ארץ-ישראל במדיניות הים- תיכונית של מעצמות אירופה 1314-1291 שיין סילביה נפילת באירופה וסתימת עכו הגולל על מעוזי הצלבנים האחרונים בארץ -ישראל במהלך קיץ 1291 ארץ עוררו תגובות שונות ובראש וראשונה פעילות קדחתנית שיעדה וסיסמתה היו 'כיבוש מחדש של ספק אין הקודש ' ן ששאיפתם של זו האירופאים ובכללם המסורתי של תנועת מסעי הצלב - והשליטים החילוניים של בכלל ואת ירושלים בפרט אל תחת כנפי מעצמות של הצלבנית אירופה בעשרים - האפיפיורות הנצרות השנים כנה התווך עמוד אירופה להחזיר את ארץ-הקודש היתה אולם בחינה מדוקדקת של מדיניותן הראשונות בבירור כי מאחורי הציווי הדתי של כיבוש מחדש של ארץ הקודש עמדה תכנית פוליטית מעשית שלאחר נפילת 'ממלכת מורה עכו ' (Recuperatio Terrae Sanctae) רחבת -ממדים והיא כיבוש האגן המזרחי של הים-התיכון שכאילו נתכוונה להחזיר אגן זה כולו למצב שבו היה נתון לפני הכיבוש המוסלמי במאה שעמד שלנו( יעדים של עיניהם לנגד הרומי שאינו אלא מיידיים ומצומצמים אחדים אגם משליטי אירופה פנימי במרחבי העולם כיבוש יותר : התחנות ויועציהם זה היה השביעית החזון של ה - nostrum ( mare הים הנוצרי מימושו של חזון זה תורגם להשגת העיקריות המסחר של המערב לבין המזרח - נמלי ביזאנטיון היוונית -אורתודוכסית ונמלי מצרים כיבוש צפון - אפריקה שטחי נמצאו לאלה אלה בין אי-שם ממלכת הצלבנים הבינלאומי בין הגדול הממלוכית וכמו-כן לשעבר תכנית רבתי זו נעטפה באצטלה המצטנעת של מסע-צלב שיעדו כיבוש מחדש של הצהרת יעד זה העניקה לגיטימאציה לכיבוש שטחים שמחוץ לארץ-ישראל בסביבתה שלגביהם כיבושם כי נטען חיוני להשתלטות על 'אסטראטגים ' שהטיפו לכיבוש כל האגן המזרחי של הים - התיכון אפריקה ארץ-הקודש ארץ הקודש אם בדרך אליה ואם ואמנם נמצאו מביזאנטיון במזרח ועד צפון- במערב כחיוני להשבת ירושלים לחיק הנצרות כמו-כן נטען כי שטחים אלה כולם היו עד למאה השביעןת אבר מגופה של הקיסרות הרומית הנוצרית )המזרחית( ומכיוון שכך הרי מדובר על-פי הרצאה שהושמעה בכנס חוקרים ( קשרי על ' חקר ארץ-ישראל מתקופת המשנה והתלמוד ועד הכיבוש העות'מאני כלכלה תנועת אוכלוסיה עליה לרגל( ' שנערך מטעם המכון לחקר ארץ - ישראל ויישובה יד יצחק בן - צבי ירושלים 3 ] -4 ] באפריל ] 981 המחקר מבוסס בחלקו על עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה 5 Schein The West and the Crusade Attitudes and Atlempls 7297-7372 Cambridge University ]5 Schein The West and The Crusade 1980 ]להלן : באשר לתגובת אירופה לאבדן ארץ הקודש /) 5 London Atiya The Crusade ח/ the Later Middle Ages ; ff 29 קק 938 ן 8 ראה : Stickel Der Fall von Akkon Untersuchungen zum Abklingen des ] ו* reuzzugsgedankensא? am Ende 21 71 5 ; 89-252 קק 1975 Jahrhunderts Bern - Franl Ikfurt 28-113 קק Crusade Schein The West and rhe
סילביה שיין ב) ב 'כיבוש של מחדש' טריטוריות שייכות שהיו ממילא לנצרות בחינת החזרת הפראנציסקאני פיונציו מוידואה Padua) (Fidenzio de כתב בחיבורו 'ספר כיבוש עטרה ליושנה ארץ-הקודש ' 1291-1290- קתרגו ותוניס הכיבוש כי בקירוב( שטחי את לכלול צריך ביזאנטיון ארמניה דמשק מצרים 2! להכרזה על ארץ - ישראל כעל יעד מסעות הכיבוש היו יתרונות ) 1099-1096 ( כעל צבאי המשאבים למעמד של ולעתים הפך מסע הצלב לסיסמת הגיוס הכללית והמסורתית של 'מסע -צלב ' הפינאנסיים שימשה העולם של אמצעי הנוצרי של רק לא לגיוס נוספים למן מסע הצלב הראשון המשאבים אירופה האנושיים הכרזה אלא על מבצע של אף המערבי שעה שמסע מסוים זכה מטעם האפיפיורות ' מסע-צלב ' קיבלו מפקדיו כספים שנאספו על -ידי הכנסיה ברחבי אירופה לשם מימונו הם אף הוסמכו להטיל על נתיניהם מסים מיוחדים למימון המסע כך למשל בשנת ] 274 דרש והתיר האפיפיור גרגוריוס העשירי לכל שליטי אירופה להטיל מם של מטבע -כסף אחד על כל נתין מנתיניהם לשם מימון מסע הצלב שתוכנן לשנת ' מסע-צלב ' זיכתה החשובה החומרי גם ביותר את משתתפיו כולם מבין הזכויות הרוחניות ב 'זכויות צלבניות ' היתה 1276 יתר על כן עובדת היותו של מבצע צבאי מיוחדות במישור רוחני וחומרי כאחד ה 'אינדולגנציה ' כלומר כפרת-חטאים - חסות מיוחדת של 'הכס ובתחום הקדוש ' שניתנה למשך זמן המסע לא רק לצלבן עצמו אלא אף לבני - משפחתו לרכושו ולעתים אם המדובר בשליט אף לנתיניו בין הפריבילגיות מסוג זה נכללו הקפאת של מהמיסוי פרעון חובות השלטונות הצלבנים וביטול תשלום על הריבית חובותיהם ליהודים ' החילוניים פטור ואף אחת התוצאות הפחות -צפויות של הפעילות הקדחתנית של האפיפיורות ושליטי אירופה למען כיבוש ארץ -ישראל והשטחים בדרך אליה ובסביבתה היתה הנצחתן של התכניות בחיבורים מיוחדים שבהם הן תוארו בפירוט כיבוש ( 'על מחדש של ארץ הצלב כמבצע צבאי לכל רב סוג ספרותי חדש זה הידוע בשם De Recuperatio Terrae Sanctae הקודש '( החל להתפתח סביב שנת 1291 דבר מסע שיש לתכננו תכנון מדוקדק שלמה של תנאים מוקדמים ולעתים בלתי-צפויים ארץ -ישראל אפריקה 4 בחיבורים אלה מוצג מסע ביותר זה כלל בין השאר שורה ביותר ויעדי- ביניים שיש להשיגם לפני כיבוש עצמה העיקריים מבין יעדי-ביניים אלה היו כאמור כיבוש ביזאנטיון מצרים וצפון- Fidenzio de Padua Liber recuperationis Terrae san ט( )3 Golubovich ) Biblioteca 0 ן 6 ] 