1. שמות כא:לה-לו וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת - ומכרו את השור החי וחצו את כספו, וגם את המת יחצון: או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם, ולא ישמרנו בעליו - שלם ישלם שור תחת השור, והמת יהיה לו: 2. משנה בבא קמא ד:ג שור של ישראל שנגח שור של הקדש, ושל הקדש שנגח לשור של ישראל - פטור, שנאמר "שור רעהו" - ולא שור של הקדש. שור של ישראל שנגח לשור של נכרי - פטור; ושל נכרי שנגח לשור של ישראל, בין תם בין מועד - משלם נזק שלם. 3. תלמוד ירושלמי בבא קמא ד: )דפוס וונציא( שור של ישראל שנגח לשור של נכרי כו': רב אמר: "ראה ויתר גוים" - התיר ממונה של גוים. חזקיה אמר: "הופיע מהר פארן", והופיע פנים כנגד אומות העולם. רבי יוסי בן חנינה אמר: הורידן מנכסיהן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר: כדיניהן. אמר רבי }?{: לא על הדא איתאמרת, אלא בהדא דתני רבי חייה: שור של גוי שנגח שור של גוי אחר חבירו, אף על פי שקיבל עליו לדון כדיני ישראל - בין תם בין מועד משלם נזק שלם. על הדא אתאמרת רבי אבהו בשם רבי יוחנן: כדיניהן. מעשה ששילח המלכות שני איסרטיוטות ללמוד תורה מרבן גמליאל, ולמדו ממנו מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדות, ובסוף אמרו לו: כל תורתכם נאה ומשובחת חוץ משני דברים הללו - שאתם אומרים "בת ישראל לא תיילד לנכרית, אבל נכרית מיילדת לבת ישראל; בת ישראל לא תניק בנה של נכרית, אבל נכרית מניקה לבת ישראל ברשותה; גזילו של ישראל אסור, ושל נכרי מותר. )באותה שעה גזר רבן גמליאל על גזילות נכרי שיהא אסור מפני חילול השם.( שור של ישר' שנגח לשור של נכרי פטור כו'. בדבר הזה אין אנו מודיעין למלכות." אפילו כן, לא מטון לסולמיה דצור עד דשכחון כולן.
4. בבא קמא דף לח. אמרי: ממה נפשך אי רעהו דוקא, דכנעני, כי נגח דישראל, נמי ליפטר; ואי רעהו לאו דוקא, אפילו דישראל, כי נגח דכנעני, נחייב!? א"ר אבהו: אמר קרא }חבקוק ג'{ "עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים" - ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח. כיון שלא קיימו - עמד והתיר ממונן לישראל. רבי יוחנן אמר מהכא: }דברים ל"ג{ "הופיע מהר פארן" - מפארן הופיע ממונם לישראל. תניא נמי הכי: שור של ישראל שנגח שור של כנעני - פטור; שור של כנעני שנגח שור של ישראל, בין תם בין מועד - משלם נזק שלם, שנאמר "עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים", ואומר "הופיע מהר פארן". מאי "ואומר"? וכי תימא האי "עמד וימודד ארץ" מבעי' ליה לכדרב מתנה וכדרב יוסף, ת"ש: "הופיע מהר פארן" - מפארן הופיע ממונן לישראל. מאי דרב מתנה? דא"ר מתנה: "עמד וימודד ארץ ראה וכו''' - מה ראה? ראה שבע מצות שנצטוו עליהן בני נח ולא קיימום, עמד והגלה אותם מעל אדמתם. ומאי משמע דהאי "ויתר" לישנא דאגלויי הוא? כתיב הכא "ויתר גוים", וכתיב התם }ויקרא י"א{ "לנתר בהן על הארץ", ומתרגם "לקפצא בהון על ארעא". מאי דרב יוסף? דא"ר יוסף: "עמד וימודד ארץ ראה וכו'" - מה ראה? ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח ולא קיימום, עמד והתירן להם. איתגורי אתגר - א"כ, מצינו חוטא נשכר!? אמר מר בריה דרבנא: לומר שאפילו מקיימין אותן אין מקבלין עליהן שכר. ולא?! והתניא: ר"מ אומר: מנין שאפילו נכרי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול? ת"ל }ויקרא י"ח{ "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" 'כהנים ולוים וישראלים' לא נאמר, אלא "אדם" - הא למדת שאפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול.?! אמרי: אין מקבלים עליהן שכר כמצווה ועושה, אלא כמי שאינו מצווה ועושה, דא"ר חנינא: "גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה." ת"ר: וכבר שלחה מלכות רומי שני סרדיוטות אצל חכמי ישראל: "למדונו תורתכם"! קראו ושנו ושלשו. בשעת פטירתן, אמרו להם: דקדקנו בכל תורתכם, ואמת הוא, חוץ מדבר זה שאתם אומרים: "שור של ישראל שנגח שור של כנעני פטור; של כנעני שנגח שור של ישראל - בין תם בין מועד, משלם נזק שלם. ממ"נ - אי "רעהו" דוקא, אפילו דכנעני, כי נגח דישראל, ליפטר; ואי "רעהו" לאו דוקא, אפילו דישראל, כי נגח דכנעני, לחייב!? ודבר זה אין אנו מודיעים אותו למלכות. )רש"י: "חוץ מדבר זה - והם לא גילו להם טעמו של דבר, שיהא ממונו של כנעני בחזקת הפקר, מפני הסכנה." וקשה, דשאר דברים איכא טובא דאין מודיעין למלכות מפני הפורענות?! אלא נראה שכל זה מדברי ההדיוטות הוא. תלמיד הר"פ ז"ל(
רב שמואל בר יהודה שכיבא ליה ברתא. אמרו ליה רבנן לעולא: קום, ניזל נינחמיה! אמר להו: מאי אית לי גבי נחמתא דבבלאי, דגידופא הוא, דאמרי "מאי אפשר למיעבד"? הא אפשר למיעבד עבדי! אזל הוא לחודאי גביה. א"ל: "ויאמר ה' אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה" - וכי מה עלה על דעתו של משה לעשות מלחמה שלא ברשות? אלא נשא משה ק"ו בעצמו. אמר: ומה מדינים, שלא באו אלא לעזור את מואב, אמרה תורה { במדבר כ"ה{ "צרור את המדינים והכיתם אותם", מואבים עצמן לא כל שכן?! אמר לו הקב"ה: 'לא כשעלתה על דעתך עלתה על דעתי. שתי פרידות טובות יש לי להוציא מהן - רות המואביה ונעמה העמונית.' והלא דברים ק"ו ומה בשביל שתי פרידות טובות חס הקב"ה על ב' אומות גדולות ולא החריבן, בתו של רבי, אם כשרה היא וראויה היא לצאת ממנה דבר טוב, על אחת כמה וכמה דהוה חיה! אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, אפילו שכר שיחה נאה, דאילו בכירה, דקאמרה "מואב", אמר לו הקב"ה למשה "אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה" - מלחמה הוא דלא, הא אנגריא עביד בהו, צעירה, דקאמרה "בן עמי", א"ל הקב"ה למשה: "וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם" כלל, דאפילו אנגריא לא תעביד בהו! 5. מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מס' דנזיקין משפטים פרשה יב ד"ה שור איש "שור איש" - להוציא שור של קטן. "שור איש" - להביא שור של אחרים "את שור רעהו" - להביא שור של קטן "רעהו" - להוציא שור של נכרי, שור של כותי, שור של גר תושב. 6. מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כא פסוק )לה( "איש" - פרט לגבוה. יכול ישלם על ידי הקדש ולא יהא הקדש משלם על ידיו, שכן מצינו שיד ההקדש על העליונה? ת"ל "איש"- פרט לגבוה. "רעהו" - פרט לאחרין, "רעהו"- פרט לגר תושב. יכול לא ישלם על ידי הגוי ולא יהא הגוי משלם על ידיו? ת"ל "שלם ישלם" - לרבות של גוים, של גר תושב. יכול יהו משלמין בתם חצי נזק במועד נזק שלם? ת"ל "שור רעהו" - שור רעהו יוצא כסדר הזה ולא של אחרין יוצא כסדר הזה, ועליהן הוא אומ' "הופיע מהר פארן" - הופיע פנים כנגד כל באי העולם.
