איראן: סימולציה אסטרטגית יואל גוז'נסקי ויונתן לרנר המכוןלמחקריביטחוןלאומי The Institute for National Security Studies Incorporating the Jaffee Center for Strategic Studies b cd
איראן: סימולציה אסטרטגית יואל גוז'נסקי ויונתן לרנר
המכון למחקרי ביטחון לאומי המכון למחקרי ביטחון לאומי, המשלב בתוכו את מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים הוקם בשנת 2006. מטרותיו של המכון למחקרי ביטחון לאומי הן שתיים: הראשונה לבצע מחקר בסיסי, העומד במבחן אמות המידה האקדמיות הגבוהות ביותר והעוסק בתחומי הביטחון הלאומי של ישראל, המזרח התיכון והמערכת הבינלאומית. השנייה לתרום לדיון הציבורי ולעבודת הממשל בנושאים הנמצאים או אמורים להימצא בראש סדר היום הביטחוני של ישראל. קהל המטרה של המרכז הוא: דרג מקבלי ההחלטות, מערכת הביטחון, מעצבי דעת הקהל בישראל, הקהילה האקדמית העוסקת בתחומי הביטחון בישראל ובעולם, והציבור המתעניין באשר הוא. פרסום ממצאי משחק הסימולציה שמובא בסקירה זו מעיד שהוא נמצא ראוי לעיון הציבור.
יואל גוז'נסקי ויונתן לרנר איראן: סימולציה אסטרטגית ינואר 2012 המכוןלמחקריביטחוןלאומי The Institute for National Security Studies Incorporating the Jaffee Center for Strategic Studies b cd
המכון למחקרי ביטחון לאומי )INSS( קיבל מענק מקרן יולט האמריקאית לפרויקט שמטרתו הרחבת הקהילה העוסקת בתפוצת נשק להשמדת המונים ובק"ן בישראל. במסגרת זו קיים המכון השתלמות בנושאי תפוצה גרעינית ובקרת נשק ומשחק סימולציה. משחק הסימולציה עסק בהשלכות האפשריות של ניסוי גרעיני איראני. במשחק השתתפו חוקרים מהמכון למחקרי ביטחון לאומי וכן מומחים נוספים מהאקדמיה ומשורות הממסד הביטחוני הישראלי. למשחק נקבעו שתי מטרות עיקריות: סיוע ביצירת תובנות חדשות בסוגיה והעמקת הידע של משתתפי יום העיון באמצעות צפייה בדיוני הצוותים. המכון למחקרי ביטחון לאומי חיים לבנון 40 ת.ד. 39950 תל אביב 61398 טל : 03-640-0400 פקס: 03-744-7590 דוא ל: info@inss.org.il http://www.inss.org.il ISBN: 978-965-7425-29-9 כל הזכויות שמורות הביא לדפוס: משה גרונדמן עיצוב גרפי: מיכל סמו קובץ ויעל ביבר, המשרד לעיצוב גרפי אוניברסיטת תל אביב עיצוב השער: מיכל סמו קובץ תמונת השער: אימג'בנק / Gettyimages צילום לוויין מה 27 בספטמבר 2009, האתר הגרעיני בקום, איראן
תוכן העניינים עיקרי הדברים 7 הקדמה 9 תגובת השחקנים לאירוע איראן 10 ישראל 10 המערכת הבינלאומית 11 המערכת האזורית 12 משטר ביטחון אזורי חדש 13 מסקנות 15 סיכום 17 סיפור המעשה 18 רשימת המשתתפים 19 על המחברים 20
םירבדה ירקיע 7 I עיקרי הדברים.אהסימולציה הראתה שאיראן אינה מתכוונת לוותר על הנשק הגרעיני שברשותה אך תנסה באמצעותו להגיע להסכם עם המעצמות, שישפר את מעמדה האסטרטגי. איראן הניחה שגם אם הסנקציות הכלכליות יוחרפו היא יכולה לעמוד בכך ובכל מקרה הקהילה הבינלאומית תסכים לבסוף להגיע לדיאלוג עמה על מנת לקבוע "כללי משחק" חדשים..בהממשל האמריקני הפעיל בסימולציה לחץ כבד על ישראל, מאחורי הקלעים, לא לפעול צבאית נגד איראן, תוך איום מובלע שפעולה של ישראל משמעותה נזק ליחסי ישראל ארצות הברית. כדי לנסות לשכנע את ישראל שלא להידרש לפעולה צבאית הציעה ארצות הברית לבחון את האפשרויות לחוזה הגנה פורמאלי ו/או בדיקת האפשרות לצירוף ישראל כחברה בנאט"ו..גרוסיה הציעה, כפתרון למצב החדש שנוצר, הקמה של ברית ביטחונית רוסית אמריקנית, שתבטיח את ביטחונן של מדינות המזרח התיכון שיצטרפו לברית. החברות בברית שאינן מחזיקות כיום בנשק גרעיני יתחייבו שלא לפתח נשק מסוג זה. עם זאת, מדינות המחזיקות ביכולת גרעינית צבאית לא תתבקשנה להתפרק מיכולותיהן..