0-6[6 לגבי 50 ק 1906 0 (ן 07 ז della Terra Sancra edell' Orienre Francescano 1 Quarracchi אופני הצדקת הכיבושים ראה גם : ff 18 קק 1977 Riley-Smith What Were the Crusades? London נ ]להלן : Crusades ] Riley-Smith The ראה : 2 י' 3 פראוור תולדות נ ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל א ירושלים תשלא עמ ' ; 255-251 שם ב עמ ' Riley-Smith The Crusades 376-364 ]להלן : פראוור ממלכת Purcell ]להלן : 45-50 קק 55-62 ; 44 Papal Crusading Policy הצלבנים[ ; 7244-129/ Leiden קק 1975 52-181 נ Purcell Papal Crusading Policy 4 אודות חיבורים אלה ומאפייניהם 257 וכן ראה : 250-50-77 195-218 קק Crusade Schein The West and the 3 ראה : Valois' Bel 8 Philippe de ט 1 Ch Samaran ' Projets de croisades de Philippe Histoire litteraire / XLI France 33-74 קק ( 1981 ) 22
פיליפ הרביעי 'היפה ' מלך צרפת ואדוארד הראשון מלך אנגליה - שניים מעמודי התווך של תנועת מסעי הצלב לאחר נפילת עכו ( 1291 ) רישום פני שני המלכים נתגלה בשוליו של העתק הסכם בין השניים כתב-יד אנגלי משנת 1298 התכנית לכיבוש מצרים ומתנגדיה כיבוש מצרים כתנאי קודם לכיבושה של ארץ-ישראל מופיע כמעט ללא יוצא מהכלל בכל התכניות למסע הצלב הרעיון שמצרים הינה המפתח לארץ -ישראל חדש היה לא לראשונה עוד ערב כיבושה של ירושלים בידי גייסות מסע הצלב הראשון ערכו הי ב בהצלחות מלכי ירושלים מסעות אחדים לכיבוש שכנתם - יריבתם מעיקרו הועלה הוא ( 1099 ) במהלך המאה הדרומית ואלה אף הוכתרו זמניות דהיינו שליטה צלבנית בקאהיר במהלך המאה היג ערכו גייסות אירופה נסיונות נוספים לכבוש את ארץ היאור ושלושתם נכשלו )מסע הצלב לואי שערך המלך כעבור מלך 'החמישי' 1218 : 1221 - מסע הצלב של התשיעי 1248 ; -1250 מסע הצלב של לואי התשיעי לתוניס בשנת ) 1270 5 לאחר שמסע הצלב וכשלון כעשרים לואי צרפת התשיעי המסע שנים מסע שתכניתו כיבוש היתה דרך מצרים תוניס הסתיים במות נגנזה התכנית של כיבוש ארץ -ישראל דרך מצרים ולא הועלתה שוב אלא סמוך לנפילת ' ממלכת עכו ' על-ידי מסדר ההוספיטאלרים השנים ( בין פראוור ממלכת הצלבנים א עמ ' 130 : 345-328 132- שם ב עמ ' 119 484-482 321-304 160-12)1 י' ראה : 5
ש( א סילביה שיין 1291-1289 בקירוב( 6 בד בבד הועלתה התכנית גם על -ידי פידנציו מפדואה מי ששהה שנים רבות בממלכה הצלבנית כראש הפרובינציה הפראנציסקאנית של ארץ הקודש ושימש כיועץ האפיפיורים לענייני המזרח הלאטיני למן ועידת ליון האחרונים לול רמץ האסטראטגיה ( פחסו[( השנייה )1274 ) לאחר נפילת המעוזים הצלבניים בארץ -ישראל הועלתה תכנית כיבוש מצרים אף על -ידי הוגה הדעות והמסיונר הנודע ( 11 ט[ (Ramon שלאחר נפילת עכו היה סבור כי השנים ובין 1294-1292 השני שרל על -ידי מלך מאנז 'ו נאפולי המוצעת הקודמות הרס שהפכה לפופולארית מבין ביותר התכניות שהוצעו בשלושים השנים הצלבנית היתה זו של הטלת הסגר ימי על מצרים שרל השני מאנז'ו למשל מסע-צלב קונבנציונאלי דוגמת מסעי הצלב הגדולים ששוגרו למזרח במאתיים השנים 'אינו אלא שגעון ' י הדרך היחידה להרוס את מצרים האדירה ולהביסה הינה באמצעות כלכלתה לשם כך יש להחריב את נמליה ולמנוע ממצרים על-ידי ניתוק הקשרים ממנה ואליה אספקה וסחורות מאירופה מביזאנטיון ומהמזרח -הרחוק מטרה זו ניתן להשיג בקלות לדברי שרל מאנז'ו הודות לעליונותה של אירופה בתחום השיט הימי והודות לעובדה כי לממלוכים אין כמעט צי רק לאחר שמצרים תיחלש כתוצאה מן ההסגר הימי תונחת עליה המכה המוחצת במתכונת של מסע -צלב קונבנציונאלי 7 הצלב קלמנט האסטראטגיה שהוצגה כאן פותחה במהלך השנים הבאות על -ידי תיאורטיקאנים רבים של מסע וביניהם הוונציאני סנורו מארינו (Marino Sanudo) 1309 בשנת הציע הוא החמישי בחיבור שהיה לחלק הזמן במשך ספרו של הראשון המונומנטאלי לאפיפיור Liber Secretorum Fidelium Crucis ( 'ספר הסודות של נאמני הצלב'( תכנית תלת -שלבית לכיבוש ארץ הקודש לפי תכנית זו בשלב הראשון יש לשגר למזרח צי של כעשר גליאות שיטילו הסגר על נמלי מצרים בדרך זו תימנע ממצרים אספקת סחורות מאירופה ומביזאנטיון סחורות שאותן סיפקו לה ברציפות הנמל ערי סוחרי עצי-בניה ( כולל עצים לבניין האיטלקיות גנואה וונציה המדובר באספקת עבדים יביא בעקבותיו אף הרס וחורבן על מסחרה ותעשייתה של עתה אוצר של שהוטלו חומרי-מלחמה אוניות( ומוצרי-מזון שאותם ייבאה מצרים מהעולם הנוצרי הסגר זה מצרים ששווקיה בחוץ -לארץ ייסגרו בפניה חיסול סחרה של מצרים ובעיקר מסחר התבלינים רחב ההיקף יגרום גם להתרוששותו המדינה ועל עליהם הממלוכית מרכולתם הארי שחלק מהכנסותיו מסוחרי בא איטליה והמכסים השונים רק כאשר שלב זה של התכנית יוכתר בהצלחה ( כשנתיים-שלוש מתחילתו( ממשיך מארינו סנודו וטוען ניתן יהיה לבצע את השלב השני ולשגר למזרח צי ונציאני לשם כיבוש מצרים והארצות הסוחרות יהיה להכריז באירופה על מסע-צלב כללי שינחת בחופי סוריה עמה כגון תוניס וביזאנטיון עם השלמת ביצוע שלב זה ניתן הצפונית רצוי בטוךטו!ה )עךטוס( La devise des chemins de Babiloine (ed 11 Michelant ) Raynaud) Itineraires ם Jerusalem descriptiones de / Terre Sainte Paris 1882 (repr 1966( קק 239-252 ; ) Schefer 'Etude sur ]להלן : [AOL קק 1884( ) 11 ם! / l' Devise des chemins de Babiloine' Archives de 89-101 ן נ! ראה : פידנציו מפדואה )לעיל הערה )2 עמ ' 60-57 ; convertenti Ramon Lull Tractatus de modo 96 קק 1954! agistri Lulli Opera Latina 111 Palma ש 3 ) 01 אטRambaud-8 in deles (ed 3 ולפני מותו ~של ff ]להלן : Tractatus [Ramon Lull חיבור וו וכתב האפיפיור ניקולאוס בחורשים הראשונים של שנת 1292 הרביעי כ- 4 באפריל שנה זו טס( Charles' Roi טס Conseil ט[' Anjou Charles 11 d' )[ 1 Bratianu ) Revue de sud-est Europeen 353-361 קק 1942( ) 1% % 7 24
