פרק בתולדות ארץ הקודש על- פי הטקסטים בערבית קדומה דרום ארץ- ישראל סידני ה ' גריפית א זה זמן רב נתנו חוקרים דעתם לעובדה שהמנזרים במדבר יהודה היו מרכזים חשובים תרבות והגות דתית בארץ -ישראל בתקופה הביזנטית ואולם גם לאחר הכיבוש המוסלמי במשך מאה וחמישים הפורה שנה ביותר ואף מבחינה למעלה היתה מכך אינטלקטואלית ארץ -ישראל בזכותן קהילות הנזירים הללו האזור תחום בכל ביזנטיון בר סמכא מן המעלה הראשונה כסיריל מנגו כתב לאחרונה : 'מרכז התרבות היוונית בירוים ובמנזרים שבשכנות לה ' ן ועם השפעתה הכנסייה האורתודוקסית ) 80 ח 548 ( י ההיסטוריון הנידע ביזנטיון הפעיל ביותר במאה השמינית היה זאת הוא כותב בהמשך אותו מאמר : התשיעית גווע לחלוטין השימוש ביוונית בארץ -ישראל ובסוריה' זה לא ידע כלל יוונית למן המאה התשיעית היצירה הספרותית בארץ -ישראל בעיקר 'במהלך המאה 2 אין כוונתו לומר שאיש באזור אך עת המלומדים לא הדבר ואילך אלא אחר תחילת מאה זו נפסקה למעשה ביוונית שהיתה קו אופי כה בולט בחיים הכנסייתיים בארץ-ישראל עד לאותה הביא בעקבותיו פנים בשום הפסקה בפעילות הספרותית והתאולוגית בקרב המקומיים נכון יותר יהיה לומר שכבר במאה השמינית וביתר שאת בתשיעית נטלו על עצמם המעתיקים במנזרים ביהודה את המשימה להציג את המסורת הנוצרית בון הכלי העיקרי התרבות הדתית בעולמו הערבית האיסלאם מטרת מאמר זה להסב את תשומת-הלב לערכם החיבורים הספרותיים בערבית שנוצרו במסגרת פעילות זו מבחינתו חוקר תולדות ארץ -ישראל העוסק בתקופה שבין הכיבוש התיעוד הפעילות הספרותית בארץ -ישראל מצוי בעיקר בטקסטים טקסטים לצורך אלה הערבי למסעי הצלב הנזירים שכתבו ערבית בתקופה האיסלאמית המוקדמת בערבית קדומה דרום ארץ-ישראל ; יהושע בלאו חקר ספרו 'דקדוק הערבית הנוצרית ' המהוגה מאז פרסומו ציון דרך בקווים 3 57 המאמר תורגם מאנגלית בידי עדו בסוק Palestine after the Arab Conquest' )3 Cavallo )[ de Gregorio 4) 8 Testi nelle Aree P ovinciale )1 Bisanzio 4 de Seminario 41 ~ Erice 28-23 Settembre 7984( Spoleto " 149 ק 1991 ת[ Mango 'Greek Culture 0 Maniaci )045 ( Scritture Libri 4 א ג ט 818 3 כתבי-יד 3 ofchristan Arabic Grammar ' - csco ~ את מחקרו נרשמו בידי neon ת 10 Meimares Katalogos " שם עמ ' 150 vols 267 276 279( Louvain! 966-1967 נוספים א היו ידועים בזמן שכתב בלאו Arabikon Cheirographon tes hieras mones 08!03 א aikaterines tou orous sina Athens 1985 * 1 2 3
[ 8 ששששם 4 אשני -! 1 "( 4 : קו יל ל 11 ן 4 לל * - - = ג 3 - - ל 'יענ 4 _ 4 אא( 4 144444 'צ 4 ע ט ש "ןל " 7 ח= " "ג ש " מ " " H8Ctn RephFICAJ ~
ץרא שדוקה םיטסקטו תיברעב המודק םייללכ ןתינ םקלחל ית תוירוגטק הנושארה תללוכ תא המ רשפאש תונכל ירפס' הייסנכ ' דומעב לוממ : ףד ונייהד םירוביח םישורדה םירצונל ם םויק םהייח םייתדה םניב ןיבל םמצע רבודמ יבתכב ~ ן:ןנמ ץענ שדוקה םיבתכב םייסאלקה תובא הייסנכה תושרדב קוזיחל הנומאה םירופיסב לע ייח הטנס הנירתק לע יבג- םישודק םיטסקטבו ילעב תוכה תוישעמ ןוגכ ירקיע הנומא תוגהנהו םיחנמה הליהקה ייח תא טסספמילפ נוו לע סיסב תוטלחהה תודיעו הייסנכה תוירקיעה הירוגטקה היינשה תללוכ םיבתכ רשפאש םתונכל לושירב והכ ירוביח' סומלופ תרוצב םיגולאיד ' ונייהד םיליגרת המב םירפוסהש םימלסומה וניכ םלע' םאלכ-לא ' 4 ןייפאמה ירקיעה םיבתכ הלא אוה ורבחתנש ךותמ תוסחייתה ימל וניאש ירצונ םהירבחמ ונווכתה תולעהל םהב תא תוסיפתה תויגולואתה תויתרוסמה דצה ירצונה וילאש וכייחשה ידכ דדומתהל םע רגתאה ילאוטקלטניאה בצינש םהינפב תאזו הפשב םיחנומבו ויהש םילבוקמ הריזב תינידמה-תיתרבחה התואב תע תורפסב תירצונה תיברעב הרצונש האמב הנושארה ןוטל םיסאבעה האמה עצמאמ רמולכ תינימשה דע עצמא האמה תיעישתה הריפסל היה םאלסיאה חרכהב רשקהה היה ותרגסמבש םירצונה לע ןודל אל קר םילדבהב םיימינפה םניב ןיבל םמצע אלא םג םהיתובוגתב היתוחנהל הדסונש תדה ךא אל רבכמ א ריכזהל תא חוכיווה ךשמתמה תורצנה םע תודהיה רתי לע ןכ ףסונב ךרוצל רורבה ססבל תא התונימא הנומאה תירצונה ינפב םימלסומ םידוהיו תיברעב התיה האמב הנושארה ןוטל םיסאבעה השירד קפסל םירצונל םמצע תיברעב הרורב םימעט םיענכשמ קיזחהל םתדב ןעמל אל רוסי םבל רחא ותאירק תינשקעה תכלוהה תקזחתמו םאלסיאה תדוקנמ תואר תיתורפס תחא תודבועה תוטלובה רתויב ךותמש איה םישישכ תוריציה תיברעב המודקה םורד לארשי- ץרא רקחש ואלב קר יבגל שמח עירכה תואדווב ובתכנש ןרוקמב ןוב 5וז םבור עירכמה םירוביחה םיכייש הירוגטקל ירפס' הייסנכ ' הראותש ליעל הצובק םכותמ הנומה םישו השימחו םיטירפ תללוכ רקיעב תושרד םירופיס םישודק ייח לע ירואית תותימ לע שודיק םשה )היגולוריטרמ( םירחבמ יבתכמ תובא הייסנכה 'וכו וליאו םירשע דחאו םיטסקט םה םימוגרת םייברע םיקלחל יבתכמ שדוקה סחי הז ןיב םירוביח םיירוקמ םימוגרתל - ףא םא ריתונ םוקמ תורשפאל המכש ןמ םיטירפה םייפרגויגהה םה תוירוקמ תוריצי - הלוע הנקב דחא םע עודיש המ תורוקממ ונל םירחא לע םבצמ םירצונה ירוטסיהה- יתרבחה לארשי- ץרא - הירוסב האמב תיעישתה תירישעהו ירפס' הייסנכה ' ושמיש קופיסל םיכרצה םיפטושה ירבח הליהקה תיטיכלמה תיברעהש הכפה רתוי רתויו הפ תרבודמה םתביבסב םירוביחה ובתכנש םרוקמב תיברעב םיאטבמ תא םהידעצ םינושארה םירצונה םיטיבלמה תארקל קוסיע תויגוסב ןניינעש גרח ןמ םייחה םיימינפה םתליהק תולולכ םירוביחב הלא תולאש ולעהש םימלסומ םירתאו אליממשו וגצוה תיברעב םיטיכלמה ויה םירצונה םינושארה הב תופיל' וצמיאש תא תיברעה תפשכ הייסנכה םה ; דע התואל תע השמיש תינוויה ךרוצל הז םהיתוליהקב יפכו רכזוהש ןמל האמה תיעישתה ךליאו התשענ תינוויה רתוי רתויו ןול םידמולמה םגו םרובע התיה רקחמ ילכ ךא תפש אל הריצי תרושקתו ברקב תוליהק תורחא וראשנ תירוסה תיספוקהו תונו הייסנכה תוליעפה םושמ ןהש ויה תונוה ינב םוקמה 1 115 4 האר : 224-240 קק 1971 ( ) 1 10מ ' ז an feaningo ~ Mutakallim 1 א010 0ת ' Pines 5 5 ואלב ליעל( הרעה )3 ךרכ 267 מע ' 23-21 ןכתיי רשפאש לידגהל תעכ תא רפסמה עב ףאו רתוי