דארצות הברית עמדה בראש המתנגדים ליוזמה בשל ספקותיה כלפי יכולתה של רוסיה להעמיד ערבויות ביטחוניות, ובשל הקשיים, לטענתה, ביישום הברית והיכולת למנוע במסגרתה פעילות טרור ופעילות חתרנית. הפתרון האמריקני לטווח הקצר הוא הרתעה ובלימה של איראן על ידי הגברת התיאום ושיתוף הפעולה עם בעלות בריתה..הישראל הבהירה לארצות הברית שאין זה נכון לדחות לחלוטין את היוזמה הרוסית, וכי יש מקום ליותר שיתוף פעולה בין המערב לרוסיה ולו כדי לא לפגוע בחזית מול איראן. עם זאת, ישראל הדגישה בכל מגעיה שאין היא יכולה להשלים עם איראן גרעינית, ואין היא מתחייבת שלא תפעל צבאית נגד תשתיות הגרעין של איראן, ובמשתמע, גם בניגוד לעמדת וושינגטון..והאופציה הצבאית הישראלית עשויה להיות מנוף משמעותי אם לא כלפי איראן אזי כלפי חלק מהשחקנים העיקריים. הסימולציה הראתה כי אופציה זו, או האיום בשימוש בה, רלוונטיים גם לאחר שאיראן תבצע ניסוי גרעיני..זאין לשלול את האצת התפוצה הגרעינית באזור, גם אם היא לא תתרחש בקצב מהיר כפי שמקובל היה לחשוב. בעלות בריתה של ארצות הברית, בייחוד תורכיה וסעודיה, הטילו ספק במוכנותה להעניק להן "גיבוי הרתעתי" במקרה שאיראן
I 8 רנרל ןתנויו יקסנ'זוג לאוי תרכוש יכולת גרעינית צבאית. דבר שהביא אותן לבחון אופציות מקבילות ו/או להאיץ את הפיתוח הגרעיני בשטחן..חחציית הסף הגרעיני בידי איראן תגרום לסעודיה לפעול במטרה להגיע לאיזון אסטרטגי עמה, והממלכה תתקשה לאמץ מדיניות של הכחשה. נראה שלסעודיה, אולי יותר מלכל שחקן אחר במזרח התיכון, המניע האידיאולוגי האסטרטגי והיכולת הכלכלית לבחינת הנתיב הגרעיני, וסביר להניח שהיא תעשה זאת על ידי סיוע מבחוץ ו/או רכישת מרתיע "מן המדף".
המדקה 9 I הקדמה איראן קרובה יותר מתמיד לצומת שבו תצטרך הנהגתה להחליט האם להישאר בעמדה נוחה יחסית על סף היכולת הגרעינית או לחלופין "לפרוץ לפצצה". לאיראן יש עניין לדחות לשלב מאוחר יותר את ההחלטה האם לחצות את הסף. עם זאת, שורה של התפתחויות אזוריות ובינלאומיות עלולות לגרום לה להחליט להאיץ את הפיתוח הגרעיני ולפרוץ לעבר נשק גרעיני. בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים העוסקים באפשרות שאיראן תרכוש יכולת גרעינית ובקשיים להרתיע ולהכיל יכולת זו. 1 כן התקיימו כמה משחקי סימולציה, 2 ובהם נבחנו תהליכים עד להגעתה של איראן ליכולת גרעינית צבאית. הסימולציה, שהתקיימה במכון למחקרי ביטחון לאומי ב 26 באוקטובר 2011, מדמה תגובות לתרחיש שבו איראן מבצעת ניסוי גרעיני ונועדה להוסיף על הידע הקיים בנושא. בעקבותיה התקיים רב שיח, שלתכניו מוקדש פרסום זה. הסימולציה החלה על פי סיפור המעשה לאחר ניסוי גרעיני איראני, בלא התרעה מוקדמת. ככלל, עצם פיצוץ המתקן לא הביא שינוי מהותי בהתנהגות השחקנים המרכזיים שעמדותיהם נבחנו ארצות הברית, רוסיה, סין, האיחוד האירופי, תורכיה, מצרים, סעודיה וכמובן ישראל. רוב השחקנים נקטו באסטרטגיה שתאמה את ההערכות המקובלות בדבר מדיניותם אם וכאשר תרכוש איראן יכולת גרעינית צבאית. מטבע הדברים, הפעולות המידיות לאחר האירוע כללו ניסיונות של מדינות שונות להבין טוב יותר את שהתרחש ולעמוד על היכולות שבידי איראן. ההנחה שהתבססה היא, שאיראן ביצעה את הניסוי כשברשותה מערך גרעיני מבצעי חלקי. Matthew Kroenig, Time to Attack Iran, Foreign Affairs, January-February 2012. See also, 1 Danielle Pletka, Thomas Donnelly, Maseh Zarif, Containing and deterring a nuclear Iran, American Enterprise Institute, December 2011. 2 ראו: post, David Ignatius, An Iran game, with winners you don t want, Washington.December,6 2009 יוצאת מן הכלל היא הסימולציה שנערכה במרכז הבינתחומי בהרצלייה במאי 2010. ראו גם: Kenneth M. Pollack, Osiraq Redux: A Crisis Simulation of an Israeli Strike on the Iranian Nuclear Program, Brookings Institution, February 2010.
