תוכן עניינים מבוא...4 פרק א' מעמד בעלי החיים במשפט... 6 צער בעלי חיים מול זכויות בעלי חיים... 6 מעמד בעלי החיים במשפט הישראלי...8 חקיקה...8 פסיקה...9

תמליל

1 תוכן עניינים מבוא...4 פרק א' מעמד בעלי החיים במשפט... 6 צער בעלי חיים מול זכויות בעלי חיים... 6 מעמד בעלי החיים במשפט הישראלי...8 חקיקה...8 פסיקה...9 היחס לבעלי החיים ביהדות ובמשפט העברי משפט משווה ארה"ב אנגליה קנדה גרמניה שוויץ פרק ב' התעללות בחיות מחמד הענישה בפועל פרק ג' תביעות נזיקין כנגד מתעללים בחיות מחמד יתרונות המישור האזרחי על פני המישור הפלילי הניזוק והנזק תביעות נזיקין המשפט הישראלי תביעות רשלנות כנגד רשויות ציבוריות פיצויים עונשיים אחריות הורים למעשי ילדיהם משפט משווה ארה"ב אנגליה קנדה גרמניה פרק ד' השינוי הרצוי במצב המשפטי הצורך להחמיר בענישת המתעללים הקשר המיוחד בין חיית המחמד לבעליה חקיקה שיפוטית סוף דבר

2 מבוא מבוא הרעיון לכתיבת סמינריון זה עלה במוחי כאשר נתקלתי במאמר קצר של עו"ד אורן בושרי לגבי האפשרות 1 התיאורטית לתבוע בנזיקין אדם אשר התעלל בחיית מחמד. בשל אהבתי הרבה לבעלי חיים וגם לדיני הנזיקין הרעיון עורר את תשומת לבי. באותה תקופה עלו שוב ושוב כתבות אודות מקרים אשר שכנעו אותי עוד יותר כי יש צורך לנקוט בפעולה באפיק נוסף: בראשון לציון אדם נתפס במצלמות אבטחה כאשר שיסה את כלבו בחתול עיוור, אשר היה תחת טיפולם האוהב של עובדי חנות במקום; בבני ברק שכן השליך חומצה על כלב השכנים משום שהתרגז על נביחותיו, והכלב מת בייסורים יומיים לאחר מכן; ברחובות ביתה של בעלת חתולים נפרץ וחתוליה נטבחו, ככל הנראה בשל סכסוך עם בעלי הדירה על החזקת החתולים; ועוד ברחובות ילדים התעללו למוות בגור חתולים ולאחר מכן ניקו את הזירה וטשטשו את עקבותיהם כפושעים מנוסים. אם ניתן להסיק משהו לגבי עמדת הציבור בנושא מטוקבקים לכתבות ודיונים בפורומים וברשתות חברתיות, הרי שהציבור מזועזע וזועם, מרגיש חוסר אונים ותסכול כלפי בית המשפט, המשטרה ועורכי הדין עקב העונשים הקלים המושתים על מתעללים בבעלי חיים, מעוניין בענישה חמורה יותר ומודע לסכנות הטמונות לחברה כולה משחרורם של אנשים אלו להתהלך חופשיים וחסרי דאגות. כל זאת, כאשר בנמצא אפשרות פעולה נוספת אשר בעזרתה ניתן לאלץ את המתעללים לקחת אחריות ולשלם על מעשיהם. לפיכך הרגשתי כי עליי לפעול ולחקור לעומק את נושא תביעות הנזיקין כנגד מתעללים בבעלי חיים, במטרה להעלות את המודעות בקרב הציבור, עורכי דין ואנשי העמותות והארגונים למען בעלי חיים, אשר מתקשים גם הם ליצור לחץ מספק על המשטרה ובתי המשפט על מנת להגביר את האכיפה ולהחמיר את הענישה. הנושא קרוב אליי אישית בהיותי מאכילת חתולי רחוב, יחד עם אמי, במשך למעלה מ- 02 שנה. כבר בילדותי נאלצתי להתמודד עם מכתבי אזהרה משכנים אשר דרשו ממני להפסיק להאכיל את החתולים, עם מבטים זועמים והערות כועסות ומריבות חוזרות ונשנות עם דיירי הבתים הסמוכים, אשר הביאו לאינספור ימים של עגמת נפש ומצוקה רבה לי ולאמי. פעמים רבות עליי לגשת לחלון ולהשגיח שנערים צעקניים לא מציקים לחתוליי, וכאשר בגיל וקללות מצידם נאלצתי 10 לצרוח בקולי קולות על ילדים במשך כמה חודשים לאחר מכן. ולמרות זאת, ששמעתי ממאכילי חתולים אחרים, על התמודדותם כדי להגן על החתולים, זכיתי לאיומים גיליתי כי מצבי טוב יחסית לאור סיפורים עם שכנים אלימים הרבה יותר, אשר צועקים אחוזי טירוף על המאכילים, זורקים את קערות האוכל של החתולים, ולעיתים מאיימים באלימות פיזית )ולמאכילים יש סיבות טובות להאמין שגם יקיימו(. מדוע אנשים אלו, אשר לפחות חלקם, אני מאמינה, יעזו להתנהג בצורה כזו רק כאשר מדובר בבעלי חיים ובבני אדם שאוהבים אותם, מרשים לעצמם להתפרץ בכזאת עצמה בגלל דברים טריוויאליים יחסית כמו ניקיון החצר או רעשי החתולים בלילות? בפרק א' של הסמינריון אבחן את מעמדם של בעלי החיים במשפט, הגישות השונות לעניין היקף הזכויות וההגנה על בעלי החיים, וכיצד אלו באים לידי ביטוי במשפט הישראלי, בחקיקה העוסקת בבעלי חיים, בפסקי הדין הידועים שהרחיבו בנושא וביטאו את החשיבות שבית המשפט נותן להגנה על חייהם ורווחתם הפיזית והנפשית של בעלי החיים, ובמשפט העברי. כמו כן, אסקור את התייחסות החקיקה והפסיקה לבעלי החיים במדינות אחרות בארה"ב, אנגליה, קנדה, גרמניה ושוויץ. בפרק ב' אבחן את המישור הפלילי, שהוא התחום העיקרי המתמודד עם התעללות בחיות מחמד אך מחמיץ, לטעמי, את מטרותיו בשל העונשים הקלים, ואת המסר שהדבר מעביר למתעללים וגם לאוהבי בעלי החיים. פרק ג' הוא הפרק המרכזי העוסק בתביעות נזיקין עו"ד אורן בושרי, "התעללו בחיות המחמד שלכם? תתבעו", )ביקור אחרון 95/5/2(. 4 1

3 מבוא של בעלי חיות מחמד כנגד מתעללים בחיות, מכמה היבטים: יתרונות המישור האזרחי על המישור הפלילי בהגשמת מטרות ההרתעה והפנמת עלויות, כמו גם קירוב האזרחים להליכים המשפטיים על ידי תביעה אזרחית המאפשרת להם לשלוט בהליך ולדרוש סעדים עבור עצמם; דיון תיאורטי באפשרות התביעה בגין נזקיו של בעל החיים )בהתאם לגישה הרואה בו בעל זכויות עצמאיות( לעומת תביעה בגין נזקיו של הבעלים )בהתאם לגישה הרואה בבעל החיים קניינו(; תביעות נזיקין אשר הוגשו ונדונו וכיצד מתמודדים בתי המשפט עם שאלת ערכה של חיית המחמד והערכת נזקים לא ממוניים בגין כאב וסבל של הבעלים עקב פגיעה בה; אפשרות תביעה כנגד רשויות ציבוריות ופקידיהן כאשר הם פוגעים שלא כדין בחיות המחמד; אחריות הורים על מעשי ילדים המתעללים בבעלי חיים, אשר תאפשר לבעלים להיפרע בגין נזקיהם וכן תאלץ את ההורים לפקח על ילדיהם כשאלו מגלים סימני אכזריות בשלבים מוקדמים; סוגיית הפיצויים העונשיים בדיני הנזיקין, והנימוקים בעד הענקתם בתביעות בגין התעללות בחיות מחמד בשל המימד ההרתעתי והעונשי הנדרש כל כך, והרצון להוקיע את ההתנהגות המזעזעת. כמו כן, אסקור בפרק זה בהרחבה את נושא תביעות נזיקין כנגד מתעללים במדינות אחרות המצב המשפטי בארה"ב לאור חקיקת חוקים פדרליים ומדינתיים והתמורות שחלו במהלך השנים בגישת בתי המשפט השונים לגבי ראשי הנזק וגובה הפיצויים הנקבעים, וכן תביעות דומות )או היעדרן( באנגליה, קנדה וגרמניה. חשיבות המשפט המשווה בנושא זה רבה, בשל החוסרים במשפט הישראלי והיעדר חקיקה ותקדימים מספקים לסייע בידי תובעים פוטנציאליים ובתי המשפט. לבסוף, בפרק ד' אציג את הנימוקים בעד שינוי המצב המשפטי והצורך בחיזוק המישור האזרחי בנושא הסכנה הטמונה לחברה בשל היעדר אכיפה וענישה ראויה שהרי המתעללים בבעלי חיים לא מסתפקים רק בכך והאלימות מתפשטת לתחומים נוספים, הקשר הרגשי המיוחד בין חיית המחמד לבעליה המחייב התייחסות שונה לחיות מחמד לעומת היחס לחפצים אחרים, ומדוע דיני הנזיקין הם תחום מתאים לפיתוח הנושא וקביעת אמות מידה על ידי בית המשפט מבלי צורך לחכות לפעולה מצד המחוקק. 5

