טורטוסה, ובעיית פי עדותו רם בן ום Author(s): Reviewed work(s): Source: Zion,ציון Vol. חוברת א (תשנ א,(נו, pp. 21-46 Published by: Historical Society of Israel Stable URL: http:www.jstor.orgstable70037403. Accessed: 04122011 09:05 Your use of the JSTOR archive indicates your acceptance of the Terms & Conditions of Use, available at. http:www.jstor.orgpageinfoaboutpoliciesterms.jsp JSTOR is a not-for-profit service that helps scholars, researchers, and students discover, use, and build upon a wide range of content in a trusted digital archive. We use information technology and tools to increase productivity and facilitate new forms of scholarship. For more information about JSTOR, please contact support@jstor.org. Historical Society of Israel is collaborating with JSTOR to digitize, preserve and extend access to Zion. http:www.jstor.org
ובעיית פי עדותו * מ רם בן ום בער דימיון המעמד בטורטוסה ל האסיפה הגדולה, בדיונו טורטוסה מצא י ראשי הכנסייה, שהתכנסה סמוך לימים ה בקונסטנץ, כדי להכריע בבעיות ואכן, לשני המעמדות תוצת רבותימשמעות 1 המרכזיות הפוליטיקה הדתית. בתולדות הנצרות ודות. בנצרות באה סיומה סזמה ממושכת בכנסייה, וביהדות כמעט שהגיעו חורבנן קהילות אראגוניה וקסטיליה. שכן, משנת 1413 ואילך ב יהודים תחילה כבודדים ואחרי כן בקבוצות מות, והודיעו שברצונם 2 להמיר דתם. יהודים אחרים השתמדו במקומות מגורי. ל הלורקי חלק מרכזי בו, ואישיותו עוררה תגובות נסערות אצל יהודים בני הט ו. אברבנ נהו: המופקר הגדול שמו בישר לפנים ומוני : נתפקר יושע לורקי, יש ו רשעים ירקב, 3 לורקו יש ו ראש הפוקרים ; ואף ההיסטוריון בן זמננו, י בער, חשך 4 והמיר שמו ל גירונים, קבר פתוח גרונו. ממנו שבטו: קשה למצוא איש כהלורקי, שנהפך בדלילה מיהודי מתלבט בספקות 5 למומר רודף, אכזר ושקרן וחסר רגש אנושי כמוהו. המקור המרכזי לו הפרוטוקול הלטיני, שערך מזר ששימש כנוטריון הו. לבד ממנו מצויים שני מים עבריים, שו בי יהודיים, המ בונאסטרוק דיסמאיסטרי, שעבר עיבוד ספרותי ושוקע בספר שבט יהודה, ומ מוני שנדפס בישורון. נועדו לתאר בפני בני קהילתם המעמדות הראשונים הו. מטבע הדברים, מקורות ה נוגעים לסדר הו, לנושאיו מאמר עיבוד והרחבה פרק מתוך חיבור ל קבלת התואר מוסמך ניברסיטת תל אביב, תשמ ט, בהדרכת ד ר א גוטווירט)ראה להלן,.(7 1 י בער, תולדות ודים בספרד הנוצרית, תל אביב תשי ט,2.326 2 בער,.358-357,347-346 בכוונתי לטעון שהקהילות הגיעו למצבן רק בעקבות הו, והבי למצב גורמים נוספים. 3 אברבנ, ישועות משיחו, קעניגסבערג תרכ א, דף ה ע א. הדברים משנת רנ ח. 4 המחבר המוני העורך ולי המתר לספרו הלטיני הלורקי, הנקרא בעברית ספר הפיקורים..A,Posnanski Le colloque de Tortose et de San,Mateo,REJ עיין: LXXIV,(1922).p,18.η 1 5 בער)לעיל,,(1 עמ,.345
[2] םר ןב םולש 22 וירשקהלו.םייגולואיתהירפסומלופ,םיירבע ורבוחותחוו,הסוטרוט 6 וסחייתהףאםה ןכותל,חוווה סוסיבלתד רשי תחהלו ינועיט.םירצונה שיפאןיינעבר תודעבהשדחלע,חוווה ותודשקחצי.ןתנתודעוז הכומס הנמזב תוערואמל הסוטרוט,ץנטסנוקוהלגמ םדצ םיפסונ ותוישיאבלש עשוהי,יקרולה תרסומותא תומשרתהןב הפוקתה תויומדהמ תולעופה.הסוטרוטב קחציןתנ גיהנמהלשתליהקלרשו והי סנבורפהאמב.ו טינשהברה שמיש יקפתבהגהנה ותליהקב לעהךוגראבולשתודהי,סנבורפאשנתארתה )השרומ(רודרוקורפלש תוליהק םו,סנבורפבועודיןיב םו יוניכב רואמ 7 וניתולג ותוליעפ תכמב )ראיפרד(םבה יקסעבו םיפסכהגרח תולובגמ,לראריעה העיגהו ממל תוליעפהלש םירחוסה םיקלטיאה.ןויניבאבתנשב 1437 דמאנ ושוכר 682 ב,םינירולפ תמישרבו ילעב םיסכנהלראבספתתאםוקמה,רשע השולשה ירחא הרשע םיליצאינשוanoblis.bourgeois רקחמב ירוטסיהההעודירקיעב רבחמכ היצנדרוקנוקהתירבעה,הנושארהריאמ,ביתנלעפמרצונעעקר סומלופה 8.ירצונה-ו,םלוהרביחםירפס,םירחאירפסומלופםע םירצונה ירפסו.ךוניחועמש ןסומלופבבושחעיגה,דרפסלקחציו נברבאקינעה ול ירבדחבש ורוביחב תועושי.וחישמהמכ םיעטקטטיצ נברבא,ומשבשיו חינהל וחקלנש ורוביחמ 9 תחכותהעטמ - רוביחדגנעשוהי יקרולהדגנוםירצונ,םירחא.דבאש ןיב וירפס ורמתשנשיוצמבתכבדי רוביחהץמאמ.חכוהזרוביחרסומ השולשב 10.םיקלחוקלחב ןורחאהקחציןתנקסוע תודימב תוילילשהלש םדאה ןהיניבו.הדיגבה ךרוצל תשחמה וירבדהאיבמתארופיס,הדיגבה ריעסהשתא תוליהק רשי האמב,ו טהרופיס ותרמהלשעשוהי.יקרולהקחציןתנהצרדמללתארוקהחקל,ירסומ 6 תלורוקמה םיירוטסיהה םירמהתאחוווה,םביטו :האר,רעב,םשימע 533,328, הרעה ;58 31-40. A Pacios,Lopez La Disputa de,tortosa Madrid Barcelona,1957.pp תא בתכמה ימינונאיפדהח זש םטשרבלהןורושיבלש,קבוק ( 1868 ),וימע 55-45. תורפסל סומלופהתעגונהחווול :האר,רעב,םשימע 361-358 ;,לי(יקסננזופהרעה 4 ),ימע 165-164. 7 :האר,רןב,םולשקחצי ןתנרואמ,וניתולג,הגהנהסומלופהריציו תיוטקלטניא זכרמבהייח לשתודהי,סנבורפהאמב ו ט הרוביחםתלבקרתהךמסומ יעדמלחורהלש תטיסרבינוא,ביבאילת 1989,ימע 128-118 ;.L,Stouff 4Isaac Nathan et les,siens une famille juive.d Arles des XlVe et XVe siecles, Provence,Historique XXXVII,(1987).pp 499-512 לעיוניכהרואמ וניתולגהאר ירמאמברכזנהרעהב.האבה 8 :האר רןב,םולשת הרבחמ יתימאהלש היצנדרוקנוקהתירבעהנושארהריאמ,,ביתנ תירקרפס ].סופדב[ 9 :האר ןבםולש,לי(הרעה 7 ),ימע 133-132. העיללערוביחהתחכות,העטמ :האר J.,Buxtorf Bibliotheca,Rabbinica Basileae,1640.p 470 10 רוביחהרמתשהשולשביבתכ.דיהרודהמתיתרוקיבלש המדקהההמסרופ :ךותב ןבםולש,לי(הרעה 7 ),ימע 472-419. יתנווכבםסרפלבורקבהרודהמתיתרוקיבלשרוביחה.םלשה ןלהלשמתשאבתכבדי,גרובצניגתיירפס,ןינל,הבקסומ 1131. הארועטקהןודנה ותומלשב חפסנב.רמאמל
[3] ובעיית 23 שהבגה איננה משתלמת רק בגלל החטא שבה א בגלל תוצתיה הרייות. לדבריו, סוקלו כוונותיו הלורקי, ונכה מטרתו להחדיר האמונה במשיח הנוצרי ללבותי ודים. מתירו עולה, ש ע היטב מה מתרחש בחצי האי האיברי. נוקב בשמות אנשים ומקומות, ומנסה להד המרעות זמנם. איננו פותח הסיפור בתיר המרתו הלורקי, א מחזיר הקורא חור, וקושר המרעות לקורותיו בנדיקטוס הי ג ולחילופי המלוכה באראגוניה. בהמשך מתאר הו ותוצתיו, ודן בדרשנותו ובדר התגובה. בכוונתי לבחון במאמר דברי בקטע הבגה. אעסוק בשת מקורותיו, הכותב חיבורו בארל שבפרובנס, ומיטיב לדווח הנעשה בספרד, ואבחן מת הנאמנות ההיסטורית ה עובדות הנמסרות. דגש מיוחד יי למנטליות וילוגיה המשתקפת בדברי איש פרובנס, הבוחן התרחשויות רחוקות פי תפיסת עולמו ו ו פי האקלים הרוחני שבו נמצא. א. בנדיקטוס הי ג והסזמה בכנסייה חר מותו קלמנט השביעי, בשנת,1394 החליטה מועצת הקרדינלים א לבחור אפיפיור חדש מביני, לפני שיישבעו כולם, ש שייבחר יעשה מאמץ להביא יחוד הכנסייה. בשבועתם התחייבו א לסרב לשום פיתרון שמועצת הקרדינלים תחליט יו, כדי להביא הסזמה סיומה. נקבע במפורש, ש 11., להישמע להחלטת המועצה, במקרה שבו ירש לוותר הכס הקדוש בנדיקטוס הי ג )פדרו די לונה( ייחס חשיבות מכרעת להתחייבותו ולשבועתו כקרדינל, וסירב לוותר מישרתו כשדרשה ז ממנו מועצת הקרדינלים. המשיך לטעון ש האמיתי, אף חר שנבחר אפיפיור נוסף בוועת הכנסייה בפי,(1409) וחר שהושג האיחוד בעולם הנוצרי בוועת קונסטנץ.(1417) וכך, בתקופת טורטוסה, מנהיג העולם הנוצרי, באראגוניה, ו במקום מושבו הקבוע. מנסה להסביר ז, ול כך מתאר סיבות בריחתו בנדיקטוס הי ג: וימצא הירחי ברח האמינו לו מל ארץ רובם ב תו והפר בריתו כרת הועד ונשבע לעזוב ות עוד שיתברר שבחירת לפניו היתה א כדין ומחוץ הנמוסים הכתובים.12 11.Ε,Delaruelle.Ε.R Labande.P,Ourliac Histoire del eglise depuis les origines jusqua nos,jours,xiv L eglise au temps du Grand Schisme et de la crise conciliaire,(1378-1449) Paris,1962.p 81 12 גינצבורג, 76 דף ע א-ע ב.