7. סנהדרין נט. ואמר רבי יוחנן: נכרי שעוסק בתורה חייב מיתה, שנאמר )דברים ל"ג( "תורה צוה לנו משה מורשה" - לנו מורשה, ולא להם. וליחשבה גבי שבע מצות!? מאן דאמר מורשה - מיגזל קא גזיל לה; מאן דאמר מאורסה - דינו כנערה המאורסה, דבסקילה. מיתיבי: היה רבי מאיר אומר: מניין שאפילו נכרי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול? שנאמר "אשר יעשה אתם האדם וחי בהם" - כהנים לויים וישראלים לא נאמר, אלא האדם. הא למדת: שאפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול!? התם בשבע מצות דידהו. 8. ספרא אחרי מות פרשה ט ד"ה פרק יג אשר יעשה אותם - היה רבי ירמיה אומר: (אתה אומר): מנין אפילו גוי ועושה את התורה הרי הוא ככ"ג? תלמוד לומר "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", וכן הוא אומר: וזאת תורת - הכהנים והלויים וישראל לא נאמר כאן, אלא וזאת תורת האדם ה' אלקים ; וכן הוא אומר: "פתחו שערים ויבא" - כהנים ולויים וישראלים לא נאמר, אלא "ויבא גוי צדיק שומר אמונים"; וכן הוא אומר: "זה השער לה'" - כהנים לווים וישראלים לא נאמר, אלא "צדיקים יבאו בו"; וכן הוא אומר: "רננו" - כהנים לויים ישראלים לא נאמר כאן, אלא "רננו צדיקים בה'"; וכן הוא אומר: "הטיבה ה'" - לכהנים ללויים לישראלים לא נאמר כאן, אלא "הטיבה ה' לטובים". הא אפי' גוי ועושה את התורה הרי הוא ככהן גדול. 9. במדבר רבה )וילנא( פרשה יג ד"ה טו טז ביום פר אחד בן בקר - כנגד כהנים; איל אחד - כנגד לוים; כבש אחד - כנגד ישראל; שכלם קבלו את התורה בסיני. שעיר עזים אחד לחטאת - כנגד הגרים שעתידים להתגייר, ושהיו שם, שכולם ראוים, שנאמר )ויקרא יח( אשר יעשה אותם האדם וחי בהם - כהנים לוים וישראלי' לא נאמר, אלא האדם. מלמד שאפי' עובד כוכבי' המתגייר ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול
10. מדרש תנחומא )ורשא( פרשת ויקהל סימן ח ולמה נתנה התורה במדבר? לומר: מה המדבר מופקר לכל בני אדם, אף דברי תורה מופקרין לכל מי שירצה ללמוד, שלא יהא אדם אומר: אני בן תורה ותורה נתונה לי ולאבותי, ואתה ואבותיך לא הייתם בני תורה, אלא אבותיך גרים היו לכך כתיב )דברים לג( מורשה קהלת יעקב - לכל מי שמתקהל ביעקב, אפי' הגרים שעוסקין בתורה שקולים הם ככהן גדול, שנאמר )ויקרא יח( אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה' אלקיכם - כהן ולוי וישראל לא נאמר, אלא אדם, לפיכך תורה אחת ומשפט אחד יהיה וגו' )במדבר טו(. ראה מה כתיב בבני יתרו: ומשפחות סופרים ישבי יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים - )דברי הימים א ב( 11. מדרש תהלים )בובר( מזמור א ד"ה ]יח[ דבר אחר הדא הוא דכתיב מורשה קהלת יעקב )דברים לג ד(- כל מי שמתקהל