פרוגרמה חברתית – כלכלית – תיירותית

עריכת הנספח: דר' רונית דוידוביץ מרטון, אדר' נעה שבדרון ד.מ.ר. תכנון ופיתוח עירם ואזורים בע"מ נובמבר 205 הנספח מתבסס על חומרים מקצועיים אשר הוכנו לאורך גיבוש תכנית המתאר על ידי היועצים המקצועיים לתכנית: חברה ודמוגרפיה, פרוגרמה למבני ציבור, שיתוף הציבור דר' רונית דוידוביץ מרטון, אדר' שלומית דקל, אדר' נעה שבדרון ד.מ.ר. תכנון ופיתוח תיירות פרופ' יואל מנספלד, נועה שור תמנת. מסחר וכלכלה תיירותית רות לובנטל סדן לובנטל כלכלה מוניציפאלית / יישובית אורבניקס בע"מ מבנה המסמך נגזר מהנחיות המרוכזות במסמך ה"מתווה להכנת תכנית מתאר מקומית כוללנית ליישוב", מאת האגף לתכנון מקומי, מינהל התכנון, משרד הפנים. 2

תוכן עניינים..2 פתיח ותקציר היישוב קיסריה מאפיינים חברתיים כלכליים... 4 א. אוכלוסייה, דמוגרפיה ומגורים... 6 הנחות היסוד... 6 מצב קיים ומאושר...6.3.4 תחזיות גידול האוכלוסייה...6 מסקנות...7..2.3.4 2 3..2.3.4.5..2.3.4.5..2.3.4.5 ב. פרוגרמה למבני ציבור... 8 יעדי הקצאות קרקע לשטחי ציבור הנחות יסוד... 8 ניתוח המצב הקיים... 8 ניתוח המצב המוצע... 2 סיכום היבטי הפרוגרמה לצרכי ציבור...5 ג. הפרוגרמה למסחר היישובי... 6 רקע... 6 צרכי היישוב לפי הקצאות קרקע... 7 סיכום... 7 ד. התיירות בקיסריה... 8 מצב התיירות הקיים... 8 עיקרי התובנות מהמצב הקיים...8 החזון התיירותי לקיסריה...9 הפרוגרמה התיירותית...20 סיכום הפרוגרמה התיירותית...22 ה. מסחר תיירותי... 23 מצב קיים שירותי המסחר ואתר התיירות... 23 ניתוח של עסק תיירות ממוצע, רמות שכר ורמות הכנסה...24 החיזוי לעתיד...24 הרחבת היצע שטחי המסחר...24 סיכום... 26 ו. הכלכלה היישובית מוניציפלית... 26 הנחות היסוד... 26 תהליך העבודה...26 קיסריה פעילות מוניציפלית וחברתית סקירת מצב קיים... 26 תחזית תקציב התקציב המוניציפלי והתקציב החברתי...3 סיכום, מסקנות והמלצות...36 3

פתיח ותקציר היישוב קיסריה מאפיינים חברתיים כלכליים ד.מ.ר תכנון ופיתוח ערים ואזורים בע"מ ספטמבר 202 קיסריה היא ישוב )עירוני( קהילתי השוכן בין חיפה לבין תל אביב, לצד כביש החוף )ציר 2( וחוף הים. הישוב הוותיק שכן על קרקעות בבעלות ארגון פיק"א, בסמוך לנמל העתיק של העיר הקדומה קיסריה, במקום בו שכן גם הכפר הבוסני קיסאריה מ 884. הישוב המודרני הוכר בצורה רשמית בשנת 977, הוקם כחלק מפעילות קרן קיסריה ונוהל באמצעות "החברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד בע"מ" שנוסדה על ידי הברון רוטשילד. בשנת 2003 אוחד הישוב עם המועצה האזורית חוף הכרמל. כך שכיום הוא מוגדר כישוב )עירוני( קהילתי, כחלק מהמועצה האזורית; בישוב פועל ועד מקומי וניהולו מתחלק בין המועצה האזורית לבין החברה לפיתוח קיסריה חפ"ק, תוך הגדרת חלוקת אחריות ביניהם. הישוב מאכלס היום כ 5,66 תושבים, בממוצע 2.9 נפשות ליח"ד; האוכלוסייה מאופיינת ברמה חברתית כלכלית גבוהה במיוחד, שעור אוכלוסייה 'מתבגרת' גבוה וסביבת חיים אקסטנסיבית, אשר התפתחה לאורך השנים על בסיס שכונות הישוב הפרוסות לאורך הציר הראשי שדרות רוטשילד. הישוב צמח בגלי צמיחה בצורה פרויקטלית, על בסיס בניית שכונות ואכלוסן, כפי שהוגדרו בתכנית המתאר המקורית לישוב )תכנית מתאר קיסריה ג/ 462, בתוקף 963(. פיתוחן של השכונות משקף את תכנית מתאר זו אשר כללה 8 שכונות, בהתאם לבנייתן בהדרגה בהובלתה של החברה לפיתוח קיסריה. כל השכונות למעט חלק משכונה מומשו. בהמשך הוכנו תכניות נפרדות לשכונות 9,0,,2,3. בימים אלה מתאכלסת שכונת הגולף )3( והישוב נערך לפיתוח שכונה 2. נספח זה עוסק בהיבטים הפרוגרמתיים החברתיים והכלכליים תיירותיים של הישוב, המשקפים מימוש החזון כפי שהוגדר במסגרת סדנת החזון ובתהליך שיתוף הציבור אשר היווה חלק בלתי נפרד מתהליך התכנון לכל אורכו. הפרוגרמה אשר הוגדרה במסגרת תכנית המתאר משקפת את הדגשים המרכזיים אשר עלו בתהליך שיתוף הציבור ובשיח המקצועי והציבורי אשר ליוו את הכנתה של התכנית: שמירה על צביון הישוב וייחודיותו, תוך עידוד גיוון קהילתי )גילאים, שלבים שונים לאורך מחזור החיים וכד'( המאפשר פיתוח חיי חברה וקהילה. יצירת ממשק מתאים בין הישוב לבין המרחב הסובב ומערך התיירות בדפוסים אשר יאפשרו איכות חיי הקהילה המקומית, שמירה על הערכים הייחודיים במרחב ויצירת תועלות ציבוריות מתאימות לתיירים, מטיילים ולדורות הבאים. הפרוגרמה של תכנית המתאר מציבה קיבולת של עד 0,000 תושבים ל 20 השנים הבאות. תכנית המתאר מוסיפה כ,00 יח"ד לישוב )אשר כולל במצב המאושר כ,900 יח"ד לפי היצע ריאלי(. תוספת יחידות הדיור תעשה בצפיפות ממוצעת של 4 יחידות דיור לדונם נטו )בהתאמה למוגדר בתמ"א 35(, כך שהישוב יכלול סה"כ כ 3,000 יח"ד, בהן יתגוררו כ 9,300 נפש. תוספת יחידות המגורים תעשה באמצעות השלמת הרקמה היישובית בין השכונות הקיימות. תכנית המתאר מובילה את הישוב לצמיחה המאפשרת שמירה על צביונו תוך גיוון הקהילה, עיבוי הישוב הקיים סביב הציר המוביל המקשר בין מגוון השכונות, ופיתוח מרכז יישובי אחד המעודד מפגש וחיי קהילה מקומית. וכן פרוגרמה של מבני ציבור המאפשרת חיי יומיום קהילתיים בישוב על בסיס מוסדות חינוך לגיל הרך ויסודי, ופנאי ותרבות יישוביים. בישוב לא יהיה בית ספר תיכון, זאת במטרה לעודד שילוב חברתי בין תושבי הישוב לבין הישובים במרחב הסובב. מיקומו של הישוב בסמיכות למרחבים בעלי ערכים ייחודיים מושכי תיירות בקנה מידה לאומי ובינלאומי, הוביל להגדרת חזון תיירות לישוב אשר גובש בתהליך מקצועי משתף )סדנת חזון מונחית(. החזון מדגיש תיירות, תרבות ופנאי, בדגש על תיירות ארכיאולוגיה ועתיקות. החלק העוסק בתיירות יציג את התפיסה המשקפת את הערכים והפוטנציאל התיירותי של קיסריה שילוב ייחודי של חוף ים, היסטוריה, עתיקות, גן לאומי ומיקום ביןמטרופוליני. הפרוגרמה התיירותית כוללת כ 2,700 חדרי מלון על שטח של כ 430 דונם, כאשר במקור אפשרו תכניות קודמות כ 3,000 חדרי מלון על כ 630 דונם. 4

אופן הפריסה של התיירות, המסחר התיירותי ותשתיות התנועה מדגיש את חשיבות יחסי הגומלין המתאימים בין התיירות לבין הישוב. פיתוח התשתיות מאפשר שמירה על איכות חיי הקהילה המקומית במשולב עם פיתוחן של תועלות ציבוריות לתיירות, ולכלכלה התיירותית. ניתוח כלכלי של המסחר התיירותי המשתלב בתכנית, מעיד כי המסחר המוצע מיועד לספק מענה לביקושי התיירות ובו זמנית להעשיר את היצע המסחר הזמין לתושבי הישוב והמרחב הסובב. בחלקו האחרון של הנספח יוצג ניתוח הכלכלה המוניציפאלית הייחודית לישוב, המשקפת את המבנה המנהלי הייחודי לו, המשלב בין החברה לפיתוח קיסריה לבין המועצה האזורית חוף הכרמל. ניתוח התשתית הכלכלית מעיד כי לישוב יש את החוסן המאפשר צמיחה לכדי הקיבולת המוצעת. 5