[4] םולש ןב םר 24 ירואיתב המזיכסה תיתייסנכהלירצונינב הפוקתהשי ןוחבלתאםוקמ ובשומלש,בתוכהתא דמעמה יתרבחה ולשת ויתועד.תוישיאהרויה םו םיברועמ תורישי,תוערואמבלבא רבשמה יתדה יתרבחהלש םלועה ירצונלענ.םהמ יטרפ המזיכסה היבלשב םינורחאהויה םיעודיבטיה תובכשב תוינוליחה תויממעהולש הפוריא.תיברעמה םיכרדה תוימדקאה ועצוהש דוחי הייסנכה וכפההזרבכמ םתלחנללש 13 םיגוחץוחמ ילתו,תואטיסרבינואהייסנכ ןוטלשה.ינוליחה ןיא פתהופא קחצישןתנעדיהמןה תוביסנ ותחירבלש םוטקנב.ג יהה רמתא תשירד םימה 14 רויפיפאהמ,רטפתהלתתזרכה תרסה ( תורמה [soustraction ctobedience.יןיא ה ןיינועמ םקהלתא,רחואמהןוגייסמבטיהתא ותעיבק ונימאהוללכ יבלמ, ץראףיסומוא. םבור,ןכהעשמחרבש סוטקנבג יה הינוגאר,ותדלומף תעשבחוו,הסוטרוט וריסהבור תוממ הפוריא תיברעמהתא ןתמת,ונממ תומו הינוגאראהדבלהראשנהנמאנ ;ולקרתנשב 1416 הפרטצה תדיעוול ץנטסנוקהקספו 15 ךומתלמ.וב תרדגהיעינמ תרסה תורמה יפבשקחציןתנהלועהנקבדחאםעהעדה תלבוקמה םיגוחב םייראיליסנוקהלש הייסנכה :תירצונה,רויפיפאה וגיצנשושילע,תומדא ןותנ תרוקיבל,תישונאףקותבו ודיקפתה ןושארןיב ( paresםיוושinter,(primus ןושארןיברתירבחתצעומ ). דעווה (םילנרקה קחציןתנךרוכתא תלועפ תרסה תורמע תוביסנ ותריחבלש.רויפיפאהה רמ תא תובייחתהה ולטנש םילנרקהלע,םמצעתתרפה ותעובש סוטקנב.ג יה,ותעדל תטלחה םילנרקה חהלתא רויפיפאהתעבונ ןפואמ ותריחבלש,ומדוקטנמלק,יעיבשהתנשב 1378. השהתיא ותריחבלשטנמלק יעיבשה,תימיטיגלרח םישדוחשרפסמםדוקןרבכרחבנ ןאברוא ישישה.רויפיפםאה ןיינעבהזקימ קחצי?ןתנהמוד תייעבש תוימיטיגלהלשטנמלק יעיבשה הדמעוה ירוחאמ השירדה ותורטפתהללש רויפיפאה סוטקנב ( 1395 ),ג יהיפכ ולעהש תטיסרבינואסיראפ םילנרקהולש.תפרצ הטיסרבינואהעיצהתא םתורטפתהלשינש םדצה,דחאכהז 16 בשויהאמורבהזואצמנה.ןויניבאב ומכ,ןכתלילש תוימיטיגלהלש סוטקנב,ג יה תדיעווב הייסנכה,הזיפבהעבנ רוערעמלע ודמעמלש.ומדוקעבקנ סוטקנבשא 17,הריפכבלשבוךכןיאהלו ךישמהלשמו.ודיקפתב :הארה ג,ןייבאםתודלותתרות,הנמגרת א,פרלתביבא 1963,,אימע 333 330. הןווכתמיאדוובתזרכהלתרסה תורמהתיפוסהזירכהשךלמתפרצתנשב 1406, ווזל רחיסנוקהזיפתנשב 1398. :ןייע.F,Rapp L Uglise et la vie religieusen Occident a la fin du Moyen Age (Nouvelle,Clio,XXV) Paris,1983.pp 71-72.W,Ullman A Short History of the Papacy in the Middle,Ages London. pp :האר 1972,.P.B,Gams Die Kirchengeschichte von,spanien Graz,19562,III,1. pp :הארו ;300-301 297-299 :האר.Y,Renouard The Avignon Papacy,1305-1403 London,1970.pp 75-76 :האר,לי(פארהרעה 14), מע 77. 13 14 15 16 17
[5] ובעיית 25 איננו מדייק בתיר ההתחייבות פי הקרדינלים. המועצה קשרה דרך פיתרון הסזמה שת הלגיטימיות קלמנט השביעי. ולם, דבריו מגלים הבנה נכונה המרעות. נקודת המחלוקת התילוגית העיקרית אכן היתה קשורה בשת בחירתו הקודם, אך מניעים פוליטיים שונים מנעו 18 העמדתה במרכז הדיון הקונסיליארי. ב. טורטוסה וחיי ג עובר לתאר הרקע לו טורטוסה. י,, חר דבריו בנדיקטוס ה להכנת הו חברו ושה:, מלך אראגוניה והמומר ודי הלורקי. פי בער, קשה להכריע מי זם העיקרי לו, המומר בנדיקטום הי יג, עוד בתו קרדינל התווכח בענייני האמונה החכם ודי ר טוב בן אך יש 20 לפי הגירסה ית הרשמית באה זמה מן, 19 שפרוט. להניח, שאף אם היתה זו יוזמתו הלורקי, הדבר בא לי ביטוי במסמך רשמי. דיווחו איננו בלתי תלוי בהשקפותיו האישיות ובתעמולה ודית הפנימית. ז, חשוב לה צד הוסבר טורטוסה בתוך המחנה ודי, ו מי התייחסו ודים וזם הו. לדו יזם הו הלורקי: וישתדל ] הלורקי[ המלך ו ה להתוכח חכמי הארץ לבאר ל כבר בא 22 וטענות דומות לו נו למצוא במקורות יהודיים אחרים. 21 ;, המשיח הבט נוסף, הבא לי ביטוי בדבריו, המניע הלורקי להמיר דתו. מלומדים כבר מצ באיגרתו הלורקי המומר מה הלוי)פלוס דה סאנקטה מאריה( סימנים ראשונים לספקותיו באמונה ודית, ולרחשי לבו אדם דעה מסוג מצויה במקור העברי לספרו 23 המתנדנד שני העולמות. 18 רנואר)לעיל,,(16.69-68 תמיכתו הנחרצת שארל החמישי בקלמנט השביעי הובילה בסופו דבר הפילוג. צרפת יה לחזור בה מההכרה בלגיטימיות קלמנט השביעי. 19 בער)לעיל,,(1.325 התעניינותו בנדיקטוס הי ג בו ודי הנוצרי מעים הספרים הרבים בנושא שנמצ בספרייתו. עיין: פסיוס)לעיל,,(6,42-41.20 20 פוזננסקי)לעיל,,(4.165 21 גינצבורג)לעיל,,(10 76 דף ע ב. 22 ראה טופס ה שח אבונשטרוק לקהל ג ירונה, בתוך: מה אבן וירגה, שבט יהודה, מהדורת ע שוחט, ירוים תש ז, צד: עמדו בצרה וצוקה בפני גדולי ישר לבקשת הלורקי, אחר שנשתמד נקרא שמו הגוים מאישטרי ג ירונימו די שאנטה פי, וסימנו מגדף, ש מ שיבו חכמי ישר לפניו, ו יוח ל שהמשיח כבר בא,. 23 צ, גרץ, דברי ימי ישר, תר ו, שפ ר, ורשה תרנ ו, ;88 בער )לעיל,,(1 עמ,.313-311
26 רם ום בן [6] הלורקי, ספר הפיקורים. המוני שערך ה תלה סיבת המרתו בשיבושיו הפרשניים למימרות התלמוד, ובנטיית לבו לקבל פירושים וסילופים ברוח 24 הכריסטולוגיה. מפרש דרכו הלורקי מתוך מניעים חברתיים. המיר דתו כנקמה, ב ריב אחד מחכמי ישר: ויקר מקרה שחכם אחד שמו לורקי 25., שנה טעמו הימו אחד מחכמי הארץ ו יכול לקחת נקמתו ממנו הלורקי, ש רופ, המיר דתו בשנת.1412 ייתכן ששכנעו לעשות ז, הנזיר הדומיניקני והמוח הדתי, חזר בתה עת ראגוניה מלווה בנסיך הקסטיליאני פרנאנדו מאנטיקירה, כדי להמליכו מלכות אראגוניה. אחד מצעדיו הראשונים המומר לחבר פולמוס בעברית ובלטינית, הכולל בתוכו מדרשים כריסטולוגיים, שנועדו לשמש בסיס לו בינו ל ודים. החיבור הל כ ד פרקים. מטרתו היתה להוח דרך ההקש שתן נבות משיחיות 26 המצויות במקרא ומקובלות שתי הדתות כאמת, כבר נתקיימו כולן בישו הנוצרי. מתאר צעדו המומר. מדייק במרו, ש הלורקי חיבר הפולמוס עוד לפני שנקבע הו. מזר, שהחיבור הל כ ד פרקים בנושא 27 המשיח, ומדגיש שפרקים ו מבוססים מצע רעיוני משותף ליהדות ולנצרות: ו כד תנאים שנו מסמים שיצדקו במשיח המקווה ום נמצ כמשיחם ועשה ב הר חיבורו המומר, ומשום 28 קונדרס יפה הסדור מאד לפי טבע הנושא. כך יכול להעריכו כחיבור המסודר בצורה יפה וריה. חיבורו האבוד תוכחת מטעה הל כנראה תשובה לטענות המומר, ומקצת מדבריו ציטט כאמור אברבנ 29 בספרו ישועות משיחו. קהילות ודים ניסו להימנע מהו בדרם אחדות. סביר להניח ששטחו 30 טענותי בפני המלך ובפני, ואף ניסו לבטל רוע הגזירה בתומי כסף. לפי דבריו כמעט שהצליחו לבטל הגזירה, אך לבסוף סוקלה כוונתם, ונכפה י לקיים הו: ו שקרבו החכמים ההצלה לברוח מהוכוח בחזקת 31 ה שמעו ל. 24 ראה ציטוט המוני, עורך ה, אצל פוזננסקי)לעיל,,(4,18 : 1 ושיבש ] הלורקי[ כוונות המימרות וההגדות להביא כונת התנא האמורא לדעתו. ובנטותו לו השיבושים יצא לתרבות רעה,. 25 גינצבורג)לעיל,,(10 76 דף ע ב. 26 בער)לעיל,,(1.328,325-324 השפעה רבה השפיע בנדיקטום הי ג. 27 דיון בשת מועד חיבור ספרו הלורקי)לפני הו אחריו,( גרץ)לעיל,,(23 עמ,,414-413 ו ציון ג. בער) עמ, (328 מקבל הנחתו. ועיין: פסיוס)לעיל,,(6,40.18 28 גינצבורג)לעיל,,(10 76 דף ע ב. 29 ראה לעיל, בפתיחה למאמר. 30 בער)לעיל,,(1.327 31 גינצבורג)לעיל,,(10 76 דף ע ב.