ביעקב, אפילו הגרים שעוסקים בתורה, שקולים ככהן גדול, שנאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם )ויקרא יח ה(- כהנים לוים ישראלים לא נאמר, אלא האדם. ראה מה כתיב ביתרו: "ומשפחות סופרים יושבי יעבץ וגו'" )דה"א נה(. ושמעיה ואבטליון מבני בניו של סיסרא היו, ולמדו תורה ברבים כאנשי כנסת הגדולה. לכך כתיב את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם )דברים ה יט(. 12. תלמוד בבלי מסכת הוריות דף יג עמוד א מתני'. כהן קודם ללוי, לוי לישראל, ישראל לממזר, וממזר לנתין, ונתין לגר, וגר לעבד משוחרר. אימתי? בזמן שכולם שוים, אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ - ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. גמ'.... אימתי? בזמן שכולן שוין כו'. מה"מ? א"ר אחא ברבי חנינא: דאמר קרא: )משלי ג( "יקרה היא מפנינים" - מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים. 13. תוספות מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א הרי הוא ככהן גדול - להכי נקט כהן גדול, משום דכתיב "יקרה היא מפנינים", ודרשינן )הוריות דף יג.( מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים גבי ממזר ת"ח קודם לכהן גדול עם הארץ, אבל עובד כוכבים העוסק בתורה הוא ככהן גדול. 14. תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נו עמוד א שדר עלוייהו לנירון קיסר... ערק ואזל ואיגייר ונפק מיניה ר"מ
15. שבת לא. שוב מעשה בנכרי אחד שהיה עובר אחורי בית המדרש, ושמע קול סופר שהיה אומר (שמות כח) ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד. אמר: הללו למי? אמרו לו: לכהן גדול. אמר אותו נכרי בעצמו: אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול. בא לפני שמאי. אמר ליה: גיירני על מנת שתשימני כהן גדול! דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל - גייריה. אמר לו: כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות? לך למוד טכסיסי מלכות! הלך וקרא. כיון שהגיע )במדבר א( והזר הקרב יומת, אמר ליה: מקרא זה על מי נאמר? אמר לו: אפילו על דוד מלך ישראל. נשא אותו גר קל וחומר בעצמו: ומה ישראל שנקראו בנים למקום, ומתוך אהבה שאהבם קרא להם )שמות ד( בני בכרי ישראל, כתיב עליהם והזר הקרב יומת, גר הקל שבא במקלו ובתרמילו - על אחת כמה וכמה! בא לפני שמאי. אמר לו: כלום ראוי אני להיות כהן גדול? והלא כתיב בתורה והזר הקרב יומת! בא לפני הלל. אמר לו: ענוותן הלל, ינוחו לך ברכות על ראשך, שהקרבתני תחת כנפי השכינה. לימים נזדווגו שלשתן למקום אחד. אמרו: קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם, ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה.
