יוסף אומץ

תמליל

1 שלישי חלק שער התחתון.,י ש הקדמה לפרק המצות* חכטינו ו*לה 1 י רץ לסצוה קלה ובורחטן העבירח, ער כאן. והטעם שסלבר שאין אתה יורע שכרו של סצות יש לארם ליתו שטרי אל לבו סת שאמרו חכסינו ו*ל שלשלם יראה הארם את עצ 10 כאלו חציו חיב וחציו זכאי ונם בלהעולם כולוחציוחיב וחצ, 1 וכא' עשה סצוה אחח אשרי 1 שהכריע את עצסו ואת כל העולם לכף ~כוח עבר עבירה אחח אוי לו שהכריע אח י~מו 1 את כל העולם כולו לכף חובה, ער כאן, נפ 8 א שכל אותם הנענשים עלירו הנא ישא וההא 'סבול עונש כאלו הרנם או הויקםכירים, נם.שים אל לבו הפנפים הרבים שפונם בעתותיו געליונים ובתחתונש כטו שהאר,ך כוה טאר טכים בפסוק נחפשה ררכינו, ואל ירמה הארם בנפשו שכל וה א'נו רע לסי כק~ שעובר סצות לא תעשה שעושה טעשה אבל העובר סצוח עשה שאינו רק כשכ חאל תעשה אק כו עונש שאררבה הרבר בהיפך שעונש ביס 1 ל סצ 1 ח עשה אק לו ערך חמיעור כסו שהאריך בוה בספר חררים בהקרטה. והואיל ואת' לירן ענק וה טחוטרח טצות עשה על טצ 1 ח לא תעשה שכתכ בספר חררים אי אפשר 4 "טר מסררש כלא ח,ר 1 ש סקושיא עצומה 1 נרולה ונפלאח הקאבעיני שהרי אסרו חכטינ 1 ז*ל ארבע 4 חילוקי כפרה הן 1 שם טוכח רס 19 ח עשה חיא חקלה שבכולן וקושיא 11 לא נתישבה כשינויא שכתב שם בספר חררים על מה שהקשה ש 0 ה והוא שח 1 מרת עונש סצות עשה הוא טאחרשאיןכיח רק שלמטה מענשין אותו ע* 1 כטו על מצות לא תעשה אם כן עונשו גרול טאר וט"ני ש 0 ענשק אותו על טצוח עשה בעולם הבאכי טוב לארם לקבל כל עונשו בעולם ה~ה שלא יפסיר שכרו כעולם הבא נם לפי וה צריכינן ל 0 יסר רפסח 1 טילה שעונשם כרת הם קלים סשאר סצ 1 ת עשה ומוכח בכטה רוכתי שאק הרבר כן. 1 נראה ל' לישב כל ~ה שפה שעונש סצות עשה חטור טאר חוא טפני שביט 1 לה ה 1 א על יר. ביטול מעשהלאפ 1 קי מצוח לא חעשהאינה רק בשב ואל תעשהלכןאין עונשה חסור כלכך, וכן הסעם בשכרשניהם ופסחוטילה הינו חומריהו שמלבר איבור סחלקמ בעולם חבא נכרתש נם טעולם הוה, 1 כן סח שתשובח מצוח עשה קלה סכולם התנו טעטא שהתשובה אינה סועלת שהזיה ל 1 שכר בעולם הבא כעושה סצוה רק טועלת לבטל ססנו עונש הניהנם ומפני שעונש איבור טחלקו בע 1 לם חבא נשאר במקוסו לכן תשובח 1 קלח אבל פצוח לא תעשה שאין בביסולה עונש רק בניהנם ועלירי התשוכה סחבטל חעונש סכל וכללכן תשובתו חטורח.ותר סטצוה עשה וררק.

2 ש 3 יוסףאומץ אמרו חכסינו ו"ל בטסכת שבה כל העהצה מצוה כטאמרהאין טבשרין אותו כשירוח רעות א 0 ר ר' יוסףאפילו הקרוש כרוך הוא נו 1 רגוירה סבטלה. הרעח וזה כטה נסתפקתי בפירוש לשון כטאפרה נםהיה בלכ. שאיךישה עי שבשביל טצוה אחת לברה יוכה לטעלוח עליונות ה~ו אחטהא, ועור ראם כן סצוה חאחרות סה תהא עליהן, ער שם 8 אתי שאהבה נפשי ואהכתיו לאחרים והרנלתיו בפי חכריות ללפרו בחברות הוא ספר חררים שכתב רף ס"א ווה לשונו, ואף על פי שחיב ארם לה 1 הר בכל הסצוח פכל מקום "ש לו להחויק כאחת סכל הסצות בכח נרול ובהתסרה שלא יעבורעליה כליסיו שהאוחו ענף אחר מן האילן יפה גטשכים אחר.ו כל הענפים אבל אם כא לאחת כל הענפים 'חר לא יוכל לאחוו כולם, ער כאן לשונו כקצרה, וטביא שם כסה ראיות על וה. וצריך אני לוטר ראשתמיטתיה לחררים סאמר הנ"לכי נראה לי פשוט שלפי ררכו וה כונת טצוה כמאטרה. וכת"ח הביא כשם טרנניתא רר' טאיר יש בירו מצוה על אטתתה ונו', וגראה ל. רשני סאטרים הנ"ל עהים בקנה אחרוערין אנו צריכק לטורע'. והנה אפרש בקצרה איוהכלליס המצטרכים לעשיח המצות פספר חרר,ם ואלו הם, א' לעשותם ככינה לצאת בה ובעיני עצה טובה לוה לומר קורם עשיתה אעשה סצוה פלונית כרי ליחר הקרוש ברוך הוא השכינתיה. הב' לעשותה כיראה וכאהבה השסחה רבה רכל פצוה רורונא הוא רשרר ליה הקרוש ברוך חוא, והטקובל מהרי"א ףל גלה לא,ש סורו הוא תלמירו הוקן הטקובל היותר נרול כוסנינו טהר"ר חים קאלפריס ףל שוה ו' או 1' שנים שהלך לעול 10 שכל טה שהשיג שנסתחו לו שערי חכמה ורוח הקורש היה בשכר שהיה שסח בעשית כל מציה לאין תכליח. הנ' שיעשה הסצוה כולה ולא טקשהח. הר' שיעשנה ברקרוק גרול ככלפרטיה. הה' שיעשגה כעצסו %א על ירי שליחו. הו' שימחר לעשותה בכל האסשר. הו' שיהרר הטצוה בכל היותר אששר חן כהירור הטק שהיא כאה טמנההן כהידור תיקונה 1 אטרו חכטעו ו"ל בהירור ט 18 ה ער שליש כפצוה. הח' שלא יעשה חמצוה חנם אלא ברטים, ער כאןלשון חררים בקצרה, ואשר במאותיו חפץ מאריעין שפה כלהרכר.ם על בורשם ויותר טהסה. כתוכ כשלחן ערוך מי שאין לו אתרוג או שאר סצוה עוברת אין צריך לבובוע*ה הק רכ וכסו שאמרו הסכוכו אליכוכו יוהר טהומש י 1 קא סצות עשה אבל מצוח לא תעשהיתןכל טסונו שלאיעבור.

3 !ם 4 'טן %ג (י(ם "א!ט 8 מה סט(*ט (יחט 4 נ%ם, סשאפ ס,ז 0 *ט ט(י 0 א י(סם ב%נס 8 טפ מא ש 8 ם י 0 יטםא.ט אספ ט(יןטט 4 א וטט% ג (סא וס ע,ש(מ ש 0 טפ וספא נפ 4 ם נשנפ 4 ם ש 4 שז 0 סנ" "א סז נםז( סטה סונ 0 4 ס 0 4 הא (פ( וט 4 פ עט(טם "ספם וטפמ 0 (ט(* וטאו (סאם (טא ש 4 א ש ס*מ 1 פ שם [ט"( =ס 4 4 הא "(4 ש ם ע(שטפה וט(א טטשנפ ש( טטאגסמ ס(פנ!*4 סא נא.ש 0 ( שם 4 יטט וטא שש וטא טי 0 ((יסט יטספם ס 14 פנ טיאטש יסיטה טטיפסט %מט (ז*ט נאגספ טיפפיטפ י(ס 0 ( איטט טטיפ 0 ט 4 ן (ז,סט י(טחטטפ [טן 4 " (ס טזטן 'טזט( ע(ט ם ט(ש"ט [טפ 4 4 פ 4" טט(גםטשי 4 "טיטספם נ 0 יזמם (ם 5 ה [ום 3 (,ג י(מאא [וש 4 ם נ(ןנפ וזים [ט 4 פ,פה שפז ש* ע%נ 0 'סט 4 פ 44 טה הוטטט (טש סט(*ט (טא %(ן שושים סואע ש"סא 1 (סאפ ט 0 ט סהן( ש"סןה היסם ט(יט 4 סי 4,((ט טיעיפסט מןנן. א 4 ס( -טשם!טישט% 1 (יטיט 4 ט,סט 4 שהט סיוטס ט( 4 "ן טן(פסה ס(סוט 4 טינונ( 0 4" [זיא( (ם 8 ם אוט שםפטפ 43 "ס שםפ טן(ינפ טום( 0 סן עים 64 ט 4 ס,פ( 'ןנא י(ט( טטא וטן נ(נט (טא ע(פסם סיוסט,פ ס,(שוסט סיזשאע טןזטט 4 שפ 0 וטזסע ט,ט [אסן ס,(םזס ש(ינ 2 טן 5 י 04 ם סז.(~סטש מ" 4 ן((ט (י 0 איט טן טי(פט 4 ייא(!ה 'טאפ,ס 4 יא "(( 9 "סם סט(יהאפסי(ים,אט 4 סם ש 4" נאפ ט 0 נס 0 ט. 4 ם 4"!( 0 "פם אטה 4 םי 4 פי 0 אפ טן ( 5 ם ט!הטיאם ("י(טט 4 סם (יסט יטיס 5 " (י 0 יא [,אפ 4 "יטןזן"טסוו 0 סן %ס י(א א(ןנן 'ט! (סן 4 (ט,ט ס,נמוםט סעז* יטע טן!ן" 4" י 4 יסא ים יאאם סנאסש" 4",מטמסן 'טיט. אםפ (וסא% ייא( טיט סיםזנ!סוא 4 נ(ע(פם 'ש 0 ז _ל 0,א יטא,(יע, 0 י 4 "'(ט (פאה, 0 יני(.ם 6 יג ( 0 אפ ש(ה (טי י 4 א נהש 0 נ( שהזנ [שא 4 נ(ע( סז*ן סזנט 4 ישא 4 שוזם נ(ט(( ע 0 ט %א( 8 ט,טם (גא סיפזא ט 5 נם 4 א טיש("פ יעא( ס( 0 סן ' 4 א(שטן טפס טום 1 גש "4 (פא ס,(סן 4 טאם 4 טיסש 4 י((!א (ים 1 (ספא [וג 4 ם טןנג ( 0 יי ס 4 וסט [ 4,טטס 8 (!יטטטע 0 נ 4 אט (סט (, 0 ט% ט"*טט נטעמאם וא טו 4)4 שה( סיס"ספ טן ט,ם(י גיטטו!ן,סזטן [ט,פיס 4 סם וטא פומשישרשה אס* ט 4 א שן נ 0 נפ(ן 4 טסט יג(יאן אם((( "4 וע סונ 0 ה טיט 40!(ס"פ,ט מג סן 4 ש הט ש 40 ( טיטאפ (סו 0 ט(אום ש 0 ט " ש מ-,ס 4 ט(המא ש האג!(ם"פ שם* נז"ם טה(ע נושן% (ע 4 ששנ 8 סח ש,אגםחטש 4 מ 448 ו= 4 (שש 0 שמ 4 מ 4 שמם 68 ו 4848 ם.טו 8 מע שו 8