[7] ובעיית 27 בהזמנות הרשמיות נדרשו חכמי ודים לבוא העיר ו נערך תמונה שונה במעט מצטיירת בתירו : והקדיש קרואיו במצות 32 הו. דומה שיש בדבריו מקצת האמת. בחודשים 33 המלך שמה מבצר פנישקו בארגון. אפריל מאי 1414 עברה חצרו, מסיבות פוליטיות, הכפר סאךמי, ש טורטוסה למבצר פנייסקולה (Peniscola) מבצר ששימש כמקום מקלט. זירת הו הועברה אף היא למקום החדש, ו החל הדיון בענייני המינות העולם הנוצרי ע התבצרותו 34 ובגופי הדת הנוצרית שבתלמוד. בפנייסקולה, ו כן להתפ ש הניח שהו כולו נערך. התייחסותו למלך אראגוניה כב תפק מרכזי בהכנת הו תואמת אף היא המתרחש. מתאר תוכנו הו, פרטי העניינים המשיחיים שו בו. לפי דבריו, הלורקי נציג הנצרות. חבר השופטים מנה ארבעה הגמונים, וברא פלום דה סאנקטה מאריה, מה הלוי, נמנה לפני המרתו חוגי מעריך 35 החכמים ו השכבה החברתית הגבוהה, ו רבה קהילת בורגוס. נכונה הזמן שבו המיר מה הלוי דתו. נמנע מלשבח המומר ייחוסו וחכמתו, ו התבלטותו בשעת הו יותר מ חכמי הנוצרים: והוכרחו להשיב למשמע אזני ארבעה רבני דתם ומאי פול ברא המיר דתו סביב עשרים שנה טרם הגמון בורגוש שמו לפנים בישר דון אמון נשיא נשיאי הלוי חכם נפ כולל חכמי הועד.36 נוכחותו פלוס דה סאנקטה מאריה בו איננה ועה ממקורות אחרים, וקשה לקבל דברי כעדות מהימנה. ייתכן שפרסומו הרב המומר, וקשריו הקודמים הלורקי, גרמו ל להניח א נעדר מטורטוסה. תוצת הו התבט במספר מישורים. הטונות הוצי פקודות רשמיות, שנועדו להגביל הקהילות ודיות מבחינה ית, ולצמצם חירותן הפוליטית והדתית. בכמה מקומות מהומות, ונכפה ודים להמיר דתם. לעתים נערכו המהומות בעודם ובהורתי פקי המלכות. רבים מודים נצו להמיר דתם, ויהודים אחרים בחרו לברוח למקומות שקטים יותר. בזמן טורטוסה 32 בער,. 33 גינצבורג,. 34 בער)לעיל,,(1 ;354 פסיום)לעיל,,(6,48-46.28 )ו המלך( שח ההזמנות הרשמיות לקהילות לבוא לו. בער, ;325 פסיוס,.45-44 35 מה הלוי בער)לעיל,,(1.314-308 מדייק במרו, שמה הלוי המיר דתו סביב עשרים שנה לפני הו. נטבל כנראה ביולי,1391 ואילו הו החל עשרים ושתיים שנה אחר כך)בפברואר.(1413 עיין: בער, ;309 פסיוס)לעיל,,(6 40 ו,19.50-49 מעניין להשוות ליחסו מה הלוי דברי הריב ש, שו ת הריב ש, סי ר מ: והמעולה דון מה הלוי י א האיר עינינו והודיעני העכבה היתה לטובתך. 36 גינצבורג)לעיל,,(10 76 דף ע ב.
28 רם ום בן [8] וחריו בחרו רבים מן המומרים ודים בהמרה מרצונם החופשי, אך חלקם נאנסו 37 לנצרות, ומתוכם שבחרו לחזור דת ישר ולקיים מצוות דות בסתר. תוצת הו, הגזירות, השמד, תנועת הבריחה, המרת הדת והשיבה לדת ישר משתקפים בתירו : ופסקו הדין צדק בימין המומר הלורקי ו בו מדחה ולכן גזרו שמדים ותקלות הקהלות ש ב המחוזות ה רעות מאד עד ין מספר ו הונח ל לברוח הלכו חוץ מהמחוז וזולתם התנצרו ושבו לדתם.38 חלק נכבד מהמהומות האנטי יהודיות, בערים השונות באראגוניה, ניתן לזקוף לפעילותו הדרשנית המטיף. נוכח בחלקו הראשון הו, וכנראה השתתף בו ברח פעיל. בחודש מאי 1414 עזב והמשיך לעבור בערי אראגוניה כש נושא עמו בשורת יום הדין הקרב. במסעו ליוו פרד להקות מסתגפים, מם עצמם, ומגבירים בדבקותם ובהתלהבותם הע הלוך הרוח האפוקיפטי שהביא עמו המטיף. הקהילות ודיות נצטוו בהור המלכות לשמוע דרשותיו. לדברי, שאף לפרעות דמים ביהודים, ובצעירותו אף התאבל פרעות נגד יהודים בוונסיה. העדיף דרך השכנוע. באחת מדרשותיו טען, הנוצרימ אינם צרים להרוג ודים בסן, ולם, מגמותיו האנטיייהודיות, וההתלהבות 39., א י המילים הדתית שהביא עמו, גורמים מרכזיים בליבוי שנו ההמון פי ודים, ובהתלהטות היצרים שהובילה הימות והנס. בדרשות מהשנים 1414-1409 נמצא מספר רב דימויים הקשורים ליהודים. רבות מדרשותיו, כמו זו שדרש בפני חצרו מלך קסטיליה, עוסקות בבעיה 40., יבנו הגרועים ביותר ודים 7 ודית. טען. בדרשה, מלמד תנו פרק נוסף בפעילותו ה אנטישמית שמביא מפנה הדרשן חציו פי חוגי. מטרת דרשתו, שדרש בחג הפסחא, להחדיר ולבסס האמונה הנוצרית בלבותי, ול כך מערער בדבריו 37 בער)לעיל,,(1.358-357 38 גינצבורג)לעיל,,(10 דף 76 ע ב. מעניין להשוות דבריו מו יורש העצר האראגוני המלך)קטובר,(1414 בנוגע למתרחש בקהילת דארוקה. חר שתיאר ההתנויות ליהודים, הנס ו הבריחה, הוסיף: הנסיון מוח, בניגוד למכוון, שהמוחזרים עכשיו מונה הקולית הקדושה ממשים, מתוך הקפדה וחגיגיות יתירה, מפריזים אפילו בתהפוכותי ובאמונתם הכוזבת שהאמינו בה, קודם שבאה י הארת רוח הקודש )בער,.(358 39.Μ.M,Gorce.St Vincent Ferrier,(1350-1419) Paris,1935.p 126 40 נוכחותו בטורטוסה.Η,Fages Histoire de Vincent,Ferrier Paris PP 42-44,;1901 II י פוזננסקי)לעיל,,(4.34-33 פעילותו האנטי יהודית גורס,.126-124 ועיין: בער)לעיל,,(1 ;357,323 פסיום)לעיל,,(6,46.28
[9] פדר ובעיית 29 אמונתם הישנה. פותח דבריו בתיר ייסוריו ישו. מטיל אשמת מותו ודים, ומתאר התוצת הדטרמיניסטיות המעשה. בנקודה זו עובר מעבר לפרשנות הנוצרית המקובלת אבות הכנסייה. דבריו רצופים תירים גזעניים ומפלצתיים דמות ודי, והדרשה מסתיימת בילת דם טיפוסית, שאמורה לגל ודים) פי תפיסתם הדמונית( מחטא צליבתו המשיח: ויהי ם בבא קם פסחם הדורש ] [ כמנהגו לדבר ישו מיתת והפליא ב הספור רכו ולרחבו ויקרא בגרון קול גדול מר מנקמת תליתו וענשו הנצחי ליהודים הנשאר ל לנצח ות ולמופת פשעו פשע בלתי ב תית שיום אחד ב חדש מחדשי השנה ימצ בפי מתולעים וישתינו הדם בתמורת הדם שפכו ת שודים חושבים למען יתכפר ל הדם שיגנבו נער קטון נצרי ישחטוהו בפסח ויקריבו דמו לם ו יחשבו שיגהה מ מזור.41 בדרשה יש כמה מוטיבים אנטי יהודיים: קשר תילוגי דמו השפוך המשיח לדמם ודים, ב הדורות; השתנת דם; תולעים השוכנות בפיות ודים ומסמלות רפש, זוהמה וריקבון; והקרבת קרבן)ילד נוצרי( המכפר החטא, פי ההשקפה ש דם שפוך יש לכפר בדם. מוטיבים ו שימשו מצע רעיוני לתפיסה שהלכה והתפתחה בספרד., דם מזו 7 למן הט ו ואילך, תפיסה שרה בדמם ודים והנוצרים החדשים. מגמה זו באה לי ביטוי, ו אחד מסימני ההכר למעבר משנ האמונה לשנ הגזע,(Estatutos de limpieza de sangre) שנקבעו במשך המת, בתקנות טוהר הדם 42 הט ז הי ז במוסדות הדת והטון החברה הספרדית. ואם יטען הטוען, ש לייחס הדרשה לו עצמו, לסמוך מקור עקיף, המדווח אירועים שהתרחשו בארץ אחרת, עדיין ניתן לומר שהדברים משקפים המצית באראגוניה במאה הט ו. סיפורו גדוש בפרטים מדויקים, שבוודאי בדה מלבו. דרשות מעין ה חלק מוזלוךירוח אנטיייהודי ששרר )הקשור, באראגוניה ובקסטיליה, בזמן טורטוסה וחריו. מוטיב הריח ודי ופיו הדימוני ודי( נמצא בספרות הספרדית לראשונה בסמיכות לו 41 גינצבורג)לעיל,,(10 76 דפים ע ב-77 ע א. 42.L,Poliakov Histoire de,vantisimitisme,ii De Mahomet aux,marranes Paris י,;1961.pp 180-181 קפלן, יהודים ויהדות בהגות המדינית והחברתית ספרד במת ה ט ז-י ז, שנ ישר לדורותיה, בעריכת ש מוג, ירוים תש ם,.174 ועיין ציטוט מתוך.:J Arce de Otalora, Summa nobilitatis,hispanicae Salamanca 1559 ודמם רוצחיו ישו כה מזו שבני, אחייני ו צאצאי, כולם כאילו נולדו דם מזו ולכן מנועים מ הבודים, המשרות והתארים... תועבת אבותי תדבק ב לעד פגמים גופניים אחרים סימן למוצא יהודי.,178 דברי אחד מחשובי הרופאים הספרדיים במאה הי ז, אחד העונשים, שב פקד והים ודים, כאב הצלעות התוקף רבים מ,; ורופא (Juan de אחרQuinones) חיבור ובו הוח יהודים יש זנב, ו מפרישים דם כנשים מדי חודש יש בחודשו. בכך דימיון רב לתיר השתנת הדם החודשית, בדרשתו.
