המיסטיפיקציה של הקבלה והמיתוס של המיסטיקה היהודית בועז הוס The work of an intellectual is... through the analyses that he carries out in his own field, to question over and over again what is postulated as self-evident, to disturb people s mental habits, the way they do and think things, to dissipate what is familiar and accepted, to reexamine rules and institutions, and on the basis of this re-problematization. to participate in theformation of a political will1 חקר המיסטיקה היהודית, שנוצר כשדה מחקר אוטונומי במחצית הראשונה של המאה העשרים, על ידי גרשם שלום ותלמידיו, התבסס במחצית השנייה של המאה העשרים כדיסציפלינה אקדמית יוקרתית בכל האוניברסיטאות בישראל ובמוסדות אקדמיים רבים בעולם המערבי, בעיקר בארצות-הברית. 2 שדה מחקר זה מושתת על ההנחה שתופעות תרבותיות שונות ובראשן הקבלה)וכן ספרות ההיכלות, חסידות אשכנז, חסידות מזרח אירופה ותופעות אחרות כיוצא באלה( הן ביטוי יהודי ספציפי של תופעה מיסטית אוניוורסלית. תופעה זו היא חוויה של מפגש עם ישות אלוהית או מטפיזית, וחוויית המפגש, הכרוכה במצב תודעה ייחודי, נתפסת כתמציתה או כשיאה של החוויה הדתית. ניסוח מובהק של גישה זו למיסטיקה יש בדברי משה אידל בספרו קבלה: היבטים חדשים : אם המיסטיקה היא תמצית הדת, תמצית המיסטיקה היא חווית האיחוד עם האל. העצמת החיים הדתיים, המאפיינת את רוב צורות המיסטיקה, מגיעה לעתים יאה בחוויות על-טבעיות, שביטויין הספרותי מופיע בתיאורים של יחסי איחוד עם ישויות עילאיות ולפעמים אף עם האל עצמו. 3 מאמר זה מבוסס על הרצאתי בקונגרס העולמי הארבעה עשר למדעי היהדות, שהתקיים בירושלים באוגוסט 2005. אני מודה ליואל הקר, יובל הררי, חנן חבר, רונית מרון ומריאנה רוח חבר, שקראו טיוטות של מאמר זה, העירו לי הערות ח שובות ועזרו לי לחדד את טענותי, גם אם לא תמיד הסכימו אתי. פוקו, עמ 265. על אסכולה זו והיוקרה הרבה שזכתה לה ראו: אידל, לימודים אקדמיים, עמ 94-91. אידל, קבלה, עמ 53. * 1 2 3 פעמי ם ( 110 ת ש ס ז(, עמי 30-9
10 זעוב סוה.םו םשרג ביבש הנח :םוליצ הסיפת השבגתהש,הקיטסימה וז הפוריאב האמב השמיש,הרשע עשתה סיסב םתורצוויהל תודש רקחמ ו תונילפיצסיד תוימדקא תוקסועה רקחב הקיטסימה העפותכ תילסרווינוא רקחבו תורוסמ תויטסימ,תויפיצפס תמגוד הקיטסימה.תידוהיה תורגסמב תוימדקא ולא םיכיישמ םירקוח תועפות תויוברתמ תונוש הירוגטקל הקיטסימ םיחינמו תועפותש הלא ןה וא,יוטיב תודמוע הקיזב,הקודה תויווחל תואצוי םע שגפמ ןפוד וא יהולאה.יטנדנצסנרטה רחאמ ירקוחש הקיטסימה םירבוס תועפות תויטסימה תוהמ,תפתושמ הנניאש תנתינ הייצקודרל םימרוגל,םיילכלכ םייתרבח,םייגולוכיספו םה םינעוט שיש שמתשהל רקחמב תועפות ולא תודותמב,תודחוימ רקיעב הדותמב תיגולונמונפה וא,תיתאוושהה תלבוקמה רקחב.תותדה החנהה דוסיבש שומישה הדותמב וז איה ךרדהש תנבהל תועפות תויטסימ איה ןתאוושה וז וזל הרטמב ףושחל תא םימרוגה םיפתושמה.ןהל לחה תונשמ םינומשה האמה הרבעש ודמע םירקוח םינוש לע תויתייעבה הסיפתבש תילסרווינואה גשומה תד רמולכ( )Religion תוחנהבו דוסיה רקחמ.תותדה תנשב 1982 עבק רקוח תותדה ןתנו ג ז תימס תדהש הנניא אלא הייצקורטסנוק.תירקחמ וירבדל
המיסטיפיקציה של הקבלה 11 דת היא אך ורק יצירה של המחקר. היא נוצרה, באמצעות פעולות דמיוניות של השוואה והכללה, למען הצרכים האנליטיים של החוקר. לדת אין קיום עצמאי מחוץ לאקדמיה. 4 האנתרופולוג טלאל אסד )Asad( טען בשנת 1993, בספרו גנאלוגיות של הדת, שלא תיתכן הגדרה אוניוורסלית של הדת, ועמד על כך שהמושג דת הוא הבניה דיסקורסיווית שיצר המודרניזם המערבי. לטענתו לא תיתכן הגדרה אוניוורסלית של דת, לא רק מפני שהיסודות והיחסים המכוננים של הדת הם תלויי תנאים היסטוריים, אלא מפני שההגדרה עצמה היא תוצר היסטורי של תהליכים דיסקורסיוויים. 5 בשנים האחרונות הציגו חוקרים שונים, ביניהם רסל מקטצ ון,)McCutcheon( טימותי פיצג רלד )Fitzgerald( ודניאל דוביסון,)Dubuisson( דיונים ביקורתיים במשמעות התאולוגית והפוליטית של המושג דת, של שדה חקר הדתות ושל המתודה הפנומנולוגית הנהוגה בו. 6 בד בבד עסקו כמה חוקרים במחקר ביקורתי של המושג מיסטיקה, ובהם ריצ רד קינג, שבחן בספרו אוריינטליזם ודת את המיסטיפיקציה של ההינדואיזם והבודהיזם מנקודת מבט פוסט-קולוניאלית, וגרייס ינצן,)Jantzen( שבספרה כוח, מגדר ומיסטיקה נוצרית ביקרה מפרספקטיבה מגדרית את מחקר המיסטיקה הנוצרית. 7 למרות זאת ההנחה שהמיסטיקה היא תופעה אוניוורסלית, הדורשת מתודות מיוחדות להבנתה, מקובלת עדיין במחקר האקדמי, ועומדת ביסוד מחקר הקבלה ותופעות נוספות הנתפסות כביטויים של מיסטיקה יהודית. 8 במאמר זה אציע דיון ביקורתי במושג מיסטיקה ובגנאולוגיה של המיסטיקה היהודית. לטענתי, אין שום תכונה או תכונות המשותפות לכל התופעות, ואך ורק לתופעות, המכונות בשם מיסטיקה בכלל ומיסטיקה יהודית בפרט. מכאן שאין צורך בשום מתודה ייחודית למחקר של הטקסטים ושל הפרקטיקות התרבותיות המכונים, בטעות, בשם מיסטיקה, ואין הצדקה Religion is solely the creation of the scholar s study. It is created f purposes by his imaginative acts of comparison and generalization. Religion has no independent existence apart from the academy )סמית, עמ.)11 There cannot be a universal definition of religion, not only because it relationships are historically specific, but because the definition is itself the historical product processes of discursive )אסד, עמ 29(. וראו גם: שם, עמ 48-47. 43-40, 6 7 8 מקטצ ון, חרו שת הדת; פיצג רלד, האידאולוגיה; דוביסון. אני וראו גם: בראון; ארנל. קינג, עמ 186-161; 34-7, ינצן, עמ 25-4. וראו גם: שרף. ל מרו ת דיוניהם הביקורתיים החשובים בקטגוריה מיסטיקה, הניחו ינצן וקינג כי המיסטיקה קיימת כקטגוריה אוניוורסלית. בניגוד לעמדתם, בדברים הבאים אינני מציע לתקן את השימוש בקטגוריה הזו, אלא לוותר עליה לגמרי. הצעה לוויתור על הקטגוריה מיסטיקה העלה כבר פנר, אך הוא קיבל את קיומה של הקטגוריה דת,)Religion( ואילו טוען ששתי הקטגוריות מיותרות ומטעות. לביקורת על השימוש בקטגוריה דת ב מחקר ראו ב מ קורו ת שהוזכרו בהערה הקודמת. זאת אף שכמה חוקרים הביעו חוסר נחת מהשימוש במו שג מיסטיקה בהק שר היהודי. למ של גרינולד הסתייג מכך והעדיף את המושג רוחניות,)Spirituality( ראו: גרינולד, עמ 29-28. ביקורת על זיהוי הקבלה כמיסטיקה יהודית ראו לאחרונה גם: דן, הלב והמעיין, עמ 21-18. ל מרות הסתייגות זו, חזר דן ותיאר את המיסטיקה היהודית על פי הסכמה ששרטט שלום; ראו: שם, עמ 21. גם יהודה ליבס טען לאחרונה שהבחירה במילה הגזורה ממיסטיקה כדי לאפיין את הקבלה אינה מוצלחת. ראו: ליבס, עמ 6. דיון ביקורתי בשימוש במו שג מיסטיקה ב ח ק ר הקבלה, שמוצגות בו טענות שונות מאלו שאציג להלן, ראו: אנידג ר, עמ. 104-100