א. אוכלוסייה, דמוגרפיה ומגורים ד.מ.ר תכנון ופיתוח ערים ואזורים בע"מ ספטמבר 202 המידע בחלק זה מתבסס על דו"ח שלב א אפיון בהתאם למפורט בנספח י"א הנספח החברתי )גרסא מתאריך 4.9.202(. כל נתוני האוכלוסייה והדמוגרפיה מבוססים על נתוני המועצה האזורית חוף הכרמל והחברה לפיתוח קיסריה.. הנחות היסוד קיסריה הינו ישוב פרברי, בעל אופי ייחודי ומטרת התכנית, בין השאר, לשמור על צביונו ואיכותו. הפיתוח מיועד לאפשר לישוב להמשיך לייצר התחדשות לאורך זמן, באמצעות גיוון והיצע צומח, התואם את האיכות המקומית. גודל משק הבית הממוצע המומלץ הינו המשך המגמה הארצית של 3. נפשות למשק בית. הנתונים מצביעים כי על אף גודל משק בית 2.9, ( כאשר הממוצע הארצי היהודי עומד על 3.(, יחס הצעירים )עד גיל 44( באוכלוסיית הישוב נמוך באופן משמעותי מהממוצע הארצי, ולהיפך יחס המבוגרים )גילאי 45 ומעלה( גבוה מהממוצע הארצי. התכנית רואה חשיבות בשילוב אוכלוסייה לאורך מגוון שלבי החיים בישוב, ובכך לקרב את אוכלוסיית קיסריה להתפלגות הגילאים הארצית. במסגרת התכנון נבחנה הפרוגרמה אשר תקרב את התפלגות הגילאים בקיסריה לזו של הממוצע הארצי בהתאמה ליעדי התכנון; כאשר קיבולת הישוב תתייחס ל 0,000 תושבים. 2. מצב קיים ומאושר הישוב קיסריה מונה כ 5,66 תושבים )נכון ל 202 (. מספר יחידות הדיור בקיסריה עומד כיום על,565 ועם תוספת מימוש יחידות הדיור המאושרות יעמוד סך יחידות הדיור בהיצע הריאלי על כ,900. אוכלוסיית הישוב מאופיינת בחתך סוציואקונומי גבוה. הציבור מאורגן באמצעות הועד המקומי ומעוניין לשמור את קיסריה כישוב מיוחד אינטימי ויוקרתי. 3. תחזיות גידול האוכלוסייה בדומה לכל ישוב, קיסריה נדרשת לפתח עתודות צמיחה באופן מתאים ורלבנטי תוך חיזוק הקיים בד בבד עם הוספת רובד עדכני ו"אחר", המשתלב בו. בכדי ליצור ישוב ברקיימא, מגוון, רב דורי, המעודד חיי קהילה פעילים, התכנית מציעה להוסיף היצע מגורים באופי השונה במעט מהאופי המקובל בקיסריה, עד להיקף אשר יקרב את התפלגות הגילאים בקיסריה לממוצע הארצי כמודגם בתשריט שלהלן: תרשים התפלגות האוכלוסייה בקיסריה על פי שלושת התרחישים מצב קיים / קיים + מאושר, 8,000 נפש ו 0,000 נפש ובהשוואה לממוצע הארצי. )יעד תמ"מ 6( מקור התרשים: מליס אדריכלים ובינוי ערים בע"מ 6

ניתוח התרחישים מעיד כי, ככלל, הרחבת הישוב בדפוסים המוצעים אכן מקרבת את התפלגות הגילאים לממוצע הארצי. 4. מסקנות וועדת ההיגוי לתכנית המליצה כי יקבע בטווח התכנית יעד של כ 9,300 נפש שמשמעותו תוספת של כ,00 יח"ד בקיסריה; זאת במסגרת יעד הקיבולת של עד 0,000 תושבים. זאת במטרה לגוון את התפלגות הגילאים לצד שמירה על אופיו האינטימי והייחודי של הישוב. 7

ב. פרוגרמה למבני ציבור ד.מ.ר תכנון ופיתוח ערים ואזורים בע"מ ספטמבר 202. יעדי הקצאות קרקע לשטחי ציבור הנחות יסוד ניתוח שטחי הציבור והשטחים הפתוחים בישוב מעידים כי קיימים עודפים משמעותיים של שטחי ציבור ושטחים פתוחים בקיסריה. עם זאת נערכה בחינה של משמעויות צמיחת האוכלוסייה לקיבולת של עד ל 0,000 תושבים, זאת כטווח התייחסות מקסימלי לצורכי תכנון. התחשיב הפרוגרמתי הוכן בהתאמה לחתך גילאים דומה לממוצע הארצי ולפי גודל שנתון הגדול בכ 2025% מגודל השנתון הקיים בישוב כיום.8%. זאת, כדי לספק תמונת מצב מיטבית להתייחסות. התחשיב מוצג בטבלאות בהמשך מסמך זה. מהניתוח עולה כי גם בעבור היקף אוכלוסייה של עד 0,000 תושבים, קיימים עודפים של שטחי ציבור בישוב. ולכן, מבחינת שטחי הציבור והשטחים הפתוחים לא קיימת מגבלה של ממש להיקפי אוכלוסייה בקיסריה. על רקע החזון ותפיסת התכנון, מוצג מודל הקצאות שטחי ציבור, שמיועד לקדם את מימוש החזון ולאפשר את צמיחת הישוב העתידי בדפוסים המייצרים חיי חברה וקהילה פעילים. ניתוח המצב הקיים טבלה מסכמת מוסד/מתקן מעונות יום הקצאת קרקע קיימת** )דונם( כ 4 )8 כיתות( הקצאת קרקע נדרשת נטו )ע"פ תדריך( 3 3 משתנים לחישוב: מס' כיתות, קרקע לכיתה, תוספות 20% תוספת לרחבת כניסה למוסד משולב במידה ואין יש להקצות חניה ציבורית 0.4 0.6 4 סה"כ נדרש להקצאת שטח בנוי )מ"ר(,200 סה"כ נדרש להקצאת קרקע *** )דונם( 7.2 5.4 855 0.7 9 4.5 גני ילדים בי"ס יסודי כ 7 )3 כתות( 9.5,442 0.5 8 9 בי"ס על יסודי חינוך מיוחד סה"כ ביניים מרכז קהילתי שכונתי, מרכז חינוך וקהילה רובעי, מועדון נוער שכונתי, מועדון קשישים, ספריה שכונתית, אולם מופעים יישובי לא נדרש, בהתאם לסף כניסה לא נדרש, בהתאם לסף כניסה 22. 3,497 9.5 20 9.5 כחלק מהמוקד הקהילתי יישובי במרכז המסחרי קיים 9.5 8,00 מוסד/מתקן הקצאת קרקע קיימת** )דונם( הקצאת קרקע נדרשת נטו )ע"פ משתנים לחישוב: מס' כיתות, קרקע לכיתה, תוספות סה"כ נדרש להקצאת שטח בנוי )מ"ר( )מעבר למכסות הנדרשות( סה"כ נדרש להקצאת קרקע *** )דונם(.2 2. קטגוריה חינוך תרבות קטגוריה 8

המשך טבלה מעמ' קודם: תדריך(,000 6 ספורט בריאות אולם התעמלות, אולם ספורט 500 מושבים, מגרש כדורסל, מגרש משולב, מתחם גלגיליות, מגרש כדור יד, מגרש כדורגל לא תקני, מגרשי טניס, בריכת שחיה תחנה לבריאות המשפחה, מרפאה שכונתית לא נדרשים להקצאה נפרדת לא נדרשים להקצאה נפרדת לא נדרשים להקצאה נפרדת, אלא שצ"פבמסגרת / שב"צ קיים )כחלק ממגרש בי"ס יסודי או כחלק ממרכז הספורט הקאנטרי( )קיים 6 מעבר למכסות הנדרשות( 2 דת בית כנסת, מקווה לא נדרשים להקצאה נפרדת, אלא במסגרת עירוב/שילוב שימושים במוסד ציבורי או בשטח סחיר 500 מ"ר 50% הקצאות על קרקע למבנה ציבורית לטווח הקרוב/ביניים 2 בהתאם למכסה 63.7 2,597 בית עלמין לא ע"פ מכסות שטח צפונית לנאות גולף 6 סה"כ כ 48 במסגרת בית העלמין הישובי. לטווח הארוך יינתן פתרון במסגרת בית עלמין אזורי. * מצב מאושר תוספת 342 יח"ד 064 נפשות על פי משק בית יציב סה"כ 5,930 תושבים לפי הנחה של גודל שנתון יציב, מדובר בתוספת של 6 תלמידים לשנתון סה"כ 88 תלמידים בשנתון. ** נכון ל ספט' 202 על פי דו"ח שלב א' אפיון וניתוח נתונים, נספח יא' נספח חברתי *** כולל תוספות על פי הנחיות צוות התכנון. במצב הקיים יש איזון בין צרכי הציבור הנדרשים ובין צרכי הציבור הקיימים, ישנם ומוסדות לצרכי ציבור מעבר לנדרשים על פי מכסה וסף כניסה. מבנים 9

2.2 הקצאת קרקע נדרשת למבני חינוך * גיל )מספר שנתונים( סה"כ תלמידים מספר תלמידים לכיתה קרקע לכיתה )דונם( מספר כיתות נדרש מספר ם מבני נדרש הקצאת קרקע נדרשת נטו תוספות סה"כ קרקע נדרשת )דונם( 2.43.6 3.6 4.25.4 20% תוספת לרחבת כניסה למוסד משולב 0.40.6 0.6 0.70.9 23 3 4.5 3.5 23 2 34 6 )מתוך )7 6 )מתוך )7 7 )מתוך )9 מעון יום** דונם למבנה.5 דונם למבנה 0.5 2 25 30 72 )מתוך )88 44 )מתוך )76 26 )מתוך )264 )( 0 )2( 3 גן ילדים** )3( 35 7.59.5 בי"ס יסודי במידה ואין יש להקצות חניה ציבורית 0.5 79 4 )מתוך )8 0.5 30 432 )מתוך )528 )6( 62 בי"ס על יסודי לא נדרש, בהתאם לסף כניסה )6( 38 חינוך מיוחד לא נדרש, בהתאם לסף כניסה 7.722. סה"כ * כל הקצאות הקרקע הנדרשות בעבור מבני חינוך, מתייחסות להיקף אוכלוסייה של 4,866 תושבים, ולגודל שנתון )72.48% תושבים(, נכון למועד הכנת הדו"ח ב 20. ** על פי מכסות נדרשים 0.2 דונם שטחי ציבור למטרת גני ילדים. בפועל קיימים בישוב 8.7 דונם המשמשים למטרה זו. במידת הצורך יש להקצות שטח חום נוסף משטחי הציבור הפנויים מאושרים )כ 47 דונם( למטרת גני ילדים נוספים. 2.3 הקצאת קרקע נדרשת לצרכי תרבות * מוסד/מתקן מרכז קהילתי שכונתי מרכז חינוך וקהילה רובעי מועדון נוער שכונתי מועדון קשישים ספריה שכונתית סף כניסה שטח נדרש לפי מכסות )דונם( מצב קיים משתנה לחישוב מצב קיים / צרכי הקצאה V אף שלא נדרש ע"פ סף כניסה 3 דונם 2,350 יח"ד 6 דונם. כולל בריכה, מגרשי טניס וחניה כחלק מהמוקד הקהילתי יישובי במרכז המסחרי כחלק ובסמוך למוקד הקהילתי יישובי שטח בנוי נדרש כחלק מבי"ס 30 כיתות: כ 6,000 מ"ר ברוטו + כ,500 מ"ר לאולם ספורט. יהיה עצמאי רק במקרים של שכונות קיימות ו/או מתחדשות שבהן אין אפשרות להקצאת שטח הקרקע הנדרש למרכז חינוך, תרבות, קהילה וספורט. V אף שלא נדרש ע"פ סף כניסה 0.5 דונם 0,000 תושבים מועדון נוער בקרוואנים בשכונה 8 מועדון קבע בתכנון שטח בנוי נדרש: 00200 מ"ר בהתאם להיקף אוכלוסיית השירות V אף שלא נדרש ע"פ סף כניסה V אף שלא נדרש ע"פ סף כניסה V אולם מופעים ישובי סה"כ שטח נדרש לפי מכסות 0,000 תושבים כחלק ממבנה קיים 00200 מ"ר 30,000 תושבים לא נדרש על פי מכסות כחלק ממוקד קהילתי ישובי קיימת כחלק מהמוקד הקהילתי ישובי בשטח של כ 90 מ"ר נטו. אולם קטן במוקד היי שובי, כ 200 מ"ר מדד לנפש: 0.05 מ"ר לתושב. תוקם בנפרד, רק כאשר אין אפשרות למיקום בבי"ס יסודי ההמלצה: 00 200 מ"ר האולם מהווה תוספת על האולמות שנמצאים במרכזי החינוך והקהילה האחרים V אף שלא נדרש ע"פ סף כניסה 9.5 דונם 9.5 8,00 מ"ר בנוי * תוספת יחידות הדיור המאושרות אינה משמעותית, היות ואינה חוצה את גבול 0,000 תושבים. 0

