ז" שינויי אוכלוסין בארץ-ישראל בעקבות ההגליות האשוריות נאמן נדב מבוא הגליות בהיקף רחב נתחוללו באשור כבר מן התקופה האשורית התיכונה. שלמנאסר הראשון 1234-

תמליל

1 ז שינויי אוכלוסין בארץ-ישראל בעקבות ההגליות האשוריות נאמן נדב מבוא הגליות בהיקף רחב נתחוללו באשור כבר מן התקופה האשורית התיכונה שלמנאסר הראשון (! ב( לפנהס( מספר בכתובתו כי בעת מרד שפרץ במנינישת שבצפון מסופוטמיה לקח בשבי לארצו איש מצבא האויב לאחר שהעניש אותם בניקור עיניהם )השווה שמואל א יא וכן כותב תוכולתרנינורתה הראשון ( איש מתוך השטח שהיה נתון לשלטון חתי מעבר לנהר ההגליה דוגמאות של הלחץ מן להקל באזורי העברת ידי על הגבול לפנה ס( שבראשית מלכותו עקר פרת והעבירם לתוך ארצו 2 לעתים נועדה קבוצות נודדים להגליות כאלה אנו מוצאים בתקופת שלטונו של חגלת -פלאסר הראשון אל תחומי הממלכה ( לפנה ס( לאחר נצחונו על הפריגים )בני מושכי( שפלשו מאנטוליה למחוזות הצפוניים -מזרחיים קבוצות והגלה ארצו הגלה 6000 איש מביניהם והושיבם בתחום ממלכתו 3 בשנה שלאחר מכן הוא היכה אחרות של נוודים שהגיעו מתחומי האימפריה החתית החרבה )בני כשכה ואויימו( 4000 לאשורים )בבלים ממקומם והם חתים איש גם והעברתם מהם לא מצרים היו לתחומה לארצו 4 הראשונים ואחרים( הגליית באלף שנקטו של הממלכה השני תושבים מדיניות לפנהס המגלה 5 לארצם מעין אנו של המנצחים זו ; בכתובותיהם שומעים הידיעות על הגליות לתחומה של אשור מתרבות במאה התשיעית שלו משנת העשרים לשלטונו לשנה העשרים הגלה תדיר לא על היתה ייחודית של מלכים שונים עקירת תושבים לפנה ס במהדורת האנאלים כותב שלמנאסר השלישי ) לפנה ס( שמראשית מלכותו ועד איש 6 וסך כל הגולים הנזכרים בכתובותיו של שלמנאסר מגיע ל- המאמר מבוסס על הרצאה שניתנה בכנס קבוצות אתניות בארץ-ישראל בעת העתיקה המרכזים לחקר ארץ- ישראל ויישובה של יד יצחק בן-צבי ואוניברסיטאות חיפה ותל-אביב תל-אביב ט-י ניסן תשמז )9-8 באפריל A K Grayson Assyran! ) Wiesbaden ; see 14 Borger Einleitung 1 Das zweite Jahrtausend ז 0 ע Chr (Bbndbuch der 57 ק 1961 Orientalistik) Leiden מאחר שאין כל טעם בהגליית עיוורים לאשור הציע בורנר שהכתוב die assyrischen Kdnigsinschriften מכוון לניקור עין אחת כעונש והשפלה בדומה למה שתבע נחש העמוני מבני יבש גלעד כתנאי לברית עמו גרהסון שם סעיפים גרייסון שם ב ויסבאדן גרייסון שם סעיף 18 לדוגמאות 7-9 תת 42 ק MassDeportationsl: Oded 8 צ 41 * Gelb 'Prisoners of War ת[ Early Mesopotamia' 1976 סעיף 12 ראה : Wiesbaden the Neo-Assyran:Empire א! 1979 והשווה : 32 צ 2 / ~ נ ק קק 1973( ) %18 Salmanassars 111 ) ( Die Welt des Orients 2 ) 1954( Michel 'Die Assur- 5 טת * ]

2 במ ןמאנ שיא דוסיב ןנוילגה הלא הדמע המגמ סלכאל םירע םיבושייו ץואב רושא הפוג ךות השלחה לש תנווכמ ץרא הנממש ביואה םילוגה וחקלנ המגוד האנ ךכל לוכי ריעה סולכא שמשל חלכ )דורמנ( הריבה ריע ינשה ל9ךיצנרושא דסיש השדחה ( ריעה )סהנפל הכנחנ הנשב תישימחה ותוכלמל 879( )ס הנפל ןמו תבותכה תשדקומה רואיתל התיינב התכונחו ןתינ קיסהל תייסולכואש ריעה התנמ שיא ויהש םינותנ םחוקיפל לש םידיקפ 8 עסמב ךרעש לפריצנרושא התואב הנש םירוזיאל ןופצבש ותכלממ החרזמ-ןופצבו אוה הלגה יפלא םיבשות םירכזנ( שיא וחלשמ םימרא תיבמ יננוז 2000 שיא תשלנינסמ םיברו םיפסונ םרפסמש אל )הנמנ ויה וללהש רבתסמו השדחה הריבה לש התייסולכוא ןיערג רפסמ ויתובותכב 9 לפריצנרושא בישוהש חלשב םילוג ץראמ' וחוס לכמ ץרא הקל ריעהמ וקךיס רשא רבעמב רהנ תרפ לכמ ץרא האנמ? ץראמ תיב ןדע ץראו יתח הנרתולמו טילש ץרא 'הניתפ ן הריבה השדחה הסלכוא אופא םילוגב איבהש טילשה ירושאה ויתועסממ םינשב תואבה הכשמנ תוינידמ וז לפריצנרושאו ןכו ושרוי רסאנמלש ישילשה ולידגה הגרדהב תא רפסמ יבשות ריעה םירושאה םג וריבעה ושבכנש תוכלממ תואבצמ תודיחי ןתוא ופריצו םאבצל לע ןקשנ ןנוגראו ךרדב וז התיהש תלבוקמ רקיעב תואמב תיעישתה תינימשהו ס הנפל ולידגה הגרדהב תא םתמצוע ח תיאבצה םיתעל ורבעוה םירושא יזכרמל תוזחפ תושדח ודסיש יכלמ רושא ירוזיאב םיילוש ידכ קזחל תא הזיחאה םיזכרמב םישדחה לע תוינידמ ןיעמ וז ונא םיארוק םג תבותכב עשימ ךלמ באומ איהו הניא תידוחיי םירושאל םלואו תכרעמה תינוגראה לש תיילגה םינומה החתופ הללכושו דחוימב ימיב רסאלכ-תלות ישילשה ךלמ רושא ( )סהנפל ךרדבו וז וכישמה םג וישרוי י2 הפוקתב וז העונת הגהנוה תירטיס-וד ינומה לש םילוג תאזו המגמב ללובל תא יבשות הירפמיאה ךופהלו םתוא םירושא'ל ' תוינידמל תוילגהה השדחה ויה רפסמ םידעי םגש ויה םא םימולג םיכלמ וטקנש תוילגהה תטישב םימדוק ירה קר הפוקתב וז ואב יוטיבל אלמ : י3 (א ) תריבש תורגסמ תוימואל תומייק םשל ךכ ורקע ןמוקממ תוצובק ןיסולכוא תולודג וריבעהו ןתוא םילבחל םיקחורמ ןמוקמב ובישוה םילוג תומוקממ םירחא אלש התיה םהל םוש הקיז תמדוק םיבשותל םיקיתווה םהו םייולת ויה ןיטולחל - םנוחטבב םתסנרפבו - ןוטלשב ירושאה 7 'ב דדוע תוילגה' תוינומה תפוקתב הירפמיאה תירושאה : תודבוע 'םירפסמו לארשי-ץרא די )חלשת( מע ' 64 ; לנה ליעל ( הרעה )5 'מע 20 8 ןוסיירג ליעל( הרעה )3 ףיעס ןוסיירג ליעל( הרעה )3 םיפיעס ןוסיירג ליעל( הרעה )3 םיפיעס תבותכ'ב 'התשמה לש לפריצנרושא ןוסיירג( םש ףיעס ' )677 העיפומ המישר תבחרומ רתוי : ץואמ' וחומ ריעהמ יליפש לכמ וא השומ? תוצראהמ תיב י?ס1 ורויצב ריעהמ וקךיס רשא רבעמב רהנ תרפ ינומהמו ץרא ה2ל ' ןראמ ימס הנךטולמו טילש ץרא ה?יתט ' 11 דדוע ליעל( הרעה )5 'מע 50 םשו הרעהב 56 תוינפה תורפסל תפסונ ; לנה תוילגה' תוינומה הירפמיאב תירושאה - תורטמ 'תומגמו קמלש ג )טלשת( 'מע ןוידל בחרומ תייעבכ תוילגהה ןמוקמו ירבדב ימי הירפמיאה תירושאה האר ורפס לש 'ב דדוע רכזנה הרעהב 5 *4*4 ליעל ןכו וירמאמ םירכזנה תורעהב 7 11 ליעל ןכו האר : לנה תורעה' רקחל תוילגהה תוינומהה תפוקתב הירפמיאה תירושאה ' םירקחמ תודלותב םע לארשי ץואו לארשי םישגומ לאירזעל טחוש ד )טלשת( מע ' ; לנה יכרד' לש עוציבה תוילגהה תוינומהה הירפמיאב 'תירושאה קמלש ב )זלשת( 'מע נ3 ןוידל ףיקמ ידעיב הילגהה האר : דדוע ליעל( הרעה )5 'מע ; לנה ליעל( הרעה ) 11 'מע האר םג א ' טמלמ תולג' 'רושא מ א ב םילשורי דישת םירוט