4 12 ירסףאומץ אשור ברבר זה. בענין הפסק עורבין צסר לסשחן טושם רב,ם נהנתי * כי אק היתר רקלחפיר הצמר בשפה אחח סן העור והפשתן כשפה השנית והטה תופרים הבגר והצמר והעור כחחיכה אחה ובזהאין מועיל הפסק העור והוישעטנז נטור. ראיתי איט החסיר ו*ל טחט,ר בשסלנ"ם זבטירקשין גרוב נרין שלא לתופרם בפשתן או בכנר פשת'ם אף על פי שסשום שאינו מצמר רק מנטלש אונוצה שלעיוש סטעם שטא.ש בו חוט אחר מצטר בהטה וכסרוטנ. שק הוא בתשכ"ץ ואם כן ספילא יש להוהר גם כן כהור שסרננ הרגליפ בומן הזה ולא כהי אכי ו"ל. עובר' ררכים השוככים בסלק במטות.הם צרימן לברוק אחר המטוח אם אק מקם העשוין טבירר האל שהוא שעטנו כסו שרג'לין לעשות הטכסה למטות מהם, וכן כשיוצאין 0 מרחץ ושוכבש על 0 טות'הןצריכין לרקרק כזה, ונם אחר הפחצלות הפרוסוחעל הטשת שרובם שעטנז כסו שאכתוב כריני פרחץ. בליקוטי פהרי"ל אסר יריעות שעטנז התלויות בתררים ואסר גם כן לתלות על השלחן ספה של שעטנולנוי. ונראה לי שיש ליזהר נם כן לישכ בבית נכרי על כרים יכסתות ראיכא כהם חשש שעפנו רהפנו אם אינם עשוים על פני כולן טעור, אף על נב רשם בליקוטש טחיר לא התירו אלא טפני שלא נתכוק להנאה ואין כל ארם יכול לשמור ט,ח ונם כתב שם כהנ,ה בשם סהרר"י מיל לאיסור ובסוף הליקוטש כתב טהר"ל עצטו לאשור. הושור זה "מ לרקרק בו בשעה שארם פסחפר בביח נכרי שלא לישב על הספמלים להיות כסתות עליהם אם לא יראה 1 'רקרק שעליזנם ותחתיתם אינם סצטר כי התפירה זראי ססשהן. אי דיבי נדה ושרוה. החרר דבר ה' ירקרק סאר בפר"פח העונה הם 0 וכה לוסתה שהיא ראוריחא, ובפרט אם הוסת אינו קבוע בקבע נמור צריך רקרוק רב סת. יחחיל לסרוש וערסתי יפרושעלסיחכם. אסור להסחכל כאשתו נרה אפלו כעקכהיכל אכר שרניל להיות סכוסה, וכן לא ירבה עמה כרברים שחשינם צריכז ומבשיןלירי שחוק. בשם שאמור לעע בה כך אסור לורו 9 לה רבר. לא יאכל עטה בקערה אחת ואפילוכימיליבונה "ט להחטיר בזה. לא הפהה סכוס ששתתה היא רק אם איננו ס 4 א תריך לשפוך אחר שתיתה שר טשקה בכום ששתהה הקו או ששתה ארם אחר בינ'הם או שתלבה להיש שהטחה הוא. אסורה לטלאוח לו כוסו, ואם עושה עלירישינוי כנון שטנחת הכוס ביר שפאלה על השיחן, ועל ה,שטבא או על הכר והכסת שרי אפילו בירימינה. אסורהלהציע סטתובפניו עם פריטת הסרינש אבל בלא הסרינש שרי. אסור לשנר לה כום של ~רכה או להעמירו בסניה, ודוקא לה לברה בה. אסורה לש 9 לו סים לרתץ " אבל אם גם בני חבית שותין ס 0 נו לית בו פניו ורג*ג ונראהלי דשלאבפניושרי רומיא רטוינח הכום. נההנות היולרות טי להחסיר נגר הרק חומרא ראחי ל~ר.קילא ככבור השם יהכרך כרוך ההא

5 יוסףאומץ טש שכל 'סי הלירה רהינו ער שהולכות לבית הכנסת אינן סוכירות שם שפש בסיהן ועלירי כן אחלות כלא נטעה ובלא ברכה וכלא ברכת הטוק סלבר שאינן סתפללוח וקוראות קריאח שמשילפום רהיטאהיה נראה ראחר שאעה עור סתנוססח ברסיה אק סקום כלל לטנהגן שהרי גם ר.מחטירק בנרה לא החטיר: רק חוךימי ראיחה, אכן אטשר לתשב ברוחק מנהג בנות ישראל שהחטירו ש" 1 פפני הטשאה כל ~פן שלא טבלה רק שכשעה שהולכוח לבית הכנסח היה להן רבר וה לעגטת נפש ולכן הקילו טחומרתן אכל קורם שהולכות לכיח הכנסת ר*ח כה: טשים ענסה נפש החסירו אף שפסקו רטיה, ואף על פי שבשאר יסות השנה סקילין נשי רירן שבארצנו אף ביטי ראיתה הוא נם כן פפני ענפת נפש. כן אפשר לתשכ הפנהנ, סכל טקום נראהלי ראשה שרוצה לברן אחר שפסקורמי לירחה לא הפסירה ותבואע*ה ברכה רלא נרע משאר סטאים ולא רטיא לבעל קר. שבא על 'ר, קלוח ראש וק יסרתי בשירי לליל שבח תר"א ו~ה לשוני כלשק אשכנ: איר קינט בעט נינננ ערשט אן אנצינרן טוו ער, ועל כל פנש לא תקל כנטילת ירים כלל. רוב ה'~לרות אינן סרקרקוח כוסן טבילהן כראוי רלא ירעי הופן הר 4 עי לנקבה ול~כר רק סברי רהאיחור לטכילה נקכהא.נו רק שנהגו סלסול בעצפן, וכאסת לוכר מאחרותהטבילהיותרסןהראוי, אכן לנקכה אסורות לטבול.(ערהלילה של 0 חרתו פ"ב ללירתה, כן הוא בסהרהל ובאנורה. לכ 3 אוחו נשים הסקרשוח לטבול תיכף אחרי '.א שבועות או ב' ו;' ור' יפים אחריהן לסי שסכורהז שהאיחור 4 צנו רק סחפח סלסול כניל אשורא עברי. צריך ~הירוה רב שלא לו,כח אחור' אשה כלל ואפילו היא אשתו ואמרו חכם,נו ו"ל אחורי ארי ולא אחור' אשה, ושה עצסו לצררין בכל האפשר נם ירחק סוה שלא ילך בק שחי נשים ולא תעכור אשה כ'ןשני אנשים רקשה לשכחה, ואם האשה נרה איכא טכנתא. וענין וה צריך רקרוק בפרטוח ביציאה והל'כה לביח הכנסת, וטוב שילך כצר האחר שאק הנשש הולכות כו, ואם א. אפשר להטוח עצמו לצררין כאשר רוחב הרחוב פלאה נשש או יהיה שח עינש. וכתב בסטר היראה ואם פנע כאשה אסילו פנויה קטנה יעצים שניו או יסבב לצר אחר ולא יכיט כלל כמלבחשי אשה אף כשהן רק שטוחים על כאן, וכל שכן בעקבה שהוא מכ~ן ננר הערוה וכנקיכח פנע*ה וכארום עי הארום שהוא כתוך הכותל, וכנתי שקיה הלבנש וכל שכן צבושם שלא נהנו ק אסותינו רק פקרוכ הו" ב,ו ללבשק בצכעיס סצבעים שונש ובקיני רופה לפריצות וכל שכן כרנליה יוררות פוח הערומות סבלי לבוש עליהן קורא אני עלקזן וכרגליהם תעכסנה, וררשו חכסינו ;.ל ועוצםעיניו סראות ברע על הנשים העוטדות על הכ 3 'סה בנהר שרמיה ערוסות והוא הרין בורועות הסנלק בשעת מלאכחה וכל שכן שלא יעלה בסעלוח הכבש אחורי שום נקבה אשר לא חנלה ערותה לנגרעיניו. ושחעינש בהפירות הוזו טפרה( הענוה, מעשה חהמבים לאשור גסור לר,מתכלח,ץ לר' אפוח. פטר ובע* '( ממא 4 שש ר =מ מקו ד שץ יא יץ

6 34 ירסףאומץ החכם, אק חמץ בפני החאוה כעצשת השנים. כתב בתשובת טהרי"ק סשן פ"ח בשם חערוך, בלכישת ארום פרשות ההח לנקיכה, לכן רעעלי המעשה שהתתילו כטת "שראל לנהונ כלכישת הארום סה שלא שערו אכותינו מסי חורפי מפילו בכל סינ. צבעיםהיו גוהרוח חוץ סשחוריבן. וכתב עור שם ססורת בירינו להקפיר על לב"שת הארום לכני עסנו, ער כאן, והפנו אפילו לוכריס, והמעם סבהאר שס.ט המספר סעוח לאשהכרי 74 סתכל בה אף על פי שסלא ח,דה וסעשש טובש לש יניה סרינה של גיהנם וכל שכן הנונע בוהה סטש, ובסחול של סצוההמרקריים כורכש סביבות ירירש בנר שקור.ן וסשינ",ואםיורע כעצטו כוראות שלא יבאלירי הרהור שרי. אל ירבה שיחה עם אשתו טהורה וכל שכן נרה וכל שכן אשת חכירו, וכשוק אפילו אךחה קלה אסור עס אשח חכירו, יאף עלפי שאסרו בכרכוח לתלס,ד חכם אפילו עק אשתו כשוק לפי שאין הכל טכ.רין זאתה, נראה לי רכעירות קטנות כרירן כארץ אשכנו שרוכ העולם מכירק כהן שרי. אק ביריר שהרבה אורחש בשר והסה סכירים האנשים ולא הנשים "ש לואזטיר. אי 10 ר דאור"חא שלא לראוה נטראה שקורק שפינל, ולצורך כנק ש"ש ~לוך בפניו וכיוצא שרי, אבל אחרי שנסתפר אסור. טאר "ש *אר כטו שכתוב נ 0 פר "נן. כענק דיני פחדת. נילוח פאית הראש והוקן שעונשם גרל סאר "רברים האיה ראמ *,הר בענין הסאוה ש י חשקערט בכל הרקרוקש שאפשר. והנה אק טבורר באר היטכ ברבר, הפוסקש הטפורססים שיעור רוחב ונוכה הפאה( הראש לכן אעתיק לשק ספר הכונ,ת שרוחנ השוות הוא ר~שער ש"ש טן האחנער שליש הטצח הובהויהיה טניח כשיעור שאםיקימוהאןנים לטעלח בראשויותר סעט למעלה. תראה לי הפירוש רה~נו ער סקום שסניע כפיפח האו~ן כשיכפפנו לסעלה וכסו שנתנו הפוסקש פיסן וה נב' סקום שתיטה לבהטה. ואני קורם שומנויקר~שה טסר הכונות בחוץ לארץ גחנתי השישר ער נקב האו~ןכי מל"שנא רנסרא הסשהת צרעיו לאחורי אוניו טשפע לי שההא שיעור ~ה. ואם כן אוחם הטגלתש כל שער קראש שקורקקולבין רובםאינםטנהמיט עךשר רג"ל כר~הב ונוכה ונם אינם יכו*ם למטוך על סת שאין אשור אלא רוקא בהער שכנילוח כוה רגילות לחיות בסספרים כעק תער, הפניחש שערות ראשם אריכש בנ"לוחם אין כו* הי. אק לפעטים אבי רגילים האטנים נם באלו לעשותכעין חער *פות הששא שנם ר,מה ירקרקוכשיעורהנ"ל. ובפאוח הוקן כחבוהפומקים * חגי*ח למ נראה שירא שמש לאיעביר חער ש וקנו כלל, ובסספרים כעין תער שרי, וכרי שלא יבא כמה שכתוב כשלחןעיך בשם תרוטת הרשן *רי פכפוי עק הנריהנ"י *שהא% % ר *א " פי ג ד יייו

