דבר העורכות חברי אגודה יקרים, אנו שמחות להביא בפניכם/ן את הגיליון העשירי(!) של ה"קרימובלוג", המידעון הרשמי של הקרימינולוגים בישראל. למערכת הקרימובלוג

גודל: px
התחל להופיע מהדף:

Download "דבר העורכות חברי אגודה יקרים, אנו שמחות להביא בפניכם/ן את הגיליון העשירי(!) של ה"קרימובלוג", המידעון הרשמי של הקרימינולוגים בישראל. למערכת הקרימובלוג"

תמליל

1 דבר העורכות חברי אגודה יקרים, אנו שמחות להביא בפניכם/ן את הגיליון העשירי(!) של ה"קרימובלוג", המידעון הרשמי של הקרימינולוגים בישראל. למערכת הקרימובלוג הצטרפה עורכת חדשה - ד"ר גלי פרי, חברת סגל טרייה במכון לקרימינולוגיה שבאוניברסיטה העברית. אנו מודים לגלי על נכונותה לשאת בתפקיד, וכן לד"ר קרן כהן-לוק מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל על עבודתה המצוינת כעורכת הקרימובלוג בשנים תודה ובהצלחה! אחת היוזמות שד"ר פרי הביאה עמה הייתה פינה חדשה - "זרקור על דוקטורט". בכל גיליון תינתן במה לדוקטורנט/ית ממוסד אחר (בשלב מתקדם) להציג בקצרה את עבודתם, וכך נוכל כולנו להתרשם מרוח המחקר הצעירה הנושבת בקהילה שלנו. בגיליון זה מציגה מורן בניסטי מאוניברסיטת בר-אילן את עבודתה בנושא השפעות מאסר צאצא על התא המשפחתי. אנו רוצות להודות למורן על נכונותה לחלוק עמנו את מחקרה וממצאיו המעניינים ולאחל לה הצלחה רבה בהמשך דרכה המחקרית. את הגיליון הנוכחי נפתח עם מאמר מערכת מאת נעמי קפלן דמרי, בנושא מידת ה"מדעיות" של ראיות פורנסיות. רבים מאתנו צפו בשקיקה בסדרות טלוויזיה כגון CSI והתרשמו מיכולתן של ראיות פורנסיות בזירת העבירה "לפתור את התעלומה". צעירים רבים מתעניינים בתחום הקרימינולוגיה כאשר התמונה העומדת מול עיניהם היא זירות עבירה מרתקות, מלאות ברמזים נסתרים לגבי זהות העבריין. אך האם מדובר במדע מבוסס, או בהערכות ופרשנויות שמידת אמינותן מוטלת בספק? לאן מתקדם התחום, ומהי מקומה של הסטטיסטיקה בכך? על זאת ועוד במאמר מערכת מדעי הרבה יותר, אך מרתק לא פחות מאותן סדרות הוליוודיות. נמשיך עם ארבעה מאמרי דעה חשובים ואקטואליים. רפ"ק שלומי שטרית, מפקד בית מורשת משטרת ישראל, טוען בדבר חשיבות המחקר ההיסטורי לקבלת החלטות עכשווית. היסטוריה משטרתית לא צריכה להסתכם בדבר שהוא מבחינת- have, nice to אלא יכולה (וצריכה) להוות כלי עזר חשוב לקבלת החלטות אסטרטגיות וטקטיות בימינו אנו. ד"ר תומר כרמל טוען כי ישנן דרכים רבות ויצירתיות להתמודד עם שלל הבעיות הנובעות מצפיפות בבתי הסוהר. כיצד עלינו למדוד "צפיפות"? למה יש לשים לב? בחינת הסוגיה לעומק מעלה אפשרות לפתרונות יצירתיים וזולים בהרבה מבנייה מאסיבית של אלפי תאי מאסר חדשים. ד"ר יעקב רוב קורא תיגר על התפיסה שרואה בעברייני צווארון לבן עבריינים רציונאליים. מחקרו מציע כי מדובר בהחלטה אינטואיטיבית, שאופיינית למצבי חוסר וודאות ולמאפייני אישיות מסוימים, מה שעשוי לסייע בזיהוי עובדים המועדים לביצוע עבירות צווארון לבן מבעוד מועד. לסיום, ד"ר עמיקם הרפז טוען כי קבלת משוב ישיר מהאזרח בדבר חווייתו מהמגע עם המשטרה מהווה ערוץ מבטיח לחיזוק הציבור במשטרה ומערכת היחסים בין המשטרה לציבור בכלל. אנו מקוות כי תמצאו את הגיליון מעניין ותיהנו מקריאתו לפחות כפי שאנו נהנינו מעריכתו. קיץ רגוע ושנה טובה ופורייה לכולנו! ד"ר טל יונתן-זמיר המכון לקרימינולוגיה האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר גלי פרי המכון לקרימינולוגיה האוניברסיטה העברית בירושלים 1

2 ב- ב- ב- ב- ב- ב- תוכן העניינים מאמר מערכת: ראיות פורנסיות: מעבר מעולם הפרשנות לעולם המדע/ נעמי קפלן דמרי משולחן הועד המנהל/ פרופ' תומר עינת פינת "זרקור על דוקטורט": השפעות מעצר או מאסר צאצא על הורים ואחאים של אסירים בישראל / מורן בניסטי מאמרי דעה: המחקר ההיסטורי ככלי יישומי בעבודת המשטרה/ רב פקד שלומי שטרית צפיפות בבתי הסוהר: בחינת הנזק הנגרם ודרכים להפחיתו/ ד"ר תומר כרמל היבטים קרימינולוגים להפחתת עבריינות צווארון לבן גישת ההתנהגות העבריינית/ ד"ר יעקב רוב השוטר כסוכן שינוי - על חשיבות המשוב הישיר מהאזרח להגברת האמון במשטרה/ ד"ר עמיקם הרפז חדשות מהמחלקות לקרימינולוגיה בארץ (לפי סדר א' החוג לקרימינולוגיה, אוניברסיטת אריאל החוג לקרימינולוגיה, המכללה האקדמית אשקלון :(' המגמה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק, המכללה האקדמית בית ברל המחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר אילן החוג לקרימינולוגיה, המכללה האקדמית גליל מערבי בית הספר לקרימינולוגיה, אוניברסיטת חיפה המכון לקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים החטיבה בקרימינולוגיה, מכללת ספיר החוג לקרימינולוגיה, המכללה האקדמית עמק יזרעאל מזל טוב! זכייה בפרסים ובמענקי מחקר, מקבלי תואר דוקטור, קידומים ומינויים: פרסים (לפי סדר א' (' זכייה במענקי מחקר (לפי סדר א' מקבלי תואר דוקטור (לפי סדר א' (' (' קידומים ומינויים אקדמאים (לפי סדר א' (' ספרים חדשים בקרימינולוגיה שנכתבו ע"י חברי האגודה (לפי סדר א' כנסים נבחרים בקרימינולוגיה בשנה הקרובה (לפי סדר כרונולוגי) המחלקות לקרימינולוגיה בארץ: מרצים ותחומי עניין (' 2

3 מאמר מערכת ראיות פורנסיות: מעבר מעולם הפרשנות לעולם המדע נעמי קפלן-דמרי, דוקטורנטית במחלקה לסטטיסטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים החלטות במערכת אכיפת החוק מתקבלות תוך התמודדות עם אתגרים רבים כגון מידע חסר, שאלות לגבי איכותו ואמינותו של המידע, הפוטנציאל להטיות קוגניטיביות מסוגים שונים, פירוש מוטעה של הממצאים ועוד. לכן, יש חשיבות רבה למדיניות מבוססת-ראיות policy),(evidence-based כלומר הסתמכות על ראיות מדעיות, אובייקטיביות ומהימנות בעת קבלת החלטות. המדע הפורנסי עוסק בהפקה ובניתוח של ממצאים מזירת העבירה, במטרה להביא את הממצאים ומסקנות הניתוח בפני בית המשפט. בין הראיות הפורנסיות המוכרות ניתן למנות את ה -,DNA טביעות אצבע, טביעות נעל, ועוד. אך האם המדע הפורנסי עולה בקנה אחד עם העקרונות של מדיניות מבוססת-ראיות? באוקטובר 2015 שוחרר תימוטי ברידג'ס, לאחר שריצה 25 שנים בכלא בצפון קרולינה בגין פריצה, תקיפה ואונס. הרשעתו התבססה במידה רבה על עדות מומחה מטעם ה- FBI בתחום השוואת שיער, שהעיד כי יש התאמה בין השיער של ברידג'ס לבין שתי שערות שנמצאו בזירת הפשע. בשנת 2013, לאחר ששלושה נאשמים שהורשעו על בסיס עדות לא תקינה של מומחה השוואת שיער מטעם ה- FBI זוכו בהתבסס על ראיית,DNA שוכנע ה- FBI כי יש לבדוק מחדש את כל התיקים בהם העידו סוכניו בתחום השוואת שיער, וביניהם המקרה של ברידג'ס. בדיקה זו הובילה לזיהוי של 268 מקרים בהם נקבע כי יש התאמה בין חשודים לממצאים מזירת העבירה בהתבסס על השוואת שיער, וב- 257 מתוכם (96%) נמצא כי עדות המומחה לא התבססה על חישובים שנתמכו בתיאוריה נכונה ומקובלת ולכן אינה תקפה מדעית. מתוך 29 מומחים, 27 נתנו עדויות לקויות, או שהגישו דוחות שהכילו טעויות. באוקטובר 2015 דיווח 1 הוושינגטון פוסט כי העדויות הלקויות של סוכני ה- FBI השפיעו על כ מקרים בארה"ב. בעבר נחשבו הממצאים הפורנסיים למבוססים ואמינים, ולעתים אף לראיות שאין לערער עליהן, כפי שבא לידי ביטוי במקרה של ברידג'ס. משום כך היה להן תפקיד מכריע בקבלת החלטות בבית המשפט, גם כאשר הן לא היו מבוססות מדעית. התקדמות המדע ויכולת ניתוח ה- DNA, יחד עם שינויים בחוק והתקדמות המדע בכלל, הובילו לספקות באשר לתקפותן של רבות מהדיסציפלינות הפורנסיות המסורתיות (2005 Koehler,,(Saks and ותרמו לחשיפת טעויות שנעשו על ידי מדענים פורנסיים בפרט ומערכת המשפט בכלל. נקודת המפנה המשפטית המשמעותית ביותר בנושא זה היא "הלכת דאוברט" (1995 Inc.,,(Daubert.v Merrel Dow Pharmaceuticals, שניתנה על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית במשפט דאוברט נגד חברת התרופות מריל-דאו. פסק דין דאוברט קבע ארבע אמות מידה לקבילות תזה או שיטה מדעית מקצועית: היכולת להפריך את התיאוריה או התזה המדעית. ביקורת עמיתים Review) (Peer של התיאוריה. מידת יציבות המחקר עליו מושתתת התזה המדעית וההסתברות לטעות. מידת ההכרה בתזה המדעית בקרב הקהילה המדעית העוסקת בנושא. האתגר המרכזי ביישום אמות מידה אלו נעוץ בנקודה השלישית ובעיקר בסיפא שלה, קרי: הערכת ההסתברות לטעות, אשר דורשת מאמץ מחקרי עמוק ומגוון. דוגמה למאמץ מסוג זה שנשא פרי ניתן למצוא בתחום ניתוח ראיות.DNA ראיות אלו נחשבות היום לחזקות, אמינות והמבוססות ביותר. עמידת ראיות ה- DNA בסטנדרטים המדעיים הובילה לדרישה דומה מתחומים נוספים במדע הפורנסי, כפי שנקבע בדו"ח האקדמיה האמריקאית למדעים (NAS) שפורסם בשנת 2009 וגרם לרעידת אדמה בקהילת המדע הפורנסי. ההמלצות החשובות של הדו"ח כוללות סטנדרטיזציה של המינוחים המשמשים 1 The national registry of exonerations: 3

4 לדיווח ראיות בבית המשפט, הסמכת מעבדות ומומחים, חישוב ודיווח הסתברויות לטעות ומדדי אי ודאות, ומזעור הטיות קוגניטיביות וטעויות אנוש. דו"ח מועצת היועצים של נשיא ארה"ב למדע וטכנולוגיה PCAST),(President's Council of Advisors on Science and Technology - שפורסם בשנת,2016 קרא להבהיר את הסטנדרטים המדעיים לתקפות ומהימנות של הראיות הפורנסיות, והצביע על הצורך להעריך את השיטות הפורנסיות בכדי לקבוע אם יש להן בסיס מדעי. הדוחות מציינים כי קיים פער בין התפתחות המדע הפורנסי למדע בכלל, וכי המדע הפורנסי נשאר מאחור. בנוסף, צוין כי במדע זה יש חוסר בסטטיסטיקה מודרניות ובמבחני איכות. 2 פרויקט החפות האמריקאי בצירוף עם הדוחות הללו, הוביל לכך שהממשל האמריקאי החליט להשקיע משאבים רבים בקידום המדע הפורנסי, תוך שימת דגש על פיתוח שיטות סטטיסטיות להערכת ממצאים פורנסיים. דוגמא לכך היא התמיכה של ה- Foundation National Science במכון לסטטיסטיקה ומתמטיקה יישומית SAMSI).(Statistical and Applied Mathematical Sciences Institute - במסגרת המכון נפתחו קבוצות עבודה בתחומים פורנסיים שונים שעבדו במהלך שנת דוגמא נוספת היא המרכז לסטטיסטיקה ויישומיים בראיות פורנסיות ) Evidence Center for Statistics and Applications in Forensic 3 National Institute of שהוקם על-ידי ארבע אוניברסיטאות בארה"ב. המרכז נתמך על-ידי ה- -) CSAFE.Standards and Technology - NIST האוניברסיטה העברית עובדת בשיתוף עם המרכז בעיקר בתחום עקבות הנעליים. תפקידה של הסטטיסטיקה בהקשר זה הוא בחיזוק המדעיות של המדע הפורנסי ובכימות מידת אי הוודאות באמצעות כלים מדעיים. ההסתברות לטעות היא גישה כמותית לאמידת אי הוודאות, ולכן היא עוזרת לשופט להחליט בדבר הערך הראייתי של ממצא פורנסי. כפי שצוין לעיל, לפי דאוברט, היא מהווה אחת מאמות המידה לקבילות תזה/שיטה מדעית. חשוב להדגיש כי אי הוודאות מאפיינת גם תחומים הנתפסים לעיתים כאמינים ביותר ובלתי ניתנים לערעור, כדוגמת השוואת טביעות אצבע. 4 סיפורו המפורסם של ברנדון מייפילד, אזרח אמריקאי שהואשם בפיצוץ תחנת הרכבת במדריד במרץ 2004, טלטל את התחום. ה- FBI הצהיר שמדובר בהתאמה וודאית בין טביעת האצבע שנמצאה על שקית שהכילה חומרי נפץ בזירת הפשע לבין טביעתו של מייפילד, אך מאוחר יותר התברר שמדובר בטעות וברנדון מייפילד שוחרר. דוגמא זו חשפה שמרכיב אי הוודאות קיים אף בתחום זה, משותף לתחומים רבים במדע הפורנסי, ויש להתייחס אליו במלוא הרצינות. המסקנות מהדוחות שהוזכרו לעיל ומפסק דין דאוברט הן שראיות פורנסיות חייבות להיות מושתתות על בסיס מדעי: מבוססות נתונים, תוך שימוש בכלים הסתברותיים להערכת אי הוודאות. האתגר היום, בתחומים השונים במדע הפורנסי, הוא בפיתוח מתודולוגיות לחישוב הסתברותי. בניתוח DNA קיימים מודלים ביולוגיים לשכיחות מאפייני ה- DNA (האללים) באוכלוסייה, ולכן החישוב ההסתברותי הוא פשוט 5 יחסית. תחומים אחרים כגון טביעות אצבע, חלקיקי ירי ועקבות נעליים, הנמצאים בשימוש רב בבית המשפט, עדיין לא זכו לטיפול סטטיסטי הסתברותי כמו ה- DNA, ולכן בהקשר שלהם לא מדווחות הסתברויות. ההסתברויות שמעניינות את בית המשפט הן ההסתברות לקיום ממצא פורנסי רלוונטי בהנחה שטענת התביעה נכונה, אל מול ההסתברות לממצא זה בהנחה שטענת ההגנה היא הנכונה. למשל, אם הממצא הפורנסי הוא מספר מסוים של חלקיקי ירי שנמצאו על החשוד, בית המשפט יתעניין במידת הסבירות למציאת מספר חלקיקים זה אם החשוד אכן היה מעורב באירוע ירי, אל מול הסבירות למציאת מספר חלקיקים זה אם החשוד לא היה מעורב בירי. מכיוון שיתכן ושתי ההסתברויות קטנות, נהוג להשתמש ביחס ביניהן. יחס זה נקרא יחס נראות, או- (LR).Likelihood Ratio ככל שיחס נראות גדול יותר, כך הוא תומך יותר בטענת התביעה כי החשוד היה מעורב בירי. פרויקט החפות Project) (Innocence הוא עמותה ללא מטרות רווח, המחויבת לשחרור מורשעים על לא עוול בכפם בארצות הברית, באמצעות בדיקות DNA וקידום רפורמה במערכת אכיפת החוק, שתמנע אי צדק עתידי. פרויקט החפות נוסד ב על ידי בארי שאק Scheck) (Barry ופיטר נופלד Neufeld) (Peter והצליח להביא לשחרורם של 329 אסירים שהורשעו על לא עוול בכפם, כולל 18 אסירים שנדונו למוות בגין רצח שלא ביצעו/ 3 Iowa State University,Carnegie Mellon University,University of California, Irvine, University of Virginia על אף שראיית DNA בודדת נחשבת חזקה ביותר, קיימים אתגרים בתחום זה כגון הערכת הראייה במקרה של תערובות DNA של מספר אנשים. 5 4

5 הדרך הנכונה להשתמש בסטטיסטיקה לחישוב ההסתברויות הללו כוללת שימוש בקובץ נתונים מתאים, ניתוח והתאמת מודלים הסתברותיים לנתונים הללו, בדיקה ואישוש כי המודל אכן מתאים לנתונים, הערכת הטעויות הסטטיסטיות הנובעות מתהליך הדגימה המקרי של הנתונים, ולבסוף - מציאת שיטה נכונה לתיאור הממצאים, על חוזקותיהם וחולשותיהם, לקהילת מקבלי ההחלטות שאינה בהכרח מצויה ברזי הסטטיסטיקה. את התהליך הזה הדגמתי בעבודתי על חלקיקי ירי (2016 al.,,(kaplan-damary et בה השתמשתי בקובץ נתונים שנאספו על ידי קרדינטי ואחרים (2006 al.,,(cardinetti et הכולל 59 יורים ו- 81 לא יורים. הנתונים הקיימים מוגבלים, מכיוון שנדרש זמן רב לאיסוף תצפיות מסוג זה (על חשבון עבודה שוטפת של המומחים הפורנסיים במעבדה - אתגר המאפיין תחומים נוספים במדע הפורנסי). בעבודה מצאנו שהמודל ההסתברותי שהניחו קרדינטי ועמיתיו אינו מתאים לנתונים, ועדיף לבחור במודל מורכב יותר. יחס הנראות במקרה זה הוא היחס בין ההסתברות למציאת מספר חלקיקים מסוים שנמצאו על החשוד במידה והיה מעורב באירוע ירי, אל מול ההסתברות למציאת מספר חלקיקים זה אם החשוד לא היה מעורב בירי. לטענתנו, מעבר לתוצאת יחס הנראות, על הסטטיסטיקאי לדווח לבית המשפט מידע שיסכם את מידת אי הוודאות בקבלת תוצאה זו. מרווח הטעות מהווה כלי הסתברותי שיכול לעזור לבית המשפט להעריך את מידת הספק בטענת התביעה. זהו טווח משוער של ערכי יחס הנראות, ובבנייתו נלקחת בחשבון הטעות הסטטיסטית. חשיבותו של דיווח מרווח הטעות, בנוסף לערכו של יחס הנראות, היא בתרומתו להערכת מידת האמינות של יחס נראות זה. פעמים רבות ממצאים פורנסיים הנם סבוכים יותר מחלקיקי ירי, ודורשים השוואה בין ממצאים בזירת העבירה לבין ממצאים שנאספו מהחשוד, למשל- השוואת עקבת נעל מזירת עבירה עם עקבת נעלו של החשוד. בתחומים אלה, חישוב ההסתברויות המרכיבות את יחס הנראות קשה ולא מפותח דיו. בפסק דין מצגורה (ע"פ 1620/10 מצגורה נ' מדינת ישראל), בית המשפט העליון קבע כי ראיית עקבת הנעל שהוצגה כראייה נסיבתית מרכזית להוכחת אשמתו של מצגורה היא בעייתית ומוגבלת, וביקר את מדעיותה. קביעה זו היוותה קריאת השכמה לעוסקים בתחום, והמחישה את הצורך במחקר נוסף ובפיתוח מודל מתמטי להערכת ההסתברות לטעות. כיום, חקר ראיית עקבת נעל מתבצע באופן הבא (2000 :(Bodziak, מומחי נעליים מנתחים את העקבה מזירת העבירה ומנסים להבין מהו הדגם והגודל של הנעל שיצרה את העקבה. אם יש התאמה בגודל, בדגם ובמידת השחיקה בין עקבת הנעל מזירת העבירה לעקבת נעלו של החשוד, מחפשים מאפיינים ייחודיים שיוכלו לקבוע שיוך בלעדי של העקבה מהזירה לנעלו של החשוד. המאפיינים הייחודיים הללו הנם פגמים אקראיים, כדוגמת חורים או שריטות, ולא פגמי ייצור שיכולים להופיע בפס ייצור שלם. עבודת הדוקטורט שלי עסקה בשני כיווני מחקר רלוונטיים, כאשר הראשון הוא הערכת נדירותם של הפגמים האקראיים. הניתוח מבוסס על נתונים שנאספו ע"י ד"ר יורם יקותיאלי ומעבדת סימנים במז"פ בישראל (2016 al.,.(yekutieli et מדובר באחד ממסדי הנתונים הגדולים ביותר של עקבות נעליים שקיימים היום: כ- 380 טביעות של נעלי חשודים שהוטבעו במעבדה וכ- 13,500 פגמים. המחקר מתמקד במאפיין המיקום של הפגם. הניתוח בוצע על עקבות נעלי החשודים בלבד, כאשר בעתיד נרצה להרחיב את המחקר גם לעקבות שנמצאו בזירות הפשע. בהתבסס על מודלים סטטיסטיים מורכבים שפותחו, הניתוח מאפשר להעריך את ההסתברות למציאת פגם במיקום מסוים, ובכך מסייע להסיק בדבר הערך הראייתי של הפגם. פגם שנמצא באזור בעל הסתברות נמוכה להימצאות פגמים יהיה בעל ערך ראייתי רב יותר מפגם שנמצא באזור בעל הסתברות גבוהה לפגמים. הכיוון השני בו עסק המחקר הוא פיתוח מתודולוגיה לחישוב ההסתברות לצירוף של פגמים. עבודה זו מתייחסת לשלושה מאפיינים של פגם: המיקום, האוריינטציה (זווית הפגם) והצורה. אנו מגדירים את דרגת הנדירות של עקבת נעל כהסתברות שלעקבה אחרת יש בדיוק אותו סט של פגמים. כלומר, בדיוק באותם מיקומים, זוויות וצורות. מחקרים קודמים חישבו את ההסתברות הזו תחת ההנחה שהמאפיינים הללו אינם תלויים זה בזה (2016 al.,.(stone, ;2006 Yekutieli et דוגמא לתלות בין מאפיינים היא למשל נטייה של פגמים בעלי צורה מסוימת להתקבל דווקא במיקום מסוים. במקרה שהמאפיינים הם בלתי תלויים, החישוב ההסתברותי פשוט למדי: ההסתברות לפגם מחושבת כמכפלה של ההסתברויות למאפיינים של הפגם, וההסתברות לאוסף של פגמים היא המכפלה של ההסתברויות לפגמים השונים. חישוב זה דומה לחישוב הנעשה ב- DNA, שם אוספים פרופילים של DNA המורכבים ממספר מאפיינים (מספר אללים), ומכיוון שידוע שהם בלתי תלויים, מכפילים את ההסתברויות למאפיינים השונים וכך מקבלים הסתברות לפרופיל.DNA הפגמים בעקבות הנעליים הם המקבילים לאללים, והמטרה היא לבדוק האם המודל שעובד ב- DNA יכול לעבוד גם עבור עקבות נעליים. בדיקה זו היא מורכבת מבחינה סטטיסטית שכן מדובר בנעליים מדגמים שונים, בגדלים שונים, בעלות מאפייני שחיקה שונים ובמספר פגמים המשתנה מנעל מאחת לשנייה. ממצאי המחקר מראים כי הנחת אי התלות איננה נכונה Kaplan-) al., 2018,(Damary et ולכן נדרש כלי חדש לחישוב דרגת הנדירות. ככל הנראה התלות בין מאפייני הפגם נובעת מהנעל ומצורת הסוליה. למשל, בנעליים מסוימות פגמים בצורה מסוימת ייווצרו בדרך כלל 5