3 יןל מצור לכיש : תבליט אשורי המתאר שבויים עובדים בבניין ארמונו של סנחריב בשורה המרכזית - כנראה שבויים מלכיש )השווה לתלבושות הגולים באיורים האחרים(

4 ד) א נ ב) נדב נאמן דילול ) חבלים גדול ריכוז בהם שהיה בולטת בראש וראשונה באיזור בבל והמפרץ )ארמים וכשדים( רחבי לכל והגלום של האימפריה יסודות נוודים או נוודים למחצה מדיניות זו הפרסי ; האשורים עקרו משם עשרות אלפי תושבים לשם הדגמה : ג) א) ב) ג) ד) איש משבטי הכשדים ; סרגון השני בעת מלחמתו במראוף -טל איש ; וסנחריב הגלה בעת מסעו הראשון לבבל איש מוגזמים אבל הם משקפים את מגמות השליטים חגלת -פלאסר הגלה דזי השלישי מבבי הגלה האשורים( 14 ) שיקום חבלים רחבים האשוריים ) )המספרים הנמסרים במקורות ודאי ברחבי האימפריה ביניהם איזורים שנפגעו קשה בעת מסעות הכיבוש במאות התשיעית והשמינית לפנה ס אכלוס עריה המרכזיות של אשור אשר נבנו והורחבו על ידי מלכי הדברים בערי הבירה של אשור דוגמת נינוה ודור-שרוכין היה השני אשור בייחוד אמורים כיבוש ארץ -ישראל בידי האשורים וכינון פחוות בשטחה בימי תגלת-פלאסר השלישי ומרגון האימפריה מלווה האשורית לאיזור הגבול עם האימפריה היישוביות בעקירת האשורים קבוצות יסדו אוכלוסין פחוות ממולדתם חדשות במרחב והושבתם הכיבוש כדי בחבלים שמנקודת מרוחקים מבטם ברחבי נחשב מצרים והושיבו בהן קבוצות אוכלוסין שהובאו מחבלים כבושים אחרים ברחבי לעמוד וההיסטוריות על יש המגמות לבחון שהנחו מספר את היבטים : ) ) ) המדיניות כיצד השפיע מעמדה הגיאו-פוליטי של ארץ -ישראל על האם נקטו מלכי אשור מדיניות מן ההגליות בין הזיקה מהי האשורית ועל באיזור תוצאותיהן מדיניות ההגליות של מלכי אשור? עקבית או שמא ישנם הבדלים במדיניותם של מלכים שונים? הארץ ואליה ; הוגלו? מהי ) משמעותן יושבו האם של ההגליות לגבי תולדותיהם של חבלי הארץ לשם בירורן של שאלות אלה ניתן להסתייע בתעודות מחדש כל החבלים שתושביהם השונים? אשוריות בכתובים מקראיים בממצא האפיגרפי ובחפירות ובסקרים הארכיאולוגיים שנערכו במרבית חבלי הארץ להלן נסקור את עדות המקורות הכתובים וננסה לשלבה בעדות הארכיאולוגית ההגליות איזור בשנים דרום משועבד 5 י בימי סוריה תגלת-מלאסר השלישי ( לפנהס( וארץ -ישראל נכבש על ידי תגלת-פלאסר השלישי במהלך מסעותיו לאיזור לפנה ס חלק מן השטח הכבוש סופה לאשור וחלקו נשאר במעמד ואסאלי בעקבות באו הכיבוש ההגליות במקור המקראי המפורט ביותר )מלכים ב סו כס( נאמר : 'בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ]מונטגומרי מוסיף כאן מפסוק כה : ואת ארגב ואת יאירה[ 0 ן Brinkman Prelude 10 Empire: Babylonian Society and ג( נ Philadelphia נ ) ש 2 ש-ה ק- ; 81 ם 20' ק- 1984' מסעות אלה ודמו פעמה רב ת במחקה ראה : ח' תדמוה 'תגלת פלאסר אמ ח ירושלים תומב טותם critical and Exegetical Commentary הסם הפגעת לספר ת עספת 0 the Books of Kings (ICC) t ג Montgomery 7 ג קק 1951 Edinburgh

5 א] P ~ ההגליות האשוריות ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה' עדויות על כיבוש הגליל והגלעד והגליית תושביהם יח בשופטים גם מופיעות ל ובדברי הימים נראה כו ו ה א בתהליך הפיכתם של החבלים הנכבשים לפחוות אשוריות בימי חגלת-פלאסרלן לי שההגליות הנזכרות היו שלב אזכור ישיר וחד- משמעי של סיפוח הגליל והגלעד לא שרד לנו בכתובות תגלת-פלאסר או אחד מיורשיו אבל באחת מ 'כתובות הסיכום ' )כתובות שאינן מסוג האנאלים( של תגלת-פלאסר ניתן להשלים כך : ']ארץ בית עמרי אשר[ ב[קרה לקחתי למדי במסעותי הקודמים הפכתי את כל עריה ]לעיי חורבות את כל רכושה ואת שלל את העיר שומרון לבדה השארתי ' )כאן נקטע הטקסט( 8 ן זהו רמז שקוף לסיפוח העולה בקנה אחד עם העובדה שגם דמשק שכנתה הצפונית של ישראל סופחה באותו זמן למערכת הפחוות האשוריות את סיפוחה יש לשים 9 ן לב אף לכך שסרגון השני מזכיר בכתובותיו רק של שומרון דבר המרמז לכך שיתר הממלכה סופח עוד קודם לכן מוטב אפוא להניח שחגלת-פלאסר היה זה שסיפח את שומרון לעיר נשאר של בשלטונו רוב ממלכת ישראל לתחומה של אשור ורק חבל ההר שמסביב ישראל מלך האחרון בשני קטעים מקבילים ( אך לא זהים( במהדורת האנאלים של תגלת -פלאסר השלישי מופיעים התיאורים ב] הבאים : 20 XXJ ] שבויי ערים[ משישה-עשר מחוזות ארץ בית ]עמרי הפכתי[ לעיי העיר ו[סוה 625 שבויי העיר 'yy] xx ]חורבות yyjis )פסלות? ) מרום א א שבויי העיר א א שבויי העיר[ חנחון 650 שבויי העיר 9]2 סיסה 650 שבויי העיר שנמעון ] טרומה ]איש ] ] [ ] ב[הרים היחס בין המספר נישאים כל הגולים שנעקרו מן הופיעו במסגרת ]והובלתים על רכושם לארץ ]בקרם פלונית[ וצאנם לקחתי בשבי העברתי? אותם? למספרים האחרים איננו ידוע ורק על דרך ההשערה ניתן להניח שזהו סך רשימת האיזור ן 2 יתכן שארומה ומרום הנזכרות בלא ציון מספרי גולים לפניהן מקומות חלקה שרק שרד לנו כל המקומות הנזכרים נמצאים באיזור הגליל התחתון ושולי עמק יזרעאל : דברה היא דברת זוהי הדעה שהיתה מקובלת מאז ראשית המחקר ראה : 8 Forrer Die צא ש!!מש~!ע 0 ץ? des' Reiches Leipzig ; 4 5 קק 411 ~Das System der ' Provinzen auf dem Boden des Reiches Israel' ZDPV ~ 52 ) 1929( קק (=Kleine Schriften zur Geschichte des Volkes ( קק 1953 Israel 11 M nchen אולם לאחרונה הוטל ספק במסקנות אלה ראה : 'אחריתה של ממלכת ישראל' ~א' מלמט )עורך( ירושלים תשמב עמ' הערה ) 15 טור 424 מש 1 ספיבא אפעל ימי המלוכה : היסטוריה מדינית )ההיסטוריה של עם ישראל( ; הנל 'השלטון האשורי בארץ ישראל' שם עמ' ; תדמור )לעיל ~ פי 05 א ן leseriii -אפשז 1 Leipzig 1893 'Historical ;and Chronological Notes ת 0 the Kingdoms ofisraela Judah א ; טת the Eighth Century בו 72 ק )1986( 36 א 0 8 ק ח' תדמור 'גבולה ~ הדרומי של ארם בציטוט זה : xx - מספר ; צצ - שם עיר רוסס )לעיל הערה 18 א- 18 ב לדיון בקטע הג' מלך דמשק' ידיעות כה )תשכא( עמ' ( 18 עמ' 38 שורות ; כ לוחות ון 14 ( עמ' ; ח' תדמור 'כיבוש הגליל בידי תגלת פלאסר ראה : פורר )לעיל הערה! 7 אשור' חז הירשכרג )עורך( כל ארץ נפתלי )הכינוס הארצי הכד לידיעת האר( ירושלים תשכח עמ ' ; נאמן )לעיל הערה ) 18 עמ ' 73 תדמור שם עמ'

