המועצה הדתית כללי המועצות הדתיות הינן גוף מינהלי, אשר מתוקצב על ידי הממשלה והרשות המקומית אשר בתחום שיפוטה פועלת המועצה הדתית. המועצות הדתית מתנהלות ע

המועצה הדתית כללי המועצות הדתיות הינן גוף מינהלי, אשר מתוקצב על ידי הממשלה והרשות המקומית אשר בתחום שיפוטה פועלת המועצה הדתית. המועצות הדתית מתנהלות על פי חוק שירותי הדת היהודיים )נוסח משולב( התשל"א- 1971, )להלן-"החוק"(, והתקנות שהותקנו על פיו; תקנות המועצות הדתיות היהודיות )ניהול( התש"ל- 1970 )להלן-תקנות הניהול"(; תקנות תקציבי שירותי הדת היהודיים התשמ"ה- 1985 )להלן-"תקנות התקציב"(; ותקנות בחירת רבני עיר, התשל"ה- 1974. כמו כן, מעת לעת מתפרסמים חוזרי המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת. בחוזרים אלה, מוסדרים נהלים וכללים בתחומים בהן עוסקות המועצות הדתיות. נהלים וכללים אלה אמורים להתוות את דרך הפעולה ולהוות אמת מידה אחידה לכל המועצות הדתיות בארץ. מצבן של המועצות הדתיות בכלל והמועצה הדתית חיפה בפרט ערב בדיקת הביקורת, הינו תולדה של מהלכים היסטוריים אשר החלו בתחילת העשור הקודם. באוקטובר 2003 החליטה הממשלה לפעול לשינוי ולארגון מחדש של מבנה שירותי הדת בישראל במגמה לייעלם ולשפרם. עד אותה שנה, הסמכות לביצוע החוק הייתה של השר לענייני דתות ומשרד הדתות. באוקטובר 2003 פורק המשרד לענייני דתות, וסמכויות הניהול והפיקוח על מתן שירותי דת בישראל הועברו למשרד ראש הממשלה. בינואר 2005 הוקמה "רשות ארצית לשירותי דת", הפועלת כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה. הרשות מפקחת על פעילותן של המועצות הדתיות, על ניהול כוח האדם וכן קובעת את גובה התקציב מידי שנה ומפקחת על ביצועו. עד לשנת 2010 תקציבן של המועצות הדתיות הורכב כך ש- 40% מימנה הממשלה, בניכוי ההכנסות העצמיות של המועצה, ואת 60% הנוספים מימנה הרשות המקומית. בהחלטת ועדת הכספים של הכנסת, מינואר 2010, השתנו יחסי המימון של תקציב המועצות הדתיות. כיום החלוקה נקבעת על פי קריטריונים, בחיפה עומדים יחסי המימון על 75% תקצוב של הרשות המקומית ו 25% תקצוב של הממשלה. רוב תקציב המועצה מקורו במימון חוץ והיא אינה מתבססת על הכנסותיה שלה. המועצה הדתית כהגדרתה בחוק יסודות התקציב הינה גוף מתוקצב ונתמך כאמור בחוק זה. להגדרות אלה משמעות מבחינת החלת נהלים, כללים ואמות מידה של מינהל ציבורי. המועצה הדתית עוסקת בעיקר בתחומים הבאים: א. ב. ג. ד. ה. ו. פיקוח על הכשרות והשחיטה. מתן שירותי רבנות. רישום ועריכת נישואין וקידושין. הקמת עירוב. הקמה הפעלה ותחזוקה של מקוואות טהרה. תמיכה בתרבות תורנית ותמיכה במוסדות דת. 191

הביקורת נערכה בחודשים דצמבר 2012 מרץ 2013, ובחנה את השנים 2011-2012 )להלן-"השנים המבוקרות"(. מוסדות המועצה הדתית מליאת המועצה המועצה הדתית מורכבת ממליאת המועצה שבה מכהנים נציגים נבחרי ציבור. בעבר, מנתה מליאת המועצה 31 חברים בהקבלה למספר חברי מועצת העיר. כיום מכהנים במליאת המועצה 11 חברים כולל יו"ר המועצה. חוק שירותי הדת היהודיים סעיף 3, קובע את דרך המינוי של המועצה הדתית. הרשות המקומית ממנה 45% מחברי המועצה הדתית, שר הדתות ממנה 45% והרב המקומי ממנה 10%. עוד נקבע כי יש לחדש את הרכב המועצה אחת לארבע שנים. בבדיקת הביקורת נמצא, כי מליאת המועצה התכנסה במהלך שנת 2011 עשר פעמים, ובמהלך שנת 2012 תשע פעמים. הדיונים נרשמים ונערך פרוטוקול מסודר, על הפרוטוקול חתומים יו"ר המועצה ומזכיר המועצה. בישיבות המועצה מועלות סוגיות שונות ומתנהלים דיונים עניינים תוך קבלת החלטות אופרטיביות בנושאים שעל סדר היום. בדיונים שעניינם כספיים או משפטיים נוכחים גם היועמ"ש, רו"ח המועצה ומנהלת החשבונות. ועדות המועצה במועצה מתכנסות מעת לעת, ועדות בנושאי ביקורת, מכרזים וכוח אדם. מן הראוי לציין כי הוועדות הינן המסגרת לעבודת המועצה והפורום המקצועי למימוש מדיניות המועצה ולכינון החלטותיה. נמצא, כי הוועדה לענייני ביקורת התכנסה בתקופה המבוקרת פעם אחת בלבד וקיים פרוטוקול דיון אחד בתיק הועדות. לביקורת נמסר כי הועדה לענייני ביקורת התכנסה עוד מספר פעמים בנושאים שונים אך ללא תיעוד בפרוטוקול. עוד נמצא, כי ועדת מכרזים התכנסה שלוש פעמים במהלך שנת 2010, ולא התכנסה כלל במהלך השנים המבוקרות. ועדת כ"א התכנסה במהלך השנים המבוקרות שלוש פעמים. לביקורת נמסר, כי ועדת מכרזים התייתרה עקב כך שהחשב המלווה למועצה מבצע בפועל את תפקידה של ועדה זו. הביקורת מעירה- כי ועדת ביקורת וועדת מכרזים הינן ועדות חובה- ויש לוודא התכנסותן באופן סדיר/ כמו כן על הועדות לתעד את דיוניהם בפרוטוקול בכתב אשר ייחתם על ידי יו"ר הועדה או מ"מ/ תקציב וביצוע מקורות התקציב של המועצה הדתית קבועים בתקנות שירותי הדת היהודיים )תקציב מועצות דתיות( התשמ"ה, 1985 בין היתר נקבע בתקנות כדלקמן : 1. הסכום הכולל של תקציב המועצה, יאושר מראש על ידי שר הדתות. 191

כל מועצה תקבע את תקציבה, לאחר קבלת אישור השר לענייני דתות ותגיש אותו להסכמה תוך שלושים ימים מתאריך אישורו של השר או במועד אחר שיקבע השר. השר רשאי להאריך את מועד הגשת התקציב אם המועצה ביקשה ארכה. בקביעת תקציב המועצה יפורטו שכר יו"ר המועצה וסגנו. תוך שלושים ימים מהיום שבו קיבלה הרשות המקומית תקציב שהגישה לה המועצה, על הרשות המקומית לבצע אחת מאלה : א. למסור הודעה בכתב למועצה על הסכמתה לתקציב שקבעה המועצה. ב. למסור הודעה בכתב לשר ולמועצה על אי הסכמתה לתקציב שקבעה המועצה ולפרט את נימוקיה. המועצה רשאית, באישור השר, להעביר כספים מסעיף הוצאה אחד שבתקציב למשנהו, ובלבד שההעברה אינה נוגדת את החוק או כל דין..2.3.4.5 חלוקת התקציב בחוזר המשרד לשירותי דת, הכפוף למשרד ראש הממשלה, מיום 14 ליוני 2012 אישר השר את תקציבה של המועצה לשנת 2012 וכן אישר את סכומי ההשתתפות לשנה זו. באופן מסורתי, תקציבה של המועצה הדתית מורכב מהשתתפות של הממשלה ושל הרשות המקומית. החלוקה הפנימית של התקציב מבוצעת על ידי מנהלת החשבונות במועצה הדתית, בהסתמך על נתוני השנה הקודמת, ותוך התחשבות בהוספה או גריעה של אחוז מסוים בהתאם לתקציב המאושר לאותה שנה. מליאת המועצה דנה בתקציב ובסעיפיו, מאשרת אותו ועל התקציב המאושר חותמים חברי מליאת המועצה שהם בעלי זכות חתימה. תקציב שנת 3122 תקציב המועצה הדתית חיפה לשנת 2011, נקבע בדרך הבאה: בחודש דצמבר 2010, פנה המשרד לשירותי דת, למועצה ולעיריית חיפה, במסמך שכותרתו "היערכות לתקציב". היות ובמועד זה, תקציב המדינה טרם אושר, ניתנת הערכה של התקציב הצפוי לשנת 2011. ההערכה עמדה של. 12,589,040 חלק הממשלה בתקציב הצפוי עמד על 3,147,260 וחלק העירייה עמד על. 9,441,780 יש לציין כי על פי המסמך, במועד זה החלוקה עמדה על 40/60, ובהתאם להערכה האמורה על עיריית חיפה לשריין לשנת 2011 את חלקה בסכום המוערך. עוד נאמר, כי ההערכה אינה סופית וכי יתכנו שינויים שמקורם בחלוקת היחס, שכאמור שונה ועמד בדיעבד על 30/70. ביום 11 לאפריל 2011, פנה המשרד לשירותי דת במכתב למועצה ולעירייה, בהודעה על סכומי ההשתתפות הסופיים. התקציב המעודכן עמד על סך של. 10,938,671 התקציב הוקטן בסכום של. 1,650,369 השתתפות הממשלה בתקציב בסך של 2,734,668 מהווה שיעור של 25% מכלל תקציב המועצה, וסכום ההשתתפות של עיריית חיפה בתקציב המועצה נקבע לסך של 8,204,003, המהווה שיעור של 75% מהתקציב. 191

