דוד פלוסר מרחם משחר לך טל ~לרסיף 39 בדפוסים עבריים רגילים אנו מוצאים אפילו כתוב ילדתך בלי היו"ד השנייה) אך כתבייד משובחים גורסים כפי שכתבנו ילדתיך ההיגוי והניקוד השגור בפינו כבר היה קיים בישר בימי היירונימוס והוא כעין תיקון סופרים כי כבר המתרגם היווני גרס לךזריף וכך שמע מפי היהודים עוד אוריגנס התמונה הלקוחה מן התפיסה המיתולוגית המזרח הקדמון 40 לא היתה נוחה ולכן בא השינוי גם במקרה תה קי ג יש שתי דרכי היגוי אותו הנוסח הכתוב אוכלוסא תיקוני אוכלא ערכיס למילון התלמודי )ג כלא אכלושי אבלושי אכלא שמא יהודה פרידמן הקדמה אמ ר יהושע בן לוי מילא בס ומשתוקא בשתים וי"ר טזה מגילה יח ע"א ומקבילות)ן כדי שתבין כמה יקרה השתיקה הסתמכו החכמים במעין קל וחומר על יוקר מחירה מלה אחת עוד גרסינן בר קפרא הוה מזבן מילי בדינרי ברכות סב ע"ב בכ"י בדינרא) עלאף היות המילונאות התלמודית בסדר יומה הראשון חכמת ישר רוב בעיותיה מילונאות מית הבבלית בעינן עומדות ועוד מוטל עלינו לספק צרכיה ולהרים קרנה ויש שהדבר כרוך בטרחות ובמאמצים כבר סיכם פרופ יחזק קוטשר ז"ל לא מכבר את מצב המחקר המילונאות התלמודית 2 עיקר סקירתו מתרכזת בון חז"ל העברית המשנה) והוא ציין בקצרה את הקשיים בעניין העברית אמוראי בבל 3 ואילו ון מית שבפיהם על אחת כמה וכמה במרכיב עלפי הפרסית שבון זו עסק לאחרונה רא"ש רנטל ז"ל 4 * עיין Stuttgartensia Biblia Hebraica עמ 1197 ואני דנתי כפסוק זה כהערה מיוחדת למאמרי על מלכיצדק וכראנש / 0 Melchizedek and the Son of Man Judaism and the Origins Christianity Jerusalem 1988 p 192 אצלנו זו כמוכן ביטוי פיוטי פיו ה ככיכול הוליד את הגיבור ועיין למ תה כ ז אמר י כני אתה אני היום ילדתיך )א ואימרו פועלים ואימר כעל הכית כבא מציעא ע ז )א"ע עיונים כספרות חז " ל כמקרא וכתולדות ישר מוקדש לפרופ עזרא ציון מלמד רמתגן תשמ"כ עמ 169 163 )כ למיתכ ניתיכ נת " ן) כתוך ל אילןהיוחסין נוסחי כבא מציעא מחקרים כספרות התלמודית יום עיון לרגל מלאת שמונים שנה אול ליברמן ירוים תשמ"ג עמ 129126 ראה וי"ר שם כמהדורת מ מרגליות עמ שס מצב המחקר ון חז"ל כעיקר המילונות) ותפקידיו ערכי המילון החדש לספרות חז"ל א רמתגן ת"כ עמ 28 3 שם עמ 16 סעיף 30 למילון התלמודי Iranica Talmudica איראנו יודאיקה ירוים תשמ " כ עמ 13438 וראה מאמרו למילון התלמוי בירורי מלים ועיוני נוסח תרכיץ מ תייא) עמ 200178 חלקו השני דן כארמית ככלית) וראה מפתחות המלים כמאמריו המכונסים רי " ן אפשטיין מחקרים כספרות התלמוד וכונות שמיות א ירוים תשמ " ד כירו ים 3 4 39 40 [411 ] [410]
שמא יהודה פרידמן מובן מיו שקשיים מיוחדים פוקדים את המלים היחידאות שבתלמוד הבבלי כאן נעשה עניין הנוסח בעיה חמורה בפני עצמה שהרי בשינוי קל מגיה ואף על ידי מעתיק שאינו רואה במעשיו הגהה מכוונת שינוי שאין בו לכאורה גיווני כ לה בלבד אחרת ניתן pי לחלץ ה קשה ממחשכים לתקנה ופצה לקרבה ולחברה ידועה ומבוררת לאחר [412] שעשה מגיהמתקן חצי המלאכה באו המילונאים וביררו את הגירסאות הטובות בעיניהם כדי לבסס עליהן את הערך המילונאי ול שמדובר במילונאים הערים ות נוסח וגירסה הרי בזה סברו לתקן ולא שבמילונים אכן תיקנו ובדרך ברירת כמה מלים הגירסאות זו יחידאות נסתננו לתוך היא קשות אחת הדוגמאות שנתעברה המשימות צורתן הקשות במילונאות ארמית בבלית ואין פלא שהמילונאים הנראית יניים לו מעמד גירסאותיו אם מלים לקולא העומדות פשוטות בפני וידועות העוסקים בחרו לפי הפרשנות הסבירה קוטשר ניסה לפתור בעיה זו עלידי ברירת כתביד מובחר שמוענק אבטקסט המסוימות יהיו או נוסח טובות 5 טוב שעלידי כך יש סבירות לומר שגם הדרך הטובה ביותר היא גם הקשה ביותר ואיאפשר לרוץ בה קודם יש לבצע אפיון כל הנסחים כתבייד ודפוס) המסכת יחסם ההדדי ופילוגם נפי מסירה מנוסחי וליישב מתגלים התלמוד כל סימנים בי לפילוג ומהבאות כזה) גאונים ההשתלות אחרכך וראשונים וטעמיהם יש גם לאסוף ולתהות את על כשמדובר כל מכלול שינוייהגירסאות בגירסת כל הגירסאות הגמרא הראשונים כגון רי"ף ורש"י ובמיוחד במלים יחידאות אין להסתפק בדפוסים ויש רוך ולהעריך את הגירסה עלפי כל כתביהיד כל אחד מן החיבורים הללו להלן נעסוק בב"מ עז ע"א במה שתירצו בעניין פועלים שבעל הבית חייב לם שכרם אף כשאינם עובדים בא כלושי דמחא דאי לא עבדי חי כך באחד משני ענפי המסירה ובשני ללא ת דמחא באכל ושי וכו מי הם אכלושי ה?האם בשם מקצוע מדובר או באוכלוסייה מחא בהם תכונות מיוחדות ה זו נמזגה בידי מקצת הגרסנים בה יחידאה אחרת ואף היא עניין לה כמלאכת עבודה ובעם רב כאשר כאו לצמצם הלכה אחת העוסקת במס עבודה ציבור ולא אמרן דלא נפקי כאכלא וכו גם זו סתומה היא ואילו אוכלוסא מלה רגילה היא ובמיעוט שבמיעוט שבכים כתובה היא בזי"ן במקום סמ"ך מה עשו? ברחו מן lectio difficilior והקילו קולא אחר קולא אכלא נעשה אוכלא ונעשה אוכלוסא וגם אכלושי נעשה אכלי ונעשה אוכלוסי שהלכו החוקרים והמילונאים אחרי הגירסה הקלה ולא באנו כאן להחמיר נבהיר תחילה מלה מלה וצורתה הקדומה והקשה והוא ב ראשון והכרחי לקביעת מוצאה ומשמעותה תשמ"ח) וראה ד בויארין ללקסיקון התלמודי במה שפתח שם על המקצוע בכלל תרבץי נ תשמ"א) עמ 191164 ועיין לגבי דקדוקה מית הבבלית ראה מה שכתב קוטשר בסוף סקירתו על דקדוקו אפשטיין וננו כו תשכ"ב) עמ = 177170 מחקרים בעברית ובארמית ירוים תייז עמ תיקוני ערכים למילון התלמודי )ג אוכלוסא 6 7 אוכלא המלה הרשומה ראשונה יל אוכלוסא שכיחה מאוד במקורות התלמודיים הן בעברית הן בארמית אוכלוסין אוכלוסא אוכלוסייא וכן נהיר לגמרי מוכנה קהל אנשים ומוצאה מן היוונית > "OXAO 6 לאור זאת מה שדורש הסבר ובדיקה הוא הכ אצל לוי ויאסטרוב במילוניהם בזי"ן במקום סמ"ך ברישומם שבראש הערך לה זו לוי אכלא אוכלוסא יאסטרוב אוכל}) וכן קרויס ב Lehnworter ו שפתח את הערך בכ אוכלוס עמ ) 18 הרי היא הפתיחה לה בעברית ברם להלן שם פתח את הערך מי אוכלא 7 המשתמע מערכיהם לוי ויאסטרוב הוא שהם סומכים את הכ בזי"ן על ת אכלא שבב"מ קח ע"א = ב"ב ח ע"א 8 לפי מה שנעלה להלן בעניין ה זו סביר לומר עלפי רוכ הגירסאות שאין לה עניין לה אוכלוסא חוץ מן הנ"ל לא הובא סמך לכ בזי"ן מתרגום דבריהימים אמנם מצאנו אף שם את הכ כסמ"ך בנטיות דה"ב לב א אוכלוסיהון אוכלוסוהי) ובנסמך דה"א יט ח ואוכלוסי גיבוריא) אבל הכ בזי"ן רגיל שם בנפרד למ דה"א יב כב עד למחנה גדול / עד דהוו למשריי אוכלין סגיעין יא ו יתמנו לרב חילא ולריש אוכלא כ א ודבר יואב ית משירית אוכלא החוקרים שעסקו בתרגום דבריהימים ראו בו תרגום ארצישרי עתיק שעףבד בתקופה מאוחרת יותר למ במאות החהט אולם