ט ש י מדיניות ים תיכונית של מעצמות אירופה -1314 1291 משם יתקדם לעבר ארץ -ישראל ויתאחד עם הכוחות הנוצריים שיימצאו כבר באותו הזמן במצרים ' למרות שמארינו סנורו היה היתה מנוגדת למדיניותה המזרח -תיכונית של ארץ היה הדבר מביא להרס מוחלט של כלכלת התערבות מזוינת המסחריות שלהן ונציאני תכניתו למסע הצלב שלה הטיף ללא הרף במשך דור שלם מולדתו אילו היתה תכניתו יוצאת אל הפועל ונציה זו ויריבתה גנואה התנגדו לכל תכנית ומעשה של כמזרח -התיכון ובפרט במצרים מחשש להתערערות מעמדן ואבדן הפריבילגיות ברחבי האימפריה המעצמות הימיות של איטליה להשתתף בנסיונות להפסקה בקשרי הסחר שלהן עם עשרים של צי לשגר גליאות הממלוכית רק כאשר התערער מעמדן כיבושה בשנת במצרים היו מוכנות 1291 כאשר נפילת עכו הביאה מצרים נענתה גנואה להפצרותיו של האפיפיור ניקולאוס הרביעי למזרח הצי שמומן על-ידי ובראשו עמדו האדמיראלים שדיסיו דומה Doria) (Tedisio ומנואל כוח זה התקיף את נמל סק 4 ךלו?ה )אליה( תכניתם את מפקדיו המקורית להתקיף את האפיפיורות יצא למזרח בשנת 1292 זשך:ה Manuel Zaccaria ) שבמצרים אלכסנדריה אולם משנכשל נסיונו לכבוש נמל וחזרו לקפריסין )1300 ) משהגיעו לעירם הידיעות על כיבוש ארץ -ישראל בידי המונגולים בלהט צלבני וביקשו לארגן מעין מסע -צלב גנואזי היה להנהיג האדמיראל הנודע בנדטו זשך:ה את טריפולי הכיבוש המונגולי ולהשתלט חלק על לארץ -ישראל באמצעות כעבור כשמונה זה זנחו שנים נתקפו שוב הגנואזים המסע שאותו צריך ) Zaccaria (Benedetto ביקשו כנראה הגנואזים לנצל מרצועת החוף הארץ-ישראלית -סורית )עובלוס( אולם כאשר למדו הגנואזים על איסור שהטילה ועידת הקמת ביצורים לטובת ערי- מדינה בארץ -ישראל חידשה השנייה ליץ על ובעיקר 1274( ) על גנואה כמו גם ערי-נמל אחרות של חידשה את יחסיה עם שליטי מצרים בשנת - וסוריה נגנזה התכנית שנים מועטות לאחר-מכן דרום -אירופה את קשריה עם סולטאני מצרים ונציה 1302 גנואה 1304 ופיזה - בשנת 1304 הממלוכי ונציה שיגור את חידשה נציגיה לארץ -ישראל והקימה בארץ מדיניות בעלות העמדה בנמלי מצרים היתה קונסולאט מכוונת בצפת להבטחת יחסים דיפלומאטיים תקינים עם השליטים הממלוכים לקיום סחר סדיר חידוש יחסיהם הדיפלומאטיים עם מצרים נמנעו ערי של האימפריה הממלוכית 9 ב- 1305 בשנת מרכז הממשל אפוא כמו לפני שנת 1291 במצרים לאחר איטליה כולל גנואה מנסיונות כיבוש שטחים Bongars) Gesta Dei per נ Marino Sanudo Torsello Liber Secretorum Fidelium Crucis ראה : Lusignan Henry 11 (Jonsilium ) ]להלן : 22-23 קק 1973( Francos 11 Hannau 1611 (repr Jerusalem כמו-כן טס( 118-125 קק 1852 de Chypre 11 Paris ש/ 1 M L de Mas Latrie) Histoire de Henry 11 Lusignan Consilium ראה : 1 Raynaud) ע 11 Heyd Histoire du Commerce du Levant au Moyen Age (translated by M L de - 485 ן : [Heyd Histoire -23 1 קק 11 ; ff 365 קק 1936 Leipzig ]להלן : Commerce א 73 ff ג( 406-408 קק ( 1881 ) 1 (1 1304' מט Latrie 'Traite des Venitiens avec l'emir d'acre אודות המסע הגנואזי-אפיפיורי נגד מצרים ראה : Chiprois )3 Raynaud) Les Gestes des טס( Tyr ש Le Templier 21 ד 161-2 עע ך%% Geneve 1 Bartholomew de Neocastro Historia sicula Rerum Italicarum Jacobus Doria Scrip 232-233 קק Sanudo ; Marino )לעיל הערה ) 8 33 ] ק %111 Series Nova Annales lanuenses סט( ): Imperiale 1%1 שי י 4 Angelo) Annali Genovesi Caffaro שע ש suoi Continuatini Rome 1927 143- קק 144 ; ies Regi~tres de Nicho/as טט( ן? 8 Langlois) Paris [ Les' de על ' מסע הצלם הגנואזי 0 ת 6432 6778 6854-6856 1893 [ 1886- להלן : ראה : סילביה ה' שיין ( ניסן :25 11 ריקונקוויסטה הנוצרית של ארץ-ישראל כידי המונגולים )1300 ) ' קתדרה 8 9
= ישעו י* 1 7
ל שו' ש מדיניות ים תיכונית של מעצמות אירופה 1314-1291 קשרי באירופה לסחר הטילו ערי של הסחר והאפיפיורים בחומרי - מלחמה הנוצרים על איסור הנמל האירופיות עם המוסלמים במאה כבר עוררו הי ב התנגדות רבה ניסו למן ועידת לאטיואן השלישית )1179 ) לשים קץ לסחר זה ובעיקר )עבדים ברזל אפיפיורית על מסע -צלב היתה המוסלמים בכלל ועל מצרים את לשרת ועצי- בניה( המוסלמים באמצעות כבוני-אוניות איום בחרם וחובלים ועידות למעשה הכנסיה כל אף הכרזה מלווה משנת 1179 ואילך בהכרזת אמברגו מוחלט על המסחר עם בפרט המסחר הצלב מסע ערב ה 'חמישי' ואולם למרות הצווים והאיסורים האפיפיוריים נמשכו קשרי 1218( ) 1221 - למשל נמצאו באלכסנדריה כ- 000 3 סוחרים מערביים את לאחר נפילת עכו הוחמרו האיסורים האפיפיוריים ; זאת הן כתוצאה מהתעמולה שניהלו התיאורטיקאנים של מסע הצלב בזכות הסגר ימי על מצרים והן בשל דעת