י ו י סידני ה ' גריפית בפטריארכיות המזרחיות א כיוונית הן לא איבדו את ערכן כאמצעי תקשורת עם שקיעתה ההשפעה הביזנטית באזור זה הבחינה שבהתקבצם מכל שבחן בלאו את הטקסטים הארצישראליים מבליטה את המאפיינים הוניים יחד מילאו לדעתו תפקיד ביצירת טיפוס וני חדש : דיאלקט הערבית הבינונית מקום בלאו עמד על כך שמחברי הטקסטים עצמם התכוונו דווקא לכתוב בערבית קלאסית כוונה המתגלית בריבוי הצורות הפסוודו- תקינות תת-תקינות 6 הצורות כולן הללו חושפות את בכתבי -היד בין אם זו תקינות-יתר ובין אם זו מאמציהם המדוברת עד אותה עת לדרישות השימוש התקני בון הכותבים להתאים הון את ספרותית ומכאן נובעת מסקנה נוספת : למעשה חתרו המחברים לכתוב בערבית ספרותית תקינה יותר מן הערבית שהיתה כנראה שגורה בפיהם אי-הצלחתם הוני ב החדש או סטיותיהם מאמציהם מן לכתוב השימוש באופן התקין יש תקין הם שחושפים בחיבוריהם את ראיה ניצניו לכך שבמהלך הטיפוס שתי המאות הראשונות לטון בית עבאס פעלו הנוצרים המלכיסים בארץ הקודש - שון הכנסייה הם היתה בעיקר יוונית בתוספת יסוד סורי - ליצור ספרות נוצרית קריאה בערבית ב הטקסט הנוצרי הקדום ביותר בערבית הכולל בתוכו רמז לתאריך חיבורו הוא מסכת אפולוגטית שמחברה אינו ידוע כיום המהדירה בת ימינו הכתירה אותו בכותרת 'על טבע השילוש אלוהים ' 7 באחד המקומות בטקסט המחבר מדבר על כוח הסבל האינסופי שגילו הנוצרים נוכח כל מצוקותיהם והוא כותב : 'אילמלא היתה דת זו נתונה באמת מאת אלוהים היא לא היתה מחזיקה מעמד בלא שדבר יערערה במשך 746 - בבשר )אינקרנציה ) לפי הלוח שנים ' 8 אם מחשבים את תחילת הנצרות משנת ההתגלמות- אלכסנדריה שהסופרים הארצישראלים השתמשו בו קרוב לוודאי בתקופה פני המאה העשירית - ניתן לקבוע את שנת 755 לספירה כתאריך חיבורה המסכת 9 Arabic Version of Acts [ז 4 Gibson Dunlop 4 ן Epistles! ש 0 Treatise Sinaitica the Triune Nature ofgod ' Studia אס " 0 שם כרך 167 עמ ' 52-42 the Apostles and Seven Catholic קק 1899 London ( 11 )ערבית( 2-6 נ ( אנגלית( Sinai Arabic גיבסון 154 ראה : 74-107 llov השמיטה זה דף ממהדורתה במיקרופילם שהוכן בשנת 1950 בידי המחת לסיני מטעם ספריית לגבי גיבסון אכן היה קושי בקריאת תצלומיה בשנת הוא שהסב את תשומת-לבם מן מן הכנס שנערך החוקרים לתארוך זה לטקסט בלא הסבר הוא קריא בהחלט הקונגרס ואוניברסיטת אלכסנדריה אם כי 1893 ובשנת 1895 ראה : שם עמ ' מאמרו על המסכת עתיד להופיע 1- בקולג ' סלי אוק Colleges) (Selly 81( בבירמינגהם ב- 29-26 במאי 1990 ; האח סמיר ח 'ליל בקרוב בקובץ ההרצאות 'Mingana Symposium of Christian Arabic Texts' נראה סביר ביותר שהסופר מדבר על 746 שנים מתחילת מניין השנים הנוצרי דהיינו לפי כל השיטות הנוצריות ההתגלמות-בבשר ; ועל-פי שיטת המניין האלכסנדרונית היה הדבר בשנת 9 לספירה מספר חוקרים סבורים שאת 746 השנים שחלפו יש לספור משנת צליבתו ישו שכן מבחינה תאולוגית היו סופרים אלה עשויים לראות בשנה זו סימן לקצה היהדות ולתחילת הנצרות מכל חושב כסדרו ולא לפי שיקולים תאולוגיים מעין אלה לעמדה המנוגדת!- Gami' wujuh "/-iman and לן tathlith AIIah ם/ -wahid )8 paper ' מקום סביו יותר להניח שמניין השנים הנוצרי 4 י 4 ן Swanson 'Some ראה : Considerations ז 10 the Dating of 0~ 6 7 8 9 "( 0
התאריך השני בקדמותו שהתפרסם בהקשר כה עד בהערת מעתיק שנוספה בסיומה גרסה ערבית לסיפור חיבורים נוצריים בערבית על ה 'אבות ]הכמרים[ שנהרגו בהר סיני' כלול מנזר סנטה קתרינה בג"לקה התחתון הסיפור נמצא בשני כתבי-יד )!15 [( 542 81 ת 81 Arabic וכתב-היד British Library Oriental הוא ברובו מן המאה 5019 )! 586( מובאת מהם אחד ובכל ההערה שונה בנוסח שני אך מעט הנוסחים כאחד השש ת מצהירים להג 'רה שהטקסט על המיתה על קידוש השם תורגם מן המקור היווני לערבית בשנת דהיינו בשנת 772 לספירה 0 י על-פי הידוע עד 155 עתה כתב-היד המתוארך הקדום ביותר טקסט נוצרי בערבית הוא Sinai 16 אחד מקבוצה כתבי-יד בערבית מסיני שנתגלתה לא מכבר והתאריך המופיע עליו הוא 859 לספירה יי בדמשק ולא באחד המנזרים הארצישראליים היחים ואת האיגרות הקתוליות 2 י מכל זהו טקסט אחת הבא אחריו הוא כתב-יד Arabic 151 הבשורות הוא כולל גרסה ערבית לאיגרות חשוב מקום להעיר שהתאריך 81 ת 51 שנכתב פאולוס את מעשי המוקדם 'חודש )( 1 ת 0 Conference presented 10 the IVth Cambridge ' Christian Arabic: 3-5 September 1992( ק 5 סוונסון משער שתאריך החיבור היה שנת 788 לספירה המניין האלכסנדרונית התרחשה בשנת 42 לספירה ההערה המזכירה את תאריך התרגום בכתב-יד ביבליוגרפית 5019 זג( או 746 שנים מזמן צליבתו ישו פי שיטת BL פורסמה פעמים -81 Nagrani -ת 8 Masih ע- מה : מספר ראה הדיון בצירוף רשימה S H Griffith ~The Arabic Account of 'Abd 337-342 קק 1985( ) 98 Ghassani' Le Musebn מיימרס )לעיל הערה )3 עמ ' 27 ראה : Manuscripts 0~ Arabic!צHand-11 ם sinai: ' Irabicג Manuscrip~s ofmount A S Atiya The and!סי 50 Microfilmed the' ofthe Monastery ofst Catherine Mount Sinai Baltimore " 6 קי 1955 ם! 10 11 12
ג ש( נ סידני ה ' גריפית הרמדאן בשנת ' דהיינו 4 בספטמבר עד 4 באוקטובר 867 לספירה 3 י 253 האיגרות פאולוס בחלק הראשון כתב-היד ולא אר החלקים מתייחס רק לתרגום כתב-היד שהועתקו מאוחר יותר עובדה זו עוררה את בלאו לתהות שמא מעתיק מאוחר יותר פשוט העתיק את החלק הראשון כפי כתב-היד יחד עם הקולופון ממהדורה קודמת ושילב אותם בטקסט מאוחר 4 ן גם אם הדבר ייתכן הרי שנת 867 נשארת לפי שעה התאריך כתב-היד הקדום ביותר מבין כתבי -היד המתוארכים חיבורים נוצריים בערבית שהתפרסמו עד כה שהעיר הגיוני בלאו להניח שכמה במנזרים הארצישראליים נתחברו למעשה במאה השביעית 5 ן מכתבי -היד שהועתקו אך גם אם הדבר אפשרי התיעוד שבהישג ידנו מורה הראשונים בערבית ארצישראלית קדומה נכתבו במאה 'ספרי לספק והולך גדל מאמץ הגדול פרסומים נוצריים כנסייה ' כך כתבי-היד בערבית מכל הסוגים במאה התשיעית והעשירית השמינית והוא אף מעלה כאפשרות את המאה בבירור שהטקסטים הנוצריים השמינית ובמאה העשירית נעשה במנזרים בערבית מתקופה זו ואילך לא פסק הזרם בערבית ואפילו כתבי -היד בסנטה קתרינה לבדם עשויים להעיד על שנכתבו במנזרים במדבר יהודה למן המאה השמינית ועד למאה האחת- עשרה ועד בכלל מהווים יחד קובץ עדויות על תולדות ארץ-ישראל בתקופה זו והחוקרים רק החלו רוב טענו עתה עד לנצלו התהפוכות החברתיות בראשית המאה אצל ההיסטוריונים שהמנזרים בארץ -ישראל הרוסים היו מחמת התשיעית שהנזירים נסו על נפשם ושעקב זאת בא הקץ על כל החיים האינטלקטואליים והתרבותיים במרכזי הנצרות הללו אשר קודם לכן היו שוקקים חיים 6 י אין צורך להרחיק ולחפש כדי לגלות את שורשיה השקפה זו היא באה לביטוי כבר ההיסטוריון