4 מעמד בעלי החיים במשפט פרק א: מעמד בעלי החיים במשפט מעמדם של בעלי החיים בעולם המודרני הוא בראש ובראשונה סוג של רכוש השייך לבעליו והדבר מתבטא 2 ביכולת לעשות בהם עסקאות, לקנות ולמכור אותם, והיותם בעלי ערך כספי. עם זאת, המשפט יוצר הבחנה מסוימת בין קניין שהוא בעל חיים לבין קניין שהוא מקרקעין או מיטלטלין אחרים, בכך שהוא כולל גם הוראות הנוגעות לרווחת בעל החיים ותנאי החזקתו והטיפול בו, ומגביל את יכולת הבעלים לעשות בבעל החיים ככל העולה על רוחו. בבסיס ההבחנה בין בעלי חיים לסוגים אחרים של קניין מצויות כמה תיאוריות 3 הנוגעות ליחסי האדם ובעלי החיים, היקף ההגנה על בעלי החיים והאיזונים בין צרכיהם לצרכי האדם. פרק א. 1 : צער בעלי חיים מול זכויות בעלי חיים 4 בבג"צ "התנינים" תיאר כב' השופט חשין את שתי האסכולות, הנמצאות בקצוות קשת הנימוקים והטעמים להגנה על בעלי החיים. בצד אחד נמצאת אסכולת "זכויות בעלי החיים", אשר רואה בבעלי החיים בעלי זכויות טבעיות ועצמאיות )ואפילו בעלי מעמד שווה לבני האדם( הכוללות את הזכות לא לסבול כאב וייסורים ואת 5 הזכות לחיים, ללא קשר לצרכי האדם. מולה עומדת אסכולת "רווחת בעלי החיים", אשר רואה בבעלי החיים קניין ככל קניין אחר ולא בעלי זכויות, כאשר הטעמים להגנה מיוחדת עליהם נובעים משיקולים של האדם השאיפה לחברה נאורה ומוסרית, חינוך האדם לשליטה עצמית ומניעת דחפים אלימים שעשויים אחר כך 6 להיות מופנים כלפי בני אדם אחרים, והתחשבות בבני אדם שגורל בעלי החיים יקר להם. הגישה הראשונה 7 לא מקובלת בחקיקה ובפסיקה וכנראה גם בשיח החברתי ומשפטי בכלל, בישראל ובעולם. עליה להתמודד, בין היתר, עם העמדות המושרשות במשך אלפי שנים בדתות המרכזיות לפיהן האדם במרכז והעולם ניתן לו 8 לשימושו, ושבעלי החיים לא מסוגלים לעשות בחירות מוסריות ולכן אינם בעלי זכויות מוסריות. גם התומכים בזכויות בעלי החיים מבינים שעל מנת להשוות את זכויותיהם של בעלי החיים לזכויות האדם, יש צורך בשינוי בסיסי במערכת האמונות החברתיות וגם בהרגלי הצריכה המקובלים, ככל הנראה דבר שלא יקרה בעתיד הנראה לעין אלא, למשל, בעולם שבו כולם יהיו טבעונים וכל שימוש מסחרי או ניצול בעלי חיים 9 ייאסר. עם זאת, גם הגישה הרואה בבעלי החיים קניין טהור הולכת ונחלשת לטובת גישת ביניים, המתבססת 10 על הזכויות הקנייניות של האדם בבעלי החיים אך גם נותנת משקל הולך וגדל לטובתם של בעלי החיים. גישת הביניים לא שוללת לגמרי את האפשרות לנצל בעלי חיים לטובת האדם אלא מצדיקה זאת רק במצבים 11 בהם צרכי האדם חשובים ועולים על הנזק והסבל שנגרם לבעלי החיים, תוך שאיפה לצמצמם. עו"ד יוסי וולפסון, "מעמד בעלי החיים במוסר ובמשפט", משפט ומימשל כרך ה' )תש"ס(, 5//. לסקירה מקיפה של התיאוריות ואנשי ההגות שמאחוריהן: Goodman, Ellen P., Animal Ethics and the Law, Temple Law.Review, Vol. 79, No. 1291, 2006 רע"א 51/4521 עמותת "תנו לחיות לחיות" נ' מפעלי נופש חמת גדר בע"מ, פ"ד נא) 3 (, 39/ )5221(. שם, פסקה 91 לפסק דינו של השופט חשין. שם פסקה /3 לפסק דינו של השופט חשין, וכן בג"ץ העמותה למען החתול נ' עירית ערד, תק-על /2)5(, 5549 )/522(, פסקאות 5-9 לפסק דינו של השופט גולדברג. כפי שמסכימים גם השופטים בבג"ץ 29395/5 "נח" ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי-חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז) 1 (, )3//9(, 959 פסקה / לפסק דינו של השופט גרוניס ופסקאות / ו- 1 לפסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן. Huss, Rebecca J., Valuing Man's and Woman's Best Friend: The Moral and Legal Status of Companion Animals No.1,,Marquette Law Review, Vol. 86 עמ'./1 Farve, David S., Judicial recognition of the interests of animals a new tort, Michigan State Law 2005] [Vol.,Review עמ'.331 ראה מאמרו של וולפסון, ה"ש 5 לעיל, וכן מאמרה של רבקה האס, ה"ש / לעיל עמ' /1 ואילך, לעניין התיאוריות המודרניות בנוגע למקומם של בעלי החיים וזכויותיהם. Ibrahim, Darian M., The Anticruelty Statute: A Study in Animal Welfare. Arizona Legal Studies Discussion Paper p. 175, 2006, No ; Journal of Animal Law & Ethics, Vol. 1, עמ'

5 מעמד בעלי החיים במשפט על פי תיאורית האינטרסים, לבן האדם וגם לבעל החיים יש אינטרסים הנעים מ"תשוקות" לאוכל ולחפצים 12 )בין אם רכב או עצם-צעצוע( ועד לאינטרס לחיים נטולי כאב וגישה חופשית למשאבים הנחוצים לקיומם. כמו בכל מצב משפטי בחברה מודרנית יש צורך לאזן בין אינטרסים מתחרים לפי משקל פנימי הניתן להם ולפי 13 הנסיבות, כשלאו דווקא החזק הוא המנצח. על פי עיקרון השוויון יצורים דומים צריכים הדמיון בין בני האדם לבעלי החיים. 14 לקבל יחס דומה, אך אין הסכמה בין תומכי האסכולות לגבי ניתן להצביע על דמיון קוגניטיבי מסוים ויכולת החישה כנימוק להתייחסות זהה אל בעלי החיים ובני האדם, לפחות לעניין הזכויות הבסיסיות של שלמות הגוף וחופש מסבל. אך המתנגדים רואים ב"משפט" וב"צדק" מונחים השמורים לאדם בלבד, אשר נבדל מהחיה ואיננו סוג של 15 חיה-משוכללת ולכן גם אין מקום ליחס זהה ולדיבור בלשון "זכויות". ככל שקיימות חובות של האדם כלפי בעלי החיים, אלו נובעות ממערכת יחסים מיוחדת בין האדם לחיה כבעלים, כסוחר, כמעביד וכמוביל אין 16 חובה אבסולוטית לדאוג לצרכי בעל חיים שאינו ברשות אף אדם, והבעלים הוא לא אפוטרופוס של בעל 17 החיים המחויב לפי חוק להחליט ולבחור בהתאם לטובת החיה. בעלי החיים מוגדרים ומחולקים לקטגוריות 18 בהתאם לצרכי האדם ומידת השימוש שלו בהם )חיות בית, חיות משק, חיות בר(. דיון מעניין הממחיש את קיומן של שתי האסכולות בישראל, נערך בתאריך במליאת הכנסת סביב הצעת חוק צער בעלי-חיים )הגנה על בעלי-חיים( )תיקון שינוי שם החוק(, התשס"ט 0229 של ח"כ יואל 19 חסון. בדברי ההסבר להצעת החוק התייחס ח"כ חסון לבעלי החיים כ"יצורים שהאלוהים נתן בהם נשמה", וטען שהחוק הישראלי זנח את התפיסה לפיה בעלי החיים הם חפצים לטובת תפיסה לפיה הם ראויים להגנה גם במחיר פגיעה מסוימת בבני האדם. בדיון אמר שבעלי חיים הם מקור לשמחה ולא לצער, ושינוי השם ל"זכויות בעלי חיים" יבטא טוב יותר את הגישה הרצויה של דאגה והגנה עליהם. יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, הביע חשש שהדיבור "זכויות" ישווה את מעמד זכויות בעלי החיים למעמד זכויות האדם שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, זכותם לחיות תהיה מובנת מאליה כל המשתמע מכך על לגבי התעשיות השונות, לעומת הגישה המאפשרת להמיתם כל עוד מקפידים לצמצם את צערם מכך. השר לענייני דתות, יעקב מרגי, השיב בשם הממשלה ונימק את התנגדותה בכך שהמושג "זכויות" המקובל ביחס לבני אדם לא מקובל בישראל ובעולם ביחס לבעלי חיים, והחשש שהגנה נרחבת כזו על בעלי החיים תפגע באינטרסים לגיטימיים אחרים כגון קידום הרפואה, המדע והחינוך. קולות נוספים בדיון דיברו על הצפת בתי המשפט ב"תיקים מוזרים" בהם יככבו בעלי החיים כתובעים ונתבעים. הצעת הפשרה לשינוי השם ל"רווחת בעלי החיים" נתקלה גם היא בהתנגדות. לבסוף הצעת החוק נדחתה ברוב של 46 ח"כים מול 02 ח"כים בלבד שהצביעו בעדה. ה"ש 2 לעיל, עמ' /33. שם, עמ' 345-/33. Bryant, Taimie L., Similarity or Difference as a Basis for Justice: Must Animals Be Like Humans To Be Legally No ,Protected From Humans? (August 2005). UCLA School of Law Research Paper עמ' 43 שם, /44-4. Sunstein, Cass R., Standing for Animals (November 1999), University of Chicago Law School, Public Law and No. 06,Legal Theory Working Paper עמ'.1 שם, עמ' 91. שם, עמ' /52-9. דברי הכנסת, חוברת ג', ישיבה ס"ד, עמ' /