6 במיקומים מסוימים, ואילו בנעליים אחרות מבנה התלות יהיה שונה. לכן, בכדי לחשב את דרגת הנדירות יש להבין את מבנה התלות, דבר הדורש מחקר המשך. עבודות אלה מהוות צעד ראשון לקראת דיווח הסתברותי בשימוש ביחס הנראות. השימוש בכלים סטטיסטיים מסייע למערכת אכיפת החוק, ועתיד לסייע אף יותר בביסוסם המדעי של הממצאים הפורנסיים, בניתוח הערך הראייתי שלהם, ובקביעת משקלם הנכון בקבלת ההחלטות. בסופו של דבר, המטרה היא להפוך את הראיות הפורנסיות מכאלו ששייכות לעולם הפרשנות הסובייקטיבית לאילו השייכות לעולם האובייקטיבי, המבוסס על סטטיסטיקה הניתנת לכימות ולהוכחה מדעית בבית המשפט. לצורך כך מתפתחות שיטות סטטיסטיות מודרניות המתאימות באופן ספציפי לניתוח הממצאים הפורנסיים. האתגרים העומדים בפנינו להשלמת התהליך המדעי הם מגוונים ודורשים הירתמות ושיתוף פעולה של דיסציפלינות שונות כגון משפטים, קרימינולוגיה, זיהוי פלילי, סטטיסטיקה, מדעי המחשב ועוד. גם כאשר יושלם התהליך המדעי יעמדו בפנינו אתגרים הנוגעים לפרשנות הראיות, שכאמור מדווחות תוך שימוש בהסתברויות, על-ידי הגורמים השונים במערכת אכיפת החוק. תחום זה דורש אף הוא תשומת לב מחקרית, כפי שהתחילו לעשות תומפסון וניומן (2015 Newman, (Thompson and ואחרים. ביבליוגרפיה ע"פ 1620/10 מצגורה נ' מדינת ישראל Bodziak, W. J. (2000). Footwear impression evidence: Detection, recovery and examination. Boca Raton: CRC Press. Cardinetti, B., Ciampini, C., Abate, S., Marchetti, C., Ferrari, F., Di Tullio, D., & D'onofrio, C., (2006). A proposal for statistical evaluation of the detection of gunshot residues on a suspect. Scanning, 28(3), Daubert v. Merrel Dow Pharmaceuticals, Inc., 43 F.3d 1311 (9th Cir. 1995). Kaplan-Damary, N., Mandel, M., Levin, N., & Izraeli, E. (2016). Calculation of likelihood ratios for gunshot residue evidence statistical aspects. Law, Probability and Risk, 15(2), Kaplan-Damary, N., Mandel, M., Wiesner, S., Yekutieli, Y., Shor, Y., & Spiegelman, C. (2018). Dependence among randomly acquired characteristics on shoeprints and their features. Forensic science international, 283, National Research Council. (2009). Strengthening forensic science in the United States: A path forward. Washington, D.C.: National Academies Press. President's Council of Advisors on Science and Technology (US). (2016). Report to the president, forensic science in criminal courts: Ensuring scientific validity of feature-comparison methods. Washington, D.C.: Executive Office of the President of the United States, President's Council of Advisors on Science and Technology. Saks, M. J., & Koehler, J. J. (2005). The coming paradigm shift in forensic identification science. Science, 309(5736), Stone, R. S. (2006). Footwear examinations: Mathematical probabilities of theoretical individual characteristics. Journal of Forensic Identification, 56(4), 577. Thompson, W. C., & Newman, E. J. (2015). Lay understanding of forensic statistics: Evaluation of random match probabilities, likelihood ratios, and verbal equivalents. Law and human behavior, 39(4), 332. Yekutieli, Y., Shor, Y., Wiesner, S., & Tsach, T. (2016). Expert assisting computerized system for evaluating the degree of certainty in 2d shoeprints. (Document No , Award Number: IAA 2009-DN-R-090) Final technical report, National Institute of Justice, Retrieved from National Criminal Justice Reference Service website: 6

7 משולחן הועד המנהל פרופ' תומר עינת, יו"ר האגודה הישראלית לקרימינולוגיה וידוי קצר: לפני מספר ימים חלמתי חלום בלהות, סיוט של ממש. ובסיוטי, הופיע שר לשעבר המואשם בריגול למען מדינת אויב, וסוכן משטרתי שנרצח, וצוללות שטובעות, ושרי-ממשלה ששוקעים, וראש- ממשלה שנחקר ועדי-מדינה שמוכתמים ואשת ראש-ממשלה. ובתוך בליל מסויט זה של מראות וחזיונות, צצו, באופן מוזר, מספרים שונים, בהם , ו- 4000, ולא יכולתי לפענח את מובנם. ואז התעוררתי, ולשמחתי הבנתי שכל זה לא היה יותר מחלום רע. וחשתי הקלה עצומה - לא רק בשל העובדה שמדובר בלא יותר מסיוט, אלא בשל ההבנה שמזל גדול נפל בחלקי ובחלקם של רבים מחבריי, שלמדנו קרימינולוגיה ושאנו חלק מהאגודה הישראלית לקרימינולוגיה... למקרה וסיוטים מעין אלו יהפכו למציאות ומישהו יידרש לתת הסבר לקיומם ולפתרונם. ואם בעניין התמקצעות עסקינן, השנה קיימה האגודה הישראלית לקרימינולוגיה, בשיתוף המכללה האקדמית עמק יזרעאל, כנס חד-יומי אשר עסק במדיניות הענישה והכליאה במדינת ישראל, בהווה ובעתיד. הכנס, הראשון מסוגו שקיימה האגודה מאז ומעולם במתכונת חד-יומית (לצד הכנס הדו-שנתי המתקיים מזה מספר שנים), כלל 16 מרצים, שמונה הרצאות, פאנל אחד וכ- 80 משתתפים, והוכתר על- ידי כלל משתתפיו ומארגניו כהצלחה גדולה. נהיר לכולנו שכנס מוצלח זה לא יכול היה לצאת אל הפועל ללא המלצתם ומוכנותם של חברי הוועד המנהל לקיים מפגש אקדמי חד-יומי מטעם האגודה הישראלית לקרימינולוגיה בשנים בהם לא מתקיים הכנס הדו-שנתי, וללא עבודתם המעולה של חברי החוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. אני רוצה לנצל הזדמנות זו על-מנת להודות למכללה האקדמית עמק יזרעאל ולחוג לקרימינולוגיה במכללה זו על הארגון, הניהול, האירוח וההפקה של הכנס, באופן מופתי. ספציפית, ברצוני לשבח את גילה אמיתי, דלית יסעור-בורוכוביץ, אתי אלישע ורעיה יוסף (מרכזת החוג) אשר תכננו, ארגנו, הפיקו, תיאמו, עיצבו וניהלו את תכנית הכנס, והיו האחראיות הבלבדיות להוצאתו אל הפועל. זאת, בחום לב, בנועם הליכות, בצניעות וביעילות רבה. כל מילה ושבח לא יספיקו על מנת לתאר את היקף עבודתן והשקעתן בתכנון ובניהול הכנס, ואת תרומתן העצומה להצלחתו, ולהצלחת האגודה הישראלית לקרימינולוגיה כולה. לא נותר לי אלא להודות להן, בשמי ובשם כל חברי האגודה, על העבודה המצוינת. הודעה מספר - 1 הכנס החד-יומי של האגודה הישראלית לקרימינולוגיה והמכללה האקדמית עמק יזרעאל בתאריך ה התקיים כנס חד-יומי של האגודה הישראלית לקרימינולוגיה בשיתוף החוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית עמק יזרעאל, תחת השם "תרגיל בהתעוררות": האם אנחנו מוכנים למהפכה בענישה"? במוקד הכנס עמד הדיון בחלופות מעצר ומאסר, על רקע פסק דין בג"ץ שחייב את המדינה לצמצם את מספר הכלואים בבתי הסוהר. משתתפי הכנס היו אנשי אקדמיה ומומחים מהשטח אשר הציגו מכלול סוגיות, בעיות ופתרונות, הנוגעים במדיניות הענישה הנוכחית והעתידית במדינת ישראל. הרעיון לקיים כנס קרימינולוגי חד-יומי הועלה על-ידי חברי הוועד המנהל של האגודה הישראלית לקרימינולוגיה לפני מספר חודשים, נוכח ההבנה וההכרה שהשינויים וההתפתחויות הדינמיים והדרמטיים המתחוללים בשדות המחקר והפרקטיקה הקרימינולוגיים במדינת ישראל, מחייבים את האגודה לקיים כנס אקדמי אחד בשנה, ולא להסתפק במפגש דו-שנתי. במסגרת הכנס התקיים פאנל אחד ושמונה הרצאות אשר ניתנו על-ידי מיטב המומחים בתחומי הקרימינולוגיה, המשפט והענישה במדינת ישראל, ואשר התמקדו בביקורת על מערכת המשפט הפלילי, בחלופות למאסר ולמעצר, בפרקטיקות של פיקוח פורמאלי ובלתי-פורמאלי ובניתוח מדיניות הענישה העתידית של מדינת ישראל. המרצים והפאנליסטים אשר לקחו חלק בכנס זה (עו"ד עביר בכר, ד"ר חגית לרנאו, ד"ר גילה אמיתי, פרופ' בועז סנג'רו, פרופ' אורן גזל-אייל, השופט בדימוס ד"ר אבי טננבוים, ד"ר ענבל פלג-קוריאט, ד"ר דנה וימן, עו"ד טלי אייזברג, גנ"מ דני עזרא, פרופ' דלית יסעור-בורוכוביץ, עו"ד ג'וש בריינר, ד"ר רותם אפודי, ד"ר טלי גל, עו"ד אסנת חיטרון, נצ"מ עו"ד רותי שטרית) עשו זאת באופן וולונטרי, ועל כך אין לנו אלא להודות להם מעומק הלב, ולהביע את הערכתינו הרבה והכנה. 7

8 למיטב ידיעתי וזכרוני, כנס חד-יומי זה הוא הראשון מסוגו המתקיים מטעם האגודה הישראלית לקרימינולוגיה במתכונת זו, וכולי תקווה שיהווה "יריית פתיחה" למסורת של כנסים חד-יומיים נוספים בעתיד. כנס זה לא היה יכול לצאת אל הפועל, ובוודאי שלא באופן כה מוצלח, ללא הסיוע הרב של המכללה האקדמית עמק יזרעאל והשקעת הזמן, האנרגיה והעבודה הקשה מצד חברי החוג לקרימינולוגיה בה. כל זאת, תוך שיתוף פעולה יוצא מן הכלל וסבלנות ואדיבות אין קץ. מוכנותם הרבה של המכללה האקדמית עמק יזרעאל ושל חברי החוג לקרימינולוגיה שבה להפיק כנס חד-יומי זה, ת ךו כיסוי מוחלט של כל ההוצאות הכרוכות בהפקתו ומתן אכסניה מפוארת לקיומו, מבטאים הכרה בחשיבות הכנס ובפעילותה של האגודה, ומצביעים, לעניות דעתי, על ההבנה שכנסים מעין אלו יכולים להתקיים רק באמצעות שיתוף פעולה בין מכללות אקדמאיות ואוניברסיטאות המלמדות קרימינולוגיה לבין האגודה. בשמי, ובשם חברי האגודה, אני רוצה להודות למכללה האקדמית עמק יזרעאל ולחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית עמק יזרעאל, ולברך אותם על עשייתם הנפלאה..1 הודעה מספר - 2 לקט מתוך ישיבת האסיפה הכללית של האגודה הישראלית לקרימינולוגיה שהתקיימה במכללת בית ברל בתאריך ה דוחות כספיים: חברי האסיפה אישרו את הדו חות הכספיים אשר הוצגו ע"י ד"ר ארנון אדלשטיין, גזבר האגודה. בנוסף, העלה ארנון דרישה של מס-הכנסה להסדיר פרוצדורלית את עניין החזרי המס על השתתפות בפעילויות של העמותה. ארנון עדכן כי העמותה עומדת בכל הדרישות להחזרים. חילופי תפקידים: יו"ר האגודה הציג בפני חבריה את חילופי התפקידים הצפויים באגודה בשנה הקרובה (מחצית 2019) - יו"ר האגודה, גזבר כבוד של האגודה ושני חברי ועד מנהל, ואת ציפייתו להצעות לאיוש התפקידים שהתפנו. פרופ' עינת הדגיש שמבחינתו, כחלק מאג'נדה המיושמת באגודה בשנתיים וחצי האחרונות, יהיה רצוי לאייש את התפקידים גם ע י חברי אגודה מהפריפריה. יום עיון/כנס חד-יומי של האגודה הישראלית לקרימינולוגיה והמכללה האקדמית עמק יזרעאל : יו"ר האגודה הציג את מתכונת הכנס בפני חברי האגודה ובכלל זה, הנושאים השונים שיועלו בכנס, סדר היום, שמות המרצים ותפקידם האקדמי/הציבורי. דר רונן זיו העלה את הצורך בהעלאת מודעות נושא ה- evidence-based בכנס, ושימת דגש על כך בהרצאות השונות. לטענתו, הדגש הניתן בימי עיון וכנסים הנו ברמה התיאורטית ו/או האידיאולוגית ולא ברמה היישומית. התייחסות לנושאים קרימינולוגים מתוך גישה מבוססת עובדות יכולה להעמיק ולתרום לשיח הציבורי והמחקרי. פרופ' עינת הבטיח לפנות לדוברים הרלוונטיים בכנס וליידע אותם, מבעוד מועד, להתייחס לנושא זה ולהיבטיו היישומיים. בנוסף, הוחלט שתהיה לכך התייחסות בכנסים עתידיים. ועדה אחראית לכנס הדו-שנתי : הוחלט שבחודש מאי 2018 תתקיים ישיבה של הועד המנהל של האגודה, ובמסגרתה תמונה ועדה שתהיה אחראית לארגון הכנס הדו-שנתי של האגודה (2019). יו"ר האגודה הציע את האפשרות לקיים את הכנס הדו-שנתי במתכונת אירופאית, קרי, בתוך קמפוס אוניברסיטאי/מכללתי. הוסכם שבישיבת הועד הבאה (מאי 2018) יתקיים דיון נרחב בנושא. אתר האינטרנט של האגודה: יו"ר האגודה ציין בשמה של מורן סגין - האחראית על תפעול האתר - שאין הרבה כניסות לאתר, על אף עדכונו השוטף. לפיכך, ראוי לשלוח את כל העדכונים במייל (דוא"ל) לחברי האגודה, בנוסף על העלאתם לאתר. בנוסף, מורן בשיתוף עם חברת אגודה נוספת (לוריין) הסכימו להיפגש ולבחון הפעלה וניהול שוטפים של דף פייסבוק, ממנו יהיו קישורים לאתר האגודה קרימינולוגיה שיקומית: חנית אבן-חן, בחודש פברואר 2018 את דנה קייזר), השיקומיים. ראשת העמותה של הקרימינולוגים השיקומיים (החליפה עדכנה לגבי השינויים בעמותת הקרימינולוגים החברתיים.6 8

9 הודעה מספר - 3 לקט מתוך ישיבות הועד המנהל שהתקיימו בתאריכים: , הרכב ועדת הפרסים: הוחלט שהחל מכנס האגודה הבא (2019) תורכב הוועדה מארבעה חברי אגודה שאינם מכהנים בוועד המנהל. תהליך בחירתם יהיה דומה לזה של בחירת חברי הועד המנהל ויתקיים כשנה לפני מועד הצורך בהתכנסותה. החברות בוועדה תהיה לקדנציה של שנתיים בלבד. זאת, על-מנת ליצור הפרדה ברורה בין חברי הועד המנהל לבין חברי ועדת הפרסים ולמנוע מראית-עין של הטיה. מבקרים רשמיים בבתי סוהר: הוסכם שתקנון האגודה ישונה באופן שייקבע בו שהקדנציה של מבקר רשמי בבתי הסוהר תהיה בת ארבע שנים ותינתן האפשרות לכהן בתפקיד לא יותר משתי קדנציות רצופות. לאחר מכן, תהיה אפשרות לצאת להפסקה בת ארבע שנים ולחזור לקדנציה נוספת של ארבע שנים. בנוסף, הוחלט שמספר המבקרים יורחב ל- 12. במהלך שנת 2017 בוצעו ביקורות בארבעה בבתי סוהר: כלא אופק, כלא השרון, כלא עופר ובימ"ר ניצן-מג"ן. הנגשת הידע הקרימינולוגי לציבור הרחב: ד"ר חגית לרנאו (המשנה לסניגור הציבורי הארצי) המליצה על שימוש בפלטפורמה של אתר האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ועל גיוס מומחים בתחומי הקרימינולוגיה השונים, במטרה לפרסם ערב-רב של תכנים רלוונטיים (סיכומי כנסים, עניינים שבאקטואליה, מחקרים חדשים, ביקורות ספרים ועוד) באופן שוטף, דינאמי ועדכני. חברי הועד המנהל הביעו הסכמה עקרונית בדבר התרומה והחשיבות הפוטנציאליות של הנגשת מידע מסוג זה והעלו מספר הצעות בתחום (למשל: כתיבת בלוג בסוף כל כנס של האגודה; הזמנת עורך מקצועי בתשלום לאיגוד תכני הכנס וניהולם; עידוד חברי האגודה (אנשי אקדמיה ושטח) לשלוח מאמרי דעה בנושאים אקטואליים, ביקורות ספרים, חשיפה למחקרים חדשים ועוד, אשר יועלו לאתר האגודה באופן שוטף. הוסכם שהנושא יידון שוב, ובאופן מעמיק ורחב יותר, במפגשים באים של הוועד המנהל. הרכבי הוועדה האקדמית והוועדה המארגנת של כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה - מאי 2019: הוסכם שיש לבחור חברים לשתי ועדות נפרדות - הוועדה האקדמית של כנס האגודה הישראלית לקרימינולוגיה והוועדה המארגנת של הכנס. לוועדה האקדמית של הכנס נבחרו (ואישרו) החברים הבאים: ד"ר סיימון פרי (יו"ר הועדה) ד, "ר אביטל (טלי) מנטוביץ, ד"ר אתי אלישע וד"ר ענת זליג. לוועדה המארגנת של הכנס נבחרו (ואישרו) ד"ר גילה אמיתי (יו"ר) וד"ר חגית בוני. עדכון תקנון האגודה: הוחלט שיש להקים וועדה שתעדכן את תקנון האגודה הישראלית לקרימינולוגיה, לרבות התייחסות להגדרת תפקיד נשיא האגודה. הוסכם שהרכב הועדה יהיה משפטן/עו ד ושני חברי אגודה. נקבע שהועדה תכלול את עו ד ד"ר רונן זיו, פרופ ארנון אדלשטיין והגב' אתי רחמים. שלושת חברי הועדה הביעו את נכונותם למלא את התפקיד. 9