הביזנטיני תאופאנס המוודה 818 בשנת )מת לערך( סוף לקראת חיבורו 'כרונוגרפיה ' למעשה מדובר תחת בשנת הכותרת העולם 'שנת - או 6305 805 לספירה ' כפי שהמחבר מונה 813-812 - הנכון במניין תאופאנס כותב : באותה שנה הגיעו נזירים והדיוטות נוצרים רבים מארץ -ישראל ומסוריה מפגיעתם הערבים הרעה שאינה יודעת ובוהו תוהו שכן גבול אך לקפריסין נסים כללי השתלט על סוריה על מצרים על אפריקה ועל כלל האומפריה הערבים : בני העם הזה שאלוהים איררו רצחו שדדו ועשו נאפו פריצות ושאר תועבות אלוהים בערים ובכפרים המקומות הנכבדים בסביבת עירו הקדושה ישו אלוהינו - - ואחרים חוללו באותו נחרבו אופן הלאורות המפורסמות האנסתאזיס הגולגותא הקדושים חריטון 5188 ] Sinai Codex 152 1 Pauline Epistles ( csco~ vols 452 ראה : Louvain 453( א 18 ק 1983 Blau 'Dber elnige christlich-arabische Manuskripte aus dem 9 und 10 Jahrhundert' Le 101-108 קק 1962( ) 75 Muse'on בלאו )לעיל הערה )3 כרך 267 עמ ' 20 הערה 7 Balke ~La litteirature grecque ראה לדוגמה : 78 Afuse'on Palestine au VIIIe si~cle' Le סט R ' 80 [זש 44 )2 ; 380 -ך 36 99 ן 1965 ( Who Wrote the Chronicle ofttheophanes?' SRPSKA Academia 1Vauka JTbornik Radova Vizantoloskog Inttituta 18 ) 1978( 14; ק 14 Borgolte Der Gesandtenaustausch der ' Karolinger 1 [וח den Abbasiden und Patriarchen von Jerusalem (M nchener 17-34 ~ קק 1976 Beitrdge zur Medidvistik und Renaissance-Forschung 25 ( Manchen 13 14 15 16 2 נ )(
ם" א נ משה מקבל את הלוחות - מוזאיקה במנזר סנטה קתרינה וסבאם במדבר ]יהודה[ וכן כנסיות ומנזרים הגיעו לקפריסין וממנה לביזנטיון 7 י אחרים יש שמתו על קידוש השם אחרים הערותיו תאופאנס מעוררות את הרושם אחר העשור הראשון המאה התשיעית לא נותר איש במנזרים בארץ -ישראל במשך זמן רב וגם כאשר נוסעים ביחויות דיפלומטיות שביקרו בארץ לאחר המפורסמים הפורחת מר-סבא וצליינים אותו זמן מזכירים בתיאורי המסע הם כבדרך אגב את המנזרים העתיקים ומר -חריטון הם אין מציינים שום תרבות ספרותית חדשה או מסורתית בהם 8 י הטקסטים בערבית הקדומה דרום ארץ -ישראל הם אפוא תעודות רבות ערך לא רק להבנת תולדות ההגות הנוצרית אלא גם להבנת תולדות הכיבוש האיסלאמי הצלב מסעי לבין ג ארץ-ישראל במיוחד בתקופה שבין טקסטים כתבי הקודש הנוצריים תופסים מקום מרכזי בין כתבי-היד הערביים שהגיעו אלינו ממנזרי ארץ -ישראל הידוע ככל למעשה לנו הטקסטים המתוארכים הקדומים ביותר 499 ק 1883 Theophanis Chronographia 1 Leipzig ( 6 ט( de Boor )2 התרגום כאן הוא על-פי א 6305 י %9 The Chronicle of' Theophanes: Englhh Translation of mundi ין 6 ט( Turtledove 178 ק 1982 602-823( with Introduction and Notes Philadelphia פ )4 ומג( ראה למועל : Hagiopolita' Donner ~Die Palastina-Beschreibung des Epiphanius Monachus ק 71 Wilkinson :PilgrimsBefore; the 1971( ) 87 ZDPV ; וכן ראה הטקסטים הנדונים אצל Crusades Warminster 1977 ] 7 ] 8
ט סידני ה ' גריפית תרגומים ערביים לברית החדשה הם חלק מארכיון הכולל המתוארך גרסה העתיק ערבית לאיגרות זה כתב-יד 81 ת 51 Arabic 151 שהוזכר לעיל פאולוס למעשי היחים ביותר מבין כתבי-יד אלה הברית בשר אבן אס-סירי תרגם את הטקסט מסורית ולאיגרות הקתוליות הוא כתב-היד החדשה כאמור על-פי הקולופון ו בדמשק בשנת 867 לספירה הקדום ביותר הכולל את ספרי הבשורה בערבית הוא כתב -יד Arabic 72 9 י כתב-היד המתוארך 81 ת 51 בכתב-יד זה הטקסט ארבע הבשורות הקנוניות מחולק לפי סדר הקריאות במחזור הליטורגי היווני הכנסייה הירומית סדר שנקבע קודם ל'רפורמות' הביזנטיות 20 על-פי הקולופון כתב-היד נכתב על-ידי סטפנוס מרמלה בשנת 284 להג'רה דהיינו בשנת 897 לספירה י 2 אף כי כתב-יד זה לא פורסם ידוע לנו שהוא שייך למשפחה מיוחדת המונה כחצי תריסר בערבית שבהם במדבר יהודה הועתק המקור מן הבשורה תרגום היווני למשפחה זו שייכים גם כתבי-היד וכולם כתבי-יד ספרי הבשורה המנזרים מן אלינו הגיעו הבאים : Berlin Vatican Borgia Arabic 95 Berlin כתב-יד 81 ת 31 72 נכתב כאמור בשנת 897 ואילו כתב-יד or 81 ת 31 Arabic 74 1108 1108 כפי שאנו יודעים מהקולפון הועתק ו בשנת 22 1047-1046 מבדיקת טקסטים אלה הבשורות עולה בראש וראשונה החתירה המתמדת המתרגמים הראשונים ו המעתיקים להישאר נאמנים ליוונית המקורית וזאת באופן כה מילולי עד כי הערבית הופכת תכופות לבלתי-מובנת המעתיקים ניסו שוב ושוב פר את הערבית באופן המאפשר לעקוב אחר מוקדם ומאוחר בכתבי-היד כתבי-היד 74 1 נת 51 Vatican Borgia 95 ו- 1108 Berlin תואמים זה לזה ברוב המקרים בעוד בכתב- יד 81 ת 51 72 הנושא ככל הידוע לנו את התאריך המוקדם ביותר מבין כל כתבי-היד הבשורות בתרגום בולטת פר בשולי הטקסט הסגנון את רבים ולתקן הערבי מהמשפטים לערבית אפשר להבחין בנטייה כמה מן הגלוסות )הערות ההסבר( בכתב-יד % 1 74 ת 51 מצאו את דרכן אל גוף הטקסט כתב-יד 51881 72 אשר על כן ניתן להסיק כי כתב-היד המתוארך המוקדם ביותר כולל למעשה עריכה מאוחרת התרגום המועתק במשפחת מתוארכים יך Arabic 75 כתבי-יד זו ואילו בכתב-היד המתוארך המאוחר ביותר ובקרובים לו שאינם ברובם מועתקת גרסה מוקדמת יותר מסורת תרגום זו לבסוף אפשר לראות בכתב- 81 ת 51 שהוא מבחינה פלאוגרפית טקסט מאוחר יותר ובו גרסה ערבית משופרת ספרי הבשורה המשך ישיר הטקסטים המוקדמים יותר הוא מייצג אפוא את שיאו המאמץ קבוצת נוצרים בארץ - ישראל בתקופה המוסלמית המוקדמת להגיע לגרסה ערבית ספרי הבשורה שתתקבל בערבית בערבית היא התיעוד הקדום ביותר תרגום הבשורה פת יהודה מדבר 2' 19 עד עתה פורסמו רק האיגרות ספרותית יוזר על כן משפחה זו כתבי- יד ספרי הבשורה הקוראן והיא פרי שקידתם נזירי הפאוליניות ראה : סטאל לעיל הערה 13 על המעתיק ראה : Nasrallah du Xe siicles' Oriens Christanus 64 נ ~Deux versions melchites partielles de 18 Bible du IXe 50) Baumstark 'Die ןנ 203-206 קק 1980( ) nntigliche Evangelienlesun 1 םi1 byzantilinischen -זסץ Jerusal lem' ( BZ ~ ראה : 350-359 קק 1930( ) 1929-30 20 הקולופון לצילום 21 8 Padwick 41- Ghazali and the Arabic Versions of Gospels ' ו- 135 ראה : 1939( ) 29 World Moslem בין עמ ' 134 ראה : orient ח? 9 נ und נ 9 ar Levin Die' -arabisch : -~bersetzung vat Borg 8 oct [ [ 08 Uppsala 1938 לפרטים ולהפניות ביבליוגרפיות נוספות ראה : 115 10 ת 1 Arabic : 8" nquiry מ 1 Griffith 'The Gospel ת[ Appearance Oriens Christanus the First Abbasid 69 ) 1985( 126-167 22 23 3 א ' 1(4