30 רם ום בן [10] ודמותו השטנית ודי התגבשה בכרוניקות קסטיליאניות מן המוטיבים הגזעניים חלק מהספרות הספרדית האנטי אנוסית. בתעמולה זו 43 הט ו. תפסו מקום נכבד ילות הדם, והן ב לי ביטוי בולט, לדוגמה, בספר מבצר האמונה במסעו בקסטיליה ובאראגוניה דרש 44 ו ( Fortalitium fidei) פונסו די אספינה. למנוע המגע יהודים לנוצרים, ולהעביר ודים לשכונות נפרדות. מאחורי דרישתו עמדה ההשקפה, שיש באפשרותם ודים לטמא הנוצרים בבואם עמם במגע. כן לפקפק במהימנות הדברים, וניתן ליחס דרשה 45 אנטיייהודית זו לו עצמו לתעמולתו הגזענית. תגובת לדרשתו, כפי שמתאר, יכולה לשמש מד פייני לדר תגובתם בחצי האי האיברי. מונה שתי דר תגובה עיקריות, ומתם מדרכם ו שהימו חיי כנוצרים ונטשו לחלוטין דת אבותי. מקצת מן בחרו לברוח, ואילו רובם העדיפו להישאר במקומם ולהתאגד בחבורות. וה דבריו: וכשמוע המומרים שת השקרים הה ועו נאמנה תהו המה עדי פרחה בם צרעת המינות באמונתם וקצתם ברחו למרחבי ארץ ו גדלו ויעשירו ו מרו בסין ו יו לברוח נתחכמו לת גדה אחת ו חדים.46 בהמשך דבריו מתאר דרך חיי. פי חוץ נדרשים להירת כנוצרים, ולכן י להד במקומות הפולחן דרשנים, שיחקו הדרשנות הנוצרית בכנסייה. אך למעשה תוכנן הדרשות שונה מדרשנות כריסטולוגית רגילה. מהות השוני איננה ברורה די צורכה. מוסר שהדרשות עסקו בשורשי האמונה ב לחסות תחתיה בניגוד לדרשות הנוצרים, הכוללות הבלים ושקרים ונפות בדויות. ייתכן ש מתכוון לענייני אמונה מונותיאיסטית בסיסית, ש יהודים יו לקבל, בניגוד לנושאי כריסטולוגיה; שכוונתו לדרשות בענייני האמונה הנוצרית, ל גוונים גזעניים ואנטישמיים, כפי שמצא אצל. וה דבריו: ויסו י מצות לתת מחצית השקל ל נפש ב שבוע ויעשו ל קפה צדקה והגדילו מעשה הצדקה באחוה ורעות לפרנס עניים ולהשיא בנות ויבנו ל במה ויבחרו 43.Ε,Gutwirth The Jews in 15 th Century Castilian Chronicles,,JQR LXXIV..(1984) PP. 379-396 עיין בעיקר,381,11,387,33.394-393 בער)לעיל, 44,(1.388-387 והשווה הרקע למשפטו יוסי פרנקו, ש בצליבתו הילד הקדוש לה גוארדיה,, 537,462,452.29 45.;M,Kriegel LesJuifs a la fin du Moyen,Age Paris,1979.p 218 ח ביינארט, מגורי ודים בספרד במאה הט ו וגזירת ההפרדה, נא ציון, )תשמ ו,(.68-61 וראה להלן, פרק-משנה ג, דיון בשת מקורותיו. 46 גינצבורג)לעיל,(10 77 דף ע א.
31 חוו,הסוטרוטיטנסיורדסתייעבוםיסונאה [11] םתצקמםירוחבתרהמבבאיההדובוהתדובעומיקיוםהמםישרודשורדלםהלתוקחכ רתיםיוגהישרשמםתנומארשאבתוסחלהיתחתךאםילבירקשותופנותויודב רשאכ וסנרתי 47.םישרודה קחציןתנ שיגדמתא תוליעפ הקדצהלש,םיסונאהמודו םיסונאהש ולביקלע םמצייח לש תרובח.הקדצמעובשויה םיפסואףסכ םיינ תסנכהלו.הלכקחציןתנרמתא המורתה,תיעובשה ןפואב,ילמס תיצחמכ.לקשה תשגדומ וירבדב הדרפההןיבםתוא םיסונארתיל :םירצונהןיאםה םיוה ללפתהל הייסנכב תירצונה,ריעבשא תומוקמב )הייסנכ(ןחלופ ;םהלשמםישנאםכותמ םישמשמ,הנוהכב םינשרדו םהלשמםיאשונ םהיתושרדבןכותימינפ.וחיי תיצחמב הנושארהלשהאמהו טהתורכומ דרפסב, תורובחהקדצ.תווהיןיבמ תורובחהסוגרסבןייצנ תרובחישוע דסח Hece),(Confraria de Hoce רשא היגליבירפהנתינשהלתנשב 1425 האטיבתא 48 :הדועייהמת םיינעב תסנכהוהלכ תורענל.תומותי שיםיבל ןוימלןיב ישעמ םיסונאה ותודעבלשקחציןתנ ןיבלתורטמ הרובחה תו.הסוגרסמתשנ השה, םאהןיא רבודמ הרובחבלש ישוע דסח?םיסונא ןיינעהברה וליגשיגוח םיסונאהקדצבעודיונל תופוקתמ תורחואמ.רתוחא תורוקמה םיירבעה רמהתאןמ ינפלששוריגדרפס,רפסמךלמשדרפסרזגלע :םורשא לכבריעריעושורדל יתבבתויסנכ ליטהלוםרחלמ עדויוש 49 סונאןתנשןמש רואמלוועמםורבד השודקבש והלגיש,. יפלרוקמ,הזדשח ךלמה םיסונאבאקווד הרימשבלע יגהנמ הבדנה.הקדצהוםאןיא רוקמה,קימו הז ןיינעה יחיה ושקיבש תונוטלשה,רוקחל ןיע תדמלמתודעהלוסרפ םתוליעפלש םיסונחתב,הזתוחפלברקב.םודחיםעתאזןנשיתויודע )תווצ(תויירטונ תורשאמהתא רוקמה,ירבעה תופשוחו תוליעפהקדצ תיביסנטניא לש םיסונא תרגסמב הליהקה תו - תומורתלשןמש רואמלתיבב,תסנכהלשףסכ 50 לשו,הטיחןכולש םיטושיקתיבל.תסנכה 47 בתכדי,גרובצניג.םש 48 :האר,ש,רבוטשתורובח הקדצדסחודרפסב,,תירצונהרפסןורכז םהרב,ןמלגיפשביבאילת 1979,ימע 167-164. רמאמבתורכזנתורובחהקדצ,תופסונלש ישיבלמ םימורערוקיב ו םילוח,הסוגאראסמ ןאיניפרפמ.הראחלדגמוגשומהתרובחהקדצםחייתמתוצובקלתולעבתורטמ תונוש וז.וזמןאכןודרובחבישוע,דסחה,הסוגאראסמבקעתורטמה תורדגומהומשרנש.היגליבירפב :האר,רבוטש,םשירבדא בטירהת וש(,א בטירהתרודהמ י,חפאקםילשורי,ט ישת יס,דל מע )חעתובישחתווצמתסנכה :הלכןי ךלשדקהףעהג ישנמ. המותי 49 :האר.A,Marx Studies in Jewish History and,booklore New York,1944.p 87. לעתריקח תונוטלשה :האר.F,Baer DieJuden im christlichen,spanien,i Berlin,1929.p 911 50 :האר Elementos Gutwirth, etnicos e historicos en las relaciones judeo-conversas en.ε Segovia\ Jews and,conversos Studies in Society and,inquisition Proceedings of the Eighth World Congress of Jewish,Studies 1981y.ed.Y,Kaplan Jerusalem,1985.pp 4aceyte 95-97.,םשוימע 97, הרעה :49 judios a la synoga e limosnas para que diese a
32 רם ום בן [12] במחצית הראשונה הט ו פו בסד רי וש חבורות חסד. בשנת 1412 רכשו, אנוסים: הקדושים סךחואן ו סךמיגל חודש ספטמבר ביינארט, ראשי וש החבורות שטח אדמה, ש בעבר חלק מבית הקברות ודי. ח מעריך, שחבורות ינקו יותר בשורש קיומן מן הרעיונות ודיים והיסודות ודיים שבחבורות החסד והצדקה)להוציא, כמובן, שמותיהן החבורות( מ מן היסודות ה יהודיים. רואה בהן חבורות קברים. בברצלונה נמצאה חבורה קברים אנוסים, השילוש הקדוש 1393) ואילך.( החבורה עדיין פה בשנות הארבעים הט ו, והתקנון ה דומה בכמה מסעיפיו לתקנון חבורת הקברים ודית מסקה ) הט ו.( פי ביינארט: קיומם מוסדות עזרה הדדית וסעד ה מורה רק הצורך שב, א סימן מובהק 51 לב ביניים חברתי שבו נזקקו אנוסים לחוגים מ לצרם שונים. יש להניח, ש מתאר פעילותם הארגונית אנוסים הנמצאים עדיין בב ביניים חברתי, וותם הוגדרה בפעילות בחבורה עושי חסד. מסקנה זו מתבססת פעילות חבורות במחצית הראשונה הט ו, הדגש ששמו מנהגי הצדקה, ו הדימיון שמצאנו חבורת עושי חסד בסרגוסה ל שמתאר. ביינארט הה, שבעדויות מאמצע הט ו שהושמעו במשפטי אינקוויזיציה, ור מיעוט היעות שבינו יש ליחס 52 נמצא זכר לפעולתן חבורות חסד ו. לעדותו חשיבות רבה, ולבחון לפיה פעילות חבורת החסד האנוסית. החבורה איננה רק מתרכזת בצדקה לעניים ובהכנסת ה, א מנהלת פעילות ולי 53 חברתיתתית, הכוללת פולחן ייחודי ונשי דרשות בות תכנים יהודיים. עומד מאחורי הדברים פולחן ייחודי ש קשור אף לעניין הצדקה, בדומה נוסים בתקופה מחרת יותר, החשיבו מד מתן הצדקה, וקבעו תפילה מיוחדת לומר 54 בשעת נתינתה. ג. שת המקורות קודם שנמשיך ונבחן דברי, שומה ינו להעריך עדותו ולברר מה המקורות שהסתמך י. האם ו שמועות רחוקות, שהגיעו בב אחר 51 ח ביינארט, אנוסים בדין האינקויזיציה, תל-אביב תשכ ה, עמ,.50-49 52 ביינארט,. 53 הר פי הפעילות חבורות הצדקה בסביבתו הקרובה. בזמנו בארל חבורות צדקה נוצריות ויהודיות. ר בן ום, חיי הקהילה בארל ומוסדותיה: שו ת הריב ש רסו כמקור היסטורי, מיכ, יב)תשנ א,( ט מא, ובמיוחד כה-. ולם, להניח שתירו חבורת משקף החבורה ודית בארל. החבורה בארל התרכ סביב עניין הקבורה, ודבריו בניית ה במה )כנסייה,( בחירת משרתי הפולחן והכשרת ה דורשים משקפים מצית רחוקה. 54 ם רות, תולדות, תל אביב תשי ב,.137