12 בועז הוס דדי ליפשיץ, נשים מתפללות על קברו של הרב המקובל יעקב אבוחצירא בדמנהור, מצרים, פרט מתוך סדרת התצלומים יקדש דמנהור', 1996, באדיבות האמן לקיומו של שדה מחקר ייחודי למיסטיקה יהודית. כפי שאראה, המיסטיקה בכלל והמיסטיקה היהודית בפרט הן הבניות דיסקורסיוויות, שנוצרו באירופה בעת החדשה, בעקבות הרחבת המשמעות של המושג מיסטיקה - מושג תאולוגי נוצרי מובהק - והחלתו על תרבויות שלא הכירו מושג זה, ושלא השתמשו בשום מושג החופף לו. ההחלה של המושג מיסטיקה ושל הקטגוריה הנלווית אליו, דת, על תרבויות לא אירופיות-נוצריות נעשתה במסגרת האימפריאליזם והקולוניאליזם של המערב, ובמסגרת הבניית זהויות לאומיות של תרבויות שונות במושגים דיסקורסיוויים אירופיים. בהקשרים אלו - כך אטען - נוצרה גם המיסטיקה היהודית. ברצוני להדגיש שאינני מכחיש את קיומם של הטקסטים והפרקטיקות הנכללים בקטגוריה מיסטיקה יהודית כתופעות היסטוריות משמעותיות ואינני מתנגד למחקר שלהם. אינני כופר בכך שאנשים הניחו את ראשם בין ברכיהם, לחשו שירות ותשבחות, שיננו שמות מלאכים, התבודדו והשתטחו על קברי צדיקים; אינני מטיל ספק בכך שלאנשים שהשתמשו בפרקטיקות הללו אירעו אירועים יוצאי דופן שהם תיארו כירידה למרכבה, עלייה לגן העדן, נבואה או דבקות באין; ואינני פוסל את המחקרים החשובים שבחנו תופעות אלו בהקשרן ההיסטורי והחברתי. טענתי מופנית כנגד ההנחה השולטת כיום בשדה המחקרי, שהתופעות הללו הן ביטוייה של מיסטיקה יהודית, וכנגד הפרקטיקות המחקריות הנובעות מהנחה זו. אני מטיל ספק בכך שלכל התופעות הללו, כמו לכל התופעות המכונות מיסטיות בתרבויות שונות)נוצריות, מוסלמיות, סיניות, יפניות, הודיות, אמריקניות וכיוצא באלה(, יש גורם או גורמים המשותפים להן, ואך ורק להן, והמצדיקים את כינוין בשם זה, את ההנחה שהן שייכות לקטגוריה אחת, ואת
המיסטיפיקציה של הקבלה 13 כינונם של תחומי מחקר ושיטות מחקר והוראה המיוחדים להן. 9 לדעתי את התופעות התרבותיות השונות הנכללות כיום בשדה המחקר של המיסטיקה היהודית אין לחקור כביטויים של תופעה דתית אוניוורסלית וכשלבים שונים בהתפתחותה של המיסטיקה היהודית, אלא כתוצרי תרבות שנוצרו מתוך צרכים פוליטיים במסגרות היסטוריות, כלכליות וחברתיות ספציפיות. בדיוק באותה דרך יש לחקור לדעתי את הקטגוריה מיסטיקה יהודית, את הגנאולוגיה של שדה המחקר המבוסס על קטגוריה זו, ואת הפרקטיקות המחקריות ותוצרי התרבות שנוצרו במסגרת זו. שדה המחקר האקדמי של המיסטיקה היהודית מבוסס על הכללתם של פרקטיקות, טקסטים ומסורות שונות בקטגוריה מיסטיקה. כידוע המושג מיסטיקה - וכמוהו כל מושג אחר בעל משמעות דומה - לא היה קיים בתרבות היהודית, 10 ולא בתרבויות לא נוצריות אחרות שהמחקר מזהה בהן תופעות מיסטיות. גם המושג חוויה, שעומד ביסודן של ההגדרות השונות של המיסטיקה, לא היה קיים בעברית עד שהומצא בידי אהרן דוד גורדון, 11 ואין הוא קיים בשפות לא אירופיות אחרות. 12 המונח מיסטיקה הפך אמנם לנפוץ בעברית בשנים האחרונות, אולם המודרנית, בעיקר דווקא מי שמכונים בשפה המדוברת בשם מיסטיקאים)אסטרולוגים, מתקשרים, מרפאים אלטרנטיביים, קוראי קלפים, פותחים בקפה וכיוצא באלה( 13 אינם נכללים בשדה המחקר של חוקרי המיסטיקה היהודית. אמנם אינני סבור שהחוקר מחויב להשתמש במושגים ובקטגוריות המשמשים את מושאי המחקר שלו, אך בה בעת אינני רואה הצדקה לניסוח הדברים דלעיל תרמו הבחנותיו של פיצג רלד בא שר למושג דת, ראו: פיצג רלד, משחקי שפה, עמ 249. גרינולד, עמ 28; דן, הלב והמעיין, עמ 18. מלומדים יהודים ברא שית המאה העשרים השתמשו במו שג העברי מסתורין, כתרגום למושג מיסטיקה. אולם אף שתי המילים אטימולוגיה יוונית משותפת, השימוש העברי המסורתי במו שג מסתורין שונה מהשימוש המודרני במו שג מיסטיקה. גורדון, עמ 277-276. המושג חוויה הוא תרגום של המושג הגרמני,Erlebniss שמילא תפקיד מרכזי בתפיסות הנאו רומנטיות בראשית המאה העשרים. וראו: הלנר אשד, עמ 28, הערה 22. הלנר אשד הייתה מודעת להיעדרה של מילה זו ב מ קורו ת שחקרה, אך לא לבעייתיות הנובעת מהיעדר זה: מילה חדשה עתיקה זו שטבע גורדון, ממלאת את העדרה הבולט בכל המקורות היהודיים הנדונים כאן. אנו מוצאים בארמית הזוהרית מילים המתארות רג שות ומילים המתארות צורות שונות אך חסר בה, כמו בעברית, החיבור המיוחד שיצר התלכדו ת שתיהן. של עיון והתבוננות, גורדון בין המילה חיים והמלה הוויה, כדי לתאר את שרף עמד על כך שביפנית הקדומה אין מילה שהוראתה חוויה, ושהמונחים היפניים,taikenn למושג זה, keiken הם חידושי ון מודרניים שנוצרו בתקופ ת מיג י )1912-1868( כתרגומים למונחים experience erlebnissn ביצירות פילוסופיות מערביות מודרניות. שרף הוסיף שאף בסינית אין מונחים אלה קיימים, ושהמתרגמים הסיניים אימצו את המילים היפניות בתרגומיהם לטקסטים המערביים. ראו: שרף, עמ 99 100. יש לציין שגם למושג רוחניות )Spirituality( אין מקבילה ב שפות לא אירופיות. על היעדר מקבילה בסנסקרי ט ובהינדית למושג רוחניות, שבו מתויגות כיום הדתות ההודיות, במו שג רוחניות כהבניה מערבית מודרנית ראו: קרט וקינג, עמ 53-30. 101 ראו: ון דר ויר, עמ 70. לדיון על השדה הסמנטי של המונח מיסטיקה בעברי ת המודרנית ניתן ללמוד מעיון בספרה של חן) שכותרתו מיסטיקנים ישראלים: ה מדריך המקיף ( וכן מאתרי האינטרנט המרכזיים בעברי ת המוקד שים למיסטיקה, דוג מ ת פו ר ט ל אלטרנטיב לי, ;http://alternativly.co.il/msn או פו ר ט ל אמא אדמה, http://www.ima-adama.co.il 9 10 11 12 13
14 בועז הוס ימוש בלתי ביקורתי במושג הלקוח מהתאולוגיה הנוצרית כקטגוריה אוניוורסלית במסגרת מחקר אקדמי במדעי הרוח והחברה. הוגים וחוקרים שונים ניסחו, וממשיכים לנסח, הגדרות שונות לגרעין האוניוורסלי של כל התופעות המתויגות כמיסטיות. מרבית ההגדרות הללו מתארות את הגרעין המשותף הזה כחוויה של מפגש עם ישות אלוהית או מטפיזית. 14 ביסודן של הגדרות אלו עומדת, לעתים באופן מפורש ולעתים באופןסמוי, ההנחה התאולוגית שבני אדם מסוגלים בתנאים מסוימים להגיע למצב תודעה שבו הם חווים מציאות טרנסצנדנטית, השונה מהמציאות החומרית הנתפסת באמצעי התודעה הרגילים, ושחוויה זו היא הגורם לתופעות התרבותיות השונות המתוארות כמיסטיות. הנחה תאולוגית זו משותפת לחוקרים רבים בתחום מדעי הדתות, לתנועות האזוטריות של שלהי המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים וכן לתנועות העידן החדש של המחצית השנייה של המאה העשרים. 15 אינני פוסל עמדה תאולוגית זו, אולם אינני סבור שיש לבסס מחקר אקדמי על הנחות יסוד ועל קטגוריות תאולוגיות. כשם שהסבר תאולוגי של תופעות פיזיקליות וביולוגיות על סמך רצון האל או תכנון תבוני אינו קביל במחקר אקדמי במדעי הטבע, כך לדעתי אין לקבל במחקר האקדמי במדעי הרוח והחברה הסבר תאולוגי שלפיו הגורם לתופעות היסטוריות, חברתיות ותרבותיות הוא מפגש עם אלוהות או עם מציאות טרנסצנדנטית. הדת חוקרי והמיסטיקה מנסחים בצורות שונות, בהתאם להשקפותיהם הדתיות והאידאולוגיות, את מהותה של המציאות הנחווית במצב המיסטי. לעתים החוקרים מתארים מציאות זו במושגים תאולוגיים מונותאיסטיים מובהקים, ומדברים על חוויה של מפגש עם האל או עם האלוהי, ולעתים הם משתמשים במושגים מטפיזיים כלליים יותר המציאות המטפיזית, התודעה הטהורה, הטרנסצנדנטי וכיוצא באלה. 16 - המוחלט, לסקירה מפורטת של התפיסות המודרניות ה שונות של המיסטיקה ראו: מקגין, עמ 343-265. קינג, עמ. 163-162 תפיסה זו עומדת במידה רבה ביסוד העמדה שכינה וסרסטרום דת שלאחר הדת Religion(,)Religion after עמדה המ שותפת לדעתו לושת חוקרי הדת המשפיעים של המאה העשרים, מירצ ה אליאדה, הנרי קורבין ושלום. ראו: וסרסטרום, בעיקר עמ 30-29. על הזיקה בין מחקר הדתות המודרני לקבלה הנוצרית ולתנועות האזוטריות של ראשית המאה העשרים ראו: שם, עמ 51-37. על הקשר בין חקר הדתות לתנועות העידן החד ש ראו: שם, עמ 143-142; וראו גם: הנגרף, עמ 330-327; קינג, עמ 23. לאידאולוגיה מובהקת של העידן החדש שבאה לידי ביטוי בספריהם של חוקרי מיסטיקה ראו: פורמן, מיסטיקה; הולנבק. על מגמות של העידן החד ש ב ק ר ב חוקרי המיסטיקה היהודית ראו: הוס, עידן חדש. האל הוא מושא החוויה המיסטית בהגדרה המפורסמת ורבת ההשפעה של ג ונס; ראו: ג ונס, עמ 15. ג יימס, שכלל בקטגוריה מיסטיקה גם תופעות לא מונותאיסטיות וחילוניות, טען כי מושא חוויית האחדות המיסטית הוא המוחלט; ראו: ג יימס, עמ 275-274. שטאל דיבר על חוויה של תחומים שונים ובלתי ידועים של המציאות; ראו: שטאל, עמ. 195 דופרה קשר את החוויה המיסטית לידיעת העצמיות המוחלטת והמקור הטרנסצנדנטי של העצמי; ראו: דופרה, עמ 102. פורמן תיאר את מושא החוויה המיסטית כתודעה הטהורה; ראו: פורמן, תודעה טהורה, עמ 25-21. 14 15 16