הקהל האירופית שהציגה המנהלים לאבדן ארץ קשרי-סחר עם המוסלמים כ'נוצרים (mali christani) בוגדים ' - ) 1274( שמעשיהם גרמו הקודש באוגוסט 1291 חידש האפיפיור ניקולאוס הרביעי את תקנות ועידת ליון השנייה איסור מכירת נשק סוסים עצי-בניה ומזון למוסלמים בנוסף לכך הוטל איסור מוחלט על שיגור כלי -שיט לארצות האסלאם ונקבע כי רכושם של העוברים על האיסור יימכרו לעבדים ויוטל עליהם האיסורים ערי בכל הללו יוחרם הם עצמם חרם האפיפיור חידש גם את פקודת קודמיו שלפיה יש להכריז על אירופה של הנמל ראשון בימי ובחגי הכנסיה שהאפיפיורים העדיפו הרווחיים קיום איפיינו השני על להסתכן שלהם קשרים את של יורשיו בעונשים עם מדיניותה העולם ניקולאוס מטעם הרביעי הכנסיה המוסלמי 0 י דיפלומאטיים -מסחריים עם ואף חזרו וחידשו באופן סדיר את לשלם ואולם האיסורים קנסות מצרים של מעצמה ימית אחרת של יחד אך מאשר זאת עם להפסיק נסיונות קשרי את לכיבוש למרות הסוחרים הסחר שטחיה אירופה אראגון תחת מלכה סזייא (Jaime) ( 1291 ) -1327 תחילת יחסיהם הדיפלומאטיים של שליטי אראגון )אשר משנת 1137 שלטו אף קאטאלוניה( קונסולאט של במצרים בתחילת מצרים עם הממלוכית בשנת היתה 1262 בשנות השישים נוסד באלכסנדריה ברצלונה ובןברס השליט הממלוכי אף העניק לעיר זו את הזכות למנות קונסולים ובסוריה משנת 266 נ שנות התשעים ובשנת ואילך התערערו היחסים בין שתי 1290 ישראל נחתם הסכם בין אלפונסו מלך נפילת ערב כלומר אראגון וחיימא המדינות אולם הם שבו והתהדקו המעוזים הצלבניים האחרונים בארץ- שהיה אז מלך סיציליה לבין הסולטאן Idem ' Gesta Dei per Mongolos 730) The genesis of ] ; English event -תסח 8 Fiistorical Review XCIV 51 תשלט ) עמ ' 1979( ) ק 818 על האיסורים האפיפיוריים Purcell PapalCru~adingPolicy ראה : LEY ; 198 193 194 קק ;4 Appendix 6784-6789 סח Registres de Nicholas 11 בתקופת בוניפציוס השמיני קשרים עם שטחי הסולטאן בכל ) ] 303 - ] 295( חצי-שנה ראה : ( 8] וט (ed ); Digard 111 ן חודש האיסור על Les' Registres de' 654 ] 1591 0 ת 778 848 1939 Paris 1884-2339 3109 3111 3354 3421 4420 5015 5020 5346 בנדיקט האחד-עשר ( 1303 ) 1304- חידש ב- 18 בנובמבר 1303 את תקנות ועידת ליון השנייה ואת תקנותיו של ניקולאוס הרביעי וכמו-כן הוסיף לרשימת מצרכי המזון שייצואם אסור גם יין Le Registre [ באשר Sacrorum LeR ) 1291 ושמן ראה : מילאנו ( Benoit de נובמבר ~ )להלן : / של Benoit הכנסיה %/ ועידת Ch סם( החלטות Grandjean) למשל ראה Paris האירופית 0 ת 1905 הקהל 1101 לדעת 1315 ] 0 Conciliorum nova 27 amplissima collectio (ed G D Mansi) Florence-Venice 1759-1798 ) xxiv ~ 1079 ] 0 ס
סילביה שיין 2 לאי 7 ' ובי מלכי אראגון וסיציליה הבטיחו חגיגית להילחם נגד כל מסע-צלב שיעלה על מצרים - אם על -ידי ביזאנטיון או על-ידי אירופה הנוצרית וכמו-כן נגד התקפת המונגולים מפרס כן הבטיחו נפילת עכו לספק קפריסין ו'ארמניה לבעלי -בריתם חומרי-מלחמה הסכם זה חודש בשנת 1293 כלומר שנתיים לאחר הצלבנית באותה שנה )נובמבר ) 1293 כתב חיימא השני לחאן המונגולי של פרס ולמלכי הקטנה ' )קיליקיה( על כוונתו לצאת למסע למען כיבושה מחדש של ארץ הקודש הוא שיגר למזרח משלחת שתישא ותיתן עם המונגולים ומלכי 'ארמניה צבאית בשנת 1295 האפיפיור ניקולאוס הבטיח חיימא שביקש אותה הקטנה ' וקפריסין על ברית העת להשתחרר מהחרם שהטיל עליו ב- 1291 הרביעי הביאה להתפייסות בינו ובין ליטול את הצלב ולצאת בראש מסע לארץ הכנסיה וב -1296 הקודש הבטחתו זו אמנם הוא אף זכה למעמד של 'אדמיראל ורב-חובל של הכנסיה ' כלומר מפקד הצי האפיפיורי שאותו ציווה האפיפיור בוניפציוס השמיני לבנות באראגון למען השני 'סיוע כך המזרחיים לארץ למשל והמקומות באמצעות ברית עם הקודש ונגד אויבי 1296 בשנת הקדושים הוא ברעיון של כיבוש ארץ -ישראל דרך בשנת הכנסיה ' אין ספק שרעיון מסע הצלב אמנם קסם לחיימא לייסד ניסה הוא 1300 בארץ-ישראל התאמץ כעין להשיג פרוטקטוואט אראגון למען על חלק הנוצרים מהארץ המונגולים הוא אף השתעשע )יחד עם אחיו פרידריך השלישי שליט סיציליה ) קונסטנטינופול אולם בדומה לערי-המדינה האיטלקיות נזהר חיימא השני מלהתחייב בהשתתפות בתכניות אפיפיוריות למסע -צלב נגד הממלוכים והיה אף מוכן בשעת הצורך לחבור עם שליטי מצרים נגד תכנית מעין זו ( כפי שאמנם עשה בשנים לומר אפשר ככלל האפיפיוריות נגד שחיימא פעילותו את הגביל השני הצלבנית להסכמה תיאורטית ) 1293-1290 לתכניות מצרים למעשה היתה מדיניותו מבוססת על קיום קשרים דיפלומאטיים -מסחריים עם מצרים ונסיונות להפניית התכניות הצלבניות האפיפיוריות משטחי הממלוכים לאזורים אחרים מוסלמי גרנדה צפון -אפריקה וביזאנטיון משנת 1305 שיגור לפני גרנדה מסע-צלב אם למזרח הוא כי על עמד התכנית האפיפיורית כרכה את מסע הצלב לגרנדה עם תכנית אפיפיורית למען בין השנים הוספיטאלרי 1309-1308 נגד הצורך שאותה לערוך הציג מסע-צלב בפני נגד הקוריה כיבושה של ארץ -ישראל הרי עשה חיימא השני מאמצים רבים כדי להכשיל את מסע הצלב האפיפיורי- הממלוכים ין אחד המאפיינים המובהקים ביותר של יחסיו הדיפלומאטיים של חיימא השני עם מצרים היה שיגור משלחות באותם פרקי -זמן עצמם שבהם היה לכאורה מעוניין משלחתו לשם פרס הראשונה קבלת למצרים חלק