10 זרקור על דוקטורט: השפעות מעצר/מאסר צאצא על הורים ואחאים של אסירים בישראל מורן בניסטי, דוקטורנטית במחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן מנחים: פרופ' נתי רונאל וד"ר משה בן סימון השפעותיו המרובות והמקיפות של עונש מאסר על האסיר נחקרו רבות ותיאוריות שונות גובשו בהקשרים מערכתיים וטיפוליים הקשורים בהשפעות אלה (2011 Crewe,.(Cowan & Cowan, ;2006 ההכרה בהשפעות המאסר על המעגל החברתי אליו משתייכים האסירים (בני משפחה וחברים) חלחלה להכרה האקדמית באמצע שנות ה- 60 לערך (1965.(Morris, מאז נערכו מחקרים רבים העוסקים במשמעותה הרבה של היחידה המשפחתית בכל הקשור לתהליכי שיקום וחזרתו מחדש של אסיר/עציר לחברה הכללית, או לחילופין בבחירתו בפעילות עבריינית רצידיביסטית ) Klein, Cullen, ;1994 Gideon, ;2007.(Bartholomew, & Hibbert, 2002; מחקרים נוספים עסקו בהשפעת מאסר אחד ההורים על הדינאמיקה המשפחתית וההשפעות שיש לכך על בן/בת הזוג ועל הילדים ) Zatz, Arditti, 2012; Murray, Farrington & Sekol, 2012; Tasca, Rodriguez & ;2011). נמצא כי בני/בנות זוג וצאצאים של אסירים חווים את מאסר בן המשפחה כמצב משבר 2010) Western,,(McCubbin & McCubbin, 2013; Wildmann & וכי אופן התמודדות שלהם עם המשבר נובע מתפיסותיהם הסובייקטיביות את המצב וכן מכמות ואיכות גורמי חוסן ומשאבים העומדים לרשותם (2014.(Machel, על אף הספרות המחקרית הענפה, חוקרים שונים הדגישו את החסר בכל הקשור למאסר צאצאים והשפעותיו האפשריות על הדינאמיקה המשפחתית ) & Mowen Mauer & Chesney-Lind, 2002;.(Visher, 2015; Murray, Farrington & Sekol, 2012; Tasca, Rodriguez & Zatz, 2011 מטרת מחקר זה הייתה לבחון כיצד משפיע מאסר אחד מילדי המשפחה על בני המשפחה בשלבים שונים של המפגשים עם מערכות השיטור, המשפט, האכיפה והכליאה ולתאר את תפיסותיהם וחוויותיהם ממפגשים אלה. במסגרת זו נבחנו תפיסות רטרוספקטיביות של הורים ואחאים (אחים ואחיות) של עצירים, אסירים ואסירים לשעבר בנוגע לנושאים מרכזיים: מערכות היחסים שלהם עם האסיר לאורך השנים, התמודדות היחידה המשפחתית עם המצב המשברי ויחס בני המשפחה למערכות השיטור, הצדק והאכיפה בישראל. המחקר הינו איכותני-פנומנולוגי, ועוסק בחוויה הסובייקטיבית של הורים ואחאים של אנשים ששהו במעצר, מעצר בית או מאסר. באמצעות ריאיון עומק מובנה למחצה, רואיינו 28 נציגים מתוך 18 יחידות משפחתיות אשר בעברם או בתקופה בה נערכו עמם הראיונות - חוו מאסר של בן או אח. ממצאי המחקר העלו ארבע תמות עיקריות שיש ביכולתן לתאר התופעה הנחקרת. תמה ראשונה מתארת ציר פנומנולוגי עליו נעים בני המשפחה, העוסק במצב של חוסר אונים ושליטה ובצורך בהשגת מידע ותמיכה במטרה לנוע לעבר מצב של ודאות ושליטה. תמה שנייה עוסקת בצורך ובנטייה מצד בני המשפחה להיבדל ממעשי בנם/אחיהם, למול הרצון לתמוך בו כמי שהוא בשר מבשרם. תמה שלישית מציגה את האופן שבו בני המשפחה חוו את תגובות הסביבה למאסר בן המשפחה: רגשות בושה, כאב, ייאוש וחוסר אונים היוו בסיס לבחירת בני המשפחה בהסתגרות חברתית הכוללת הסתרה, התחמקות מסיטואציות חברתיות, שקרים וסודות. היו שבחרו שלא לחשוף את עצמם למצבים חברתיים בהם יחושו תיוג בשל מאסר בן המשפחה, כמו גם דיווחו באופן חלקי על מידע הקשור במאסרו בקרב מעגלים שונים. נידוי חברתי כלפי בני המשפחה היווה נקודת מוצא להתגבשות עמדות שליליות, כגון חוסר אמון בחברה, מוסדותיה ומעגליה השונים, וגרר חיפוש אחר מקורות סיוע בתוך היחידה המשפחתית. תמה רביעית עוסקת בהתמודדות המשפחה בתקופה שלאחר המעצר/מאסר, ובצורך של המשפחה לשוב לחיק החברה. אין הדבר מרמז על סיומו של המשבר, כי אם על שלב נוסף במסגרתו לא רק על האסיר לשוב ולהשתלב מחדש בחברה אשר הוקיעה אותו ממנה, אלא גם על משפחתו. שלב זה התאפיין ברגשות 10

11 תקווה לצד ספק וחשש מפני חוויות משבר נוספות, וכן בצורך להציב לצאצא גבולות התנהגותיים על מנת לנסות ולמנוע משברים דומים בעתיד. מתוך הממצאים עלו שלושה כיוונים עיקריים של תיאור והסבר החוויה הכוללת של הורים ואחאים של אסירים. ראשית, בהישען על תיאוריית "כאבי המאסר" של סייקס (1958 (Sykes, וממשיכיו, ניתן להציע להתייחס ל"כאבי מאסר משפחתיים". מושג זה מתאר חוויה מקבילה של כאבים שבני המשפחה חווים בעקבות מעצר/מאסר הצאצא ומסייע בהבנת המחירים הפסיכולוגיים, החברתיים והחומריים שעל בני המשפחה לשלם. שנית, "סחרור משפחתי" הינו מושג חדשני המוסיף על מודל הסחרור העברייני הקיים (2009.(Ronel, סחרור משפחתי הוא התהליך אותו חווים בני המשפחה במקביל לצאצא, לרבות אובדן תחושת שליטה, התגברות ריכוז עצמי והתמקדות בהשגת מטרות סובייקטיביות. כיוון הפרשנות השלישי קשור בתהליכי תיוג מכליל של בני המשפחה המהווים נידוי חברתי של המשפחה אל מחוץ לחברה הכללית, ויוצרים תחושות בושה חזקות בקרב בני המשפחה. לממצאים במחקר הנוכחי מספר השלכות מעשיות אפשריות הנוגעות למאסר בני משפחה. ראשית, הגדלת הזמינות של מידע רלוונטי ומסייע למשפחה מאת הגורמים החברתיים והמדיניים השונים (כגון לשכות הרווחה, תחנות משטרה, בתי מעצר, מתקני כליאה וכיוצא בכך), עשויה להפחית את תחושת הפגיעה המשפחתית, ולהגביר את תחושת החוסן המשפחתי על ידי גיוס מושכל יותר של משאבים מצד המשפחה בתהליך ההתמודדות עם משבר המאסר. הגדלת הזמינות יכולה להתבצע באופן פיסי הן במקומות עצמם באמצעות עלונים ושילוט, והן בנגישות המידע הקיים באמצעי המדיה השונים ובאתרי האינטרנט. שנית, המשתתפים במחקר הביעו צורך עז בשיפור מערכות הכליאה והאכיפה בכל הקשור לניהול הקשר של המשפחה עם האסיר. ספציפית, עלה צורך בייעול ההתנהלות בכל הנוגע לקביעת מועדי הביקורים ומהלכם (קביעת תורי ביקורים באמצעות האינטרנט, למשל), שיפוץ ושיפור מרחבי ההמתנה לביקור, שיפור מבני הכלא ונראוּת מרחבי הביקור, וכן הכשרות מקצועיות להרחבת הידע של בעלי התפקידים במערכות המשפט האכיפה לגבי הקשיים עימם מתמודדים בני המשפחה הבוחרים להישאר בקשר עם העציר/האסיר ולתמוך בו. לבסוף, בלטה במחקר חשיבותן של מסגרות תמיכה - תכניות סיוע, ליווי, תמיכה ושיקום ברמה הארצית המיטיבות עם בני המשפחה בפרט ועם החברה הישראלית בכלל. ביבליוגרפיה Arditti, J. A. (2012). Parental incarceration and the family: Psychological and social effects of imprisonment on children, parents, and caregivers. New York: NYU Press. Cowan, P. A., & Cowan, C. P. (2006). Developmental psychopathology from family systems and family risk factors perspectives: Implications for family research, practice, and policy. In D. Cicchetti & D. J. Cohen (Eds.), Developmental psychopathology. Vol 1 (2 nd ed., pp ). New York: John Wiley. Crewe, B. (2011). Depth, weight, tightness: Revisiting the pains of imprisonment. Punishment & Society, 13(5), Cullen, F. T. (1994). Social support as an organizing concept for criminology: Presidential address to the Academy of Criminal Justice Sciences. Justice Quarterly, 11(4), Gideon, L. (2007). Family role in the reintegration process of recovering drug addicts. International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology, 51(2), Klein, S. R., Bartholomew, G. S., & Hibbert, J. (2002). Inmate family functioning. International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology, 46(1), Mauer, M., & Chesney-Lind, M. (Eds.) (2002). Invisible punishment, the collateral consequences of mass imprisonment. New York: The New Press. McCubbin, L. D. & McCubbin, H. I. (2013). Resilience in ethnic family systems: A relational theory for research and practice. In D. S. Becvar (Ed.), Handbook of family resilience (pp ). New York: Springer. Morris, P. (1965). Prisoners and their families. London: George Allen and Unwin. Mowen, T. J., & Visher, C. A. (2015). Drug use and crime after incarceration: The role of family support and family conflict, Justice Quarterly, 32(2),

12 Murray, J., Farrington, D. P., & Sekol, I. (2012). Children's antisocial behavior, mental health, drug use, and educational performance after parental incarceration: A systematic review and meta-analysis. Psychology Bulletin, 138(2), Ronel, N. (2009). The Criminal Spin: Towards an alternative criminological theory, In K. Jaishankar (Ed.), International perspectives on crime and justice (pp ). Newcastle: Cambridge Scholars. Sykes, G. M. (1958). The society of captives: A study of a maximum security prison (1 st ed.). New Jersey: Princeton University Press. Tasca, M., Rodriguez, N., & Zatz, M. S. (2011). Family and residential instability in the context of paternal and maternal incarceration. Criminal Justice and Behavior, 38(3),

13 מאמרי דעה 13

14 המחקר ההיסטורי ככלי יישומי בעבודת המשטרה רב-פקד שלומי שטרית, מפקד בית מורשת משטרת ישראל העבודה בארגוני שיטור בכלל, וביחידות מבצעיות בפרט, מתאפיינת בתזזיתיות רבה ובלחץ בלתי-פוסק. הצורך שאינו נגמר לענות במהירות וביעילות לפניות אזרחים, להתמודד עם אירועים פתאומיים, להגיב למעשי פשע ולהיערך לקראת מבצעים יזומים, יוצר שגרת עבודה עמוסה, קדחתנית ולעתים קרובות - מתישה. מציאות זו חזקה במיוחד במשטרת ישראל, בשל האחריות המוטלת עליה לביטחון הפנים במדינה בנוסף לתפקידי שיטור "קלאסיים". מטבע הדברים, תורמת שגרת פעילות זו להיווצרותה של תרבות ארגונית המתמקדת ב"כאן ועכשיו". עיקר העיסוק והעניין של מקבלי ההחלטות במשטרה הוא באירועים המתרחשים בהווה (וליתר דיוק, בעבר המידי) או בכאלה הצפויים להתרחש בעתיד המידי והקרוב. לכן, מפתיע אולי לגלות כי משטרת ישראל מפעילה יחידות שעיסוקן בהיסטוריה שלה ובמורשתה. במסגרת אגף ההדרכה של משטרת ישראל פועלים כיום בית המורשת וחוליית ההיסטוריה, העוסקים בהיבטים שונים של ההיסטוריה הארגונית. בין אלה ניתן למנות את תיעוד הפעילות השוטפת בארגון, שימור מורשת המשטרה, הנחלת ערכים לשוטרים ואף חיזוק אמון הציבור, באמצעות עידודו של מחקר אקדמי בלתי-תלוי על המשטרה ותפקידיה בתולדות מדינת ישראל והפעלת מוזיאון הפתוח לקהל הרחב. עם זאת, כפי שיפורט להלן, תחום העיסוק המיוחד ביותר של יחידות אלה הוא מחקר היסטורי, המתמקד בהיבטים מקצועיים של עבודת המשטרה במטרה לתרום ללמידה ארגונית ולשיפור מקצועי. מחקר שכזה מבוסס על ההנחה כי ניתן להשתמש בהיסטוריה ככלי למידה יישומי, ולהפיק ממנה תובנות ומסקנות מעשיות ובנות שימוש בעתיד. זוהי גישה פוזיטיביסטית להיסטוריה, לפיה ביכולתו של החוקר לגלות את עובדות ההתרחשות באופן אמפירי ולהסבירן באמצעות תיאוריה אובייקטיבית הניתנת לבחינה (גלבר, 2007). יחס זה להיסטוריה נסמך על מסורת ארוכה. לדוגמה, ההיסטוריון היווני פוליביוס, בן המאה השנייה לפנה"ס, קבע כי "תפקיד ההיסטוריה הוא לאלף ולשכנע לתמיד את המתמסרים ללימודים על ידי המעשים והדברים כפי שהיו באמת" (פוליביוס: 56) וכי יש "להעריך את הניסיון הנקנה מן ההיסטוריה הרצינית כחינוך הטוב ביותר לחיים אמתיים" (35). ההיסטוריה הצבאית אימצה את היחס התועלתני הזה לעבר, וצבאות רבים מתייחסים ברצינות לקביעות עתיקות אלה. ברבים מהם (כולל צה"ל) קיימים מכוני מחקר, המבקשים להכין את הצבא לאתגרי העתיד על בסיס לימוד העבר, וההיסטוריה משמשת כאחת מאבני היסוד בעת הכשרתם של מפקדי העתיד (2013 Pavkovic,.(Morillo & עם זאת, בניגוד לנעשה בצבא, לא קיימת בארגוני שיטור מסורת של שימוש בהיסטוריה ככלי יישומי. למרות שבמשטרות רבות קיימים גופים העוסקים בעבר, הם פועלים בדרך כלל או לחיזוק אמון הציבור להנחלת מורשת לשם חיזוק תחושות השייכות והגאווה בקרב המשרתים, במשטרה באמצעות חשיפת אזרחים להיסטוריה המשטרתית. נראה כי משטרת ישראל היא חלוצה גיבוש תובנות ולבצע בו שימוש לצורך המבקש לחרוג מתיאור של העבר לשמו במחקר מסוג זה, מקצועיות מעשיות. בעבודת המשטרה ישנם מספר גורמים שגם אם אינם קבועים, הרי שהשינויים בהם איטיים מספיק בכדי לאפשר למידה מהעבר: אופיו של הארגון המשטרתי, הקשר הבין-אישי שבבסיס עבודת המשטרה ומרחב הפעולה הגיאוגרפי. מאז ראשיתו של השיטור המודרני, אותו נהוג לזהות עם הקמת המשטרה המטרופוליטנית בלונדון בשנת 1829, ניתן לאתר מספר מצומצם יחסית של דגמים המנחים את המבנה, הארגון ודרכי הפעולה של ארגוני שיטור ברחבי העולם. בחינתם של דגמים אלה (שלא כאן המקום לפרטם) מראה כיצד המפקדים והשוטרים התמודדו, לאורך השנים, עם דילמות דומות להפליא לאלה המעסיקות את המשטרה גם היום, כולל סוגיות הקשורות בתפקידיה של המשטרה בחברה ובדרך המיטבית לניצול משאבי הארגון. לדוגמה, בשנה שעברה החלה משטרת ישראל לבחון את חידושה של 14

15 6 שיטת "שיטור המקופים", שנחשבת כבעלת יכולת לשפר את השירות הניתן לאזרח הנורמטיבי. במסגרת זו נערך מחקר היסטורי מעמיק על אופן יישומה של שיטת המקופים בישראל בעבר, השפעותיה על הפשיעה והסיבות שהובילו בסופו של דבר לזניחתה. מסקנותיו של מחקר זה, הראשון שבו נבחן שיטור המקופים בישראל, מאפשרות לבסס את התכנון הנוכחי על ניסיון מעשי (קוסובסקי, 2017). עבודת המשטרה מושתתת במהותה על מגע בין-אישי בין השוטר לאדם שמולו: מתלונן, חשוד, נחקר, מפגין, אזרח המבקש סיוע, וכדומה. על אף ההבדלים שבין אדם לאדם, השינויים הקיימים בנורמות חברתיות בין תרבויות שונות ואלה המתפתחים לאורך זמן, הרי שנראה כי ישנם מרכיבים קבועים בהתנהגות האנושית. אלה מאפשרים להסביר את התנהגותם של בני אדם במצבים שונים, ולהציע כיצד צפוי כי ינהגו בעת הישנותם. לכן, ניתן לעתים לבחון אירועים משטרתיים באופן נקודתי ומצמצם, תוך ניתוק מסוים של ההתרחשויות מהקשרים רחבים יותר. לדוגמה, יכול כיום קצין חקירות, הבוחן את אופן עבודתם של קודמיו בפרשת חיסולו של הרוזן ברנדוט בשנת 1948, לאתר נקודות מפתח בעדויות שנגבו ולהבין כיצד נוהלה החקירה ומה היו הגורמים שהביאו לתוצאה שהתקבלה (שטרית, 2015). גם העובדה כי יחידות המשטרה פועלות לאורך זמן בשטח מסוים וקבוע מאפשרת למידה מעשית מדוגמאות היסטוריות. למשל, ביקורים ממלכתיים של אורחים רמי-מעלה במדינת ישראל נערכים כמעט תמיד באותם המקומות ולאורך אותן הדרכים: טקסים דתיים רבי משתתפים נערכים באתרים קבועים וידועים מראש כגון הר-הבית, כנסיית הקבר או קבר רשב"י במירון, ואפילו המפגינים והמוחים ממגזרים שונים בחברה הישראלית נוטים לשוב אל אותם המקומות, כמו "כיכר השבת" בירושלים. לכן יכולה המשטרה להיעזר בניסיון שנצבר באתר מסוים על מנת להיערך לפעם הבאה שבה תידרש לפעול בו. לדוגמה, לקראת ביקורו של האפיפיור בשנת 2014, נסקרו סיכומי מבצעים משטרתיים שחוברו לאחר ביקורי אח"מים בישראל בשנים בסיום המחקר הופץ למפקדים מסמך ובו לקחים שחזרו על עצמם במספר מבצעים שונים, בהנחה כי אלה מעידים על קיומם של גורמים משפיעים קבועים העשויים לפעול גם במבצע המתוכנן. מחקר אחר, שבחן לעומק את פעילות המשטרה במבצע "שער" (ביקורו של נשיא מצרים בישראל בשנת 1977), הציע כי רבים מהאתגרים עמם התמודדה המשטרה בביקור סאדאת קיימים גם כיום (שטרית, 2018). ייתכן כי החשיבות שנעוצה בחקר העבר ברורה מאליה עבור חוקרים באקדמיה. המחקר האקדמי הרי צומח מה"היסטוריה" של הדיסציפלינה: הנושאים שנחקרו עד היום ומסקנותיהם, שיטות המחקר ששמשו את החוקרים בתחום מסוים, השאלות שטרם זכו למענה... עם זאת, עבור ארגוני משטרה, הרלוונטיות של העבר לפעילות בהווה אינה ברורה מאליה כלל ועיקר. במקרים רבים התגובה הראשונה של מפקדים להצעה לקרוא מסמך העוסק בהיסטוריה היא הרמת גבה. מחקר היסטורי נכנס עבור רבים לקטגוריה של have, nice to לא מעבר לכך. תפיסת המחקר כשייך ל"מגדל שן", המנותק מהעולם המעשי, מוסיפה להסתייגויות. לכן, ישנה חשיבות רבה לאופן שבו מוצגים תוצרי המחקר ההיסטורי. עליהם להיות מוכוונים לקהל מטרה שזמנו קצר ויקר, ושמה שחשוב עבורו, לרוב, היא "השורה התחתונה". הניסיון מלמד כי הצגת לקחי ההיסטוריה במתכונת נגישה מסייעת להפנמת התפיסה שחקר העבר יכול לספק כלים מעשיים ושימושיים להווה ולהוות משאב נוסף לשיפור מקצועיות ארגוני משטרה. חקר ההיסטוריה מהווה למעשה נדבך נוסף בשאיפה המתמשכת לבסס את המשטרה כארגון לומד ומתקדם, במטרה למלא את ייעודה ולשרת טוב יותר את אזרחי המדינה. ביבליוגרפיה גלבר, י. (2007). היסטוריה, זיכרון ותעמולה. רעננה: עם עובד. פוליביוס. היסטוריה. (מתורגם, 1991). קוסובסקי, א. (2017). תחנת משטרה על שתיים: שיטור המקופים במחוז תל-אביב. ירושלים: משטרת ישראל שטרית, ש. (2015). תיק 148/48: העבריין לא נודע: משטרת ישראל חוקרת את רצח ברנדוט, עלי זית וחרב, ט"ו. שטרית, ש. (2018). מבצע "שער": משטרת ישראל בביקור סאדאת. ירושלים: משטרת ישראל Morillo, S., & Pavkovic, M. F. (2013). What is military history. Cambridge: Polity Press "שיטור מקופים" policing) (beat הוא שיטה למניעת עבריינות, אכיפת החוק ושמירה על הסדר הציבורי באזורים עירוניים, שנוסדה עם הקמת המשטרה הלונדונית ב עיקרה חלוקת שטחי הערים ל"מקופים", אזורי סיור קטנים, שבכל אחד מהם נוכח שוטר סיור רגלי, לאורך היממה כולה. השיטה שימשה במשטרת ישראל בשנים (קוסובסקי, 2017). 6 15

