשני התלמודים. יחד עם זאת יש זיקות בין מסורת א"י למסורת בבל. רוב המסורות לגבי שני המרכזים מובאות בשמם של אמוראי ארץ-ישראל. מסורת בבל נשענת על מסורת א"י, אולם הדיוקן של רבי המצטייר מהעיצוב הבבלי של דמות רבי שונה מאד מהדיוקן המצטייר במסורת הארץ ישראלית. בשתי המסורות מצטייר דיוקנו של מנהיג דגול ונערץ, אבל ניכרת גם נימה ביקורתית, ולפעמים אפילו ביקורת חריפה, לצד הגזמה בשבחו. בסיפורים המתארים צדדים אנושיים ולעתים קטנוניים שלו יש ניסיונות לסדוק את דמותו. תפקיד הסיפורים מלבד ביקורת על רבי האיש, אולי גם התרסה על מוסד הנשיאות. בשתי המסורות ספרו על רבי זה בצד זה פרטים בדיוניים בצד דברים סבירים. רבי הוא תופעה חריגה, אולי תפקידו ההיסטורי היה העלאת המשנה על כתב. בהרצאה אביא כמה סיפורים על רבי ותלמידיו, שבכל אחד מהם יש מורכבות ואפשרות לקרוא את הסיפור כפשוטו, וגם לקרוא אותו קריאה חתרנית. אשווה בין מסורות ארץ ישראליות למסורת הבבלית. סיפורים המעידים על ריכוזיות מנהיגותו, יחסיו הטובים עם הרומיים, היותו מנהיג מדיני שבימין היה מצב יהודי הגליל טוב. ומנגד מקרב וממנה רבי לעתים אנשים על פי רכושם ולא על פי בקיאות בתורה או מידותיהם. הסיפורים יעסקו בעימותים של רבי עם חכמים בני דורו: רבי פנחס בן יאיר, רבי חייא, ועם תלמידיו: רב, בר קפרא. מהסיפורים מסתבר שרבי אינו מצליח לרומם את העם למדרגה שהוא נמצא בה, וגם היחסים עם השלטון הכובש, הרומאים, ואח"כ הביזנטים, השתבשו. רבי אינו מאמין במנהיגות החושפת את האנושיות שלו. הוא שומר על מרחק מקהלו, ובכ"ז מפעם לפעם מבצבצות חולשותיו מבעד לסדקים. למשל: בסיפור על רבי ובר קפרא, רבי מבטיח לבר קפרא סכום כסף גדול כדי שלא יצחיק אותו. למנהיג אסור לצחוק. אצל רבי אין פשרות, הוא אדם מאד קיצוני. בסיפורים יש ביקורת על הקיצוניות המוחלטת שלו. או בסיפור על ירידת רב לבבל רבי לפני מותו, מעביר את הסמכויות שריכז בידיו, לשניים מבניו, ולאחד מתלמידיו, את התלמידים המהווים איום, הוא מרחיק, וכך ירד רב לבבל והפך למי שהקים את ישיבת סורא. וכן בסיפור על ניסיונו של רבי לבטל את השמיטה, והעימות שהיה לו בקשר לכך עם רבי פנחס בן יאיר, סיפור על ענוותנותו של רבי הבאה לידי ביטוי בשיחתו עם גדול תלמידיו, רבי חייא. שקריאה חתרנית שלו מוכיחה שהענוותנות היא בגדר הצהרה, שאינה ממומשת בדרך כלל. 2 שם, עמ'

13 עדות אישית- המושבה משמר הירדן ונפילתה במלחמת השחרור פנחס בן ארי, חבר קיבוץ איילת השחר הרב דיעי עזיזי ועיצוב הזהות המקומית בחצור בשנות החמישים שמחה גואטה, אוניברסיטת תל אביב עדותו של פנחס בן-ארי מקרב משמר הירדן במלחמת השחרור. פנחס הוא יליד המושבה משמר הירדן וחבר קיבוץ אילת השחר, אשר לקח חלק בקרב שבסופו נפל בשבי ונכלא בכלא אל-מאזה בדמשק. בתחילת עדותו יתאר פנחס את המושבה משמר הירדן - הרכב תושביה, קשיי החיים בה, המאבק במחלת המלריה, הנטישה האיטית