ארץ הקודש וטקסטים בערבית קדומה כתב-יד היחים מוצאו Vatican Arabic 13 ולכל זה כתב-יד שבמקורו תרגום כלל לתהלים לארבע הבשורות למעשי האיגרות שרד רק בחלקו וכולל עתה את איגרות פאולוס וחלקים מן הבשורות ממנזר מר-סבא במדבר יהודה והחוקרים הערביים הקדומים ביותר הברית החדשה ששרדו הוא אינו שנכתב מקורם הקדום במאה כתבי-היד אף ביותר הם התשיעית 24 155 הקדומים בטקסטים ששרד ביותר בערבית Arabic ניתן לתארך כתב-יד זה תרגומים הקדומה נוצריים דרום אחד בו רואים מכתבי-היד נושא תאריך אולם מקובל לחשוב המקרא ארץ -ישראל לערבית * ייתכן שהגיעו שכתב-היד לידינו הם הוא התרגום הערבי לספר חוכמת ישוע בן סירא הכלול בכתב-יד 81 ת 51 למאה התשיעית והוא עצמו פרי העתקה חוזרת '2 אולם מבחינות רבות הטקסט המעניין ביותר הוא כתב-היד הקטוע הדו-וני מדמשק הכולל הלק גדול ממזמור עת בתהילים )פסוקים באותיות יווניות שיקולים 26 כ-לא נא-סא( ביוונית תרגום השבעים לצד תרגום ערבי הכתוב המבוססים על פלאוגרפיה נכתב בסוריה בסוף המאה השמינית או בתחילת המאה באותיות המלכיטיות הקדומה יווניות ניתן בסביבות דרום לראות ארץ-ישראל ארץ -ישראל ינוי סימן בתקופה היוונית הקדומה מורים שהטקסט התשיעית בערבית שנכתבה בחוגים אלה החברתי- התרבותי נכתבו שבה היוונית פינתה את מקומה הטקסטים לערבית שהתחולל הקדומים בקרב ביותר הקהילות בערבית והתהליך החל ככל הנראה בהקשר תרגום טקסטים מכתבי הקודש שהיו דרושים ם קריאה בקול במעמדים טקסטים רבים מאלה שנזכרו ליטורגי קיימת שאפשרו זיקה לעשות ברורה בהם בין ליטורגיים כאן ובמיוחד כתבי-היד ספרי הבשורה כוללים ציונים ימוש שימוש כתבי לצורך הקודש ארץ -ישראל לבין החיבורים האפולוגטיים המקוריים המעטים המצויים שם סטפנוס קריאה שנכללו בטקסי בטקסטים בערבית המהווים הכנסייה 27 קבוצה בערבית חשובה מרמלה 72 צירף לטקסט ספרי הבשורה שני חיבורים קצרים כתב-יד המעתיק הקדומה דרום והם מן החיבורים Arabic 81 ת 51 האחד הוא אוסף 18 אמרות לחיזוק האמונה הלקוחות מחיבוריו בסיליוס הגדול ומתורגמות לערבית 28 החיבור השני הוא מסכת אפולוגטית קצרה שחיבר תאודורוס אבו-קורה שעליו ארחיב את הדיבור בהמשך זהו דיאלוג בין )( 2( ראה : city Testi 118( Vatican ש Graf Geschichte der ~christlichen arabischen Literatur 1 (Studi 0 115 138 קק 1944 הערת המערכת : מחבר המאמר כולל במקרא גם את הספרים החיצונים ראה : 357- vols ix/xth cent) (cscot )ג 7 ar ofjesus ben Sirach (Sinai א 0 אצ[יע R M Frank The 8 358( Louvain 1974 ראה : Sonderabzug zweisprachiges Psalmfragment aus Damaskus' Berichtigter ת 1 ע ' Violet aus der Orientalistischen Literatur-Zeitung 7907 Berlin 1902 ראת גם : arabischen Kahle Die ץ 32-35 קק 904! Leipzig Glosser und Literatunibersicht "או ]Yibel~bersetzungen: Texte מהדורה R erre Canivet חדשה הטקסט הכוללת מחקר מפורט עתידה לצאת לאור בקרוב : ע 7 ן ) 5 א(( Coquais -צס( 1 La Syrie de Byzance 4 ]''Islam ( 111 ץ-( 11 ץ sie;'cles Institut Fran ais סם Damas Baumstark 'Das Problem eines vorislamischen christlich-kirchlichen 4 נ ; ונ"ל לעיל הערה 20 באומשטרק טוען Sprache ' י Islamica 4 ) 1929-! 93! ( ראה : ת 1 ~ Schriftum 562-571 קק למוצאם הקדם -איסלאמי טקסטים אלו ספרי הבשורה בערבית זוהי עמדה מנוגדת לעמדתי גריפית לעיל הערה 23 ראה : ראה : 315-329 קק 1985( ) 98 Muse'on 1 מ 581 Basile' Le Arbache ' Sentences arabes de 5 24 25 26 ך 1 28
קפלה בג 'בל אד -דיר - סיני )מבט לדרום -מזרח ) שתי כולל נוצרי למוסלמי על אחריותם לכאורה היהודים לצליבתו ישו 29 סטפנוס מרמלה גם העתיק הלק נכבד מכתב-יד 4950 or British Library כתב-יד חשוב זה שהועתק בשנת 878-877 שברובה מסכתות טרם אפולוגטיות נוצריות ארוכות בערבית בת מסכת היא האחת 25 פדקים פורסמה ; והמשיח בתשובות וכלל מוכנות ביצירתו גם לאתגרים להגנת יוצא מחברה ספר יסוד שאלות שיציבו בפניהם הדוקטרינות ותשובות מוסלמים יהודים הנוצריות העיקריות האל בעניין שנועד לצייד נוצרים דוברי ערבית ובעלי אמונות המסכת השנייה היא כתב הגנה תאודורוס אבו-קורה על מנהג הנוצרים לסגוד ההשגות שהטקסט שהעלו הקדום כהו לתאריך בעניין ביותר זה בין - על-פי הנאמר - יהודים ומוסלמים הטקסטים בערבית דרום הקדומה דואליסטיות 30 ן 3 החיבור המסכת הוא 'על טבע השילוש ומן לאיקונות לנוכח הראוי ארץ -ישראל שיש לזכור בו כאן רמז האל ' שנזכרה לעיל ואשר הגיעה ראה : Le S H Griffith 'Some Unpublished Arabic Sayings Attributed 10 ' Theodore Abu Qurrah' Musebn 29-35 קק 1979( ) 92 andlthe Summa Theologiae Arabica ; Rabi S H Griffith ' לתיאור קצר חיבור זה ראה : 1264 225-264 קק 1990( ) 13 Islam Arabic and מן Jeruslam Studies א ג S H Griffith 'Theodore Abu Qurrah's Arabic Tract " למידע נוסף על יצירה זו ראה : Christian the ת 0 Journalyt Practice Of' Venerating:! 90 154- עק 1985( ) 105 החיבור יצא לאור במהדורה מודרנית בידי ; icones * eamerican Oriental' 1 Dick Theodore Abugurra traite' culte des ' lexte ' (Patrimoine abe Chre'tien 10( Jounieh- Rome 1986 וש introduction תרגום אנגלי 29 30 ש נ 3 גריפית ייצא לאור בקרוב על-ידי Cairo- The Franciscan Centre of Christian Oriental Studies Jerusalem "(
h@ ftwhi ;Ha ו לי* ן - )ד ש N8 h ~ % jiie ~ שם?Th : ו "