33 חוו,הסוטרוטיטנסיוררפתייעבוםיסונאה [13]?סנבורפלואמש וראיתתא םירבדה וינפלראב םוהי ווחשתא תוערואמה?םמצעב רבכ,ונחנה ורוביחש עשוהי יקרולהעיגה ויללשקחצי,ןתנ ירהשבתכתא ורפס תחכותהעטמ הבוגתכ.ול,םלוןיארבדהחיכומרבכש םיבלשב םינושארה רחש חוווהלביקןתנחוולע שחרתמה.הינוגאראבםגןיא,עובקלרביחשתחכות העטמםדוק רביחשתא ורפס ץמאמ.חכבו,תאמודבאששתא ויתועי תורוקממ,םירישיבתכבועב.הפ םירשקהןיב והי סנבורפ והיל הינוגאריה םיקודה,רתויב לובגהו יטילופה רציץיחלש.שממ םיבורמויה ירשק החפשמהןיב,תוליהקהבריקה תיפרגואיגהדדוע 55 תא יסחי,רחסמה םילקאהו יתוברתה ףתושמה רשפא הריגהחונ רוזיאמדחא.והנשמל העפותהלשתחירבםיסונא הינוגאראמ סנבורפלתרכומבטיהדועהאמב.ד יהביתנ החירבה ירטיסיוד םיסונא סנבורפמ ושפיחטלקמ,הינוגאראב םהיח הינוגאראמ ולבקתה תוליהקב תוו.סנבורפבתמגמ םיסונאהתיה קחרתהלםוקממ,םהירוגמ 56 חותפלוםייחבםישדח םוהיכםוקמבובשולכוי.םתוהזל תעונת םיסונאה הינוגאראמ סנבורפלההרבגוףוסבהאמה,ד יה תובקעבתוערפ,א נקרשרצי הנושארלרוביצלודגלש.םיסונא דחוימבוזריזתא םיחרובה ויתודוקפלש ךלמה ןח 57 ( 1393 ),ןושארהסינשרוצילץיח יתרבחןיב תוליהק םו.םיסונ תצקמ םיחרובהונפ ןפואב יעבטרי.לרא שדוחבינוי 1394 להנתה לראב,טפשמןיב רשעיהשולש םוהי )םיסונא(םמושמ ודחא,הנולצרבמ ןיבלעבהניפס.לראמ 58 וללה ועבתתעב,הניפסהארנכועיגה םיסונאה ותניפסב הינוגאראמ.סנבורפל התבריקלרא לובגה,ינוגאראהתויהרימנ הליהקהו תו תססובמה,הכותבכ ו ואיבה יאדווב התריחבלריעכ.טלקמ,ןכעודילע םוהי היורגהש תומוקממ.םינושךרד,לשמתנשב 1414 התוויצ הצעומהלשריעהלרע רבזגה םל ינש םינירולפ והיל דמושמ,היסרוממרשאקר הנורחרימהתא,ותדהנפו םהי תשקבב.הקדצ םיבורמ םיכמסמה,םייירטונה םחוכבש דיעהללעירשק החפשמןיב והילרא והיל.הינוטקםירשקהויה םרקיעבםעתוליהק םו הנולצרבב 59.ןאיניפרפבוםיברל והימלריה הינוטקב יבורק החפשמ ורימהשתא.םתד 55 :האר REJ, siecles, Juifs de France refugies en Aragon - XHIe-XIVe.Υ.T,Assis CXLII,(1983).pp 285-288 56 :האר.M,Kriegel Tremarranismet inquisition dans la Provence des XHIe siecles et Provence,Historique XXVII,(1977).pp 318-323 siecles,.xlve לשבהעפות וזשרד רויפיפאהןאברואישימחהשיניסהמ לשסנאבורפתולגלםירמומ,םוהיםיבשהלד םהיתובאםיחרובותוצר ( 1364 ),תורחעויסבלש רוטיזיווקניאהלש.לרא 57 :האר,לי(רעבהרעה 1 ),ימע 301-300. 58 :האר d Arles et leurs relations avec les communautes de la Les Stouff, Juifs.L Mediterranee occidentale au bas Moyen Age\ Les relations intercommunautaires juives en Mediterranee,occidentale,XIIIe-XXesiecles.ed.J.L,Niege Paris,1984.p 14 59,ףוטס.םש
34 רם ום בן [14] ארל הפכה אפוא לעיר מקלט מרכזית ליהודי קטוניה ונוסיה. מספר המהגרימיה כה רב, עד שנתגבשה בה קבוצה קטנית בולטת ומובחנת י החברה הנוצרית. ביוני 1438 עצרה מועצת העיר ארל ודי בונגוייש קרקשון Bongues),(Carcassone וביקשה לגרש מהעיר ודים הקטנים. יש לשער, שרבים מן ודים הללו אנוסים קטנים, שחזרו דת אבותי בארל. בונגוייש קרקשון, יהודי משומד שפתח בחיים חדשים בארל)שימש בקהילה כמה פם כבאילון וועץ,( 60 החזיק עדיין נכסים בקטוניה. בכך יכול לשמש לנו דוגמה לקבוצה ייחודית זו. הקשר ההדוק ארל חצי האי האיברי במהלך הט ו הביא לכך שאנשי העיר עו המתרחש בספרד לתר. מקרה, שדווקא מפרובנס יצ שתיים, הדמות 61 מהתשובות הפולמוסיות הראשונות לחיבורו הלורקי. המרכזית ביהדות פרובנס ומנהיגה קהילת ארל, שמע בוודאי הנעשה באראגוניה מתם אנוסים קטניים שהגיעו רל. דבריו בפתיחת הקטע הנדון: הנה ז שמעה אזננו ועינינו ר מים מסקנה זו. תשובותיו למומר גיבש בספרו תוכחת מטעה, בגלל שתי סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה היתה רצונו לתמוך ביהדות ספרד, באחת השעות הקשות שעברו יה, שכן, התבוסה שנחלו ודים בטורטוסה יכולה היתה להביא להמרת דת המונית. חיבורו הגיע לי יהודי ספרד, ועדיין שימש אברבנ בסופה. הסיבה השנייה היתה קשורה כנראה במניעים מקומיים. מסדרי הנזירים הדומיניקנים והפרנציסקנים בפרובנס הגבירו פעילותם המיסיונרית במהלך הט ו. בדומה לשיטתו בספרד, ניסו לכפות יהודי פרובנס לשמוע דרשותי. המלך רינה עודד במדיניותו המרת דת יהודים באמצעים טורטוסה 62 יים וחברתיים, אף שהתנגד לשיטות הימות מסדרי הנזירים. וההמרה ההמונית יהודי ספרד הוו כנראה י הדרשנים הנוצרים כדי לנגח ודים., שבצעירותו נגרר פ לוים הנזירים, וכבר ב ניסיון בפולמוס ודי הנוצרי, מצא לנכון לחזק רוחם יהודי פרובנס וחיבר חיבור פולמוסי. במיוחד עמדו לנגד עיניו יהודי ארל, חשופים לפיתויים החומריים, מחד גיסא, ולהטפות הנזירים הדומיניקנים בתוך השכונה ודית, מאך גיסא. בוודאי נמה ממנו המרת הדת רבים מיהודי עירו, וספריו הפולמוסיים שימשו מכשיר 63 לבלימת התופעה. 60. תפקיו בונגוייש קרקשון בהנהגת עיין: הקהילה.P,Hildenfinger ; 4Documents relatif aux Juifs,d Aries,REJ XLVIII.(1904) Ρ. 267 הבאילון ראה מאמרי)לעיל,,(53 י-טז. לבד 61 מ נטל חלק בפולמוס המקובל רבי משה בוטריל, ישב כנראה באביניון. אברבנ)לעיל,,(3 דף מט ע ב: ו מהחכם ור, משה בוטריל, ש כן ענוהו ]ל הלורקי[ עכ ז תשובותי,. 62.A,Agnel 4La politique de Rene envers les Juifs de,provence Bulletin Historique et Philologique du Comite des Travaux Historiqu et,scientifiques,1908.pp 254-264 63 ראה לעיל,.9 חיבוריו הפולמוסיים הועים : תוכחת מטעה)כנגד הלורקי,( מבצר ) דתי נוצרים,( חיבור המל תשובות ל אגרת פקורי ר, שמו, )הכוונה ל
[15] פרו ובעיית 35 האם עשה שימוש בחיבורים ב, שתיארו מהלך העניינים בטורטוסה? החיבור תוכחת מטעה אבד, ו לדעת אם הר המקור הלטיני אף ייתכן, 64 לחיבורו הלורקי, ש ברשותו התרגום החיבור לעברית. מד טענותיו הלורקי מחיבורו דון ו בן לביא, קדש הקדשים. דון ו יכול להגיב 65 ערך בספרו טענותיו הלורקי, וענה יהן אחת חת. בעצמו טענותיו הלורקי, כפי שמופיעות בספר קדש הקדשים. שימוש לשון ה, המצוי בחיבורים מאמץ כח וקדש הקדשים, מחזק אפשרות זו. מתאר הזמנת ודים לו טורטוסה י הלורקי: והקדיש קרואיו עורך ה דון ו בן 66., במצות המלך שמה מבצר פנישקו באראגון לביא חותם החיבור: הקדיש קרואיו להתוכח י)עמ( חכמי המחוז במצות לבד מהשימוש הה בצפניה א, ז, הקדיש קרואיו, מייחסים 67 דון פיראנדו מלך אראגון. 68 שני החיבורים הזמנת ודים למלך אראגוניה, וו כאמור אייוק היסטורי. מטבע הלשון הקדיש קרואיו, המצורף לשגיאה בתיר המרעות, יכול להצביע תלות מקור אחד בשני, שימוש במקור משותף. ו אם השערה זו מבוססת צורכה, והדימיון מקרי בלבד, עדיין לפסול האפשרות ש בי מקורות שב. ונשוב לתירו. ד. ו לפני שבא לתאר ההטפה האנטי יהודית והדימונולוגית הנזיר הדומיניקני, מקדים ומוסיף מספר פרטים דרך דרשנותו ו פיה. נמנע מלחלק ציונים למטיף הנוצרי, ומכנהו דורש מצויין... ומפליא לדבר צחות. מציין שדרשותיו נמשכו זמן רב ול הפסקה: ו דורש מצויין שמו מאי פולמוס ש המומר ר שמו המרוקני. ו ספר פסוויאפיגראפי שחיבר הנזיר הדומיניקני הספרדי פונסו בונהומברה, בשנת.1339 א לימור, האיגרת שמו המרוקני: רב מכר בעולם הפולמוס, דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי דות, חטיבה ב, א, ירוים תשמ ט,,(100-93 והקונקורדנציה מאיר נתיב. השתתפותו הפעילה בוים דתיים חכמים נוצרים ו נזירים מספר בפתיחה למאיר נתיב: בעת נערותי... ויום יום הייתי יוצא ובא חכמי הנוצרים ו תי בורח מה בדת ובעניני אמונתינו הכוני פצעוני בשוט לשון הלצייות דר... ואהי נגוע ם מהתפארות קצת קטני בתוכחות הבלי ציורים... הרהיבוני הלהיבוני להשיב י. עיין: בן ום)לעיל,,(8. ההמרה בקהילת ארל, ראה להלן,.85 64 ראה לעיל,.4 65 פוזננסקי)לעיל,,(4.164 66 ראה להלן, נספח, שורה.12 67 גרץ)לעיל,,(23 ציון ג, עמ.414 68 ראה לעיל,.34