תקציב שנת 3123 בחודש דצמבר 2011, נשלח מכתב "היערכות לתקציב" לשנת 2012, למועצה ולעיריית חיפה, בו נקבעה הערכה של התקציב בסכום של 11,504,617 בחלוקה הבאה; חלק הממשלה בהוצאות התקציב לשנת 2012 יעמוד על סך של, 2,876,154 וחלק העירייה יעמוד על. 8,628,463 על פי הרישומים אישרה עיריית חיפה במסגרת תקציבה לשנת 2012 תקציב בשיעור של 8,494,000 עבור המועצה הדתית. התקציב הסופי והמעודכן נקבע ע"י המשרד לשירותי דת בחודש יוני 2012, )כפי שפורסם בילקוט הפרסומים בתאריך כ"ד בסיוון התשע"ב - 14 ביוני 2012(, והוא עמד על סך כולל של 12,161,257. התקציב הוגדל בסכום של. 656,640 השתתפות הממשלה בתקציב בסך של 3,040,314 מהווה שיעור של 25% מכלל תקציב המועצה, וסכום ההשתתפות של עיריית חיפה בתקציב המועצה בסך של, 9,120,943 מהווה שיעור של 75% מהתקציב. עוד נקבע כי על המועצה לדווח לשר הממונה, מידי חודש )בין ה- 6 ל- 8 בכל חודש( על כך שהרשות המקומית העבירה את מלוא סכומי ההשתתפות בתקציב המועצה חודש בחודשו. בבדיקה שערכה הביקורת נמצא, כי עד לחודש דצמבר 2012 הועבר ע"י העירייה למועצה הדתית סך של 8,390,993.43 ונותר סך של 103,007 על פי חשבון העירייה. על פי חשבון המשרד לשירותי דת, נותר סכום של 729,950 מהתקציב המעודכן, על מנת להשלים את הסכום הכולל. לטענת העירייה, התקציב כפי שאושר בתחילת השנה במועצת העיר כסעיף בתקציב הכולל של העירייה עמד על. 8,494,000 ואילו לחלק שהתווסף במהלך השנה לא התקבל אישור, וממילא אין מקורות מימון להעברת סכומים אלה. על כן הועבר רק החלק שאושר מראש. העירייה התנגדה לתוספת והעלתה טענותיה בכתב בחודש דצמבר. בין היתר טענה העירייה כי הקביעה מחודש יוני על סכום השתתפות גבוה יותר אינה מקובלת ואינה ניתנת לביצוע מאחר ולא עומדים לעירייה מקורות מימון וכי העירייה הודיעה על כך למועצה מבעוד מעוד. עוד טענה העירייה כי נפל פגם טכני בהליך אישור התקציב והמועצה מצידה לא עמדה בכל הדרישות ולא קיימה את כל שלבי האישור הנדרשים. לטענת העירייה היה על המועצה לפעול על פי תקנות שירותי הדת ולשלוח את הצעת התקציב למשרד לשירותי דת, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית בכתב, כך שאם תהיינה לעירייה השגות על הצעת התקציב תעביר לה המועצה הדתית את תגובתה ותצרפה להצעת התקציב המוגשת לאישור השר. לטענת העירייה הליך כזה אשר קבוע בהנחיות ובחוזר המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, מיום 14 ליוני 2012, לא בוצע. בד בבד פנתה המועצה הדתית מצידה למשרד הפנים וביקשה את התערבותו להעברת יתרת התקציב כפי שאושר במשרד לשירותי דת. משרד הפנים הודיע לעירייה ביום 27 לדצמבר 2012, כי יקוזז מסכומים המגיעים לה בשנת 2013 סכום של 764,992 אשר יועברו למועצה הדתית חיפה. מנגד הודיעה עיריית חיפה כי במהלך חודש ינואר 2013 יקוזז הסכום שנגבה וקוזז שלא כדין, לטענתה, מסכום השתתפות העירייה בתקציב המועצה הדתית לשנת 2013. 191

טענות העירייה לא נשמעו ובסופו של דבר קוזזה יתרת סכום ההשתתפות בסך של 764,992 מתוך סכומים שמגיעים לעירייה ממשרד הפנים בגין שיפוי כספי פנסיה צוברת לשנת 2012. יש לציין כי המשרד לשירותי דת לא שלח תשובה או התייחסות לטענות העירייה והקיזוז בוצע ללא נימוק. בנוסף למתואר לעיל, פנה המשרד לשירותי דת לעירייה ביום 2 לינואר 2013, והודיע כי הוחלט להגדיל את חלק המשרד לשירותי דת בתקציב המועצה לשנת 2012, ולהעניק לה תוספת כספית בשיעור של. 214,477 יש לציין כי תוספת זו מקורה בעודפים שנותרו במשרד לשירותי דת. לטענת עיריית חיפה ככל שמדובר בעודפים אין מקום לחייבה בהגדלת חלקה היחסי בגין תוספת זו. עוד טענה העירייה, שלא התקיים הליך אישור כנדרש ואין מקורות מימון לתוספת האמורה. חלקה של העירייה בתוספת זו יעמוד על יותר מ- 600 אלף, נכון למועד הביקורת טרם נתקבלה החלטה בנדון. תכנית ההבראה ותוצאותיה בשנת 2007 הוחלט על ביצוע תהליך הבראה כלל ארצי במועצות הדתיות ברחבי הארץ. תכנית ההבראה נקבעה על ידי המשרד לענייני דתות בהנחיית משרד האוצר, במטרה לאזן את מצבן הכספי של המועצות הדתיות בארץ אשר היו גרעוניות. המשרד לענייני דתות קבע כי בפעימה הראשונה ישתתפו רק חלק מהמועצות הדתיות בארץ, המועצה הדתית חיפה הייתה בין המועצות שנבחרו. במסגרת תכנית ההבראה אשר החלה במועצה הדתית חיפה בשנת 2009 באופן הדרגתי, ועוד טרם חתימתה הסופית של המועצה על הסכם תכנית ההבראה, החל הליך של הפרשת עובדים באופן הדרגתי. הסדר ההבראה שהוצג למועצה בשנת 2009, אושר ביום 24 לינואר 2010 ונחתם בפועל רק ב- 5 למאי 2010 לאחר שנערכו השלמות ותיקונים של המסמך המקורי. החל משנת 2009 ועוד טרם נכנס הסכם ההבראה לתוקפו, נתבקשה המועצה להפריש 28 עובדים. עוד הוסכם כי המועצה לא תחתום על הסכמים עם עובדים חדשים ולא תשלם לעובדים תוספות שכר ללא אישור האגף לתקינה, פיקוח, ובקרה של הרשות הארצית לשירותי דת וללא אישור הממונה על השכר. כמו כן התחייבה המועצה הדתית במסגרת תכנית ההבראה, בשורה של צעדי התייעלות אשר נימנו באופן מפורט בנספח להסכם תכנית ההבראה. הרשות לשירותי דת מצידה, התחייבה על העברת כספי הפיצויים לעובדים שהופרשו וכן התחייבה להעביר מענק חד פעמי והלוואה שיעמדו למועצה לכיסוי גירעונותיה. תכנית ההבראה תוכננה כך שהיא תתפרס על פני שש שנים. בהסכם שנתחם הותנה במפורש, כי בתמורה להעברת הכספים מהרשות המועצה נדרשת לעמוד בהתחייבויותיה על פי ההסדר. בסיסה של תכנית ההבראה הינו הפרשת עובדים מחד, ומאידך אי קבלה של עובדים חדשים. עד למועד בדיקת הביקורת נמצא, כי במסגרת תכנית ההבראה הופרשו 34 עובדי המועצה הדתית. בין היתר הופרשו או פוטרו, 12 רבני שכונות, 9 עובדי מחלקת הכשרות, שוחטים, בלניות, מדריכת נישואין, וספרן. כמו כן קוצצה משרתם של 4 עובדים נוספים, באחוזי משרה של 20% עד 50%. 191

הובא לידיעת הביקורת, כי לגבי חלק מהפורשים, קיימת התחייבות שלטונית של המשרד לענייני דתות להעברת פיצויי פרישה למועצה, התחייבות אשר קיבלה את אישורו של החשב המלווה. הביקורת מצאה כי קיימים מספר עובדים אשר התחייבות זו לא מומשה כלפיהם ולא הועברו כספי הפיצויים עבורם. יצוין כי עד למועד הביקורת פורש אחד הגיש תביעה לבית הדין לעבודה לאחר שלא קיבל את כספי הפיצויים. כספים אלה לא הועברו למועצה בהתאם למוסכם עם הרשות לשירותי דת, וממילא המועצה לא שילמה לחלק מהפורשים כפי שהוסכם עמם. הביקורת בדעה כי על המועצה לדאוג לקבל ולהעביר לפורשים את הסכומים כפי שהוסכם עמם על מנת להימנע מתביעות נוספות של פורשים אשר קיימת לגביהם התחייבות לתשלום פיצויי פרישה/ תקציב מול ביצוע להלן נתוני הכנסות והוצאות של המועצה דתית לשנים הכנסות )באלפי ); מקורות הכנסה משרד ראש הממשלה עיריית חיפה מחלקת נישואין מחלקת הכשרות מקוואות קמחא דפסחא 3122 תקציב מאושר ביצוע אחוז ביצוע 3122 ו -3123 כפי שנמסרו לביקורת תקציב מאושר 3123 3,040 147 4,012 2,734 ביצוע 3,544 אחוז ביצוע 103 100 94 102 107 (9,156 613 968 64 9,121 650 950 60 102 101 104 89 103 8,344 656 940 62 75 8,204 99 119 120 103 36 35 שונות תכנית הבראה משרד ראש הממשלה סה"כ 101 3,008 17,472 14,266 119 892 15,017 648 901 70 73 0 12,665 )כולל הסכום שקוזז ע"י המשרד הפנים כפי שתואר לעיל. יש לציין כי קיימת אי התאמה בנתוני התקציב הסופיים של העברות עיריית חיפה למועצה הדתית, בין פנקסי העירייה לפנקסי המועצה הדתית כפי שהוצגו לביקורת. ההפרשים הינם זניחים ועומדים על כ-. 30,000 191