בשנת 1300 במסע-צלב כך למשל שוגרה כלומר בעת שניהל משא -ומתן עם החאן המונגולי של מארץ הקודש אשר לפי הידיעות שהגיעו אליו ממזרח המונגולים וכך חודש בוועידת מונפלייה את לאחר שיצאה למצרים משלחתו השלישית 1 ] ע 22 : הבטיח נכבשה חיימא על -ידי לאפיפיור עצמו אדמותיו ואוצר ממלכתו למען מסע -צלב )אוקטובר ) 1305 הבטחה זו Finke) Berlin-Leipzig ראה : 459 0 ת 11 ; 15 14- קק 10 סח 1 1908-1922 א ActaAragonensia (ed ק 12 Cerdenay / ם' expansion mediterranea de ם/ ; [ Acta : 0 ת 111 ; 740-743 קק ]להלן : 17-20; Hillgarth 'The Enyash Historical Review Supplement 8 8 נ א קק 19 0 ת 1956 Koca) Madrid צ Corona de Aragon (ed 1 Salaverr Problem of 8 Mediterranean Empire 1229-1327 A E Laiou Constantinople and the Latins ; [Hillgarth kthe Problem' The Foreign Policy of ]להלן : 21 71 להלן הערות 20-2 ש 72 1 21 ראה גם Harvard 1975( ) ]להלן : קק 1972 40-41 קק 101-201 [Constantinople and the Latins טסה[
אביר טמפלרי ציור-קיר מהמאה הית בכנסיית קך 9 ק ) Cressac ( שבצרפת הרשימה מתכניותיו עמוקות למסע -צלב נכללו בין השאר צלב שיצא מהמערב נגד המלך ולאוצר בהענקת ממלכתו רשות הן את האפיפיור והן את ומון לול אשר מיהר להגיש למלך אראגון את אחת ( 41 de ~ Liber בתנאי ההסכם שעליו ביקש חיימא לחתום עם מצרים שביתת-נשק ממון בין שתי המדינות התחייבותו של מלך אראגון לצאת נגד כל מסע- מצרים ואף התחייבות להתנגד לו עם צי של מאה גליאות כמו-כן התחייב לנתיניו לייצא למצרים עצי-בניה וברזל התרים על הטלים גבה הוא רב כמה שניתנו מסעיפי לאוניות ההסכם ממלכתו לו הביאו להפליג לאלכסנדריה ובאותה עת עצמה ( בזכות הענקה אפיפיורית( הכנסה מקנפות על סוחרים שנתפסו בסחר הכלתי -חוקי עם המוסלמים) )! מקאטאלוניה מצרים שבויים לטובת נוצרים זאת עם הנצרות ואף להזכיר יש המערבית לפתיחת כי כנסיות בשנת 1302 היוו הקנסות הללו כמעט מחצית הכנסות הכתר כולה השני חיימא והתערבותו במצרים 2 ן ניצל אצל לעתים הסולטאנים את קשריו ההדוקים עם שליטי אחת לא הביאה לשחרור הצלב מסע האמיפיורי -הוספיטאלרי לכיבוש מצרים הרי לעומת המעצמות הימיות של אירופה שהתנגדו למעשה לתכנית כיבוש ארץ -ישראל דרך האפיפיורות אימצה תכנית מצרים הצלב למן שנת 1291 זו אשר נתמכה כאמור על -ידי מרבית התיאורטיקאנים של מסע התכנית נתמכה גם על-ידי המסדרים הצבאיים וכן על-ידי שליטי נאפולי A S Atiya Eyypt and Hillgarth : נלהלן Ramon Lu[I and Leipzig א מ ע 2 ראה : Hillgarth ; 35-41 17-19 21-28 33 קק 1939 65 58 ק 1971 France Oxford ~ Fourteenth Century Idem ~The Problem' קק 41-42 ; [Ramon Lull נ 12
נ! סילביה שיין וקפריסין ואמנם כאשר החליט האפיפיור קלמנט החמישי בשנת 1308 על שיגור מסע-צלב הוא אימץ תכנית אסטראטגית שהציג בפניו Villaret האסטראטגיה שהוצעה ראש המסדר ההוספיטאלרי פולק מוילאוה de) Foulques על ימי הסגר שוב היתה זו בתכנית מצרים ההוספיטאלרית החליט האפיפיור לשגר למזרח כשלב ראשון ומקדים למסע-צלב רבתי שיונחת על מצרים ישתלטו הכוח להפליג מבין להעביר על -ידי על מלכי וייצוא יבוא מניעת צי בהתאם לתקופה של חמש שנים לשם קיום לתכנית ההסגר ממנה ירושלים 'ן המתכונן למזרח לידי ביוני ארבעים - עצום כוח ומתכנני מצרים יעדי ההסגר הוגדרו כהרס כלכלתה של המבצע גליאות 000 1 היו אבירים כי משוכנעים ו- 000 4 רגלים תוך - 1309 אירופה הקוריה פיליפ ואולם הרביעי האפיפיורית בדרכו נערמו קשיים את מלך 'היפה ' צרפת בלתי -צפויים וחיימא מההוספיטאלרים שבממלכת צרפת לצאת את הממלכה ולהצטרף ביותר השני שנים חמש אמור היה וכעיקר מצדם של שניים מאראגון הראשון סירב הכספים שאותם הבטיח למימון המבצע ואף ניסה למנוע למסע אם פיליפ השליט החשוב באירופה ניסה בדרך זו להשתלט על המבצע האפיפיורי-הוספיטאלרי הרי חיימא השני ניסה להכשילו כליל ולהפנות את הכוח הצבאי שהתארגן לעבר ביזאנטיון או לאלצו להשתתף בהתקפה תכנן שאותה הוא עצמו נגד גרנדה בשל הקשיים נידחה המסע וכאשר יצא לבסוף לדרך 1310 פנה הכוח שמנה 26 גליאות ההוספיטאלרים הצי החל בנסיונות עסוקים להטיל משנת הסגר כ- 300 אבירים וכ- 000 3 רגלים בלבד לרודוס 1306 על בכיבוש האי משהסתיים באותה השנה כיבושה של שם בשנת היו רודוס מצרים ההוספיטאלרי לבין גנואה וונציה היו זעומות ההסגר ומעלה ותוצאות מסע הצלב הסתכמו בכיבוש ואולם תוצאות מאמציו שהביאו לקרע *בין המסדר ביותר למעשה ההוספיטאלרים לא הצליחו לקיים את רודוס ( עד ) 1523 לבסיס הפעילות ההוספיטאלרית שהפכה בשנת 1310 ולמשך מאתיים שנים נגד הממלוכים 4 ן השאלה הנשאלת לנוכח האסטראטגיה של מסע הצלב האפיפיורי - הוספיטאלרי היא מדוע בעצם לא ניסה הצי שעמד לרשותם של 'אבירי יוחנן את חופי הקדוש ' לאחר כיבוש רודוס )1310 ) לכבוש ישירות הארץ אלא העדיף לנסות ולממש יעד זה בדרך העקיפה של הסגר ימי שדרשה מן המסדר ומן האפיפיורות השקעה ניכרת של משאבים אנושיים וכספיים ואף סיכנה אותם בסכסוך קשה עם המעצמות מציינים זאת הימיות האיטלקיות? ייתכן שהדבר כי אם נבע התאורטיקאנים לא הצלב מסע של במפורש מהקושי של נחיתה ישירה בחופה של הארץ והחזקה בו זאת לנוכח העובדה שהממלוכים שנמנעו מלהקים לעצמם צי ראוי לשמו שיוכל להגן על חופיהם הרסו בשיטתיות את