והגעת גרעין ווג'ווד )Wedgwood( של בית"ר. לאחר מכן יתוארו ההכנות ערב מלחמת השחרור - חפירת העמדות, המיקוש והגעת התגבורות מיישובי הגליל העליון. חלקה העיקרי של העדות יעסוק בששת ימי קרב הגבורה של משמר הירדן מול כוח הפלישה הסורי-ההתקפה הראשונה, יציאת התגבורת של חטיבת כרמלי, ההתקפה השנייה וההתקפה השלישית האחרונה, ההליכה בשבי והחזרה ממנו. מבצע ברוש - משמר הירדן לא שוחררה בעשרת הימים אביתר בן צדף, המכון למדיניות נגד טרור, המרכז הבינתחומי הרצליה בשנות החמישים והשישים יושבה העיירה חצור שבגליל בדומה לעיירות פיתוח אחרות, בעיקר על ידי עולים שהגיעו מארצות אסיה וצפון אפריקה. היו אלה עולים בעלי אוריינטציה דתית מסורתית. מאפייניהם החברתיים תרבותיים היו שונים בתכלית מהתרבות הפוליטית שהונהגה על ידי מפא"י אשר שלטה למעשה בעיירות אלה. הרב דיעי עזיזי ) (,שעלה מהעיר ג'רבה שבטוניס, שימש כרב מקומי בחצור בין השנים , תקופה של 45 שנים. בנוסף לתפקידיו כמורה בבית הספר, רב אזורי, יו"ר המועצה הדתית וחבר המועצה המקומית, שימש הרב דיעי עזיזי בתפקיד סגן יו"ר המועצה בחצור בתקופת כהונתו של הלל לנדסמן, איש מפא"י וחבר קיבוץ איילת השחר הסמוכה שהיה ראש המועצה הראשון. ההרצאה תעסוק בשאלה כיצד הרב דיעי עזיזי, כמנהיגה הרוחני של העיירה, התמודד והנהיג את האוכלוסייה המקומית במפגש )שלא לומר התנגשות( בין המבנה הפוליטי-סקטוריאלי הדומיננטי שנשלט אז על ידי הפוליטיקה הארצית לערכים, תפיסות העולם, הנורמות והמסורות שאפיינו את האוכלוסייה המקומית. תיבחן פרשת הקמת המקווה הראשון בחצור ותיבדק השפעת המפגש בין תרבות הקולטים לזו של תושבי חצור על הזהות המקומית של העיירה. אחרי מלחמת הקוממיות נותרו שתי צלקות גדולות - נפילת ירושלים העתיקה בידי הלגיון העבר-ירדני ונפילת משמר הירדן בידי הסורים. שתי הצלקות נמחקו לכאורה במלחמת ששת הימים, אך הותירו את רישומן על המחשבה הצבאית ועל המחשבה המדינית בישראל. הכישלון מול הצבא הסורי החל באירוע יחסית נשכח - נטישת הקיבוצים מסדה ושער הגולן מול הכוח הסורי הקרב. רושמו של האירוע )שיכול להשתוות לנפילת ניצנים( נמחק על-ידי ההצלחה בקרב על דגניה, אך גם על-ידי היסטוריוגרפיה מגמתית. הצבא הסורי התאושש מאירועי דגניה, שינה כיוון, ותקף צפונה לשם, במשמר הירדן. מול כוחות דלים של צה ל ומול המגינים המעטים שהיו במושבה ונחל הצלחה. המושבה נפלה בידיו, ואנשיה הלכו בשבי. בקרבות עשרת הימים, שהיו בתחילת יולי 1948, בתום ההפוגה, תכננה חזית הצפון להתגבר על הנוכחות הסורית בגזרה ולחסלה. בחזית הצפון היו כמה מאמצים צבאיים ובניהם מבצע ברוש, שהיה באחריות מרדכי מקלף, מח ט כרמלי. המבצע היה לכאורה על-חטיבתי, וכלל כוחות מחטיבת כרמלי הוותיקה, גדוד מחטיבת גולני הוותיקה, גדוד מחטיבת עודד הצעירה ועוד כוחות. בסיכומו של דבר לא ביצעו הכוחות את משימותיהם ההתקפיות, ונגררו לקרב הגנה, שבו היה