עד שייעשה בו מחקר יסודי אין ערך רב לתיאורים המקובלים 9 מכלמקום אפשר לזהות בתרגום ה תכונות הנראות מיוחדות בתוך אוכלא Aram B) כ )א ר ויס עיין 1819 pp S Krauss Lehn ~ vijrler אוכלוסיא p1 st emph אוכלוסי p1 st cstr אוכלוסין u אוכלין p1 Sing im וכן רשם ויס אוכלוסא בא גם בצורת "אוכלא" למ דה"א התרגום מי לספר איוב תלאביב תייט עמ 76 ואף בערוך כבר נכללה ה זו בערך אוכלוסא אבל זו בגלל גירסתו העיקרית בעל הערוך שם אכלוסא שאחר שהביא רבינו כ זה צוין ס"א אכלא ראה להלן על תרגום דבריהימים ראה Koh1er M Rosenberg Das Targum zur Chronik intr K cd A Geiger)Judische Zeilschrijl!ur Wissenscha!1 und Leben V ווו 1870) pp 7280 135163263253 י"ל צונץ הדרשות בישר מהדורת ח בק ירוים תשי"ד עמ 36 254253 40 הערות 2322 עמ 265 הערה 88 פ חורגין תרגום כתובים ניויורק תש"ה ) א שפרבר כתבי הקדש בארמית הא ליידן ~ 196 עמ 275236 וראה עמ 275 הערה 1 עמ 7270 932 pp Rome 1971 ו Chroniques R Lc Deaut & J Robert Targum des לפרטי התכונות הוניות יש עוד היום יין אצל רנברג עמ 271263 רישומו מענ"ן מאוד וכמה עניינים אומרים דרשני ואין כאן מקומם ברור שאין ניתן היום לסמוך על מסקנות שהוסקו לגבי מקום התרגום מנו מניתוח הון אותה תקופה ותן דעתך עד היוס לא הוכרעו שותיסוד ה ביחס לתרגום אונקלוס ושאר התרגומים הידועים לנו היטב ראה מ גושןגוטשטיין ונו תרגום אונקלוס ומודל הדיגלוסיה הספרותית בארמית ארץ ישר יד תייח) עמ 187183 להכרעות עלפי בחנים וניים ראה ספרי החשיב הם טל ון התרגום לנביאים ראשונים ומעמדה בכלל ניבי מית תלאביב ת יי ה ומאמרו בתוך 3143 pp Vו 1974) Sludies Israel Orienlal ובעמ 37 א 3 שם על סגיעין בעי"ן) pp The Akkadian Inj1uence on Aramaic Chicago 1974 ח I ךח llll S K 162163 ועוד בכמה מקומות כבר העליתי שאין ההבחנה בין ון ארץישר לין בבל [4131 8 9 רמחרנה)
אמש הדוהי ןמדירפ ינרקית םיכרע ןולימל י )ג ךורע ךרע אסולכוא יפ ןומה ןוב ןווי אסולכוא יאו 12 אסולכואב קפמ אסולכואב והנינ 13 א"ס יפ יאו הריפחב ןומהב ץראה והיידהב ךרד םימכחה צל ץראה םידורי םיזבנו ליגרב הברה ונומ רפס ךורעה םתסב דסוימ לאננח ו ןידה ןוכ הרדגהה שארבש ךרעה ל"נה היה בותכ ב ח"ר ב"בל ח א"ע ו רנה ם אבומ וא ריפ ןומהב ) 174 א"ע ה ןול וכו אבומ מ ח"ר מ"בל חק א"ע ו אתיא ם רנה אבומכ ןומ ח"רה הריפחב ןומהב ץראה והידהב ךרד םימכח צל ץראה םידורי םיזבנו ) 148 ב"ע 14 השק עובקל תואדווב דציכ סרג לאננח רנה מ"בל ןיא הלמה תנודינה בומ ללכ בהב ח"ר ב"בב םש בותכ וא ריפ ןומהב אגרכ סמ תלוגלגה ינהבו יהלוכ יבייחמ רב איריכמ איתופד יא ןיאסולכואב בורקו סרגש ח"ר ן"יזב שריפ ןומ אסולכוא יפכו ונונגסש הרומ 16 ךורעבו ךרע רכ )י"א יאו ואב רבכ שריפ ךרעב אסולכא יפ רחא ןואג אריכ איתפד רהנ הנידמ ןיליגרש תות ונממ ןיעייסמ ונקתל קפימל ב זולאכ שממ ןומ לאעמשי ןוגכ ןיליגרש ץבקהל ישנא התוא ריעה צלו םידודג םידודג תרימ ותוא םוקמ קועצל עידוהלו םהל ןואגה רכזנה בר ארירש וירבדש ןואג ואבוה רנה ב"בל יבר ארירש ל"ז אירכו איתפד רהנ הנידמ הליגרש תוק ונממ ןיעייסמ ונקתל ןיאו צל ב ןוגכ ןיליגרש ישנא התוא ריעה ץבקהל צלו םידודג םידודג תרימ םוקמה קועצלו וחתפ עידוהלו יכ המה םירמשנ ) 174 א"ע 17 תוהמל ו רחנ ןלהל תורפס םימוגרתה רומא התעמ ביתכהש ן"יזב וניא ןיינע דחוימ םגרתמ רשקב ונמזל ומוקמו ו םיבצמב םידחוימ ןוגכ דרפנב וליאו ךמסנב ך"מסב הפוקתב או תיטנאזיבה העודי cr תינווי האטובש ןיעכ ןוגכ ן"יז יתש 10 תועונת תירוסב ראשבו םיבינה םיימראה לכב דועיתה הבותכ יתיארש הבית דימת ך"מסב ו יתיאר םש דועית ן"יזב ללכ רשא ןולימל ןו ל"זח ןוו םי רורב אופא עובקל םש ךרעה הבית ך"מסב םאתהב ביתכל תורוקמב םיי םיירקיעה ךכבו דעצ ןושאר הדודיבב ךרעכ ינפב ומצע ןלהל קוסענ טורטורפב רקיעב םתייאר יב םינולימה אולה מ"בב חק א"ע = ב"ב ח א"ע רמא בר הדוהי לכה ילגי אפג י"שר] ירע תומוח ריעה ביצהל ןהב [תותלד וליפא ימתימ ט"מ יכירצ אתוריטנ אירכל איתפד י"שר] תורכל ןיעמ וא תורוב םימל [תות יפא ו מ ןרמא ד ב יזולכאב קפימ ב ןןוהנינ הלוכי תויהל הכ הרורב הקלחו יפכ ורכסש רשקכ המכל תונוכת ו) ןייטשטוגןשרג מע IR6 לט מע 216215 יבגל תיררסה המכ ןמ תרנרכתה תריממעה ררכזרהש לצא גרכנזרר ינלוכי ןאיצמהל ברעמכ ינלוכיר ןאיצמהל חרזמכ םרכ יואר ןיתמהל רקחמל ידוסי השעייש וכ ןויסנ ןיחבהל ןיכ םישרשה ר ףרנה ןיכ רקיעה ר תפסרתה ןיכ קיתעה ל יוקיחה ו הלאש הנודינה רקחכ לכ םימוגרתה המו םג רבעוהש םרגרתה אכהמ םתהל םג ןיינע ונל םילדבהכ ןיכ דייכתכ םינוש םרגרתה שיו אקרורש תודוסיכ ןוה םייממעה םה םיקולח מו הלאשה םא רכרדמ חונוכתכ תוירוקמ ונקותש רא תונוכת תורחואמ וצבושש ילכמר עובקל דוסיתונוכת תרגציימ ןייצא לככ ז יתש תרנרכת תריחרזמ כ"הד גי ה תרודהמכ רברפש אמכיה ירמד אמיד תיל רשפא ןוקתמתנד םל ן"רנ תיחרזמ םרקמכ ד"וי תיליחתל דיתע Deaut & Robert תרודהמכ) ןקתמתמד ו תפסותכ תינשרד רקיע קוספה יפכר) ןייצש רברפש א"הד אי אי תווה אקלס אתעמש היבילא ו תפסרתכ תינשרד ןיינעהו) ריכזמ תשרד ילבבה האכה םוגרתכ םוקמכ רחא רתיכ טורטורפ ןיגרוח מע 257 מעכר 236 תעפשה תדגא ילבבה ללככ א ןייע ןייטשפא ליעל) 4 מע 98 ז םייח תירבע תימראר חסונ ןררמרש כ/ג םיורי ז"כשת מע 237 י רשטוק םירקחמ ליעל) 5 מע הער ל גרובצניג םי םישודחר ימוריכ א קראיונ א"שת מע 317 םשר) םוקמכ ן"ייעה ל"צ ד"מלה ש תינורי ןמרביל תרנוריו לארשיץראכ םיררי ג"כשת מע 92 39 10 יתדות הנותנ ידידיל פורפ לאינד רברפש העידי 11 רשא םייוני םילקה ןייע ינשכ תומוקמה איתפ יפ תידכאה נכ = ה ת H Pick 21 Assyrisches und Talmudisches Berlin 1903 p תופסות ךררעה םה מע 347 ן"יר ןייטשפא תואוכמ תורפסל םיארומאה מע 214 ש ןמפואק וננו ול כיית) מע 3332 12 ךררעכ קררירינ םרל הקירמאכ 2870 ENA 344 =) Phil לככ ךרעה כרתכ אסרלכא ל ו"יו ירחא ף"לא הנושאר 13 דיהבתככ רפס ל"נה רחא 14 אכומר תטישכ םינרמדקה מ"כל תרודהמ י" מ כ מע ח םשר) ןיוצ ךררעל ל"נה ןייער לה םינכש ר ו לה דרמלת הררת ר י דרער 15 ה " כ םש ידירשכ שרריפ ח"ר מ א " ר םורדה ץיכררה דמ ז"ת) מע 49 איבהש עטק רפסמ רנה סיפדה כ 69 כר סכש רנה אסולכואכ תטישכ םינומדקה כ"כל א מע חת יפ ס רנה ספדוה ראכ ל 16 םוקמלכמ לככ כ"ריכ ךירצ איבהל ןובשחכ חורשפאה ז"רש ימגא רידחה ו תעשכ כה םירבדה ר ןלהל 17 r כררה ליעל) 15 69 רככ ךימסה םירבדה לא ירהיזה ]ואגל ךררעבש יכרע ןרלמה שדחה תורפסל ל"זח כ ןגתמר ד"ת מע 116 בתכ ש טיברש ל היאר תדחרימ שרריפהש ךורעכ םשב בר יאה ןראג [414] [415]