16 צפיפות בבתי הסוהר: בחינת הנזק שנגרם ודרכים להפחיתו ד"ר תומר כרמל, פוסט-דוקטורנט במכון לקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מהפיכה ביחס לכליאה. תחילתה של מהפיכה זו בתיקון לפקודת בתי הסוהר [פקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) (תיקון 42), התשע"ב ], שקבע שלאסיר זכות לקבל טיפול משקם בזמן מאסרו בהתאם לצרכיו. בקביעה זו, הכירה הכנסת באופן גורף בחובתה לפעול לשיפור עתידו של האסיר, ואין די בהתייחסות למעשיו של האסיר בעבר. השקעת משאבים בשיקומם של אסירים במהלך מאסרם ולאחריו אינם התפתחות חדשה בישראל. שירות בתי הסוהר חרט על דגלו את השיקום כחלק מהותי מייעודו (המשרד לבטחון פנים, ל.ת.), והשקיע בכך משאבים לא מבוטלים. עם זאת, עד לתיקון החוק, בית הסוהר סיפק לאסירים שיקום על בסיס המשאבים שהוקצו לכך. על-פי התיקון לחוק, כיום יש להתאים את המשאבים לצרכי כלל האסירים. מכאן, שהתיקון לחוק שינה את אופן הקצאת המשאבים לטובת האסירים: במקום לספק שיקום בהתאם למשאבים הנתונים, החוק קובע כי עתה יש לקבוע את המשאבים על-פי הצורך בתקון, כך שניתן יהיה לספק את הטיפול הדרוש לכלל האסירים המתאימים לכך. אותו תיקון לפקודת בתי הסוהר הגדיל לעשות, ומעבר לקיבוע תפקידו של בית הסוהר כאחראי לטיפול בנטיותיהם העברייניות של האסירים, התייחס גם לתנאי הכליאה שלהם והשווה אותם לנדרש בחוק עבור עצורים (תקנות סדר הדין הפלילי, 1997): מאז 2010, נדרשים בתי הסוהר לספק לכל אסיר שטח מחייה בתאו העומד על 4.5 מ"ר לפחות. למרות קביעה נורמטיבית זו, שטח המחייה שסופק לאסיר היה נמוך מהתקן, ועמד על 3.1 מ"ר לאסיר בתא בלבד (בג"ץ 1892/14). בהתאמה לקביעת בית המשפט האירופי לזכויות אדם כי אחזקת אסירים בשטח הקטן משלושה מ"ר מהווה ענישה אכזרית שאינה עומדת בתנאי האמנה לזכויות אדם של האיחוד האירופי ) 43517/09, Torregggiani & Others v. Italy, ECHR 2013), גם בג"ץ התריע על כך שתנאי הכליאה אינם ראויים, ופסק שיש לשפרם תוך זמן קצר (בג"ץ.(1892/14 גם בפסיקה וגם בתקנים בנוגע לצפיפות בארץ ובעולם, "צפיפות" מוגדרת על-פי השטח המוקצה לאסיר בתאו. עם זאת, גורמים נוספים נמצאו כמשפיעים אף הם על תחושת הצפיפות אותה חווה האסיר. ואכן, מספר מחקרים לא מצאו קשר בין השטח הניתן לאסיר בתאו ובעיות הנובעות מצפיפות, כגון אלימות וחולי (2007 Levy,.(Tartaro, ;2002 Tartaro & יתכן ותוצאות אמפיריות אלה נובעות מכך שתחושת הצפיפות מושפעת לא רק מהשטח לאסיר בתא, אלא גם מגורמים נוספים, כגון מספר האסירים בתא Schiffenbauer, Brown, Perry, Shulack, & ) ותנאי התאורה (Cox, Paulus & McCain, 1984; Gaes, 1985).(Zanzola, 1977 אף האפשרות לפרטיות נמצאה כתורמת להפחתת תחושת הצפיפות והמתח הנפשי הנלווה לה (1993 Carr,.(Ruback & מכאן, שהקשר "הברור מאליו" בין צפיפות מרחבית בתא לבין תחושות האסיר, והקשיים הנובעים מצפיפות, מורכב יותר מכפי שניתן להעריך, ואינו בהכרח נתמך על- ידי הראיות האמפיריות. בן-צבי וכרמל (2013) עמדו באופן אמפירי על הקשר שבין צפיפות לאלימות אסירים בבתי הסוהר בישראל. במחקרם, הם בחנו הן את הצפיפות החברתית (מספר האסירים המוחזקים יחדיו) והן את הצפיפות המרחבית (השטח המוקצה לכל אסיר), בהתאם לאופי פעילות בתי הסוהר: באגפים ה"סגורים", בהם לאסירים ניתן לעזוב את תאיהם לפרק זמן קצר יחסית בכל יום (שעה עד חמש שעות), סביבת התא היא קריטית, ולכן הצפיפות תהיה תלויה בעיקר בשטח התא ובמספר האסירים החולקים אותו. לעומת זאת, באגפים "פתוחים", בהם האסירים מורשים לעזוב את תאיהם למשך חלק ניכר משעות היום (10 עד 16 שעות ביממה), תחושת הצפיפות תהיה תלויה בשטח האגף שאליו מורשים האסירים לגשת לאורך שעות היממה, ובמספר האסירים שמוחזקים בשטח זה. בעוד שמחקר זה (ומחקר נוסף שנכתב בימים אלה), שיחזרו את התוצאות של מחקרים קודמים בנוגע לחוסר התלות בין מספר האסירים בתא לבין אלימות האסירים, המחקר זיהה קשר מובהק בין צפיפות מרחבית לאלימות. בנוסף, בשקלול זמן השהייה מחוץ לתא, לצפיפות מחוץ לתא נמצאה השפעה מובהקת על אלימות האסירים בנוסף להשפעת הצפיפות בתוך התא. לאלימות בבתי הסוהר השפעה מכרעת על התפקוד החברתי והנפשי של האסירים (2004.(Liebling, אלימות הינה גורם לחץ משמעותי ביותר, שהשפעתו הרסנית הן מבחינת 16

17 תפיסתו של האסיר את סביבתו כעוינת, והן מבחינת בריאותו ויכולתו לגייס משאבים נפשיים לצורך שיקום. מכאן, שלפתרון בעיית הצפיפות, ובעזרתו הפחתת האלימות בבתי הסוהר, השלכות מרחיקות לכת בנוגע לניהול בתי הסוהר, ביטחון השוהים בו ופוטנציאל שיקום האסירים. על-בסיס המחקר שתואר לעיל ניתן לצפות שהצפיפות מחוץ לתא משפיעה על תחושת הצפיפות באופן כללי. למרות זאת, הדיון בנושא הצפיפות בבתי סוהר בבג"ץ, ובהתאמה גם הפסיקה עצמה, לא התייחסו לגורם זה (בג"ץ 1892/14). בעקבות פסיקתו של בג"ץ, המדינה הצהירה על שורה של צעדים במטרה לצמצם את מספר האסירים השוהים בבתי הסוהר בישראל בטווח הקצר, ובמקביל לבנות אגפים ובתי סוהר חדשים, שיוכלו בעתיד להכיל את האסירים בתנאים הנדרשים על-פי התקינה והפסיקה (בג"ץ 1892/14, הודעת עדכון מטעם המדינה, מרץ 2018). כלומר, המשאבים שמוקצים לכליאה הפכו, למעשה, לחסם עליון שמגדיר את מספר האסירים שניתן להחזיק באופן חוקי בישראל. המהפך בעצם הגדרת מספר האסירים בישראל על-פי המשאבים הקיימים לאחזקתם במאסר צפוי לשנות את שיעורי הכליאה בישראל באופן משמעותי ביותר, אולם לשינוי הזה נדרשים זמן ומשאבים רבים: נדרש לעבות מערכים קיימים ולכונן אפשרויות נוספות למתן חלופות לכליאה, וכן לבנות אלפי תאים חדשים. על-פי הודעת שירות בתי הסוהר בתגובה להחלטת בג"ץ, להתאמה לדרישות החדשות יידרשו כשלושה מיליארד שקלים במשך כמעט עשור. כאמור, מחקרים מלמדים כי בעיית הצפיפות אינה תלויה רק בגודל התאים ובמספר האסירים בתא. בנוסף, הצפיפות בבתי הסוהר נחשבת כבעיית תנאי מחייה בגלל ההשפעות הפסיכולוגיות וההתנהגותיות ההרסניות שלה. מכאן, שניתן להשפיע לטובה על תנאי המחייה גם באמצעים נוספים, ואין להתעלם משאר תנאי המחייה והרווחה הפסיכולוגית הסבירה של האסירים, אותם ניתן לחזק באמצעות כלים אחרים. למשל, במחקר הצפיפות שהוזכר לעיל (בן-צבי וכרמל, 2013), נמצא שזמינות השטח מחוץ לתאים חשובה גם כן בהפגת תחושת הצפיפות. מכאן, שהגדלת מספר השעות שניתן לאסירים לצאת מתאם תקטין אפקטיבית את השפעת הצפיפות בתא, ותעזור להתמודד עם תחושת חוסר המסוגלות שנובעת משלילת התנועה. שינויים כגון אילו דורשים מהמערכת לחפש פתרונות יצירתיים לבעיות ארוכות שנים, מידע אמפירי תומך שיזהה פתרונות אפשריים ויעילות צפויה, ובחינה מחודשת של המחיר והתועלת שבאחזקת בתי סוהר כפי שהם היום. לפתרונות מהירים, זולים יחסית וניתנים ליישום פשוט יתרונות רבים, והם צפויים לחסוך נזק כלכלי ואנושי מצטבר שגדול מעלותם ומהסיכון הכרוך בהם. ביבליוגרפיה בג"ץ 1892/14. האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' השר לביטחון פנים ואח' (2017). בן-צבי, ק., וכרמל, ת. (2013). אלימות כלואה: הקשר בין רמת הצפיפות בבתי סוהר פליליים בישראל לרמת האלימות הפיזית. צוהר לבית הסוהר, , המשרד לביטחון פנים (ל.ת.). אודות שירות בתי הסוהר. אוחזר ב- 12/6/ פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] (תיקון 42), התשע"ב תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), תשנ"ז Cox, V. C., Paulus, P. B., & McCain, G. (1984). Prison crowding research: The relevance for prison housing standards and a general approach regarding crowding phenomena. American Psychologist, 39(10), Gaes, G. G. (1985). The effects of overcrowding in prison. Crime and Justice, 6, Liebling, A. (2004). Prisons and their moral performance: A study of values, quality, and prison life. Oxford: Oxford University Press. Ruback, R. B., & Carr, T. S. (1993). Prison crowding over time: The relationship of density and changes in density to infraction rates. Criminal Justice and Behavior, 20(2), Schiffenbauer, A. I., Brown, J. E., Perry, P. L., Shulack, L. K., & Zanzola, A. M. (1977). The relationship between density and crowding: Some architectural modifiers. Environment and Behavior, 9(1), Tartaro, C. (2002). The impact of density on jail violence. Journal of Criminal Justice, 30(6), Tartaro, C., & Levy, M. P. (2007). Density, inmate assaults, and direct supervision jails. Criminal Justice Policy Review, 18(4), Torreggiani and Others v Italy 43517/09 (ECHR, 08 January 2013). 17

18 היבטים קרימינולוגיים להפחתת עבריינות צווארון לבן - גישת ההתנהגות העבריינית ד"ר יעקב רוב, חוקר במרכז לביטחון לאומי, אוניברסיטת חיפה הערכה רווחת היא כי הנתונים המתפרסמים בסטטיסטיקות על פשיעת "צווארון לבן" כ- גון הלבנת הון, הונאה ומרמה - משקפים רק את קצה הקרחון (כשני אחוזים) מעבירות אלו בפועל. נתון זה מכונה "הנתון האפל של הפשע". בגין עבירות צווארון לבן, עבירות מתוחכמות ושונות במהותן מפשעי "צווארון כחול" כגון רצח, שוד או גניבה, מרצים את עונשם בבתי הכלא בישראל רק כ- 150 מתוך כ- 20,000 אסירים. הקידמה הטכנולוגית והשינויים הסוציו-אקונומיים בחברה הישראלית גרמו למעבר של עבריינים רבים מפשיעת הצווארון הכחול הקלאסית אל פשיעה של צווארון לבן. כך, לדוגמא, כ- 70 ראשי רשויות מקומיות בישראל היו מעורבים בשנים האחרונות בחקירה פלילית, הערכות מודיעין משטרתיות מלמדות על גידול בעבירות הצווארון הלבן, וב הוערך היקף ה"הון שחור" בישראל בכ מיליארד. נוכח נתונים אלו, מציג המאמר הנוכחי ממצאי מחקר ראשון מסוגו, המאתגרים את הטיעון הקרימינולוגי לפיו עבירות צווארון לבן מבוצעות על ידי עבריינים רציונאליים השוקלים ומקבלים החלטה על בסיס חישובי עלות מול תועלת. במחקר נמצא כי מודל "תורת הערך" של כהנמן וטברסקי (1979) הוא המודל שמשקף בצורה האמינה ביותר את קבלת ההחלטה של עבריין הצווארון הלבן לבצע פשע בתנאי אי וודאות (מקדרמוט, 2001). לפי גישה זו, אנשים נוהגים לתת משקלים שגויים להחלטות תחת אי ודאות ביחס להחלטות תחת ודאות. הגישה התיאורטית בבסיס המחקר מושתתת על גישת ההתנהגות העבריינית. בהתבסס על גישה זו נבנה מודל המתייחס לתהליכי קבלת החלטות בקרב עברייני צווארון לבן, ומשלב מדדים פסיכולוגיים ואישיותיים עם מדדים מעולם הכלכלה. מודל ההערכה האינטגרטיבי להפחתת פשיעת צווארון לבן Evaluation) (Crime Reduction Integrated Model מתייחס לקבלת החלטה לא רציונלית (אינטואיטיבית) של עבריין הצווארון הלבן, בהתייחס למאפייני אישיות כגון מצפוניות, נעימות, פתיחות, מוחצנות ונוירוטיות. במקביל, מאפשר המודל הערכה של צעדים משלימים להפחתת עבריינות צווארון לבן, כגון עריכת מכרזים, פיקוח על הלבנת הון, בקורת פנימית, אתיקה והגנה על חושפי שחיתויות. המודל נבדק באמצעות שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות, ובכללן ניתוח פסקי דין של עבירות צווארון לבן בישראל ובמולדובה, סקרים בארגונים ציבוריים ופרטיים בישראל וראיונות עומק. אוכלוסיית המחקר מנתה 318 עברייני צווארון לבן מישראל וממולדובה, וכן קבוצות ביקורת של עברייני צווארון כחול ולא-עבריינים. ממצאי המחקר מצביעים על כך שעובדים בכל סוג של ארגון יכולים להפוך לעברייני צווארון לבן - מתוך תאוות בצע, חשש לאבדן המעמד הנוכחי בארגון, או כישלון במימוש המטרות התעסוקתיות. נשים עברייניות נחשבות ליוצאות דופן בהיבט הזה, מכיוון שהן מונעות בעיקר מסיבות משפחתיות, וקיים אצלן בדרך כלל לחץ שאינו כלכלי או פיננסי. במחקר נשללה ההנחה המקורית לפיה עברייני צווארון לבן הם מקבלי החלטות רציונליים, ונמצא כי ההחלטה לבצע עבירת צווארון לבן נעשית בעיקר במצבים מאתגרים של חוסר וודאות, היכן שקשה לחזות בבירור את ההשלכות או התוצאות של האירועים. כיוון שעבריינים העריכו את כדאיות ביצוע העבירה כפונקציה של כמות הנכסים שיושגו בצורה בלתי חוקית, כמות הנכסים שצברו במהלך חייהם נמצאה כקריטריון קריטי לקבלת החלטות. בנוסף, זיהה המחקר צירופים של מאפייני אישיות המגדילים את הסיכוי לקחת חלק בעבריינות צווארון לבן. כך, עברייני צווארון לבן הפגינו נטייה גדולה יותר לחוסר אחריות, זלזול בחוקים, לקיחת סיכונים גבוהה וחוסר מהימנות. מאפיינים אישיותיים הדוניסטיים, נרקיסיסטיים ונוירוטיים הגדילו את הסיכוי לעבריינות צווארון לבן, וכך גם עקשנות, מיקוד במטרה, שליטה עצמית נמוכה ואישיות חיובית מוחצנת. ההזדמנות לבצע עבירה, יחד עם המשתנים האישיים הללו, עמדו בבסיס המעורבות בפשיעת צווארון לבן. נציין במאמר מוסגר, כי התופעה של פשיעת צווארון לבן בהיבט של פסיכופתיה עשויה להיות שונה; הסיבה נעוצה בעובדה כי פסיכופטים מעדיפים התנהגות בעלת מאפיינים של תכנון על פני מאפייני התנהגות ספונטניים, ומסוגלים לשלוט ביעילות בדחפים ולווסת אותם. 18

19 מודל ההערכה האינטגרטיבי מאפשר, אם כן, לזהות את העוצמה הטמונה בהחלטה אינטואיטיבית בשילוב מאפייני אישיות, וכך לחזות את הפוטנציאל למעורבות בפשיעת צווארון לבן. המודל שימש בסיס לאלגוריתם המשולב כיום במבחני קדם-העסקה במשרות אמון בארגונים, ומאפשר אבחון מוקדם של הקשרים בין תכונות אישיות לנטיות סיכוניות העלולות להגדיל את הפוטנציאל למעורבות כזו. ממצאי המחקר והמודל שפותח קוראים תיגר על חוסר היכולת של הקרימינולוגיה הקלאסית להפחית את פשיעת הצווארון הלבן, באמצעות חשיבה חדשנית "מחוץ לקופסא". בניגוד למודל קבלת ההחלטות הרציונלי, גישת ההתנהגות העבריינית מאפשרת בחינה של עבריינות צווארון לבן באמצעות מודל אמפירי-יישומי, המתייחס לקבלת החלטה לא רציונאלית (אינטואיטיבית) בהתבסס על מאפייני אישיות. לאור ממצאי המחקר, נראה כי זו הגישה הדוגמטית הרלוונטית ביותר לחיזוי והסברה של התנהגות עבריין הצווארון הלבן. ממצאי המחקר מסייעים בהבנה של תופעת פשעי הצווארון הלבן, וקוראים להתמודדות עם סוג זה של פשיעה, הגורם נזקים לחוסן הלאומי של כל מדינה. ביבליוגרפיה Kahneman, D., & Tversky, A. (1979). Prospect theory: An analysis of decision under risk. Econometrica, 47, McDermott, R. (2001). The psychological ideas of Amos Tversky and their relevance for political science. Journal of Theoretical Politics, 13(1),