6 י 1 1 ~ 1 מצור לכיש : משפחת גולים יהודיים נוטשים את העיר הכבושה קטע מתוך תבליט אשורי

7 ז ההגליות האשוריות לרגלי הר תבור שמעון בשוליים הצפוניים מערביים של עמק יזרעאל מרום בתל קרני חיטין 22 חנחון יטביתה וארומה בבקעת בית נטופה זהו אפוא מרחב מצומצם למדי ואם אכן הוגלו ממנו גם מדובר הרי איש חלק של בהגליה ניכר מאוכלוסיית האיזור 23 נתוני הסקר הארכיאולוגי עולים בקנה אחד עם הכתובות התרוקן באופן משמעותי מיושביו בסוף המאה השמינית במאה השישית האיזור היה חורבן כבד שפקד את שתי הערים ספק אין שמם האשוריות : גם כך 24 איזור הגליל התחתון לפנה ס ובמשך המאה השביעית ואולי בחפירות חצור וכינרת ישנן עדויות ברורות על ועל ירידה יישובית או אף עזיבה לתקופה ארוכה בעקבות זאת 25 מצב הדברים בגלעד אינו ידוע משום מיעוט המחקר הארכיאולוגי באיזור זה מדוע אפוא לא ערך חגלת -פלאסר הגליות לחבלי הגליל שסופחו ומדוע לא עשו זאת גם יורשיו? קשה כמובן להשיב תשובה החלטית על שאלה זו אבל יתכן שהדבר נובע ממעמדו השולי של האיזור במסגרת האימפריה האשורית ומן הפוטנציאל הכלכלי הדל של חבל הגליל התחתון שלמגידו בירת הפחווה שנבנתה מתוכננים היטב הובאו גולים בפרק זמן לא ידוע מחדש ורבעי מושל ארמון בה והוקמו מגורים ולא מן הנמנע שכך נהגו האשורים גם במקומות נוספים )דוגמת מבנה השרד האשורי שנחשף בתחומי קיברן איילת-השחר ליד חבלי לרוב מאוכלוסייה לא הגליל שעשויה נודע היתה כנראה להתמרד מעמד ולגרום חשוב להם בעיני קשיים האשורים והותירום ולפיכך בשממונם תל חצור( 26 אבל הסתפקו בריקונם ( ו ההגליות השני מרגון בימי לפנהס( הגליות רוב מארץ -ישראל בעת עלייתו של סרגון על כסא המלוכה באשור פרצו מרידות ברחבי המדינות בשטחי סוריה וארץ -ישראל לאחר שלטונו את שביסס הממלכה ובמרד נטלו חלק באשור ונכשל בנסיונו 49 לזיהויה של מרום בתל קרני חיטין ראה : Historiography Borders anddistricts~ 1 Biblical ' ם 18 ת 8 י 8 א א קק 1986 (Jerwalem Bibncal Studies 4( Jerusalem שמעון לפי נפש( דונם בקירוב )אם אכן זוהי ההשלמה הנכונה של השם בכתובת( היא העיר היחידה שמספר תושביה שרד ככתובת )650 מדידות שנערכו באתר )ח 'רבת סמוניה( נקבע ששטחה המיושב בתקופת הברזל ב' ג- ' הגיע לשלושים Y Portugali '14 Field Methodology for Regional Archaeology [The Jezreel Valley) ק 187 (Survey 1981[ מלחמה נהגה נמנו עם תושבי Tel ' 9 ] 1982[ לדונם עם זאת יש לזכור שבעתות וטוכן שלא כל האנשים שנשבו הנזכרים ( המופיעים בכתובת צ' בתל בחלוקת השטח במספר התושבים יתקבל האוכלוסייה שישבה בפריפריה העיר ממוצע של 22 איש להתכנס למקומות המבוצרים יש גם לשים לב לדמיון במספרי האוכלוסייה ביישובים 650( לאור כל זאת מוטב להימנע מלערוך חישובי אוכלוסין בהסתמך על הנתונים גל הגליל התחתון בתקופת הברזל עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה של אוניברסיטת תל- אביב תל-אביב תשמג עמ' 118 ידין חצור 'ראש כל הממלכות האלה' תל-אביב 1975 עמ' ; פ' פרסן ונ' רוזל 'ארבע עונות חפירה כינרות' קדמוניות יט עמ' )תשמו( Fritz 'Kinneret Vorbericht fiber die ; ץ Ausgrabungen auf Tell el-'or me am See Genezaret den י 1985 Jahren ZDPV !6 -ט 6 ג' Dever WG ( לגבי הסקר שנערך באבל ב! מעכה ראה ~ : ) 1 ק 1986( Ma' acah ( 65 ש Gateway~ ] LG Herr The ~ ofjordan North ' and Other SNdies ftesented!0 Siegfried קק 1986 Geraty* 1] Horn Barrien Springs 25 זקנן Hazor?' : The Assyrian Palace of זשא Reich 'The Persian Building 8! Ayyelet 1) קק 1975( )

8 נדב נאמן להכניע את בבל )שבה עלה למלוך ירבוך-שלטונז הכשדי( י יצא סרגון בשנת 720 לפנה ס לדכא את המרד בחבלים המערביים של האימפריה במהלך מסעו הוא היכה ברית של ממלכות סוריות בהנהגת מלך במהלך מסע זה כבש סרגון חמת ומשם הדרים וליד רפיח ניצח את צבא מצרים שיצא לעזרתו של מלך עזה את שומרון שהצטרפה לממלכות שמרדו באשור וסיפח אותה לארצו וכך הוא מספר בכתובתו )שנכתבה על גבי מנסרה שנמצאה בכלח( על פרשה זו : 27 השומרונים והתייצבו על זעם ]לבם[ אשר מלך ]שקדם[ לי שלא להשתעבד ולא להעלות מס לקרב בכוח האלים הגדולים אדוני לחמתי עמהם ונשאתי כשלל איש על מרכבותיהם והאלים המסייעים להם מהם שומרון למשמר יותר הצבתי עליהם המלכותי משהיתה ( במהדורת 200 שלי קודם האנאלים : 50( מרכבות גייסתי ואת שאריתם הושבתי בארץ אשור אכלסתי את העיר כפחה ומניתי אנשים מן הארצות שכבשתי הושבתי בתוכה עם אותם בני אשור קצין שלי לפי המסורת המקראית )מלכים ב יח יא( הובלו הגולים והושבו 'בחלח ובחבור נהר גוזן וערי בצפון נמצא חבור נהר מד באיזור שאליו ערך סרגון מסעות בשנים מסופוטמיה חלח שוכנת מצפון לנינוה ומדי ברמה - האירנית לפנה ס לפי הכתובת האשורית מדובר בגולים רבים איש אין לשער שמוצאם מעיר אחת )שומרון( ומוטב לאמץ את הסברה המקובלת שנלקחו שנכבש רחב ארץ מחבל במהלך המסע לכיבוש שומרון והגליית תושביה קדם כאמור נצחון אשורי על צבא מצרי שיצא לעזור למלך עזה בעקבות הנצחון הגלה סרגון את המלך המורד ולאחר מכן 'את העיר רפיח הרסתי ההרבתי ושרפתי באש 9033 איש עם רכושם הרב לקחתי בשב מספר הגולים הגבוה מלמד שגם כאן אין מדובר מארצם בהגליית עיר תושבי אלא אחת בתושבי אף אולי מחוז רחב -היקף שנאספו והוגלו כעבור שמונה שנים בשנת 712 לפנה ס יצא הצבא האשורי שוב לחוף פלשת הפעם כדי לדכא את מרידתו של ימני מלך אשדוד 28 על סופה של פרשת המרד מסופר בכתובת סיכום מפורטת של סרגון : הטלתי מצור על הערים אשדוד גת ואשדוד-ים נשיו הללו ולכדתי )אותן( לקחתי שלל את אלוהיו בניו בנותיו חפצי רכושו אוצרות ארמונו יחד עם אנשי ארצו שיקמתי את הערים והושבתי )=צאת השמש( 27 הארצות מן אנשים בהן אשר לכדתי מקרב אשר ]מחוזות[ המזרח הפקדתי עליהן את קציני מניתי אותם עם בני אשור וישאו את עולי לתיאורי כיבושן וסיפוחן של שומרון ואשדוד ישנו מכנה משותף : בשני המקרים מדובר באופן ; Prisms 7 Gadd 'Inscribed ם ע חט 179 ק )1954( 16 Nimrud' from XLV-XLVI; 11 Tadmor 'The Campaigns 0] 11 ת 58]80 0] Assur: ג Chronological-Historical Study' JournalofCuneiform Studies א ; קק 1958( ) 12 ן 5 (/=[ Spieckermann ~ Juda unter Assur 1~ der Sargonidenzeit G ttingen ; קק 5 Dalley 'Foreign Chariotry and the Armies תו Cavalry נראה לי ~ 36 ק 1985( ) 47 Irag 111 and Sargon 11 ז ע- Tiglath 0] להשלים ענימצ- SA ] )לבם '( וזאת לאור המקבילה ממהדורת האנאלים של סרגון שבראשית שורה 28 יש A G Lie 1%e Inscriptions 01 Sargon 11 Paris King of ראה : טט 38 ק קאן לפרשת מרירתו של ימני ודיכויה היסטוריה צבאית של ארץ-ישראל בימי ליהודה לאור תעודה אשורית חדשה' לספרות נוספת ראה : ח' תדמור 'מסעות המלחמה האשוריים לפלשת' ליוור )עורך( המקרא תל-אביב תשכד עמ' ; נ' נאמן 'מסעות מלכי אשור שלמק ב )תשלז( עמ' ושם בעמ' 170 הערה 20 הפניות