ככ"כ לחפור כפירוש שוכרים שמא יהודה פרידמן תיקוני ערכים למילון התלמודי )ג רש"י דלא פועלים נפקי על סמך כאכלא דיכור זה שאין הן שכפירוש עצמם רש"י יוצאין כהכרזה רצה החוקר ת נלדקה לפרש את התיכה הנידונת כעניין הכרזה עלפי המנדעית ששם רגילה המרת רי"ש כלמ"ד ותיכת כר הידועה מופיעה שם כצורת כא 18 שדחה את העניין ה כמקריות על סמך המקכילה ככ"כ שהכיא הוא כצורת אוכלא והוסיף = אוכלוסא OXAOC שוכ נזקק לחיכה זו רי"ן אפשטיין כהערותיו לכ"כ ח ע"א 19 לאחר הכאת כמה שינוייגירסאות הציג את פירוש הגאון הנ"ל שכערוך וממשיך אכל רש"י פי ייכהכרזה" והוא הנכון מנדעית ייכא ועם ציונו לנלדקה הוסיף אכל דחה זה א כצדק שם הכיא אפשטיין סיוע לפירושו ממדרש איכה פתיח לג כר יוצא הכל יצאו לחפור וכו 20 סיוע נוסף ניין ה יש להכיא מדפוס ויניציה כ"כ שם כתחילת הדיכור רש"י ששם כתוכ ככלא וכ"ה ככ"י האמכורג 171 וכפירוש רש"י שעל הרי"ף) ללא ייף כראש התיכה והמהרש"ל הוא שהגיה כאכלא 21 ונימוקו עמו הוא כמו אוכלוסא ופירוש המון עם וכו עלפי הערוך! תימוכין מפורשים יותר יוצאים מפירוש רש"י ככ"מ דלא נפקי כא כל א שאין יוצאין כעלי כתים עצמן כאכלא וכאוכלוסא לחפור גוכין מעות ושוכרין פועלין כ"ה כדפוסים החדשים כדפוסי שונצינו ~ויניציה לוש התיכות) ככלא ככלא וכאוכלוסא כרם כרוכ כתכיהיד פירושו הסגנון הוא דלא נפקי כ כ ל א שאין יוצאין כעלי כתים עצמן ככר וכאוכלוסא לחפור וכו! 22 ולפי גירסה זו נוכל להסיק שככר כאן ככ"מ גר רש"י את מוצא התיכה מן כ ר ואת משמעה מפרנס כאוכלוסא כדרכו רש"י לחכר כוי"והחיכור מוצא ומשמע וכאן אולי אף יותר שרש"י נושא את עיניו אף לתיכת אוכלוסא כמלה דומה לתיכת כלא ואפשר שרומז לקשר מוצא כין שתי התיכות מכלמקום כרור שהקשר שקישר רש"י כין כלא ניין הכרזה/כר מפורש אף כפירושו לכ"מ 23 נחזור עתה לדכרי הגאון הרי"ן אפשטיין כהכריעו כשיטת רש"י העמיד שיטה זו כנגד פירוש הגאון אכל רש"י פי" וכן כהכיאו מדכרי הגאון פיזר את האותיות כתיכת להקכץ לומר שפירוש הגאון מון ישמע מייחס לתיכת כלא משמעות קכוצות וגדודים ואילו רש"י גרה מן כלא/כר אף הכיא אפשטיין כסוגריים לאחר התיכות כון ישמע את האותיות הערכיות ) JS ) לומר לך כלז כערכית = להקכץ וכן כערוך הם 24 נרשם ערך מיוחד כילא ושם כיאר כלייע JS פירוש קכץ כ"כ ח לפי גי רכינו כע כר י"א ע"ש לפי פ " א גאון כלומר פירוש הגאון הוא לגזור תיכה זו ממוכן קכץ כרם דא עקא שמלה כזו הנזכרת אינה מצויה כמילונים רכית פנינו וכתוספות הערוך הם ככר כיטל דכ גייגר דכר זה כיטול ם ומועיל כמוכן אינו כא כחשכון כלל 25 הנה כלל הגאון כהסכרו שני יסודות להקכץ גדודים וכן לצעוק ולהודיע הראשון מים יפה ניין וקרוכ לומר אפוא א כלל את השני כדי לפרנס את העניין כדי לפרנס את המוצא כלומר כ כון ישמע עניינו לצעוק ואם אין מלה כזאת כון ישמע נראה לומר שאין זו מלה משפה אחרת שנכללה כניכ ון ישמע המ~כר לגאון ומסתכר שהיא אותה מלה מנדעית כל שמוכנו קול ומן המנדעית עכרה רכית ככל התקופה ההיא לפי זה דומה ככול פירוש הגאון כשני יסודותיו לפירושו רש"י והעיקר אשר לגזירה המשותפת ומשמע שכפירושיהם שמסורת גאונים מן היא = כ כפירושו כר/ קול רש"י קשה לומר שהיא מקרית 26 23 24 אצל שאר רכותינו הראשונים אין מסורת הגירסה כרורה וחדמשמעית ויש שהם עצמם העירו על חילוף שכין הספרים ככערוך הנ"ל כפירוש רכינו כרוך ספרדי לכ"מ שם 27 כאכלא ס"א כאכלוסא פיר כקהל רכ שיקהלו כו כל אנשי העיר ומתמהינן ואפילו נפקי רכנן כאכלוסא ממין 28 ודחינן דרכנן לאו כני מיפק כאכלא נינהו וחילופים שכה שכתוך ון הפירוש כיצד נדע אם הם מן המחכר הסופר או המלקט?וכשעה לפנינו מקורות שונים לחיכור אחד ככר ראינו כמה חילופים כיניהם 29 טול לדוגמה נמוקי יוסף לרי"ף כ"מ שם ט"פ סי 18 שם במובן קול 55 p T N6ldeke Mandiiische Grammatik Halle 1875 והשווה S E Drower & R Macuch A Mandaic Dictionary Oxford 1963 p 197 R Macuch Handbook 01 C/assical and Modern Mandaic Berlin 1965 p 53 מבואות לספרות האמוראים עמ 215 ההקשר כולו א"ר לוי כל ערב תשעה באב היה משה מוציא כר בכל המחנה ואומר צאו 19 20 21 22 לחפור והיו יוצאין וחופרין קברות וישנין בהן מתים מן החיים וכו דפוס וילנה ט חרית היה מוציא כר ואומר קומו והפרישו ) כן ציין שם שהובא ע"א מהדורת בובר עמ 3736 המדרש ברשב"ם לב"ב קכא ע"א ולירומי סוף תענית סט ע"ג כשם שהגיה בגמרא אפשטיין ציין להגהת הגמרא שם) 412 הרי"ף Add כזה בכה"י קיימבריג ) 8 478 Add לונדון הספרייה הבריטית 17 Or קטלוג אוקספורד 387 Opp קטלוג 4292 ואטיקאן 131 וכן בכר בפירוש רש"י שעל ואילו בכה"י בית המדרש לרבנים באמריקה 833 Rab ולונדון הספרייה הבריטית 271962 קטלוג 4132 בתחילת הדיבור באכלוסא/באוכלא ובתוך הדיבור לי ון כלא/כר ורק באכלוסא/באוכלוסזא!האם נמחק כליל עניין כלא/כר גירסה ופירוש? ודומה שרש"י צירף עניין זה לון הקונטרס שוכרין ד עמ 233 25 26 27 28 29 פניו ראה פירוש רגמ"ה לב"ב שם עצמן עמ 223 ומוסר לי פרופ יהושע בלאו באדיבותו שגם לא נרשם שורש זה לניבים שמחוץ רבית הקלאסית מבחינת הערבית מה שכתב יאסטרוב בערך אוכלא עמ 25 אינו מטעה מה גם דעת שניהם אין משמע זה מים בדיוק להקשר הנידון ושניהם הוסיפו עניין קבוצות ספר הנר 147 עיין שיטת הקדמרנים נפקין בכלא ע"א שיטת הקדמונים על ש בבות עמ רמט שם הערה 29 רבינו גרס ככ "י האמבורג רדעימיה שפירש בתמיהה רהשררה להלן בצירנים השרנים ר"ת הרשב " א רהערה I)U ו r417 ראה להלן) ראי קא [416]
אמש הדוהי ןמדירפ ינוקית םיכרע ןולימל י )ג טנקת חתפ ב ןוב םייסו ה אסולכאב ןובש רבחמה רמא 30 ךכ סופדב אטשוק םיסופדבו םישדחה ושע לוכה אסולכא ךכ וניכז ןווגמל בר תואסריג הביתל ירבדב םינושארה ו) םיפוליח ךות ידכ םהירבד אסולכוא א"בטיר) ב"ב ץ"בשת א"ח יס חמק אסולכא י"ר) שגימ ב"בל רנה אזו לכא וא ז"וא) מ"ב יס חמש ה"מר ב"ב וא יקספ) ד"יר מ"ב י"ר אשוקרק תטישב םינומדקה ב"בל ג"שר) סב רנה ב"בל ה"מגר ב"ב ק"מטש מ"בל םשב ך"מר ב"בלו םשב ן"רה ה"מגר) ב"ב 31 י"שר םיסופדב םינושאר דייבתכו ש"אר מ"ב ב"בו י"קמנ ב"ב הדוגא ב"ב םאו ךנוצר תעדל המכ ךבוסמ רמול המ התיה ותסר יג וניתוברמ םינושארה ךלכ ךל לצא מ"בב בומ כ ה הימימדו ף"ירבו סופד אטשוק ןניסרג אק ב והנינ ינש 32 דייבתכ םיסרוג ב ו דיבתכב א!