(Microsoft Word - \361\360\351\342\345\370\351\344.doc)

תמליל

1 משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית לשכת הסניגור הציבורי הארצי הסניגוריה הציבורית דוח פעילות 2014 מוגש לשרת המשפטים בהתאם לסעיף 8 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו אוגוסט

2 לזכרו של ד"ר דיויד וינר ז"ל ממקימי הסניגוריה הציבורית וסגן הסניגורית הציבורית הארצית ביום צוין עשור למותו הטראגי של דיויד וינר. ותיקי הסניגוריה הציבורית, אשר זכו לעבוד עם דיויד, מתגעגעים לאיש המיוחד ולמשב הרוח הסניגוריאלית הנמרצת שהביא עמו לכל מקום. תרומתו של דיויד לעיצוב דרכה של הסניגוריה הציבורית, ולהגנה על זכויות נאשמים וחשודים בישראל, מורגשת גם על ידי מי שלא זכה להכירו. 1

3 דברי ברכה מאת שרת המשפטים כשאנו חושבים על משרד המשפטים, נהוג לחשוב על משרד המעביר תחת ידיו חוקים רגולטוריים יבשים. האמת שונה מכך שנות אור. משרד המשפטים דואג להניף את הדגל החברתי לא פחות מאשר את הדגל הבירוקרטי. כך למשל, קיימות יחידות רבות ושונות תחת משרד המשפטים, שמטרתן העיקרית היא שיפור השירות הניתן לאזרח ודאגה לרווחתו. הסניגוריה הציבורית היא דוגמא ומופת ליחידה שכזו. בתקופה לא רחוקה מאד, רק לפני שני עשורים, מרבית החשודים והנאשמים במדינת ישראל לא זכו לייצוג. אלו אשר כן קיבלו שירות וייצוג, לא זכו לקבל את השירות הטוב ביותר עבור עצמם ולהבטחת זכויותיהם בהליך הפלילי. מצב שבו אזרח אינו זוכה לייצוג משפטי ראוי פוגם ביכולתו להתגונן, משליך על עתידו ומזיק להליך עשיית הצדק. מדינת ישראל היא מדינת רווחה. לצד ערכים דמוקרטים ליברליים, אנו שמים דגש גם על רווחתם של אזרחי המדינה. באופן זה, אנו פועלים גם על מנת לסייע ולקדם את המוחלשים. הקמתה של הסניגוריה הציבורית היא נדבך חשוב ומשמעותי במערכת המשפט הפלילי בישראל, צעד שתואם את מדיניות הרווחה במדינתנו ומשתלב עם מחויבות משרד המשפטים לנושאים חברתיים. בזכות הקמת הסניגוריה הציבורית זוכים אזרחים לייצוג מסור ואיכותי. הסניגורים משמשים לנאשם אוזן קשבת ופועלים ללא לאות לשמירה על זכויותיהם הבסיסיות. בלעדיהם, הנאשם אשר אינו בקיא בשפה המשפטית וברזי מקצוע עריכת הדין, אינו יכול להתמודד עם הקשיים הכרוכים בניהול משפט פלילי. דו"ח הסנגוריה הציבורית לשנת 2014 סוקר את עבודתה החשובה הסניגוריה הציבורית בהגנה על זכויותיהם של חשודים, נאשמים ואסירים. מהדו"ח ניתן להתרשם מעבודתה המסורה של הסניגוריה, בסיוע לאוכלוסיות שונות שידם אינה משגת. כמו כן, ניתן להתרשם מפעילותה הענפה של הסניגוריה למען חקיקה מאוזנת, חלופיים למשפט הפלילי ושיפור תנאי הכליאה. פיתוח הליכים אני מברכת את עובדי ועובדות הסניגוריה הציבורית על עבודתם המקצועית ומאחלת להם המשך עשייה פורייה וברוכה. בברכה, איילת שקד שרת המשפטים 2

4 דברי ברכה מאת המנהלת הכללית השנה ציינו עשור למותו הטראגי של עו"ד דיויד וינר. דיויד היה ממייסדיה של הסניגוריה הציבורית, משרת ציבור למופת, אדם ערכי שמחויבותו לייצוג נאשמים בהליכים פליליים ולמיצוי זכויותיהם להליך הוגן הייתה ידועה לכל. פועלו ומחויבותו העקבית של דיויד ז"ל היו למניעת הרשעות של חפים מפשע ולהבטחת זכות הייצוג, שראה בה זכות יסודית וחשובה שבלעדיה העצורים והנאשמים המהווים פעמים רבות את המוחלשים בחברה לא יזכו למשפט צדק. אין לי ספק כי פועלה של הסניגוריה כפי שמשתקף מן הדו"ח, מהווה מקור לגאווה וסיפוק עבור מייסדיה, היכולים להתרשם שהיא אינה שוקטת על שמריה, אלא ממשיכה לפתח יכולות חדשות ולשגשג. בשנה האחרונה הושלמה פרישת מוקד הנותן מענה במשך 24 שעות ביממה, בכלל מחוזות הסניגוריה. בכך, הושלם עוד תהליך של שיפור השירות ללקוחות הסניגוריה הציבורית, שמשמעו ידיעה ברורה לכל אדם הנזקק לסניגור ציבורי, כי זה נמצא, יום וליל, במרחק של שיחת טלפון. עוצמתה וייחודה של הסניגוריה הינה בהיותה בו זמנית נגישה לכל, ומקצועית לעילא ולעילא. הדו"ח השנתי הוא הזדמנות להביע הערכה והוקרה לכלל עובדי הסניגוריה הציבורית ומנהליה ובראשם לסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, המקיימים ומגשימים בעשייתם היומיומית את החזון המבטיח כי במדינת ישראל תתקיים מערכת משפט פלילי בה מובטחות זכויותיו של כל עצור ונאשם, יהיה מעמדו החברתי והכלכלי אשר יהיה. בברכה, אמי פלמור 3

5 פתח-דבר מאת הסניגור הציבורי הארצי סעיף 8 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו קובע כי בכל שנה יוגש דין וחשבון על פעילות הסניגוריה הציבורית. דוח זה מסכם את פעילות הסניגוריה הציבורית בשנת 2014, והוא כולל הן והן נתונים ההישגים והאתגרים העומדים לפתחנו, תיאור של עיקר הפעילות בשנה החולפת, מספריים וסטטיסטיים על פעילות זו. הדוח כולל שמונה פרקים, שעיקרם כדלקמן: פרק ראשון סוקר את פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה. חלקו הראשון של הפרק דן בייצוג נאשמים בבתי המשפט. השנה בחרנו להפנות זרקור לפעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג נאשמים המואשמים ב"תיקי עוני" תיקים פליליים שבבסיסם מצוקות כלכליות חברתיות קשות של מבצעי העבירה, שלעיתים נגרמות על רקע הפרת חובותיה של המדינה כלפי אותם נאשמים. עוד בחלק זה, סקירה של זיכויים בולטים שהתקבלו בשנה החולפת במחוזות הסניגוריה. בפרק זה אנו גם סוקרים את ההתפתחויות האחרונות, מקדמיים בבתי משפט השלום ("ימי הקראות"). ולצדן הבעיות הכרוניות, באופן ניהולם של דיונים חלקו השני של הפרק דן בייצוג חשודים ועצורים, לרבות ייצוגם במהלך חקירתם במשטרה. בחלק זה אנו מתייחסים לזכות ההיוועצות בסניגור ולהפרתה התדירה, הסניגוריה הציבורית שהביאו למימוש טוב יותר של זכות זו. כמו גם מובאת עוד לפעולות שננקטו על ידי בחלק זה התייחסות מיוחדת להתמודדות המערכתית של הסניגוריה הציבורית עם ריבוי המעצרים במדינת ישראל, לתופעה של מעצרי לילה מיותרים, וכן ליוזמה הבעייתית של שירות בתי הסוהר להקמת אולמות שיפוט בהם יתקיימו דיוני מעצר בסמוך למתחם בתי הכלא "אשל" בדרום. בהמשך דן הפרק בייצוג קטינים בבתי המשפט לנוער; בייצוג אסירים בפני ועדות שחרורים, בעתירות אסירים ובהליכי הפרדה; בייצוג בתיקים בבית המשפט העליון; בייצוג חשודים ונאשמים עם מוגבלויות, ובכלל זה מאושפזים בכפייה, בפני ועדות פסיכיאטריות; בפיתוח הממשק שבין המשפט הפלילי לבין המשפט המינהלי; ובטיפול הסניגוריה בתלונות מצד לקוחותיה על אלימות שוטרים. בפרק זה יוחד גם חלק העוסק בטיפול הסניגוריה הציבורית בפניות למשפט חוזר, תוך הרחבה על הקשיים המוסדיים המגבילים הגשת בקשות למשפט חוזר ומקשים על תיקון הרשעות שווא בישראל. פרק שני מפרט את פעילות הסניגוריה הציבורית לשמירה על רמת הייצוג ולשיפור איכותו. הפרק סוקר את הפיקוח המקצועי של הסניגוריה הציבורית על עורכי הדין המייצגים מטעמה. כן כולל הפרק תיאור של עבודת הסניגוריה בפיתוח פורומים מקצועיים שונים, בעריכתן והפצתן של הנחיות מקצועיות במגוון נושאים ובכינון מערך של השתלמויות מקצועיות המהווה חלק מהכשרתם של הסניגורים. הפרק אף עוסק בהסתייעות במומחים ובשילובן של עובדות סוציאליות וקרימינולוגיות במערך הסניגוריה הציבורית. פרק שלישי בוחן את פעילותה המוסדית של הסניגוריה הציבורית. הפרק סוקר את מעורבות הסניגוריה בקביעת מדיניות, את השתתפותה בהליכי חקיקה ואת מעמדה המיוחד כ"ידידת בית 4

6 המשפט". בנוסף, הפרק מתאר את תפקידם של הסניגורים הציבוריים כמבקרים רשמיים במתקני כליאה. עוד נכללים בפרק פרטים אודות שיתוף הפעולה של הסניגוריה עם הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות השונות, וכן אודות קשריה עם בוגרי הסניגוריה הציבורית ועם גורמים בינלאומיים. בפרק זה יוחד גם חלק הנוגע לפעילותה הנמרצת של הסניגוריה הציבורית לקידום הליכים חלופיים להליך הפלילי, שיש בהם כדי לקדם הן את האינטרסים של לקוחות הסניגוריה הציבורית והן את האינטרס הציבורי בכללותו. פרק רביעי עוסק בהיבטים ארגוניים הקשורים לפעילות הסניגוריה הציבורית, ובפרט בעיית המחסור בכוח אדם בצוות המנהלי. כן כולל הפרק תיאור של פעילות הסניגוריה בתחום הדוברות והתקשורת. עוד עוסק הפרק בהיבטים שונים הנוגעים למיחשוב ולניהול הידע תחום חשוב שעבר התפתחויות משמעותיות בשנה החולפת. פרק חמישי מתאר את פעילותה של הסניגוריה הציבורית באמצעות עורכי דין חיצוניים, תוך שימת דגש על דרכי העסקה ותשלום, על הרכבת הרשימה של הסניגורים הפעילים, על התחלופה בתוך הרשימה וכן על חלוקת העבודה בין הסניגורים. פרק שישי מסכם את היקפי הפעילות. פרק שביעי שלה. עוסק בעלות הפעילות של הסניגוריה הציבורית ומסכם את ההיבטים התקציביים אני מבקש להודות לקהילת הסניגוריה הציבורית סניגוריות וסניגורים פנימיים וחיצוניים, עובדות ועובדי מנהלה, מתמחות ומתמחים המעניקים לציבור לקוחותיה של הסניגוריה הציבורית שירות מקצועי, מתוך תחושה של שליחות והבנה של החשיבות והאחריות הגלומות בתפקידם. לולא הצוות המסור והאיכותי בו התברכנו, לא הייתה הסניגוריה הציבורית מגיעה להישגים הרבים המשתקפים בדוח זה. כמצוין בפתיח, דוח זה מוקדש לזכרו של חברנו ד"ר דיויד וינר ז"ל. אין לי ספק שדיויד היה גאה ושמח בהתפתחותה ובפריחתה של הסניגוריה הציבורית. דמותו ממשיכה לשמש לנו מופת, ואנחנו גאים ללכת בדרכו. אני מבקש להודות מקרב לב גם להנהלת משרד המשפטים על תמיכתה הרבה. תודה מיוחדת לשרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, לשרת המשפטים הקודמת, ח"כ ציפי לבני, ולמנהלת הכללית של משרד המשפטים, הגב' אמי פלמור. ד"ר יואב ספיר הסניגור הציבורי הארצי 5

7 תוכן עניינים 1. פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה ייצוג נאשמים על ידי הסניגוריה הציבורית ייצוג נאשמים בדיונים מקדמיים (ימי הקראות) ייצוג ב"תיקי עוני" זיכויים בולטים בשנה החולפת ייצוג חשודים ועצורים על ידי הסניגוריה הציבורית ריבוי המעצרים בישראל מעצרי לילה מיותרים ואי-שחרור חשודים בערובה בתחנות המשטרה ייצוג חשודים ועצורים במהלך חקירתם במשטרה היוזמה להקמת אולמות מעצרים בסמוך למתחם בתי הכלא "אשל" בדרום ייצוג קטינים ייצוג קטינים בהליכי חקירה ייצוג קטינים בהליכי מעצר קטינים בעלי מוגבלויות חקיקה ומדיניות בתחום הנוער ביקורים במתקני כליאה ובמעונות בהם שוהים קטינים תכניות הסברה בשיתוף משרד החינוך ייצוג אסירים ייצוג אסירים בוועדות שחרורים ייצוג עצורים, נידונים ואסירים בעתירות אסירים ייצוג אסירים בהליכי הפרדה הגבלת הכניסה של מומחים למתקני הכליאה ייצוג בבית המשפט העליון הטיפול בפניות וההחלטה על הגשת ערעור לבית המשפט העליון מינוי סניגורים בתיקי בית המשפט העליון הפיקוח בתיקי בית המשפט העליון תיקים בולטים בטיפול המחלקה בשנת ייצוג במשפטים חוזרים הקשיים המוסדיים המונעים הגשת בקשות למשפט חוזר ותיקון הרשעות שווא בישראל מיזמים נוספים בתחום תיקון הרשעות שווא ייצוג לקוחות עם מוגבלויות שכליות ונפשיות העדר מסגרות המוכוונות לטיפול בעוברי חוק עם לקויות שכליות ונפשיות כבילת עצורים ואסירים בבתי חולים פסיכיאטריים תיקון מס' 8 לחוק טיפול בחולי נפש דגשים והישגים בייצוג לקוחות עם מוגבלויות ייצוג מאושפזים בכפייה בצו בית משפט בפני ועדות פסיכיאטריות פיתוח הממשק שבין המשפט הפלילי לבין המשפט המינהלי קידום טענות מינהליות וחוקתיות במשפט הפלילי

8 הגנה על נאשמים הטוענים למאוימות הליך הוגן בהפעלת מאסר חלף קנס טיפול בתלונות על אלימות שוטרים פעילות הסניגוריה לשמירה על רמת הייצוג ולשיפור איכותו עבודת הפיקוח על תיקי הסניגוריה הציבורית פיתוח פורומים מקצועיים פעילות פורום בקרת איכות הייצוג השתלמויות לצוות הסניגורים החיצוניים והפנימיים הסתייעות הסניגוריה הציבורית במומחים ובייעוץ סוציאלי שדרוג מערך המומחים ייעוץ סוציאלי חיצוני פעילותה המוסדית של הסניגוריה הציבורית מעורבות פעילה בשינויי חקיקה הצעות חוק שנדונו בכנסת הצעות חוק המצויות בשלבי חקיקה מתקדמים הוועדה לסדר דין פלילי וראיות ידידת בית משפט פעילות הסניגוריה הציבורית לשיפור תנאי כליאה תרומת הסניגוריה הציבורית לפיתוח הליכים חלופיים בית משפט לסמים בתל-אביב בתי משפט קהילתיים הסדר סגירת תיק מותנית נוהל הטיה מהליכים פליליים קליניקות במוסדות אקדמיים העובדות בשיתוף פעולה עם הסניגוריה הציבורית קבוצת בוגרי הסניגוריה הציבורית קשרים עם גורמים בינלאומיים היבטים ארגוניים, ניהול ידע ומיחשוב מחסור בכוח אדם בצוות המנהלי דוברות ותקשורת כתב העת "הסניגור" ניהול הידע והמידע המקצועי בסניגוריה הציבורית פורטל יחידתי והפצת ידע פיתוח אתר האינטרנט ודף הפייסבוק של הסניגוריה פיתוח כלים טכנולוגיים פעילות הסניגוריה הציבורית באמצעות עורכי דין חיצוניים עבודה במיקור חוץ דרכי העסקה ותשלום

9 הרכבת רשימת הסניגורים הציבוריים התחלופה ברשימת הסניגורים הציבוריים מינוי סניגורים וחלוקת העבודה ביניהם היקף הפעילות שיעור הפעילות היחסית גידול בהליכי חקירה ומעצר פילוח ההליכים לפי סוג הליך וסוג בית משפט פילוח הליכים לפי עילות מינוי חלוקת היקף העבודה בין המחוזות עלות הפעילות שכר טרחה, הוצאות ועלות להליך חובת תשלום של זכאים לייצוג

10 1. פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו נחקק מתוך תפיסה ערכית לפיה הליך משפטי צודק, תקין והוגן מחייב ייצוג הולם ומקצועי בידי עורך דין. הדברים נכונים במיוחד כשעל כף המאזניים מונחים חירותו, כבודו ושמו הטוב של אדם, שממילא נמצא בעמדת נחיתות מובנית מול מערכות רבות-עוצמה, כדוגמת המשטרה והפרקליטות. לעניין זה, יפים דבריו של כב' השופט חיים כהן אשר נכתבו עוד בשנת 1970: "בעולם משפטי כשלנו, שכל ההליכים מתנהלים בו לפי סדרי דין נוקשים ובשפת המסתורין של החוק והפרוצדורה, זכותו הראשונית והיסודית של כל נאשם היא, או צריכה היא להיות, שיהא מיוצג ע"י מי שיודע רזי התורה ומדבר לשון הסתר" (חיים כהן, "על זכויות הנאשם", הפרקליט כו 49 42, (תש"ל)). ערב כניסתו לתוקף של חוק הסניגוריה הציבורית, נשפטו רוב רובם של העצורים והנאשמים בישראל ללא ייצוג וללא ייעוץ משפטי. סמכויות שלטוניות הכרוכות בפגיעה חמורה בחירותם וכבודם של אנשים, דוגמת סמכות המעצר והסמכות להטיל עונשי מאסר, הופעלו כלפי חשודים ונאשמים לא מיוצגים. מחזה נפוץ ושכיח היה לראות חשודים ונאשמים העומדים בפני בית המשפט כשהם לא בקיאים בחוקים השונים, מתקשים להבין את השפה המשפטית ולא מצליחים לבטא את עצמם באופן ראוי לפני השופט. נתונים ממקורות שונים העידו עד כמה שכיחה הייתה הבעיה של העדר ייצוג בהליכים פליליים ערב הקמת הסניגוריה הציבורית: כ- 60% מהנאשמים בבתי משפט השלום לא היו מיוצגים במשפטם; כך גם כ- 85% מהקטינים שעניינם נדון בבתי המשפט לנוער; וכ- 80% מהעצורים לצורך חקירה בדיונים בבקשות להארכת מעצריהם. בהקשר זה, הטרידה במיוחד התופעה של חוסר שוויון בולט בין המרכז לפריפריה, כאשר שיעורי הייצוג בבתי המשפט במחוזות הצפון והדרום היו נמוכים בהרבה מאלה שבבתי המשפט במרכז הארץ. תמונת מצב עגומה זו השתנתה במידה ניכרת בעקבות הקמתה של הסניגוריה הציבורית והתפתחותה, ואף התהפכה עם אימוץ והרחבת ההסדרים שנקבעו בחוק ובתקנות באשר להיקפה של זכות הייצוג. מנתונים שנאספו על ידי הנהלת בתי המשפט, עולה כי שיעור הבלתי-מיוצגים של נאשמים בבית משפט השלום עומד על כ- 15% 1 בלבד. כמו כן, בניגוד לעבר, רוב רובם של הקטינים שעניינם נדון בבית המשפט לנוער ושל העצורים לצורך חקירה מיוצגים כיום בידי עורך דין. לאורך השנים, הפכה הסניגוריה הציבורית ל"שחקן" מרכזי ביותר בהליך הפלילי ולגוף המייצג את מרבית החשודים והנאשמים בפלילים במדינת ישראל. ואכן, על פי ההערכה, ועל בסיס נתונים שהועברו מהנהלת בתי המשפט, הסניגוריה הציבורית מייצגת כ- 57% מהנאשמים בבתי משפט השלום וכ- 41% מהנאשמים בבתי המשפט המחוזיים. הנתונים מלמדים כי פעילות הסניגוריה הציבורית צמצמה באופן ניכר את שיעורי הבלתי-מיוצגים. שיעורי הייצוג הפרטי נותרו דומים, ועדיין נותר חלק לא מבוטל של בלתי-מיוצגים. כלומר, הסניגוריה הציבורית מייצגת בעיקר חשודים ונאשמים שלא היו מיוצגים טרם הקמתה ושלא היו נעזרים בעורכי דין מהשוק הפרטי קודם לכן. בפרק זה ייסקרו מספר היבטים של ייצוג לקוחות הסניגוריה הציבורית. כמו כן, נסקור התפתחויות מרכזיות שחלו בנושא זה בשנת הנתונים נאספו על ידי מחלקת המידע והמחקר של הנהלת בתי המשפט, בשיתוף עם פרופ' אורן גזל-אייל מאוניברסיטת חיפה, ומבוססים על בדיקה מדגמית שנערכה בין מאי 2010 למאי

11 ב( 1.1 ייצוג נאשמים על ידי הסניגוריה הציבורית הזכות לייצוג בפלילים קבועה בעיקרה בסעיף 15 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב ובסעיף 18 לחוק הסניגוריה הציבורית..(6.4 בהקשר זה אירעה התפתחות חשובה בשנת 2007, עת נכנסו לתוקפם שני תיקוני חקיקה משמעותיים אשר קבעו חובות ייצוג של נאשמים בדיונים מקדמיים (תיקון מס' 48 לחוק סדר הדין הפלילי) ושל נאשמים שהתביעה מבקשת לגזור עליהם מאסר בפועל (תיקון מס' 49 לחוק סדר הדין הפלילי). תיקונים מס' 48 ו- 49 הביאו הן לעלייה בשיעורי הייצוג הכלליים והן בצמצום הפער בין המרכז לפריפריה. כיום, מרבית הנאשמים מיוצגים על בסיס זכאותם לפי תיקוני חקיקה אלה (לנתונים בדבר פילוח ההליכים לפי עילות מינוי, ר' פרק תיקון מס' 48 לחוק סדר הדין הפלילי, אשר הסדיר בחקיקה את הפרקטיקה הנוהגת של ימי הקראות, התנה את קיום הפרוצדורה המיוחדת של הדיון המקדמי בהיות הנאשם מיוצג על ידי סניגור. הנתונים מהשנים האחרונות מלמדים כי במרבית המחוזות חלה עלייה במספר ימי ההקראות ובמספר התיקים שטופלו על ידי הסניגוריה הציבורית במסגרת זו. בצד היעילות שמביאים איתם ימי ההקראות, התרשמות הסניגוריה הציבורית היא שפעמים רבות מושגות בהליכים אלה תוצאות נוחות לנאשמים. יחד עם זאת, ברור כי בהליך ייחודי זה קיימים גם סיכונים מיוחדים, וכי קיים צורך לערוך בו שינויים והתאמות (להרחבה, ר' פרק בנושא "ייצוג נאשמים בדיונים מקדמיים"). תיקון מס' 49 לחוק סדר הדין הפלילי, האוסר על בית המשפט לגזור עונש מאסר על נאשם שאינו מיוצג, היווה מהפכה של ממש בהכרת המחוקק בחשיבותה של הזכות לייצוג, כמו גם בהגשמתה הלכה למעשה, והביא עמו שינוי ערכי ממשי. תיקון החקיקה הפסיק עוול מתמשך של שליחת נאשמים לא מיוצגים לרצות עונשי מאסר, אף שמשפטם התנהל מבלי שהייתה להם בקיאות במשפט הפלילי ובהעדר יכולת להציג כראוי את טענותיהם. יודגש, כי חלק גדול של המיוצגים מכוח תיקון מס' 49 היו מיוצגים עוד קודם לתיקון החקיקה מכוח עילות אחרות, בעיקר מכוח היותם מחוסרי אמצעים או מכוח הוראת מינוי של בית המשפט על פי סעיף 18 ( לחוק הסניגוריה הציבורית. תיקון החקיקה הרחיב במידה נוספת את מעגל הזכאים לייצוג ותרם רבות להעלאת מידת השוויון במתן הזכאות לייצוג, בכך שהזכות לייצוג אינה תלויה עוד בשיקול דעתו של השופט הספציפי שיושב בדין. ואכן, במקביל לעלייה במספר המיוצגים מכוח עילה זו, ניכר פיחות משמעותי במספר המיוצגים מכוח מינוי בית המשפט ייצוג נאשמים בדיונים מקדמיים (ימי הקראות) ימי מוקד, אשר נודעים גם כ"ימי הקראות מרוכזים", הם פרקטיקה אשר פותחה ושוכללה על ידי נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט השלום. ימי המוקד החלו במחוז מרכז בסוף שנות התשעים. העקרון המרכזי שהנחה את השיטה היה ריכוז מספר גדול של תיקים פליליים, פשוטים יחסית, בידיו של שופט-מוקד. במהלך יום הקראות פועל השופט, במידת האפשר ובאותם תיקים שמתאימים לכך, להבאת הצדדים לסיום ההליך בדרך מוסכמת, לרבות בדרך של הסדר טיעון או בדרך של חזרה מאישום. במסגרת הדיון המקדמי, שופטי המוקד רשאים לעיין בחומר החקירה, לברר עם הצדדים את עמדתם בתיק ולבחון אפשרות להסכמות. מנגנון זה עשוי לסייע בייעול ההליכים המשפטיים בתיקים מתאימים. יש במנגנון זה גם משום יתרון לתביעה, אשר 10

12 באמצעות ימי המוקד מצליחה להביא לצמצום פערים ועיכובים בהגשת כתבי אישום, ומנגד הוא מאפשר לסניגוריה לייצג נאשמים בתיקים פשוטים יחסית בעלות נמוכה ולהביא לתוצאות נוחות יחסית לנאשמים. במקרה שבו נכשל הניסיון לסיים את התיק בהסכמה, והצדדים מבקשים לברר את האשמה באמצעות ניהול הוכחות מועבר התיק לטיפולו של שופט אחר. במקרים אלה נותר ההליך שהתקיים במסגרת יום ההקראות חסוי על מנת למנוע חשיפת השופט לראיות בלתי קבילות ולהבטיח שההתערבות השיפוטית במהלך דיון המוקד לא תתפרש כהבעת דעה של השופט על התיק. תנאים אלה מאפשרים לצדדים לערב את שופט המוקד באופן ממשי יותר בהליך. עם השנים, המנגנון של ימי המוקד הלך והתרחב, ובשנת 2006 הוא קיבל עיגון נורמטיבי בתיקון 48 לחוק סדר הדין הפלילי, שבמסגרתו נוסף סעיף 143 א לחוק שעניינו "דיון מקדמי". על מנת "שניהול ההליך במסגרת דיון מקדמי כאמור לא יגרום לנאשם להודות באישומים נגדו בטרם הבין את מלוא משמעותו של ההליך המקדמי 2 ואת תוצאותיו", נקבע בסעיף 143 א(ב)( 2 ) לחוק כי לא יתנהל דיון מקדמי אלא אם הנאשם מיוצג בידי סניגור. זכותם של נאשמים שהוזמנו לדיון מקדמי לייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית עוגנה בסעיף 18 א( )(16) לחוק הסניגוריה הציבורית. כדי לאפשר לקיים ימי מוקד באופן יעיל, מציבה הסניגוריה הציבורית תורנים אשר תפקידם לייצג נאשמים, שאינם מיוצגים באופן פרטי ואין בכוונתם להיות מיוצגים באופן פרטי גם בהמשך, כבר בשלב הקראת כתב האישום. תורני הסניגוריה מתוודעים לחומר הראיות, משוחחים עם הנאשמים, ובכפוף לרצונם להיות מיוצגים מנהלים, בתיקים המתאימים, משא ומתן עם נציגי התביעה. ככל שמדובר בתיקים מורכבים או במקרים בהם נדרש לאסוף חומר נוסף או לברר עובדות נוספות, מונחים התורנים לדחות את המשך הדיון בתיק למועד אחר. הסניגוריה הציבורית מקפידה לשלוח לימי מוקד סניגורים מיומנים ובעלי ניסיון רב. על מנת לוודא כי כל אחד מהנאשמים שעניינם נדון בימי מוקד מקבל את הייצוג הראוי, דואגת הסניגוריה הציבורית כי במידת הצורך ובהתאם למספר הנאשמים אשר זומנו לאותו יום מוקד ימונו מספר סניגורים תורנים מטעמה בימי המוקד. ועוד. עם השנים הלכה הפרקטיקה של ימי מוקד והתרחבה למחוזות השונים ולרוב בתי משפט השלום. נכון להיום, מחוז הצפון הוא המחוז היחיד בו אין ימי מוקד. מספר ימי המוקד המתקיימים בבתי המשפט הולך ועולה, וכך גם מספר התיקים שמטופלים בדרך זו ומידת מורכבותם. בשנת 2009 הוקמה הוועדה לבחינת תהליכי ניהול ההליך השיפוטי הפלילי במחוז מרכז (שיטת המוקד הפלילי), בראשותה של סגנית נשיאת בית משפט השלום ברמלה, השופטת נירה דסקין, אשר מונתה על ידי נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, השופטת דפנה בלטמן-קדראי. הסניגוריה הציבורית הביעה עמדתה בכתב ועל-פה בפני הוועדה באשר לתנאים ההכרחיים על מנת שתישמר הגינות ההליך ותישמרנה זכויות הנאשמים בימי המוקד. בדוח הוועדה, אשר הוגש בשנת 2011 (להלן: "דוח דסקין"), נכללו המלצות שונות, ובהן: קביעת מכסת תיקים מירבית, מדרוג התיקים ופיזור שעות ההזמנה על פני יום הדיונים, בינוי ויצירת מקומות מפגש בין הצדדים המתדיינים ובין הסניגורים לנאשמים בשנת 2014 ייצגה הסניגוריה הציבורית במסגרת ימי מוקד בבתי המשפט במחוז דרום (באר-שבע, אשדוד, אשקלון, קריית גת ואילת), במחוז מרכז (רמלה, ראשון לציון, תל-אביב, במחוז ירושלים ובמחוז חיפה. כפר סבא, פתח תקווה, נתניה ורחובות), במחוז 2 הציטוט הנ"ל לקוח מדברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית (הצעות חוק הממשלה התשס"ה, מס' 158, בעמ' 549). 11

13 להלן יובאו נתונים כלליים על הליכים בימי הקראות, ובכלל זה העלות הממוצעת להליך. בהקשר זה יצוין, כי התשלום לסניגור עבור יום הקראות, שעמד בשנת 2014 על 3,200 (לא כולל מע"מ), כולל את הטיפול גם בכל הישיבות הנדחות (זאת למעט תיקים שהועברו לדיוני הוכחות). תרשים א. מספר תיקים ועלות ממוצעת לתיק בימי הקראות, במבט רב שנתי שנה מספר ימי מספר מספר תיקים מספר תיקים מספר מספר עלות הקראות תורנויות שנקלטו בימי ששולמו תיקים תיקים ממוצעת הקראות הקראות במסגרת ימי ממוצע ממוצע לתיק הקראות שנקלטו על ידי תורן לתורן ששולמו כהקראות (לא כולל מע"מ) ,778 7,407 1, ,054 7,142 1, ,033 7,182 1, ,633 7,777 1, ,091 6,251 1, כאמור, בעבר נותבו לימי המוקד תיקים פשוטים יחסית. בתיקים אלה ניתן היה להגיע ביום הדיון לתוצאות שהיו נוחות לנאשמים, ובכלל זה לאחוז גבוה יחסית של תיקים אשר הסתיימו בחזרת התביעה מכתב האישום או ללא הרשעה בדין. כיום מופנים לימי המוקד תיקים מורכבים יותר, ובחלק מהמחוזות ניכרת מגמה להפנות לימי המוקד את כל התיקים המוגשים על ידי יחידת התביעות של המשטרה שלא מוגשת בעניינם בקשה למעצר עד תום ההליכים, ואף תיקים של נאשמים ששוחררו לחלופות מעצר. בנוגע לתיקים אלה, מתעורר החשש כי המסגרת של ימי המוקד אינה מאפשרת מתן ייצוג הולם, למידת חומר הראיות וייעוץ ראוי ללקוחות. גם צורת התשלום לתורנים בימי מוקד אינה מתאימה לטיפול בתיקים מורכבים. נוכח שינויים במורכבות התיקים המופנים לימי מוקד שונו ההנחיות הניתנות לתורנים, כך שהם מונחים שלא לתת ייעוץ על-אתר בתיקים מורכבים בהם אין להם אפשרות ללמוד את חומר הראיות. במקרים אלה נדרשים התורנים לדחות את הדיון למועד אחר, והטיפול בתיקים מועבר למסלול הרגיל. לדעת הסניגוריה הציבורית, שילובם של תיקים מורכבים במסגרת ימי המוקד יוצר עומס מיותר בימים אלה, העמוסים לעייפה ממילא. התפתחות נוספת עליה ניתן להצביע, אשר יש בה כדי לגרוע מיעילותם של ימי המוקד ומיתרונותיהם, היא שבחלק מבתי המשפט התביעה אינה מקפידה להציב נציגים בכירים דיים, המוסמכים להפעיל שיקול דעת משמעותי לגבי המשך ניהול ההליך. מצב דברים זה פוגע באחד העקרונות הבסיסיים של שיטת המוקד. כך אף נאמר בדוח דסקין: "בתיקים של התביעה המשטרתית מתייצבים תובעים בדרגה בכירה, על פי רוב ראש שלוחת תביעות או סגנו, אשר מוסמכים לקבל החלטות במקום, ואינם נדרשים לאישור מגורם נוסף לשם סיום התיק. בהתייצבותם של תובעים מוסמכים ובכירים ושל סניגורים מנוסים ליום המוקד נוצרים התנאים אשר 12

14 3 מאפשרים במקרים רבים הגעה להסדר טיעון או חזרה מכתב אישום באותו יום". בהעדר נציג בכיר של התביעה, אין יכולת לממש את תכלית ההליך ונפגעת יכולתו של השופט להביא את הצדדים לכלל הסכמה. בנוסף, נדרשות דחיות מיותרות לצורך מפגש עם גורם בכיר מספיק בתביעה. הצלחתם של ימי המוקד תלויה במעורבותו של בית המשפט ובתרומתו להשגת הסכמות בין הצדדים. מתצפיותיה של הסניגוריה הציבורית, עולה כי בעוד שבחלק מבתי המשפט ההליך מקודם בהצלחה על ידי שופטי המוקד, אשר מעמיקים בהיכרותם עם חומר החקירה, מחווים את דעתם באופן מנומק ומנסים להביא את הצדדים לתוצאה מקובלת, הרי שבחלק מבתי המשפט ההליך אינו מקודם באופן אפקטיבי. בהקשר זה ניתן להצביע על מגמות סותרות: מחד, בחלק מבתי המשפט שופטי המוקד אינם מגלים מעורבות בהליך, ולעיתים אף אינם נעתרים לבקשות מצד הסניגוריה לעיין בחומר החקירה ולבחון טענות עובדתיות ומשפטיות; מאידך, ישנם שופטי מוקד אשר מפעילים לחץ רב על נאשמים לסיים את ההליך במסגרת ימי המוקד ולחזור בהם מרצונם לניהול הוכחות, תוך שהם חוזרים וקובעים ישיבות בפניהם בהן מופעלים לחצים על נאשמים וסניגורים לסיים את עניינם בדיון המוקד. לצד ביקורות אלו, ניתן להצביע גם על בעיות "כרוניות" בשיטת ימי המוקד המוצאות את ביטוין בחלק מבתי המשפט ועליהן התריעה הסניגוריה כבר פעמים רבות. בחלק מבית המשפט אין מקומות ראויים לקיום מפגש בין הסניגור והנאשם, וכן בין הסניגור לבין התובע. חסרונם של תנאים פיזיים הולמים לקיומה של ההידברות פוגע בפרטיותם של הנאשמים ומעורר חשש כבד לזילות ההליך. לעיתים בתי המשפט מקצים לסניגוריה חדר נפרד לקיים בו את ההידברות, אולם החדר מרוחק מדי מאולם בית המשפט שבו נערכים הדיונים, ולכן הסניגור התורן אינו יכול לעשות בו שימוש. הסניגוריה הציבורית עמדה בעבר על חשיבותם של מקומות לקיום מפגש בתנאים הולמים בין הסניגור לבין לקוחו. הדברים מצאו את ביטוים החריף אף בפסיקת בית המשפט העליון ברע"פ 2292/08 אמסלם נ' מדינת ישראל (ניתן ביום ). בבדיקה שנערכה בחודשים האחרונים נמצא כי ברוב בתי המשפט קיים חדר או חלל המוקצה למפגש בין נציג התביעה לסניגורים (בבתי המשפט במחוז חיפה אין חדר כזה). לעומת זאת, חדר מפגש קבוע, המבטיח תנאים הולמים לשיחות בין סניגורים ללקוחות, קיים רק בבתי המשפט במחוז דרום. כאמור, הסניגוריה הציבורית התריעה על כך גם בעבר, ועומדת על כך שיימצא פתרון דחוף. בעיה "כרונית" נוספת שמתעוררת בחלק מבתי המשפט היא עומס רב של מתדיינים באולמות המוקד בשעות הבוקר. על אף הנחיה של הנהלת בתי המשפט משנת 2009 שלא לזמן יותר מ- 70 דיונים ליום מוקד, אנו חוזרים ונתקלים במקרים בהם בתי משפט מזמנים מספר גדול יותר של נאשמים. יתרה מכך, הבסיס להנחיה הייתה הנחה שכ- 30% מהמוזמנים לא מתייצבים, כך שבסופו של יום לא יתנהלו יותר מ- 50 דיונים בכל יום מוקד. בחלק מבתי המשפט שונתה שיטת הזימון והוא מתבצע באופן סמכותי על ידי מתאם מטעם המשטרה, כך ששיעור ההתייצבות גדל מאוד. עובדה זו מחייבת צמצום במספר המוזמנים ליום המוקד. יתרה מכך, כאמור בדוח דסקין, נדרש להתאים את מספר המוזמנים גם לסוג הדיון ולמידת מורכבות התיק, ובמיוחד ככל שמדובר בדיוני המשך. כך לדוגמה, דוח הוועדה המליץ שלא להזמין יותר מ- 30 מוזמנים לימי המשך בהם מוגשים תסקירי שירות המבחן ונשמעים טיעונים לעונש. הרחבת ימי המוקד לתיקים מורכבים מחייבת פני ת רבה יותר של בית המשפט בבואו לשמש כגורם מגשר אפקטיבי, ועל כן מחייבת לקבוע מספר קטן יותר של תיקים. 3 עמ' 7 לדוח דסקין, בסעיף

15 בנוסף לכך, לא כל בתי המשפט מקפידים לזמן נאשמים באופן מדורג לאורך כל שעות היום. זימון נאשמים רבים לאותה שעת דיון גורמת לעומס רב באולם ובמסדרונות, ללחץ על תורני הסניגוריה, להמתנה ארוכה של נאשמים ושל עורכי דין ולכעס רב ולוויכוחים, לעיתים קולניים, לגבי סדר שמיעת התיקים. בעיות אלו מחריפות כאשר נקבעים במהלך יום ההקראות גם תיקים אחרים כגון תיקי מעצר, בקשות שונות, דיונים בעניינם של עצורים או דיונים מהותיים אחרים. בכך כדי לפגוע בתדמית מערכת המשפט בעיני הנאשמים ובאי המשפט האחרים. לצד הקושי לפעול במקצועיות ובשיקול דעת באווירה כזו, יש אופיים של התיקים המופנים כיום לימי המוקד, עומס התיקים הנקבע בחלק מבתי המשפט ללא דירוג בשעות הדיון וקביעת דיונים חוזרים במסגרת המוקד, מעלים במצטבר חשש שמא חלק מהנאשמים מעדיפים לוותר על טענות משפטיות או עובדתיות מוצדקות ולהודות בהסדר טיעון. נוכח כל האמור לעיל, הוחלט במהלך שנת 2014 לקיים בחינה מחודשת של עמדת הסניגוריה הציבורית לגבי ימי המוקד. לצורך גיבוש עמדה זו, נאספו נתונים לגבי ימי המוקד ונערכו במהלך שנת 2014 תצפיות על ידי נציגים של הצוות הבכיר ברוב בתי משפט השלום בארץ. בתצפיות אלו התרשם הצוות הבכיר של הסניגוריה, בין היתר, מהאווירה בימי המוקד, ממידת העומס באולם ומחוצה לו, מהתנאים הפיזיים בהם מתקיימות ההתייעצויות בין עורכי הדין והלקוחות ובין עורכי הדין ונציגי התביעה, ממעורבות בית המשפט בקירוב הצדדים לכדי הסכמה ועוד. ממכלול הנתונים המצטברים, עולה כי ישנם בתי משפט בהם, גם כיום, מתנהלים ימי המוקד בצורה יעילה ומועילה, הצדדים מצליחים להגיע להסכמות מושכלות ונחסך זמן רב בהמשך ההתדיינות בתיקים. לצד זאת, כפי שתיארנו כאן, ישנם בתי משפט בהם יישום השיטה אינו מביא לתוצאות הרצויות מבחינת יעילות ההליך, ואף עולה החשש באשר למידת הגינותו. נוכח ממצאי הבדיקה, קיימו נציגי הצוות הבכיר במחוזות הסניגוריה פגישות עם נשיאי בתי המשפט או סגניהם האחראים על ימי המוקד, והביאו לידיעתם את הסתייגויות הסניגוריה הציבורית ואת הערותיה באשר לדרך עריכת ימי המוקד. לאחרונה נשלח להנהלת בתי המשפט מכתב המפרט את הסתייגויות הסניגוריה הציבורית מהפגמים באופן ניהול ימי המוקד. במכתב מפורטים השינויים הנדרשים, לדעת הסניגוריה הציבורית, על מנת שתוכל להמשיך חלק בהליך זה ייצוג ב"תיקי עוני" סמכויות המשפט הפלילי מופעלות לא אחת על אוכלוסיות חלשות על רקע מצוקה כלכלית קשה. הטיית המשפט הפלילי כלפי אוכלוסיות ייחודיות אלו באה לידי ביטוי בייצוג יתר של אוכלוסיות עניות ושל קבוצות מיעוט בבתי הכלא. ההטיה מקבלת גם ביטוי בטענות שונות בדבר אכיפה בררנית הנובעת מחשדנות, לעיתים הדדית, בין גורמי האכיפה לאוכלוסיות אלו. חשודים ונאשמים חסרי הון חברתי וכלכלי נוטים להיפגע יותר מהפעלת סמכויות המשפט הפלילי כלפיהם: הם אינם מודעים לזכויותיהם החוקיות ופעמים רבות מתקשים לעמוד על מימושן ויישומן. בהעדר רשת חברתית יציבה עלול מעצרו של אדם או מאסרו, ולעיתים אף עצם קיומו של רישום פלילי, להקשות על השתלבות במסגרת תעסוקה ועל השתלבות במסגרות חיים נורמטיביות אחרות. בכך עלול המשפט לשמש כגורם המנציח את המצוקה, הניתוק והעוינות של קבוצות מודרות. הדאגה לאוכלוסיות מוחלשות במסגרת ההליך הפלילי ושמירה קפדנית על זכויותיהן המשפטיות, הן מהמטרות החשובות ביותר של הסניגוריה הציבורית. מהניסיון המצטבר של הסניגוריה, עולה כי אחד הביטויים הקשים של תמונת הפערים החברתיים במדינת ישראל הוא הצטברותם של כתבי אישום נגד עוברי חוק הנמצאים בשוליים הכלכליים. בשנים האחרונות מפנה הסניגוריה הציבורית תשומת לב מיוחדת לכתבי אישום מסוג זה, אותם אנו מכנים "תיקי עוני". המאפיין המרכזי של תיקי העוני הוא שהעבירה הפלילית לכאורה מתבצעת על רקע נסיבות של מצוקה כלכלית קשה ומציאות חיים הישרדותית בשל מחסור באמצעי 14

16 קיום בסיסיים. לעיתים ברקע לדברים קיימת גם הפרה של המדינה את חובותיה הבסיסיות כלפי האזרח, ובכלל זה החובה החוקתית להבטיח קיום מינימאלי של אזרחיה בכבוד. במסגרת זו נתקלת הסניגוריה הציבורית בכתבי אישום המוגשים, למשל, בגין פלישה שלא כדין לדירות ציבוריות, חיבור פיראטי לרשת המים והחשמל, גניבת מזון ומוצרי קיום בסיסיים וקיבוץ נדבות. בשל מאפיינים ייחודיים אלה, ונוכח העובדה שהרשעה בעבירה פלילית לא רק שאינה מביאה עמה כל פתרון למצוקות שגרמו מלכתחילה לביצוע העבירה, אלא שהיא אף מחריפה מצוקות אלו, ניתנת בשנתיים האחרונות תשומת לב מיוחדת בסניגוריה הציבורית לייצוג בעבירות עוני ולהכשרת עורכי הדין המייצגים. התפיסה המשפטית שמבקשת הסניגוריה לקדם היא שבמקרים רבים הפעלת סמכויות המשפט הפלילי ביחס לעבירות המתבצעות בנסיבות של סיטואציית חיים הישרדותית אינה מקדמת כראוי את מטרות המשפט הפלילי ואינה מהווה תגובה חברתית מידתית והולמת. כך הדברים ביתר שאת בסיטואציות בהן האשמה במצבו של עובר החוק מוטלת גם על כתפי הרשויות. לתפיסת הסניגוריה, במקרים רבים מידת האשם והאחריות המוסרית של אדם שמבצע עבירות בשל מחסור כלכלי ממשי אינם מצדיקים נקיטת הליכים פליליים. גם תכלית המשפט כגורם המייצר הרתעה אישית או כללית אינה יכולה להתממש לעיתים קרובות בעבירות מסוג זה. בלא דאגה לביטחון תזונתי או לקורת גג, לא תפחת המוטיבציה לעבור על החוק. יתרה מכך, כאמור, לא אחת מתברר במהלך הטיפול בתיק הפלילי כי המצוקה אליה נקלעו הלקוחות קשורה לפגמים ולחסרים בפעולות רשויות ממשלתיות כרווחה, בריאות הנפש או דיור ציבורי. הסניגוריה סבורה כי הגינות בסיסית מחייבת שהמדינה תתקן את מחדליה לפני שהיא מעמידה לדין את אלה שניסו לשרוד בעקבות פגיעה בזכויות סוציאליות שלהם. לא אחת תורמים עורכי הדין מטעם הסניגוריה הציבורית, אגב הטיפול בהליך הפלילי, למיצוי זכויותיהם על פי דין של הלקוחות ובכך למציאת פתרון, ולו חלקי, למצוקה שעמדה ביסוד ביצוע העבירה. להערכת הסניגוריה הציבורית, במקרים מסוג זה ראוי שהמשטרה ורשויות התביעה יפעלו בעצמן להפניית הטיפול באדם לרשויות הרווחה, במטרה למצוא פתרון הולם למצוקה. וזאת, במקום לנקוט בצעדים פליליים המערימים קשיים נוספים ומקטינים את סיכוייו לצאת ממעגל העוני והמצוקה. במקרים בהם הוגשו כתבי אישום מונחים סניגורים להעלות טענות מסוג זה במטרה להביא לחזרה של התביעה מהאישומים או לזיכוי הנאשמים בשל העדר אשם פלילי, קיומה של הגנה משפטית או נוכח טענות מינהליות וחוקתיות נגד הגשת האישום בשל פגמים בהתנהלות רשויות המדינה. לעיתים קרובות משתכנעות רשויות התביעה, בעקבות טיעוני הסניגוריה הציבורית, כי לא זו הדרך הנכונה לטיפול בבעיה. לא אחת ניכר כי הקושי הערכי והמשפטי שבהגשת כתבי אישום בגין מעשים הנעשים מתוך צורך הישרדותי לקיום בכבוד לא נעלם גם מעיני השופטים. להלן מספר דוגמאות בולטות: במ"י (שלום ירושלים) מדינת ישראל נ' ליפשיץ (ייצוג על ידי עו"ד אלי פוקסברומר) ביקשה המשטרה מבית המשפט, במסגרת הליך מעצר, להורות על הרחקה של אדם בן 80 מרחבת הכותל המערבי לאור מנהגו לפשוט יד במקום. בית המשפט קיבל את טענות הסניגור כי אין זה ברור אם מעשיו של הלקוח מקימים עבירה פלילית, ובכל מקרה אין בהם מסוכנות שהיא תנאי חובה למעצרו של אדם או להטלת תנאים לשחרור בערובה. בית המשפט הורה על שחרור המשיב ללא כל תנאי ומבלי לאסור עליו לחזור ולקבץ צדקה ברחבת הכותל. במ"י (שלום תל-אביב) שלם מדינת ישראל נ' שרעבי (ייצוג על ידי עו"ד לירן בקרמן) נעצר אדם ללילה בגין ניסיון לגניבת תחליף חלב לתינוקות והובא לבית המשפט בבקשה שישחרר אותו בתנאים מגבילים. גם בעניין זה התייחס בית המשפט בביקורתיות רבה לעצם המעצר והבקשה וקבע כי "לא יאומן, כיצד מרשה לעצמה המשטרה לבזבז משאבי ציבור יקרים של ביהמ"ש ושל שב"ס, תוך רמיסה

17 ברגל גסה של זכויות האזרח של החשוד, בהבאתו לביהמ"ש כדי לשחררו בערבויות בגין ניסיון גניבת קופסת סימילאק מחנות". ובמקרה נוסף, במ"י (שלום פתח תקווה) מדינת ישראל נ' פלוני (ייצוג על ידי עו"ד יזהר קונפורטי), הורה בית המשפט על שחרור בתנאים של קטין החשוד בגניבה מקופות צדקה, לאחר שהתרשם כי הרקע למעשים הוא מצבו הכלכלי הקשה. בת"פ (שלום עכו) מדינת ישראל נ' ממן (ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי) הואשמה אם חד-הורית לשישה ילדים בשני אישומים של גניבה, בשל התחברות פיראטית לחשמל לאחר שחברת החשמל ניתקה אותה נוכח חוב מצטבר. הסניגור אסף ראיות על מצבה הכלכלי הקשה של הלקוחה ואף סייע לה לפנות לאגף לסיוע משפטי שסייע לה להגיע להסדר עם חברת החשמל המותאם ליכולותיה הכלכלית ולחברה מחדש למצרך כה חיוני ובסיסי. במקביל פנה הסניגור ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להפסקת ההליכים המשפטיים בטענה כי ניתוקה של הלקוחה מחשמל (ללא יידועה לגבי אפשרות להגיע להסדר כספי מתאים) הביא לפגיעה בלתי מידתית בליבת הזכות לכבוד האדם, וכי היה על רשויות המדינה לפעול לסייע ללקוחה ולא לנקוט בהליכים פליליים נגדה. בעקבות פנייה זו, החליט היועץ המשפטי לממשלה על עיכוב ההליכים. בת"פ (שלום באר-שבע) מדינת ישראל נ' בוכרע (ייצוג על ידי עו"ד טלי קסלסי ועו"ד אלי אונגר) הואשמו בני זוג בעבירות של הסגת גבול והיזק לרכוש בעקבות פלישה לדירת עמידר של הדיור הציבורי. כאשר מונתה הסניגוריה הציבורית התחוור כי בני הזוג התגוררו עם שלושת ילדיהם (אחד מהם בעל מוגבלות) בדירת דיור ציבורי בת שני חדרים, וכי אף שהיו זכאים לכך על פי נהלי משרד הבינוי והשיכון, פניותיהם לאפשר להם לעבור לדירה מרווחת יותר לא נענו. בצר להם, ולאחר הולדת ילד רביעי, שברו בני הזוג קיר לבנים שחצץ בין דירתם לבין דירה סמוכה שעמדה ריקה, והשתכנו בה. הסניגוריה טענה כי הפלישה לדירה נבעה ממצוקה קשה ביותר, וכי הגשת כתב אישום בנסיבות אלו מנוגדת לחובה המוטלת על המדינה להבטיח תנאי מחייה לקיום מינימאלי בכבוד. כן נטען כי הגשת כתב האישום בנסיבות אלו הייתה לא מידתית, וזאת במיוחד נוכח העובדה שהמשפחה ממילא הייתה זכאית לדירה גדולה יותר. נוכח החשיבות העקרונית של ההליך, ביקשה האגודה לזכויות האזרח להצטרף להליך במעמד "ידיד בית משפט". בבקשה הציגה האגודה נתונים מטרידים על הדיור הציבורי בישראל, וטענה כי יש לראות את פעולתם של בני הזוג בהקשר רחב של מצוקת הזכאים לדיור ושל המחסור הקיים בדירות לדיור ציבורי. בעקבות הטענות חזרה בה התביעה מכתב האישום כנגד האישה, ובן זוגה הודה באישום פח ת שהסתיים באי-הרשעה. בנוסף, מעורבות עורכי הדין מהסניגוריה הציבורית סייעה לבני הזוג לממש את זכאותם לפי דין לקבל דירה המותאמת לצורכיהם. בת"פ (שלום באר-שבע) מדינת ישראל נ' לוי (ייצוג על ידי עו"ד טלי קסלסי ועו"ד רות לוין- רפפורט) נטען כי יש לבטל כתב אישום בגין עבירות מטרד וגרימת הפרעה לתנועה שהוגש כנגד אדם בשל קיבוץ נדבות. כתב האישום הוגש במסגרת נוהל שהכינה משטרת באר-שבע במטרה למגר את תופעת הקבצנים ופושטי היד בצמתים ברחבי העיר. הסניגוריה טענה כי הנוהל מהווה מדיניות לא חוקית של אכיפה בררנית, אשר יוצרת עבירה פלילית יש מאין ופוגעת קשות בזכויותיו של אדם המצוי בשולי החברה. עוד נטען כי הנקיטה בהליך פלילי אינה מידתית מאחר שלא נבחנו אמצעים שלטוניים ראויים ומתונים יותר להשגת התכלית המבוקשת. גם במקרה זה ביקשה האגודה לזכויות האזרח להצטרף להליך כידיד בית המשפט. בבקשתה התייחסה האגודה לתופעה המתרחבת של חסרי בית ועניים המקבצים נדבות למחייתם, על רקע הקושי בהבטחת רשתות סוציאליות. בעקבות הדיון העקרוני ולאור נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, הוסכם בין הצדדים כי עניינו יועבר לבית המשפט הקהילתי שנפתח השנה