המיסטיפיקציה של הקבלה 15 חוקרים אחרים, המתנגדים להסברים התאולוגיים והמטפיזיים של המיסטיקה, מציעים הסברים נטורליסטיים - סוציולוגיים, פסיכולוגיים וניררפסיכולוגיים 17 - לחוויות מיסטיות, והסבריהם נדחים על ידי מרבית חוקרי המיסטיקה כרדוקציוניסטיים. 18 אף שלדעתי יש להשתמש בהסברים נטורליסטיים במחקר לא תאולוגי במדעי הרוח והחברה, אינני מקבל גישות אלו, משום שאף הן מבוססות מובהק על ההנחה הבעייתית שהמושג מיסטיקה - מושג תאולוגי נוצרי - מציין תופעה אוניוורסלית. ברצוני להבהיר שטענתי במאמר זה איננה שיש לתת לתופעות מיסטיות הסברים נטורליסטיים, אלא שיש לוותר על השימוש המטעה בקטגוריה מיסטיקה לאפיון פרקטיקות תרבותיות, ומכאן, על הצורך להציע הסבר אחד - נטורליסטי או תאולוגי - למגוון רחב של תופעות חוויה תרבות שאין ביניהן קשר מהותי. חוקרי מיסטיקה אחרים מסתייגים מן התפיסה שביסוד כל התופעות המיסטיות עומדת מיסטית אוניוורסלית טהורה תפיסה - המכונה העמדה הפרניאלית.)perannia1( חוקרים אלה טוענים שכל התופעות המיסטיות הן תופעות תלויות תרבות. גישתם, המכונה קונטקסטואלית או קונסטרוקטיווית, מבוססת במידה רבה על העמדה שהציג שלום, שאין מיסטיקה כשלעצמה, אלא רק מיסטיקה של מסורת דתית מסוימת. 19 מרבית חוקרי המיסטיקה ובכללם חוקרי המיסטיקה היהודית שנות השבעים של המאה העשרים, ובראשם קיבלו גישה זו, 20 והיא נוסחה על ידי חוקרים שונים בסוף סטיבן כ ץ, שטען: לא קיימת חוויה טהורה )כלומר חוויה שאינה מתווכת(. חוויה מיסטית, רגילות יותר של חוויה, אינן נותנות שום סימן, ואין כל יסוד להאמין וכן צורות בכך, שהן 17 18 יש לציין שגם מרבית החוקרים המחזיקים בתפיסה תאולוגית או מטפיזית של המיסטיקה מסכימים שחוויות מיסטיות מתעוררות בעקבות גורמים פסיכולוגיים, ניררפסיכולוגיים ואף כי מיים)כ מו שימוש באמצעים נרקוטיים(. אולם לדעת אותם החוקרים גורמים אלו מאפשרים למיסטיקאי לחוות היבטים של המציאות המצויים מעבר לאופק התודעה האנושית הרגילה. לסקירה של כמה מן העמדות הנטורליסטיות הללו ודחייתן ראו: מקגין עמ 343; 332-331, גלמן, עמ 102-75; וכנגד רדוקצייה פסיכולוגית של המיסטיקה ראו: כ ץ, שפה, עמ 23; אידל, קבלה, עמ 53; הולנבק, עמ 293,229-227. החוקרים שפסלו הסברים נטורליסטיים כרדוקציוניסטיים הניחו ככל הנראה שההסברים שלהם אינם כאלה. אולם כל הסבר של תופעות מהווה רדוקצייה )ראו על כך את הבחנתו של מקטצ ון, חרו שת הדת, עמ 17( וההבדל איננו בין הסבר רדוקיציוניסטי להסבר שאיננו כזה, אלא בין רדוקצייה לגורמים נטורליסטיים לבין רדוקצייה לגורמים מטפיזיים. There is no mysticism as such, there is only the mysticism of a particular, 19 religious system on Christian, Islamic, Jewish Mysticsim, and so )שלום, זרמים, עמ.)6 20 קינג, עמ 169. לחוקרי מיסטיקה יהודית שאימצו עמדה זו ראו: וולפסון, עמ 55-54; 52, 7, דן, על הקדושה, עמ 79; אליאור, עמ 18; הלנר-אשד, עמ 30-29. לעומת זאת אידל, החוקר המוביל ב ת חו ם המיסטיקה היהודית, דחה עמדה זו: בלא לד חו ת את האפ שרות שהמיסטיקאי מונחה לעיתים על ידי דימויים, מושגים ופרטים של הריאליה, העשויים בהחל ט לעצב את חווייתו) שבמקרים אחרים היא חסר ת צורה(, סבורני שאלה משפיעים על אופן ביטוי החוויה יותר מאשר על החוויה עצמה. הדגשת האלמנטים הטרום-חווייתיים כמעצבים בעיקר את החוויה היא בעיקרה סימן לא מפור ש לדה-מיסטיפקציה שלה... )אידל, קבלה, עמ 55(, אף שאינני מאמץ את העמדה הקונסטרוקטיווית שביקר אידל, הרי במא מר זה אני אכן מציע לע שות דה-מיסטיפקציה של התופעות המכונות מיסטיות. לביקורות נוספות על העמדה הקונסטרוקטיווית ראו את המאמרים הכלולים בקובץ: פורמן, תודעה טהורה, ובעיקר בהקד מתו של פורמן, שם, עמ 49-3; וראו עוד: קינג, עמ 169, הערה 18; מקגין, עמ 324-323; הולנבק, עמ. 17-12
16 בועז הוס אינן מתווכות. זאת אומרת שכל חוויה מעובדת בדרכים הכרתיות מורכבות ביותר, שבאמצעותן היא מאורגנת והופכת נגישה עבורנו... הערכה נכוחה של עובדה זו מובילה אותנו להכיר בכך שכדי להבין את המיסטיקה אין די בלימוד הדיווחים של המיסטיקאי לאחר האירוע החווייתי. יש להודות בכך שהחוויה עצמה, וכן הצורה שבה היא מתוארת, מעוצבות על ידי המושגים שהמיסטיקאי מביא עמו, מושגים המעצבים את חווייתו. 21 אולם כ ץ וחוקרים אחרים המחזיקים בעמדה הקונטקסטואלית לא הציעו הגדרה חלופית מספקת למושג מיסטיקה ולא הסבירו מהם הגורם או הגורמים המשותפים לתופעות השונות המצדיקים את כינוין במושג זה ואת המחקר ההשוואתי שלהן. כ ץ, שדחה את הרעיון של חוויה מיסטית אוניוורסלית העומדת ביסוד תופעות מיסטיות בתרבויות שונות, וכן את הרדוקצייה של החוויות המיסטיות למצבים פסיכולוגיים, 22 לא הבהיר מהו הגורם המשותף המצדיק את השימוש במושג מיסטיקה לתיאור תופעות אלו, ועל סמך מה ניתן להעמיד מחקר פנומנולוגי ופילוסופי הולם של המיסטיקה. 23 אליוט וולפסון ^0 ^0 ^, שדחה בעקבות כ ץ את העמדה הפרניאלית, וטען שהחוויה המיסטית, כמו כל חוויה, היא תלוית הקשר, הניח בכל זאת שבאמצעות מחקר משווה ניתן לחשוף את מבני העומק ואת דגמי החוויה העומדים ביסוד המסורות המיסטיות השונות. 24 אולם וולפסון לא הבהיר מהם הקריטריונים להכללה של אותן מסורות, שאת מבני העומק שלהן ביקש לחשוף, בקטגוריה מסורת מיסטית. יוסף דן, שדחה את הערך המחקרי של כל תפיסה המבקשת לאחד את החוויות המיסטיות לכלל There is NO pure (i.e. unmediated) experience. Neither mystical experience n forms of experience give. any indication, or any grounds for believing, that they are unmediated That is to say, all experience is processed through, organized by and makes itself available to us in extremely complex epistemological ways... A proper evaluation of this fact leads to the recognition that in order to understand mysticism it is notjust a question of studying the reports of the mystic after the experiential event but of acknowledging that the experience itself as well as the form in which it is reported is shaped by concepts which the mystic brings to, and which experience shape, his )כ ץ, שפה, עמ 26(. וראו גם: הנ ל, האופי השמרני. עמדה זו חוזרת ברבים מן המאמרים הכלולים בשני הקבצים וניתוח פילוסופי; וראו שערך כ ץ, ראו: כ ץ, מיסטיקה ומסורות דתיות; הנ ל, מיסטיקה שם בעיקר: מור. לתיאור שתי העמדות ותולדות הוויכוח בין המחזיקים בהן ראו: קינג, עמ 186-162; ינצן, עמ 339-335; מקגין, עמ 326-317; הולנבק, עמ 17-5; גארב, הכוח, עמ 290-289; מרגולין, הפנמה, עמ 22-21. 22 23 כ ץ, שפה, עמ 23. רדוקצייה כזו הציע גימלו, עמ 185. כ ץ, שפה, עמ 65. על הקושי ליישב את שאיפתו של כ ץ ל מחקר פנומנולוגי של המיסיטיקה עם עמדתו הקונטקסטואלית, עמד מקגין, עמ 324 )וראו להלן, הערה 29(. עמ the interpretative framework of a mystic s particular religion shapes his or he phenomenal level and, not merely in the description or narrative of the experience. This does not however, logically preclude the possibility of underlying patterns of experience or deep structures )וולפסון, that may be illuminated through a comparative study of various mystical traditions.)55-54 סטרוקטורלית. וול פ סון של הגישה ע ל ע מ ד תו א ת בי ס ס אליאד ה ל ח ק ר ה ד תו ת, כינה שהוא