6 מעמד בעלי החיים במשפט פרק א. 2 : מעמד בעלי החיים במשפט הישראלי החקיקה מבטאת את נקודת המוצא הרואה בבעלי החיים קניינו של האדם וגם לרצון לדאוג להגנתם ולשפר את תנאי חייהם, כאשר מרכז הכובד נמצא עדיין בצד הקנייני וקיימת רתיעה מפני הגישה לפיה לבעלי החיים יש זכויות עצמאיות. כעת אדון בהרחבה בחקיקה ובפסיקה המרכזית הנוגעת למעמד ולהגנת בעלי החיים. חקיקה בין הוראות הדין המשקפות את הגישה הרואה בבעלי חיים חפץ וקניין, נמצא ס' תשל"ג לחוק השבת אבידה, המדבר על "אבידה שהיא בעל חיים"; ס' 451 ו- 451 לחוק העונשין, התשל"ז העוסקים בנזק ל"חיה הניתנת להיגנב"; ס' 16 לפק' מחלות בעלי החיים ]נוסח חדש[, תשמ"ה מקנה לבעלים זכות לפיצוי מהמדינה אם החיה הומתה בשל חשש למחלה. בין הוראות הדין המעניקות משקל לרווחת בעלי החיים תוך הגבלת הזכות הקניינית עליהם, נמצאות הוראות הקובעות דרישה לרישיונות בתחומים מסוימים: תקנות מחלות בעלי חיים )ייבוא בעלי חיים(, התשל"ד דורשות רישיון לייבוא בעלי חיים לארץ; תקנות צער בעלי חיים )הגנה על בעלי חיים( )תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים(, תשס"א דורשות היתר לשם קיום תערוכה או תחרות בעלי חיים; תקנה 44 לתקנות מחלות בעלי חיים )שחיטת בהמות(, תשכ"ד לפיה מי שעוסק בכפיתת בהמה ושחיטתה צריך לנקוט בשיטות שיקטינו את צערה וכאבה; החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ג אוסר על החזקת כלב ללא רישיון, כאשר על הרשות המוסמכת לתת רישיונות לשקול גם את הרשעותיו התשנ"ד הקודמות של הבעלים, לרבות לפי חוק צער בעלי חיים )הגנה על בעלי חיים(, מלבד הוראות הפזורות בחוקים ובתקנות, ישנם מספר חוקי מפתח העוסקים בבעלי החיים והסדרת ההגנה עליהם. החוק הראשון בנושא בעלי החיים הוא חוק הגנת חיית הבר, תשט"ו המגדיר "חיית בר" באופן מרחיב, כולל גם בעלי חיים שנולדו בשבי ובלבד שהם ממין שלא מטבעו לחיות במחיצת האדם )כמו נמרים וקופים שנולדו בגן חיות, לעומת חתולים וכלבים שהם מינים מבויתים גם אם נולדו ברחוב(. סעיף ההגדרות כולל איסור רחב על ציד ומגדירו כמעשה מתוך כוונה לפגוע בשלומה, חירותה או חייה של החיה ואף אוסר להטריד את מנוחתה או לסכן את צאצאיה. עו"ד יוסי וולפסון משתעשע במאמרו ברעיון שגם הטרדת חרדון 20 היושב בשמש להנאתו מהווה עבירה לפי חוק זה. החוק קובע שיטות ציד אסורות כגון רדיפה בכלי תחבורה ממונע ושימוש במלכודות, רשתות או דבק, מגדיר אזורים אסורים בציד והגבלה על ציד בלילה. רשות הטבע והגנים, הכפופה למשרד לאיכות הסביבה, ממונה על אכיפת החוק, אך יש הרואים בה כמגנה יותר על "הבר" מאשר על חיות הבר, כדוגמא מדיניותה בעניין חיות הבר המצויות בשבי המתבטאת בכך שהעניקה בעבר 21 היתרים לייבוא והחזקתן בלי לשים דגש מספק על התנאים בהם יחיו. בשנת 1994 חוקקו שני חוקים מרכזיים להגנה על בעלי החיים: חוק צער בעלי-חיים )הגנה על בעלי-חיים(, תשנ"ד ]להלן: "חוק ההגנה על בעלי חיים"[ וחוק צער בעלי-חיים )ניסויים בבעלי-חיים(, תשנ"ד ]להלן: "חוק הניסויים"[. אלו החלו את דרכם כהצעת חוק אחת שפוצלה לשני חוקים נפרדים. חוק הניסויים לא אוסר על ניסויים בבעלי חיים אלא נועד להגשים שתי מטרות: מניעת ניסויים בלתי נחוצים והקמת מערכת פיקוח. סעיף ההגדרות, ס' 1 המגדיר מהם ניסויים בבעלי חיים, למעשה מגדיר את המטרות "הלגיטימיות" לטובתם ניסויים יתאפשרו קידום הרפואה והמחקר המדעי, בדיקת ייצור חומרים או ה"ש 5 לעיל. שם

7 מעמד בעלי החיים במשפט מוצרים, חינוך והוראה. ס' 8 לחוק קובע את התנאים בהם ייערכו הניסויים: עפ"י חוק, מספר בעלי החיים יוגבל למספר הקטן ביותר הדרוש לניסוי, ייערכו תוך הקפדה על מזעור הכאב והסבל שיגרמו לבעלי החיים, וייערכו כאמור בתנאים טכניים המצויים בתוספת לחוק. ס' 9 אוסר ביצוע ניסוי בבעלי חיים "אם ניתן להשיג את מטרת הניסוי בדרכים חלופיות סבירות", ואם היה מפורש בהרחבה יכול היה לאסור את מרבית הניסויים. אך בעייתו הגדולה של החוק טמונה במועצה לניסויים בבעלי חיים המוקמת מכוח ס' 0 המועצה כוללת 03 חברים כאשר רק שלושה מהם הם נציגי ארגונים למען בעלי החיים ורובם המוחלט גופים העורכים ניסויים בבעלי חיים או שיש להם אינטרס בהמשך קיומם, כגון האקדמיה למדעים, בתי ספר לרפואה, שר המדע וכד'. אלו שעורכים ניסויים הם האמורים לפקח עליהם ולהחליט מתי לצמצמם, בעוד קולם של בעלי החיים אך בקושי נשמע. החוק כולל הוראת סודיות, ואין בו הוראה המחייבת פרסום נתונים על הניסויים לציבור, דבר 22 המחליש עוד יותר את יכולת הביקורת והפיקוח עליהם. החוק החשוב והעיקרי לענייננו, הוא חוק ההגנה על בעלי החיים. ס' 0 )א( קובע את איסור המסגרת המרכזי: "לא יענה אדם בעל-חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי". שאר סעיפי המשנה של ס' 0 כוללים איסורים קונקרטיים על שיסוי בעלי חיים זה בזה, ארגון קרבות ביניהם, ואיסור על חיתוך איברים למטרות נוי )כגון קיצוץ זנבות של סוגי כלבים מסוימים(. ס' 0 א שנכנס לתוקף בשנת 0225 אוסר על נטישת בעל חיים ומעביר את נטל ההוכחה לבעלים ולמי שהחזיק בבעל החיים אחרון, להוכיח שלא נטשו אותו. ס' 6 מעניק, בהינתן צו מבית משפט שלום, סמכויות כניסה וחיפוש כשיש יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה לפי חוק זה, וס' 15 מאפשר לארגונים למען בעלי חיים להגיש קובלנה פלילית פרטית כנגד העבריינים. ס' 11 הוא הסעיף המפרט את הסנקציות והסעדים העונש על עינוי, התאכזרות והתעללות בבעל חיים הוא 3 שנות מאסר או קנס של עד. 49,822 העונש בגין עבירות על סעיפים אחרים של החוק כמו איסור העבדת בעל חיים עד אפיסת כוחות או איסור הרעלה בסטריכנין, הוא שנה מאסר או קנס של עד. 19,322 בנוסף, לפי ס' 11 א לבית המשפט יש סמכות לתת צו מניעה כדי למנוע את המשך המעשים, גם במעמד צד אחד. החוק לא מחיל עצמו על ניסויים בבעלי חיים, עליהם חל חוק הניסויים, ועל נושא הריגת בעלי החיים 23 לצורך מאכל על מנת להימנע מהתערבות בענייני השחיטה הכשרה לפי הדת, ובהרגלי האכילה המקובלים. חוק ההגנה על בעלי חיים הוא חלק מהדין הפלילי ופורס דרכי פעולה שונות נגד מתעללים בבעלי חיים. אולם הוא נוקט בלשון עמומה ונדרשה פרשנות בית המשפט, שכן המושגים "התאכזרות", "עינוי" ו"התעללות" הם רחבים וטעונים וניתן לפרש אותם באופן ובהיקף משתנים. זכויותיהם של בעלי החיים, ובעיקר זכותם לחיים, והיקף ההגנה עליהם נותרו בלתי ברורים ועל בית המשפט היה לצקת תוכן ולהכריע בעניינים שהגיעו לפניו. פסיקה 24 כשנתיים לאחר חיקוק חוק ההגנה על בעלי החיים, בית המשפט נדרש לפעולה בבג"צ "התנינים". במהלך מופעי ראווה שנערכו בחוות התנינים חמת גדר, שהיו למעשה קרבות בין אדם לתנין, התנין נגרר בזנבו, נמשך בצווארו, נהפך על גבו ובסופו של דבר נותר ללא נזק בלתי הפיך, אך מדוכדך וחסר תנועה למשך כמה ימים. כב' השופט חשין הפריד בין המושגים שבס' 0, איסור המסגרת, והגדיר את תחום פרישתו של כל אחד מהם: "'עינוי' פירושו גרימת סבל, כאב וייסורים... 'להתאכזר' לאדם או לחיה פירושו להרע להם, לנהוג בהם ברוע לב, לנהוג שלא ברחמים, לנהוג בקשיחות-לב... 'התעללות' פירושה התנהגות שם. שם. ה"ש 4 לעיל