7 יוסף אומץ שו טיב לעשות כסו שכתוב בספר הכ 1 נ 1 ת שאין לנלח כלל כוקן רק למעלה סן השפה סה שסעככ האכילה וכסספרתם. קצתדינישבודה זרה וצורות. אס 1 ר להשהות בכית 1 צ 1 רה שלימה סארם הכ~טת או טלאד חטה ולבנה וכובים אפילו אינם בולטש הן על כל, והב או על כל' כסף 4 צ כלים ממה שיהי 1 רק צריך לפחות הצורה בטקצת בעין או כחוטם או במה שירצה. 'ש להחרחק טפתח עב 1 רה ורה 1 טררכה ר' אפות אם אפשר. שלא להסתכל בצורות 1 ריוקנאות, וטאחר שאיסור ~ה נלסר ספס 1 ק אל תפנ 1 אל האלילים רברי סשסע רשסץ ע"ו יש כו ובפרט לפי פירהש כעל הער 1 ך, אכן לפ, הת 1 ססוה 1 הנטשכים אחריהםאין איסור אלא בצורות הנעשות לשם עב 1 רה ~רה 1 באותן הצור 1 חוראיעונםנרולמנשוא. פרצ 1 ףר,טקלחסים אסור לשחוח טסנו, 1 נראה לי ררוקא אם הסים יתאים ספי הפרצוף אבל אם קנה, 1 צא סהפה פ 1 תר לשחות מהקנה רוה אין נראה כמנשק לעכורה ורה. דיניטבילתכלים. אסור להסכיל כלים חרש,ם עלירי קטן, ומה טוב לבעל הכית שיזכה נעצסו בטצוה ובברכה, ופצינו שנשחכח אברהםאכינועליו השל 1 ם נסה שחבש החפור בעצמו לעקירה שלא היה רק סכשירי מצוה כל שכן כמצוה עצפה שיוררו בעצמו לעשותה ולאיניח לעש 1 ח על 'רי שלוחו יררח גוה שירקרק בטצוח הטבילה לעשותה כרא 1 י רהתנ 1 ש.רקרק ש,בואו המים לתוך הכל. בכלצרריו בפנים ובחט,שיהא רפף בטק 1 ם הנחחהירבו. כל, חרם הסח 1 פין בוכוכית שקורין נלו 1 'ארניט יש פלפול אם סחיבים בטבילה לכן,ש לטוכלם כלא ברכה. ריחתם של בשנףם שק 1 רין הנ"ט סוהל צריכין טב.לה אף על סי שסחושקש כעץ נם שטופלאיון ברוות של ברזל ונחושת טחט שתופרין םת טוליתא וסשפך של נח,שת ואפילו אם רק השפופרת של נחושח והשאר כלי עץ כולס צריכין סבילה. כן כתוב כאיס 1 ר והיתר הארוך. סקרח לין הצריך מהר"לטבילה, וכןנרון לחח 1 ךכובשר. 1 גראה ל. שכנרון שאינו סיוחר לכךהוי חומרא יתירא וגם סה שהצר,ך שם ליכון לגרון לחתוך בשר סלוח הוינמי חומראיתירה. דיני ערלה. אילן חרש כל פיר 1 תי 1 אס 1 רים בהנאה ערשיעברו על' 1 נ' שנים של'סות אחר נטיעח 1 יהשנה פתחלת מתשרי אם היתה נטיעתה 4 ילן טת 1 אנ 1 אילן שאו צריך להטתין נ' שנים של.מ 1 ת אחר תשרי אחר הנטיעה, ואם נסעו קורם =1 כאב אוי טונין שנה א' ער תשרי ואחר כלות ב' שנים טתשרי טתחלת שנה הרמעית. 1 כשנה הרביעית אסורים פירוחיו בלא פריק והפר,ת

8 שש ידסףשומץ הש בפרוטה או מפה, פרוטה וזרקנה לש או 4 ון 8 רך לשחקה, ואם '~רקנה 4 שאר :הרוח או לרהז צריך שמשחוקהנר~ הפרוטה. ובשעח הפריק טברך 3 רוך אהה ה' אלקינו סלך העולם אשר קרשנו כטצותט וצונו פריון רכע. והפריקצריךשיהיה רוקא אחרשיגסרו הפירוהיתלשה ספק עי ערלה או רבעי בחוץ לארץ טותר, ופירוח שלהם אף עלסי ש'רוע שהם מערלה טוחרין רק אם לא ראה כעיניו שלקט 4 עתו סערלה אכל אם אם ראה לקיטחו אסורים אף בשלהם. סדרודיניפדיוןהבן. שיעורהפריון הוא ב' והוביםר.נ"ס רהתנו טטעות טרינחו ושערם פהר"ל לערך עשרש אלמי טורנש טטטכע פראנקפורט, ולכן הואיל תפק טפוטיה רמהרייל רקרקתי כשוכיח' לסרות בני ככורי איוק קףו ליחן להכהן כ"ף טורנש, ואף שטסרתי לו קערח כסף אחת מלאה טטבעוח והב וכסף כנהו: סה להראות העפש את יקר עשרם סכל פקום עויחי להכהן שיקח לפחות כ"ף טורנש טפני שוה ררכם כסל לסו שאק הכהנש לוקחים רק חצי והוב או טעט יותר לכן צויתיו ליקח השיעור. והנה רובא רעלפא נכשלים בש,עור הפריק כנ*ל ונטצא שאין הבן פרוי עולטי ער והו. נרכה לבטלה, לכן צריך רקרוק ליקח שיעור הנ"ל, והכהן או האבשיידע שלא נפרה הבן כשיעור הנ"ל קחופנ לח~ור ולפרותו בברכה. אכן אחר שלקח הכהן כשיעור הרשוח בירוליתנו תיכף לאבי הבן או לאמו בסתנה. סרר הפריקנוהגין פה שת.כף אחר ש 3 ירכו המוציא לוקת אב' הבן אה הק ביר, חעטר לננר רגהן ואומר להכהן אשתיילרה ל, בן וכר מטר רחם והר' הוא שלך, והכהן סשיבלו בסאי בעיחטפי ככנך בכורך או נחטשסלעים רמ, פר.ונו, והאב סשיבלו בבני ככור. ניחאלי טפי והא לך חטש סלשם רמי פריונ,, וחיכף אחרי האטירה מושיט האכ לכהן הקערה עם המעות כשעת ההושטה מכרך האכ כרוך אתה ה' אלקינו פלך העולם אשר קרשנו בסצוחיו וצונו על פריון הבן ושהחינו קורם שיקח הכהן הסעוח. ותיקף אחר הלקיחה טברך הכהן כורא פרי הנפן על כום פלא תן העופר סוכן סקורם הפריון לברך עליו. כשאין הולר בסקום הפריון ראיתי :והנ'ן שהאכ לוקח כירוסר.ן קסן שקורין הינרל כפולה לכטה כפלים ער שיהא קצת רונטתילרונ,ה:,ן ככל הנ"ל שאחר שאפר האב הר. הוא שלך טוסיף ואומר נכל מקום שהוא. הסעורה היא סעורת טצוה, ואפמ, כערכ ראש השנה ואחר ראש חורש אכ אוכלין פה כל הקרואים בשר ותן, כןנוהנין סהואין צרין התרה. ראיתי פה טעשה רב מטי חורסי בכן בכור שלא נשול תוך שלשים ללירתו וה,ו טפוקפקים אם לפרותו קורם הטילה או אחרהז, ס~ף רבר עלתה הסכטת חכסי עירנונוחי נפש ו"ל שלא לפרותו ער אחר המילה שהיתה יותר פב' חרש,ם אחרהלירה והאנ והאם היו הסנרקים אחר שטבלה האם ללידתה, וכשעת השריק היו פח כל חכפי אשכנז ףל על

9 יומףאומץ 341 י 1 ם חוער לתקן כסה תקנ 1 ת שתקנו אז כשנת ש"ס שסיום וער ההוא התגולל עלינו הפסור קריו בעלילותיו בשנת שם"ו שכפעם באנו עם כלל אחינו,התנפישככל אשכנן לירי סכנה שאין למעלה היפנה לולי ה' שהיה לנ 1, לא ירעתי אם גםחכפי אשכנו הנ"לה.ו באותה עצהלהפחיןבפריון ער אחר הפ,לה שכפרו 0 ני שלא היו פה קורם הטילה רק טעט ים,ם שלא היה או א 5 שר לפרותו בזטנו, ואף שאינני כראי לחלק על ה 1 ראת חכסינו הנ"ל פכל פקום לא 'רעחי טעם פספיק לאחר סצות "ר,וןהכןאפילוי 1 ם אתררוריו.ן פקר,טין לטצותוחביבחטצ,ה בשעתהיאיןפריקתלויב 0 ילה כלללפיעניותרעתי ועור ראם מתהילר ק 1 רם פילתו אםכןב.טל האכ טצ 1 ח עשה שהיה חתב כה 1 איז לה תשלום, לכן צריך ע' 1 ן בעוברא הנ"ל. בן פטר רחם שלא פראו אב, 1 א 1 שמתאבי 1 ק 1 רם ל' טחויבהכןלפרות עצסוכשינרל, ונוהנ,ןעל פ, מהרהל לתלוח בצואר: טס כסף 1 כוהביןעל' 1 כןבכורלסען לא,שכח לפר 1 ת אתעצט 1. דיניבכור בהמה: טי שנולר לו בכור טכחפה טהורה פצוח עשה שיקרשהו כפה להוצ'א בשפתי 1 שיה,ה קרוש בקר 1 שח בכורה. כתב כשלחן ערוך בהגהותיוליורה רעה סשן ט* 1 על בכור בעל טהם ומטוב ל 0 וכרוחי לנכרש סשום חששא רשטא יטרף ואז אסור כהנאהוטע,ן קכורה, אק טהרש"ל ו"לפ*נ עליה בתשוכוח. 1 סי 0 ן ציא וכתב ראסור טרא:רמתא לט 1 כרו לנכרש. דיניקימהמפביזקןואב ךאם. חיב ארם לק 1 םמפניוקן וספני חכם אף עלפי שאינו וקן טלא קומתו טסש ולא כאוחם שסגענעים רק גהם ואחוריהם ועוברין טצוה עשה שנאטר בה ויראח סאלקיך בלי הנאה. וחיב יק 1 ם סעת כואו לתוך ר' אמיהיו ער שיעבור טננרפניו א 1 ערשישב. ווקןסקרי כשטגיע 24 יבה רהפנו שכעים שנה. כתוב כס"השסחויבלקוםאפילופפניוקיגהיאףגשיםחקופנה. ובשב 1 עות פוכח ראשת חבר כחכר לקום מפניה. גם הוקן סווהר טיראת מאלקיך שלא להטריח את הצבור רק כל האפשרלו שלאילךלפניהםיעשה כהקרמה 1 איח 1 ר הליכתו לבית הכנסת 1 כיוצאוכן לא 'לך לסעורה אחרי שהעםי 1 שב'ןכרי שלא יצטרכ 1 לוסר שב בטקוטנ 1. חיב לעט 1 ר פפני אב' 1 או אסו סלא ק 1 טתו, ולא רא,ה. מפורשכמוסק"םסהיכן טתחיל לעמורוער כמה, רק סאחר שאמרו בירושלטירר' טרפון הוה קם סקסה ראיסיה מנר שמע קול כרעאה שמע טינה רחיוב ההא כסוכרבו פ 1 בהק סמל 1 אעיניוער שיתכסהמשניו, ונם שאפשרלוטר שר' טרפון החסיר על עצס 1 טסרת חסירות בטה רקם כר שסע קל כרעאה רטשטע קורם שראה אותה טכל פקום נראהלי ראחר ראתחה הויחיוב כסושכתבח.. וכתב בספר חררש רחי 1 ב וה הוא נם כן בוקנו וןקנתו וחטיו וחמוחו 1 בעל אטו ואשת אביו בחי אביו או אטו ואהיו חגרל,ר 1 רו ורורתו. כתוב בום"ח