המיסטיפיקציה של הקבלה 17 מכנה משותף מבחינת התכנים החיוביים, 25 הציע כחלופה גישה קונטינגנטית, תלוית הקשר, הרואה בתופעה המיסטית לפרטיה תופעה היסטורית, הנושאת תמיד, כמו בכל תופעה היסטורית קווי יחוד חד-פעמיים. 26 אולם גם דן לא ציין מהם הקריטריונים להכללה של תופעה או טקסט בקטגוריה מיסטיקה. טענתו כי המיסטיקה ניתנת להגדרה ולתיאור בעלי תחולה כוללת כל עוד משתמשים אנו רק בביטויים שליליים כדי לתארה, מעין via negative מחקרית, 27 איננה מבהירה או מצדיקה את המשך השימוש בקטגוריה מיסטיקה כקטגוריה מחקרית. בעמדה קונטקסטואלית מחזיקה גם רחל אליאור, והיא הדגישה שהתופעה המיסטית היא תלוית תרבות והקשר היסטורי: למרות שלעתים אפשר להצביע על מידה של קרבה מושגית או של דמיון פנומנולגי בכמה מקוויה המהותיים של התופעה המיסטית בדתות ובתרבויות שונות... הרי שהעיון וההעמקה במשמעותה של התופעה מחייבים את פענוחה בהקשר תרבותי מסוים שבתחומו נוצרה, ובו ורק קווים אותם מהם מהותיים בו יש לה משמעות. 28 אולם גם אליאור לא הסבירה של התופעה המיסטית המצדיקים את הגדרתן של התופעות השונות תלויות התרבות כתופעות מיסטיות. ברנרד מקגין,)McGinn( החוקר הידוע של המיסטיקה התופעות המכונות הנוצרית, עמד על כך שמן העמדה של כ ץ נובעת המסקנה שאין גורם משותף לכל מיסטיות, ומכאן שאין אפשרות למחקר השוואתי שלהן. בעקבות זאת קרא למודיפיקציה של העמדה הקונטקסטואלית שתאפשר מחקר משווה של החוויות המיסטיות. 29 כזה, שינוי הציע לא הוא אולם והסתפק בכך היעדר על שהצביע האפיסטמולוגי שעליו ניתן לבנות גישה משווה הולמת לחקר המיסטיקה. 30 הבסיס על הסכמה ג סביירוןהולנבק,)Hollenback( המחזיק לדבריו בעמדה קונטקסטואלית)אך טען גם שיש חוויות מיסטיות שאינן ניתנות להסבר על פי פרדיגמה זו(, 31 מנה שבעה מאפיינים של החוויה המיסטית, שלדבריו מבחינים אותה מצורות אחרות של חוויה אנושית. אולם מאפיינים אלה 25 26 27 28 דן, על הקדושה, כ ץ. עמ 79. וראו את הסתייגותו מההגדרות שונות של המיסטיקה: שם, עמ 67-66,63. שם. דן לא ציין את הדמיון בין שיטתו הקונטינגנטית לבין העמדה הקונטקסטואלית מבית מדר שו של שם, עמ 77. וראו גם: במערכת הכללו ת זו אנו מבקשים להציג את היסודות המ שותפים למיסטיקה בא שר היא מיסטיקה והכללות אלה, כפי שנאמר לעיל, שליליות הן. ניתן לקבוע באמצעותן מה המיסטיקן איננו אך אין בכוחן לתאר בצורה חיובית את התכנים המהותיים של תפיסותיו, השייכים לתחו ם האפיונים הקונטינגנטיים ) שם, עמ 69(. וראו גם: הנ ל, אלי אור,עמ. 1 8 These and other reactions to Katz s position show that there are seriou הלב והמעיין, עמ 13. this form of what might, be called mystical nominalism based on an unqualified contextualism needs to be modified in the direction of a position that will both recognize the mediated aspects comparison of all mystical experience and still not preclude the possibility of )מקגין, עמ.)324 מקגין עמד על כך שכ ץ עצמו לא ויתר על מחקר שכזה. וראו לעיל, הערה 23. There is obviously no agreement on the epistemological basis upon which a more cautious 30 and more adequate comparitivism based on a qualified contextualism should be reconstructed )שם(. Although I confirm the contextualist thesis... I suggest that various sorts 31 of supernormal experiences... )הולנבק, do not appear to be explicable in terms of the contextualist paradigm עמ 7(. וראו גם: שם, עמ 15-13.
18 בועז הוס הם בחלקם כלליים מדי, בחלקם צרים מדי, ובחלקם מעורפלים וחסרי משמעות מכדי להבהיר את המשמעות של הקטגוריה מיסטיקה. 32 אף ניסיונה של ינצן להחזיק בעמדה קונסטרוקטיווית, ובכל זאת להציל את הקטגוריה מיסטיקה, איננו משכנע. ינצן הציעה שאפילו לחוויות הנבדלות זו מזו במידה רבה, עשוי להיות גורם משותף, כמו למשל ההכרה בכך שיש בחיים משהו שמעבר לחומרי ולפיזי. 33 אולם לא רק שאינני משוכנע שלכל התופעות המכונות בשם מיסטיקה משותפת הכרה במציאות מטפיזית )שהרי רבים מבין אלו המכונים מיסטיקאים פעלו במסגרת תרבותית שלא הייתה קיימת בה הבחנה בין מציאות חומרית למטפיזית(, אלא שגם אם הדבר נכון, הרי הכרה כזו משותפת לאיךספור תופעות שינצן בוודאי לא הייתה רוצה לכלול במיסטיקה. חוקרים המחזיקים בעמדה קונטקסטואלית, אך הממשיכים לראות במיסטיקה תופעה אוניוורסלית וקטגוריה המצדיקה מחקר משווה של התופעות המיסטיות, משכפלים ומנציחים את התפיסה המהותנית של המיסטיקה ואת העמדה התאולוגית העומדת ביסוד השימוש במושג זה. ואכן התפיסה התאולוגית או המטפיזית של המיסטיקה חוזרת ומבצבצת אצל רבים מן החוקרים הללו. שלום עצמו, שהעמדה הקונטקסטואלית מבוססת במידה רבה על תפיסתו, הכריז שיהיה זה אבסורד להכחיש שיש מאפיין משותף לחוויות המיסטיות, שאותו חושף המחקר המשווה שלהן. 34 המאפיין המשותף הזה, לדברי שלום, הוא המפגש עם האלוהי, עם המציאות המטיפיזית או עם היש המוחלט שבעמקי הנפש האנושית. 35 כ ץ טען שהמשותף לתופעות המיסטיות בתרבויות השונות הוא חוויה של מפגש עם מה שכינה בשם ה מציאות שם, עמ 41-40. המאפיין הראשון - חוויה מיסטית היא שינוי רדיקלי של התודעה המתרח ש במצב ערנות - הוא כללי מדי; המאפיין השני - החוויה המיסטית היא מצב תודעה המעניק למיסטיקאי גישה 32 למה שהמסורת הדתית הספציפית )ואיננו שלו רואה כאמתי - הוא ניסוח מסורבל של העמדה הקונטקסטואלית מתיישב עם דעותיו של הולנבק ב מקו מו ת אחרים בספרו(; המאפיין השלישי - החוויה המיסטית מעניקה ידע מיסטי)! ) על אודות עניינים הנוגעים לישועה בקהילה - הוא מעגלי, צר )ומסורבל( מדי ואיננו כולל תופעות רבות שהולנבק עצמו רואה כמיסטיות; המאפיינים הרביעי, החמישי השישי והשביעי )החוויה המיסטית טעונה היפעלות; היא הארה ממשית ומטפורית ב ע ת ובעונה אחת; היא חסר ת צורה באופן בסיסי ותוכנה הוא תלוי היסטוריה; ומקורה לרוב בהתרכזות( אינם בהירים, ב מקר ה הטוב, או חסרי משמעות לגמרי. Constructivist analyses of mystical experience have the advantage of making the wide diversity of experiences, to be found more even in the literature of Christian mysticism let alone that of other religious traditions... Nor does it make nonsense of the idea that even experiences that differ sharply may still have some things in common, such as, for instance, a recognition that there is more to life than the physical or material )ינצן, עמ.)338 That there remains a common characteristic it would be absurd to deny, and which is )שלום, brought out in the comparative analysis of particular mystical experiences זרמים, עמ 6(. 35 שלום, שהסתמך על הגדרתו של ג ונס, הושפע מתפיסותיו של ג יימס, והמליץ בחום על ספרה של אוולין אנדרהיל,)Underhill( תיאר את החוויה המיסטית כמגע עם האל או המציאות המטפיזית fundamental( The experience of the inner self which enters into immediate contact with God or the metaphysical the encounter with the ( זרמים, עמ 4[( או כמפגש עם הישות המוחלטת בעמקי הנפש ]שלום, reality soul absolute being in the depths of one s own ]שם, עמ.)]15 לדיון בהגדרו ת של שלום למיסטיקה ראו: שבייד, עמ 9-5; וולפסון, עמ 56; מרגולין, מקדש אדם, עמ 26-22.