20 השוטר כסוכן שינוי - על חשיבות המשוב הישיר מהאזרח להגברת האמון במשטרה ד"ר עמיקם הרפז, אוניברסיטת חיפה לפני עידנים, בשנת 1992, חזרתי משליחות בת מספר שנים בחו"ל היישר לתפקיד מפקד משטרת נתניה, תחנה בה מילאתי מספר תפקידי פיקוד קודם לכן. אחד הדברים הראשונים שבלטו לנגד לעיניי היה השירות לאזרחים בחדר התלונות. תסכול, כעס ואי סדר שררו בתור לחדר ואי השקט של האזרחים הקרין על כל האווירה בתחנה. מבלי שהתכוונתי, הבנתי כי הטיפול בשיפור שירות זה הוא אחת המשימות הדחופות ביותר המוטלות עליי, אבל לא ידעתי היכן להתחיל. לבסוף, החלטתי לשמוע תחילה מה חושבים האזרחים עצמם על השירות ולנהוג בהתאם. הכנתי שאלון קצר אותו התבקש האזרח מגיש התלונה למלא במקום מיד לאחר קבלת השירות. השאלון כלל מספר שאלות על היחס שקיבל בכניסה לתחנה ובחדר התלונות, על הסדר בתור ועל משך זמן ההמתנה. על שאלות אלה, שהאזרח התבקש לחוות דעה בסולם בן ארבע דרגות, הוספתי שאלה פתוחה - אילו שיפורים היית מציע? למרבה ההפתעה, בתוך פרק זמן קצר וללא כל התערבות מלמעלה, הפך חדר קבלת התלונות למקום שקט, מסודר ולא עמוס, והשוטרים אף נקטו יוזמה וצבעו אותו. מה חולל את השינוי המהיר? ההשערה שלי, וההשלכות הנגזרות מכך, הנן נושא המאמר הנוכחי. רוב המגעים בין שוטרים לאזרחים מתקיימים על בסיס שירותי, לאו דווקא על בסיס אכיפת חוק, ולמגעים אילו השפעה אדירה על אמון הציבור במשטרה והלגיטימיות שלה. כדי להמחיש עניין זה אציג מספר נתונים: השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת 2016 (אתר האינטרנט משטרת ישראל) מדווח על פתיחת כ- 330 אלף תיקים פליליים, כאשר קרוב למחציתם גלויים (כלומר, ניתן לקשור חשוד למעשה אך לא בהכרח נוצרה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום), אך רק נגד כ- 45 אלף הוגשו כתבי אישום. אם ננסה לשער מה היה מספר החשודים והנחקרים בתיקים אלה הרי שהמספר 100 אלף יהיה אפילו מבחינת הערכה מחמירה. ועם כמה אנשים שאינם במעמד חשודים או נחקרים, אלא עדים או "סתם" מבקשי שירות, היו למשטרה מגעים בשנת 2016? בשנה זו תועדו קרוב לשבעה מיליון פניות למוקד 100 וקרוב ל- 2.3 מיליון תגובות לאירועים המחייבים שיגור ניידת, ואלה רק האירועים שתועדו. עם זאת, בדוח ביצועי המגזר הציבורי (ויגודה, כהן ומזרחי, 2016) תופסת המשטרה את המקום ה- 16 מתוך 19 במדד שביעות הרצון מארגוני שירות ציבורי, ואילו מבחינת מדד האמון במשרתי ציבור תופסים השוטרים את המקום ה- 12 מתוך 16 מקומות. על רקע נתונים אלה, שאינם מחמיאים למשטרה, הביצועים בתחום הלוחמה בפשיעה בעשור האחרון מעוררים השתאות. מספר התיקים הפליליים ל נפש ירד ב- 38%. זו ירידה דרמטית שאינה משתקפת בתשומת הלב המחקרית. לשם השוואה, בעשור של שנות ה- 90 ירידה דומה בפשיעה בארה"ב זכתה לגל מחקרים (2004 (Levitt, ששאפו להבין את הסיבות לכך. נכון, הסיבות לירידה בפשיעה הנן רבות ומגוונות, ורבות מהן אינן קשורות לפעולות המשטרה. בנוסף, יש שיטענו כי הסיבה "לירידה בפשיעה" הנה אובדן אמון הציבור במשטרה. חוסר אמון ביכולת המשטרה להתמודד עם המקרה, או רתיעה מהמגע עם המשטרה, מובילים לחוסר נכונות להתלונן, ומכאן - למראית עין של ירידה בפשיעה. טענה מעין זו אינה מגובה במחקר רציני. אדרבא, ישנן ראיות לכך שאמון הציבור (הנמוך) במשטרה היה יציב בעשור האחרון ויש אף ניצנים לשיפור בשנים האחרונות, כך שאותן הסיבות לאי דיווח כביכול היו גם לפני עשור. עם זאת, גם אם נקבל את ההנחה כי משטרת ישראל הובילה לירידה דרמטית בפשיעה בעשור האחרון, האם התהדרות בהישג זה יכולה לשפר את הלגיטימיות שלה בעיניי הציבור? ספק רב, מפני שמגוון הגורמים המשפיעים על אמון הציבור במשטרה הוא רב, וכדי להגיע למסקנות תקפות נדרשים מחקרי אורך ומערכי מחקר ניסויים. ואכן, מזה למעלה מעשור מתנהלים מחקרים רבים המחפשים תשובה לשאלה: מה עושה את המשטרה ללגיטימית בעיניי הציבור וראויה לאמונו? מתברר במידת וודאות הולכת וגוברת כי יותר מאשר הישגי המשטרה, נוהלי עבודתה והתנהגות השוטרים, או, 20

21 במילים אחרות, ההוגנות שבאמצעותה מיישמת המשטרה את סמכותה, היא הגורם העיקרי בו תלוי אמון הציבור. במאמר זה לא ארחיב על מודל ההליכים ההוגנים justice),(procedural שזכה לתשומת לב רבה כגורם העיקרי שמשפיע על אמון הציבור במשטרה (2004.(Tyler, במקום זאת, אבקש להדגיש את חשיבות המשוב שבין השוטר לאזרח בעקבות מתן שירות משטרתי. כענף בעץ התיאורטי שעוסק בלגיטימיות המשטרה בעיני הציבור, בשנת 2012 הציעו בוטומס וטנקבי (2012 Tankebe, (Bottoms & את גישת "הלגיטימיות כדיאלוג", אשר מדגישה את ה"דיאלוג" המעגלי שמתקיים בין השוטר לאזרח בנושא לגיטימיות המשטרה. המשטרה טוענת ללגיטימיות. הציבור מגיב לטענות אילו באמצעות משוב, ומסר ציבורי זה משפיע על המידה בה השוטר עצמו תופס את עצמו ואת המשטרה כלגיטימיים. תפיסה עצמית זו, בתורה, שוב משפיעה על האופן בו המשטרה טוענת ללגיטימיות וחוזר חלילה. במילים אחרות - שוטרים אינם אדישים למה שהציבור חושב עליהם. השוטר אינו רק משפיע אלא גם מושפע. לגיטימיות השוטרים בעיני עצמם, ולגיטימיות המשטרה בעיני הציבור, קשורים ומשפיעים זה על זה. היום ברור לי כי השוטרים במשטרת נתניה קראו את השאלונים שמולאו ע"י האזרחים, למדו מהם על צרכי האזרחים והגיבו בהתאם. מכך יצאו נשכרים לא רק האזרחים שזכו לשירות טוב יותר, אלא גם השוטרים, להם ניתנה ההזדמנות ללמוד ממקור ראשון מהו שירות מועיל. האם ניתן ללמוד מכך לקח כללי יותר? בהחלט. ככל שניתן למצוא דרכים לקבל משוב ישיר ומידי בשטח בדבר טיב השירות המתקבל, תהיה בכך לטעמי פריצת דרך ביחסי הציבור והמשטרה. מגוון השירותים שמספקת המשטרה לציבור, לבד מאכיפה ולחימה בפשיעה, הוא גדול ומתמצה בהרבה יותר מאשר קבלת תלונות: הצלת חיים, יצירת תחושת ביטחון, החזרת אבדות, חיפוש נעדרים, עזרה לנהגים ועוד כיד הדמיון הטובה. קיימים אמנם מנגנוני משוב על מתן שירות משטרתי, אך הם מדירים את השוטר ממעגל המשוב מפני שהוא אינו הצרכן הישיר שלו. תוצאות המשוב נלמדים כלקח כללי/ארגוני ולאו דווקא אישי השוטר אינו מקבל את המשוב באופן ישיר ומידי ממקבל השירות. יתרון חשוב נוסף שיש למשוב ישיר לשוטר בשטח הוא מתן ערוץ לפריקת תסכולים וכעסים של מקבל השירות, שעשוי במקרים רבים לייתר את הצורך בשיגור מכתבי תלונה למפכ"ל ודרומה. חיפוש הדרך ליישום "גישת הדיאלוג" מזמן שני אתגרים: האחד, משוב ממקבלי השירות עלול להתפרש בעיניי השוטר כעוד דרך של הממונים לפקח על עבודתו ולפגוע בחופש הפעולה שלו. השני, מסיבות רבות שכאן אינו המקום לפרטם, שוטרים רבים מעדיפים לראות עצמם כ"לוכדי גנבים" ולא "עובדים סוציאליים"/"נותני שירות", תפיסה אשר, יחד עם העומס המוטל על השוטרים, עלולה לשחוק כל כוונה טובה. עם זאת, על פי מיטב הבנתי לשוטר עצמו יתרונות רבים ובלתי מנוצלים כסוכן שינוי של עמדות הציבור כלפי המשטרה, ורמז ליכולת זו אנו רואים בעבודתם של רבים מהשוטרים הקהילתיים. אך האם ניתן לשנות את עמדות השוטרים כך שישפיעו על התנהגותם? מחקר המבוסס על סקר עמדות שוטרים, שערכו יונתן-זמיר והרפז במשטרת ישראל (2018 Harpaz, (Zamir-Jonathan & על הגורמים לתמיכה בטיפול הוגן, מספק מקום לאופטימיות שהדבר אפשרי. להערכתי, טוב תעשה המשטרה אם תמפה את השירותים המאפשרים מתן משוב ישיר מהאזרח לשוטר ותפעל לצמצום החשש ממנו. ללכוד גנבים הם תמיד יוכלו. ביבליוגרפיה ויגודה-גדות, ע. כהן, נ. מזרחי, ש. (2016). ביצועי המגזר הציבורי: ניתוח עמדות אזרחים והערכת מצב לאומית. נייר עבודה מספר 15. המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית והמרכז לניהול ומדיניות ציבורית בית הספר למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה. משטרת ישראל, השנתון הסטטיסטי לשנת 2016 (אתר משטרת ישראל). Bottoms, A. and Tankebe, J. (2012). Beyond procedural justice: A dialogic approach to legitimacy in criminal justice. Journal of Criminal Law and Criminology, 102, Jonathan-Zamir, T., & Harpaz, A. (2018). Predicting support for procedurally just treatment: The case of the Israel National Police. Criminal Justice and Behavior, 45(6), Levitt, S. (2004). Understanding why crime fell in the 1990s. Journal of Economic Perspectives, 18(1), Tyler, T. (2004). Enhancing police legitimacy. The ANNALS of the American Academy of Political and Social Science, 593,

22 ב- חדשות מהמחלקות לקרימינולוגיה בארץ (לפי סדר א' (' 22

23 החוג לקרימינולוגיה, אוניברסיטת אריאל ראשת החוג : פרופ' מלי שחורי ביטון כיום לומדים בחוג לקרימינולוגיה 573 סטודנטים. ניתן לשלב לימודים בחוג זה עם אחד מהחוגים הבאים: פסיכולוגיה, סוציולוגיה, לימודי המזרח התיכון ותקשורת. בשנה"ל תשע"ח ניפתח מסלול ייחודי בנושא "טרוריזם בעידן המודרני", בשיתוף עם החוג ללימודי מזרח התיכון, בראשות ד"ר קרן כהן לוק וד"ר גדי חיטמן. הלימודים במסלול זה עוסקים בהיבט הקרימינולוגי ובהיבט הפוליטי-מדיני, בהקשרים של תרבות, פוליטיקה וכלכלה. כך, לצד הקרימינולוגיה המנתחת את עבירת הטרור ומבצעיהן, רוכשים הסטודנטים ידע בנוגע להיבטים מדינתיים בעלי מוטיב חברתי, פוליטי, כלכלי ופשיעתי. עבודת שדה במחלקה לקרימינולוגיה - "מפעל קטן ושמו עבודת שדה" החוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל ייחודי בכך שמעבר ללימודים התיאורטיים, מחויבים הסטודנטים, כחלק מלימודיהם לקבלת התואר, בהתנסות מעשית (עבודת השדה), במהלך שנת הלימודים השנייה. ההתנסות מאפשרת לסטודנטים לרכוש ניסיון בשטח ולבחון את מידת התאמתם לעסוק בתחומי הקרימינולוגיה השונים, או לחילופין להמשיך לתארים מתקדמים. היא מתקיימת במסגרות שונות (בתי חולים לחולי נפש, עמותות לנוער בסיכון, משטרת ישראל, הוסטלים, קידום נוער ועוד) ומאפשרת ליישם את הידע שנרכש במסגרת הלימודים התיאורטיים. ההתנסות המעשית מלווה במתן העשרה ותמיכה במסגרת קבוצתית ואישית בשטח ובכיתה ומובילה את הסטודנט ללמידה וצמיחה אישית ומקצועית. חלק ניכר מהבוגרים שלנו שולבו במקומות העבודה בהם לקחו חלק במסגרת ההתנסות המעשית. החוג לקרימינולוגיה, המכללה האקדמית אשקלון ראשת החוג: פרופ' אפרת שהם סגנית ראשת החוג: ד"ר טל בן יעקב התוכנית לתואר שני בקרימינולוגיה בשנת תשע"ח קיבל החוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון הסמכה קבועה ללימודי התואר השני בקרימינולוגיה ואכיפת חוק. תכנית הלימודים לתואר השני מיועדת לאנשי שטח הבאים מתוך מערכת אכיפת החוק והתקון, וכן לאזרחים המבקשים העשרה ופיתוח אקדמי בתחום אכיפת החוק. בימים אלו עמל החוג על הכנתם של מסלולי לימוד נוספים בתוכנית התואר השני. חברי סגל חדשים שהצטרפו אל החוג בשנת תשע"ח: פרופ' ארנון אדלשטיין, ד"ר תהל אוזן (בן-צבי), ד"ר שגית יהושע, ד"ר לאה יגר, ד"ר תומר כרמל, ד"ר טורן יערה, עו"ד אורן פז, מר שרון טויס. כתב העת "קרימינולוגיה ישראלית" בסמסטר א' של תשע"ח יצאה חוברת מיוחדת, רבת פנים ומגוונת, לזכרו של פרופ' מנחם אמיר המנוח, חתן פרס ישראל בקרימינולוגיה, בעריכתה של העורכת האורחת פרופ' אפרת שהם. החוברת נשלחה 23

24 לכלל העורכים והכותבים בתוכה, וכלל המאמרים שפורסמו בחוברת מיוחדת זו הועלו לאתר האגודה הישראלית לקרימינולוגיה. בימים אלו שוקדת המערכת על הוצאתה של חוברת מיוחדת לרגל 45 שנה לסימפוזיון הבינלאומי הראשון לוויקטימולוגיה שנערך בירושלים בספטמבר 1973, ביוזמת פרופ' ישראל דרפקין, מייסד המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית. לציון מרכזיותה של ישראל בהתפתחות הוויקטימולוגיה, מערכת "קרימינולוגיה ישראלית" שוקדת על הוצאה לאור של חוברת מיוחדת אשר תעסוק בנושאים הקשורים לוויקטימולוגיה בישראל, בעריכתו של העורך-אורח פרופסור שמחה לנדאו. המערכת ערוכה לקבל כתבי יד תיאורטיים ואמפיריים בנושאי עבריינות וסטייה חברתית לסוגיהם. כתובתה של רכזת המערכת, ד"ר טל בן-יעקב, היא: כנסים בדצמבר 2017 התקיים בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון כינוס בנושא זיכרון, תפיסה ואלימות. בכנס זה התארכו מיטב המרצים מתחום הקרימינולוגיה, הרפואה והמשפט. הכינוס, אשר זכה להצלחה רבה, עורר השתתפות ועניין רב בקרב כל מי שנושאים אלו קרובים לליבם. המגמה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק, המכללה האקדמית בית ברל ראשת המגמה: ד"ר הלה גולן שמוחה המגמה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק פועלת החל משנת 1990, ומהווה חלק מהפקולטה לחברה ותרבות במכללה האקדמית בית ברל. המגמה מציעה תכנית לימודים ייחודית, במסגרתה לומדים הסטודנטים לתואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה במדעי החברה והרוח יחד עם לימודי התמחות (תעודה) בקרימינולוגיה ואכיפת החוק. הקורסים בתחום הקרימינולוגיה מהווים חלק בלתי נפרד מהלימודים לתואר, וכל הקורסים מאושרים על ידי האוניברסיטה הפתוחה ועל ידי מכללת בית ברל. הסטודנטים לומדים את כל קורסי החובה הנדרשים לתואר ראשון בקרימינולוגיה (ללא קורסים מתודולוגיים) ועוד קורסי בחירה מגוונים. הלימודים מתפרשים על פני שלוש שנות לימוד + סמסטר אחד, ונלמדים יום בשבוע. מסגרת הלימודים מאפשרת לסטודנטים ללמוד את קורסי הקרימינולוגיה וקורסי האו"פ במסגרת קמפוס אחד בבית ברל. במגמה לקרימינולוגיה לומדים מעל 1200 סטודנטים במהלך כל ימי השבוע. התוכנית, שבעבר יועדה לאנשי כוחות הביטחון, מושכת היום גם צעירים רבים המעוניינים לשלב עבודה ולימודים ומתעניינים בתחום הקרימינולוגיה. מסגרת הלימודים וייחודיות התוכנית יוצרים מרקם סטודנטים מגוון ומעניין. בסיום לימודי התואר והתעודה חלק מהסטודנטים ממשיכים ללימודי תואר שני בקרימינולוגיה ותחומים אחרים. במגמה מלמדים מעל 30 מרצים, רובם בעלי תואר שלישי בקרימינולוגיה, עבודה סוציאלית, עריכת דין, חינוך ועוד. חלקם היו בעבר קצינים בכירים בכוחות הביטחון. 24

25 המחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר אילן ראש המחלקה: פרופ' יוסי גליקסון המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן היא חדשנית, מתקדמת וצעירה ביותר ברוחה. המחלקה משלבת מחקר והוראה ומציעה לימודי קרימינולוגיה לתואר ראשון, שני ושלישי. המחלקה מציעה ארבע מגמות שונות לתואר שני בקרימינולוגיה: קלינית, חברתית-שיקומית, מחקרית ועיונית. במחלקה מלמדים מיטב המרצים בישראל, רובם בוגרי המחלקה וחלקם בעלי שם עולמי, והיא מדורגת בין עשר המובילות באירופה במספר הפרסומים המדעיים של חבריה. המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מחוברת ביותר לשטח ומספקת לסטודנטים שפע אפשרויות להתנסות מעשית רבת ערך באמצעות השתתפות במחקרים, וכן עבודה יישומית אישית בשיקום אסירים. החוג לקרימינולוגיה, המכללה האקדמית גליל מערבי ראשת החוג: דר' חגית תורג'מן במכללה האקדמית גליל מערבי תופעת הקרימינולוגיה נלמדת כדיסיפלינה מדעית המתמקדת בתיאור והסבר של סטייה חברתית, עבריינות ופשיעה, תוך מתן התייחסות להיבטים סוציולוגיים, פסיכולוגיים, ביולוגיים, חינוכיים, ומשפטיים וניסיון לשלב ביניהם. הלימודים מתקיימים בשני מסלולים (חד חוגי ודו חוגי) ובמסגרתם נחשף הסטודנט למכלול ההיבטים של תופעת הסטייה והעבריינות והקורסים הנלמדים משקפים את הגישות השונות. בין הקורסים הנלמדים: תיאוריות בקרימינולוגיה, דרכי ענישה, שיקום אסירים, עבריינות נוער, פשע מאורגן, דיני עונשין, מערכת אכיפת החוק ובתי משפט בישראל, טרור ופשיעה, עבירות צווארון לבן, פסיכופתולוגיה ופשיעה, עבירות מין ועוד. הסגל האקדמי של החוג כולל שילוב ייחודי של התמחויות רלוונטיות מחקריות ויישומיות (טיפול ושיקום). הסגל מחויב להענקת שירות לימודי מעולה המדגיש את הסטודנט/ית כפרט, ומשתדל לסייע לחיפוש ולמציאת דרך אישית לחומר הנלמד. במסגרת תכנית הלימודים בחוג ניתן להשתתף בפרויקט התנסות בשדה שמאפשר התנסות בבתי כלא, במוסדות פסיכיאטרים, במוסדות העוסקים בסיוע לילדים ונוער בסיכון, במרכזי עבודה עם נפגעי התמכרויות ועוד. פרויקט זה הוא חלק מיוזמה רחבה יותר של החוג שמטרתה העשרת מסגרת הלימודים התיאורטית של הסטודנטים, קירובם לעבודת השדה המקצועי ופיתוח מצוינות. השילוב המיוחד והנדיר של ההיבטים היישומיים לצד ההיבטים האקדמיים (התיאורטיים והמחקריים) יוצרים אצל הסטודנטים תסיסה אינטלקטואלית שהיא חלק מהמצוינות האקדמית אליה אנו שואפים. מבין הפרויקטים הקיימים בחוג: סיורים מודרכים במוסדות רלוונטיים (בתי כלא, בתי משפט, מוסדות טיפול וגמילה וכד'), פרויקט התנסות בשדה המקצועי (אכיפה, טיפול, שיקום), התנסות בשדה המחקרי, ייעוץ והכוונה ללימודי המשך ועוד. בשנת הלימודים תשע"ח הצטרף לסגל המחלקה מרצה חדש: ד"ר ראובן יעקב, ובשנה"ל תשע"ט תצטרף לסגל המחלקה ד"ר עירית עין טל. בשנת 2017 פרסמו דר' ראובן יעקב ודר' חגית תורג'מן חוברת העוסקת במדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים בתחום של אוכלוסיית צעירים ומתבגרים על רצף ההתמכרות. 25