2.4 הקצאת קרקע נדרשת לצרכי ספורט * מוסד/מתקן אולם התעמלות אולם ספורט 500 מושבים מגרש כדורסל סף כניסה שטח נדרש לפי מכסות )דונם או מ"ר( מצב קיים משתנה לחישוב כחלק ממגרש בי"ס יסודי ניתן להוסיף 200 מ"ר מושבים כולל חדר כושר, תנועה ומחול כחלק ממגרש בי"ס יסודי מצב קיים / צרכי הקצאה בתכנון לקראת בניה 300500 מ"ר,450 מ"ר בנוי בתכנון לקראת בניה V V V מגרש משולב מתחם גלגיליות מגרש כדור יד מגרש כדורגל לא תקני מגרשי טניס בריכת שחיה סה"כ שטח נדרש לפי מכסות 640 מ"ר מגרש כדורסל מקורה כחלק מביה"ס + מגרש אחד בשכונה 8 ועוד מגרשי ספורט מפוזרים בסמיכות למתקנים קהילתיים 2 מגרשי כדורסל, מגרש כדוריד ומגרש קטרגל כחלק ממגרש בי"ס יסודי כחלק ממגרש בי"ס על יסודי,350 מ"ר 800 מ"ר 8,500 מ"ר נטו במסגרת שצ"פ רובעי/עירוני 2.8 דונם למקבץ של 4 מגרשים כחלק ממתחם הסקייט פארק, כולל 2 מגרשי כדורסל פתוחים בשכונה 3 יוקם במסגרת פארק לא נדרשת הקצאה נפרדת מומלץ לשילוב במגרש משולב קיים בשכונה 8 במסגרת מרכז הטניס בישוב קטן מ 5,000 תושבים, יוקצה במסגרת השצ"פ הישובי 4,000 תושבים למגרש הדגם המועדף הוא של מקבץ 4 מגרשים 2.8 דונם V מעבר למכסה 6 דונם 0,000 במסגרת הקנטרי לא נדרשים להקצאה עצמאית, אלא במסגרת שצ"פ / שב"צ קיים V אף שלא נדרש ע"פ סף כניסה 6 דונם * תוספת יחידות הדיור המאושרות אינה משמעותית, היות ואינה חוצה את גבול 0,000 תושבים. 2.5 הקצאת קרקע נדרשת למבני בריאות * מוסד/מתקן תחנה לבריאות המשפחה סף כניסה שטח נדרש לפי מכסות )דונם( מצב קיים משתנה לחישוב קרקע תוקצה רק במידה ואין אפשרות לשילוב במוסד ציבורי, כגון: מעונות, גנים וכד' תמוקם בשטחים סחירים. אפשרי לשילוב במבנה משרדים בלבד שתישמר הגדרה טריטוריאלית ברורה מצב קיים / צרכי הקצאה לא נדרש במסגרת ההקצאות 8,0000,000 תושבים 8,0000,000 תושבים מרפאה שכונתית 2.6 הקצאת קרקע נדרשת לצרכי דת * מוסד/מתקן בית כנסת סף כניסה שטח נדרש לפי מכסות )דונם( מצב קיים 2 בתי כנסת משתנה לחישוב 50% הקצאות על קרקע ציבורית. מצב קיים / צרכי הקצאה V V V מקווה 2,000 תושבים 4,000 יח"ד מקווה בית עלמין ללא הקצאה נפרדת לא ע"פ מכסות. צפונית לנאות גולף לכל 4,000 יח"ד מקווה אחד. אם אין אפשרות לשלב בתחנת בריאות המשפחה יוקצה 0.5 דונם. לטווח הקרוב/ביניים במסגרת בית העלמין הישובי. לטווח הארוך יינתן פתרון במסגרת בית עלמין אזורי. 2 דונם סה"כ שטח נדרש לפי מכסות * תוספת יחידות הדיור המאושרות אינה משמעותית, היות ואינה חוצה את גבול 0,000 תושבים.

3. ניתוח המצב המוצע 3. טבלה מסכמת קטגוריה מוסד/מתקן הקצאת קרקע קיימת )דונם( הקצאת קרקע נדרשת נטו )ע"פ תדריך( משתנה לחישוב מס' כיתות, קרקע לכיתה, תוספות סה"כ נדרש להקצאת שטח בנוי )מ"ר( סה"כ נדרש להקצאת קרקע * )דונם( 0.4 30 5 דונם למבנה.5 דונם למבנה 0.5 צרכי חינוך תרבות ספורט בריאות דת בית עלמין מעונות יום 20% תוספת לרחבת כניסה למוסד משולב.4 0.8 8,000 3,000 0.6 0.7 0.5 8 36 4.5 9 8 0.5 גני ילדים בי"ס יסודי במידה ואין יש להקצות חניה ציבורית 9 20,000 0.75 36 )27( בי"ס על יסודי חינוך מיוחד 4 מינימום למוסד 0.5 0.3 40.5 20 82 תלמידים בכיתה תכנית המתאר ממליצה שלא לבנות בי"ס עליסודי בשלב זה סף הכניסה למוסד לחינוך מיוחד הוא 0,000 תושבים. בהתאם לצרכים מומלץ לבחון את הצורך בשרות בהתייחס להיצע האזורי. 4.2 5,000 9.5 סה"כ ביניים מרכז קהילתי שכונתי, מרכז חינוך וקהילה רובעי, מועדון נוער שכונתי, מועדון קשישים, ספריה שכונתית, אולם מופעים יישובי כחלק מהמוקד הקהילתי יישובי במרכז המסחרי במידה ויידרש יורחבו המוסדות הקיימים בהתאם להמלצות התכנית, עבור ספרייה שכונתית תידרש תוספת של 500 מ"ר במידה ויידרש מבנה נפרד 22 3 אולם התעמלות, אולם ספורט 500 מושבים, מגרש כדורסל, מגרש משולב, מתחם גלגיליות, מגרש כדור יד, מגרש כדורגל לא תקני, מגרשי טניס, בריכת שחיה תחנה לבריאות המשפחה, מרפאה שכונתית בית כנסת, מקווה לא נדרשים להקצאה נפרדת לא נדרשים להקצאה נפרדת, אלא במסגרת שצ"פ / שב"צ קיים )כחלק ממגרש בי"ס יסודי או כחלק ממרכז הספורט הקאנטרי( לא נדרשים להקצאה נפרדת, אלא במסגרת עירוב/שילוב לא נדרשים שימושים במוסד להקצאה נפרדת ציבורי או בשטח סחיר 500 מ"ר 50% הקצאות יבחן בהתאם על קרקע למאפייני למבנה ציבורית האוכלוסייה לטווח הקרוב/ביניים במסגרת בית העלמין הישובי. לטווח הארוך יינתן פתרון במסגרת בית עלמין אזורי. 5,500 )22( לא נדרשים להקצאה נפרדת לא נדרשים להקצאה נפרדת לא ע"פ מכסות שטח צפונית לנאות גולף 64.8 63.5 סה"כ * כולל תוספות על פי הנחיות צוות התכנון. תכנית המתאר מקצה 5 דונם למבני ציבור כך שהיישוב קיסריה יוכל לספק ברווחה את תשתיות צרכי הציבור לאוכלוסייה של 0,000 נפש. 2

3.2 הקצאת קרקע נדרשת למבני חינוך* מעון יום גיל )מספר שנתונים( סה"כ תלמידים מספר תלמידים לכיתה קרקע לכיתה )דונם( מספר כיתות נדרש מספר מבנים נדרש הקצאת קרקע נדרשת נטו תוספות תוספת לרחבת כניסה למוסד משולב סה"כ קרקע נדרשת )דונם( 6 5.4 0.8 0.9.8 5 4.5 9 8 5 3 9 2 5 5 8 36 דונם למבנה.5 דונם למבנה 0.5 0.5 2 25 30 30 80 360 540,080 )( 0 )2( 3 )3( 35 )6( 62 גן ילדים בי"ס יסודי בי"ס על יסודי אם לא צמוד לחניה הקצאה לחניה 9 ציבורית תכנית המתאר ממליצה שלא לבנות בי"ס עליסודי בשלב 27 36 0.75 30 82,080 )6( 38 חינוך מיוחד )8( 32 סה"כ שטח נדרש לפי מכסות 0.5 לכיתת גן 0.3 לכיתת בי"ס 4 לפחות דונם למוסד זה סף הכניסה למוסד לחינוך מיוחד הוא 0,000 תושבים. מומלץ לבחון את הצורך בשרות בהתייחס להיצע האזורי. 4.2 * כל הקצאות הקרקע הנדרשות בעבור מבני חינוך, מתייחסות לקיבולת אוכלוסייה של 0,000 תושבים, ולגודל שנתון 80(.8% תושבים( 3.3 הקצאת קרקע נדרשת למבני תרבות מוסד/מתקן מרכז קהילתי שכונתי מרכז חינוך וקהילה רובעי מועדון נוער שכונתי מועדון קשישים ספריה שכונתית אולם מופעים ישובי סה"כ שטח נדרש לפי מכסות סף כניסה שטח נדרש לפי מכסות )דונם( מצב קיים משתנה לחישוב פער ממצב קיים 3 2,350 יח"ד 6 דונם. כולל בריכה, מגרשי טניס וחניה כחלק מהמוקד הקהילתי ישובי. כחלק ובסמוך למוקד הקהילתי ישובי שטח בנוי נדרש כחלק מבי"ס 30 כיתות: כ 6,000 מ"ר ברוטו + כ,500 מ"ר לאולם ספורט. יהיה עצמאי רק במקרים של שכונות קיימות ו/או מתחדשות שבהן אין אפשרות להקצאת שטח הקרקע הנדרש למרכז חינוך, תרבות, קהילה וספורט. במידה ויידרש יורחב במסגרת השטח הקיים ובהתאם להמלצות התכנית 0.5 0,000 תושבים מועדון נוער בקרוואנים בשכונה 8 מועדון קבע בתכנון כחלק ממוקד קהילתי ישובי קיימת כחלק מהמוקד הקהילתי ישובי בשטח שטח בנוי נדרש: 00200 מ"ר בהתאם להיקף אוכלוסיית השירות אין פער 0,000 תושבים כחלק ממבנה קיים מדד לנפש: 0.05 מ"ר לתושב. תוקם בנפרד, רק כאשר אין אפשרות למיקום בבי"ס יסודי ההמלצה היא 300 400 מ"ר בנוי האולם מהווה תוספת על האולמות שנמצאים במרכזי החינוך והקהילה האחרים אין פער 0.5 דונם במידה ויידרש מבנה נפרד 0.5 30,000 תושבים לא נדרש על פי מכסות של 90 מ"ר נטו. אולם קטן במוקד הישובי, כ 200 מ"ר אין פער 20 דונם 3