לכב 33 יזולכא בורב םיחסנה ב 34 ונאצמו ב וא 35 ואב וא 36 אסולכאב אסולכא 37 אסולכואב 38 אסולכוא ב"בב ונו יפא מ יאו אק ב קפימ ב והנינ רד ידימלת םימכח לזלדזהל ינפב ץראה יפ ןומה סופד) אטשוק ונאצמ םיחסנב ב ב 39 ל ב 40 ב ב 41 ל ב 42 ב ב 43 ב 44 ב ב 45 30 ליעל ךומס ל 14 יבגל ח"ר ב"ב ףוליחה אסולכוא/וא 31 ה"כ ב השימחב דייבתכ ספדנב ב 32 םרל הקידמאב 292 Rab םוליצתרודהמ) יצוהב םיורי דיית ןודנול היירפסה תיטירבה 270751 Add גולטק) 4771 33 ןס וקסיסנרפ 34 י"הכ הינולוב 5476 דרופסקוא ןושש 30 הבוטנאמ אזניטנזק 1391 10 טרופקנארפ ןודנול היירפסה תיטירבה 17050 Add גולטק) 474 311 315 סופדו אטשוק ל"נה 35 ןאקיטאו 8 36 י"הכ ןילרב 6 המראפ 134 37 317 38 316 39 317 40 311 41 םרל הקירמאב 692 42 ןילרב 6 43 י"הכ דרופסקוא 144 Bodl גולטק) 5521 ןודנול ןידה ןודנול 4771 סופדו אטשוק ל"נה 44 315 45 י"הכ ןס וקסיסנרפ ןודנול 474 נהו) םש זילכאב ב זילכא ירבד ב"בב הלא ןה ןיינעה ןה ןוה םה שממ כ ר לאננח 46 ל"נה הנהו המכב דייבתכ םייזנכשא מ הנתשנ חסונ ה ןיגב תוהגה תונוש ךותבו ךילהת ויה םיאיצומ ןוה ירוקמה םיאיבמו ומוקמב ןו ארמג יפלו הסריגה תלבוקמה י 47 זנכשא ךרדב ןוה ה)"ל אתיא ף"ירב ב"ב ב טרופקנארפ 10 48 יפא מ ו מא ד ב ב קפימ ב והנינ כו ה ב דרופסקוא 8 Opp גולטק) 5476 ו המראפ 49134 םלוכבו ב ו ף"ירב סופד היציניו ב הסריגו ןיא אופא תודיחא י ו דיבתכב מ"ב ל ב"ב לכמ םוקמ תוריב רשפא תוהל םינוויכ רקל תונקסמ אסולכא/אסולכוא ך"מסב הניא טועימב ןמ ריבסו טועימה אופא ש ירפ ההגה והיגהש ידכ ברקל תועמשמ הלמה הלמל העודי וא ו"יוב רח ףיילאה טעמכ הניאו תדעותמ בורקו רמול ובתכש ידכ ברקל הביתה תלמל אסולכוא ינש םיביתכה םידעותמה דועית בחר םה דועו שי תורוקמה םיאבש םהב ינש םיביתכה ךות ידכ רוביד ותוא חסונ המודש הייטנהש דח םיביתכה יפל םהמ םיחסנה םינווגמש םיביתכה אצמנ ןוויג ינשב םינוויכה הרוצה השארבש ת"יב מיילכב ל הרוצה ל ת"יב ב םרל הקירמאב רבד דיחא יתשב תותכסמה אזו לכב מ"בבו ב ןודנול 270751 Add גולטק) 4771 בו ןס וקסיסנרפ מו ל ירפס ינש םפוג תונונגס ןוב םיעיפומ יתשב תותכסמה יפלו הקולh עיצנ 50 םייונישה מ"ב חק א"ע א אירכל איתפד ולפא מ אקיאו ]= יאו [אק ן ב קפימ ב והנינ )כי"ה ב ב ה {אזול3 } ב בו אזולרכל זולרכל פ ב אירכל איתפד וליפאו מ ו ןרמא ד אקפנ לכו אב א זו ד קפימ ואב והנינ סופד) הנליו 46 ליעל ךומסב ל 14 47 ךיראאו רתוי ןיינעב רחא ה"יא ו ש"מ אובמב הרודהמל תילימיסקאפה םרל הקירמאב מע 32 ו 6 תופסותמ ם"בשרה ף"ירל ץבק די ח )יח ויית מע 189 197 ירמאמ ןיסחויהןלי ליעל) * מע 108 ו ןלהל ךומסב תורעהל 74 72 םכרד םימכחה ףיסוהל םמצעב ידיו ךכ תונ ינפ ה ש"מ תופסותב ם"בשדה םש מע 193 ו 17 ם"בשר ד"בארו 48 תיפסותמ ם"בשרה ף"ירל ליעל) ה ינפ יז מע 197 49 םשו םייוניש םילק ןוב תרגסמ 50 יוהיזל םיחסנה ךרדו תגצה םייונישה ירמאמ ןיסח ויהןלי ליעל) [418] [419]
שמא יהודה פרידמן תיקוני ערכים למילון התלמודי )ג בכל בכל בכל מ וא בכלא בכלא בכלא א ככלא בכלא בכלא ש בכלא לכלא בכלא ב"ב ח ע"א סגנון א לכריא דפתיא ואפילו מרבנן ואי קא נפקי בכלא רבנן לאו בני מיפק בכלא נינהו )ה"יכ בכלא בכלא פ ח פאריס באכלא באכלא א סגנון ב לכריא פתיא אפי מרבנן ולא אמרו דלא נפקי ב אכל א באכלא רבנן לאו בני מיפק באכלא נינהו דפוס וילנה) 51 בכלא בכלא בכלא וא בכלא בכלא בכל ד"ו אבל נפקי מסתבר אפוא שבסגנון ב איתנה גירסת בכלא בסגנון א שהוא הקדום יותר תיעוד לגירסת באכלא בכי"א בב"ב בלבד ובשאר הנסחים אין "ף באה לפני הכ"ף ועיקר סגנון הגירסה בכלא וכן בתשובת גאון דאמרינן ואי נפקי בכלא תשובות הגאונים מרמרשטיין עמ )ח דבר מעניין יוצא לנו מהשוואת הסגנון ברי"ף לספרי התלמוד בגמרא אין מזדמנת הצורח היסודית ללא אות בכל"מ ואילו ברי"ף צורה זו מזדמנת הודות לסגנוןלאו בני אכלא שברי"ף ב"מ ללא ת מיפק והסגנון המנותק מהקשרו בהגדרת המונח שברי"ף ב"ב וקרוב אפוא לומר ששינויי הכ כלא/אכלא נשמרים יותר ברי"ף מסיבה זו וכגון בכ"י ביהמ"ד הנ"ל בכלא אכלא כלומר עם בי"ת בכליימ אין ייף וללא תחילית זו נוספת ייף או להיפך שהייף נוספת עם בכליימ ונעדרת בדן 52 ומכל זה אתה מסיק שייף זו אינה שריד מעיקרה מלה זו מעין אכלא > אוכלא > אוכלוסא כשיטת המילונים ייף תוספת היא alef) ) prosthetic כרגיל בניבי מית וכן בעברית אצבע אזרוע וכו כידוע ויש אף מקום לומר ששמירת ייף זו או השמטתה קשורות בחילוף הצורות שעם אות בכליימ או בדיה 53 ואם אכן ייף תוספת יש כאן עלינו ליישב את הדבר גם מבחינה אחרת שכן ייף תוספת נוהגת בניבים הללו בעיקר לפני אות שוואית 54 לפי שיטת הגאונים שכלא היא כרא כר הרי בתיעוד שנרשם בספרות המקובלת אין הכ"ף כאן שוואית תנועתה a55 רוב המחברים ייחסו לה זו מוצא יווני 56 וביוונית נמצאת תנועה אחרי העיצור הראשון ברם מלה זו מופיעה כבר בדנ ג ד ולה משקל שמי ויש ופעלים נגזרים ממנה וכבר קמו עוררין על הגזירה הישירה מן היוונית 57 מצוך 58 ציין אף פרסית עתיקה צורה משוחזרת) ופהלוית ובשתיהן אין תנועה בין שני העיצורים הראשונים גם יש טוענים שבאה ייף תוספת אף כשאין האות הראשונה שוואית 59 לפחות מלה כזאת נרשמה בסורית עלידי נלדקה ארזא = רזא אף היא מלה שמוצאה מפרסית שנזרחה בניבי מית בתקופה הרי"ש קדומה 60 להוסיף עוד דוגמה אמגושא/מגוש אף היא עלפי הפרסית! אפשר לסייע יטת הגאונים סיוע ממש מגירסת כ"י פירנצה כ רל א!הרי כרא מציצה מבין החרכים ת כלא מכלמקום אשר לאפשרויות השונות התהוות כרלא עוד צריך הדבר הכרע שוב צורה קדומה עממית שיטה או זו הגהה פרשנית רי"ש שנכנסה בין הדבקים הגאונים היא ההצעה הסבירה המשתמעת ביותר עד עתה בעניין ת כלא/אכלא מצד המשמעות עוד מחייבת היא הנחות ביביניים מן כר עד דרך מסוימת יציאה המסורת למוצאה לחלופין מכלמקום כלא העיון ייתכן וראשון בודה ברם ייתכן לה על מה לסמוך מצד שאינה גזרון מאולתר ואין להירתע מחיפוש נוסף בגירסאות נראה מלמדנו להפריד כלא מערך אוכלוםא שבמילונים מקום משכנה דהיום ומכאן שאין ת כלא יכולה מש סימוכין לכ אוכלא בזי"ן במקום אוכלוסא אכלושי הנהיר אבלושי אף זו מן המלים היחידאות שטורחן גדול ושכרן מועט גרסינן בב"מ עז והברור בהאי עלמא עד שירחיב) ע"א T Nbldeke Compendious Syriac Grammar trans J Crichton London 1904 p 37 51 par ועיין ק לויאס דקדוק מית הגלילית ניויורק תשמ"ו עמ 27 הנ"ל דקדוק ארמית בבלית עמ 57 דנ גד יל הערה 18 פייןסמית עמ 1817 BDB p 1097 Lehnw6rter p 296 ראה 202 p J A Montgomery ICC Daniel New York 1927 ועיין גינצבורג תוספות הערוך הם עמ 424 ערך אכרזה 54 55 56 57 58 59 60 51 52 53 כב מינכן הושמט הדיבור כולו יל תיארנו את שני הסגנונות כבמנדעית graphically tז can facultative The use ofthe prosthetic vowel is completely remain after the proclitics b 1 after which it is pronounced more consistently than ) 124 p without them Macuch Handbook [supra n 18J ויש בתיעוד שראינו ברי"ף המים לזה בדיוק אולם התיעוד בכיוון ההפוך שראינו בשימוש ה"ף או השמטתה עליד בכליימ אינו נסתר בכך שהרי התכונה ה יסו דית היא שינוי סביבה פוניטית המשפיעה על ייף זו והתוצאה ההפוכה אף היא סבירה בהחלט כלומר שתיכתב הייף בצורת היסוד ותושמט עם בכל יימ ששם כבר קיימת תנועה הנשמעת לכותב ושוב אינו נחוץ כל כך לסמן את התנועה עלדי ייף הערה ) 18 יל מילון דוגמאות לרשום ניסה בבלית) הערה 54 יל לויאס חלק ן יש לבטל וחלקן צ"ע " ו II ly "dopted Persian word raza 111 more rarely 11 111 "a secret" seems to have וו " IJ ו O ouוו ccdךו witl1 a vowelprefix which however is ignored in the pointing ן r 421 Grammar [supra n 54J p 37 ) ךו c >רן [420]