10 צ יוסףצומץ רר"'יפייש איר מקלה אי, מסו שאק סככרםכיאוי, ובר"ח כתבו,אפילו ברמיוה הף ככלל ארור, לכן 'והר רארמ פאר בככורם, וע*ן בהלק ב'. כשעהשה 8 רכיו בסקום מנולה יוהר שיהאסניו לצפק ואחוריו ~רמ או איפכא אבל בק סורח למערב אמור ספני כבור חשכינח השורה כין סורח למערכ. נם גריח כתבפענין וה. דינינחושיםוסימנאמלתצ. כחב בספר ה'ראה אל תאפר שום ניחוש ובכמה טקוסוח ה,הירה התורה על והואין לנו לשום שוםסיטן אלא מה שאטרו חכטינו 1 "ל. ואם משלו ארם לעשוח פצוה כנון להתחיל פסכתא אולה,שיבבנו על הפפר לא מ~מראטת.ן ער ראש חורש. ואף על פי שכשלחן ערוך כתוכ רנהגו להתהיל כראש ח,רש שאף עלפי שאין ניחימ יש סימן, נראה לי רטוב להחסיר לקים סצוח עשה רתנרםתהיה עם ה' אלק'ך, וכן כתב בס"הס.סן נ"טראיןוה ררך הטוכה כי אםיסות בתוך החורש נטצא סת ולא קתם הטצוה. וטי שאינוסקפיריע~ם אליקפירו עטו, אך הפקפ.ר,ם השטן ע:טרעל 'טינם לשוטנם, ער כאן. וכספר הסצ.ח סים וטתוךשאין ארםיכולליוהר כהקפרוח נכשל, נם הביא ראיה ל~ה שהכל חלוי בהקטרה שהרי הנכר,ם קורא'ם לבנ'הם בשם אביהם בחיהם ואין ככך כלום והיהורים סקפ,ר.ן, לכן כלהענינים שרגילים כפומיהו ראינשי להקפיר עליהם שאנו קוראין כ.שוף של נשים כל הטקפירים עליהמ ועושין מעשה אוטונעים ט 0 עשה עלירי קפירא ההואעוברים נלאו החטור כסו שכחב ר".לעיל כש"ח שלו ובס"ה סיפן נ"ט ::ם בסיטן ההוא הביא כמה ניחוש.ם האסורין הטעין ימצאם שטה, רק אחת סהם אוכיר, שרגילות נם כן קצח ברירות האלו והוא שכתב ווה לשונו, א,תםהנורר,ם לטיחוש ראשם שלא 'אכלו ל. ראש של כהטה ול 0 יחוש כני מעתם שלא 'אכלו בנ. טע"ם של נהסה הר.,ה מררכיהאמורי. וענינינ'חרמהרנילוח עתהאיןצריך לכתוב אותם רק סה שאט סעם בטבע ואינו ספורש בספר אסור. אכן. טאחר שירעח, ענין אחר הטחורש הנאמר בנסרא להר'א לק ארשסהו לטען ירעו להוהר בו והוא טה שאטרו חכטינו ו"ל אל תתחיל כו ראש חרש הואלכן כשתוכעים סמנו מעות טונע מלה,ע,א פעות בראש חורש שברעתו נחש ינחש שעליריכן כל החרש ההוא פעתלנא ליתליה וספקנא איתל.ה, והנה בראש חרש ~צןענין וה מורנל כל כך אכן במוצאי שבח רנילים לוטר על כל סה שגעשה בו שכן 'היה ככל השגוע ואם על ירי כן עושה טעשה או סונע מטעשה הוי אשור גרול, אכן אם אינו רק כררך שיחה והיתול ל.ת לן בה. בקסירא רחרגנולת שקראה כתרננול אק אשור רק אם אוסר בפה ששוחטהבשבילכן אבל לשחוט סחסאשר,. הנה אסרש קצח טמה שמפורש בנטרא או גפוסקים שרוסה לניחוש ושר. וטונ לעשות כן: איתא כחולק בית חינוק ואשה אף על פי שאין ניחוש יש 0 'סן ופירש רש"י אף על פי שאכור לססוך עלהנ.ח,ש סיטנא בעלמא הו. ראי

11 יוסףשומץ 9 א מ~ח בסחורח ראשונה אחר שבנה כית או אחר שנולר תינוק או שנשא אשה סיפן הוא שחולן וטציח 1 אם לאו אל 'רגיל לצאת יותר מראי, ער כא! לשונו. 1 נראהלי רטה שוה לא פקרי סופך ע 5 הניחושכיון שאינו סונע הליכתו לגטרי רק שאינו יוצא יותר סראי ולפי זה היה גראה לאסור סה שפקפירים בנשיאת אשה וחנוכה הביתעלסילויהלבנה, רק הפ,סקש התירוהו שאק הענין שפילוי הלבנה וחסרונה הוא כעצטוכענין הניחוש רק שעושין כןשיהיה סשן ט 1 בלעתיר. וכל שכן רקפירא רהקזה ושאר הרפהאות שתלוין במילוי הלבנה שאין כזה איסור מאחר שה 1 א טצר הטבע. יש הרבה רברים שאוסרו חכמינו ו"ל ספני סכנת ר 1 ח רעה או ס~יק.ם או שאר ראגות ומפני שעלאיוהמהן אטרו כלסאןרקפירקפרי בהריהועלאיוהטהן אטרושאין א 1 ת 1 הרוח רעה שורהכינינו ואפילו טה שאמרופפני שהוא סכנה לבריאות אפשר שסה שלא כחב 1 אוהם הפוסקים ה 1 א ספני שאין טבע' בני ארם שוין עתה שח. 1 ביסיהם ווה יוכיח שהרי כסה רברים אטר 1 בנסרא שיש כהם סכנה נרולה ער טאר ופע 1 לם 6 א שטענו ולא ראינוסישנ.ווק בהם, לכן לא כטי אכתוב רק סה שכתבו הפומקים האחרונים ורגילות לעשותם רק סה שאכת 1 כ לסטה סכרסם 1 כ"שא רירקא וכיוצא אף על פ. שלא כתכ 1 ם הכתרא, ה 1 אספני שראיתי אנשי טעשה נוהרק כהם ואף על פי שלא כתבתי שאר רברים הטו~כרש בגסרא שיש ליוהר כהם טכל סקום הטחם.ר תבוא ע*ו ברכה רק שלרעתי אין ח'וכ נרול בהם כטו שכתבתי. כחכ בם"ה כל רבר שהוא ג' פעטש אף על פי שאין ניחוש יש סיסן וטביא ר~יה שם יכן 'ש להשפר טכל כיוצא בזה. ענין קפ,רח התחלת סלאכה בב' ור' כתבו הפוסקים נם כן טעם לרכר בררך הטכע חוץ סלרכר סצ 1 ה אין להקפיר כפו שכתכתי כחלק שנ. עור איתא בחולין, רכ ה 1 ה קאויל וכר חו. פברא ראהאי לאפיה אסר יומא טבא לנו וסירש רוצ"'סיסן סוב ה 1 א לע,בר. ררכים כשטעבורח )רהינ 1 הטפינה שעוברים בה לרוחב ה:הר( באה לקראתם מאליה קורם שיוטינ 1 ה שיום טוב להם ככיח אחאפי~ם.שיל'נו ב 1. עור שם, משח. או"יא, ושונו *טר השותה קצף שקורין שו"ם קשה לכרסם רצונו לוטר שג 1 סן מינפח ב,ה קשיא לרישא מרחיה קשיא לענטתא טאי תקנתיה לשקעי שקועי. עור שס, ראכל ירקא טכ"פא ראסר נינאח קשה לכשפים, 1 מפעם זה צריך להת.ר ~עורת הבצו~ם או השוסים פרם שאוכלין סהם וטסעס וה אפילו בשבת חתב וטותר לפתוח איאת הצנונ" חכריכה אם אינה רק טקש וכיוצא אבל אם היא טחוט של פשתן צריךעיון אם רומה למה שכתכ בשלחן ערוך סשן ש"ר סע'ףי' ורוק. עור שם שאין להניח שום רבר תחח הצנור היורר טן הגנ כי שסה חוניםטויקין. עור שםש.שלש"וךסיםטן הכר ק 1 רס ששתה הראשון טהםכי לפעסש שתה טהםשר. בהאשהשלים אטרו כשוארנקי טנחשיאינשיולא 10 שיי.סירש ו,ש"י סנחשי ש 6 א יטול מולם ואף על פי שח~כיר 1 בלש 1 ן ניחהש רכה~טע רהוי איסורא טכל סקום אין נראהלי ראחזוקי אינש' ברש,עי לא

12 שש ירסףאומץ סחזקינן ואטו כשופטנאעסקינן כגטרא אלאירא' ח,חר גטור הוא טאחרשיש טעמ לענק,ה. וקרוב לענק זה אטרו חכטינו 1 "ל בבכא טציעא שאחר סנ' ה 19 עקיםואינם נענק הוא פאןרבישליהבהאי סתא ולא אול לפתא אחריתא ונראהלי רההפך בהפך, ולכן ס 1 קנש אתבונז שא 1 תם שררו בנעוריהם בחי עקתא 1 נשראו רקיטא להו שעתא בכית ההוא אף עלפי שרבובגי ניתם לטעלה שהיה הב' עקתא קטן סהכילם 1 כסעט רלא מיתרר להו כלל כיה אף עלפ' כן נשאר 1 ברירתבית ההוא ושכר 1 אוקנו להם ב'ת או חררים אחרים לתשפישם כרי שלא 'צא 1 פן הבית ההוא אשר כ 1 גרלו ועשו פרי. והצליחי שכתבתי, וכן עשה ונראה לי שרבר זה הוא בית תינוק ואשה וכו' סח 1 תני *יא האנ אבי חותנ. בכ~ ירירי הר"ר 1 לסן השם " 2 מרה 1 ויחיהו סאושר בארץ 1 גכור בארץ עם אשתומי ורירלןשת.'יהיוורעם ורור ישרים יתברכו אמן כןיהי אטרו חכמינו 1 "ל כפסתש הו, משתרל עם טי שהשעה יצליחו רצ 1 ן- משחקתיו רהתגו לעסוק עסקי 1 עם את 2 מ,צלח שעלירי כן גם כן ררכיו ועניניו ועל וה אמרו כל הנוטל פרוטה טא.וב סתכרך ספנ, שכל ססונו היה טתברך יהיה ביד מי ש'היה. 1 כן אסרו חכמינו ו"ל להתנרות עם רשע שהשעה משחקח לו שמע סינה רענינש אלו אינם בכלל ניחוש. מה שטקפירין שלא להתחיל רבר בב' 1 ר' כתבו הפוסקים טעם לרכר אכן כהבתי בחלק ב' שלרכר מצוה אקלהקפ,ר. והנההראיתיךבעיניךאיזה כללוח טרכרי הכסינו חל כסה שאין כ 1 סטש ניחוש ועל 'ר, כן אתה הראית לרעת 1 להבין ולהורות סעצסך את האסור והמותר ככלפרטיהןכיאי אפשר להעל~ק על ספר כל הפרטים שמרגלא בפוטתהו רהנהונשי, גםאין יר 1 עש כולםלי או לש 1 ם ארם בעולם שאיוה מהנה מגחש 1 ת ניח,שים אלו ואיזה פהן אחרים ערכי כולם ואפיל 1 רובם חרלו לםמור רק טענינש אלו שכיארתי טוכח רכל ענין שישלו סעם כקצתעלפי הטבע לא מקר, ניחוש 1 וה כלפרי הסר חסאת חניח,ש. 1 אם כן טה שמסמנין העולם כשמיכות שטן שרואנין על כל צרה שלא תבוא עליהן אפשררי~יח עברי 1 ט 1 ב להם לפשפש במעש,הם ולתקן להם ררכי תשובה. וכן טח שאסרו חכסינו 1 "ל סת אחר ב 0 שפחה תראג כל המשפחה לא אסר 1 לענק וה אלאלהור 1 ת להם ררך תשובה. וכתב בחררש טצות עשה טרכרי סופרים להתענות על כל צרח שלא תבא על הצבור.אם לא יעשו כן נראה כי מקרה הוא,על וה נאמר ואם תלכו עמי בקרי 1 חלכתי אףאני עסכם בחסת קרי, כלוסר כשאכיא ע*כם צרה כרי שתש 1 בו אם תאטר 1 שהוא קריא 1 סיף לכם חטת א 1 תוקרי, ערכאן. ונראהלי רצבור רנקט לא 1 רוקא רל.חיר ה 1 א הרין וההא הסעם כסו שכתכתי.,טשמע מחוך רברי ש"ת רר"י שאין עיקר התשובה להעביר הצרה טעליו רק אפיל 1 אם עברה טחויב לשוב על עונוהיו אחר חיסוש ררכיו שחראו לו מן השמים בשוויו, ועל הא רמח א' וכו' אסרו נלר ק 1 כר באותה טשפחה נרפאה כל הטשפחה. ונר~שהלי רמוה הפ לרוןכעגיניש.ר 1 כין ~קרק טאר ולרכק כ 0 שפחה שרובה