18 בבאר-שבע, במטרה למצוא לנאשם מסגרת שיקומית מתאימה. התביעה התחייבה כי עם תחילת שילובו של הנאשם במסגרת שיקומית, היא תחזור בה מכתב האישום. ממקבץ המקרים שהוצג כאן וממקרים נוספים שהיו בטיפולה של הסניגוריה הציבורית, עולה תמונה של עבירות המתבצעות על רקע של מצוקה כלכלית וחברתית קשה. לדעת הסניגוריה הציבורית, מצוקה זו חייבת להוות שיקול מרכזי בשאלה אם להעמיד אדם לדין או לפעול באמצעים חלופיים, כגון הפניית הטיפול בצרכים הבסיסיים של האדם לשירותים חברתיים מתאימים. הסניגוריה סבורה כי קיימת חובה לרשויות התביעה לקבוע מדיניות ברורה בדבר הצורך לבחון בכל מקרה את נסיבות ביצוע העבירה ולשקול האם השימוש במשפט הפלילי הוא סביר ומידתי או שמא קיים אמצעי אחר, אשר יש בו להגשים את התכליות החברתיות של המשפט הפלילי תוך פגיעה פח תה בזכויות חוקתיות. ראוי שהמאמצים למתן פתרונות שיקומיים וההתייחסות למצוקות הקשות עמם מתמודדים הנאשמים ייעשו בשלב מוקדם של ההליך. מדיניות כזו תמנע את הפגיעה בכבוד האדם וביכולות החברתיות והכלכליות אשר נוצרת מעצם ההחלטה לנקוט בהליך פלילי, תקדם את האינטרס הציבורי במניעת עבריינות ותחסוך במשאבי ציבור זיכויים בולטים בשנה החולפת במסגרת עבודתם השוטפת, עורכי הדין המייצגים מטעם הסניגוריה הציבורית נוחלים הצלחות משפטיות רבות, ומסוגים שונים (כך למשל, חזרת המאשימה מכתב האישום, קבלת טענה מקדמית וביטול כתב האישום, תיקון משמעותי של סעיפי האישום, עיכוב הליכים, אי-הרשעה, גזר דין מקל ועוד). ואולם, נדמה כי אחד הביטויים המרשימים לעבודת הסניגור הוא זיכויו של הנאשם לאחר ניהול הוכחות. תוצאת הזיכוי היא חריגה יחסית בנוף המשפט הפלילי, וככלל יש בה כדי להעיד על עבודה משפטית מאומצת ועל מיצוי טענות ההגנה בניהול ההוכחות. אין ספק כי שחרורו של הנאשם מנטל האשמה ואשרור חזקת החפות שלו הם מפסגות ההצלחה המקצועית של הסניגור. במהלך השנה זוכו בערכאות הדיוניות מאות נאשמים שיוצגו על ידי הסניגוריה הציבורית. לסקור בקצרה עשרה זיכויים מעניינים שהתקבלו בשנה חולפת: מצאנו לנכון ת"פ (מחוזי לנוער באר-שבע) מדינת ישראל נ' פלוני (ייצוג על ידי עו"ד נעמה טייב): בית המשפט המחוזי לנוער זיכה קטין מעבירת שוד מזוין בחבורה, תוך פסילת "תרגיל חקירתי" שהופעל כלפי שותפיו של הנאשם. במסגרת התרגיל הפסול הפלילו השותפים בהודאתם את הקטין, וזאת לאחר ששני שוטרים התחזו לעבריינים שותפים של בעל העסק הנשדד והפעילו עליהם מסכת של לחצים והפחדות. מדובר בהחלטה תקדימית בעניין פסילת הודעת עד שנגבתה תוך פגיעה בזכות ההיוועצות של העד. ת"פ (שלום באר-שבע) מדינת ישראל נ' פלוני (ייצוג על ידי עו"ד דניאל כהן, בסיוע עו"ד רות לוין-רפפורט ועו"ד גבי פורט): בית המשפט זיכה פלסטיני תושב עזה מעבירה של הסתננות, בשל סכנת חיים שנשקפה לו בעזה. הנאשם הגיע לגדר הגבול בין עזה לישראל, נופף בגופייה והסגיר את עצמו לחיילי צה"ל, בטענה שהוא בורח מהחמאס. במשפטו, העיד הנאשם על שיתוף פעולה עם רשויות הביטחון שבעטיו אף נשפט ונכלא בעזה, וכן הוצגו ראיות נוספות לעניין זה. בית המשפט קבע כי הנאשם הסתנן לישראל בשל הצורך להגן על חייו וכי התקיימו בעניינו תנאי הגנת הצורך. תפ"ח (מחוזי נצרת) מדינת ישראל נ' סארסנה (ייצוג על ידי עו"ד ניזאר עבוד): כנגד הנאשם, אריתראי, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ניסיון לאינוס. בית המשפט המחוזי התקשה

19 לתת אמון בדברי המתלוננת, האמין לנאשם בטענתו שנקלע לבית הדירות בו היא מתגוררת תוך כדי חיפושיו אחר דירה להשכרה, מתח ביקורת על מחדלי חקירה והחליט לזכות את הנאשם. ת"פ (שלום לנוער נצרת) מדינת ישראל נ' פלוני (ייצוג על ידי עו"ד נג'מה הייב): כנגד נאשם קטין הוגש כתב אישום בגין עבירת אלימות בשל השתתפות בתגרה בבית הספר. בית המשפט קיבל את טענת הסניגורית להגנה עצמית, תוך שהוא אינו מאמין לעדי התביעה ומותח ביקורת על מחדלי חקירה קשים בתיק. בעקבות זאת, הקטין זוכה מאשמה. תפ"ח (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' פלוני (ייצוג על ידי עו"ד רהב אופנהיימר): זיכוי אב מריבוי מעשי אינוס, מעשים מגונים ותקיפה בנסיבות מחמירות כלפי בתו הקטינה שטרם מלאו לה 14 שנים. בית המשפט קבע כי עדות המתלוננת מעוררת ספק בין מציאות לדמיון חלומי וכן קבע כי אין להסתמך על חוות דעתו של מומחה התביעה, בין היתר בשל כך שהיא נסמכה על מבחן ניסיוני שאין לו תוקף מדעי. בית המשפט אף ביקר את המאשימה על שנמנעה מלהעיד את חוקרת הילדים (ואשר זומנה כעדת הגנה) בשל הערכתה המסתייגת ממהימנותה של המתלוננת. ת"פ (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' פלוני ואח' (ייצוג על ידי עו"ד נאג'י עאמר): כנגד הנאשם הוגש (ביחד עם 5 נאשמים נוספים) כתב אישום בגין שתי עבירות של גרימת חבלה בכוונה מחמירה. בית המשפט דחה את טענת המאשימה כי הנאשם אחראי למעשים כמבצע בצוותא ואף דחה את טענת השותפות הספונטנית. בנוסף נקבע כי לא הוכח שהייתה תכנית קודמת אליה היה מודע הנאשם וכן נדחתה הטענה החלופית להרשיע את הנאשם בתור מסייע. בהכרעת הדין המזכה התייחס בית המשפט למספר סוגיות משפטיות וראייתיות חשובות, וכן נמתחה ביקורת על עבודת המשטרה אשר בהודעותיה לא נכללו היבטים חשובים להגנה שמצאו ביטוי רק בתיעוד החזותי. תפ"ח (מחוזי ירושלים) מדינת ישראל נ' רובל (ייצוג על ידי עו"ד מיכאל עירוני): זיכוי נאשם מניסיון אונס ומעשים מגונים בשל מחדלי חקירה חמורים הנוגעים לזיהוי הנאשם כמי שביצע את העבירות, ובהם: אי עריכת מסדר זיהוי למתלוננת, אי עריכת מסדר זיהוי לעד תביעה שהעיד שראה את התוקף סמוך לפני ביצוע העבירות ואי איתור אדם שלדברי המתלוננת שוחח עמה ועם התוקף. ת"פ (מחוזי ירושלים) מדינת ישראל נ' פלנקר ואח' (ייצוג על ידי עו"ד אנה בריל): זיכוי נאשם מעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה (הצתת צמיגים על כביש ירושלים-תל אביב בימי המחאה החברתית בשנת 2011). בית המשפט קבע כי אין בשתיקת הנאשמים בחקירה ובהימנעותם מלהעיד כדי להוות ראיות מסוג סיוע וכי נפלו מספר פגמים בחקירה, ובכלל זה חקירה בשעות הלילה שלא לצורך ובניגוד לנוהל המשטרתי בנושא ואי עריכת מסדר זיהוי. תפ"ח (מחוזי תל-אביב) מדינת ישראל נ' תמיר (ייצוג על ידי עו"ד מיכל עורקבי-דנציגר ועו"ד ענבל מטס): כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו אינוס של בת הזוג של בנו. הסניגוריות הגישו בקשה לקבלת רשימת כל החומר שנאסף ונרשם, ובכלל זה החומר הרפואי-פסיכיאטרי של המתלוננת, תיק הרווחה של המתלוננת בעירייה, חומרים ממוסד הגמילה בו שהתה והרישום הפלילי שלה. בתגובה הודיעה הפרקליטות על חזרה מכתב האישום, לאחר שהתגלו לה קשיים בראיות שלא הייתה מודעת להם בעת הגשת האישום. כפועל יוצא, בית המשפט זיכה את הנאשם. ת"פ (מחוזי מרכז) מדינת ישראל נ' לוי (ייצוג על ידי עו"ד ענת קירשנברג): נאשם בעבירת הצתה טען כי לא גרם לשריפה במזיד, אלא ברשלנות. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת ההגנה והחליט

20 לזכות את הנאשם מעבירת ההצתה. יצוין, כי הנאשם היה עצור בתיק זה במשך 11 חודשים, וכי יומיים לאחר הכרעת הדין המזכה גזר עליו בית המשפט 8 חודשי מאסר בפועל, והוא שוחרר במקום. 1.2 ייצוג חשודים ועצורים על ידי הסניגוריה הציבורית ריבוי המעצרים בישראל במסגרת עבודתה השוטפת בייצוג חשודים ונאשמים בהליכי חקירה ומעצר, נדרשת הסניגוריה הציבורית להתמודד עם מגמות כלליות הנוגעות למדיניות השימוש בכלי המעצר. למגמות אלו השלכות לא רק על מצבם של העצורים ועל זכויותיהם הבסיסיות, שמייצגת כיום את מרבית העצורים בישראל. אלא גם על פעילותה ועומס עבודתה של הסניגוריה הציבורית, מזה שנים הסניגוריה הציבורית שבה ומתריעה על ריבוי המעצרים בישראל ועל המגמה המטרידה של גידול 4 עקבי במספר המעצרים. לנושא זה הוקדש פרק מיוחד ונרחב גם בדוח השנתי הקודם. כידוע, בשנת 1996 נחקק חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו (להלן: "חוק המעצרים"). חוק המעצרים לא נולד בחלל ריק החוק בא לעולם על רקע ריבוי הביקורות החריפות והצטברות הנתונים המדאיגים על השימוש הנרחב מדי בסמכויות המעצר, המחסור בבקרה מספקת של בתי המשפט על הליכי 5 מעצר ותנאי המחייה הקשים במתקני המעצר בישראל. מחוקקי חוק המעצרים ביקשו להתאים את דיני המעצר ותנאי המעצר בישראל לעידן החוקתי, ובמיוחד לחוק יסוד: 6 כבוד האדם וחירותו. ההנחה הייתה כי החוק החדש יביא לצמצום במספר המעצרים הן לצורך חקירה והן עד לתום ההליכים אשר במדינה ליברלית אמורים להיות החריג ולא הכלל, תוך הפחתת רמת הצפיפות בתאי המעצר ושיפור תנאי 7 המחייה בהם. ואולם, הנתונים מלמדים שמספר המעצרים במדינת ישראל לא רק שלא פחת מאז חקיקת חוק המעצרים, 8 אלא הלך וגאה. מנתוני משטרת ישראל עולה כי בשנת 1998 היו בישראל 40,345 מעצרים. מספרם של אלה טיפס באופן הדרגתי והגיע ל- 61,975 בשנת מספרם של המעצרים עד תום ההליכים גדל באופן ניכר, ובעקביות: בשנת 1998 היו 6,080 מעצרים עד תום ההליכים, ואילו בשנת 2014 היו 23,671 מעצרים עד תום 9 ההליכים. מנתוני המשטרה עולה כי מספר המעצרים לצרכי חקירה ("מעצרי ימים") אף הוא גדל בצורה 4 דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2013, בעמ' ר', בין היתר, דוח מבקרת המדינה לשנת 1994, דוח שנתי ; 45, האגודה לזכויות האזרח בישראל זכויות האדם בישראל תמונת מצב 1996; קנת מן, "היקף מעצר עד תום ההליכים בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב", עיוני משפט יב.(1987) על הקשר בין חוקי היסוד ותפיסת זכויות האדם לבין חקיקתו של חוק המעצרים ופרשנותו, ר' בין היתר, ההקדמה לדברי ההסבר להצעת החוק (הצעות חוק ממשלה וכנסת התשנ"ה, מס' 2366, בעמ' 306); דנ"פ 2316/95 גנימאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מט( 4 ) (1995); , חיה זנדברג פירוש לחוק המעצרים חלק א (2001), , 9-8, והספרות הענפה המוזכרת שם. 7 יש לציין כי שטח המחייה הממוצע לעצור עומד על כ- 3 מ"ר בלבד, על אף שהסטנדרט המינימאלי שנקבע לפני כ- 17 שנים בתקנות הועמד על 4.5 מ"ר לאסיר (ר' תקנה 3 ה( )(3) לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים (תנאי החזקה במעצר), התשנ"ז ). 8 הנתונים נלקחו מהשנתונים הסטטיסטיים של משטרת ישראל. כן ר' חגית לרנאו, "מתכון לחקיקה לא יעילה: המקרה של חוק המעצרים", מחקרי משפט כד (2008) בהקשר זה יש לציין כי נתוני המשטרה מעוררים שאלות שונות גם באשר לאופן המדידה של מספר המעצרים. בשנתון הסטטיסטי האחרון של משטרת ישראל צוין כי השנה חלו מספר שינויים בהגדרת מדד מעצרי עד תום הליכים בהשוואה לשנים קודמות, כך שלא ניתן להשוות את הנתונים במדד זה לנתונים שפורסמו בשנים קודמות (ר' השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת 2014, בעמ' 28). בעקבות זאת, נוצרו פערים ניכרים וחריגים מאוד בין נתוני המעצרים כפי 19

21 יותר. משמעותית בעשור האחרון. בהקשר זה חשוב להדגיש כי ברוב הגדול של מעצרי הימים (בין כמחצית לשני שלישים לפי ההערכות), כלל לא מוגש כתב אישום כנגד העצור, ותיק החקירה שנפתח בעניינו נסגר מאוחר בשנים האחרונות, מתעורר החשש שמגמת הגידול במעצרים במדינת ישראל קיבלה רוח גבית מיעדיה המוצהרים של משטרת ישראל, שמצאו ביטוים ב"תכנית המפנה". מדובר בתכנית אסטרטגית עליה הכריז מפכ"ל המשטרה הנוכחי עם כניסתו לתפקיד בשנת 2011, אשר עיצבה והנחתה את עשייתה של משטרת ישראל בשנים האחרונות. התכנית מציבה מספר יעדים מרכזיים שמטרתם להגביר את רמת הביטחון האישי של האזרח ומלווה ב"מערכת מדידה" שנועדה לבחון את ביצועיהן של תחנות המשטרה ולדרגן לפי עמידתן ביעדים שהוצבו. אחד היעדים המרכזיים בתכנית הוא "חיזוק ההרתעה", המודד את סיכויי העבריין להיתפס, ומהווה 40% מהציון הכללי שניתן ליחידה. ניתן ללמוד על טיבו ומהותו של יעד מרכזי זה מהדברים הבאים: "הרתעה מוגדרת כמניעת פעולה מהאחר באמצעות שימוש באיום... המשטרה פועלת לייצר מציאות הרתעתית שבה העבריין הפוטנציאלי יבחר מבעוד מועד שלא לבצע עבירה וזאת בעקבות ההבנה כי קיים סיכוי גבוה וממשי שהוא ייתפס, 10 ייענש וישלם מחיר אישי גבוה". בין המדדים הנשקלים במסגרת "מתחם ההרתעה" קיים גם "מדד מעצרי תום הליכים", המודד את מספר המעצרים עד תום ההליכים בכל העבירות ומציב כיעד את 11 הגדלתו. ואכן, בשלוש השנים האחרונות מאז נכנסה "תכנית המפנה" לתוקפה ( ), חלה עלייה של 12,828 מעצרים עד תום ההליכים בהשוואה לשלוש השנים שקדמו להן ( ). אין חולק כי משטרת ישראל רשאית להציב יעדים ומדדים לבחינת האפקטיביות של המאבק בפשיעה. יחד עם זאת, יש לזכור כי הפגיעה בחירותו של אדם בשלב שהוא בחזקת חף מפשע חייבת להיעשות כאמצעי אחרון ובאין ברירה אחרת, וכאשר נשקפת ממנו סכנה לציבור או שיש חשש שישבש את הליכי המשפט. לדעת הסניגוריה הציבורית, "תכנית המפנה", במתכונתה הנוכחית, סותרת באופן חזיתי את העיקרון הבסיסי שהותווה בחוק המעצרים ובפסיקת בית המשפט העליון, ולפיו המעצר אינו צריך להוות כלי להרתעה ואינו יכול לשמש כמעין "מקדמה" 12 על חשבון העונש. נזכיר כי העצורים עד תום ההליכים טרם נשפטו, והם בחזקת חפים מפשע. עוד נזכיר כי מעצרים עד תום ההליכים מתחילים ככלל במעצר לצורך חקירה. עולה החשש כי העמדת יעדים מספריים של מעצרים עד תום ההליכים יוצרת בקרב דרגי השטח מוטיבציה לביצוע מעצרים מיותרים, ולהגשת בקשות מיותרות למעצר עד תום ההליכים. במהלך יום עיון שנערך בחודש ינואר 2015 בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה בשיתוף הסניגוריה הציבורית במחוז חיפה ופרקליטות מחוז חיפה, נשיאת בית משפט העליון (בדימוס), השופטת דורית ביניש, מתחה ביקורת קשה על העלייה הגדולה במספר המעצרים הקשורה בתכנית "מפנה" של המשטרה, והביעה שפורסמו בשנה הנוכחית לבין אלה שפורסמו בשנים עברו: כך למשל, בשנתון 2014 צוין כי סך המעצרים עמד בשנת 2013 על 58,410 ובשנת 2012 על 59,457, לעומת שנתון 2013 בו צוין כי סך המעצרים עמד בשנת 2013 על 61,049 ובשנת 2012 על 62,365. כמו כן, בשנתון 2014 צוין כי מספר המעצרים עד תום הליכים עמד בשנת 2013 על 22,471 ובשנת 2012 על 22,365, לעומת שנתון 2013 בו צוין כי מספר המעצרים עד תום הליכים עמד בשנת 2013 על 20,082 ובשנת 2012 על 19,981. מפערים אלה מצטיירת תמונה לפיה מספר המעצרים הכולל הוא נמוך מזה שפורסם בדיווחים קודמים, ואילו מספר המעצרים עד תום הליכים הוא גבוה יותר מזה שפורסם בדיווחים קודמים. יצוין, כי גם מבקר המדינה עמד לאחרונה על הצורך בשיפור מסד הנתונים של כמות המעצרים הקיים במשטרה ובשב"ס (ר' דוח מבקר המדינה, דוח שנתי 65 ג (2015), בעמ' ). 10 השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת 2013, בעמ' שם, בעמ' 24. במעצרי תום הליכים נכללים: מעצרים עד תום ההליכים; מעצרים עד החלטה אחרת; ושיפוט מהיר וכל כתב אישום שהוגש במהלך תקופת המעצר. 12 ר', בין היתר, דנ"פ גנימאת, לעיל ה"ש 6; ב"ש 691/82 סורה נ' מדינת ישראל, פ"ד לו( 4 ) (1982); 10 בש"פ 6504/03 מדינת ישראל נ' חביב, פ"ד נז( 5 ) (2003); 856 בש"פ 7452/02 דאגי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום ); בש"פ 1464/06 מדינת ישראל נ' נאשף (ניתן ביום ). 20

22 חשש כי תוצאתה של התכנית היא ריבוי מעצרים מיותרים. השופטת ביניש ציינה כי מעצר עד תום ההליכים אינו הישג, ואינו צריך להיכלל במדדים הבודקים את איכות עבודת המשטרה. עוד עמדה השופטת ביניש על פגיעתה הקשה של התכנית, שספק אם יש לה הצדקה, בזכויות הפרט, כמו גם ביעילות מערכת המשפט, וביקרה את הפער בין כוונותיו של המחוקק למציאות המעצרים בשטח. לאחרונה פורסם גם דוח מבקר המדינה בו נקבע כי הנתונים הקיימים מחייבים בדיקה לגבי נחיצותם של חלק מן המעצרים ואפשרות הרחבת השימוש באמצעים חלופיים למעצר. לדעת מבקר המדינה, על המשרד לביטחון פנים לבחון את העלייה בכמות המעצרים נוכח העובדה שאחוז לא מבוטל מהעצורים משוחרר לאחר פרק זמן קצר מבלי שהוגש נגדם כתב אישום (כ- 54% מהעצורים שוחררו לאחר פחות משלושה ימי מעצר, וכ- 12% נוספים השתחררו לאחר שבעה ימי מעצר). המבקר הוסיף כי המשטרה נדרשת לבחון את הגורמים לעלייה במספר המעצרים, לנתחם ולהסיק מהם מסקנות כדי להבטיח שהמעצרים בעתיד יהיו הכרחיים 13 ונחוצים, על פי הוראות חוק המעצרים ובהתאם לעקרונות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ואכן, במסגרת עבודתה השוטפת נתקלת הסניגוריה הציבורית, לא אחת, במקרים חמורים של מעצרי שווא הן לצורך חקירה והן במסגרת בקשות למעצר עד תום ההליכים. באשר למעצר לצורך חקירה: לעיתים מדובר במעצרים המבוצעים על ידי המשטרה גם במקרים שבהם אין לכך כל הצדקה, גם כאשר מדובר באנשים ללא כל עבר פלילי ואשר אינם מסוכנים לציבור. באותם מקרים ניתן היה לחקור את החשודים גם ללא מעצר. בדוח הקודם סקרנו מספר החלטות בהן הגבירו בתי המשפט את ביקורתם על תופעה זו. הביקורת השיפוטית על מעצרי השווא נמשכה ביתר שאת גם בשנה החולפת. שימוש יתר במעצרים פוגע בצורה אנושה לא רק בזכויותיהם של העצורים לחירות ולכבוד, אלא גם בהגינות ההליך המשפטי ובסיכוי להביא לתוצאה צודקת. כך למשל, הסיכוי לשבור את רוחו של חשוד ולגרום לו להודות בדברים שלא עשה גדול יותר כאשר מדובר במי שחירותו נשללה. קיים גם חשש כי האפשרות של המשטרה להתמקד בגביית גרסאות מהחשוד העצור מייצרת תמריץ שלילי לביצוע פעולות חקירה נוספות מחוץ לחדרי החקירה שיכולות להביא לתוצאה מדויקת יותר. באשר למעצר עד תום ההליכים: הסניגוריה הציבורית מזהה מגמה מטרידה של הנמכת הרף להגשת בקשות למעצר עד תום ההליכים. זאת אף בעבירות קלות יחסית, שבעבר לא היו מוגשות בגינן בקשות למעצר עד תום ההליכים, ואף במקרים של נאשמים נעדרי עבר פלילי או נאשמים פגיעים במיוחד כגון אנשים עם מוגבלויות נפשיות 16 ואחרות. ממדגם סטטיסטי שנערך מטעם מחלקת המחקר של הרשות השופטת, עולה כי התביעה 13 דוח שנתי 65 ג, לעיל ה"ש 9, בעמ' דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2013, בעמ' ר', למשל, מ"י (שלום תל-אביב) 61/14 (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד רוני הרניק): המשטרה ביקשה להאריך ב- 7 ימים את מעצרו של אדם בעל רקע פסיכיאטרי בגין חשד שהיה מעורב בהצתת רכב. חשדות המשטרה נשענו על כך שסמוך לאחר אירוע ההצתה, שהתרחש בצפון תל-אביב, פנה החשוד לבית חולים וולפסון לטיפול בכוויה בידו. בית המשפט ציין כי אינו מוצא כל ראיה הקושרת בין החשוד לבין אירוע הצתת הרכב והורה על שחרור החשוד, תוך שהעיר בנימה צינית כי הוא מודה למשטרה שהיא בודקת את ערנותו גם בסוף יום הדיונים; מ"י (שלום תל-אביב) (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד לבנה בן שבת): המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של אדם בן 75, חולה סרטן שהובא לבית המשפט כאשר שקית שתן קשורה לגופו, בשל חשד לביצוע עבירת תקיפת בת זוג ופגיעה בפרטיות. בית המשפט שחרר את החשוד באופן מיידי והוסיף ביקורת על אי-הפעלת סמכותו של הקצין הממונה לשחרר את החשוד בתנאים, ואף הגדיר את חוסר הפעלת שיקול הדעת של הקצינים הממונים על החקירות כ"תופעה"; מ"י (שלום תל-אביב) (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד לירן בקרמן): החשוד נעצר בחשד לניסיון גניבת קופסת סימילאק מחנות. בית המשפט קבע שיש לשחררו ללא כל תנאי, תוך הבעת ביקורת חריפה על מעצרו של החשוד. 16 לעניין זה, ר' גם מרדכי לוי, "האם לא הגיעה העת לשינויים בדיני המעצר עד תום ההליכים? הצעות לצמצום היקף המעצרים מבלי לפגוע באינטרס הציבורי", הסניגור (2014) , 21

23 עתרה למעצר עד תום ההליכים לגבי כ- 88% מהנאשמים בהליכים המתנהלים בבתי המשפט המחוזיים ולגבי כ- 27% מהנאשמים בהליכים המתנהלים בבתי משפט השלום. בית המשפט קיבל כ- 60% מבקשות התביעה למעצר עד תום ההליכים בבתי המשפט המחוזיים וכ- 50% מבקשות התביעה למעצר עד תום ההליכים בבתי 17 משפט השלום. חשוב לציין כי גם במקרים בהם הבקשות למעצר עד תום ההליכים נדחות לבסוף על ידי בתי המשפט, עצם הגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים מביאה לשלילת חירות מיותרת. לעיתים חולפים שבועות ארוכים עד להחלטת השחרור בשל דחיות הדיונים בשל הצורך בהעברתו של חומר החקירה ובשל המתנה ל"תסקיר מעצר" שאמור להתקבל משירות המבחן, הכורע תחת הנטל ההולך וגובר. יודגש כי בנתוני המשטרה אין הפרדה בין מעצרים עד תום ההליכים שאושרו על ידי בתי המשפט לבין מעצרים "עד החלטה אחרת", הנמנים תחת אותה קטגוריה, על אף שמדובר במעצרים טכניים בעיקרם הנובעים למשל מדחיית הדיון לצורך קבלת חומר חקירה או קבלת תסקיר מבחן, ולמרות שמהנתונים שלעיל עולה כי קרוב למחצית מאלה שמוגשת בעניינם בקשה למעצר עד תום ההליכים משוחררים בסופו של דבר. מהאמור עולה כי טענת המשטרה שהגידול בשיעור המעצרים עד תום ההליכים מלמד כי המדובר ב"מעצרים איכותיים" אינו מדויק ומוטל בספק. מעצרים עד תום ההליכים, שלעיתים מתמשכים חודשים ארוכים (ואף מעבר לכך), מקשים על הנאשם לנהל את הגנתו כראוי ולעיתים מהווים לחץ חזק לוויתור על טענות הגנה ולעריכת הסדר טיעון שתוצאתו אינה חמורה מן המעצר בו צפוי הנאשם להיות נתון ממילא. למעצר עד תום ההליכים, אף בהעדר הסדר טיעון, עלול להיות גם אפקט מחמיר מבחינת העונש: בכ- 20% מהתיקים בהם הנאשם היה עצור עד תום ההליכים, תקופת המעצר בה ממילא שהה הנאשם הייתה ארוכה יותר מעונש המאסר (או משני שלישים מתקופת המאסר) 18 שהוטל בסוף ההליך. המשמעות היא שאלמלא המעצר סביר שהעונש היה נמוך יותר. מעבר לפגיעה בזכויות העצורים וביכולתם לנהל את הגנתם כראוי, הגידול במספר המעצרים מביא גם לריבוי התדיינויות ולהחרפת העומס, הכבד ממילא, המוטל על מערכת המשפט. על רקע מציאות עגומה זו, הסניגוריה הציבורית גיבשה תכנית פעולה סדורה כתגובה לתופעת ריבוי המעצרים, וההתמודדות עם תופעה זו הוגדרה כיעד בתכנית העבודה השנתית של הסניגוריה. יעד זה חולק למשימות פרטניות שנועדו להביא להגשמתו. בין יתר המשימות שנבחרו להשגת היעד ניתן למצוא משימות אשר מתמקדות במידת היוזמה של הסניגוריה במישור המשפטי כתגובה לריבוי מעצרי השווא. כך למשל, הוחלט על מדידה של שיעור הגשת הליכים יזומים על ידי הסניגורים הציבוריים בתחום המעצרים, במקרים המתאימים (הכוונה לעררי מעצרים, בקשות רשות ערר, ועיונים חוזרים); עוד הוחלט על מעקב אחר הגשה של הליכים ייחודיים האמורים להביא לביקורת שיפוטית רבה יותר על מעצרי השווא בהיבטים חדשים, שלא נעשה בהם די שימוש עד כה. הכוונה, בין היתר, לבקשות לשחרור עצורים שמוגשות במקרים המתאימים כבר בשלב המעצר הראשוני שבסמכות הקצין הממונה, ולבקשות לפיצוי בגין מעצר שווא שמוגשות לפי סעיף 38 לחוק המעצרים. 17 אורן גזל-אייל, ענבל גלון וקרן וינשל-מרגל, "שיעורי הרשעה וזיכוי בהליכים פליליים", (אוניברסיטת חיפה ומחלקת המידע והמחקר של הנהלת בתי המשפט, 2012). הנתונים מבוססים על בדיקה מדגמית שנערכה בין מאי 2010 למאי ר' אורן גזל-אייל, "התפתחויות במשפט הפלילי הדיוני ומהותי", טיוטת מאמר, עתיד להתפרסם בדין ודברים, בעמ' 4-3 לטיוטה, והאסמכתאות הנוספות המובאות שם. הנתונים מבוססים על בדיקה מדגמית של ניתוח מאגר המידע הנזכר לעיל בה"ש 1, אשר נאספו במסגרת: רותם אלבז ואריאל דניאלי, "איזה חלק מעונש המאסר שהוטל על נאשם ר צה כבר בתקופת המעצר עד תום ההליכים?" (עבודת סמינר במסגרת הקליניקה של הסניגוריה הציבורית, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה, בהנחיית פרופ' אורן גזל-אייל, 2015). פרופ' גזל-אייל ציין בהקשר זה כי נתון זה מתייחס לתקופה שקדמה ליישום "תכנית המפנה", כך שכיום שיעור המעצרים הממושכים גדול עוד יותר. 22

24 משימות נוספות שהוגדרו לצורך ההתמודדות עם ריבוי המעצרים, הן המשך הכשרת הסניגורים תוך חשיפתם לתמונה הרחבה של מדיניות המעצרים בישראל; הפצת הנחיות מקצועיות ייחודיות לעורכי הדין המייצגים בהליכי מעצר; הקמת מאגר ידע מקצועי בתחום המעצרים בפורטל הידע של הסניגוריה; התמודדות עם בעיית העיכובים בהגשת תסקירי מעצר; והתמודדות עם התופעה של מעצרי לילה מיותרים ואי-שחרור עצורים בערובה (לתופעה ייחודית זו מוקדש פרק נפרד בהמשך בפרק 1.2.2). ריבוי המעצרים הוא מהתופעות המטרידות ביותר כיום במערכת המשפט הפלילי, ולדעת הסניגוריה הציבורית יש לה השלכות מדאיגות על משטר זכויות האדם בישראל ועל היחס שבין הפרט לשלטון. אנו קוראים לגורמים הרלוונטיים, ובכלל זה למקבלי ההחלטות במשרד המשפטים ובמשרד לביטחון פנים, להידרש לנושא בהקדם. 19 בשנת 1995 כתב הנשיא אהרן ברק את הדברים הבאים: "במדינת ישראל עוצרים יותר מאשר במדינות דמוקרטיות מערביות. קיימת אצלנו מנטאליות, ולפיה קודם כול מבקשים לעצור ואחר כך מבקשים לחקור [...] כך לגבי מעצר לצורכי חקירה. התמונה אינה שונה באשר למעצר עד תום ההליכים. קודם כול מבקשים מעצר ורק בלית ברירה מסכימים לחלופת מעצר. ממנטאליות זו היינו צריכים להשתחרר מזמן. עתה ניתנה לנו הזדמנות טובה לכך. אכן, נדרש שינוי בגישה אל האדם ואל חירותו. מתבקש מצב נפשי חדש של השוטר והשופט. כל אלה מתבטאים בגישה כי החירות היא הכלל והמעצר ללא משפט הוא החריג". דברים נכוחים אלה כוחם יפה וביתר שאת גם לימינו אנו מעצרי לילה מיותרים ואי-שחרור חשודים בערובה בתחנות המשטרה הותרת עצורים במעצר לשווא למשך לילה שלם רק כדי להביאם בבוקר לבית המשפט ולבקש מבית המשפט שיורה על שחרורם בתנאים בדוחות קודמים תיארנו את התופעה הקשה והבלתי חוקית, שלפיה משטרת ישראל הותירה אלפי חשודים במעצר לשווא למשך לילה שלם (ולעיתים לסוף השבוע), רק כדי להביאם בבוקר בפני שופט ולבקש את שחרורם בערובה כספית או בתנאים אחרים. זאת, במקום לשחררם בעצמה מיד בתחנת המשטרה, בתנאים דומים ובהסכמת החשוד, כפי שמסמיך ומחייב אותה הדין לעשות. בדוח הקודם (לשנת 2013) ציינו כי למרות שיפור משמעותי שחל בנושא בעקבות הלחץ שהופעל בשנים האחרונות על ידי הסניגוריה הציבורית ומערכת בתי המשפט, ובסיוע המשרד לביטחון פנים, עדיין קיימים מעצרי לילה מיותרים רבים, בין בשל הפעלת שיקול דעת לקוי על ידי הקצינים הממונים בתחנות המשטרה ובין בשל העדר אפשרות טכנית להפקיד ערובה במזומן במהלך הלילה. עוד ציינו כי בתי המשפט ממשיכים למתוח ביקורת על המשטרה בשל מעצרים מיותרים אלה. במהלך שנת 2014 ובמחצית הראשונה של שנת 2015 ניתנו בבתי המשפט בכל הארץ עשרות החלטות ביקורתיות נוספות כנגד שיקול הדעת הלקוי המופעל בהקשר זה על ידי קציני המשטרה. חלק מההחלטות נוסחו בחריפות. בחלקן צוין במפורש כי הביקורת אינה נקודתית אלא מערכתית, תוך הדגשה כי מדובר 19 דנ"פ גנימאת, לעיל ה"ש 6, בעמ'

25 בתופעה חוזרת ונשנית. בחלקן אף נפסקו כנגד המשטרה הוצאות ופיצויים לטובת החשודים שהושארו לילה במעצר לשווא, או לטובת אוצר המדינה שנדרש לשאת לשווא בעלויות המעצר והדיון המשפטי המיותרות. ביום פנה הסניגור הציבורי הארצי למפכ"ל המשטרה במכתב בנושא המשך התופעה הנרחבת של מעצרי הלילה המיותרים. במכתב הוזכר כי מדובר בפגיעה חמורה ובלתי חוקית בזכויות החשודים, שרבים מהם קטינים, לוקים בנפשם או בשכלם או משתייכים לאוכלוסיות פגיעות אחרות; באינטרס הציבורי הנגרמת בין היתר בשל משאבי הציבור הרבים המתבזבזים עקב אי-השחרור וזאת לצד הפגיעה במועד (לרבות משאבי בתי המשפט, הסניגוריה הציבורית, שב"ס וכמובן המשטרה עצמה). עוד צוין במכתב כי התפתחה תופעה נוספת, חמורה אף יותר, של הבאת חשודים לבתי המשפט כביכול עם בקשה למעצר, אך למעשה מתוך ידיעה כי אין הצדקה אמיתית למעצר ותוך נכונות מיידית להסכים באולם לשחרור. צוין כי גם על תופעה זו מתחו בתי המשפט ביקורת קשה וכינו אותה "מעצר לצרכי סטטיסטיקה". הסניגור הארצי ציין עוד במכתבו, כי על אף שהסניגוריה מודעת למאמצים הניכרים שנעשו מטעם המטה הארצי של המשטרה כדי להטמיע בדרגי השטח שינויים בדפוסי עבודה פסולים אלה, הרי שהימנעותם המופגנת של רבים מהקצינים הממונים בתחנות מלשחרר בעצמם חשודים שגם לדעת המשטרה אין כל סיבה להשאירם במעצר, עדיין נוכחת כתופעה רחבה וכלל-ארצית, בהיקף מוערך של עשרות רבות של מעצרי לילה מיותרים מדי חודש, קרי לפחות מאות רבות בשנה. לנוכח זאת ביקש הסניגור הארצי כי המפכ"ל יפעל למיגור התופעה, וכן כי יורה על איסוף מסודר של נתונים בעניין. בתשובה מטעם המפכ"ל למכתב זה, מיום , נאמר כי המשטרה פועלת בנושא במספר אפיקים, מטמיעה אותו באופן שוטף בשטח, עורכת ביקורות ומפיקה לקחים מההחלטות השיפוטיות שניתנו בנושא. עוד נאמר כי הנתונים מצביעים על עלייה עקבית במספר השחרורים בערובה בתחנות בשנים האחרונות, וכי גם מנהל בתי המשפט מסר למשטרה כי ישנו שיפור ניכר בנושא בחודשים האחרונים. יצוין כי בניגוד לכך, במכתב מאת מנהל בתי המשפט לראש אח"מ מיום , נאמר דווקא כי "חרף הביקורת החריפה הנמתחת בפסקי דין שונים כנגד תופעה זו... לא חל כל שיפור והתופעה ממשיכה ומתקיימת". עוד יצוין כי גם מבקר 20 המדינה נדרש לאחרונה לתופעה במסגרת הדוח השנתי לשנת עניין אחר שהוזכר לעיל וטרם טופל על ידי המשטרה, הוא הצורך במתן פתרון להפקדת ערובה במזומן במהלך שעות הלילה (להבדיל מהפקדה באשראי או בהעברה בנקאית באינטרנט, שזמינות כיום 24 שעות ביממה). להערכת הסניגוריה הציבורית, עשרות אחוזים מאוכלוסיית המשוחררים בערובה אינם יכולים לשלם באמצעי תשלום שאינו מזומן. המשטרה מסרה לאחרונה לסניגוריה כי בפועל קציני המשטרה נוהגים במצבים אלה לאפשר לחשודים להשתחרר ללא הפקדה מיידית, תוך מתן ארכה להפקדת המזומן עד למחרת. הסניגוריה ביקשה גם בעניין זה לקבל נתונים, ומקובל עליה כי אם אמנם יתברר שזהו המצב הנוהג בשטח, יש בכך לכאורה מענה מספק לבעיה. במקביל, בשנת 2014 יזמה הסניגוריה הציבורית פיילוט בשיתוף פעולה עם בנק הדואר וחברת "דלק", שבמסגרתו הוגדרו עשרה סניפים של חנויות הנוחות "מנטה" ברחבי הארץ ככאלה שניתן לשלם בהם כספי ערובה במזומן בין השעות 7:00 בבוקר ל- 22:00 בלילה (דהיינו לפני ואחרי שעות הפעילות הרגילות של סניפי בנק הדואר). עם זאת, הלכה למעשה התברר כי כמעט שלא נעשה שימוש באופציה זו, ככל הנראה בשל העדר הטמעה מספקת של המודעות אליה בתחנות המשטרה הסמוכות לסניפי הפיילוט. חברת "דלק" הביעה לאחרונה בפני הסניגוריה נכונות לבחון הרחבה של הפיילוט גם לשעות הלילה, אך הרחבה זו תדרוש מהמשטרה להשקיע בכך תקציב בלתי מבוטל. כאמור, ככל שיתברר כי בפועל אכן ניתנות על ידי 20 דוח שנתי 65 ג, לעיל ה"ש 9, בעמ'

26 הקצינים הממונים בשעות הלילה ארכות להפקדת מזומן עד למחרת, הפיילוט, על העלויות הכרוכות בה. לא יתעורר צורך בהרחבה זו של הותרת עצורים במעצר שווא ללילה שלם תוך דחיית ההחלטה של קצין המשטרה הממונה לשחרורם לשעות הבוקר, ותוך טלטול מיותר אל מתקני המעצר ואל בתי המשפט פן נוסף של אי השימוש של קציני המשטרה בסמכויות השחרור שלהם הגורם למעצרי שווא, בא לידי ביטוי בהותרתם של חשודים במעצר למשך לילה שלם אף שיש מצבים בהם ניתן לשחררם בהחלטת קצין ממונה בשעות הערב או הלילה, תוך הימנעות קציני המשטרה מהפעלת סמכותם, וביצוע השחרור רק בבוקר ולעיתים לאחר שהעצורים יצאו בדרכם לבית המשפט. התוצאה של אי הפעלת הסמכות במועד, מנוגדת לחובה החוקית המוטלת על הקצין הממונה בסעיף 27 לחוק המעצרים לבחון את אפשרות השחרור בתנאים תוך זמן סביר לאחר הבאת החשוד לתחנת המשטרה, והיא מביאה להגבלת חירות מעבר לצורך וללא עילה חוקית למעצר. בנוסף, כתוצאה מכך נגרם טלטול מיותר של העצורים במהלך תהליך ההובלה לבתי המעצר ואל בתי המשפט, ונוצרים עומס וצפיפות מיותרים במתקנים אלה. מבדיקת הסניגוריה הציבורית עולה כי היקף התופעה רחב מאוד, והוא מגיע בשנת 2014 לאלפי עצורים ששהו לילה מיותר במעצר רק כדי להיות משוחררים על ידי המשטרה למחרת בבוקר במתקני המעצר או בבתי המשפט ללא דיון בפני שופט. הסניגוריה הציבורית העלתה את הבעיה המשפטים והן בפני המשרד לביטחון פנים, המתאימים. במהלך שנת 2015 הן בפני מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד ובכוונתה להמשיך להידרש לתופעה ולהציפה במישורים ייצוג חשודים ועצורים במהלך חקירתם במשטרה על פי סעיף 18 א( )(7) לחוק הסניגוריה הציבורית, תקנות הסניגוריה הציבורית (ייצוג עצורים מחוסרי אמצעים), התשנ"ח- 1998, ותקנות הסניגוריה הציבורית (זכאות לייצוג לקטינים נוספים), התשנ"ח- 1998, כל קטין עצור לצרכי חקירה וכל בגיר עצור ומחוסר אמצעים זכאי לייצוג בידי סניגור ציבורי. לשם מילוי הוראות החוק והתקנות, מפעילה הסניגוריה הציבורית מערך של עורכי דין תורנים וכוננים בכל רחבי הארץ. עד לאוגוסט 2012 פעל המערך החל משעה 7:00 בבוקר ועד לחצות הלילה, לרבות בסופי השבוע. החל מאוגוסט 2012, הוחל בהרחבה הדרגתית של שעות הפעילות של המערך ל- 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. הרחבה זו הושלמה בפרישה ארצית מלאה בינואר 2015 (ר' פירוט בהמשך). במחלקות המעצרים במחוזות הסניגוריה מוצבים אנשי צוות משפטי ומנהלי, שתפקידם להפנות את עורכי הדין התורנים לתחנות המשטרה ולבתי המעצר הרלוונטיים, כדי להיפגש עם העצורים בהקדם האפשרי ולייצגם בהמשך בבית המשפט, אם נמצאו זכאים לייצוג. כתוצאה מפעילות הסניגוריה הציבורית, חל שינוי מהותי בתחום ייצוג העצורים. מרבית העצורים לצרכי חקירה מיוצגים כיום בדיונים להארכת מעצרם בבתי המשפט, ואין ספק כי הליך זה הוגן ושוויוני יותר משהיה בעבר כאשר הרוב הגדול של העצורים לא היו מיוצגים. יחד עם זאת, הסניגוריה הציבורית שבה ומתריעה כי מרבית העצורים בישראל אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסניגור לפני חקירתם במשטרה. ברובם המכריע של המקרים, מודיעה משטרת ישראל 25

27 לסניגוריה הציבורית על דבר מעצרם של העצורים לאחר שכבר נחקרו, כך שמידת האפקטיביות של מימוש 21 זכות ההיוועצות בשלב זה נפגעת באופן ממשי. ביום ניתן על ידי בית המשפט העליון בהרכב מורחב, פסק הדין בע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ואח'. כידוע, במסגרת פסק דין חשוב זה נפסלה הודאתו של חייל אשר נמנעה ממנו זכות ההיוועצות בעורך דין במהלך החקירה. בפסק הדין כתבה השופטת (כתוארה אז) ביניש כי הדעה המקובלת היא שזכות הייצוג וההיוועצות בעורך דין מסייעת לשמירה על זכויותיהם של נחקרים, להבטחת הגינותם של הליכי החקירה ולמניעת ניצול לרעה של פערי הכוחות המובנים בין העצור לאנשי המרות החוקרים אותו. אי- ידיעתו של חשוד על זכותו לבקש להיוועץ בעורך דינו עלולה להוביל בנסיבות מסוימות לפגיעה בהגינות החקירה. יצוין, כי הסניגוריה הציבורית לקחה חלק בהליך זה כ"ידידת בית משפט". ביום ניתן פסק הדין בע"פ 9956/05 אסף שי נ' מדינת ישראל, ובו נקבע חד-משמעית, ברוח הלכת יששכרוב ושוב על ידי הנשיאה (דאז) ביניש, כי כאשר חשוד (במקרה דנן החשוד אף לא היה בסטטוס של עצור) מעוניין להיוועץ עם עורך דין, יש להפסיק את החקירה ולהמתין לבואו של עורך הדין באם זה הודיע על הגעתו תוך פרק זמן סביר. התפתחות חשובה נוספת חלה בפסק הדין בע"פ 8974/07 לין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום ), בתיק שהיה בייצוג של הסניגוריה הציבורית, שם נקבע לראשונה על ידי בית המשפט העליון כי יש להקפיד על כריכת ההודעה על זכות ההיוועצות עם ההודעה על הזכות לסניגור ציבורי, וכי המועד הראוי למתן ההודעה הכפולה הוא לפני תחילת החקירה. למרות פסקי הדין של בית המשפט העליון בפרשות יששכרוב, שי ולין, ועל אף הוראות החוק והתקנות, משטרת ישראל אינה מקפידה ליידע את כל העצורים כראוי על זכותם להיוועץ בסניגור בכלל, ובסניגור ציבורי בפרט, טרם חקירתם. חלקם מקבלים הודעה על זכותם להיוועץ עם סניגור רק עם סיום פעולות החקירה והעברתם לבית המעצר, חלקם לומדים לראשונה על זכותם זו רק כאשר הם מובאים למחרת מעצרם לבית המשפט ופוגשים שם את הסניגור הציבורי התורן, וחלקם מוותרים על זכותם להיוועץ בסניגור בנסיבות המעלות חשש כי לא הובהרה להם זכותם כראוי וכי לא מדובר בוויתור מדעת. על העובדה שהוראות החוק והפסיקה אינן מיושמות ניתן ללמוד משני סוגים של נתונים: שיעור הבקשות לייצוג שהסניגוריה אינה מיודעת עליהן כלל על ידי המשטרה מראש (לא לפני חקירה ולא אחריה), והן מתקבלות אצלה לראשונה בשלב המאוחר של הדיון בהארכת המעצר בבית המשפט; והשיעור הנמוך של הודעות שמתקבלות מהמשטרה טרם חקירתו של החשוד. באשר לשיעור ההודעות הארצי הכולל (בין לאחר חקירה ובין לפניה), קיבלה הסניגוריה הציבורית הודעות מהמשטרה בשנת 2014 ב % מתוך סך הבקשות לייצוג. מדובר בעלייה קלה לעומת השנתיים שעברו. יש לברך על המשכה של מגמת השיפור. יחד עם זאת, קשה לראות הצדקה בכך שלגבי קרוב ל- 20% מהעצורים לא מתקבלת כל הודעה בסניגוריה הציבורית לפני החקירה או לאחריה. הדבר פוגע ביכולתו של הסניגור להתכונן לדיון, לשוחח עם החשוד ולדאוג להתייצבותם של ערבים. הדבר גם מכביד על בתי המשפט ועל התנהלות הדיונים, שכן הסניגור נאלץ לנהל שיחות ראשוניות עם העצור ולבדוק את זכאותו לייצוג בתנאים קשים באולם המעצרים או בתאי המעצר שבבית המשפט. 21 להרחבה על תיאור התופעה הרחבה לפיה מרבית העצורים בישראל אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות בסניגור לפני תחילת חקירתם במשטרה, ועל המהלכים השונים בהם נוקטת הסניגוריה הציבורית על מנת להתמודד עם תופעה זו, ר' גם גליה ניצני, "על מימושה של זכות ההיוועצות בסניגור ועל מערך הסניגוריה הציבורית לייצוג "מסביב לשעון" של עצורים לפני תחילת חקירתם", הסניגור (2015) , 26

28 תרשים ב. פניות מן המשטרה לסניגוריה הציבורית בשנת 2014 בחתוך מחוזות מחוז סה"כ הבקשות לייצוג על מספר הבקשות לייצוג אחוז הבקשות לייצוג שהועברו ידי סניגור ציבורי בשלב שהועברו באמצעות באמצעות המשטרה מתוך כלל המעצר המשטרה הבקשות לייצוג על ידי סניגור ציבורי בשלב המעצר 82.88% 8,552 10,318 תל-אביב 84.45% 7,289 8,631 מרכז 79.61% 7,134 8,961 ירושלים 75.74% 8,367 11,047 דרום 79.42% 7,469 9,404 חיפה 89.30% 4,055 4,541 צפון 81.03% 42,866 52,902 סה"כ תרשים ג. אחוז הבקשות לייצוג שהועברו באמצעות המשטרה מתוך כלל הבקשות לייצוג על ידי סניגור ציבורי בשלב המעצר, במבט ארצי רב שנתי חשוב לציין כי גם בשנת 2014 חלק ניכר מהבקשות שהועברו לסניגוריה הציבורית באמצעות המשטרה לא הועבר מיד עם המעצר אלא זמן רב לאחר מכן, בדרך כלל לאחר שהחשוד כבר נחקר. המשמעות היא כי רוב החשודים המובאים לתחנת המשטרה נחקרים ומוסרים הודעותיהם מבלי שנמסר להם כי הם זכאים להתייעץ עם סניגור טרם חקירתם או מבלי שמתאפשר להם לקיים זכות זו, הלכה למעשה, או שוויתורם על זכות ההיוועצות נעשה בנסיבות המעלות חשש שלא מדובר בוויתור מדעת. זכות ההיוועצות לפני חקירה שמורה, אפוא, רק לנחקרים מיוחסים אשר דבר חקירתם נודע להם מראש והם לא מעוכבים ולא נעצרים, או לנחקרים מנוסים המודעים לזכויותיהם. 27

29 בשנת 2014 חל שיפור בהתנהלות המשטרה בהקשר זה, ואחוז ההודעות על בקשת עצורים לייצוג, שמעבירה המשטרה למשרדי הסניגוריה לפני תחילת החקירה, עלה מ % בשנת 2013 ל % בשנת בהיבט זה, ההבדל בין אופן תפקוד המשטרה כאשר מדובר בעצורים קטינים לעומת בגירים הוא משמעותי (הגם שגם לגבי קטינים יש מקום לשיפור רציני). בעוד ששיעור ההודעות לפני חקירה כשמדובר בבגירים עומד על 20.05% בלבד, כשמדובר בעצורים קטינים הוא עומד על 59.66%. תרשים ד. שלהלן כולל את תוצאות הבדיקה, המתייחסת לשנת 2014, באשר לשלושת השלבים להעברת פניות עצורים לייצוג על ידי סניגור ציבורי: טרם חקירה, לאחר חקירה, ולראשונה בסמוך להארכת המעצר בבית המשפט. כאמור לעיל, הנתונים מביאים למסקנה כי שיעורן הכולל של הודעות מהמשטרה בטרם חקירה מתוך כלל הפניות אל הסניגוריה הציבורית לייצוג עצורים, נותר למרות השיפור נמוך ומדאיג. תרשים ד. פניות חשודים לייצוג בשנת 2014 בחתך מחוזות, בחלוקה לפי מקור הפנייה ועיתוי קבלת ההודעה ( ) סך הפונים שבקשתם לייצוג הועברה מהמשטרה לפני חקירה סך הפונים שבקשתם לייצוג הועברה מהמשטרה לאחר חקירה סך הפונים שבקשתם לייצוג התקבלה לראשונה בבית המשפט סך הפונים שביקשו ייצוג מהסניגוריה שיעור הפונים שבקשתם לייצוג הועברה מהמשטרה לפני החקירה מתוך סך הפונים שביקשו ייצוג מהסנגוריה שיעור הפונים שבקשתם לייצוג הועברה מהמשטרה לאחר חקירה מתוך סך הפונים שביקשו ייצוג מהסנגוריה שיעור הפונים שבקשתם לייצוג התקבלה לראשונה בבית המשפט מתוך סך הפונים שביקשו ייצוג מהסנגוריה 20.39% 40.13% % ירושלים % 65.54% % נצרת והצפון % 57.70% 21.72% חיפה % 42.62% 33.12% דרום % 68.67% 14.22% תל-אביב % 68.01% 16.44% מרכז % 56.07% 24.96% ארצי

30 תרשים ה. שיעור הפונים שבקשתם לייצוג הועברה מהמשטרה לפני החקירה מתוך כלל הבקשות לייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית בשלב המעצר, במבט רב שנתי* * הנתון לשנת 2011 הוא החל מחודש מרץ באותה שנה. לפני כן לא נעשה רישום של הליכי חקירה בתוכנת הסניגוריה הציבורית. כמו לגבי שיעור ההודעות הכללי מהמשטרה, גם לגבי שיעור ההודעות המתקבלות לפני חקירה, יש לברך על מגמת השיפור. אין ספק שכיום עצורים רבים יותר זוכים לממש את זכותם להיוועץ בסניגור לפני חקירתם. יחד עם זאת, הדרך למיצוי הזכות באופן מלא ולקיום הוראות החוק והפסיקה בהקשר זה עדיין ארוכה. להלן נסקור את הפעולות בהן נקטה הסניגוריה הציבורית לצורך העלאת שיעור הייעוצים לפני חקירה פעולות אשר אכן נתנו את אותותיהן והשפיעו לחיוב על המציאות בשטח. במהלך שנת 2014 נמשכה ההרחבה ההדרגתית של שעות פעילות מחלקות המעצרים למערך של 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, והושלמה הפרישה הארצית בינואר 2015; נערכו פגישות עם נציגי המשטרה במחוזות השונים; הוטמעו ההנחיות לסניגורים להעלות טיעונים משפטיים בנוגע להפרת זכות ההיוועצות של נחקרים; נשלחו נתונים מפורטים לכל דרגי המשטרה, החל במפכ"ל וכלה בקציני החקירות בתחנות; וכן נעשו פעולות לקידום החקיקה להסדרה ולעיגון של זכות ההיוועצות. הרחבת שעות הפעילות של מחלקות המעצרים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע לאחר שהתקיימה בסניגוריה הציבורית עבודת מטה שמטרתה לבחון את האפשרות של הרחבת שעות מתן המענה לייעוץ לעצורים לפני חקירתם, הוחלט על הקמת מוקד מרכזי לקבלת פניות מן המשטרה גם בשעות הלילה, וכן להשלים את טווח הפעילות בסופי שבוע כך שישתרע לכל אורכם. ביום החל ירושלים הורחב מערך המעצרים של הסניגוריה הציבורית במסגרת תכנית "פיילוט" במחוז ממועד זה מערך הכוננים במחוז ירושלים התחיל לפעול גם בשעות הלילה ובסופי השבוע, כך שעצורים הנזקקים לייעוץ בחקירתם מקבלים שירות מהסניגוריה הציבורית 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. 29