I 10 רנרל ןתנויו יקסנ'זוג לאוי תגובת השחקנים לאירוע איראן ההערכה היא, כי ברשות איראן בין שלושה לחמישה מתקנים גרעיניים. הנהגת איראן הניחה שארצות הברית ו/או ישראל לא יתקפו אותה, וכי הסיכוי למצור ימי על איראן, שימנע ממנה ייצוא נפט וייבוא תזקיקים הוא נמוך. איראן הניחה, שגם אם יוחרפו הסנקציות הכלכליות, היא יכולה לעמוד בכך, ובכל מקרה הקהילה הבינלאומית תרצה לבסוף להגיע לדיאלוג עמה על מנת לקבוע "כללי משחק" חדשים. ואכן גם לאחר ביצוע הניסוי עשתה איראן כל שלאל ידה כדי להשאיר את דלת המשא ומתן פתוחה. המשחק הראה שאיראן לא תוותר על הנשק הגרעיני, אך תנסה באמצעותו להגיע להסכם עם המעצמות שישפר את מעמדה. כך למשל העבירה איראן מסרים ולפיהם אם הקהילה הבינלאומית תערוב לכך שהיא לא תותקף, היא תתחייב בתמורה שלא לעשות שימוש בנשק זה. השורה התחתונה, ביצוע הניסוי העניק לאיראן "קלפי משחק" נוספים: במסגרת זו היא הודיעה, שבתמורה "לשינוי התנהגותה" יש להסיר את הסנקציות הכלכליות המוטלות עליה, ובכלל זה קבלת חלקי חילוף למטוסים ומטוסים חדשים, וסיוע משמעותי בתחום פיתוח שדות הנפט והגז. גם לאחר הניסוי הגרעיני האיראני, עסקו השחקנים השונים בעיקר בסוגיית תקיפה צבאית אפשרית של מתקני הגרעין באיראן. מי בבחינת היכולת והמשמעויות האפשריות ומי בבחינת הדרכים למנוע תקיפה כזאת. רק חלק קטן מהדיונים יוחד לנושאים הנגזרים מעצם קיום הניסוי והודאת איראן בהחזקת נשק גרעיני. כך למשל עסקו ארצות הברית וישראל, במקביל, בבחינת האפשרות לכינון ברית הגנה; ישראל האיצה את פרויקט ה"חץ"; והיו שחקנים שהאיצו בארצות הברית לתקוף. כאשר בוחנים את כלל הדיונים והצעדים שננקטו, אפשר להעריך שהם לא חרגו ממסגרת הדיונים המתקיימים היום במרבית המדינות המעורבות בנושא. עצם הניסוי לא הביא את השחקנים לנקוט מיד בצעדים צבאיים משמעותיים )להוציא תגבור כוחות( או לבחון נקיטת צעדים שאינם נבחנים כבר היום במסגרת הניסיונות למנוע מאיראן השגת יכולת גרעינית. התגובה שהגיעו אליה מרבית השחקנים, גם אם לא כולם, הייתה, שלא נכון לצאת למתקפה צבאית רחבה על איראן, והמעצמות אף השקיעו תשומות רבות בניסיון למנוע את ישראל מלפעול לבדה נגד איראן. ישראל בתגובתה הדגישה ישראל שהיא לא הופתעה. ישראל, לדבריה, התכוננה ליום הזה ותדע להתמודד עם כל איום. האירוע מוכיח, לדבריה, כי צדקה כאשר עמדה בסירובה
תימואלניבה תכרעמה 11 I להצטרף ל NPT. מיד לאחר היוודע דבר הניסוי הודיע משרד ראש הממשלה, שאיראן לא תמהר לתקוף את ישראל: "ישראל מוגנת היטב על ידי מערכות מתקדמות ותדע להגיב במידת הצורך". בדיאלוג עם ארצות הברית הבהירה ישראל כי יש "חלון זמן" קצר לפעולה צבאית נגד מתקני הגרעין של איראן, בטרם היכולת הגרעינית הראשונית שהוכחה בניסוי תתורגם ליכולת מבצעית אמינה. על פעולה כזאת, לפי ראיית ישראל, להיות מלווה באיום על בכירי המשטר האיראני, שתקיפה של איראן על שכנותיה תגרום להפלת המשטר בידי ארצות הברית ובעלות בריתה. בה בעת הפצירה ישראל בארצות הברית, שאם האופציה הצבאית תידחה, נכון ליישם במהרה מצור מדיני וכלכלי מוחלט, שיגרום לאיראן לבצע הערכה חוזרת של מדיניותה. ועוד, ישראל כך נראה, בניגוד לעמדתה המסורתית, לא תדחה על הסף הצעה אמריקנית אפשרית )אם הממשל אכן יציע( בנושא חוזה הגנה בין המדינות. בימים שלאחר הניסוי החליטה ישראל להאיץ את פרויקט החץ, ולהבליט את הנקודות