3.4 הקצאת קרקע נדרשת למתקני ספורט מוסד/מתקן אולם התעמלות אולם ספורט 500 מושבים מגרש כדורסל מגרש משולב מתחם גלגיליות מגרש כדור יד מגרש כדורגל לא תקני מגרשי טניס בריכת שחיה סה"כ שטח נדרש לפי מכסות סף כניסה שטח נדרש לפי מכסות )דונם( מצב קיים משתנה לחישוב כחלק ממגרש בי"ס יסודי ניתן להוסיף 200 מ"ר מושבים פער ממצב קיים )דונם( לקראת בניה 300500 מ"ר,450 מ"ר בנוי כולל חדר כושר, תנועה ומחול כחלק ממגרש בי"ס יסודי לקראת בניה 640 מ"ר מגרש כדורסל מקורה כחלק מביה"ס + מגרש אחד בשכונה 8 כחלק ממגרש בי"ס יסודי 2 מגרשי כדורסל, מגרש כדוריד ומגרש קטרגל כחלק ממגרש בי"ס על יסודי במידה ויידרש יורחב במסגרת מבני החינוך במידה ונדרש יורחב במסגרת או בסמיכות למתקן קהילתי / מרכז ישובי,350 מ"ר 800 מ"ר 8,500 מ"ר נטו במסגרת שצ"פ רובעי/עירוני 2.8 למקבץ של 4 מגרשים כחלק ממתחם הסקייט פארק, כולל 2 מגרשי כדורסל פתוחים בשכונה 3 קיים בשכונה 8 במסגרת מועדון הטניס. המועדון בשטח של כ 4.6 דונם יוקם במסגרת פארק לא נדרשת הקצאה נפרדת מומלץ לשילוב במגרש משולב בישוב קטן מ 5,000 תושבים, יוקצה במסגרת השצ"פ הישובי 4,000 תושבים למגרש. הדגם המועדף הוא של מקבץ 4 מגרשים 2.8 דונם אין פער אין פער אין פער אין פער 6 0,000 תושבים במסגרת הקנטרי אין פער 22 דונם 3.5 הקצאת קרקע נדרשת למבני בריאות מוסד/מתקן תחנה לבריאות המשפחה סף כניסה שטח נדרש לפי מכסות )דונם( אין הקצאת קרקע נפרדת מצב קיים אין משתנה לחישוב קרקע תוקצה רק במידה ואין אפשרות לשילוב במוסד ציבורי, כגון: מעונות, גנים וכד' פער ממצב קיים )דונם( אין פער. במידה ואין אפשרות לשילוב יוקצו 0.5 דונם לא נדרש במסגרת ההקצאות 8,0000,000 תושבים 8,0000,000 תושבים מרפאה שכונתית אין הקצאת קרקע נפרדת אין תמוקם בשטחים סחירים. אפשרי לשילוב במבנה משרדים בלבד שתישמר הגדרה טריטוריאלית ברורה 3.6 הקצאת קרקע נדרשת לצרכי דת מוסד/מתקן בית כנסת סף כניסה שטח נדרש לפי מכסות )דונם( מצב קיים 2 בתי כנסת צפונית לנאות גולף משתנה לחישוב 50% הקצאות על קרקע ציבורית. פער ממצב קיים יבחן בהתאם למאפייני האוכלוסייה 3 2,000 4,000 יח"ד מקווה בית עלמין לא ע"פ מכסות לכל 4,000 יח"ד מקווה אחד. אם אין אפשרות לשלב בתחנת בריאות המשפחה יוקצה 0.5 דונם. לטווח הקרוב/ביניים במסגרת בית העלמין הישובי. לטווח הארוך יינתן פתרון במסגרת בית עלמין אזורי. יש עודף מעבר למכסה 3 סה"כ שטח נדרש לפי מכסות 4

4. סיכום היבטי הפרוגרמה לצרכי ציבור. הפרוגרמה לצמיחת הישוב קיסריה נבחנה על בסיס קיבולת של כ 0,000 נפש כאשר נקבע, במסגרת וועדת ההיגוי כי בקיסריה יהיו כ 9300 נפש בטווח התכנית. לישוב קיסריה ישנן תשתיות מספקות לצרכי ציבור, המאפשרות צמיחה אורגנית בהתאמה לתרחיש שנקבע כיעד. הישוב יצמח על פי התכנית, תוך עיבוי המבנה הקיים, חיזוק המרכז היישובי ופריסת שטחי ציבור נקודתיים לחיי יומיום בשכונות. צמיחה על בסיס גיוון יחידות המגורים בישוב ופריסתן בדפוסים המשתלבים במערך הקיים, מובילה לישוב השומר על צביונו הייחודי ובו זמנית מקדם גיוון קהילתי. להלן פריסת הפרוגרמה לצרכי ציבור ביחס למתחמי התכנית: מתחם היקף מאושר למבני ציבור )דונם( תוספת מוצעת למבני ציבור )דונם( היקף מוצע למבני ציבור )דונם( 69 +39 30 5 38 3 5 6 8 +8 0 7 5

203 ג. הפרוגרמה למסחר יישובי אורבניקס בע"מ. רקע לצורך בחינת מלאי שטחי המסחר בישוב קיסריה, נסקר מלאי השטחים הבנויים במצב הקיים זכויות הבנייה למסחר מתוקף תכניות מאושרות. והיקף. היצע תכנוני מתוקף תכניות מאושרות קיימות זכויות בנייה, כמפורט: מספר תכנית חכ/ 42 ייעוד מרכז אזרחי שטח לשימושים מסחריים )דונם( 8.3 מ"ר למסחר בתקנון מוגדר : קיים מבנה המשמש כמרכז אזרחי ומסחרי עבור שירותי השטח כולל מסעדות חנויות משרדים אולמות ובריכות שחייה תאי הלבשה ומקלחות. )מקודמת תכנית ל 5,400 מ"ר למסחר( 4.25 חכ/ 44 חכ/ 44 ב' חכ/ 236 מרכז אזרחי לפי תכנית בינוי כללית באישור הוועדה המחוזית. כ 8,550 חכ/ 49 /ב חכ/במ/ 263 ג/ 72 חכ/ 57 מלונאות ונופש מלונאות ונופש מסחר מסחר גן לאומי ושצ"פ לא מצוינים שטחים מפורטים למסחר לא מצוינים שטחים מפורטים למסחר 9.66 0.3 לא מצוינים שטחים מפורטים למסחר בקומת הכניסה של מבנה דירות הנופש תותר הקמה של חנויות קפיטריה ובתי קפה לא מצוינים שטחים מפורטים למסחר. כחלק מהשטחים המיועדים לתיירות ניתן להקים: מסעדות, לא מצוינים בידור, מסחר ושירותים תיירותיים נלווים שטחים למסחר. 6,000 מ"ר כולל )4,000 מ"ר עיקרי( 50 מ"ר באיזורים בייעד שצ"פ בלבד ניתן להקים: קיוסקים, בתי שימוש ציבוריים, בתי קפה ומקומות בידור באישור מיוחד של הוועדה המחוזית לא מצוינים שטחים מפורטים למסחר 2 3 4 5 6 7 זכויות הבנייה המתאפשרות נאמדות בכ 20,000 מ"ר..2 שטחים בנויים בפועל היקף השטחים המשמשים למסחר, שירותים, תיירות, בילוי ופנאי בישוב קיסריה במצב הקיים עומד על כ 2 8,500 מ"ר בנוי בשימוש עיקרי, מתוכם 5,40 מ"ר המשרתים את אוכלוסיית הישוב. במידה ונפחית את שטחי מועדון הספורט הבולט בגודלו, נגיע לכ,950 מ"ר בנוי בפועל במצב הקיים. 2 הונח כי תכנית הבינוי תאפשר זכויות של 60%, בדומה לזכויות בתב"עות אחרות ביישוב.. בהתאם לנתונים מטיוטת הדו"ח של תכנית המתאר )ראה נספח(. 6

2. צרכי הישוב לפי הקצאות קרקע בהתאם ליעד אוכלוסייה של הפרוגרמה המוצעת בישוב קיסריה, בוצעה בדיקה ע"פ הקצאה ופריסה של שירותי מסחר בשכונות מגורים" של משה"פ. "המדריך לתכנון, בהתחשב במאפייני הישוב, הקצאת הקרקע המקסימלית הנדרשת לפי המודל עומדת על כ 4,000 מ"ר בנוי למסחר. בבחינת ההקצאה למסחר עירוני, ההקצאה המקובלת עומדת על מ"ר לנפש, כלומר 0,000 מ"ר ליעד האוכלוסייה המקסימלי בקיסריה. 3. סיכום מבחינת צרכי הישוב, ההקצאה המקסימלית הנדרשת ליעד אוכלוסייה של 0,000 תושבים מסתכמת לכ 0,000 מ"ר בנוי. מלאי שטחי המסחר המאושרים מסתכם לכ 20,000 מ"ר. להלן פריסת הפרוגרמה למסחר יישובי ביחס למתחמי התכנית: מתחם מ"ר מסחר מאושר תוספת מ"ר מסחר מוצע בתכנית הערות כחלק מהמרכז הישובי 5,30 0 5,30 5 4,262,737 6,000 6 7