[16] םר ןב םולש 36 שנישניו דימתמ שורדלברערקבוהשחי אילפמו רבדלתוחצ ןיבהל תורוהלוםהל 69 ישרש םהיתונומא ןעמלבושתםהלעבטינש תדמעהל. יוקחהועמש יטנסיודרפ, ןשרדכעיגהדע,קוחרמלםירעבותוברוייכחמרצוקבחור.ובל וירבדלש י החניזיוה םיפקשמהנמאנתא חורה ךולהררשש םתואב,תומוקמה ועיגהשכ תועיהלע ובלש :ףיטמה לכבםירעהןהבשופיצףיט?נל ינאקינימודסרופמהןסנ ( Ferrer ),ררפואצי,תוירבה יטפוש,םולינהוכ,םירטוזוליפםינומגה,םיפושיבוםדקלתינפתורימזב.החמש העסונתיוולבלהקםיסחברלדגו,תודימתבויהיפיקמלכבהלילתאריעה,הכולהתב ךותתורימז...תואקלהו לע םימנהיתמבולשוכרצוהןגהלרדגבינפבץחל,רוביצהויהישקבמקשנל תדי וא תא.ותמילג לכדועשורדיםיברבתובשתלכ.הכמטעמכדימתאיבמ תיעמושיל.תועמדמורבדלע םויןה וע,תפות-לואשועירוסיי,הבילצהויגגויעמויכפושתועמדדעכ,ךכש וילעקיספהלותשרדמ דעוקספש.תויוחפייתהה םז ולפנ,וילגרל לבק םע,הדעו תודוותהללהיאטח 70.םילודגה ירבד הכרעההלשקחציןתנ ותונשרדללש יטנסיוררפ םישרוד תוסחייתה.תדחוימהמ ואיבה חבתא?ןשרדאה ורואיתתא יטנסיוררפ םסובמלע תויודע םיסונאה ועיגהש,לרוא ילוא ועמש ףיטמהרבכעודי,ול ויעגממםע וינכש םיירצונה?ריעב ריבסחינהלקחצישןתנעמש ומצעבתאריזנה,ינקינימודהוקרילכמינש - ירופיסמ.םיסונאהיטנסיוררפשמיש ןויניבאב והדוומ ישיאהלש סוטקנב.ג יה רבמבונב 1399 בזעתא,רויפיפאהאציועסמללש,תונשרד םייתסהשקרםע.ותומתא םינשה תונושארהשקה,סנבורפלתח ויתונחתמ תונושארשהתיה.לרא תאהשענהריעבםעובלש יטנסיו,ררפ ררבפב 1400, ראית ןארטרבטסיוב Boysset) B),. ירצונינגרובבשות,לרא הקינורכבבתכע םיעוריאםיימוקמ 71 םיינוציחו ועריאשןיבםינשה 1415-1365. ותונשרדלש יטנסיוררפ הריתושורהכ םיחילשה,םירצונה וציפהשתא לודגלע ןארטרב,טסיובדע הוושהשתא ותפטהוזל תורצנהאמב הנושארה.הריפסוהו,ףיסוהזאמש םיחילששינתושרד תוביהלמ.הכ ונניינבושח וקלח ןורחאהלש.רואיתהכ שיגדהלתא העפשהה המוצעהלשרוקיב ףיטמהלראבבתכ ןארטרב,טסיוב והישריעהוייחכונלכב 72.ויתושרד 69 בתכדי,לי(גרובצניגהרעה 10), ףד 76.ב ע 70 :האר י,החניזוהויתסבימי,םייניבגרת א,רימאםילשורי,ד משתימע 6. 71 לע ןארטרבטסיוב :הארBertrand Un Stouff, Arlesien de la fin du Moyen :Age.L ( Boysset,(1350-1415 Etudes,Vauclusiennes XXIV-XXV,(1980-1981).pp 57-60 72, Boysset :הארBertrand.F,Ehrle 4Die Chronik des Garoscus de Ulmoisca Veteri.u Archivfur Litteratur-und Kirchen-Geschichte des,mittelalters VII,(1900).pp :362-363,L an que desus lo jorn X de,febrier venc I fraire predicador en,arle per son non
37 חוו,הסוטרוטיטנסיוררפתייעבוםיסונאה [17] ורוקיבלש יטנסיוררפ לראבריתוה יאדוובםשורםוצע הליהקה תו.ריעבש םנמא ותוליעפ תוהיייטנאה ןיעהתיההכ תיביסרגאיפכ התיהש ועסמב היליטסקב,הינוגאראבוךאשירע רבדהשעבונ םיאנתמ םייטילופ,םינושו יונישמ יתוהמ ותשיגבלשיטנסיו.ררפ ותעפשה תיטילופהלשררפיצחביאה ירביאההתיה וז 73 העירכהשתאףכה ןתערללש תוליהקה תוו.דרפסבותעפשה סנבורפב האטבתה רתוירושימביתדה,יממעהוןוןיאםיאצומםייונייקוחבםיעגונה תוליהקל תוו ךרוביתנ.ועסמ ןכות ותשרדלש יטנסיוררפלראבונניא,עודיךאשי,רעהלכ וירבדבתא םיאשונה םיביבחה :וילע םונהיגהפצמהינבלםדיב,םתומםויו ןה,ןורחאה תושונאהשהלוכתהדע.ולתשוחתםויןה דמועהרעשבהתיהרסמהרישיה ולביקש.םיעמושה,םו,למסכוספתםוקמדבכנ הריוואב תיגולוטאכסאהרציש ותסיפתלש,ררפ םתרמהלש ינומה,םו םיפיקמ התא הנומאה.ויתושרדבלע ןתינ עובקל,תירצונהאיה ןמיסה חטבומה ובלברקהלוי ןה ופוסלולש.םלועה 74 הדימבהברלש,תוריבסםגראב ועמש םותאםתוא םירבדםישק עימשהש םדגנכרחאךכ.דרפסבןיא חינהל בלשבשהז ןיעהתיה תרמהתדהלש םוקלח יזכרמ ותלומעתב.תיתדה םאהלטנקחציןתנקלח ותואבעוריא,ריעסמרבערעו הליהקה תו?הכותבשכתונלע השוסננררבלתא ךיר.ותדיל םיכמסמה םייירטונה ומסרופניא םיקפסמםיטרפםיברלע ותודליועךיר.ותדיל ותוליעפ גיהנמכ הליהקבהעודי הנושארלתנשמ 1420 ),ןוליאב(ךאןמענמנהשמישש םיקפתב םינושדודוק.ן הדועתה תמדקומהרתויבהנדשובאיה וישינ ךותמ(םינושארה ),השולשתנשב 1406, הטניגרל,(Regineta) ותבלשייוגנובןיסאק Bongues) 75,(Cassin אפור (הנרוממ.Mornas) םאחיננ רבודמש ישינב,תורחב םיצלמומה 76 לעיפ הההליגמ הרשע שולש,הנשויהו םילבוקמלראב הפוקתב תמדקומ,רתוי apelat frayre,vincens e prediquet a l asivesquatres sermons generals e motos sermons autres ad predicados,d Arle tant con demoret en.arle Ε prediquet si,autamens si,noblamens que yeu,creze que despueys que 10s Apostols mortz,foron e per la,fama que las gens en,dizien non fon vist ni auzit home si autamens,predicant coma aquel sus.dig,item 10s juzieus a totz 10s sermones quel dis en,aria foron,presens per auzir,los vole que ser i 73 םיבושייב יטנסיוושררפרבהב היליטסקבהעיפשהלע,תונוטלשההווויצלע םו רובםהיתבמ זכרתהלורוזיאבםירוגמ.דרפניקוח ( 1412 ),דילודאיוםינווכמהתרצהלילגר,םו וקקחנ לע יפ.ותשירדרבעשכהיליטסקמ,הינוגאראיבה ם תאםיקוחה,םיוהי יטנאה ותעפשהו תיטילופהאטבתה ותריחבבךלמללש ודנאנרפ,הריקיטנאמאבוהע ודי ( 1412 ).היליטסקמ :האר,לי(רעבהרעה 1 ),ימע 326-323. 74 :האר,לי(םרוגהרעה 39 ),ימע 86. 75 :האר,לי(ףוטסהרעה 7 ),ימע 509. 76 :האר י,ץכםישינ ייחותושיא יאצומבימי םייניבה,ןויצ ),ה שת(יימע 28-22. לעבצמה
[18] םר ןב םולש 38 ןיעל תוחפהןבעבשתנשב 1400, אשנשכ יטנסיוררפתא ויתושרד.לראב דליכוריעצ יאדווב המלענ ויניעמ וחהשקהרבעע וירוהלעוינב.ותליהק,םלוריבסרתויחינהל וישינשקחציןתנ וכרענליגב הרשעדונומשוא םירשע 77,הנעיפ גהנמש לבוקמ סנבורפב דרפסבו יגוחב.םיליכשמה לעיפ הרעשהוז קחציןתנןב הרשע סיתשוא הרשע עברנשב 1400. םאדומענלע תיפארגופוטה תימינפהלש הנוכשה,תורקיעבולוקמתיב,וירוגמןיבנבוטרתויתא תמצוע וחה רבעשרענהקחצי.ןתנבור והי וררוגתהלרא הנוכשב ( jutaria ),תו עבורבש ןאס.ןיטראמ ובלבלש עבורה,ןכשזאמתנש 1361, רזנמהלש רדסמה,ינקינימודהובשאשנתא ויתושרדריזנהןב רדסמה יטנסיו.ררפלקנ רעתא השענה הבל בלבלש הנוכשה תו םתואבםימי - ינומהריעה םימרו יככות,הנוכשההבוםיכרענ ןחלופה ירוביצהלשהרזחהבושתבתוזחמוףוגיסה האקלההו.תימצעהףיסונךתא,הדבועהתיבשומשקחצי,ןתנהנוסגנו,ןתנןכש 78 ךומסרזנמל,םינקינימודהו לבה םהיניבאריקףתושמ.דחא שיחינהל,פאםעשובלשיטנסיוררפלרההשקחצי ןתנ הזכרמבלש.תושחרתהה ויתושרד ותפטהולש יטנסיוררפ וריתוהובםשורלב,החמיית ויתויווח,אטיברחואמ,רתוי ורוביחבץמאמ.חוטיבקהבומךהלוע וירבדמלע ףיטמה :ינקינימודהשרוד...ןייוצמ אילפמו רבדל. תוחצ.היגולואיאהתיסונאה קחציןתנהסנמ קצהלתא םיסונאה ופיסוהשתויחל םירצונכו ורחב ךרדב.החירבה,ותעדלבקתמלע תעדה תוביסשרשועשוכרוענמיםהמ.חורבוהונניא הלעמ 79 לע ותעדתא תורשפאה ורתוויע רשועה ורחביו םייחב םישדחלש םוהירסח.לוכ לראב :הארוגהנ ילראבלכבו הצנירפ ןיאישמשכםהינבםהשכםינטק םישירפמםתואהזמדע...ולגישרמםכחה ר והיןמרההןיאדךירצ. ןשירפהלבתכדי דרופסקוא 2550, יס ;דפלע :יפ,REJ XII,(1886).p 86 4Documents,inedits.A,Neubauer 77 :הארהדוהיר בומשןבא,סאבעריאי, ביתנ :לצא ש,ףסורוקמ תודלותלךונחה,רשיב ביבא-לת,ה פרת,בימע : ןינעב ישרענהזאןבהנומשהרשע.הפוחלזאאשיהשאהנוגה תב ; םיבוט ותצלמהולשףסויןבא,יפסכרפסרסומהארקנההרוי :העדהת ןבםירשע...םינש ךאחקךל. השע :יפ.I,Abrahams Hebrew Ethical,Wills Philadelphia,1926.p 145 78 לע יטנסיו ררפלראב :האר Congris Arles d,.b,montagnes 4Les Precheurs.Archeologique de,france 134e,session,1976 Paris,1979.p 481 לוקימהתיבלש הנוסגנוןתנ :האר,לי(רגניפנדליהרעה 60 ), ךרכ 47 ( 1903 ), מעsic:240 ) 4scilicet quedam partiem) cujusdam hospitii dicte communitatis sciti Arelate in parrochia Sancti Martini in magna carreria,juzatarie confrontatis ab una parte cum hospitio de Venguessone Nathane et cum hospitio Bondioni de Sancto Paulo et a parte cum retro conventu FratrumPredicatorum 79 האר,ןלהל,חפסנבתורוש 33-31.