לסורים יתרון מהותי. בשלהי מבצע זה שמרו הסורים על שליטתם בשטח סביב המושבה משמר הירדן, ויצרו מובלעת שאיימה על הגליל העליון. במבצע נהרגו כ- 100 חיילים ישראליים וכ- 200 סורים ונפצעו כ- 200 ישראלים וכ- 400 סורים. בהסכמי שביתת-הנשק עם סוריה פינו הסורים את מובלעתם, שפורזה. האזורים המפורזים הללו בגבול סוריה היו זירה לתקריות רבות משך כ- 19 שנה, עד למלחמת ששת הימים. המחקר יציג את תכניות מבצע ברוש ואת ביצוען, וינסה להסביר מה השתבש ואת משמעות מהלכים אלה מעבר לזירה המקומית. הטענה העיקרית הינה שהיה תכנון לא-מציאותי שהתעלם ממיעוט הכוחות ומאי-כשירותם. בעיקר המדובר בחטיבת עודד, שעליה הוטל לבצע מהלך עיקרי של כיבוש בלילה של מאחז בגדה המזרחית של הירדן כדי לנתק את הכוח הסורי מבסיסו. עקב איחור ביציאת הכוחות למהלך וטעות בניווט לא בוצעה המשימה. כך, למעשה, לא השיג מבצע ברוש את יעדיו. התיישבות הקיבוץ הדתי בעמק בית שאן לפני קום המדינה ד"ר נחום ברוכי, חוקר עצמאי תנועת הקיבוץ הדתי נוסדה בשנת 1935 על ידי חמש קבוצות של חלוצים דתיים, שעלו מגרמניה, פולין וארצות נוספות משנת 1929, וישבו במחנות הכשרה זמניים במושבות השומרון. בשנים הוקם הגוש הקיבוצי הדתי הראשון, בדרום עמק בית-שאן, ובו טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב ושלוחות. במקביל לו נוסדו גושים נוספים בנגב דוגמת בארות יצחק, כפר דרום וסעד ובהרי חברון ולהם נוספו כפר עציון, משואות יצחק ועין צורים בהרי יהודה. וכן התחלות של גושי התיישבות בגליל דוגמת ביריה, שחר ולביא ונוספים ובחבל יבנה בדרום מישור החוף. מהלך זה החל בימי "חומה ומגדל", בקפיצה נחשונית מבית אלפא, והרחבת מפת ההתיישבות היהודית 15 ק"מ דרומה, לתוך הטריטוריה של שבטי הסאג'ר והע'זאוויה שבין הגלבוע והירדן, באזור הלוהט ומוכה המלריה, הזר למתיישב העברי. ארבע מתוך אחת עשרה הנקודות שהתיישבו בעמק באותן שנים השתייכו לתנועת הקיבוץ הדתי, ולא במקרה, שכן אחת ממטרות התנועה הייתה הקמת "גושי התיישבות", כלומר, כמה קיבוצים בשכנות זה לזה, במטרה להשיג מטרות משותפות. ההרצאה תציג את השאיפות האידיאולוגיות והדתיות )!( של התנועה בהקמת גושי ההתיישבות ותתאר את המאבק הפוליטי של תנועת "הפועל המזרחי" אל מול הקיבוץ הדתי ואל מול המוסדות המיישבים האחרים, על זכותה להתיישב בעמק בית-שאן. מאבק שנמשך מיום הקמת התנועה ועד עליית הקבוצה הרביעית, שלוחות, בעיצומה של מלחמת העצמאות. כמו כן, תעסוק בלבטי התנועה הדתית, בין הגשמת האתגר החלוצי לבין הבעיות ההלכתיות הכרוכות בו, ותתאר את ההתמודדות היום יומית מול תנאי האקלים ויחסי השכנים הנדים בין קשרי מסחר לטובת שני הצדדים לבין תגרות דמים המתנהלות על פי חוקי המדבר שימוש בגלים אולטרסוניים להדברת ריקבון בפירות מנגו מזן 'מאיה' לאחר הקטיף ד"ר טלי גולדברג, המעבדה לקירור ואיסום פירות קריית שמונה, בשנים האחרונות ניכר מאמץ מחקרי נרחב בחיפוש אחר שיטות חלופיות להדברת פטריות באמצעים פיזיקליים וביולוגיים. אחת השיטות הפיזיקליות שעשויה להיות חלופה להדברת פטריות הינה שימוש בגלי קול אולטרסוניים )על שמע(. העיקרון הפיזיקלי של פעולת הגלים מבוססת על תופעת הקוויטציה,)Cavitation( שעיקרה הוא יצירת גל אולטרסוני בתדירות גבוהה ושידורו בתוך נוזל. אנרגית הגלים מסוגלת להסיר שאריות של חומרי הדברה וכן להשמיד גורמי מחלות. בכך ניתן להביא להגברת יעילות החיטוי ללא כימיקלים ולהארכת חיי מדף של פירות וירקות. במחקר זה, פירות מנגו מזן 'מאיה' נחשפו לאחר הקטיף לטיפול אולטרסוני באמבט בנפח 320 ליטר, למשכי זמן של 5 דקות, 10 דקות ו- 30 דקות בטמפ' החדר. כבקורת 'רטובה' שמשו פירות שנטבלו באמבט מים ללא אולטרה סאונדו בנוסף היו פירות בקורת 'יבשה' שלא נטבלו כלל. היקף הריקבון נבדק לאחר אחסון של 4 שבועות בטמפ' של 12 מ"צ וכן לאחר 7 ימים בחדר חיי-מדף )20 מ"צ, 60% לחות(.יתרונו של הטיפול האולטרסוני, הן על טיפול הביקורת ה'רטובה' והן על טיפול הביקורת ה'יבשה', בלט בעיקר בחיי-מדף ואחוזי הפירות סוג א' היו 60%, 44% ו- 20% בהתאמה. לא נמצאה השפעה של משך זמן החשיפה. אנו מניחים שניתן לנקות את שטח פני הפרי מגורמי רקבון המאלחים אותו במטע או במהלך הקטיף בעזרת טיפול בגלים אולטרסוניים, מבלי לגרום לנזק פיזיולוגי בפרי. "היינו ציבור שלא ידע לאן לברוח" מאבקם הנחוש של 'תימני חלסה' לשמירת זהותם ד"ר אמיר גולדשטיין, ההרצאה תעסוק בסיפורם המרתק של כמאה משפחות של עולים מתימן שיסדו את קריית-יוסף )שמה הראשון של קריית- שמונה(. היא תתמקד במאבק הנחוש, העיקש והמוצלח לשמירה על זהותם המסורתית-דתית. הפרשה עשויה הייתה להתגלות כסיפור של חולשה וקורבנות: עשרות רבות של משפחות נשלחו לפריפריה מרוחקת וזנוחה. הן נדרשו להשתלב בסביבה בה הייתה דומיננטיות רבה לקיבוצים שנבנו, רובם ככולם, על ידי יוצאי אירופה, בעלי תודעה חילונית וסוציאליסטית מובהקת. אלה ראו בעולים מתימן שאך הגיעו אוכלוסייה שיש למהר ולהטמיע בתרבות הישראלית החדשה באמצעות מחיקת התרבות המסורתית שנתפסה כשלילית ומזיקה. אולם במקרה של 'תימני חלסה' מדובר בקבוצה מגובשת, דעתנית, נאבקת ועיקשת, שהצליחה בתנאים לא פשוטים להשמיע את קולה, להיאבק על ערכיה וזהותה, להשיג שינויים משמעותיים במערך הקליטה ובסופו של דבר, להתארגן ולעזוב בצורה מאורגנת את היישוב אליו נשלחו ולהקים יישובים חקלאיים חדשים, שיתאימו לרצונה ולאורחות חייה. החידוש המרכזי יהיה בעצם הסיפור ההיסטורי מנקודת מבטה של קבוצת העולים והמתיישבים ולא מתוך הזווית של הממסד הקולט. על בסיס המקורות שנמצאו תציג ההרצאה את הדרך בה ראו את המתרחש, פירשו אותו, תבחן באיזה אופן השיבו מלחמה שערה כנגד מגמות שהיו מנוגדות לזהותן ולאינטרסים שלהן, ואת הכלים והמשאבים שסייעו להם לפלס לעצמם דרך עצמאית תוך כדי תהליך רווי אתגרים של קליטה בארץ חדשה