ד. התיירות בקיסריה תימנת תכנון ייעוץ ומחקר נופש ותיירות דצמבר 202. מצב התיירות הקיים בקיסריה לאתר קיסריה הגיעו בשנה האחרונה כ 800 אלף תיירים, מרביתם באופן מאורגן, דהיינו "תיירים שבויים" שמובלים למקום ע"י מנהלי קבוצות. כ 50% מכלל המבקרים באתר הם ישראלים. ההערכה היא כי לאתר מגיעים מבקרים ותיירים בעיקר מ 5 העשירונים העליונים של ההכנסה וכאלה שמתעניינים בתחומים תרבותיים וארכיאולוגיים. בנוסף, מגיעים למקום גם תלמידי בתי ספר. כל התיירות לקיסריה היא תיירות יום, בדומה לתיירות במצדה. בקיסריה יש מלון אחד, הממוקם ליד אתר הגולף ובו 4 חדרים. המלון מיושן ואינו עונה על הצרכים. תיירות הגולף מחו"ל מביאה לאתר מספר זעום יחסית של מבקרים. בין היתר, כנראה בגלל שאין אתרי גולף נוספים בישראל. התיאטרון של קיסריה קולט, מספר פעמים לא מבוטל בשנה, בשעות הערב, מופעים המוניים של כ 4,000 מבקרים, מרביתם ישראלים. אזור התיירות של קיסריה, כאמור, אינו מספק כלל שירותים ראויים לתייר ולמבקר. אין הצללות, אין קיוסקים, אין מסעדות זולות אין מסעדות רשת ואפילו אין פריסה מספקת של שירותים ראויים. 2. עקרי התובנות מהמצב הקיים סקירת המצב הקיים מראה כי קיסריה, למרות היותה מזוהה כאתר חשוב, לא נהנית כיום מהיקף ודפוס תיירות התואם את חשיבותה. ארכיאולוגי ומורשת קיסריה פנים. מהווה ביקור אתר בעיקר לתיירות עבור הן יום, תיירות עבור והן נכנסת תיירות לקיסריה חופי ים אשר כמעט אינם מפותחים. בקיסריה יש כיום למעשה מלון אחד המתפקד כמלון אורחים )דן קיסריה(. מגרש הגולף משמש אוכלוסייה שהיא ברובה אוכלוסיית היישוב ולא ברור עד מהווה מושכן לתיירות נכנסת, והאם הוא תורם לכוח המשיכה הכללי של קיסריה. הוא כמה לקיסריה עורף תיירותי פוטנציאלי ברמה האזורית אך קשרי הגומלין התיירותיים כרגע אינם מתממשים. מערך התחבורה ביישוב אינו מפריד כהלכה בין מרחבי המגורים תעוקה תחבורתית בעקר בתקופה של אירועים בנמל ובתיאטרון. ומרחבי התיירות ויוצר 8

3. החזון התיירותי לקיסריה חזון התיירות בקיסריה מושתת על תיירות תרבותית הנשענת על המאפיינים ההיסטוריים והארכיאולוגיים של המקום והיוצרת משאבי תיירות המבוססים על המורשת המוחשית והמורשת הלאמוחשית של ערכים אלה. פיתוח התיירות התרבותית בישוב יושתת על עקרונות של פיתוח ברקיימא הנשענים על שלשה מרכיבי יסוד: פיתוח כלכלי רווחי, פיתוח המשמר את הסביבה הפיסית ופיתוח השומר על כושר הנשיאה החברתי תרבותי ועל איכות החיים של הקהילה המתגוררת בישוב. חזון התיירות של קיסריה רואה את התיירות התרבותית שתתפתח ותמוסד בישוב כנתמכת על ידי מיקומה של קיסריה לחוף ים ועל אפשרויות של פיתוח תיירות נופש מאוזנת ומתחשבת בעקרונות הקיימות הנדרשים ליישום ברוח חזון זה. שילוב שני תחומי תיירות אלו לידי מערך תיירותי סינרגטי מאפשר למצוא פתרונות פיסיים ותפעוליים בהם פעילות הנופש תערך לפחות בחלקה באותם אתרים המייצגים גם מורשת היסטורית מוחשית. חזון התיירות של קיסריה רואה בישוב חלק ממערך תיירותי אזורי בו היישוב מחויב לנצל תיירותית הן את משאביו והן את משאבי התיירות הנמצאים במרחב העוטף אותו. מעמדה של קיסריה כעוגן תיירותי אזורי תאפשר לה לנצל טוב יותר כלכלית את משאביה ובעיקר לייצר לינות תיירים החשובים כל כך ליצירת הערכים הכלכליים. כעוגן תיירותי אזורי, תשרת קיסריה הן תיירות פנים והן תיירות נכנסת בעיקר על בסיס היותה מרכז אכסון ויציאה לטיולים וסיורים בכל המרחב העוטף אותה. חזון התיירות של קיסריה רואה בישוב מרחב בו קיימת הבחנה פיסית ותפקודית ברורה בין אזורי מגורים ואזורי תיירות מתמחים. חזון התיירות לקיסריה רואה חשיבות רבה בפיתוח תיירותי דינמי ותהליכי לאורך זמן. במסגרת זו מוצע כי בנקודות זמן מוגדרות מראש תעשה הערכה מחדש של הישגי ותוצאות הפיתוח התיירותי ומטרות פיתוח התיירות יכוילו בהתאם. חזון התיירות לקיסריה רואה חשיבות רבה בפיתוח המשלב מגזר פרטי וציבורי ומעודד יזמות של עסקים קטנים. זאת באותם ייעודיי קרקע שזוהו והוגדרו למטרות פיתוח התיירות. חזון התיירות לקיסריה רואה חשיבות רבה ביצירת מרחבי תיירות פונקציונליים, מותאמים לדגמי הביקור הרצויים והמאפשרים תנועה תיירותית רציפה בתוך השטחים ובין השטחים המוגדרים כשימושי קרקע תיירותיים נופשיים. משמעות הדבר היא יצירת רובע תיירותי הנבנה מיתרונות לגודל ומאפשר חווית משתמש מגוונת בתא שטח רציף. ניתן לנסח את חזון התיירות המגובש לקיסריה בקצרה ולקבוע כי: קיסריה תזכה לפיתוח תיירותי בר קיימא, המתמקד במוצר תיירותי תרבותיהיסטורי בשילוב תיירות נופש ופנאי ובהארכת משך השהייה של התייר. זאת תוך הפרדה מרחבית ופונקציונאלית בין תושבים מקומיים לתיירים ויצירת רצפים תיירותיים תפקודים הכוללים הרחבה של קיבולת האכסון ופיתוח עסקי תיירות קטנים ביוזמה ציבורית ופרטית. 9

4. הפרוגרמה התיירותית התפיסה התיירותית הכוללת לקיסריה מתחלקת למספר מרכיבים מרכזיים, שמטרתם להביא למימוש החזון התיירותי. להלן פרוט מרכיבים אלה: המשך פיתוח תיירות תרבותיתארכיאולוגית גן לאומי קיסריה מהווה כבר היום אתר ייחודי מסוגו ואבן שואבת לתיירות נכנסת ותיירות פנים. יש לראות בו ובמתחם הנמל המשך גרעין הצמיחה לתיירות תרבותית בישוב. מוצע כי המשך פיתוח התיירות המבוססת ארכיאולוגיה ביישוב יתחלק לשניים: א. בתחום העיר העתיקה )העיר הצלבנית( וכן בתחום החומה הביזנטית ובתחום היישוב המודרני קיימות עתיקות שחלקן נמצאות בשלבי חשיפה ופיתוח שונים, וחלקן עדיין לא נחשפו. עתיקות אלה מהוות את הפוטנציאל להמשך פיתוח המוצר התיירותי העיקרי של קיסריה תיירות תרבות וארכיאולוגיה, ויאפשרו העמקה של המוצר והארכה של משך הביקור באתר. בהתאם למודל התפעול שייבחר לאתרים חדשים )כניסה בתשלום או כניסה חופשית( ניתן להציע מודל תפעול משולב כדוגמת כרטיס כניסה משולב לאתרים המאפשר בחירה של מספר אתרים ושילובם בכרטיס כניסה אחד. ב. שיפור מערך הביקור ברמת הפיתוח הנוכחית מתחם הנמל והגן הלאומי לא נותנים מענה מספיק לנושא חווית המבקר והשירותים הדרושים לו. חוסר בשירותים כאלה גורם למבקרים להגביל את משך שהותם באתר ולמצוא מענה לצרכיהם במקומות אחרים. על מנת לתת מענה לנושא זה מומלץ לבצע שידרוג תיירותי של המתחם המשולב. כחלק מהמשך פיתוח תיירות מבוססת ארכיאולוגיה יש לתת דגש לפיתוח מתקנים שיתנו מענה הולם למנוחה, הצללה, שירותים, הסעדה, אינפורמציה וכד'. יש לשלב מכלול של מוזיאון ומרכז מבקרים שהינם מרכיבים חיוניים בתמהיל זה. היקף הפרוגרמה המסחרית התומכת במערך הביקור תפורט בפרק ה'. פיתוח תיירות נופש ופנאי כמוצר משלים חופי קיסריה, על אף רמת פיתוכם הנמוכה, מושכים כבר כיום נופשים מהאזור. לחופים אלו פוטנציאל משיכה רב יותר במידה ויתפתחו על בסיס מתווה של תיירות בתקיימא ותוך התחשבות בצרכי התושבים מחד וברגישות הסביבתית של חלקי רצועות חוף מאידך. את פיתוח תיירות הנופש והפנאי יש לכוון כמוצרים משלימים ומקושרים לתחום הארכיאולוגיה והתרבות ככל הניתן. במקומות בהם הארכיאולוגיה מאפשרת זאת, השילוב ייצר הרמוניה תיירותית ייחודית שתגביר את כושר התחרותיות של קיסריה בצורה משמעותית. במקומות בהם הדבר לא מתאפשר, מומלץ עדיין להשתמש בחוף למטרות נופש תוך שמירה על ערכי הטבע והנוף. האפשרות להשתמש במוצרים של נופש ופנאי הן לאורך החוף והן במקומות אחרים בקיסריה נדרשת על מנת ליצור קישורים מרחביים ופונקציונאליים בין האטרקציות של ארכיאולוגיה, היסטוריה ומורשת. פיתוח מתקני אכסון מלונאי ביישוב כיום בקיסריה מתקן אכסון משמעותי אחד בגודל בינוני )דן קיסריה, 4 חדרים(, ובפועל היא לא נמצאת על מפת המלונאות של ישראל. 20