8 מעמד בעלי החיים במשפט קשה ואכזרית כלפי הזולת, השפלתו של הזולת, עשיית רע לזולת... כל אחד משלושה מעשים 25 אסורים אלה מעשה-עינוי, מעשה-התאכזרות ומעשה-התעללות קנה לו תחום משלו ". בנוסף, קבע את שלושת יסודותיו של אותו איסור מסגרת: א. היסוד העובדתי גרימת סבל לבעל חיים, כל 26 סבל לרבות סבל נפשי, וללא הבחנה בין סבל קל לסבל חריף ; ב. היסוד הנפשי האדם גורם הסבל צריך להיות מודע לטיב מעשהו, לכך שמדובר בבעל חיים ולכך שמעשהו גורם לבעל החיים סבל. לא נדרשת כוונה מרושעת לגרום לו סבל, והשופט אף מציין את נקודת המבט של בעל החיים, אשר מבחינתו סובל ללא קשר לכוונת גורם הסבל, אם כדי להרע לו או רק לזרז אותו על ידי הכאתו בשוט או לייעל את השינוע על ידי 27 העמסת מטען כבד מדי על גבו ; ג. היסוד המשפטי-הנורמטיבי הצידוק לגרימת הסבל, רק גרימת סבל בלתי מוצדקת ושלא לצורך תהווה התעללות, התאכזרות או עינוי, אם יש הצדקה לגרימת כאב לבעל החיים המעשה 28 לא יהווה עבירה או עוולה. יסוד זה למעשה מחליש את האקטיביסטיות של בית המשפט שהרי הוא מנציח אינטרסים של האדם על פני זכות לחיים נטולי כאב של בעל החיים ההיתר להרוג בעלי החיים לצרכי מאכל ואת הניסויים בבעלי החיים למטרות השונות. עם זאת, נעשתה הקבלה בין מבחן ההצדקה למעשה הגורם סבל לבין המבחן המופיע בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, שעל פיו בית המשפט בודק את חוקיותם של חוקים הפוגעים בזכויות האדם: על גרימת הסבל להיות מעוגן בחוק, לשרת מטרה ראויה, במידה שאינה עולה על הנדרש כך שאמצעי גרימת הסבל יהיה פרופורציונאלי להשגת המטרה הראויה, תוך מזעורו למינימום ההכרחי 29 להשגתה. לפי מבחן המידתיות, לא כל מטרה שולית תצדיק גרימת סבל חריף לבעלי חיים. באותה שנה ניתן בג"צ עיריית ערד, הנקרא גם "בג"צ חתולים ה- I ", שעסק בסוגיית המתה המונית של חתולי רחוב בשל החשש מהתפרצות הכלבת, ובו בית המשפט דן בסוגיית זכות בעלי החיים לחיים. כב' השופטת שטרסברג-כהן מסיקה את קיום זכות בעלי החיים לחיות: "זכות זו, גם אם איננה מעוגנת ישירות בחקיקה הישראלית, מהווה חלק מתרבותנו ומתחושה פנימית ערכית ותועלתית כאחד בדבר החובה והצורך להגן על כל אשר נברא עלי אדמות ורוח חיים באפו. נקודת המוצא של החקיקה הנושקת לזכות בעלי החיים לחיות היא 30 שזכות זו קיימת ומוגנת בשיטתנו המשפטית ". עוד נקבע שזכותם זו איננה מוחלטת והיא נסוגה מפני זכותו הדומה של בן האדם כאשר יש סכנה לחייו, 31 בריאותו ורווחתו הגופנית והנפשית, ניתנו סמכויות לרשויות להגן עליו על ידי פגיעה בבעל חיים. עם זאת, כדי להחליט על המתה נדרש מקור סמכות בחקיקה ראשית ולא מספיקים חקיקת משנה וחוקי עזר עירוניים. כב' השופט גולדברג עמד על נקודת האיזון בין ערך ההגנה על בעלי החיים לערכים אחרים במקרה התנגשות, אם הערך הנוגד נמוך יחסית ניטה לבחור באמצעים הפוגעים פחות בבעלי החיים, בעוד שככל שמשקל הערך הנוגד גבוה יותר ניטה להגן עליו גם תוך פגיעה בבעלי החיים. יש לשקול את ודאות וחומרת הפגיעה בבעלי 32 החיים ואת יעילות האמצעים שפגיעתם פחותה, ואם קיים טעם ברור וראוי לבצע המתות מעבר לחשד רחוק שם, פסקה 54 לפסק דינו של השופט חשין. שם, פסקאות /51-5 לפסק דינו של השופט חשין. שם, פסקה 51 לפסק דינו של השופט חשין. שם, פסקה 95 לפסק דינו של השופט חשין. שם, פסקה /9 לפסק דינו של השופט חשין. בג"ץ העמותה למען החתול נ' עירית ערד, תק-על שם, פסקה 1 לפסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן. שם, פסקה 55 לפסק דינו של השופט גולדברג. /2)5(, 5549 )/522(, פסקה / לפסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן

9 מעמד בעלי החיים במשפט 33 וחלש. למרות האיזון העדין והדרישות המרובות, השופט כן מאפשר החלטה על המתת סוג מסוים של בעלי חיים )לעומת המתת חיה ספציפית חולה(, מקל את הנטל המוטל על הוטרינר להוכחה שאותה קבוצה מהווה 34 סיכון, וכן לא נדרשת סכנה ודאית ומיידית אלא גם סכנה עתידית יכולה להיות נימוק מספק להמתה. בניגוד לפרשת התנינים, כאן האינטרס המוגן של האדם הוא כבד משקל והסכנה נשקפת ממחלה קשה, קטלנית, וחשוכת מרפא, ולכן בית המשפט נוטה לכיוון הגנה על חיי האדם על חשבון חיי בעלי החיים. בהמשך ל"בג"צ חתולים ה- I ", ניתן כעבור כמה שנים בג"צ מגן לחתול, אליו נוטים להתייחס כ"בג"צ חתולים 35 ה- II ". בנוגע נוהל של משרד החקלאות מסר את שיקול הדעת בשאלת המתת חתולים לידי וטרינר הרשות המקומית או וטרינר ממשלתי, כאשר ביצוע ההמתה תיעשה על ידי הוטרינר הרשותי, עובדיו או מי שהוסמך לכך על ידו. אולם במקרה זה הוסמכו גופים פרטיים לבצע המתות בלא שנדונו אמצעים חלופיים. כב' השופטת דורנר עמדה על האינטרסים של בני האדם לנוחות ורווחה, שאלו "בעלי חשיבות משנית" וכמתחייב מעקרון המידתיות, האמצעים לקידום אותם אינטרסים צריכים להיות קיצוניים פחות מגרימת סבל ניכר והמתה: "המתה של חתולי רחוב חייבת אפוא להיעשות במשורה, תוך תחימתה בגבולות ברורים ככל האפשר של זמן ומקום והגבלת הנסיבות שבהן ניתן להוציאה לפועל. עליה להיות הצעד האחרון, הננקט רק כשלא ניתן להגן ביעילות על שלום בני-האדם באמצעים אחרים שעלותם 36 סבירה ". השופטת מציבה דרישות נוספות לקביעת הטיפול בחתולי רחוב: הגבלת המתה לנסיבות קונקרטיות ולא השמדה שרירותית, אחרי שנאסף מידע וגובשה תשתית עובדתית, ותוך פיקוח של הרשות המוסמכת. במקרה זה ניתנו סמי הרדמה ויד חופשית לאנשים פרטיים כשאפשרות הפיקוח עליהם מוגבלת מאוד, והשופטת לא 37 מתעלמת גם מהאינטרסים הכלכליים של חברה פרטית הפועלת ממניעי רווח. מניעים זרים כאלה, ניגוד עניינים תוך אי שקילת אמצעים אחרים נקבעה כפסולה ולכן האצלת הסמכות לגופים פרטיים היא לא כדין. 38 בג"צ "פיטום אווזים" הוא פסק דין מהפכני, כיוון שהוא מגן על רווחת בעלי החיים על חשבון חופש העיסוק, זכות יסוד חוקתית, של כמה עשרות משפחות אשר ניהלו "קריירה" זו. הייתה זו התערבות של בית המשפט ומביקורת לאכילת בעלי חיים, אשר בכל הזדמנות קודמת נשמר הרחק מתחולת חוקי שיפוטית. הליך פיטום האווזים נעשה על ידי האכלתם בכפייה ההגנה על בעלי החיים באמצעות הכנסת צינור לוושט ופיטום בכמות מזון העולה בהרבה על הכמות הנדרשת למחייתם. דעת המיעוט של כב' השופט גרוניס מבטאת 39 את הגישה הקניינית לפיה אכילת בעלי חיים הוא חלק מצורכי החקלאות, שהם "אינטרס של כלל הציבור ". הוא מעדיף את חופש העיסוק של המשפחות על פני סבלם של בעלי החיים, לא רואה בפיטום בכפייה עינוי, התעללות או התאכזרות ולא מוצא מקום להתערב בשיקול הדעת של המפטמים ולכפות עליהם אמצעים שם, פסקה /5 לפסק דינו של השופט גולדברג. שם, פסקאות /51-5 לפסק דינו של השופט גולדברג. בג"צ //45//4 עמותת "תנו לחיות לחיות" נ' מנהל השירותים הווטרינריים בשדה במשרד החקלאות, פ"ד נח)/(, )4//9(. 9/9 שם, פסקה / לפסק דינה של השופטת דורנר. שם, פסקה 54 של השופטת דורנר. בת"א /52//94 נעמה )אדלר( בלו ואח' נ' רשת שוקן בע"מ ואח' תק-מח 1//9)5(, 4219 נדחתה תביעת הדיבה שהגישה נעמה בלו, בעליה של "מגן לחתול" הנ"ל, על כינויה "מלאך המוות" ו"מחסלת החתולים", לאחר המתת חתולים על ידה באופן אותו מתארת השופטת דורנר בבג"צ מגן לחתול. כב' השופט ישעיה בבית המשפט המחוזי אמר בפסק דינו: "המתת החתולים הבריאים, שלא מטעמי 'חסד' הוכחה, כאמור, והתובעת הודתה בכך. היא נימקה, אמנם, המתות אלה בטעמי "אידיאולוגיה", טעמים שלטעמי ועל פי השקפתי, מעוותים לחלוטין, אך עדיין מדובר בהמתה שיטתית ומודעת של חתולים בריאים, שביצעו התובעים והנתבעת ]צ"ל התובעת, ל.ו.[ בראשם". ראה ה"ש 1 לעיל. שם, פסקה 52 לפסק דינו של השופט גרוניס