31 בעקבות הצלחת ה"פיילוט" במחוז ירושלים, הוחלט כי הוא יאומץ כמתכונת קבועה ויורחב בהדרגה לשאר מחוזות הסניגוריה הציבורית. בינואר 2015 הושלמה הפרישה הארצית כשכל מחוזות הסניגוריה עברו למתכונת ההפעלה המורחבת של מערך המעצרים: ההרחבה בוצעה החל מיום במחוז צפון, מיום במחוז חיפה, מיום במחוז דרום ומיום במחוזות תל-אביב ומרכז. משיקולי יעילות וחסכון במשאבים, הוחלט כי הרחבת שעות הפעילות האמורה תיעשה באמצעות מוקד מרכזי שיופעל באמצעות מוקד השירות של משרד המשפטים בירושלים. מוקד זה נותן שירות לכלל מחוזות הסניגוריה הציבורית בכל הקשור לפניות עצורים לייצוג לפני חקירתם בשעות הלילה, החל מחצות ועד לשעה 7:30 למחרת, וכן לכל אורכם של סופי השבוע. המוקד מאויש על ידי נציגי שירות, והפעלתו מותווית על פי כללי העבודה המקצועיים שנקבעו על ידי הסניגוריה הציבורית. נציגי השירות של המוקד מקבלים קריאות דחופות מהמשטרה ומקפיצים סניגורים חיצוניים כוננים על פי רשימות ערוכות מראש על ידי הסניגוריה הציבורית. במקרה הצורך מתייעצים הנציגים גם עם כוננים מהצוות הפנימי. בתרשים ו. שלהלן מצוינת כמות הפניות של עצורים לפני או במהלך חקירה אשר טופלו על ידי המוקד במחוזות ירושלים, חיפה, צפון, ודרום במהלך שנת עוד מצוין פילוח הפניות לבגירים וקטינים. כפי שניתן לראות בתרשים, בממוצע לחודש טיפל המוקד ב- 94 פניות ממחוז ירושלים, ב- 20 פניות ממחוז צפון, ב- 47 פניות ממחוז חיפה וב- 133 פניות ממחוז דרום. בנוסף, בעוד שבמחוזות צפון, חיפה, ודרום שיעור פניות הקטינים מכלל הפניות בהן טיפול המוקד נמוך יחסית (במחוז חיפה 13.12%, במחוז צפון 17.96% ובמחוז דרום 15.70%), במחוז ירושלים השיעור גבוה באופן בולט ועומד על 51.87%. תרשים ו. כמות פניות עצורים ממחוזות ירושלים, צפון, חיפה ודרום שהיו בטיפול מוקד הלילה וסוף השבוע בשנת 2014, וחלוקתן בין בגירים לקטינים מחוז סה"כ ממוצע קטינים שיעור בגירים שיעור פניות פניות הקטינים הבגירים לחודש מתוך מתוך כלל כלל הפניות הפניות 48.13% % ירושלים 1, % % צפון % % חיפה % % דרום* 968 * הנתונים המוצגים לגבי מחוז דרום הם החל מיום , יום פתיחת המוקד במחוז זה. חודש מאי לא נכלל בחישוב ממוצע הפניות לחודש במחוז דרום. חשיבות המוקד היא, בראש ובראשונה, בהרחבת זמינות השירות גם בשעות הלילה ובסופי השבוע לעצורים שנמצאים בשלב קריטי בחקירתם. מנתוני הסניגוריה הציבורית, עולה כי כשליש מכלל הפניות לייעוץ לפני חקירה מגיעות דרך מוקד הלילה וסופי השבוע. 30

32 מעבר לכך, לפתיחת המוקד (בצד הפעולות הנוספות בהן נוקטת הסניגוריה הציבורית להגברת היישום של זכות ההיוועצות) גם השפעה עקיפה מבורכת על נכונותה הכללית של המשטרה להעביר לסניגוריה הציבורית גם בשעות הפעילות הרגילות הודעות בדבר רצונם של עצורים לקבל ייצוג ממנה, וזאת כבר בשלב המוקדם שלפני תחילת החקירה. קידום טיעונים משפטיים בדבר הפרת זכות ההיוועצות בחקירה בשנה החולפת המשיכה הסניגוריה הציבורית לפעול להגשמת זכות ההיוועצות של חשוד הנמצא בחקירה משטרתית באמצעות העלאת טיעונים משפטיים המסתמכים על הוראות החוק הרלוונטיות ועל פסיקת בתי המשפט. במסגרת זאת, יושמו והוטמעו ההנחיות שניתנו לסניגורים בנושא, ולפיהן הונחו הסניגורים לטעון במקרים מתאימים לסעדים שונים בגין פגיעה בזכויות שונות של חשודים, ובכלל זה לסעד של שחרור ממעצר. כפי שצוין בדוח השנתי הקודם, במסגרת בקשת רשות ערר שהוגשה בשנת 2012 לבית המשפט העליון מטעם הסניגוריה הציבורית, חזרה והדגישה השופטת עדנה ארבל את חשיבות זכות ההיוועצות ואת הלכת יששכרוב בה פותחה הדוקטרינה לפיה פגיעה בזכות ההיוועצות יכולה להוביל לפסילת הראיה. בהמשך, דחתה השופטת ארבל את קביעות הערכאות דלמטה בדבר רלוונטיות הטענה רק להליך העיקרי, וקבעה כי לפגיעה בזכות ההיוועצות תהיה נפקות גם בשלב המעצר: "על הערכאות הדנות במעצרם של חשודים להתייחס לגופן של טענות הנוגעות לפגיעה בזכות ההיוועצות של החשודים, לבחון האם אכן נפל פגם בעניין זה ולקבוע את נפקותו לעניין המעצר תוך איזון מכלול השיקולים הרלוונטיים" (בש"פ 9220/12, בש"פ 9221/12 פרץ ולוי נ' מדינת ישראל (ייצגו מטעם הסניגוריה הציבורית: עוה"ד גלאון קפלנסקי, ניר אלפסה ונטע לב). מאז מתן החלטה זו, בתי המשפט בערכאות השונות התייחסו לא פעם לחשיבות העקרונית של זכות ההיוועצות, ובחלק מן המקרים 22 אף נתנו לפגיעה בזכות זו ביטוי מעשי כבר בשלב הליך המעצר, ובכלל זה מתן סעד של שחרור ממעצר. כמובן, שלצד הנפקות שיש להפרת זכות ההיוועצות בשלב המעצר, יכולה הפרה כזו להביא גם לפסלות ראיות בעת ניהול התיק העיקרי, והסניגורים הציבוריים מונחים לטעון גם לעניין זה, ברוח הלכות יששכרוב ושי. 22 ר' למשל: מ"י (שלום תל-אביב) מדינת ישראל נ' מימוני ואח' (החלטה מיום ) (ייצוג על ידי עו"ד זוהר דיבון ועו"ד יוסי סקה): בית המשפט הורה על שחרור החשודים שנעצרו בחשד לביצוע עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית שכן פעולות החקירה שנדרשו הן פעולות שניתנות לביצוע שעה שהחשודים משוחררים. עוד ציין בית המשפט, כי התנהלות היחידה החוקרת בתיק אינה תקינה, שכן ההודעה לסניגוריה הציבורית לגבי מעצרם של החשודים וההיוועצות עצמה צריכות להתבצע בטרם חקירה; עמ"י (מחוזי לנוער חיפה) משטרת ימ"ר חוף נ' פלוני (החלטה מיום ) (ייצוג על ידי עו"ד נאג'י עאמר): בית המשפט המחוזי דחה את ערר המשטרה בעניינו של קטין בן 17, החשוד בעבירות של החזקת נשק וסמים, על אורך תקופת המעצר שהחליט עליה בית משפט השלום לנוער. בית המשפט המחוזי עשה כן, בין היתר, בשל אי מתן הודעה לסניגוריה הציבורית על דבר מעצרו של הקטין, ודחה את טענת באת כוח המשטרה שתלתה את אי ההודעה בכך שהקטין ויתר על זכות ההיוועצות. בית המשפט קבע כי הדבר אינו פוטר את היחידה החוקרת מחובת הודעה לסניגוריה הציבורית כקבוע בסעיף 9 ט(ב) לחוק הנוער. עוד קבע בית המשפט כי יש להתייחס "בחשדנות" לוויתור מצד קטין על זכות ההיוועצות. בית המשפט הפנה לפסק דין פרץ הנ"ל, ובהתחשב בעוצמת חשד נמוכה ובפגם שנפל באי יידועה של הסניגוריה הציבורית, מאשר את החלטת בית המשפט קמא; מ"י (שלום תל-אביב) מדינת ישראל נ' עלי (החלטה מיום ) (ייצוג על ידי עו"ד תומר אגזדה): בית המשפט הורה על שחרור החשוד בתנאים שהתקבלו בהסכמה. נוכח טענתו של ב"כ החשוד כי לא נתקבלה בסניגוריה הציבורית הודעה מאת המשטרה בדבר מעצרו של החשוד ובכך נפגעה זכות ההיוועצות שלו טרם חקירה, מצא לנכון בית המשפט לקבוע את הדברים הבאים: נוכח חשיבותה של זכות ההיוועצות, ועמדת החולשה והנחיתות בה מצוי החשוד מול חוקריו, על בית המשפט לוודא ולפקח בפיקוח מוגבר כי מתקיימים התנאים למימוש הזכות הלכה למעשה בצורה סבירה וראויה. החובה המוטלת על המשטרה בהקשר זה היא חובה בעלת שני פנים. הפן האחד הוא חובת היידוע של החשוד אודות זכותו להיוועץ בעורך דין. הפן השני הוא חובת המשטרה ליידע את הסניגוריה הציבורית אודות מעצרו של החשוד. בעתיד, לא מן הנמנע כי במקרים המתאימים ובנסיבות המתאימות, תיפסל קבילות הודעת החשוד שניתנה תוך הפרת חובת היידוע של הסניגוריה, וכי בהתאם לפסק דין פרץ הנ"ל, הפרת החובה תקבל משקל ניכר במסגרת כלל שיקולי המעצר. בית המשפט קבע שורה של כללים טכניים כיצד להבטיח הגעת ההודעה מהמשטרה לסניגוריה במלואה וללא פגם טרם החקירה, על מנת להבהיר לעתיד לבוא אילו מקרים יחשבו להפרת החובה ולפגיעה בזכויות החשוד. 31

33 פניות אל משטרת ישראל לקידום זכות ההיוועצות על בסיס מערך נתונים משודרג כאמור בדוח הקודם, בשנת 2013 החלה הסניגוריה הציבורית לעשות שימוש בדוח BI מתקדם המאפשר לקבל בלחיצת כפתור נתונים בדבר מספר הפניות המגיעות מן המשטרה בנוגע לבקשת עצורים לקבל ייצוג מטעם הסניגוריה הציבורית, ועיתוי הגעתן למשרדי הסניגוריה ביחס למועד תחילת החקירה. הדוח מאפשר פילוח הנתונים בכל סוגי הרמות, הן ברמה הארצית והמחוזית והן ברמת תחנות המשטרה. זאת, במטרה לאתר בעיות המתעוררות במחוזות או בתחנות ספציפיות ולטפל בהן באופן מעמיק יותר. מערך הנתונים המשודרג מאפשר לפעול לשיפור המצב מול גורמי המשטרה, החל מהגורמים הבכירים ביותר במטה הארצי, דרך מפקדי המחוזות וכלה במפקדי התחנות ובקציני החקירות. ואכן, במהלך שנת 2014 קוימו פגישות ונשלחו פניות כתובות אל גורמי המשטרה בכל הרמות בהם הוצגו הנתונים בפילוח ארצי, מחוזי ותחנתי, וכן בפיצול בין עצורים בגירים לקטינים. בכלל זאת, פנה הסניגור הציבורי הארצי בפברואר 2014 אל מפכ"ל המשטרה. בפניית הסניגור הארצי הוצגו נתונים מפורטים באשר לאופן יישום זכות ההיוועצות בכל הפילוחים שלעיל, ונתבקשה התערבותו של המפכ"ל לשיפור המצב בשטח. כמו כן, חזר הסניגור הארצי על בקשתה של הסניגוריה להעביר לעיונה את ההנחיה המשטרתית באשר לאופן יישום זכות ההיוועצות של נחקרים בסניגור. בעקבות זאת, הורה המפכ"ל לראש אח"מ במשטרה לבדוק את האמור במכתב, להציג לו בסיום הבדיקה את ממצאיו ולבחון את הדרכים שיינקטו לשיפור יישום זכות הנחקרים להיוועצות בסניגור. בהמשך לכך, בחודש מאי 2014 השיב ראש אח"מ לסניגור הארצי כי המשטרה נוהגת בשנים האחרונות על פי הכלל הפסיקתי בנוגע לעצם זכותו של חשוד להיוועץ בסניגור, כפי שגובש במיוחד בפרשות יששכרוב ושי שלעיל, וכי חטיבת החקירות פועלת כל העת להטמעת הנושא בקרב יחידות החקירה. עוד צוין כי המשטרה גיבשה ופרסמה בחודש אפריל 2014 נוהל שכותרתו "יידוע חשוד בדבר זכויותיו 23 בטרם חקירה", אשר צורף למכתב, ואשר מורה כי לפני תחילת חקירת חשוד יבהיר החוקר לחשוד בעל-פה ובכתב את זכויותיו, ובכללן זכותו להיוועץ בסניגור ציבורי אם הוא זכאי לכך על פי החוק. ההתפתחות שביצירת הנוהל חשובה וחיובית, אך ניתוח הוראות הנוהל מעלה כי אין די בנוסחו הקיים כדי לקיים באופן אפקטיבי ומלא את מטרתו ולאפשר את יישומה של זכות ההיוועצות. כך, למשל, ולמרות שהדבר מתחייב ממטרות החוק והפסיקה, הנוהל אינו מאפשר כל ביקורת ולו בדיעבד בסוגיית הוויתור על זכות ההיוועצות, ואינו מבטיח כי ויתור כזה אכן יהיה ויתור מדעת: חוקרי המשטרה אינם נדרשים בנוהל לוודא כי החשוד מבין את משמעות הוויתור על זכות ההיוועצות, ולתעד, ולו בכתב, את תגובת החשוד ליידועו בדבר זכויותיו. תחת זאת, מסתפק הנוהל אך בהחתמת החשוד על טופס הודעה בכתב הכולל זכויות אלה. בנוסף, הנוהל עוסק רק בשלב היידוע על זכות ההיוועצות ושותק בכל הקשור ליישום זכות זו. בכך מונצח מצב בו אין לחוקרי המשטרה כל הנחיה באשר ליישום זכות ההיוועצות, למרות שהיה מתבקש שהנחיות אלה יגובשו ויפורסמו מזמן נוכח החובות שהוטלו על המשטרה על ידי בית המשפט העליון, ובמיוחד בפסק דין שי. אין להתפלא, אם כן, כי למרות השיפור שחל בנושא, שיעורן של פניות העצורים המועברות על ידי המשטרה טרם חקירה נותר נמוך באופן מדאיג, ואין ספק שיש צורך בהמשך טיפול נחוש בתופעה עד למיגורה. 23 נוהל חטיבת החקירות באגף לחקירות ולמודיעין "יידוע חשוד בדבר זכויותיו בטרם חקירה" (תחילת תחולה: ). הנוהל מפורסם באתר הסניגוריה הציבורית, ביחד עם יתר נהלי חטיבת החקירות שאינם חסויים, שאותם קיבלה הסניגוריה הציבורית מהמשטרה:. 32

34 קידום תיקוני חקיקה בדוח הקודם הוזכר כי הסניגוריה הציבורית פנתה לשר המשפטים, לוועדת חוקה, חוק ומשפט ולמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בבקשה כי זכות ההיוועצות תעוגן בחקיקה. ואכן, בסוף שנת 2012 הופץ על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים תזכיר חוק לתיקון חוק סדר הדין הפלילי התשס"ב מדובר בהוספת פרק לחוק זה, בו יוסדרו, בין היתר, סוגיות חשובות כגון: (חקירת חשודים), היקף זכות השתיקה, חובת אזהרה, הזכות להיוועץ בסניגור ונוכחות עורך דין בחקירה. התזכיר הוא פרי המלצותיה של הוועדה לסדר דין פלילי וראיות בראשות השופטת מרים נאור, אשר בדיוניה השתתפו גם נציגים בכירים מטעם הסניגוריה הציבורית. התזכיר מאמץ את עמדת הוועדה לפיה יתוקן סעיף 18 א( )(7) לחוק הסניגוריה הציבורית, כך שיעניק זכאות לייצוג ציבורי לכלל החשודים חסרי האמצעים. הסניגוריה הציבורית בירכה על הפצת התזכיר והגישה את הערותיה באשר לנוסחו (להרחבה, ר' פרק בנושא "הצעות חוק המצויות בשלבי חקיקה מתקדמים") היוזמה להקמת אולמות מעצרים בסמוך למתחם בתי הכלא "אשל" בדרום ריבוי המעצרים מוביל למגמה מטרידה נוספת של שחיקת ההגנות והזכויות המנויות בחוק המעצרים בשל שיקולי יעילות. זאת במיוחד בעקבות לחצים הולכים וגוברים הנובעים מקשיים מעשיים, תקציביים 24 ומערכתיים. החשש הוא שבמקום להדק את הפיקוח והביקורת על מעצרים באופן שיביא להפחתה במספרם, משלימות המערכות השונות עם הגידול, כאילו היה 'חוק טבע' ולא עניין של מדיניות, תוך פגיעה נוספת בזכויות העצורים. דוגמה מובהקת לכך, עליה עמדנו גם בדוח הקודם, היא בניסיון למצוא דרכי קיצור לקיום דיוני מעצר במסגרת היוזמה של שירות בתי הסוהר, להקמת אולמות שיפוט בהם יתקיימו דיוני הארכות מעצר לצרכי חקירה בסמוך למתחם בתי הכלא "אשל" בדרום. הסניגוריה הציבורית הביעה את הסתייגותה מהכוונה לקדם תכנית זו, אשר טמונה בה פגיעה רוחבית קשה בזכויות העצורים, כמו גם בעקרונות פומביות הדיון והפרדת הרשויות. הסניגוריה הביעה את התנגדותה לקידום התכנית בפני נשיא בית המשפט העליון היוצא והנשיאה הנכנסת, כמו גם בפני מנהל בתי המשפט והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), ועמדה על כך שהתועלת השולית הטמונה בה אינה מצדיקה את הפגיעות החוקתיות החמורות, שיהיו בלתי נמנעות אם תקודם היוזמה. למרות זאת, נכון לכתיבת שורות אלה, ממשיכים הגורמים הנוגעים בדבר לקדם את היוזמה. במישור התועלת, התכנית מתיימרת לשפר את תנאי העצורים במהלך הובלתם לדיונים המשפטיים בעניינם, וכן להביא לחסכון תקציבי שיבוא מביטול חלק ממסלולי ההובלה. הסניגוריה הציבורית עמדה על כך שהמצוקה החמורה הנוגעת להובלת עצורים מתייחסת בעיקר לעצורים עד תום ההליכים ולאסירים שפוטים, אשר מוחזקים במתקני כליאה מרוחקים מבית המשפט ומסלולי הבאתם ארוכים מאוד וכרוכים בשהייה באגפי המעבר. מצוקה זו אינה נוגעת לעצורים לצרכי חקירה שהם אוכלוסיית היעד של התכנית, המוחזקים ככלל סמוך לבית המשפט, מסלולי הובלתם קצרים, והם לא שוהים באגפי המעבר. הקמת אולמות השיפוט בסמוך למתחם אשל לא תספק אם כך פתרון למצוקה החמורה והאמיתית הנוגעת להובלת עצורים למקומות 24 על החשש מפני "ריאקציה" חקיקתית ופסיקתית שתביא לבלימת הרפורמה בדיני המעצרים ולצמצום ההגנה על החירות, בין היתר בשל העדר משאבים מספיקים, ר' דן ביין, "דיני המעצר החדשים: היבטים אידיאולוגיים, חוקתיים ומעשיים", מגמות בפלילים: עיונים בתורת האחריות הפלילית 337 (אלי לדרמן עורך, 2001). 33

35 מרוחקים ממקום אחזקתם, ואף לא תוביל לחיסכון משמעותי בעלויות ההובלה. מאידך, פגיעתה בעקרונות פומביות הדיון והפרדת הרשויות קשה מאוד. בהיבט פומביות הדיון, התריעה הסניגוריה הציבורית כי נגישות בני משפחתם של העצורים, כמו גם הציבור בכללותו, לבתי משפט שממוקמים בסמוך למתקני כליאה תיפגע קשות, שכן מתקני שירות בתי הסוהר, ובוודאי זה שנמצא במתחם אשל הממוקם בלב מדבר, מרוחקים ממרכזי הערים. אף אם תסודר תחבורה ציבורית תדירה (שאינה קיימת כיום) למתחם המיועד, הפגיעה העקרונית תיוותר על כנה נוכח ריחוקו של מתחם שב"ס ממרכז העיר. קיומם של דיוני הארכות המעצר במתקנים מרוחקים מעין אלה יהפוך דה-פקטו את ההליך המשפטי לסמוי מעין הציבור, לא יאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית על הנעשה בבית המשפט ויפגע בלגיטימציה של ההליך. בהיבט הפרדת הרשויות, מימוש התכנית יהפוך בעיני המתדיינים והציבור את בית המשפט למי שמזוהה עם מערכת הכליאה הרשות המבצעת ויפגע במעמדו של בית המשפט כמוסד אזרחי וכגורם מאזן, המפקח על עבודת גורמי אכיפת החוק. בתנאים הטופוגרפיים והגיאוגרפיים של מתחם בית סוהר אשל, לא ניתן לבנות יחידת שיפוט מחוץ לחומות המתחם ובהפרדה מוחלטת ממנו. כל מבנה שיוקם יבנה בתוך מתחם מגודר בגדר היקפית, הנתון לשליטה ופיקוח של שב"ס, ולעולם יהיה נספח לבית הכלא. אף אם שב"ס ישנה את תוואי הגדר ההיקפית כך שתהא גישה ישירה אל מתחם בית המשפט ללא צורך במעבר דרך ש"ג שב"ס והגדר, לעולם יבלוט ההבדל העצום בין מבנהו הדו-קומתי המתוכנן של בית המשפט לבין חומות הכלא הגבוהות הסמוכות לו ולשטחו העצום של מתחם שב"ס המצוי בתווך. מצב זה ייצור את הרושם שבית המשפט עומד בצלו של בית הכלא, וכי הזכות לחירות ולהליך הוגן משפילה קומתה בפני רום קומתו של בית הסוהר. עוד ציינה הסניגוריה הציבורית בפני הגורמים הנ"ל, כי הניסיון המצטבר מקיום דיונים בבתי הסוהר או בסמוך להם, למשל בתחום עתירות האסירים, הוא ניסיון רע, ואין מקום להרחיבו להליכים נוספים. על אחת כמה וכמה אין לעשות כן בשלב הראשוני של הארכת המעצר לצרכי חקירה, בו חזקת החפות חלה בשיא עוצמתה. בנוסף, אין זה נכון להקים בתי משפט לפי סוגי הליכים מסוימים, שכן יש בכך מסר בעייתי לפיו ישנם הליכים הראויים ליחס שונה מהליכים אחרים. יש טעם לפגם בקיום הליכי המעצר ב"חצר האחורית" של מתחם בתי הסוהר, כשיתר ההליכים המשפטיים מתקיימים בבתי משפט רגילים בעיבורה של עיר. להערכת הסניגוריה הציבורית, קידום היוזמה יוביל לריבוי דיוני מעצרים ולפגיעה בזכות החוקתית לחירות: קשיי הנגישות יובילו לאי התייצבותם של ערבים לחלק מן הדיונים, דבר אשר יוביל להארכות מעצר, לקיום דיוני מעצר נוספים, להגשת בקשות לעיון חוזר, ובעניינם של קטינים מכוח החוק, במקרה של אי התייצבות בני משפחה. זאת ועוד, סניגורים פרטיים וציבוריים לקיום דיונים נוספים כעבור 24 שעות, יתקשו לתמרן בין דיונים הקבועים בבית המשפט בבאר שבע ובין דיוני מעצר ימים במתחם אשל המרוחק ממנו. קיים חשש שהדבר יוביל לצמצום של הייצוג הפרטי, לעלייה של הייצוג הציבורי בהליכים אלה ולהגדלת ההוצאה הציבורית הנלווית לכך. הפעלת היוזמה, בייחוד בשלב מעצר הימים, תוביל באורח בלתי נמנע לתקלות, עיכובים ופגיעה קשה בהתנהלות השוטפת של יום הדיונים, ולא תשיג את המטרה של ייעול דיוני המעצר. יש לזכור כי הליך מעצר הימים, התלוי בהתפתחות החקירה, כרוך במידה רבה של חוסר ודאות, כאשר חלק גדול מן ההחלטות בהליך זה מתקבלות סמוך מאוד לשעת פקיעת המעצר. בתקופת ניסיון דומה, שבוצעה במתחם שב"ס בדרום במהלך מבצע "צוק איתן" ובתקופת ההתנתקות, הוביל חוסר ודאות אינהרנטי זה לשורה של תקלות ועיכובים קשים כאשר בבוקר יום הדיונים לא היה ברור לאיש האם תוגש הצהרת תובע בשלב מעצר הימים במתחם אשל, או שמא יוגשו כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים במתחם בתי המשפט בבאר-שבע. חוסר הידיעה 34

36 הוביל לכך שחוקרי משטרה, סניגורים, בני המשפחה, וערבים התרוצצו הלוך ושוב בין המתחמים, ובעיקר גרם לשורת תקלות ועיכובים של יום הדיונים, כאשר עצורים שהיה צורך להובילם למתחם בתי המשפט, משום שהוגש כתב אישום בעניינם, הובאו תחילה למתחם אשל, ורק לאחר שעות של עיכוב הובלו לבסוף, לבית המשפט. אין ספק כי הליקויים הקיימים כיום בתנאי הובלת עצורים והחזקתם בבתי המשפט, דורשים התגייסות של כלל המערכות על מנת להביא לפתרון. יחד עם זאת, הפתרון הראוי לדעת הסניגוריה הציבורית אינו בהקמת אולמות שיפוט בסמוך למתקני כליאה, כי אם באימוץ פתרונות אחרים וישנם כאלה. כך למשל, יש לשפר את מערך ההובלות הקיים, בין אם על ידי הגדלת משאבי יחידת "נחשון" האמונה על ההובלות, ובין אם על ידי יצירת מסלולי הובלה קצרים יותר. בנוסף, יש מקום לקדם חלופות מעצר ומאסר מגוונות, כגון הגדלת מכסת האזיקים האלקטרוניים המשמשים חלופה למאסר ולמעצר. בנוסף, יש להרחיב את המהלך בו החל שב"ס לשיפור תהליך הליווי של אסירים לבדיקות רפואיות, המומחה למרפאות מרחביות הסמוכות למתקני הכליאה. כך שתחת הובלת האסיר למומחה הרפואי, מגיע זאת ועוד, כאשר עוסקים בפתרונות לעומס העצום של תעבורת העצורים בהליך ההובלה, מתחייב לראות את התמונה הכוללת. נוכח מדיניות המעצרים המחמירה של משטרת ישראל, פתרון ראוי לבעיית העומס החריג המוטל על שב"ס, חייב לכלול, בראש ובראשונה, הפעלה זהירה ומידתית של סמכויות המעצר של משטרת ישראל, באורח התואם את כוונתו המקורית של המחוקק. כמו כן, דווקא במציאות בה קיימת בעיה קשה של ריבוי מעצרים, יש לעודד מנגנונים אשר יקלו על אפשרויות השחרור בחלופה, תחת הפעלת היוזמה המדוברת, אשר כאמור תעשה את ההיפך ותביא לקושי בהתייצבות הערבים לבית המשפט ולריבוי מעצרי שווא. לסיכום, מעצרו של אדם לצרכי חקירה מתבקש בשלביה הראשוניים של החקירה המשטרתית, לרוב על סמך תשתית ראייתית ראשונית ודלה, ושעה שחזקת החפות בעניינו חלה בכל עוצמתה. דווקא בשלב זה של ההליך, אין זה ראוי להוביל אדם למעמד משפטי המתקיים בצל חומות בית הכלא, וישנה חשיבות מיוחדת לעצם קיומו של מעמד משפטי אשר מתנהל בבית משפט של ממש, קרי: במקום אשר כל סממניו מעידים עליו כי הוא מוסד אזרחי עצמאי ובלתי תלוי, המנהל את דיוניו בשקיפות ובפומבי. ודאי שאין מקום לקדם יוזמה שתפגע בעקרונות יסוד אלה, כאשר ברור כבר כעת מניסיון עבר דומה כי מדובר בניסיון לא מוצלח, בלשון המעטה, שלא רק שאינו מקדם את היעילות והחיסכון אלא מכביד עליהם. 1.3 ייצוג קטינים הסניגוריה הציבורית מייצגת חלק ניכר מכלל הקטינים אשר מואשמים בפלילים, ותחום זה מהווה נתח נכבד מעבודתה. בשנת 2014 ייצגה הסניגוריה הציבורית ב- 14,884 בהם ייצגה הסניגוריה הציבורית בשנה זו. 25 הליכים של בני נוער, המהווים כ- 13% מכלל ההליכים תחום הנוער דורש התמחות ייחודית בשל הדינים המיוחדים החלים בו והכישורים המיוחדים הנדרשים מעורכי דין המייצגים קטינים. רבים מהקטינים המעורבים בפלילים מגיעים מרקע משפחתי מורכב, והם בעלי קשיים רגשיים, לימודיים ולעיתים נפשיים ושכליים. מאפיינים אלה, שזוהו גם במחקר רשמי משנת לרבות הליכים בבתי המשפט השונים לנוער, ועדות שחרורים, בתי משפט לתעבורה וכן הליכים בפני ועדות, במשטרה או בפרקליטות. 35

37 שנערך על ידי שירות המבחן ומכון מאיירס-ג'וינט, לצד המתחים האינהרנטיים הנלווים להליך הפלילי, מייצרים מצבים מורכבים, המחייבים לעיתים קרובות גישה כוללנית של הטיפול בקטין. מעבר למומחיות המיוחדת ולהכשרה הייעודית שעוברים הסניגורים שנבחרו לייצג קטינים מטעם הסניגוריה הציבורית, השנה הושם דגש במחלקות הנוער על רכישת כלים להתמודדות עם קטינים בעלי מוגבלות, ועל מתן התייחסות מיוחדת לשלבים הנחווים כקשים וכטראומתיים במיוחד לקטין בהליך הפלילי, ובפרט הליכי חקירה ומעצר ייצוג קטינים בהליכי חקירה מחלקות הנוער בסניגוריה הציבורית מטפלות בכל שלבי המעצר של קטינים, החל משלב מתן ייעוץ לפני חקירה ולאורך כל חיי תיק המעצר. בשל ההכרה בפגיעותם הרבה של קטינים, בפרט בשלבים קריטיים ומשמעותיים אלה, הוקנו לקטינים זכויות מורחבות בחקירה ובמעצר על ידי המחוקק. בשנה האחרונה ננקטו במחלקות הנוער מאמצים מיוחדים על מנת לאפשר מימושן בפועל של זכויות אלו. זכותו של קטין להיוועץ עם סניגור לפני חקירה וחובת המשטרה להודיע לסניגוריה הציבורית על כל מעצר של קטין שאינו מיוצג עוד לפני חקירתו נקבעו במסגרת תיקון 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א (להלן: "חוק הנוער"). בכדי לאפשר, הלכה למעשה, את מימוש זכותם החוקית של קטינים לייעוץ לפני חקירה, מחלקות הנוער (בשיתוף פעולה עם מחלקות המעצרים של בגירים) מספקות מענה לפניות של קטינים לייעוץ לפני חקירה במשך 24 שעות ביממה ולאורך כל ימות השבוע. מחלקות הנוער פועלות באופן שוטף ובמספר מישורים להעלאת שיעורי הייעוץ לקטינים לפני חקירתם מתוך כלל הקטינים המיוצגים על ידי הסניגוריה הציבורית בשלב המעצר. שיעורי הייעוץ לקטינים לפני חקירה עלו משמעותית השנה במחוז דרום (עליה של כ- 25% בשיעור הייעוצים לפני חקירה) ובמחוז חיפה (עלייה של כ- 15% אחוזים). ואולם, שיעור הקטינים שאינם זוכים למימוש זכותם להיוועץ עם סניגור לפני חקירתם עדיין נותר גבוה: כ- 35% מפניות הקטינים לייצוג בשלבי המעצר מועברות לסניגוריה הציבורית מהמשטרה רק לאחר חקירתו של הקטין. ההשלכות של מניעת זכות ההיוועצות מקטינים עלולות להיות הרות גורל. מחקרים רבים ונרחבים מעידים על אחוזי הודאות שווא גבוהים ביותר בקרב קטינים, בשל הנטייה של קטינים לרצות את החוקרים והלחץ העצום בו הם שרויים בסיטואציה של חקירה על ידי גורמי סמכות. לחץ זה משפיע על היכולת להבין את המשמעות המשפטית של מעשיהם ואת זכויותיהם, כמו גם על היכולת לקבל החלטות מושכלות ולהתגונן כראוי. טיעונים כנגד הפרת זכות ההיוועצות נשמעים בבתי המשפט באופן תדיר על ידי סניגורים, ומובילים לעיתים 26 אף לשחרור הקטינים ממעצרם. עם זאת, לטעמנו אין בכך בכדי לרפא את הפגם שבהעדר הודעה מראש ואת הפגיעה הקשה בקטינים, הנובעת מהפרת החובה החוקית המוטלת על המשטרה. לאחרונה ניתנה החלטה חשובה בבית המשפט המחוזי לנוער בחיפה, המתייחסת בין היתר לוויתור של קטין על 27 זכותו להיוועץ עם סניגור. בהחלטתו הדגיש בית המשפט כי חוק הנוער יוצא מתוך נקודת הנחה שיש לשמור על זכויותיו של קטין בצורה מוגברת ביחס לבגיר, ואף אם מודיעים לקטין על זכויותיו, לא תמיד הוא יבין את 26 כך למשל, מ"י (שלום לנוער פתח-תקווה) (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד ראפת נאשף); מ"י (שלום לנוער באר-שבע) (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד טל ארד). 27 עמ"י (מחוזי לנוער חיפה) (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד נאג'י עאמר). 36

38 משמעותן וישכיל לבחור באפשרות הנכונה מבחינתו. לפיכך, גם אם קטין מוותר על זכות ההיוועצות יש להתייחס לוויתור כזה ב"חשדנות". באותו עניין העביר בית המשפט גם ביקורת על החלטת המשטרה שלא להודיע על מעצרו של הקטין לסניגוריה הציבורית, בקובעו כי ויתור הקטין על זכות ההיוועצות אינו פוטר את המשטרה מחובת ההודעה על חקירתו לסניגוריה הציבורית כאמור בסעיף 9 ט(ב) לחוק הנוער. דרום השנה הקדישו מחלקות הנוער מאמצים גדולים גם בהידוק קשרי העבודה עם גורמי המשטרה הרלוונטיים במחוזות, במטרה להעלות למודעות את זכויותיהם של הקטינים ולהגביר את יישומן. כך למשל, נציגי מחלקות הנוער במחוזות תל-אביב ומרכז השתתפו במפגשים עם כל מפקדי המרחבים ותחנות המשטרה לקראת פתיחת מוקד הלילה וסופי השבוע, וכן עם קציני הנוער המחוזיים וקצינות הנוער המרחביות של מחוז מרכז. במחוז האח"מ נפגשו נציגי מחלקת הנוער עם קצין הנוער באשדוד, עם רענ"ח המחוז וכן השתתפו בפגישה עם כל קציני במרחב. במחלקת הנוער במחוז חיפה התקיימו מפגשים עם רמ"ח הנוער וכן עם חוקרי הנוער בתחנות חיפה ושפרעם. כל מחלקות הנוער מקיימות קשר שוטף ויומיומי עם חוקרי הנוער בתחנות ומקפידות לשלוח מכתבי תלונה לבעלי תפקידים במשטרה בכל מקרה בו נודע על הפרות זכויותיהם של קטינים בחקירה ייצוג קטינים בהליכי מעצר חוויית המעצר היא חוויה טראומתית לכל אדם, אך בפרט לקטין. מעבר לקשיים הפיזיים עמם נדרש להתמודד קטין במעצר, ההתמודדות הנפשית עם מעצר וחקירה משטרתית היא קשה, ואותותיה ניכרים גם לאחר השחרור. פגיעותם הרבה יותר של קטינים נובעת מחוסר בשלות קוגניטיבית ורגשית, שמשפיעה על היכולת להתמודד עם אי הוודאות, חוסר האונים, פערי הכוחות והניתוק המשפחתי והחברתי. כל אלה מחייבים את מחלקות הנוער לפעול בכל תיק בו נעצר קטין בזהירות ובמהירות המירבית, ובפרט כאשר מדובר במעצר ראשון של קטין, מעצרם של קטינים צעירים מאוד או קטינים בעלי מוגבלויות שונות. לצערנו, ועל אף המשמעויות הקשות שיש לחוויית המעצר על קטין, המגמה הכללית ריבוי המעצרים בישראל לא פסחה 28 השנה גם על מעצרי הנוער, ובשנת 2014 ניכרת עלייה במספרם של הקטינים שנעצרו על ידי משטרת ישראל. מחלקות הנוער פועלות באופן שוטף למניעת מעצרים מיותרים של קטינים, ודרכי ההתמודדות של הסניגוריה הציבורית עם תופעת ריבוי המעצרים הותאמו למאטריה הייחודית של ייצוג קטינים. בשנה החולפת הוגשו עררים רבים על החלטות בית משפט בדבר מעצרם של קטינים. בחלק מהעררים שהתקבלו התייחסו בתי המשפט למאפייני הקטינות הדורשים זהירות מיוחדת במעצר קטינים, וכן לשמירה הנדרשת על זכויותיהם 29 וכבודם. כמו כן, הוגשו על ידי מחלקות הנוער בקשות לשחרור על פי סעיף 44 א( ( לחוק המעצרים, במקרים בהם נמצא כי לא הייתה הצדקה שלא לשחרר את הקטין ממעצר בהחלטת קצין ממונה מיד לאחר חקירתו, 28 על פי נתוני משטרת ישראל, בשנת 2014 מספר המעצרים של קטינים עמד על 6,142. מדובר בעלייה של כ- 7% לעומת שנת 2013 (ר' השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת 2014, בעמ' 95). 29 ר', למשל, בש"פ 5707/14 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד מחמוד רבאח), בו קבע בית המשפט העליון כי גם בתקופה בה מתחוללות התפרעויות של קטינים, אין לעצור באופן אוטומטי כל קטין מיידה אבנים, ולפיכך קבע שיש להותיר את החלטת השחרור של בית המשפט קמא על כנה; כן ר' מ"י (שלום לנוער ירושלים) (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד גבריאל טרונישוילי ועו"ד שאול עזרא), שם פירט בית המשפט את התנאים הקשים בהם הוחזקו קטינים במעצר, הכוללים איזוק ממושך והעדר מזון ושתייה למשך שעות ארוכות ביותר, וזאת על אף הערות בית המשפט בנושא. 37

39 ועוד בטרם הבאתו לבית המשפט. חלק גדול מבקשות 30 החליטה לשחרר את הקטינים בטרם הדיון בבקשה. אלו התקבלו על ידי בית המשפט, או שהמשטרה במסגרת עבודתה השוטפת נתקלה הסניגוריה הציבורית בסוג נוסף ומטריד של מעצרי קטינים, שאינו קיים אצל אוכלוסיית הבגירים מעצרם של קטינים צעירים מאוד על רקע קשיים הנובעים ממצבם האישי המורכב. מדובר במקרים בהם קטין נעצר בשל אופן התנהגותו בתוך ביתו או במקום ההשמה החוץ-ביתית בה הוא שוהה. מעצר כזה נובע במקרים רבים מהקושי של מערכות הרווחה לספק לילד נזקק את המענה המתאים לצרכיו הטיפוליים, כאשר ניכר כי התנהגותו הפוגענית של הקטין נובעת בעיקר מעצם שהייתו במקום שאינו מתאים לצרכיו. הסניגורים המייצגים בתיקים אלה מוצאים עצמם באחת בתוך סבך הסוגיה הטיפולית ומנסים בדרכים יצירתיות, ולעיתים בהצלחה, למנוע מעצר קשה מילד שצרכיו הטיפוליים לא קיבלו מענה מתאים, כשברור לכולם כי מעצרו ודאי אינו הפתרון לקשיים בטיפולו. המפגש הקשה עם תיקים אלה לימד אותנו גם על תופעה מדאיגה של שימוש במעצר כפתרון לצורך קידום הטיפול בקטין. כך למשל, במספר מקרים בהם נתקלה הסניגוריה הציבורית המליצו אנשי הטיפול, באופן מפורש, כי הקטין ייעצר על מנת שמיקומו בתור למעון יוקדם. יש לציין כי השימוש בכלי המעצר לצורכי טיפול הוצא מהחוק באופן מפורש בתיקון 14 לחוק הנוער, ולא בכדי. אנו רואים בחומרה את המשך השימוש בכלי המעצר כנגד קטינים נזקקים, צעירים ביותר. מעצרים שכאלה מחייבים קיום חשיבה של כלל מערכות הרווחה והמשפט והקמת מענים דחופים כעזרה ראשונה לקטינים נזקקים שטרם נמצא להם מענה טיפולי הולם שמתאים לצרכיהם קטינים בעלי מוגבלויות חלק ניכר מהקטינים המיוצגים על ידי הסניגוריה הציבורית מוכרים כבעלי מגבלה שכלית או נפשית. השנה הושם דגש מיוחד במחלקות הנוער על הטיפול באוכלוסייה ייחודית זו. במסגרת זאת, הוחלט כי בכל מחוז יעברו מספר סניגורים, המתמחים בייצוג נוער, הכשרה מיוחדת שמטרתה מתן כלים לייצוג קטין בעל מוגבלות משמעותית. הגב' נעמה לרנר מארגון "בזכות" הגיעה להשתלמויות שנערכו בנושא במחוזות תל-אביב, חיפה, ירושלים ודרום והעבירה סדנה יישומית לסניגורים על דרכי ההתמודדות עם הקשיים המתעוררים במהלך ייצוג קטין עם מוגבלות. לא אחת נתקלים הסניגורים בלקוחות אשר מתעוררת שאלה לגבי מצבם הרגשי או השכלי, אך בשל גילם הצעיר טרם אובחנו כראוי. השנה הוקדשו מאמצים ביצירת מאגר מומחים ארצי בתחום הנוער, שמטרתו להנגיש את השימוש במומחים ייחודיים אלה ולאפשר לסניגורים לקבל ייעוץ יעיל בתיקים בהם מתעורר קושי בטיפול בלקוח ובמקרים בהם סניגורים זקוקים להכוונה באשר לאופן הפעולה הרצוי. בין היתר נוצרו קשרים עם מומחי נוער בתחומי פסיכיאטריה, פסיכולוגיה קרימינולוגיה, וגובשו נהלי עבודה מותאמים. גם במסגרת תכנית ההסברה של הסניגוריה הציבורית בשיתוף עם משרד החינוך, בה מגיעים סניגורים בהתנדבות לבתי הספר ומעבירים שיעורים שמטרתם מניעת מעורבות בני נוער בפלילים, נבנה השנה מערך 30 כך למשל, בע"ק (שלום לנוער אשקלון) (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד חופית אדרי) קיבל בית המשפט את הערר על החלטת הקצין הממונה והורה לשחרר קטין בן 15, בציינו כי "עדיין נראה כי נזנח במידת מה הצורך ולמעשה ההכרח לבחון הסתייעות בחלופה הולמת אשר תצמצם במידת האפשר הפגיעה בחירותו של החשוד ובפרט עת בקטין עסקינן". 38

40 הסברה מותאם לאוכלוסיית החינוך המיוחד. כן הוכן עלון מידע להורים, שנועד לספק מידע משלים אודות זכויותיו של קטין בעל מוגבלות במשפט. עלון זה, אשר הוכן בשיתוף עם הממונה על זכויות התלמיד ועם אשלים-ג'וינט, נוצר כמענה לחוסר הידע וחוסר האונים של הורים לקטינים בעלי מוגבלות, אשר מועדים הן לקורבנ ת והן לפגיעה. העלון כולל מידע נגיש על סיוע רגשי, דיווח על התעללות, חקירה, זכויות הנפגע והפוגע בבתי משפט ועוד (להרחבה על תכניות הסברה בשיתוף משרד החינוך, ר' בהמשך בפרק 1.3.6). על אף הצורך האקוטי העולה מן השטח, גם השנה טרם נפתח במסגרת חסות הנוער מעון המותאם לטיפול בקטינים בעלי מוגבלויות. בדוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2013 העלינו את הצורך הדחוף בקיום מוסד שכזה, שבהעדרו נאלצים פעמים רבות בתי המשפט לשלוח קטינים בעלי מוגבלויות למאסר או למוסדות שאינם הולמים את מצבם. המדובר בשתי קבוצות של קטינים בעלי מוגבלויות, אשר ברור לכל כי אין להן היום מענה לצרכיהם הטיפוליים. הקבוצה הראשונה היא בעלי המוגבלות השכלית, אשר מזה כשנתיים, מעוכבת פתיחתו המחודשת של מעון משולב עבורם. הקבוצה השנייה היא קטינים שלהם מוגבלות נפשית מורכבת. בחסות הנוער לא קיימת מסגרת פוסט-אשפוזית היכולה לתת מענה לקטינים הללו. כתוצאה מכך, ילדים אלה, בעלי רקע פסיכיאטרי מורכב, הכולל בין היתר אשפוזים פסיכיאטריים ושהייה במוסדות פוסט- אשפוזיים, נשלחים למעונות החסות הקיימים, שבהם אנשי הצוות אינם בעלי הכשרה בתחום בריאות הנפש, ונוכחותו של פסיכיאטר אינה עולה על מספר שעות חודשיות. מעונות אלו אינם מספקים את צרכיהם הטיפוליים של הקטינים ואף מחמירים עוד יותר את מצבם הנפשי והמשפטי. הקטינים ממשיכים להוות סכנה לעצמם ולסביבה, ולפיכך מועברים ממסגרת למסגרת, ולבסוף אף נשלחים לבית הסוהר, שוודאי אינו המקום המתאים לטיפול במצבם. כך למשל, בת"פ (מחוזי לנוער באר-שבע) (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד שי משה פלד), גזר בית המשפט על קטין עם שלל בעיות נפשיות, אשר תקופה ארוכה נעשו אינספור ניסיונות למצוא לו מסגרת טיפולית המתאימה למצבו, 14 חודשי מאסר בפועל. פורטו הדין בגזר נסיבות חייו הקשות של הקטין, הכוללות העדר מסוגלות הורית, הוצאה חוץ ביתית מגיל צעיר ביותר, בעיות אורגניות ונפשיות ואף פיגור. אף על פי כן, בית המשפט ציין כי לאור העובדה שהנאשם נמצא כשיר לעמוד לדין ולאור חומרת מעשיו, ומאחר שלא נמצאה עבורו מסגרת אשר יכולה לתת מענה לבעיותיו, כאשר מכל מסגרת בה שהה הקטין עד כה ברח ואף ניסה להתאבד, יש להורות על שליחתו של הקטין לכלא, זאת "תוך תקווה שבעתיד תימצא עבורו מסגרת, אשר תיתן מענה לבעיותיו". אין להשלים עם מציאות זו, בה קטינים נזקקים ובעלי מוגבלויות נאלצים לשהות בכלא בשל העדר מקום מותאם עבורם. קטינים אלה מועדים להיות קורבן להתעללות מצד אסירים אחרים, ומצבם הנפשי מוחרף בשל תנאי ההחזקה הקשים, הכוללים גם שמירה ממושכת בתנאי הפרדה והשגחה. בנסיבות אלו, מיותר לציין כי הם אינם זוכים לטיפול מותאם עבורם, וזאת בעלות כלכלית וחברתית גבוהה ביותר. פעם אחר פעם אנו עומדים חסרי אונים מול חזרתם של לקוחות קטינים אלו לפתחנו, כאשר ברור כי ללא טיפול אמיתי ומותאם, הם ימשיכו לפגוע בעצמם ובחברה. הסניגוריה הציבורית קוראת למתן מענה מיידי לנושא כאוב זה חקיקה ומדיניות בתחום הנוער זכויות הקטין בחקירה היוו נושא מרכזי בשנה זו גם בתחום החקיקה. הסניגוריה הציבורית משתתפת כחברה פעילה בוועדה המייעצת לחוק הנוער, שהקימה שרת המשפטים, בראשות כבוד השופטת בדימוס תחיה שפירא. במסגרת הוועדה נבחנו השנה לעומקן ההתאמות הנדרשות לקטינים בכל הנוגע לתזכיר חוק חקירת חשודים שפורסם בשנה שעברה. בישיבות הוועדה התכופות שהתקיימו בנושא זה, עלו לדיון סוגיות מהותיות 39

41 בנוגע לזכויותיהם הייחודיות של קטינים בחקירה והושגו הבנות פורצות דרך שיבואו לידי ביטוי בהמלצותיה של הוועדה למחוקק. הסניגוריה הציבורית השתתפה השנה גם בדיונים רלוונטיים בינמשרדיים ביוזמת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים (תיקון סעיף 10 י לחוק הנוער ומעצרם של קטינים מתחת לגיל 14, הטלת קנסות על הורים במסגרת אחריותם ההורית על ילדיהם, בחינת הסדרי ראיונות קטינים באיו"ש ועוד). כמו כן, הסניגוריה הוזמנה למספר ישיבות בוועדות הכנסת שדנו בנושאים הנוגעים לקטינים (אלימות ברשת האינטרנט והתאמת תיקון מס' 8 בחוק המעצרים לקטינים). מזה למעלה מעשור, הסניגוריה הציבורית חברה בוועדת היגוי קד"ם (קבוצות דיון משפחתית), ועדה רב- משרדית העוסקת בפיתוח ההליך החלופי בישראל. לפני כשלוש שנים הכיר המחוקק הישראלי בכך שקיום הליך פלילי בחייו של קטין, המצוי בעיצומה של תקופה התפתחותית מכוננת, אינו רצוי, ולפיכך נוסף לחוק הנוער סעיף 12 א, המורה לבחון כחלק משגרת העבודה של חוקרי המשטרה ושירות המבחן את האפשרות להטיית ההליך הפלילי להליך חלופי. מטרתו של ההליך החלופי היא, בין היתר, "להביא לפעולה שתבטא את קבלת האחריות של הקטין למעשה הפלילי, לרבות באמצעות תיקון כלפי נפגע העבירה, הקהילה או החברה". ביולי 2014 תוקן סעיף 12 א לחוק הנוער ונוספו לו מספר הוראות שיוצרות מסגרת ברורה יותר לאופן הפעלתו של הסעיף. כך למשל, הוטלה במפורש האחריות לבחינת התאמת ההליך החלופי גם על תובעים ופרקליטים, שמהווים חלק מרכזי מהמערך המכריע בדבר הגשתם של כתבי אישום והטיפול בהם. לצערנו, ועל אף שברור כי הליך חלופי מהווה חלופה הולמת להליך הפלילי, המחייב את הקטין בתהליך עצמי ממשי, טרם נעשה בסעיף זה שימוש מספק, ונראה כי הליך ההטמעה בקרב תובעי הנוער לוקה בחסר. אנו חוזרים ונתקלים בתובעים שאינם מכירים במחויבותם לשקול את קיומו של ההליך החלופי לפני הגשתו של כתב אישום, וכן בתובעי נוער שמסרבים לאשר קיומו של הליך חלופי למרות המלצת שירות המבחן ועמידה בתנאי הנוהל הקיים. הסניגוריה הציבורית פועלת ככל יכולתה לקידום השימוש בהליך החלופי, הן במישור המוסדי כאמור, על ידי העלאת הקשיים בוועדת ההיגוי הרב-משרדית, והן במישור המשפטי הפרטני, על ידי העלאת טענות משפטיות 31 בערכאות השונות כנגד ההפעלה הלוקה בחסר של סעיף זה. הסניגוריה הציבורית מקווה כי בשנה הקרובה לא נידרש עוד להחלטות בתי המשפט השונים בנושאים אלה, וכי ניתן יהיה להימנע מלהגיע לכותלי בית המשפט בתיקים המתאימים לכך, תוך הידברות פורייה עם גורמי התביעה ביקורים במתקני כליאה ובמעונות בהם שוהים קטינים הסניגוריה הציבורית מקפידה לערוך ביקור מעמיק בבית סוהר "אופק" לפחות אחת לשנה. בביקור הרשמי שערכו השנה נציגי מחלקות הנוער בבית סוהר אופק עלו מספר ממצאים חמורים. מדוח הביקור שהתמקד באגפים הסגורים ובאגפי המשתלבים, עלתה התלונה המרכזית של האסירים הקטינים לגבי חוסר המעש והשעמום הרב שהם חווים. במרבית השבוע, מוחזקים אסירים אלו במשך 23 שעות ביום בתאם הנעול, ללא 31 ר', למשל, תת"ע (שלום לנוער תל-אביב) (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד ירון דניאל), שם קיבל בית המשפט לנוער את טענת הסניגור לביטול כתב אישום מטעמי הגנה מן הצדק, בתיק בו קטין מילא אחר הוראות הליך קד"ם בו השתתף, והתביעה החליטה שלא לחזור בה מכתב האישום, למרות הוראות סעיף 12 א ולמרות השלמתו בהצלחה של הליך הקד"ם. בית המשפט ביטל את כתב האישום תוך כדי שהוא מציין כי לא מצא כל "נימוקים מיוחדים" המצדיקים את המשך ההליך הפלילי כנגד הנאשם, כפי שדורש הסעיף בחוק. 40

42 תכניות חינוך וללא מסגרת משמעותית לשעות הפנאי, זאת בניגוד לתקנות חוק הנוער המחייבות קיומה של תכניות חינוך ופנאי לכלל האסירים. כמו כן, חשף הדוח ממצאים קשים ביותר הנוגעים לאופן השימוש באמצעי הריסון בבית הסוהר ולאופן תיעודם. התברר כי ישנו שימוש רב מאוד באמצעי הריסון הקיצוני ביותר כבילה של ארבע הגפיים למיטה. תועדו כבילות רבות וממושכות של קטינים למיטה, כשחלק גדול מהן עולה על 8 שעות כבילה. חלק מהכבילות למיטה נמצאו מתועדות ביומן הכבילות ללא ציון משך הכבילה. לגבי אחת מהכבילות הללו, התברר כי מדובר בכבילה למיטה למשך 36 שעות ברציפות. בסיכום דוח הביקור הרשמי, נאמר כי יש צורך דחוף בקביעת כללים ייחודיים לקטינים אשר יסדירו באופן ברור את השימוש באמצעי ריסון כלפי קטינים, יכללו הוראות מדויקות המאבחנות את השימוש כלפי קטינים, בשונה מבגירים, ויקבעו הגבלות משמעותיות לשימוש בו. לאחר הפצתו של דוח הביקור הרשמי נמסר משב"ס כמענה לדוח, וגם במסגרת דיוני הוועדה המייעצת לחוק הנוער, שבימים אלה מבוצעים שינויים רבים בהתנהלות בית הסוהר, כמו למשל פתיחת כיתת לימוד אגפית נוספת, תוספת מתקני כושר בחצרות ושידור של לומדות חינוכיות לכלל תאי בית הסוהר. הסניגוריה הציבורית מתכוונת להמשיך ולעקוב אחר המתרחש בכלא אופק, שתפקידו לסייע בשיקומם של הנערים המוחזקים בו לקראת חזרתם התקינה לחיק החברה. כמו כן, פועלת הסניגוריה לקידום תיקוני חוק להתאמת הוראות חקיקה בנוגע לאמצעי ריסון המופעלים על קטינים בבית הסוהר, נושא אשר הוכנס למצע הוועדה המייעצת לחוק הנוער לצד הדיון לגבי התאמות הוראות הבידוד וההפרדה לקטינים. בנוסף לביקורים הרשמיים שנערכו על ידי הסניגוריה הציבורית בבית סוהר "אופק", גם השנה הנוער במחוזות הסניגוריה מספר ביקורים במעונות חסות הנוער. ערכו מחלקות תכניות הסברה בשיתוף משרד החינוך ההליך הפלילי בחייו של קטין הוא הליך ממושך ביותר, שלעיתים נמשך לאורך כל שנות התבגרות הקטין, וכולל דריסת רגל גסה בחייו. תכנית ההסברה של הסניגוריה הציבורית, שהוקמה בשיתוף עם המחלקה לזכויות התלמיד במשרד החינוך, ופועלת מזה שש שנים ברחבי הארץ, נועדה לצמצם את המקרים בהם המעורבות של הקטינים בפלילים נעשית מחוסר הבנה או ידיעה, ולסייע במניעת עבריינות על ידי העלאת המודעות לגבי התנהגויות האסורות על פי חוק, תוך הבהרת זכויות וחובות הקטין בהליך הפלילי. במסגרת תכנית ההסברה, סניגורים המתמחים בייצוג נוער מגיעים לבתי הספר, בהתנדבות, ומעבירים הרצאות יישומיות לבני הנוער. עד כה העבירו הסניגורים שיעורים פרונטליים לכ- 50 אלף תלמידים, יהודים וערבים. התכנית מועברת בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד. בשיתוף עם אשלים-ג'וינט, אף נשלח עם התלמידים עלון מידע להורים, המפרט את זכויותיהם של קטינים בעלי מגבלה במשפט, כפי שפורט לעיל. התכנית מתחילתה זוכה להצלחה כבירה. שנה אחר שנה מתקבלת דרישה מצד בתי הספר להמשך הפעילות, כאשר בכל שנה מותאמים התכנים המועברים, בהתאם לצרכי בית הספר ובהתאם למציאות החברתית. כך למשל, בשנים האחרונות הושם דגש מיוחד בתכנית ההסברה על מעשים המתבצעים דרך הרשת. לצד ההרצאות הפרונטאליות שמעבירים סניגורים בכיתות, השנה נעשה שימוש בפלטפורמה ייחודית של משרד החינוך, והועברו שיעורים מקוונים, אונליין, לאלפי תלמידים. הסניגורים שהשתתפו ביוזמה העבירו את השיעורים ממשרדם (בסיוע טכני של משרד החינוך), ובמהלכם הציגו דוגמאות מכתבי אישום שהוגשו 41