מיקומה של קיסריה בסמיכות לחוף הים, בתווך שבין מרכז הארץ לצפונה ובקרבה לצירי התנועה המרכזיים, מקנה לה פוטנציאל משמעותי ביכולתה לפתח מתקני אכסון ומודל לינה לתיירות,Stay Put כלומר תיירות השוהה במלון אחד ומטיילת בסגנון 'טיולי כוכב'. השילוב בין פיתוח המוצר התיירותי של קיסריה ופיתוח מתקני אכסון ביישוב יאפשרו מיצוי של הפוטנציאל התיירותי של העיר ושל פוטנציאל ההכנסות מתיירות. להלן הקיבולת המוצעת למתקני האכסון המלונאי: סוג מתקן האכסון נופש משפחתי דרגה A יחידות אכסון מלונאי שטח מגרש בדונם כמות מתקנים מסוג זה סה"כ יחידות אכסון 280 60 280 280 50 280 נופש משפחתי דרגה C 240 45 240 נופש יוקרתי 480 2 9 240 מלון נופש ברמה A/B 240 2 9 20 בוטיק 20 9 20 מלון נופש ברמה A/B 20 0 20 בוטיק 770 60 770 דן קיסריה 20 9 20 מלון נאות גולף 2,770 סה"כ מבחינה כמותית, ובהתחשב בעקרון של פיתוח תיירות בתקיימא, נקבע כי מכסת חדרי המלון שיבנו לא תעלה בשנת היעד לתוכנית על כ 2000 יחידות אירוח במגוון מתקנים. כמו כן נקבע כי השלמת מכסת חדרי האירוח תתבצע בהדרגה ובאיטיות ותתבסס על תכנית רבשנתית ועל הפעלת איזונים ובדיקות כדאיות להמשך פיתוח אכסוני מדי חמש שנים. חיבור תיירותיתפקודי בין קיסריה לעורפה המרחב התיירותי המידי הרלוונטי לקיסריה הוא בעיקר מצפון לה אזור חוף הכרמל, בדגש על החיבור התפקודי עם הכפר ג'יסר א זרקא, וזיכרון יעקב )אזור המקודם תיירותית על ידי המועצה האזורית חוף הכרמל באמצעות העמותה האזורית "כרמלים"(. קיסריה תשולב כמוקד עוגני במערך התיירות האזורי כדי ליצר שילוב ביקורים ולינה על ידי תיירים המגיעים לאזור. תפעול מקצועי משולב של מרחב "כרמלים" כמרחב תיירותי קוהרנטי הוא אחד מאבני היסוד של תיירות שוהה בקיסריה. על מנת להשיג שילוב זה יש ליישם את ההנחיות הבאות: o יצירת תשתית פיסית ונרטיבית והיצע של מסלולים נושאיים בתחומי תרבות, היסטוריה ומורשת. o יצירת חיבורים פיזיים למטיילים רגליים ולרוכבי אופניים על מנת לעודד נופש פעיל ותיירות עממית ספורטיבית. o עידוד, ארגון ולקיחת חלק בפסטיבלים ואירועים אזוריים בעל אופי ונפח התואם את הגדרת החזון של תיירות תרבותית. 2

הפעלת מודל תיירותי מסוג Stay Put המבוסס על לינה בקיסריה בלבד וביקורים חדיומיים באטרקציות באזור ומחוץ לאזור כאחד. o 5. סיכום הפרוגרמה התיירותית על מנת להשיג את יעדי הפרוגרמה המופיעים לעיל יש להתמקד בפיתוח המרכיבים הבאים ולתת להם קדימות בפיתוח: חשיפה, ופיתוח של אתרים ארכיאולוגיים נקודתיים ופתיחתם לקליטת תיירים. זאת בעיקר במרחבים שאינם מוגדרים כאזורי מגורים קיימים או מתוכננים ובכללם: אתרים תתימיים, לאורך החוף, בתחום החומה הביזנטית ובשטחים הפתוחים בדרום היישוב. פיתוח נמל קיסריה. המשך פיתוח ושדרוג תיירותי תוך שימת דגש על שיפור חוויית המבקר באמצעות מוזיאון, מרכז מבקרים, שטחי מנוחה, שטחים מקורים, תגבור ושיפור של התמהיל המסחרי. פיתוח מתחמים מלונאים. עיבוי עד 2000 חדרי אכסון עד שנת היעד לתוכנית, בשלשה מקבצים מוגדרים )ראה תמהיל( ואשר מייצרים מגוון אכסון רחב טווח בין מלונות יוקרתיים )דרגה A ומלונות בוטיק( לבין אכסון עממי משפחתי בדרגה C. פיתוח חופים וטיילות חופיות. החופים והטיילות יזכו לרמת פיתוח טובה אך במתינות כדי לשמר איכויות סביבתיות מחד ולייצר רצפים תיירותיים וחיבוריות בין מוקדי תיירות, מאידך. להלן פריסת הפרוגרמה למתקני אכסון מלונאי: מתחם 0 סוג מתקן אכסון נופש משפחתי דרגה A יחידות אכסון מלונאי שטח מגרש בדונם כמות מתקנים מסוג זה סה"כ יחידות אכסון 280 60 280 280 50 280 נופש משפחתי דרגה C 240 45 240 6 נופש יוקרתי 480 2 9 240 מלון נופש בדרג A/B 240 2 9 20 בוטיק 20 9 20 7 מלון נופש בדרג A/B 20 0 20 בוטיק 770 60 770 8 דן קיסריה 20 9 20 9 מלון נאות גולף 2,650 סה"כ 22

ה. מסחר תיירותי סדן לובנטל בע"מ דצמבר 202. מצב קיים שירותי המסחר ואתר התיירות בישוב קיסריה כ 5,00 מ"ר של שטחים בנויים המספקים שירותי מסחר לתושבי המקום )ובנוסף להם, עוד כ 250 שטחי שירות ואחסנה וכ 685 מ"ר של שטחים חציוניים(. שטחים אלה כוללים מסעדה אחת, שלוש חנויות, מספרה, סופר מרקט, סניף דואר, סניף בנק ומועדון ספורט וספא. בסה"כ נמצאו עסקים. אף אחד מאלה אינו מיועד ואינו מתאים לספק שירותים לתיירים ומבקרים. באזור התיירות של קיסריה ובאתר הגולף עוד כ 3,300 מ"ר בנויים של עסקים שרק חלק קטן מאוד מהם מופנה לתיירים ומבקרים. ניתוח השטחים המסחריים הללו מופיע בלוח מס'. מתוך סך השטחים המסחריים בנמל קיסריה ובאתר הגולף שמגיעים ל 3,300 מ"ר בנויים )ואליהם מצורפים שטחי שירות ושטחים פתוחים כמפורט בלוח(, רק כ 520 מ"ר מיועדים ישירות לתיירים ומבקרים, דהיינו רק כ 6% מסך שטחי המסחר. שטחים אלה אינם נותנים מענה כלשהו לצרכי המבקרים ומשום כך, המקום נחשב כאתר שאינו נותן מענה מסחרי כלשהו לתייר ולמבקר. באשר להסעדה, מתוך שטחי ההסעדה באתר הנמל של קיסריה של כמעט 2,000 מ"ר יש 4 מסעדות שהן יקרות ורוב פעילותן מכוונת לתושבים ישראלים מקומיים ולא לתיירים ומבקרים. המסעדות פעילות בעיקר בשעות הערב ובסופי השבוע. מסעדות היוקרה אינן מציעות שירותים למסת התיירים המגיעים למקום, בעיקר בקבוצות ואינן ערוכות לקלוט במחירים סבירים קבוצות מאורגנות של מבקרים או תיירים. מחוץ למסעדות האלה אין באתר התיירות כל תחליף של שירותי הסעדה ושתייה סבירים. 23

2. ניתוח של עסק תיירות ממוצע, רמות שכר ורמות הכנסה ניתוח ההקצאה של ישראלים לנושאי תרבות ביקור ונופש והערכה לגבי ההוצאה הממוצעת שלהם ליום ביקור, יחד עם ניתוח ההוצאה הממוצעת של תייר זר ליום בישראל מורים כי פוטנציאל ההוצאה הממוצעת לנפש של מבקרים ישראלים ושל תיירים מחו"ל הוא כ 00 לביקור. פוטנציאל זה לא בא לידי מימוש באתר התיירות של קיסריה, שכן האתר לא מציע כלל מתקנים ועסקים שבהם יכולים מבקר ו/או תייר ממוצע לרכוש מוצרים ושירותים שמאפיינים ביקושים של תקופת נופש ותיור. מניתוח של עסק תיירות ממוצע עולה כי לעסק כזה, המעסיק 3 עובדים, נדרשות הכנסות של 67 למ"ר בכל יום. לעסק ששטחו הממוצע הוא 50 מ"ר נדרשת הכנסה של כ 2,000 למ"ר בכל חודש. כלומר, הדרישה היא כי ייכנסו למקום כ,000 איש בחודש, דהיינו כ 33 איש בכל יום, שכל אחד מהם יוציא כ 00 בממוצע. בתנאים הללו היה ניתן להפעיל בקיסריה כ 3,300 מ"ר של מסחר תיירותי. כיום, למעט מסעדות היוקרה האמורות העסקים האחרים אינם רווחיים והם מתחלפים חדשות לבקרים. אין במקום "מסה קריטית של עסקים" המאפשרת למבקר לערוך "שופינג" ליהנות מ"חוויית קנייה". בעיקר, ניתן לתלות את הדבר בעובדה כי לא מוצעים לתיירים ולמבקרים תנאים ושירותים מינימאליים שיעודדו אותם לשהות במקום למספר שעות נוסף ואולי אפילו לשהות לילה. 3. החיזוי לעתיד בהתאם לחזון התיירותי למרחב, הכולל ביקור של כ 2 מיליון תיירים בשנה, )פי 2.5 ממספרם כיום( ובהערכה שהרכב המבקרים יהיה דומה למצב כיום, )דהיינו כ 50% מבקרים ישראלים( ושההוצאה הממוצעת למבקר תגדל בשיעור מצטבר של כ 65 אחוזים, דהיינו 2.5 אחוזים לשנה הרי מטרת תכנית המתאר היא ליצור את התנאים שיאפשרו לתיירים ולמבקרים להישאר בסביבה זמן ארוך יותר, אולי אף לבלות 2 או 3 לילות בבתי מלון שיקומו באתר. כך יש לצפות שהמבקרים יצליחו להשאיר במקום לפחות את ההוצאה היומית הממוצעת שלהם הצפויה בעוד 20 שנה ואולי אף יותר. ההערכה היא כי אם יוצעו במקום שירותים סבירים למבקרים יהיה ניתן להגיע בשנת 2030 לשטחי מסחר של כ 8,500 מ"ר שבהם תיירים יוכלו להוציא כסף ולתרום לפיתוח של טיילת שתהווה סביבה מסחרית תוססת ורווחית שמושכת עוד ועוד קונים. הכוונה היא למסעדות תיירים שמתאימות לקבוצות, חנויות חפצי תיירות, קוסמטיקה, חנויות חפצי אומנות, חנויות בגדים קלים, אביזרי חוף וכד' המאפיינים רכישות של תקופות חופשה. להעצמת החוויה במקום יתרמו גם פאבים ומקומות בילוי בשעות הערב שימשכו ישראלים ובליינים ובהם ירצו גם התיירים להישאר. ניתן להניח כי כאשר יחול גידול בהיצע השטחים המסחריים וכאשר שטחים אלה אכן יאוכלסו, תגדל ההוצאה הממוצעת של המבקר ושל התייר. 4. הרחבת היצע שטחי המסחר אחד הרכיבים שיאפשרו הגדלת שטחי המסחר כאמור הוא הגדלת מספר ימי השהות של תיירים ומבקרים במקום. לתקופה ארוכה יותר מאשר סיור של כמה שעות. החזון התיירותי מבקש ליצור בקיסריה עוגן שממנו יוצאים תיירי קבוצות ל"סיורי כוכב" לאזורים אחרים בארץ, זאת, כתחרות לבתי המלון בלב המטרופולין המקשים את היציאה לסיורים, בשל קשיי תחבורה. 24