[19] ובעיית 39 משבח מנהגי ו דרך חיי, במילים הבת: יוכן נמשך מנה עד ם ובלם חסים בי מעשים אנשי אמת גברו חיל נכבדי מוצאים חן וכבוד יתר אנשי הסופרלטיבים 80 הפלם ה ם עובדים ו יפנו רהבים ושטי כזב ש משתמש ב בולטים בחריפות בהשוואה לספרות מגוונת - ספרות הלכתית, פילוסופית, פולמוסית, פרשנית, וספרות דרוש - שמצביעה יחס ביקורתי רבנים 81 יהודיים, במקומות ובזמנים שונים. ונחדד הדברים, בהשוום ליחסו נוסים אברבנ, מנהיג ציבור וב מעמד דומה ל. בטרילוגיה המשיחית ש ובפירושיו למקרא, אברבנ מתייחס מספר פם לבעיית. יחסו י אמביוונטי: מצד אחד, רואה ב חלק מ ישר, ומעניק לתופעת הנס הדתי תפק מרכזי במסגרת התפתחות הגלה; מצד שני, מתייחס י כ פושעי ישר ייענשו חיי השמד, כשיגיע יומם לחיי העולם הבא. רואה באנוסים חלק מ זרע הקדש אך מ טינה הנויים נוסים, הנפוצים בספריו, ניתן להזר: 82 וכעס כך א עמדו בניסיון. יבי ה, רשעי ישר בוגדים מורדים פריצים פוקרים אפיקורסים 83 האנשים הפושעים ממזרים ארורים. דומה שיש לבחון ה אילוגיה האנוסית המתבט אצל, רקע הגורמים הבאים: התקופה, מעמדו החברתי, עושרו ויחסי יהודים מומרים בקהילות פרובנס וארל. יש לתת משקל רק לפרטים ש מוסר, א ותם דברים ש איננו מדווח י: קובע ש חזרו ליהדותם, א מספר שרק הכחישו אמונתם החדשה; מתאר שמירת השבת, קיום מצוות עיקריות דות; הדגש מצוות הצדקה, אך זו באה לי ביטוי קיצוני יותר דווקא בהשקפתה הנצרות. בתיר חבורות האחווה ייחוד יהודי. כש קובע ש עובדים ום ואינם פונים רהבים )השילוש הנוצרי,( מצביע אמונה פנימית, א ביטוי חיצוני )פולחני( מוגדר. תיר חסותם אצל מתבטא אפוא רק במישור החברתי. קיים דימיון גישתו ל תן אילוגיות ורואיסטיות קיצוניות, גונו במהלך 80 גינצבורג)לעיל,,(10 77 דף ע א. 81 ש אסף, אנוסי ספרד ופורטוג בספרות התשובות ה) ציון)מאסף,( תרצ ג,( יט ס =)הנ ל, באהלי יעקב, ירוים תש ג,.B,Netanyahu The Marranos of ;(180-145,Spain from the Late XlVth to the Early XVIth,Century According to Contemporary ;Hebrew,Sources New York,1966.pp,1-208.esp 5-76 ח ה בךששון, דור גולי ספרד עצמו, ציון, כו)תשכ א,( =) 47-34 הנ ל, רצף ותמורה, תל-אביב,1984.(220-208 82 אברבנ)לעיל,,(3 דפים מו ע א-ע ב, לד ע א, סד ע ב, טז ע א. עיין: נתניהו,.203-177 ונציין כאן, שאף פי שאברבנ דבריו בתקופה מחרת יותר, דומה שההשוואה בעינה עומדת. 83 נתניהו,,179.103
40 רם ום בן [20] הט ו, הן בתוך מחנה ישר והן בקרב הנוצרים, שהפנו טענותי פי אבל להסיק מכך, ש בעצמו קרוב להשקפות 84 המשלים. הורואיסטיות, ובמאמץ כח ובחיבוריו האחרים ביטוי לכך. ייתכן שיחסו נוסים נובע מהזדהות יהודים בני מעמד דומה לו, הנמצאים בצרה, אך אינם מוכנים לוותר מעמדם הרם. הסבר אפשרי, אבל בו די, וננסה להות הסברים נוספים לגישתו. אמנם, הבעיה 85 בפרובנס הקהילות ודיות עסוקות בבעיות הנס וההמרה. היתה כה חריפה כבספרד, אך יש להניח שיהודי פרובנס התלבטו בשות הלכתיות הקשורות בנס ובקביעת עמדות עקרוניות פי התופעה. מקורות רבים יחסם הרבנים מפרובנס. כן, העמדה הליברלית שנקט במאמץ כח, ריה להיבחן כעמדה מייצגת, שיצאה מלבה ההנהגה המרכזית יהדות פרובנס במאה הט ו. ניתן להאיר השקפותיו מאירועים בחייו הפרטיים. תנועת ההמרה פגעה במשפחת כמו במשפחות רבות אחרות בארל ובפרובנס. ארבעה מנכדיו המירו דתם, ומשקיבלו עצמם הנצרות, נותקו היחסים במשפחה עקב ההמרה. בשנת 1467 חתם עיסקה רינה דה ולואהRene),(de Vaiois אחד מנכדיו הנוצריים; שנה אחר כך לנכדו המומר רינה דוגיארRene) אם נקבל מקצת מהמניעים 86 (Daugieres בית, השוכן בשכונה ודית שבארל. האישיים )המעמד החברתי, התנסות פרטית בעיית ההמרה( כהסבר לעמדתו הליברלית פי, ו אם נד ז רקע מקום מושבו, עדיין דומה זמן חיבורו מאמץ כח נודעה השפעה מבוטלת הגישה מחברו. חיבורו כ הנראה ברבע השני הט ו, כשעדיין יו לנהל חיי מחתרת ל לחץ קיצוני מצד האינקוויזיציה. מאמץ כח נ חר תחילת שנת.1431 השנים,1447-1437 עסק במפ הקונקורדנציה, מאיר לפיכך נראה שחיבר מאמץ כח השנים.1437-1431 הקטע 87 נתיב. 84 בער)לעיל,,(1.372-369 אברבנ מתייחם נוסים הורואיסטים, ו מכנה תם מינים,. במינות רואה חלק מהכשרת הקרקע לקר הגלה, ותפקה להוציא האמונה הכוזבת מלב האנשים. י כך תיקלט בעת האמונה האמיתית בקלות יתירה. אברבנ)לעיל,,(3 דף לד ע ב. 85 אני)לעיל,,(62 עמ,.A Du,Roure Les neophytes en Provenc et ;263-254.leurtaxepar Louis,xu Paris 1906 בולט לעין מספרם הרב המומרים מארל..D עיין:1.,Agou Topographie des quartiers juifs en Provence,medievale,REJ CXXXIII,(1974).pp 138-139 86 סטוף)לעיל,,(7.510 לרת ביחסים ו, שבתוך משפחתו, עניין יוצא מן הל. עיין: בער)לעיל,,(1.379-378 87 גינצבורג, 75 דף ע,,א. מרטין החמישי נזכר בתוספת נ ע )נוחו עדן.( זמן מותו 20 בפברואר.1431 שנות חיבור הקונקורדנציה עיין: בן ום)לעיל,.(8
[21] ובעיית 41 טורטוסה מסיים בתיר מפלתו הלורקי, ו מודע ל קושי מצד להכחיש האמונה הנוצרית: הנה נמשך לו משקריו הפך מה שכוין יו ותחת רדפו לצייר האמונה החדשה בלבותם למה ששבו יה הגי שהכחישו ספקו אף במה 88 שנמצא בם מהנכוחות והאמת התמונה שמצייר היא תמונה איית: אינקוויזיציה, ו נזכרת תנועה אנטישמית פי. ניצחונה דות הנצרות חר טורטוסה כביכול מום, וחיי הווים הכופרים בנצרות ההוכחה לכך. מצית זו אינה א השתקפות המצב בספרד במחצית הראשונה הט ו. בקסטיליה היתה עדיין אינקוויזיציה, והאינקוויזיטורים מאראגוניה פו בקפה. 89 בעיית החמירה רק מסוף שנות הארבעים ואילך. אם אכן נ מאמץ כח בשנים,1437-1431 ניתן לה עמדתו פי רקע התבטיותי רבנים ומנהיגים אחרים בראשית הט ו, לפני ההחרפה במצב. כך דרך מ, הה פרופיט דוראן, בספרו מעשה אפד, תפיסת אחדות המה, יהודיה ואנוסיה. לפי ח ה בן ששון, יש לרת בכך טופס ראשון 90 היחס פי בתקופה אחר גזירות קנ א. רבי שמעון בן צמח דוראן)רשב ץ,( ש מפליטי הנס במיורקה, פ כמנהיג הקהילות בג יר במחצית הראשונה הט ו. יש לרת בעמדתו פי הקבלה מפת להשקפתו, בעיקר כש דן במניעי להישאר במקומותי. באחת מתשובותיו מפרט הסיבות שמונעות מ לצ מספרד. בסיום דבריו כותב: וגדולה מזו יש לב הדין לומר, שאפילו אם יאמרו עצמם ש עקר פרתן אינו א מחמת נס ממון, א יגזלוהו מ, אינו 91 נקרא עובד עבודה זרה במז... וה בחזקת כשרות מסתמא. אם נכונה הדעה שרשב ץ שינה דעותיו, ותשובה זו שייכת לתחילת דרכו הרי השינוי בעמדתו, ובעמדות רבנים אחרים, איננו משנה העובדה 92 ברבנות, 88 גינצבורג)לעיל,,(10 77 דף ע א. 89 בער)לעיל,,(1.382 90 בךששון)לעיל,,(81.(209 =) 35 91 אסף)לעיל,,(81 נד)תשב ץ, א, סי ג.( 92 נתניהו)לעיל,,(81,76-5 ובעיקר.44-32 נתניהו ניסה לנתח עמדות הרבנים פי בשות ותשובות, סמך הזמן שבו ענו השות. חיפש שינויים בהשקפותי, ורך חיי, וניסה ללמוד שכבר בב המוקדם)המחצית הראשונה הט ו( נחשב לבו ורובו מעגל לנוצרי. היתר טען, ש בעמדתו רשב ץ חלה התפתחות, ודבריו הנזכרים משקפים תחילת דרכו יש ברבנות. להדגיש, שרוב השות והתשובות שהגיעו לינו אינן מתוארכות. הסוגיה ו דעות אחרות, י קפלן, בעיית ו הנוצרים החדשים במחקר ההיסטורי הדור האחרון עיונים בהיסטוריוגרפיה, בעריכת מ צימרמן, מ שטרן וי מון, ירוים תשמ ח,,144-117 בעיקר,129-128 142.104
42 רם ום בן [22] שהשקפות מעין ה נחשבו לגיטימיות בשעתן. לפיכך לרת בעמדתו שמירה 93 עמדה יוצ דופן. השקפות ה רווחו כנראה בחוגי החברה ודית הגבוהה. הרכוש הקיים ו העושר התקבלה בחוגים ו כמניע הגיוני לחיי אניסות. אף שהצבענו עמדות קרובות ל אילוגיה האנוסית, יש לומר שהסופרלטיבים שב נוקט רחוקים מרחק רב מהתבטיותי רבני יהדות דומה שיש לבחון דבריו תוך התחשבות בקהל הקוראים שהחיבור 94 ספרד ומנהיגיה. נועד ל, ובראש ובראשונה אנשי סביבתו יהדות פרובנס. מטרת החיבור מאמץ כח היתה מוסרית. איננו עוסק בחיבורו בבעיות הלכה הקשורות באנוסים, וניתן לשער, שדבריו מיועדים לסביבה תרבותית הנכונה לקלוט אילוגיה מסוג, שאילוגיה מעין זו כבר מצויה בה. רקע דלות המקורות מפרובנס, ברצוני להות ההשערה, שחוגי ההנהגה ודית בפרובנס הפגינו יחס הבנה, מתינות ואהדה פי, ונבדלו בז מיחסם האמביוונטי כמה ממנהיגי יהדות ספרד. בדומה 93 ל, רשב ץ בן למשפחה עשירה, שנמנתה החוגים המיוחסים יהדות פרובנס וספרד. אף מביע עמדתו החיובית פי העושר, שאפשר לו בצעירותו להים השתו, ל צורך להתפרנס מן הרבנות. מוצאה משפחת דוראן מפרובנס, אך רשב ץ כבר נולד במיורקה. עיין:.I,Epstein The Responsa of Rabbi Simon.B Zemah Duran as α Source of the History of the Jews in North,Africa London,1930.pp 4-8 נתניהו)לעיל, 94,(81,73 מבחין עמדות פי, שמקורן בחצי האי האיברי, ו עמדות הבת מבחוץ. לדעתו, במחנה שמחוץ לספרד התייחסו נוסים בגישה אייסטית, ומנגד נקטו הרבנים בספרד קו רייסטי, המבוסס הכרה שרוב נוצרים ל תקנה.