26 בשנת 2018 פורסם מאמר חשוב של פרופ' שמחה לנדאו, דר' יהודית בנדלק חברת סגל באקדמית גליל מערבי ושל עמיתיהם, ד"ר גילה אמיתי וד"ר מרקוס אוהד. המאמר מהווה חידוש משמעותי בתחום אלימות בבתי חולים בראי תחושותיהם של חולים ומלווים. בהתאם למסורת של השנים האחרונות, נערך באקדמית גליל מערבי, גם השנה, כנס ארצי. דר' ראובן יעקב ודר' חגית תורג'מן, מארגני הכנס, החליטו להקדיש את הכנס בשנה הנוכחית לנושא טיפול בהתמכרויות, בדגש על נושא נוער וצעירים במעגל ההתמכרות. בכנס השתתפו עובדי משרד הרווחה ומשרד הבריאות בתחום הטיפול בהתמכרויות. בית הספר לקרימינולוגיה, אוניברסיטת חיפה ראשת ביה"ס: ד"ר טלי גל בית הספר לקרימינולוגיה מהווה חלק מהפקולטה למדעי החברה ע"ש שמואל והרטה עמיר באוניברסיטת חיפה. בית הספר מציע שתי תכניות התמחות לתואר שני: 1. חקר פשיעה, משפט וחברה 2. חקר פשיעה והתמכרויות. בנוסף, תיפתח בשנה"ל תשע"ט תכנית לימודי תואר שני ייעודית לעובדי מערכות אכיפת החוק - שופטים, פרקליטים, סנגורים, עוזרים משפטיים, נציגי משטרה ושב"ס בכירים. התכנית, אשר תקנה התמחות בחקר פשיעה, משפט וחברה, תאפשר לבעלי ידע וניסיון מהשטח להשלים את לימודיהם במהלך שנה אחת (שלושה סמסטרים) ותתקיים בקמפוס הנמל. בכל אחת מהתכניות ניתן להשתלב במסלול א' (ביצוע מחקר וכתיבת עבודת תזה) או במסלול ב' (בחינת גמר). חברי הסגל של בית-הספר מגיעים ממגוון דיסציפלינות ומשקפים את הגיוון והעושר המאפיינים את עולם הקרימינולוגיה. בהתאם לכך, תכנית ההוראה הינה רחבה ומגוונת וגם ההנחיה הניתנת לתלמידי מחקר לתואר שני ולתואר שלישי על-ידי חברי הסגל הינה בתחומים שונים של חקר הקרימינולוגיה. בית הספר מסייע בפיתוח מיומנויות אקדמיות וכלים מעשיים לניתוח והערכה של תופעות המתרחשות בתחומים הנוגעים למשפט וחברה, פשיעה, עבריינות וקורבנות ברמת הפרט והחברה, תוך הקניית בסיס מתודולוגי רחב ויכולות יישום יידע למטרות השתלבות בארגוני אכיפת חוק ומוסדות מחקר. תכניות ההתמחות מקנות ללומדים בהן ידע מעמיק ויתרון אקדמי ומעשי במחקר, תיאוריה, מדיניות ויישום במגוון תחומים. לפרטים נוספים ניתן לפנות למזכירות ביה"ס, דבר ראשת ביה"ס - ד"ר טלי גל אנו נמצאים בעיצומה של תקופה היסטורית במערכת המשפט הפלילי ואכיפת החוק. בג"צ הצפיפות בבתי-הכלא, דו"ח ועדת דורנר, וחלחולו של השיח הטיפולי לתוך מערכת אכיפת החוק הינם חלק משינויים שעוברים על כלל מערכות אכיפת החוק הישראלית לרבות המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט ושירות בתי הסוהר. השינויים הללו מעוררים שיח ער הנוגע למגוון הנושאים הנמצאים בלב-לבה של הקרימינולוגיה: מהי מדיניות הענישה הראויה בעבירות שונות? מהן הדרכים היעילות, המוסריות, והמועילות ביותר לטיפול בתופעות של סטייה חברתית ופשיעה בדרגות שונות? מהי המדיניות הרצויה לשיטור, למניעת פשיעה ולטיפול בנפגעי עבירה? וכיצד ניתן לפתור את בעיית הצפיפות בבתי הכלא ואת סימני השאלה העולים לגבי יעילותו של עונש המאסר בהרתעה מפני פשיעה חוזרת? שאלות אלו, כאמור, נמצאות בלב-ליבה של הקרימינולוגיה שכן מענה להן מחייב הבנה אמיתית של הסיבות האישיות והחברתיות לפשיעה ושל השלכותיה. אנו בביה"ס לקרימינולוגיה גאים להימצא בחזית המחקר וההוראה בסוגיות המרתקות והעדכניות הללו. בין מגוון הנושאים שאנו מלמדים וחוקרים ניתן למצוא את החלופות שהולכות ותופסות מקום מרכזי במערכת אכיפת החוק: בתי משפט קהילתיים, הסדר מותנה וצדק מאחה; עיסוק בתופעת ההתמכרות, הסיבות לה ודרכי התמודדות עמה כאחת מבעיות השורש המביאות לפשיעה; עיסוק בנפגעי עבירה, 26

27 והטיפול בהם ברמת המאקרו והמיקרו, שיטור ואמון במשטרה, ועוד. לרבות נפגעי עבירות על רקע מגדרי, תרבותי ולאומי; דרכי התמהיל המגוון של דיסיפלינות המקור של חברי הסגל שלנו הוא המשקף יותר מכל את מהותה של הקרימינולוגיה: עולם ידע בינתחומי, דינאמי ומרתק. זהו הידע אותו אנו שואפים להנחיל לתלמידינו, הן בהוראה והן בהנחיה לתארים מתקדמים. רק השנה הושלמו מספר מחקרי תזה שבוצעו על-ידי תלמידי מחקר שלנו, המשקפים את הגיוון הזה. בין עבודות התזה ניתן למנות עבודות שעסקו בכמיהה לקנאביס ובשימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער בסיכון; ביישומה של תכנית "הסדר מותנה" בשלב הניסויי שלה; בתופעות של תוקפנות, חרדה ולחץ בקרב שוטרים; ולעומת זאת בחוויות הרגשיות של פרקליטים. אלו רק דוגמאות כמובן. אנו גאים בתלמידי המחקר שלנו ומטפחים אותם. השנה החלנו לקיים מפגשים משותפים של כל תלמידי המחקר שלנו (תזה ודוקטורט) הנמצאים בשנים שונות ובשלבים שונים של ביצוע המחקר, מתוך מטרה להעניק להם, בנוסף להנחיה האישית, גם תמיכה וסיוע בפורום קבוצתי. לצד הטיפוח של תלמידי המחקר, אנו מייחסים חשיבות רבה לשמירה על תכנית לימודים עדכנית, מגוונת ומעניינת. בנוסף לשיעורים הרגילים, תכנית הלימודים כוללת סיורים באתרים בהם ניתן לחזות ביישומן של הגישות הנלמדות בכיתה הלכה למעשה, לרבות בדיוני מעצרים וראיות בבית המשפט בחיפה, ביקור בכלא השיקומי חרמון ובקהילה טיפולית לנפגעי התמכרויות, וביקור בבית המשפט הקהילתי החדש בתל-אביב. סמינר הפרקטיקום מאפשר לתלמידינו להשתלב בפעילותם של גופים כגון המשטרה, הסנגוריה הציבורית, גופי טיפול בהתמכרויות והגנה על אוכלוסיות בסיכון. בימים אלו אנו מתכוננים לפתיחת המחזור השביעי של תלמידי תואר שני שלנו, בשנת הלימודים תשע"ט. בשנה זו נציע, בנוסף לשני המסלולים הרגילים, מסלול ייעודי לאנשי מערכות אכיפת החוק, שיתקיים על פני שלושה סמסטרים, בימי חמישי ושישי, בקמפוס הנמל. אני מזמינה מועמדים המעוניינים לשמוע פרטים נוספים על תכניות הלימוד שלנו לתואר שני, ליצור קשר עם מזכירות ביה"ס, בטלפון חדשות ביה"ס לקרימינולוגיה אוניברסיטת חיפה פותחת בשנה"ל תשע"ט מחזור נוסף של לימודים אקדמיים לתואר ראשון ולתואר שני עבור שוטרי משטרת ישראל. כבר במהלך חודש אוגוסט הקרוב יחל מחזור חדש של קציני משטרה ללמוד תואר שני בביה"ס לקרימינולוגיה. במקביל, ביולי האחרון התקיים טקס הענקת תואר שני לבוגרי התכנית אשר סיימו את לימודיהם באוניברסיטת חיפה ובמכללה לפיקוד ומטה (פו"מ), במהלכו קיבלו הבוגרים את התואר האקדמי במעמד מפכ"ל המשטרה וראש ביה"ס לקרימינולוגיה. נמשכת ההרשמה לתכנית לימודים ייחודית וייעודית חדשה לאנשי מערכות אכיפת החוק השונות (אנשי הסנגוריה הציבורית, הפרקליטות, שופטים, עוזרים משפטיים, נציגי משטרה ועוד): תואר MA בקרימינולוגיה בהתמחות בחקר פשיעה, משפט וחברה. התכנית תדגיש נושאי לימוד עדכניים ובינתחומיים בפשיעה, משפט וחברה, ולכן גם תמהיל הסטודנטים יכיל עובדים בכירים במערכות אכיפת החוק. התכנית מעניקה תואר שני בשנה אחת בלבד ותילמד בקמפוס הנמל הקרוב לתחנת הרכבת. כנסים בסוף חודש מאי התקיים בביה"ס לקרימינולוגיה יום עיון לסיכום שנת הלימודים תשע"ח בנושא "כשמחקר ושטח נפגשים", במסגרתו הציגו חוקרי ביה"ס ובוגריו את מחקריהם העכשוויים: ד"ר חוה דיין, ראש תכנית ההתמחות בחקר פשיעה, משפט וחברה, הרצתה בנושא "מחבלות מתאבדות- היבטים מגדריים בפשעי טרור". ד"ר שרון רבינוביץ שנקר, ראש תכנית ההתמחות בחקר פשיעה והתמכרויות, הציגה את מחקרה המשותף עם ד"ר יהודית אבולעפיה בנושא "השלכות שימוש בסמים בקרב עברייני מין וקורבנות תקיפה מינית". הדוקטורנטית עו"ד שירה לייטרסדורף-שקדי הציגה את מחקרה בנושא "לתבוע ברגש - החוויה הרגשית של פרקליטים בניהול הליכים פליליים", בהנחייתה של ד"ר טלי גל. לבסוף, מר שלומי רביבו, מנהל תכנית 360 לנוער בסיכון הציג את מחקרו "שימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב נוער בסיכון: ניתוח התפתחותי", אותו ביצע במסגרת עבודת התזה בהתמחות בחקר פשיעה והתמכרויות, בהנחייתה של ד"ר שרון רבינוביץ שנקר. במהלך סמסטר ב' התקיימה סדרת ימי עיון שעסקו בהיבטים שונים של גישת הצדק המאחה, בדגש על מפגשים אישיים. ביום העיון הראשון, בינואר 2018, התארח פטר וולף - Woolf,Peter עבריין לשעבר 27

28 שלאחר תהליך צדק מאחה חדל מפשיעה והקים, יחד עם נפגע העבירה ושותפו לתהליך, ארגון המקדם את מעמדם של נפגעי עבירה בהליך הפלילי. את פטר הציגה ד"ר אסתי שחף. בחלקו השני של האירוע התקיימו שולחנות עגולים בהנחייתה של עו"ד גלי פילובסקי-מנקס. ביום העיון השני, שהתקיים בחודש מרץ, התארחו זה לצד זו יהודה ולבנת. במסגרת תאונת דרכים בה היה מעורב יהודה נהרג בעלה של לבנת, שהיה שוטר. בין יהודה ללבנת התקיים תהליך של צדק מאחה. השניים סיפרו על התהליך המשמעותי ועל הקשר שנוצר ביניהם בעקבותיו, וזאת בהנחייתה של הילה זילבר, קצינת המבחן שהנחתה גם את תהליך הצדק המאחה עצמו. בחלקו השני של האירוע התארחה חה"כ מירב מיכאלי, שסיפרה על יוזמת החקיקה שלה לקידום גישת הצדק המאחה. בחודש יוני התקיים מפגש עמיתים עם הלן באוון Bowen) (Helen עורכת דין, פעילה חברתית וקצינת מבחן שעוסקת שנים רבות בקידום גישת הצדק המאחה ומי שהייתה אחראית על הכשרתם של מתאמי צדק מאחה ברחבי ניו זילנד, אנגליה ומקומות נוספים. המכון לקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים ראש המכון: ד"ר באדי חסייסי תואר בוגר בקרימינולוגיה השנה יצא לדרך המחזור השני של תכנית הלימודים "בוגר בקרימינולוגיה". התכנית הנלמדת במסגרת דו חוגית, המאפשרת ללומדים בה לשלב כל חוג ממגוון החוגים המוצעים באוניברסיטה העברית. בשנה זו הצטרפו אלינו כ- 80 תלמידים חדשים. תכנית החונכות לתלמידי בוגר בקרימינולוגיה, שנה א' השנה החלה לפעול במכון לקרימינולוגיה תכנית חונכות מטעם אגודת הסטודנטים למשפטים, בחסות האגודה הכללית ובשיתוף המכון לקרימינולוגיה. במסגרת התוכנית גויסו ארבעה מדריכים מצטיינים מקרב תלמידי הבוגר בשנה ב', כאשר כל מדריך חונך קבוצה של סטודנטים משנה א'. התוכנית כוללת מספר מפגשים מובנים וכן ליווי מתמשך בקבוצות קטנות. כל מדריך אמון על כ - 20 חניכים ומהווה עבורם "אח גדול"- בתמיכה אישית, בגיבוש קבוצתי, ואף בעצות וב"טיפים" להתמודדות עם הלימודים. בנוסף, ובאופן ייחודי לתוכנית זו, המדריכים מעבירים לחניכים תכנים של מיומנויות למידה במספר מפגשים מובנים לאורך השנה וכן יעבירו מפגש נוסף שמטרתו חיבור לעשייה במכון (היכרות עם הסגל, חשיפה לעשייה האקדמית של המרצים ושל תלמידי המוסמך). התוכנית מאורגנת ומפוקחת על ידי אחראית תכנית, עדי דוידוביץ תלמידת שנה ב', אשר דואגת להכשרת המדריכים ולהתאמת התכנים לצרכי השנתון החדש לאורך השנה, כל זאת בכדי להביא לשילובם המיטבי של הסטודנטים ולהצלחתם בלימודים. תכנית החונכות לסטודנטים שעברית אינה שפת אמם תכנית החונכות לתלמידים שעברית אינה שפת אמם פועלת במכון לקרימינולוגיה זו השנה השנייה ברציפות ובהצלחה רבה. התכנית מעניקה לסטודנטים שלא דוברים עברית כשפת אם תמיכה וליווי לאורך השנה על ידי תלמידי התואר השני ודוקטורנטים המסייעים לסטודנטים בכל הקשור לשפה, ניסוח והבנת הנקרא. השנה נטלו חלק בתכנית 17 סטודנטים משנה א' ו-ב' לתואר בוגר. הסטודנטים זכו לליווי שנתי צמוד, הכולל שגרת פגישות שבועית עם חמישה חונכים שהתנדבו להשתתף בתכנית: נעם חביב, שקד קובלסקי, ערן איצקוביץ, הראל כוכבי, עומר גביש ורחלה אראל אשר גם ריכזה את הפרויקט. בהיבט האקדמי נוהלה התוכנית תחת שרביטו של ד"ר רוני פקטור, סגן ראש המכון, ובסיועה האדמיניסטרטיבי של הגב' נטע איצקוביץ ממזכירות המכון. מתוך הכרה בחשיבות האקדמית והחברתית שבפרויקט נרתמו כלל מרצי המכון להצלחתו, ודומה שהישגיהם של הסטודנטים בצד תחושת השייכות שביטאו מדברים בעד עצמם. 28

29 ביקור הנינה של פרופ' ישראל דרפקין - מייסד המכון לקרימינולוגיה בחודש נובמבר 2017 הגיעה לביקור במכון שרה דרפקין, הנינה של פרופ' ישראל דרפקין שייסד את המכון לקרימינולוגיה בשנת שרה, שלומדת בימים אלו בבית ספר לתלמידי חו"ל ע"ש רוטברג, הגיעה לביקור מלווה באמה, בת', שהיא עורכת דין העוסקת בענייני בריאות. בתום הסמסטר עתידה שרה לנסוע לטבריה כמתנדבת במגן דוד אדום. אביה של שרה הוא הנכד של פרופ' דרפקין, והוא חוקר בתחום הסרטן באוניברסיטת פן. לשרה יש אח צעיר בשם ישראל דרפקין. פרופ' לסלי סבה ופרופ' באדי חסייסי אירחו את בת' ושרה ששמחו לראות את תמונתו של הסבא רבא מתנוססת על קיר המכון וספרים שכתב. פרופ' סבה העניק להן עותק של הספר " in Criminology "Transition שנערך בשיתוף עם פרופ' שמחה לנדאו לכבודו של פרופ' דרפקין. יצוין כי נינה אחרת של פרופ' דרפקין, אביב זלדיס, שמשפחתה מתגוררת בארץ, לומדת אף היא באוניברסיטה העברית (משפטים וחשבונאות). סמינר פורנזי בעקבות הדרישה ההולכת והגוברת של בתי המשפט והקהילה המדעית לבסס את הראיות הפורנזיות על המדע, נעשים ניסיונות להעריך את הממצאים הפורנזיים בצורה כמותית ואובייקטיבית ובכך לסייע בקבלת החלטות. לאחרונה החלו שיתופי פעולה בין חוקרי מז"פ של המשטרה לחוקרים מהאוניברסיטה העברית במחלקה לסטטיסטיקה ובמכון לקרימינולוגיה. בתחילת שנת הלימודים נפתח סמינר פורנזי לבעלי זיקה לנושא: אנשי מז"פ, סטטיסטיקאים, חוקרים מהמכון לקרימינולוגיה ומשפטנים. מטרת הסמינר היא ללמוד על המדע הפורנזי והאתגרים שמציב התחום מנקודת מבטם של בתי המשפט, המשטרה ואנשי האקדמיה, ולאפשר דיון פתוח בקרב האוכלוסייה המגוונת שמגיעה אליו. בין היתר השתתפו בסמינר עו"ד שילה ענבר, פרופ' יהודה היס, פרופ' קריסטוף שמפו, ד"ר עמית פונדיק, עו"ד ד"ר ענת הורוביץ, ד"ר יורם יקותיאלי ואחרים. הסמינר מתקיים ביום שני אחת לשבועיים, בין השעות -12:15 13:15, בחדר הסמינרים של המחלקה לסטטיסטיקה, חדר 4412 בבניין חברה, ומאורגן ע"י נעמי קפלן דמרי המסיימת בימים אילו את כתיבת עבודת הדוקטורט שלה בנושא "שיטות סטטיסטיות להערכת ראיות פורנזיות". המעוניינים להצטרף לרשימת התפוצה של הסמינר מוזמנים לשלוח מייל לנעמי בכתובת: קבוצת עבודה חדשה בנושא פשיעת סייבר םי קבוצת העבודה החדשה בנושא פשיעת סייבר שהוקמה במסגרת האגודה האירופאית לקרימינולוגיה מהאוניברסיטה תמר ברנבלום ודר' (NSCR) רוטחר לוקפלד בספטמבר האחרון בהובלת דר' (ESC) העברית החלה את פעילותה בכנס שהתקיים בקרדיף ב הקבוצה עוסקת בהיבטים שונים של מגוון פשעי מחשב וסייבר - העבריינים, הקורבנות והתגובה החברתית לפשעים אלו. המטרות העיקריות של קבוצת העבודה הן קידום ידע ומחקר בנושא פשעים ברשת האינטרנט, ויצירת תשתית לחילופי מידע סוכנויות ממשלתיות סטודנטיות/ים לתארים מתקדמים, ולשיתוף פעולה בינלאומי בין חוקרות/, וארגונים פרטיים המעורבים במחקר בתחום. מוזמנות/ים להצטרך לקבוצה נשות/אנשי שטח וחוקרות/ים מרקע בינתחומי מגוון: משפט פלילי וקרימינולוגיה, סוציולוגיה, מדע המדינה, כלכלה, טכנולוגיית מידע ומדעי המחשב, העוסקות/ים בתחום במגוון דרכים ומתודולוגיות. מידע נוסף על הקבוצה ניתן לקרוא בקישור זה: -on-group-working.cybercrime המעוניינות/ים להצטרך לקבוצה מוזמנות/ םי לכתוב לד"ר תמר ברנבלום: כנסים במאי 2018 התקיים במכון לקרימינולוגיה הכנס השנתי הבינ"ל ע"ש פרופ' ישראל דרפקין, מייסד המכון לקרימינולוגיה. השנה נערך הכנס לכבודו של פרופ' לסלי סבה, בהגיעו לגבורות. כבכל שנה, גם השנה הוצגו בכנס חידושים וההתפתחויות מרכזיים בתחום הקרימינולוגיה. השנה התקיים הכנס תחת הכותרת- Citizenship"."Imprisonment and בכנס השתתפו חוקרים מרכזיים מהארץ ומחו"ל כגון פרופ' כריסטופר אוגן Uggen) (Christopher מאוניברסיטת מינסוטה, פרופ' אלנה לאורי ) Elena (Malcolm Feeley) מאוניברסיטת פומפו פברה בברצלונה, ופרופ' מלקולם פילי (Larrauri מאוניברסיטת קליפורניה. 29