הוצאות )באלפי ); 3123 3122 סעיף ההוצאה הצעת ביצוע אחוז הצעת ביצוע אחוז התקציב התקציב 102 612 600 203 771 פעולות כלליות 380 91 136 150 217 262 נישואין 121 86 77 90 61 91 כשרות ושחיטה 150 99 487 500 280 439 מקוואות 157 48 73 שבת ועירובין 58 16 תרבות תורנית 282 76 53 150 111 35 44 151 מוסדות נתמכים קמחא דפסחא 121 117 הוצאות משפטיות 67 0 מערך כשרות 45 88 194 מלוות 94 7,586 8,071 111 8,039 שכר כללי 7,218 100 4,381 4,383 92 4,024 פנסיה 4,338 98 13,790 14,138 111 13,911 סה"כ 12,565 מהטבלה שדלעיל עולה, כי בשנת 2011 הייתה חריגה בביצוע התקציב בשיעור של. 1,346,000 כמו כן במחלקות נישואין ומקוואות קיימת חריגה של למעלה מ- 100% בכל אחת מהמחלקות בביצוע תקציבן, בפעולות כלליות חרגה המועצה גם כן ב- 100%. שנת 2012, הסתיימה ללא חריגות תקציביות. אך יחד עם זאת קיימת חריגה של עד 180% בביצוע במספר נושאים. לביקורת נמסר, כי חריגה זו נבעה מהוצאות משפטיות שלא ניתן היה לצפות אותם, עתירות ותביעות שהוגשו נגד המועצה וחייבו רכישת שירותים משפטיים חיצוניים בעלות גבוהה. סעיפי "שכר אחר" בבדיקת נתוני התקציב לשנים 2011 ו- 2012 נמצא, כי קיים סעיף בשם "שכר אחר". בשנת 2011 הסעיף עמד )ביצוע( על 279 אלף ובשנת 2012 הוא עמד על )ביצוע נכון לאוקטובר 2012( 212 אלף. סעיף זה מתייחס לשכר עובדים אשר אין עבורם תקן, וכן להוצאות שכר שנוספו למועצה מתוקף מינוי של המשרד לשירותי דת של בעלי תפקידים חיצוניים במחלקת הכשרות. הביקורת מעירה כי רכיב זה בתקציב צריך להיכלל ברכיב השכר הכללי- ועל המועצה לפרט ב פרק הביאורים של הדוחות הכספיים כי רכיב זה מתייחס לשכר עבודה של עובדי מחלקת הכשרות/ 191

הוצאות חשמל בבניין המועצה המועצה הדתית עברה לבניינה החדש בחודש נובמבר 2009. בניין זה שימש בעבר כבית הכנסת הגדול. משרדי המועצה הדתית נבנו על עזרת הנשים שהקיפה את היכל בית הכנסת, ולמעשה המועצה הדתית כיום יושבת בקומות שנבנו במיוחד עבורה. חיבור זה של בית כנסת עם מבנה ציבור אשר משמש את הקהל הרחב, מחייב התאמות עם שאר המשתמשים במבנה. פועל יוצא של חיבור זה עם בית הכנסת הגדול, הביא לכך שחלק ניכר ממבנה המועצה משמש עדיין כבית כנסת מרכזי. בית הכנסת מקיים פעילות לאורך כל שעות היום וכולל בית לימוד ומדרש ותפילות קבע במספר מניינים. הביקורת מצאה כי לאורך כל התקופה המבוקרת, הייתה השתתפות של משתמשי ובאי בית הכנסת הקבועים בהוצאות החשמל הכלליות של המבנה בשיעור של 40% בקירוב מסך כל ההוצאות בגין תשלומי החשמל של המועצה. הביקורת מצאה, כי לפני כשנה התקבלה החלטה בישיבת מליאת המועצה להתקין מונה חשמל נפרד שימדוד באופן מדויק את הצריכה של בית הכנסת לעומת הצריכה הכללית, כך שההתחשבנות תעשה על פי הצריכה ולא לפי אומדן. עד למועד הביקורת מונה החשמל טרם הותקן. הביקורת מציינת כי יש להתקין את מונה החשמל בהקדם האפשרי- על מנת לצמצם את הוצאות החשמל/ הביקורת מעירה- כי אין זה המקרה היחיד שבו החלטות המועצה אינן מתקיימות או שביצוען נמשך זמן שאינו סביר )ראה בהמשך)/ כוח אדם ושכר מצבת כוח אדם ותקן עובדים לביקורת נמסרה מצבת כוח אדם ותקן עובדים מעודכן לשנת 2007. מזכ"ל המועצה מסר לביקורת כי חרף פניות חוזרות למשרד לשירותי דת ובקשת המועצה לעדכן את התקן ומצבת העובדים, עד למועד הביקורת המועצה טרם נענתה. זאת ועוד, במסמך שמסרה המועצה לביקורת, מופיעים כ- 8 עובדים )מתוך 30 עובדים( אשר אינם עובדים במועצה או שהוחלפו בעובדים אחרים. יתרה מכך, מופיע עובד אחד שליד שמו רשום בסוגריים ז"ל. הביקורת העירה כי לאור השינויים הרבים שעברה מצבת כוח האדם יש לעדכן באופן מידי ודחוף את המצבה כך שתתאים למצב האמיתי והעדכני של כוח האדם במועצה/ במהלך עבודת הביקורת התקבל דוח תקן מעודכן לשנת 2012 מטעם המשרד לענייני דתות - המחלקה לתקינה. מזכ"ל המועצה העביר מסמך זה לביקורת. בבדיקה של מסמך זה, התברר כי אין מדובר בתקן עדכני לשנת 2012. 191

נמצא, כי בדוח יש נתונים דומים לתקן ומצבת העובדים המעודכנים לשנת 2007, בשינויים קלים. המסמך אינו מעודכן ונמצא כי מתוך רשימה של 57 עובדים, פרשו או הופרשו 9 עובדים. מצבת העובדים המעודכנת של המועצה הינה כפי שמופיע בטבלה שלהלן: בטבלה שלהלן מפורטים בעלי התפקידים בשנת 2012, כפי שנמסרו לביקורת : תפקיד מס' עובדים תקן הערות 1 יו"ר המועצה 1 0 1 רב עיר הרב הספרדי משמש ראש אב בתי דין ומקבל שכר מבית הדין והרב האשכנזי פרש. 13 רב שכונה 13 12 רבני שכונות הופרשו בין השנים -2012 2007 1 רב מנהל מחלקה 1 3.60 רב מפקח 1 3 משרות בתקן ואחד 0.60% משרה. 1 מזכיר א 1 1 מזכ"ל המועצה. 1 מנהל מחלקה א 1 3 ראש ענף ניקור 3 הופרשו 4 עובדים. ושחיטה 3.80 מנהל מדור א 4 2.5 משגיח כשרות 4 1.44 אחראי מקוואות 2 1 מזכירה 1 1 מדריכת כלות 1 1 1 פקיד 1 איש אחזקה 1 1.7 6 בלנית 0.80 1 נהג 0.65 עובד ניקיון 1 1 עובד כללי 1 39.49 45 סה"כ איוש משרות ללא תקן מועצה דתית המבקשת להוסיף משרות לתקן כוח האדם שלה, צריכה להעביר לוועדת התקנים של המשרד לענייני דתות את בקשתה בצירוף נימוקים. הוועדה תדון בבקשה ותקבל החלטותיה בהתחשב בנימוקים שהעלתה המועצה, בצרכים בשטח ובמצבה הכספי של המועצה הספציפית. 199

המועצה הגישה מספר בקשות לוועדה להוספת תקנים, אך לא קיבלה תוספת תקנים במשך מספר שנים. למעשה מיום התחלת הליך ההבראה במועצה לא התווספו תקנים נוספים. חרף העובדה כי לא אושרו למועצה תוספת תקנים וכי מצבת כוח האדם לא שונתה ולא עודכנה ע"י המשרד לשירותי דת משנת 2007, נמצאו מספר עובדים אשר שובצו לעבודה ללא תקן. שני עובדי מחלקת הכשרות, אשר ממלאים תפקיד בכיר במחלקה, מזכיר המחלקה ומ"מ מנהל המחלקה, אשר משמש כמנהל המחלקה בפועל. עוד נמצא, כי שני עובדים כלליים שובצו ללא תקן. יציין כי המשרות במחלקת הכשרות הינן משרות מהותיות. מחלקה בעלת משימות ופעולות כמחלקת הכשרות לא יכולה לתפקד באופן ראוי ויעיל בלעדיהן. הביקורת בדעה, כי יש לפעול ללא לאות לקבלת תקן למשרות אלה. הביקורת מציינת, כי במהלך בדיקותיה היא התרשמה כי עובדים אלה מבצעים עבודתם באופן ראוי לשבח, וזאת ללא קשר לפגמים שנפלו בהליך מנויים וכפי שיובא להלן. בתשובת המועצה לכך שעובדים אלה שובצו לעבודה ללא תקן, נמסר לביקורת שמשרות אלה אוישו ללא תקן מכיוון שהמועצה נמצאת בהליך ההבראה ולא התקבלו כלל תקנים למועצה על אף נחיצותם לעבודה שוטפת של המחלקה. כמו כן נמצא, כי עובדים אלה שובצו לתפקיד ללא שהתקיים הליך של בחירה ראוי באמצעות מכרז כמתחייב לתפקידים אלה. נושא שיבוץ העובדים ללא שהתקיים מכרז, נדון במליאת המועצה, והוסכם כי יש לפרסם מכרז למשרות אלה. הביקורת מעירה- כי נפל פגם באיוש משרות ללא שפורסם מכרז- בבדיקת הביקורת נמצא- כי על אף החלטת מליאת המועצה בנדון- לא פורסם מכרז לתפקידים אלה/ בתשובת המועצה לביקורת נמסר, כי לא פורסם מכרז לעובדים אלה מכיוון שאין תקנים לתפקידים, והמשרות אוישו באופן זמני עד לקבלת תקן. עוד נמסר לביקורת, כי בנושא זה קיימת התחייבות של יו"ר המועצה כלפי מליאת המועצה כי לאחר שיוספו תקנים למחלקת הכשרות יפורסם מכרז כמתבקש. הביקורת מעירה- כי הליך קבלת עובדים לעבודה ללא פרסום מכרז כדין- אינו תקין/ זאת ועוד מדובר במשרות ללא תקן ואיושן נעשה ללא אישור המועצה וללא ידיעתה/ למליאת המועצה נודע על קבלת עובד בדיעבד- וזו התבקשה לאשר את קבלתו למפרע ורק לאחר שמונה חודשים מיום שהוא החל בעבודתו/ עד למועד הביקורת העסקתו של עובד זה לא אושרה ולא נערך דיון מסודר בוועדת כוח אדם בעניינו/ לדעת הביקורת יש לפרסם מכרזים לאיוש משרות אשר מאוישות כיום ללא מכרז ואף ללא תקן/ במקביל יש לפנות למשרד לשירותי דת להתקנת תקנים למשרות מהותיות ונדרשות/ מחלקת הכשרות- היא המחלקה הגדולה במועצה מבחינת היקף העבודה המשימות והפעילות השוטפת ומן הראוי כי מנהל המחלקה ומזכיר המחלקה שהינם העובדים הבכירים במחלקה יהיו בעלי תקן/ 122