אמש הדוהי ןמדידפ רמאו יאה ןאמ רגאד ירוגא ל"צ] [יריגא אתדיבעל םיו אתדיבע אגלפב אמויד יא תיא היל אתדיבע אחינד הנימ ביהי והל נ"א התוכד דקפמ והל השקד הנימ דקפמ והל ןתונו םהל ןרכש םמ יאמא ביתילו והל ופכ? לטב יכ רמאק ישו לכאב יאד יח שריפו י"שר אזוחמב ש וריע ויה םדא םיליגרה תואשמ דימת שוישכו םילטב השק ןהל ש ךורעכ םינולימהו ובתכש ויפ רשא ועבק ל ךרע ינפב ומצע ףריצ בורטסאי הבית ףוריצב כ ךרעל וא )= אסולכוא 6 וו בתכש רקל ףוס ךרעה Cmp ךרעבו 62 רודמב ןורזג אצומה םשר אסולכוא v רמואכ האצומל ןיא ונל אסולכוא/וא 63 ו דקינ ן"ישב! תילאמש םג ל"ר גרובצניג ויתורעהב ףוסבש תופסות ךורעה םה הצר רותפל תייעב ועיצהב ביתכ גירח יסולכואל ו ונו ישולכוא ביתכ ליגר יסולכוא ו אצמנ סותשוגא סוטסוגא ר"יכבש ןייע ה ךרעל טסוגוא בו םג יסולכוא יסלוכאו ןייע ד"ס ירה ךלוה גרובצניג ב ךרדב תואסריגה תולקה רתוי םלוא ןוגכב אטישפ ךרדה ךורעל ךירעהלו תואסריגה ידכ הל תולתשה חסונה לצניהלו תואסריגמ ןהש ןמצע תוהגה םינוקית תורעשהו הצחמל גרובצניגו) ומצע הניש תצק תואסריגב איבהש ס"קדמ ו הניש ןוב האבהה ןמ ךורעה ליטהש וב ו"יו ירחא ףיילאה הנהו םייק הסריגףוליח קהבומ יפנע הריסמה יחסונ 64 ונקרפ רשקב הלמל קרש ףנע מפ נימהצנריפ=) סרג הבית ףנעבו הג ינג=) גרובמאה אתיל ביבסו ףוליחל ךירענ םייונישה יבגל ךכו םה םייונישה יחסונב יכ רמאק ג 651 ה אזוח[ ג 3 פ"ס צ או א ש יסולכואב זוחמד מ יזולכאב בו בו הטרצמ )= צ צמנ תפסות ןו יאדווב) תפסות ו ןו 61 62 63 מע 25 מע 64 טמו בתכ תרדגהב הלמה public laborers working men השגדה) י רמולכ רוביצה הייסולכואה ךכו ונאצמ תחא לצא בורטסאי ןורזגהש ו םג) שכ הומת עיפשמ הררגהה בתכ 1Z םייתניב ירמאמ ל"נה ) * דיהבתכ עורק תצק האירקה תיאדו 64 65 [422] ינוקית םיכרע ןולימל י )ג ארמימ!תירוקמ הבו רזוח ףוריצ בוש מאד ינה יכ יח ז ונל טעמ דואמ דועית ףסונ ל ג ה רמולכ) ש וסרג םיחסנב םינושארב ןיא קפס ש תירוקמ ליגרכו יונישב תפסות תמועל אתיל םירהונ ןה םיחסנה ןה םירבחמה רקל הסריגה הב תפסות ןו ו ינש םיחסנה ג ה תפקשמ אופא ךותמ ינש יפנע תרוסמ הסריגה ליגרכ ונקרפב ןיאו ךירעהל ףוליח תואסריגה יפל רפסמ דיהיבתכ םיסרוגה כ ףנע הג אבומ ךורעב יאד יח שארב מג רכושהד 66 ןינמואה ךורעב 67 םה היגה טוהאק! [] ר הדבועה ירבדכש ךורעה ינשמ םיפנעה חכומ היגהל המו דוע ש ךורעה לכב קרפה המיאתמ ןפואב עירכמ ףנעל הג אקווד ו! הסריג צמנ ת"ושב א"בשרה תוסחוימה יס ן"במרל א יכ רמאק יאד 68 יח שיו דוע םירבחמ םיפקשמה לככ נה הסריג ש ואיבה ןו יתנווכו שרופמב רקיעב בתכש ף"ירל והנינ יאד יח ןתונ ןהל ןרכש 69 םומ ןיא איבמ ןו ארמג ןתמהואשמה םכסמ ראשנו הכלהה םוקמ סרגש ןועטל ישולכ אב לילכהו הכלהה לכל םוקמלכמ דע ורמאייש יללכ ןוגכב יטרפב םהיטרפ נ רתוי רמול תוטשפב ש ףקשמ ו ארמגב ה ל"נה אצמנ םיחסנב םינמיהמ 70 וו יאדווב ומצע יפ דועיתה חנומש 7 וונינפל שיו רחא יחסונ ה ש כ ל " נה ופיסוהש הבית תחא וסרגו חמד אזו 72 והנינ 66 67 68 ךשמהל ךרעה ןלהל א מע 77 69 ןייע םש רשקהה ו ןלהל תורעה 71 94 תובושתה תוסחוימה ד " חר וועש תובושת השמ ןב ןמחנ םיורי א"ת מע בנק I ו ןלהל 94 סופד אטשוק ןייע ונו ה םומ ף"ירב דומלת ךורע םישו ן יפה םיורי א"נשת מע 6 1 30 י"הכ םרל הקירמאב 316 317 ןסו וקסיסנרפ לכ הלא יבתכ די ל םי םניאו םייזנכשא ןודנול 4741 םי ימכחמ זנכשא תונוילגב םינפו תויתואב תועבורמ םירוטבו םירשי ירמאמ ץבקב די ליעל) 41 מע 197 196 דיבתכ )= 1704917050 Add י" כ ןודנול 4771 וב םי םייזנכשא ש וננכות מל חטש תונוילגה ולוכ הצובקב ף"כ בש ונאצמ ת"יב י"הכב ד"מהיב ןס וקסיסנרפ ןודנולו 4771 ) ןלהל ו כ ןו אבומ לצא םינושארה ןוגכ ב ךורב ידרפס רפס) רנה ירבדכ ך"מרה ק"מטשכ ת"וש א " כשרה תוסחוימה יס ן"במרל ע ץ"בשתו א"ח יס דס םשו) ישו והנינ יפו ישו ירפוח המדא ת"יבב 311 דיבתכ יזנכשא תונוילגש םיה םיננכותמ תראפתל 115 בתכ) ינוניכ ידרפס הטונה טוהרל םשו ישו "ת יבב ןוכו יק ספב ש"ארה יס ה 70 71 72 [423]
אמש הדוהי ןמדירפ ינוקית םיכרע ןולימל י )ג םייקו ישי ב ש ןו והיגה ופיסוהו ןו ארמג בכ טרוקנארפ 10 ןתונו םהל ןרכש םמ יאמא ביתינו והל ופכ לטב יסולכאב יאד יח ןתונ םהל ןרכש 73 םמ ןיאו ףקשמ ללכ םאיכ ינפ םיהיגמה ו סופיטה דבועמה 74 ןיינעמו השוש תונונגס הלא ב אצמ לכ םהמ ויוטיב סופדב ה ןושארה ו) ירוקמה סופדב אטשוק ה ינשה דבועמה) טעמ ךרד 75 םימת םשמו םיסופדל םישדחה ה ישיה ובש) רדחוה ןו ארמג ןו ף"ירב סופד! היציניו ראש דועיתה יצמש םינואגמ םינושארו םיאתמ ףנעל מפ רמולכ תפסותב חתפנ ינמוד רבדהש ןיינעמה בושחהו םצעב עיתפמה תקולח חסונ אבבב אעיצמ ינ יפנע הריסמ םיקהבומ םימודקו רפסש םיאתמ ןפואב עירכמ חסונל מפ 76! אקווד תויהב מו רפס רוביח םודק עצמאמ תפוקת םינואגה יזא חסונה יזנכשאה מפבש םודק ןמ תוליעפה הלודגה יזכרמ הרותה זנכשאב ו חסונ וישרשש 77 לבבב ב סופד היציניו ןאקיטאו 136 עטקו 78 ינג ישולכ אב יסופדב ןילרב םיוריו יסולכואב ב 1402 ןיא האירקה הרורב ירמגל םשו 79 יסוב דקונמ) דוק ילבב קוליחכ ירפס יסולכואב/ישולכ אב) ונאצמ ראש הברה םינושארה םינושאר םיסרוג כ םהיניבו ןושארה םירוביח ונאש םיקיזחמ םיקיידמכ םושירב םיסרוגה הסריגה כ ישו לכ אב ן"ישב יקספ י"שר ר"יר ז"וא ישולכואב) הבושת ןוילגב 80 תופסות ןתנוהי 81 תובושת 82 תוינומיימ 83 םחורי ת"וש 84 א"בשרה 85 א"בטיר דיגמ הנשמ יקומנ ףסוי ת"ושו 86 ש"בשר םיסרוגה ב 87 יסולכואב ם"רהמ ב"ב 88 גרובנטורמ הבושת 89 יכדרמב תופסות 90 ץרפ שיי אר 91 םתוא רוט דייבתכ םידבועמ 92 י"שר 93 ף"ירבש ת"וש 94 א"בשרה סחוימ 95 א"בטירל 96 הדוגא יטו םירוביגה םשב 97 ה"מר םנמא ב ףסוי יס ה יכ רמאק יסולכואב 73 ספדנב םש יסולכואב ו"ד] [יסלכואב והנינ ב דסומ ברה קוק 31 יקספמ ש"ארה והנינ ) ןודנול 