30 נציגי משטרת ישראל ונציגי המכון לקרימינולוגיה השתתפו בחודש נובמבר 2017 בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לקרימינולוגיה.(ASC) זוהי השנה ה- 73 בה נערך הכנס, ומשתתפים בו למעלה מ- 4,000 איש. כנס 2017 התקיים בפילדלפיה, ולראשונה כלל פאנל המוקדש כולו למחקרים שנערכים בשיתוף פעולה בין משטרת ישראל לחוקרי המכון לקרימינולוגיה. יו"ר הפאנל היה פרופ' דיוויד וויסבורד, חתן פרס ישראל לקרימינולוגיה. בפאנל הציגו פרופ' באדי חסייסי (ראש המכון) וד"ר טל יונתן-זמיר מחקרים אשר התנהלו בשנה האחרונה בשיתוף משטרת ישראל. נציגת המשטרה בפאנל הייתה נצ"מ לילך לאופמן גברי, רמ"ח אסטרטגיה באג"ת, אשר הציגה את תרגום פרקטיקות השיטור המתקדמות בעולם למערכת בינה עסקית "מערכת המדידה אמו"ן", המלווה מזה שנתיים את הרפורמה במשטרת ישראל. מדיין הפאנל, פרופ' סטפן מסטרובסקי מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון בארה"ב, ציין בין היתר כי מערכת האמו"ן במשטרת ישראל עולה על מערכות המדידה הנהוגות במשטרות בארה"ב, בכך שהיא אינה מסתפקת בתוצאה המספרית בלבד, אלא משקפת תהליכי עבודה ומספקת כלים פרקטיים למפקד הרוצה לשפר את ביצועיו. החטיבה בקרימינולוגיה, מכללת ספיר ראשת החטיבה: ד"ר עודדה שטיינברג החטיבה בקרימינולוגיה במכללת "ספיר" היא אחת מתשע חטיבות במחלקה ללימודים רב תחומיים במכללת "ספיר". החטיבה מבוקשת מאוד ואחת מהגדולות במחלקה. התוכנית מוכרת על ידי כוחות הביטחון. הלימודים בחטיבה נלמדים בשנה השנייה והשלישית ללמודים לקראת תואר בוגר. בתוכנית שני מסלולים: תכנית מלאה לסטודנטים (רגילים) ותכנית לאנשים עובדים המופעלת בימים חמישי ושישי. התוכנית בחטיבה כוללת שיעורי חובה, סמינרים ושיעורי בחירה. שיעורי החובה כוללים סוגיות יסוד בקרימינולוגיה, תורת הענישה ומערכת אכיפת החוק, ומבוא לשיטות מחקר בקרימינולוגיה; הסמינרים הנם בנושאים שונים כמו ויקטימולוגיה, סטייה חברתית במרחב רב תרבותי, וסוגיות בפשיעה במבט מגדרי; ושיעורי הבחירה כוללים, בין היתר, ההליך הפלילי - מפת דרכים, התמכרויות, פסיכופתולוגיה, אכיפת חוק במדינה דמוקרטית, נוער בסיכון ועוד. 30

31 החוג לקרימינולוגיה, המכללה האקדמית עמק יזרעאל ראשת החוג: פרופ' דלית יסעור-בורוכוביץ' הלימודים לתואר ראשון בחוג לקרימינולוגיה במכללת עמק יזרעאל נועדו, בין היתר, להקנות ידע בהבנת הפרט (הנורמטיבי והסוטה) והחברה בה הוא פועל, ובהבנת הרצף שבין הנורמטיבי לסוטה. לימודי התואר הראשון בקרימינולוגיה מגוונים וכוללים גם תחומים המשיקים לקרימינולוגיה, כגון פסיכולוגיה, סוציולוגיה ומשפטים. מלבד שיעורי החובה, כוללת התוכנית מגוון של שיעורי בחירה, סמינריוני מחקר ולימודי שדה (פרקטיקום), המאפשרים לתלמידים העמקה בתחומי הלימוד שיבחרו. בשל הגיוון בתוכנית הלימודים, סגל החוג הינו מולטי-דיסציפלינארי. התוכנית המוצעת יוצרת מסגרת ייחודית, המשלבת את התחומים התיאורטיים של הקרימינולוגיה - שהוא מדע התנהגותי - עם לימודים משפטיים ולימודים יישומיים של אכיפת החוק. התוכנית, מעצם היותה דו- חוגית, מיועדת לכל העוסקים והמתעתדים לעסוק באכיפת החוק, טיפול בעבריינים, מניעת עבריינות וטיפול בבני נוער, ומעוניינים לשלב את לימודיהם עם לימודי דיסציפלינה נוספת. התוכנית נועדה להבטיח בסיס ידע, זיקות אקדמיות ותשתיות ראשוניות ובסיסיות לסטודנטים המעוניינים להמשיך את לימודיהם לתואר שני בקרימינולוגיה ו/או לעסוק במקצוע. כנס אקדמי ביום א' ה התקיים במכללה האקדמית עמק יזרעאל כנס "תרגיל בהתעוררות: האם אנחנו מוכנים למהפכה בענישה?" הכנס נערך בשיתוף החוג לקרימינולוגיה והאגודה הישראלית לקרימינולוגיה. בין הדוברים היו חוקרים מרכזיים בתחום המעצרים והמאסרים ואנשי מערכות הפיקוח החברתי, נציגים מכמעט כל המערכות הרלוונטיות: שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל, משרד המשפטים, הסניגוריה הציבורית, הרשות לשיקום האסיר, עורכי דין המייצגים את הנפגעים והשפוטים ועוד. בכנס הושמעו ביקורות אודות שימוש לא הולם בסמכות תוך גריעה מיותרת בחירויות הפרט וזכויותיו, וכן נערך דיון אודות המורכבות של פיתוח פרקטיקות חלופיות ההולמות את ערכי החברה וצרכיה. 31

32 מזל טוב! זכייה בפרסים ובמענקי מחקר, מקבלי תואר דוקטור, קידומים ומינויים 32

33 ב- ב- ב- פרסים ') (לפי סדר א' מיכאל וולפוביץ', דוקטורנט במכון לקרימינולוגיה שבאוניברסיטה העברית, מייבר לשנת תשע"ח. זכה בפרס ע"ש ישראל פרופ' באדי חסייסי מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית זכה בפרס החוקר המצטיין בחקר המשפט ע"ש יוסף פתאל לשנת תשע"ח. פרופ' גלית נהרי מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת מדעית תשע"ח, בגין הישגים מדעים בשנה"ל תשע"ז. בר-אילן זכתה בפרס הרקטור לחדשנות פרופ' מלי שחורי מהחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל נבחרה לאחת הנשים המשפיעות ביותר בישראל לשנת 2018, לפי דרוג פורבס. זכיה במענקי מחקר ') (לפי סדר א' ד"ר טלי גל וד"ר אביטל מנטוביץ מביה"ס לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה, יחד עם ד"ר הדר דנציג- רוזנברג מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, זכו במענק לביצוע מחקר הערכה לבתי המשפט הקהילתיים בין השנים סה"כ סכום המענק:. 390,000 פרופ' באדי חסייסי ופרופ' דיוויד וייסבורד מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית זכו במענק לביצוע מחקר הערכה מטעם משטרת ישראל. סה"כ סכום המענק:. 1,200,000 פרופ' באדי חסייסי וד"ר יעל ליטמנוביץ' מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית זכו במענק מחקר מטעם מחלקת האסטרטגיה של משטרת ישראל, למחקר בנושא " Arab Policing the Israeli."Minority סה"כ סכום המענק:. 38,461 ד"ר אביטל מנטוביץ מביה"ס לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה, יחד עם פרופ' ארנה רבינוביץ-עיני מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, זכו במענק מטעם הקרן הישראלית למדע -,ISF לביצוע הערכה אמפירית של בתי משפט מקוונים (לעומת בתי משפט מסורתיים) בפרמטרים הקשורים לגישה לצדק, הטיות שיפוטיות ותפיסת ההוגנות ההליכית. ד"ר רוני פקטור מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, יחד עם ד"ר יואב מחוזאי מביה"ס לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה, זכו במענק מטעם הקרן הישראלית למדע -,ISF לביצוע מחקר בנושא ערכי ליבה נורמטיביים, תפיסות לגיטימיות וציות לרשויות אכיפת החוק בין השנים סה"כ סכום המענק:. 450,000 מקבלי תואר דוקטור ') (לפי סדר א' ברכות לד"ר שרי הראל מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן (בהנחיית פרופ' יוסי גליקסון). נושא עבודת הדוקטור: "אישיות, התאמה בין אישית ומוטיבציה להורות". ברכות לד"ר ליאור טל מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן (בהנחיית פרופ' יובל וולף וד"ר ליאור כהן-רז). נושא עבודת הדוקטור: "תפיסת חלקה של אמונה בהצלחת טיפול על ידי מטופל ומטפל: בחינה ניסויית בסביבה טיפולית אינטגרטיבית". 33

34 ב- ברכות לד"ר הדר מסורי מביה"ס לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה (בהנחיית ד"ר טלי גל). נושא עבודת הדוקטור: "מבט קונסטרוקטיביסטי על הרפורמה להבניית שיקול הדעת השיפוטי במקרה של עבירות התעללות בילדים: רטוריקה או מהות"? קידומים ומינויים אקדמיים ') (לפי סדר א' ברכות לפרופ' מימי אייזנשטאדט מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית על בחירתה לנשיאת האוניברסיטה הפתוחה. ברכות לד"ר גילה אמיתי מהחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית עמק יזרעאל על קידומה לדרגת מרצה בכירה במסלול מומחה. ברכות לד"ר ברק אריאל מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית על קידומו לדרגת מרצה בכיר עם קביעות. ברכות לד"ר בני ביילי מהמחלקה לקרימינולוגיה במכללת גליל מערבי מרצה. על מינויו כחבר סגל בדרגת ברכות לפרופ' שרה בן דוד מהחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל על קידומה לדרגת פרופסור מן המניין. ברכות לד"ר טלי גל קביעות. מביה"ס לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה על קידומה לדרגת מרצה בכיר עם ברכות לד"ר גוש גצקו מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית על קידומו לדרגת מרצה בכיר עם קביעות. ברכות לד"ר יעל וילצ'יק-אביעד מהחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל על קידומה לדרגת מרצה בכיר (שנה"ל תשע"ח). ברכות לד"ר ענת זליג בכיר. מהחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון על קידומה לדרגת מרצה ברכות לפרופ' גילה חן מהחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון על קידומה לדרגת פרופסור חבר. ברכות לד"ר טל יונתן-זמיר מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית על קידומה לדרגת מרצה בכירה עם קביעות. ברכות לד"ר אמיר לבקוביץ מהחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל במסלול מומחים (שנה"ל תשע"ט). על קידומו לדרגת מרצה ברכות לד"ר יפעת ליידר בדרגת מרצה. מהמחלקה לקרימינולוגיה במכללת גליל מערבי על מינויה כחברת סגל ברכות לפרופ' גלית נהרי מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן על קידומה לדרגת פרופסור חבר, וכן על מינויה לעורכת ראשית של כתב העת.Legal and Criminological Psychology ברכות לפרופ' מלי שחורי מהחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל על קידומה לדרגת פרופסור מן המניין. 34

35 ב- ספרים חדשים בקרימינולוגיה שנכתבו ע"י חברי האגודה (לפי סדר א' (' 35

36 Dayan, H. (2018). Femicide and the law: American criminal doctrines. New York: Routledge. הספר עוסק בתופעת רצח הנשים ובוחן באופן ביקורתי את המאפיינים הקרימינולוגיים של התופעה אל מול המאפיינים והמבנה של הדוקטרינות הפליליות השונות הרלוונטיות להליכים הפליליים בהקשרה של התופעה. בחינה ביקורתית זו מתייחסת גם להסדרי החקיקה השונים במדינות השונות ברחבי ארצות הברית, ומצביעה על חוסר ההתאמה המהותי הקיים בין המאפיינים הקרימינולוגיים של תופעת רצח הנשים לבין הדוקטרינות הפליליות הנהוגות, כפי שבאות לידי ביטוי בהסדרים החקיקתיים. לאור הביקורת הקרימינו-משפטית, הספר מציע רפורמות חקיקתיות מותאמות למאפייני תופעת רצח הנשים, על פני הדוקטרינות הפליליות השונות. Weisburd, D., & Eck, J. E. (Eds.). (2017). Unraveling the crime-place connection (volume 22): New directions in theory and policy. New York: Routledge. הספר "התרת הקשר בין פשיעה למקום" בוחן באור חדש כיצד ההתייחסות לסביבה הגיאוגרפית מעצימה את יכולתנו להבין פשיעה ואכיפת חוק. בעוד שמחקרים רבים בתחום עסקו במדיניות, מעטים בחנו את התיאוריות שבבסיסה. עד כה, מילאו התיאוריות תפקיד משני בלבד ב"קרימינולוגיה של המקום", והכרך הנוכחי מביא אותן לחזית העניין המחקרי. כל אחד מהפרקים שופך אור על תפיסות בחוד החנית של האטיולוגיה והאכיפה של פשיעה ומקום: החלק הראשון משמש כמבוא, ומציג את התפיסה לפיה פשיעה מרוכזת לרוב ביחידות גיאוגרפיות מצומצמות. החלק השני מדגיש את החשיבות של תפיסת הדינמיקה של הסביבה הגיאוגרפית להבנת האופן בו פשיעה מתקבצת. החלק השלישי מציע תיאוריות אינטגרטיביות על הסידור הקונטקסטואלי המשתנה של מקומות, וקושר בינן לבין תיאוריות העוסקות ביחיד, בשכונות, ובקונטקסט החברתי. בחלק הרביעי, תיאורטיקנים עוסקים בשאלה כיצד פעולות של בעלי מקומות מקלות או מקשות על פשיעה, ואיזו מדיניות ממשלתית עשויה להסדיר מקומות אלו. 36

37 Weisburd, D. and Majmundar, K. (eds.) (2018). Proactive policing: Effects on crime and communities. Washington DC: National Academies Press. שיטור פרואקטיבי כאסטרטגיה למניעת פשיעה הוא תופעה חדשה יחסית בארה"ב. ראשיתו של השיטור הפרואקטיבי במשבר האמון בשיטור בשנות ה- 60, כתוצאה מחוסר שקט חברתי, עליה בשיעורי הפשיעה, וסקפטיות גוברת באשר ליעילות של שיטות השיטור המסורתיות. בתגובה לכך, החל משנות ה- 80 וה- 90 של המאה הקודמת, החלו להתפתח גישות ואסטרטגיות חדשניות לשיטור פרואקטיבי. הדו"ח הנוכחי משתמש במונח "שיטור פרואקטיבי" בכדי להתייחס לכל אסטרטגיית שיטור הכוללת בין מטרותיה מניעה או הפחתת פשיעה, ושאינה תגובתית - במובן של התמקדות בטיפול בפשיעה לאחר שהתרחשה. שיטור פרואקטיבי מובחן מההחלטות היומיומיות של שוטרים לפעולה יזומה במצבים ספציפיים, ומתייחס להחלטה האסטרטגית של סוכנויות שיטור להשתמש בשיטור פרואקטיבי באופן מתוכנן להפחתת פשיעה. כיום, אסטרטגיות של שיטור פרואקטיבי נמצאות בשימוש רחב בארה"ב. אלו אינן תכניות מבודדות בשימוש של רשויות מסוימות, אלא מערך של תפיסות שקנה לו שליטה בעולם המושגים של המשטרה. הספר סוקר עדויות, נתונים ופערים ביחס ל- (1) השפעה של אופנים שונים של שיטור פרואקטיבי על פשיעה; (2) האם אלו מיושמים באופן מפלה; (3) האם נעשה בהם שימוש לפי החוק; ו- (4) תגובת הקהילה. הספר מציע הערכה מקיפה של שיטור פרואקטיבי, המתייחסת לא רק לתרומתו להפחתת פשיעה אלא גם להשלכותיו הרחבות על מערכת אכיפת החוק והקהילות האזרחיות בארה"ב. Ziv, R. (2017). The future of correctional rehabilitation: Moving beyond the RNR model and good lives model debate. New York: Routledge. הספר מציג את שתי הפרדיגמות הטיפוליות המתחרות כיום על יישום השיקום במערכת הענישה. פרדיגמה אחת מיוצגת על-ידי מודל ה- RNR ופרדיגמה שנייה מיוצגת על-ידי מודל ה- GLM (Responsivity-Need-Risk) מודל ה- RNR בקצרה, ( מודל החיים הטובים ) Model).(Good Lives מבוסס על המאמץ לדבוק בממצאים מדעיים המראים מה עובד בשינוי רמת המועדות של ובהפחתת התנהגות עבריינית במערכת הענישה תומכי המודל מתמקדים במילוי הצרכים משתתפי התהליך הטיפולי. את החיכוך עם גורמי אכיפת הטיפוליים האינדיבידואלים המפחיתים הם מניחים שתהליך טיפולי הממזער את הסיכון לחברה יוביל החוק. להבדיל, מודל ה- GLM מבוסס על לשיפור ברווחתו הנפשית של העבריין. ופסיכולוגיה מחקרים שבחנו חדילה מפשיעה, תיאוריות הומניסטיות, חיובית יישומית. תומכי המודל מתמקדים בזיהוי וחיזוק מקורות ההשפעה על רווחתו הנפשית של העבריין, ומניחים שתהליך טיפולי הממקסם את להפחתת הסיכון הנשקף לחברה בהכרח, הרווחה הנפשית יוביל, מהתנהגותו. 37

ד"ר יהושע )שוקי( שגב דוא"ל:, 6/2001-8/2003 8/2000-5/ /1995-3/1999 השכלה תואר דוקטור למשפטים,)S.J.D

דר יהושע )שוקי( שגב דואל:,  6/2001-8/2003 8/2000-5/ /1995-3/1999 השכלה תואר דוקטור למשפטים,)S.J.D ד"ר יהושע )שוקי( שגב דוא"ל:, segejosh@netanya.ac.il shukisegev@hotmail.com 6/2001-8/2003 8/2000-5/2001 10/1995-3/1999 השכלה תואר דוקטור למשפטים,)S.J.D.( University of Virginia School of Law תואר מוסמך,)LL.M.(

קרא עוד

כתיבת דו"ח אבחון ארגוני

כתיבת דוח אבחון ארגוני 1 כתיבת דו"ח אבחון ארגוני 2 כמה מילים מקדימות על התוכן... - האופן בו אנו מנתחים את הארגון נשען על הפרדיגמות שלנו אודות השאלות מהו ארגון? מהי אפקטיביות ארגונית? אבחון ארגוני מיטבי מנתח את המערכת הארגונית

קרא עוד

פרופיל ארגוני - תדריך להכרת שירות - מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעו

פרופיל ארגוני - תדריך להכרת שירות - מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעו פרופיל ארגוני תדריך להכרת שירות מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעות פתיחה ונעילה. מספרי טלפון בשירות ובבית עובדים בכירים

קרא עוד

כנס הסברה בנושא ההוסטל

כנס הסברה בנושא ההוסטל כנס הסברה בנושא ההוסטל 8/7/2018 1 תחילת האירוע 25/5/18 למועצה המקומית ולתושבים נודע לראשונה על הקמת הוסטל לדרי רחוב ונפגעי התמכרויות מפרסומים ברשתות החברתיות ולא בעדכון מסודר. מיקומו: שדרות בן גוריון 5,

קרא עוד

Slide 1

Slide 1 מיהו מהנדס המערכת? סיפורו של פיתוח מסלול הכשרה יובל קורן*- ראש תחום פיתוח למידה, מאי 2011 הבטחתי בכנס ערוץ תקשורת למתעניינים- סלולארי רפאל 052-4291457 * מטרות ההרצאה חשיפה לפרויקט פיתוח הדרכה בעולם תכן

קרא עוד

החינוך הגופני בבית הספר מה רצוי ? מהו מקומה ש המכללה?