10 מעמד בעלי החיים במשפט 40 שפגיעתם פחותה. לעומת זאת, דעת הרוב של כב' השופטת שטרסברג-כהן מנסה לגשר בין צורכי החקלאות )אותם היא מכנה "שימוש" בבעלי חיים( לבין איסורי ההתעללות, באמצעות עריכת איזונים ומבחני התכלית 41 והמידתיות. נקבע כי לא כל צורך חקלאי גובר על זכותם של בעלי החיים, פרקטיקות חקלאיות מקובלות עשויות להיות אינדיקציה ללגיטימיות שלהן, אך הן אינן חסינות מפני תחולת ס' 0 )א( ובכל מקרה יש לבחון 42 את מהות צורכי החקלאות מול סוג ועצמת הסבל שנגרם לחיות. במקרה זה, המבחנים הובילו להכרעה שפיטום האווזים הוא פסול, אך פסק הדין הושהה על מנת לאפשר תקופת הסתגלות לעובדים בתחום. בבג"צ רייז צורף לעתירה עותר יוצא דופן הצבי הישראלי. כב' השופט רובינשטיין הבחין בין הגנה על בעל החיים לבין זכות עמידה כצד להליך שיפוטי, בנימוק שאין לבעל החיים אפשרות להפעיל שיקול דעת ולייפות 43 כוחו של מייצג, או לשלם הוצאות במקרה שתביעתו תידחה. לעתים בעלי החיים זוכים למעין אפוטרופוסים הפועלים לטובתם, תפקידם של נאמני בעלי החיים הממונים מכוח ס' 1 לחוק ההגנה על בעלי חיים הוא לחשוף עבירות, והקרן למען בעלי חיים המוקמת מכוח ס' 14 נועדה למטרות חינוך והסברה לא לשם מימון הליכים 44 משפטיים של בעלי חיים. כך, למרות מגמת שדרוג היחס כלפי בעלי החיים בישראל ובעולם, מעמדם המשפטי של בעלי החיים אינו שווה למעמדו של האדם והם אינם יכולים להיות צד לעתירה. עם זאת, שאר 45 העותרים רשאים להעלות טענות בעניין הצבי בשמם, כדורשי טובתו. פרופ' פבלו לרנר התייחס במאמרו לכך שהמשפט הישראלי מתמקד בחובות הבעלים ובתנאי המחייה של בעל 46 החיים, ולא דן בקשר הרגשי הנרקם ביניהם והערך הרגשי שבהחזקת חיות מחמד. מכאן משמעותו הרבה של פס"ד פלוני 0221 משנת אשר דן בסכסוך משמורת על חיות המחמד של בני זוג, בית המשפט הודה ובו שהעקרונות הכללים של דיני הקניין לא יביאו לתוצאה ראויה במצב כזה, ויש לבחון את הקשר בין החיה 47 ובעליה ואת "טובת החיה". לשם כך נעזר בחוות דעת מומחה שהציג, כדוגמה, את היות הכלבה עצובה כשעזבה את בית האישה כדי לבקר את הגבר אך הגיבה בשמחה כשהגיע הזמן לחזור אל האישה, והתייחס ל"חיבור ביניהן". מסקנת המומחה נוגעת לא רק לקשר בין הבעלים לחיות המחמד אלא לקשר בין חיות 48 המחמד בינן ובין עצמן, והצורך שלא להפריד ביניהן. זו גם ההכרעה אליה הגיע בית המשפט. למרות התייחסות פסק הדין לבעלי החיים כבעלי זכויות ורצונות שיש לכבדן, פרופ' לרנר מביע היסוס ומשער שגם במקרים בהם נשקלת טובת החיה עדיין יעמוד מעליה אינטרס הבעלים: במקרה שזוג עם ילדים נפרד וכל ילד נשאר במשמורתו של הורה אחר, יתכן שיעדיפו להשאיר חיה אחת אצל כל ילד ולהפריד ביניהן, כמו כן ימנעו ביקורים של בן הזוג שאינו משמורן אצל בעל החיים למרות היתרונות הרגשיים שיש בכך לחיה, על מנת לא 49 להגביר את החיכוך בין בני הזוג לשעבר. שם, פסקאות לפסק דינו של השופט גרוניס. שם, פסקאות 59-/5 לפסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן. שם, פסקה 54 לפסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן. בג"צ //4115 רייז נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, תק-על ///9)5( 9333, פסקה 5 לפסק דינו של השופט רובינשטיין. שם, פסקאות 9-3 לפסק דינו של השופט רובינשטיין. שם, פסקה / לפסק דינו של השופט רובינשטיין. פרופ' פבלו לרנר, "בעלי חיים ודיני משפחה: על המשמעות של "טובת החיה" בקביעת חזקה על חיות מחמד", חיות וחברה, גיליון /3, חורף 1//9, עמ' /4-//. תמ"ש )משפחה ת"א( 5/5//394 פלוני נ' אלמונית, תק-מש 4//9)5(, /// )4//9(, פסקה 51 לפסק דינו של השופט שוחט. שם, פסקאות 52-/5 לפסק דינו של השופט שוחט. ה"ש 41 לעיל

11 מעמד בעלי החיים במשפט היחס לבעלי החיים ביהדות ובמשפט העברי הבסיס ליחס הדת כלפי בעלי החיים מאז ועד ימינו, נמצא בפרק א' בספר בראשית, בפסוקים כט, ל גם לאדם וגם לבעלי החיים ניתנו העשב והפרי למאכל ובעלי החיים לא נזכרים כחלק מתפריטו של האדם. הדעה המקובלת היא שאלוהים לא התיר אכילת בעלי חיים במעמד זה אלא רק בתקופת נח, משום שהציל את בעלי 50 החיים מהמבול ולכן זכה בזכויות קנייניות עליהם. אולם למרות ההיתר לאכול בעלי חיים, התורה אוסרת התעללות וגרימת צער להם במגוון הזדמנויות באיסור לגזול מציפור את ביציה לנגד עיניה, בחיוב לעזור 51 לחמור הכורע תחת נטל משאו, ובאיסור לאכול גדי בחלב אמו. 52 הסיפור על ייסוריו של רבי יהודה הנשיא, מדגים את הגישה האוהדת של חז"ל כלפי בעלי החיים. כאשר עגל המובל לשחיטה בכה אצל הרבי וזה אמר לו ללכת לשחיטה כי לכך הוא נוצר, באו עליו 13 שנות ייסורים ממחלות מעיים כיוון שלא ריחם על העגל. כאשר בהזדמנות אחרת הורה לשפחה בביתו להניח לחולדות ולא לטאטא אותן החוצה, הוחלט לרחם עליו בהתאם. האסכולות השונות באות לידי ביטוי גם בדברי החכמים, אם כי הגישה הרואה בהם בעלי זכויות עצמאיות, ובעיקר זכות לחיות, לא משתקפת אצל אף אחד מהם. הרמב"ם ראה באכילת בעלי החיים דבר טבעי לאדם, אך הדגיש את הצורך במציאת דרך מיתה קלה וצמצום הצער של החיות. לעניין איסור שחיטת בעל חיים 53 וצאצאו באותו יום, הוא אמר ש"אין הבדל בין צער האדם בכך וצער שאר בעלי חיים ". עוד קבע שהמצווה לא לצער את בעלי החיים היא מדאורייתא, מהתורה, לכן דוחה כל מצווה שעשויה לבוא מפי חכמים, 54 מדרבנן. הרמב"ן, לעניין איסור השחיטה הנ"ל, השווה גם כן את הצער של בעל החיים לצערו של האדם על 55 צאצאיו, אך הוא מנמק את האיסור ברצון למנוע מהאדם להתאכזר וללמדו מידת רחמים ומידות טובות. במשפט העברי יתכן מעמד לבעל חיים כצד למשפט, למשל במשפט פלילי על המתת אדם )דבר אשר הפעילים 56 למען בעלי החיים כנראה לא ירצו לראות בימינו(. בפס"ד רייז מזכיר כב' השופט רובינשטיין את המשנה בסנהדרין )פרק א' משנה ד'(, הקובעת ששור שהמית אדם נידון על ידי מותב של 03 דיינים. הרמב"ם השווה גם לעניין זה בין זכותו של האדם לזכותו של בעל החיים כאשר הם עומדים לדין, שכן דיני נפשות נידונים במותב 57 מינימלי של 03 דיינים "בין דיני נפשות של אדם, בין דיני נפשות של בהמה ". עקרון צער בעלי חיים הוא בעל חשיבות רבה, אולם קדושת החיים של בעלי החיים לא מעוגנת מפורשות ובאותה דרגה כקדושת חיי האדם, שנעשה "בצלם אלוקים", ככתוב בבראשית, פרק ט' פסוקים ה, ו. אביגדור סלטון, "זכות בעלי החיים לחיות", חיות וחברה, גיליון /3, אביב 1//9, עמ' ה"ש 5 לעיל, וה"ש // לעיל. תלמוד בבלי, בבא מציעא פה ע"א. מורה הנבוכים, חלק ג, פרק מח ]יב[. שבת, קכח, ב' ]ט[. פירוש הבא למצוות שילוח הקן בדברים, כב, ו ]יח[. ה"ש 43 לעיל, פסקה 4 לפסק דינו של השופט רובינשטיין. שופטים, סנהדרין ה', ב'

12 מעמד בעלי החיים במשפט פרק א. 3 : משפט משווה ארה"ב 58 בארה"ב קיימת חקיקה מפורטת ונרחבת ביותר לעניינם של בעלי חיים, ביניהם חוקים פדרלים ספציפיים לבעלי חיים שונים: חוק השימפנזים מסדיר הקמתו של מקום מפלט לשימפנזים שהיו בשימוש מעבדות 59 ומחקרים למטרות רפואה, אשר ינוהל בידי צוות פרטי הפועל שלא למטרות רווח ויורכב ממומחים בתחום ; 60 חוק הגנת כלבים וחתולים אוסר ייבוא וייצוא של כלבים חתולים או מסחר בפרוותם ; חוק הגנת סוסים אוסר הובלה ותצוגה של סוס שרגליו נפצעו וכן דורש אישור של שר המסחר, בהתייעצות עם שר החקלאות, על 61 מנת לייצא סוסים מחוץ לארה"ב, אשר יינתן רק לאשר ששוכנע כי הסוסים לא מיוצאים למטרות שחיטה וכן חוקים נוספים להגנה על סוסי ואסייתים, ועוד. פרא; חוקים שונים להגנת דולפינים; חוקים לשימור פילים אפריקנים בנוסף, ישנם חוקים פדרליים העוסקים בנושאים מרכזיים ומקיפים לעניין בעלי החיים. החוק להגנת מינים בסיכון אשר מכיר בחשיבותם של מיני חיות וצמחים שמספרם הולך ופוחת לאיכות הסביבה, מבחינה היסטורית ולאומית ולשם חינוך ומדע, מגדיר כיצד יקבעו אילו מינים נמצאים בסכנת הכחדה, אוסר על ייבוא 62 וייצוא או סחר בחיות אלו, ומורה על תכנון ויישום תוכניות הבראה לשיקומם של המינים אשר בסיכון. חוק 63 )American welfare act( AWA מתמקד בנושא מסחר וניסויים בבעלי חיים, הוא אינו חוק הגנה על בעלי חיים שכן חוקים אלו קיימים ברמה המדינתית. בעלי החיים לצורך החוק הם כלב, חתול, קוף, אוגר, ארנב ובעלי דם-חם נוספים, אך לא כולל עכברים וחולדות, ציפורים ובהמות המוחזקות לצרכי מזון. החוק מגדיר מיהם סוחרים, מציגים ומובילים, מהם מוסדות מחקר המשתמשים במחקריהם בבעלי חיים, דורש רישיון על מנת לסחור או להציג בעלי חיים, רישום של מוסדות מחקר, מובילים ומחזיקים שאינם ברישיון, ואוסר על רכישת כלבים וחתולים למטרות מחקר ממי שאינו סוחר מורשה. החוק מסמיך את שר החקלאות לקבוע סטנדרטים להחזקת בעלי חיים ושימושם למטרות מסחר או מחקר בצורה הומאנית מבחינת סיפוק מזון, טיפול וטרינרי ותנאי תברואה הולמים, וכן הגבלות לעניין הרדמתם ומזעור כאבם ומצוקתם בעת שימוש בהם במחקרים. מוסדות מחקר נדרשים להקים וועדות בהם ישב לפחות נציג אחד שאינו משויך למוסד ותפקידו לעמוד על אינטרס הציבור לטיפול הולם בבעלי החיים. תיקון משנת 1992 לחוק הסמיך את התובע הכללי ובתי המשפט הפדרליים לחקור ולדון במקרים של סחר בבעלי חיים גנובים או יצירת סיכון בריאותי חמור להם בניגוד לקבוע בחוק. חוק Humane Methods of Livestock Slaughter עוסק בשחיטה לצרכי מזון, 64 שיטות לשחיטה הומאנית אך לא מחיל עצמו על שיטות שחיטה דתיות כגון השחיטה הכשרה היהודית. קובע לצידם של החוקים הפדרליים נמצאות הוראות חוק מדינתיות שונות אשר גם הן מפורטות ועוסקות בסוגים שונים של בעלי חיים ובמגוון נושאים. בקליפורניה הקודקס הפלילי כולל איסור נטישה והזנחת בעל חיים, עינוי ופציעה או הרג בכוונה ובזדון, שחיטת סוסים למטרות מאכל וסחר בסוסים וחמורים מוגבלים, השתתפות או ארגון ופרסום של מלחמות שוורים וכן החזקה ואימון של תרנגולים לצורך קרבות תרנגולים או לסקירה מקיפה של חוקים העוסקים בבעלי חיים: Statutes, Cohen, Henry, Brief Summaries of Federal Animal Protection.April 20th 2009, CRS report number: The CHIMP Act, P.L (2000). Dog and cat protection act of 2000, 19 usc 130.Horse protection act, 15 USC Endangered Species Act, 16 USC Animal Welfare Act, 7 USC Humane Methods of Livestock Slaughter Act, 7 USC