הבאות באמצעים שונים: לישראל יכולת "מכה שנייה", הכוללת השרדה של מקבלי החלטות; ישראל מוגנת היטב. האיום העיקרי מצד איראן גרעינית, הדגישה ישראל, הוא על מדינות אחרות באזור, כגון מדינות המפרץ; העובדה ששטחה של איראן גדול משטחה של ישראל אינה עושה אותה פגיעה פחות, שכן בסופו של דבר, המטרות במקרה של מתקפה גרעינית יהיו הערים הגדולות. ערי איראן פגיעות כמו ערי ישראל, ואולי אף יותר. המערכת הבינלאומית ארצות הברית בתגובתה גינתה בחריפות את הניסוי האיראני, וכן כללה התגובה ניסיון להרגיע את בעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון והכרזה שכל שימוש בנשק גרעיני נגדן יגרור תגובת נגד קשה ביותר של ארצות הברית כלפי איראן. האמריקנים אף הדליפו ידיעות לתקשורת ולפיהן הם שוקלים להטיל מצור ימי על איראן. בד בבד הפעיל הממשל האמריקני מאחורי הקלעים לחץ כבד על ישראל שלא לפעול צבאית נגד איראן, תוך איום מובלע שפעולה של ישראל משמעותה נזק ליחסי ישראל ארצות הברית. כדי לנסות לשכנע את ישראל שלא להידרש לפעולה צבאית, הציעה ארצות הברית לבחון את האפשרויות לחוזה הגנה פורמאלי ו/או לבדוק אפשרות לצירוף ישראל כחברה בנאט"ו ולהאיץ את שיתוף הפעולה בפיתוח מערכות הגנה מפני טילים. בזירה הבינלאומית קידמה ארצות הברית יוזמה להעביר החלטה במועצת הביטחון של האו"ם המגנה את פעולתה של איראן ודורשת ממנה להתפרק מנשקה, שיגרה פקידים בכירים למדינות מפתח והעבירה כוחות צבא לאזור המפרץ. גם האיחוד האירופי, רוסיה וסין גינו את המהלך של איראן אם כי בדרגת חריפות שונה. כולן קראו לפעול לפתרון המשבר בהעדפה ברורה לדרך הפעולה הדיפלומטית,
I 12 רנרל ןתנויו יקסנ'זוג לאוי בעיקר במועצת הביטחון של האו"ם באמצעות העברת החלטה מחמירה בעניינה של איראן. שחקנים מרכזיים אלו הפצירו בישראל שלא לתקוף את מתקני הגרעין של איראן ולהמתין לתגובת הקהילה הבינלאומית. במקביל להגשת טיוטה למועצת הביטחון ובה הצעת החלטה מחמירה בעניין איראן, נעשה ניסיון לשכנע את סין ורוסיה בחשיבות הגברת הלחץ על איראן. האיחוד האירופי אסר כניסה של נציגי ממשלת איראן למדינות החברות באיחוד, והקפיא באופן מוחלט וסופי את כל היחסים הכלכליים והפיננסיים בין האיחוד האירופי לאיראן. סין גם היא גינתה בפומבי את המהלך האיראני, אך ראתה במצב הזדמנות להרוויח מהתעקשותה לאורך השנים שלא לתמוך בסנקציות חריפות על איראן. פעולותיה הוכיחו שהיא רואה באיראן גרעינית עובדה קיימת שיש לחיות עמה, בייחוד בגלל האינטרס הכלכלי והמדיני שלה. סין הביעה התנגדות למהלך צבאי נגד איראן אך הודיעה בערוצים דיסקרטיים, בעיקר לספקיות הנפט שלה במפרץ, כי תהיה מוכנה להשתמש בהשפעתה הכלכלית במידה מוגבלת כדי למתן את איראן. לאיראן הועבר המסר הסיני הבא: ניאלץ לגנות את המהלך ולהצטרף לסנקציות במסגרת מועצת הביטחון של האו"ם. עם זאת נפעל למתן אותן ולא נתמוך בסנקציות חריפות. בין התגובות בלטה תגובת רוסיה. זו הציעה, כפתרון למצב החדש שנוצר, הקמה של ברית ביטחונית רוסית אמריקנית שתבטיח את ביטחונן של מדינות המזרח התיכון שיצטרפו לברית. החברות בברית אשר אינן מחזיקות כיום בנשק גרעיני יתחייבו שלא לפתח נשק מסוג זה. עם זאת, מדינות המחזיקות ביכולת גרעינית צבאית לא תתבקשנה להתפרק מיכולותיהן. הברית תבטיח הגנה למדינות החברות מפני פעילות חתרנית וטרור. העקרונות שהנחו את "היוזמה הרוסית" היו בראש