יש לזכור ש"לב המטרופולין", תל אביב מציע בילויי ערב, אנונימיות והיטמעות באוכלוסיית הצעירים המקומית מה שמבורך ע"י תיירים וקשה להשגה במובלעת מבודדת יחסית כקיסריה. יש לשים לב שאוכלוסיית המקום בקיסריה מבקשת להפריד את אזור המגורים מאזור התיירות. אם מספר הימים של התיירים באזור יוכפל והם יבלו לילה או שניים במקום ואם הישראלים ימשיכו להגיע לאתר על פי המתכונת הקיימת, דהיינו כמיליון ביקורים לשנה מחצית מכלל הביקורים בקיסריה יהיה ניתן להגדיל את היעד של שטחי המסחר וההסעדה בשנת 2030 לכ 2,000 מ"ר. במצב כזה, יהיה באזור מקום לכ 250 עסקים ששטח כל אחד מהם הוא 50 מ"ר, בממוצע. מתן חזית של 4 מ"ר לכל עסק ממוצע כזה יאפשר פיתוח של "מדרחוב" שאורכו כמעט ק"מ עסקים מסוגים שונים, שמתאימים לאוכלוסייה נופשת יקומו המוביל אל חוף הים. לאורכו וישרתו את המבקרים באזור. ניתן להאריך את המדרחוב אם ישתלבו בו שירותים ציבוריים שונים שייתנו שירותים לקהל מטעם הסקטור הציבורי או המוניציפאלי, כמו לשכת תיירות מקומית, יחידת שיטור קטנה וכד'. הגן הלאומי וסביבתו מהווים את הליבה התיירותית של מרכז קיסריה ועוגן לפעילות מסחרית בכל מרחב הגן הארכיאולוגיחקלאי. התכנית מציעה, בהתאם, לפתחו במקביל לחשיפת הממצאים הארכיאולוגיים בתחומו ובכך ליצור חוויית מבקר מלאה, הנהנית ממתחם מלונאי מלווה בטיילת מסחרית במובילה לים ומגן ארכיאולוגי חקלאי שבליבו מוקד עתיקות המשורת מסחרית. 5. סיכום מהניתוח לעיל עולה כי בתנאים סבירים ניתן להציע בקיסריה שטחי מסחר, שירותי תיירות ומסעדות וקיוסקים לצורכי המבקרים שיגיעו לסדר גודל של כ 8,0002,000 מ"ר. טיפול נמרץ של הרשויות שיאפשר הרחבת תשתית המלונאות במקום, יוכל לתרום לקידום המתחם. יחד עם זאת, יש לחזור ולהזכיר שענף התיירות ובעיקר ענף התיירות מחו"ל הוא רגיש וכל אירוע בטחוני כזה או אחר, בסביבה הקרובה והקרובה פחות גורם לירידה במספר התיירים הכולל ובמקביל יורד גם מספר הביקורים באתרי התיור השונים. הסתגרות של התיירות, הישראלית או הזרה עלולה להפוך את העסקים במקום מנותק יחסית כמו קיסריה לפגיע במיוחד מירידה כזאת במספר התיירים. משום כך, נראה כי ללא מעורבות של הסקטור הציבורי בהיווי וביטוח ההכנסות האמורות מתיירות, יהיה קשה להבטיח את חוסנו של המקום בתקופות של אי בהירות ביטחונית. להלן פריסת המסחר התיירותי המוצעת בתכנית: מתחם מ"ר מסחר מאושר 0 תוספת מ"ר מסחר מוצע בתכנית 4,270 520 250 6,000,000 4,270 520 250 6,000 875 0 0 0 25 2 5 6 0 הערות בנוסף להשמשת עתיקות לאורך טיילת המלונאות 25

ו. הכלכלה היישובית מוניציפלית 203 אורבניקס בע"מ. הנחות היסוד מטרתו של מסמך זה הינה בחינת קיבולת האוכלוסייה של הישוב מההיבט הכלכלי, ע"פ הפרוגרמה המוצעת. 2. תהליך העבודה תהליך העבודה כלל, בין היתר, את השלבים הבאים: ריכוז הכנסות והוצאות התקציב המוניציפאלי והתקציב הקהילתי במצב הקיים. לימוד התנהגות כל אחד מסעיפי התקציב עם שינוי באוכלוסייה. איסוף וריכוז נתונים רלוונטיים נוספים: מבני הציבור במצב הקיים, תחזית בינוי של מבני ציבור, שטחים ציבוריים פתוחים במצב הקיים, תחזית פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים, תחזית אכלוס של שכונות המצויות בתהליכי תכנון, פיתוח או אכלוס, שיטות הגביה ותעריפי דמי השירותים הנהוגים כיום, וכו'. עריכת תחזית תקציבית, הן לתקציב המוניציפאלי והן לתקציב הקהילתי, עבור המוצעת, בהתאם ליעד האוכלוסייה המתווה במסגרת תמ"מ 6 המופקדת. הפרוגרמה 3. קיסריה פעילות מוניציפאלית וחברתית סקירת מצב קיים 3. יחסי הגומלין מול המועצה בין המועצה ובין החברה הסכם המסדיר את חלוקת האחריות על אספקת השירותים לתושבי 3 הישוב. עפ"י הסכם זה באחריות המועצה אספקת השירותים הבאים: חינוך )לרבות אבטחת מוסדות חינוך( רווחה הפעלת ואכיפת חוקי עזר רישוי עסקים וכל השירותים המסופקים לעסקים ולשטחים שאינם מסווגים כמגורים שירותי דת שירותי הדברה בסיסיים )ברמה ובאיכות הניתנות ע"י המועצה בישובים אחרים( 3 ההסדר מתייחס למרבית השכונות ביישוב, פרט לשכונת נאות גולף ושכונה מס' 3. 26

שירותי וטרינריה שירותי תברואה בסיסיים ובהם פינוי אשפה וגזם בסיסיים שירותי תרבות ונוער בסיסיים תשלום בגין שירותים אזוריים דוגמת כיבוי אש, ניקוז וכיו"ב. לצורך ביצוע חובותיה על פי הסכם זה תושבי קיסריה משלמים ארנונה למועצה לפי תעריף המינימום למגורים הנקוב בתקנות ההסדרים. עפ"י ההסכם באחריות החברה אספקת השירותים הבאים: חשמל ותאורה גינון אחזקת כבישים ומדרכות אספקת מים שירותי ביוב שירותי תרבות ונוער מעבר ובנוסף לשירותי התרבות הבסיסיים שירותי פינוי אשפה וגזם מעבר ובנוסף לשירותי התברואה הבסיסיים שירותי הדברה מעבר ובנוסף לשירותי ההדברה הבסיסיים לצורך ביצוע חובותיה על פי הסכם זה, משלמים תושבי קיסריה, בנוסף לדמי הארנונה למועצה דמי שירותים, על יסוד התקשרות חוזית בין החברה ובין התושבים. למרות חלוקת האחריות, כפי שפורטה לעיל, עפ"י תנאי ההסכם החברה רשאית לבצע את שירותי ההדברה הבסיסיים, את שירותי התברואה הבסיסיים ואת שירותי התרבות הבסיסיים וזאת כנגד ובתמורה לכך שהמועצה תשלם לחברה מידי שנה תשלומים למימון שירותים בסיסיים אלו, במחירי העלות שהייתה נדרשת למועצה לשם אספקת שירותים בסיסיים אלו ברמה ובאיכות המקובלות באותה עת, לישובים אחרים במועצה. כנגד אספקת שירותים אלו ע"י החברה, העבירה המועצה סכום של מיליון החל משנת 2007. סכום זה מועבר מדי שנה, בצמוד לשיעור הגידול במ"ר למגורים בשכונות המגורים בקיסריה וצמודים לשיעור עליית תעריף הארנונה לכל מ"ר מגורים או מדד המחירים לצרכן, הגבוה מביניהם. בנוסף, החברה זכאית לקבל מהמועצה סך השווה ל 23% מסך גביית הארנונה למגורים בכל שטחי קיסריה וזאת לשם תגבור תקציבי הפיתוח. 27

3.2 תקציבים שוטפים תקציב מנהלת הישוב קיסריה מורכב משני תקציבים ברמה השוטפת: א. ב. התקציב המוניציפלי שחלקו הניכר מופנה לנושאי תחזוקה ותפעול כגון שירותי ניקיון והפעלת חופים, גינון וטיפוח סביבתי, פינוי אשפה, שמירה וכדו'. התקציב החברתי שעיקרו מופנה לשירותים קהילתיים כגון פעילויות תרבות שונות. לפי 4 אומדן לתקציב הביצוע לשנת 202, היקף התקציב השנתי של מנהלת הישוב )המוניציפלי והחברתי ביחד( עומד על כ 4.5 מיליון, מתוכו עודף תפעולי של כ.8 מיליון המופנה לטובת העמסה של חלק מהוצאות השיווק, הנהלה וכלליות )כ מיליון ( והוצאות תכנון. כמו כן, בשנת 202 חלק מההשקעות מומנו ע"י התקציב השוטף )כ 70 אלף לתשתיות בטחון ומערכות מידע(. מאחר שבשנים האחרונות בוצעו קיצוצים ניכרים בתקציב, שגרמו לירידה ניכרת ברמת השירותים בישוב. התקבל עדכון עלויות מהחברה לפיתוח קיסריה, ובו העלויות בתקציב המוניציפליות גבוהות מההקצאה בתקציב לשנת 202. 4 חוברת התקציב התקבלה מהחברה לפיתוח קיסריה. 28