שכר במצבת כוח האדם נמצאו 4 משגיחי כשרות בעלי תקן. יש לציין וכפי שיובא בהרחבה בפרק על מחלקת הכשרות, כי משגיחי הכשרות אינם אמורים להיות עובדי המועצה הדתית, משכורתם אמורה להיות משולמת ישירות ע"י בעלי העסקים בהם הם עובדים ולדעת הנהלת המועצה לא מתקיימים במקרים אלה יחסי עובדי ומעביד. עובד אחד, המוגדר על פי תפקידו כמשגיח כשרות ומבצע עבודה של השגחה בעסקים, התקבל לעבודה במחלקה לאחר סגירת בית המטבחיים ולאחר שוועדה פריטטית קבעה כי יש להמשיך העסקת עובד זה. עובד אחר, שכיהן בעבר כנהגו של הרב הראשי הספרדי, רשום כמשגיח כשרות, אך ברשימת העסקים שהועברה לביקורת העובד אינו מופיע כמשגיח. לביקורת נמסר כי משגיח זה הורד מהמצבה בגלל ריצוי עבודות שירות וכי בעסקיו שובץ משגיח אחר. משכורתו שולמה לאורך כל התקופה על ידי המועצה. לביקורת נמסר כי עובדים אלה, אמורים לקבל את משכורתם באופן דו שלבי, היינו קודם המעסיק מעביר למועצה ולאחר מכן המועצה משלמת לעובד. נמצא, כי בשנים המבוקרות לא בוצעו העברות כספים כלל לגבי משגיח אחד מהעסקים שבהם עבד ומשכורתו שולמה במלואה מקופת המועצה. נראה, כי משגיח זה קיבל שכר כפול, פעם מהמועצה ופעם מהעסקים אשר במקום להעביר למועצה שילמו לו באופן ישיר. לגבי המשגיח השני נמצא כי בוצעו העברות חלקיות והמועצה ביצעה השלמה של משכורתו. לדעת הביקורת ככל שמדובר במשגיחי כשרות, שמבצעים עבודה של משגיחים רגילים ותו לא, אין צורך ממשי בהעסקתם של עובדים אלה באופן ישיר במועצה. זאת ועוד, משכורתם אמורה להיות משולמת על ידי העסקים, ולכן ניתן לבקש ניוד תקנים אלו לטובת איוש משרות מהותיות אשר כיום אין להן תקן. כמו כן לדעת הביקורת קיים טעם לפגם בכך שלעומת עובדים אלה, משגיחי הכשרות האחרים אינם זוכים בהטבות ובתנאי השכר של עובדי המועצה הדתית. לדעת הביקורת, מדובר באפליה כלפי המשגיחים האחרים אשר אינם זוכים באותם תנאים כמו עובדי המועצה, אשר מבצעים את אותה עבודה. הביקורת מעירה- כי על המועצה לפעול בכל דרך אפשרית וככל הניתן בהקדם על מנת לעדכן את מצבת כוח האדם והתקנים כך שיהיו נכונים לשנת 3123/ בייחוד לאור העובדה כי במסגרת תכנית ההבראה שעברה המועצה אחרי שנת 3118 הופרשו עובדים רבים מהמערכת ולחילופין נקלטו עובדים חדשים/ העסקת קרובי משפחה קיימים כללים והוראות בנושא העסקת קרובי משפחה בשירות הציבורי בכלל ובשלטון המקומי בפרט, שעניינם מניעת ניגוד עניינים. מטרתו העיקרית של העיקרון בדבר מניעת ניגוד עניינים היא להבטיח את מילוי התפקיד הציבורי מתוך שיקולים ענייניים של טובת הציבור בלבד וללא השפעות חיצוניות ושיקולים זרים. 121

קשרי משפחה במגזר הציבורי או ברשות המקומית, טומנים בחובם חשש מובנה להיווצרות מצבים לא רצויים, מתיחויות ושאר תופעות גלויות או סמויות הפוגמות בתפקוד השוטף והתקין במקום העבודה. ניתן לציין מספר השלכות שליליות אשר מתקיימות במצב שבו אין פיקוח מספק בדבר העסקת קרובי משפחה. השפעה בלתי תקינה בעת הגיוס של מועמד לעבודה, האפשרות לקיומם של שיקולים זרים בשלב של הכרעה בעניין קידומו או קביעת תנאי עבודתו, וכן השפעה שלילית על שאר העובדים במהלך העבודה השוטפת. ההוראות הכלליות בדבר קביעת סייגים מטעמי קרבה משפחתית נקבעו לפני שנים רבות וגרסתם הנוכחית נקבעה בשנת התשכ"ט- 1969, ותוקנו שוב בשנת התשל"ט- 1979. יודגש, כי אין פוסלים אדם המבקש להיכנס לשירות המדינה או למשרד מסוים רק בשל הסיבה שיש לו קרוב משפחה, אלא אם קיים חשש שבנסיבות העסקה של קרובי משפחה ייווצר קונפליקט. אדם זכאי להתקבל לעבודה בשירות הציבורי על-פי כישוריו מבלי שייפסל לשירות בשל טעם חיצוני שאינו תלוי בו, אלא אם תיתכן פגיעה בתפקוד השירות הציבורי. חוק יסודות התקציב סע' 21-29 קובע הוראות לגבי גופים נתמכים, אין חולק כי המועצה הדתית הינה גוף נתמך אשר העירייה משתתפת בתקציבו בשיעור ניכר, על כן קובע החוק שכל החובות המנהליים והחוקיים שחלים על הגוף התומך יחולו באופן זהה על הגוף הנתמך. בכלל זה חובת מכרזים, חובת הענקת הזדמנות שווה לתעסוקה לגברים ונשים והזדמנות שווה לכל אדם להגיש מועמדותו לכל תפקיד. בפרוטוקול דיון של המועצה מיום 11 לינואר 2011 )פרוטוקול מס' 11( עלה נושא העסקת קרובי משפחה בדגש על העסקת משגיחים. הוסכם כי יעשה מיפוי ובדיקה של נתונים אילו על מנת לקבל תמונה ברורה. הביקורת ביקשה לקבל דוח זה, על מנת ללמוד על היקף התופעה של העסקת קרובי משפחה במועצה הדתית. הביקורת נענתה שבסופו של דבר בדיקה שכזו לא בוצעה, ואין נתונים ברורים של מצב ההעסקה של קרובי משפחה. הביקורת בדעה- כי על המועצה הדתית- לבצע בדיקה מקיפה של ההעסקה של קרובי משפחה כפי שנקבע בהחלטת מליאת המועצה ולא בוצע/ בבדיקה שערכה הביקורת נמצא כי בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל משנת 3121- הקובעות איסור מפורש על העסקת קרובי משפחה- בדגש על העסקת משגיחים- נמצאו מקרים של העסקת קרובים מדרגה ראשונה ושנייה במועצה בתור משגיחים/ החתמת שעון נוכחות במועצה הדתית קיים נוהל בנושא החתמת שעון נוכחות מחודש מאי 2011. בנוהל מפורט בחמישה סעיפים חובת ההחתמה בשעון הנוכחות. כמו כן קובע הנוהל בסעיף 5, כי רישום הכניסות והיציאות יעבור למחשבי מחלקת כוח אדם ויהווה מסד הנתונים על פיו יסוכמו שעות העבודה החודשיות. 121

על פי הפרוטוקולים של מליאת המועצה, נדון נושא החתמת שעון הנוכחות מספר פעמים והתקבלו החלטות אופרטיביות, בין היתר החלטה לחייב את כלל העובדים במחלקות השונות, בדגש על עובדי מחלקת הכשרות, ראשי המדורים ועובדי החוץ, בהחתמת שעון נוכחות בכניסה וביציאה. במועצה הותקן שעון נוכחות אלקטרוני, בהחתמת טביעת אצבע, אשר יכול לקלוט דיווחי נוכחות של עובדי חוץ גם באמצעות הטלפון. הביקורת בדקה את דיווחי הנוכחות של כלל עובדי המועצה הדתית לשנת 2012. נמצא, כי כרטיס הנוכחות מוחתם ע"י ראשי המדורים במחלקת הכשרות בכניסה בלבד ובאופן שיטתי אינו מוחתם ביציאה. כל ראשי המדורים אינם נוהגים להשתמש במערכת שהותקנה עבורם ואינם מחתימים שעון נוכחות כפי שנקבע שעליהם לעשות גם ביציאה וגם מבית העסק שבו הם מבקרים בשעות אחה"צ. בחוזר הממונה על השכר במשרד האוצר מאוקטובר 2004 אשר עסק ברשויות המקומיות, נקבע כי : "הנהגת שעון נוכחות במקום עבודה קשורה קשר ישיר לשכר בגין עבודה, הואיל ועל פי דווחי נוכחות בזמן עבודה משולם שכרו של העובד". בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 3/2008 נקבע, כי חובה על כל עובדי רשות מקומית, לרבות עובדים המועסקים באמצעות חוזה של משכורת כוללת או באמצעות חוזה לעובדים בכירים, להחתים כרטיס נוכחות פעמיים ביום - בתחילת יום העבודה ובסיומו. בהתאם להנחיות הממונה על השכר, במשרד האוצר, ההנחיות הקיימות בעירייה בנושא החתמת כרטיס נוכחות החל מ 1.8.2010 קובעות, כי כל עובד עירייה, לרבות העובדים הבכירים ברמת תפקיד של מנהל אגף ומעלה כולל ראשי מנהלים ומנכ"ל חייב בהחתמה אישית של כרטיס הנוכחות שלו. הביקורת בדעה- כי כלל עובדי המועצה בכל הדרגים ובכל התפקידים- להחתים כרטיס נוכחות/ הביקורת רואה בחומרה התנהלות זו של ראשי המדורים במחלקת הכשרות- שאין לפרשה אלא כזלזול בנהלים ובהחלטות מליאת המועצה/ על ראשי המועצה להקפיד כי נוהל החתמת כרטיס נוכחות נאכף וראשי המדורים מקפידים להחתים שעון נוכחות בכניסה וביציאה/ הטענה שככל שיחויבו ראשי המדורים להחתמת כרטיס ביציאה תגרור דרישה לתשלום שכר בגין שעות נוספות- אינה יכולה להישמע ואין לתלות בטענה זו את אי ההחתמה ביציאה באופן שנהוג כיום/ מחלקת הכשרות מחלקת הכשרות, הינה המחלקה הגדולה ביותר במועצה הדתית מבחינת היקף הפעילות והאינטנסיביות של הפעולות שלהן היא נדרשת באופן יומיומי. הן מבחינת הפיקוח והבקרה כרגולטור והן מבחינת הנפקת תעודות כשרות וגביית אגרת כשרות וכן פעולות מנהליות אחרות. מחלקת הכשרות אחראית על הנפקת תעודות כשרות לכל העסקים בעיר חיפה אשר מבקשים לקבלת תעודה זו. 121