13 יוסף שומץ 351 עולה ואינה יוררת וק ראית' חכטי לבעחשק. כשלחן ערוך יורה רעה סעא ק"ו כחב צריך ל'~חר סויעח הפנים ולא יתן סעות כפיו %א יחן תכשל א, טשקק תחח הטטה אפילו וכרכן כתוב ביש נוחלקמפני שרוח רעה,שורה עליהן. באורח חיםסיפן ר' כתכ הרוחץפניו ולא נגבםיפה "ניו סחבקעים או עולה בהן שחק. אטרו כברכות רחולה חיה חתן וכלה צריכק שיסור ויש אוטרים אף אכל ויש אוטר.ם אף תלפיר חכם כלילה. וראיתי שפקפירין הרבח על שסירות אלו וכפרטות לאבל ולחיהאין סניחין אפילו רנע אחר ביחירוח ונם אק 'וצאין אפילו רק לפני פחח בית החורף אם אין נרול או קפן עמה ובחיה ראיתי נוהנות לרקרק שלוקח 1 חסכין כירן כשהולכ,ח כתרר, חביח כיחירות בסוףיפי לירתן. איחא בגיטין ה' רברש העהשה אותן קרוכ לסיתהי,תר סלחים: אכל ועסר, פירישסיר. שתה ועסר. הקיו רם ועסר. ישן ועטר. שסש סטתוועטר. וטצאחי כליקוטים של פהריר,עקבסרנליח ףל ששמע סנשזר"ר טעבלק ףל והעתיק א"ם החסיר 1 "ל סכתב,ר. הנאון כסהור"ר משחלוריא ו"ל אב"ר רק"ק פ,רסשווהלשונו,,שמעתיפפי הר"ר ישתע שישב ער כי ששים כרכה אחרונה וסיטן ואשיס-ם כראש.ה"ם, ער כאן לש,ן ליקום'ן הנ-ל. והנה חפשחי באגורה אחר הרכרש האלו במקום טקור ר,ן וה שהוא בניסין וינעתי ולא ס~אתים האףעלפיבן נאמנש הם נאונים הנ"ל ונאסנשרבריהםואחרי רבהראי רבתראי הפ הפעחיקש מש לחהשלכל ה' ענ,נים חנ"ל אף עלפי שלאראיתי הרבהנוהרים ב~ה ותהלה לאל אק 'רועסישניוק עליריחם סכל סקום טהיות טוב אל תקרא רע. הטקובלים כתבו שהסשליכ יר 1 אחת בחכרחחעלירי שכופח אצבעותיר אחת כחברהה טעוררעליוהרינים, ילכן "ש לישתר בזה וכפרס בחולה ברסי:ן. כס-ה כסשן תסיא כתב ארס שבונח בית חרש כטקום בית "שן "ש ליוהר שלא "שנו הפתחש,החלונוח מכטות שהיו בישן ואם לאו יהא להם סכנה פפני הסמונש שרים או טלאכיס ואק כזה סשום ררכי האסורי. ושטעח' שסטעם 1 ה סקפיריןירור בכית חרש רקמניחק לרורבו בתנםטי שלאיקפיר שנן או נותנש לו נם שכר פוטיף על חרירה. ראית. א"פ ההטיר ףל נוהר שלא לכבות נר בפה רקשה לנכפה כר סינן וכן הוא בחאת אלי' רמ". כתב בס"ה ס,סן רמ" 1 ראובן שיש לו כן ונוטה לסות יבא שטעק יאסר לאביו פלוני בן פלוני הא לכם שקל הא לכם ככר כשרוין ואני פורה את בנכם שיהיה כנ. ויתיה,אין בוטשים ניחהש. עור שם סשן תתשמינ, סי שאוכל וופ"א ולא אכל פת חרבח אחריה אס.כוא על ארם הרוג יוצא רם הפצע כאלו הרגו הוא, ער כאן. לכן 'ש לכל ארם להשטר פפני 1 ה כטפני חרכ שעל יר. והיהיה בסכנת נפשות אםיהיה חרונ ולא נורעסי חהורג שצריכין כל הנחשר,ם ללכח אצלו וכשיבא הרוצח א*ו קא רם חפצע. וק קכלתי שפי שיש אצלו סכין שאיננו נקי סשיורי חמאכל הנרבקש בו ויבא אל הנוזנח ת 81 יא רגזכה :ם כן רם כנ*ל, לכן "ש לרקרק גםכוח, יטלבר ~ח הטעס "שלנקוח הסכק אחר כלאכילהטפני פרפות

14 צוש ין 6 ף אומץ סבשר לחלב. ע,ר קבלח, סגולח לסי שנטבע בסש ברסינןילא נורע איה טק 1 טו וחיזו ואת, יזרקו קערה טעץ על פנ. הטים ויניחוה צפה סא*ה הפקום שתנוח טעצסה אז כטק,ם ההוא ש 0 ה,הא הנטבע. ושסעתי שעל עי ירי סג 1 לה 11 סצא 1 בנהר א,ש אחר שהיה שט 1 מאיר חתנו של רחר הכפ 1 ך לסירקאפ', ואם אסת הרבר ה,א סגולה וענין נפלא להתיר טעבי" אשת הנסכע שלא תצטרך לשבת ענונה. מצות עשה שיכתוב כל ארם ספר ת 1 רה אף על פי שיש ל 1 ספר תורה א 1 לפחות ישכור סופר לכותבה אף על פי שיש לו ספר תורה והלוקח ספר ת 1 רהאינו יתא בוה אם לא שפניה אותה או טסיע להגהתה, ועכשיו שסקילין מאר במצוה רכה הואת אפשר שסופכיו על רברי הרא"ש שנתב שבומננ 1 ע,קר המיוה לכתוב ולקנ 1 ת גסרא ופירוש.ם ושאר פ 1 סקים, ואם כן אף לפי רבריו ס. שגם ואת 4 ינו עושה ביטל סצות עשה 11 לנסר..אכו השלחןעריך כחב לפסק הלכה שהרא"ש לא בא לבטל טצוה 11 רכת'בת ספר ת 1 רה סמש רק בא להוטיף שבומננ 1 יש גם באלו סצ 1 ה רבה לכן כל כעל כש קצת 'רקרק ער טאר לקים סצ 1 ה ואת. ענינ, שמות ל.לריו הלא הטה כת,כים כסוף הספר. אס 1 ר לשאול בטכשפים רק לנניכה פשנו היתר, 1 ברולה הת'ר סהר," 1 אכן מהרש"ל כתשובותיו פלינ עליה אפילו בסכנת אבר היכא רליכא טכנת נפש 1 ת, אכןחולי הבא מכ'שוף או מקרה א 1 רוח רעההחירשם. קצת פרטים מנדרים. כר"ח החמיר טאר שלא ליר 1 ר נרר,ם ואם גרר ישתרל בכלע,ו להת.רם, רצוני לקיסם יקיסםכלי נרר. 1 סיהולקמן כתבשאין להתיר נרר סצוה ואף אם רק לאונס נרול, ואם התירו ל 1, פן השטים איןטתיר.ן לו. ועור כחכ בזסן הוה אין לירור אפילו נרר מצ 1 ה שהשטן מקטרג שלא.קתם את נררו אס לא שהוא ירא ש 0 ים שי 1 רע בעצמו שבוראייקים את נררו. אכן בעת צרה ברמינן טצ 1 ה לירור אכן במת 1 ן ובמועצות ורעת שאלירור רברים שקרוכ לו לעבור עליהם. לכן נראה לי שאל יקבל על'ו הנררים ההטה לופן קיר יוכל לתקן 1 אפ,לו תוך הוסן הנ"ל יתלה נררי 1 בקנס סםון שאם 'כשל בנרריו הסנשול בסס 1 נ 1 כסו שכתבתי בסרר התשוכה שלי. וכחב בר"ח שיכת 1 ב ולא יבא לירי מכשול ששר הרע שיתני לאמר ער כך לא נררתי, 1 כן א 0 יורע בעצסו שנכשל בא,וה עביר 1 ח ט 1 ב נר'.לסען 'רע באייה א,פן הם לו לירור אכן נם כן בא 1 פן הנ"ל. 1 כלפר"יוח שעושה הן בחענית ומניעת בשר וק ופיר,ת וכ'וצא יתנה בפה סלא בפעם הראשונה שא,נו עחפה כן משום נרר רק אף שיעשהכן פעמש רבות לאיהיההיברעליובנרר. ונראה לי שטוב יותר להתנות כן פעם אחת בכל סרר של שלש שלש שעחצה כן. ורכר שרעתו לנהוג כן תטיר הוי פעס ראשבה נרר נסור תריך התרה, ולא אמרו נ' פעסש אלא אם כן אק רעתו לנחוג כ! תטיר. ומפני שעונש ביסי

15 יוסףצומץ הצ הנררים חמ,ר טאר פאר טוב לארם לפשפש בכל ח 1 רש אם עבר סשיו על שום נרר ובפרט בנרר,ם שנוררים ברב,ם בבית הכנסח לפני פפר תורה כנון יולרת וגומל ומיוע פפה לחוןיירקרק לפורעם פיר במעוח טובים. וכתב בש"חישעונשכאיחורנררים והצרקוח אףעלפי שמשלם אותםכי חתב לשלם אותםמיר ואם "שכח סלשלם כזטנם ומואומם אחר כך אמ נם ואחענחמיענש. ולכן כשהשסש נובה בבית הכנסת בראש חרש הנרכות ל 0 אור שנרכוה העו~ם לספר תורה בחרש ההואכפי שבירך ואקנותנ'ן רק פשוטשאין,תאק יר. נרר, הנע נעצמך וכי פשוט יהיה הנרבה לכב 1 ר הח 1 רה חא ר.שנא להאי פרשנרחא,עור כמה פעפים שעלה הנורכ הה 1 א בחרש אחר נ' ור' פעפים וכי לכולם לא יהיה רק פש 1 ט. כתוכ בר"ח אל 'ריר 1,שבע בנפשו לפי שהנפש היא חלק אלוק טסעל, ער כאן. אם כןיצן לישבע על נשסתו. כתוב בס"ה סשן חרס"ו אל 'אפר אם אעשהכןאינייור' ררכר רע אטילו בתנאי אסיר לאמרו. בכלל לאו רלא תננ 1 ב שלא,קח ארם חפץ טחכירו כרי לצערו כו אפילו עשה לטובת 1 כרי שירע להוהר לשמורחפצ. 1 שטירה טעולה אף עלפי כן אס 1 ר. אמרו חכסינו ו"ל לא תחטור ליינש, בלא רסי פשפע להו רצונם לומר וחאמת א,נו כן רק אף שר,צה ליתן רם,ם עובר בלא תחטור. וכתב בספר חררים רעל לא תחטור אינ 1 עובר ער שבאה חסרתו לירי מעשה רהינ 1 שלקחו אבל על לאו רלא תתאעה טיר שנטר והסכש בלבו להשחרל בכלעיו לקנותו עכר, ראין תאוה אלאבלב. וכחכ בש"ת רר"י החוסר לקחת חפץ 1 חוא א"ש נכבר שאם ישאול שאלה אור פניו לא יפילו אסור לשאול סקח או סתת אם לא ירע שלא ירע לבבו בתתו לו, ואיסור וה הוא ס'לחא רשכיחא בהפצרת קונש איוה פרותין כםי שאין רצונו לטוכרו. דיני מרחץ. בטרחץ עצמו אסוראפילו להרהראפילו כרברי תורה וכלשכן לרכרואין הענין תלף בלשון כי רברש של ח 1 ל פ 1 תר לאפרן כלשק הקורש ורברים של ק 1 רש רהמנו רברי תורה 1 רינים אסור לאטרן אפילו כלשון חול. אכו אם ר 1 אה שנעשה אשור נטרחץ מחויב לאסר 1 כרי לאפרחש, פאשורא, ואפילו שאלח שלום ספש אסור במרחץ עצס 1 כי של 1 ם החא שסו של הקרחש בר 1 ךההו. בחרר שפושטים הטלבושים שטקצת אנשים עוסר,ם שם ערופש ומקצתן לבחמש פ 1 חר להרהר כרברי תורה אכל לא לרבר חצאלתשלים סותר שם אףעלפי שחהא שם של הקרושברוך הוא טכל סקוםכיקש~ינ 1 סכהן להוכרת שם רק לשלטא בעלסא טותר. ראיתישותיגבבית הסרחץ וטפני שאי אפשר לברן שם נרול עונו סנשוא ולפי רכרי הרטב"ם קשה טארלכר,ית. טה שנוהנות חבאר ה*נר לשפש לאנשים במרחץ בחפיפהוהיכוך ורחיצה וכיהצא כתב טחרסא"' בהנהותיו באבן העור סימן כ*א להתיר על פי הסנהג בשם הסררכי, אף ש נב רמח יוסף כתב על חיתר ההוא רהטררכי רהלמיר טהך