המיסטיפיקציה של הקבלה 19 המיסטית. 36 וולפסון, אף שדחה את העמדה הפרניאלית, חזר על התפיסה המהותנית והתאולוגית שהמאפיין של המיסטיקה הוא חוויה מידית של הנוכחות האלוהית. 37 בשנים האחרונות הציעו מספר חוקרים שעמדו על הבעייתיות שבהגדרות המהותניות של הדת, להשתמש להגדרתה במושג הוויטגנשטייני דמיון משפחתי. 38 לאחרונה הציע יונתן גארב להשתמש במושג זה להגדרת המיסטיקה, עקב כישלון הניסיון להציג רשימה סגורה של מאפיינים ייחודיים לחוויה המיסטית, כפי שניסה לעשות הולנבק. לדבריו יש לראות במיסטיקה שם משפחה במובן הוויטגנשטייני; שם זה לוכד סוג של שפה או שיח, ומיתרגם פעמים רבות לעמדה ספרותית אופיינית. 39 אין ספק שניתן למצוא דמיון משפחתי בין התופעות המכונות מיסטיות)כמו בכל קבוצה אחרת המוגדרת על ידי המשתמשים בשפה(, ושאפשר להחיל על המושג מיסטיקה וכן על המושג דת את דבריו המפורסמים של ויטגנשטיין על המושג משחק. 40 אולם ההצעה שאין תכונה, קווי דמיון או יחסים המשותפים לכל התופעות שאנו מכנים בשם דת או מיסטיקה ואך ורק לתופעות אלה, אלא שקיימת רשת מסובכת של יחסי דמיון וקרבה החופפים וחוצים את המסורות והפרקטיקות המתויגות במונחים אלו, מציבה סימן שאלה על התועלת בכינון שדה מחקר המוקדש לתופעות הללו, והמתבסס על מחקר השוואתי שלהן. כפי שטען פיצג רלד, החוקרים המסבירים את הקטגוריה דת באמצעות התפיסה הוויטגנשטיינית, אך הממשיכים לבסס את מחקריהם על קטגוריה זו, מגניבים חזרה למחקר את התפיסה המהותנית ביסודה - התאולוגית - של הדת: כדי להציל את התינוק, למושג דת חייב להיות מאפיין מהותי כהו, שהרי אם לא כן, המשפחה של דת נעשית רחבה כל כך, עד שהיא הופכת למעשה לבלתי משמעותית Thus, for example, the nature of the Christian mystic s pre-mystical co mystical consciousness such that he experienced the mystic reality in terms of Jesus, the Trinity or a personal God )כ ץ, שפה, עמ.)27 the immediate experience of the divine presence that is characteristic o phenomenon )וולפסון, עמ 55(. 38 על ניסיונות להשתמש במו שג הדמיון המ שפחתי ובתאוריית מ שחק השפה של ויטנגנשטיין להגדרת המושג דת ראו: סמרט; סלר; מקינון. At the same time, listing a limited and closed set of distinctive features of, mystical 39 expression a la Hollenback, also fails to capture this vast array. Instead, one should see Mysticism as a family name in the Wittegensteinian sense. This name captures a certain language, or discourse stance which often translates into a characteristic literary )גארב, ביקורות, עמ.)298 40 עיין נא למ של פעם בהליכים שלהם אנו קוראים משחקים. כוונתי למשחקי לוח, למשחקי קלפים, למשחקי כדור, למשחקי מלחמה, וכן הלאה. מהו המ שותף לכל אלה? - אל תאמר: חייב להיות להם משהו משותף, שאם לא כן הם לא היו קרויים משחקים - אלא התבונן ובדוק האם יש לכל אלה דבר מה משותף. - שכן אם תתבונן בהם, אמנם לא תמצא דבר מה המ שותף לכולם, אבל תראה יחסי דמיון וקרבה, ואפילו סדרה שלמה של יחסים שכאלה... והתוצאה של עיון זה היא: אנו רואים ר שת מסובכ ת של דומויות החופפות וחוצות זו את זו. דומיות בגדול ובקטן. אינני יכול לאפיין את הדומיות הללו טוב יותר מאשר באמצעות הביטוי דמיון משפחתי ; שכן כך חופפות וחוצות הדומויות ה שונות ה שוררות בין קרובי משפחה: מבנה גוף, תווי פנים, משפחה )ויטגנשטיין, סעיפים 67-66, עמ 66-65(. צבע עיניים, הליכה, מזג וכו וכו. וארצה לומר: המ שחקים יוצרים
20 בועז הוס ולחסרת תועלת אנליטית. התאוריה של דמיון משפחתי, אם איננה מגניבה הגדרה מהותנית מתחת ולחן, מגדירה את הדת לאבדון, בכך שאיננה מאפשרת להבחין בינה לבין אידאולוגיות, השקפות עולם או מערכות סמלים כלליות. 41 הצעתו של גארב שהמושג מיסטיקה לוכד סוג של שפה או שיח, מגניבה אף היא תפיסה מהותנית של המיסטיקה. גארב וכמוהו חוקרים אחרים המשתמשים בתפיסת הדמיון המשפחתי, מתעלמים מכך שאין מדובר במשפחות אורגניות שהמושגים דת ומיסטיקה משקפים או לוכדים אותן, אלא במשפחות שנוצרו בידי המשתמשים בשפה, בהקשרים חברתיים והיסטוריים ספציפיים ומתוך אינטרסים פוליטיים מובהקים. 42 כפי שטען קינג: כמעט כל המחקרים בני זמננו על אודות המיסטיקה אינם מעריכים נכוחה שהתפיסות של המיסטי )בכללן אלו שהמחקרים עצמם מאמצים( הן הבניות וניות ותרבותיות, הנסמכות על רשת של הגדרות, גישות ותהליכים דיסקורסיוויים המשולבים זה בזה, ושבעצמם סמוכים על צורות חיים ייחודיות ופרקטיקות התלויות בנסיבות היסטוריות ספציפיות. התפיסות הנוכחיות של המיסטי אינן כפופות רק להנחות תרבותיות המקובלות כיום, אלא שהן מושפעות וחופפות חלקית להיסטוריה ארוכה של תהליכים דיסקורסיוויים, המשכים, מעתקים ושינויים של משמעות ושל הוראה. 43 מן הראוי אם כן לעמוד על הגנאולוגיה של המושגים מיסטיקה ומיסטיקה יהודית המונחים ביסוד המחקר הקבלה של האקדמי והחסידות, על ההקשרים ההיסטוריים, החברתיים והפוליטיים שבהם נוצרו, ועל הדרך שבה עיצבו את שדה המחקר. בדברים שלהלן אציע ראשי פרקים למחקר של הגנאולוגיה של המיסטיקה היהודית, ואני מקווה לעסוק בנושא בהרחבה במקום אחר. to save the baby, the concept of religion must have some essential character not, then the family of religion becomes so large as to be practically meaningless and analytically useless. The theory of family resemblance, if not illegitimately smuggling in an essentialist definition under the table, is defining religion into oblivion by making it indistinguishable from 42 general ideologies, worldviews, orsymbolic systems in )פיצג רלד, האידאולוגיה, עמ 73 (.ל בי קור ת מפורטת של פיצג רלד על השימוש במו שג הדמיון המשפחתי להגדרת הדת ראו: שם, עמ 97-72. וראו גם: הנ ל, משחקי שפה, עמ 224-214; הנ ל, דת. ראו לעיל, הערה 39. וראו גם את הבחנתו של פיצג רלד בא שר למשתמשים במו שג דמיון מ שפחתי בק שר לדת: פיצג רלד, משחקי שפה, עמ 2. 1 7 Virtually all contemporary studies of mysticism fail to appreciat the sense in which notions 43 of the mystical (including those that are adopted in the studies themselves) are cultural and linguistic constructions dependent upon a web of interlocking definitions, attitudes and discursive processes, which themselves are tied to particular forms of life and historically specific practices. Not only are contemporary notions of the mystical subject to the cultural presuppositions of the day, they are also informed by and overlap with a long history of discursive processes, denotation continuities and discontinuities and shifts in both meaning and (קינג, עמ.)9 וראו גם את דבריה של ינצן, עמ 12 )המצוטטים על ידי קינג ]שם ]).