13 מעמד בעלי החיים במשפט רכישת סוגי כלים חדים המשמשים לפציעה בעת הקרבות; הקודקס האזרחי מאפשר מתן פיצויים )כולל פיצויים עונשיים( בגין פגיעה מכוונת או רשלנית בבעל חיים. אילינוי חוקקה חוקים עצמאיים לטיפול בנושאי בעלי החיים אשר אוסרים פגיעה וגרימת כאב וסבל לבעלי חיים )כל יצור חי למעט אדם( ולחיות מחמד בפרט, מפרטים את חובותיו של הבעלים לספק אוכל באיכות טובה, מקלט וטיפול וטרינרי, מגדירים את סמכויות המעצר שבידי השוטר ותנאים להרחקת בעלי חיים מתנאים המביאים למצוקתם. החוקים בניו יורק עוסקים במינים בסכנת הכחדה, מגדירים מהם כלבים מסוכנים ואת אחריות הבעלים, בעלי מחייבים הקמת מכלאות ומקלטים לכלבים וכן מגדירים תנאים בהם ילכד כלב שאינו מזוהה או מהווה סכנה לציבור, קובעים איסורי התאכזרות ופגיעה בבעלי חיים הכוללים גם הזנחה ומניעת מזון וטיפול ואת העונשים בגין עבירות אלו, ואף כוללים הוראות בדבר לימודיהם ורישומם של וטרינרים. בניו יורק ובטקסס חוקקו חוקים המחייבים מתן ייעוץ פסיכולוגי לקטינים שהורשעו בהתעללות בבעלי חיים. אלו הן רק כמה דוגמאות, שכן כל אחת מהמדינות חוקקה מגוון חוקים בנושא בעלי החיים, חובות הבעלים ואיסורי התעללות שונים. אולם החוקים לא אוסרים כל גרימת כאב וסבל לבעלי חיים אלא רק כאב וסבל לא הכרחי או מוגזם, על מנת לא להתערב באמצעי שחיטה לצורכי מזון ובניסויים בבעלי חיים למטרות הנחשבות לגיטימיות כמו מדע ורפואה. חלק מהמדינות הגדירו עבירה על החוקים למניעת התאכזרות לבעלי חיים כעוון ורק חלקן העלו את המעשים לרמה של פשע, כאשר במדינות מסוימות החוק קובע רק קנסות ולא עונשי מאסר או מאפשר ענישה אפקטיבית רק לגבי חיות 65 ספציפיות. אולם במדינות אחרות כגון קליפורניה ואילינוי, מוגשות מדי שנה הצעות חוק רבות בעניינם של החיים אשר חלקן הופכות לחוקים המרחיבים את היקף ההגנה עליהם במגוון דרכים: עבירות של התעללות, הזנחה ואף תקיפה מינית של בעלי חיים מוגדרות כפשע ועונשים כבדים יותר מוטלים על מתעללים חוזרים ונשנים, חובת דיווח על התעללות והזנחה מוטלת על וטרינרים וגופים נוספים, אפשרות להוציא צווי 66 הרחקה ולאסור המשך בעלות כנגד מתעללים ואף סמכות בתי המשפט לחייב בקבלת ייעוץ פסיכולוגי. לבעלי חיים אין זכות עמידה ואינם יכולים להיות צדדים להליך משפטי, בהתאם לנקודת המוצא הרואה בהם 67 קניין ולא ישות משפטית )גם אם מדובר בחיות בר שאינן קניינו של אדם מסוים(. אולם במקרים מסוימים בית המשפט מרשה לתובע אנושי לתבוע בעקיפין בהתבסס על נזקיו שלו. בפס"ד ALDF.v Glickman משנת 1998 נידונה אחריותו של משרד החקלאות לספק תנאים הולמים לשמירת רווחתם הפסיכולוגית והמנטלית של קופי אדם על פי ה- AWA, וכן עניין זכות העמידה של 68 תובעים. בית המשפט קיבל את טענת התובעים לפגיעה בהם עצמם עקב היותם עדים לתנאי המחייה הקשים בהם מוחזקים הקופים, האינטרס של צפייה 69 בבעלי חיים המוחזקים בתנאים הומניים הוכר כאינטרס בר הגנה שהוא מעבר לאינטרס כללי בשמירת החוק 70 בלבד, ואף שהוא משותף לציבור גדול ניתן לקבוע פגיעה בפועל גם באינטרס של תובע ספציפי דו"ח מלא ומעניין על מאמצי המחוקקים במדינות השונות ב- 9//2 מתוך אתר:,The Animal Legal Defense Fund )ביקור אחרון /935455(. שם. (D.Hawai i,1991),hawaiian Crow (Alala) v. Lujan, 906 F.Supp. 549 בית המשפט מחק את הציפור מרשימת התובעים אך לא הטיל על התובעים סנקציה כי לא מצא חוסר תו"ל בצירופה לתביעה. כמו כן ראה: Cetacean Community.v Bush, 386 F.3d.1169 (9th Cir. 2004) ALDF v. Glickman, 154 F.3d 426 (1998) בהתאם להכרעה עשר שנים לפני כן: (D.C.Cir.1988).Humane Soc. of the U.S. v. Hodel, 840 F.2d 45 כפי שנקבע בפסיקה: (1998) 23 U.S. 11,.Fed. Election Commission v. Akins, 524

14 מעמד בעלי החיים במשפט בפס"ד ALDF v. Espy ביקשו תובעים פרטיים וארגונים למען בעלי חיים לערער על תקנות משרד החקלאות אשר מוציאות ציפורים, עכברים וחולדות מגדר תחולת AWA המסדיר את עניין הניסויים בבעלי חיים 71 )מאוחר יותר אי תחולתו עליהם עוגנה במפורש בחוק עצמו(. בית המשפט לא התחשב בויתור מכללא של המשרד הממשלתי על טענות של היעדר זכות עמידה לתובעים בנימוק שזהו לא רק אינטרס של הצדדים שהם יכולים להתנות עליו, אלא חובתו החוקתית של בית המשפט. מכאן עבר בית המשפט לדחות את טענות כל התובעים: טיעוניה של פסיכו-ביולוגית אשר ערכה ניסויים על חיות אלו וחוששת שתיאלץ לצורך עבודה להמשיך לחזות בהתעללות ולהשקיע מאמצים על מנת לשכנע את מוסד המחקר לדאוג לתנאים הומניים, נדחו מאחר שלא הוכיחה כי זכויותיה נפגעות בהווה או עומדות בסיכון ממשי )מבחן המיידיות( אלא טענה לגבי מקרים עתידיים לא ודאיים; טיעונו של עורך דין שהינו חבר בוועדה המפקחת על ניסויים מטעם החוק נדחה בטענה שלא הוכח אינטרס שלו עצמו מעבר לאינטרס הכללי באכיפת הוראות החוק; טיעוני הארגונים נדחו בשל היותם מחוץ ל"מתחם האינטרסים" כנדרש לשם עתירה כנגד אכיפת החוק ע"י הרשות המבצעת, העובדה שעצם קיומם נועד לקדם אינטרסים ההולמים את מטרותיו ההומניות של החוק כשלעצמה אינה מספקת ועל פניו נראה שהמחוקק לא התכוון שהארגונים הם אלו שייצגו את אינטרס הציבור ברווחת בעלי החיים. פס"ד 72 Arrington.v Arrington מטקסס, שנת 1981, עסק במקומה ומעמדה של חיית המחמד במשפחה על רקע גירושי הבעלים. הבעל ערער על ההחלטה לא למנותו כאפוטרופוס על כלבת הזוג המשותפת. בית המשפט דיבר על מזלה הטוב של הכלבה, ששני בעליה אוהבים אותה ומרעיפים עליה מתנות, ועל מזלם של כלבים בכלל אשר אינם מועמדים באמצע הליך גירושין ומשמשים ככלים במלחמות הצדדים בדומה לילדים. לבסוף, קבע כי למרות תכונותיו המיוחדות של כלב, מעמדו נותר קניין ומוסד האפוטרופסות לא נועד עבורו. עם זאת, הסכים שיש להתיר לו ביקורים אצל הכלבה והרחיב לגבי חשיבותה של האהבה: "Mr. Arrington agreed to Mrs. Arrington's custody of the dog if he could have reasonable visitation. He does not complain of lack of visitation; only that he was not appointed managing conservator. We hope that both Arringtons will continue to enjoy the companionship of Bonnie Lou for years to come within the guidelines set by the trial court. We are sure there is enough love in that little canine heart to go around. Love is not a commodity that can be bought and sold or decreed. It should be shared and not argued about". גישה נחרצת ופחות רגשנית הובעה בפס"ד 73 Bennett.v Bennett מפלורידה, שנת 1995, כאשר הבעל ערער על החלטת הערכאה הדיונית להתיר לאישה ביקורים אצל כלבם המשותף בטענה שאין סמכות להורות זאת בהתייחס לקניין. בית המשפט קיבל את ערעורו בקביעה שהדבר ידרוש פיקוח ואכיפה ואין אפשרות להעמיס על בתי המשפט, אשר עסוק בדיונים על משמורת ילדים, גם דיונים לגבי ביקורים אצל חיות מחמד, ובכך העדיף את היעילות השיפוטית על פני צדק קונקרטי בין הצדדים ועל פני טובת הכלב..Animal Legal Defense Fund v. Espy, 23 F.3d 496 (DC Cir 1994).Arrington v. Arrington, 613 S.W.2d 565 (Tex.Civ.App.1981).Bennett v. Bennett, 655 So.2d 109 (Fla.App. 1 Dist.,1995)