נ ע( סידני ה ' גריפית יחד אלינו ככלל עם מאפיין התרגומים בולט אמונתם הנוצרים הערביים החיבורים לספר מעשי היחים ולאיגרות האפולוגטיים הוא השתדלותם הקתוליות 32 הסופרים את להציג במונחים המותכלימון המוסלמים הפולמוסנים שפיתחו במאה השמינית והתשיעית את צביונו התאולוגי האיסלאם המוקדם הסופרים הנוצרים אימצו לתכלית זו לא רק את שפתם המוסלמים אלא גם את סגנון הוויכוח אול פסוקים מהקוראן הסופר היחיד מקבוצה זו ששמו ידוע אנו שמו שאת הוא יודעים הם ולא שמטו מידיהם שום הזדמנות כדי להוכיח שהפירוש הנכון לפסוקים אלה מאשש תפיסות נוצריות תאודורוס לנו והוא למעשה גם הסופר הנוצרי הקדום ביותר בערבית אבו-קורה חיבוריו כל בערבית שהגיעו בכתבי-יד הנסמכים על עותקי טקסטים בערבית הקדומה דרום ארץ-ישראל שרדו בעיקר הודות לחריצותם המעתיקים במנזר מר-סבא לידינו מקורם חיבורים אלו ד תאודורוס בסביבות שנת סבו- קורה בשנת נולד 755 לערך שך 9 ה בעיר הנראה ככל שבסיריה 33 בצעירותו 775 הפך לנזיר במנזר מר-סבא נראה שכשרונותיו זכו להכרה כבר בב מוקדם בחייו שכן בראשית שנות השמונים במסופוטמיה מסיבות שאינן ברורות את החל התמנה הוא המאה לנו הוא הועבר מכהונתו לבישוף המלכיסי חרן העיר בידי תאודורטוס הפטריארך אנטיוכיה שכיהן במישרתו בשנים -799 785 ייתכן שאבו- קורה חזר בשנים אלו למר-סבא ושם פעילותו תחילת עם כסופר הושבה לאבו-קורה מישרת הבישוף בחרן איגרת לארמנים תרגם את האיגרת כהונתו הפטריארך איוב באנטיוכיה בהי המאה בשנים אולם 814-813 חזר לירוים ; הוא כתב שם בערבית בשמו תומס הפטריארך ירוים ( 807-821( ; מיכאל סינקלוס ליוונית 34 באותה שנה הוא יצא למסע שבמהלכו הגיע לאלכסנדריה ולארמניה במטרה להגן על האורתודוקסיה הכלקדונית בשנת 817 הוא ניהל בארמניה נסיך לכהונתו בגראתי עם הדיאקונוס הסורי האורתודוקסי נונוס מנציבין 35 בחרן השנים בין כהו זמן ובפרק אריסטוטלי על מידותיה הטובות הנפש הח 'ליף לאחר ויכוח בנוכחותו חזר מכן אבו- קורה 813 ל- 820 תרגם לערבית את החיבור הפסוודו- animae) (De virtutibus עבור מצביאו הנאמן אל-מאמון טאהר אבן אל- חוסין מחוראסאן העדות ההיסטורית האחרונה עליו קשורה ראה 32 לעיל הערה 7 33 על חייו אבו-קורה ראה : Thiodore 1 ת[ 58 Jean Damascene : continuateur arabe de מ] 1 ' Dick 1 319-332; 209-223 קק 1962( ) 12 (JhreYien Abuqurra (ivique melikitenasrallah de Harran' Histoire Proche du Orient ; 129 114- קק 1963( ) 13 mouvement litte dans l'eilise melchite du Ve au JfXe siecle; contribution מ l'eyude de!0 litte arabe chreyienne 11 2 750- Xe 5 Louvain ff 107 עע י 19%% ארלם התיארר שיובא כאן שרבה במידה ניכרת לגבי הצד הברוגולוגי משני המחקרים שנוכרו 0 וה צתה לפרטים נוספים ראה : ת 8 S H Griffith 'Theodore Ab Qurrah : the intellectual Profile of Occasional ' Papers עתיד להופיע בקררב בקובץ tarab Christian Writer ofthe First Abbasid Century ' the Irene Halmos Chair'/or Arabic Literature (Tel Aviv (/niversity the [ 992 Annual Halmos 68 (JAair lecture) ראה : 504 ן col PG XCVII traduction (Biblioth( ~ ue ראה : 34 35 ש! Van Roey Nonnus de Nisibe traite'apologeyigue: eyude texte du Muse'on 21 ( Louvain 1948
לפולמוס לאור הדת על הנוצרית שהתקיים לבין בינו הח 'ליף ארץ הקודש וטקסטים בערבית קדומה אל-מאמון בשנת בחרן בשעה 829 שהח ' ליף עבר בעיר בדרכו לחזיוז הביזנטית כיוון פי חישובנו היה אבו- קורה כבן 75 בשנה זו ייתכן שמת זמן לא- רב אחר כך אבו- קורה סופר היה בסורית כתב הוא פורה ובערבית 36 בידינו נותר לא דבר אך מיצירתו בסורית ואנו יודעים עליה רק מעדותו ו ידועים לנו כמעט 20 מחיבוריו בערבית והם אף יצאו נוסף על כך 43 חיבורים - רובם קצרים ביותר - שנשתמרו בון לאבו- קורה 37 ישנם סימנים רבים לכך שהם תורגמו מערבית אם כי ברי שידע את מודרניות היוונית מיוחסים ספק רב אם הוא עצמו כתב ביוונית השפה מכלל כתביו ראוי לציין כאן במיוחד שניים שניתן להשיגם במהדורות המסכת ' על מציאות הבורא ועל הדת האמיתית ' 38 ואין זה בלתי- סביר להניח שהיא נכתבה במנזר מר-סבא בין השנים את כהונתו בחרן היא אולי יצירתו הראשונה אבו- קורה -799 785 שבהן הוכרח לעזוב מהם מוקדש לנושא בורא מראש הכול שמחשבה וכל תוך זאת נוצרית כפי שרומזת הכותרת שהציע המהדיר החיבור נחלק ני חלקים שכל אחד מרכזי החלק הראשון הוא הוכחה על-פי התבונה למציאותו האל האחד שימוש שיטתם לפי מסורתית בטיעון מוצגת הפילוסופי המותכלימון בהקשר בו המסורתי המוסלמים החדש איסלאמי שהיה מקובל על האינטלקטואלים בני הזמן ושיג בדומה שהעולם בני עולם נברא על- פי תוכנית שנקבעה ייחודו זמנו האיסלאם בכך החיבור הערבי בלבוש דתי שאיתם יש להניח היה לאבו- קורה שיח לכך בחלקה השני המסכת גיבש אבו- קורה שיטה רציונלית לגילוי הדת האמיתית הקורא יכול לעמוד בנקל על כך ששיטה זו מיוסדת על תורת הנבואה הקוראן לטענתו אבו- קורה ותיאור שהתבונה האל קיימות ופירוט האנושית אמות שתי המצוות עשויה מידה והאיסורים לראותו לקביעת כיאה והשכר הדת לתפיסה האמיוזית : והעונש הנעלה בספר יחה זה ביותר הביא תואמים לעולם ספר קדוש יותר האלוהות את מכול במסגרת מה קווי מחשבה אלה אבו- קורה יוצא לסקור את תורותיהן תשע קבוצות דתיות בנות זמנו ובהן יהודים נוצרים ומוסלמים הנקודה החשובה לענייננו אינה דווקא מסקנתו שהנצרות היא הדת האמיתית אלא העובדה שהוא לא רק בונה את טיעונו בשפתם בני זמנו אלא אף חושב על-פי הפרדיגמות דברים חובתם הראשון שטו בחיים האינטלקטואליים אלו יפים גם לחיבורו השני תאודורוס כלל המאה הנוצרים לסגוד לאיקונות בח 'ליפות הקדושות' שהאיסלאם הטביע חותמו את בהם 39 אבו-קורה שראוי להזכירו כאן המסכת 'על אבו-קורה הנראה ככל כתבה התשיעית לאחר ששב לכהונתו בחרן הוא הקדיש את החיבור לאדם בעשור בשם עשרה מחיבוריו אבו-קורה בערבית יצאו לאור בידי Qurrah עofTheodorus46 The Mimars' ש 1 (ש 8 נ( ~BiShop ofharran the ' Christian Writer Beiruth 1904 אחד-עשר מהם תורגמו לגרמנית בידי )3 ש 740-82 (ca Harran "סע Graf Die arabischen Schri/ten des Theodor Abu e~rr" Bischof Paderborn 1910 אר החיבורים ראה הרשימה שפרסם נסראללה )לעיל הערה )33 עמ ' 107 ואילך ק 1 ע( PG XCVII cols ראה : 1602 1445-1 Dick The'odore Abugurra traite' l'existence du crerateur )! de ס/ vraie religion (Patrimoine abe Ohrelien 3( Rome -אס[תע 0 נ 1982 ראה : דיק לעיל הערה 31 36 37 38 39