המיסטיפיקציה של הקבלה 1 2 1 המושג מיסטיקה שורשיו בתאולוגיה הנוצרית של ימי הביניים, ומקורו כידוע ביוונית, והוא הופיע כשם עצם החל מסוף המאה השש עשרה. 44 במאה התשע עשרה קיבל המושג את משמעותו המקובלת במחקר כיום, דהיינו תופעה דתית אוניוורסלית שביסודה חוויה יוצאת דופן של מפגש עם האלוהי או הטרנסצנדנטי. 45 המחקר האקדמי של המיסטיקה התמסד בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים,בעיקר במסגרת מדע הדתות, שהתפתח באותה תקופה, וכן במסגרת המחקר של תרבויות לא אירופיות שונות. 46 באותה תקופה התבססה התפיסה בדבר קיומה של מיסטיקה יהודית כביטוי יהודי ייחודי של התופעה המיסטית האוניוורסלית, ונוצר המסד למחקר המיסטיקה היהודית כתחום אקדמי. הקטגוריה מיסטיקה והמחקר האקדמי של תופעות תרבותיות ששויכו לקטגוריה זו נוצרו במסגרת הקולוניאליזם האירופי וגיבושה של הלאומיות המודרנית. המיסטיקה נתפסה במידה רבה כתמציתה של הדת,)Religion( שהיא ובן זוגה, החולין,)Secular( הם המושגים המכוננים של המודרנה האירופית. 47 הגדרת המיסטיקה כתופעה סובייקטיווית, חווייתית, פרטית, א-חברתית וא-פוליטית, ממצה במידה רבה את התפיסה המודרנית של הדת; תפיסה זו הוחלה על תרבויות לא אירופיות במסגרת ההתפשטות האימפריאליסטית של המערב ומתוך שאיפתו לזכות את ערכיו המודרניים בהגמוניה גלובלית. במסגרת זו שויכו מסורות, פרקטיקות ומוסדות שונים בתרבויות הלא אירופיות לתחום הדתי והמיסטי. 48 תופעות אלו זכו ללגיטימציה במסגרת הליברליזם המערבי, ואף אומצו והואדרו במסגרות נאו-רומנטיות, כל עוד נותרו תחומות בקונצפצייה המודרנית של הדת והמיסטיקה, כלומר כתופעות השייכות לתחום הפרטי, החווייתי והסובייקטיווי, שאין לו נגיעה לתחום הפוליטי, הכלכלי והחברתי. התיוג המערבי של תופעות תרבותיות לא אירופיות-נוצריות כדתיות ומיסטיות, התקבל על ידי משכילים ומלומדים בני תרבויות אלו, והם פיתחו אותו מתוך שאיפה להבניית זהויות קולקטיביות לאומיות. התכנים, הפרקטיקות והמוסדות השונים שזוהו כדתיים, רוחניים ומיסטיים, שימשו להבניית המסורות הלאומיות של קולקטיבים שונים. 49 כך, כפי שטענו לאחרונה 44 בויה; דה סרטו, עמ. 112-76 45 46 47 התפיסה של המיסטיקה כתאולוגיה אוניוורסלית קדומה שהיא הבסיס הרוחני של כל הדתות, התפתחה ב ק ר ב הרומנטיקאים הגרמנים; ראו על כך: בנץ, עמ 17. לדיון בהיסטוריה של המושג ושל מחקר המיסטיקה ראו: מקגין, עמ 343-265; קינג, עמ 34-14. פיצג רלד, משחקי שפה, עמ 210-209. Religion has been used to accommodate a disparate and disconnected series of institutions that 48 at various times have been singled out as standing in the way of modern rational government. These characteristics of non-western institutions, and of institutions within premodern Western societies themselves, have been called traditions, mysticism, despotism, superstition, witchcraft, primitivism, or medieval forms of life. Many of these derogatory references were perhaps originally made by Protestants against Roman Catholics and then extended to other colonial situations. What have been fundamental collective institutions within the peripheral societies in which they operated have been categorized as indigenous religions... and simply by this naming operation have become grist for the mill of the metropolitan religion-secular ideology (שם, עמ 234(. וראו גם: הנ ל, האידאולוגיה, עמ 9-8. צ טרג י, עמ 8. 49
22 בועז הוס חוקרים שונים, הספיריטואליזציה בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים וביפן במסגרת הבניית הלאומיות ההודית והיפנית. 50 והמיסטיפיקציה של ההינדואיזם והבודהיזם אומצו ופותחו על ידי הוגים ומנהיגים פוליטיים בהודו תהליכים דומים התרחשו באותה תקופה במסגרת הבניית הזהות היהודית הלאומית. במחצית השנייה של המאה את נוצרים הקטגוריה התשע עשרה אימצו מלומדים יהודים מכתביהם של רומנטיקאים מיסטיקה יהודית, 51 וראו בקבלה ובתופעות אחרות בתרבות היהודית ביטויים לאומיים יהודיים של תופעה מיסטית אוניוורסלית. כך בשנת 1853 תיאר המלומד אהרון)אדולף( ילינק את הקבלה כמיסטיקה יהודית וציין ש המיסטיקה היא מרכיב מהותי בהתפתחות הרוחנית של האנושות עד כדי כך שניתן למצוא אותה בכל האומות ובכל הדתות. 52 השימוש בקטגוריה מיסטיקה יהודית גבר בכתביהם של מלומדים יהודים אירופים בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, והנחות יסוד באשר להיקפה ולאופייה של מסורת מיסטית זו, המקובלות במידה רבה גם כיום, נקבעו בתקופה זו. מסורות, דוקטרינות ופרקטיקות שונות בתרבות היהודית הוגדרו מיסטיות, והושוו לתופעות מיסטיות בתרבות הנוצרית ובעיקר בתרבויות מזרחיות אחרות )בראש ובראשונה בתרבות ההודית והסינית(. מהלכים אלה נועדו להגן על התרבות היהודית ולהאדירה - על רקע ההערכה החיובית של המיסטיקה מפנה המאה Siècle( )Fin de - וכן ם הבניה של מסורת יהודית רוחנית, הנבדלת מזו ההלכתית, במסגרת יצירתה של זהות יהודית לאומית מודרנית. שתי המגמות הללו באות לידי ביטוי מובהק בהקדמה של מרטין בובר ל סיפורי ר נחמן, משנת 1906, שכותרתה המיסטיקה היהודית Mystik(,)Die Jüdische ושהיא אחד המסמכים החשובים ביותר בגיבוש הקטגוריה המודרנית של המיסטיקה היהודית. 53 בובר, שהתעניינותו בחסידות התעוררה בזיקה לפעילותו הציונית, ובמסגרת הפרספקטיבה הנאו רומנטית והאוריינטליסטית של שלהי המאה, 54 תיאר בחיבור זה תופעות שונות - ספר 50 51 שרף, עמ 103-99; קינג, עמ 142-136; ון דר ויר, עמ. 77-69 כפי שטען ון דר ויר, להבניה של הרוחניות של ההינדואיזם בהק שר הלאומי ההודי הייתה השפעה על מגוון רחב של תנועות רוחניות מערביות, ביניהן תנועות העידן החד ש העכשוויות; ככל ראו: ון דר ויר) שם(, עמ. 74 הבחנה זו נכונה גם למיסטיקה היהודית, שהובנתה במסגרת יהודית לאומית, ושאף היא תופס ת מקום חשוב בתנוע ת רוחניות מודרניות. הידוע לי, שם התואר מיסטי הופיע לרא שונה בק שר לקבלה בכתבי מקובלים נוצרים במאה השבע עשרה, ותיאור הקבלה כתאולוגיה מיסטית הופיע לרא שונה בספרו רב ההשפעה של ז ק בנז )Basnage( על ההיסטוריה של היהודים, שנדפס בראשית המאה השמונה עשרה; ראו: בנז, עמ. 7 במאה התשע עשרה תיאר התאוסוף ההיסטוריה, או הגרמני פרנץ מוליטור )Molitor( את הקבלה כמיסטיקה יהודית, בספרו הפילוסופיה של על הקבלה ; ראו: מוליטור, עמ. 135,44 משכילים יהודים בשלהי המאה השמונה עשרה ובמחצית הראשונה של המאה התשע עשרה השתמשו לעתים ב תו אר מיסטי לתיאור הקבלה ותופעות תרבויות יהודיות אחרות. אולם השימוש במונח מיסטיקה יהודית לתיאור הקבלה עוד לא היה נפוץ בתקופה זו. בספרו של אדולף פרנק, שנדפס ב שנת 1843, הספר הח שוב ביותר על אודות הקבלה שנכתב בזמנו, לא תוארה הקבלה כמיסטיקה יהודית, אלא כפילוסופיה דתית. וראו בהרחבה: הוס, מיסטיקה יהודית. Die Mystik ist ein so wesentliches Moment in der geistigen Entwickelung der wird sie bei allen Nationen und in allen Religionen angetroffen )ילינק, עמ.)4-3 53 בובר, ע מ. 1 9-5 54 מנדס-פלור, עמ 652-635.
יצירה, ה זוהר, הקבלה הלוריאנית, השבתאות והחסידות - המיסטיפיקציה של הקבלה 23 כחלק ממסורת מיסטית יהודית רציפה, שראשיתה בתקופת התלמוד. 55 בובר השווה את המסורת המיסטית היהודית לתורותיהם של אקהרט, פלוטינוס ולאו-טסה, אך הדגיש את ייחודה הלאומי של המיסטיקה היהודית: עלינו להכיר באחדותיות ובסגוליות שלה ובתלות המובהקת שלה באופי ובגורל של העם שבתוכו צמחה. 56 עם זאת למרות ההאדרה של המיסטיקה היהודית, שתיאר כ פרח נפלא של אילן עתיק יומין, 57 יחסו של בובר למיסטיקה היהודית היה יחס אמביוולנטי אוריינטליסטי אופייני; הוא תיאר אותה כ בלתי מאוזנת במידה מסוימת, לעתים עכורה ולעתים קטנונית, אם נשווה אותה לתורותיהם של אקהרט, או פלוטינוס או לאו טסה; אי אפשר להתעלם מן השבריריות שלה כאשר נתבונן בה לצד האופאנישדות. 58 שלום, שעמד על כך ש בובר היה הוגה הדעות היהודי הראשון שראה במיסטיקה קו מנחה ונטייה מתמדת ביהדות, 59 אימץ את תפיסת המיסטיקה היהודית ששורטטה בקווים כלליים בהקדמתו של בובר ל סיפורי ר נחמן וביסס אותה כפרדיגמה המכוננת של מחקר הקבלה המודרני. 60 בדומה לבובר, ובהשפעתו, לחקר שלום פנה המיסטיקה היהודית במסגרת האידאולוגיה הציונית שאימץ וההתלהבות הנאו-רומנטית מן המיסטיקה והמזרח. 61 שלום זיהה ביסוד המיסטי של היהדות את הכוח הלאומי החיוני שאפשר את קיומה בגלות, ושהביא באופן דיאלקטי להשכלה ולציונות. 62 כפי שהוא עצמו אמר: רציתי להיכנס לעולם הקבלה מתוך מחשבתי ואמונתי בציונות כדבר חי, כהתחדשות של עם שהתנוון מאד... עניינה אותי השאלה: האם ליהדות של ההלכה היה די כוח להתמיד ולהתקיים? האם באמת ההלכה אפשרית בלי יסוד מיסטי? האם יש בה חיות משל עצמה להתמיד בלי להתנוון במשך אלפיים שנה? 63 55 בובר, עמ 5. במאמרו תיאר בובר ארבעה שלבים עיקריים ב ה תפ ת חו ת המיסטיקה היהודית: ב שלב הראשון, ב ת קופ ת התלמוד, הייתה עדיין התורה המיסטית סוד כמוס; ב שלב השני, שראשיתו בכ תיב ת ספר יצירה )בין המאה השביעית לתשיעית( ושיאו בחיבור ה זוהר, התפ תח ה הקבלה אך העיסוק בה היה מצומצם; ב שלב השלישי, שראשיתו בק בל ת האר י וסיומו ב שבתאות, קיבלה הקבלה אופי משיחי; וה שלב הרביעי, שהוא שיאה - וסופה - של המיסטיקה היהודית הוא החסידות. וראו: הוס, מיסטיקה יהודית. יש לציין שעל הזיקה בין התופעות הללו)ו תו פ עו ת אחרות( עמדו מלומדים רבים במאה התשע עשרה שעסקו ב מחקר )או בביקורת( הקבלה. אולם כאמור עד שלהי המאה התשע עשרה לא נתפסו תופעות אלו כביטויים של מסור ת מיסטית יהודית רציפה. doch warden wir ihre Einheit, ihre Besonderheit und ihre starke Bedi müssen Schiksal des Volkes aus dem sie heraufwuchs, anerkennen )שם(. Baumes Die wunderbare Blüte eines uralten )שם(. Die jüdische Mystik mag recht ungleichmässig erscheinen, oft trübe, z wir sie an Eckhart, and Plotinus, and Laotse messem; sie wird ihre Brüchigkeit nich verbergen wollte können, wenn sie gar neben den Upanischaden betrachten )שם(. 57 59 60 61 62 63 שלום, עוד דבר, עמ 381. מרגולין, מקדש אדם, עמ 8; הוס, מיסטיקה יהודית. הוס, התפעלות וסלידה, עמ 228-227. רז קרקוצקין, עמ 129; הוס, לא אול, עמ 60; הנ ל, התפעלות וסלידה, עמ 229-228. שלום, דברים בגו, עמ 27-26.