בהקשר ישיר להנפקת התעודה על מחלקת הכשרות באמצעות ראשי המדורים ומנהל המחלקה להתרשם שאכן בעסק המבקש את התעודה אכן מתקיימים ונשמרים כללי הכשרות, וכי המשגיח שמונה מטעם ובשליחות המחלקה ונועד לשמור כי הכללים אכן נשמרים מבצע את עבודתו בצורה ראויה מבחינה מינהלית והלכתית. מחלקת הכשרות מפקחת על עבודתם של המשגיחים בבתי עסק השונים, היא אחראית על קליטתם, מיונם והיא אחראית באופן בלעדי על שיבוצם לעבודה בבתי העסק המבקשים תעודת כשרות. בעניין זה בעל העסק אינו יכול לבחור את זהות המשגיח, ככל עובד אחר, אלא זהות המשגיח נכפית עליו כחלק מהתנאים לקבלת תעודת הכשרות. מחלקת הכשרות אינה אחראית על הכשרתם של המשגיחים. היא אינה מקיימת ימי עיון או קורס הכשרה במסגרת המועצה. יחד עם זאת המשגיחים אמורים לעמוד בתנאי סף של ידיעות והכשרה קודמת מטעם הרבנות הראשית לישראל. אדם המבקש להתקבל לעבודה כמשגיח כשרות נדרש לעבור קורס משגיחי כשרות מטעם הרבנות הראשית לישראל, ולעמוד בתנאי סף נוספים כפי שיראה בהמשך. הקורס מטעם הרבנות הראשית מהווה את בסיס הידע שנדרש לו על מנת לכהן בתפקיד זה. במחלקת הכשרות, מועסקים מ"מ מנהל המחלקה, אשר הוא למעשה מנהל המחלקה, בתחום אחריותו נושאים הלכתיים ומנהליים ומזכיר המחלקה, אשר אחראי על העניינים המנהליים השוטפים, על הנפקת תעודות הכשרות, על גביית האגרה מבעלי העסקים ועוד. במחלקה עובדים 10 ראשי מדורים, האחראים על עסקים בתחום או בענף מסוים או לחילופין אחראים על אזור גיאוגרפי מוגדר. לראשי המדורים אחריות מנהלית והלכתית על המשגיחים השונים הנמצאים תחת פיקוחם, אם על פי סוג העסק או הענף, ואם על פי המיקום הגיאוגרפי שאליו משתייך העסק הספציפי. ראשי המדורים אמורים לקבל דיווח שבועי מהמפקחים בשטח, אשר מצדם אחראים לבקר בעסקים במחזוריות קבועה ולקבל דיווח מהמשגיחים בעסקים השונים. נכון למועד הביקורת מחלקת הכשרות הנפיקה 490 תעודות כשרות לעסקים בעיר חיפה, קלטה ושיבצה כ- 260 משגיחים בבתי העסק השונים ומפקחת ומבקרת על העסקים ועל המשגיחים לאורך כל השנה. כמו כן אחראית מחלקת הכשרות על הכשרת בתי העסק, בתי המלון והמטבחים בעשרות בתי עסק לקראת חג הפסח. בשנים האחרונות, ניטש ויכוח עקרוני וממושך, אשר תוצאותיו עברו גם להכרעה של בתי משפט שונים, בתי דין לעבודה ובג"ץ. ויכוח זה בגלגוליו הרבים, החל בין מנהלי מחלקת הכשרות, אשר קיבלו כל העת את גיבוי ראשי המועצה לבין הרב הראשי. חילוקי דעות אלו על רקע מקצועי ואישי הפכו ברבות השנים לוויכוח כולל ועקרוני אשר טרם הגיע לסיומו. ראשי המועצה ומנהלי מחלקת הכשרות אשר אמונים על ביצוע חוק הכשרות מבחינה מנהלית, נחלקו עם הרב הראשי לחיפה, באשר לפרשנות הנאותה שיש לתן בבואם להעניק תעודת כשרות לעסק מסוים. 121

הרב הראשי מצדו דרש לבצע פעולות מינהליות, אשר גם אם יש להניח כי הן מתבקשות או הגיוניות, טענו מנגד ראשי המועצה הדתית כי אין זה מסמכותו לקבוע נהלים וכללים מנהליים ולהתערב בפעולות מנהליות של המועצה. גבולות הוויכוח התרחבו כל העת עד אשר לא נותר מנוס מהפרדת כוחות כללית על מנת לאפשר למועצה הדתית את האפשרות להמשיך ולתפקד ולהעניק שירותים לציבור, בין היתר בהענקת תעודות כשרות, אשר הרב הראשי סירב במשך תקופה ארוכה, לחתום עליהן. בתקופה שקדמה לתקופה המבוקרת ולאחר התערבות המשרד לענייני דתות, הוחלט ברבנות הראשית לישראל, למנות רב חותם אשר יעבוד במקביל לרב הראשי לחיפה, וכן למנות מנהל מחלקה לתקופה קצובה אשר ינהל את המחלקה. חילוקי דעות אילו והטלטלות שעברה המחלקה בשנים האחרונות - ויודגש כי שיתוף פעולה בין הרב החותם לבין מנהלי המחלקה בפרט ואנשי המועצה הדתית בכלל הינו הכרחי לניהול תקין של מחלקה מורכבת ובעלת משימות רבות ומגוונות כמחלקת הכשרות - הביאו למצב של חוסר יכולת המחלקה לתפקד בזמנים מסוימים עד כדי סיכון ממשי בתביעות מצד בעלי העסקים ששילמו אגרה כחוק ונבצר מהם לקבל תעודת כשרות חתומה. סוגיית יחסי עובד מעביד בין המועצה למשגיחי הכשרות משגיחי הכשרות נקלטים, ממוינים ומשובצים על ידי המועצה הדתית לתפקיד בעסק המבקש לקבל תעודת כשרות. שכרו של המשגיח משולם ישירות על ידי בעל העסק. בעל העסק מתחייב במועד קליטת המשגיח לשלם את כל הזכויות החוקיות למשגיח ולעמוד בכל דרישות החוק. בעל העסק חותם על מסמך הבנות אשר מופקד בתיק העסק אשר מפרט מהן זכויותיו של המשגיח ומהן חובותיו של בעל העסק. לדעת הביקורת, תפקידה של המועצה הדתית בתור רגולטור, הינו לפקח ולבקר באופן מפורט כי המשגיח אשר נשלח על ידה מקבל את כל התנאים הסוציאליים, הפרשות לקופת הפנסיה, זכויות בגין מחלה ומנוחה. בביקורת נמצא כי אין נהלים ברורים לפיקוח ובקרה ולבדיקה מדגמית של תלושי שכר של המשגיחים וגם אם נמצא כי בעל עסק מסוים אינו משלם את מלוא הזכויות למשגיח, המועצה אינה נדרשת להתערב. אחת הסוגיות אשר יש להן השלכות כבדות משקל כלפי המועצה הדתית מבחינת ניהול סיכונים וחשיפה לתביעות עתידיות, הינה הסוגיה של יחסי עובד מעביד עם המשגיחים אשר נמצאים תחת פיקוחה ובקרתה של המועצה הדתית. סוגיה זו נדונה כיום בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בתביעה שהוגשה על ידי משגיח כשרות, מר פרל, אשר המועצה ביקשה להפסיק את העסקתו בטענה כי "סר אמונה ממנו". טענה זו נדחתה על ידי בית הדין האזורי, בהליך ביניים והסעד שניתן למשגיח היה צו זמני להשבה לעבודה בתור משגיח. הביקורת מציינת את מקרה פרל, כמקרה בוחן. בעניינו של פרל הוגשה תביעה להכרה בזכויות ולצווי ביניים לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. מר פרל עבד בתור משגיח כשרות מטעם המועצה במשך מספר שנים באולמי "קאלה" כמשגיח קבוע. 121