5411 ירבד טוהאק ךורעב םה ךרע מע 78 וירבדו) ושבוש המכב םיניינע ו דבכ רזוח ש ןתונ םהל וכו כו ב ןאקיטאו 8 בו הינולוב םהינש בתכב טוהר םודק נה) יקלטיאכ ל םי י"הכ המראפ 6 ןילרב 134 דרופסקוא 546 םלוכ םייזנכשא יב תונוילג םיננכותמ קר) ןורחאב וחמצ המכ תונךילג םיפסונ םימייקה ונללכ וידחי םיחסנ הלא יבגל רוביד ולוכ ו אקווד יבגל ביתכ הביתה הנודינה ויש טרפנ ןלהל ו שמישש טעמ םירקוחה הברמל ןובאדה ושקיבשכ תעדל בצמ ב ירהש טרופקנארפ ל"נה רכבצרמ איבהש ב ס"קד לכב םוקמ םשב ף"יר ספדנש ךותב ס תמת םירשי היציניו ב"פש ןיסחויהןלי ליעל) * מע 14614013996 תונויסנה עובקל ונמז ס התע נ גיצנד תובושת םינואגה עטקב ןמ ינגה 17 PAAJR LIV 1987) p 18 n ז S NS 329851 םשו הניא האירק םולצתב ינפ יפל חוורה ךכ שי רזח םתכ ויד שטשטמ תואה היינשה תישיהו ב הנורחאה השק הניחבהל ת"יב ף"כל םולצתב לדגומ נ יל עופישש סיסבה תואה קיתעהל בייחמ ת"יב םג תואב ך"מס םנשי םימשר םניאש םיליגר ונייהד הטילב ךותב תואה ןמיסו הגג דצל לאמש םוקמלכמ םא ךכא תואה תישיה ת"יב ו ף"כ תכייש דיהבתכ רתוי ל ו"ד םישב בל הרוצל ישוב ונאש) םיאצומ די ןלהל רשאמ ל יסולכואב ו םיאתמ ומוקימל ליגרה ףנעב ו"ד ו"יכו תמועל ףנע יסופד םיורי ןילרבו רו) ןוויכ הנקסמ תצק םוקמ שי רע דיהבתכבש ונממש קיתעה קיתעמה היה בותכ ו ישוב רתפ ן"ישה ך"מסכ המסוסיהב ו יחסונ ס התע גיצנד ליעל) 77 1915 מע י םייחץע י רפס אי ד"משת) מע 15 80 ק"מטשב ףדל חע א"ע 81 םשו ישו וב ןלהל ףד טע ב"ע המודו ןיד הניפס ןידל ישו ונרמאש וכו וליאו ק"מטשב ם ןידל! 82 רפסל ןינק יס ל םשמ ר ןועמש ר"ב םהרבא 83 םא ופה ישומ ביתנ) טכ ג"ח בפ ע"ב 84 ז"ח יס זטקת ומכ) ינה ישו ו ןלהל 92 85 ףדל חע א"ע מע 173 ה"ד בשכ 86 יס בנק ינה ישו ו יסב זנק םשו תועטב ילובא ל"צו ישו יסבו אפש ולכא יש ל"צו הלמב תחא הנהו שו תובושת הלא תחא ןה ספדנב האב הבית שוב תורוצ תונוש ךדמללו ךוגכב הלמבש השק ןניקיסע ש ספתיהל הלקנ תואסריגל ירוביחב םינושארה 87 םא וסרג ו"יו ירחא ד"מלה ךיב םא 88 ת"וש ם"רהמ ב"ב תרודהמ ךב יס חלק םשב) ר"רהומ לאומש תפרצמ ופש דלת 89 יס ומש הוושהו ת"ושב ם"רהמ ל"נה יס חלק 90 ןלהל ףדל זע ב"ע ה"ד רבס הל היתוכ מע) אנק 91 יס איש 92 ירחא ליעל רפסמ 73 93 טוקיל מ י"שר םושר רקיעב םתואב דייבתכ 92 ) ףסונב ספדנה 94 א"ח יס זפקתת הוה) היל יסולכאכ הבושתו הניא הרוציק יס ע תוסחוימב םשו כ ליעל 71 ףלא במ ו) הרוציקכ הבושתה תוסחוימב יס א םשו הסריג תרחא ליעל די 68 ףלא )= זנק יס גמרת ש הרוציק הבושתה ה ו ליעל 84 ןלהלו 100 ינא הדומ פורפל ד"ת יקסבורטימיד תואוושה םינמיסה ת"ושב א"בש רה 95 םשב ך"מר ברה יבר השמ ןהכ ל"ז אסלכואכ 96 םתסב םשבו הבושת 97 טמ א"ע יפדמ תוא ב 74 75 76 77 78 79 [424] [425]
אמש הדוהי ךמדידפ י"שרפו יסולכא וכו סופדב ןושאר הטנויבס) ט"יש ליגרכש איבמ ןרמ ךותמ ספדנה ךותב יחסונ רפס ףסוי יסולכוא אךפא הסריג תרבוג 98 תכלוהו וניאר זוכיר דחוימ םידועית ם"רהממ גרובנטורמ וידימלתו ל יסולכואב ך"מסב גוחמש רשפאו האב הסריג דייבתכל ל"נה ו הסריגה סב סופיטמ יסופד םיורי 99 ןילרבו הסריג תישי הצובקב לכ אב יזו )וב ו ונאצמ ת"ושב א"בשרה ב"ח יס סר ירהו ןה יזולכאב 100 וכו ו יצמ דיבתכב מ י"שר ןודנול) היירפסה תיטירבה 271962 Add גולטק 4132 יזולכא! המודו הסריגש האב ידימ רפוס ףילחהש ריהמ עודייתלב ) עודיב תצק עיפומה רשקהב םידבועה הדובע תינפוג מ תואסריגה תוכיישה ףנעל מפ רמולכ) וניאר השו םיסופיט יזולכאב טעמכ ול םיכלהמ שיו תוארל וב אופא השעמ רפוס ריהמ םיוסמ ל"נכ סופיטל יסולכואב שי ףגא ם ףנע םוקמלכמ נ י~שמ ירוקמיתלבו ב ףנעה תסרוג הלמ העודי יסולכוא הלמ השק ו lectio difficilior כש ףידע נכ הסריגה ך"מסב םירפסה סופיטמ רחואמ רתוי ס יחסונ ףנעבש םיקיתעה םהבש הצנריפ ןסו ןאירולפ 101 םיסרוג הסריגה השקה ףתושמה הביתב הנושארה ל ףנע הג ש םודקה רומא התעמ הסריגה תירוקמה ףנעב מפ התיה יאדווב המל ופיסוה ףנעב?מפ אמש רבכ בב ה וצר שרפל יסולכואב מו שורדש ןו םוצמצ ידכ םיאתהל רבודמש ץוריתה גוסב וא ץוביקב רדגומ םישנא ופיסוהו וריע 102 םג רשפא ופיסוהש ללגב ותוא ל קר ךותמ אזוחמש וריע 103 ךכו ויה יב םישרפמ םיצרתמו וי רבידש ב 98 תהגה כ"ירגה ךיוצתש ךלהל 102 ורוכידש י"שר ךאכ םושר םש ה"די יסולכוא 99 ןיסחוי ה ןליי ליעל) * ףוס 146 יכגל יכ תופסותה 100 ו ליעל 94 ירה עכרא תואסריג יסופדכ העכרא ךמ םיקלחה ת"וש א"כשרה ןלוכו תואסריגכ תועודי ךיכש ירפס ו! םירוציקכ םינוש התוא הכושת וליאכו ודי רדסמ ץבוקה תמרוגה ולאכ תוסחוימכ ינאו) חינמ ש סרג א"כשרה ז"חב א"חכ כ"חכ יזולכא םוקמכו רחא יתנד יפוליחכ םירוכיחכ םינוש םכח 101 יןיסחויהךליי ליעל) * 145 ךיינעכ ןס ןאירולפ וסחיו יפנעל הריסמה 102 ךאכמו עמתשי אופא וליאכ הנוכת יאד יח הרומא ישנאכ אזוחמ אקווד ו הצר קיידל ריימרבוא ראתלו תואיצמ םתוא J Obermeier Die Landschajt םימי 174 Babylonien Frankfort o/m 1929 p ךלהל 104 103 תהגה ב"ירגה תרוסמכ ס"שה םש [426] ינוקית םיכרע ןולימל י )ג אזוחמ ןיטיגב ו א"ע ו ךירצמ התואב הנוכש אהו רמאד יפל םידע ןייוצמ ומייקל ינאש אזוחמ 104 ידיינד ונרכזה המכ םפ ביתכה ישו דצל 105 ןוויכ יפוליחש ת"יבף"כ ןח ץרפנ םה דיהיבתכב םיסופדבו 106 םימודקה ונייה םיסחיימ רבדל תועמשמ ףוליחש דעותמ שרופמב ירבדב םינושאר ךשמה ךרע ךורעב ש) ותישאר ונאבה ליעל ךכ שי םירפס תכש ןהב ישו בב יפ םיפיתכה ןהש ןיגוהנ אשמל םאו ולטבי יח וכו ר דועית שרופמ וני ןוחבל ר תורי תומוקמה דועיתה ביתכב דבלב דחוימבו יואר ףרצל ירבדמ ךורעה ךרע דג 10 דג םש ןיינעב אדגא איבה מ"במ גפ א"ע ג"סבו פד רכושה ןינמואה ןיק ר אייח רב ףסוי ארכיסב ורדד אדגאב םינ אגלפ ט"מ שיפנ דחל רטו ירתל ימדד 08 סנ ן יפ ןקית ינהב 109 ישו ינעטד הח טומב רבתיאו םמ אגלפ ט"מ שיפנ דחל רטו ירתל בורקו סנ בורקו העישפל 0 ץרתדמו ןן אבילא מ"רד מ"ש הכלה היתוכ ו ךורעבש השק דואמ הנהש רו ריאמ ןאמ רכד והיימש ירהש! ותוא ןיינע ורדד אדגאב איבהש ןיא ךורעב םירכזומ וב ר ריאמ ו קרו ללכ 104 יפכו אכרש ומצע היה רמוא תודחוימ תונוכתו תומיוסמ ינככ אזוחמ היהו םניחכמ ןמ "קחי תוכרבככ זל כ"ע רמאי אכר יאה אטהיר יקחד ישפמד היכ אחמיק ד ישפמ היכ יאחמק תכש יוכו כי א"ע רמאי אכר ןרמא ינכ ד ח מ אזו לכא ד אתילקח י וכו תוכרככ שריפ י " שר אזוחמיש ל"ר ינכי יןרכ תמועל םיירפכ הלת תכשכו ןודינה כ ינכש אזוחמ יקנפמי ו ידכע הכמ י I םקוניפ ינכ אזוחמ תכשכ טק א"ע רמאי אכר ינהו ינכ אזוחמ ךויכ ייקנפמד יוכו םיחספ נ כ"ע רמאי אכר ינה ישנ ג"עא ד ךדכע אתדיכע ימכ אתכש םושמ אתוקנפמ אהד לכ אמוי ימנ אק יךדכע ךייעו) רפס םיתעה תרודהמ י"ר רו ש 219 הדעה כ ךייעו תוכושת םינואגה יככרה מע י 214213 אמשו ןותמ םירוכידה הלאה וצר תולתל וניד אכר כ אקווד ילואו ורבס םינסרגה ש יולת ינככ ןרכ וא וליפא ךימכ קוניפ ןופה) דימש םיחנ םא ךיא םידכוע 105 ליעל תורעה 7270 81 8483 86 106 םוקמכ רחא יתיה תצק םיללכ ךיינעכ כגא) יפוליח יריד דומלת ןורע ליעל) 69 403 ו קרפי השאה הכר םירקחמ תורוקמו א קרויוינ חיית מע 418 י ו 87 םש 107 ןורע םה כ 236 108 ימרר סנ ה"כ ןורעכ םה לכא סופרכ אמור ימר י סנ ו ימר סנ ל"צכו יפ ךו היגוסה לצא םינושארה תצקמכו דיהיכתכ ךיאו ןרוצ היגהל ללכ 109 ה"כ ןורעכ ספדנה ינשבו דייבתכ כ םרל הקירמאכ 2870 PI1il 287 1 ךושארכו) ךמיס הכיתה ךוילגבו! יישולמאי 110 ןורע םה 9 יפ ה"כו כ תיכ םינכרל 2H7 1 הקירמאכ ץירתדמוי ככ 2870 ץירתדמוי סופדכ אמור "ירתמו [427]