הביצורים של נמלי סוריה רצועת וארץ -ישראל כדי למנוע מל האירופים את האפשרות להתבסס לאורך החוף גורם מרתיע אחר היה ללא ספק כשלונם של מסעי הצלב ששוגרו במהלך המאה היג נגד מצרים וכמו-כן הלקחים של מסע שנת 1300 בשנה זו יצא מקפריסין כוח מאוחד של המסדרים ראה : de projet de passage particulier propose par l' Ordre מא ' Schein B Z Kedar 5 l 'Hdpital 1306-1307 באשר 211-226 קק 1979( ) CXXXVII Bibliotheque de l'ecole des Chartes לעמדת שליטי קפריסין ראה קק Consilium Henry 11 Lusignan!1 Luttrell 'The Hospitallers 81 Rhodes 1306-1421 118-125 ראה : לעיל הערה 13 וכן : /4 ( נס( K M Setton 285-287 ; Delaville 1 ם 1): oulx Les : Hospi ~italiers 36 ק 11 Commerce ; Heyd Histoire du 11 10- קק 1913 נ ' History Crusades Rhodes 7370-7420 קק 1975 ת 51 תwiscol 111 Paris 13 14 30
םייאבצה םירלאטיפסוהה םירלפמטהו לשו ךלמ ןיסירפק ירנה ינשה ןאיניזילמ הפקתהל לע ףולה ירוסה חוכה גילפה יאל דאור לומ הזוטרוט שבכ תא הלמנ םלוא רובעכ םימי םירופס ץלאנ תגסל דאורל םשו רצבתה תליחתב תנש 1301 ובזע תוחוכ ךלמ ןיסירפק םירלאטיפסוההו תא יאה םריתוהב םוקמב בצמ-ליח לש םירלפמטה - 120-כ םיריבא 500 םיתשק 400-ו םיתוריש-ישנא םירבג םישנו םירלפמטה ושקיב אלל קפס קיזחהל יאב סיסבכ תופקתהל תודיתע דגנ םיכולממה םלואו םה אל וחילצה קיזחהל דמעמ ןמז בר רבוטקואבו 1302 רחאל רוצמ לש הנש ךרעל הלפנ דאור תירלפמטה ינפב יצ יכולממ ן5 15 האר ליעל הרעה 9 :וו
ק ם! WT! סילביה התכנית לכיבוש ביזאנטיון אחר תנאי לכיבושה כיבושה של הקיסרות הקודש ארץ של הביזאנטית 6 י גם שהעמידו רעיון זה לא היה עלה על הפרק מיד עם נפילתה של קיסרות זו בשנת לכיבושה את חוסם מחדש הדרך שליביזאנטיון )הנוצרית התיאורטיקאנים הצלב מסע של היה כאמור 1261! ) כמסע-צלב לירושלים ויורשיו לטובת ברית עם התכנית נגנזה בתקופת חדש חידושה של 'הקיסרות הלאטינית ' לידי וזאת האפיפיור הביזאנטים כבר אז הוכרז על מסע בטענה גרגוריוס שכיבושה על -ידי היוונים העשירי ) 1276-1271 ( ביזאנטיון ולא הועלתה שוב אלא בזמנו של בונישציוס השמיני שהפך את ביזאנטיון לכלי-משחק במלחמה שניהל עם אויביו על השלטון בנחלת בשנת כתר רצה האפיפיורות בסיציליה 1295 ניסה בוניפציום השמיני למסור את הקיסרות הביזאנטית יתד עם מי שתבעה לעצמה את הקיסרות קאתרינה מקוךטיני Courtenay) (Catherine de לפרידריך שליט סיציליה שאותו להרחיק מנחלתו סירב כאשר לכבוש שידך האפיפיור את שניהם לקורל מוולוא ממלכה למען פרידריך על לוותר סיציליה למען קיסרות שאותה היה עליו - את היורשת ואת תביעתה לכתר הקיסרות הביזאנטית - לעצמו האפיפיור הביזאנטית 7 י בתקופת יורשו ) Valois Charles de אחיו של פיליפ 'היפה ' מי שבילה את חייו בחיפושים אחר בהסכם שנערך בשנת בסיציליה של 1301 ואחר-כך לכשזו כין האפיפיור לבין שרל מוולוא נקבע כי שרל יילחם מידי תיכבש פרידריך בוניפציוס ביזאנטיון לזו של כיבוש ארץ -ישראל שהכתירה הברית את המחודשת שנות כהונתו של בוניפציוס בין בנדיקט האחד-עשר יצא ) 1304-1303 ( יתר על ; שרל חוברה לכיבוש התכנית הקיסרות לכיבוש כן היא הפכה לתכנית אפיפיורית -צרפתית משותפת האפיפיורות לבין מלכי צרפת לאחר המריבות הסוערות של השמיני 8 ] באותה העת עצמה גיבש פיליפ הרביעי 'היפה ' תכנית למסע- צלב שלא היתה אלא ניסיון להשליט הגמוניה צרפתית במזרת מסע-צלב נוסח פיליפ 'היפה ' כלל את כיבוש ביזאנטיון על -ידי אחיו שרל מוולוא כפי שהוצג על-ידי שורה של תועמלני מסע-צלב פרו-צרפתיים על להקל ובעיקר פייר דיכוא ארץ כיבוש (Pierre Dubois) ורמון לול הקודש הכרחי אף הוא אלא למימושו כיבוש ביזאנטיון לא רק שעשוי האפיפיור קלמנט החמישי )1305 ) -1314 כדי לרצות את מלך צרפת נתן את ברכתו למבצע כיבוש הקיסרות הביזאנטית ואולם ע Ramon actatuspp Lulls : Berlin-Leipzig 98 100-102 ; Idem Liber ' (ed (ed 8 Kamar) Studa Orientalia Christana ו 6 Recuperatione Terre Sancte ' (translated 196; Guillaume de Nogaret 50 ט 184 Boutaric) 'Notice!4 Gottron) ראה למשל : 1912 80; Idetu Liber ~ש Terrae Sanctae ) 1309( ; Pierre Dubois De 109 104 108- קק ( 1961 ) 1 ץ W ) New York I 182-71 86-87 156 קק 1956 )1310( Quae sunt advertenda pro passagio (ed extraits des documents :inedits relatifs וט ט ] Philippe 8 l'histoire de France sous ; Guillaume 123 ק ~ manuscrits Notices ef extrarts' des ' י ' 1 ט 8 Durant Informacio brevis 1( 3 ~ de Bibliothegue ~ Nationale xx ) 1962( ט ] Durant Viollet 'Guillaume ק Crusades Geanakoplos 'Byzantium and Laiou Constantinople and the Latins Jeune hveque de Mende' Histoire litteraire ם! שא France xxxv ) 1921 ( % י 1261-1354 ) 14 ; 52-55 קק 129-34 קק ראה : Crusades History ofthe ל 4 -ל 2 111 )לעיל הערה ראה : 1900 Paris ש 32 [ 270- )[ valois Petit Charles de 3 :ן 100 1006- סט %! Benoit Le' Registrede 138 202-203 סע Latins ; Laiou Constantinople and the 91 16 וו ק 18 32