43 ד( בשנה האחרונה, ובאמצעות שימוש בשאלות סקר וצ'אט קיימו דיון עם בני הנוער אודות פוטנציאל ההסתבכות של פעולות ברשתות החברתיות, הראיות הקשיחות ויכולות האיתור הגבוהות של המשטרה. במקביל לכך השתתפה הסניגוריה השנה בפיתוח אפליקציה של זכותון לתלמיד, המפרטת ומנגישה לקטין את הידע בדבר זכויותיו בהליך הפלילי. לצד זאת, מחלקת הנוער של מחוז מרכז נטלה השנה חלק בפרויקט שיעורי האזרחות, שנערך בעיר רמלה, בניהולו של סגן נשיא בית המשפט, השופט עמי קובו. במסגרת התכנית העבירו סניגורים ממחוז מרכז 10 הרצאות לתלמידים בעיר. יצוין, כי בשנה החולפת נרתם משרד המשפטים כולו, בהובלתה של המנהלת הכללית, גב' אמי פלמור, לשני פרויקטים חינוכיים חשובים: האחד למניעת גזענות, והשני למניעת הפצת תכנים מיניים ברשת. במסגרת הפרויקטים האלה העבירו עובדי משרדי המשפטים, ועובדי הסניגוריה הציבורית בכללם, שיעורים לתלמידים בבתי הספר. 1.4 ייצוג אסירים ייצוג אסירים בוועדות שחרורים ( לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, בהתאם לסעיף 18 א( )(11) לחוק הסניגוריה הציבורית, בשילוב עם סעיף 16 התשס"א- 2001, לוועדות השחרורים (או ליושבים בראשיהן) סמכות שבשיקול דעת למנות סניגור לאסירים הבאים בפניהן. המדובר בתיקון חקיקה שנכנס לתוקפו בסוף שנת 2001, על רקע המציאות העגומה של העדר ייצוג בוועדות השחרורים. הרוב הגדול של אוכלוסיית האסירים הוא, מטבע הדברים, חסר אמצעים. לפיכך, רבים מהאסירים לא הצליחו להעמיד לעצמם ייצוג בפני ועדות השחרורים טרם כניסתה של הסניגוריה הציבורית לתחום מקצועי זה. יצוין, כי לעיתים מזומנות הסוגיות המתעוררות בפני ועדות השחרורים הן מורכבות למדי וכוללות, בין היתר, התמודדות עם חוות דעת של גורמים מקצועיים ועם חומר מודיעיני, פעילות מול גורמי טיפול ושיקום והעלאת טיעונים משפטיים. מניסיוננו ניתן לקבוע כי בדרך כלל אסיר בלתי מיוצג לא יכול להתמודד עם מאפיינים אלה של ההליך. חשוב להדגיש כי בהליכים אלה מוטלת על כף המאזניים זכותו של האסיר לחירות, ולעיתים אף הותרתו בבית הסוהר לשנים רבות. עוד יש לזכור בהקשר זה, כי השחרור המוקדם הוא כלי משמעותי המסייע לקידום שיקומם של אסירים, להפחתת הפשיעה החוזרת, לפינוי מקומות כליאה ולחיסכון בעלויות הכליאה והפשיעה. 32 בשנת 2014 ייצגה הסניגוריה הציבורית ב- 2,138 הליכים בפני ועדות שחרורים רגילות ומיוחדות. 32 הנתונים כוללים הליכים לשחרור מוקדם בפני ועדות שחרורים רגילות (2,113 הליכים), וכן הליכים בפני ועדות שחרורים מיוחדות, בבקשות של אסירי עולם לקציבה ולשחרור מוקדם (25 הליכים). כמו כן, הנתונים כוללים גם הליכים של בקשות לשחרור מטעמים רפואיים הנדונים בפני ועדות השחרורים הרגילות והמיוחדות (27 הליכים, לעומת 20 הליכים כאלה בשנת 2013 ו- 36 הליכים כאלה בשנת 2012). לעניין זה יוזכר, כי ביום פורסם תיקון מס' 12 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, שבמסגרתו נקבעה, בין היתר, זכאותם של אסירים לייצוג על ידי סניגור ציבורי בהליכי השחרור על-תנאי מטעמים רפואיים ובהליכים לביטול שחרור על-תנאי כזה (וזאת, גם ללא צורך בהחלטה של ועדת השחרורים או של יושב ראשה בעניין זה). 42

44 תרשים ז. היקפי ייצוג בהליכים בפני ועדות שחרורים, במבט רב שנתי על החלטות של ועדות השחרורים ניתן לעתור לבית המשפט המחוזי הדן בעתירות אלו בהרכב של שלושה שופטים. על החלטות של בית המשפט המחוזי ניתן להגיש בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון. בשנת 2014 הסניגוריה הציבורית ייצגה ב- 203 עתירות על החלטות של ועדות שחרורים, וכן ב- 3 בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון. כפי שהבהרנו בדוחות קודמים, במיעוט של כ- 29% בצד השיפור המשמעותי בהיקפי הייצוג של הסניגוריה הציבורית, עדיין מדובר 33 ביחס לאלפי ההליכים המתנהלים מדי שנה בפני ועדות השחרורים, כאשר בחלק מן המחוזות מרבית האסירים אינם מיוצגים כלל. בהקשר זה, תיארנו בהרחבה בדוחות קודמים את הקשיים 34 בדבר יישום זכותם של אסירים לבקש מינוי סניגור ציבורי לצורך הדיון בפני ועדת השחרורים. לבעיית היקף הייצוג הנמוך בוועדות השחרורים מצטרפות בעיות קשות נוספות שגם עליהן הורחב בדוחות קודמים, שעניינן הפגיעה המתמשכת בזכותם של אסירים לקבל יומם בפני ועדת השחרורים במועד בשל 35 ליקויים באופן ניהול הדיונים בוועדות. הסניגוריה הציבורית שבה והתריעה כי היא נתקלת, במהלך עבודתה השוטפת בייצוג אסירים בפני ועדות שחרורים, בתמונת מצב מדאיגה ביותר הבאה לידי ביטוי בעומס הרב המוטל על דיוני הוועדות, במחסור חמור במועדי דיון ובמצב בו כמעט כדבר שבשגרה דיונים בעניינם של אסירים נדחים וגולשים הרבה מעבר למועד חלוף שני שלישים מן המאסר, עד לכדי כך שישנם אסירים אשר כלל אינם זוכים ליומם בפני ועדת השחרורים לפני מועד שחרורם המלא. מדובר בפגיעה קשה ומתמשכת על פני שנים בזכויותיהם החוקתיות של אסירים לחירות ולהליך הוגן בפני ועדת השחרורים, וכן בזכותם לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר שעניינם יידון לגופו במועד דהיינו לפני תחילת השליש האחרון לריצוי מאסרם. 33 בדוח מבקר המדינה לשנת 2013, דוח שנתי 64 ג, צוין כי מדי שנה משתחררים מבתי הסוהר כ- 7,300 אסירים פליליים (שם, בעמ' ). יש להניח שמספר זה משקף בקירוב גם את מספר האסירים שהגישו בקשה לשחרור מוקדם, וכי מעטים הם האסירים שמוותרים על זכותם לבקש שחרור מוקדם. 34 להרחבה, ר' בין היתר דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2012, בעמ' לעניין זה, ר' דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2013, בעמ' 40-38; דוח מבקר המדינה לשנת 2013, לעיל ה"ש 33, בעמ' 507; הנהלת בתי המשפט, העברת ועדות השחרורים לניהול מערכת בתי המשפט, תכנית הקמה (אוקטובר 2013) (להלן: "תכנית לניהול ועדות השחרורים במערכת בתי המשפט"), בעמ'

45 מציאות קשה זו גוררת אחריה בעיות קשות נוספות, ובכללן החרפה בבעיית הצפיפות שבמתקני הכליאה ובזבוז משווע של תקציבים הכרוכים בהמשך החזקתם במתקני הכליאה של אסירים שהתברר בדיעבד כי היו ראויים לשחרור מוקדם, ורק בשל סיבות ביורוקרטיות נמשכה כליאתם הרבה מעבר לחלוף מועד שני שלישים ממאסרם. כמו כן, מעבר לפגיעה הברורה בזכויותיהם של אסירים, קשיים אלה ואחרים משליכים גם על תנאי עבודתם של הסניגורים המייצגים בוועדות שחרורים, באופן שרבים מהם כבר אינם מעוניינים לייצג במסגרת הליך זה. ליקויים נוספים עליהם עמדה סניגוריה הציבורית במשך שנים הם ליקויים בתנאי עבודתם של הסניגורים המייצגים בוועדות השחרורים. בשל העומס הרב בדיונים, סניגורים נאלצים פעמים רבות לשהות במתחמי ועדות השחרורים הממוקמים בתוך מתקני הכליאה, החל משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות אחר הצהריים המאוחרות, וזאת ללא תקשורת עם העולם החיצון וללא ציוד אישי, שתייה ואוכל, אשר חל איסור להכניסם למתקני הכליאה, ולעיתים גם ללא גישה נוחה לשירותים, מקום ישיבה נוח ומסתור מתאים מהשמש או הגשם. זאת ועוד, בחלק לא מבוטל של מקרים, הציפייה הארוכה וחסרת המעש עד לקיום הדיון מסתיימת בהודעה של ועדת השחרורים כי היא סיימה את עבודתה, והדיון נדחה למועד אחר. בעקבות פניות הסניגוריה הציבורית לשב"ס בנושא, וכן בעקבות דוחות מביקורים רשמיים שנערכו על ידי הסניגוריה הציבורית במתחמי ועדות השחרורים, אמנם חל שיפור מסוים, כאשר בחלק ממתחמי ועדות השחרורים הותקנו "קולרים" או מכונות לשתייה קלה, והתאפשרה גישה לקו טלפון חוץ ולמחשב עם קו אינטרנט. יחד עם זאת, בחלק ממתקני הכליאה עדיין אין עמדות שתייה, גישה לקו טלפון חוץ ולמחשב עם קו אינטרנט, ואף לא גישה נוחה לשירותים ומקום ישיבה נוח עם מסתור מתאים משמש או מגשם. אי-מתן אפשרות להכניס טלפונים ניידים לדיוני הוועדות הועלה על ידי הסניגור הארצי בפגישתו עם נציב בתי הסוהר כבעיה משמעותית אשר יש הכרח למצוא לה פתרון הולם בהקדם. תגובת הנציב הייתה שהנושא נבחן על ידי צוות משותף עם לשכת עורכי הדין. הנושא הועלה שוב במסגרות שונות, אך עדיין לא נמצא פתרון לבעיה. בכוונת הסניגוריה להמשיך ולפעול למען שיפור תנאי עבודתם של הסניגורים ותיקון הליקויים. דוח פלמור והעברת האחריות הארגונית להנהלת בתי המשפט לפני למעלה מחמש שנים, בעקבות פניות הסניגוריה הציבורית וגורמים נוספים, מונתה גב' אמי פלמור, מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים (דאז), על ידי שר המשפטים לבדוק את אופן התנהלותן של ועדות השחרורים נוכח המצב החמור שתואר והעומסים הניכרים שנוצרו בעבודתן השוטפת. הקשיים שנסקרו לעיל 36 קיבלו ביטוי בדוח שנכתב בחודש יולי 2010 על ידי גב' פלמור. בהמשך לדוח מקיף וחשוב זה, וכדי לפתור את מצבן הקשה של ועדות השחרורים, הוחלט על ידי שר המשפטים להעביר את האחריות על ניהולן של הוועדות, אשר כיום מתחלקת על פי חוק בין הנהלת בתי המשפט ושירות בתי הסוהר, לגורם מרכז אחד במשרד המשפטים. לפני כשנתיים החליטה שרת המשפטים דאז, כי האחריות על ניהולן של ועדות השחרורים תוטל באופן מלא על הנהלת בתי המשפט. בעקבות זאת הוכנה התכנית המפורטת 37 לניהול ועדות השחרורים במערכת בתי המשפט. לאחר שנעשתה עבודת הכנה מקיפה בהנהלת בתי המשפט, בשיתוף עם כל הגורמים המעורבים, לרבות הסניגוריה הציבורית, בחודש "ועדות השחרורים", דוח בדיקה מאת מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, ר' תכנית לניהול ועדות השחרורים במערכת בתי המשפט, לעיל ה"ש 35. עו"ד אמי פלמור (יולי 2010). 44

46 פברואר 2015 החל יישום התכנית להפעלת ועדות השחרורים במתכונתם החדשה. היישום מבוצע באופן מדורג, כאשר בשלב ראשון החלו לפעול הוועדות בבית סוהר כרמל במחוז הצפון, ובהמשך בבתי סוהר נוספים במחוז השרון. על פי התכנון, ולאור לקחים שיופקו, יורחב הפיילוט ליתר המחוזות במטרה להשלים את הפרישה הארצית עד לספטמבר לצורך הנעת התהליך פעלה הנהלת בתי המשפט, בין השאר, לקידום הדברים הבאים: סריקת תיקי ועדות שחרורים והעלאתם למערכת נט-המשפט; ביצוע הדרכות לעבודה עם מערכת נט-המשפט ליו"ר ועדות, נציגי ציבור, מזכירות וקלדניות, וכן לגורמי החוץ הרלוונטיים לוועדות השחרורים שביקשו זאת, לרבות לנציגי הסניגוריה; התקנת מערכת "צוהר", מערכת המאפשרת צפייה במסמכים הקשורים לאסירים, במזכירויות בתי המשפט בכל המחוזות; קביעת מנגנון חדש לשיבוץ תיקים; קביעת מנגנון חדש להכנת תיקים לדיונים, הכולל פנייה אקטיבית לגורמים הרלוונטיים לצורך השלמת מסמכים חסרים; קביעת לוחות זמנים לשיבוץ תיקים (עד 6 שבועות לפני מועד השליש) ולהגשת חומרים (עד 3 שבועות לפני מועד הדיון); קביעה כי דיוני מעקב וטיפול בבקשות לשינוי תנאים בהסכמה ובקשות לדיון חוזר כבר לא יישמעו במתחמי ועדות השחרורים, אלא בהיכלי המשפט בכלל המחוזות, וזאת כבר החל מאפריל 2015 בכל הארץ; הרחבת כוח האדם השיפוטי, כך שכיום מועסקים בוועדות השחרורים 30 יושבי ראש לוועדות; הגדלת מספר ימי הוועדות; קידום שינויי חקיקה; קיום מפגשים עם הגורמים הרלוונטיים במחוזות; ועוד. בנוסף, נקבע כי תתואם ישיבה ראשונה של ועדת היגוי בינמשרדית אשר במסגרתה יידונו נושאים שונים שעולים תוך כדי העבודה ואופן יישום התכנית בנוגע לניהול הוועדות. הסניגוריה הציבורית מברכת על המהלך האמור, אשר צפוי להביא לשיפור ושינוי משמעותי בהליך ועדות השחרורים שהיה זנוח במשך שנים רבות. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שבמספר נושאים עקרוניים טרם הופנם במלואו השינוי הנחוץ. כך למשל, בתכנית החדשה נקבעה הנחיה לפיה..." מזכירי הוועדות יפעלו לגיוס החומרים מהגורמים הרלוונטיים תוך קציבת מועד אחרון להמצאת המסמכים שהוא עד שבוע לפני מועד הוועדה". זאת, למרות שכבר הוסכם בעבר כי לשם קיום הליך הוגן המועד להעברת החומרים צריך להיות לכל המאוחר 4 שבועות לפני מועד הדיון (קרי, 7 שבועות לפני מועד השחרור הצפוי, ובמקרה של אסיר עולם, 12 שבועות לפני מועד השחרור הצפוי). זאת, כדי לאפשר לסניגוריה ללמוד את החומרים, לקבל ייעוץ של אנשי מקצוע לגבי חוות הדעת ובמקומות המתאימים גם להכין חוות דעת נגדיות. בסופו של דבר, סוכם כי חוות הדעת תוגשנה עד 3 שבועות לפני מועד הדיון, כאשר החלטה זו התקבלה על ידי פרקליט המדינה. בעניין זה נציין, כי החלטת פרקליט המדינה התקבלה בישיבה אליה לא זומנה הסניגוריה הציבורית ועמדתה המקצועית לא נשמעה (ואף לא הופץ פרוטוקול של הישיבה ולא ניתן לעמוד על ההחלטה וטעמיה). לפיכך, בנסיבות שכאלו אינה יכולה להיות בסיס להנחיות מקצועיות של הנהלת בתי המשפט. נראה שהחלטה שניתנה עניין עקרוני נוסף העולה מהתכנית החדשה, קשור להנחיה לפיה במקרה של אי עמידה במועדים שנקבעו להעברת החומרים, תעביר המזכירות את התיק להחלטה שיפוטית בהעדר הצדדים לשם דחיית הדיון או דיון בהעדר החומר. בהקשר זה, ראוי להזכיר כי זכותו של האסיר היא שדיון בבקשתו לשחרור מוקדם יישמע לפני מועד השחרור המוקדם הצפוי. מכאן, שלא ניתן לדחות את הדיון למועד שלאחר מועד השחרור המוקדם מבלי שלפחות ניתנת הזדמנות לאסיר ובא כוחו להשמיע טענות בעניין. חשוב להדגיש כי הסניגוריה הציבורית מכירה בכך שהעברת הניהול של ועדות השחרורים להנהלת בתי המשפט היא מהלך מורכב שדורש שיתוף פעולה של גורמים רבים, וכי צפויה תקופת ביניים מסוימת עד שהמערכות השונות יתאימו עצמן ללוחות הזמנים האופטימליים. הסניגוריה הציבורית גם עושה כל 45

47 שביכולתה כדי לסייע להצלחת המהלך ומגלה גמישות בתקופת הביניים. אנו גם מאמינים כי הנהלת בתי המשפט עושה כל שביכולתה כדי להפעיל את תכנית ועדות השחרורים, תוך שמירה על זכויות האסיר מחד ויצירת איזונים בין כלל הגורמים מאידך. יחד עם זאת, לתפישתנו ההנחיות צריכות לשקף את השאיפה למימוש מלא של זכויות האסירים, כך שבקשתם לשחרור מוקדם תישמע במועד ובאופן אפקטיבי, ואין כל סיבה לנסח את ההנחיות באופן שמוותר מראש על שאיפה זו. בהקשר זה, מן הראוי להזכיר כי ליעילותו של מנגנון השחרור המוקדם ישנה גם חשיבות מבחינת האינטרס הציבורי. כאשר אסיר משתחרר בשחרור מוקדם הוא נתון לביקורת ונבנית עבורו תכנית שיקום, וניתן להשיבו לכותלי בית הסוהר אם הוא מפר את תנאי השחרור. כך הוא משתלב בהדרגה בקהילה, וסיכוייו לצאת מהמעגל העברייני גדולים יותר. זאת לעומת מצב של ריצוי מלא של המאסר ושחרור באחת מן הכלא, ללא תנאים וללא תכנית שיקום. ואכן, מחקרים מלמדים כי הסיכוי של אסיר ששוחרר בשחרור מוקדם לחזור לבית הסוהר נמוך פי מזה של אסיר ששוחרר לאחר ריצוי מאסר מלא. אף על פי כן, מרבית האסירים אינם משתחררים כיום ממאסר בשחרור מוקדם, ולמעשה קיימת מגמת ירידה במספר ההחלטות לשחרור מוקדם. על פי דוח מבקר המדינה, בחמש השנים האחרונות השתחררו מבתי הסוהר 30-25% מהאסירים בשחרור 39 מוקדם. כמו כן, ממחקר שנעשה על ידי ד"ר רותם אפודי, ראש תחום מחקר ברשות לשיקום האסיר, עולה כי בין השנים חלה עלייה ברורה ומשמעותית במספרם של האסירים אשר בקשתם לשחרור מוקדם נדחתה על ידי ועדת השחרורים, למרות שהוצגה בפני הוועדה תכנית שיקום בפיקוח של הרשות לשיקום האסיר (שיעור הדחיות עלה מ- 2.4% בשנת 2002 ל- 15.9% בשנת 2011) ייצוג עצורים, נידונים ואסירים בעתירות אסירים במסגרת הייצוג הניתן לאסירים בהליכי השחרור המוקדם, וכן במסגרת הייצוג השוטף לעצורים, לנאשמים ולמערערים, זכויות האסיר מגישה הסניגוריה הציבורית, (או העצור) במקרים המצדיקים זאת, עתירות אסירים, לצורך קידום ההליך המשפטי העיקרי בו הוא מיוצג. שמטרתן מיצוי כך למשל, במקרים המצדיקים זאת, מוגשות עתירות אסירים בעניין חופשות ושילוב בטיפול ושיקום לצורך קידום הליך השחרור המוקדם. לעיתים, הפנייה לייצוג אסיר בעתירת אסיר מגיעה ישירות מבית המשפט לאחר שהחליט למנות לאסיר סניגור ציבורי בעתירה שהגיש בעצמו. יוזכר, כי ביום ניתן בבית המשפט העליון בהרכב בראשות הנשיא גרוניס פסק דין שמשמעותו היא שלא רק שיש לבית המשפט סמכות למינוי סניגור ציבורי בעתירת אסיר, אלא שישנן נסיבות שבהתקיימותן חייב השופט למנות סניגור ציבורי לאסיר, ושאי מינוי בהן יביא לביטול ההליך (רע"ב 8702/11 רויטר נ' מדינת ישראל). מהתרשים שלהלן עולה כי היקף הייצוג של הסניגוריה הציבורית בעתירות אסירים עלה במעט במהלך השנים, בעיקר בשל גידול בכמות המינויים ב"עתירות הפרדה". עדיין מדובר בהיקפי ייצוג נמוכים ביותר ביחס למספר הכולל של אלפי עתירות המוגשות מדי שנה. לפי נתונים שנמסרו על ידי שב"ס, מספר העתירות בשנת 2014 עמד על כ- 6,000 עתירות. כלומר, שיעור הייצוג של הסניגוריה הציבורית בעתירות אסירים בשנה זו עמד על כ- 8.2% בלבד. 38 דוח מבקר המדינה לשנת שם, בעמ' , לעיל ה"ש 33, בעמ'

48 תרשים ח. היקפי ייצוג בעתירות אסירים בפני בית המשפט המחוזי בחתך מחוזות, מבט רב שנתי מחוז / שנה שנת 2010 שנת 2011 שנת 2012 שנת 2013 שנת תל-אביב מרכז חיפה דרום ירושלים צפון ארצית סה"כ 327 כאמור, הנתונים הנ"ל מתייחסים לא רק לעתירות אסירים לפי סעיף 62 א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב- 1971, שבהן הגורם העותר הוא האסיר עצמו, אלא גם ל"עתירות הפרדה" שבהן הגורם העותר הוא המדינה. מבדיקה שנערכה בשנת 2014, החל מחודש מרץ, עולה כי כ- 16% מכלל העתירות שמטופלות על ידי הסניגוריה הציבורית הן "עתירות הפרדה" (על עבודת הייצוג בהליכי הפרדה, יורחב להלן בפרק 1.4.3). כמו כן, בשנת 2014 הסניגוריה הציבורית ייצגה בפני בית המשפט העליון ב- 13 בקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר או בעתירת הפרדה. ראוי לציין כי לאחרונה שב"ס מבקש לקדם תיקון חקיקה שנועד לצמצם את כמות העתירות הנידונות בבתי המשפט המחוזיים, בין השאר, באמצעות קביעת עילה המאפשרת לבית המשפט למחוק עתירות על הסף ללא דיון, העלאת גובה האגרה, קביעת אגרה מדורגת לפי מספר עתירות ועוד. זאת, על רקע טענה בדבר קיומה של מגמת עלייה במספר העתירות (לפי נתוני שב"ס, מספר העתירות שהוגשו בשנת 2014 עמד על כ- 6,000, זאת לעומת 5,844 עתירות בשנת 2013 ו- 4,534 עתירות בשנת 2012) וכן על רקע טענה, שלא גובתה בנתונים, בדבר נפח משמעותי של עתירות שווא שמכביד על המערכת ללא סיבה. הסניגוריה הציבורית מתנגדת לתיקון האמור מכמה טעמים. ראשית כל, שב"ס לא הציג נתונים לעניין מספר עתירות השווא. העלייה הכללית במספר העתירות יכולה להיות מוסברת ביותר מדרך אחת. נתון זה אינו בהכרח שלילי ככל שהעתירות שנוספו הן מוצדקות. בנוסף, מנתונים שהגיעו לידי הסניגוריה הציבורית ואשר נאספו במסגרת מחקר לעבודת תזה עולה שלא ניכרת בעיה משמעותית של עתירות שווא. יתרה מכך, הנתונים מצביעים כי במרבית המקרים הגשת העתירות מקדמת את עניינים של האסירים, כך שיש אף מקום לעודד אסירים לפנות לבחינה של בית המשפט ולהתערבות בשיקול הדעת של שב"ס, במקרים המתאימים. לתפישת הסניגוריה, ככל שלא מוצגים נתונים וממצאים שסותרים מסקנה זו, אין הצדקה לאפשר מחיקה על הסף של עתירות ללא דיון, וגם אין צורך והצדקה למנגנונים אחרים שמהווים חסם להגיע לערכאות משפטיות. במיוחד אין זה ראוי לדחות על הסף ללא דיון עתירות של אסירים בלתי מיוצגים אשר פעמים רבות אינם יכולים להעלות את טיעוניהם בכתב בצורה משכנעת. 47

49 1.4.3 ייצוג אסירים בהליכי הפרדה הפרדה היא החזקת האסיר בנפרד מכלל האסירים, וזאת מטעמים של ביטחון המדינה, ביטחון בית הסוהר, שמירה על שלומם או בריאותם של האסיר או של אסירים אחרים ולשם מטרות נוספות. מטבע הדברים, החזקת אסירים בהפרדה היא הליך מיוחד אשר טומן בחובו פגיעה קשה בזכויותיו של האסיר לחירות ולכבוד. ככלל, אסיר המוחזק בהפרדה מנותק הלכה למעשה מכל מגע וקשר עם אסירים אחרים, והוא שוהה לבדו בתאו כ- 23 שעות ביממה. לשהייה בהפרדה, אשר לעיתים היא ממושכת מאוד ואף יכולה להימשך שנים, עלולות להיות השפעות קשות הן על מצבו הנפשי של האסיר והן על סיכויי שיקומו. פקודת בתי הסוהר קובעת כי ההחלטה הראשונה על החזקת אסיר בתנאי הפרדה נתונה בידי הגורם המוסמך בבית הסוהר, אולם בתום תקופה של חצי שנה (בהפרדת יחיד) ושנה (בהפרדה זוגית), נדרשת החלטה של שופט בית משפט מחוזי לצורך בחינת המשך ההפרדה. עד לאחרונה קבעה הפקודה כי הדיון בבית המשפט בעניין הארכת תקופת ההפרדה יתקיים "בנוכחות האסיר או בא כוחו". לבית המשפט הייתה הסמכות למנות סניגור ציבורי לאסיר הפרדה לא מיוצג, ובתי המשפט עשו שימוש גובר בסמכותם למנות לאסיר סניגור ציבורי שייצגו בהליך ההפרדה. גם המדינה הכירה בכך שיש מקום לייצוג על ידי סניגור ציבורי בהליכי הפרדה, ולעיתים אף ביקשה זאת ביוזמתה. בעקבות דוח מיוחד שפורסם על ידי הסניגוריה הציבורית בספטמבר 2012 בנושא 40 החזקת אסירים בתנאי הפרדה, קודמו הליכי חקיקה בנושא זה, וביום פורסם ברשומות תיקון מס' 19 לחוק הסניגוריה הציבורית, 41 התשנ"ו בנושא ייצוג אסירים בהליכי הפרדה. לפי התיקון, נקבעה בסעיף 19 ה( ( לפקודת בתי הסוהר חובת ייצוג בהליכי הארכת הפרדה, וכן הוספה בחוק הסניגוריה הציבורית עילה חדשה למינוי סניגור ציבורי בהליכי הפרדה. הצורך בשינויי חקיקה עלה מן הנתונים שנאספו בדוח הנ"ל לפיהם 47% מהאסירים בהליכי הפרדה לא היו מיוצגים. הדוח הצביע על כך שסיכוייו של אסיר לא מיוצג שעמדתו תתקבל בעתירת המדינה להארכת החזקתו בהפרדה עומד על 0%. לעומת זאת, בכ- 12% מהעתירות בעניינם של אסירים מיוצגים נדחתה בקשת המדינה להארכת תקופת ההפרדה באופן חלקי או מלא. מניסיוננו המצטבר, לייצוג בהליכי הפרדה השפעה גדולה גם על היכולת להציע לשירות בתי הסוהר ולבית המשפט לנקוט בפתרונות הדרגתיים, כגון: הוצאת האסיר מהפרדה לתקופת ניסיון; שילוב האסיר באגף רגיל מספר פעמים בשבוע או למספר שעות מוגבל ליום; שילוב האסיר באגף רגיל בליווי אסיר תומך; מתן הזדמנות ליצור מגע חברתי עם אסירים אחרים, למשל במסגרת הטיול היומי; שילוב האסיר בפעילויות חינוך ותעסוקה; ועוד. פתרונות אלו, שהתאפשרו הודות לייצוג האסירים בידי הסניגוריה הציבורית, בסופו של דבר הביאו להוצאת 42 אסירים מהפרדה או להטבה משמעותית בתנאי כליאתם. מאז כניסתו של תיקון החקיקה האמור לתוקף (החל מיום ) חל גידול במספר האסירים המיוצגים על ידי הסניגוריה הציבורית ב"עתירות הפרדה". החל מחודש מרץ ועד סוף שנת הציבורית ב- 81 הליכים של "עתירות הפרדה" בפני בית המשפט המחוזי.,2014 ייצגה הסניגוריה דוח הסניגוריה בנושא החזקת אסירים בהפרדה כלל המלצות נוספות בנושא, כגון: הרחבת קשת השיקולים שיש לקחת בחשבון בהחלטה על החזקת אסיר בהפרדה; הגבלת משך תקופת ההפרדה המינהלית או השיפוטית; העמקת התשתית הראייתית הנדרשת לשם החלטה על החזקת אסיר בהפרדה, וקביעת גורמים 40 "מופרדים מזכויותיהם" דוח הסניגוריה הציבורית בנושא החזקת אסירים בהפרדה (2012). לעיון בדוח המלא:. 41 ספר החוקים התשע"ד, מס' 2436, בעמ' ר', למשל, עת"א (מחוזי באר-שבע) שירות בתי הסוהר נ' עמר (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד סימה כוכב). 48

50 מייעצים לפני החלטה על החזקה בהפרדה; עיגון תנאי כליאה הולמים מיוחדים לאסירי הפרדה; קביעת חריג מפורש לפיו אין להחזיק בהפרדה אסירים החולים במחלת נפש או הסובלים מהפרעה נפשית חמורה; הגבלת האפשרות להחזיק קטינים בהפרדה וקביעת הסדרים מיוחדים לאוכלוסייה ייחודית זו; מתן זכות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין הארכת הפרדה, להבדיל מערעור ברשות; ועוד. דיונים ביחס להמלצות ושיפורים נוספים מתקיימים בימים אלה אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, ואנו מקווים שהם יקודמו וייושמו בקרוב הגבלת הכניסה של מומחים למתקני הכליאה ביום פרסם שירות בתי הסוהר, במפתיע, הוראת שעה אשר הטילה מגבלות קשות, עד כדי מניעה במקרים רבים, של כניסת מומחים פרטיים לבתי הכלא, שכניסתם נדרשת בין היתר לצורך אבחון, ייעוץ והכנת תכניות שיקום פרטיות. מיד לאחר פרסום הוראת השעה, פנה הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, בפנייה דחופה לשב"ס ועמד על כך שההוראות שהוחלו באופן חד-צדדי בהוראת השעה הן בלתי חוקיות ובלתי חוקתיות, ורומסות באופן בוטה זכויות יסודיות של אסירים ועצורים, וכי הסניגוריה הציבורית לא תוכל להשלים עמן. בהמשך, ביום קבע בית המשפט המחוזי מרכז כי אין לנהוג לפי הוראת השעה, בעקבות דיון מאוחד בעתירות שהגישו מספר אסירים, שבו השתתפה הסניגוריה הציבורית הן כמייצגת של חלק מן האסירים והן כרשות המביעה את עמדתה המוסדית (עת"א (מחוזי מרכז) בן חיון ואח' נ' משטרת ישראל/שירות בתי הסוהר; ייצוג על ידי ד"ר חגית לרנאו ועו"ד מיה רוזנפלד). על החלטה זו הגישה המדינה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"ב 690/14 שירות בתי הסוהר נ' בן חיון ואח'; ייצוג על ידי עו"ד רענן גלעדי וד"ר חגית לרנאו). הסניגוריה הציבורית הכינה טיוטת תגובה מפורטת וחריפה, המותחת ביקורת קשה על שב"ס ועל בקשת רשות הערעור שהוגשה מטעמו הן בשל מצג עובדתי שגוי שהוצג על ידו; הן בשל עמדותיו הנורמטיביות הבעייתיות, שבין היתר התעלמו מזכות היסוד של אסירים להיעזר במומחים פרטיים לפי בחירתם כדי לקדם את ההליך המשפטי בעניינם; והן בשל התנהלותו המינהלית הפגומה סביב פרסום הוראת השעה. קודם להגשת התגובה החליטה הסניגוריה לשלוח אותה לעיונם של פרקליט המדינה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) ומנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, על מנת לתת הזדמנות אחרונה להידברות מחוץ לבית המשפט. בעקבות זאת אכן החליטה המדינה לחזור בה מבקשת רשות הערעור שהגישה. עוד החליטה המדינה להקפיא את הוראת השעה ולקיים עבודת מטה על הוראה חדשה שתחליף אותה, הפעם תוך קיום דיון על כך גם עם הסניגוריה הציבורית. בסמוך לאחר מכן התקיימה הידברות בין שב"ס והסניגוריה בנושא זה, ובעקבות זאת אף בנושאים נוספים. בתחילה נדמה היה שמדובר בהידברות בונה שניתן יהיה להגיע בעקבותיה להסכמות. אולם, במשך תקופה ארוכה ועל אף פניות רבות, לא הועברה כל החלטה בנושא, ורק לאחרונה, ביום , התקבל בלשכת הסניגור הציבורי הארצי, מכתב מפרקליט המדינה, מר שי ניצן, המפרט את העקרונות, שעליהם יש לבסס הוראת שב"ס חדשה בנוגע לכניסת מומחים לכלא. מהדברים שפורטו במכתב עולה, כי למעשה לא חלה התקדמות ממשית בנושא. ההסדר המוצע מתייחס רק להליך השחרור המוקדם ומוציא מכלל אפשרות שימוש במומחה פרטי לקראת דיון בעתירות. כמו כן, גם ביחס להליך השחרור המוקדם ההסדר קובע תנאים נוקשים ומבחנים בלתי סבירים להכנסת מומחה פרטי. לטענת הסניגוריה הציבורית, מדיניות זו אינה חוקית ופוגעת במגוון זכויות יסוד של האסיר. המומחה הוא זרועו הארוכה של עורך הדין, ואין זה בסמכותו של שירות בתי הסוהר לקבוע איסור על כניסתם של מומחים כאלה או אחרים, אלא אם המדובר בטעמי ביטחון. ההחלטה להסתמך על חוות הדעת של המומחה מסורה 49

51 לוועדת השחרורים או לבית המשפט. שירות בתי הסוהר אינו רשאי להחליט מראש כי אין בה טעם ואינו רשאי לנצל את היותו מופקד על שערי בית הכלא כדי לשלול את זכויות יסוד של האסיר, ובכללן הזכות להליך הוגן, הזכות לייצוג הולם והזכות לחירות. במצב דברים זה, נראה כי לא יהיה מנוס מלתקוף את המדיניות החדשה שמתגבשת ואשר יש בה כדי לשנות מהסטטוס קוו שהיה במשך שנים רבות, וזאת, בין השאר, באמצעות הגשת שורה של עתירות עקרוניות בנושא. 1.5 ייצוג בבית המשפט העליון בסניגוריה הארצית פועלת מחלקה המטפלת בסוגים השונים של ההליכים הנדונים בפני בית המשפט העליון, ובהם: ערעורים פליליים, בקשות רשות ערעור, עתירות לדיון נוסף ועתירות לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. האישור להגשת הליכים בתיקים אלה, מינוי עורכי הדין, הפיקוח המקצועי עליהם ואישור שכר הטרחה, נעשים במחלקה זו. כשמדובר בהליכים המתנהלים בבית המשפט העליון, למתן ייצוג איכותי ומקצועי משנה חשיבות, הן מן הטעם שבדרך כלל החלטת בית המשפט העליון תהיה "המילה האחרונה" שתיאמר בעניינו של הלקוח הספציפי, והן מן הטעם שהחלטות בית המשפט העליון מהוות תקדים המחייב את כל הערכאות. לייצוג איכותי בבית המשפט העליון קיימת חשיבות מיוחדת, אם כן, גם מן הטעם שלתוצאות ההליך עשויה להיות השפעה אדירה על המשפט הפלילי בכללותו, וממילא על לקוחותיה האחרים של הסניגוריה הציבורית הטיפול בפניות וההחלטה על הגשת ערעור לבית המשפט העליון להבדיל מן הייצוג בערכאה הראשונה, שניתן באופן אוטומטי בהתאם לעילות המינוי הקבועות בחוק, הגשת ערעורים על ידי הסניגוריה הציבורית נעשית לאחר הפעלת שיקול דעת. מחלקת תיקי בית המשפט העליון מנהלת הליך בדיקה מובנה של פסקי הדין בכל ההליכים שטופלו על ידי הסניגוריה הציבורית והסתיימו בבתי המשפט המחוזיים. עורכי דין במחלקה מעיינים בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ובחוות דעת כתובות של הסניגור שייצג בערכאה הדיונית ושל הגורם המפקח במחוז בו התנהל התיק, באשר לצורך להגיש ערעור. בקבלת ההחלטה האם להגיש ערעור נשקלים שיקולים מגוונים, והרפרנט במחוז, סיכויי הערעור ועמדת הלקוח. ובהם חוות הדעת של הסניגור המייצג לבחינת כלל פסקי הדין של כל בתי המשפט המחוזיים על ידי גורם אחד ישנו ערך נוסף. כך ניתן לאתר מגמות בפסיקה (לרבות פסיקות סותרות, רמות ענישה ועוד), ללמוד על מדיניות התביעה (למשל לגבי הגשת כתבי אישום, הסדרי טיעון וכו') וגם להתרשם במבט-על מטיב הייצוג הניתן על ידי הסניגוריה הציבורית. בנוסף להליכים בהם הייצוג ניתן בעקבות החלטה להגיש ערעור, מחלקת תיקי בית המשפט העליון מייצגת גם בהליכים בהם בית המשפט מינה את הסניגוריה הציבורית (לרוב ערעורים שהגישו הנאשמים בעצמם, או ערעורים שבהם סניגור פרטי שוחרר מייצוג) וכן בהליכים שיוזמת המדינה (כגון ערעורים על קולת העונש). בשנת 2014 התקבלו במחלקת תיקי בית המשפט העליון כ- 1,130 פניות. בטבלה שלהלן מוצגת התפלגות הערעורים הפליליים בשנים לפי יוזם הערעור (נאשם או מדינה), והתפלגות ערעורי הנאשם לאלה שהסניגוריה הציבורית יזמה ולאלה בהם קיבלה הסניגוריה מינוי מבית המשפט: 50

52 תרשים ט. התפלגות ערעורים פליליים בבית המשפט העליון, במבט רב שנתי ערעורי ביוזמת הסניגוריה נאשם מינוי בימ"ש ערעורי מדינה סה"כ מינוי סניגורים בתיקי בית המשפט העליון למחלקת תיקי בית המשפט העליון בסניגוריה הארצית רשימת סניגורים ציבוריים נפרדת מהרשימות במחוזות השונים. הרשימה נבנית ומתעדכנת בהסתמך על הערכות המועברות על ידי הסניגורים המחוזיים, על ניסיונה המצטבר של המחלקה ועל קיומם של ראיונות למועמדים פוטנציאליים. המטרה היא לרכז קבוצה מצומצמת ואיכותית של סניגורים שייצגו מטעם הסניגוריה הציבורית בבית המשפט העליון. ייצוג זה, על ידי קבוצה מצומצמת באופן יחסי של עורכי דין, יוצר ניסיון ומומחיות בקרב אותה קבוצה, מגביר את יכולת הפיקוח ומעלה את איכות הייצוג בבית המשפט העליון. באיזון שבין העקרונות השונים המנחים את החלטת המינוי להליכים בפני בית המשפט העליון, ומתוך כוונה להעניק את הייצוג הטוב ביותר האפשרי, פוחת משקלו של עקרון המשכיות הייצוג. הטעם העיקרי לכך הוא שהייצוג בבית המשפט העליון דורש מומחיות וכישורים מיוחדים, כגון: יכולת כתיבה משפטית ברמה הגבוהה ביותר, יכולת פיתוח טיעונים משפטיים יצירתיים, יכולת מחקר משפטי מעמיק, כושר רטורי, יכולת שכנוע גבוהים והופעה מכובדת. הניסיון מלמד כי עורכי דין שונים הם בעלי כישורים שונים, ועל אף שעורך דין פלוני העניק ייצוג טוב בבית המשפט המחוזי, ייתכן שבערעור לבית המשפט העליון עורך דין אחר יוכל להעניק ייצוג טוב יותר. הניסיון מלמד שלעיתים יש יתרון בעצם כניסתו של עורך דין חדש לטיפול בתיק. עורך הדין החדש עשוי להביא עמו זווית ראיה חדשה, יצירתית ורעננה לתקיפת פסק הדין של בית המשפט המחוזי. בשנים האחרונות ניתן דגש על ייצוג בהליכים בבית המשפט העליון בידי הצוות הפנימי של הסניגוריה הציבורית, וזאת מכמה טעמים: ראשית, על עורכי הדין המפקחים על הייצוג בתיקים אלה לרכוש מומחיות מתמשכת בייצוג בערכאה זאת. שנית, קיים יתרון בכך שקבוצה קטנה יחסית של עורכי דין המתמחים בתחום יופיעו בתיקים רבים ויהיו בבחינת "שחקנים חוזרים" בפני שופטי בית המשפט העליון. שלישית, בבית המשפט העליון נדונים תיקים עקרוניים רבים, הדורשים עבודה מעמיקה שאינה מתבטאת בישיבות בבית המשפט. בתיקים כאלה עשויים אנשי הצוות הפנימי להעניק ייצוג טוב יותר מעורכי דין חיצוניים, אשר השכר שלהם קבוע בתקנות ומחושב בעיקר לפי מספר הישיבות. בשנים האחרונות עומד שיעור הייצוג הפנימי בהליכים המתקיימים בבית המשפט העליון על כ- 20%. 51

53 1.5.3 הפיקוח בתיקי בית המשפט העליון בשל החשיבות הרבה של התיקים המתנהלים בבית המשפט העליון, ניתנת תשומת לב מיוחדת ומושקעים מאמצים בפיקוח המקצועי בתיקים אלה. כל התיקים מפוקחים באופן צמוד, וכל כתבי הטענות נבדקים ומאושרים מראש, בטרם הגשתם לבית המשפט עליון. הפיקוח הצמוד מאפשר להבטיח רמת ייצוג גבוהה, וגם מסייע לאתר נושאים רוחביים וסוגיות החוזרות על עצמן. בסיום ההליך בבית המשפט העליון מדווחת התוצאה למחוז הרלוונטי, ודיווחים אלה נשמרים לצורכי תיעוד ועל מנת לאפשר מעקב אחר תוצאות ההליכים. בשנת 2014 ייצגה מחלקת תיקי בית המשפט העליון ב- 365 הליכים. תרשים י. התפלגות ההליכים בבית המשפט העליון לפי סוג הליך, במבט רב שנתי סוג הליך ערעור פלילי רע"פ בג"צ רע"ב אחר סה"כ כאן המקום להזכיר, כי הנתונים המספריים המוצגים לעיל אינם משקפים את כל ההליכים המנוהלים, למעשה, על ידי הסניגוריה הציבורית בבית המשפט העליון. סוגים שונים של הליכים, כגון: הליכי ערר ובקשות רשות ערר על מעצר ימים ומעצר עד תום הליכים, עררים בנושא חומר חקירה, הארכות מעצר מעבר לתשעה חודשים, ערעורים על החלטות בית משפט מחוזי בנושא של עיכוב ביצוע עונש וערעורים על החלטות בבקשות לפסלות שופט, מטופלים ומפוקחים על ידי הסניגוריה במחוזותיה השונים. הליכים אלה מתרחשים תוך כדי ניהול ההליך העיקרי בערכאה הדיונית ומושפעים ממהלכם באופן ישיר תיקים בולטים בטיפול המחלקה בשנת 2014 ערעורים על הכרעות דין ידי ע"פ 3435/13 פלוני נ' מדינת ישראל ( ) (ייצגו עו"ד רות לוין-רפפורט ועו"ד אורי דייגי) זיכוי מעבירת אינוס. מדובר במפגש מיני שנערך בדירה, בהשתתפות שני גברים ושתי נשים, בהם המערער והמתלוננת. המתלוננת טענה שבשלב מסוים המערער אנס אותה בחדר הסמוך, ואילו הוא טען שיחסי המין היו בהסכמה. ההרשעה בבית המשפט המחוזי בוססה בעיקרה על קבלת גרסת המתלוננת. בפסק דינו של בית המשפט העליון, השופט י' עמית התערב באופן חריג בממצאי המהימנות והעובדה שנקבעו על הערכאה הדיונית, כי וקבע החיזוקים שנמצאו לדברי המתלוננת אינם חיזוקים, כי הקביעות 52

54 השליליות לגבי עדי ההגנה חסרות כל בסיס וכי קביעות המהימנות כנגד הנאשם מוטעות. בפסק הדין ישנה גם התייחסות נרחבת לסוגיית מצבה הנפשי של המתלוננת (סובלת מהפרעת אישיות גבולית) והזיקה בינו לבין היכולת לבסס הרשעה על בסיס גרסתה. ע"פ 3469/14 פלוני נ' מדינת ישראל ( ; נימוקי הזיכוי פורסמו ביום ) (ייצגו עו"ד וסים דראושה ועו"ד משה סרוגוביץ) זיכוי קטינים בתיק יידוי אבנים. הקטינים הורשעו על סמך הודעת שותף בפני חוקריו בלבד, ללא כל ראייה מפלילה נוספת. ההודעה עליה בוססה ההרשעה בבית המשפט המחוזי נגבתה באופן דורסני תוך הפרות קשות של הדין, פיתוי, איומים ופגיעה קשה בזכויותיו של השותף המפליל. המערער טען כי יש לפסול את הודעתו של העד-השותף בהתאם להלכת יששכרוב, שכן מדובר בראייה שנגבתה שלא כדין. טענתו השנייה הייתה כי גם אם יקבע בית המשפט הנכבד שהודעת השותף קבילה ומהימנה, אין להודעה זו את התוספת הראייתית הנדרשת כדי להקים הרשעה (חיזוק משמעותי). הזיכוי בערעור הושתת בעיקרו על העדר החיזוק הראייתי הנדרש. עם ההודעה על הזיכוי, השתחררו הקטינים לבתיהם לאחר מעצר ומאסר מיותרים של שנה. ע"פ 7882/13 קרעאן נ' מדינת ישראל ( ) (ייצג עו"ד ישר יעקבי) זיכוי (בהסכמה) מעבירת גניבת רכב. המערער נתפס יושב לצד הנהג בתוך רכב גנוב. ההרשעה בגניבה הייתה על פי כלל החזקה התכופה, למרות שלא הוכח מתי נגנב הרכב (הבעלים ראה אותו לאחרונה 9-8 ימים קודם לכן). בפתח הדיון בערעור הודיעה הפרקליטות על הסכמה לזיכוי, והמערער שוחרר ממאסר בו ביום. ע"פ 6420/11 שהאב נ' מדינת ישראל ( ) (ייצג עו"ד ויסאם עראף זיכוי (בהסכמה) מחבלה בכוונה מחמירה. תיק שהחל כאישום בעבירת ניסיון לרצח. במהלך ניהול התיק, הפרקליטות שינתה את האישום לחבלה בכוונה מחמירה. התיק מבוסס על הודאה בפני מדובב אקטיבי וזיהוי על ידי המתלונן. בית המשפט המחוזי קבע שהמתלונן אינו אמין, אך סמך את ידו על ההודאה. במסגרת הערעור לבית המשפט העליון הודיעה פרקליטות המדינה, לאחר דין ודברים ממושך, על הסכמה לזיכוי המערער מחמת הספק. הסניגור, שהיה משוכנע בחפות לקוחו, התקשה להסכים לזיכוי מחמת הספק. בית המשפט העליון זיכה את המערער מבלי להידרש לשאלת הספק, תוך שהוא מציין כי "זיכוי הוא זיכוי ואין דרגות לזיכוי", וכן כי "נאשם שזוכה מוחזק חף מעבירה תהיה ההנמקה לזיכוי, או הסיבה לזיכוי אשר תהיה". רע"פ 2675/13 מדינת ישראל נגד וחנון ( ) (ייצג עו"ד גיל רוה ז"ל) סיווג הסייג של אי שפיות הדעת כזיכוי. פסק דין תקדימי וייחודי ההופך את ההלכה לפיה נאשם החוסה תחנת הגנת אי שפיות הדעת הקבועה בסעיף 34 ח לחוק העונשין, מסווג כלאו בר עונשין אך לא כמזוכה. בית המשפט העליון ביטל את הסיווג של "לאו בר עונשין" וקבע שדינו של נאשם לגביו נקבע שהוא חוסה תחת הסייג של אי שפיות הדעת הקבוע בסעיף 34 ח לחוק העונשין הוא זיכוי. יצוין, כי לאחרונה החליטה הנשיאה מ' נאור לדחות את בקשת המדינה לדיון נוסף בפרשה זו (דנ"פ 1237/15; ייצוג על ידי עו"ד דורית נחמני-אלבק ועו"ד טל ענר) (להרחבה נוספת על פסק הדין, ר' פרק 1.7.4). ערעורים על גזרי דין רע"פ 3677/13 אלהרוש ואח' נ' מדינת ישראל ( ) (ייצגו עו"ד עלאא מסארווה ועו"ד ד"ר חגית לרנאו) מתחם העונש ההולם בעבירות שהייה בלתי חוקית. פסק דין מנחה וחשוב ביותר של בית המשפט העליון בשאלת מתחם העונש ההולם בעבירת שב"ח לאחר תיקון 113 לחוק העונשין בנושא הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. בית המשפט העליון קיבל את טענות הסניגוריה לפיה אין לגזור עונש אחיד 53

55 טיפוסי לעבירת השב"ח לצרכי פרנסה העומד על חודש מאסר בפועל או בכלל. הדבר מנוגד לרוחו של תיקון 113 ואינו הולם את מדיניות הענישה הנהוגה. לאור זאת, קבע בית המשפט כי כאשר מדובר בכניסה לישראל למטרות פרנסה, הרף התחתון של מתחם העונש ההולם הוא מאסר מותנה. כפועל יוצא בוטלו עונשי המאסר שהוטלו על המערערים והוטלו עליהם מאסרים על-תנאי. לפסק דין זה השפעה נרחבת על התנהלות הערכאות הדיוניות באלפי תיקים בשנה. בהתאם להלכה זו, בין היתר, החליט בית המשפט העליון בתיק אחר על ביטול עונש מאסר בפועל, וזאת נוכח נסיבותיו האישיות והמשפחתיות המיוחדות של המבקש (רע"פ 3242/13 ג'ראדאת נ' מדינת ישראל ( ) (ייצגה עו"ד ד"ר איילת עוז)). רע"פ 6219/12 סרוסי נ' מדינת ישראל ( ) (ייצגו עו"ד רות לוין-רפפורט ועו"ד נתי לאגמי) אישור הלכת גנני בהרכב מורחב. הלכת גנני (רע"פ 6374/08) קבעה בשעתו שאם ניתן בערכאה דיונית צו שירות לתועלת הציבור (של"צ), והשל"צ בוצע, ערכאת הערעור לא תוכל להחמיר בעונש בדרך של הטלת מאסר. המדינה הגישה בקשה לדיון נוסף בהלכת גנני, אשר נדחתה (דנ"פ 1537/12). בפרשה הנוכחית ניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי לפני הלכת גנני, ולאור ההלכה החדשה נתבקשה רשות ערעור. בית המשפט העליון החליט לדון בסוגיה בהרכב מורחב. לבסוף, בית המשפט קיבל את הערעור, ביטל את רכיב המאסר בפועל והשאיר את הלכת גנני על כנה. ע"פ 9246/12 חמאיסה נ' מדינת ישראל ( ) (ייצג עו"ד טל ענר) הקלה בעונש עבירת חטיפה. המערער נדון עם בן משפחה נוסף לשבע שנות מאסר, בגין חטיפה על רקע "כבוד המשפחה". הנאשמים חטפו קרובת משפחה ממקום הימצאה והשיבוה לביתה, ולמחרת רצח אותה בעלה. לא יוחס לנאשמים קשר לעבירת הרצח. הערעור התקבל והופחתו שנה וחצי מהמאסר, למרות שהעונש שהוטל היה בטווח הסדר הטיעון. בית המשפט העליון נדרש בפסק הדין ליחס בין תיקון 113 לחוק עונשין להסדרי טיעון. ע"פ 860/14 111/14, פלוני נ' מדינת ישראל ( ) (ייצג עו"ד ויסאם עראף) אי הרשעה בעבירת סחיטה באיומים. בית המשפט העליון ביטל את הרשעתם בדין של המערערים, בגירים-צעירים שביצעו עבירת סחיטה באיומים. ע"פ 7951/12 פלוני נ' מדינת ישראל ( ) ייצג עו"ד איתי בן-נון) הקלה משמעותית בעונש בעבירות מין במשפחה. המערער הורשע במסכת של עבירות מין בבתו, במשך מספר שנים, ונדון ל- 32 שנות מאסר. בית המשפט העליון קיבל את הערעור והפחית את העונש ל- 26 שנות מאסר. ע"פ 122/14 שוורצפל נ' מדינת ישראל ( ) (ייצגו עו"ד סלביק מץ ועו"ד אייל שמחוני) הקלה בעונש לנאשם שהודה והפליל שותפים. לאחר שנגזר דינו, השותף (שכפר וניהל משפט) הורשע וקיבל עונש קל יותר. מלצר ח' השופט תמריצים לשיתוף פעולה עם רשויות החוק. התייחס בפסק הדין ל"דילמת האסיר" ולצורך להעניש באופן שייווצרו ע"פ 4996/13 פלוני נ' מדינת ישראל ( ) (ייצג עו"ד גלעד כצמן) הקלה בעונש בעבירות סמים. המערער החזיק בדירתו, עבור אחרים, "מחסן" של אלפי טבליות סם מסוגים שונים, ולבקשת אותם אחרים הוא סיפק להם מעת לעת את הסמים כדי שיסחרו בהם. בעבור שירותיו אלו קיבל המערער שכר יומי. בבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוטלו על המערער 24 חודשי מאסר, ובערעור בבית המשפט העליון הוחלט להקל בעונש, בפרשה בשל שיתוף הפעולה שלו בחקירה. בעיקר בשל נכותו של המערער (עיוור), וגם בשל כך שהותקף על ידי מעורבים אחרים 54