16 3% ירפףאומץ כתבו. ומורי חנאק סהר"ר היו, ףל כתברברי ביח יוסף הנ"ל בנווק סררכי שלו לפסק הלכה מכל סקום רברי טהרסא"י הפה כרי לססוך עליהן לקתם הסנהנ. אכן נראה כעיני רלאו טשנת חסירש הוא וטי שרתה להחסיר על עצסו שלא להשתטש כלל הבאר יתבר בביח הטרחץ בוראי לא מיקרי יוהרא וכל הרוצה לשול שם וה יבאויטולו י ראינש אינהו עברי *ה ספטיראכי בהוצאה טועטת יכול לקים ~ה שאם 'תן לעכרי ר,מרחץ ב' פשיטים יותר ספה שנותנין לחנכרית בוראי הטה יעשו לו כל צרכו. נם נראה לי פשוט שאףהמקילין לאהתירי( רק לם. שבריאלו שלא ישסה היצר הרע בעצסועל ירי ש,טושם ררפק באפיח כקאקי חיורי רבעכירת*הו סריר' אכל בטי שיש לו ראנה שעלירי שיסושן יכא ליר. חרהור פשיטא שאסור שהרי יש ראנה שיקשה עצסו לרעת שאטרן על' 1 חכמינו ףל שההאכנירוי רחמירא מאשורא כרטוכח שם, ואםיבא על 'רי 3 ן להוצאת שכבח ורע לבסלה עונוגרול סנשהא וכטעסאין לו תשוכה כמו שהאריך בוה בר"ח פרק -ו ע*ן שם. ואני סררת. סררתש.בח לחטא ההוא בקונטרס בפני עצטו. כיציאחו ססרחץ אל ישכב על הסטה ערשיכרוק אחר שעסנו כמו שכחכתק ואםאין למטה כרים וכסתוח רי סיפוקו אל 'תו מלכחמ.ו תחח טראשותיו כי סשה לשכחה. ילאו רוסא בטרחץ אלא שרכרתי כהוה. אחר טהרה מר,מרחץצריך ליטוליריו בטים אף שרחץ ישפשף יריו השב נטרחץ. קצתדיניהתלוייםבדבור. המקלל את חבירו אף עלפישאינו טקללו כשם טכל סקום זצכא איסורא ראוריתא, רקחילוק ~ה "מכיניהם רפקלל בשם לוקה אע"פ שזדן בו סעשה, כן ע~מו "פ ב' לאוין ומלכר העתש בכל.נסק* כתכ בספר חררים. אלה 'שלי~הרכי לא כל העהיםשוים, לפעסיםיש כח לטקטרג לק*ם הנר~ קללתו וכאלה שמענו רכות רק שלא כאהי להאריך. לכן סה פאר הסכילו עשו אותם שפיחם סלא ק*ותועל 'ריכן נםלבנ.הם ואהוכיהם ער טאר לאפסיק פום*הו סקללחם שלא בררך רונו רק שלמרו לשונם לרבר רע בררך שחוק ואפ"י וגענועיםלבניהם הקסניםועלוה וכישא בו נאסר שומר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו. סחויכ האדם להרניל לשונו לרבר טוב ולא רע כרכתב בריח שהרבור נורם רעה נרולה ואל יפתח פיו לשסן בשום רבר רע רמום רבר סגתה או טינופח לא יהרא מפ.ו וכסו שכחכהי בחלק ב'. וכל שכן שאל ינבל פיו בשום רבר נכלה שכהכ בר"ח הרכה שטענים אותן כאש ובפש וסובל.ן חכל ואינם סורם שום רבר שיתחתכו הריגה ואף עלפי שיורעים שהיום או מחר שוחו על אחה כטה יכטה לסי שאין כופין אותו *כר נכלה ואק לי הנאה סטנה ובאוסרו יחחיב סיתה עויסית שהיה לסתום פיו סלאסרו שהרי אמרוחכמינו 1 "ל כל חמנבלפיו אפילוננור עלט גוררין של ע' שגח לסובה קורעץאותוהוופכקאוהולרעח. הביטה וראהעונשוחחסור. ועור סוכחשעונשו דץ 8 "ק הרל מה שכתב הב-ה שמצא בפרדכייון דשם 8 ני 8 ש 88 ההמרפימים בשחובאצה טעה ת 8 ודשי " להת"ר פא שדשסר " 1 "י" 8.

17 ירסףאומץ 355 גרול פאר טסח שאטרו חמ שטעטיקק לו ניהנם ונראה ט~ה כאלואין כל העונשש בנההנם כראק לנורל עונותע שצריכק להעסיק לו גיהנם יוחר טטה שיהיה. גם אטרו שאפילו רק השוסע סנבלפיו השותק ענש יענש כטוהו סה שלא נאטרכן בשארעבירות חטורות. לכוכל ארם 'טהרפיו סכל אבק נבלוה פיו ואפילוכינו לבק אשחו אק שוםהיחר לפה רובר נכלה. פפסוק אלתלשן עבר אל ארוניו וגו, לטרו חכסינו ו"ל שלא ילטר ארם קטינוריא על 'שראל יאפילו כרוררשעיס. וכתב בחררים בשם המררש שהש*ש שרססו אוזו העם כשער יפת טפני שאטר והנה ה' עושה אר 1 ב 1 ח כשטים ה.היה כרבר הוה היה 0 אסין שהיכ 1 לת כ'ר ה' לעש 1 ח כן רק נענש פפני שאסר הרור חוה כרור הסבול רכתיב נבתהו נם כן וארובוח השסיםואיך נעשה נס לרור רע כוה. לק צריך ליוהר באוהרה ית.רה לרבר רק ט 1 ב על הציבור. אטרו חכסינ 1 ו"ל הטוסררין לשמים הוא גענשחחילה,וימעןירעו העם להוהרכיותרכעונש ראיתי לכתוב מה שכתבלי החסיר סהור"ר שלוימ"ל מררעונ,ץ טצפת וההא וה, ררכו של הפקובל הגרול האר"י זיל היה ללמר חכמח הקבלה להלמיריו החכפים בהתנ 1 ררות בכפר קטן והנה בהיותם שם פעס אחת ראה האר*, ו"לחיל נר 1 ל סארבה ככר הלך 1 נס 1 ע ער קרוכ לשטים נ 1 כח עירה צפת א 1 אפר לתלסיריו חחכטש ראה ראיתי שנ 1 רה קשה טסכת חארבה נוורח על יושב. צפת שהקרוש ברוך הוא רוצה להענישם טפני שחכם כסרוטני הר.ר יעקכ נ 1 יף 1 שהואעני טסר רינו לשמים לכן הבה נחחכמה לקבץ לו סאחנו נרבות 1 נשלחה % להשקיטו סססירת רינו לשמ.ם וכן עשו אספו לו כפרוטני בערך נ' סליר והביאום ל 1 כ' סתלסירים הנ-ל ושאלו אוח 1 טה לך כי נ~עקת לססור ריגך 4 שטים אטר כר סלא מים היה לי )כ' בארץ ישראל אין ש 1 תין סי באר רק סי גשטים וכשהנשם על הארץ צריכין לקבל 1 1 לשטרו שסירה טעולה 4 שחות טהם ער כי יחויר להססיר( והנה א 1 תו כר גשבר 1 נשפך לארץ וא 1 מחמח ענת 01 רורי אסרתי 1 כי אנ' קשהי 1 ם 'ותר סכל העולםוכי לית פאן רמשנח לרחם עלי הנם שירעתי שאין למסור רין לשמים טה אעשה אק ארם נחפם על צערו ואקוה שלא אשוב עור לכסלי, וכשבאו תלסירים הנ-ל אל חרר סורם הנ"ל אטר האר"י כבר גתבטלה הגוירה רק מפני שהארבה היה אז כררךירירת 1 לא היחה הנוירה סתבסלת טכל וכלורא.תיו שפנה ררך הים למק 1 םשאיןכוהיוק. ער כאן הסעשהכפי שרשום כוכר 1 נ. כי הכחב נאכרממני שעל ררך וה יחישב לישגא רפיט ותשובה * כמרומה עליריהנירוש. ונראה 1 תפילה וצרקה טעכירק את ר 1 ע הנוירה רלישנא רר 1 ע מנ,טגם קצח וכהכי אח. שפיר ררצוגו ל 1 סר שאף שאי אפשר לנו,רה להתבטל סכל 1 כל טכל סקום הרוע שבנ 1.רה סתבטל כנ"ל. 1 אף שיש ל' עור פירוש אחר על ל"שנא ררוע, אין כאן סקוס 1. לשון הרע עונשו הגרול להא 1 מרו והטקבלו ירועואין צריך להאריך בוה רק כאתי לבאר א' 11 עניני אבק 4 שון הרע ר*ינשי להתירא משוו להו, הטרכה לרכה בס 1 בתו של חבירו כפגי שונאו חהא אבק