לאחר שהתגלע ויכוח בינו לבין מנהל המחלקה הנוכחי בנושא החתמת כרטיס נוכחות והתייצבות בעבודה בשעות העבודה כפי שנקבעו על ידי המועצה הדתית, הוצא מכתב "פיטורין" למשגיח. המשגיח מצדו פנה לבעל העסק בבקשה לקבל את זכויותיו כפי שמגיע לו בסיום יחסי העבודה, אך בעל העסק טען מצדו, שהוא לא מעוניין בפיטורין, יותר מכך הוא למעשה לא ביצע הליך של הפסקת עבודה ופיטורין כנגד המשגיח ולכן אין מחובתו לשאת בפיצויי הפיטורין ובזכויות הנוספות המגיעות לעובד כאשר עבודתו מופסקת מצד המעביד. סכסוך עבודה זה, שהמועצה הינה צד נדרש, נתבעת ומשיבה הגיע לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, והוא עדיין נדון וטרם הוכרע סופית. יש לציין כי עד כה לא ניתן בישראל פסק דין אשר חייב מועצה דתית כלשהי בזכויותיו של משגיח לאחר סיום העסקתו, אף שפעולת סיום ההעסקה הייתה בעידוד והוראת המועצה הדתית. יחד עם זאת ראוי לבחון נושא זה לעומקו על כל ההשלכות החוקיות והכספיות שלו. מדובר במצב משפטי לא רצוי אשר נתון לפרשנויות שונות, וקיים פתח עתידי לדרישות מצד המשגיחים להכרה בהם ובמועצה הדתית כמעסיק במשותף. עמדת היועמ"ש לעירייה הינה כי המועצה הדתית נמצאת בסיכון יתר ועליה לגבש עמדה ברורה ולנקוט בפעולות מנע על מנת שלא תהיה חשופה בעתיד לתביעות דומות אשר יחייבו אותה בפיצויים בסכומים גדולים. תשלום שכר שעתי למשגיחי הכשרות על פי חוזר מנכ"ל הביקורת מצאה כי במחלקת הכשרות קיים נוהג שלראשי המדורים סמכות לקביעה דיפרנציאלית של שכר המשגיח שלא על פי החוק והתקנות. חוזר המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת קבע במאי 2003 כי שכרו הכולל של משגיח לא יפחת מ- 37 לשעה ברוטו. בבדיקה נמצא כי לראשי המדורים, יש את הסמכות לסטות מהנחייה זו ולקבוע תעריף שעה נמוך יותר, מה שאכן נקבע ברוב המקרים. לביקורת נמסר, כי אכן ראשי המדורים מודעים לתעריף המינימאלי שנקבע בחוזר המנהל הכללי, אך קביעה זו הינה גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה ועל כן הם נדרשים לא פעם לקבוע תעריף שעה נמוך משמעותית מהקבוע בחוק ובתקנות. הקביעה נסמכת על פי קריטריונים של מהות העסק, הזמן שבו העסק פועל, סוג המזון שנמכר או שמיוצר, וכן קריטריונים אחרים. לביקורת נמסר כי ראשי המדורים נדרשים לקבוע תעריף נמוך משמעותית על מנת לשמור על איזון בין האינטרסים הכלכליים של בעלי העסקים לבין זכויותיו של המשגיח. יש לציין כי הביקורת התרשמה כי ראשי המדורים מתייחסים לעבודתם בכובד ראש, וברצינות רבה, ומנסים ליצור פתרונות יצירתיים במתחם האפשרויות הצר ממילא שנתון להם. יחד עם זאת הביקורת בדעה, כי עם כל הקשיים שמחלקת הכשרות מתמודדת עמם, יש לקבל את חוזר המנהל הכללי ככתבו וכלשונו ולא לקבוע שכר שעתי נמוך ממה שנקבע בו. הביקורת בדעה כי יש להתחיל באופן הדרגתי להרגיל את בעלי העסקים לכך ששעת השגחה עולה כפי שנקבע בחוזר המנהל הכללי, ולראשי המדורים אין אפשרות לקבוע מחיר שעה שונה מהקבוע בחוק ובתקנות. יש להתחיל עם קביעה זו מוקדם ככל האפשר, ובוודאי שלגבי כל עסק חדש אשר מבקש לקבל תעודת כשרות. 121

חתימה על תעודות הכשרות במהלך הביקורת נמצא, כי הרבנות הראשית ביטלה את המינוי של הרב מרדכי אברמובסקי, שמונה לרב חותם תחת הרב הראשי לחיפה, אשר סירב בגלל חילוקי הדעות להמשיך לחתום על תעודות הכשרות. נוצר מצב שמחלקת הכשרות, נמצאת ללא רב אשר יכול לחתום ולאשר הנפקת תעודות כשרות. בתקופה זו נערכים עסקים מפעלים ובתי מלון רבים ברחבי העיר חיפה לקראת חג הפסח והמחלקה אינה יכולה לתן מענה מבחינה הלכתית לעסקים ומפעלים אלה. יש לציין כי הרב אברמובסקי מונה על ידי הרבנות הראשית כשישה חודשים לפני הפסקת כהונתו, ולפניו כיהן בתפקיד זה רבה של העיר עתלית הרב אלמליח. מצב זה גורם לטלטלות רבות במחלקה, הן בשל הקושי המנהלי בהנפקת תעודות כשרות, פיקוח ובקרה של הסמכות הרבנית על העסקים והן מהפן של מתודות עבודה שמביא עמו כל רב שממונה על המחלקה. נוהל הפעלת מערך הכשרות בחודש יולי 2010, פורסם במסגרת חוזר המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, נוהל : "הפעלת מערך הכשרות במועצות הדתיות". נוהל זה הינו מקיף וכולל והוכן בשיתוף הרבנות הראשית לישראל. מטרת הכללים שנקבעו הינה להביא ליצירת אמות מידה אחידות בקליטת משגיחי כשרות ובשיבוצם ובמניעת ניגוד עניינים. הביקורת ביצעה בדיקה האם אכן הכללים שנקבעו בנוהל מערך הכשרות אכן מבוצעים. בניגוד לאמור בנוהל הפעלת מערך הכשרות נמצא, כי המועצה לא ביצעה את ההנחיות הבאות : הליך פומבי ושוויוני לבחירת מועמדים למשרות משגיחי כשרות על המועצה לנהל הליך פומבי ושוויוני לבחירת מועמדים למשרות משגיחי כשרות. כמו כן על המועצה לרענן את מאגר המשגיחים אחת לשנה. נמצא כי לא הליך זה לא מקוים. פרסום משרות פנויות לבניית מאגר משגיחים המועצה לא פרסמה, כאמור בנוהל, אודות קיומן של משרות למשגיחי כשרות, בשני עיתונים, בתפוצה ארצית ומקומית וכן באתר האינטרנט של המועצה. קליטת משגיחים וניהול תיקי משגיח המועצה לא קיבלה במעמד הגשת המועמדות של משגיחים חדשים, את הפרטים הבאים הנדרשים על פי הנוהל: א. ב. ג. אישור רפואי המעיד כי אין למועמד מניעה רפואית לעסוק עם מזון. גיליון הרשעות פליליות ותעודת יושר ממשטרת ישראל. המועצה לא קיימה תיעוד של ראיון העבודה, כפי שנדרש בנוהל. 121

שליפה ושיבוץ של משגיחי כשרות בתפקידי השגחה בנושא שליפה ושיבוץ של משגיחי כשרות בתפקידי השגחה, לא קיימה המועצה הליך כנדרש, באמצעות ועדת שיבוץ, ולא ערכה פרוטוקול לכל דיון. הנוהל קובע כי כל החלטות ועדת השיבוץ יתועדו בכתב וירשם נימוק ככל הניתן. קליטת משגיחים שיש להם קרבה משפחתית לנושאי משרה במועצה במקרה של שיבוץ וקליטת משגיחים שיש להם קרבה משפחתית לנושאי משרה בכירים במועצה, לא התקיימו דרישות הנוהל. לא נמצא אישור בכתב עם פירוט הנימוקים לאישור העסקת קרוב משפחה וכן פירוט על תקופת ההעסקה. הנוהל קובע כי אחת לששה חודשים תערך בדיקה מחודשת של הצורך להעסקתו של קרוב המשפחה. הנוהל קובע בסעיף ההגדרות מיהו קרוב משפחה. ניהול תיקי משגיחים מועצה תנהל לכל משגיח כשרות הפועל מטעמה תיק אישי ובו יתיקו כל המסמכים כפי שיפורטו להלן. נמצא, כי המועצה לא ניהלה תיקי משגיחים כאמור בנוהל. הפרטים אודות קבלת המשגיח והמסמכים הנדרשים להופיע בתיק משגיח כאמור בנוהל תועדו בתיקי העסקים ובאופן שלא ניתן לאתר את הפרטים הנדרשים. מעבר לכך לא התקבלו כל המסמכים הנדרשים על פי הנוהל לתיעוד בתיק המשגיח. יש לציין כי כבר בעת בדיקת הביקורת, מזכיר המחלקה החל בבניית מערך של תיקי משגיחים על פי דרישות הנוהל. תיקי המשגיחים צריכים לכלול את כל המסמכים על פי הרשימה המפורטת בנוהל. הביקורת מעירה- כי על הנהלת מחלקת הכשרות לקיים את נהלי הפעלת מערך הכשרות במלואם/ שעון נוכחות ודוחות נוכחות של משגיחי הכשרות באולמות בבדיקת הביקורת נמצא כי מנהל המחלקה, דרש פעמים רבות להורות למשגיחי הכשרות באולמות להחתים כרטיס נוכחות. בבדיקת הביקורת נמצא כי מספר משגיחים אינם מבצעים את הוראות מנהל המחלקה. עוד נמצא כי משגיחים אלה מקבלים גיבוי מהרב הראשי אשר מתנגד להחתמת כרטיס נוכחות באופן עקרוני מסיבותיו והתנגדות זו מהווה חסם ניהולי בכל הקשור לסמכויותיו המנהליות של מנהל מחלקת הכשרות. מנהל המחלקה פנה בכתב לראש המדור עוד בשנת 2010 בבקשה להקפיד על נוהל החתמת כרטיסי נוכחות של המשגיחים באולמות. אך דרישה זו לא נאכפה ועד למועד הביקורת לא נאכף נוהל זה על ידי המחלקה באופן שיביא לתוצאה מעשית ולשיפור ההתנהלות בנושא זה. הביקורת בדעה כי יש לאמץ נוהל אחיד של החתמת כרטיסי נוכחות לכל המשגיחים ולא רק באולמות/ על המחלקה לעמוד בתוקף על דרישתה להחתמת כרטיס נוכחות- כפי שאינה מתפשרת על דרישות בתחום הכשרות- עליה לעמוד על דרישות מנהליות בהתאם/ דרישה זו הינה הכרחית על מנת לעקוב לפקח ולבקר באופן יעיל יותר אחר עבודתם של המשגיחים/ 121