56 ע"פ 167/14 שושנה נ' מדינת ישראל ( ) (ייצגה עו"ד ד"ר איילת עוז) בשל הצלחה שיקומית. המערערת הואשמה שוד אלים של אדם בעל שיתוק מוחין. ביטול מאסר בפועל תחילה נדונה המערערת לעבודות שירות, אך בהמשך בשל הרעה במצבה הבריאותי נגזר דינה מחדש והוחלט שעליה לרצות את יתרת התקופה (100 ימי מאסר) בבית הסוהר, זאת לאור תסקיר שלילי מאותה עת שדיווח על כך שאין לשירות המבחן כל חלופה טיפולית עבורה. במהלך תקופת הערעור שולבה המערערת במאמץ רב במסגרת טיפולית מתאימה, בשיתוך עם שירות המבחן. התסקיר הבהיר שהכישלון הטיפולי בעבר נבע ממורכבות מצבה של הלקוחה, ולא מחוסר שיתוף פעולה. נוכח כל זאת, ולמרות התנגדותה של המדינה, הערעור התקבל, המאסר בוטל והוטל צו מבחן. ע"פ 772/13 יחיא נ' מדינת ישראל ( ) (ייצג עו"ד עלא תלאווי) הקלה בעונש בעבירת שוד. בית המשפט העליון קיבל ערעור על חומרת העונש והפחית את העונש במחצית (מארבע שנים לשנתיים), תוך קביעת מתחם ענישה הולם של 6-28 חודשים לעבירת השוד. בתיק אחר שעסק בסדרת מעשי שוד בשיטת הפתק, הפחית בית המשפט העליון שנתיים וחצי מעונש המאסר (ע"פ 4521/12 סואמי נ' מדינת ישראל ( ) (ייצג עו"ד ניל סיימון)). 1.6 ייצוג במשפטים חוזרים 392 נידונים, אשר הורשעו בפסק דין חלוט וטוענים להרשעת שווא, פנו מאז 2001 ועד היום אל הסניגוריה הציבורית בבקשה כי תייצגם בבקשה למשפט חוזר. כ- 339 מהפניות נדחו, לאחר שנמצא כי אין אפשרות להגיש עבור הפונה בקשה למשפט חוזר. 53 מהפניות הנותרות מצויות בשלבי בדיקה שונים. עד היום, הגישה הסניגוריה הציבורית 15 בקשות למשפט חוזר, מתוכן 4 התקבלו ו- 11 נדחו. מכן, בשנת 2001 הוטלה על הסניגוריה הציבורית הסמכות, הקבועה בסעיף 18 א( )(9) לחוק הסניגוריה הציבורית, לייצג נידונים אשר הסניגור הציבורי הארצי מצא כי ראוי להגיש עבורם בקשה למשפט חוזר. שנתיים לאחר בשנת,2003 הוקמה בסניגוריה הציבורית הארצית המחלקה למשפטים חוזרים, פניותיהם של נידונים, בדיקתן ומיונן, וייצוגם של אלה הנמצאים מתאימים בבקשה למשפט חוזר. על פי הסמכות שהוקנתה לה בסעיף 18 א( (9)( לחוק הסניגוריה הציבורית, העוסקת בקליטת במסגרת הטיפול הראשוני בפניותיהם של נידונים פועלת המחלקה למשפטים חוזרים כרשות מינהלית, ולא כבאת כוחם של הפונים אליה. עם קבלתה של פנייה חדשה, פותחת המחלקה למשפטים חוזרים בהליך של בדיקה אשר במסגרתו מתבצעות פעולות שונות. בין היתר, פועלת המחלקה לאיתור כל החומרים הרלוונטיים, לומדת אותם לעומק, נפגשת עם הפונים ובודקת את טענותיהם, לרבות טענות בדבר קיומן של ראיות חדשות אשר לא הוצגו בהליך המקורי. כמו כן, במידת הצורך מבצעת הסניגוריה הציבורית בדיקות מגוונות על ידי מומחים ואנשי מקצוע מטעמה, מנסה לאתר ראיות נוספות, נפגשת עם עדים ומראיינת אותם ועוד. רק בתום הבדיקות ולאור תוצאותיהן מתגבשת החלטה בשאלה האם יש מקום לייצג את הנידון. החלטה על ייצוג מתקבלת בנסיבות בהן הסניגור הציבורי הארצי השתכנע כי קיימת בעניינו של הנידון עילה למשפט חוזר (מבין העילות הקבועות בסעיף 31 א( ( לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד ). מעמדה המיוחד של הסניגוריה הציבורית בעת בדיקת הפניות למשפט חוזר, כרשות מינהלית שאינה מייצגת את הפונה, מחייב אותה לטפל בפנייה בדרך אובייקטיבית, המקדמת את האינטרס הציבורי. אופן פעולה זה, כמו גם מספרן הרב של הפניות אשר טופלו עד היום (כאמור, 392 פניות לייצוג במשפט חוזר), הביא לכך שמאז 55

57 מ( א( נוסדה פיתחה המחלקה למשפטים חוזרים מומחיות ייחודית בתחום המשפטים החוזרים ובטיפול בעניינם של נידונים הטוענים להרשעת שווא. 18 בשנת 2014 התקבלו במשרדי הסניגוריה הציבורית 35 פניות לייצוג בהליך של בקשה למשפט חוזר לפי סעיף )(9) לחוק הסניגוריה הציבורית. במהלך השנה הגישה הסניגוריה הציבורית בקשה אחת למשפט חוזר וסיימה את הטיפול ב- 46 פניות, לאחר שבתום הליך הבדיקה המוקדמת הסניגוריה הציבורית סברה כי אין באפשרותה להגיש בקשה למשפט חוזר עבור הפונים. בשנת 2014 סיימה המחלקה למשפטים חוזרים את הטיפול בכ- 46 פניות שהגיעו אליה, מתוכן 14 פניות שהוגשו אליה במהלך שנה זו, והיתר פניות שהטיפול בהן החל בשנים קודמות. נכון להיום, נותרו במחלקה 53 פניות שבהן הליך הבדיקה טרם הסתיים, וטרם התקבלה החלטה בשאלה האם יש מקום לייצג את הפונה בהליך של בקשה למשפט חוזר. במהלך השנה החולפת הגישה המחלקה למשפטים חוזרים בקשה אחת למשפט חוזר, בעניינה של דלאל דאוד "ח 4990/14; הבקשה הוגשה על ידי עוה"ד מורן כרמון ורתם רוזנברג). דלאל דאוד הורשעה בעבירת רצח לאחר שנקבע כי המיתה את בעלה. בעת ניהול משפטה טענה גב' דאוד לחפותה, ובית המשפט המחוזי זיכה אותה מהעבירה שיוחסה לה. המדינה ערערה על הזיכוי, ובית המשפט העליון הרשיע את גב' דאוד ברצח בעלה וגזר עליה מאסר עולם. לאחר מספר שנים במאסר, ותוך כדי טיפול נפשי שעברה בין כותלי הכלא, הצליחה גב' דאוד להתמודד לראשונה עם טראומה קשה שנגרמה לה. בעקבות הטיפול הצליחה גב' דאוד לתאר את האלימות הקשה והמתמשכת שסבלה מצדו של המנוח במשך שנים, אשר הגיעה לשיאה באירועי הערב שבו מצא המנוח את מותו, ימים ספורים בלבד לאחר לידת בנה של גב' דאוד וכשהיא מצויה במצב נפשי קשה ביותר. את סיפורה של גב' דאוד תמכה הסניגוריה הציבורית בראיות רבות שיצרו תמונה חדשה לגבי הרקע למותו של המנוח, תמונה שלא נחשפה קודם לכן בפני הערכאות הדיוניות. בין היתר, כללו הראיות החדשות דוחות אשפוז רבים מבתי החולים, אליהם הגיעה גב' דאוד כתוצאה מהאלימות הקשה שהפגין המנוח כלפיה, וכן תלונות שהגישה נגדו במשטרה, אשר כמעט כולן נסגרו מבלי שננקטו נגדו הליכים כלשהם. כמו כן, נתמכה הבקשה למשפט חוזר בחוות דעת פסיכיאטרית, אשר תיארה את מצבה הנפשי הייחודי של גב' דאוד הן בעת קרות האירועים והן בעת ניהול משפטה וקבעה את מצבה הקליני בעת ביצוע המעשים. בנסיבות אלה, סברה הסניגוריה הציבורית כי לא קם לגב' דאוד היסוד הנפשי הנדרש לצורך הרשעתה ברצח, וכי לכל היותר היה מקום להרשיעה בהריגה. לחלופין נטען כי היא זכאית ליהנות מן ההקלה העונשית הקבועה בסעיף 300 א(ג) לחוק העונשין, המתייחס למצב בו הנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, רובינשטיין את הבקשה למשפט חוזר. בידי מי שהנאשם גרם למותו. ביום דחה המשנה לנשיאה א' להלן נעמוד בהרחבה על הקשיים המוסדיים המונעים הגשת בקשות למשפט חוזר ותיקון הרשעות שווא בישראל, וכן נסקור מיזמים נוספים של הסניגוריה הציבורית בתחום תיקון הרשעות השווא. 56

58 1.6.1 הקשיים המוסדיים המונעים הגשת בקשות למשפט חוזר ותיקון הרשעות שווא בישראל בדוח השנתי הקודם נכלל פרק מיוחד על הקשיים המוסדיים המגבילים הגשת בקשות למשפט חוזר ותיקון 43 הרשעות שווא בישראל. על רקע הניסיון הרב שצברה, התריעה הסניגוריה הציבורית כי קיימת בישראל תופעה, שאינה זניחה ואינה שולית, של חפים מפשע המרצים מאסרים כבדים. בפרק המיוחד פורטו סדרה של קשיים מוסדיים המגבילים את האפשרות להגיש בקשות למשפט חוזר ולתקן הרשעות שווא בישראל, הלכה למעשה. בין הקשיים הללו נמנו: מניעת הזכות לבצע במוצגים בדיקות לאחר תום ההליך המשפטי; מניעת העברתם של חומרי חקירה בתיקים חלוטים לעיונה של הסניגוריה הציבורית; ביעור והשמדת מוצגים; הימצאותה של פרקליטות המדינה בניגוד עניינים מובנה כאשר היא משמשת כמשיב בבקשות למשפט חוזר; וחקיקה שאינה מספקת בתחום המשפטים החוזרים. במרץ 2014 פנו הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, והממונה על משפטים חוזרים בסניגוריה הציבורית הארצית, עו"ד קרן אבלין-הרץ, במכתב אל פרקליט המדינה שי ניצן. בפנייה זו פורטו קשיים שונים שפרקליטות המדינה מערימה בפני הסניגוריה הציבורית, בבואה למלא אחר הסמכות שהוטלה עליה בחוק לבחון את פניותיהם של נידונים הטוענים לחפותם. בפרט תוארו קשיים שמקורם בחוסר שיתוף פעולה מצד התביעה, אשר מסרבת לאפשר עיון בחומרי חקירה, מסרבת לאפשר לסניגוריה לערוך בדיקות במוצגים השמורים בידי התביעה, או שפשוט אינה משיבה לבקשות מצד המחלקה למשפטים חוזרים במשך תקופות ארוכות של חודשים ושנים. בפנייה הובהר כי מעבר לעובדה שפעולתה של המחלקה למשפטים חוזרים מתחייבת מן החוק, היא גם מוצדקת מנקודת מבט של חתירה לעבר האמת והרצון לאפשר תיקון של טעויות, וגם מנקודת מבט של יעילות. כאמור, בתחום המשפטים החוזרים הזכות לייצוג קמה רק משעה שהסניגוריה הציבורית עצמה סבורה שקיימת עילה למשפט חוזר. הליך הבדיקה אותו מבצעת המחלקה למשפטים חוזרים מסייע אפוא בסינון של בקשות סרק למשפט חוזר. לפיכך, התבקש פרקליט המדינה לשנות את מדיניות התביעה ולאפשר לסניגוריה הציבורית למלא אחר התפקיד שהוטל עליה בחוק. מתשובתו של פרקליט המדינה עולה כי בעקבות פניית הסניגוריה הציבורית התקיימו התייעצויות, שבסופן החליט פרקליט המדינה על הקלה מסוימת במדיניות התביעה בנוגע לבקשותיה של הסניגוריה הציבורית לעיון וצילום חומרי חקירה לאחר הרשעה. פרקליט המדינה הצהיר כי מעתה בקשות לעיון וצילום חומרי חקירה ייענו, ככלל, בחיוב, אף שלדעתו דבר זה נעשה "לפנים משורת הדין" (מבלי שלנידון יש זכות לעיין בחומר החקירה לאחר שהורשע). באשר לבקשותיה של הסניגוריה הציבורית לבצע במוצגים בדיקות, מתשובתו של פרקליט המדינה עולה כי בנושא זה הוא לא מצא לנכון להגמיש את מדיניות התביעה. בחלוף שנה מאז ניתנה תשובתו של פרקליט המדינה, הסניגוריה הציבורית סבורה כי גם אם ברמה ההצהרתית חל ריכוך מסוים בעמדותיה של התביעה (ביחס לבקשות לעיון וצילום חומרי חקירה לאחר הרשעה), הרי שברמה המעשית קשה להרגיש בשינוי, והסניגוריה הציבורית עודנה נתקלת במשוכות גבוהות ובלתי עבירות כמעט בבואה לבחון את פניותיהם של נידונים הטוענים לחפותם. כך למשל, כל הפניות שנעשו עד היום אל פרקליטות המדינה בבקשה לבצע במוצגים בדיקות נענו בסירוב (רק במקרה אחד הותר לסניגוריה הציבורית לקבל לידיה מוצגים לשם עריכת בדיקות, וזאת רק לאחר שהוגשה בנושא עתירה לבג"ץ). מעבר לכך, עיון וצילום של חומר חקירה הפעולה הבסיסית ביותר הנדרשת לביצוע כאשר במחלקה למשפטים חוזרים נקלטת פנייה חדשה היה ונותר משימה בלתי אפשרית כמעט, כאשר חרף הצהרתו של פרקליט המדינה על 43 דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2013, בעמ' כן ר' את מאמרן של אפרת פינק ורתם רוזנברג-רובינס, "על הבעיות המוסדיות המונעות תיקון של הרשעות שווא בישראל", מעשי משפט ה (2013))

59 כך שלסניגוריה יותר לעיין בחומר זה ("לפנים משורת הדין"), בפועל לא זוכה הסניגוריה הציבורית למענה הולם במשך תקופות ארוכות המגיעות עד למעלה משנה ממועד הפנייה. הסניגוריה הציבורית מודיעה אפוא כי במצב הדברים הקיים נמנעת ממנה האפשרות למלא כראוי את התפקיד שהוטל עליה בחוק בתחום המשפטים החוזרים. שינוי של מדיניות התביעה במציאות (ולא רק ברמה ההצהרתית), ולחלופין אמירה ברורה ומפורשת של בית המשפט או של המחוקק הן תנאי הכרחי על מנת לאפשר חשיפה של מקרים בהם קיימת עילה למשפט חוזר. על רקע מציאות זו, לאחרונה הגישה המחלקה למשפטים חוזרים את עמדתה כ"ידידת בית המשפט" בעתירה בבג"ץ 2757/13 זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל (בשם הסניגוריה הציבורית: עו"ד קרן אבלין-הרץ ועו"ד רענן גלעדי). העותר בהליך זה, המרצה מאסר עולם ומיוצג באופן פרטי, ביקש לבצע במוצגים שנאספו בזירת הרצח בדיקות דנ"א ונתקל בסירובה של התביעה. בעקבות סירוב זה, הוגשה לבית המשפט העליון עתירה שבמסגרתה נדונה שאלת זכותו של נידון, אשר הורשע בפסק דין חלוט, לבצע במוצגים בדיקות מדעיות לצורך בדיקת האפשרות להגיש בקשה למשפט חוזר. הסניגוריה הציבורית סברה כי הליך זה הוא הליך עקרוני אשר להכרעה בו עשויה להיות השפעה דרמטית על האפשרות לחשוף ולתקן הרשעות שווא בישראל. בנסיבות אלו, ולאור המומחיות שצברה המחלקה למשפטים חוזרים בתחום המשפטים החוזרים, הוגשה לבית המשפט העליון עמדתה כ"ידידת בית המשפט". הסניגוריה הציבורית ביקרה בעמדתה את מדיניות פרקליטות המדינה אשר מערימה קשיים רבים על עריכת בדיקות במוצגים לצורך הגשת בקשה למשפט חוזר, על ידי מי שמשפטם הסתיים וממשיכים לטעון לחפותם. בעמדת הסניגוריה נטען גם כי מוסד המשפט החוזר הוא מוסד חוקתי וכי הזכות להגיש בקשה למשפט חוזר היא זכות חוקתית. מניעת האפשרות לבצע בדיקות במוצגים מביאה לפגיעה בזכות חוקתית זו, ופגיעה זו נעשית לתכלית לא ראויה ובמידה העולה על הנדרש. נטען, כי עריכת בדיקות מדעיות היא לעיתים הדרך היחידה העומדת לנידון להוכיח שקיימת בעניינו עילה למשפט חוזר. הובהר, כי מעקב אחר כל המקרים שבהם הורה בית המשפט העליון על עריכת משפט חוזר עד היום, מעלה כי במרבית המקרים היו אלה ראיות חדשות, אשר לא היו ידועות במהלך המשפט והוצגו במסגרת בקשה למשפט חוזר, ששכנעו את בית המשפט העליון כי קיימת הצדקה לנהל את המשפט מחדש. במצב דברים זה, מניעת האפשרות לבצע במוצגים בדיקות מונעת מנידונים לשטוח את טענות החפות שלהם בפני בית המשפט ומונעת ממערכת המשפט לבחון את האפשרות שמא שגתה כאשר הרשיעה את הנידון הניצב לפניה. כן נטען, כי הניסיון שנצבר ברחבי העולם ובפרט בארצות-הברית מראה כי בעריכת בדיקות במוצגים, גם לאחר תום המשפט, גלומה תועלת רבה בהגעה לחקר האמת. בפתח הדיון שהתקיים בבית המשפט העליון בעתירה הודיעו השופטים (המשנה לנשיאה א' רובינשטיין והשופטים ח' מלצר וע' ברון) לנציגת הפרקליטות כי בכוונתם לקבל את העתירה, והמליצו כי הפרקליטות תשקול מחדש את עמדתה ותאשר לעותר לבצע את הבדיקות בהן הוא מעוניין. הפרקליטות קיבלה את ההמלצה "בנסיבותיו המיוחדות של המקרה". בעקבות זאת ניתן פסק דין קצר המקבל את העתירה. יצוין, כי זו הפעם השנייה בשנים האחרונות שבה בעקבות הגשת עמדה עקרונית של הסניגוריה הציבורית לבג"ץ, חוזרת בה פרקליטות המדינה מהתנגדותה לעריכת בדיקות הראשונה הייתה בעניינו.(5968/11 דנ"א במוצגים לצורך בקשה למשפט חוזר. הפעם של אסיר העולם עובדיה שלום אשר הורשע ברצח עו"ד שמואל לוינסון (בג"ץ נושא נוסף שהמשיך להעסיק השנה את המחלקה למשפטים חוזרים הוא נושא שמירת המוצגים בתום המשפט. הסניגוריה הציבורית מתריעה מזה שנים כי נושא זה דורש הסדרה באופן בהול. ניסיונה של המחלקה למשפטים חוזרים מעלה כי אין גורם אחד אשר האחריות לשמור מוצגים הוטלה עליו במפורש, ואלה עשויים להימצא במקומות שונים פעם בתיק בית המשפט, פעם בתחנת המשטרה אשר ביצעה את החקירה, 58

60 פעם במטה הארצי ופעם במכון לרפואה משפטית. תוצאת הדברים היא כי קבלת תשובה לשאלה "היכן שמורים המוצגים?" היא משימה מורכבת בפני עצמה. אך גרוע מכך, ניסיונה של הסניגוריה הציבורית הוא כי במקרים רבים המוצגים מושמדים בתום ההליך המשפטי, ובכך נמנעת מנידונים הטוענים לחפותם האפשרות לבצע במוצגים בדיקות מדעיות, חרף האינטרס הציבורי בעריכת בדיקות כאלה שבכוחן לסייע בהגעה לחקר האמת. השמדה זו, המתבצעת לעיתים בהליך מכוון של "ביעור מוצגים" ולעיתים נוכח שמירה בתנאים שאינם הולמים, עומדת בניגוד להוראות החוק. בהחלטה שניתנה כבר לפני שני עשורים קבע הנשיא א' ברק כי על פי הוראות חוק הארכיונים, התשט"ו- 1955, ותקנותיו קיימת חובה לשמור מוצגים בתום ההליך המשפטי (מ"ח 6148/95 עזריה נ' מדינת ישראל, פ"ד נא( 1 ) (1997)). 334 ואכן, בתוספת לתקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי-דין דתיים), התשמ"ו נקבעו תקופות שמירה המתייחסות לתיקים שונים, ובין היתר נקבע שתיקים שנדונו בבית המשפט העליון ותיקי פשיעה חמורה יישמרו לצמיתות. למרבה הצער, הוראות מפורשות אלה אינן מיושמות הלכה למעשה, וזאת חרף התראות חוזרות ונשנות של הסניגוריה הציבורית ופניות שנערכו מצדה אל גורמים שונים במערכת אכיפת החוק. בהחלטה שניתנה לאחרונה על ידי הנשיאה מ' נאור התברר פעם נוספת, כי מוצגים בתיק רצח הושמדו בניגוד לחוק. באותו מקרה דובר על נידון המרצה מאסר עולם, הטוען לחפותו למעלה מ- 20 שנה, אשר ביקש לבצע באחד המוצגים שלא נבדק בעבר בבדיקה מדעית בדיקת דנ"א. התברר כי מוצג זה בוער בהתאם להחלטה שיפוטית שניתנה במעמד צד אחד וללא ידיעתו של הנידון. הנשיאה נאור הדגישה כי הרשויות פעלו במקרה זה בניגוד להוראות החוק וכי "אין סמכות בדין לשום גורם להורות על ביעור חומרים בתיקי רצח" (מ"ח 8498/13 אל-עביד נ' מדינת ישראל (ניתן ביום ), בפסקה 51 לפסק דינה של הנשיאה נאור). אך ברור הוא, כי תכלית החובה לשמור מוצגים בתום ההליך המשפטי היא לאפשר לערוך בהן בדיקות, במקרים המתאימים, ולאפשר תיקונן של טעויות. השמדת מוצגים היא בעלת אפקט מונע, שאינו מאפשר לנידון הטוען להרשעת שווא לשטוח את טענותיו בפני בית המשפט, ואינו מאפשר לבית המשפט לבחון את האפשרות שמא, חלילה, נפלה טעות. מכאן הפגיעה האנושה באפשרות לתיקון הרשעות שווא בישראל. יצוין, כי בשנה החולפת התבשרה המחלקה למשפטים חוזרים כי בארבע מהפניות המטופלות על ידה המוצגים בתיק הושמדו. הדברים הובילו לכך שבשלושה מקרים מבין הארבעה (שתי פניות שעניינן הרשעה בעבירת רצח ופנייה נוספת שעניינה בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות) הוחלט על סגירת הפנייה בהעדר אפשרות לבחון את טענות החפות של הנידון. ארבעת המקרים הללו מצטרפים לסדרת פניות נוספות, שבהן התחוור בעבר למחלקה למשפטים חוזרים כי המוצגים בתיק הושמדו, וכי לא קיימת דרך אפקטיבית חלופית לאמת או להפריך את טענת החפות של הנידון. ועוד התברר לסניגוריה הציבורית, כי גם במקרים שבהם מוצגים בתיק אינם מבוערים בהליך מכוון, הרי ששמירתם נעשית בתנאים לקויים. וכך, בשנה החולפת התברר כי במקרה אחד אירעה הצפה של ביוב במרתף של תחנת משטרה בלוד, שם אוחסנו מוצגים רבים. הצפה זו כילתה מוצגים השייכים לכ- 20,000 תיקים. במקרה אחר, פרצה שריפה בארכיב שבו מאוחסנים תיקי הבדיקה של מז"פ. שריפה זו כילתה כ- 200,000 תיקים. בעקבות פניות מצד הסניגוריה הציבורית הארצית אל שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, פועל בשנתיים האחרונות צוות במשרד המשפטים הדן בסוגיית שמירת המוצגים, בניסיון להסדיר את הנושא. בצוות זה, שהתכנס בשנה החולפת מספר פעמים, חברות המשנה לסניגור הציבורי הארצי, ד"ר ענת הורוויץ והממונה על משפטים חוזרים בסניגוריה הארצית, עו"ד קרן אבלין-הרץ. בצוות חברים גם נציגי פרקליטות, משטרה ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. 59

61 1.6.2 מיזמים נוספים בתחום תיקון הרשעות שווא בספטמבר 2014 הצטרפה הסניגוריה הציבורית, בתום תהליך ממושך, כחברה ב- Network Innocence ("רשת 44 החפות"). ארגון זה, אשר נוסד בשנת 2005, מאגד תחתיו אוסף ארגונים מרחבי העולם הפועלים לאיתור ולתיקון הרשעות שווא (נכון להיום חברים בארגון 68 ארגונים). בין היתר, חברים ברשת החפות גם ארגוני סניגוריה ציבורית שונים. הצורך בהקמת ארגון גג כרשת החפות התעורר כאשר מאז שנות התשעים של המאה הקודמת התרבו מספר הארגונים המקדישים את פעילותם לתחום הרשעות השווא. תחילה היה זה פרויקט 45 החפות אשר נוסד ב בבית הספר למשפטים קרדוזו שבניו יורק, והביא מאז ועד היום לחשיפתן של 329 הרשעות שווא. מאז נוסד פרויקט זה צצו במדינות נוספות ולא רק בארצות-הברית עשרות ארגוני חפות, אשר הובילו לחשיפתן של אלפי הרשעות שווא. בארצות-הברית לבדה נחשפו בשלושת העשורים האחרונים 46 למעלה מ- 1,600 הרשעות שווא. בחלוף השנים התברר שאף שארגוני החפות השונים פועלים בשיטות משפט שונות, הרי שהעוסקים בתיקון הרשעות שווא נתקלים בקשיים משותפים, תהא שיטת המשפט שבקרבה הם פועלים אשר תהא. כך למשל, קשיים בהוכחת הרשעות שווא כתוצאה מביעור מוצגים או אובדנם, מניעת הזכות לבצע בדיקות במוצגים, וחוסר נכונות מצד המערכת להכיר בטעויותיה, כל אלה הם מנת חלקם של ארגוני חפות במדינות שונות. עוד התברר, כי בחינת הרשעות שווא שנחשפו מעלה כי הגורמים הנפוצים המובילים ליצירת טעויות דומים בשיטות משפט שונות. נוצר אפוא הצורך בהקמת פלטפורמה שתאפשר יצירת בסיס ידע רחב ושיתוף פעולה בין ארגוני חפות שונים. הצטרפות לרשת החפות אינה ענין טכני. רשת החפות בוררת בקפידה את הארגונים המצטרפים לשורותיה. הצטרפותה של הסניגוריה הציבורית לרשת החפות התאפשרה לאחר שנבדקה עמידתה בדרישות שונות, ובין היתר קיומם של נהלי עבודה ומחויבויות אתיות המוטלות על כל אדם (עורכי דין, מתמחים, סטודנטים, מומחים וכד') שיש לו נגיעה לטיפול בפניותיהם של נידונים המבקשים את ייצוגה של הסניגוריה הציבורית בבקשה למשפט חוזר. מרגע הצטרפותה של הסניגוריה הציבורית לרשת החפות, עומדת המחלקה למשפטים חוזרים בקשרי עבודה שוטפים עם נציגי הרשת ונציגיהם של ארגוני חפות מרחבי העולם. קשר זה כבר הוכיח את עצמו בכמה מקרים, בהתייעצויות, בשאלות או בבקשות למידע. כך למשל, במסגרת הטיפול באחת הפניות המטופלות כיום במחלקה למשפטים חוזרים, הובילה ההתייעצות עם נציגי רשת החפות ליצירת קשר עם מומחה בעל שם עולמי, אשר ביצע לבקשת המחלקה למשפטים חוזרים בדיקה של מוצג, וזאת ללא קבלת שכר ("פרו בונו"). רשת החפות מקיימת מדי שנה כנס מקצועי בנושאים שונים הנוגעים לפעילות בתחום הרשעות השווא ותיקונן. בכנס מתאספים מדי שנה מאות אנשים עורכי דין, אנשי אקדמיה, חוקרים ומומחים פורנזיים וחולקים זה עם זה את הידע שצברו בתחומים אלה. אל הכנס מוזמנים גם אסירים אשר זוכו במהלך אותה שנה לאחר שמאבקם להוכחת חפותם צלח. בכנס לשנת 2014, אשר התקיים בפורטלנד שבאורגון, השתתפו הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, והממונה על משפטים חוזרים בסניגוריה הארצית, עו"ד קרן אבלין-הרץ. 44 למידע נוסף אודות רשת החפות, ר'. 45 למידע נוסף אודות פרויקט החפות, ר'. 46 הפרופ' סמואל גרוס מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מישיגן ערך את ה- National Registry of Exonerations מרשם המתעד את כל המקרים בהם נחשפו הרשעות שווא מאז שנת לאתר המרשם ר':. 60

62 בכנס לשנת 2015, שהתקיים באורלנדו שבפלורידה, השתתפה עו"ד מורן כרמון מהמחלקה למשפטים 47 חוזרים. במסגרת הקשר עם רשת החפות נוצר קשר בין הסניגוריה הציבורית לבין מר פרנקי קרילו, אשר ביקר במשרדי הסניגוריה הציבורית זו השנה השנייה ברציפות. מר קרילו ריצה בארצות הברית מאסר של 20 שנה, לאחר שהורשע ברצח שלא ביצע. הוא שוחרר מכלאו בשנת 2011 הודות למעורבותו של אחד מארגוני החפות הפועלים בארצות הברית. כחלק מפעילותה להגברת המודעות הציבורית לקיומן של הרשעות שווא, יזמה הסניגוריה הציבורית הארצית מפגש בין מר קרילו לסטודנטים למשפטים באוניברסיטה העברית, ומפגש נוסף בין מר 48 קרילו לבין עורכי דין מהצוות הפנימי של הסניגוריה הציבורית. במהלך שנת 2014 המשיכה הסניגוריה הציבורית להיעזר בשני מיזמים אשר נרתמו לסייע במאבקה בתחום תיקון הרשעות השווא. המיזם הראשון הוא "הפורום לתיקון הרשעות שווא בישראל" אשר נוסד בשנת 2012 ואליו חברו מספר משרדי עורכי דין מהמובילים בישראל. עורכי הדין החברים במיזם זה נוטלים לטיפולם את פניותיהם של נידונים הטוענים להרשעת שווא, ומסייעים למחלקה למשפטים חוזרים בבדיקת קיומה של עילה למשפט חוזר. בסך הכל מטופלות בימים אלה 6 פניות לייצוג בבקשה למשפט חוזר על ידי חברי הפורום. נוסף על הטיפול בתיקים קונקרטיים, חברי הפורום לתיקון הרשעות שווא פועלים גם במישור העקרוני הנוגע לתופעת הרשעות השווא. במסגרת זו, ניסחו חברי הפורום נייר עמדה אשר נשלח אל חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ובו הובעה התנגדותם להצעת חוק חסיון חומר מודיעיני (תיקוני חקיקה), התשע"ד- 2014, שעניינה בכך שיהיה די בסיווג חומר כ'חומר מודיעיני' כדי לאפשר את אי מסירתו לידי ההגנה, וזאת ללא מנגנון הבקרה של הוצאת תעודת חיסיון (להרחבה על הצעת החוק, ר' פרק 3.1.1). בנייר העמדה הובע החשש, שהיה 49 והצעת החוק תתגבש לכדי חקיקה של ממש יהיה בכך כדי להגדיל את הסיכון להרשעות שווא בישראל. עורכי הדין שנטלו השנה חלק בפעילותו של הפורום לתיקון הרשות שווא בישראל הם: עו"ד אייל רוזובסקי ועו"ד נועה נודלמן ממשרד צלרמאייר, פילוסוף, רוזובסקי ושות'; עו"ד דן שיינמן, עו"ד נוית נגב, עו"ד איריס ניב-סבאג ועו"ד אלון ביכלר ממשרד שינמן-נגב-ניב; עו"ד נבות תל-צור, עו"ד ירון ליפשס ועו"ד אלינור אלכס ממשרד כספי ושות'; עו"ד יעקב וינרוט ועו"ד גרשון גונטובניק ממשרד ד"ר י. וינרוט; עו"ד עודד גזית ממשרד גזית, בקל, כהן; עו"ד בעז בן-צור ועו"ד דקלה סירקיס ממשרד בעז בן צור ושות'; עו"ד פרופ' קנת מן ופרופ' דוד ליבאי ממשרד ליבאי-מן. מיזם נוסף שנרתם למאבקה של הסניגוריה הציבורית בתחום הרשעות השווא הוא "פרויקט החפות" הפועל בקליניקה לזכויות בהליך הפלילי בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית. הסטודנטים בקליניקה הונחו השנה על ידי עו"ד מני סלומון, כאשר ד"ר ענת הורוויץ שימשה מנחה אקדמית. הפרויקט פועל זו השנה השלישית ברציפות. במסגרת הפעילות השוטפת של הקליניקה סטודנטים מתלווים לעורך דין המטפל בפניותיהם של נידונים הטוענים לחפותם ומבקשים להגיש בקשה למשפט חוזר. השנה טופלו על ידי הפרויקט 5 פניות מסוג זה. 47 לרשימה מפרי עטו של הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, על רשמיו מהנסיעה לכנס החפות בפורטלנד, ארצות- הברית:. 48 לסיקור ביקורו של פרנקי קרילו בישראל:. לפרטים נוספים על סיפורו של פרנקי קרילו:. 49 לעיון בנייר עמדה של הפורום, ר' בחומרי הרקע שהופצו באתר הוועדה לקראת הדיון בהצעת החוק שהתקיים ביום. :

63 1.7 ייצוג לקוחות עם מוגבלויות שכליות ונפשיות בעשורים האחרונים גוברת בישראל הרגישות והמחויבות החברתית למצבם של אנשים עם מוגבלויות. חוקים כגון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח וחוק הליכי חקירה והעדה (התאמות לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית) התשס"ה- 2005, מהווים דוגמאות לחקיקה שמטרתה עיגון והבטחת זכויותיהם של אנשים בעלי מוגבלות לכבוד ולשוויון. כחלק מהמחויבות הבסיסית לנהוג בשוויון נדרשות רשויות המדינה לבצע התאמות למציאת מסגרות עונשיות וטיפוליות הולמות עבור אנשים עם מוגבלויות גם בהליכים פליליים. פעמים רבות קיים קשר הדוק בין הלקות השכלית או ההפרעה הנפשית החמורה של הנאשם לבין עצם ביצוע העבירה, ופעמים נראה כי כשלים של מערכות הרווחה והבריאות במתן טיפול הולם והזנחת אוכלוסייה זו מגדילים את הסיכון להסתבכות בעבירות בעתיד. הסניגוריה הציבורית, המייצגת רבים מבין הנאשמים בעלי המוגבלויות, מתריעה מזה זמן רב על הפלייתם לרעה ועל חוסר הצדק הגלום בכך שבהעדר מסגרות טיפוליות תומכות, נשלחים נאשמים לריצוי עונשי מאסר בפועל למרות שעונש זה אינו מתאים למצבם. אף שבמדינת ישראל אין מחקר או מסד נתונים שיכול ללמד על מצבם של נאשמים עם מוגבלויות שכליות ונפשיות, מחקרים בעולם מצביעים על תופעה של ייצוג יתר של אנשים בעלי מוגבלויות שכליות ונפשיות בין כתלי בתי הסוהר לעומת שיעורם באוכלוסייה הכללית. כמו כן, מחקרים אף מראים כי השהות בבית הסוהר היא טראומטית וקשה במיוחד עבור אסירים בעלי לקות שכלית לעומת אסירים "רגילים" וכי הם פגיעים וחשופים לניצול, התעמרות ואלימות. הספרות מצביעה על מגוון רחב של אופנים בהם באה מצוקה זו לידי ביטוי: הם הופכים לקורבנות בידי אסירים אחרים או סוהרים; לעיתים קרובות הם מנוצלים פיזית, נפשית, מינית וכלכלית; במהלך מאסרם הם מבצעים עבירות משמעת רבות שנובעות מחוסר הבנה או חוסר יכולת להסתגל לכללי ההתנהגות הנוקשים; הסיכוי שלהם להשתחרר שחרור מוקדם ברישיון הוא נמוך יותר, ולכן הם מרצים מאסרים ארוכים יחסית לעבריינים שביצעו עבירות דומות; וקיים חוסר מובנה בבתי הכלא במסגרות שיקומיות ושירותים אחרים שמתאימים לצרכיהם. גם ההתמודדות היומיומית עם תנאים פיזיים קשים, צפיפות בתא וזמינות נמוכה של שירותי רווחה ורפואה מקשים על אסירים בעלי מוגבלויות יותר מאשר על אסירים אחרים העדר מסגרות המוכוונות לטיפול בעוברי חוק עם לקויות שכליות ונפשיות אחת הבעיות המערכתיות הקשות בה נתקלת הסניגוריה הציבורית, עליה הרחבנו גם בדוח הקודם, קשורה להעדר מסגרות טיפוליות מספיקות עבור עוברי חוק בעלי לקות שכלית שאינה עולה כדי פיגור, וכן עבור פגועי ראש או אנשים שלקותם גורמת לפרצי אלימות ולחוסר ויסות התנהגות. המחסר במסגרות ניכר במיוחד ביחס למסגרות שדורשות תיאום ושיתוף פעולה בין משרד הרווחה, שאמון על הטיפול בבעלי לקות שכלית, ומשרד הבריאות, שאמון על פגועי נפש, וכן ביחס לקטינים הסובלים מלקות הגורמת לבעיות התנהגות קשות. נוכח העדר מסגרות נוקט משרד הרווחה בפרשנות מצמצמת ביחס לחובותיו כלפי עוברי חוק לוקים בשכלם הקבועות בסעיפים ט לחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט מדיניות זו מביאה למצב בו משרד הרווחה אינו נוטל אחריות למציאת מסגרות טיפוליות ושיקומיות לעוברי חוק אשר אינם מאובחנים כמפגרים. כתוצאה מכך נשלחים עוברי חוק בעלי לקויות שכליות קשות הגובלות בפיגור לתקופות מעצר ומאסר ארוכות. במהלך השנים פעלה הסניגוריה הציבורית במספר מישורים בכדי להביא לשינוי המדיניות של משרד הרווחה. בין היתר פנתה הסניגוריה מספר פעמים למנכ"ל משרד הרווחה בבקשה שיקדם במשרדו פיתוח מענים 62

64 חברתיים לעוברי חוק בעלי מוגבלות שכלית שאינם מאובחנים כמפגרים. לצד פניות אלו פנתה הסניגוריה הציבורית ליועץ המשפטי לממשלה על מנת שיפעל לקדם הסדרה של דרך אבחון והפנייה לדרכי טיפול, או לריצוי מעצר ומאסר במעון נעול, של אנשים עם לקות שכלית משמעותית בהליכים פליליים. בעקבות פניות הסניגוריה, החל המשנה ליועמ"ש (פלילי) בעבודת מטה שמטרתה לגבש פתרונות מערכתיים מוסכמים. הסניגוריה הציבורית פועלת בהקשר זה גם במסגרת חברותה בוועדת ההיגוי של בתי המשפט הקהילתיים (להרחבה על בתי המשפט הקהילתיים, ר' פרק 3.4.2). הסניגוריה רואה חשיבות רבה בהגדרת טיפול בעוברי חוק עם מוגבלויות כחלק מאוכלוסיית היעד של הפרויקט, במטרה שהדבר יסייע להעמיק ולהרחיב את הקשר בין ההליך הפלילי לבין השיקום בקהילה עבור אוכלוסייה זו. הסניגוריה הציבורית ממשיכה גם לפעול בנושא העדר מסגרת טיפולית-שיקומית המיועדת לקטינים עוברי חוק בעלי מוגבלות (להרחבה, ר' פרק 1.3.3) כבילת עצורים ואסירים בבתי חולים פסיכיאטריים תופעה מטרידה נוספת אשר הסניגוריה הציבורית עוסקת בה בשנים האחרונות היא כבילת עצורים ואסירים בבתי חולים הפסיכיאטריים. במקרים רבים שהגיעו לטיפול הסניגוריה, התברר כי עצורים אשר נשלחו לבדיקה פסיכיאטרית, במסגרת ההליך הפלילי, הוחזקו כשהם אזוקים למיטתם בידיהם וברגליהם, במשך ימים רבים ובתנאים בלתי אנושיים העולים כדי פגיעה קשה בשלומם הפיזי והנפשי. יתרה מכך, ליד מיטתו של העצור או האסיר הכבול מוצבים לעיתים שניים או שלושה זקיפים אשר שומרים על העצור הכבול למיטה לעיתים בארבע גפיו. במקרים רבים נכבלו עצורים אשר נחשדו או הואשמו בביצוע עבירות קלות יחסית. רוב הכבילות הללו נעשות ללא התוויה רפואית ואף בניגוד לעמדת הצוות הרפואי תוך הפרעה לאבחון ולטיפול הפסיכיאטרי. לעיתים מביאה הכבילה להידרדרות במצבו הנפשי של העצור. 2013, בשנת בעקבות פרשת כבילתו של עצור במשך שבועיים בגפיו למיטה, פנתה הסניגוריה הציבורית לפרקליט המדינה (דאז), מר משה לדור, וביקשה את מעורבותו. פרקליט המדינה שיגר מכתב לנציב בתי הסוהר בעניין וביקש כי נהלי הכבילה בבתי החולים יחודדו, כי הכבילה תיעשה כאמצעי אחרון ואף הוסיף כי נחיצותה של הכבילה, במקרה שהובא בפניו, מוטלת בספק. עוד הוסיף פרקליט המדינה, כי הפעלת תנאים קשים מעין אלה פוגעת קשות לא רק בעציר ובכבודו אלא גם במערכת אכיפת החוק, וביקש כי ייעשה כל שניתן על מנת שמקרה כזה לא יישנה. על אף דברים ברורים אלה של הפרקליט המדינה, מוסיפה הסניגוריה הציבורית להיתקל במקרים רבים, עשרות בכל שנה, בהם נכבלים חולי נפש למיטות במחלקות פסיכיאטריות. במקרים אלה מגישה הסניגוריה הציבורית בקשות דחופות לבית המשפט להורות לשב"ס או למשטרה להסיר את הכבילה. בשנים האחרונות קיבלו בתי המשפט כמעט 100% מהבקשות והורו לשב"ס או למשטרה להשגיח על העצור או האסיר 50 באמצעים מידתיים יותר. תמונה זו מלמדת לכאורה כי הנחיות שב"ס והמשטרה וכן שיקול הדעת המופעל בהקשר זה אינם סבירים. בעתירה שהגישה הסניגוריה הציבורית מתח בית המשפט המחוזי ביקורת קשה על שירות בתי הסוהר בעקבות החזקת עצור כשהוא אזוק ברגליו ובידיו במשך כל שעות היום והלילה. בית המשפט אמר כי: "מדובר בהחלטה בלתי מידתית, אשר אינה מביאה בחשבון במידה הראויה את ההשלכות 50 ר', למשל, מ"ת (שלום תל-אביב) מדינת ישראל נ' עמר (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד ענבר קינן); עמ"י (מחוזי תל-אביב) מדינת ישראל נ' זירזי (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד יפעת כץ); מ"ת (מחוזי נצרת) מדינת ישראל נ' הייב (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד סרי ח'ורי); עמ"ת (מחוזי תל-אביב) ראובני נ' מדינת ישראל (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד ענבר קינן ועו"ד רונה שוורץ). 63

65 הרפואיות שיש לכבילה ואינה מאזנת נכונה בין רמת הסיכון הנשקפת מהעותר, לנזק שעלול להיגרם לו בהיבט הרפואי פסיכיאטרי" (עת"א (מחוזי חיפה) ; ייצוג על ידי עו"ד מאהר תלחמי). במקרה אחר של כבילת עצור נכתבה הערה חשובה של בית המשפט העליון מפי השופט י' עמית: "על פניו ומבלי לקבוע מסמרות, דומני שראוי שגישת המשטרה, כפי שמשתקפת... תיבחן על ידי הדרגים הגבוהים. זאת באשר קשה להלום כי כל נאשם ברצח המופנה להסתכלות, יהיה אזוק ברגליו 24 שעות ביממה, אך בשל חומרת העבירה והחשש האינהרנטי להימלטות מבית החולים" (רע"ב 4603/13; ייצוג על ידי עו"ד ליאורה גלאובך ועו"ד נורית שני). בהמשך, משחזר התיק לבית המשפט המחוזי והוחלט להסיר את הכבילה, כתב בית שי" המשפט: לשבח את הסנגוריה הציבורית ואת עורכות הדין ליאורה גלאובך ונורית שני אשר בעתירה שהגישו סייעו בהבהרת הנושא ותיקנון נהלים באשר להחזקת עצורים בבתי חולים פסיכיאטריים, בדגש על נושא כבילתם" (עת"א (מחוזי באר-שבע) ). על אף הדברים הברורים של בתי המשפט, מפרוטוקול הדיונים עולה תמונה מטרידה לפיה בחלק מבתי החולים הפסיכיאטריים נעשית כבילת עצור למיטה במספר גפיים באופן אוטומטי, ללא התייחסות לפגיעה החמורה בכבודו של החולה ולפגיעה בשלומו הנפשי והפיזי ותוך התעלמות מהוראות החוק המחייבות שיהיה זה אמצעי פיקוח אחרון שיש לנקוט בו במשורה. והפסיקה נוכח הדברים הקשים פנו הסניגוריה הציבורית וארגון "בזכות" למשנה ליועמ"ש (פלילי) בבקשה לבחון מחדש את הנהלים המביאים לפגיעה כה קשה בחולי נפש. בעקבות הפנייה התקיימו מספר ישיבות במשרד המשפטים בהשתתפות הייעוץ המשפטי של שב"ס, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, משרד הבריאות, נציגי היועמ"ש וארגון "בזכות". עד כה לא הניבו הישיבות הסכמה. יש לקוות כי היועץ המשפטי לממשלה יפעיל את סמכותו ויורה לגורמי אכיפת החוק לשנות את מדיניותם ולהתאים אותה לחובתה של המדינה לתת מענה הולם לצרכיהם המיוחדים של אנשים בעלי מוגבלות, באופן שתיפסק הפגיעה החמורה בכבודם ובשלומם תיקון מס' 8 לחוק טיפול בחולי נפש ביום פורסם ברשומות תיקון מס' 8 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א תחילתו של התיקון בוועדה שהוקמה במשרד המשפטים, לפני כעשור, אשר קיבלה מנדט להציע תיקוני חקיקה במטרה להתמודד עם סוגיית חולי הנפש המבצעים עבירות חמורות, הנשלחים לאשפוז כפוי ומשוחררים לביתם עם סיומו. במרוצת השנים נוספו להמלצות הוועדה תיקונים נוספים, אשר עסקו, בין היתר, בהסדרת עבודתה של הוועדה הפסיכיאטרית וכן בהליך המשפטי אשר קדם להפסקת ההליכים; קביעת תקופה מירבית לאשפוז כפוי; חידוש הליכים בנסיבות מסוימות; הבניית שיקול דעתה של הוועדה הפסיכיאטרית ועוד. הסניגוריה הציבורית נטלה חלק פעיל בכל שלבי החקיקה במטרה לשמור על זכויותיהם של החשודים והנאשמים בביצוע עבירות, ולמנוע פגיעה בהם מעבר לנדרש. להלן עיקרי התיקון: חולי הנפש דרישה למבחן ראיות לכאורה כתנאי למתן צו לאשפוז כפוי: דרישה זו נעדה לשנות מצב משפטי בו נשלחו חולים לאשפוז על סמך העובדות שנכתבו בכתב האישום על ידי המדינה, מבלי שבית המשפט נדרש לבחון את חומר הראיות ולבדוק אם הן אכן יכולות לבסס הרשעה בעבירה שבכתב האישום. קביעת תקופת אשפוז מירבית: התיקון קובע תקופה מירבית לאשפוז כפוי על פי צו בית משפט בהתאם לחומרת העבירה לגביה קבע בית המשפט שקיימות ראיות לכאורה. שינוי חקיקה זה יוביל לצמצום משמעותי של פרקי האשפוז הכפוי במוסדות האשפוז ויעניק בכורה לשיקום בקהילה. התיקון יוביל

66 למיגור התופעה שרווחה בעבר, של חולים המוחזקים מכוח צו של בית משפט במשך שנים ארוכות, העולות על תקופות העונש שניתן היה להשית עליהם לו הורשעו בדינם. העמדה לדין של חולה המצוי בצו מרפאתי, בטרם שוחרר מהטיפול הכפוי: הצעת החוק המקורית ביקשה לקבוע כי ניתן יהיה לחדש הליכים משפטיים נגד אדם שהוכרז שאינו כשיר לעמוד לדין מפאת מחלת נפש גם במהלך התקופה בה הוא מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי. הסניגוריה התנגדה להצעה זו בטענה שהסדר כזה עלול לגרום לפגיעה משמעותית בהליך הטיפולי של חולה הנפש המאושפז ובשיקומו. כמו כן, נטען כי ההסדר יביא לעומס מיותר על המערכת המשפטית, בשל ריבוי דיונים מקדימים ארוכים ומורכבים, רק לצורך קביעת העיתוי לחידוש ההליכים. התיקון שהתקבל בסופו של דבר מאפשר לחדש הליכים בעניינו של חולה המטופל רק לאחר שחרור מאשפוז כפוי, אך בנסיבות מוגבלות והולמות גם במהלך היותו נתון תחת צו טיפול מרפאתי. הבניית שיקול דעתה של הועדה הפסיכיאטרית וסמכויות ועדה נוספות: עיגון סמכות הוועדה להמיר צו אשפוז לצו מרפאתי, כפי שנקבע בתיקון, יוצר מנגנון מידתי לטיפול בחולי נפש ועשוי להוביל לקיצור משמעותי של תקופות האשפוז הכפוי. בנוסף, התיקון מבנה את שיקול דעתה של הוועדה הפסיכיאטרית, הדנה בעניינם של חולים המאושפזים מכוח צו פלילי, בבואה להחליט על שחרורם. מדובר בהישג משמעותי של הסניגוריה הציבורית, שכן לראשונה עוגנו בחוק השיקולים המרכזיים לאשפוז כפוי פלילי, העוסקים במצב נפשי ובמסוכנות. נראה כי העיגון החוקי יוביל להגשמת העיקרון השיקומי של החוק וימנע שימוש בו למטרות אחרות. הקמת ועדה פסיכיאטרית מיוחדת וסמכויות ועדה פסיכיאטרית מיוחדת: התיקון קבע מתווה להקמתה של ועדה פסיכיאטרית מיוחדת, אשר תהא מוסמכת לדון בעניינו של מי שהואשם בעבירת רצח או ניסיון רצח בלבד. לוועדה הוענקו סמכויות מיוחדות ונרחבות. הסניגוריה הציבורית פעלה רבות על מנת להוביל ליצירת מתווה מאוזן וראוי, אשר לא יפגע בחולי הנפש מעבר לנדרש דגשים והישגים בייצוג לקוחות עם מוגבלויות הסניגוריה הציבורית מייצגת חלק גדול מעוברי החוק בעלי לקות שכלית ונפשית לאורך ההליך הפלילי. על מנת להתמודד עם האתגרים הייחודיים הנדרשים מעורכי הדין בייצוג לקוחות עם מוגבלויות, הוקמה בכל מחוז מחלקה העוסקת בפיקוח והנחייה מקצועית של עורכי הדין המייצגים מטעם הסניגוריה, וכן פורום מקצועי ארצי המאפשר שיתוף במידע וקביעת יעדים ומדיניות. במהלך שנת 2014 נכתבו שתי הנחיות מקצועיות לייצוג לקוחות עם מוגבלות שכלית, אשר יופצו במהלך שנת 2015 לעורכי הדין החיצוניים וגם יוטמעו בהשתלמויות ארציות ומחוזיות אשר יוחדו לנושא. פעילות הפורום ושיפור ההכשרה המקצועית לעורכי דין המתמחים בייצוג עוברי חוק בעלי לקות שכלית ונפשית הניבו בשנת 2013 ובשנת 2014 מספר הישגים משפטיים חשובים: חקירת מותאמת של חשודים בעלי מוגבלויות חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו- 2005, קובע הסדרים מיוחדים לחקירת עדים וחשודים כאשר קיים חשש שמוגבלותם תשפיע על תוכן העדות או מהימנותה. לגבי אנשים עם מוגבלות שכלית נקבע כי ככלל ולמעט חריגים הקבועים בחוק, יש להפסיק את הליך החקירה הרגיל 65

67 ולהפנות לחקירה שתתבצע על ידי חוקר מיוחד מצומצמת יותר לפיה הם יהיו זכאים לנוכחות של אדם מלווה בחקירה. (סעיפים 4-3 לחוק). לחשודים עם מוגבלות נפשית נקבעה הגנה אף שהחוק פורסם בשנת 2005 והוראותיו השונות נכנסו לתוקף לפני שנים, נעשה בו שימוש מועט יחסית, בעיקר ביחס לחשודים. בשנים האחרונות מתרבים המקרים בהם סניגורים טוענים נגד איכותה וחוקיותה של חקירה שנעשית שלא לפי הוראות החוק וכנגד קבילות הודאות של נאשמים עם לקויות שכליות שנגבו תוך הפרתו. במהלך השנה האחרונה ניתנו מספר החלטות תקדימיות, ובהן: שחרור ממעצר בשל ניהול חקירה שלא לפי הוראות החוק (מ"י (שלום אשקלון) ; ייצוג על ידי עו"ד מזל גבאי); פסילת הודאת של נאשם עם מוגבלות שכלית שנגבתה שלא לפי הוראות החוק (ת"פ (שלום תל-אביב) ; ייצוג על ידי עו"ד יוסי סקה); וכן מתן משקל מועט להודאה שניתנה על ידי אדם בעל לקות נפשית משמעותית וזיכויו מאירועים שאין ביחס אליהם (ת"פ (מחוזי תל-אביב) ; ייצוג על ידי עו"ד דן באומן: בית המשפט זיכה את הנאשם ממספר מקרי הצתה בהם הודה, והרשיעו רק באלו שביחס אליהן היו ראיות מחזקות משמעותיות). שילוב לקוחות עם מוגבלויות במסגרות טיפוליות בהוראת בית המשפט מספר רב של החלטות שניתנו בשנתיים האחרונות יצרו בסיס משפטי לקריאה מרחיבה של סעיף 19 לחוק הסעד, באופן שיכלול, במקרים המתאימים, גם את מי שסובל מלקות שכלית משמעותית אך אינו מאובחן כמפגר במבחני ועדת האבחון של האגף למפגר. החלטות בתי המשפט לשלב עוברי חוק בעלי מוגבלות שכלית קשה במוסד "נווה מנשה" נעשות הן במסגרת חלופת מעצר או צו מבחן והן במסגרת סמכות בית המשפט להורות על מעצר או מאסר במעון נעול (ת"פ (מחוזי באר-שבע) ; ייצג עו"ד נועם בונדר). סוגיה זו הגיעה גם לפתחו של בית המשפט העליון בע"פ 2059/12 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום ; ייצגו עוה"ד חלי גראו-גלבוע וענת חולי), שם קבע בית המשפט כי ניתן להחיל את ההסדרים הקבועים בסעיף 19 לחוק הסעד גם על מי שוועדת האבחון קבעה שאינו מפגר ואף הותיר למערער פתח לשוב ולבקש לעבור ל"נווה מנשה" אם יהיה שינוי בפרוגנוזה הטיפולית. השופט י' דנציגר אף מתח ביקורת על המציאות הקשה בה אין די מסגרות טיפוליות מתאימות לאוכלוסייה של עוברי חוק עם לקות שכלית משמעותית. אחד המאבקים הממושכים בהם הייתה מעורבת הסניגוריה הציבורית בשנים האחרונות היה בעניינו של לקוח אשר עקב פגיעת ראש קשה הוא חסר יכולת להתמודד עם דחפיו דבר שמוביל להתנהגות מסוכנת ואלימה הן לעצמו והן לסביבה. בשנים האחרונות נעצר הלקוח מספר פעמים, ובכל פעם נקבע שהוא אינו אחראי למעשיו. עם זאת, בהעדר מסגרת טיפולית מתאימה הוא הוחזק חודשים ארוכים במעצר ולבסוף שוחרר לחסות משפחתו. במהלך השנים נתן בית משפט השלום באילת החלטות חוזרות ונשנות בהן הורה למנכ"ל משרד הרווחה ולמנכ"ל משרד הבריאות לבחון באופן אישי את המקרה, וחזר והביע את מבוכתו ומידת הזעזוע שלו מאזלת היד של הרשויות במציאת מסגרת מתאימה (ת"פ (שלום אילת) ; ייצוג על ידי עו"ד אייל לביא ועו"ד אילן אמויאל). הלחץ המשפטי המתמשך הניב בסופו של דבר הסדר ייחודי, המבוסס על שיתוף פעולה בין משרד הבריאות, ששילב את הלקוח במסגרת טיפולית, למשרד הרווחה, שדאג להצמיד לו תומך שיסייע לו בהתארגנות היומיומית. החלטות חשובות בתחום הפסיכיאטרי סיווג הסייג של אי שפיות הדעת כזיכוי ברע"פ על ידי עו"ד גיל רוה ז"ל) ניתן פסק דין תקדימי וייחודי ההופך 2675/13 מדינת ישראל נגד וחנון (ניתן ביום ; ייצוג את ההלכה לפיה נאשם החוסה תחנת הגנת אי 66