15 מעמד בעלי החיים במשפט עם זאת, בפס"ד לשעבר על החזקת חתולה, 74 Zovko.v Gregory בית המשפט התחשב בטובת החיה כאשר דן בסכסוך של שני שותפים למרות שבמקור הייתה שייכת לאחד מהשותפים בית המשפט העניק משמורת לשותף השני דווקא, לאור הזנחתה על ידי בעליה המקורי והקשר המיוחד שנוצר בינה לבין שותפו. בדומה, בית המשפט העליון בניו יורק קבע בפס"ד Raymond.v Lachmann כי חתול מבוגר יישאר בחזקת השותף שאינו בעליו המקורי, תוך התחשבות באינטרסים של החתול העובדה שטלטול מבית לבית לא יהיה טוב לחתול המזדקן על פני הזכות הקניינית של האדם עליו, והחליט להשאירו lived, "Where he has." 75 prospered, loved and been loved for the past four years אולם, בתי המשפט אינם האינטרסים של האדם על זכותם של בעלי החיים מתייחסים לסבלם של בעלי החיים כחזות הכל, ולעיתים מעדיפים בגלוי את לחיים ולחירות מסבל ומצוקה. כאשר תקנות מקומיות אסרו הקרבת בעלי חיים כחלק מפולחן דתי והכנסייה עתרה לביטולן, בית המשפט פסל אותן בנימוק שאינן ניטרליות וכלליות מספיק, ובשל אי התאמה בין המטרה )מניעת התעללות בבעלי חיים( לבין האמצעי של איסור על מנהגים דתיים דווקא, שהרי בני אדם מתאכזרים וגורמים לכאב וסבל לבעלי חיים במגוון פעילויות 76 מותרות כגון דיג, הדברה וניסויים בבעלי חיים, בעוד תקנות אלו באות למנוע רק חלק מזערי מהמקרים. בפרשה עדכנית מאפריל 0212, בית המשפט ביטל חוק שנועד לאסור סרטי וידאו המראים את מעיכתם למוות 77 של בעלי חיים לצרכי שעשוע, בנימוק שהחוק כללי ופוגע יתר על המידה בחופש הביטוי, תוך העדפה ברורה של אחת מזכויות-העל של בני האדם על האינטרסים הספציפיים של בעלי החיים במקרה זה. העובדה שבית המשפט לא פסל את האפשרות להעביר חוק בנושא שיהיה מצומצם יותר ויפגע פחות בחופש הביטוי, לא ריככה את התגובות הזועמות של אוהבי בעלי חיים מסביב לעולם, אך כיצד העניין יתפתח והאם ייאסרו לבסוף סרטים כאלו ניתן רק לחכות ולראות. אנגליה החוק המרכזי בנושא באנגליה היה במשך שנים רבות החוק להגנת בעלי חיים act) (Protection of animals משנת החוק הגדיר את עבירת התעללות בבעלי חיים בפירוט ואסר על הכאה, בעיטה, עינוי, הפחדה, הובלה בתנאים הגורמים לכאב לא הכרחי, העמסת יתר על בעל חיים וקרבות בין בעלי חיים, כמו גם איסור על ניתוח שנעשה באופן לא הומאני, הזרקת סמים או הרעלה שלא כדין ועוד. החוק חל גם על בעלים אשר מאפשר פעילות כזו כלפי החיות שברשותו. לצד העבירות הוגדרו גם סמכות בית המשפט לשלול מאדם שהורשע בהתעללות את בעלותו על בעל החיים, סמכויות מעצר חשודים בעבירות על החוק, סמכויות שוטר להחרים חיות משק פצועות, תנאים להחזקת בעלי חיים שנלכדו או הוחרמו, תנאי הובלת בעלי חיים, ועוד. במהלך השנים חוקקו חוקים נוספים והוספו תיקונים לגבי נושאים ספציפיים כגון שחיטת בעלי חיים לצרכי מזון, תנאי החזקה וטיפול בחיות משק המוחזקות לצרכי מזון המבוצעים על בעלי חיים המצריכים או לא מצריכים או שימוש בצמר ובעור שלהם, סיווג ניתוחים הרדמה במהלכם, איסור החזקת בעלי חיים לצורך שימוש בפרוותם, וכן נחקקו חוקים ספציפיים באירלנד וסקוטלנד ובאזורים נוספים בבריטניה. Paek, Elizabeth, Fido Seeks וכן ראה מאמרה של Zovko v. Gregory, No. CH (Va. Cir. Ct., Oct. 17, 1997) Full Membership in the Family: Dismantling the Property Classification of Companion Animals by Statute 25 U. Hawai i L. Rev (2003).Raymond v. Lachmann, 695 N.Y.S.2d 308 (N.Y. App. Div. 1999).Church of the Lukumi Babalu Aye, Inc. v. City of Hialeah, 508 U.S. 520 (1993).United States v. Stevens, 559 U.S. (2010).Protection of animals act 1911 (1911 c. 27)

16 מעמד בעלי החיים במשפט בשנת 0226 חוקק Animal welfare act 79 האנגלי אשר נועד להחליף את החוק הישן ולהתאים את החקיקה בנושא בעלי החיים לשינויים במעמדם החברתי והמשפטי. החוק החדש מטיל חובות על בעליהן של חיות מחמד לדאוג למזון, מקלט ראוי והגנה מפני פציעה ותחלואה, מגדיר את עבירת ההתעללות באופן יותר כוללני תוך קביעת רף אובייקטיבי לגבי היסוד הנפשי, ומחיל עצמו על בעלים אשר במעשה או מחדל )למשל אי נקיטת אמצעי מניעה( גורם סבל לבעל החיים, ועל צדדים שלישיים העושים זאת. אמת המידה נותרה "גרימת סבל בלתי הכרחי" ונקבעו מבחנים על מנת להעריך אם הסבל שנגרם הכרחי או לא אם ניתן היה למנוע אותו באמצעים סבירים, אם המעשה אשר גרם סבל היה כדין או בהתאם לרישיון וכן אם נעשה על מנת להגן על אדם או בעל חיים אחר. החוק אוסר קיצוץ זנבותיהם של כלבים, הרעלת בעלי חיים ללא הצדקה והסמכה בחוק, החזקת בעלי חיים לצורך קרבות בין בעלי חיים או ארגון והפקת רווח מהקרבות, ואף מפרסום והפצת סרטים המתעדים אותם. בנוסף, פורטו דרישות לרישיון ורגולציה על פעילויות המערבות בעלי חיים, וסמכויות התקנת תקנות ופרסום הנחיות על ידי הרשות הרלוונטית. לעניין בעלי חיים במצוקה, החוק החדש מרחיב את ההוראות הקודמות לגבי סמכות כניסה וחיפוש אחר בעל חיים במצוקה )עם או בלי צו משופט בית משפט שלום( והעברתו לטיפול או המתתו במידה שאין אפשרות להקל את סבלו, תוך פיקוח של וטרינר הנדרש לאשר פעולות אלו. החוק מסדיר את סמכויות התביעה, עונשי מאסר וקנסות המוטלים בגין העבירות השונות והסמכות לשלול בעלות על בעל החיים מבעלים שהיה מעורב בעבירות אלו ואף למנוע ממנו בעלות עתידית. החוק לא חל על ניסויים בבעלי חיים הנערכים כדין. יש לציין את )Royal Society for the Prevention of Cruelty to Animals) RSCPA אשר הוקם בשנת 1804 שהוא הארגון הוותיק ביותר הפועל למען בעלי חיים. מלבד פעילותו למניעת התעללות ולהצלה ושיקום בעלי חיים, הוא מספק הנחיות לגבי גידול והחזקת בעלי חיים שונים, מידע למורים המבקשים להעביר את 80 הנושא לתלמידים, וכן וטרינרים ומדענים מייעצים בנושאים רבים לעניין חיות בר, חיות מחמד וחיות משק. כבר לפני יותר ממאה שנים בתי המשפט נדרשו לפרש מהי מידת הסבל שאינה לגיטימית לגרום לבעלי חיים. פס"ד Commonwealth.v Lufkin משנת 1863 הגדיר התעללות ככאב חמור הנגרם לבעל חיים ללא סיבה 81 מוצדקת. בפס"ד Ford.v Wiley משנת 1889 הורשע חוואי לאחר שחתך את הקרניים של הבקר שלו ונקבע שכאב חמור בפני עצמו לא נחשב כהתעללות אלא רק אם גרימתו נעשתה שלא צורך, בית המשפט התקשה על לעמוד הצרכים אשר בגינם ניתן לגרום כאב וסבל לבעלי החיים, אך קבע שלא מדובר בהנחתו הסובייקטיבית של המתעלל כי זהו צעד הכרחי )במקרה זה הפרקטיקה כבר באותו שלב הוכרה כלא הכרחית 82 וננטשה על ידי חקלאים באנגליה( אלא צורך הכרחי מבחינה אובייקטיבית כמו מדע, רפואה ומזון. פרשת Nye.v Niblett משנת 1918 דנה בנערים אשר הרגו חתולי חווה וטענו להגנתם שהחתולים לא היו מבויתים או הוחזקו כחיות מחמד, הערכאה הדיונית קיבלה את הטענה אך ערכאת הערעור הפכה את ההחלטה וקבעה כי אין צורך להוכיח בעלות על החתולים על מנת להיכנס בגדרי החוק וההגנה שהוא מעניק, ובלבד שהם שייכים למין הנחשב מבוית. בפס"ד Barnard.v Evans משנת 1905 הורשע אדם אשר ירה בכלב שהסיג גבול על אדמתו, בית המשפט הגדיר התאכזרות כלפי בעלי חיים כגרימת כאב במכוון ללא הצדקה, וקבע כי אין צורך.Animal welfare act 2006 (2006 c. 45) לאתר הRSCPA )ביקור אחרון /55/55(..Commonwealth v. Lufkin, 89 Mass. (7 Allen) 579, 581 (1863).Ford v. Wiley, 23 Q.B.D. 203, 209 (1889).Nye v. Niblett, [1918] 1 KB 23.Barnard v. Evans, [1925] 2 KB