1. Exodus 21:35-36 If an ox owned by a man gores the ox of his peer and it dies they sell the live ox and split its worth, and they also divide the dead ox. If it becomes known that the ox had a history of goring, and its owners did not guard it he shall pay an ox for an ox, and the dead shall be his. 2. Mishnah Bava Kamma 4:3 If an ox belonging to a Jew gores an ox belonging to hekdesh, or if an ox belonging to hekdesh gores an ox belonging to a Jew, its owner incurs no liability, as it says the ox of his peer and not the ox of hekdesh. If an ox belonging to a Jew gores an ox belonging to a Gentile, its owner incurs no liability, but if an ox belonging to a Gentile gores an ox belonging to a Jew, whether the ox owned by the Gentile is tam or muad, its owner is required to pay full value. 3. Talmud Yerushalmi Bava Kamma If an ox belonging to a Jew gores an ox belonging to a non-jew etc. Rav said: He saw and released nations He saw and permitted the money of the nations. Chizkiyah said: He appeared from Mount Paran He turned his face away from the nations of the world. Rabbi Yose ben Chaninah said: He removed them from their wealth. Rabbi Avahu said in the name of Rabbi Yochanan: In accordance with their laws. Rabbi {?} said: This was not said with regard to that, but rather with regard to the following beraita taught by Rabbi Chiyyah: If an ox owned by a non-jew gored an ox owned by a fellow non-jew even if they agree to be judged in accordance with Jewish law, whether the ox is tam or muad he pays complete damages. Regarding that Rabbi Avahu said in the name of Rabbi Yochanan: In accordance with their laws. A story: The government sent two investigators to learn Torah from Rabban Gamliel. They learned from him Scripture, Mishnah, Talmud, Halakhah and Aggada. In the end they said to him: Your entire Torah is attractive and praiseworthy except for these two things that you say A Jewess should not serve as midwife for a Gentiless, but a Gentiless may serve as midwife for a Jewess; A Jewess may not suckle the child of a Gentiless, but a Gentiless may suckle the child of a Jewess with her permission; objects stolen from a Jew are forbidden, but objects stolen from a Gentile are permitted; (Immediately Rabban Gamliel decreed that objects stolen from a non-jew would be prohibited to prevent desecration of the Name.) If an ox owned by a Jew gores an ox owned by a Gentile he is not liable etc. This matter we will not tell the government. Nonetheless, they did not reach the Ladder of Tyre without forgetting them all.
4. Talmud Bava Kamma 38a They said: Either way this is wrong if his peer means specifically Jews, then if an ox belonging to a Gentile gores an ox belonging to a Jew, its owner should incur no liability just as in the reverse case, and if his peer includes Gentiles, then if an ox owned by a Jew gores an ox owned by a Gentile, its owner should be liable just as in the reverse case!? Said R. Avahu: Scripture says G-d arose and evaluated the land; He saw and unbound nations He saw the seven commandments that had been accepted by the Children of Noah. When they failed to fulfill them, He arose and unbound their money to Israel. R. Yochanan derived it from here: He appeared from Mount Paran from Paran he caused their money to appear for Israel. A beraita also says so: If an ox belonging to a Jew gores an ox belonging to a Canaanite, its owner incurs no liability; if an ox belonging to a Gentile gores an ox belonging to a Jew, whether the ox owned by the Gentile is tam or muad, its owner is required to pay full value, as it says G-d arose and evaluated the land; He saw and unbound nations, and it says He appeared from Mount Paran. What is meant by and it says? Were you to think that He arose and evaluated the land is sufficiently utilized by R. Matnah and R. Yosef, come and listen: He appeared from Mount Paran from Paran he caused their money to appear for Israel. What of R. Matnah are you referring to? That R. Matnah said: He arose and evaluated the land` He saw etc. What did he see? He saw the He saw the seven commandments that had been accepted by the Children of Noah. When they failed to fulfill them, He arose and exiled them from their land. What implies that unbound (vayater) means exiled? Here it is written vayater goyyim, and in Leviticus l nateir bahen al haaretz, which Onkelos translates to jump with on the land. What of R. Yosef are you referring to? That R. Yosef said: He arose and evaluated the land; He saw etc. What did he see?? He saw the He saw the seven commandments that had been accepted by the Children of Noah. When they failed to fulfill them, He arose and removed the prohibitions (hitiran) from them. They attacked this if so, we have found a case in which the law provides a benefit for someone because he has violated it!? Said Mar son of Ravina: It teaches you that even if they fulfill them, they are not rewarded. They are not rewarded!? But we learned in a beraita: Rabbi Meir says: How do we now that even a gentile who is deeply involved in Torah is equal to the high priest? The Torah says which a human (ho'adom) will do, and live thereby it doesn t say Kohanim, Levites, and Israelites, but rather a human so you learn that even a gentile who is deeply involved in Torah is equal to the high priest!? They said: They are not rewarded like those commanded, but rather like those uncommanded, as R. Chanina said:. The one who acts to fulfill a commandment is greater than one who performs the same deed uncommanded. A beraita: It has already happened that the Roman Empire sent two?investigators to the Sages of Israel: Teach us your Torah! They learned thoroughly. At their departure, they told the Sages: We have examined all your Torah closely, and it is all true, except for this you say If an ox belonging to a Jew gores an ox belonging to a Canaanite, its owner incurs no liability; if an ox belonging to a Gentile gores an ox belonging to a Jew, whether the ox owned by the Gentile is tam or muad, its owner is required to pay full value. Either way this is wrong if his peer means specifically Jews, then if an ox belonging to a Gentile gores an ox belonging to a Jew, its owner should incur no liability just as in the reverse case, and if his peer includes Gentiles, then if an ox owned by a Jew gores an ox owned by a Gentile, its owner should be liable just as in the reverse case!? We will not inform the empire of this. (Rashi: The Sages did not explain the reason for this to them, i.e. that gentile money is presumptively ownerless, because they thought it too dangerous. But (said a student of R. Peretz): This is difficult: There are many other laws equally dangerous?! Rather, it seems that this is the end of the Romans speech.)