* קפלה במרומי קתרינה ג 'בל יא ה שמילא תפקיד כהו בכנסיית האיקונה ישו באדמה משכנה האיקונה acheiropoietos )'העשויה לא ביד אד 0 '( 40 שנתפרסמה בתולדות הנצרות באותה תקופה היו ~ נוצרים בביזנטיון שסירבו לסגוד לאיקונה זו או לכל איקונה אליבא אלא דאבו-קורה משום שיהודים אחרת לא מחמת עמדתם האיקונוקלסטים ומוסלמים בח 'ליפות האשימו את הנוצרים בעבודת אלילים אבו-קורה כתב את חיבורו כדי להפריך טענה זו וכדי להוכיח שהסגידה לאיקונות ובמיוחד לאיקונה ישו הצלוב היא חובה המוטלת על כל הנוצרים בזכות איכויותיה המיוחדות המסכת יכולה לעמוד לצד חיבוריהם יוהנס מדמשק ותאודורוס סטודיטס הקדוש אף-על-פי שאבו- קורה הרבה אול מיוהנס מדמשק הקשיש ממנו רעו למנזר מר-סבא מצטיין חיבורו במקוריות רבה ומתבטאת בו באופן ייחודי העובדה שנכתב בסביבה דוברת ערבית בעולם - המוסלמי גם כאן הדוקטרינה הנוצרית המסורתית מוצאת לה ביטוי המיוחד לתנאים אלו אבו קורה העלה טענה שאינה מוכרת מהספרות האיקונופילית הקודמת הסגידה לאיקונה היא אקזיסטנציאלית זו הסגידה לתאולוגיה ה שיוצרת האיקונה בין הקשר את לדמות לו : עצם הפעולה הליטורגית ן 4 תפיסה שהיא מייצגת לאיקונות המתמקדת בפעולה הליטורגית מהווה תרומה חשובה 7)( ראה להלן הערה 56 S H Gr fith 'Theodore Abu Qurrah's מס the Veneration o the- ~ ; Orthodoxy ראה : תו ~ the 6 of Islam' Sacred Art Journal ~ 3-19 קק 1992( ) 13 " 70 י 40 41
נ בפעילותו וביצירתו תאודורוס אבו-קורה משתקפת התקופה החדשה בחיי הכנסייה בארצות האיסלאם שהחלה עם הצלחתה המהפכה העבאסית חוקרי תולדות האיסלאם הרבו בן כנסיה נילה ' 1 להצביע על השינוי התרבותי שהתרחש בעקבות מהפכה זו הקהילה האיסלאמית הסבה למעשה את גבה לים-התיכון חכמי השפה הערבית לנוצרים בשעה מדמשק ניתן שפו בושה להבחין הפולמוס ולעולמה ביזנטיון פנתה מזרחה וקיבלה עליה את החסות התרבותית הפרסים 42 הנוצרים בח'ליפות ובמיוחד המלכיסים הלכו בעקבותיה אשר נאומים בשינוי בתגובתה לראשונה והכנסייה הקהילה בארץ הנוצרית הקודש לפולמוס התעוררה ביוונית שבהם פנה ללא ספק לאנשי קהילתו ברורות לקיסר ולפטריארך בקונסטנטינופול 43 בעשור הראשון המאה האיקונות למוקד פולמוס על לעסוק הסגידה בו לאיקונות יוהנס הגיב ועם זאת כללו רמיזות התשיעית מששוב היו בקרב הנוצרים שבח'ליפות הגיב תאודורוס אבו- קורה בחיבור ערבי שנועד להגן על הסגידה להן הוא אף לא הזכיר בחיבורו את הוועידה השנייה את לגנות כדי במיוחד 787 בשנת האיקונוקלזם בביזנטיון 44 בניקיאה שנתכנסה 71 11 Kennedy The ~ Early ~ ' Caliphate Shaping Of 'Abbasid Rule Princeton 8 ( 6 ט( Kotter Nicei ; 1 Political rhistory ~ London 198 ם : abbaside Sourdel Le vizirat ו[ 1980; Bie Schriften des Johannes von Damaskos 111 רא ה : The Lassner 2 vols t Damascus Contra Imaginum Calumniatores Orationes Tres Berlin-New 1959-1960 ראה : York 1975 ראה : 1! Boespflug ע G (Histoire des Cehciles Oe'cumonigues 4( 11' ל Lossky )"65 ( Nice'i " הש 787-29 Paris 1978 ; douze sie'cles d'images relijiieuses Paris 1987 א 42 43 44
ו[ שידי מדבר מנזר והודהחריטון ב- 1 בדצמבר 877 הים הנזיר סטפנוס את כתיבתו חיבור מרשים בתאולוגיה נוצרית בשפה אינו מרמלה '4 שישב במנזר מר-חריטון שבגבול מדבר יהודה הערבית : ' סיכום דרכי האמונה בשילוש אחדות האל ובהתגלמות-בבשר האל-הלוגוס ]בישו[ באמצעות הבתולה הטהורה מבחינות רבות זהו החיבור התאולוגי המרשים ביותר שנכתב בערבית בידי נוצרי במאה מרים ' 46 התשיעית ; מחברו הגיע לתכלית המות ב- 25 פרקים למרות התחום הצר לכאורה המוצג מוגבל לדיון בדוקטרינות השילוש וההתגלמות -בבשר בין דפיו ניתן למצוא בכותרת החיבור - הכול מהגדרות מונחים תאולוגיים טכניים ביותר ועד לגרסה ערבית לתקנונים כנסייתיים שהסדירו באותה עת את חיי היומיום הכנסייה ישנם כאן פרקים הכוללים רשימות ארוכות ראיות 91 תן Arabic מ 1 S H Griffith 'Stephen of Ramlah and the Christian Kerygma " ראה : Century 23-45 קק 1985( ) 36 History Palestine' Journal of ז 197 ] 4950 British Library Or MS ראה : 4 ן 4! Smith Lewis 4 נ ק 10 תDul Gibson 0] לקולופון שממנו לקוחה כותרת זו ] iles of Dated הןFacsi One ל- החיבור הגיע לידינו בעותק אחד בלבד 0111)0 א 51 (Studia 15 קנז anus)( 1 ו 0 א 4Irabi() A 5 חא ) 3-4 קק 11 1 ק 1907 ~ Cambridge ( 11 () 45 46 72
' ארץ הקודש וטקסטים בערבית קדומה מכתבי הקודש להשקפה הנוצרית על דרך תכנון הגאולה בידי ישו כתבי את לפרש הנכון הקודש מוסלמים נוצריות וניכרת ם פרק בו השתדלות מתוכו )פרק ון להשיב ) 18 החיבור על מהווה העוסקות בנושאים אפולוגטיים ופולמוסיים נוצרים דת למוסלמים במאה טענות מעין מתאפיינת טיפוסיות מסכת בהתאמה לימוד שהעלו המשיח וכן דיונים על האופן ברורה בסיסית לדרך המוסלמים הכוללת הביטוי כנגד 34 התשיעית 47 תפיסות תשובות רווחים שיוחד להם מקום במסגרת ויכוחי הדת בין ניתן ער את זמן חיבורו חלק לפחות מן החיבור על סמך רמיזות פנימיות מסוים המחבר מציין ש'ביטול תוקפה היהדות לפני האל ' 48 אם נניח מקובלת על המעתיקש נניח שהמחבר את מנה החיבור כפי שהגיע לידינו שיש להסתפק בקביעת בטקסט במקום 825 שנה מהווה אישור לכך שהנצרות היא שהערה זו מכוונת לצליבתו ישו ונחשב את השנים לפי השיטה שהיתה בארץ -ישראל במאה התשיעית נגיע נת 867 לספירה 49 השנים בסדר המקובל 834 השנה תהיה אז כי עלינו ולחילופין אם לספירה 0 ' ברם הוא ללא ספק לקט מספר חיבורים שהיו קודם לכן עצמאיים מכאן טווח הזמן שבין השנים -870 830 לערך כזמן חיבורם מרבית חלקי החיבור ולהניח את האפשרות שסטפנוס מרמלה הוא אשר קיבץ את הלקט וסיים את מלאכתו בשנת 877 לספירה ן ' בעיה שהתעוררה באותה עת בענייני ההנהגה הדתית היא שהניעה את סטפנוס מרמלה לצרף את החיבורים הקודמים למסכת שותפה פתם ולתרבותם מנוסחת באורח משכנע בשפה ביחס ל 'אומה ' האיסלאמית : בעיני אחת הקהילה הנוצרית שבה כיהן חיתה בקרב מוסלמים והיתה נוצרים רבים באותה תקופה נראתה האמונה האיסלאמית הערבית בפרק הראשון המחבר מתייחס לבעיה זו וכך הוא אומר מדברת זו 'קהילה כוונתי למאמרם "אין אלוה מבלעדי אלוהים" ' למה ולא שניתן בשפה האל על ברורה המובנת לעם הפשוט 52 אינם להניח בהמשך הוא מראה לקורא מסכימים עם הנוצרים בשעה שהם עושים שימוש בפסוק שהמוסלמים בניגוד זה אלא הוא אומר 'הם מתכוונים לאל אחר מאשר האב הבן ורוח הקודש וזאת לפי מאמרם "האלוהים לא ילד יולד" ( סורה קיב ג( אלוה "אין מאמרם מבלעדי אלוהים" ומה שאומרים - אנו במלים במשמעות ' " שונים אולם זהים ו במנזר יך מר-חריטון בתאריך שאינו מאוחר ליש האחרון המאה העשירית העתיק נזיר כתב- הכולל לבד מתרגום ערבי ארבעת ספרי הבשורה חיבור אפולוגטי הנושא את הכותר ' כמאב 7:1 לסיכום שאלות ותשובות אלה ראה : גריפית ( לעיל הערה )30 עמ' 260-247 156] סו 1 נסון ראה ן 4950 British Library Or MS )לעיל הערה )9 עמ ' 5 לעיל הערה 9 לדיונים כלליים על החיבור משתי השקפות שונות יום[ 1" Kh Samir 'La "Somme des aspects de oeuvred ' Abu Qurrah?' ; S H Griffith ' 4 tes א[" ראה : S Century Summa Theologiae Arabica' Kh ה 1 " deuxie'me congr(is international d'eludes arabes chreyiennes (Orientalia אא 4 ט( Khalil ן 121 93- קק 1986 Christiana Analecta 226( Rome 123-141 ע 5 ] 4950 British Library Or MS שם שם 47 48 49 50 51 52 53