מדיניות ים תיכונית של מעצמות אירופה 1314-1291 סירב להפכו לתנאי הכרחי ומוקדם לכיבוש ארץ כיבוש ארץ-ישראל דרך מצרים על זו דרך וביניהם כיועצו מארינו קלמנט של הקודש כמו קודמיו העדיף אף קלמנט את תכנית ביזאנטיון מדיניותו באה לידי ביטוי גם בחוג יועציו סנודו האטום החמישי( ואף Haytom ) ראשי הסניור המסדרים גוריגוס של הצבאיים ב 'ארמניה הקטנה ' - de Molay ) בשנת ומפקדו 1306 5 סט 78)4 ( 9 י הוכרז נגד המסע ביזאנטיון כמסע-צלב ; במענק - מוולוא שרל - בממלכת צרפת ובמשך שלוש שנים מוולוא לשרל המסורתית של 'כיבוש כי בטענה כספי עצום בסיציליה יקל הקיסרות הכנסות הרפובליקות זה על פולק מווילארה ומי וז 'אק ששימש ממגליי משתתפיו זכו בזכויות צלבניות מלאות של ממעשרות הימיות ארץ ונציה שייאספו וגנואה הקודש ' גנואה ביזאנטיון אשר בשינויים קלים אישררה סירבה ואילו ונציה מתחרתה כרתה במשך בדרך הטבע ברית עם שנתיים נקראו לסייע בעלת -בריתה שרל ברית את זו שנחתמה ביולי 1281 בין שרל הראשון מאנז ' ו לבין הרפובליקה בהסכם עם שרל מוולוא התחייבה ונציה לספק לו אוניות ואף לבנות אוניות המסע תוכנן להפליג מברינדיזי בין מארס האנטי-ביזאנטית גם גורמים 1307 נוספים אראגון סיציליה נאפולי נסיכים אחדים החברה והיא למארס כללה את הקאטאלאנית מיוון )כולל הדוכס הלאטיני של המסע לכיבוש ביזאנטיון נתמך אפוא עתה על-ידי ואולם גם תכנית זו לכיבוש הקיסרות יותר מאשר התכנית לכיבוש לא יכלו אבירי צרפת לידי אחיו את חדשות לפי דרישתו 1308 עד תחילת שנת 1308 הצטרפו לליגה האפיפיור פיליפ הרביעי מלך צרפת ונציה ( כלומר של אירגון שכירי-חרב קאטאלאנים( אתונה( וכמו-כן מלכי 'ארמניה הקטנה ' וסרביה המעצמות הים -תיכוניות העיקריות פרט לגנואה הביזאנטית אשר להלכה לפחות זכתה לתמיכה גדולה הרבה מצרים לא יצאה מעולם לפועל בשל המלחמה בין צרפת לפלאנדריה להצטרף כמובטח למסעו של שרל מוולוא בנוסף לכך סירב המלך להעביר כספי המעשרות מממלכתו כאשר לא עמד שרל בהתחייבויותיו הכספיות כלפי ונציה הפירה זו את בריתה עמו וכרתה ברית עם קיסר ביזאנטיון לכיבוש ביזאנטיון מושכת מדי מכדי לזנחה סיפוח הקיסרות לממלכת )1310 ) למרות הכישלון היתה התכנית ; צרפת והתכנית הן פיליפ הועלתה 'היפה ' והן אחיו לא שוב קין בוועידת ויתרו על הרעיון של ( סמתס 1 ו( שבצרפת )1310 ) -1312 ואף אחריה לפי תכניתו של פיליפ 'היפה ' שנטל חגיגית את הצלב בשנת 1313 מסע הצלב הכללי שעליו הכריז האפיפיור בוועידת ויין )3 אפריל ) 1312 ואשר אמור היה לצאת למזרח ראה לעיל הערות 15 8 וכן : חט זו bis Januar Wenck ~AUS den Tagen der Zusammenkunft Papst Klemens' א ק K~nig Philipps des Sch nen zu Lyon November 1305 fur אז ש 28 י 1306 ~i?irchengeschichte XXVI ~ ; 203 Latinst ; Laiou Constantinople and the 189-203 קק 1906( ) ם( Foulques de Villaret Hec est in/ormatio Croisade' ; Haytom Flos historiarum 602-610 קק 1899( ) 1% קק 1869 Documents armeniens 11 Paris גש ~ de l'ecole des Chartes Petit) 'Memoire de Foulques de Villaret sur ]8 נ א Terre Orientis Recueil des Historiens des cr0 255-365 ; Jacques de Molay Concilium super' Terre Sancte ט( Baluze 1 נ )[ Mollat) 145-149 קק 1927 5 ת 8? 111 Avenionensium Vitae Paparum 33 19
סילביה שיין ביזאנטיון באביב 1319 בהנהגתו עתיד היה לפנות נגד כל ראשית ולאחר כיבושה להתקדם דרך - הקודש 20 אסיה הקטנה ל 'ארמניה הקטנה ' ומשם לארץ התכנית לכיבוש צפון -אפריקה תכנית מסע-צלב נוספת לכיבושה מחדש של ארץ לתוניס של לואי התשיעי סיציליה של )עד כיבוש של זו היתה ספרד וצפון -אפריקה המוסלמיות ) 1281 קודם כתנאי הקודש תכנית זו שהחזירה את הגלגל אחורנית למסע הצלב האומלל )1270 ) ולמדיניותו הים -תיכונית של אחיו שרל הראשון מאנז'ו שליטה נלהב תומך 1291 שנת לאחר לה מצאה שנחשב לאחד מגדולי המסיונרים הנוצרים בימי-הביניים - ומון עם מקורביהם של שליטי אראגון בכיבוש ראה הנוצרי בקרב ) 1311-1291 ( רק לא זה אזור הוגה של בדמותו הדעות ומי לול שנולד באי מיורקה ונמנה וסיציליה רמון לול שערך מספר מסעות הטפה בצפון - אפריקה קרש -קפיצה לארץ -ישראל סלילת אף אלא דרך לפעולת המסיון מוסלמים משום כך בתקופה שבה תמך ברעיון מסע-צלב כחיוני לניצור המוסלמים הצלב מסע תכניות כל כמעט הרבות כללו שחיבר המלצות צפון- של לכיבושה אפריקה בתכניתו הצלבנית הראשונה )1292 ) המליץ כי גייסות מסע הצלב יתקיפו את צפון -אפריקה לאחר כיבוש למסע ביותר הצלב גייסותיו אפריקה ומשם - למצרים שייתאספו וארץ -ישראל בספרד משנת הנוצרית יכבשו את ראה בספרד את הכסיס המתאים גרנדה 1309 משם יעברו לצפון- הציג רמון לול את השלמת כיבושה של ספרד המוסלמית וצפון -אפריקה לצד כיבושה של הקיסרות הביזאנטית כשני תנאים חיוניים לכיבושה של ארץ -ישראל תכנית זו הוא אף הגיש לראשי הכנסיה בוועידת קין ( 1311 ) י 2 תכניתו זו של לול שלאחר כיבוש האיים הבאלאריים תוניס ובוגדה למנוע שיגור מסע-צלב נגד באופן נתמכה כאמור על -ידי חיימא השני מלך אראגון באשר לצפון - אפריקה הרי )1245 ) הצליחו הקאטאלנים להקים לעצמם קונסולאטים בערים )באלג 'יר של היום ) ובשנת 1246 למשל דרש תיימא הראשון מן האפיפיור במפורש תוניס היחסים בין אראגון וקאטאלוניה לבין שליטי תוניס התהדקו פאראדוקסאלי לאחר מסע הצלב של לואי התשיעי )1270 ) ובשנה שלאחריה ( 1271 ) חתמו שליטי אראגון ותוניס על החוזה הרשמי הראשון בין אראגון ותוניס וכן גם ההכנסות