ובראשונה מניעת המשך תפוצה של נשק לא קונבנציונלי ופריצת מלחמה באזור, יזומה או מקרית. על פי הנחת העבודה של רוסיה, אם הקהילה הבינלאומית לא הצליחה למנוע מאיראן לרכוש יכולת גרעינית, היא גם לא תצליח לגרום לה להתפרק מיכולת זאת. המערכת האזורית מצרים )ההנחה הייתה שהמשטר במצרים אינו משטר אסלאמי( פעלה בערוצים שקטים לבחון את עמדת ארצות הברית וישראל והפצירה בשתיים לקדם פעולה צבאית שתיתפס כאופציה ממשית ומידית, ולהיערך למימושה אם איראן לא תשנה את מדיניותה. בה בעת הופנתה דרישה לארצות הברית לסייע למצרים בהאצה של פיתוח יכולת גרעינית אזרחית והתחייבות אמריקנית פומבית למטרייה גרעינית כהרתעה וכתגובה שתדחק את איראן לפינה. כן הועלתה לבחינה האפשרות לכונן משטר ביטחון אזורי "סוני" כמשקל נגד לאיראן בשיתוף סעודיה ותורכיה.
שדח ירוזא ןוחטיב רטשמ 13 I תגובת תורכיה הייתה מתונה יותר, מתוך כוונה שלא להגיע לעימות, וודאי לא עימות צבאי, עם איראן, ולשמור בכל תגובה אפשרית על האינטרסים הכלכליים שלה. ארדואן הצהיר: "תורכיה התנגדה למהלך אך מכבדת את רצונו של העם האיראני וקוראת לחידוש השיחות שנעצרו על פירוק המזרח התיכון מנשק גרעיני". עם זאת מסריה לארצות הברית בערוצים שקטים כללו איום מובלע לבחון את האופציה הגרעינית )גם אם תצטרך תורכיה לפרוש מה NPT לשם כך(. כן הודיעה תורכיה שתבחן את חברותה בנאט"ו אם תצורף ישראל לארגון. תגובת סעודיה הייתה אולי הדרמטית מכולן. נראה שהממלכה הייתה מוכנה יותר מהשחקנים האחרים לקדם את פני ההתפתחויות. בהיוודע דבר הניסוי האיראני הכריזה סעודיה שהיא דאגה מבעוד מועד ל"מגן גרעיני", והיא לא תירתע מלהגן על משאבי הטבע שלה ועל המקומות הקדושים לאסלאם. לארצות הברית הבהירו הסעודים, שההתפתחויות האחרונות מהוות איום ממשי על הממלכה, וסעודיה אינה בטוחה עוד כי תוכל להמשיך ולשמר את ביטחונה ולהבטיח את האינטרסים של המערב באזור. בשיחה עם נשיא ארצות הברית ביקש המלך הבהרות בנוגע לפעולה המידית שמתכוונת ארצות הברית לנקוט וביקש ערבות גרעינית. בד בבד הוא הפציר בנשיא פקיסטן לסייע לממלכה מידית ולפרוע את "ההתחייבויות הגרעיניות" שמוסדו לאורך השנים בין השתיים. משטר ביטחון אזורי חדש מרבית השחקנים לא היו מוכנים למצב שמוצע בו מעין סדר אזורי חדש, "פתרון כולל", בחסות מעצמתית. במקביל לדחיפת היוזמה העבירו הרוסים מסרים חשאיים לישראל שלא לתקוף באיראן, והבהירו לה שהצטרפות "לברית" אינה דורשת התפרקות מהנשק הגרעיני שלפי ראייתם מצוי בידי ישראל. לאיראן הבהירו, שהסידור החדש, אם יתקבל, ימנע התערבות בעניינים הפנימיים של איראן, סנקציות כלכליות עתידיות ויבטל את הסנקציות הקיימות. הצעת רוסיה שינתה את אופן ניהול המשחק. במקום דיונים נפרדים של כל צוות התכנסו כל השחקנים למושב מליאה, ובו הם התבקשו להגיב על ההצעה הרוסית. היה אפשר לראות, שכל המשתתפים הופתעו מגישתה של רוסיה. התגובות נעו בין ניסיון לדחות אותה על הסף, כשארצות הברית מובילה את הדחייה, לבין ראיית ההצעה כבסיס אפשרי להשתית עליו סדר חדש שינטרל את "כוח הסחיטה" הגרעיני של איראן. איראן עצמה ראתה במהלך הרוסי הישג והכרה במעמדה החדש, והודיעה שהיא מוכנה להיכנס למשא ומתן על ההצעה, ויחד עם זאת החלה להעמיד תנאים משלה: לדוגמה, לדעתה יש להבחין בין טרור לבין פעולות התנגדות לגיטימיות של "עמים הנמצאים תחת כיבוש בפלסטין, בלבנון ובבחריין".