ק קפלה בנויה על פי אל-בורהאן ' מערתו קיריאקוס במנזר סוזכימ מזרחית לתקוע במדבר יהודה ( מבט מזרחה ) ככל כלומר 'ספר ההוכחה ' 54 איננו יודעים את שמו הנזיר המעתיק ואף שמו המחבר או המלקט המסכת האפולוגטית אינו ידוע לנו על-פי תוכנו החיבור הוא הנראה בידי נזיר במנזר שבו גם הועתק הכותרת 'כתאב נערך אל-בורהאן ' היא בעלת משמעות מיוחדת חיבור זה שייך בוודאות לסביבה הארצישראלית למוחמד לגבי הדרך שבה עליו להתמודד עם טענותיהם הדתיות יהודים בקוראן מתועדת ההוראה שנתן האל ונוצרים עליו לומר להם : 'תנו הוכחה ]בערבית : בורהאן[ : אם אנשים דוברי אמת אתם ' )סורה ב קה( בטקסט נדונים הנושאים האפולגוטיים ומנהגים דתיים נוצריים לאבות כמו הכנסייה הרגילים : הדוקטרינה השילוש ו ההתלגמות- בבשר ומספר מצוות אופייניים בנוסף לכך החיבור מכיל ציטוטים רבים מחיבורים המיוחסים אתנסיוס מאלכסנדריה מרכיב מעניין במיוחד בטקסט הוא קטע ורשימות עדויות ארוכות מכתבי הקודש ארוך שהיה אולי פעם חיבור עצמאי ובו מונה הכותב 54 נתב-היד היא Sinai Arabic הטקסט האפולוגטי יצא לאור ותורגם לאנגלית ראה : Watt Cachia 1! W M 210( 192 193 209 vols Eutychius faiexandria the Book the Demonstration (cscot ( 5 ס ) 74 " Louvain -1960 1961 המעתיק לא רשם את שמו ואת תאריך ~ההעתקה אולם הוא ציין את שם מנזרו מנזר מר חריטון ראה : כתב-יד ~222 75 Sinai Arabic MS ייחוס הטקסט בידי המהדירים לאותיכיוס מאלכסנדריה נראה היום כטעות 6" Sa'id Breydy 2ftudes sur 4 ן 450( 01 ץ (csco Batrig?1 ses sources ראה : 88-94 קק 1983 Louvain
ארץ הקודש וטקסטים בערבית קדומה שורה מקומות קדושים בארץ -ישראל המקומות נמנים פחות או יותר לפי מהלך קורות חייו ישו ונזכרות הכנסיות 'המעידות ' בונו המחבר על המאורעות המרכזיים בחייו המחבר קורא לעלייה לרגל למקומות הקדושים הללו ודורש שהם יישארו לעולם בידיים אומר : כל שזהו מקום נפלאותיו מישור שהאל - אותם לעולם תאבד או על- ידי פיארו הר כל מקום נוצריות וכך הוא הופעת משיחו בו ונוכחותה רוח הקודש ו בין שבו דיבר האל אל אחד מנביאיו לפנים או שהתגלו בו את כל המקומות הללו נתן האל בידי אלו המאמינים בירושה מאבות במשיח כדי שימסרו לבנים עד אשר יביא להם את מלכות השמיים אשר לא האל לא נתן את מקומותיהם הנביאים ואת שרידיו המשיח ואת מקומותיהם היחים ומקדשי השם ום עם זולתי הנוצרים הם אלו שאיתרו אותם כיבדום המלכים ומשאיפתם לעשות בהם ובנו כנסיות - בידי מוים ואנשים זאת מעשים אלה נעשו בידי מלכיהם הנוצרים ובחסות אחרים וזאת מתוך להט שנבע מאמונתם הגדולה לטוב ומכוח השפעתו האל עליהם )או מכוח מה שפעל למענם( לעוררם ולחזק מעניין לציין קראת סוף גם את כנסיית יולדת -האל כנסיית פאולוס הקדוש אותם בפועלם 55 הרשימה הכוללת למעלה מ- 30 מקומות בארץ-ישראל המחבר מזכיר (theotokos ) בכאוכאב יד בקונסטנטינופול את כנסיית פטרוס הקדוש ברומא את דמשק כנסיית את ולבסוף מנדיליון (mandylion ) הנמצאת לדבריו באדסה 56 עיקר טענתו הוא שמקומות אלו 'מעידים ' על תפוצתה חובקת העולם הנצרות עקב פועלם היחים ברור מחברה רשימה זו היתה תמונה רחבה תפוצת הנצרות המלכיטית בעולם אולם מעבר לכך היה לו עניין בהבטחת מה שנראה לו זכויות הבעלות הנוצרית על המקומות הקדושים בארץ הקודש ובכך נתן ביטוי לנושא שעתיד היה לזכות לחיים ארוכים אחריו ז אבו-קורה אל-בורהאן ' בארכיון ויצירותיו יחד עם הם הטקסטים דוגמאות מחברו 'סיכום דרכי אופייניות לאפולוגטיקנים האמונה ' שנדון לעיל ומחברו 'כתאב בפולמוס הבין -דתי ולכתביהם הנכללים הערבית הקדומה דרום ארץ -ישראל בנוסף ליצירות האפולוגטיות הללו שעימן נמנים רוב הכתבים המקוריים בארכיון מצויות בו גם יצירות חדשות השייכות לסוג ההגיוגרפיה תחת כותרת זו ראוי להזכיר במיוחד את החיבורים על חייהם תאודורוס רובה 72( קשיה וואט ( שם ) 103 עמ ' 134 162 שם עמ' 162 153 152 האזכור כנסיית מנדיליון באדסה עומד בניגוד להנחה הברורה אבו-קורה שהאיקונה המפורסמת ישו בעיר היתה איקונה שצוירה על פאנל ראה : דיק ( לעיל הערה ) 31 עמ' 209-208 11 Harvard Cameron 'The nistory ofthe Image ofedessa : the ; ' tory על בעיה זו ראה : C/kranan Studies; Okeanos: Essays Presented 10 Igor Sevcenko 7 ) 1983 ' ( 4 א נ 80-94; קק Fiey 944? מט 1 ט 00 מ 11 de Turin qu'est-ce qul 8 4!4 transfer(i 4 Constantinople ~lmage d' Edesse ou 271-277 קק 1987( ) 82 Ecc/eiiasrigue Revue d'histoire " 55 56
סידני ה ' גריפית ועבד אל-מסיח אנ-נגראני אל -גאסאני 57 שני החיבורים מספרים את סיפורם מוסלמים צעירים שהתנצרו ומסרו אמונתם על נפשם החדשה לגבי הקוראים הנוצרים חשיבותם חיבורים מרטירולוגיים אלה בשפה הערבית נבעה מכך שהגיבוהים התמודדו עם הטונות האיסלאמיים שניסו לכפות עליהם להתכחש לאמונתם החדשה אולם ההיסטוריון המודרני יכול לדלות מחיבורים אלו פכים מעניינים לדוגמה מותו בתיאור עבד אל-מסיח על קידוש השם ישנם שני אזכורים לגביית מסים בארץ - ישראל הראשון מספר על חובותיו עבד אל- מסיח כאשר הגיע לראשונה למנזר לרגלי הר סיני כנזיר אט - טור למס ובקשר מוסלמי באילה במאה על מתלמד וכך מסופר בחיבור : 'הוא נהג לבקר באילה בקשר למס על האחוזה בקסר הנוצרים בהי המאה העשירית ( בשנת 985 מסחרי קבוע מקור בפארן ובוע:ה ' ראשית מעניינת העובדה מס פקיד שהיה התשיעית ייתכן שאין בכך כדי להפתיע לאור העובדה שאל - מוקדסי שכתב לערך( כינה את העיר 'הנמל הגדול ארץ - ישראל ומרכז החג 'אז ' 58 יתרה מזאת ידוע לנו מהפפירוסים ניצנה שמאז הכיבוש היו בעיות מס צרות לנוצרים בדרומה ארץ -ישראל 59 אפשר להסיק מתיאור שבמאה זה התשיעית היו הממונים במנזר שבסיני אחראים על כלל הנוצרים באזור בכל הנוגע ליחסיהם עם הטונות האיסלאמיים בעיות מם היו גם הסיבה למסעו האחרון עבד אל- מסיח ממנזרו בסיני רמלה שבה מצא עת נח המס שנגבה מזדקר מיד המשפט לבירת הפרובינציה את מותו בהסבר למסע מספר המחבר : ' פקיד המם נהג בהר באי-צדק באותה לפלסטין לפיכך הוא יצא לרמלה בלוויית חבורה נזירים ' לעין הקורא 'באותה עת נח המס שנגבה לפלסטין ' משמעו הוא שבעת מותו עבד