החתמת משגיחים על מסמך היעדר תביעות נמצא כי ראשי המדורים מחתימים משגיחי כשרות אשר סיימו את עבודתם, על מסמך היעדר תביעות אשר מנוסח על ידם. המסמך אינו מסמך משפטי ולא נוסח על ידי היועץ המשפטי למועצה, או על ידי עורך דין מוסמך הבקיא בדיני עבודה. לביקורת נמסר כי ראשי המדורים אשר מחתימים על מסמך מסוג זה עושים זאת על דעת עצמם וכי הם חוששים מטענות עתידיות שיועלו על ידי משגיח שעבודתו הופסקה ועל כן הם דואגים להחתים את המשגיח על מסמך כזה. הביקורת מעירה- כי אין זה מתפקידם של ראשי המדורים להחתים משגיחים על מסמך היעדר תביעות שנוסח על ידם/ ככל שהמועצה מבקשת להחתים משגיח שעבודתו הופסקה יש לאמץ מסמך אחיד- אשר היועץ המשפטי למועצה יסגנן ויאומץ נוהל החתמת משגיח שעבודתו הופסקה אצל מנהל המחלקה- או אצל מזכיר המחלקה/ מחלקת נישואין זוג המבקש להינשא, מתבקש לפתוח תיק נישואין במחלקה, כ- 3 חודשים טרם מועד עריכת חופה וקידושין. הזוג מגיע להירשם במחלקה, צריך להמציא תעודות זהות של שני בני הזוג, תמונות פספורט, וכן להביא עמם 2 עדים לצורך הוכחת רווקותם. במחלקה מאשרים ורושמים את התאריך המבוקש על ידי בני הזוג, יום הנישואין נקבע בכפוף לאישורה של מדריכת כלות, רבנית במחלקה שמאשרת שהיום המבוקש על ידי הזוג אכן ניתן לערוך בו קידושין על פי ההלכה. במחלקה מציידים את הזוג בהפניה לרב המחתן. לרוב הזוגות מבקשים רב ספציפי ובמחלקה נותר רק לאשר שהרב אכן מוסמך לערוך חופות ולקדש מטעם הרבנות הראשית לישראל. הזוג מקבל כתובה אותה הוא רוכש בנפרד ומעביר לרב המחתן כשבועיים לפני מועד החתונה. תיקי הנישואין במחלקה מקוטלגים מספרית מידי שנה מחדש. כל שנה פותחים בממוצע בין 1200 ל- 1300 תיקים ולכן המערכת הממוחשבת ערוכה לקלוט עד 1500 תיקים שממוספרים בכל שנה מתיק 1 עד 1500. במקביל ממוספרים תיקי בקשות לתעודת רווקות במספרים החל מ -2501.3500 אגרת נישואין אגרת הנישואין עומדת על, 600 עלות של הנפקת תעודת רווקות עומדת על. 135 לאגרה זו יקבל הזוג את השירותים הבאים : בתמורה פתיחת תיק נישואין. פרסום בעיתונות. רב לעריכת חופה וקידושין )ככל שבני הזוג לא בחרו ברב משלהם(..1.2.3 זוגות הזכאים להנחה, הינם זוגות שאחד מבני הזוג הוא סטודנט במוסד להשכלה גבוהה המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, חייל בשירות סדיר, תלמיד ישיבה, עולה חדש עד שנתיים מיום הגעתו לישראל, מקרים חריגים שבהם ירשמו טעמים ונימוקים לקבלת ההנחה. האגרה במקרה שניתנה הנחה תעמוד על סכום של 360 שהם 40% מהסכום האחיד. 129

במדגם תיקים שנבדקו על ידי הביקורת של זוגות שקיבלו הנחה נמצא כי מתוך 18 תיקים שניתנה הנחה בתשלום האגרה, בשני תיקים לא נמצא צילום תעודת סטודנט, חייל או אישור אחר המעיד על הצורך במתן ההנחה. הביקורת מציינת כי בשאר התיקים נמצאו תעודות סטודנט או חוגר בתוקף. הביקורת מעירה כי יש להקפיד הנחה באגרה/ על תיעוד בתיק הנישואין של מסמכים המעידים כי לזוג מגיע בנוסף על כך רשאים בני הזוג לרכוש בעלות נפרדת שטר כתובה בעלות של 30 לכתובה אחת. הביקורת בדקה ומצאה כי ב- 90% מהתיקים, בני הזוג רוכשים שטר כתובה מהמועצה במעמד פתיחת תיק הנישואין, ובמחלקה מנפיקים להם קבלה כוללת. לדוגמא: זוג ששילם סכום מלא, יופיע על הקבלה הסכום 630 וזוג ששילם אגרה מופחתת, יופיע על הקבלה. 390 יש לציין כי ברשימות שקיבלה הביקורת ואשר הונפקו מהמערכת הממוחשבת במחלקה, לא ניתן לדעת מי מהזוגות רכש כתובה ומי לא, מכיוון שסכום רכישת הכתובה לא מופיע בסכום המשוקלל לאחר כל התשלומים. במערכת הממוחשבת קיימים שדות לתשלום של אגרה, שטר כתובה, אולם, ותוספת לתשלום. כפי שצוין, בבדיקת הביקורת עלה כי רוב הזוגות רוכשים שטר כתובה ורכישה זו מופיעה בקבלות בתיקים הפיזיים, אך אינה מופיעה בדוח הממוחשב בשורת הסכום ששולם בתיק. לדעת הביקורת יש לבצע עדכון של המערכת כך שבדוחות שמונפקים ניתן יהיה לראות את התשלומים הנוספים שמשלמים הזוגות כגון כתובה- אולם וכו(/ מקוואות באחריות המועצה הדתית 6 מקוואות טהרה ברחבי העיר חיפה. 5 מהם היו פעילים באופן מלא בתקופה המבוקרת. המקוואות הפעילים הם: א. ב. ג. ד. ה. ו. מקווה בשכונת קריית חיים. מקווה בשכונת קריית אליהו- רח' תל אביב. מקווה בשכונת נווה דוד. מקווה בשכונת עין הים. מקווה בשכונת הכרמל מקווה אחוזה- אינו פעיל משנת 2007. בנוסף, המועצה אוספת נתונים ומעניקה שירותים נלווים לעוד 3 מקוואות ברחבי העיר, מקווה שאול, בית המרחץ העירוני ברח' בצלאל, ומקווה שכונת קריית שמואל. המועצה אחראית על: גביית אגרת כניסה, שיפוץ ותחזוקת המקוואות, תשלום שכר עבודה לבלניות, תשלומי החשמל, הארנונה, המים, ובשתי מקוואות שמוסקות באמצעות דלק, רכישת סולר להסקה. מעת לעת מבצעת המועצה הדתית עבודות תחזוקה במקוואות, החלפת צנרת, החלפת מסננים למערכות הסינון, התקנת אריחים, החלפת נורות, תדלוק, בניית מערכות 112

סולאריות. עבודות אחזקה אלה מבוצעות על ידי עובד המועצה הדתית. ובהתאם לדרישה נשכרים שירותים חיצוניים לביצוע עבודות שיפוץ גדולות. משרד הדתות מתקצב את המועצות הדתיות בנושא המקוואות מידי שנה כנגד קבלות בגין הוצאות התחזוקה והשיפוץ, ובגין הוצאות הסולר והמסננים למערכות המים. האגרה שמשולמת לבלנית במקווה מועברת מידי חודש למועצה. הבלנית מעבירה פנקס קבלות ואת הפדיון של אותו חודש לאחראית המקוואות במועצה. האחראית במועצה בודקת שיש תיאום בין מספר הכניסות לכסף כפי שמופיע בקבלות לסכומי הכסף, לאחר מכן הכספים שהתקבלו עוברים למזכיר מחלקת חשבונות המנפיק חשבונית כוללת על כל הסכומים שהתקבלו מכל המקוואות. נמצא, כי לאורך השנים היו שינויים בכמות הכניסות למקוואות כפי שיראה בטבלה ובדיאגרמה שלהלן. באופן כללי קיימת מגמת ירידה, אם כי מתונה, המתאפיינת בפיזור של כלל הטובלות במקוואות ברחבי העיר. האחראית על המקוואות במועצה מסרה לביקורת, כי מאז שנת 2010 חלה ירידה במספר הכניסות וזאת מכיוון שנפתח מקווה פרטי מפואר לשימוש הציבור הרחב, בשכונת נווה שאנן. מקווה פרטי זה הינו משוכלל ומקבל אליו טובלות שנהגו לפקוד את מקוואות המועצה המפוזרים ברחבי העיר. כפי שנודע לביקורת, במקווה הפרטי נגבה תשלום כניסה גבוה ב- 250% מהתשלום שגובה המועצה במקוואות המנוהלים על ידה ובכל זאת הציבור בוחר בשירות היקר יותר. כניסות למקוואות בשנים -3118 3123 להלן נתוני רישומי הכניסות למקוואות בשנים 2007 עד 2012: 3123 3122 3121 311: 3119 מקווה 0 שנים 3118 774 811 983 1167 1143 קריית חיים 1200 384 234 0 152 241 נווה דוד 237 1032 1464 1709 1232 1245 עין הים 1008 343 114 211 430 360 כרמל 316 521 582 635 840 767 קריית 688 אליהו 3054 3205 3537 3821 3756 סה"כ 3449 111

להלן התפלגות מספר הכניסות למקוואות המועצה הדתית בשנים ; -3118 3123 1800 1600 1400 1200 1000 800 600 קריית חיים נווה דוד עין הים כרמל קריית אליהו 400 200 0 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 הביקורת ביצעה סיור בין המקוואות ובדקה את רמת הניקיון, התברואה, האחזקה, השילוט, ההנגשה והבטיחות. נמצא, כי פרט למקווה בשכונת קריית חיים, מצב הניקיון והתחזוקה משביע רצון. במספר מקוואות חסר שילוט מחירון כניסה, בכל המקוואות נמצא כי בנושא מניעת החלקה נעשה שימוש בשטיחונים ולא בפסי החלקה כנהוג במקומות רחצה ובריכות ציבוריות. במקווה קריית חיים אשר נבנה בשנת 1998, נמצא, כי רמת הניקיון והתחזוקה הינה ברמה נמוכה ואין התאמה לרמה הנדרשת ממתקן בשימוש ציבורי. נמצא כי בקירות יש רטיבות וטחב, גופי התאורה לקויים, אין אוורור מספיק, מעקות חלודים, והמראה הכללי מוזנח. כמו כן נמצא, כי הגידור ההיקפי אינו שלם, דבר המזמין נערים להשיג גבול תוך הסתכנות בנפילה לבורות המים. הביקורת מציינת- כי נושא מקוואות הטהרה עומד בלב השירות שאמורה להעניק המועצה הדתית לציבור הדתי והמסורתי/ על המועצה לבחון את נושא שיפוץ מקוואות בשכונת אחוזה ושכונת קריית חיים בהקדם האפשרי/ 111