18 3% ירסףאומץ לשק הרע שהטרבר הוי *ה לאסוקי ארעחיה שעלירי כן יתקנא בו שתאו ירבר שי יע, ונן חאורח הסרבר בשבח בעל ביתו בקהל עמ שעל יר, כן יבואובני ארם שאינן סהוגנ,ס להתאנסן עטו, וכן אם הלוה לו או עשה לו שום סובה אחרת, וק האומר איה אש אם לא ככיתפלונישצולין בוימבשל'ן תסקי וכל כיוצא כאלו. חמספר לשק הרע כררך תטשהק שסרבר סעשים רעים שירוע לו שפלוני חשור עלקזם והואאינו טוכיר שפו או אוסרו ררך שחוק והיתול כאלו 94 ן כונתו %כר רע כפלוני, כל אלו הם לשק הרע טמש ולא אבק לשון חרש צריך לי~הר ב 1 חירות נרולה סכל שם כינף כ' אפרו חכסינו הל על הסכנה שאק לו חלק לעולם הכא ובפרם באוהן שטות שרשו כה, אינשי והפה קצת לגנאי שצר.ךןהירותנרולה לעקם כשפת'ו הרבה כשטוכיר אותן האנשש בפני חהטון ליתן בהם סשנים רבים ער קירעו השומעיס את מי הא מכיר סבלישי~כיר הכינף ררשוביהאינשי. אסרו חכטינו ז"ל סאן ראית *ה וקיפא בריותקיה רצונם לוטר חלוי במשפחתו לא ניסא ליה וקוף לי כיניחא רצונם לוסר רנ, רהתנו שכל ארם ירקרק בריבורו שלא עלירי כן יחורו פני השוטע. אטרו חכמינו ו"ל נרול אונאת רבר'ם יוהר סאונאת ממון וכל השערים ננעלו חוץ סשערי אונאהלכן טארצריך לי 1 הר בוה, ולא כאותןחכטים כעיניהםשבוטש כסרקרות חרב ברסי~ות וקרהמח ובסרסוח נכש*ש רוומו רעלסא בהנהו אלו הענים הטוח 1 קים לשוטים בהתל בהם בשחוק ומילי רבריחוחא נם הוא בכללל,צנוח כטושכתבתי. צריך ~הירות נרולה ורקרוק רב בכיבורבקלון חכירששא.ןלו חלקלע,לם הבא, ומילתא רשכיחא היא שמספר ארם בשבח 0 עשףו הטובש כרי שטכללם יוכן ננאי חבירו אף על פי שאק טוכיר את חבירו כ% וגם חבירו איננו שם פכל טקום סתכבר בקלק חכירו יחשב, וגם סילתא רשכ,חא חיא ררך שיחה וטיפור בעלטא לחפש בפימי ארס וננותם, ש, 0 ר נפשו ירחק מחם. הטגלה סור חבירו עוכר בלאו טרבר, קבלה והוא בכ% חולן רכיל שהוא אחר סחלקי לשק הרע. וכתוב בס"ח שלאיהיה לך שום אוהב שתגלה סורותאחרים. וכר ער,ק לכרכה, טכאן לסרו חכטינו 1.ל שכיומוכירק צריק סחותב,ן לספר כשבחו ~כן אומרים אחר סותו ~כרונו לברכח אועליו השלום. בראהלי שסוה נהגו חעולם לומר בחת הצריק לישנא טעליא בלשון אשכנו כנק גאט געבא.ם אק גוטי ציט. וטשם רשעים ירקב לטרו שחיביםלהוכ.רולגנאיכנוןיטח שמו וכיועא בוה. אסור לחתיחר עס נכרי בררך, ובאשור והנכשלים הרכה, ואם הנכרי תרמב אפשר לטצוא כרוחק סעה לקולהם רסטכי רלא טרע חוקת,ה כטו שמצינו בהרבה רברים שחתירו חכטינו ףל ססעם,ה. אכן אם אינו תושב אק טקום כלל להקל ושוסר נפשו ירחק סהם אפילו בתושבים שספק נפשות להח 0 יר. אסור שאק עשו. למרה רל 0 א אתי לספע' מה להשתטש בו כ* להשהות בכיתו לטרח, ומה שאנו סקילק בוה נראה לי רהטעם ההא ספני שבומננו סהם לסרה אם אקבו רושס, כ* הכ*ם ~רנםעשויםיפרה, ולקאיןסחויק,םש,ם

19 יוסףאומץ 357 ש"מ בו רושם אפלו איט רק פלאכת חריום בחקיקה בעלסא א'ן כ* אק היתר בעולם. ססביבותיהן בו ולכן צריך *והר בסקיסות שהטרות סשתוו שלאיהיו כליהם רשוטיםכפי המרה שלה:לילות. לאו רלא תעמו עול כמרה ונסשקל שיך אפילו כקונה סנכרי או סוכר לו וקשה עהשם של מתח סעונשן של עריות. וכתב כסס-נ המשקר כסרה או טשקל קרוי ע"ם שח"ת פירוש עול סשוקץ שנאוי חרם ת 1 עכה וטטפא אח הארץ ומחלל אח השם ומסלק את 'שראל סארצם ומפילם כחרנ. ו 0 פני ח 1 פרח הא,סור למרו חכסינו ו"ל פן הכחוכ שסעסירק אנררסים לסרות, רצונם לוסר שהביח רק טווהרים להעמיר ממונים לענש העברתנש טה ש*א סצינ 1 כן בשאר אשורים. ס' שנעשח ק י"ג שנים בשכח נעשה גשבת ההיא גרול לקרות בספר חורה ולה 1 צ,א את הרבש בחפלה וברכח הפ 1 ון אף עלטי רבעינןש.היה כן י-נ 1.ום אחר. וסאזביטי ח 1 רפיהורורכותינוחכסיעירנו פה כסהפעסים למעשה טטעם וה שלא לקרוח בחורה כשכת הה.א ער השבה שאחריו טכלפקים החכסש שב,וו אחריהן ואני היחי עמם בוער ח 1 רו להורוח לקרות בתורה כשכת הראש 1 ן ססעס שסאחר ששבת ההיא הוא יום הלירה אם ח שר שנת 1 הא כערכ שנת שהוא י 1 ם האחרון סשנח 1 ססילא רפקצה יום השבח ההא ככ 1 לו ליחשכ לבן -ג ויום אחר, 1 סאן נורקה ההלכה טפי חבורה קרושה הנ*ל הנהגנוכן פה כלא פקפוק. בכלל לא 1 רלפני עור לא תתן יש שלאיתן עצה לארם לסוכתו שלהיועץ והעושה כן עובר נםמן משום מכשי אשור גניבתרעח. אסור לאכול סמעורהשאינה טטפקתלבעליה אףעלפישהוטינוה 1 ספני הבושה. האוכל עם צר עין אפילו אם הוא עשיר עובר בב' לאוין סרברי קכלח, כן ה 1 א כסוטה. כתב בספר חררים בשם הרסב"ן וכור אח יום השבת יקרשו הוא ל 1 כור בכל 'מי השבוע את יום השכה רככ~ לקרשו כראיחא במכילתא שהנכרים קור.ן לכל אחר סים. השבוע שס בפני עצ 10 אבל סצוח אלקש בפסוק וה לקרוא אוחם א' בשבח ושני בשבת וכיוצא )ומפני וה נהנתי לכתוב בכל כתבי הרבים נכחב ראשון בשבת 1 כיהצא(. וטתקיסת סצוה 11 :ם בפאכלים וכלים וסלבהשים שכל רבר טוכי~טין בפי 1 ראמר וה לשכת, ער כאן לשונו בקצרה. משאהשיקבבלל בתל 5 ששי 8 3 לחצפטי 4 הא רא 0 ר ר' חנניא כן עקשיא רצה הקרוש ברוך הוא לוכות את.שראל ילפיכך הרכה להם תורה ופצות, פירש רש"י שלא היה צריך לצית בסה סצ 1 ת וכסה א~הרות שקצ'ם ורסשש ונבילוח שאק לכ ארם שא'נ: קץ בהם אלא שיקכל 1 שכר שיעל סה שמירש 1 סן העכירות. וכתכ כחררים על וה כשעת סניעתו סן האשורים יכוק שטפניצוי השם יתברך הוא נסנע, ער כאן. ו~הו שאסרו חכטינו הל אל יאטר ארםאי אפשי כבשרחוירא*א אפשי אכל טה אעשה ואכי שכשטש נור עלי. ואותן האנשש והגשש רסרנלא

20 35 ירסףאומץ נפומיהו רבר 1 ה ההא טאום כשני כסו ח 1 יר לא יאוח עברי. וכתב בספר מעלוח הפרות וזה לשונו בקצרה, כל הפורש עצטו טענירה עכור אהבח הבורא או עושה פצוה אחת טכל הסצות שבתורה כר, לקים טצוח הכורא הף זה קירש את השם. פרק המדות. כתוב בס"ה סשן ס"ר אל ישבח עשיר כפנ, עשיר אחר ולא סופר בפני סופר אחר וכן כל א'ש שהוא טענינו, אבל ירא שמש טהקר לספר בשבחו בפני ירא שמש אחר שאינו סתקנא ג 1 אלא ט 1 סיף חכמה "אומר אעשה כפעשיו. אל 'ננה ארם בפני אוהב, 1 ואל ישבחהו בפני שונאו, 4 אף על פי שכחגחי לעיל שהוא אבק לשון הרע נראה פלש 1 ן ההוא שא.ננו רק כש 0 רבה לספר כשבחו הא לאו הכ. לא, ואף על פי כן מרה ט 1 בה היא שלא לשבר לב הש 1 טע ברברים הנ"ל. וסטעם וה אמר 1 חכטינ 1 1 "למי שלקח טקח ק חשוק ישגחנו בעיני 1 וכל שכן בשירוך שכבר ננטר. מטעם וה כתב בא"צ אם ארם אוטר רברשירעה כבר שתוקאולייחרש ב 1 רבר שלאירעת סתחלה ואפיו ירעה שלא יחרש רבר תשתוק ער ש.נמור כ. יש לו הנאה ששומר הרבר. עור שם, שנים שהיה להם סריבה יחר ונחפיסוא.ן לש,ם אחר מהם לרבר אהה עשיח כך וכך 1 לכןעשיתי כך וכך כ. סח 1 ך ש,אמרלו עשית לי כך וכך א 1 ישיב לו חכירו 1.אסר לו אררכה הפשיעה היהה שלך ומחוך כךהניררו הפריבה "עם אחרת, נם חבישה 1 שפשע. עור שם, מ, ש,שיו סרח חבחשה קשה לו שחבירו טתביש פמנו, לכן לא ישאל ממנו טתנה או שום רבר שץורע שאינו ע,שה כרצון רק שטחכיש להשיב פניו ריקם. אסרו חכסינו ףל הנעלבים ואקעולב.ן שוטעין חרפהם ואינן פשיגין עושין פאהכה ושטחין ביסורים עליהן הכת 1 ב אוטר ואוהבי 1 כצאה השטש בנבורתו, ופירש במפר חררש בשם החסיר רנ' סררנות ריבר התנא 11 לסעלה סוו, טי שש 1 מע חרפחו וסשיב אבל אינו טעליב את חב,רו בתשובתו, שנ'ת שאונ 1 סשיב כלל רק לב 1 טר ל 1 בקרבו, שלישית ששמח בשור.ן הם הרברים של חרפה אשרשסע. וכתב בראש,ת חכמה שער הענוה פרק נ' על חפיר אחר שלא שסח בכל יפיו שפחה נרולה כאותה שעה שסוחר אחר רק כפני 1 והשתק על,ה אטר החכם הטרוח הטוב 1 ח הן הטבל )רצונ 1 לומר שסובל חרפתו אף על פי שיכולת ביר 1 לנקום( וה 1 כלל הטרוח החש 1 בות, 1 טי ש,ש ביר 1 פרה 11 אוהביו רכים גוראי תקנה ל 1 חנרים רבים והסרות הרע 1 ח הן הנקטה. אל יגא אצל כני ארם הטתלחשין וכן כל כיוצא כשרואה שטכקשים להסחיר רכר פטנ 1 אל יפצירם לגלותו, 1 כן כשקורא כחכ אל יסתכל כו לקר 1 ח רבר מה טטנו אם ל 1 שפשוט לו שאק לחביר 1 שום קפירא בקריאת 1 כי אפשר שמקפיר עליו רק שבוש טלכסות הכחב. וכן כשבנ' ארם עהשים רבר שצר להם אם ירא 1 יעתם אל יכנס אצלם לעשות שיבושו