24 בועז הום א מ ליליין, מתווה טיח לדוד ופרומה וולפ סון, 1906. שמן ו עי פרון על בד, מוזאון ישראל, ירו שלי ם
המיסטיפיקציה של הקבלה 25 שלום אימץ כאמור את התפיסה של המיסטיקה כתופעה אוניוורסלית. עם זאת הוא הדגיש את ההיבט הייחודי של המיסטיקה היהודית, והשתמש בקטגוריה מיסטיקה ם הבניית מסורת מיסטית יהודית ולא מתוך עניין בהיבטיה האוניוורסליים. שלום תיאר את המיסטיקה היהודית כתופעה בעלת קווי התפתחות אורגניים, הפועלת ב מסגרת היהודית ההיסטורית, אך גם נבדלת ממנה, ומנה שש תקופות עיקריות בהתפתחותה הדיאלקטית: מיסטיקת ההיכלות והמרכבה, חסידות אשכנז, הקבלה הספרדית, קבלת האר י, השבתאות והחסידות. 64 סכמה זו, המבוססת כאמור במידה רבה על זו שהציג בובר בהקדמתו ל סיפורי ר נחמן, מתוארת בהרחבה בספרו הקלסי זרמים עיקריים במיסטיקה היהודית Jewish( Major Trends in,)mysticism שראה אור לראשונה בשנת 1941, ושהפך לספר המכונן של מחקר הקבלה המודרני. בדומה לבובר נקט שלום יחס אמביוולנטי למיסטיקה היהודית - הוא ראה בה את הכוח החיוני של היהדות בתקופת הגלות, שסיים את תפקידו, לפחות בצורותיו המסורתיות, עם התקומה הלאומית. 65 בעשורים האחרונים ערערו חוקרים שונים, ובראשם משה אידל, יהודה ליבס ואליוט וולפסון, על רבות מהנחותיו ומהשערותיו של שלום ובעיקר על נרטיב-העל שלו על אודות ההתפתחות הדיאלקטית של המיסטיקה היהודית והשפעתה ההיסטורית. 66 במסגרת הרוויזיה המחקרית שהציעו חוקרים אלו נפרצה המסגרת הכרונולוגית של המיסטיקה היהודית כפי ששורטטה על ידי בובר ושלום, ותחומים נוספים, ובהם הספרות המקראית וספרות חז ל, סופחו דה מחקר הקבלה. 67 אולם חוקרים אלה ותלמידיהם לא ערערו על הקטגוריה המכוננת של השדה - קיומה של המיסטיקה היהודית כביטוי לאומי של תופעה רוחנית אוניוורסלית. 68 עם זאת בעקבות התערערות ההגמוניה של הנרטיב הלאומי שעיצב את תפיסת המיסטיקה היהודית של שלום ותלמידיו, ניכרת במחקר כיום מגמה להדגיש את ההיבטים האוניוורסליים של המסורת המיסטית היהודית, ולעסוק במחקר פנומנולוגי והשוואתי שלה. 69 השימוש של חוקרי הקבלה במושג מיסטיקה לתיאור מגוון רחב של תופעות, מתקופות היסטוריות שונות ומתרבויות שונות, יוצר זיקה מלאכותית בין תופעות שפעמים רבות אין ביניהן קשרים קונקרטיים - גאוגרפיים, היסטוריים או ספרותיים - משמעותיים. מלומדים וחוקרים יהודים בראשית המאה העשרים החילו כאמור את הקטגוריה מיסטיקה על הקבלה, ועל תופעות תרבות אחרות במסורת היהודית, במסגרת הבניית מסורת מיסטית לאומית, שראשיתה בספרות ההיכלות, וסופה בחסידות)והמשכה הדיאלקטי, על פי שלום - בציונות(. אף שבין חלק מהתופעות השונות שנכללו בסכמה של המיסטיקה היהודית יש קשרים וזיקות היסטוריות, אין לדעתי שום הצדקה לראות בהן חלק מזרם או ממסורת בעלי מאפיינים ייחודיים. שם, עמ 230. הוס, לא אול. פונקנשטיין; הוס, עידן חדש, עמ 248-247. גרינולד, עמ 30. רז קרקוצקין, עמ 134; הוס, עידן חדש, עמ 252-248. רז קרקוצקין)שם(; הוס) שם(. 64 65 66 67 68 69
26 זעוב סוה שומישה הירוגטקב הקיטסימ רצוי הקיז תיתוכאלמ אל קר ןיב תונוש תועפות הירוטסיהב,תידוהיה אלא ףא ןיב תוקיטקרפ תורוסמו תויטסימ תוידוהי תועפותל תויטסימ תויוברתב.תורחא הקיטסימה ילסרווינואה טביהה תשגדה תידוהיה שומישהו תודותמב תויגולונמונפ תוושמו הרקחמב םיכלוה םיחוורו םינשב.תונורחאה ןיבש דועב תועפותה תונושה תרוסמב תידוהיה תוגיותמה תויטסימכ תומייק בורל תוקיז תוירוטסיה,ןהשלכ ירה ןיב תועפותה תוילסרווינואה תוגיותמה חנומב הז ןיא םוש בורל רשק טעמל החנהה תודמועש םירקוחה ןדוסיב תויווח תויטסימ שגפמ םע תואיצמ.תיטנדנצסנרט החנה וז תפתושמ רומאכ ןה תועונתל תוירטוזא,תונוש ןה רקחמל תותדה הוושמה ןהו תועונתל ןדיעה.שדחה הניחבמ וז רקחמה יגולונמונפה הקיטסימה תידוהיה - ומכ רקחמה הוושמה תותדה ללכב - תועונתו ןדיעה שדחה םילעופ תרגסמב תיגולואדיא 70.תפתושמ שי ןייצל םיאקיטסימ הש םידוהיה,םמצע רומאכש םלועמ אל ושמתשה גשומב הקיטסימ וא גשומב רחא אצויכ,וב אל ואר םימעפ תובר ןיב ןוימד תוקיטקרפה תונירטקודהו םה ןיבל ולא םיאקיטסימ םידוהי תולוכסאמ.תורחא לע תחא המכ המכו א ואצמ ןיב ןוימד םה תוקיטקרפה ולאל םיאקיטסימ תויוברתב םימעפש,תורחא תובר םה ואר ןהב הדובע.הרז הניחבמ וז םתנעט ירקוח הקיטסימה ו( תועונת ןדיעה םייקש )שדחה תוקיטקרפה ןיב ןוימד,תונושה תויוברתב תויטסימ תונוכמה תונירטקודהו םינוש םייוטיבןהשו היווח תיטסימ,תילסרווינוא תדמוע דוגינב ףירח העדותל תימצעה יאשומ רקחמה םה תשגנתמו םלועב םיכרעה.םה רקח הקיטסימה תידוהיה אל קר רשקמ ןפואב יתוכאלמ ןיב ןיאש תועפות ןהיניב לכ הקיז,תישממ אלא ףא הטונ קתנל תועפות ולא םירשקההמ םיישממה םכותבש ורצונ.ומייקתהו תיברמ ירקוח הקיטסימה םימיכסמ תועפותהש תונוכמה תויטסימ תומייקתמ תורגסמב תוירוטסיה תויתרבחו,תויפיצפס ךא הנעטה תועפותש הלא ןה יוטיב היווח תיטסימ,תילסרווינוא ךרדהשו רוקחל ןתוא איה תועצמאב תודותמ תויתאוושה,תויגולונמונפו תמרוג קותינל תועפות הלא ןהירשקהמ םיירוטסיהה שוטשטלו ןייפוא יתרבחה 71.יטילופהו רתי לע,ןכ הסיפתה תינתוהמה הקיטסימה תמרוג םג קותינל דודיבלו רקחמ הקיטסימה תידוהיה - המודב רקחמל הקיטסימה תדהו ללכב - ןמ תומגמה תוירקחמה תוחוורה תונילפיצסידב תורחא יעדמב חורה 72.הרבחהו,םוכיסל הקיטסימה הקיטסימהו תידוהיה ןה תוירוגטק תוירקחמ תוססובמה לע גשומ יגולואת ;ירצונ גשומ הז לחוה לע תויוברת אל תוירצונ-תויפוריא תרגסמב םזילאירפמיאה םזילאינולוקהו,ברעמה תרגסמבו תיינבה תויוהז תוימואל אל תויברעמ םיגשומב 70,)םש (סוה מע.252-251 71,גניק מע ;24 סוה,)םש( מע.249 השיג וז תנייפאמ אל קר תא רקח,הקיטסימה אלא תא רקח תדה.ללכב :ואר,דסא מע ;28,ןו צטקמ תש ורח,תדה מע ;9,ל נה,הנילפיצסידה מע.56-55 72,ןו צטקמ הנילפיצסידה ;)םש( וארו :םג,ל נה תש ורח,תדה מע ;21,דלר גציפ,היגולואדיאה מע. 51 לע םתומלעתה ירקוח הלבק תוירואתמ תויתרוקיב,תויטסיסקרמ ואנ תוילאינולוק טסופ תוינייקופו,סוה:ואר ןדיע,שדח מע.247
המיםטיפיקציה של הקבלה 27 דיסקורסיוויים אירופיים. השיוך של מסורות, טקסטים, דוקטרינות ופרקטיקות בתרבויות שונות לקטגוריה מיסטיקה, מבוסס על הנחה תאולוגית בדבר האוניוורסליות של החוויה המיסטית, והוא יוצר זיקה מלאכותית בין תופעות שאין ביניהן זיקה ממשית ומנתק אותן מההקשרים ההיסטוריים והחברתיים שבהם נוצרו והתקיימו. לתופעות המגוונות המתויגות במונח מיסטיקה בכלל ומיסטיקה יהודית בפרט אין שום תכונה או תכונות המשותפות להן ואך ורק להן, והמצדיקות שימוש במתודות ייחודיות למחקר שלהן או קיום שדות מחקר הייחודיים להן. את הטקסטים, המסורות והפרקטיקות הנכללים בתחום המחקר של המיסטיקה היהודית אין לחקור כביטויים של תופעה דתית אוניוורסלית, על סמך השוואתם לתופעות אחרות המתויגות במונח זה, אלא כתוצרי תרבות המעוגנים בהקשרים ההיסטוריים, החברתיים והפוליטיים שבהם נוצרו. באותה דרך יש לחקור לדעתי גם את הקטגוריה מיסטיקה יהודית ואת המשמעויות החברתיות והפוליטיות של שדה המחקר המבוסס על הנחת קיומה. ע מרי ג ל פרין, ה תבודדו ת ב או מן, ראש השנה ת ש ם ז. הצילום באדיבות האמן