[23] ובעיית 43 נספח גינצבורג, ספריית לנין, מוסקבה,,1131 דפים 76 ע א-77 ע א 1 הנה ז שמעה אזננו ועינינו ר שנת חמשת פים ומאה וששים וחמש לפרט הף חששי DP ליצירה מלך חדש באראגון וקטוניא ורושיליון וספרד וימצא הירחי ברח האמינו לו מל ארץ רובם ב תו והפר בריתו כרת הועד ונשבע 5 לעזוב ות עוד שיתברר שבחירת לפניו היתה א כדין ומחוץ הנמוסים הכתובים ויסר מל,רה שחכם אחד שמו לורל,י שנה טעמו הימו אחד מחכמי הארץ ו יכול לקחת נקמתו ממנו וישתדל המלך ו ה להתוכח חכמי הארץ לבאר ל כבר בא המשיח ומד הברית אנחנו 10 מקוים ו כד תנאים שנו מסמים שיצדקו במשיח המקווה ום נמצ כמשיחם ועשה ב קונדרם יפה הסדור מאד לפי טבע הנושא והקדיש קרואיו במצות המלך שמה מבצר פנישקו בארגון ו שקרבו החכמים ההצלה לברוח מהוכוח בחזקת ה שמעו ל והוכרחו להשיב למשמע אזני ארבעה רבני דתם ומאי פול ברא 15 המיר דתו סביב עשרים שנה טרם הגמון בורגוש שמו לפנים בישר דון אמון נשיא נשיאי הלוי חכם נפ כולל קם.:.. 2 שמות א, ח. 3.:.. איכה ד, יב. 4 ב.:.. יחזק יז, טז. 6 ויקר מקרה: רות ג. ב, 7 שנה.:.. שמו א, כא, ; תהלים א. לד, הימו: שמו א, כ, לד. 8 לקחת.:.. ירמיהו י. כ, 9 ומך.:.. מ ג, א. 12 הקדיש קרואיו: צפניה ז; א, במצות המלך: דברי הימים ב כד, כא. 13 בחזקת ה: ישעיהו ח, יא. 14 למשמע אזני: יא, ג. 16 לפנים בישר: שמו א, ט, ט? רות ז. ד, נשיא נשיאי הלוי: במדבר ג, לב. חילופי הנוסח ל אדלר,,ΕΝΑ 1956 ספריית בית המדרש לרבנים בניו יורק,,2504.120-119 2 הף[ החלק באראגון[ בארגון וקטוניא[ וקטינייה ורושיליון[ ורוששיון 3 לו[ בו 5 שבחירת[ שבחינת 6 היתה[ הייתה ויקר[ חוקר 7 [יהושועשנה[ישנה[ליתאו[ו 8 ו[ והאפיפור 10 תנאים[ התנאים שנו... המקווה[ ישתלש )מ(?דכ)מ(?ים בדקו במשיח המקום ובלם... ועשה[ ליתא 11 קונדרם[ קונדריס הסדור[ הסדיר מאד[ מד 12 מבצר[ מרוצת פנישקו[ פני שקו 13 [ י מהוכוח[ מהוח 15 עשרים[ עשרה בורגוש[ בירגיש 16 בישר[ בש אמון[ מון הלוי[
44 רם ום בן [24] חכמי הועד ופסקו הדין צדל! בימין המומר הלורקי ו בו מדחה ולכן גזרו שמדים ותכולות הקהלות ש ב המחוזות ה רעות מאד עד ין מספר ו הונח ל לברוח הלכו חוץ מהמחוז וזולתם 20 התנצרו ושבו לדתם ו דורש מצויין שמו מאי וינשינש מתמ לדרוש ערב ובר,ר יחשה ומפליא לדבר צחות לה ולהורות ל שרשי אמונותי למען תשוב ל טבע שני להעמדת החקוי. ויהי ם בבא קם פפחם הדורש כמנהגו לדבר מיתת ישו והפליא ב הספור רכו ולרחבו ויקרא בגרון סול גדול מר מנהמת 25 תליתו וענשו הנצחי ליהודים הנשאר ל לנצח ות ולמופת פשעו פשע בלתי ב תית שיום אחד ב חדש מחדשי השנה ימצ בפי מתולעים וישתינו הדם בתמורת הדם שפכו ת שודים חושבים למען יתכפר ל הדם שיגנבו נער ל,טון נצרי ישחטוהו בפסח ויקריבו דמו לם ו יחשבו שינחה מ מזור. וכשמוע 30 המומרים שת השקרים הה ועו נאמנה תהו המה עדי פרחה בם צרעת המינות באמונתם וקצתם ברחו למרחבי ארץ ו גדלו ויעשירו ו מרד בפין ו יו לברוח נתחכמו לת גדה אחת ו חדים ויסו י מצות לתת מחצית השקל ל נפש ב שבוע ויעשו ל קפה צדקה והגדילו מעשה הצדקה באחוה 35 ורעות לפרנס עניים ולהשיא בנות ויבנו ל במה ויבחרו מקצתם 17 צדק בימין: תהלים מח, יא; ישעיהו י. מא, 18 רעות מאד: ירמיהו ג. כב, 19 ין מספר: דברי הימים א, כב, ד. 21 לדבר צחות: ישעיהו לב, ד. 22 ויהי ם: שמו א, א, ד, ועוד. 24 רכו ולרחבו: בראשית יג, יז? ויקרא.:.. יחזק ח, יח; ט, א. 25 ות ולמופת: כח, דברים מו 26 חדש.:... כח, במדבר 27 הדם.:.. לו, יחזק יח. 28 יתכפר.:.. דברים כא, ח. 29 יגהה.:.. הושע ה, יג. 30 תהו המה: שמו א יב, כא. 31 פרחה.:.. ויקרא יג, יב. למרחבי ארץ: חבקוק א, ו. 32 גדלו ויעשירו: ירמיהו ה, כז. 33 גדה אחת: שמו ב, ב, כה. חדים: יחזק לז יז. ויסו י: מלם א יב, יא; דברי יא. י, ב, הימים מחצית השקל: יג. ל, שמות 35 ויבנו.:.. השווה מלם יז, ב, הוני 17 הלורקי[ ) ד(? מדו[ ליתא 18 ותקלות[ ותקלום ב[ 19 עד ין[ 20 מצויץ[ מצווין וינשנש[ וינששיב) 23 (? ם[ ו( ) בבא[ ובבא מיתת[ מתת והפליא[ וההפליא 24 ולרכבו ולרחבו[ 28 הדם[ ליתא נצרי[ נוצרי 30 תהו[ תוהו 31 למרחבי[ במרחבי 32 מרו[ מרובים בסין[ בסים 33 גדה[ גודה מצות[ מצוות חדים[
[25] פרו ובעיית 45 בחורים לשרת בבמה ההיא ולעבוד עבודתה ויקימו מ דורשים לדרוש ל כחקות יתר הגוים משרשי אמונתם ב לחפות תחתיה אך הבלים ושקרים ונפות בדויות נסו כ יתר הדורשים וכן נמשך מנה עד ם ום חסים בי מעשים אנשי אמת גברו חיל נכבדי 40 מוצאים חן וכבוד יתר אנשי הפלם ה ם עובדים ו יפנו רהבים ושטי כזב. הנה נמשך לו משקריו הפך מה שכוין יו ותחת רדפו לצייר האמונה החדשה בלבותם למה ששבו יה הגי שהכחישו ספקו אף במה שנמצא בם מהנכוחות והאמת. ט. 37 כחקות.:.. ויקרא כ, כג. 39 אנשי אמת: שמות יח, כא. גברו חיל: כא, ז. 41.:.. תהליממ, ה. חרים 36 ולעבוד[ ולהעב ויקומו ויקימו[ 38 ליתא יתר[ הגויים הגוים[ 40 מוצאים[ מוציאים 41 רהבים[ הרבים מה[ ראה 42 בלבותם... יה[ ליתא 43 הגי[ הגיעו... והאמת[ הניף ב שנמצא מהנכוחות
זכרמןמלזרזש ןויער הריחבה רשיבםימעבו םיכרוע ומשגומ מו דה ןויער הריחבהתודלותברשיתודלותבו םימעה ה אשונ,בכרומ שיגר ררועמו,סומלופ הו יואר ילב קפס רקחמל.ירוטסיה ה שמשמ המגוד תקהבומ הקיזל תדהה ןיבש תודלות רשי תודלותל,םימעה ןכו המורתל תדחוימה לש םע רשי תודלותל.תוברתה ךותמ ךכ הלוע ותובישח לש ןוה תודלותב רשי רשקהבבחרה לש.הירוטסיהה יפכ םיעמש םירמאמהךרכבש,הז ןויערל הריחבה דיקפת לטובמ שוביגב תוה העדותהו תימצעה לש םימע,תותדו ןכודודיעבהריציה תיתוברתה.םהלש םע תאז הנומט וב םג :הנכס תעב ןויערש הריחבה גצומ יוטיבכ ותונויל לש ץוביק דחא לע ינפ תוליהק העשב הש שמשמ תקדצהל תוישונא,תורחא וא תונפקות יפלכ.תלו קוסיעה ןויערב הריחבה יטנוולר העדותה,תימוה תא םויכ - ןדיעב לש תינתאה תיתדהו יבחרב םלועה תוצרפתה - תוחפ רשאמ.רבעב,םויה ילוא רתוי,דימתמ ררועתמ בוש ךרוצה ןוזיאב ןיב תעדותדוחייה תוהו,תימצעה שיש םהב כ תורפהל הריציה תיתרבחה,תיתוברתהו ןיבל הרכהה היפואב ילסרבינואה לש.תושונאה שי תווקל ץבוקש םירמאמ הז ןתיייב ארוקה םילכ םיפסונ תנבהל אשונ יזכרמ הירוטסיהב וילוגלגו םינושה זאמ תישאר ותחימצ לש ןויערהריחבה תפוקתב ארקמה דעו.ונימי