9 ש! מפורש על הגליה דו-סיטרית המוגלים חסר אבל ממנה ההגליות האשוריות ועל הפיכת האיזור למרכז שלטון אשורי בכיבוש שומרון נזכר מספר אזכור מוצאם של הגולים שהובאו למחוז ; זאת לעומת אין נתונים מספריים בקטע המספר על כיבוש אשדוד אבל נאמר במפורש שהגולים אליה הובאו ממזרח ואכן להניח בשנים שהגולים שקדמו שיושבו לכיבושה באשדוד של אשדוד לחם מרגון ברמה האירנית וכפי שנראה להלן ניתן ובסביבתה הובאו מאיזור זה הגליות בשתי לארץ-ישראל מנסרות שנתגלו האירנית בשנת 716 בנינוה ובאשור ' בפסקה המתארת את סיומו של המסע האשורי לרמה לפנה ס שרד תיאור מקוטע מאוד שניתן לנסות ולשחזר אותו באופן הבא : 29 )אנשים( מתוך אוץ ]פלונית הגליתי ו[בארץ השוכנת בגבול נחל מצנרים טריטוריה שמקומה ביד העיר שיח' פלוני[ אשר ]את שמעה לא ידעו/שמעו בעיר פלונית[ לבן ]הפקדתי ' אותם[ לחוף ] המערב )=מבוא השמש( הושבנתי אותם במקום אחר טענתי כי נחל מצרים הנזכר במקרא ובכתובות מלכי אשור הוא נחל הבשור )נחל עזה( וכי הגולים הנזכרים בכתובת המצוטטת יושבו בחבל זה בין היתר גם בתל ג'מה שניתן אולי לזהותה עם ארןה הנזכרת בכתובות מלכי אשור 30 להשקפה זו ניתן להביא כעת סימוכין נוספים מתוך ממצא אפיגרפי שנתפרסם לאחרונה בחפירות שנערכו בתל ג'מה אתר שהיה בלי ספק מרכז השלטון האשורי באיזור נחל הבשור נמצאו שני אוסטרקונים והם פורסמו על ידי י' נוה '3 יי אוסטרקון אחד נמצא ב'חדר מן התקופה האשורית' 32 והוא שייך סטרטיגרפית 'לסוף המאה השמינית או המאה השביעית כנראה בשלב שקדם לבנין הקשתות האשורי' האוסטרקון השני תוארך ל'ראשית או אמצע המאה השביעית לפנה ס' 34 הכתיבה בשני האוסטרקונים מסודרת בשורות ובין כל צמד מלים מפרידה נקודה נוה פירש את שני האוסטרקונים כרשימה באוסטרקון הראשון נרשמו רק של שמות והניח שמדובר בבן ובאביו ( 'פלוני בן אלמונ( שמות ואילו בשני - שלרוע המזל שרדו בו רק סופי השמות של הטור הראשון - מלווים השמות בכמויות של מצרכים שניתנו ודאי לאנשים אלה חמישה מן השמות באוסטרקון הראשון מתפרשים בעלא נתן טב( כשמות שמיים -מערביים )שלם בעל-שמא אבל כל יתר השמות אינם שמיים ורבים מהם מסתיימים באות שהללו שמות של תושבים מקומיים )פלשתים( שין נוה הציע או שמות של שכירים זרים שמוצאם במערב )יונים כרים לידים וכיוצא באלה( והם הועסקו על ידי האשורים או על ידי מלך עזה ' 5 ואולם שכירים ממוצא ים תיכוני לא הועסקו ככל הידוע לנו על ידי האשורים והם מופיעים לראשונה בחוף פלשת תדמור )לעיל הערה האשורית באתור הגבול 27( עמ' ; הנל )לעיל הערה 28( עמ' ; 271 מ נאמן 'נחל מצרים והמדיניות נאמן שם עמ' !0 TelI עם מצרים' שלמק ג )תשלט( עמ' ושם בהערה 14 הפניות לספרות נוספת 7 Naveh Writing and scripts ת[ Seventh-Century B C E Philistia : The New Evidence קק 1985( ) Jemmeh' 1974( ) 24 7 צו Gamma' G W van Beek ~Tel נוה ק Amiran 8 ו 6 Avi-Yonah 11 י 7011 וטל תל ג'מה ראה : 'Jemmeh G W van Beek )04 ( לסטרטיגרפיה )לעיל הערה 31( עמ' 11 Encyclopedia Of ~ Excavations א! the Eoly land קק 1976 Jerusalem 21 נוה שם עמ' 11 נוה שם עמ'

10 ~ ואאש שש 4 ט מצור לכיש : משפחה יהודית יוצאת לגלות מלכיש הכבושה קטע מתוך תבליט אשורי רק בשליש האחרון של המאה השביעית לשער בתל שהו עזה מלך של שנתיניו לפנהס בעת שהאיזור נכבש על ידי המצרים כמו כל אין ג'מה שכאמור סופח שבתקופה זו מאות שנים לאחר הגירתם במאה השתים-עשרה ידי על להניח קשה ואף אשור לפנה ס נשאו תושביה הקדומים של פלשת שמות מארץ מוצאם מלכי פלשת הידועים לנו מתקופה זו נושאים בדרך כלל שמות 52

11 ל( ההגליות האשוריות שמיים-מערביים ואין בכל התעודות שבידינו סימוכין כלשהם להנחה בדבר שמות פלשתיים קדומים לצאצאים ובוודאי אין כל יסוד להשערה כי הנזכרים היו פלשתים ששימרו את שם בית האב הקדום שלהם מהתקופה שלפני הגירתם לארץ והשתמשו בו כתחליף לשם האב הביולוגי 36 המפתח לפירוש האוסטרקונים השמות הם השמיים -מערביים : במקום ראשון כשמות של בנים ואילו שמות האבות ( 11 במספר( למהגרים : בנסיון האבות נושאים עדיין שמות מארץ להשתלב בסביבה החדשה ולא לבלוט כזרים מוצאם בעוד הדור השני מאמץ כל חמשת השמות מופיעים אינם שמיים תופעה זו טיפוסית שמות מקומיים עלינו להניח אפוא שנושאי השמות הלא- שמיים באוסטרקונים הם גולים שהובאו למקום על ידי האשורים מאחר ששתי המנסרות שבהן נזכרת ההגליה לאתור נחל מצרים ( =חבל הבשור( מתארות את אירועי שנת 716 לפנה ס הרי האוסטרקונים שנכתבו בימי בניהם של הגולים שייכים לראשית המאה השביעית לפנהס לערך תאריך התואם היטב את הנתונים הסטרטיגרפיים והפליאוגרפיים של שתי הכתובות לאור זאת עלינו לבחון את בעיית מוצאם של הגולים הנזכרים בכתובות האשוריות סרגון ערך כאמור בח'ורסטד מסע )דור לרמה האירנית שרוכין( משתי בשנת 716 המנסרות מסע ופרטי שהזכרנו זה קודם ידועים ומאסטלה ממהדורת שנכתבה האנאלים במהלך מארמונו המסע ונתגלתה בנא 2 'אפסאטאד שבאירן 7 ' לפי המתואר בכתובות אלה עבר סרגון במהלך מסעו במספר ממלכות ששכנו בשוליים המערביים של הרמה שיקם את מרכזי הפחוות החדשות נזכר אין ספק שהמסע לרמה האירנית היה מלווה בהגליה האימפריה )כולל האירנית כבש אותן וסיפח את חלקן לאשור הוא )כרלה כיקושים ס ךמ'ר( והושיב בהן גולים שמוצאם איננו דו-סיטרית : מאיזורים שונים ברחבי מהרי שומרון שהרי 'ערי מדי' נזכרות כאחד ממקומות ההגליה של גולי ישראל במלכים ב יח יא( לחבלים שסופחו ומן החבלים המסופחים למקומות שונים ברחבי האימפריה באחת מכתובות סרגון נזכרת הגליה מוישדיש וכולה שבארץ מני אל במסעו בשנת 720 חמת ממלכה שסיפח סרגון לפנה ס 38 גולים נוספים הובאו כמסתבר לאיזור הגבול עם מצרים שכן גם משם הגלה סרגון תושבים באותה שנה תיאור ההגליה לנחל מצרים בסיום המסע בשנת מובא בשתי 716 כפי שהוא המנסרות משקף מוטיב ידוע של העברת תושבים מן הגבול המזרחי של האימפריה מאיזור מדי אל הקצה הדרומי-מערבי ומסיבה זו נבחר לחתום את פרשת המסע קק 1987( ) 37 זקנן Gaza' Kempinski Some Philistine 'Namesfrom 'the Kindgom ofl על בסיס צר של שני שמות שלמים )אנש ופפש שניהם שמות קצרים העשויים להתפרש בשפות שונות( ומספר אלמנטים לשוניים חלקיים קבע קמפינסקי שמוצא השמות אנטולי מכאן הוא הפליג להשערה ששמות האבות הם שמות של בתי אב השביעית ( קלאנים( שנשמרו משך מאות שנים בחוף פלשת )מהמאה השתים-עשרה ועד המאה לפנהס( והחליפו את שמות האבות הביולוגיים ברשימות מינהליות אלה אבל לכל ההשערה על שימור שמו של בית האב אצל מהגרים אין כל יסוד בתעודות המזרח הקדום והמקבילה היחידה המובאת מכתובת טזק(נדה משקפת זיקה לאב האפונימי )כפי שמקובל גם בעולם השמי-מערבי( ואין לה ולא כלום עם הנושא הנדון )אזיתודה האשורית על פלשת אינו קרוי 'בן מפש' בתעודה מינהלית( גם ההנחה שהאוסטרקונים קודמים להשתלטות )שם עמ' 20( היא חסרת יסוד : המבנים המקומרים נוסדו רק בשלב מתקדם בתקופת השלטון האשורי )ייסודם תוארך על ידי החופר לימי אסרחדון ראה : גו ואן-ביק 'מבנים אשוריים מקומרים בתל ג'מה' קדמוניות ו ]תשלג[ עמ ' 25-27( ואינם מייצגים את ראשית האחיזה האשורית במקום לתארוך האוסטרקונים לראשית המאה השביעית ראה הערות! 33-3 לעיל ליא )לעיל הערה 27( עמ'! 2-17 שורות ; תדמור )לעיל הערה 27( עמ' ושם הפניות לספרות נוספת ; קק!972 Toronto Assyrian -אשא Stelae rom Iran L D Levine Two 11 Winckler Die Keilschrifttexte Sargons nach den ItschenםPapierabkl1 ufd Originalen neu herausgegeben 1 Leipzig קק 109 lines

12

13 השוביכ לש תורתשע תלבוהו םייובשה הכותמ יטילבתמ ןומראה דורמנב לע חותינ תובותכ ןוגרס לעו אצממה יגולואיכראה שי אופא םג סיסב ינושל בוט םע תאז שי רוכזל וניתועידיש היבשות לע םימודקה לש המרה תינריאה תולבגומ דואמ ןבורו תופיקע קודצו עיצה תויגולומיטא תופסונ תוחפ תויאדו תומשל םיפסונ הילגהה רוזיאל לחנ רושבה תנשב 716 התיה קר הנושארה תרושב תוילגה לארשי- ץראל וכרענש ימיב ןוגרס : (א ) תבותכב םילאנאה לש ןוגרס דבסרו' חמ רמאנ : תרזעב' לאה רושא ינודא יתיכה תא ינב דומת ידיוביא יגסיסךט הסי?ו ' ינב ברע םיקוחרה יבשוי רבדמה םניאש םיעדוי )תורמ( חקפמ הנוממ-דיקפו רשאו םרט ולעה החנמ ףאל ךלמ )ימדוקמ( תא םתיראש יתילגה יתבשוהו ריעב 'ןורמוש 40 הדוזיפא וז תגצומ םילאנאב הרושקכ םע 'סמ'ה )החנמ= ( ולעהש הערפ ךלמ םירצמ ישמש תכלמ םיברעה רטא?מןו יטבשה הארנו שיש יל ךראתל תא תאלעה תוחנמ הלא תנשל 715 ס הנפל 4י תצובק םילוגה הנושארה האבוה אופא ןורמושל שמח םינש רחאל החופיס רושאל (ב ) ונרכזה רבכ תא תשרפ החופיס לש דודשא תנשב 712 סהנפל ונטטיצו תא עטקה רבדמה לע תאבה םילוג םוקמל ןמ תוזוחמה ושבכנש חרזמב ( תאצ' )'שמשה ועסמ לש ןוגרס המרל תינריאה תנשב 716 אל היה אלא ןושארה הרדסב לש העברא תועסמ וכרענש רוזיאל הז םינשב 5ן_ ס הנפל רבתסמו דחאבש תועסממ הלא ורקענ םשמ םיבשות ואבוהו דודשאל 40 איל ליעל( הרעה )27 'מע תורוש האר : ןמאנ קודצו ליעל( הרעה )39 מע ' 43-42

14 א ג) נדב נאמן ומכותה ) על ההגליה העיקרית לשומרון מסופר במלכים ב יז כד ומעוא במלים אלה : 'ויבא מלך אשור מבבל ומחמת וספרוים וישב בערי שמרון תחת בני ישראל וירשו את שמרון וישבו בעריה' נר דריוור 42 ור' צדוק 43 עמדו על כך שמוצאן של כל הקבוצות הללו מבבל ומחבלים שמצפון-מזרח שכנה על נהר רחוק לה ואף אחת מהן לא באה מסוריה בבל וכותה הן ערי קודש בבליות ידועות ; עוה אנקנו בגבול בבל עם עילם ; חמת הוא שמו של שבט ארמי ושל עיר שמקומה לא מעוה ; ספרוים הוא כנראה שמו של יישוב בתחום השבט הכשדי בית ומוכני כל המקומות הללו שוכנים בשטחים שאליהם הגיע סרגון במסעותיו בשנים במראדך-בלאדן לפי כתובותיו הכשדי הוגלו סרגון של במסעותיו אלה איש מבית?וין הסמוכים למקום מושבם של בני יכין קבוצות מן הארמים והכשרים הללו הוגלו שבדרום בני בבל לפנה ס בעת מלחמותיו ומחבלים שבטיים לקליד ולשמוח אנטוליה בעוד בני כומוח הוגלו לערי בית יכין 44 באיגרת של סרגון אל נציב קוה נזכרים בורסיסה ליש ניפגר טוף וארץ דיר הנמצאים סרגון ובין הגולים היו גם בני ערי הקודש הבבליות )בבל בורסיפה וניפור( את ניצל החשובות ההזדמנות להגלות קבוצות המתנגדות למדיניותו בקוה 45 מסתבר שהללו הוגלו על ידי תושבי מקרב ברור אפוא שמרגון הערים הבבליות רשימת המוגלים לשומרון כפי שהיא מובאת במקרא כוללת בני ערי קודש בבליות )בבל וכותה( ותושבים מאיזורי הפריפריה )עוה חמת וספרוים( כלומר בני שתי הקבוצות שהוגלו על ידי סרגון במסעותיו לבבל ניתן אפוא לתארך את ההגליה העיקרית לשומרון ולעריה לאחר מסעות סרגון לבבל בשנים הערים לפנה ס 46 עדות להושבתם של גולים במחוז בית-אל באה ברשימת ערי בנימין ביהושע יח כא-כד אחת אוכלוסין נקראת שישבה 'העוים' ומקומה במחוז איננו ידוע 47 המנהג לכנות מקום על שמה של קבוצת בו ידוע ומקובל במזרח הקדום )כגון השם יבוס לירושלים( ונראה שהמקום כונה על שמם של העוים שהושבו בו מקום אחר באותה רשימה נקרא כפר העמני אולי על שם גולים לפחוות שהובאו מחבלי הספר של ארץ עמון שומרון רשימת ערי בנימין מאוחרת להגליות שערך סרגון ומסתבר שמקצת מן הגולים הושבו סמוך לבית-אל דבר הנרמז גם בסיפור הפולמוסי על גולי שומרון במלכים ב ת נד-לג דומה שגם השם כפר כסדיה הנזכר בכתובת 18*-20* קק 1958( ) 5 Israel Driver 'Geographical Problems' Eretz א )3 1 Zadok 'Geographical Onomastic the ' AncientNear ' Society 'ןםחזט 70 The ישט 1 סא קק 1976( ) 8 University 1 Columbia ~ ראה : ליא )לעיל הערה 27( עמ' שורות ; עמ' שורות ; 10-9 וינקלר )לעיל הערה 38( עמ' שורות ; עמ' שורות נ ; קק 1958( ) % Irag י 1 H W F Saggs 'The Nimrud Letters Part van der Spek : והשווה ; 'Assyran Texts and Fragments' Irag 11 ת 58]80 ' of against Chaldaean Merodach-Baladan עק 1973( ) 35 ) א 'The Struggle of 8 תב 1 לנ 25 ]לנחדל--[ Oriente Lux ל 2 Genootschap Jaarbericht van Aet Vooraziatisch-agyptiych ין ): קק 1978( ) לדעת אחרת ראה : ח' תדמור 'קווים לתולדות שומרון למן ייסודה ועד הכיבוש המוקדונ י' אבירם ארץ שומרון )הכינוס הארצי השלושים לידיעת הארץ( ירושלים תשלד עמ' )עורך( ז ' קלאי נחלות שבטי ישראל ירושלים תשכז עמ' ; 337 וראה : 'עוים העוים' א מ ו ירושלים תשלב טור 100 שמא גם 'העפנ הנזכר באותה רשימה )יהושע יח כד( אינו אלא שמה של קבוצה שהוגלתה מאיזור בבל? ראה גם : ז' קלאי 'עפני העפנ שם טורים )(