68 שפיות הדעת הקבועה בסעיף 34 ח לחוק העונשין, מסווג כלאו בר עונשין אך לא כמזוכה. בית המשפט העליון ביטל את הסיווג של "לאו בר עונשין" וקבע שדינו של נאשם לגביו נקבע שהוא חוסה תחת הסייג של אי שפיות הדעת הקבוע בסעיף 34 ח לחוק העונשין הוא זיכוי. בפסק דינו קבע השופט נ' הנדל כי סייג אי שפיות הדעת אינו שונה מסייגים אחרים הקבועים בחוק העונשין (כמו סייג ההגנה העצמית, העדר שליטה, שכרות ועוד), אשר בהתקיימם דין הנאשם לזיכוי. בית המשפט הדגיש כי העבירה הפלילית כוללת לא רק את המעשה הפלילי, אלא גם את המחשבה הפלילית, וכי האדם הלוקה באי שפיות הדעת אינו בר יכולת לגבש את המחשבה הפלילית, ו"באין מחשבה פלילית לא מתבצעת עבירה". מהפן המוסרי קבע בית המשפט העליון כי לא ראוי להכתים את החולה בנפשו כהגדרתו בסעיף 34 ח לחוק על ידי הרשעתו. בנוסף, נקבע כי הסיווג של "לאו בר עונשין" הוא חריג במשפט הפלילי והוא יוצר קשיים, בלבול ועמימות לגבי מצבו המשפטי של החולה. יצוין, כי לאחרונה החליטה הנשיאה מ' נאור לדחות את בקשת המדינה לדיון נוסף בפרשה זו (דנ"פ 1237/15; ייצוג על ידי עו"ד דורית נחמני-אלבק ועו"ד טל ענר). השפעת חוות דעת פסיכיאטרית על "ראיות לכאורה" בשלב המעצר בבש"פ 6002/14 פלונית נגד מדינת ישראל (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד עודד מורנו), בית המשפט העליון נדרש לשאלת מעמדה של חוות דעת פסיכיאטרית בהליכי מעצר, והשפעתה על קיומן של "ראיות לכאורה" הדרושות לשם מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים נגדו. בהחלטה נקבע כי קיומה של חוות דעת פסיכיאטרית בשלב המעצר, הקובעת כי הנאשם אינו אחראי למעשיו וכי אינו כשיר לעמוד לדין, מובילה לפיח ת בעוצמתן של הראיות. זאת ועוד, נקבע כי במצב בו אין מחלוקת בדבר מסקנות חוות הדעת, הרי שהסכמת התביעה לאמור בחוות הדעת מכרסמת מאוד בראיות לכאורה, הנדרשות להחזקת אדם במעצר עד תום ההליכים. בית המשפט העליון קבע כי הסיכוי להרשעת המשיבה במקרה זה נמוך, לאור קיומה של חוות הדעת ולאור עמדת המדינה שאינה חולקת עליה, וקובע כי אין מקום להורות על מעצרה עד תום ההליכים. בכל הקשור לסוגיית המעצר, מצטרפת להחלטה זו החלטה חשובה נוספת של בית המשפט העליון בה נקבע שיש לעשות מאמץ מיוחד באיתור חלופות מעצר עבור נאשם הסובל מלקות שכלית משמעותית (בש"פ 1872/15 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד אולג פרגין ועו"ד שמעון ליבשיץ)) ייצוג מאושפזים בכפייה בצו בית משפט בפני ועדות פסיכיאטריות הסניגוריה הציבורית מייצגת חולי נפש המטופלים בכפייה, בצו בית משפט, בכל בתי החולים והמרפאות לבריאות הנפש ברחבי הארץ. הייצוג בפני הוועדות הפסיכיאטריות ניתן על ידי קבוצה מצומצמת יחסית של עורכי דין חיצוניים שהתמחו ועברו הכשרה בתחום, וכן על ידי עורכי דין מהצוות הפנימי של הסניגוריה הציבורית. תרשים י"א. מספר החולים שיוצגו בפני ועדות פסיכיאטריות בשנת 2014, בחלוקה לפי סוג הליך בחתך מחוזות מחוז צו אשפוז צו לטיפול שימוע ערעורים סה"כ מרפאתי שהוגשו* 249 (2) תל-אביב (2) מרכז

69 297 (16) חיפה (10) צפון 102 (2) 3-55 ירושלים דרום 108 1, סה"כ 754 * חלק מהערעורים הוגשו על ידי החולים עצמם, והסניגוריה הציבורית מונתה לייצגם. בסוגריים צוינו מספר הערעורים שהתקבלו. ערעורים בשנים האחרונות, שמה הסניגוריה הציבורית דגש על הגשת ערעורים על החלטות הוועדה, המתאימים, מתוך מטרה לקבוע הלכות חשובות אשר תנחינה את הוועדות הפסיכיאטריות. במקרים הסניגוריה הציבורית ייצגה בשנת 2014 ב- 60 התקבלו 32 ערעורים (באופן מלא או חלקי). ערעורים על החלטותיהן של הוועדות הפסיכיאטריות, מתוכם נתונים אלה מצביעים על שיעור הצלחה של 53% בערעורים המלמד על מידת החיוניות והאפקטיביות של עבודת הסניגוריה הציבורית בתחום זה. במסגרת הערעורים שהגישה הסניגוריה הציבורית, בשנה האחרונה, נקבעו הלכות חדשות והתבססו הלכות חשובות, הנוגעות לתחום זה, וביניהן: הגבלת סמכויות הוועדה הפסיכיאטרית לקבלת הערכת מסוכנות בעניינו של מי שאושפז לפי סעיף 15 א לחוק טיפול בחולי נפש; קביעת המידתיות הנדרשת בהמרת צווי אשפוז לצווים מרפאתיים; חשיבות החופשות לצורך חיזוק תהליך שיקומו של החולה; חובת הוועדה הפסיכיאטרית ליתן החלטה מנומקת ומפורטת שתתייחס לכל הפרמטרים הנדרשים להארכת האשפוז; החובה לשמור על יחס הולם ומידתי בין משך זמן האשפוז לבין חומרת העבירות; הדגשת מטרת האשפוז ככלי לשיפור מצבו הרפואי של החולה, מתוך מטרה להחזירו לקהילה; ביסוס הגישה לפיה תקרת האשפוז תיקבע לפי העונש שהיה צפוי לנאשם לו הורשע בדינו, ולא לפי העונש המקסימאלי הקבוע בצדה של העבירה; חשיבותן של החופשות ותרומתן לשיקומו של החולה; חובת הוועדה לפרט את קביעת המסוכנות ולא להסתפק בהערכה כללית של רמת מסוכנות; מגבלות על הוועדה בבואה לעכב שחרור חולה מצו במקרים מסוימים; חובת הוועדה, בכל עת, לבחון את החלופה שתקטין את הפגיעה בחירותו של החולה; הדגשת זכויות החולה והכרה בו כאדם הזקוק לטיפול; ועוד. 1.8 פיתוח הממשק שבין המשפט הפלילי לבין המשפט המינהלי מזה מספר שנים, הסניגוריה הציבורית מפתחת מומחיות ייחודית בממשק שבין המשפט הפלילי לבין המשפט המינהלי. בדוח השנתי הקודם הוזכרו השינויים הארגוניים שנערכו בהקשר זה בשנת 2013 ובראשית שנת 2014, שבמסגרתם הוקצה על ידי נציבות שירות המדינה תקן פורמאלי של מנהל תחום בכיר לתחום המשפט המינהלי בסניגוריה הארצית ונקבעו בכל מחוזות הסניגוריה ממונים מחוזיים על תחום המשפט המינהלי 68

70 (במשרה חלקית). ריכוז הידע ופיתוח המומחיות בנושא המשפט המינהלי והחוקתי בסניגוריה הארצית ובמחוזות מאפשרים מתן ייעוץ שוטף וזמין בנושאים אלה לסניגורים הפנימיים והחיצוניים, כמו גם למנהלי המחלקות והתחומים, בתיקים רבים ומגוונים, בכל שלבי ההליך הפלילי, כמו גם בנושאים משיקים כגון בייצוג בוועדות שחרורים ובעתירות אסירים. לצד תחום המשפט המינהלי הכללי, פיתחה הסניגוריה בשנת 2014 באופן ממוקד את הייצוג בשני תחומים ספציפיים עליהם יורחב בהמשך הפרק: תחום הנאשמים הטוענים למאוימות ותחום המאסר חלף קנס קידום טענות מינהליות וחוקתיות במשפט הפלילי כפי שהוסבר גם בדוח השנתי הקודם, עיקר המאמץ בפעילות תחום המשפט המינהלי בסניגוריה הציבורית מושקע בפיתוח המשפט הפלילי כך שיידונו במסגרתו גם טענות בעלות אופי "בג"צי", המופנות במקרים המצדיקים זאת כנגד התנהלות התביעה, המשטרה ורשויות אחרות המעורבות בהליך הפלילי. המדובר לא רק בטענות המתבססות על הצדק וההגינות כלפי הנאשם, שאותן מקובל היה לטעון גם בעבר, במסגרת הדוקטרינה המוכרת כ"הגנה מן הצדק", אלא גם בטענות רחבות יותר, המתבססות על המשפט המינהלי והחוקתי בכללותו ועל קידום האינטרס הציבורי הרחב, אשר הוכרו בשנים האחרונות בפסיקה כ"דוקטרינת הביקורת המינהלית בפלילים". במהלך שנת 2014 ובתחילת 2015 המשיכה הדוקטרינה המינהלית להעמיק 51 שורשים בפסיקה, כך שכיום ברור כי דרך המלך להעלאת טענות מינהליות היא במסגרת ההליך הפלילי גופו. הסניגוריה הציבורית קידמה את פיתוח הדוקטרינה המינהלית גם בספרות המשפטית. בדוח השנתי הקודם הוזכרו שני מאמרים שנכתבו על ידי מנהל תחום המשפט המינהלי בסניגוריה הארצית ופורסמו בכתב העת הסניגור, אשר ניתחו לראשונה את הדוקטרינה שהתפתחה בפסיקה האמורה, והצביעו על כך שמאפייניה ויתרונותיה הייחודיים מחוללים שינוי חשוב במשפט הפלילי בישראל. לאחרונה פורסם מאמר נוסף המשלב, 52 מעדכן ומרחיב את שני המאמרים הללו. כן פורסמה בשנת 2014 הערת פסיקה הנוגעת להתפתחויות נוספות בממשק שבין המשפט הפלילי למשפט המינהלי, בהקשר של בקשת ההגנה לקבל את נימוקי התביעה להגשה מאוחרת של כתב אישום נגד קטין (למעלה משנה לאחר האירוע, בניגוד לכלל הרגיל הקבוע בסעיף 14 לחוק הנוער). במהלך שנת 2014 הביאו טענות הסניגוריה בהקשר זה במספר מקרים לביטול כתבי אישום. בשנת 2014 החל לפעול ולהתכנס באופן תקופתי פורום של הממונים על תחום המשפט המינהלי במחוזות הסניגוריה. הפורום משתף ידע ותובנות ומכוון פעולות לשם קידום טענות מינהליות וחוקתיות במשפט הפלילי, במטרה לשפר את הייצוג שניתן ללקוחות הסניגוריה ואף לתרום לאינטרס הציבורי הרחב. תשומת לב מיוחדת ניתנה השנה להעלאת טענות מנהליות במסגרת ייצוג ב"תיקי עוני" (להרחבה, ר' פרק 1.1.2), לטענות 51 כך למשל, בית המשפט העליון חזר על הלכה זו בבג"ץ 2303/15 חנקשייב נ' פרקליט המדינה (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד אלעד רט). באותו מקרה ביקש העותר להורות לפרקליט המדינה להעביר את ניהול התיק הפלילי בעניינו לפרקליטות מחוז אחרת, בטענה שפרקליטות המחוז שבה מתנהל התיק מצויה בניגוד עניינים ניכר. בג"ץ קבע כי ניתן ומשום כך צריך, בשל עקרון הסעד החלופי להעמיד את הטענה להכרעתו של בית המשפט הפלילי. בג"ץ התבסס בכך על הלכת ניר עם כהן, אך למעשה הרחיב אותה ואת הדוקטרינה המינהלית באופן משמעותי. לגוף העניין נמנע בג"ץ מלנקוט עמדה באשר לטענת העותר. בעקבות זאת הסכימה הפרקליטות להגיע בתיק להסדר טיעון מקל כפי שביקש הסניגור מלכתחילה. 52 רענן גלעדי, "דוקטרינת הביקורת המינהלית בפלילים", ספר אליהו מצא 529 (אהרן ברק, אילה פרוקצ'יה, שרון חנס ורענן גלעדי עורכים, 2015). 53 רענן גלעדי, "חידוש במשפט המינהלי-הפלילי - בש"פ 7955/13 פלוני: הנאשם זכאי לקבל את הנמקת ההחלטה המינהלית להעמידו לדין, אך רק לאחר שיתקוף אותה", הסניגור (2014) , 54 ר' למשל, ת"פ (שלום לנוער ראשון לציון) (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד יפעת כץ ודגנית משעלי) ת; "פ (שלום לנוער רחובות) (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד דגנית משעלי). 69

71 כי היה מקום לנקוט בהליך של הסדר סגירת תיק מותנית (להרחבה, ר' פרק 3.4.3) ולהעלאת הדרישה מרשויות האכיפה לקבל מידע הנחוץ לניהול הגנת הנאשמים. באשר לדרישה לקבלת מידע כאמור, המדובר, בין היתר, בנהלי עבודה של רשויות האכיפה ורשויות רלוונטיות אחרות ובמידע על תיקים דומים קודמים הדרוש לשקילת האפשרות לטעון לאכיפה מפלה שננקטה כלפי הנאשם. דרישה כזאת יכולה להתבצע במספר מסלולים, לרבות בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי; בקשה להמצאת מסמכים לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי; ובקשה לפי חוק חופש המידע. גם בתחום זה נחלה הסניגוריה הצלחות 55 רבות בכל המחוזות. דרך נוספת לקבלת מידע היכול לסייע לנאשמים בהגנתם היא פנייה מוסדית של הסניגוריה הציבורית לרשות מינהלית אחרת. בשנת 2014 פנתה הסניגוריה הציבורית, בגיבוי היחידה הממשלתית לחופש המידע, לממונה על חופש המידע במשטרת ישראל בבקשה לקבל את כל נהלי המשטרה, ובפרט נהלי אגף החקירות והמודיעין של המשטרה, אשר אינם חסויים. לאחר עבודה ממושכת שנעשתה בעניין זה על ידי המשטרה, ואשר כללה מעבר על מספר רב של נהלים, קיבלה הסניגוריה לידיה דיסק אשר כלל את כל 93 הנהלים של חטיבת החקירות של המשטרה שהותרו לפרסום. כל הנהלים שהתקבלו הועלו לתועלת כלל הציבור לאתר האינטרנט 56 של הסניגוריה הציבורית ולאתר היחידה הממשלתית לחופש המידע הגנה על נאשמים הטוענים למאוימות בשנים האחרונות נחשפה הסניגוריה הציבורית למצבם העגום של נאשמים בהליך פלילי (בעיקר בעבירות שהייה בלתי חוקית), הטוענים כי נכנסו לישראל מכיוון שנשקפה סכנה לחייהם בשטחי הרשות הפלסטינית ורצועת עזה, בעיקר על רקע של שיתוף פעולה עם ישראל. נאשמים אלה הם בדרך כלל אנשים דלים שבדלים, המצויים בשולי-שוליה של החברה. פעמים רבות הם מרצים עונשי מאסר חוזרים ונשנים, על רקע כניסתם לישראל, כאשר לטענתם הם מצויים במלכוד סכנת חיים בצד הפלסטיני ואי הכרה מצד הרשויות בישראל. מדובר לא פעם בדרי-רחוב, באנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב, החיים מן היד לפה ומיואשים מלמצוא פתרון למצוקתם. פיתוח הייצוג בתחום זה כולל, בצד טענות קלאסיות מהמשפט הפלילי (כמו הגנת הצורך, הקבועה בסעיף 34 י לחוק העונשין), גם שימוש רב בכלים ובתובנות מהמשפט המינהלי והחוקתי. תיקי הנאשמים הטוענים למאוימות, על אף שמספרם מועט (תיקים בודדים בשנה בכל מחוז), מצריכים השקעה מיוחדת, הן בשל הזהירות המתבקשת בטיפול בעניינו של אדם הטוען לסכנת חיים והן בשל המורכבות המשפטית שבתיקים אלה, המחייבים יצירתיות משפטית וחדשנות בהתמודדות עם המאטריה המתפתחת. ייצוגם של המאוימים במסגרת התיק הפלילי מעורר סוגיות משפטיות ייחודיות בכל השלבים של ההליך הפלילי מהליך המעצר, דרך בקשות לקבלת חומר חקירה, ועד לטיעונים המהותיים בתיק הפלילי. בשנת 55 ר', למשל, ע"ח (מחוזי נצרת) אלמקיים נ' מדינת ישראל (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד אלעד בלאיש); ע"ח (שלום קריות) וויט נ' מדינת ישראל (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד יאנה יורין); ת"פ (שלום כפר-סבא) מדינת ישראל נ' ירד (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד שרון דניאלי); ע"ח (מחוזי נצרת) מדינת ישראל נ' חיון (החלטות מימים ו ; ייצוג על ידי עו"ד שלומי טדרי) ת; "פ (מחוזי לנוער ירושלים) מדינת ישראל נ' פלוני (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד אלי פוקסברומר). 56 לעיון בנהלים, ר'. 70

72 2014 ובמחצית הראשונה של שנת 2015 התקבלו מספר החלטות חשובות בתחומים אלה, בכל הנוגע לנאשמים מאוימים: בת"פ (שלום באר-שבע) מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד דניאל כהן, בסיוע עו"ד רות לוין-רפפורט ועו"ד גבי פורט), זיכה בית המשפט נאשם הטוען למאוימות, לאחר שקבע כי התקיימו בעניינו תנאי הגנת הצורך (להרחבה על פסק הדין, ר' גם פרק בנושא "זיכויים בולטים בשנה החולפת"). אף בת"פ (שלום ראשון לציון) מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד איתי בר-עוז ועו"ד נועם גוטמן), זיכה בית המשפט נאשם הטוען למאוימות, לאחר שקבע כי התקיימו בעניינו תנאי הגנת הצורך. בית המשפט קבע כי הנאשם הוכיח לכל הפחות ברמה של ספק סביר כי שיתף פעולה עם ישראל, כי נתפס ועונה בשל כך ברשות הפלסטינית במשך חודשים רבים עד שהצליח להימלט, וכי חייו, שלמות גופו וחירותו יהיו נתונים לאיומים ממשיים, מוחשיים ומיידיים אם ישוב לשטחים. בבחינת הדרישות להתקיימותה של הגנת הצורך התחשב בית המשפט, בין היתר, בכך שמדובר באדם בודד, חסר השכלה ומקצוע, החי מהיד לפה, ללא כל מעטפת חברתית תומכת, אשר זכה לראשונה לסיוע משפטי מהסניגוריה רק עם הגשת האישום נגדו. בדיני המעצרים, גם בעבר הצליחה הסניגוריה להביא לשחרור נאשמים שטענו למאוימות לתחומי ישראל, נוכח החשש לחייהם לו ישוחררו לשטחים והפגיעה בחירותם לו ייאלצו להישאר במעצר בשל כך, אולם לא ניתן לכך גיבוי מפורש של בית המשפט העליון. בבש"פ 743/15 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד ד"ר איילת עוז ועו"ד מוטי לוי), ניתנה לראשונה החלטה מפורשת של בית המשפט העליון בעניין זה. השופטת דפנה ברק-ארז הורתה על שחרורו של העצור בתחומי ישראל, לאחר שהציג תשתית עובדתית לכאורית באשר לסכנה הצפויה לו אם ישוחרר לשטחים. בעקבות החלטה תקדימית זו, התקבלו מספר החלטות נוספות בערכאות הדיוניות ובעררים המורות על שחרורם של 57 עצורים אשר הצביעו על כך שנשקפת להם סכנת חיים ברשות הפלסטינית. בבקשות לקבלת חומר חקירה, התבססה בפסיקה במהלך שנת 2014 טענת הסניגוריה, לפיה החומרים שנאספו על ידי ועדת המאוימים, שהיא הגוף הבוחן את בקשותיהם של מאוימים לקבלת היתרי שהייה בישראל, מהווים חומר חקירה שיש להעבירו להגנה על פי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. במספר החלטות, שניתנו במחוזות השונים, חיזקו ועיגנו בתי המשפט המחוזיים את ההלכה לפיה החומרים 58 המצויים בידי ועדת המאוימים הם חומר חקירה. במספר מקרים, לאחר שבעקבות בקשות לקבלת חומר חקירה אילצו בתי המשפט את המדינה להציג את חומרי ועדת המאוימים או להוציא עליהם 59 תעודת חיסיון, החליטה המדינה לחזור בה מהאישומים ר' למשל, עמ"ת (מחוזי ירושלים) פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד אשרף חסן ועו"ד מאיה ברקאי); עמ"ת (מחוזי מרכז) מדינת ישראל נ' אבו זהרה (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד איתי בר-עוז ועו"ד נועם גוטמן); עמ"ת (מחוזי באר-שבע) פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום , ייצוג על ידי עו"ד אביב סטרול). 58 ר' למשל, ע"ח (מחוזי מרכז) פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד איתי בר-עוז ועו"ד נועם גוטמן); ע"ח (מחוזי באר-שבע) מדינת ישרל נ' פלוני (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד אביב סטרול); ע"ח (מחוזי חיפה) פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד ליאוניד פרחובניק ועו"ד רענן גלעדי). 59 ר' למשל, עמ"ת (מחוזי נצרת) מדינת ישראל נ' פלוני (החלטה מיום ) ות"פ (שלום נצרת) מדינת ישראל נ' פלוני (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי); ת"פ (שלום עכו) מדינת ישראל נ' פלוני (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי); ת"פ (שלום נצרת) מדינת ישראל נ' פלוני (החלטה יום ; ייצוג על ידי עו"ד סוהאד אג'א). 71

73 1.8.3 הליך הוגן בהפעלת מאסר חלף קנס כפי שהוסבר בדוח השנתי הקודם, הבטחת הליך הוגן בהפעלת מאסר חלף קנס היא בגדר תחום משפטי חדש, אשר מצוי אף הוא בממשק שבין המשפט הפלילי למשפט המינהלי. התחום נוסד למעשה בעקבות פסק הדין התקדימי שניתן על ידי בית המשפט העליון בתיק של הסניגוריה הציבורית רע"פ 837/12 מדינת ישראל נ' גוסקוב (ניתן ביום ). עד אותו פסק דין, הוזנח נושא זה מבחינה משפטית ולא הוסדר כראוי במשך עשרות שנים, בעיקר בשל כשל מובנה של תת-ייצוג של אוכלוסייה שהיא מהשכבות החלשות ביותר בחברה. פסק הדין חייב את המדינה להפסיק את הנוהג הפסול של מאסר חייבים בהליך חד-צדדי ומפתיע הנוגד את כללי המשפט המינהלי והחוקתי, ושאינו מאפשר לחייב לטעון את טענותיו בפני המרכז לגביית קנסות ובפני בית המשפט, כמו גם לנסות להשיג לעצמו ייצוג משפטי, בעודו אדם חופשי. בתחילת שנת 2014, לאחר עבודת מטה שנעשתה בשיתוף הסניגוריה הציבורית, המרכז לגביית קנסות הכניס לשימוש איגרת התראה לחייב לפני מאסר בנוסח המביא לידיעתו את עיקר זכויותיו, לרבות הזכות לפנות לסניגוריה הציבורית על מנת שתיבדק זכאותו לייצוג. גם בשנת 2014 ובתחילת 2015 הצליחה הסניגוריה הציבורית להביא לשחרורם או לעיכוב ביצוע ואף לביטול מאסרם של רבים מבין החייבים שפנו אליה, אשר המאסר חלף קנס הופעל נגדם שלא כדין, בין בשל הפרת 60 הלכת גוסקוב ובין מסיבות אחרות. ברע"ב 1049/15 ניזרי נ' שירות בתי הסוהר (ניתן ביום , נימוקי פסק הדין פורסמו ביום ; ייצוג על ידי עו"ד מיה רוזנפלד), טיפלה הסניגוריה הציבורית במקרה ייחודי של אסיר שריצה מאסר פלילי רגיל של שלוש שנים ועשרה חודשים, שעליו התווסף מאסר של שלושה חודשים חלף קנס. הצטברות המאסרים הביאה לתקופה כוללת העולה על ארבע שנים, באופן שיצר שאלה פרשנית באשר לזכאותו של 61 האסיר לשחרור מינהלי. בפסק דין עקרוני קבע בית המשפט העליון כי תכליתו של המאסר חלף הקנס היא אכיפתית, וריצוי מאסר זה אינו מטרה בפני עצמה אלא רק כלי להבטחת התשלום. על כן, לצורך השאלה אם אסיר זכאי לשחרור מינהלי, כמו אסירים שמאסרם נמוך מארבע שנים, אין להתחשב בתקופת המאסר חלף הקנס. יחד עם זאת, מאחר שתכלית השחרור המינהלי היא להקל על הצפיפות בבתי הכלא, ומבחינה זו אין הבדל בין מאסר רגיל למאסר חלף קנס, הרי שלצורך השאלה מה אורך תקופת הניכוי המינהלי שיקוזז מהמאסר של מי שזכאי לשחרור מינהלי, יש להתחשב בתקופת המאסר חלף הקנס. פסק הדין כולל קביעות עקרוניות נוספות המחזקות את עמדת הסניגוריה הציבורית בתיקי מאסר חלף קנס רגילים. בין היתר הובהר בו העיקרון לפיו דלותו של אדם שאינו יכול לשלם את הקנס אינה אמורה להביא לשלילת חירותו. בעקבות פסק הדין, האסיר שוחרר ממאסרו באופן מיידי. 60 ר' למשל, ע"פ (מחוזי נצרת) , , עמארה נ' מדינת ישראל (החלטות מימים ו ; ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי) (בתיק זה בוטלה ההרשעה כליל 17 שנה לאחר שניתנה בהעדר הנאשם, ועמה בוטל המאסר חלף קנס); ת"פ (מחוזי נצרת) 1113/04 מדינת ישראל נ' חוסיין (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי; עפ"ג (מחוזי ירושלים) שקרה נ' מדינת ישראל (החלטות מימים ו ) ות"פ (שלום ירושלים) מדינת ישראל נ' שקרה (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד יעקוב ג'בר; ת"פ (שלום תל-אביב) 7008/06 מדינת ישראל נ' פריד (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד אלעד רט; ת"פ (שלום תל-אביב) 6219/05 מדינת ישראל נ' מוסרי (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד אלעד רט; ת"פ (שלום ירושלים) 5060/07 מדינת ישראל נ' חיו (החלטות מימים ו ; ייצוג על ידי עו"ד אלי פוקסברומר ועו"ד שאול עזרא; ת"פ (שלום באר-שבע) 831/ /08, המרכז לגביית קנסות נ' בן ארויה (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד עמית דויטשר); עת"א (מחוזי מרכז) רוזנבלט נ' שירות בתי הסוהר (החלטה מיום ) ות"פ (מחוזי תל-אביב) 40238/06 מדינת ישראל נ' רוזנבלט (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד איתי בר-עוז ועו"ד מיה רוזנפלד). 61 לפי הסייג הקבוע בפקודת בתי הסוהר, אסיר שנידון לתקופת מאסר שעולה על ארבע שנות מאסר ישוחרר בשחרור מינהלי רק אם ועדת השחרורים החליטה לשחררו בשחרור מוקדם לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א

74 1.9 טיפול בתלונות על אלימות שוטרים במסגרת עבודתה השוטפת בייצוג לקוחותיה, נתקלת הסניגוריה הציבורית במקרים רבים של תלונות בגין אלימות שוטרים. ככלל, קיים פער מטריד ביותר בין שיעור המיצוי של הטיפול בתלונות על אלימות שוטרים, לעומת שיעור המיצוי בטענות של אלימות אזרחים כלפי שוטרים. הנתונים העדכניים מלמדים על עלייה ניכרת בשיעור התיקים הפליליים שהמשטרה פותחת כנגד אזרחים בגין תקיפת שוטרים: כך למשל, על פי השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל, בשנת 2014 חלה עלייה של 10% בפתיחת תיקים כנגד אזרחים בגין עבירות של תקיפת שוטרים (2,825 תיקים שנפתחו בגין עבירה זו, לעומת 2,568 תיקים בשנה הקודמת), ועלייה דרמטית עוד יותר של 46% בכמות התיקים שנפתחו כנגד אזרחים בגין עבירה של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות (1,724 תיקים בשנת 2014, לעומת 1,181 תיקים בשנת 2013). חלק לא מבוטל מהתיקים בעבירות אלו נפתחים כנגד אזרחים הנמנים עם אוכלוסיות מוחלשות, ככל הנראה על רקע היותם מעורבים בשיעור יחסי גבוה יותר של מפגשי שוטר-אזרח. על רקע נתונים אלה, בולטת במיוחד החולשה הניכרת בהתמודדות עם תלונות האזרחים על אלימות השוטרים נגדם. הנתונים הידועים על פעילותה של המחלקה לחקירות שוטרים, כפי שפורסמו בדיווחים של משרד מבקר המדינה וועדות הכנסת, מלמדים על כך שתלונות רבות על אלימות שוטרים אינן מגיעות כלל לכדי מיצוי במסגרת חקירה, וחקירה שכזו מתקיימת רק 62 בכשליש עד כמחצית מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה. גם תוצאות החקירות שמתקיימות מאופיינות בשיעור נמוך יחסית של מיצוי הדין עם השוטרים שלהם יוחסה 63 האלימות. בעקבות טענות של סניגורים ציבוריים באו הדברים לידי ביטוי גם בשורה של החלטות שיפוטיות בהן נמתחה ביקורת חריפה על אי מיצוי החקירה כשמדובר בתלונת אזרח על אלימות שוטרים. בתי המשפט שבו והדגישו כי "לציבור עניין רב כי תלונות הדדיות של שוטר מול אזרח בעקבות אירוע נתון ייחקרו ויבוררו שתיהן עד תום 64 מתוך גישה שוויונית ובלתי מפלה". בהתאם לגישה זו, במקרים רבים נתקבלה טענה להגנה מן הצדק שהעלו נאשמים שהועמדו לדין בעבירות של תקיפת שוטרים, כאשר תלונותיהם שלהם כנגד אלימות השוטרים ביחס לאותם אירועים לא נחקרו על 65 ידי מח"ש. במקרים אחרים הדגישו בתי המשפט את חשיבות קיומו של הליך בדיקה על ידי מח"ש, ואף ניתנו החלטות שחרור ממעצר או ביטול אישומים, כאשר התברר שטענותיהם של 66 נאשמים לאלימות שוטרים לא הובאו לבירור במח"ש כנדרש. 62 לעניין זה ר' דוח מבקר המדינה לשנת 2005, דוח שנתי 56 א, בעמ' (2005); מסמך עדכון בנושא "נתונים על אלימות שוטרים", מרכז המידע והמחקר של הכנסת ( ). מהודעת דובר משרד המשפטים באשר לדוח המחלקה לחקירות שוטרים לשנת 2014 עולה כי כשני שלישים מכלל הפניות אינן נחקרות מסיבות שונות (העדר חשד לביצוע עבירה, פלילית, העדר סמכות, המתלונן אינו עומד מאחורי תלונתו, התלונה מינורית ועוד). לעיון בהודעה המלאה:. 63 ר' מסמך מרכז המידע והמחקר של הכנסת, לעיל ה"ש 62, במסגרתו צוין כי מנתוני מח"ש לשנת 2009 עולה כי שיעור ההעמדה לדין פלילי מתוך התיקים שנחקרו עומד על 6% וכי שיעור ההעמדה לדין משמעתי מתוך התיקים שנחקרו עומד על 5%. 64 ע"פ (מחוזי ירושלים) 2139/08 מדינת ישראל נ' רחמים (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד ורד בירגר). 65 ר' למשל, ת"פ (שלום ירושלים) מדינת ישראל נ' דהן (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד איתמר בן עמי) ת; "פ (שלום קריות) מדינת ישראל נ' שגב (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד שגיא מלח) ת; "פ (שלום עכו) מדינת ישראל נ' חווארי (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי) ת; "פ (שלום חדרה) 1860/07 מדינת ישראל נ' מרסיאנו (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד מוחמד מסארווה) ת; "פ (שלום עכו) 1866/06 מדינת ישראל נ' ניסן (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי). 66 ר' למשל, ת"פ (שלום ירושלים) מדינת ישראל נ' גונדיאשוילי (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד ארז בר-צבי) ת; "פ (שלום עכו) מדינת ישראל נ' חווארי (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי); ת"פ (שלום תל-אביב) 5175/07 מדינת ישראל נ' צברי (ניתן ביום ; ייצוג על ידי עו"ד רועי לנג). 73

75 הפורום הארצי שהוקם בסניגוריה הציבורית לנושא אלימות שוטרים החל לגבש תכנית פעולה לשיפור הטיפול בתלונות המובאות לידיעת הסניגוריה הציבורית מצד לקוחותיה אגב עבודתה השוטפת. מתכונת הפעילות המתגבשת כוללת את הגברת המודעות בקרב עורכי הדין לאיתור המקרים המחייבים טיפול במישור של אלימות שוטרים; הגשת תלונות באופן מסודר מול המחלקה לחקירות שוטרים, ניהול מעקב אחר הטיפול ותוצאותיו; סיוע ממשי ביצירת קשר בין לקוחות הסניגוריה הציבורית המתלוננים לבין המחלקה לחקירות שוטרים ושימורו של קשר זה; בחינת תוצאות הטיפול, עיון ובחינה של תוצרי החקירה; הכנת עררים והגשתם במקרים המתאימים; טיפול מיידי במקרים חמורים ודחופים של אלימות שוטרים; בחינת השלכות משפטיות של התלונות ואופן הטיפול בהן על התיקים הפליליים המקבילים המתנהלים כנגד האזרחים; ועוד. במהלך שנת 2014 נערכה פגישה בין הסניגור הציבורי הארצי לבין מנהל המחלקה לחקירות שוטרים, ובעקבות פגישה זו סוכם, בין היתר, על גיבוש מנגנון לשיפור הקשר השוטף עם צוותי העבודה של המחלקה לחקירות שוטרים במחוזות השונים. קשר זה כבר נותן את אותותיו והביא לטיפול יעיל בתלונות על אלימות שוטרים במספר מקרים. הסניגוריה הציבורית מודעת למגבלות בהן פועלות משטרת ישראל והמחלקה לחקירות שוטרים. יחד עם זאת, לדעתנו התופעה של אלימות שוטרים מערערת את יסודות המשטר הדמוקרטי, ופגיעתה בזכויות הפרט היא כה עזה, כך שנדרשת התגייסות מערכתית למיגור התופעה. 74

76 2. פעילות הסניגוריה לשמירה על רמת הייצוג ולשיפור איכותו 2.1 עבודת הפיקוח על תיקי הסניגוריה הציבורית עבודת הפיקוח על איכות הייצוג נמצאת בליבת פעילותה של הסניגוריה הציבורית, והיא בין ההצדקות המרכזיות להקמתה. הסניגוריה הציבורית פועלת במודל מעורב: הייצוג המשפטי ניתן הן באמצעות עורכי דין עובדי מדינה (הצוות הפנימי) והן באמצעות עורכי דין בעלי משרדים פרטיים (הצוות החיצוני). למעשה, מדובר בשירות הניתן לציבור בעיקרו בשיטה של מיקור חוץ, כאשר האחריות הניהולית והפיקוח המקצועי נותרים בידי המדינה. לצורך הבטחת הייצוג ההולם הניתן ללקוחות הסניגוריה, מטיל חוק הסניגוריה הציבורית על הסניגור הארצי לפקח על רמתם המקצועית של כל עורכי הדין הפועלים מטעמה, ועל הסניגורים המחוזיים לערוך פיקוח מקצועי על עבודת הסניגורים הציבוריים המייצגים מטעם המחוז עליו הם אחראים. לתהליך הפיקוח ארבעה יעדים עיקריים: הבטחת קיומו של ייצוג נאות בכל תיק ותיק וקבלת ההחלטות המקצועיות הנדרשות לקידום טובת הלקוח וההגנה על זכויותיו; קיום בקרה מתמדת על רמתם המקצועית של עורכי הדין ועל איכות הייצוג הניתן על ידם; חיזוק מעמדה המקצועי הגבוה של הסניגוריה הציבורית; ושמירה על כללי מינהל תקין ועל משאבי הציבור. בכל מחוזות הסניגוריה פועלות כיום מחלקות ייעודיות לבקרה על איכות הייצוג העוסקות בעבודת הפיקוח הכללית. לקיומה של המחלקה לבקרה על איכות הייצוג, שבה מרוכזת עבודת הפיקוח, יתרונות משמעותיים: צבירת מומחיות וניסיון; ריכוז ידע מקצועי; ריכוז מידע על עבודת עורכי הדין; הנחיות אחידות לעורכי הדין; קביעת מדיניות כללית ואיתור נושאים מרכזיים כיעד לטיפול; ביקורת ובקרה אחידה; איזון נכון בין אחידות לגיוון ויצירתיות; מניעת שחיקה; ויצירת גאוות יחידה. מעבר לעבודתה הכללית של המחלקה לבקרה על איכות הייצוג, מתבצעת עבודת פיקוח ייחודית במחלקות אחרות, בסוגי תיקים והליכים המצריכים מומחיות מיוחדת (כך למשל, במחלקת מעצרים, נוער, אסירים, פסיכיאטריה, עברייני מין ובעלי מוגבלויות או בתחומי משפט כגון תעבורה, מיסוי, תכנון ובניה וכיו"ב). לכל סניגור חיצוני מוצמד עורך דין פנימי מהמחלקה לבקרה על איכות הייצוג, המשמש כרפרנט הקבוע שלו בכל התיקים בהם הוא מייצג (למעט בהליכים המפוקחים במחלקות האחרות, שגם בהן מונהגת, ככל האפשר, הצמדת רפרנט קבוע). זהות הרפרנט נקבעת, ככל האפשר, בהתחשב בוותק, בניסיון ובתחומי המומחיות של הסניגור החיצוני ושל הרפרנט. ככלל, עבודת הפיקוח כוללת מעקב אחרי המתרחש בתיקים; מתן ייעוץ שוטף לסניגורים המייצגים; הערכות תקופתיות בדבר רמתו המקצועית של הסניגור ואיכות הייצוג שהוא מעניק; מעבר על מסמכים ותיקונם; טיפול בתקלות בייצוג ובתלונות של לקוחות, שופטים וגורמים נוספים, לרבות על ידי הפנייתן לגורמים המוסמכים במחוז; קבלת החלטות בדבר הגשת עררים וערעורים; אישור חוות דעת מומחים והוצאות הגנה; והכשרת סניגורים צעירים לייצג מטעם הסניגוריה הציבורית באופן עצמאי. בשנים האחרונות הונהג בסניגוריה הציבורית דגם פיקוח אחיד בכל המחוזות, בשינויים המחויבים הנובעים מגודל המחוז, מעומס העבודה הקיים בו ומצרכיו הייחודיים. אמות המידה לפיקוח על תיקי סניגוריה הוסדרו בנוהל פיקוח על תיקי הסניגוריה הציבורית. נוהל זה בא להגדיר ביתר פירוט את יעדיו ומטרותיו של תהליך הפיקוח המקצועי, להבהיר את חשיבותו ולהסדירו באופן כולל וממצה. הנוהל מתייחס לכישורים הנדרשים מסניגור המייצג מטעם הסניגוריה הציבורית על מנת שיוכל להעניק ייצוג הולם ללקוחותיו. 75

77 הנוהל מתאר את רמות הפיקוח וסוגיו השונים, כאשר סוג הפיקוח מושפע מהסוגיה הדומיננטית בתיק בשלב הנוכחי בו הוא נמצא. בנוסף, הנוהל קובע כי הפיקוח הוא תחום הדורש מומחיות מיוחדת, ובפרט בתחומים ייחודים (כגון נוער, מעצרים, עברייני מין, חולי נפש ובעלי מוגבלויות, ועדות שחרורים ועתירות אסירים, עבירות מיוחדות, תיקי מחוזי והליכי ערעור). לצד זאת, מתקיימות בכל המחוזות פגישות "פיקוח עומק תקופתי" עם הסניגורים המייצגים, המאפשר איסוף מידע מקיף על הייצוג הניתן על ידי כל עורך דין המייצג מטעם הסניגוריה הציבורית והסקת מסקנות באשר להמשך הייצוג על ידו. כמו כן, עורכי הדין מהצוות הפנימי עורכים תצפיות בבתי המשפט על הופעתם של הסניגורים הציבוריים בהליכים השונים, תוך תיעוד תוצאות התצפיות. בנוהל קבועות דרכי הפיקוח הכלליות והמיוחדות שניתן לעשות בהן שימוש, על פי שיקול דעתו של המפקח בתיק, בהתאם לרמת הפיקוח התיק, אופיו של התיק והסניגור המייצג בו. מטבע הדברים, בשל המציאות המשתנה, הגידול בעומס העבודה ותחומי המומחיות החדשים להם נדרשת הסניגוריה, יש צורך מתמיד גם בריענון שיטות הפיקוח. בנוסף, יש חשיבות גדולה לקיומם של ממשקים ראויים ולהעברת מידע בין מחלקות הפיקוח השונות לבין בעלי תפקידים במחוזות ובסניגוריה הארצית. המידע שנאסף אגב עבודת הפיקוח משפיע על גיבוש מדיניות כללית, כמו גם על החלטות המינוי בתיקים. 2.2 פיתוח פורומים מקצועיים הסניגוריה הציבורית פועלת בשיטת "ניהול מטריציוני" שבמסגרתה מנהלי המחלקות ואחראי התחומים במחוזות הסניגוריה כפופים ישירות לסניגורים המחוזיים, אולם בה בעת הם מונחים מקצועית על ידי ממונים על תחומים מקצועיים בסניגוריה הארצית. לשיטה זו יתרונות ניהוליים רבים, והיא מאפשרת היזון חוזר בין המחוזות ליחידת המטה של הסניגוריה הארצית, התייעצויות הדדיות, שיתוף ידע ופתרון בעיות רוחב. לאורך השנים פותחו בסניגוריה הציבורית פורומים מקצועיים בין-מחוזיים העוסקים בתחומי פעילות כגון מעצרים; אסירים; נוער; פסיכיאטריה, עברייני מין ובעלי מוגבלויות; משפט מינהלי; ובקרה על איכות הייצוג (שעליו יורחב בהמשך בפרק 2.3). הפורומים המקצועיים מרוכזים בסניגוריה הארצית וחברים בהם הממונים הארציים בסניגוריה הארצית, מנהלי המחלקות ואחראי התחומים במחוזות ונציגים רלוונטיים נוספים. חברי הפורום המקצועי מתכנסים באופן תקופתי כדי לדון בנושאים השונים שעל סדר היום ומקיימים קשר הדוק ושוטף במסגרת רשימת תפוצה ייעודית. במהלך השנה החולפת פותחו פורומים מקצועיים בתחומים ייחודיים נוספים, כגון: פורום תעבורה הוקם במטרה לרכז ברמה הארצית את נושא עבירות התעבורה, שזוהה כתחום ייחודי הדורש התמחות מיוחדת וטיפול מערכתי, בין היתר על רקע החמרת הענישה ומדיניות המעצרים בעבירות אלו. פורום אלימות שוטרים הוקם על רקע ריבוי המקרים בהם נתקלה הסניגוריה הציבורית בתלונות מצד לקוחותיה בגין אלימות שוטרים. להרחבה על פעילות הסניגוריה בנושא אלימות שוטרים, ר' פרק 1.9. פורום מיסוי ואכיפה כלכלית הוקם במטרה לרכז את הטיפול במכלול ההיבטים הכלכליים הקשורים להליך הפלילי, הן אלה הקשורים בייצוג בעבירות כלכליות בכלל, ועבירות מיסוי בפרט, והן אלה הקשורים לסנקציות כספיות. באשר לייצוג בעבירות כלכליות, מדובר בתיקים אשר מצריכים בדרך כלל היערכות מיוחדת מצד הסניגוריה הציבורית, הן מבחינת ההתמקצעות הנדרשת בהם והן, לעיתים קרובות, מבחינת היקפם: מספר הנאשמים, מספר האישומים, היקף חומר החקירה ומספר עדי התביעה. לצורך התמודדות עם קשיים אלה, פורום מיסוי ואכיפה כלכלית הקים מאגר ארצי של סניגורים חיצוניים בעלי מומחיות בעבירות כלכליות, ומסייע למחוזות השונים במינוי עורכי דין בתיקים אלה. באשר לסנקציות כספיות, עוסק הפורום בגיבוש 76

78 הנחיות לסניגורים החיצוניים בנוגע לענישה כלכלית: חילוט, קנסות ופיצויים, וכן דן בהליכי חקיקה בעלי רלוונטיות לפעילות הפורום, ובהם הצעת חוק החילוט (להרחבה על הצעת החוק, ר' פרק 3.1.2) והצעת חוק אחריות פלילית של תאגידים. 2.3 פעילות פורום בקרת איכות הייצוג פורום בקרת איכות הייצוג הוקם בשנת 2010 ומטרתו להכין הנחיות משפטיות בנושאים שונים, שיתקבצו בסופו של דבר לקודקס כללי שיהווה את הנחיות הסניגור הציבורי הארצי בנושאים משפטיים. עורכי הדין המייצגים מטעם הסניגוריה הציבורית מונחים לטעון את הראשונות, במקרים המתאימים. הטענות המשפטיות שבהנחיות כבר בערכאות להנחיה משפטית מסודרת פוטנציאל להעלאת איכות הייצוג בתיקים פרטניים, כמו גם השפעה ארוכת טווח על ההלכה שתקבע בבתי המשפט, ברוח ערכי הסניגוריה הציבורית. הפורום מורכב מאנשי צוות פנימי מהמחוזות השונים ועורכי דין מהסניגוריה הארצית. הצוות מאתר את התחומים בהם יש צורך בהכנת ההנחיות האמורות, כותב את ההנחיות, ולאחר ביקורת ואישור הסניגור הציבורי הארצי, ההנחיות מתפרסמות בקרב הסניגורים המופיעים בערכאות מטעם הסניגוריה הציבורית. עד כה התפרסמו עשר הנחיות, כאשר שתי הנחיות התפרסמו בשנה החולפת ושתי הנחיות נוספות עומדות להתפרסם בזמן הקרוב. ההנחיה התשיעית שהתפרסמה בשנה החולפת עסקה ב"מאסר על תנאי" ועניינה של ההנחיה העשירית היה ב"סעיף 80 לחוק העונשין פיצויים לנאשם שזוכה". ההנחיות שתתפרסמנה עד סוף שנת המשפט הן הנחיה על "כבילת עצורים בבתי חולים פסיכיאטריים" והנחיה מעשית ומעודכנת בעניין "הטיעון לעונש לאור תיקון 113 לחוק העונשין". הנחיות נוספות נמצאות בשלבים שונים של הכנה, והניסיון המצטבר מלמד שיש להן השפעה רבה על עבודת הסניגורים מטעם הסניגוריה הציבורית ועל שיפור איכות הייצוג הניתן על ידם. 2.4 השתלמויות לצוות הסניגורים החיצוניים והפנימיים לצד ההכשרה האישית הניתנת לעורכי דין צעירים לצורך השתלבותם בעבודת הסניגוריה הציבורית, ובנוסף להדרכה ולייעוץ הניתנים באופן שגרתי על ידי הסניגורים הפנימיים במסגרת הליך הפיקוח, עורכת הסניגוריה השתלמויות מרוכזות גם עבור עורכי הדין המופיעים מטעמה. ההשתלמויות מאורגנות בעלות מזערית, בדרך כלל במשכן לשכת עורכי הדין שבמחוז. ההשתתפות בהן אינה כרוכה בתשלום, והיא מהווה תנאי להמשך העסקה בסניגוריה הציבורית בכלל, או לקבלת מינויים בתחום הספציפי שנדון בהשתלמות בפרט. חלק מהנושאים להשתלמויות נקבעים על ידי הסניגוריה הארצית וחלקם נקבעים על ידי המחוזות לפי צרכיהם. להלן מספר דוגמאות מההשתלמויות שקיימה הסניגוריה הציבורית במהלך שנת 2014, ואשר יועדו לצוות הפנימי והחיצוני כאחד: מחוז דרום קיים ימי השתלמות בנושאים הבאים: התמודדות הסניגור עם תופעת ריבוי המעצרים; סוגיות בהסתכלות פסיכיאטרית וייצוג הלוקים בנפשם בתיק פלילי; כלים להתמודדות עם מצבי לחץ ושחיקה בעבודת הסניגור; חוק הליכי חקירה והעדת אנשים עם מוגבלויות וטיפול ושיקום במסגרת ההליך הפלילי; סוגיות בדיני תעבורה. 77

79 מחוז ירושלים קיים ימי השתלמות בנושאים הבאים: מוסד החנינה והרישום הפלילי; חקירה וייעוץ לפני חקירה היבטים פרקטיים, אתיים ותקשורתיים; ייצוג ואבחון חולי נפש ובעלי מוגבלויות; השתלמות בשיתוף עם שירות המבחן; השתלמות משותפת לסניגוריה הציבורית לפרקליטות לענף תביעות ירושלים ש"י ולתביעות תעבורה בנושא משפט ורב-תרבותיות. מחוז תל-אביב ומחוז מרכז ערכו השתלמויות במשותף בנושאים הבאים: הנחיות הסניגור הארצי ומאסר חלף קנס; ;DNA "מהגנה להתקפה"; חקירות ילדים; והשתלמויות ייחודיות לסניגורים המייצגים בימי הקראות, בהליכי מעצר, בבתי משפט לנוער ובוועדות שחרורים ועתירות אסירים. מחוז חיפה ומחוז צפון ערכו השתלמויות במשותף בנושאים הבאים: ערעורים פליליים וההבחנה בין הכנה לניסיון; חוות דעת מעבדת סימנים וחומרים במז"פ וטיפול בחומרי חקירה וחסיונות; על מהימנות הזיהוי וטעויות בזיהוי; עבריינות מין והערכות מסוכנות; היבטים שונים של הטיפול בתיקי נוער. לצד זאת נערכו במחוזות הסניגוריה הציבורית השתלמויות בנושאים הדורשים התמחות ייחודית. כך למשל, השנה כללה הכשרת סניגורים המייצגים קטינים גם נוכחות בביקור מוסדי באחד ממעונות חסות הנוער. כמו כן נערכו לכלל סניגורי הנוער השתלמויות בנושאים כגון הליכי נזקקות, הגיוס לצה"ל, ייעוץ וייצוג קטינים בשלבי החקירה והמעצר ועוד. לכך, בנוסף הסניגוריה הציבורית מקפידה לקיים מדי שנה להשתלמות פרקליטים ויועצים משפטיים. להשתלמויות אלו ארבעה סמינרים יחידתיים במסגרת המכון מגיעים עורכי הדין מהצוות הפנימי והן מאפשרות, מלבד הדיון המשותף בסוגיות שעל הפרק, מפגש בין-מחוזי חשוב. בשנת 2014 נערכו השתלמויות בנושאים הבאים: "ייצוג זרים"; ומוגבלויות". "היבטים במשפט הבינלאומי"; "אכיפה כלכלית"; ו"פסיכיאטריה הסתייעות הסניגוריה הציבורית במומחים ובייעוץ סוציאלי שדרוג מערך המומחים בזירה המשפטית של ימינו, בה שאלות של מדע ושל מומחיות מקצועית נמצאות לעיתים בליבת העיסוק המשפטי, יש חשיבות אדירה ליכולתה של הסניגוריה הציבורית להסתייע במומחים לצורך הכנת הגנה ראויה והתמודדות עם מומחי התביעה. המומחה הוא חלק בלתי נפרד מהייצוג בתיק, ולהיעזרות נכונה של הסניגור במומחה מתאים יכולה להיות השפעה אדירה על גורלו של התיק ושל הנאשם, כפי שיודגם בהמשך. הפניות למומחים נעשות לאנשי מקצוע הנכללים ברשימת המומחים של הסניגוריה הציבורית, בהתאם לסוג המומחיות, מידת המומחיות והדרישות המיוחדות בתיק. פניות אלו נעשות אד-הוק, לצורך ייעוץ מקצועי, כתיבת חוות דעת בתיק או מתן עדות בבית המשפט, והן משולמות בהתאם לתעריפי שכר הטרחה שנקבעו בתקנות הסניגוריה הציבורית. במקרים בהם הלקוח או בני משפחתו יכולים לשלם למומחה או להשתתף בעלות, התשלום נעשה ישירות על ידם. במהלך השנה החולפת הושלם המאמץ המערכתי לייעול ולהתמקצעות עבודת הסניגוריה הציבורית עם מומחים. כחלק ממהלך זה פותח בפורטל הסניגוריה הציבורית מאגר מידע התומך בעבודה עם המומחים. מאגר המידע כולל רשימה מעודכנת של המומחים העובדים עם הסניגוריה, בהתאם לסוגי ההתמחות הראשית והמשנית של כל אחד מהמומחים, תוך קביעת אמות מידה אחידות להערכת המומחים. המאגר מגדיל את 78