I 14 רנרל ןתנויו יקסנ'זוג לאוי ארצות הברית עמדה בראש המתנגדים ליוזמה בשל ספקותיה ביכולתה של רוסיה להעמיד ערבויות ביטחוניות, בשל הקשיים, לטענתה, ביישום הברית והיכולת למנוע במסגרתה פעילות טרור ופעילות חתרנית. הפתרון האמריקני לטווח הקצר הוא הרתעה ובלימה של איראן על ידי הגברת התיאום ושיתוף הפעולה עם בעלות בריתה. בטווח הארוך, היעד של ארצות הברית הוא שינוי משטר באיראן, בהנחה שמשטר אחר יהיה נוח יותר להכלה במציאות של איראן גרעינית, ואולי אף יהיה אפשר בעתיד לקיים משא ומתן על התפרקות איראן מהיכולת הגרעינית. מעניין שישראל הבהירה לארצות הברית, שאין זה נכון לדחות לחלוטין את היוזמה, ויש מקום ליותר שיתוף פעולה בין המערב לרוסיה, אבל הדגישה בכל מגעיה, שאין היא יכולה להשלים עם איראן גרעינית, ואין היא מתחייבת שלא תפעל צבאית נגד תשתיות הגרעין של איראן, ובמשתמע גם בניגוד לעמדת וושינגטון. סעודיה ומצרים לא שללו את היוזמה, אך בתגובתן העלו ספקות כלפי מידת יישומה וגם העלו את הצורך לבחון את המשבר "במסגרות הקיימות". הן יישרו קו עם ארצות הברית, אך הפצירו בה שלא לזנוח את האופציה הצבאית כלפי איראן. אבל גם הן, בדומה לישראל, הבהירו לארצות הברית, שלא יהיה זה נכון לדחות את היוזמה הרוסית על הסף ולו בשל הצורך להציג חזית עולמית אחידה מול איראן. תורכיה נותרה מאוכזבת מאי קבלת התחייבות וערבות לביטחונה מצד ארצות הברית, והודיעה בתגובה בערוצים שקטים, שאין היא מתחייבת שלא לפתח נשק גרעיני, שכן אינה סומכת על מטריית הגנה חיצונית. התגובה האירופית הייתה מאוזנת יותר. אירופה בניגוד לארצות הברית בירכה על "היוזמה הרוסית" והצהירה שהיא ראויה לבחינה ולדיון מעמיק לטווח הארוך, מה גם שהרוסים הצהירו שהם מוכנים להתגמש ולדון בתנאי ההסכם. עם זאת, היוזמה לדעת מרבית חברות האיחוד האירופי, אינה תחליף לפיתרון מידי למשבר שנוצר עקב האיום של יכולת גרעינית איראנית. מעניין שסין התנגדה ליוזמה מכיוון שבראייתה מדובר בלא פחות מחזרה לימי המלחמה הקרה, והודיעה כי היא מתנגדת לכל פעילות של המעצמות העלולה ליצור אזורי השפעה במזרח התיכון.