15 מבית-הכנסת ברחרב ומזוהה בח 'ובת כשדה דרומית-מערבית שהוגלו למקום אל נכון בימי סרגון 48 לקבוע ניתן שבשנים לטובאס לפנה ס נערכה הגליות של שורה נקרא אל הארץ ההגליות האשוריות שם על וממנה כשדים גולים מאיזורי הר שומרון וחוף פלשת הוגלו מן הארץ לחבלים שונים ברחבי האימפריה האשורית במקומם של המוגלים הובאו קבוצות אוכלוסין בתחום ממלכת אשדוד וסמוך וקבוצות מערי הקודש הבבליות ומאיזורי הפריפריה בין תושבים מדיניותו מן של חגלת-פלאסר מארצות שונות : גולים מן הרמה האירנית הושבו לגבול עם מצרים ; ערבים מצפון חצי האי ערב הושבו בעיר שומרון ; של לזו השלישי הובאו לפחוות שומרון יש אפוא הבדל בולט סרגון : הביא ולא הארץ אחרים במקומם ; תושביה הוותיקים של הארץ הביא אנשים מרחבי שניטשו לנו הידוע ככל ואילו סרגון ערך הגליות האימפריה חגלת -פלאסר הגלה דו-סיטריות ובמקום ודאג תמיד ליישב את החבלים בהקשר זה ראוי במיוחד להדגיש את מגמת הפיתוח וחיזוק האחיזה האשורית באיזור הגבול עם מצרים בכתובת על גבי המנסרה שנמצאה בכלת 4( החתום של כותב סרגון : 49 'פתחתי את הגבול )= 1 א ]צ-! 1 [ מצרים בוללתי את בני אשור עם בני מצרים וגרמתי שיסחרו אלה עם אלה' למגמה זו יש לקשור את ייסוד היישוב המבוצר והמתוכנן ברושייש ליד דיר אל-בלח בין נחל הבשור )נחל מצרים( לרפיח יישוב זה שנחשף לא מכבר משתרע על פני דונם והקמתו תוארכה למחצית השנייה של המאה השמינית לפנהס 50 ייסוד העיר חייב הבאת קבוצות אוכלוסין שיהוו תשתית קבע למקום החדש ונראה לי שחלק מן לפנה ס ויושבו באיזור נחל במרוצת הזמן התפתח האתר ואוכלס והמשיך להתקיים עד לשלהי התקופה הפרסית הגולים שהובאו מן הרמה האירנית בשנת 716 מצרים הובאו לרוקייש ואם כן יש לקבוע שהיישוב נוסד בשנה זו בצפיפות ; הוא הפך מרכז סחר חשוב בחוף פלשת הדרומי ההגליות יורשיו ובימי סנחריב בימי במוקד הדיון במדיניות ההגליות של סנחריב עומדת פרשת מסעו לחוף הלבנון ולארץ -ישראל 701 בשנת באנטוליה לפנה ס 705 בשנת האשורי אינה מענייננו מלך יהודה : סוסים פרדים נערך המסע לפנה ס בעקבות מרידה שפרצה בשדה סרגון של מותו לאחר הקרב מרידה שבראשה עמד חזקיהו מלך יהודה פרשת המרד והמסע כאן ונסתפק בציטוט הפסקה המדברת בהסדרי סנחריב לאחר נצחונו על 'הוצאתי מתוכן )מהערים הכבושות( חמורים גמלים בקר וצאן עד אין ספור ומניתי עם נפש מקטון ועד גדול איש ואשה שלל)י(' 5 7 ק 569 % Zadok 'Samarian Notes' ]Yibliotheca Orientalis 42 ) 1985( לתעתיק הקטע ולדיון בו נאמן )לעיל הערה ראה : תדמור )לעיל הערה 27( עמ' ; הנל )לעיל הערה 28( עמ' ; לאחרונה הציע ר' בורגר להוטלים 'גכול' במקום ההשלמה 'פרופ' שהיתה )( : ת 1 )29 עמ' 156 מקובלת עד כה 1984 Kaiser ]86 [ Texte aas der (lmwelt des Alten Testaments 1 Gdtersloh 382 note מכלת א' אורן ק ההשלמה 'גבול' תואמת )ראה : גד 1 לעיל הערה 27[ טוב יותר לקונטקסט הכללי והולמת היטב את שרידי הסימנים כמנסרה לוח 46 שורה 46( ולפיכך הועדפה בתרגום הפסקה ואחרים 'מרכז מסחרי פיניקי בגבול מצרים ' קדמוניות יט )תשמז( עמ' לאור האמור בהערה הקודמת יש להשמיט את זיהויה של רוקייש עם ה'כרום מסיבה זו יש גם לדחות את הזיהוי של ה'כרום החתום של החתום ' של מצרים כמוצע במאמר )שם עמ' 90( החתום ' עם תל אבו סלימה ראה : ר' רייך 'לזיהוי ה-טע 1:4 מצרים ' או-ישראל סו )תשמא( עמ'

16 ( : ג ן / ין י ציי ע ן י קצין מוליך שבויים בדווים - קטע מתוך תבליטי הארמון המרכזי של תגלת-פלאסר בנמרוד )כלח( בכתובות סנחריב מלמד שמטרתו העיקרית במסע ליהודה היתה להחליש את הממלכה שנשארה הכוח העיקרי באיזור התווך שבין תחומי השלטון האשורי והמצרי לפיכך נקט סנחריב במכוון מדיניות של הרס וחורבן בכל אתר תושבים למגמת רבים מהאזורים הנכבשים והעבירם ואתר והשם חבלים נרחבים של הממלכה הוא הגלה למקומות ההגליה של תושבי יהודה אנו מוצאים גם בנאום ירושלים הנצורים )מלכים ושתו איש מי ודבש יצהר זית לפנה ס היתה מכה לא התאוששה מן סנחריב יי עדויות ולא וחיו ידועים לא ברחבי האימפריה ביטוי רבשקה שליהו של סנחריב לתושבי ב יח לא -לב( : 'עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ברו ; עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ לחורבן באיזור השפלה ספק אין תמתו' שהמכה שספגה יהודה במסע האשורי בשנת 701 אנושה ונראה שעד לחורבן הממלכה בידי בבל יותר ממאה שנה לאחר מכן המהלומה ולהרס הכבד ועוצמתה שהיו נפלה מנת בהרבה של חלקה מזו ממלכת לה שהיתה יהודה אתרים מרכזיים שחרבו במסע לא נושבו עוד )בית בתקופה נתגלו שמש מירסים( ובאחרים ניכרת ירידה בעוצמת הביצורים ובאיכות הבנייה )לכיש( פריחה בחוף פלשת במאה השביעית בייחוד בולט הדבר בעקרון )תל 52 שקדמה בחפירות תל למסע שנערכו עיטון תל בית לעומת זאת ניכרת מיקנה( שכנתה הסמוכה נ' נאמן 'הנגב בשלהי ימיה של ממלכת יהודה' קתדרה 42 ( טבת תשמז( עמ' ד' אוסישקין 'לכיש בימי ממלכת יהודה - סיפור החפירות הארכיאולוגיות החדשות' קדמוניות טו )תשמב( עמ' ; י' אהרוני הארכיאולוגיה של ארץ ישראל ירושלים 1978 עמ' ; Ayalon 8 )( ; קק )1985( 12 Aviv Tel מ 810 ' שזך Age Strata 81 תסג 'Trial Excavation of Two Zimhoni 'The Iron Age Pottery 01 Tel 'Eton and 1)5 Relation )0 the Lachish Tell Beit hfirsim עק 1985( ) 12 Aviv and Arad Assemblages Tel ושם הפניות למסרות קודמת