80 שיתוף המידע בין המחוזות ומאפשר לאחראים על המומחים בכל אחד מהמחוזות לעדכן באופן שוטף את פרטי המומחה ודרכי ההתקשרות עמו, כמו גם את ההתרשמות המקצועית מעבודתו. לעבודה עם מומחים עשויה להיות תרומה מכרעת להגנת הנאשם, ולא אחת היא מביאה להצלחות של ממש. להלן מספר דוגמאות לכך מהשנה החולפת: ת"פ (מחוזי באר-שבע) מדינת ישראל נ' גילבנוב (ייצוג על ידי עו"ד נועם בונדר): בתיק הריגה התעוררה השאלה האם סיבת המוות היא החבלות אותן חבל הנאשם במנוח, או שמא ריכוז האלכוהול הגבוה מאוד שנמצא בדמו של המנוח. בעקבות חוות דעתה של מומחית לרפואה משפטית מטעם ההגנה, שקבעה כי סביר להניח שסיבת המוות היא ריכוז האלכוהול בדם, החליט בית המשפט לזכות את הנאשם מעבירת הריגה, ותחת זאת להרשיעו בעבירה פח תה בחומרתה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות. גמ"ר (שלום לתעבורה תל-אביב) מדינת ישראל נ' גימשליישוילי (ייצוג על ידי עו"ד שי גלעד): כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות, לאחר שדרס אישה שהלכה באמצע כביש מהיר, בכניסה למנהרה. בתיק הוגשה חוות דעת נגדית של בוחן תנועה מטעם ההגנה אשר סתרה את ממצאי מומחה התביעה וקבעה, בין היתר, כי נוכח הנתונים הרלוונטיים לא ניתן היה לזהות את המנוחה אלא ממרחק קרוב בלבד באופן שהפך את התאונה לבלתי נמנעת. בית המשפט, לאחר בחינה של מכלול הטענות והממצאים, קיבל את עמדת ההגנה והחליט לזכות את הנאשם. חוות דעת של בוחן תנועה מטעם ההגנה תרמה באופן דומה לזיכויו של נאשם אחר מעבירת גרימת מוות ברשלנות, במסגרת הליך ערעור, בעפ"ת (מחוזי חיפה) פוצ'קוב נ' מדינת ישראל (ייצוג על ידי עו"ד בוריס שרמן). ת"פ (מחוזי ירושלים) מדינת ישראל נ' בושרי (ייצוג על ידי עו"ד זכריה שנקולבסקי): כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין הצתה של ערימת פסולת. בית המשפט החליט לזכות את הנאשם מעבירת הצתה, בין היתר תוך התחשבות בחוות הדעת של מומחה לשריפות מטעם ההגנה, לפיה נפלו פגמים יסודיים בעבודת מומחה התביעה וייתכן שהבערה הייתה בשל התלקחות עצמית ולא כתוצאה מהצתה. ת"פ (שלום חיפה) מדינת ישראל נ' ידעי (ייצוג על ידי עו"ד אילן ציבולבה): כתב האישום ייחס לנאשם 22 אישומים בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, הוצאת שיק ללא כיסוי ועוד. בעקבות חוות דעת שכתבה מומחית לכתב יד מטעם ההגנה, תוקן כתב האישום באופן דראסטי, כך שנותרה בעניינו של הנאשם עבירה בודדת של אי מניעת פשע בלבד. ת"פ (מחוזי באר-שבע) מדינת ישראל נ' יונס (ייצוג על ידי עו"ד אייל רחמים): כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של חבלה בכוונה מחמירה. הנאשם זוכה, בין היתר, בעקבות חוות דעת טוקסיקולוגית מטעם מומחה ההגנה שעמדה על ההשפעה המשולבת של תרופות וסמים על יכולתו התפקודית של עד התביעה ועל כושר שיפוטו הלקוי במהלך האירוע. ת"פ (מחוזי באר-שבע) מדינת ישראל נ' אתאל (ייצוג על ידי עו"ד מירי שיין-אלטמן): בית המשפט זיכה נאשם מעבירה של שוד בנסיבות מחמירות ועבירות נלוות, לאור חוות דעתה של קרימינולוגית המתמחה בתחום הזיהוי החזותי של עדים. חוות דעת מסוג דומה תרמה גם לזיכויו של נאשם אחר, קטין, מביצוע עבירות אלימות (ייצוג על ידי עו"ד מיכאל בוסקילה)). (ת"פ (שלום לנוער אשדוד) מדינת ישראל נ' פלוני

81 2.5.2 ייעוץ סוציאלי חיצוני החל מחודש מאי 2012, הועסקו באמצעות חוזים אישיים חמש יועצות חיצוניות בתחום הסוציאלי- קרימינולוגי בהיקף שעות הנע בין 50 ל- 100 שעות בחודש, המספקות ייעוץ מקצועי בכל אחד ממחוזותיה של הסניגוריה. שילוב יועצות החוץ בעבודת הסניגוריה מהווה מודל לשיתוף פעולה בין דיסציפלינות שונות, ועבודתן תורמת רבות לשיפור איכות השירות שניתן ללקוחות הסניגוריה הציבורית. הייעוץ הסוציאלי- קרימינולוגי תורם רבות גם לאינטרס הציבורי בכך שהוא מקדם פתרון של בעיות עומק של לקוחות הסניגוריה הציבורית ותורם לשיקומם ולמניעת חזרתם לביצוע עבירות. ליועצות החוץ תרומה משמעותית לסניגוריה הציבורית במיפוי שירותי הרווחה הקיימים והרלוונטיים, בסיוע לעורכי הדין בכינון מערכת יחסים תקינה ואפקטיבית עם גופי הטיפול, באיסוף מידע עדכני באשר לתכניות טיפול רלוונטיות ללקוחות הסניגוריה ובסיוע ביצירת מאגר מידע חיוני עבור הסניגורים. המידע שנאגר נגיש לכל הצוות הפנימי באמצעות הפורטל ומועבר לסניגורים החיצוניים כחלק מעבודת הפיקוח על התיקים ובאמצעות השתלמויות בתחומים אלה. מספר דוגמאות שיובאו להלן ממחישות את חשיבות עבודתן של יועצות החוץ, הן בהקשר פרטני והן ביצירת אפיקים שיקומיים וטיפוליים עבור קבוצות ייחודיות של לקוחות: בחינת שאלות אחריות פלילית ואיתור חלופת מעצר עבור לקוחות קשישים ללא תמיכה חברתית במספר מקרים במהלך השנה הוגשו כתבי אישום בגין עבירות אלימות במשפחה או אלימות כללית נגד לקוחות קשישים. במקרים אלה עולות שאלות סבוכות הקשורות למצב הקוגניטיבי של מבצעי העבירות, למידת התובנה לגבי המעשים וליכולת להימנע מהם. לצד הייעוץ שניתן על ידי יועצות החוץ בדבר פנייה למומחים בתחום, מסייעות יועצות החוץ לאתר מסגרות טיפוליות, המותאמות לאוכלוסייה גריאטריות ואשר מוכנות לקלוט את הלקוחות במסגרת חלופת מעצר. איתור חלופות מעצר עבור נשים עוברות חוק נשים עוברות חוק מהוות רק כ- 10% מכלל החשודים והנאשמים בהליכים פליליים. מאחר שעבריינות נשים היא חריגה יחסית, נתקלת הסניגוריה לא אחת בקושי מיוחד למציאת מסגרות טיפוליות ושיקומיות עבור הנשים, במיוחד כאלו שהקשרים החברתיים והקהילתיים שלהן דלים. בשנה האחרונה פעלו יועצות החוץ במספר הזדמנויות ליצור קשר עם מסגרות גמילה מסמים ואלכוהול וכן עם מסגרות טיפוליות המותאמות לנשים, במטרה שמסגרות אלו יפתחו את דלתותיהן ללקוחות הסניגוריה. אחת הפעולות המערכתיות החשובות בהקשר זה הייתה יצירת קשר עם מסגרת טיפולית המתמחה בטיפול ושיקום אנשים עם מוגבלויות לצורך פתיחה קבוצה מיוחדת שתהווה חלופת מעצר לארבע נשים, לקוחות הסניגוריה מהמחוזות השונים, אשר הוחזקו במעצר ב"נווה תרצה". ליווי מקצועי בהליכים פליליים כלפי חשודים ונאשמים בעלי מוגבלויות הסניגוריה הציבורית פועלת לשיפור איכות הייצוג הניתן לחשודים ונאשמים בעלי מוגבלויות, ובכלל זה אבחון המוגבלות כבר בשלבים מוקדמים של ההליכים, שמירה על זכויות בעלי מוגבלויות על-פי חוק והפנייה למסגרות טיפוליות או למעצר או מאסר במעון נעול. ליועצות החוץ תפקיד חשוב בהכשרת עורכי הדין במהלך השתלמויות וכן בסיוע באבחון מהיר, בהפניה למומחה לצורך חוות דעת ובהעמקת קשרי העבודה עם מסגרות טיפוליות מתאימות. שחרור מוקדם של אסיר נשא HIV עם תחלואה כפולה ותלות בתחליפי סם למסגרת טיפולית נוכח הבעיות הרבות מהן סבל הלקוח, שהיה זה מאסרו השמיני בגין עבירות סמים, הרשות לשיקום האסיר סברה שלא ניתן לבנות עבורו תכנית שיקום ולהמליץ על שחרורו המוקדם. בפעולה משותפת של היועצת 80

82 החיצונית, אשר יצרה קשר עם מסגרת תואמת ודאגה שהאסיר יוזמן לראיון, ושל הסניגורית המייצגת, אשר הצליחה לשכנע את שב"ס לקחת את האסיר לראיון ולבדיקות, נמצאה ללקוח מסגרת מתאימה. נוכח הסיכוי שהמסגרת תהפוך עבור הלקוח לבית לחיים ותיתן מענה הוליסטי לקשייו, הורתה ועדת השחרורים על שחרורו חרף התנגדות הפרקליטות. 81

83 3. פעילותה המוסדית של הסניגוריה הציבורית 3.1 מעורבות פעילה בשינויי חקיקה כחלק מפעילותה המוסדית, הסניגוריה הציבורית מעורבת בהליכי חקיקה הנוגעים לנושאים המצויים בליבת תחומי עיסוקה: משפט פלילי מהותי, סדר דין פלילי, דיני ראיות, ענישה, בתי סוהר, עבודת רשויות אכיפת החוק וסוגיות נוספות שיש בהן כדי להשפיע על זכויותיהם של נחקרים, חשודים ונאשמים. פעילות הסניגוריה הציבורית בתחום החקיקה מתבצעת בפורומים מקצועיים רבים בהם היא מביעה את עמדותיה ומסייעת באופן משמעותי לליבון סוגיות הנוגעות לתחומי פעילותה ולשמירה על זכויות הפרט בגדרי המשפט הפלילי. נציגי הסניגוריה הציבורית נוטלים חלק פעיל באופן שוטף בדיוני החקיקה המתקיימים בפני הגורמים המקצועיים הרלוונטיים: ועדת שרים לענייני חקיקה; ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת; ועדות אחרות של הכנסת העוסקות בחקיקה בתחומן; דיונים פנימיים שמקיימת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים; הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין; והוועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות בראשות שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל. בתוך כך, עוקבת הסניגוריה הציבורית באופן שוטף אחר תזכירי חוק והצעות חוק פרטיות וממשלתיות, ומעבירה לגביהם הערות מקצועיות מטעמה. בנוסף, נציגי הסניגוריה הציבורית חברים בוועדות ציבוריות שמוקמות מעת לעת לשם בחינת המצב המשפטי בנושאים נקודתיים, ונציגים מטעמה מופיעים ומציגים את עמדותיה בפני ועדות בהן אין לסניגוריה הציבורית נציג. במהלך שנת 2014 חל צמצום מסוים בפעילות החקיקה השוטפת ברבעון האחרון של השנה, בשל ההיערכות לפגרת הבחירות לכנסת ה- 20. למרות זאת, במהלך השנה החולפת הייתה הסניגוריה הציבורית מעורבת בהליכי חקיקה משמעותיים בתחומים הנוגעים לפעילותה. להלן יפורטו חלק מהנושאים בהם פעלה הסניגוריה 67 הציבורית בתחום החקיקה: הצעות חוק שנדונו בכנסת חוק פיקוח אלקטרוני על עצורים ואסירים ביום , טרם פיזורה של הכנסת ה- 19, אושר בקריאה שניה ושלישית חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה חוק זה מסדיר את השימוש באמצעים אלקטרוניים כחלופת כליאה לעצורים שנמצאו מתאימים לכך, וכן לאסירים שנמצאו מתאימים לשחרור מוקדם על ידי ועדות השחרורים, ואשר בהעדרו של אמצעי פיקוח שכזה לא היו משוחררים על-תנאי. מטרת הפיקוח האלקטרוני היא, בראש ובראשונה, להוות חלופת כליאה לעצורים ואסירים אשר מפאת מסוכנותם הנטענת (וכן מעילות מעצר נוספות הקבועות בחוק ובפסיקה), לא ניתן היה לאפשר את שחרורם בדרך אחרת, בהעדר אפשרות לפיקוח אפקטיבי על עמידתם בתנאי השחרור שקבעו בית המשפט או ועדת השחרורים, לפי העניין. העמדת כלי פיקוח אפקטיבי במקרים אלה מרחיבה את חלופות הכליאה הקיימות כיום, ובכך מאפשרת את צמצום נזקי המעצר. לגבי קבוצת האסירים, המדובר בהרחבת האפשרויות לשחרורם על-תנאי, 67 לסקירה על תיקון מס' 8 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א- 1991, העוסק באשפוז כפוי של חולי נפש המבצעים עבירות חמורות ובסוגיות נוספות הנוגעות לעבודת הוועדות הפסיכיאטריות, ר' פרק

84 באופן המאפשר חזרה הדרגתית לקהילה והשתלבות בתכניות שיקום מתאימות. כמו כן מאפשר כלי זה חסכון ניכר במקומות כליאה במתקני שב"ס וריווח מתקני הכליאה, ובכך הוא תורם גם לחסכון תקציבי. עד לחקיקת החוק, פעלה תכנית הפיקוח האלקטרוני במתכונת ניסויית ("פיילוט") במשך כתשע שנים, מתכונת אשר הייתה מוגבלת ביותר מבחינת היקף המפוקחים שהיה ביכולתה להכיל ומבחינת הפרישה הגיאוגרפית של המערכת הטכנולוגית והמפקחת המאפשרת את הפעלתה. כמו כן, אמצעי זה לא היה מוסדר כלל בחקיקה, לרבות השיקולים לשימוש בו ואופן הפעלתו. הצעת החוק הממשלתית בנושא נדונה באופן אינטנסיבי בוועדה משותפת לוועדת חוקה, חוק ומשפט ולוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. הסניגוריה הציבורית נטלה חלק פעיל ושוטף בדיונים אלה, ועמדה על סוגיות מהותיות הנוגעות להסדרת השימוש באמצעי הפיקוח האלקטרוני. בין היתר, תרמה הסניגוריה הציבורית למתכונתו הסופית של החוק, בסוגיית כינון מנגנון הבקרה השיפוטי על החלטות גורמי שב"ס בנוגע להפקעת הפיקוח האלקטרוני והשבתו של העצור למעצר ממש, האלקטרוני באזורים גיאוגרפיים מסוימים. וכן לביטול הכוונה לסייג את הפעלת הפיקוח הצעת חוק המאבק בטרור במהלך השנה החולפת נמשכו הדיונים האינטנסיביים בוועדת חוקה, חוק ומשפט בהצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א- 2011, לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. במסגרת זו הציגה הסניגוריה הציבורית את התייחסותה המקיפה והמפורטת להצעת החוק, ונציגיה ליוו את הדיונים באופן הדוק ונטלו בהם חלק פעיל. בין היתר, תרמה הסניגוריה הציבורית לבירור סוגיות שנדונו במסגרת ישיבות הוועדה בכל הנוגע להגדרות המורכבות של "מעשה טרור" ושל "ארגון טרור", וכן להצגת קשיים ייחודיים העולים מסדרת הוראות הנוגעות לסדרי הדין ודיני הראיות, כפי שהוצגו במסגרת הצעת החוק. עוד עמדה הסניגוריה הציבורית על כך שבמסגרת ההסדרה הנורמטיבית הכוללת של ההתמודדות עם מעשי טרור ועם פעילותם של ארגוני טרור, ראוי לכלול גם הסדרה רחבה יותר הכוללת את מלוא הסוגיות והוראות החוק האחרות הנוגעות לתחומים אלה, לרבות ההוראות שעניינן ייצוג משפטי, מניעת מפגש עם עורכי דין, מעצרם של חשודים בעבירות ביטחון וכד' הוראות אשר אינן כלולות בנוסח הצעת החוק הנוכחית. כמו כן, הסניגוריה סבורה כי חלק מההוראות המוצעות בהצעת החוק אינן מאזנות כראוי בין האינטרסים שעליהם בא החוק להגן לבין זכויות הפרט. הדיונים בהצעת החוק הופסקו עם פיזור הכנסת ה- 19, והליך החקיקה שטרם הושלם צפוי להימשך במסגרת פעילות הכנסת ה- 20. הצעת חוק חסיון חומר מודיעיני בחודש אוקטובר 2013 פורסמה מטעם הממשלה הצעת חוק חסיון חומר מודיעיני (תיקוני חקיקה), התשע"ד- 2013, אשר בהמשך הועברה לדיונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט של כנסת, לקראת הכנתה לקריאה שניה ושלישית. הצעת חוק זו נועדה במקור לענות על קשיים שהוצגו על ידי משטרת ישראל באשר לדרכי ההתמודדות עם פשיעה חמורה ועם המאבק בארגוני פשיעה. על פי האמור בהצעת החוק, ההסדרים הכלולים בה מבוססים על שתי תכליות מרכזיות: התכלית האחת היא להביא לצמצום הפגיעה בחשיפת מערך המודיעין ובכלל זה שיטות ואמצעים של מערך זה, מבלי לגרוע מהגנת הנאשם, על ידי קביעת חסיון שבדין על חומר מודיעיני וקביעת אמות המידה לגילויו. התכלית הנוספת היא להביא לצמצום במספר תעודות חסיון המוצאות 83

85 כיום על ידי השר לביטחון הפנים, על ידי קביעת חסיון שבדין בנושאים שבהם מוצאות כיום תעודות חסיון כעניין שבשגרה. מלכתחילה הסניגוריה הציבורית לא חלקה על הצורך בהתמודדות ראויה עם תופעות של ארגוני פשיעה ושל פשיעה חמורה. יחד עם זאת, הסניגוריה הציבורית סברה כי בהצעת החוק, כפי שהוצגה, טמונים ליקויים וקשיים מהותיים היורדים לשורשו של עניין, אשר מחד גיסא אינם משרתים כראוי את התכלית לשמה נועדה הצעת החוק, ומאידך גיסא, עלולים לפגוע קשות בעקרונות יסוד הנוגעים לזכות להליך הוגן וליכולתם הראויה של נאשמים בהליכים פליליים להגן על עצמם. במסגרת הדיונים בהצעת החוק, הציגה הסניגוריה הציבורית את עמדתה המקצועית ואת הסתייגויותיה העקרוניות מהצעת החוק, ובתוך כך פירטה את שורת הפגמים והקשיים המהותיים שהצעה זו מעוררת, ובראשם השינוי המהותי והדראסטי באשר להסדרים שעניינם גילוי חומר חקירה בהליך משפטי, בשלושה היבטים מרכזיים: א. ב. ג. הרחבה ניכרת של היקף החומר שיימנע גילויו לנאשם או לבית המשפט על פי הצעת החוק, כל חומר מודיעיני יהא חסוי ולא ייחשב כ"חומר חקירה", גם אם הוא רלוונטי לאישום וגם אם אין כל אינטרס ציבורי בחסיונו. זהות הגורם המוסמך להחליט על חיסיון חומר ומניעת גילויו הצעת החוק מקנה שיקול דעת רחב מדי בידי רשויות החקירה והתביעה להגדרת חומר חסוי בתיק. שינוי המבחנים המשמשים להחלטה בדבר גילוי החומר הצעת החוק מצמצמת את מרחב התערבותו של בית המשפט בכל הנוגע להחלטה לחסות חומר מסוים, ובכך פוגעת באפשרות לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על החלטות רשויות החקירה והתביעה. בשלושת אלה, ההסדרים המוצעים סוטים במידה ניכרת מההסדרים המחייבים שנקבעו לאורך שנים בפסיקה עקבית של בית המשפט העליון. יצוין כי לעמדתה של הסניגוריה הציבורית הצטרפו גורמים מקצועיים רבים, דוגמת המכון הישראלי לדמוקרטיה, האגודה לזכויות האזרח, לשכת עורכי הדין והפורום המשפטי לתיקון הרשעות שווא בישראל. במהלך הדיונים שנערכו בהצעת החוק, ולאחר שמיעת עמדת הסניגוריה הציבורית וגורמים נוספים שהצטרפו לעמדה זו, הביעה ועדת חוקה, חוק משפט הסתייגויות משמעותיות ביחס להצעת החוק במתכונתה הנוכחית. הוועדה פנתה לגורמי החקיקה הממשלתיים ולמשטרת ישראל בבקשה לערוך שינויים מהותיים במתכונת ההצעה, אולם הדיונים בהצעת החוק הופסקו עם פיזור הכנסת ה- 19 והליך זה טרם הושלם הצעות חוק המצויות בשלבי חקיקה מתקדמים זכויות חשודים ונחקרים לקראת סוף שנת 2008 החלה הוועדה לסדר דין פלילי וראיות (אז בראשות השופטת מרים נאור) לדון בהצעת חוק שעניינה זכויות חשודים ונחקרים. הסניגוריה הציבורית סברה כי מדובר במהלך חשוב ומשמעותי ביותר בתחום סדר הדין הפלילי, ותמכה בהכנת הצעת חוק אשר תסדיר באופן ממצה את זכויותיהם של נחקרים וחשודים, כמו גם את חובותיהן של רשויות החקירה כלפיהם. זאת, לנוכח קיומו של חוסר חקיקתי בולט 84

86 בתחום זה, כאשר חלק ניכר מן הזכויות הן פרי של פיתוח פסיקתי בלבד, וביחס לחלק מן הסוגיות אף קיימות אי-בהירות ומחלוקות פוסקים. בספטמבר 2012 פורסם על ידי משרד המשפטים תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשע"ב- 2012, אשר מבוסס בעיקרו על המלצות הוועדה. מדובר בתזכיר חוק מקיף ומורכב, אשר הסניגוריה הציבורית הגיבה עליו בנייר עמדה מפורט שנשלח מטעמה למחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים. אחד החידושים הכלולים בתזכיר הוא תיקונו של חוק הסניגוריה הציבורית, באופן שיבטיח את זכות היסוד להיוועץ בעורך דין לכל חשוד מחוסר אמצעים, ולא רק לעצור מחוסר אמצעים, כפי שקובע החוק כיום. בכך נתקבלה למעשה העמדה לפיה אין מקום להנציח את האפליה הקיימת כיום בין חשודים בעלי אמצעים לחשודים שאינם בעלי אמצעים, ושיש להבטיח כי גם מי שידו אינה משגת יוכל לממש את זכות היסוד להיוועץ בסניגור. על מנת שהזכות להיוועץ בסניגור לא תיוותר רק עלי-ספר, אימץ התזכיר חידוש חשוב עליו עמדה הסניגוריה הציבורית ובסניגור ציבורי אם הוא חסר אמצעים. עיגונה של החובה להודיע לחשוד עם פתיחת חקירתו על זכותו להיוועץ בסניגור, לצד חידושים אלה, הצביעה הסניגוריה על מספר חסרים וליקויים אשר דורשים תיקון: כך למשל, עמדה הסניגוריה הציבורית על הצורך בהרחבת החובה לתעד את החקירה הפלילית, לנוכח החשיבות הקרדינאלית של התיעוד להבטחת שמירה על זכותו של הנחקר להליך הוגן, האינטרס החברתי בחשיפת האמת ומניעת הרשעות שווא. עוד עמדה הסניגוריה על כך שיש להתאים את ההסדרים הכלולים בתזכיר לחקירתם של קטינים ואנשים עם מוגבלויות, ועל הצורך שבשימור זכויותיהם של נחקרים בחקירה לפי כל דין אחר. כל זאת, לצד שורה של הסתייגויות ביחס להסדרים ספציפיים שהוצעו בתזכיר ואשר דורשים ליבון נוסף או תיקון. בימים אלה הושלם סבב דיונים במשרד המשפטים ובוועדה בראשותה של השופטת (בדימוס) תחיה שפירא על טיבן של ההתאמות הנדרשות לחקירתם של קטינים. בנוסף, נערכו דיונים באשר לתקנות חקירת חשודים ונחקרים, אשר משרד המשפטים שואף לפרסם במקביל לחוק האמור. חילוט תקבולי עבירה במהלך השנה החולפת נמשכו הדיונים בתזכיר חוק סדר הדין הפלילי (חילוט תקבולי עבירה), התשע"ב מדובר בתזכיר חוק שמטרתו, כפי שהוגדרה בדברי ההסבר, ליצור הסדר אחיד ועדכני של הוראות החילוט השונות הקיימות בחקיקה. במסגרת זו, מבקש התזכיר לאמץ מאפיינים הקיימים בהסדרים חריגים הנוגעים לחילוט בחוק המאבק בארגוני פשיעה, ולהחילם על כלל העבירות הפליליות. התשס"ג ובחוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000, עמדתה העקרונית של הסניגוריה הציבורית היא כי המדובר בהרחבה קיצונית של סמכויות החילוט, תוך התעלמות מהאבחנה הברורה הקיימת בין אופיין החמור ויוצא הדופן של העבירות המוגדרות בחוק המאבק בארגוני פשיעה ובחוק איסור הלבנת הון, לבין מרבית העבירות הפליליות הנדונות בבתי המשפט. יתרה מכך, הסניגוריה הציבורית סבורה כי במהלך מוצע זה טמון קושי חוקתי שכן המדובר באמצעים מרחיקי לכת העלולים לעלות כדי פגיעה בלתי מידתית בחשודים או בנאשמים, באופן החורג מהסביר ביחס למהות העבירה המיוחסת להם, נסיבות ביצועה או נסיבותיהם האישיות, וכן בזכויותיהם הרכושיות של צדדים שלישיים. בהתייחסות שהעבירה הסניגוריה הציבורית לתזכיר החוק, עמדנו על קשיים משמעותיים אלה ועל ליקויים נוספים העולים מהנוסח המוצע, ובכלל זה: שלילה גורפת של סמכות בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו המקצועי ביחס לבקשות חילוט; אופן ההגדרה של "אורח חיים עברייני" לצורך הנחת תשתית מספקת לחילוט 85

87 רכוש; הרחבה ניכרת של הגדרת רכוש הניתן לחילוט עד כדי חשש מפני חילוט רכוש נרחב של כל המשפחה, באופן המקים חשש לפגיעה בלתי מידתית בבני משפחה שאינם מעורבים כלל בפעילות עבריינית; האפשרות לחילוט רטרואקטיבי לפרק זמן ממושך של עד שמונה שנים לאחור; אפשרות לחילוט רכוש גם שלא בעקבות הרשעה בהליך פלילי ומבלי שהוכחה כראוי אשמתו של הנידון; ועוד. מעבר לסוגיות עקרוניות אלו, הצביעה הסניגוריה הציבורית גם על שורה של קשיים משמעותיים העולים מתזכיר החוק בהיבטים המעשיים השונים של סדרי דין ואופן ניהול ההליכים בבית המשפט, ביחס לשלב קבלת ההחלטה בדבר חילוט, נטלי ההוכחה ודיות הראיות למתן צו חילוט. בנוסף, התריעה הסניגוריה הציבורית כי הנוסח המוצע, וההרחבה הגורפת של השימוש באמצעי הקיצוני של חילוט מקיף ביחס לכל עבירה פלילית, מעוררים חשש ממשי לכך שאמצעים אלה יופעלו במרבית המקרים כלפי אוכלוסיות מוחלשות, של נאשמים חוזרים בעבירות רכוש קלות וכד', ולאו דווקא כלפי מי שנמנים על אותם ארגוני פשיעה או מעורבים במעשי עבריינות חמורים במיוחד. הסניגוריה הציבורית אף הציעה להוסיף להצעת החוק מנגנון המאפשר לבית המשפט להורות על שחרור כספי חילוט למימון הוצאות סבירות לצורך ייצוג משפטי. בשנה החולפת התקיימו במשרד המשפטים שורה של דיונים מעמיקים בפרטי התזכיר, בהשתתפותם הפעילה של נציגי הסניגוריה, ובימים אלה מגבשת מחלקת ייעוץ וחקיקה של המשרד את הצעת החוק בנושא זה. הצעת חוק החיפושים במאי 2014 פורסמה ברשומות הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה המצאה, חיפוש ותפיסה), התשע"ד- 2014, אשר הועברה לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקראת הכנתה לקריאה שניה ושלישית. הצעת חוק זו נועדה להשלים את החקיקה הנוגעת לסמכויות חיפוש ותפיסה וכן לסמכויות נלוות הנוגעות לשימוש בכוח וסמכות כניסה אגב חיפוש או מעצר. ההצעה באה להחליף את פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט- 1969, ובכלל זה מוצעים במסגרתה הסדרים חדשים במגוון רחב של סוגיות הנוגעות לפעולות רשויות האכיפה: המצאת חפץ או הקפאתו, חיפוש במקום, חיפוש על הגוף (שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק החיפוש בגוף) ותפיסה והחזקה של חפץ. כמו כן כוללת ההצעה פרק שעניינו הפעלת סמכויות האכיפה האמורות כאשר מדובר במחשבים, אשר מתמודד, לראשונה, עם סמכויות אכיפה על רקע השינויים הטכנולוגיים הדרמטיים שאירעו במהלך העשור האחרון בתחום זה. מדובר בהצעת חוק רחבת היקף, המבקשת להסדיר באופן ממצה את האיזון הראוי בין הבטחת יכולתן של רשויות האכיפה לקיים פעולות אכיפה יעילות לשם גילוי עבירות ומניעתן, לבין הצורך למנוע פגיעה בזכויות הפרט באופן העולה על הנדרש. הסניגוריה הציבורית נטלה חלק פעיל בדיונים שהתקיימו במשרד המשפטים לקראת פרסומה של הצעת החוק והעבירה את התייחסותה למרכיביה השונים. הצעת החוק הועברה, כאמור, לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אך בשל פיזור הכנסת ה- 19 טרם החלו הדיונים לגופה של ההצעה הוועדה לסדר דין פלילי וראיות גם במהלך השנה החולפת השתתפה הסניגוריה הציבורית בדיוניה של הוועדה לסדר דין פלילי וראיות, כיום בראשות השופטת עדנה ארבל. נציגי הסניגוריה הציבורית בוועדה הם ד"ר יואב ספיר, הסניגור הציבורי הארצי, ועו"ד דורי פינטו, הסניגור הציבורי המחוזי במחוז ירושלים. 86

88 מ( הוועדה המשיכה לדון השנה בסעיף 12 לפקודת הראיות ובנושא הכללי של הרשעה על סמך הודאה. לדעת הסניגוריה הציבורית, יש צורך ברפורמה בנושא לאור הניסיון המצטבר בארץ ובעולם לפיו הודאתו של חשוד במשטרה עלולה להיות הודאת שווא שיכולה בתורה להביא להרשעת שווא. לאחרונה סיימה הוועדה את מלאכתה והעבירה לשרת המשפטים את המלצותיה לתיקון החוק. ההמלצות כוללים שלושה רכיבים: עיקרי א. ב. ג. פסילה אוטומטית של הודאה שהושגה בעינויים; עיגון הלכת יששכרוב העוסקת בפסלות ראיה שהושגה שלא כדין, בהקשר הספציפי של הודאות; שינוי הדרישה לתוספת ראייתית הנדרשת לצורך הרשעה על סמך הודאה, וקביעת קטיגוריות מסוימות (נחקרים קטינים, נחקרים בעלי מוגבלויות, שימוש באמצעי לחץ פסולים ותיעוד לא מספק) בהן הכלל יהיה כי נדרשת תוספת ראייתית מסבכת מסוג "סיוע". 3.2 ידידת בית משפט בשנת 1999 הכיר לראשונה בית המשפט העליון במוסד של "ידיד בית משפט" במשפט הישראלי. במסגרת ההחלטה בבקשה למשפט חוזר בעניינם של אחמד כוזלי ואח' "ח 7929/96 כוזלי ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נג( 1 ) (1999)), 529 קיבל הנשיא ברק את בקשת הסניגוריה הציבורית להצטרף להליך ולהגיש את עמדתה כידידת בית משפט, תוך שהוא מפנה לקיומו של מוסד חשוב זה בשיטות משפט שונות Curiae") ("Amicus ומחליט לאמצו באופן עקרוני במשפט הישראלי. הנשיא ברק קבע כי לסניגוריה הציבורית עשויה להיות תרומה חשובה בהצגת עמדתה המוסדית, גם כאשר היא אינה מייצגת את אחד הצדדים להליך, כדי לסייע לבית המשפט בבירור הפרשה העומדת בפניו על השלכותיה ותוצאותיה (בפרשה זו התעוררו סוגיות עקרוניות בעניין טיבו של ייצוג ראוי והשפעתו של ייצוג לקוי ו"כשל בייצוג" על משפט בערכאה דיונית בכלל, ועל קיומו של "עיוות דין" כעילה למשפט חוזר בפרט). מאז בית המשפט העליון חזר שוב על עמדתו זו בהרכב מורחב של תשעה שופטים בפרשת שוורץ (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד( 2 ) (2000)) 241 וקיבל את בקשת הסניגוריה הציבורית להצטרף להליך כידידת בית משפט ולהגיש במסגרתו טיעון בכתב מטעמה. השופטת (כתוארה אז) ביניש, אשר כתבה את דעת הרוב בעניין זה (כנגד דעת יחיד של השופט קדמי), דחתה את התנגדות המדינה וקבעה כי בהתחשב במומחיותה ובניסיונה של הסניגוריה הציבורית, צירופה להליך זה עשוי לתרום להעמקת הדיון ולהבהרתו (בפרשה זו התעוררה השאלה על פי אילו אמות מידה תידון בקשה לעכב ביצוע עונש מאסר של אדם שהורשע וערעורו תלוי ועומד). התבסס של מעמדה הסניגוריה הציבורית כגוף מקצועי ובעל מומחיות, שלעמדותיו הכלליות בנוגע למשפט הפלילי יש לתת משקל משמעותי, והסניגוריה הצטרפה כידידת בית משפט בהליכים נוספים, רובם בבית המשפט העליון (כך לדוגמה, בעניין הדוקטרינה הפסיקתית לפסילת ראיות שהושגו שלא כדין, שנקבעה כידוע בע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ואח'). במקרים מסוימים, הסניגוריה הציבורית צורפה להליכים כידידת בית משפט בעקבות פנייה של בית המשפט לסניגוריה להציג את עמדתה העקרונית בסוגיות שונות. בדרך כלל, האזרח שהוא צד להליך פונה לסניגוריה הציבורית ומבקש ממנה להתגייס לעניין ולהביא בפני בית המשפט את עמדתה, כמי שצברה מומחיות מיוחדת בנושא. טרם תבקש להצטרף להליך, בוחנת הסניגוריה 87

89 הציבורית אם יש בידה לתרום באופן ייחודי לבירור הסוגיה העקרונית ואת סיכוייה להשפיע על ההלכה שתצא מלפני בית המשפט. במקרים מסוימים, הסניגוריה הציבורית היא שיוזמת את מעורבותה בהליך, וזאת בשל העניין המיוחד שהיא מגלה בתוצאותיו, לאור הפוטנציאל הטמון בהן והשלכות הרוחב הצפויות על המשפט הפלילי להליכים כולו. יצוין, כי עם השנים ניכרת עליה בכמות הפניות לסניגוריה הציבורית להצטרף כידידת בית משפט מעמדה את לשמר מנת על שונים. המיוחד כידידת בית המשפט, ולאור משאביה המוגבלים, הסניגוריה הציבורית מקפידה להגיש במשורה בקשות להצטרף לדיון במעמד זה, רק לאחר בדיקה מעמיקה אם הסוגיה המשפטית הנדונה מתאימה לכך, ואם לסניגוריה עשויה להיות תרומה איכותית ייחודית לדיון. כל הבקשות שהגישה הסניגוריה הציבורית להצטרפות לדיון במעמד של ידידת בית משפט עומדות כיום לעיון הציבור באתר האינטרנט של הסניגוריה הציבורית במדור "דוחות, עמדות ופרסומים". במהלך שנת 2014 הייתה הסניגוריה הציבורית מעורבת כידידת בית המשפט בהליכים הבאים: ענר): על דנ"פ 8062/12 מדינת ישראל נ' חברת נמלי ישראל (בשם הסניגוריה הציבורית: עוה"ד גיל שפירא וטל בדוח הקודם דווח על תיק זה, שבמסגרתו התבקשה הסניגוריה הציבורית על ידי נשיא בית המשפט העליון (דאז), כב' השופט א' גרוניס, להגיש את עמדתה בהליך. בפרשה זו נדונה סוגיית האפשרות להטיל תאגידים אמצעי ענישה שיקומיים מבחן (כגון ושירות לתועלת הציבור), וכן האפשרות להטיל התחייבות להימנע מעבירה כאמצעי ענישה יחיד במקרים של אי-הרשעה. הסניגוריה הציבורית הגישה את עמדתה כידידת בית משפט, הסוקרת את הקשיים המשפטיים והמעשיים שמעורר פסק הדין שעמד לדיון נוסף, והצטרפה לעמדת המדינה לפיה ניתן לסיים הליך פלילי בתוצאה של הטלת התחייבות ללא הרשעה בדין. הדיון בפני ההרכב המורחב התקיים בשנת 2014, ובתחילת שנת 2015 ניתן פסק הדין בו התקבלה עמדת הסניגוריה הציבורית לפיה ניתן להטיל התחייבות להימנע מעבירה כעונש יחיד ללא הרשעה. בג"ץ 2757/13 זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל ואח' (בשם הסניגוריה הציבורית: עוה"ד קרן אבלין-הרץ ורענן גלעדי): הסניגוריה הציבורית הצטרפה כידידת בית משפט בתיק בו התעוררה שאלת זכותו של נידון, אשר הורשע בפסק דין חלוט, לבצע במוצגים בדיקות מדעיות לצורך בדיקת האפשרות להגיש בקשה למשפט חוזר. לאור המלצת השופטים בדיון בעתירה, הפרקליטות הסכימה בסופו של דבר לקבלת העתירה (להרחבה על עמדת הסניגוריה הציבורית בהליך זה ועל פסק הדין בעתירה, ר' פרק 1.6.1). 3.3 פעילות הסניגוריה הציבורית לשיפור תנאי כליאה בשנת 2014 המשיכו נציגי הסניגוריה הציבורית בכל המחוזות, מתוקף תפקידם כמבקרים רשמיים מכוח הסמכה של השר לביטחון פנים, לבקר במתקני כליאה לצורך בדיקת תנאי החזקתם של עצורים ואסירים. דוחות הביקורים הרשמיים נשלחים לדרגים הגבוהים ביותר האחראים לנושא, ביניהם נשיאת בית המשפט העליון, שרת המשפטים, השר לביטחון פנים, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, מנהל בתי המשפט, מפכ"ל המשטרה ונציב בתי הסוהר. בשנת 2014 ביקרו נציגי הסניגוריה הציבורית ב- 26 מתקני כליאה שבאחריות שירות בתי הסוהר, מתקני כליאה שבאחריות המשטרה וב- 15 מתקני מעצר בבתי המשפט. ב- 4 88

90 כפי שצוין בדוח השנתי הקודם, הדוחות השנתיים ה- 10 וה- 11 במספר יוחדו לנושאים ספציפיים הראויים לתשומת לב מיוחדת החזקת אסירים בהפרדה והצפיפות הקשה במתקני הכליאה בישראל. לאחרונה 68 פורסם הדוח ה- 12 במספר, המהווה דוח מסכם לשנים בדבר תנאי המעצר והמאסר בישראל. בדוח המסכם לשנים עלה כי אנשי הסניגוריה הבחינו במספר הפרות קשות של זכויות אסירים. התמונה המצטיירת בחלק מבתי הסוהר שבאחריות שב"ס היא, בין היתר, של עזובה פיסית ותנאי מגורים קשים, של תנאי צפיפות קשים ביותר המגיעים לכדי 2 עד 3 מ"ר לאסיר בלבד, ולעיתים אף פחות מכך, ושל מבנים שאינם עומדים באמות המידה הבסיסיות המתחייבות מן הדין ומקביעות בתי המשפט. בחלק ממתקני הכליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית הוחזקו כלואים בתנאי הפרדה, בידוד או שמירה קשים ביותר, כאשר לעיתים ההחזקה בתנאי הפרדה נבעה ממצב נפשי קשה של כלוא או כלואה, עילה שאינה מצדיקה החזקה בהפרדה ומנוגדת לחוק. מוגדרים בחוק כאסירי הפרדה, בחלק מהמקרים הוחזקו האסירים המופרדים באגפים "שמורים" מבלי שהם תוך עקיפת הכללים והביקורת השיפוטית המתחייבת מעצם החזקתם בהפרדה. עוד נתקלו אנשי הסניגוריה הציבורית בחלק מבתי הסוהר שבאחריות שב"ס בשימוש בכבילה בלתי מידתית של אסירים ועצורים; בתנאי חום קשה ותחושת מחנק בתאים; בשירותי כריעה הממוקמים מתחת לצינור המקלחת, כך שהאסירים נאלצים לעמוד על פתח השירותים כדי להתקלח; במחסור בציוד בסיסי החושף את האסירים לפגעי מזג האוויר; בתנאי היגיינה ותברואה ירודים; בליקויים במתן טיפול רפואי לאסירים; בבעיות במימוש הזכות לקשר עם בני משפחה, הזכות למפגש עם עורך דין וזכות הגישה החופשית לערכאות שיפוטיות. אנשי הסניגוריה הציבורית נתקלו גם בליקויים בתשתית השיקומית בשב"ס. בין היתר, קיים מחסור בקבוצות טיפול ושיקום לכלואים שאינם דוברי עברית ומחסור בתקנים לעובדים סוציאליים בחלק מבתי הסוהר, באופן שאינו מתיישב עם האינטרס הציבורי ומטרות הכליאה הכוללות גם הזדמנות לשיקום, למניעת חזרה עתידית על עבירות ולשילוב נורמטיבי בקהילה. במסגרת הביקורים הרשמיים שנערכו בשנה החולפת שמה הסניגוריה הציבורית דגש על סוגיה בוערת נוספת, שעניינה תנאי ההובלה של הכלואים ותנאי השהייה באגפי המעבר. נושא זה צפוי לזכות לתשומת לב מיוחדת במסגרת הדוח השנתי בדבר תנאי הכליאה שיפורסם בשנה הבאה. אחד הממצאים הקשים ביחס לתהליך ההובלה קשור לתופעת ה"כלובים" עליה עמדנו בדוח הקודם. במסגרת ביקור רשמי שנערך בשנת 2013 בבית המשפט המחוזי בלוד, נחשפה הסניגוריה הציבורית לתלונות הכלואים כי באישון לילה הם הועברו לכלובי ברזל חיצוניים שנבנו בסמוך לכלא ניצן. בכלובים אלה, החשופים לפגעי מזג האוויר, הכלואים שהו מספר שעות בקור המקפיא ובגשם, עד שהגיעה ה"פוסטה" שאמורה לקחת אותם לבתי המשפט, בסביבות השעה 6 בבוקר. מסתבר שנוהל זה לפיו האסירים מחכים ל"פוסטה" בכלובים חיצוניים היה קיים בשב"ס מזה מספר חודשים, והוא אומת בדוחות נוספים של מבקרים רשמיים, ולא הוכחש על ידי שב"ס. מיד לאחר הביקור נכתב דוח דחוף וחמור הממוקד בנושא זה. הדוח נשלח לכל הגורמים הרשמיים לרבות שרת המשפטים, השר לביטחון פנים, היועמ"ש ונציב בתי הסוהר, ולווה במכתב דחוף ושיחות טלפון של הסניגור הציבורי הארצי עם לשכת שרת המשפטים ועם המשנה ליועמ"ש (פלילי), במטרה למנוע לילה נוסף של פגיעה כה חמורה בצלם האנוש אשר אליה מתווספת גם הפגיעה בהליך ההוגן ובמערכת המשפט, שכן העצורים, שחלקם קטינים, מובלים לאחר שהותם בכלובים למשפטיהם. עוד באותו הערב הודיעה שרת המשפטים שבעקבות שיחתה בעניין עם השר לביטחון פנים, הוא והנציב הורו להקפיא את השימוש בכלובים לאלתר. בהמשך לכך, הודיע שירות בתי הסוהר כי ערך שיפוצים ושינויים בכל הנוגע לתאי ההמתנה, וביניהם: 68 לעיון בדוחות המלאים באתר הסניגוריה הציבורית:. 89

91 שיפוץ הכלובים ותאי ההמתנות באופן שיאפשר המתנה ראויה ומכובדת מבלי להיחשף לפגעי מזג האוויר, חלוקת מעילים לעצורים, החלטה בדבר איסוף ישיר של עצורי בית סוהר איילון ושקילת האפשרות של מסלולי הובלה ישירים לעצורי אבו-כביר. בנובמבר 2014 ערכו נציגי הסניגוריה הציבורית ביקור רשמי נוסף בכלובים החיצוניים שבסמוך לבית הסוהר "ניצן". ממצאי הביקור העלו כי אכן נערך שיפוץ במקום, אשר מיטיב עם הכלואים, ואולם תנאי השהייה בהם עדיין נותרו קשים מנשוא. דוגמה קיצונית נוספת לכלובי איסוף חיצוניים היא אלו המצויים במתקן המעצר "קישון". בנובמבר 2013 ובאוקטובר 2014 ביקרו נציגי הסניגוריה הציבורית במתקן המעצר קישון ושם ראו כלובי ברזל, הממוקמים ברחבה החיצונית של בית המעצר ואשר בהם מוחזקים כלואים בדרכם מבית המעצר ובחזרה אליו, בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות אחר הצהריים והערב. הכלואים הוחזקו בכלובים אלה בתנאים בלתי אנושיים, ובהם צפיפות נוראית וזמני המתנה ארוכים, מחסור במקומות ישיבה, ומחסור בגישה למזון ולשירותים במשך שעות מאז ההשכמה. בתגובה לדוח הביקור נמסר כי במסגרת תכנית העבודה לשנת 2014 מתוכנן להיבנות טרמינל חדש, ובמסגרתו מתוכננים גם להיבנות תאי שהייה חדשים אשר יתנו מענה נאות ומכובד לשהות הכלואים המוחזקים במקום, וכי בינתיים יבוצעו שינויים ברמה המקומית לשיפור התנאים. כן נמסר כי זמני ההמתנה בתאים יצומצמו. נציגי הסניגוריה הציבורית ביצעו במהלך שנת 2014 מספר ביקורי מעקב מהם עלה שהתנאים בכלובים ממשיכים להיות קשים ביותר. בעקבות זאת גם מנכ"לית משרד המשפטים, גב' אמי פלמור, פנתה לשירות בתי הסוהר בעניין מספר פעמים. נכון לכתיבת שורות אלה טרם החל השיפוץ המתוכנן, ומשירות בתי הסוהר נמסר כי נעשה מאמץ לצמצם ככל הניתן את השהות בכלובים. לגישת הסניגוריה הציבורית, החזקת כלואים בכלובים בתנאים האמורים מנוגדת לחוק ופוגעת קשות בכבוד האדם. יש לעשות כל מאמץ להחיש את הבנייה המתוכננת במתקני המעבר ולהקצות באופן מיידי מקום חלופי הולם, שממילא יידרש בתקופת השיפוצים. לדוחות הסניגוריה הציבורית בדבר תנאי הכליאה ניתן משקל רב על ידי המערכות השונות ועל ידי מקבלי ההחלטות, ובכלל זה בתי המשפט, המשרד לביטחון פנים, שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל, משרד המשפטים ועוד. ואולם, למרות הניסיונות להביא לשיפור בנושא, המצב השורר במתקני הכליאה הרבים בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית רחוק עדיין מלעמוד באמות המידה הראויות. מדוחות אנשי הסניגוריה הציבורית עולה כי אין המדובר בבעיות או בכשלים נקודתיים ומקומיים. מדובר בבעיה כלל-ארצית, המביאה לפגיעה יומיומית בזכויותיהם הבסיסיות של עצורים ואסירים, ולפגיעה בכבודם כבני אדם. יחס ותנאים בלתי אנושיים לאסירים אף מקטינים את הסיכוי לשיקומם בין כותלי הכלא ומגבירים את הסיכון לעבריינות חוזרת. יש לקוות כי הרשויות הרלוונטיות ישכילו לעשות שימוש במידע המובא בדוחות הסניגוריה בנושא זה, על מנת להביא לשיפור כולל ומהיר של הליקויים החמורים המתוארים בהם. 3.4 תרומת הסניגוריה הציבורית לפיתוח הליכים חלופיים בשנים האחרונות הסניגוריה הציבורית שמה לה למטרה לתרום לפיתוח אמצעים חברתיים חלופים למשפט הפלילי ולענישה. מטרה זו נובעת מהבנה שהליכים פליליים הם כלים חברתיים רבי-עוצמה אשר פעמים רבות גוררים פגיעה קשה ובלתי מידתית בחשודים ובנאשמים ובאינטרס הציבורי במניעת עבריינות. הסטיגמה וההדרה החברתית שיוצר ההליך הפלילי עלולים להקשות על השתלבותם של חשודים (אף אם לא הוגש כתב אישום) או נידונים בחברה הנורמטיבית, ובמקרים מסוימים עלולים אף לדחוק אותם אל חיים בשולי החברה 90

92 ועבריינות נוספת. לא אחת הופכים הקשיים הללו גם לנחלתם של בני משפחתו של החשוד או הנאשם אשר נאלצים גם הם להתמודד עם יחס חברתי חשדני ומתייג. נציגי הסניגוריה הציבורית שותפים פעילים לפיתוח ולעיצוב מגוון תכניות שחלקן מיועדות לשמש כחלופה להליכים פליליים וחלקן מבקשות להפוך את ההליך הפלילי לכלי טיפולי שיקומי עבור נאשמים שיכולים להיתרם מכך. התכניות שיוצגו להלן הם חלק ממגמה רחבה יותר לנסות ולהקים אלטרנטיבות להליך הפלילי, למעצר ולמאסר. במסגרת מגמה זו ניתן למנת גם את דיוני הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות השופטת (בדימוס) 69 דליה דורנר ואת המאמצים השונים לבסס בארץ מודל של "צדק מאחה" גם עבור עוברי חוק בגירים. הסניגוריה הציבורית סבורה שגיבוש פרויקטים מסוג זה והטמעתם יסייעו להפחית את המחירים האישיים הגבוהים שההליך הפלילי גובה מהנאשם ומבני משפחתו ולקיים תגובה חברתית מידתית יותר לעוברי חוק. כמו כן, הליכים חלופיים מפחיתים את המחירים החברתיים הכרוכים בעומס יתר על מערכת המשפט. ריבוי התכניות מלמד על כך שגופים רבים נוספים הקשורים למערכת אכיפת החוק ערים לתוצרים השליליים הנגרמים במערכת אכיפת חוק המתבססת בעיקר על הפעלת כוחות אכיפה וענישה, ללא התייחסות לנסיבות העומדות בבסיס ההתנהגות העבריינית ולהשפעות השליליות של אכיפה עודפת. עם זאת, אין חולק כי יש להפעיל תכניות מסוג זה בחוכמה. יש להפעילן על אוכלוסיות מתאימות וללוות אותן במחקר הערכה שיאפשר בחינה מושכלת של דרך יישומן והשפעתן על אכיפת החוק ועל מועד ת בית משפט לסמים בתל-אביב מודל מוצלח לטיפול בעוברי חוק המבצעים עבירות על רקע התמכרות לסמים ולאלכוהול החל בארצות-הברית בשנות התשעים והביא להקמה של אלפי בתי משפט המתמחים בטיפול בנפגעי סמים ואלכוהול. המודל בנוי על הפנייתם של חשודים ונאשמים הסובלים מהתמכרות לסמים או אלכוהול לתכניות גמילה. ההשתתפות בתכנית היא וולנטרית ומבוססת על מחויבות הנאשם, כאשר התמריץ שניתן לו, אם יתמיד ויסיים את תכנית הגמילה, הוא מחיקת כתבי האישום או הימנעות מהטלת סנקציה עונשית. ספרות מחקרית המלווה תכניות מסוג זה בארצות-הברית ובמקומות נוספים בעולם מראה כי בתי המשפט לסמים, העוקבים ומפקחים אחר הליך הגמילה במפגשים תקופתיים, מהווים הן תזכורת לתיק הפלילי ולעונש הצפוי לאדם אם לא יתמיד במסגרות הגמילה והן מסגרות של תמיכה המבוססת על קשר בינאישי שמתפתח בין הנגמל לבין השופט או השופטת. מחקרים מלמדים על כך שהמודל מעניק לאוכלוסייה שהיא בעלת סיכון גבוה להמשך שימוש בסמים ולעבריינות סיכוי גבוה יותר לגמילה ושיקום, מפחית פשיעה, שומר על שלמות משפחות ומחזק קהילות תוך חסכון בעלויות של כליאה, שירותי בריאות, נזקי עבריינות עתידית ועוד בישראל מתקיימת תכנית ניסיונית המבוססת על מודל של בית המשפט לסמים. הפרויקט מתקיים משנת בבית המשפט השלום בתל-אביב כשיתוף פעולה בין הנהלת בתי המשפט, שירות המבחן והרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. על אף דיווחים על שיעורים גבוהים של הצלחה (כ- 50% ), עד שנת 2013 פעלה התוכנית בהיקף מצומצם, ובכל שנה התקבלו אליה כ- 20 מטופלים בלבד. בשנת 2013 הוחלט בהנהלת בתי המשפט ובשירות המבחן למבוגרים להעמיק ולהרחיב את בית המשפט לסמים בתל-אביב. לצורך כך הוקם צוות היגוי, אשר כולל נציגים של התביעה המשטרתית, שירות המבחן, השירות לטיפול בהתמכרויות, הרשות למלחמה לסמים ולאלכוהול, בית המשפט והסניגוריה הציבורית. צוות ההיגוי הכין מסמך עבודה עבור בית המשפט לסמים הכולל את עקרונות התפיסה ומודל הפעלה. בוועדת ההיגוי של הפרויקט חבר ד"ר אלקנה 69 להרחבה על דיוני הוועדה, ר' דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2013, בעמ'

93 לייסט, הסניגור הציבורי המחוזי במחוז תל-אביב ובוועדה המקצועית חברה עו"ד טל לויטס, מנהלת מחלקת המעצרים בסניגוריה הציבורית מחוז תל-אביב. מחוז תל-אביב אף הפיץ לעורכי הדין המייצגים מטעמו הנחיות מקצועיות המתארות את עקרונות ההפעלה של המודל ואוכלוסיית היעד ומנחות את הסניגורים לסייע באיתור לקוחות מתאימים ולהפנותם לבחינת אפשרות שילובם בתכנית. בשנת 2014 הופנו לפרויקט 39 מועמדים, מתוכם התקבלו 10 מועמדים, כאשר רובם המוחלט הם לקוחות הסניגוריה הציבורית. יש לציין כי כבר במחצית הראשונה של שנת 2015 ניכרת העלייה במספר המועמדים, כאשר בתקופה זו הופנו לפרויקט 44 מועמדים, מתוכם התקבלו 14 מועמדים בתי משפט קהילתיים מודל נוסף, אשר התפתח בארצות-הברית מתוך תפיסה דומה לזו של בתי המשפט לסמים, הוא מודל של בית משפט קהילתי. בדומה לבתי המשפט לסמים גם מודל זה מכוון ליצירת מסגרת משפטית המכוונת להתמודדות עם הבעיה שבשורש העבריינות ולא רק עם הסימפטומים שלה. ייחודו של המודל הוא בריכוז מאמץ מערכתי באזורים הסובלים המקומית. מרמה גבוהה של עבריינות ופשיעה כדי להביא לפתרון ארוך-טווח של בעיות ברמה בתי משפט קהילתיים פועלים תוך שאיפה ליצור שיתוף עם ארגונים מקומיים, ועדי תושבים, רשויות רווחה וכל מסגרת אחרת הקיימת בשטח השיפוט שלהם. גופים אלה מסייעים ביישום ההחלטות השיפוטיות, בשילוב נאשמים במסגרות קהילתיות ובהצעת שירותים חברתיים ומידע. פורום משותף למערכת האכיפה, לרשויות המקומיות ולתושבים מסייע באיתור בעיות ובגיבוש מדיניות מקומית כוללת. בתי המשפט הקהילתיים בארצות-הברית עוסקים בעבירות בדרגת חומרה קלה ובינונית המשפיעות על איכות חיי תושבים ועל ביטחונם היומיומי, ובהן עבירות שימוש בסמים, אלימות, רכוש ומטרד. שיתוף הפעולה בין מערכת המשפט לבין הקהילה תורם לגיבוש מדיניות ענישה המותאמת לצרכי הקהילה ולמטרות של העצמה ושיקום לצד גמול והרתעה. העונשים מידיים, חינוכיים ושיקומיים. כך למשל, במידת האפשר כוללים העונשים מרכיב ברור של השבה לקהילה הנפגעת וחיזוק 'אחריותיות' של עוברי חוק כלפי הקהילה בה הם חיים. במקביל לכך, גמילה מסמים ואלכוהול, השתלבות במערכת החינוך או סדנאות תעסוקה, בפיקוח בית המשפט ובאמצעות גורמים בקהילה, מהווים פעמים רבות תחליף לעונשי מאסר. לצד השיקום נעשה ניסיון לעודד את הנאשמים ואת בני משפחותיהם לפנות לשירותי רווחה, תוך הנגשת השירותים ועידוד ממסדי להשתתף בהם. בשנת 2011 החלה עמותת "אשלים", הפועלת במסגרת ג'וינט ישראל, לבחון אפשרות ליישם את המודל הזה גם בישראל. בשלב שני הוקם צוות היגוי מצומצם לבחינת שאלות מקצועיות הכרוכות ביישום המודל ולגיבוש תפיסת הפעלה לחלק המשפטי של הפרויקט. המשפטים, שירות המבחן, בצוות חברים נציגים של מחלקת ייעוץ וחקיקה ממשרד חטיבת התביעות של משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, עמותת אשלים והסניגוריה הציבורית. צוות ההיגוי גיבש מודל פעולה אשר מטרתו לאפשר פתיחתם של שני בתי משפט קהילתיים במהלך שנת המשפט תשע"ה. בחודש נובמבר 2014 נפתח אולם ראשון של בית המשפט הקהילתי בבית משפט השלום בבאר-שבע ובספטמבר 2015 עתיד להתפתח אולם נוסף בבית משפט השלום ברמלה. לקראת פתיחת בית המשפט הקהילתי בבאר- שבע התקיימה הכשרה של צוות בית המשפט בה השתתפו גם סניגורים, מהצוות פנימי והחיצוני, אשר יועדו לייצג בהליכים בבית משפט זה. במהלך שלושת החודשים הראשונים של בית המשפט הקהילתי הופנו אליו 26 92