28 בועז הוס קיצורים ביבליוגרפיים Mosheldel, Academic StudiesofKabbalahinlsrael, 1923-1998: AShort Survey, Studia Judaica 8 (1999), pp. 91-114 אידל, לימודים אקדמיים אידל, קבלה אליאור אנידג ר אסד ארנל בובר בויה בנז בנץ בדאון גארב, ביקורו ת גארב, הכוח ג ונס גורדון ג יימס גימלו גלמן גרינולד דה סרטו דוביסון דופר ה דן, הלב והמעיין דן, על הקדו שה הולנבק משה אידל, קבלה: היבטים חדשים, תרגם תשנ ג אבריאל בר-לבב, ירושלים ותל-אביב רחל אליאור, פניה ה שונות של החירות: עיונים במיסטיקה יהודית, אלפיים 15 )ת שנ ח(,עמ 119-9 GilAnidjar, Jewish MysticismAlterable and Unalterable: On Orienting Kabbalah Studies and the Zohar of Christian Spain, Jewish Social Studies 3 (1996), pp. 89-157 Talal Asad, Genealogies of Religion: Discipline and Reasons of Power in Christianity and Islam, Baltimore & London 1993 WilliamE. Arnal, Definition,Willie Braun &RusselT. McCutcheon (eds.), Guide to the Study o f Religion, London & New York 2000, pp. 21-35 Martin Buber, Die Geschichten des Rabbi Nachman5, Frankfurt a.m. 1920 Louis Bouyer, Mysticism: An Essay on the History of the Word, Richard Woods (ed.), Understanding Mysticism, London 1981, pp. 42-55 Jacques Basnage, The History ofthe Jews from Jesus Christ to the Present Times, London 1708 Ernst Benz, The M ystical Sources o f German Romantic Philosophy, Allison Park, Pa. 1983 Willie Braun, Religion, Willie Braun & Russel T. McCutcheon (eds.), Guide to the Study ofreligion, London & New York 2000, pp. 3-21 Jonathan Garb, Mystics Critiques of Mystical Experience, Revue de l histoire des Religions 221 (2004), pp. 293-325 יונתן גארב, הופעותיו של הכוח במיסטיקה היהודית מספרות חז ל עד קבלת צפת, ירושלים תשס ה Rufus M. Jones, Studies in Mystical Religion, New York 1909 כתבי א ד גורדון, ב, ירושלים תשי א ויליאם ג יימס, החווייה הדתית לסוגיה: מחקר בטבע האדם, תרגם יעקב קופליביץ, בעריכת יהודה אבן שמואל, ירושלים תשי ט Robert M. Gimello, Mysticism and its Contexts, Steven Katz (ed.), Mysticism and Religious Traditions, Oxford 1983, pp. 170-199 Jerome Gellman, Mystical Experience o f God: A Philosophical Inquiry, Aldershot 2001 Ithamar Gruenwald, Reflections on the Nature and Origins of Jewish Mysticism, Peter Schäfer&Joseph Dan (eds.), Gershom Scholem sm ajor Trends in Jewish Mysticism: 50 Years after, Tübingen 1993, pp. 25-49 Michel De Certeau, The Mystic Fable, I, London 1992 Daniel Dubuisson, The Western Construction ofreligion, Baltimore 2003 Louis K. Dupree, Transcendent Selfhood: The Loss and Recovery ofthe Inner Life, NewYork 1976 יוסף דן, הלב והמעיין: מבחר חוויות מיסטיות, חזיונות וחלומות, מן העת העתיקה עד ימינו, ירושלים 2005, על הקדושה, ירושלים תשנ ז Jess Byron Hollenback, M ysticism : E xperience, R esponse, and Empowerment, University Park, Pa. 1996
המיסטיפיקציה של הקבלה 29 Boaz Huss, Admiration and Disgust: TheAmbivalent Re-Canonization of the Zohar in the Modern Period, Howard Kreisel (ed.), Study and Knowledge in Jewish Thought, Beer Sheva 2006, pp. 203-237 הוס, התפעלות וסלידה הוס, לא ל שאול הוס, מיסטיקה יהודית הוס, עידן חדש הלנר-אשד הנגרף וולפסון ויטגנשטיין ון דר ויר וסרסטרום חן ילינק ינצן כ ץ, האופי השמרני כ ץ, מיסטיקה ומסורות דתיות כ ץ, מיסטיקה וניתוח פילוסופי כ ץ, שפה ליבס מוליטור מור מנדס-פלור מקגין מקטצ ון, הדיסציפלינה מקטצ ון, חרו שת הדת מקינון בועז הוס, לא ל שאול כל שאלות: גרשם שלום וחקר המיסטיקה היהודית ב ת ימינו, פעמים 95-94 )תשס ג(, עמ 72-57, הקדמתו של מרטין בובר לסיפורי רבי נחמן והגנאולוגיה של המיסטיקה היהודית )בהכנה(, עידן חדש ב מחקר המיסטיקה היהודית, תיאוריה וביקורת )2005(, 27 עמ 253-246 מלילה הלנר-אשד, תשס ה ונהר יוצא מעדן: על שפת החוויה המיסטית בזוהר, ירושלים Wouter Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture: Esotericism in the Mirror of Secular Thought, Albany 1998 Elliot R. Wolfson, Through a Speculum that Shines: Vision and Imagination in Medieval Jewish Mysticism, Princeton 1994 לו דוויג ויטגנ שטיין, ח קי רו ת פילוסו פיו ת, ת רג מ ה ע דנ ה או ל מ ך מ רג לי ת, ירושלים תשנ ה Peter van der Veer, Imperial Encounters: Religion and Modernity in India and Britain, Princeton 2001 Steven M. Wasserstrom, Religion after Religion: Gershom Scholem, Mircea Eliade, and Henry Corbin at Eranos, Princeton 1999 יעל חן, 101 מיסטיקנים ישראלים: המדריך המקיף, תל-אביב 1999 Adolph Jellinek, Auswahl Kabbalisticher Mystik, I, Leipzig 1853 Grace M. Jantzen, Power, Gender and Christian Mysticism, Cambridge, New York & Melbourne 1997 Steven Katz, The Conservative CharacterofMystical Experience, idem (ed.), Mysticism and Religious Traditions, Oxford 1983, pp. 3-60 (ed.), Mysticism and Religious Traditions, Oxford 1983 (ed.), Mysticism and Philosophical Analysis, London 1978, Language, Epistemology, and M ysticism, Steven Katz (ed.), Mysticism and Philosophical Analysis, London 1978, pp. 22-74 יהודה ליבס, רוחניות ורוח, מקור ראשון, כ ח בת שרי תשס ז, 20.10.2006, עמ Franz Joseph Molitor, Philosophie der Geschichte, oder über die Tradition, Frankfurta.M. 1827 Peter Moore, M ystical Experience, M ystical Doctrine, M ystical Technique, Steven Katz (ed.), Mysticism and Philosophical Analysis, London 1978, pp. 101-131 פול מנדס-פלור, אוריינטליות ומיסטיקה: האסתטיקה של מפנה המאה הי ט 7-6 והזהות היהודית, מחקרי ירושלים במח שבת י שראל ג)ת שמ ד(, עמ 681-623 Bernard McGinn, The Foundations of Mysticism, NewYork 1991 Russel T. McCutcheon, The Discipline o f Religion: Structure, Meaning, Rhetoric, London & NewYork 2003, Manufacturing Religion, New York & Oxford 1997 Andrew M. McKinnon, Sociological Definitions, Language Games and the Essence of Religion, Method & Theory in the Study of Religion 14 (2002), pp. 61-83