שמא יהודה פרידמ תיקוני ערכים למילו התלמודי )ג מי שיצפין וידרים מאוד בסוגיה ימצא במה מדובר והם עניינים רחוקים מן הנידון בוודאי אף כאן הביא בעל הערוך את ון רבינו חננ שדן בשאר ענייני הסוגיה בסמוך ניין אגדא ובעל הערוך העתיק את המשך דבריו אף שאין להם שום שייכות רך שהביא מפירוש ר מאיר ש"מ דהילכ שם הרי מזהףת הנידון 111 וראה אור זרוע לגמרא שם סוף פרק האומנין סי רעח חננ 112 הדיבור ומסיים בדיבור זה ממש ממש 113 מלה ומדתרץ רבא יבא דר כוותיה ואףעלפי ששאר הון בערך ה אינו באור זרוע ה עולה בלא ספק שון הערוך עלפי ון ר"ח לאחר שקבענו ון זה שבערך הנ "ל כון ר חננ נעיין בו לגופו ענייננו הדבר המפתיע הוא שכאן משתמש ר"ח בת אבלושי בון עצמו כדי לפרש את ההלכה שבסוגיה!ואם לא נאמר שכבר הכניס ר"ח בון עצמו בסוף הפרק קשה ומשמעותה שיבין את מתחילתו פרק הרי עלינו להניח שמלה זו ידועה לר חננ ברורה ורשאי הוא אפוא לפרש בה עניינים אחרים וחזקתו על הקורא הכוונה ודבר זה עוד צריך הכרעה ודאית שוב נשכרים אנו מן הנידון בהעלאת חיזוק למסורת הגירסה בבי"ת וכן בפירוש מעין ר"ח 114 לגמרא שם דדרו ] [ אבלושי הנושאין באגדא[ ומכאן מקום ער שהיש הכתפים חננ נוהגים שפירוש ספרים שהן שכיר נהוגין רבינו למשא ואם בערך יבטלו אכלושי חי הגורסים אפשר שאף בבי"ת שם וצירף פירושו הוא מפירוש ר ור לכך מונו רבינו ברוך ספרדי 115 פיר אכלושי הכתפים שהם למשא רבינו ואם חננ יבטלו הוא חי מלה בשניהם 116 במלה ובמה כבערוך שאנו ערך מייחסים אכלושי את הפירוש לומר לך בערך אכלושי לרבינו חננ יש ערעור מה למסורת אבל ושי בבי"ת יש ספרים שכתוב בהן אבלושי בבי"ת פירוש הכתפים וכו) שמא אינה עלפי הכ במקצ ת ספרי פירוש רבינו מושפע מון עצמו ר חננ כפי שהיה אף במקצת ספרי הלכות הרי"ף 117 או שהו א חננ ולפי אפשרות זו אין בעל הערוך מתעד לנ ו מסורת מספרי התלמוד כלל ומכ זה שבערוך קשה להוציא מחזקתו את הכ והעיקר אף הצורות באוכלוסי באכלי בכ " ף המתועדת תיעוד עתיק ורחב בעצם מעידות על כ"ף ולא בי " ת בת באכלושי!וכל אחד שינה להקל והיות שאבלושי כתפים = ה ידועה היתה אף זו שינוי לקולא הוא כיצד יש לפרש אפוא את הגירסה הקשה אכלושי?פירוש רש"י מים להפליא לפירוש ר"ח הנ"ל בתוכנו ואף ברהיטת סגנונו אם לא בונו ממש שכתב רש"י בני אדם הרגילים את משאות תמיד 118 הרמב"ם כתב בהלכה זו ואם יהיה מן החופרים או עובדי האדמה וכיוצא בהן שדרכו לטרוח הרבה וכו הל שכירות ט ז) בספר המליצה לר מה ב"ר שמ אכלוש ח ופרי צואת בית הכסא 119 בפסקי נושאי תלמיד משואות הרשב"א 120 גדולות וכו אם הפועל הוא ממנקרי צורים או מחופרי אדמה או צירוף שני הפירושים מוצא הה ומשמעה המדויק נעלמו ממני בעלי המילונים שהתייחסו לגירסה זו פתרו את גזרון המוצא כדרכם איש איש 117 וונו 1 12 ומתוך נסיון מוד על מוצאה 111 112 113 וראה תלמוד ערון פר " ח זצ"ל ז " ל האי טעמא יל הערה 69) כרן הנוסח סוגיא טז חילוףגירסא 22 וכו וכאותם דכרים אף כרי"ף שם וכהצעת הדכרים כתכ ואכרע רכינו חננ וראה הערה 10 קאהוט שכתכ נגרר רכינו כ " י 123 כפירוש מעי פי ר " ח ] ומדחזינ לרכא דהוא כתרא ] 114 115 עלפי דכרי השטמ"ק שם הוכא שר " ח פסק כר"מ ש אחריו אכל כאמור עלפי או"ז ראינו שהוא ו ר"ח ממש וכ כדומה לסגנו זה ו ו [ Talm Westminster יל כעניי איסי כ יהודה שמעינ מינה דהילכ ] ] מקצת האותיות פגומות איתור הקטע על פי רשימתו פרופ המגיה דמתריץ רכא אכל מדכרי הערון ראינו שאי להגיה י זוסמ) כאו " ז שם כמלים ומדתץר רכא הגיה לפרש כהלכה מהקכלה זו גם זכינו להמשין את הכאת דכרי הרי " ף כאו " ז עד לדיכור זה שכדיה לא היה משתמע כוודאות כי ו דכרי ר"ח עיי שם ראה יל הערה 113 כספר הנר לר " ז אגמאתי 123 ע " כ 116 ו ר"ח מוכא הרכה כפירושי רכינו כרון ספרדי ודומה אני מקרה שכל הרגיל כפירושיו יאמר על כנידו שפירוש המשותף לרכ " ס ורון ונו ר " ח הוא ומכלמקום כדי לכנות על העניי כככא צרין ככל אופ אול את השה אם ר כרון ספרדי השתמש כספר הערון שכ שמא יטע הטוע שכא הכאה מ הערון הוא ואינו מוכיח אפוא על ר חננ אכ לא ראיתי כשום מקום שרכ"ס מזכיר ערון אמנם רי" אפשטיי כמאמרו הראשו על ר כרון תרכיץ א ספר ד תר"ץ) הסיק וקרוכ שהשתמש גם כער ו ן והדכר קרוכ גם כשהוא כיו שר"כ היה כ איטליה וכו עמ ) 44 אפשטיי הדגים הנחה זו כשני מקומות צמו שכהם פירוש רכ"ס דומה רון כרם על השני שכהם כתכ השתמש כא כר " ח ושניהם השתמשו איפוא כמקור אחד כהערה שאפשר שהערון ואכ אותו ו ממש כתוכ כמקומו כפירוש רכינו חננ לכ"כ שם ח ע " א) כקטע מפירושו שנתפרסם מכתכיד א הערה ] 15 עמ 5150 וכ משמו ר"ח כפירוש תלמיד הרמכ" הורכ r הדרום [יל כמצוי כהערה 79 שם) גם כר הראשונה ו יש מקום לטעו שאינו מהערון כאו " ז כ " כ סי נא ת " ר המוכר את הספינה מכר את האסכלא פי ככש ספינה שע ולי כה וו יו ) כן פי רכינו שמ זצ " ל ורכינו חננ זצ"ל ורכ האיי זצ"ל ורכי כרון כר הוא שמוא ל זצ" ל מארץ יו כתכו שהוא לוח להפנות ונקוכ כאמצעיתו נתו כצד הספינה ל ש כות כו ויש אומרים סולם קט שעולי כו לספינה וכ קורי דרכינו שמ זצ"ל קרי ליה כו כל אדום ואתמהא יו ורכינו כרון כר שמ זצ " ל דיוונאה הוא קרי ליה כל אדום וכערון כתכ שהוא ככש כו ז אסכלא כוונתו אפשטיי לומר שמ ויש אומרים עד כו אותיות ויש אומרים ו הערון כס ו ף כנפרד והוא כוודאי ע"א רשכ " ם ד " ה אסכלה ראה יל הערות אדום מכיא ר"כ מהערון וכ פיזר וכ וכו כרם א י ) הו מים ממש לו הערון ואף האו " ז הכיא 7270 118 119 כששת כתכיהיד פני לא להכיא כפירוש ופירושי ר חננ עיי מאמרי כ " ז ככר ליקוטים מ ספר רש"י כגו שו " ת רשכ " ש סי קנכ קנז ממחכר אחר המכנה ז זה ו אדום ועיי כ"כ עג מצאתי כאף אחד מהם כי " ת כמקום כ " ף כמלה זו ודרן המחכרים כלומר הסכלים מחא על רש"י כספר רש"י העומד לצאת לאור עלידי אוניכרסיטת כראיל המליצה כודאפשט 1900 עמ 25 120 שיטת הקדמונים לכ"מ עמ ריג 121 את המלה הפרסית שכחר כה קאהוט כהתלהכות כערון ה ש לם ככר כיטל גייגר כתוספות הערון הם עמ ) 22 אף היוונית ר כנימי מוספיה כערן אכלושי וכ כתכה לו י [429] [428]