17 א] ן_[ ז ][ ים 4 ר[ [ 111 ש ו 81 ש פ - נ ן - ג_ - ( - של יהודה במערב ספק שיש קשר ישיר בין שחלה אצל הממלכה המתחרה במזרח 53 שצמחה ושגשגה בתקופת הירידה הגדולה של יהודה במאה - מספר הגולים שנוקב סנחריב בכתובתו - השביעית אין הדברים ושגשוגה של עקרון נבע מהרחבת תחומה ומהנסיגה הגדולה ודאי האשורי להחליש את הממלכה הביא להגלייתם של אלפים רבים מבני של יהודה בתקופה שלאחר מכן נבעה במידה רבה מעקירתם של רבים מוגזם ואולם אין ספק שהמאמץ יהודה וחולשתה הגדולה מתושביה מבלי שאחרים יבואו במקומם יהודה לא היתה מעולם ויחווה אשורית ולפיכך לא היה לאשורים עניין בשגשוגה ובצמיחתה יתרה מזה ניתן יראות שסנחריב סטה במידה רבה מן המדיניות של אביו צמצם את המעורבות האשורית בגבולות הדרום -מערביים והצפון -מערביים של בפיתוח ניכר הערים המרכזיות של האימפריה והשקיע מאמץ אשור וראש לכל נינוה עיר בירתו 54 קשה למצוא סימוכין נ 5 לחפירות בתל מיקנה ( עקרון( ראה : of Dothan ~The Rise and Fall 0! Ekron (ש תטו]( Biblical Philistines' להיקף גבולה המערבי של ממלכת יהודה ' נאמן 'רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו' ציון נד קק 1987( ) 50 במאה השביעית ראה נ' )תשמט( עמ ' להדגשת ייחודו של סנחריב בין מלכי קק נ ק 11 ן אשור ראה : : 1 Assyrian Geography Part תן Reade Studies 11 אעתוא 0] Sennacherib and the Waters Revue d'assyriologie [=RAJ 72 ) 1978( בכתובותיו של סנחריב מודגשים במיוחד עניין הבנייה והחידושים מיוחד של המלך בכך ראה לאחרונה : ריר שם עמ' של סנחריב בחזית הצפונית-מערבית של האימפריה ראה : הטכנולוגיים ודומה שהדבר נובע מאינטרס נוספת ושם ספרות al Ankara ' עק 1948 לגבי מדיניותו החדשה 3 Landsberger 54

18 נ ס( להנחה המופיעה תדיר במחקר שסנחריב התכוון לספח את יהודה לתחומו 55 להיפך ניתן לראות שבראשית מלכותו הוא אפשר לבני אשדוד להמליך עליהם אביו אנו במקום והפסיק את תהליך הסיפוח של חוף מלך לצדו של הנציב האשורי שהציב פלשת שהחל בו אביו 56 תמורה זו במדיניות האשורית הביאה לכך שהופסקה תנופת הפיתוח שהחל בה סרגון בפחוות האשוריות שומעים לסטטוס-קוו תפנית לדרום תנופה לעומת על עוד ביחסיו מחודשת הגליות עם מדיניותו מצרים של בהתפשטות שנערכו שכנתה קודמו 57 האשורית אליהן סנחריב מאמץ עשה בארץ ואין לשמור על הקיים ולהגיע הדרומית של אשור באיזורנו ויש לראות במדיניות זו של בימיו חלה אסרחדון הלה חידש את המסעות האוץ התנגש עם מצרים ובסופו של דבר הצה את חצי האי סיני וכבש את מצרים מדיניות זו נמשכה גם בראשית ימי אשורבניפל בנו אבל בכתובותיהם הם ממעיטים להזכיר העברת גולים לארץ או ממנה ואולי נובע הדבר מתמורה מסוימת במסורת הסופרים האשורים ששמו דגש מועט בימי מלכים אלה על מדיניות ההגליות שלהם בכל רחבי האימפריה 58 עדויות על ההגליות שערכו מלכי אשור האחרונים לארץ שרדו לנו בספר עזרא 'צרי יהודה ובנימין' תובעים לקחת חלק בבניין המקדש בהיותם עובדים לאלוהי ישראל 'ולא אנחנו זבחים מימי אסרחדון מלך אשור המעלה אתנו פה' )עזרא ד א-ב( הרקע להגליה זו ד עזרא ט-י הגלה אסנפר )=אשורבניפל( בבלים )בני ארך ובבל( ועילמים אותם בערי שומרון 'ושאר עבר את העיר בבל שמרדה בו החריב שבה השליט 648( האשורי את אינו ידוע ואילו לפי )בני שושן( והושיב נהרה ' הגליית הבבלים התרחשה ודאי לאחר שכבש אשורבניפל לפנה ס( ואילו הגליית העילמים נעשתה לאחר שנת 646 לפנה ס העיר האשורים להגלות קבוצות אוכלוסין לארץ במגמה לפתחה הארבעים המאה של שושן מתברר שעד לתקופה מאוחרת מאוד המשיכו ולישבה ויש בכך כדי ללמד שבשנות השביעית לפנהס נמשכה הפעילות האשורית בארץ במתכונתה הקודמת בשתי תעודות כתובות נשתמרו 21 שמות שלמים רק אהד מהם הוא שם ישראלי בכתב היתדות שנחתמו בשנים 651 ו- 649 לפנה ס ונתגלו בחפירות גזר )נתניהו( ומבין 20 השמות האחרים 12 הם אכדיים 5 שמיים-מערביים ואחד מצרי 59 השמות הם ברובם בבליים ונראה שמדובר בגולים ; 83 והשווה : ' Inscriptions Hawkins 'Some Historical Problems ofthe Hieroglyphic Luwian ]( נ relations entre קק )1979( 29 Studies anatolian למדיניותו בחוף הפיניקי ראה : 'Les Elayi קק 1985( ) 35 Semitica י 6 )אSennach de :סו 5 טס 5 : empire: les 0 45 Phiniciennes []' ונמם הפניות לספרות נוספת למאמץ היתר שהשקיע סנחריב בחזית הבבלית קק 1982( ) 34 Jcs~ נוספת ; ברינקמן )לעיל הערה נאמן L D Levine ראה : : Front 'Sennacherib's Southern ושם הפניות לספרות ) 14 עמ' ב' מזר 'מסע סנחריב לארץ-יהודה' ליוור )לעיל הערה 28( עמ' ; 292 ח' תדמור 'מלחמת סנחריב ביהודה : בחינות היסטוריוגרפיות והיסטוריות' ציון נ )תשמה( עמ' Aviv 6 00 the Border of Egypt' Tel? 0110 ע 'The Brook of Egypt and Assyrian ת 8 ש 8 י 8 א א 7 ת קק 1979( ) להמעטה )לעיל הערה 28( עמ' 177 באזכורי ההגליות אסרחדון של בימיהם ואשורכניפל ולהשמטת הערה המלכותיות ראה : עודד )לעיל הערה )5 עמ' ; הנל )לעיל )7 Assyrian Documents ; Gezer צדוק )לעיל הערה )48 עמ' ; מספרי הכתובות מן הגולים Becking עמ' ט( 1 'The Two י עק 1981( ) 27 * EOL Their Historical Context' לגבי התאריך של אחת התעודות שהוא שטר MT Larsen 'Unusual Eponymy-Datings מכירה קדום ראה : 68 1]4 Assyria' N[ari and 0= קק )1974( )(0