תונקסמ 15 I מסקנות למשחקי סימולציה יתרונות רבים, אולם מן הראוי לזכור גם את המגבלות שלהם בעת בחינת תוצאותיהם. יתרונם הגדול של משחקים אלו הוא ביצירת דינמיקה בין המשתתפים במשחק, השונה מזו המתקיימת בדיונים בפנל מחקרי או בניירות עמדה. התנהגות המשתתפים כ"שחקנים" אמורה להיות שונה מהתנהגותם הרגילה, וכך עשויות להתקבל תוצאות שאליהן לא יגיעו מסגרות הדיון והחשיבה הרגילות. מנגד, התפתחות המשחקים ותוצאותיהם תלויים במידה רבה מאוד בחוקי המשחק, ובעיקר באיוש הצוותים. תפיסת עולמו של המומחה, המייצג מדינה כזו או אחרת, היא המסביר העיקרי של עמדת הצוות המסוים. כך על אותו סיפור פתיחה ובאותם חוקי משחק יכולים להתפתח מצבים שונים כאשר הצוותים מאויישים באופן שונה. השוני האפשרי בתוצאות שאליהן מגיעים המשחקים איננו מבטל מלכתחילה את תקפות כל אחת מהן. כל זמן שעמדות השחקנים הן אפשריות, כלומר אפשרי שגם המדינה או הארגון שאותם הם אמורים לייצג ינקטו את אותן העמדות, ההתפתחות הדברים במהלך המשחק ראויה להצגה, ומשמעויותיה ראויות גם הן להיבחן. במצב שנוצר במשחק הנדון, שבחן התפתחויות אפשריות ביום שלאחר ניסוי גרעיני איראני, הובילה רוסיה מהלך שעיקרו השלמה עם קיום יכולת גרעינית של איראן ובניית סדר חדש שימנע ממנה לנצל את "יכולתה החדשה" להשגת יעדים מדיניים וצבאיים אזוריים, בכלל זה לא באמצעות טרור של מקורבים.)Proxies( הנחת המוצא שאיראן תגיע ליכולת גרעינית אינה יכולה להישאר נחלתם של שחקנים בודדים )אם אכן זו ההנחה המקובלת גם מחוץ למשחק(, וכל הסדר שיתפתח ביום שאחרי מחייב בחינה גם במקומות אחרים. יש לבחון באיזו מידה התרחיש שהתפתח במשחק הנדון הוא סביר, ואם כן, מה הן ההשלכות האפשריות שלו. להלן תובנות נוספות שעלו במהלך הסימולציה: בנושא האופציה הצבאית המשחק הראה, שהאופציה הצבאית של ישראל ממשיכה להיות מנוף משמעותי, אם לא כלפי איראן אזי כלפי חלק מהשחקנים העיקריים. יתר על כן, אופציה זו, או האיום בשימוש בה, רלוונטי גם לאחר ביצוע ניסוי גרעיני איראני, לפחות על פי תגובת חלק מהשחקנים. בהקשר זה לא ברור באיזו מידה המשחק אכן שיקף מציאות עתידית. להערכתנו הסבירות לתקיפת איראן לאחר שתהיה ברשותה יכולת גרעינית מוכחת, יורדת באופן דרמתי, גם אם אינה מתבטלת. המשחק גם שיקף המשכיות של מגמות רווחות כיום. לדוגמה, ארצות הברית, כפי שהעריכה איראן, אינה מתכוונת לפעול צבאית נגד מתקניה הגרעיניים ואף תלחץ על ישראל, יחד עם שחקנים נוספים, להימנע מכך.
I 16 רנרל ןתנויו יקסנ'זוג לאוי בנושא תפוצה גרעינית אין לשלול את האצת התפוצה הגרעינית באזור, גם אם היא לא תתרחש בקצב מהיר כפי שמציגים ומעריכים רבים מהמומחים. בעלות בריתה של ארצות הברית, בייחוד תורכיה וסעודיה, הטילו ספק במוכנותה של ארצות הברית להעניק להן "גיבוי הרתעתי" במקרה שאיראן תרכוש יכולת גרעינית צבאית, מה שגרם להן לבחון אופציות מקבילות ו/או להאיץ את הפיתוח הגרעיני בשטחן. המשחק הראה כי ערב הסעודית תתקשה לאמץ מדיניות של הכחשה. נראה שלסעודיה, אולי יותר מלכל שחקן אחר במזרח התיכון, יש המניע האידיאולוגי האסטרטגי והיכולת הכלכלית לבחינת הנתיב הגרעיני, וסביר להניח שהיא תעשה זאת על ידי סיוע מבחוץ ו/או רכישת נשק גרעיני "מן המדף". אין זה מן הנמנע ש"היוזמה הרוסית" המוצגת במשחק אכן מתבססת על הנחות ריאליות של תפיסותיה המוכרות של רוסיה. עם זאת, ייתכן שבמציאות הייתה רוסיה מגבשת עמדה הקוראת לכינון הסדר אזורי בתיאום בינלאומי רחב יותר )לא רק עם ארצות הברית(, שיכלול גם חברות במועצת הביטחון, ואולי גם מעצמות נוספות שעמן יש לרוסיה "שפה משותפת" )הודו למשל(. שהמשחק גם הראה, שמרבית, אם לא כל הצדדים, נתפסו לא מוכנים ליוזמה מסוג זה, וזו הסיחה את הדעת מהטיפול המידי בסוגיה שעל הפרק, ובעקיפין היטיבה עם איראן. נוסף על הצורך להביא בחשבון "ספוילרים" אפשריים, עלה הצורך המידי לצקת תוכן לקריאה הכללית לתיאום ישראלי אמריקני הדוק יותר.