של גם לחלקים אחרים של אראגון השתנתה בתקופתו לכיבושה של סיציליה 20 ראה : Idem 7-42; ביניהם במהלך המאה הלכו והתרחבו ממדי הסחר האוצר המלכותי ממנו בהדרגה התפשטו יחסי הסחר האלה צפון -אפריקה ובכלל זה לאזורי אלג'יריה ומארוקו מדיניותם זו של שליטי של המלך פרו (Pero השני ששקל אפשרות לכיבוש תוניס כבסיס את מה שנקרא היום חופי אלג'יריה ( 1281 ) ביוני 1282 התקיף הצי של פרו Laiou Constantinople ' Problem' 200-242; Hillgarth ~The קק Burns 1 % ; 76-77 קק Lull:!0 ן קק 'The Catalan Company and the European Powers Petit ' ם 17 capitaine du regn de Philippe ירושלים ואילו בתכניות שחיבר בשנים -1309 1305 1305- Bel ט! זג נ 751 קק 1954( ) 1% Speculum %% י ' 1311 ; 224-239 קק ( 1891 ) 2 Thibaut de Chepoy' Moyen ראה : de Liber ותשתו ; 81 ק עו ע ; Idem Liber 101 96- קק Tractatus Ramon Lull ןלעיל הירה )16 Idem 1110 חץ Raymundi ח 1 concilio acguisitione 110-113 קק Sanctae Terrae )לעיל הערו ) 16 ; adguirendam Terram Sanctam ) 1311 ( I ed 11 Wieruszowski) 'Ramon Lull! 1 וט 40 de generali iad ~ ן 1935 ( ל 4 Franciscans ):114 de Dieu' Estudis!8 105 ק 2! 34
ןומר לול גיצמ תא ויתוינכת בלצה-עסמל ינפב יכלמ תפרצ ןוגארא ילופאנו )ןימימ( ינפבו רויפיפאה םילאנידראקהו )לאמשמ ( די- בתכ האמהמ יה ד תיחרזמה םלוא רחאל עסמ לש דוש הזיבו גוסנ וינב לש ורפ וסנופלא ינשה אמייחו ינשה ורזח ותוינידמל לש םויק םיסחי םייטאמולפיד םע סינות אמייח ינשה םנמא ךמת תינכתב שוביכל -ןופצ הקירפא הלוכ םלוא ומכ הרקמב םירצמ לש ותוינידמ הדקמתה הכלה השעמל הרימשב לע םירשק םיניקת םע םימרוגה םמעש ולהינ ירחוס ןוגארא הינולאטאקו רחסמ-ירשק םיקודה םהמש ףרג רצוא ותכלממ ןוה קתע 22 תוינבתה שוביכל לארשי-ץרא תדיעווב ו ~ ןי םע תאז לשב הלומעתה להינש אמייח ינשה הפוריאב דגנ תוינידמה תינבלצה לש רויפיפאה הזמ לשו ךלמ תפרצ הזמ ירה ינוידב תדיעו ןייו התיה תינכת שוביכ לארשי- ץרא ךרד הדנרג -ןופצו 22 האר : 1-54 קק Hillgarth ~The Problem' ע ~ )ו
ן סילביה שיין אפריקה לתכנית כיבוש ארץ -ישראל דרך ה 'לאומית ' של אראגון שהוצגה כאלטרנטיבית לזו של פיליפ הרביעי מצרפת - ביזאנטיון תומכים אף זו לתכנית לה נמצאו אמנם בקרב קרדינאלים מצרפת ואולם בכללה נחשבה התמיכה בה בחינת תמיכה במדיניותו של חיימא השני מלך אראגון בדיון בשאלת האסטראטגיה של מסע-צלב היו בין הבישופים הספרדים והצרפתים גם יחד שטענו כי נוכחותם של המוסלמים בספרד הינה מכשול למסע -צלב של שיגור כוחות צבאיים נוצריים מחצי -האי האיברי גרנדה ומארוקו ומשם להתקדם ( דרך הים בדרך כללי היות שנוכחות זו מונעת אפשרות למזרח לכן טענו יש לכבוש ראשית כל את מיורקה ישראל לארץ היחידים נציגי שךל דהיינו סרדיניה וסיציליה כבסיסים( לארץ- היו גם שטענו בזכות שיגור שני מסעות -צלב בעת ובעונה אחת - אחד לגרנדה והשני הקודש אך משנקראו משתתפי הוועידה להציג את המלצותיהם לפי 'אומות ' שטענו בזכות המסע לגרנדה היו צ) ( 0 ן(( הספרדים כל שאר ה 'אומות ' - הגרמנים האנגלים (Arles ) מסע -צלב ופרובאנס וכמו-כן האיטלקים והצרפתים דרך - תמכו בתכניתו של פיליפ 'היפה ' ביזאנטיון 23 ההחלטות שהתקבלו בוועידת ויין באשר למסע-צלב נגנזו עם מותם של פיליפ החמישי שתכננו המערב ואולם כוחות בלי אותו 'היפה ' וקלמנט )1314 ) ואולם השאלה התיאורטית שמתבקשת לסיכום נושא זה הינה האם מסע-צלב כפי ראשי הכנסיה בוועידת מצליח היה ויין להשיג את יעדו אילו היה יוצא לפועל? אין ספק שהאסטראטגיה המוצעת היתה מבוססת על הערכה נבונה ונכונה של יחסי הכוחות בין הנוצרי אירופה למזרח נהנתה המוסלמי שכמסגרתם נהנתה מעליונות בתחום זה עוד במאה אירופה מעליונות בתחום הלוחמה הימית היג וכבר אז יצאה נפסדת ממאבקה נגד האסלאם בנוסף לכך תכנית מסע הצלב כפי שגובשה בוועידת ויין לא יכלה לצאת לפועל שיתוף -פעולה של המעצמות להפנות את צייהן נגד הקיסרות הימיות בעלות הציים אלה כאמור כמצרים זאת ועוד הצלחת בחלקן אמנם היו מוכנות הביזאנטית אולם הסתייגו מפורשות מכל פעולה שתסכן את מעמדן המסע ובעיקר שלבו האחרון אירופי והכלכליים של הרס ה במאה היתה היד אירופה לרתום מכדי מדי מפולגת היתה למפעל שתחילתו סגירת הים -התיכון בפני האסלאם mare nostrum - שאלה תיאורטית אחרת מצרים? נראה שהסגר מותנית במאוחד את בשיתוף -פעולה משאביה כלל- האנושיים וסופו החזרת הים -התיכון למצב הינה האם אמנם היתה האסטראטגיה של הסגר ימי מצליחה ביעדה - כזה אם אכן היו האירופים מצליחים לקיימו במשך מספר שנים ברציפות אמנם היה בחינת מכה מוחצת לכלכלתה ועוצמתה הצבאית של האימפריה הממלוכית חסרת-הצי שהיתה - תלויה בסוחרי המערב הנוצרי הן בהכנסותיה והן באספקה סדירה של חומרי- מלחמה ואף מצרכי אמנם אם ספק זאת עם מזון 24 היה ההסגר משיג את יעדו העיקרי - כיבוש מצרים 18' ראה : Acta ; 230-306 קק 907 ] Munster des Templerordens 11 219 ק 100 0 מ 111 Aragonensia לעניין זה ט Finke und א ראה : ד' איילון 'הממלוכים והעוצמה הימית - פרשה במאבק בין האיסלאם ובין אירופה הנוצרית ' דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים א ( השכד( עמ' ; 10-1 of Idem ' Bahriyya' Encyclopaedia 945-949 קק 1969 Islam 1 Leiden 23 24 36