R. Shmuel bar Yehudah lost a daughter. The Rabbis said to Ulla: Come, we ll go comfort him! He said to them: Why would I have anything to do with Babylonian comforting, which is blasphemous, as they say What is there to do?! One can do good deeds! He went alone. He said to R. Shmuel bar Yehudah: G-d said to me: Don t harass Moab, and don t provoke war with them Was Moshe thinking of starting a war without G-d s permission?! Rather, Moshe reasoned to himself: If regarding the Midianites, who only came to help Moab, the Torah commands Harass the Midianites and smite them, should that not apply al the mores so to the Moabites themselves?! G-d replied: Your thoughts do not accord with Mine. I have two precious doves to extract from them Ruth the Moabite and Naamah the Ammonite. And it stands to reason: If for two such doves G-d spared two large nations from destruction, had the daughter of a rabbi been proper and a fit source of anything good, all the more so she would have lived!? Said R. Chiyya bar Abba in the name of R. Yochanan: G-d does not shortchange any creation of its reward, even for proper speech. Look regarding Moab, the son of Lot s elder daughter, who explicitly mentioned his incestuous origin when naming her son, The Holy One Blessed Be He told Mosheh Don t harass them and don t provoke war with them, but forced labor levies were acceptable, whereas regarding Ammon, the son of Lot s younger daughter, who was more circumspect, The Holy One Blessed Be He told Mosheh: When you approach them, don t harass them and don t provoke them at all, even through forced labor levies! 5. Mekhilta of Rabbi Yishmael An ox belonging to a man to exclude the ox of a child. An ox belonging to a man to include the ox of others. the ox belonging to a peer to include the ox of a child. peer to exclude the ox of a gentile, the ox of a Kuthi, the ox of a ger toshav. 6. Mekhilta of Rabbi Shimon bar Yochai a peer to exclude others; a peer to exclude a ger toshav. Is it possible that he does not compensate a gentile and a gentile does not compensate him? The verse teaches he will surely pay to include that of a gentile, to include that of a ger toshav.
Notes 1) At least the Mekhilta of R. Shimon bar Yochai actually provides a textual rationale for the Mishnah 2) The dispute between Rash and R. Peretz s student boils down to whether the Romans critique is intellectual (Rashi) or moral (TR.P.) 3) The Yerushalmi makes it clear that the critique was moral, and has R. Gamliel responds to it as such. But why doesn t R. Gamliel respond to all the cases? Three internal commentaries 1) Ulla s consolation casts doubt on whether truth is always the best policy should they have told the Romans the Halakhah? means that non-jews no עמד ויתר גויים critiques the claim that אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה (2 מצווים despite still being מצווים ועושים longer get the reward of The story about Ammon and Moav being saved for future descendants undercuts the claim that all non- בבא קמא קיט. )ממון Jewish property becomes hefker as a result of their behavior, as we know from that the prospect of virtuous descendants is reason not to פסחים מט: )ממון עמי הארץ( and מסור( remove people s property rights.