19 שהובאו מאיזור בבל והושבו בגזר 60 אבל אין לדעת ההגליות האשוריות אם מדובר בגולים שהובאו על ידי סרגון השני או בהגליה מאוחרת שהרי ידיעותינו בנושא ההגליות אינן מלאות ר' צדוק אף שיער שסנבלט החורוני )פחת שומרון בימי את לכך נצרף אם נחמיה( שמוצאו אולי ממשפחת נציבי פחוות שומרון האשורית נקרא כך משום מוצאו מבית חורון עיר הסמוכה לגזר שגם אליה הובאו גולים וכן פקידים אשורים י 6 עמדנו כבר על כך שבנוסף לעיר שומרון ולסביבתה הובאו גולים גם לאיזור בית-אל ההגליה על העדות לאיזור השפלה הצפונית )גזר וסביבתה( לקבוע נוכל שלחלקים לא מבוטלים מתוך פחוות שומרון האשורית נוסף בתקופת השלטון האשורי כוח אדם ניכר ודומה כי מצב זה הוא בעל חשיבות רבה לשם הבנת השתלשלות האירועים באיזור בתקופת שיבת בלוח ציון ולבסוף נרשמה ראוי להזכיר את הלוח השבור הכתוב בכתב היתדות שנתגלה בחפירות תל כיסאן 62 כנראה חלוקת מנות מזון לאנשים ששמותיהם לא שרדו בשל מצבו הפרגמנטרי עמק עכו סופח לתחומה של אשור בשנת שידיעותינו בנושא ההגליות האשוריות הפערים מן הללו 671 ויתכן שגם אתר זה היה יעד להגליה 63 אין ספק רחוקות משלמות ורק ממצאים נוספים יוכלו למלא מקצת מיבום א) לאחר שסקרנו את ההגליות האשוריות מארץ -ישראל ואליה ראוי לעמוד עוד על הנקודות הבאות : ) מדיניות ההגליות של מלכי אשור אינה עשויה מקשה אחת וחשוב לעמוד על הדינמיקה במדיניותם של השליטים השונים חגלת-פלאסר השלישי שהיה הראשון שסיפח שטחים רחבים מממלכת ישראל להחלישם ולמנוע לתחומה של אשור הסתפק ככל הידוע לנו בהגליה מן החבלים שסופחו במגמה אפשרות שישובו ויתלכדו בברית נגד השלטון האשורי סרגון השני לעומתו )על ימי שלמנאסר החמישי איננו יודעים דבר( נקט מדיניות במסגרת האימפריה לפיכך ערך הגליות דו-סטריות בהיקף פחוות - חבלים בשני שומרון סנחריב שב ושינה את מדיניות והחוף של הדרומי שונה שעיקרה שילובה של ארץ -ישראל גדול כשתשומת לבו מרוכזת בעיקר פלשת באיזור הגבול עם מצרים יורשו קודמו : הוא הסתפק בהגליה מסיבית של תושבים מיהודה במגמה להחלישה ולמנוע התגבשות כוח מרכזי שיסכן את ההגמוניה האשורית באיזור החיץ עם מצרים חידש בנו אסרחדון המאבקים עם מצרים וכיבושה בסוף ימיו בבד גברו המאמצים לפתחה אמנם עליהן חלקיות את הפעילות האשורית בחבלים הדרום -מערביים של האימפריה ובעקבות ( 671 לפנה ס( עלתה שוב חשיבותה של ארץ -ישראל מאוד ההגליות על מעידות לאוץ מגמה שנערכו בימי אסרחדון זו אשורבניפל כפי שמלמדת הגלייתם של בני בבל ושושן בשנים ובד ואשורבניפל שידיעותינו והיא נמשכה ככל הנראה עד לאמצע ימי לפנה ס בקירוב ו 6 קק 1935( ) 31 Paldstinajahrbuch Geser' טן Galling 'Assyrische und persische Prifekten 1: ; בקינג שם עמ' ; צדוק שם צדוק )לעיל הערה 48( עמ' קק 1982( ) 32 גשנה Keisan' Sigrist Une tablette cun(iiforme de Tell 11 בתל כיסאן נתגלו חותם וחרותת על גבי חרס שבשניהם מופיע סמל הסהר ראה : קק )1973( 80 RB Spycket ~Le culte au aieu-lune 1 Tell Keisan' אל נכון סמלו של האל סין מחרן 24 ; פ' בק 'בולה מחורבת עוזה' קדמוניות יט )תשמ ו( עמ' 40- ( 4 יש בממצאים אלה כדי לאשש את ההשערה שכתל כיסאן הושבו גולים ממוצא צפוני שהיתה להם זיקה לפולחנו של אל הירח מחרן

20 ג) ש נדב נאמן ) ב) בתקופת השלטון האשורי חלו תמורות לא מבוטלות בהרכב האתני של אוכלוסיית ארץ - ישראל קבוצות אוכלוסין גדולות נעקרו ממקומן והועברו לחבלים מרוחקים ואת מקומן תפסו קבוצות שהובאו מכל רחבי האימפריה שני חבלים סבלו במיוחד מההגליות האשוריות - איזור הגליל )ובייחוד הגליל התחתון( ושפלת יהודה - וזאת משום שבמקומם של המוגלים מהם לא הובאו אחרים לפיכך ניכרת נסיגה יישובית בולטת בשניהם במאה השביעית לפנה ס בחבלים אחרים לעומת זאת היתה תנועה דו-סיטרית של אוכלוסין ולא רק שהפגיעה בהם היתה קטנה אלא שההגליות האשוריות הביאו לפריחה ולשגשוג יתר על הקודם דבר זה נכון בייחוד לאתור השומרון לחבל החוף הדרומי ולאיזור נחל הבשור מתברר שהגליות בהיקף גדול כשהן מלוות בתכנון שלהן מוקדם ובפיתוח עשויות לחדש צמיחה יישובית ולהביא לתנופה גדולה באיזורי היעד ) לתמורות הבולטות בהרכב האוכלוסייה בארץ ברבע האחרון של המאה השמינית ובמאה השביעית ישנו לפנה ס ג'מה נתגלו עדויות ברורות ביטוי צנוע למדי בממצא הארכיאולוגי אמנם באתרים דוגמת גזר ותל לנוכחות האשורית 64 אבל זוהי עדות חלקית בלבד כך למשל לא נתגלו בחפירות כל עדויות למוצאם של חלק מהגולים מהרמה האירנית או האשוריות החדשות שהוקמו במגידו שומרון ואשדוד ישנן עדויות מעטות אליהן ד) ממקומות רחוקים מעילם ובמרכזי הפחוות בלבד לגולים שהובאו ממצא ארכיאולוגי עשוי לאשר דבר בואן של קבוצות שבאו מבחרן אבל בשום פנים אין להסיק ממנו מסקנות על דרך השלילה יכולה קבוצה שהגיעה מבחהן להטביע את חותמה על התרבות החומרית ; אך בה במידה יכולה קבוצה אחרת לאמץ את התרבות המקומית במלואה להיטמע במולדת החדשה ולהותיר רק רישום מזערי בתרבות החומרית יתכן כמובן שעם התפתחות ) המחקר הארכיאולוגי בעתיד תימצאנה דרכים חדשות קבוצות של לאיתורן גולים ומהגרים בסביבתם החדשה אבל במצב המחקר הנוכחי ישנה עדיפות בולטת לתעודות הכתובות על פני הממצא הארכיאולוגי בכל הנוגע לזיהוים של יסודות אתניים חדשים המופיעים באיזור לתמורות השינויים הבולטים בהרכב האוכלוסייה בארץ משמעותיות בתחומי החברה הכלכלה במאה השביעית לפנהס עשויים היו להביא הפולחן וכיוצא באלה לדוגמה יתכן שהרפורמה המשנה-תורתית בימי יאשיהו צמחה על רקע אימוצם של פולחנים חדשים ברחבי ממלכת סדרי את שסיכן דבר יהודה הפולחן נחשב לתרופה אפשרית יחידה בשאלה זו ובאחרות בלא דיון בממלכת יהודה ושכנותיה בתקופה זו הפולחן הקדומים שנהגו בממלכה במידה שריכוז כזו לסכנה ולכן גם אומץ על ידי המלך 65 אין לקבוע עמדה מעמיק אבל חשוב לקחת בחשבון את נושא ההגליות בכל דיון לגבי הממצאים מתל ג'מה ראה המאמרים הנזכרים בהערות לגבי הממצאים מתל גזר ראה : קק )1985( 117 PEQ Brandl ' Gezer Under Assyrian Rule' 8 על הפולחן הזר שחדר ליהודה בתקופת השלטון האשורי ראה 1) Reich לאחרונה : ספיקרמן )לעיל הערה 27( עמ' ושם הפניות לספרות קודמת ספיקרמן סבר שאשור כפתה את פולחנה על ממלכות ואסאליות דוגמת ממלכת בהבעת יהודה והביא ראיות שונות כסימוכין לטענתו דעה שאין בכל החומר הרב הזה אף עדות הואסאליות דומה שלהגליות הרבות לנוכחות האשורית הממושכת לא כאן המקום לעסוק בסוגיה מורכבת זו ונסתפק חותכת לטענה בדבר חובת פולחן אשורי בממלכות באתור ( במשך כמאה שנה( ולמגעים ההדוקים שנתקיימו במאה השביעית לפנהס כין יהודה לשכנותיה מסביב היה חלק מכריע בחדירת הפולחן ה 'צפונ לממלכת יהודה וגם למגמה לשאת חן בעיני השלטון ולמלא אחר ציפיותיו היה חלק לא מבוטל בכך )(2