17 מעמד בעלי החיים במשפט להוכיח שהנתבע ידע שפעולתו אינה מוצדקת אלא מספיק להוכיח שלחיה נגרם כאב ללא הצדקה. קביעה זו באה להסדיר את אי הודאות לגבי ההיתר לירות בכלבים מסיגי גבול, כך שגם אם לדעתו של היורה הירי היה מוצדק, מבחינה אובייקטיבית הפגיעה היא ללא הצדקה. גם בפסיקה המאוחרת בתי המשפט ממשיכים להריע 85 באופן דומה. בפס"ד Hopson.v DPP משנת 1991 הואשם אדם אשר החזיק ציפור בכלוב תיל באופן שגרם לה להסתבך בתיל ולפצוע את עצמה, בית המשפט קבע שהתאכזרות יכולה להיות גם במחדל )בכך שאפשר לה להמשיך לשהות התכוון להתאכזר ולפצוע באופן אקטיבי. בפס"ד בכלוב ולהיפצע( גם אם לא 86 Isted.v CPS משנת 1998 הורשע אדם אשר ירה בכלב שנכנס לדיר החזירים שלו, בית המשפט חזר וקבע כי ההתאכזרות נמדדת לפי הערכתו האובייקטיבית של בית המשפט, אך יש לציין את עמדת השופט לא נכנס בגדר העבירה של גרימת סבל בלתי מוצדק. בפסק דינו לפיה אם הכלב מת מיידית מירי הוא לא סובל ולכן תביעות בגין פגיעה בחיות לא מבויתות אשר לא באות בגדר ס' /5(c) של Protection of Animals Act 1911 נדחו בכמה הזדמנויות, לאחר שנקבע כי עובדת היותן כלואות באותה עת באופן זמני לא הופכת אותן ל"חיות 87 בשבי" אשר החוק חל עליהן. משפט "Mclibel" בסוף שנות ה של המאה הקודמת הפך לאחד המשפטים הארוכים והידועים ביותר, ועסק בתביעת לשון הרע של חברת מקדונלד'ס נגד פעילי לונדון גרינפיס בשל חלוקת עלונים המתארים את החברה כאחראית לעינוי ורצח של אין ספור חיות משק, לצד האשמות נוספות בגין ניצול עובדיה וקידום הרגלי תזונה לא בריאים. במקדונלד'ס היו פעילים מאוד בזירה המשפטית כנגד כל מי שהעביר ביקורת עליהם, ועל מנת לבסס תביעה כנגד הפעילים נקטו בשיטות ריגול והסתננות לשורות הפעילים שלא היו מביישות את 89 המשטרה. מעבר לניסיונות הניגוח במהלך המשפט, עלתה ביקורת על פסק הדין אשר ניתן על ידי שופט יחיד )וללא מושבעים( שאמנם הסכים עם ההאשמות לגבי ניצול העובדים בחברה, פרסום לא הוגן ואחריות לרצח בעלי חיים רבים, אולם מצא שהפעילים לא הצליחו להוכיח את כל טענותיהם ואכן הוציאו דיבת החברה ולכן חייבים בפיצוי. הבעייתיות הרבה עולה מהגדרת התאכזרות לבעלי החיים ע"י שופט העליון לצורך Bell הכרעה אם עומדת לפעילים הגנת "אמת-דיברתי", הגדרה שנגדה את המובן הלשוני הפשוט של המילה וגם אמות מידה שאומצו ע"י מחוקק המשנה בתקנות הוא הגדיר התאכזרות כפרקטיקה מכוונת הגורמת לסבל אינטנסיבי למשך זמן ממושך ובכך ערך הבחנות דקיקות בין פעילויות דומות, והציב רף גבוה להתעללות. הדבר זכה לביקורת ופסק הדין נחשב כהכרעה אד-הוק ולא קביעת סטנדרטים אשר ניתן ליישם בהמשך, בשל 90 הניסיון לאזן בין סבלם של בעלי החיים להיקף האחריות המוטלת על חברות גדולות ותעשיות שלמות..Hopson v. DPP, [1997] C.O.D. 229.Isted v. CPS, (1998) 162 J.P. 513 Rowley v Murphy [1964] 2 QB 43 לעניין צבאים ופס"ד 1997) Barrington v. Colbert (QBD, 10 November לעניין שועלים..McDonald's Restaurants v Morris & Steel, [1997] EWHC (QB) למידע נוסף על המשפט: )ביקור אחרון /9/5455(. ראה ה"ש 55 לעיל, עמ' 9/9-//

18 מעמד בעלי החיים במשפט קנדה בקנדה, המחולקת לפרובינציות, ישנם חוקים פדרליים וחוקים ספציפיים בפרובינציות השונות בנושא בעלי החיים. חוק מינים בסיכון ("species at risk act") 91 הפדרלי מכיר בחשיבותם של חיות הבר וערכי הטבע והצורך למנוע את הכחדתם של מיני בעלי חיים ומעניק הגנה בכמה היבטים: כולל איסורי הרג או פציעה וכן החזקה, מכירה וקנייה של חיות ממינים בסכנת הכחדה; איסור פגיעה באזורי המחייה של חיות אלה, בין היתר על ידי תכנון ובנייה מתוך השקפה רחבה המתחשבת בכך; הקמת וועדה חיצונית ועצמאית של מומחים אשר תפקידה להעריך ולזהות מינים בסכנת הכחדה; קביעת מטרות ותוכניות שימור והבראה של מינים 92 בסכנה לטווח קצר וארוך. החוק הפדרלי האוסר התעללות בבעלי חיים מ כולל איסורים לפציעה או הרג של בעלי חיים וקובע עונש מאסר של עד 5 שנים וקנס של עד 12,222 דולר, אוסר גרימת כאב וסבל "בלתי נחוץ" בכוונה לבעל חיים, בין אם על ידי הבעלים או צד שלישי ומי שמסייע או מאפשר פעילות כזו, כאשר גרימת כאב וסבל כוללים גם הזנחה או אי מתן טיפול והחזקה רשלנית של בעל החיים. החוקים הפרובינציאליים קובעים איסורים דומים ומרחיבים את ההנחיות בתחומים מסוימים. חוק ההגנה 93 על בעלי חיים באלברטה מטיל אחריות על הבעלים או המחזיק בבעל חיים הגורם לו מצוקה אולם לא מחיל את עצמו על מי שעוסק בהתאם ל"פרקטיקות מקובלות וסבירות" בציד ודיג, הדברה ושחיטה וכד'; כמו כן מטיל חובה על מי שמטפל בבעל חיים לדאוג לו למזון, למרחב מחיה וטיפול רפואי ולספק לו הגנה סבירה מפני 94 קור, חום ופציעות. החוק למניעת התאכזרות לבעלי חיים של בריטיש קולומביה אוסר על גרימת מצוקה לבעל חיים, כאשר מצוקה מוגדרת כמחסור במזון ומים, מרחב מחיה מספק וטיפול וטרינרי או פציעה, מחלה והזנחה; האגודה למען מניעת התאכזרות לבעלי חיים בבריטיש קולומביה היה קיים לפני החוק, והחוק מפרט הנחיות פרוצדוראליות לפעילותו, מעניק וכן סמכויות לאגודה לדאוג לבעלי חיים נטושים או במצוקה וסמכויות כניסה לחצרים )עם ובלי צו שיפוטי( כשמתעורר חשד להתאכזרות לבעל חיים, ולהחרימו; אולם החוק גם כולל תנאים למסירה ומכירה )או סילוק בדרך אחרת כולל המתה( של בעל חיים שנתפס או הוחרם על ידי האגודה ומצהיר מפורשות שבעל החיים יהיה רכושו של בעליו החדש. באונטריו קיים חוק עצמאי 95 לעניין האגודה למניעת התאכזרות לבעלי חיים המגדיר "בעל חיים" כחיית מחמד בלבד, וקובע הנחיות פרוצדוראליות לפעילות האגודה, מעניק סמכות לחוקרים מטעמה הזהה לסמכות של שוטרים כולל סמכות להיכנס לחצרים ולספק לבעל חיים במצוקה את המזון והטיפול שהוא זקוק לו. באונטריו חוקק חוק נפרד לעניין ניסויים בבעלי חיים המעמיד דרישת רישיון על מנת לבצע ניסויים אשר ניתן לשלול ממי שמתעלל או מזניח בעלי חיים, ובנוסף מבקש למנוע סבל מיותר מבעלי חיים העוברים ניסויים הכרוכים בכאב וקובע הנחיה לפיה הניסוי צריך להיעשות בהרדמה. החוק בנובה-סקוטיה מטיל עונש מאסר של עד חצי שנה בלבד וקנס של עד 5,222 דולר, אך מעבר לאיסורי ההתעללות השכיחים מקים מכוחו את האגודה למניעת 96 התאכזרות לבעלי חיים של נובה-סקוטיה ומעניק לה סמכות לחקור ולדווח על מקרי התעללות והזנחה של בעלי חיים, לפקח על מתקנים בהם מוחזקים חיות מחמד או חיות משק )ביניהם מעבדות העורכות ניסויים בבעלי חיים וכן בתי מטבחיים ומפעלי פרווה, אשר לא נאסרו בחוק(, ולקדם חינוך לטיפול הומאני בבעלי חיים. בנוסף לחוקים למניעת התעללות, הפרובינציות השונות חוקקו הוראות לעניין כלבים מסוכנים ואחריות.Species at Risk Act (SARA), S.C. 2002, c. 29 SARA.Cruelty to Animals, Canada R.S.C. 1985, c. C46.Alberta Statutes. Animal Protection Act, R.S.A. 2000, c. A-41, s. 1.B.C. Statutes - Prevention of Cruelty to Animals Act, R.S.B.C. 1996, c. 372, s. 1-26(2).Society for the Prevention of Cruelty to Animals Act, R.S.O. 1990, c. O.36, s Nova Scotia Statutes - Animal Cruelty Prevention Act, S.N.S. 1996, c. 22 s