3.2. התקציב המוניציפלי )שנת 202( כנגד אספקת השירותים המוניציפליים. לפי חיוב של כ 4,250 6 בשנה ליח"ד ותוספת של 6.6 ל כל מ"ר מגרש. מקורות דמי ממגורים דמי מחוכרים, ומלונאות שירותים 5 שירותים נופש העברה מהמועצה האזורית חוף הכרמל סה"כ שימושים הוצאות תפעול כלליות ושכר עלויות מועמסות הפרשות לטובת התקציב החברתי סה"כ כ 2.5 מיליון ש"ח כ 0.5 מיליון ש"ח כ מיליון ש"ח כ 4 מיליון ש"ח לצורך אספקת שירותים אותם החברה מעניקה במקומה של המועצה כולל חשמל ואנרגיה )כ.2 מיליון ( שירותי ניקיון והפעלת חופים )כ 3 מיליון (, ושמירה וביטחון )כ.2 מיליון ( כ 9.6 מיליון כ.2 מיליון ש"ח. כולל הוצאות שכר )7%( בגין חלקיות משרות של מנהל הישוב; מנהל תפעול; עובד תחזוקה; עובד גינון; מזכירה; אחראי פיקוח ואכיפה; קב"ט; אחראי איכות הסביבה; הוצאות משרדיות )6%(, אחזקת רכבים )0%(, וביטוחים.)3%( הוצאות תכנון )תכנית מתאר, גבולות שיפוט(, וכ 550 אלף בגין הוצאות שיווק )כולל מוקד קשרי לקוחות(, הנהלה וכלליות. כ.4 מיליון כ.9 מיליון ש"ח כ 4 מיליון ש"ח לצורך תפעול המרכז הקהילתי )כ.3 מיליון, לפי תשלום של כ 69 לחודש ליח"ד(, וכן לפעילויות תרבות במרכז הקהילתי )5% מדמי השירות כ 600 אלף (. התקציב החברתי כ.9 מש"ח כ 0.670 מש"ח כ 0.250 מש"ח כ 0.240 מש"ח כ 0.20 מש"ח כ 3.2 מיליון ש"ח כ 2.2 מש"ח כ 0.6 מש"ח כ 0.95 מש"ח 3.2.2 מקורות הקצאות השירות חוגים תרבות וקהילה השתתפות מועצה עסקים סה"כ שימושים פעילויות תרבות הוצאות תפעול כלליות ושכר כולל הוצאות על חוגים )כ 0.420 מש"ח( ושירותי דת )כ 0.2 מש"ח( כולל הוצאות בגין אחזקה שוטפת )64%(, שירות הסעות קהילתי )25%( ושמירה )%(. כולל הוצאות שכר )76%( בגין חלקיות משרות של עובד אחזקה; רכזת חוגים; מדריך נוער; מנהלת קהילה; רכזת תרבות ואירועים; הוצאות משרדיות )6%(, אחזקת רכבים,)6%( וביטוחים.)2%( 5 לפי נתוני הגבייה בפועל. 6 פרט לשכונה 3 שאינה מחויבת בדמי שירותים אלא בארנונה ע"י המועצה האזורית בלבד וכן לשכונה בה התשלום ליח"ד עומד על 5,2 לשנה בתוספת תשלום זהה על שטח המגרש. מגרש בבניה מחויב ב. 3,067 29

שיווק אירועים עלויות מועמסות סה"כ כ 0.09 מש"ח כ 3.8 מיליון ש"ח ההוצאות המועמסות על התקציב החברתי כוללות כ 0.38 מש"ח בגין הוצאות הנהלה, הוצאות שיווק )כ 0.085 מש"ח( והוצאות בגין מוקד קשרי לקוחות )כ 0.04 מש"ח(. 30

4. תחזית תקציב התקציב המוניציפלי והתקציב החברתי בפרק זה נבחנה השפעתה של הפרוגרמה המוצעת על התקציב המוניציפלי והתקציב החברתי של החברה לפיתוח קיסריה, בהסתמך על נתוני המצב הקיים. ההנחה היא כי בעקבות תוספת יח"ד החדשות, החברה תגדיל את תקבולי דמי השירותים מאותן יח"ד, ומנגד, תידרש החברה לספק שירותים שוטפים בהיקף גדול יותר, הן במסגרת התקציב המוניציפלי והן במסגרת התקציב החברתי. נציין כי התחזית התקציבית המוצגת להלן מביאה לידי ביטוי רק את תוספת ההכנסות ותוספת ההוצאות שייגרמו עקב הגידול הצפוי באוכלוסייה. בנוסף, התחזית אינה מביאה בחשבון את מרכיב משק המים והביוב, מתוך הנחה שינוהל בנפרד כמשק כספים סגור וכן אינה מביאה בחשבון את תקציב הפיתוח. 4. תקציב מוניציפאלי מקור סכום במש"ח 8.78 0.375.63 7.50 הכנסות דמי שירותים משכונות המגורים הכנסות מהמועצה הקצאות למרכז הקהילתי סה"כ יעד סכום במש"ח 0.24 0.07 0.885.56.77 0.25 0.3 5. הוצאות כלליות ושכר אחזקה כללית גינון וטיפוח סביבתי כולל מים פינוי אשפה שירותי ניקיון והפעלות חופים שמירה וביטחון חשמל ואנרגיה סה"כ 3

לסיכום התחזית לתקציב המוניציפלי, סך תוספת ההוצאות השנתית נאמדת בכ 5. מיליון, אל מול תוספת הכנסות שנתית צפויה של כ 7.5 מיליון. סך השינוי בעודף התפעולי השנתי )לפני העמסות לפעולות הנוספות( נאמד בכ 2.4 מיליון. נציין כי כיום, העודף התפעולי מופנה למספר פעולות נוספות שאינן באות לידי ביטוי בסעיפי התקציב שנסקרו עד כה: א( הוצאות תכנון. ב( הוצאות הנהלה, קשרי לקוחות ושיווק. ג( השקעות בתשתיות חדשות. במידה ויוחלט לפתח את הישוב, סביר כי בשנים הבאות יעלה צורך בגידול בהוצאות אלו. 32

4.2 התקציב החברתי בדומה לתחזית התקציב המוניציפלי, בתחזית לתקציב החברתי נאמדו השינויים הצפויים בסעיפי ההוצאות וההכנסות של התקציבים השוטפים: כלליות ושכר, פעילויות תרבות, הוצאות תפעול. הונח כי לא יחול שינוי בהכנסות מעסקים במרכז קיסריה )הכנסה של כ 20 אלף בשנה(. הכנסות מקור השתתפות חוף הכרמל הקצאת דמ"ש לתפעול מ.קהילתי ולנושאי תרבות סה"כ סכום במש"ח 0.25.63.76 הוצאות יעד כלליות ושכר פעילויות תרבות הוצאות תפעול סה"כ סכום במש"ח 0.90.83 0.625 2.64 לסיכום התחזית לתקציב החברתי, סך תוספת ההוצאות השנתית נאמדת בכ 2.6 מיליון, אל מול תוספת הכנסות שנתית צפויה של כ.7 מיליון, כך שצפוי גידול של כ 900 אלף בגירעון השנתי השוטף. נציין כי כמו בתקציב המוניציפאלי, גם בתקציב החברתי, מתבצעת העמסת עלויות בגין מספר פעולות נוספות שאינן באות לידי ביטוי בסעיפי התקציב שנסקרו עד כה. גם במקרה זה, יש להניח כי העמסות אלו יגדלו עם גידול משמעותי באוכלוסיית הישוב. סך השינוי בגירעון התפעולי השנתי )לפני העמסת עלויות נוספות( נאמד בכ 900 אלף. 33

מיליוני 4.3 התקציב החברתי והתקציב המוניציפלי סיכום לפי תחזיות התקציב שהוצגו, נראה כי תוספת יח"ד חדשות בתחומי הישוב קיסריה משפיעה בכיוונים הפוכים על התקציב המוניציפלי ועל התקציב החברתי. בעוד העודף התפעולי בתקציב המוניציפלי צפוי לעלות כתוצאה מתוספת יח"ד, הגירעון הקיים בתקציב החברתי עלול להתרחב. בתקציב המוניציפלי צפויים גידולים משמעותיים בהוצאות בגין שירותי פינוי האשפה, הניקיון והגינון. למרות זאת, ההכנסה מדמי שירותים לתושבים, הצפויה לגדול הודות לתוספת ביחידות המגורים, צפויה לספק מענה הולם. בתקציב החברתי, נראה כי תוספת ההכנסות הצפויה לא תיתן מענה הולם לתוספת ההוצאות, מה שיביא להרחבת הגירעון הקיים כבר היום בתקציב זה. 7 בחיבור של צפי השינויים בשני התקציבים, מתקבלת התמונה הבאה : סה"כ שינוי צפוי בתקציבים השוטפים 0 8 6 4 2 0 2.8 7.5 2.6 5. סה"כ תוספת הוצאות ת. חברתי ת. מוניציפלי סה"כ תוספת הכנסות 2.4 0.9 סה"כ שינוי בעודף סך כל השינוי בעודף המצרפי של שני התקציבים נאמד בכ.5 מיליון בשנה. יצוין כי העודף התפעולי בתקציב המוניציפלי אינו נצבר אלא מופנה לרכיבים נוספים בתקציבים ששינויים לא נאמד: הוצאות שיווק הנהלה וכלליות לפי אומדן לביצוע התקציב ב 202 סך ההוצאות עומדות על כ.3 מיליון בשנה.. 2. הוצאות תכנון כ 460 אלף בשנת 202 )כ 300 אלף לפי תכנון התקציב(. 280 202 70 השקעות התקציב(. כ אלף באומדן הביצוע לתקציב ב )כ אלף בתכנון.3 7 לפי אומדן לתקציב הביצוע לשנת 202, סך העודף התפעולי בשני התקציבים עומד על כ.8 מיליון. 34

למרות שהרכיבים הנ"ל אינם חלק אינטגרלי מהתקציבים השוטפים התפעוליים, במידה ויוחלט על הרחבת הישוב באופן מאסיבי, סביר כי תידרש פעילות נרחבת בסעיפים אלו, בעיקר במהלך השנים בהם מתבצע אכלוס יחידות הדיור החדשות. 4.4 משמעות העלייה ברמת החיים בישוב משיחות עם נציגי החברה לפיתוח קיסריה, הובהר כי בשנים האחרונות, בעקבות צורך בריסון התקציבים, בוצעו קיצוצים ברמת השירותים הניתנים לתושבים. אחד מיעדיה של החברה הינו להחזיר את רמת השירות בישוב לרמה הנהוגה טרם הקיצוץ. להעלאת רמת השירות תפקיד חשוב בשמירה על מיצוב הישוב כישוב איכותי בעל שירותים נרחבים ואיכותיים לתושב, וכן במשיכת אוכלוסייה חדשה לישוב במהלך הרחבתו הצפויה. מאחר ולא ניתן לאמוד את השינוי בעלויות שייגרמו עקב העלאת רמת השירות בצורה מדויקת, נבחנה השפעתה של עלייה גורפת של 0% בשירותים הבאים: בשירותים המוניציפליים: אחזקה כללית, גינון וטיפוח סביבתי, פינוי אשפה, שירותי ניקיון והפעלת חופים, שמירה וביטחון בשירותים החברתיים: פעילויות תרבות, הוצאות תפעול. בשירותים המוניציפליים: תוספת העלות בגין העלייה ברמת שירותים אלו בכלל הישוב נאמדת בכ.4 מיליון בשנה. בשירותים החברתיים: פעילויות תרבות והוצאות תפעול בשנה. תוספת העלות נאמדת בכ 0.5 מיליון לאחר התוספת הרוחבית הנ"ל, סה"כ השינוי הצפוי בעודף התפעולי מצטמצם. לאחר עלייה צפויה ברמת השירותים ביישוב, נראה כי השינוי הצפוי בעודף התפעולי התקציבים השוטפים יחד מביא לגירעון שנתי זניח בסך של כ 400 אלף בשנה. בשני 35