21 יוסףאומץ 35 טפנו, ורכר וה שכיח כאכילה וכיהגא. וסטעם ~ה אטרו חכטינו ז-ל אל תכנם לב,הד פהאום כל שכן לכיח הבירך שטעס.נה שאפילו בבוחו 'עשה ויעשה עצסו לפעטש כחרש לא אי "ממע שום רבר שיבושו בני כיחי וכעוריא יראה, מכל שכן שמאר 5 ריך ~קרק על בושת אחרים וחט יבהזו. כתב מש נוח*ן אל חרכרו נביחה א 6 א בלשון רכה וקול נ 0 וך הן בסיל' רשם'א וא"'לו בפלפול 'היו רבריך כנחת וב~ה יהיו רבריך נשמעים. כחכ בטפר היראח אל תהרוג כנה ואל תעשה שום רכר כראוםבפניחכירך, ואטרו חז"לעל סקרא רעל כל אלהיניאךאלקים נטשסס זהההירנ כנה והרקכסני חביר, וכסו שכחכתי בהנהנחכניכיחו.,כתבעור שם, ואם עשו אחרש תפאטת להם, ואם סצאת רוק סוטליסלקהו אויכסהוויטחול לאשר עשה אותו פן חסחוי יבא אחר ויממילנו שלא יטחהה ער כאן. ראה כטה הוהיר החסיר על ענין הכחובענושלצריק לאט,ב, ששחול הארםעלכל רבר פשעלט"ן לאיענש שום ארם עלירו, ואפילו עלחעונש שלא כא ירו הוהיר החסיר הנ"ל שעל כל פנש יבטל העונש בכל טה ראפשר ליה. עי עור שם, אל חביא עשמך לירי חשר להיוח נקי סה' וסישראל, ולק אטרו חכם,נו ףל החהמרים אוהו ואק בו * ברנרי צריך להורהמ סזה סוכח שסה טאר נואלו אותם האוטרים טה פלוני ופלוני אם אני נק' בלי פשע ננר הקרחמ ברוך הא. כחוב בר"ח אל תק כסיל כאולתו כסקום שטכירין אותך ענה כסיל כ.ולתו במקום שאין סכירין אוחך שלא יאפרו אלו 6 א היה חשור בטה שסרברין על'ו לא היה ש,חק. ובחוכה הלבבות כהוב ממי שחהשר לחכירו כמה שאק גו נוחנק לו חובוח הנחשר ולנתשר ~כיוה החושר. ואף על פי שאטור לחשור סכל סקום אל יאמק ארם בריע או אפלו כנרול טאר רק ישטור ע 5 מו וסמונו ככל האפשר אם לא שה,א ברוק לו כוראי. ואטרו חכטינו ףל לעולם יהיו כל ארם בשניך כלסטש וטכוברק כרבן נם 4 אל. עור בספר היר~שה, אל ילך כקוסה זקופה שט 0 לק הסורא סע*ו ואל ישוח יוהר סראי אלא כמרה כינונית שלא יראה חכירו כננרו סלאעיניו. אמרו חכטינו ףל סאר מאר הוי שפל רוח וסירשו הפפרשים הכפלוה רטאר להורות שאף על פ. שבכל הפרות חמיצוע הוא יותר טוכ טהקצוח אק בסרת הנאוה צריךיתפום בקצה האחרון של השפלוח לגטרי. וכתב בח"ה שכשחיא סתעסק בכניעה לא "שש נאוה בלבבו רקיכנעבננלהו ונסתרהו ואל 'חשבוהו בנפשולמאי 0 ה ננר נורל טח שהוא חתב בו לאלקש מבעל' הפעשה ההטז ואסר התבם פף העגוה הנצחק רצונו לומר שעלירי ענותו ינצח לכל ארם. כתב בא- 1 לפעסיםיש טצ,ה ברריפח כבור כנק איש צריק וחכם שרבריו בזרים,אינם נשסעש יאם הה: לו כבור יכוף אותם שישמעו לתוכחתיו לוה וש לררוף אחר חככור ואם ב~והו ברבש אקלו ער שיפ 5 סוהו, ער מק. ובכלל זה שכמיל' רשסיא אק להקטין עצמו רק למח~ יוכיח החוטאש בחזקה ויסרם כפ. יכלחו אם לא "שסעו לו ברכוה. אל שסוך ארם על הנם ולא יכניס שנמו

22 ש יךפף אךמץ בשט סכנח נוף א 1 ססק. כתב בם"ה סימן תם"ו אם אטרו לארם בשורה ט 1 בח בחלום א 1 אליהו או טלאן לא יניר לאשתו שטא תג,ר לאחרים הוין רנילים לעש 1 תנים.ם בנלוי. כתב בהנהת שלחןערוך בטה שארם 'ורע שהוא ננר הס,ל אל יעשה,יסטוך על הנם אלא שאין לחקור אחר וה טשום חסש תחיה עם ה' אלקיך. 1 עוכר שארו אכ~רי אסר ר' אלכסנררי וה שפנעת לו שמחה 1 אינו טרכק קרובו עמו טשום עניות. אסר 1 חכט.נו ו"ל קנה לך חבר ע 1 ר אמרו על פסוק ט 1 נים השנים טן האחר סכאן אטר 1 יקנה חבר לעצטו להי 1 ת ק 1 ראעמו ואוכל עמ 1 ומנלהל 1 סחריו, אכן אטר החכם אל תנלה לאוהכך 0 ה שתסתיר לש 1 נאך אם לא בחגתו פעמים רכ 1 ת להי 1 ת 1 אוהכ נאטן )ונראה ל' האי ואולי, שכן אירעו מעשש רב,ם( פן יהפוך להיות שונאך וינלה סורך. רכחי אעתיק מה ~בתב בדששהת תכפח בקירה. אל 1 הרברים צריך לעשות החבר לחב,רו ואו תהיה חבר 1 תו של'טה כלי טרמה, יקרים בשל 1 טו 1.ום.נו בכל חפצ'ו הטוכש וכיום שטחת 1 וישסור לו ס 1 רו ולא ינלהו ויהיה לו מ,שיע כע, צרת 1 יבקרהו בחל' 1 וישתרל לעשות לו צרכיו בחל' 1 יחעסק כצרכי קב 1 רתו אם פת יתקן רכריו בפני 1 ושלא כפניו על כל פשע שפשע.סחול לו סיר יוכיח אוחו אם עשה שלא כרין יעשה כל מח שיר 1 ר ל 1 לעש 1 ת יבקש על' 1 רחמים חט'ר רבקש ס 1 בתו בלב 1 1.שא 1 יתן תפיר בט 1 בת 1. כחב בם"ה סיטן חתקפ"נ הוהר מלחוור אחר ח,ת 1 ן א 1 טלטר או מוהלבשביל אהבחבניארם. כתב כעל הסרוחבני התרצ 1 לחבריכם קורם בקשתם הטחילה, ער כאן. רצונ 1 לוטר אם יורע שיהיה לחב'רו בקשה מסנויקרים לטלא שאלת 1 טרםיבקשנהוכי 1 צא. 1 כתכ בס"ה סוטב להתתבר עם ותק אף על פ, שהוא עם האיק סלהתח,בר עם חכם שה 1 א קפרן 1 עצרן. בא" 5 כתב כשם אכות רר' גתן אס 1 ר להתחבר עם רשע אפ,ל 1 לרכר מצ 1 ה ובטעלוח הטרות הוהיר מאר מלהתחכר עם רשע. עיקר צ 1 רך קנין החבר הואכרי לעשות כלעניני 1 בעצה ואל.שעו על כינת 1, וסה. שאטר שלמה הפלך עלי 1 השלום שטע עצה וקבל מוסר פ,רש 1 בספר הררים רקאי על ענינ' הע 1 לכ, והחוש יעיר שאפיל 1 חכם נרול בעגינ' העולם צריך לענ.ני 1 עצה בפרם בענינש גרו*ם שטשברין את לב הארם כקרבו שעל ירי כן לב 1 בל עסו, ועל כיוצא בוה אמר 1 חכטינו ו"ל אין חבוש סתיר עצס 1 טביח האסור.ם. אפר החכם, אלף א 1 הב'ם יהיו בעיניך כאחר ושונא אהר יהיה כאלף ואל תססוך על עהשרך ושירך רטה בכל כי על וה אמר 1 חכמינו ו"ל אין לך ארם שאין לו שעה, יע,ר אמר החכם אין כרע 1 ת כשנאה. אמרו חכמינו ו"ל הו, ר 1 אה אח הנולר,והו כלל נרול בכל ררכי איש ועלילוחיו הן במילי רשסיא הן בטיל' רעלטא הן בסעשה הן בריב 1 ר רהינ 1 שלא 'ש.כ לארם שום חש 1 בה ישים ט 1 עצות בנפש 1 א.ך ופה ישיכ 1 כל שכן שלא יעשה הארם פעשה עי כי ברעח 1 כהשכל יחשוכעלי 1 ק 1 רם שיעשהו, ואטר החכםטרי הסהירות חרטה

23 יוסף אומץ 361 שתון טחון ת' ~וי שתא, וטוב יותר ש.שים אל לבו טה שיורע שכשעת.ר 5 א יהיה לו פנאילעין נכלהצ.רך. אסר החכם סרר הההואה לבוא שי סיפוק ברינ. בל תשחיח חצי רצונו לומר שיש לקנות % רבר כומנו, ועין עונש נרול לטי שהוא מכפוי ט 1 בה, ווה ררכם של הנרגנש שאינם רורשים הטובה שעשו להם שהיא לטובתם רק לטובת העיפה, רק יש לארם לרון כל ארם לכף וכות שלא עשה רק לטובת הסקכל 1 יראה לשלם לו סונה תמורחה ואפילולבניו ישלם הטוכה פו 16 ןלו אביהם כמו שעשה רור הטלך ע"ה לבנ' ברוילי הנלערי. כתב כס"ה ס.סן חתרנ"א כתיב לא תשים רמים כביתך אחר היה מתקן מפתחות לחררש שלו ואותן שבפנש לא היו יכולין לפתהק ונשרף ולאיכלו לצאת 1 נאברו הספתהות, ער כאמתוני הכותכ אפרתי אספרה סה שעשיתי נב,ת ר'רתי שהרלח שבנ,תי הפנימית לא היתה אפשר להפתח ו 1 לח מפתח ותליתי המפתח בש~שלת החל 1 יה כטסנרספני ראנה הג"ל קנרם שראיתה: כח 1 בה על ספר מפני שעלה עללביעלירי הרבה איסה ופחר שעלו על ראשנו ספני הרברש הרעים סהניוומים שגוטועלינ 1 שכינינו אשר בקרבם אנ 1 יושבש קורם הנירוש ונם אחר. הסמוך שנכחר הקיסר,ר"ה נשנת "ו"ריר"נ"נ"ר"רס לפ"ק ולא רצ'תי לממוך במה שהיו הפפתחות ההם חלוין אצל שאר הססתחות או שיהיה תלוי בקרן ו.ת כי בשעת סכנה חס ושלום ררך השטן לרקר כין קרני הארם שאי אפשר לו למצוא אפיל 1 מה שטונח לפני שניו סמש כי כיוצא באלה רא,נ 1 כטה פעפש. כחב ביש נוחל'ן שלא יריב ארם עה חקהל בשום ענין רק יקבל בסכר פנ.ם יפות כל מה שעוש'ן 1 נ 11 ריןעליו והאריך שם מ.לתא כטעסיה והוהיר על וה לכנ' 1 באוהרה ית'רה. עור צוה שם לכניו שלא ירברו עס טקולקל שאינו סורה על האמת ספנ. ש.כוה רבריכם 1 חרנילו לשבתכין החכמים לשטוע רבריהס ולאבין הכסילים. ע 1 ר כתב שם, קבלה ישנה לכשהרצה לעשות סעשה וירעת שיש קצח כני ארםניחים טמנו וקצח אינם נוחיםסמנ. ושקולים הם הרעות שב ואל תעשה עריף. קריאת שמות לבנים. כחב בס"ח סשן רפ"ה "ש ארם שכל הנקראש בשסו לנרולה בני קים.טיעטירו תולרותויש להפך, פעטים האחים קוראים הוליחישם אחר ויהי 1 אביהם ומתו בניהם בלא תולרוח א 1 נכשלו או לא האריכו ימים, ואם יאסר הארם אף ש פי כן אקתם שם לאכותי שלא ישתכח הרי הוא נושא אל נפשו עון ואין כחב אם לאחיו רס"י באלו הרכרים סשים ניחוש. ובסשן סתקתסין בני. כאותו שם ולואין סתקיסין חסקום נורם הצא לסרינה אחרח. כפירחש התפילה רפוםפולין כתוב שמי שאין כניו סתקפמים יקראו שסוח בניו שיו 1% אחר כך בשם שיש בו שיתוף שמו הקרחש כרוך הוא כגק שטהאל שי