94 ה" נאשמים, רובם ככולם לקוחות הסניגוריה הציבורית. שניים מהנאשמים נמצאו לא מתאימים להליך, והיתר מצויים בשלבים שונים של אבחון התאמה, הכנת תסקיר עומק ותכנית התערבות שיקומית. הדיונים מתקיימים באווירה מיוחדת של שיתוף פעולה כשכל הצדדים הנמצאים באולם מגויסים לשיקומו של הנאשם (ככל שהוא רוצה בכך ומסוגל לכך). השופטת דרורה בית-אור, המכהנת כשופטת בית המשפט הקהילתי, שומעת את דברי הנאשמים ואת עמדתם ודעתם בנוגע להליך השיקומי הנרקם עבורם ולדרישות בהן הם מתבקשים לעמוד. בנוסף לדרכי השיקום הרגילות והמוכרות, משקיע צוות בית המשפט הקהילתי מאמץ לדאוג לצרכים ייחודיים של האוכלוסייה כדוגמת סיוע בהסדרת חובות, מחסור במזון, תעסוקה ודאגה לשעות הפנאי הסדר סגירת תיק מותנית ביום פורסם ברשומות תיקון מס' 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב בנושא סדר סגירת תיק מותנית". תיקון חקיקה זה נועד למסד את אופן עריכתם של הסדרים לסגירת תיקי חקירה בשל העדר עניין לציבור, המותנים בכך שהחשוד יודה בעובדות טיוטת האישום וימלא תנאים שיוסכמו מראש בינו לבין התביעה. תכליתו העיקרית של התיקון היא להוות אמצעי נוסף העומד לרשות גורמי התביעה, שיאפשר התאמה טובה יותר בין חומרת העבירה ונסיבות ביצועה לבין חומרת התגובה החברתית המופעלת נגד העבריין. זאת, על ידי מתן מסגרת מוגדרת לקיים הליך חלופי אשר מחד גיסא יהווה תגובה מידתית להתנהגותו של החשוד, אך מאידך גיסא, יאפשר, במקרים המתאימים, להימנע ממיצוי המקרה בהליך פלילי על כל המשתמע מכך. תיקון החקיקה קובע את העבירות שלגביהן ניתן לערוך הסדר שכזה, וכן קובע את רשימת התנאים שבמילוים ניתן להתנות את עריכתו, לצד אופן הטיפול במקרים בהם יפר החשוד את תנאי ההסדר. תיקון החקיקה נכנס לתוקפו בפועל במאי 2013, אך לווה בהנחיה שפורסמה על ידי היועץ המשפטי לממשלה באשר לאופן יישומו על ידי רשויות התביעה (הנחיית היועמ"ש ). בהנחיה נקבע כי לעת הזו לא ייעשה שימוש בהליך סגירת תיק מותנית על ידי התביעה המשטרתית. משמעות הנחיה זו הייתה כי באופן מעשי הוצאה מתחולת החוק האוכלוסייה העיקרית של חשודים שההסדר היה אמור לחול לגביה. ההנחיה הייתה אמורה להיות זמנית, אך בפועל נותרה בתוקף זמן רב. בפברואר 2015, משחלפו כשנתיים ליום כניסתו של התיקון לתוקף פנתה הסניגוריה הציבורית במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, מר יהודה וינשטיין, שבו התריעה על כך שהנחיותיו מרוקנות מתוכן את ההסדר החשוב שחוקקה הכנסת והופכות אותו לאות מתה. במכתב נטען כי התוצאה שהתקבלה עקב הנחיות היועמ"ש אינה ראויה ואינה כדין. בעקבות המכתב הוזמנה הסניגוריה הציבורית לישיבה שהתקיימה אצל היועץ המשפטי לממשלה, ובסיומה החליט היועץ כי הנחייתו תתוקן בתוך פרק זמן קצר כך שתחול גם על התביעה המשטרתית. במהלך דיון מעקב שהתקיים למחרת בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הודיעה נציגת מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לפיה התיקון לחוק בעניין הסדר סגירת תיק מותנית ייושם גם על עבירות שבסמכות התביעה המשטרתית, וזאת בתוך שלושה חודשים. הסניגוריה הציבורית מברכת על שינוי זה בעמדת היועץ המשפטי לממשלה. במקביל פועלת הסניגוריה הציבורית במישור הפרטני של ייצוג לקוחות. עורכי דין מטעם הסניגוריה הציבורית מונחים לבחון אם מוגשים כתבי אישום כנגד נאשמים העומדים לכאורה בתנאי הוראות הסדר סגירת תיק מותנה, ובמקרים המתאימים לפנות לרשויות בבקשה כי ההליכים יבוטלו ויוסטו להסדר מותנה. אם וכאשר 93

95 התביעה מסרבת לפנייה, מונחים הסניגורים במקרים המתאימים להעלות בבית המשפט הפלילי טענות מינהליות וחוקתיות נגד שיקול הדעת שהופעל על ידי התביעה ולבקש מבית המשפט להורות על ביטול האישום ועל הסטת ההליך הפלילי להליך חלופי של הסדר מותנה. יש להדגיש כי טענות אלו מקדמות לא רק את זכויות הנאשמים אלא גם את האינטרס הציבורי שבניצול יעיל של זמן שיפוטי ומשאבים ציבוריים, כמו גם את הגשמת רצון הכנסת אשר חוקקה את התיקון לחוק. ואכן, מתברר כי טענות אלו נופלות על אוזניהם הקשובות של השופטים. במספר מקרים בחודשים האחרונים בהם הועלו טענות מינהליות וחוקתיות מעין אלו המליצו בתי המשפט לגורמי התביעה ולפרקליטות לשקול מחדש את עמדתם, המלצות אשר בסופו של דבר הובילו לחזרה מכתב האישום, עם או בלי הסדר מותנה חלופי 70 במקומו. לאחרונה אף ניתן פסק דין תקדימי על ידי סגן נשיאת בית משפט השלום בראשון לציון, בו נקבע כי עצם העובדה שהתביעה כלל לא שקלה את האפשרות לערוך הסדר מותנה מצדיקה לבטל את האישומים 71 ולהחזיר את התיקים לשקילתה המחודשת של התביעה, תוך שמיעה מוקדמת של עמדת החשודים בעניין זה נוהל הטיה מהליכים פליליים חריג לאי הפעלת הסדר סגירת תיק מותנה ניתן למצוא בפעולת פרקליטות מחוז תל-אביב ופרקליטות מחוז מרכז בהפעלת נוהל אשר גובש בצוות שפעל בראשות עו"ד אנטלר-סגל (ז"ל) אשר כיהנה כפרקליטת מחוז תל- אביב, והוא מבוסס על "הטיה" של תיקים פליליים, אשר היו מיועדים למסלול של הגשת כתבי אישום, למסלול חלופי שינוהל על ידי שירות המבחן. ד"ר חגית לרנאו, המשנה לסניגור הציבורי הארצי, משמשת כנציגת הסניגוריה בוועדת ההיגוי של התכנית. עם חקיקת הסדר סגירת מותנה, הותאמה אוכלוסיית היעד בנוהל לעקרונות ולקריטריונים הקבועים בחוק. במסגרת ההליך החלופי מופנה החשוד לשירות המבחן, שם מותאמת עבורו תכנית התערבות אישית הכוללת רכיב אחד או יותר ממגוון אפשרויות, כגון: קבוצה חינוכית שיקומית, התנדבות בקהילה, פיצוי לנפגע העבירה, תרומה לגופים ציבוריים, צדק מאחה ועוד. סיום מוצלח של ההליך מוביל לגניזת התיק הפלילי. הנוהל תוקצב לפיילוט של שנתיים שהחל לפעול בינואר : חשודים הופנו לנוהל בשנת , בשנת 2014 ו- 22 בשלושת החודשים הראשונים של שנת מרבית ההפניות נעשות על ידי הפרקליטות, בתיקים בהם היא הגורם המחליט אם להגיש כתב אישום. על אף מאמצים רבים של כל הגורמים בוועדת ההיגוי, רק מיעוט מופנה על ידי מדורי התביעה של המשטרה. מאחר שמדובר בהפניה של חשודים לפני הגשת כתב האישום, הסניגוריה הציבורית אינה מייצגת את החשודים המופנים להליכים אלה. עם זאת, בדומה להסדר סגירת תיק מותנית, מונחים עורכי הדין במחוזות תל-אביב ומרכז, במקרים בהם הוגשו כתבי אישום נגד נאשמים המתאימים לכאורה לנוהל ההטיה, לפנות למדורי התביעות ולפרקליטות בבקשה לחזור מכתב האישום ולהפנותו להסדר הקבוע בנוהל ההטיה. 70 ר' למשל, ת"פ (שלום רמלה) פרקליטות מחוז מרכז נ' רודניק (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד עינת אוריאל) ת; "פ (שלום קריות) מדינת ישראל נ' גרתי (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד גליה גולדברג); ת"פ (שלום רמלה) פרקליטות מחוז מרכז נ' יהודאי (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד אודי עמר). 71 תו"ב (עניינים מקומיים ראשון לציון) , מדינת ישראל נ' ארז ופלח (החלטה מיום ; ייצוג על ידי עו"ד עידו ואראס). 94

96 3.5 קליניקות במוסדות אקדמיים העובדות בשיתוף פעולה עם הסניגוריה הציבורית מאז הקמתה, מוסדות אקדמיים. הסניגוריה למעשה, שבאוניברסיטת תל-אביב, הציבורית משתפת פעולה הסניגוריה הציבורית נהגתה ו"נולדה" אותה הנחה בשעתו מייסד הסניגוריה הציבורית, עם קליניקות בפקולטות למשפטים במגוון רחב של בקליניקה לזכויות בהליך הפלילי פרופ' קנת מן. הסניגוריה הציבורית רואה ערך רב בקיום קשר רציף עם מוסדות אקדמיים ובהנחלת ערכי הסניגוריה וההגנה על זכויות נאשמים וחשודים דרך חינוך משפטי. ככלל, הקליניקות הן סדנאות המשלבות שיעורים עיוניים עם עבודה מעשית. בקליניקות השונות לזכויות בהליך הפלילי, החלק העיוני מתמקד במאפייני המשפט הפלילי בכלל, ובבירור תפקידו החברתי של הסניגור והזכות לייצוג בפרט. כמו כן נדונות בשיעורים סוגיות משפטיות ומעשיות מיוחדות, כמו גם דילמות אתיות עמן מתמודד הסניגור, המתעוררות תדיר במהלך ניהול הגנתם של נאשמים ועצורים. מספר קליניקות הפועלות בשיתוף פעולה עם סניגורים מהסניגוריה הציבורית מוקדשות לעיסוק בנושאים ייחודיים כגון זכויות נאשמים עם מוגבלויות, זכויות אסירים ומשפטים חוזרים, ומטבע הדברים, השיעורים העיוניים המתקיימים באותן קליניקות מותאמים לנושאים הייחודיים שבהם אותן קליניקות עוסקות. במרבית הקליניקות (למעט הקליניקה באוניברסיטת תל-אביב והקליניקה באוניברסיטה העברית בירושלים), במסגרת החלק המעשי מתלווים הסטודנטים לסניגורים ציבוריים ומסייעים להם בעבודתם במגוון רחב של הליכים פליליים. הסטודנט מתלווה אל עורך הדין לדיונים בבתי משפט, לפגישות עם לקוחות במשרד או בבית המעצר ולישיבות עם גורמי התביעה השונים. כן עוסקים הסטודנטים בהכנת התיק, באיתור חומר משפטי ופסיקה, בהכנת חקירה נגדית ובכתיבת מסמכים משפטיים. הסדנה תורמת לכל המעורבים בה: לסטודנטים מוענקת הזדמנות להכיר מקרוב ומבפנים את הפרקטיקה הפלילית, תוך מתן אפשרות לחוות באופן בלתי אמצעי את עבודת הסניגור; ולעורכי הדין מעמידה הסדנה כוח עזר נמרץ ומוכשר המסייע להם בטיפול בתיקים ובמתן שירות ללקוחות הסניגוריה הציבורית. המוסדות האקדמיים במסגרתם פועלות הקליניקות מברכים על שיתוף הפעולה, והביקוש לקליניקות בקרב הסטודנטים עולה על מספר המקומות הקיים. לעיתים קרובות מונחות הקליניקות על ידי עורכי דין בכירים מהצוות הפנימי של הסניגוריה הציבורית. תרשים י"ב. הסדנאות הפועלות בשיתוף פעולה עם הסניגוריה הציבורית בשנים המוסד האקדמי וסוג מספר מספר המנחה בשנת המנחה בשנת מחוז הקליניקה הסטודנטים הסטודנטים הסניגוריה שהשתתפו שהשתתפו מולו עובדת בסדנה בסדנה הסדנה בשנת בשנת אוניברסיטת בר אילן 26 עו"ד ענבל עו"ד ענבל מחוזות קליניקה לזכויות בהליך הפלילי רובינשטיין (מנחה אקדמית) ועו"ד ענבל מטס רובינשטיין (מנחה אקדמית) ועו"ד ענבל מטס תל-אביב, מרכז, ירושלים (מנחה קלינית) (מנחה קלינית) ודרום 95

97 14 אוניברסיטת חיפה 15 עו"ד שרון רינגר עו"ד שרון רינגר מחוז חיפה קליניקה לזכויות בהליך הפלילי 18 אוניברסיטת תל-אביב 18 עו"ד ענבל עו"ד משה קשלס מחוז תל- קליניקה לזכויות בהליך הפלילי רובינשטיין (מנחה אקדמית) ועו"ד איתי אביב הרמלין (מנחה קליני) 18 מכללת שערי משפט 18 עו"ד ניר רהט עו"ד ניר רהט מחוזות קליניקה לייצוג נאשמים וחשודים תל-אביב, מרכז ודרום 9 מכללת שערי משפט 19 עו"ד מיה רוזנפלד עו"ד מיה רוזנפלד מחוזות קליניקה לזכויות האסיר תל-אביב ומרכז 20 המכללה למנהל 20 עו"ד טל ענר עו"ד טל ענר מחוזות קליניקה לזכויות בהליך הפלילי תל-אביב ומרכז מכללת נתניה עו"ד מיכל עו"ד מיכל מחוזות קליניקה לזכויות בהליך הפלילי עורקבי-דנצינגר עורקבי-דנצינגר תל-אביב ומרכז - - המרכז הבינתחומי 20 עו"ד מיכל מחוזות קליניקה לזכויות נאשמים עם מוגבלויות עורקבי-דנצינגר תל-אביב ומרכז 12 המרכז הבינתחומי 15 עו"ד רעות רוזנר עו"ד רעות רוזנר מחוזות קליניקה לייצוג קטינים (בשיתוף עם האגף (מנחה קלינית משותפת) תל-אביב ומרכז לסיוע משפטי) 12 האוניברסיטה העברית 12 ד"ר ענת הורוויץ ד"ר ענת הורוויץ מחוז קליניקה לזכויות בהליך הפלילי (מנחה אקדמית משותפת) ועו"ד מני סלומון (מנחה (מנחה אקדמית) ועו"ד מני סלומון (מנחה קליני) ירושלים קליני) 96

98 מ( 8 האוניברסיטה העברית 8 ד"ר ענת הורוויץ ד"ר ענת הורוויץ סניגוריה פרויקט החפות (פרויקט במסגרת הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי) (מנחה אקדמית משותפת) ועוה"ד מני סלומון ושמרית איתי- נחה אקדמית) ועו"ד מני סלומון (מנחה קליני) ארצית (מחלקת משפטים חוזרים) חורב (מנחים קליניים) 9 הקריה האקדמית אונו 12 עו"ד ודים שוב עו"ד ודים שוב מחוז (הקמפוס החרדי) ירושלים קליניקה לזכויות בהליך הפלילי 23 מרכז אקדמי פרס 23 עו"ד מרי גונטר עו"ד מרי גונטר מחוזות קליניקה למשפט ופסיכיאטריה תל-אביב ומרכז 22 מרכז אקדמי פרס 23 ד"ר דליה חלק ד"ר דליה חלק מחוז דרום קליניקה סניגוריאלית (מנחה אקדמית) ועו"ד נתי לאגמי (מנחה אקדמית) ועו"ד נתי לאגמי (מנחה קליני) (מנחה קליני) 3.6 קבוצת בוגרי הסניגוריה הציבורית בדוח הקודם נסקרה היוזמה החדשה של הקמת קבוצת "בוגרי הסניגוריה הציבורית". במהלך השנים, הסניגוריה הציבורית ייצרה קהילה של אנשים החולקים לא רק עבודה משותפת, אלא גם מחויבות לערכים העומדים בבסיסה של עבודת הסניגוריה. בנוסף, עם השנים נוצרו קשרים חברתיים ענפים בין אנשי הארגון. לאור זאת, הוחלט לייצר פלטפורמה שתאפשר המשך קיומם של קשרים אלה בין עובדי הסניגוריה הציבורית לבין עצמם ובינם לבין הארגון, גם לאחר שעזבו את הסניגוריה הציבורית ועברו למקום אחר. קבוצת הבוגרים כוללת כיום כ- 160 חברים. החברים בקבוצת הבוגרים נכללים (בכפוף להסכמתם ולקבלת פרטיהם) ברשימת תפוצה שמאפשרת יצירת קשר הדדי. במהלך השנה החולפת נשלחו לחברי רשימת התפוצה מידעונים תקופתיים של הסניגוריה הציבורית, הכוללים רשימות קצרות שכתבו בעלי תפקידים שונים בסניגוריה הציבורית, ובהן עדכונים על פעילות הסניגוריה במגוון תחומים, מידע מקצועי ומשפטי ודיווחים מהארץ והעולם. כן נשלחו לקבוצת הבוגרים הזמנות לימי עיון ואירועים. אנו מקווים כי בעתיד אף נוכל להזמין את חברי הקבוצה לכנס מיוחד של בוגרי הסניגוריה הציבורית. 97

99 3.7 קשרים עם גורמים בינלאומיים הסניגוריה הציבורית מייחסת חשיבות רבה לכינון קשרים עם גורמים העוסקים בייצוג חשודים, נאשמים ואסירים בארצות שונות, שכן לקשרים אלה תרומה משמעותית ביותר לפעילותה מהיבטים רבים ומגוונים. ראשית, שיתוף הפעולה עם אותם גורמים הפועלים מעבר לים, הוכח כבעל ערך לימודי גבוה ביותר. הניסיון הנצבר במדינות העולם, ובמיוחד בארצות-הברית בה מוסד הסניגוריה הציבורית הוא בן למעלה מ- 100 שנים, יש בו כדי לתרום רבות לחשיבה על תפקידה ודמותה של הסניגוריה הציבורית בישראל ולפיתוח השירותים השונים שהיא מעניקה ללקוחותיה. בנוסף, אותם גורמים העוסקים במתן ייצוג לחשודים, נאשמים ואסירים, יהיה מקום מושבם אשר יהיה, מתמודדים עם לבטים, אתגרים וקשיים הדומים עד מאוד לאלה המעסיקים את הסניגוריה הציבורית בישראל, ובכלל זה: דילמות הקשורות למבנה הסניגוריה הציבורית, סוגיות שונות באתיקה מקצועית, התוויית היחס הראוי בין הסניגוריה הציבורית לגופים אחרים במערכת המשפט הפלילי ושורה ארוכה של שאלות נוספות הנוגעות לייצוג בפלילים ולמעמדה של הסניגוריה הציבורית במסגרת מערכת אכיפת המשפט הפלילי. בהקשר זה, ההתפתחות המשמעותית ביותר בשנה החולפת הייתה הצטרפותה של לארגון הגג של ה- Network Innocence ("רשת החפות"), הסניגוריה הציבורית עליה עמדנו בהרחבה בפרק מאז הצטרפותה של הסניגוריה הציבורית לרשת החפות, מקיימת הסנגוריה הציבורית קשרי עבודה שוטפים עם חברי הרשת, הכוללים עדכונים בסוגיות פורנזיות ומשפטיות שונות וכן התייעצויות בנושאים שעל סדר יומה של המחלקה למשפטים חוזרים. בנוסף, גם השנה השתתפה נציגה של הסניגוריה הציבורית בכנס השנתי של הארגון שנערך באורלנדו, פלורידה, ובכך תרמה לביסוס הקשר עם רשת החפות ולעריכת היכרות מקצועית עם אישים וארגונים שנטלו חלק בכנס. ארגון נוסף עמו קיימה הסניגוריה הציבורית יחסי שיתוף פעולה הדוקים ופוריים במהלך השנה החולפת הוא ה- UNODC. במסגרת יחסי שיתוף פעולה אלה, המשיכה הסניגוריה הציבורית ללוות פרויקט שגובש בשנת 2013, במסגרתו מקיים ה- UNODC השתלמויות מקצועיות שנועדו לחזק את מעמדה המקצועי של הסניגוריה הציבורית בליבריה. ההשתלמות הראשונה במסגרת הפרויקט האמור נערכה במונרוביה, ליבריה, באוקטובר 2013, בהשתתפות פעילה של נציגים נוספים של הסניגוריה הציבורית. במהלך שנת 2014 תוכננו פרטיה של השתלמות נוספת, בה אמורים היו להשתתף נציגי הסניגוריה הציבורית. למרבה הצער, בעקבות התפרצות מגפת האבולה במערב אפריקה נדחתה ההשתלמות האמורה, והיא תיערך, ככל הנראה, בנובמבר.2015 במסגרת היחסים הקרובים שהתפתחו בין הסניגוריה הציבורית לבין הסניגורים הציבוריים הליבריים, התגייסה הסניגוריה הציבורית לעזרתם כאשר פתחו במבצע לשחרור אסירים מבתי הסוהר בליבריה בעקבות התפשטות מגפת האבולה. משנודע לסניגוריה הציבורית כי האסירים המשוחררים ומשפחותיהם סובלים, בין היתר, ממחסור חמור בביגוד, הנעלה ושמיכות, החלה במבצע לאיסוף פריטים אלה במשרדיה השונים. בסיוע מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, סמנכ"ל בכיר לתפעול ולוגיסטיקה, מופיד גאנם, ואחרים, הועברו 30 קרגלים של בגדים, נעליים ושמיכות משומשות לנמל אשדוד שהועמסו על אוניה שהפליגה לליבריה. ביוני 2014 ארגן ה- UNODC ביוהנסבורג, דרום אפריקה, כנס בינלאומי חשוב על הגישה לסיוע משפטי בהליכים פליליים, בו השתתפו למעלה מ- 200 נציגים בכירים של מערכות משפט, סניגוריות ציבוריות וארגונים לאומיים ובינלאומיים, מ- 67 מדינות. הכנס נערך בהמשך להחלטת המועצה הכללית של האו"ם לאשר את העקרונות וההנחיות בנוגע לגישה לסיוע משפטי בהליכים פליליים שגיבשה בשעתו קבוצת מומחים מטעמה, בה נטל חלק הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר. נציגת הסניגוריה הציבורית בכנס האמור הייתה 98

100 המשנה לסניגור הציבורי הארצי, ד"ר ענת הורוויץ, והיא נטלה חלק בפאנל שנערך במסגרת הכנס על הגישה המוקדמת לסיוע משפטי ובדיון על אופן הבטחת איכות הייצוג בסניגוריה הציבורית הישראלית. במסגרת הכנס אף הוקרנו שני פרקים מתוך הסדרה הדוקומנטארית על הסניגוריה הציבורית בישראל, "תיקים מהסניגוריה", וכן נעשו מאמצים אינטנסיביים לקדם יוזמה חדשה של הסניגוריה הציבורית, לכונן מערכת של שיתוף פעולה בינלאומי בין סניגוריות ציבוריות, עליה נעמוד בהרחבה בהמשך. בדומה לשנים קודמות, גם בשנת 2014 המשיכה הסניגוריה לייצג את משרד המשפטים, בשיתוף פעולה עם נציגים נוספים מיחידות אחרות, בסדרה של סמינרים אשר התקיימו במסגרת תכנית Euro-Med Justice השייכת לתהליך ברצלונה של האיחוד האירופי. הסמינרים נועדו לקדם העברת מידע ושיתוף פעולה אזורי עם מדינות אגן הים התיכון (ובהן מרוקו, אלג'יר, ירדן, לבנון, תוניס, הרשות הפלסטינית, מצרים וישראל) ומטרתם לגבש המלצות להקמת מסגרת הכשרה לאנשי מקצוע מהמדינות השונות לקראת השנים הבאות. בדוחות הקודמים פורטו בהרחבה הסמינרים השונים בהם לקחו חלק נציגים מהסניגוריה הציבורית. בשנת 2014 השתתפו נציגי הסניגוריה הציבורית בסמינרים נוספים בנושאים של סיוע משפטי וגישה לערכאות ומשפט פלילי ובתי סוהר. פעילות נוספת במסגרת פיתוח קשרי החוץ של הסניגוריה הציבורית, שהלכה וצברה תאוצה במהלך שנת 2014, הייתה קיום מפגשים עם שורה ארוכה של נציגים בכירים של מערכת משפט ממדינות שונות, לבקשת משרד החוץ וגורמים נוספים. הסניגוריה הציבורית נענתה ברצון לפניות אלה מתוך הכרה בחשיבותן של אותם מפגשים, לא רק מבחינת יחסי החוץ של מדינת ישראל אלא אף מבחינת עשייתה השוטפת של הסניגוריה הציבורית. אין ספק כי מפגשים אלה מעשירים את ידיעותיה ומעמיקים את הכרותה של הסניגוריה הציבורית עם המשפט הפלילי המשווה, שהינו בעל ערך משמעותי ביותר במסגרת הענקת ייצוג משפטי איכותי. במקביל לפגישות אלו, המשיכה הסניגוריה הציבורית לפתח את קשריה עם מומחים למשפט פלילי הבינלאומית בכלל, והאקדמיה האמריקאית בפרט. מהאקדמיה השקת פרויקט לכינון יחסי שיתוף פעולה בין סניגוריות ציבוריות ברחבי העולם בשנת 2014 השיקה הסניגוריה הציבורית יוזמה חדשה, שמטרתה הסדרת מנגנון בינלאומי להחלפת ידע והושטת סיוע משפטי בין סניגוריות ציבוריות וארגונים המעניקים ייצוג משפטי בהליכים פליליים לחסרי אמצעים. ביסוד היוזמה עומדת ההכרה שהתגבשה בשנים האחרונות כי במספר לא מבוטל של מקרים המטופלים על ידי הסניגוריה הציבורית מתעורר הצורך בקבלת סיוע מעורכי דין זרים, אם לשם בירור הדין הזר, ואם לשם השגת ראיות שונות הנחוצות לצורך ניהולו של ההליך המקומי. מקרים נוספים בהם שיתוף פעולה עם סניגוריה ציבורית זרה עשוי לשפר באופן ניכר את טיב השירות המשפטי הניתן ללקוחות הסניגוריה הציבורית הם במסגרת תיקי הסגרה, העברת אסירים לריצוי עונשם בארץ אזרחותם או במצבים בהם לקוח הסניגוריה הציבורית ניצב בפני גירוש מהארץ. נוכח תהליכים שונים ובהם העמקת הגלובליזציה, התפתחות עבריינות הרשת, הגידול במספרם של מהגרי העבודה ומבקשי המקלט וההוזלה הניכרת בעלויות התיירות מעבר לים, הנחת העבודה בסניגוריה הציבורית היא כי מספרם של לקוחות הסניגוריה הציבוריות שיהיו מעורבים בתיקים בעלי היבטים בינלאומיים ילך ויגדל בשנים קרובות, ועמם גם הצורך בהסתייעות בעורכי דין זרים. במקביל, העמקת שיתופי הפעולה הבינלאומיים בין רשויות לאכיפת החוק במדינות שונות במהלך העשורים האחרונים הובילה אף היא למצב בו נאשמים במשפטים פליליים כבר היקף מול ניצבים לא סמכויותיה וכוחה של המדינה הבודדה המעמידה אותם לדין, אלא מול מארג מבוסס ומפותח של מערכות מדינתיות המסייעות אחת לשנייה בחקירת עבירות פליליות ובהעמדת נאשמים לדין. לכן, לשם העמדת הגנה 99

101 ראויה לנאשמים מחוסרי אמצעים, הגיעה הסניגוריה הציבורית לכלל הכרה כי נדרש מנגנון שיבטיח עזרה ושיתוף פעולה בין סניגוריות ציבוריות ברחבי העולם. לשם קידום היוזמה, חברו נציגי הסניגוריה הציבורית לפרופ' ספידי רייס מאוניברסיטת וויליאם ולי בווירג'יניה, והיא הוצגה לראשונה במסגרת הכנס הבינלאומי על גישה לסיוע משפטי בהליכים משפטיים שנערך, כאמור, ביוני 2014 ביוהנסבורג, דרום אפריקה. היוזמה עוררה עניין רב במהלך הכנס, ובסופו אף ניתן לה ביטוי במסגרת "הצהרת יוהנסבורג" 72 הבינלאומית, בין היתר, לנקוט בצעדים הבאים: שאומצה במושב האחרון. III סעיף להצהרה קורא לקהילייה C. Establish international and regional cooperation mechanisms among legal aid authorities and defense services, including for the purpose of international assistance and cooperation in the representation of persons detained, arrested, suspected of, or charged with a criminal offence or imprisoned. D. We encourage the Doha Congress delegates in 2015 to recognize the importance of effective application of the UN Principles and Guidelines in its final declaration and to recommend the development of a mechanism on international cooperation among defense services or address the needs of the defense in the review process of existing mechanisms. בהמשך להצהרת יוהנסבורג, פנתה הסניגוריה הציבורית לנציגות ישראל בווינה על מנת שתגיש בקשה לקיים אירוע צד בנוגע לשיתוף פעולה בין סניגוריות ציבוריות, במסגרת המושב ה- 7 של כנס המדינות החתומות על אמנת האו"ם למאבק בפשיעה בינלאומית מאורגנת. לבקשת הנציגות הישראלית בווינה הצטרפו ה- International Legal Foundation ואוניברסיטת וויליאם ולי בווירג'יניה, והאירוע אושר ונערך ביום במסגרת האירוע נשאו דברים המשנה לסניגור הארצי, ד"ר ענת הורוויץ, פרופ' ספידי רייס מאוניברסיטת וויליאם ולי, נציג ה- UNODC, וכן נציגים מהארגונים Fair Trials,Open Society,International וה- Foundation.International Legal האירוע הוכתר בהצלחה רבה, ובמסגרתו גם הושק אתר בשם Mutual Legal Defense Assistance שהוקם בסיוע הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת וויליאם ולי. מטרת האתר לאפשר לנציגים של ארגונים ועורכי דין מרחבי העולם לקיים התייעצויות בנוגע לאופן כינון מנגנון שיתוף הפעולה הבינלאומי ולהציע דרכים שיבטיחו הגנה על חיסיון עו"ד-לקוח והתמודדות עם מגבלות שונות המוטלות על חופש הפעולה של הארגונים השונים. 72 לעיון בנוסח המלא של "הצהרת יוהנסבורג": GLA.pdf 100

102 בהמשך למאמצים האמורים, התקיים באפריל 2015 הקונגרס ה- 13 של האו"ם למניעת פשיעה וצדק פלילי, ובסופו אומצה "הצהרת דוחא". במסגרת סעיף 8 להצהרה, מצהירות המדינות על כוונתן להמשיך בפיתוח 73 רשתות בינלאומיות של העוסקים במתן סיוע משפטי בפלילים לצורך החלפת ידע ועזרה משפטית הדדית. תקוותה של הסניגוריה הציבורית היא שהכללתו של הסעיף האמור בהצהרת דוחא תאפשר לה להמשיך ולקדם את היוזמה בזירה הבינלאומית, במטרה להביא לכך שהיוזמה אכן תקרום עור וגידים. יצוין כי כבר עתה, בעקבות השקת היוזמה בכנס הבינלאומי שנערך ביוהנסבורג, נעזרת הסניגוריה הציבורית בקשרים שרקמה עם נציגים ממדינות שונות, והם מסייעים לה במקרים שונים בקידום עניינם של לקוחותיה. 73 לעיון בנוסח המלא של "הצהרת דוחא":. 101

103 4. היבטים ארגוניים, ניהול ידע ומיחשוב 4.1 מחסור בכוח אדם בצוות המנהלי היקפי הפעילות ההולכים וגדלים של הסניגוריה הציבורית, לצד פיזורם הגיאוגרפי הרחב של בתי המשפט ברחבי המדינה, הופך את משימת הניהול של כל אחד ממחוזות הסניגוריה לקשה ומורכבת. הצוות המנהלי של הסניגוריה הציבורית תומך לא רק בעורכי הדין הפנימיים אלא גם בכ- 900 עורכי דין חיצוניים. בין יתר תפקידיו, הצוות המנהלי מקבל פניות לייצוג מבתי המשפט ומפונים עצמאיים, מנתב פניות של עצורים מהמשטרה, תומך בעבודה המנהלית של עורכי הדין המפקחים ומטפל בבקשות שכר הטרחה. ברור כי גידול בהיקף הפעילות מחייב גידול מתאים גם בצוות המנהלי. מצוקת כוח האדם המנהלי בסניגוריה הציבורית ידועה זה שנים רבות, והיא טופלה עד כה באמצעות פתרונות חירום בדמות תוספות סטודנטים ובנות שירות לאומי. בשנתיים האחרונות הפכה מצוקה זו למשבר של ממש. נראה כי ללא תוספת כוח אדם מנהלי לסניגוריה הציבורית, בדחיפות, לא רק שלא ניתן יהיה לעמוד ביעדי העבודה שהוצבו, אלא שגם היכולת לעמוד בביצוע המשימות השוטפות תמשיך ותישחק. על רקע זה, פנה הסניגור הארצי לגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים בעניין הצורך הדחוף בתוספת תקנים מנהליים לסניגוריה הציבורית. נכון לכתיבת שורות אלו, הבקשה עדיין תלויה ועומדת. התרשימים שיובאו להלן מראים את הגידול בכוח האדם המנהלי משנת 2003, עת נכנסו לתקן עובדי המנהלה בסניגוריה ועד לשנת 2014, ביחס למספר ההליכים החדשים שנפתחו כל שנה. התרשימים מצביעים באופן חד וברור, כי בעוד שהיקף העבודה עלה משנת 2003 בכ- 108% (יותר מפי שניים), הרי שהגידול במספר תקני עובדי המנהלה עלה בתקופה המקבילה בכ- 13% בלבד. הנתונים מראים כי עומס העבודה על כל עובד מנהלה גדל בכ- 85% במהלך העשור האחרון, וכי קיים צורך דחוף להגדיל את מספר העובדים. תרשים י"ג. שינויים בעומס העבודה מספר הליכים ביחס למספר עובדי מנהלה, בחתך ארצי שנה מספר הליכים מספר עובדי מספר הליכים גידול באחוזים של מנהלה ממוצע לעובד מספר ההליכים הממוצע לעובד ביחס לשנת , % 1, , % 1, ,

104 תרשים י"ד. מספר תקני מנהלה ביחס למספר ההליכים החדשים (באלפים), בחתך שנים כי יצוין, מצוקת כוח האדם המנהלי קיימת בכל האחרונות היא באה לידי ביטוי, בסניגוריה הציבורית הלך וגדל בהתמדה. המחלקות ובכל מחוזות הסניגוריה, אולם בשנתיים ביתר שאת, במחלקות המעצרים. היקף העבודה של מחלקות המעצרים עיקר הגידול נעוץ בגידול מתמיד במספר המעצרים שמבצעת המשטרה, במספר הבקשות למעצר עד תום ההליכים וכן במספר המקרים בהם מספקת הסניגוריה הציבורית ייעוץ לחשודים עצורים לפני חקירתם. בשל אופי עבודתן של מחלקות המעצרים, הטיפול בפניות חייב להיעשות על-אתר ולא ניתן לדחותו למועד מאוחר יותר. העבודה נעשית מול עשרות תחנות משטרה ויחידות החקירה השונות, המפוזרות ברחבי המחוזות, וכן מול בתי המשפט העובדים בתורנות גם בשעות הערב. זמן ומחשבה רבים הוקדשו לייעול תהליכי העבודה ולקיצור זמן הטיפול בפניות. ואולם, ללא תוספת כוח אדם, תתקשה הסניגוריה הציבורית לעמוד במשימות הדחופות העומדות לפתחה. לאור זאת נדרשת תוספת מהותית ודחופה של עובדי מנהלה למחלקות המעצרים בסניגוריה הציבורית. 4.2 דוברות ותקשורת בשנים האחרונות חלו תמורות של ממש בעולם התקשורת אשר השפיעו גם על הזירה המשפטית, ובפרט על המשפט הפלילי. במקרים מסוימים מתעורר הצורך במתן תגובה עניינית לטענות של הצד שכנגד ואיזון התמונה המוצגת בתקשורת, שכן לדיווחים בתקשורת פוטנציאל רב להשפיע על חיי הלקוח ובני משפחתו, ואף על ניהול ההליך הפלילי. התקשורתית. על כן, לעיתים ייצוג הולם של חשודים ונאשמים כולל גם את ייצוגם בזירה על רקע זה, נזקקת הסניגוריה הציבורית באופן רציף ושוטף לשירותי ייעוץ תקשורתי ואסטרטגי. צורך זה התגבר מאוד בשנים האחרונות, בין היתר, נוכח מורכבותן ורגישותן של הסוגיות עמן מתמודדת הסניגוריה, אשר רבות מהן נמצאות במרכז סדר היום הציבורי. בעבר, הענקת שירותי התקשורת והדוברות לסניגוריה הציבורית נעשתה על ידי לשכת דובר משרד המשפטים, במקביל להענקת אותם שירותים גם ליחידות אחרות במשרד המשפטים כגון היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה והמחלקות השונות בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות המחוז. מטבע הדברים, מצב דברים 103

105 זה היה כרוך בקשיים ניכרים ובניגוד עניינים אינהרנטי. עם השנים, הלכה וגברה ההכרה בניגוד עניינים מובהק זה, כמו גם ההכרה בכך שהסניגוריה הציבורית היא יחידה בעלת מאפיינים ייחודיים, שבראשם עצמאותה המקצועית בכל הנוגע לאופן ייצוג לקוחותיה ופעילותה המוסדית. בסופו של דבר, לאחר בחינת הנושא לעומקו, הוחלט במשרד המשפטים כי דוברות הסניגוריה הציבורית לא תהיה חלק מדוברות משרד המשפטים, אלא תופקד בידיו של יועץ חיצוני לתקשורת ואסטרטגיה, כאשר במקביל תיבחן האפשרות ליצור תקן ייעודי של דובר בסניגוריה הציבורית (לאחרונה החלו המהלכים ליצירת תקן פנימי כאמור ולאיושו). כפי שצוין בדוח הקודם, בסוף שנת 2013 פתחה הסניגוריה הציבורית בהליכי מכרז פומבי חדש להתקשרות עם יועץ תקשורת חיצוני. לאחר הליך סינון, בחינת המועמדים וראיונות, נבחרו במכרז עו"ד מעין נווה וחברת You"."Now שירותי הייעוץ של עו"ד נווה וצוותו ניתנים לסניגוריה הציבורית הארצית, למשרדי המחוזות השונים של הסניגוריה ברחבי הארץ ולעורכי הדין המייצגים מטעם הסניגוריה הציבורית. בין יתר תפקידיו של יועץ התקשורת: ליווי וייעוץ תקשורתי לעורכי הדין המייצגים מטעמה של הסניגוריה הציבורית במסגרת עבודתם השוטפת; מעקב אחר כתבות, מאמרים, סקירות ופרסומים אחרים בכלי התקשורת אודות פעילות הסניגוריה הציבורית, ועדכון הנהלת הסניגוריה הציבורית; איסוף והפצת החלטות שיפוטיות בתיקי הסניגוריה הציבורית לכלי התקשורת; מתן מענה לשאילתות מכלי התקשורת; קידום תקשורת יזומה, ובכלל זה דברור יזום של תיקים מתאימים, להעלאת המודעות הציבורית לפעילות הסניגוריה הציבורית ולמסריה; דברור פעילותה המוסדית של הסניגוריה הציבורית; סיוע בהכנת תגובות רשמיות לפניות מהתקשורת; מעורבות בהכנת הודעות לתקשורת וכתיבת מסמכים לתפוצה חיצונית; ניהול קשר שוטף עם גורמי התקשורת, ובכלל זה פתרון בעיות וטיפול במשברים; וסיוע להנהלת הסניגוריה הציבורית בתחום ה"ניו-מדיה". פעולות יועץ התקשורת נעשות בהתאם להנחיות הסניגור הציבורי הארצי או נציגיו. כל פעילותה הענפה של הסניגוריה הציבורית בתקשורת החלה להניב פירות, ובשנה האחרונה ניכרים מספר הישגים בשדה התקשורתי. בתחילת השנה התקיימו פגישות תדרוך והיכרות של הכתבים האזוריים עם הסניגורים המחוזיים, וזאת במטרה להדגיש את חשיבות פעילותה של הסניגוריה הציבורית ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם כלי התקשורת השונים. בנוסף התקיימו הרצאות והדרכות בתחום התקשורת לעורכי הדין הפנימיים והחיצוניים במחוזות השונים על מנת לשפר את דרכי התמודדותם בזירה התקשורתית. במסגרת הפעילות השוטפת, ליוו יועצי התקשורת באופן רציף את הפעילות המשפטית במחוזות השונים, ובכלל זה ייעצו לעורכי הדין במתן תגובות ובהכנה לפני ראיונות, הן בהליכים משפטיים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה והן כאשר מדובר בהצלחות משפטיות. יועצי התקשורת אף דבררו כנסים ואירועים של הסניגוריה הציבורית במטרה לקדם את השיח הציבורי בנושא זכויות חשודים ונאשמים. במקביל לפעילות התקשורתית השוטפת, יועצי התקשורת קידמו פעילות תקשורתית יזומה סביב נושאי ליבה שבהם התרכזה הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת. בין הנושאים העקרוניים שלוו תקשורתית וזכו להד נרחב: תיקון הרשעות שווא ומשפטים חוזרים, כבילת עצורים בבתי חולים פסיכיאטריים, זכות הפרת ההיוועצות של נחקרים עם סניגור, פגיעה בזכויותיהם של קטינים, ריבוי המעצרים ותופעת מעצרי השווא, החזקת אסירים בתנאי הפרדה, תופעת ה"כלובים" באגפי המעבר, תיקי עוני, מחסור במסגרות טיפוליות לנאשמים בעלי מוגבלות שכלית ועוד. פעילות תקשורתית ייחודית בשנה החולפת הייתה סביב שידורה של הסדרה הדוקומנטרית "תיקים מהסניגוריה" בערוץ יס-דוקו. הסדרה בת 6 הפרקים (בבימויו של מויש גולדברג) מהווה תיעוד ראשון של עבודת עורכי הדין מטעם הסניגוריה הציבורית, ושל הנאשמים שאותם הם מייצגים בתיקים פליליים. כל פרק 104

106 בסדרה מתמקד בנושא רוחב בעל חשיבות הן מהצד הפלילי-משפטי והן מהצד החברתי-ציבורי. הפעילות התקשורתית כללה, בין היתר, פרסום כתבות מגזין על פעילותה של הסניגוריה הציבורית, ראיונות עומק עם בכירי הסניגוריה הציבורית, ובאוניברסיטאות. מאמרי פרשנות של גורמים שונים בסניגוריה מעבר לתרומה להגנתם של לקוחות ספציפיים ולהעלאת המודעות הציבורית וימי עיון בסינמטקים לפעילותה של הסניגוריה ולהצלחותיה, דברור איכותי מחזק את השיח הציבורי הערכי באשר לזכויות אדם בכלל ולזכויות בהליך הפלילי בפרט. עם זאת, יש לציין כי פעילות הסניגוריה הציבורית בתחום זה מתבצעת תחת מחסור בכוח אדם, בייחוד בהשוואה לפעילותן של הפרקליטות והמשטרה. כאמור, הסניגוריה הציבורית מעסיקה יועץ תקשורת חיצוני. בקרוב, עם סיום הליכי המכרז, יהיה לסניגוריה הציבורית דובר אחד בתקן. 4.3 כתב העת "הסניגור" כתב העת "הסניגור", היוצא מדי חודש בחודשו, הוקם בשנת 1997 בסמוך לאחר הקמת הסניגוריה הציבורית. כתב העת כולל סקירה של התפתחויות בתחום הפסיקה והחקיקה, כמו גם מאמרים משפטיים אקטואליים ומעת לעת אף עדכונים מהמשפט המשווה. לאחרונה נוסף לכתב העת מדור ספרות חדש, הקוראים את המאמרים החדשים בתחום המשפט הפלילי שהתפרסמו בכתבי העת הישראליים. הסוקר עבור כתב העת, היוצא לאור בשיתוף עם הוצאת "סקירה משפטית", נועד לרכז ידע עדכני ושוטף הנחוץ לעבודה הסניגוריאלית, ולקהילייה המשפטית בכללותה. "הסניגור" מקיף את כל תחומי המשפט הפלילי, לרבות דיני ראיות, דיני עונשין, סדר הדין הפלילי, דיני מעצרים, הדינים המשיקים בין המשפט המינהלי למשפט הפלילי ודיני אסירים. הוא מאפשר לקוראיו להתעדכן בכל החדשות של המשפט הפלילי, בכל הערכאות, ומציג לפני הקוראים תמונת מצב עדכנית של ההתפתחויות האחרונות במשפט הפלילי. כל גיליון נפתח במאמר משפטי קצר, פרי עטם של שופטים, אקדמאים, סניגורים או משפטנים בכירים אחרים. מאמרים אלה מאפשרים פרסומן של סקירות על חידושים אקטואליים בתחום המשפט הפלילי והבעות דעה מהירות יחסית, וכוללים לעיתים יוזמות מגוונות לשינוי. במהלך השנים, צבר כתב העת מוניטין ניכר ומאמריו מאוזכרים בפסקי דין רבים ובספרות המשפטית הישראלית בכללותה. הכרה נוספת באיכותם של המאמרים המתפרסמים בכתב העת התקבלה לאחרונה, עת החליטה ועדה אקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים על צירופו של "הסניגור" לרשימת כתבי העת המופיעים ב"מדד ירושלים לסיווג כתבי עת במשפטים". 4.4 ניהול הידע והמידע המקצועי בסניגוריה הציבורית במהלך השנה החולפת חיזקה הסניגוריה הציבורית את מעמדה כיחידה מובילה במשרד המשפטים בכל הנוגע לניהול הידע הארגוני ולהנגשתו לעורכי הדין הפנימיים והחיצוניים הפועלים מטעמה. באמצעות כלים טכנולוגיים וניהוליים שונים, רותמת הסניגוריה את כוחה כגוף מאורגן, המייצג במספר גדול מאוד של תיקים והשותף לתהליכים העיקריים בתחומי המשפט הפלילי, על מנת לשפר באופן מתמיד את איכות הייצוג הניתן ללקוחותיה. הסניגוריה מתנהלת כ"קהילת ידע" אחת, האוספת, מעבדת ומפיצה באופן שוטף מידע רלוונטי לעורכי הדין הפועלים מטעמה, על מנת שעורכי הדין יוכלו לגשת למידע העדכני ביותר לצורך הייצוג בתיקים. 105

107 פיתוחם ויישומם של הכלים הטכנולוגיים ושל תהליכי העבודה, שמטרתם לנצל באופן מיטבי את עושר הידע הקיים בסניגוריה הציבורית, מרוכז בידיה של הממונה על תחום ניהול הידע בסניגוריה הארצית, אשר רכשה ידע תיאורטי ומעשי בתחום. לצורך מתן מענה אפקטיבי לצרכי הידע השונים בסניגוריה, עומדת הממונה על ניהול הידע בקשר רציף עם מנהלי המחלקות השונות בסניגוריה ומשתתפת בישיבות הפורומים המקצועיים השונים. כך, בין היתר, בעקבות צרכים שהתעוררו מן הצוות המקצועי, נוספו במהלך השנה האחרונה מספר מאגרי מידע ספציפיים, אשר נועדו לשרת צרכי ידע ייחודיים של המחלקות השונות, וכן שודרגו ופותחו מאגרי הידע הקיימים. הרעיונות והיוזמות של עורכי הדין מיושמים באופן שוטף במסגרת מערך ניהול הידע הקיים ובאפיון הכלים העתידיים. לצורך שליטה על כמות המידע העצומה וניהולו, מונו לאחרונה רפרנטים לניהול ידע והפצתו גם במחוזות הסניגוריה, והוקם פורום לניהול ידע בו חברים הרפרנטים ובניהולה של הממונה הארצית. כמו כן, הממונה על ניהול הידע עומדת בקשר עם הגורמים העוסקים בתחום ניהול הידע בנציבות שירות המדינה ובמשרד המשפטים לצורך שיפור וקידום מתמשך של התחום בסניגוריה הציבורית פורטל יחידתי והפצת ידע במהלך השנה החולפת נמשכו ביתר שאת הפעולות להעברת מאגר הידע הנרחב שנאסף עד כה בפורטל הארגוני של הסניגוריה הציבורית, שהוקם בשנת 2009 ("מישפורטל"), אל הממשק העדכני והמתקדם של פורטל חדש שהוקם בסיוע אגף מערכות מידע ומבוסס על מערכת משתמש גרפי וידידותי, וכולל כלי ניווט וחיפוש עדכניים. SharePoint מודרנית. הפורטל מבוסס על ממשק יחד עם העברת המידע שהיה קיים עד כה בפורטל (כ- 10,000 פריטי ידע) לפורטל החדש, בעת המעבר לפורטל החדש פותחו גם כלי מיון וחיפוש נוספים, המסייעים בשימוש במאגרים הוותיקים. כמו כן, במהלך השנה האחרונה פותחו שני מאגרים מקצועיים חדשים. הראשון הוא מאגר ייחודי לתחום המעצרים, הכולל פסקי דין הנוגעים לתחום המעצרים, מאגר מוסדות אשר יכולים לשמש כחלופות מעצר, פרטי קשר רלוונטיים לתחום המעצרים, פקודות ונהלי משטרה רלוונטיים וכן מסמכים והתכתבויות עקרוניות שמקיימת הסניגוריה עם גופים בתחום זה. מאגר נוסף הוא מאגר הנוגע לאלימות שוטרים, הכולל הנחיות בתחום ופסקי דין רלוונטיים. כמו כן, רוכזו בפורטל כלל ההנחיות העדכניות המנחות את עורכי הדין החיצוניים והפנימיים מבחינה אדמיניסטרטיבית ומקצועית. ריכוז כל המידע המקצועי חוסך מכלל העובדים את הצורך לשמור ולקטלג אותו, חוסך בתעבורת מייל ובנפחי איכסון מידע ומנגיש את המידע לשולחן העבודה של כל סניגור באמצעות יכולות חיפוש יעילות. פורטל הידע של הסניגוריה הציבורית כולל היום מגוון מאגרי מידע ייחודיים, המעודכנים כולם באופן שוטף על ידי המחלקות המקצועיות בסניגוריה. פורטל הידע העדכני צפוי להיפתח לשימושם של עורכי הדין החיצוניים במהלך החודשים הקרובים, ולהוות כלי מרכזי לניהול הפצת המידע ושיתופו עם עורכי הדין החיצוניים. עם עלייתו לאוויר, הוא אמור לחשוף מידע מקצועי רב לסניגורים, שיוכלו לגלוש אליו ברשת האינטרנט. בהמשך, הפורטל יאפשר גם ביצוע פעולות מקוונות, כגון הגשת בקשות לשכר טרחה. לצד פיתוח הפורטל, מנהלת הסניגוריה הציבורית מערך הפצת מידע מקצועי עדכני ועכשווי (פסיקה, חקיקה, הנחיות ועוד) באמצעות דואר אלקטרוני לכל הסניגורים הפנימיים והחיצוניים, הן ברמה המחוזית והן ברמה הארצית. כלי זה הפך לחלק בלתי נפרד משגרת העבודה ומוכיח את עצמו כאפקטיבי ביותר, כאשר המידע מופץ בזמן אמת ומאפשר לסניגורים המייצגים מטעם הסניגוריה הציבורית להיות מעודכנים באופן שוטף בכל חידוש רלוונטי למלאכת הייצוג. 106

108 (בתמונה: צילום-מסך של הפורטל העדכני של הסניגוריה הציבורית) פיתוח אתר האינטרנט ודף הפייסבוק של הסניגוריה השנה נמשך העדכון השוטף של אתר האינטרנט של הסניגוריה הציבורית באתר משרד המשפטים.( האתר כולל מגוון של מסמכים, דוחות רשמיים, חוות דעת וניירות עמדה שפרסמה הסניגוריה, לצד מידע המופנה לציבור הפונים לסניגוריה, כגון טפסים, פרטי התקשרות ומענה בלשון מובנת לשאלות שעשויות להתעורר בקרב ציבור הפונים. כמו כן, החדשות העדכניות ביותר שעל סדר יומה של הסניגוריה מוצגות באופן בולט בעמוד השער של האתר, ומודעות הדרושים שמפיצה הסניגוריה מפורסמות באתר באופן שוטף, לצד פרסומן באתר נציבות שירות המדינה. במהלך השנה האחרונה הונגש האתר, במסגרת השדרוג הכללי של אתרי האינטרנט של יחידות משרד המשפטים, גם לגלישה ממכשירים סלולריים. כמו כן, בסיוע מחלקת הניו-מדיה בדוברות משרד המשפטים, הועלו לאוויר אתרים לסניגוריה הציבורית בשפות נוספות: ערבית, רוסית ואנגלית. אתרים אלה כוללים את מלוא המידע לציבור הפונים המפורסם באתר בעברית. 107

109 (בתמונה: אתר האינטרנט של הסניגוריה הציבורית) לצד האתר הרשמי, המשיך ופעל במהלך השנה האחרונה עמוד הפייסבוק של הסניגוריה הציבורית, המתעדכן באופן יומיומי. העדכונים כוללים תיקים מעניינים בהם ייצגו עורכי הדין של הסניגוריה הציבורית, עדכונים באשר לפרסומיה ועמדותיה המוסדיות של הסניגוריה בנושאים שונים, וכן מידע רלוונטי מן הארץ והעולם בנושא ייצוג חשודים ונאשמים. כיום עוקבים אחרי עדכוני העמוד כ- 3,700 אנשים. חלק מן העדכונים שהועלו בעמוד זכו לתהודה ניכרת, לתגובות ולשיתופים, והגיעו לעשרות אלפי משתמשים ברשת החברתית. הסניגוריה הציבורית משתפת פעולה עם מחלקת הניו-מדיה בדוברות משרד המשפטים בכל הנוגע לקידום תכנים מרכזיים המועלים לעמוד הפייסבוק. 4.5 פיתוח כלים טכנולוגיים דוחות BI בשנים האחרונות נכנסה לפעולה בסניגוריה הציבורית מערכת תובנה עסקית.(Business Intelligence) במסגרת הפרויקט נבנתה תשתית מידע מאוחדת מכל המחוזות, שמהווה בסיס ליצירת דוחות שונים עבור כל דרגי הניהול והביצוע בארגון, באמצעות כלים מתקדמים לדיווח, ניתוח הצפת חריגים ומדידת ביצועים. מערכת ה- BI מספקת מידע מרוכז לעובדי הסניגוריה בכל המחוזות מתוך תוכנת הסניגוריה הציבורית. 108