אל- מסיח המתוארך נות השישים המוקדמות המאה התשיעית לא היה כל שינוי בסדרים הפיסקליים הועתק המסורתיים הפרובינציה סיפור מותו כבר התרחש שינוי בארגון הנוגעים לסיפור על שפרץ הוא האזור האיסלאמית בארץ -ישראל בשעה ואילו או שנכתב הפיסקלי אם ניתן דעתנו יקולים הכרונולוגיים זה הגורם הסביר ביותר ינוי הוא ההשתלטות אחמד אבן טולון ( 835 ) 883 - נח בארץ - ישראל סוריה - ארץ -ישראל נח המס סיני עבד יצא אל- מסיח למצרים בראשות את וסיפח כסגן המו האזור המו בשנת 868 אמג ' ור למצרים בשנת והונחה בידי 877 60 השתלט הח 'ליף אחמד לדכא אבן את המרד על טולון אין זה בלתי -הגיוני להניח אחר מאורע זה למצרים ייתכן שהמרד אמג ' ור היה גם הגורם ליחס הלא -צודק שבגללו למסעו לרמלה לא מן הנמנע שהמו ניסה לגייס הכנסות נוספות ממסים לצורך מימון המרד מכל מקום כיוון שהתיאור הערבי מות הקדושים עבד אל-מסיח הועתק לכתב- היד 1 Arabic 542 "ת 51 בהי המאה התשיעית הרי שבית טולון כבר היה אז בטון ונסיבות אלו די בהן להסביר את הערתו המעתיק על השינוי ביעד המסים סיני ק 1 Dick ' La passion arabe de 5 Antoine Ruwah neiomartyr de Damas ) 4-25 d (ic 799( ( 1961 ) 74 מועתך ; וכן : גריפית ( לעיל " ראה : Le 108-133 קק 1896 64 הערה )1 374-331 Le Strangc Dcs(' r -ription 3 ) במיוחד מס ' ) 10 עמ ' 01 Sf-ia Including Palesrine by Mukaddasi London "חם 53 שא Kraemer Excavatioasat ראה : 1958 Literary -ח 0 א Papyri Princeton : 111 Z M Hassan ' Ahmad 6 77-69 Tulun' EP י 1 cols - 278-279 57 58 59 60 76
א[ ארץ הקודש וטקסטים בערבית קדומה בין ייתכן אף שהסופר המקורי התיאור הוא שהוסיף הערה עבד מותו אל-מסיח להשתלטותו אבן טולון זו שכן חלפו לא יותר מ- 10 או 15 שנים ח רובם המכריע החיבורים בטקסטים הערבית הקדומה דרום ארץ-ישראל הם תרגומים טקסטים נוצריים קלאסיים מסורית ומיוונית לערבית ניתן היה להניח שאין כלל מה ללמוד מחיבורים אלו בכל הנוגע לחיים בסוריה -ארץ -ישראל במאה שאנו לומדים מהם לא מעט בנושא המעתיקים וטספרים במנזר חשובים התשיעית אולם עובדה היא זה למ מספר טקסטים נושאים את שמותיהם הנזירים לנו משהו על חייהם אנטוניוס דויד מבגדד הוא דוגמה לכך הוא היה נזיר מר- סבא והעתיק שני כתבי- יד עבור אב המנזר הר סיני י 6 כתבי -יד אלו כללו טקסטים אבות הכנסייה בתרגום להניח היה ניתן מיוונית משמעות שאפשר ללמוד מתרגומיהם טקסטים הידועים היטב קירילוס מסקיתופוליס הנזיר חיי על מכתבי -היד המיוחסים לאלו שהעתיק אנטוניוס אלינו מודרניות סטפנוס הקדומים בכתבי-היד נשכרים מרמלה מדרום סמה הוא החיבור ששמרו דמות המקורי לנו נוספת נזירים הארצישראלי ביוונית ששמה אברמיוס בעל חדש דבר שום שאין גם ברם נוסחו הערבי חיבורו הקדוש כך באחד לידינו שהגיע דויד שמר על גרסה מלאה יותר מכל מה שהגיע יצאו רק נשמר תרגומים בשפה בקולופונים הערבית 62 ארץ -ישראל 63 במנזר נזיר היה הוא מר-חריטון ברבע חייו סיפור כתבי-יד האחרון לונות הטקסטים המאה התשיעית כפי שראינו לעיל הוא העתיק את הטקסטים ארבע הבשורות בערבית וכן את אחד החיבורים המעניינים ביותר תאודורוס אבו-קורה - כתב הסנגוריה על הנוהג הנוצרי לסגוד לאיקונות הקדושות יתר על כן סטפנוס מרמלה היה ללא ספק המעתיק ואולי אף המלקט אחת האפולוגיות המקיפות ביותר על הנצרות בשפה הערבית שנוצרה במאה התשיעית ו'סיכום דרכי האמונה ' קשה להימנע מהמסקנה שבתקופה זו היו כמה מהמנזרים בארץ - ישראל מרכזים חשובים חיים אינטלקטואליים במאות הבאות לאונטיוס כמחבר לאחרונה טקסט כפי לקהילות המלכיטיות שבח 'ליפות הם המשיכו להתקיים כמרכזים כאלה שמעידים נאמנה טקסטים נוצריים מדמשק היה נזיר במנזר מר-סבא במאה הביוגרפיה על-פי יווני לא שני סטפנוס כתבי-יד אחרים בשפה התשיעית זה הערבית 64 ממר-סבא בשנת שמת 807 לספירה הנראה ככל ערביים מהמאה התשיעית ם '6 זמן רב הוא מוכר לחוקרים עד לפרסומו החיבור הוא היה ידוע רק מתוך אין להוציא מכלל אפשרות שהשפה הערבית היתה ונו המקורית 77 S H Griffith ' Anthony David of Baghdad Scribe and Monk of Mar Sabas : Arabic Monasteries of Palestine ' Church Histol-y 58 ) 1989( נאה : the תן pp : 7-19 שולב במהדורה הצרפתית חיי Festugi(ire Les moines d' Sa 'id ראה : y Le 3 111 Batriq et ~es ~ources- cscol אברמיוס moines de Palestine Paris 69-79 קק 1963 ראה : גריפית לעיל הערה 45 ראה לדוגמה : 983 ן Louvain 450( 01 ע ץ"י Breydy ' Santo 5!)0"0 Sabaita (Studia Orientalia Christiana Monographiae 4( בארץ -ישראל פרסום ראשון הטקסט הערבי חיי אברמיוס ראה : ear Graf nasrani qadim ; aw tarjamah )[ Abramius 8!-Qiddis החומר שנשמר בערבית 6] 1 '- arabiyyah' al-machrig 258-265 עק 1905( ) 8 Cairo- ג 4 ן 8 Pirone Vita Jerusalem 1991 61 62 63 64 65
מנזר מר -סבא במדבר יהודה החיבור במאה מכל מקום החיבור מאפשר לקורא היכרות יוצאת-דופן עם חיי המנזר במדבר יהודה התשיעית כתבי-היד חיונית היתה הטקסטים ופעילה להתקיים בתקופה בארץ הקדומים הקודש במאה דרום התשיעית ארץ-ישראל והעשירית מאפשרים להסיק לנו שהנזירות בעוד רבים סברו שהיא חדלה זו לפחות במנזרים כמו מר-סבא ומר-חריטון ובמנזר בסיני ' למרבה האירוניה אם קוראים את קורותיהם מנזרים גדולים אלה רק במקורות היווניים שמוסדות לאחרונה היו אלו בבירור למעשה מחקרים מחקרים טקסטואליים שצוינו נטושים במשך ארכאולוגיים 300 66 השנים שקדמו למסעי הצלב ובמיוחד מחקרים שערכו או הלטיניים נוצר הרושם חוקרים ברם כפי שהראו וכן ישראלים לעיל עובדה היא שבתקופה שבין הכיבוש המוסלמי למסעי הצלב היו מנזרי מדבר יהודה מרכזים תוססים חיים ויצירה ספרותית בקרב הקהילה המלכיטית דוברת הערבית בח 'ליפות יתרה מכך הכתבים שבהם עסקנו הם עדיין אוצר בלום חומר היסטורי על חייהם ועל גורלם תושבי ארץ -ישראל בתקופה לנצלו העבאסית אוצר שהחוקרים מתחילים רק עתה 36( -יד ערביים מקובל לכנותו 'מנזר הערת המערכת : במאה הששית הוקדש המנזר בסיני ל'אם האלוהים' בכתבי הר סיני' רק מאוחר יותם בימי הביניים קבל את שמה סט קתרינה C the Byzantine Period New Haven 1992; G ח[ Hirschfeld The Judean Desert Monasteries ץ Bottini ] ](] Segni ע Alliata )"45 ( (Jhristian Archeology 41 the Holy Land New Discoveries: Essays מ! Nonour of Virgilio Corbo (Studium Biblicum Franciscanum Collectio Maior Jerusalem 1990 * 66 ץ 71