חוסר אחידות בגבייה של אגרת כניסה הביקורת בדקה את הדיווחים והקבלות אשר מעבירות הבלניות בכל חודש למועצה. נמצא, כי ישנם מקוואות שאגרת הכניסה הנגבית בהם עומדת על 15 ובמקוואות אחרים אגרת הכניסה עומדת על, 20 ואילו במקווה אחר אגרת הכניסה עומדת על. 25 עוד נמצא כי אין קריטריונים ברורים למתן הנחות, וכי יש בלניות שמעניקות הנחה על המחיר הקבוע לטובלות. יש לציין כי כאשר נקבעה אגרת כניסה על סכום מסוים הבלניות שומרות כי בכל כניסה יגבה סכום כפי שנקבע, למעט במצב שבו סוברת הבלנית כי יש להעניק הנחה. הביקורת בדעה, כי בקביעת תשלום לא אחיד לשירות דומה, יש משום הפלייה של ציבור המשתמשים בשירות. על המועצה לקבוע מחיר אחיד, לפרסם את המחיר ברשומות ולעדכנו על פי המדדים המקובלים לעליית המחירים לצרכן. הביקורת מקבלת את הסברי המועצה כי מדובר בשירות שהינו כולו לרווחת הציבור ולא לצרכי רווח, אך יחד עם זאת הביקורת בדעה, כי ככל שהמועצה תגבה מחיר אחיד וסביר ותפנה את המשאבים הללו לטובת תחזוקה ושיפוץ של המקוואות שנצרכות לכך, יהיה זה לתועלת ולרווחת הציבור בטווח הארוך. הנגשה לבעלי מוגבלויות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח -1998, קובע חובת הנגשה בכל מקום שפתוח לציבור והמעניק שירות לציבור, לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות. תקנות בדבר נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים נכנסו לתוקף בחודש יוני 2012. בבדיקת הביקורת נמצא, כי בחלק מהמקוואות קיים שביל גישה לנכים בעלי כסאות גלגלים, אך לבעלי נכות ומוגבלות חמורה אין תועלת בשביל הגישה מכיוון שלא קיימת נגישות מלאה למקווה המים עצמו. גרם המדרגות בכניסה לבריכת הטבילה אינו נגיש כלל לבעלי מוגבלויות אשר יש לשאת אותם ולהורידם למים בעזרה של אדם אחר או מכשור מיוחד. הביקורת בדעה כי לאור דרישות החוק יש להביא בחשבון בזמן שיפוץ המקוואות בעתיד את האפשרות של בניית מערך לנשיאת והורדת בעלי מוגבלויות לבריכת המים בתשתית המבנה/ כמו כן יש לבחון מהן האופציות להכשרת המבנים הקיימים לשימוש ולגישה בהתאם לאמור בחוק תוך התאמת הצרכים לבעלי מוגבלויות/ סיכום המועצות הדתיות הינן גוף מינהלי- אשר מתוקצב על ידי הממשלה והרשות המקומית אשר בתחום שיפוטה פועלת המועצה/ עיריית חיפה מתקצבת את המועצה הדתית ב - 86% מכלל התקציב/ המועצה הדתית עוסקת בעיקר בתחומים הבאים; פיקוח על הכשרות והשחיטה> מתן שירותי רבנות> רישום ועריכת נישואין וקידושין> הקמת עירוב> הקמה הפעלה ותחזוקה של מקוואות טהרה> תמיכה בתרבות תורנית ותמיכה במוסדות דת/ הביקורת נערכה בחודשים דצמבר 3123 מרץ 3124- ובחנה את השנים -3122/ 3123 להלן ממצאי הביקורת העיקריים; 111

ועדת ביקורת וועדת מכרזים שהינן ועדות חובה- אינן מתכנסות באופן סדיר/ נמצא- כי אין 2/ תיעוד בפרוטוקול מסודר וחתום/ במסגרת תכנית ההבראה- הפרישה המועצה מספר רב של עובדים- חלק מעובדים אלה טרם 3/ קיבלו את כספי הפיצויים כפי שהוסכם עימם/ פורש אחד הגיש תביעה לבית הדין לעבודה לאחר שלא קיבל את כספי הפיצויים/ בשנת 3122 הייתה חריגה בביצוע התקציב בשיעור של / 2-457-111 במחלקות נישואין 4/ 211% בכל אחת מהמחלקות בביצוע ובמחלקת המקוואות נמצאה חריגה של למעלה מ - תקציבן- בפעולות כלליות חרגה המועצה גם כן ב - 211%/ 291% שנת 3123- הסתיימה ללא חריגות תקציביות/ אך יחד עם זאת קיימת חריגה של עד 5/ בביצוע במספר תחומים/ מצבת כוח אדם ותקן עובדים מעודכנים לשנת 3118/ במסמך שמסרה המועצה לביקורת- 6/ מופיעים כ -9 עובדים )מתוך 41 עובדים) אשר אינם עובדים במועצה או שהוחלפו בעובדים אחרים/ יתרה מכך- מופיע עובד אחד שליד שמו רשום בסוגריים ז"ל/ נמצא- כי מספר עובדים שובצו לעבודה ללא תקן וללא שהתקיים הליך של מכרז תקף )שני 7/ עובדי מחלקת הכשרות- אשר ממלאים תפקיד בכיר במחלקה)/ עוד נמצא- כי שני עובדים כלליים שובצו ללא תקן/ נמצא- כי עובד שכיהן בעבר כנהגו של הרב הראשי הספרדי- ורשום כיום כמשגיח כשרות- 8/ אינו מופיע כמשגיח/ לביקורת נמסר כי משגיח זה הורד מהמצבה בגלל ריצוי עבודות שירות וכי בעסקיו שובץ משגיח אחר/ משכורתו של עובד זה שולמה לאורך כל התקופה על ידי המועצה באופן ישיר/ נמצאו שני עובדים אשר אמורים לקבל את משכורתם באופן דו שלבי- היינו קודם המעסיק 9/ מעביר למועצה ולאחר מכן המועצה משלמת לעובד/ נמצא- כי בשנים המבוקרות לא בוצעו העברות כספים כלל לגבי משגיח אחד )נהגו לשעבר של הרב הראשי) מהעסקים שבהם עבד ומשכורתו שולמה במלואה מקופת המועצה/ נראה- כי משגיח זה קיבל שכר כפול- פעם מהמועצה ופעם מהעסקים אשר במקום להעביר למועצה שילמו לו באופן ישיר/ לגבי העובד השני נמצא- כי העברות הכספים מהעסקים בהם השגיח לא בוצעו במלואם והמועצה השלימה את משכורתו מקופתה/ 3121- הקובעות :/ בבדיקה שערכה הביקורת נמצא כי בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל משנת איסור מפורש על העסקת קרובי משפחה- בדגש על העסקת משגיחים- נמצאו מקרים של העסקת קרובים מדרגה ראשונה ושנייה במועצה בתור משגיחים/ 21/ מליאת המועצה קיבלה החלטה לבצע מיפוי ובדיקה של נתוני ההעסקה של קרובי משפחה במועצה/ בדיקה שכזו לא בוצעה/ הביקורת בדעה- כי על המועצה הדתית- לבצע בדיקה מקיפה של ההעסקה של קרובי משפחה כפי שנקבע בהחלטת מליאת המועצה/ 22/ נמצא- כי כרטיס הנוכחות מוחתם ע"י ראשי המדורים במחלקת הכשרות בכניסה בלבד ובאופן שיטתי אינו מוחתם ביציאה/ 111

23/ נמצא- כי לראשי המדורים במחלקת הכשרות- יש סמכות לקביעה דיפרנציאלית של שכרו של משגיח שלא על פי החוק והתקנות/ חוזר המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת קבע במאי 3114 כי שכרו הכולל של משגיח לא יפחת מ -48 לשעה ברוטו/ נמצאו מקרים רבים של משגיחים שהמועצה קבעה להם שכר שעתי נמוך משמעותית מהקבוע בהוראות/ 24/ נמצא כי לא התקיימו התנאים הבאים בנושא גיוס ושיבוץ משגיחי כשרות בעסקים ע"י המועצה הדתית על פי הנוהל; פרסום משרות פנויות לבניית מאגר משגיחים התקיים שלא על פי הנוהל/ א/ לא התקיים הליך פומבי ושוויוני לבחירת מועמדים למשרות משגיחי כשרות/ ב/ שליפה ושיבוץ של משגיחי כשרות בתפקידי השגחה התקיים שלא על פי הנוהל/ ג/ 25/ המועצה לא קיבלה במעמד הגשת המועמדות של משגיחים חדשים- את הפרטים הבאים הנדרשים על פי הנוהל; אישור רפואי המעיד כי אין למועמד מניעה רפואית לעסוק עם מזון/ א/ גיליון הרשעות פליליות ותעודת יושר ממשטרת ישראל/ ב/ המועצה לא קיימה תיעוד של ראיון העבודה- כפי שנדרש בנוהל/ ג/ 26/ המועצה לא מנהלת תיקי משגיח כלל על פי הנוהל/ 27/ נמצא- כי במקווה קריית חיים רמת הניקיון והתחזוקה הינה ברמה נמוכה ואין התאמה לרמה הנדרשת ממתקן בשימוש ציבורי/ בקירות יש רטיבות וטחב- גופי התאורה לקויים- אין אוורור מספיק- מעקות הבטיחות חלודים- והמראה הכללי מוזנח/ כמו כן נמצא- כי הגידור ההיקפי אינו שלם- דבר המזמין נערים להשיג גבול תוך הסתכנות בנפילה לבורות המים/ 28/ נמצא כי קיים חוסר אחידות בגביית אגרת כניסה למקוואות ברחבי העיר/ ולגישה נכים 29/ נמצא- כי בנושא ההנגשה של המקוואות- אין התאמה מספקת לשימוש בהתאם לאמור בחוק תוך התאמת הצרכים לבעלי מוגבלויות/ 111