םוכיס 17 I סיכום מטרת הדו"ח הזה להציף נושאים מרכזיים בהקשר האיראני שעלו במשחק הסימולציה, מתוך הבנה, כי ייתכן שיהיה בהם ערך אם וכאשר תבחר איראן בדרך פעולה זאת. כן מכוון המאמר לעורר דיון בשאלות אחדות ובראשן נושא ברית הגנה של ארצות הברית עם ישראל, האופציה הצבאית ואף הסדרים בינלאומיים ואזוריים אפשריים "ביום שאחרי". יש ערך לבחון תרחישים שונים ובהם התרחיש שאיראן הופכת מדינה גרעינית, גם במחיר האפשרות שהדבר יתפרש בעיני גורם זה או אחר כהשלמה עם יכולת זו בידי איראן. הדבר נכון שבעתיים אם ההיערכות הנדרשת מחייבת בריתות והסדרים אזוריים אחרים, שאינם מובאים בחשבון כיום. אם אחד מהמצבים שתוארו בסימולציה אפשרית, וייתכן שישראל תידרש אליה בעתיד, יש לבחון את תקפותה ואת התאמתה כבר היום.
I 18 רנרל ןתנויו יקסנ'זוג לאוי סיפור המעשה ינואר 2013. למרות מעקב מודיעיני רציף והכחשות חוזרות ונשנות מצדה, ביצעה איראן היום, 06:35 שעון איראן, ניסוי גרעיני תת קרקעי. הניסוי בא לאחר שאחרון פקחי סבא"א סולק מהמדינה, מהלך שגרר בין היתר הטלת סנקציות על משק הנפט האיראני. סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית טענה, כי הניסוי, שבוצע מצפון ליזד, אזור דשתי כוויר )מדבר המלח הגדול(, הצליח במלואו, והגדירה אותו "מאורע היסטורי... הישג למהפכה ותרומה לשלום וליציבות האזורית". היומונים האיראנים המקומיים טענו, שזה הישג של "האמאם הנעלם" ושל המנהיג ]ח'אמנאי[ בברכות כדלקמן: כיהאן: "פצצת הגרעין הראשונה של איראן נוסתה". ג'ומהורי י אסלאמי: "איראן ביצעה בהצלחה ניסוי גרעיני". איראן )יומון ממשלתי(: "בצו הנשיא, פצצת גרעין שהיא במאה אחוז איראנית נוסתה". אטלעאת: "פצצת גרעין איראנית, שמזה שנים ניסינו להשיגה, פוצצה". עלי ח'אמנאי, מנהיג איראן, הוציא הודעה מטעמו המשבחת את יכולותיה הטכנולוגיות והמדעיות של האומה האיראנית: "הניסוי היום הציב אותנו בשורה אחת עם האומות המובילות בעולם כיאה למעמדנו... זהו איתות של שלום ויציבות... מעתה איראן תזכה למעמד שהיא ראויה לו באזור". יוזכר כי בתקופה שלפני הניסוי גברו הצהרותיה המתריסות של איראן במרחב המפרץ ובהן קריאות חוזרות לריבונות על בחריין, קריאה לסימון מחדש של הגבול שלה עם עיראק והתגרות כלי שיט וכלי טיס של משמרות המהפכה בכוחות הצי החמישי האמריקני במפרץ.
םיפתתשמה תמישר 19 I רשימת המשתתפים מנהלת יונתן לרנר, שלמה ברום, יואל גוז'נסקי, גליה לינדנשטראוס וארז שטרים ישראל יהודה בן מאיר, גיורא איילנד ארצות הברית איתן גלבוע, זכי שלום רוסיה יעקב )יאשה( קדמי איראן סימה שיין, מאיר ליטבק סעודיה שרה יזרעאלי, יואל גוז'נסקי תורכיה אלון ליאל, גליה לינדנשטראוס אירופה מרק הלר, נדב קדם סין יורם עברון מצרים קובי מיכאל
I 20 םירבחמה המחברים יואל גוז'נסקי יואל גוז'נסקי הצטרף כחוקר למכון למחקרי ביטחון לאומי בשנת 2009. לפני כן ריכז את הטיפול בסוגיית הגרעין האיראני במטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה )2005 2009(. כן היה חבר בצוות מומחים לגיבוש אסטרטגיה הסברתית בנושא האיראני, מרכז צוות להערכת מצב ביטחון לאומי בנושא איראן וחבר בצוות שעסק באינטגרציה של הערכות המודיעין. יונתן לרנר יונתן לרנר מתמחה בניהול תהליכים אסטרטגיים בחברות עסקיות ובארגונים במגזרים שונים. אל"מ )מיל'( יוצא מודיעין חיל האוויר וראש המחלקה לתכנון אסטרטגי במטכ"ל בשנים 1988 1990. מסייע למכון למחקרי ביטחון לאומי בניהול משחקי סימולציה.