שמא יהורה פרירמך א כ ל ושי אף באו וכרכו ה זו דרך אכלא הנדירה עם אוכלוסא הידועה ולומר פנינו מלה שהיא יוונית בעיקרה וכבר עמדנו על התופעה שהעיון במילוני שפות זרות עשוי להביא לך פתרון לכל מלה קשה שבספרותנו כמעט ואין להישען עליו עד לך סיוע נוסף שיעמידנו 122 ומוטב לרשום בעלי מקצוע מסוים שמלאכתם כרוכה במאמצים גופניים גדולים המוצא אינו ידוע והוא שמי ככל הנראה עוד פירור ללקסיקון התלמודי כמילונו) רחוקה מה גס שאיך להמציא יוונית כהקשריס ככלייס ללא ר ממש וכך פסל פרופ ר שפרבר את הגזירה מיוונית כאך כמילוך שאתו ככתוכיס רכריס רומיס יש לומר על גזירתו י שיינהאק מרומית כספר המשכיר ו כסורית מצאתי כ = סייר כאכרית מופיעה akkullu כמוכך כלי עכורה גרזך וכיו"כ אילו היה ניתך לגזור אכל ושי מאותה ה כמוכך העוכריס ככלי עכורה כווראי היה מיס להקשר נו עייך 276277 pp The Assyrian Dictionary 1 1964) ומתוך הערך שס road a) as a tool for field work b) as a lool to cut through stony terrain for a cana1 or foundation pit 1 cul through the mountain with iron a s 1 had my rock vanguard carry heavy bronze a s with which theycrushed lhe והשווה יל ) מנקרי צוריס כוך תלמיר הרשכ"א ה אכרית זו ) akkullu ) a hammerlike tool = כווראי עומרת מאחורי המלה הסורית" malleus hammer = )bl פייךסמית עמ ) 180 ככ"כ פה ע"כ אנו גורסיס אמר ליה ר "נ מאי טעמא פשטת ליה מההיא רמחו לה מאה עוכלי כעוכלא = כתוכות נג )א"ע רש"י ורשכ"ס פירשו ה זו מוך עוכלא = מירה ירועה אף שפירוש זה קשה כוך ההקשר הנ"ל ראה ר"כ מוספיה וקאהוט כערוך הס חלק ו עמ 198 אכל גס פירושס קשה) וככר נש רב האי גאוך כזה ופירש עלפי וך ארמי ~תיכה הסורית הנ"ל "ל רמחיוה מאה עוכלי כאוכלא [מ]אי קאמ רב נחמך ילמרנו ארוננו רעו כי עוכלא כוך ארמי הוא פטיש וכמו הלמות שמ[כיך כו א]ת היתרות ותוקעיך אותך כארץ וכמו ככל וך שאומריך פיך כמקום עיניך ועיניך כמקוס פיך כך וך ארמי כשם שאומ עכלא כך אומ אותו סנהרריך כח ע"כ) אמ רב חסרא אבי חתך ואבי [כלה] יש כאנשי אכלא ומצוי ממנו כתלמור מה שאתם יורעיך מעיריך זה לזה ולא ראמו להררי כאכלא לרנא וברור הוא כוך ארמי והמלחיס עכשו כככל שמות כמה כליהך כוך ארמי וקוראיך למרוך שמכיך כו את היתר אכלא ועכלא תשובות ש אסף תרפ"ט עמ 107 106 ועיי"ש עמ ) 104 הגאוניס ועייך 290295 pp )= J N Epstein Festskrij/ David Simonsens Copenhagen 1923 מחקריס [יל הערה ] 4 עמ ) 4543 ושם פירש אכלא שכככורות מג ע"כ עלפי הסורית הנ"ל ואילו מאה עוכלי כעוכלא פירש כפירוש המפרשיס כעת רואה אני ששוב פירש אפשטייך א וכלא כסנהרריך כח ע"כ עס שככ"כ וכתוכות מתוך רכרי הגאוך הנ"ל עלפי המלה שכסורית וננו טו תש"ז עמ = 105 104 מחקריס כ עמ 815814 את התיכה כמה כרכרי הגאוך הגהתי עלפי אפשטייך שם שכתב מוגה ע"פ אחריס שם לגבי העתקת אסף נראיס שיכושיס]) [כשעת ההגהה ועייך כעת ש נאה תרביץ נט )ך"שת עמ הצילוס [אף ששינוייס 390 שהביא פירוש רבינו גרשס רמחייה מאה עוכלי כעוכלא כלומר כמה מרות מררו כאך וכו עיי"ש להדגיס את המסורת הפרשנית כשורש מחא כרס לא התכווך להכריע שהוא הפירוש הפשוט שס וכך העיר לי כעלפה) ולהכות כפטיש כווראי קרוב יותר לפשטות הרכריס והשווה השימוש כסורית כפטיש כמובא כפייךסמית שס כפועל מחא כהקשר עס אכלא כמשמעות להכות מנחם קיסטר בדחילו מקדיש אני מאמר זה לזכרו הברוך מורי ורבי פרופ א"ש רנטל זכרו לברכה ולחיי עולם השתדלתי ללכת לפי כוחי בדרך שהורנו גם בבירור פעוט זה * העומק בעוד פרט אחד עוד פירור אחד שראוי להצטרף למילון התלמודי תוך כדי עיון בכמה בעיות שבממורת הנוסח ממכת חגיגה * בחגיגה טו ע"אע"ב אנו קוראים בתוך שורת אגדות על ישע בן אבויה ודברי בת קול מן השמים ש ובו בנים שובבים חוץ מאחר 1 אני מביא כאן זה כנגד זה את רשימת סימני כתכיהיר ראה כסוף המאמר כיסורו מאמר זה חלקיס מעכורה סמינריונית על הנושא קטעי גניזה לככלי חגיגה שהגשתי לפרופ י זוסמך כשנת תשמ"ו אורה לו גס כאך ככל לכ על הערותיו כורה סיועו ועירורו אני מורה למפעל המשנה שהתיר לי להשתמש כרשימות כתכיהיד וקטעי הגניזה השמורות כו למורי פרופ ח"ז רימיטרוכסקי שהואיל להעמיר יוני צילוס רפוס ספרר למסכת חגיגה ולמכוך לתצלומי כתכייר וובריו על העזרה שהגישו לי כלכ חפץ עיינתי תמיר כגוף כתכיהיר אכל מאירת עינייס ובעלת חשיבות רכה כורתי היתה הסינופסיס לנוסחאות כל עוכרי המכוך שהוכנה כיר הרב הרצוג אשר כה ניתך לי ייך כאריכותס הרכה כתכיהיד ומנהלו הרב " הוטנר ותורתי הרכה להם כמוכך אורה לספריית הגניזה כקיימכריג ולמנהלה ד"ר ש"ק רייף על שנתנו לי את הסכמתס לצילום קטע גן שיירוך להלך נראה לי שאכך מנט זה הוא המקשר את שני הסיפוריס כחגיגה טו ע"א ש אזור את ר מאיר שסופו ככר שמעתי כת קול מאחורי הפר גור) ומעשה כאזור שהיה רוכב על הסוס כשבח שהמובא להלך הוא המשכו) כשניהס נאמרו רכרי כת קול זו כפירוש כך עולה מך הנוסחאות )הכ שכהך שני סיפוריס ה הם בגרר מובת כיך יצתה כת קול ואמרה שוכו כניס שוככיס חוץ מאחר אמ הואיל ואיטריר ליה ההוא גברא מאידך עלמא ניפוק וניתהני כהאי עלמא יצא אחר לתרבות רעה וניסוחים מקכיליס) לכיך נפק אשכח זונה תבעה וכו המפרש מימושה כוונה זו וכך מך הנוסחאות שכהך בא מעשה ונה פעמייס )! פעס לאחר גזרהריך השמימי ופעס נוספת לאחר הסיפור נו סט כתכייר שאינס תלויים זה כזה )! וככר מצב טקסטי זה יש כו אולי להעיר על מה שכשבילו הובאו לכאך סיפורים ה אמנס מך הראוי להעיר כאך שכג 2 חסר לגמרי כל השיקול המנוסח ארמיח שכפי אזור והקטע הקורס מסתייס שו כו כניס שוככים חוץ מאחר שיצא ]![ לתרבות רעה) הסיפור מי שכו אנו עוסקיס בא כהמה וכהמשך לסיפור עכרי על שיחה כיך שנסתייס כמליס כ כר שמעתי מאחורי הפרגור שוכו כניס שוככיס חוץ המעשה כירוש חגיגה פ"כ ה"א עז ע"כ וכקוה"ר גרעינה הסצינה האימתנית כסיפור זה ז )ח הריגת החינוק נתוך כמרומה ר מאיר לאחר מאחר כסיומו כירוש שם 122 1431 ] [430]
מחקרל תלמוד קובץ מחקרים בתלמוד ובתחומים גובלים מוקדש לזכרו פרופ יעזר שמשון רנטל ב עורכים משה בראשר דוד רנטל יע זר שמשון רנטל ז"ל הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס האסיטה העברית ירוים שטרט נ א ורג ב ול רחע " הירוים ט"ז בשבט חש"מ