החינוך הגופני בבית הספר מה רצוי ? מהו מקומה ש המכללה? חינוך גופני מתפיסת עולם לתוכנית לימודים המכללה ד"ר איתן אלדר האקדמית בוינגייט מה משפיע על תפיסת עולם של המורה? התנסות עבר )מה שהיה הוא שיהיה??( שירות צבאי תפיסה / הכתבה פוליטית גלובלית ומקומית מערכת הכשרה

קרא עוד

גילוי דעת 74.doc

גילוי דעת 74.doc גילוי דעת 74 תכנון הביקורת תוכן העניינים סעיפים 4-8 - 10-1 5 9 מבוא תכנון העבודה התכנון הכולל של הביקורת 12-11 13 14 15 תוכנית הביקורת שינויים בתכנון הכולל של הביקורת ובתוכנית הביקורת מונחים תחילה אושר

קרא עוד

מבט על הוראת תלמידים מחוננים ומצטיינים בכיתה רגילה

מבט על הוראת תלמידים מחוננים ומצטיינים בכיתה רגילה מבט על הוראת תלמידים מחוננים ומצטיינים בכיתה רגילה המחלקה להוראת המדעים, נעמה בני מכון ויצמן למדע בקרב מבוגרים: בקרב מבוגרים הקביעה מבוססת מעשים/תוצרים/ביצועים. אנשים אלו הוכיחו במעשים/ביצועים/תוצרים פעולות

קרא עוד

Engage חשיפה ראשונית לפרויקט אירופאי ייחודי הקניית כלים למעורבות פעילה בנושאי מדע-חברה לכלל אזרחי העתיד חזית המדע והטכנולוגיה אוריינות מדעית לחיים שית

Engage חשיפה ראשונית לפרויקט אירופאי ייחודי הקניית כלים למעורבות פעילה בנושאי מדע-חברה לכלל אזרחי העתיד חזית המדע והטכנולוגיה אוריינות מדעית לחיים שית Engage חשיפה ראשונית לפרויקט אירופאי ייחודי הקניית כלים למעורבות פעילה בנושאי מדע-חברה לכלל אזרחי העתיד חזית המדע והטכנולוגיה אוריינות מדעית לחיים שיתוף פעולה בין מורים שיח טיעוני (ארגומנטציה) בקרב תלמידים

קרא עוד

מכרז לבחירת רכז התחדשות עירונית במחלקת קהילה.docx ט' 1

מכרז לבחירת רכז התחדשות עירונית במחלקת קהילה.docx ט' 1 החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ רחוב ירושלים 2, ראשון לציון מכרז פומבי מספר 2/2019 לבחירת רכז נושא התחדשות עירונית במחלקה לעבודה קהילתית בשילוב עם מנהלת בינוי-פינוי-בינוי רמת אליהו החברה הכלכלית לראשון

קרא עוד

ל

ל הגשת מועמדות לנבחרי ציבור למליאת המועצה ולוועדים המקומיים: למה מתי ואיך? חוברת זו נועדה לספק מידע למועמדים ולמתעניינים לקראת הבחירות לרשות המועצה, למליאת המועצה ולוועדים המקומיים, שיתקיימו בתאריך 08.00.01.03

קרא עוד

(Microsoft Word - \372\342\345\341\372 \344\362\345\372\370\351\355 3[1].doc)

(Microsoft Word - \372\342\345\341\372 \344\362\345\372\370\351\355 3[1].doc) בג"צ 3368/10 בג"צ 4057/10 בבית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק משרד האסירים הפלסטיני ואח' ע"י ב"כ עו"ד סמדר בן-נתן העותרים בבג"צ 3368/10 - נגד- שר הביטחון ואח' ע"י מחלקת הבג"צים, פרקליטות

קרא עוד

שקופית 1

שקופית 1 ניהול הבטיחות לקחים תובנות ואתגרים השפעת השלכות תקנות ארגון הפיקוח על העבודה תכנית לניהול הבטיחות התשע"ג 2013 1 כמה פרטים אמיר 2 השכלה : הנדסת מכונות )B.Sc( מנהל עסקים )M.B.A( הנדסת בטיחות )M.Sc( דוקטורט

קרא עוד

אוקטובר 2007 מחקר מס 21 תקציר מנהלים הקמתם של אזורי תעשייה משותפים במגזר הערבי מחמוד ח טיב עמית קורת מכון מילקן

אוקטובר 2007 מחקר מס 21 תקציר מנהלים הקמתם של אזורי תעשייה משותפים במגזר הערבי מחמוד ח טיב עמית קורת מכון מילקן אוקטובר 2007 מחקר מס 21 תקציר מנהלים מחמוד ח טיב עמית קורת מכון מילקן על אודות תוכנית עמיתי קורת מכון מילקן תוכנית עמיתי קורת מכון מילקן מקדמת את הצמיחה הכלכלית בישראל באמצעות התמקדות בפתרונות חדשניים,

קרא עוד

תוכנית הוראה תשע"א, לפי מרצה

תוכנית הוראה תשעא, לפי מרצה מבנה הלימודים תוכנית לימודים במ"א תשע"ג תוכנית לימודים מחייבת למחזור תשע"ג נא לשמור עד סיום הלימודים קורסי חובה של המגמה חובת בחירה קורסי מחקר )ראה פירוט( )ראה פירוט( )חובה לכולם בשנה ב( שיטות מחקר )88

קרא עוד

המשברים מאז 2007

המשברים מאז 2007 המשבר הפיננסי העולמי GFC: הרקע מקור עיקרי: דו"ח ועדת החקירה הממלכתית האמריקאית (2011) לגבי הסיבות להתרחשות המשבר Source: National Commission Inquiry Report, 2011 המגזר הפיננסי האמריקאי טרם המשבר: בנקאות

קרא עוד

תהליך הגשה והנחיות כתיבה לעבודת גמר / תזה פרקים הקדמה תהליך הגשת עבודת המחקר ואישורה הנחיות תוכן לעבודת המחקר הנחיות כתיבה לעבודת המחקר הקדמה במסגרת ל

תהליך הגשה והנחיות כתיבה לעבודת גמר / תזה פרקים הקדמה תהליך הגשת עבודת המחקר ואישורה הנחיות תוכן לעבודת המחקר הנחיות כתיבה לעבודת המחקר הקדמה במסגרת ל תהליך הגשה והנחיות כתיבה לעבודת גמר / תזה פרקים הקדמה תהליך הגשת עבודת המחקר ואישורה הנחיות תוכן לעבודת המחקר הנחיות כתיבה לעבודת המחקר הקדמה במסגרת לימודי החוג לפסיכולוגיה תואר שני במרכז האוניברסיטאי

קרא עוד

1

1 איך לבנות שגרות ניהוליות? מה זה שגרות ניהוליות? פעולות המבוצעות ב קבועה, לצרכי ניהול משימות ואנשים. למה זה חשוב? ניהול עם שגרות קבועות ועקביות מאופיין בסדר, ארגון ושליטה. השגרות מאפשרות למנהל להיות בקיא

קרא עוד

בס"ד

בסד ח ס ר ב ה פ ר ש ו ת ל צ ו ר כ י צ י ב ו ר ב מ ס ג ר ת אישור תכניות ב נ י י ן ע י ר תוכן העניינים פ ר ק נ ו ש א ע מ ו ד 2 5 8 2 6 4 מ ב ו א תקציר מנהלים.1.2 2 6 6 3. פירוט הממצאים 2 6 6 3. 1 הפרשות שטחים

קרא עוד

שוויון הזדמנויות

שוויון הזדמנויות מדיניות של הערכת מורים ואיכות ההוראה פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א אוניברסיטת תל אביב, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה והמכללה האקדמית בית ברל 10.11.2010 כנס 1 מכון ואן ליר מדיניות של הערכת מורים: - מטרות ההערכה

קרא עוד

חינוך לשוני הוראת קריאה: נקודת מבט של הערכה: מהן הסוגיות שבהן ידע מחקרי עשוי לסייע בעיצוב מדיניות ועשייה?

חינוך לשוני הוראת קריאה:  נקודת מבט של הערכה: מהן הסוגיות שבהן ידע מחקרי עשוי לסייע בעיצוב מדיניות ועשייה? חינוך לשוני שפה ערבית סוגיות שבהן ידע מחקרי עשוי לסייע בעיצוב מדיניות ועשייה - נקודת מבט של הערכה מפגש לימודי 7.7.2011 אימאן עואדיה מנהלת תחום מבחנים בערבית - הרשות הארצית 2011# 1 מהי? היא הגוף המוביל

קרא עוד

מסמך ניתוח תפקיד מדריך קבוצה במע"ש תעשייתי. מגישות: ציפי בן שמואל מנהלת מע"ש תעשייתי - אקי"ם חדרה דיאנה אטלס מנהלת רש"ת אלווין אשקלון קורס מיומנויות נ

מסמך ניתוח תפקיד מדריך קבוצה במעש תעשייתי. מגישות: ציפי בן שמואל מנהלת מעש תעשייתי - אקים חדרה דיאנה אטלס מנהלת רשת אלווין אשקלון קורס מיומנויות נ מסמך ניתוח תפקיד מדריך קבוצה במע"ש תעשייתי. מגישות: ציפי בן שמואל מנהלת מע"ש תעשייתי - אקי"ם חדרה דיאנה אטלס מנהלת רש"ת אלווין אשקלון קורס מיומנויות ניהול ואבטחת איכות למנהלי מע"ש חדשים 2017 רכזות הקורס

קרא עוד

תהליכים מרכזיים שעברו הורים לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש שהשתתפו ב'התערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית' (Family-NECT)

תהליכים מרכזיים שעברו הורים  לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש שהשתתפו  ב'התערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית'  (Family-NECT) עמית ימין, דיויד רועה ואורית קרניאלי-מילר החוג לבריאות נפש קהילתית אוניברסיטת חיפה 2014 מטרת המחקר הבנת תהליכים מרכזיים אותם עברו הורים לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש, שהשתתפו בהתערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה

קרא עוד

Cloud Governance הכלי למזעור סיכונים ומקסום התועלת העסקית

Cloud Governance הכלי למזעור סיכונים  ומקסום התועלת העסקית Cloud Governance הכלי למזעור סיכונים ומקסום התועלת העסקית אסף ויסברג, מנכ"ל, Ltd. introsight CGEIT, CRISC, CISM, CISA נושאים לדיון IT Governance על קצה המזלג Cloud Computing למטאורולוג המתחיל תועלת עסקית

קרא עוד

תעריפי חשכל

תעריפי חשכל 1. יועציםלניהול (מקצועותשונים) תעריפיםלתשלום סוג יועץ עד 318 שקלים חדשים עד 282 שקלים חדשים יועץ 1 יועץ העונה על שלושת התנאים הבאים, במצטבר: בעל תואר מהנדס בעל תואר שני שלישי; 1.1.1. בו שנים בתחום הרלוונטי

קרא עוד

מבט לאיראן (4 בפברואר בפברואר, 2018)

מבט לאיראן (4 בפברואר בפברואר, 2018) מבט לאיראן ר 4 ב פ ב ר ו א 2018 18 בפברואר, 2018 ע ו ר ך : ד"ר ר ז צ י מ ט במוקד אירועי השבוע ב א י ר א ן מ מ ש י כ י ם ל ה כ ח י ש א ת ד י ו ו ח י י ש ר א ל ע ל מ ע ו ר ב ו ת א י ר א נ י ת ב א י ר ו ע

קרא עוד

<4D F736F F D20E1F2E9E5FA20F2E9F7F8E9E5FA20E1E2E9EC20E4F8EA2D20F1E9ECE1E5F120E5E1E9E1ECE9E5E2F8F4E9E F484C>

<4D F736F F D20E1F2E9E5FA20F2E9F7F8E9E5FA20E1E2E9EC20E4F8EA2D20F1E9ECE1E5F120E5E1E9E1ECE9E5E2F8F4E9E F484C> אוניברסיטת בן-גוריון בנגב המחלקה לפסיכולוגיה בעיות עיקריות בגיל הרך: האכלה, שינה והרגלי ניקיון 2017 דר' נעמה עצבה-פוריה שעת קבלה: יום חמישי 8-9 (בתיאום מראש) חדר: 214 בניין 98 מתרגלת: עטרה מנשה (menashe@bgu.ac.il)

קרא עוד

ההיבטים הסוציולוגיים של העדפה מתקנת

ההיבטים הסוציולוגיים של העדפה מתקנת אוניברסיטת תל-אביב הפקולטה למדעי החברה החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה סמסטר א+ב תשע"ח סמס' א' יום ג' 12-14 סמס' ב' יום ב' 12-14 פרופ' סיגל אלון (שעת קבלה: בתיאום מראש) salon1@post.tau.ac.il עמיר פרלמוטר

קרא עוד

HUJI Syllabus

HUJI Syllabus סילבוס משפט גרמני אזרחי - 62311 תאריך עדכון אחרון 04-08-2016 נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2 תואר:בוגר היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:משפטים השנה הראשונה בתואר בה ניתן ללמוד את הקורס: 0 סמסטר:סמסטר

קרא עוד

בקשה לאשרת תייר )DS-160( הוראות: יש לענות על כל השאלות המודגשות והרלוונטיות. יש למלא את הטופס באנגלית או בעברית ובאותיות גדולות וברורות. יש לצרף צילום

בקשה לאשרת תייר )DS-160( הוראות: יש לענות על כל השאלות המודגשות והרלוונטיות. יש למלא את הטופס באנגלית או בעברית ובאותיות גדולות וברורות. יש לצרף צילום בקשה לאשרת תייר )DS-160( הוראות: יש לענות על כל השאלות המודגשות והרלוונטיות. יש למלא את הטופס באנגלית או בעברית ובאותיות גדולות וברורות. יש לצרף צילום דרכון נוכחי וצילום וויזה אחרונה, במידה והייתה. ניתן

קרא עוד

תנו לשמש לעבוד בשבילכם

תנו לשמש לעבוד בשבילכם תנו לשמש לעבוד בשבילכם 2 2 מהי אנרגיה סולארית? בשנים האחרונות גברה בארץ ובעולם באופן ניכר המודעות לאיכות הסביבה ולשמירה על סביבה אקולוגית נקייה וירוקה יותר, ובעקבות כך גדלה המודעות לפתרונות חלופיים לייצור

קרא עוד

<4D F736F F D20F2E1E5E3E420EEE7E5E9E1E5FA20E0E9F9E9FA2E646F63>

<4D F736F F D20F2E1E5E3E420EEE7E5E9E1E5FA20E0E9F9E9FA2E646F63> עבודת הגשה בפרויקט: מגיש: יובל מרגלית כיתה: י' 4 בי"ס: אורט" מילטון" בת ים תאריך: 31-5-2009 .1 מקום ההשמה בו הייתי הינו שירותי כבאות והצלה בעיר בת ים. שירותי הכבאות בבת ים, הינם חלק משירותי הכבאות הארצית

קרא עוד

פרק 09 ז - סוגיות אתיות בהתנהלות בעלי תפקידים בכירים.xps

פרק 09 ז - סוגיות אתיות בהתנהלות בעלי תפקידים בכירים.xps תוקפו : החל ממרץ; סוגיות אתיות ב ה ת נ ה ל ו ת בעלי תפקידים ב כ י ר י ם ר ק ע א ת י ק ה ה י א מ כ ל ו ל ש ל כ ל ל י ם ו ע ר כ י ם ש נ ו ע ד ו ל ה ג ד י ר ה ת נ ה ג ו ת ר א ו י ה ו נ כ ו נ ה. ת כ ל י ת

קרא עוד

23 ביולי 2103 קובץ הנהלים של המסלול האקדמי נוהל 3 א' - גיוס עובד חדש מטרת הנוהל לקבוע את ההליכים לביצוע תהליך גיוס וקליטת עובדים מנהליים חדשים במסלול

23 ביולי 2103 קובץ הנהלים של המסלול האקדמי נוהל 3 א' - גיוס עובד חדש מטרת הנוהל לקבוע את ההליכים לביצוע תהליך גיוס וקליטת עובדים מנהליים חדשים במסלול 23 ביולי 2103 קובץ הנהלים של המסלול האקדמי נוהל 3 א' - גיוס עובד חדש מטרת הנוהל לקבוע את ההליכים לביצוע תהליך גיוס וקליטת עובדים מנהליים חדשים במסלול האקדמי. הנוהל מתייחס לגיוס עובד קבוע, עובד בהסכם אישי

קרא עוד

שאלון אבחון תרבות ארגונית

שאלון אבחון תרבות ארגונית שאלון: אבחון תרבות ארגונית על פי : Cameron, E. and Quinn, R. Diagnosing and changing organizational culture Edison Wesley 1999. 1 לפניך שש שאלות הנוגעות לאבחון תרבות ארגונית. בכל שאלה מוצגים ארבעה איפיונים

קרא עוד

<4D F736F F F696E74202D20EEF6E2FA20F9F2E5F820EEF D20F2E5E320E0E9E9EC20E2ECE5E1F1205BECF7F8E9E0E420E1ECE1E35D>

<4D F736F F F696E74202D20EEF6E2FA20F9F2E5F820EEF D20F2E5E320E0E9E9EC20E2ECE5E1F1205BECF7F8E9E0E420E1ECE1E35D> לסיוע משפטי האגף שכר מצווה לעורכי דין מתנדבים מצגת דצמבר 2011 עו"ד אייל גלובוס הממונה על הסיוע המשפטי עבודת האגף לסיוע משפטי מהות שמירה על שוויון כזכות על שוויון בפני החוק/ביהמ"ש אמון על שמירת זכות הגישה

קרא עוד

התגוננות בפני כוחות האופל

התגוננות בפני כוחות האופל ניהול ידע אישי על רגל אחת 1 סוגי ידע Explicit גלוי Tacit סמוי 5 מה אמר השועל לנסיך הקטן? מה קורה בבתי ספר כשמורים או מנהלים עוזבים? 8 ניהול ידע במערכת החינוך רמת התלמיד )ניהול ידע אישי( רמת המורה )ניהול

קרא עוד

מדיניות אכיפה הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה רמון צוות הועדה: יו"ר הועדה וראש המועצה: מר רוני מרום מהנדס הועדה: מר גלעד חזן יועמ"ש הועדה: עו"ד חן אבי

מדיניות אכיפה הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה רמון צוות הועדה: יור הועדה וראש המועצה: מר רוני מרום מהנדס הועדה: מר גלעד חזן יועמש הועדה: עוד חן אבי מדיניות אכיפה הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה רמון צוות הועדה: יו"ר הועדה וראש המועצה: מר רוני מרום מהנדס הועדה: מר גלעד חזן יועמ"ש הועדה: עו"ד חן אביטן מפקח בניה: מר דימיטרי חנוכייב נכתב בסיוע גבי בנדרסקי

קרא עוד

שאלות ותשובות צרכים מיוחדים שעת חירום

שאלות ותשובות צרכים מיוחדים שעת חירום קובץ שאלות ותשובות לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בקרו באתר האינטרנט של פיקוד העורף www.oref.org.il מרכז המידע של פיקוד העורף 7021 אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים )נכים, קשישים, כבדי שמיעה( ש: מהם העקרונות

קרא עוד

שקופית 1

שקופית 1 דרכי הראיון המסייע ממדי הראיון הייעוצי מבנה ותהליך פתיחה מבוא מוקד התערבות סיום מטרות פורקן יצירת קשר עיבוד רגשי איסוף מידע ארגון מידע הבנה תובנה מתן מידע. שינוי חשיבתי שינוי התנהגותי פתרון בעיות קידום

קרא עוד

ההיבטים הסוציולוגיים של העדפה מתקנת

ההיבטים הסוציולוגיים של העדפה מתקנת אוניברסיטת תל-אביב הפקולטה למדעי החברה החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה סמסטר ב' תשע"ז יום ג' 12-16 1041.3796.01 פרופ' סיגל אלון )שעת קבלה: בתיאום מראש( salon1@post.tau.ac.il עמיר פרלמוטר perelmutter@mail.tau.ac.il

קרא עוד

עיריית מפקד תכנון אסטרטגי ומחקר אוכלוסין חיפה

עיריית מפקד תכנון אסטרטגי ומחקר אוכלוסין חיפה עיריית מפקד תכנון אסטרטגי ומחקר אוכלוסין - 2008 חיפה הקדמה תוכן עניינים תכנון אסטרטגי ומחקר בעלון זה מוצגים נתונים על העיר חיפה שמבוססים על נתוני מפקד האוכלוסין שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת

קרא עוד

בס"ד

בסד הוראות חוק ב נ ו ש א ב י ק ו ר ת ב ע י ר י י ה להלן הסעיפים בפקודת העיריות המתייחסים לתפקידי המבקר ולעבודת הביקורת. ב י ק ו ר ת. ו ע ד ה ל ע נ י י נ י תיקון : התשל ט, התש ן, התשנ ח, התשס ב 4 9 ה מ ו ע

קרא עוד

I PRO Skills כישורים לעולם העבודה I CAN I AM I GROW I BUILD I NET I MIX כל הזכויות שמורות לג'וינט ישראל- תבת 2017

I PRO Skills כישורים לעולם העבודה I CAN I AM I GROW I BUILD I NET I MIX כל הזכויות שמורות לג'וינט ישראל- תבת 2017 BULD MX כל הזכויות שמורות לג'וינט ישראל- תבת 2017 רקע לאור השינויים והמגמות בעולם העבודה, ביניהם גלובליזציה, דיגיטציה מואצת והתארכות תוחלת החיים, חשוב לבחון את אופן החשיבה שלנו על תעסוקה, קריירה ועל הכישורים

קרא עוד

תקנון ועדות קבלה לתואר בוגר אוניברסיטה

תקנון ועדות קבלה לתואר בוגר אוניברסיטה 1 10-02 1. מ ט ר ה: מטרת נוהל זה זה היא לקבוע את תפקידיהן של הוועדה האוניברסיטאית לענייני קבלה ושל ועדות הקבלה הפקולטיות, ואת הרכבן. פרק ראשון: הוועדה האוניברסיטאית לענייני קבלה סמכויות 2. הוועדה ותפקידיה:

קרא עוד

(Microsoft Word - \340\343\370\351\353\354\351\355 \343\351\345\345\ doc)

(Microsoft Word - \340\343\370\351\353\354\351\355 \343\351\345\345\ doc) אדריכלים דיווח שוטף 137 5 דפים תאריך: 8.7.07 ביוזמת משרד הפנים http://www.moin.gov.il/apps/pubwebsite/publications.nsf/openframeset?openagent&unid=bc4 BACFC131161C4C22572FD002ECE56 מהות הפרסום: לעיונכם

קרא עוד

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation הנח את הפלאפון במרכז החדר סדנאות ליבה למאמנים משמעת עצמית מטרות הסדנה הקניית כלים לבניית משמעת עצמית אצל השחקנים הקניית כלים ליצירת מאמץ מרבי, ניהול רגשות ואיפוק מודל ערכי הליבה מיצוי עצמי משמעת עצמית

קרא עוד

Microsoft PowerPoint - TeacherShortcoming_Goldstein

Microsoft PowerPoint - TeacherShortcoming_Goldstein שילוב טכנולוגיות מידע בהכשרת מורים ד"ר אולז'ן גולדשטיין מכון מופ"ת ומכללת קיי 1 נושאים לאילו מטרות משלבים טכנולוגיות מידע בהכשרת מורים? כיצד מורי המורים משלבים בהוראה את טכנולוגיות מידע? כיצד מכשירים את

קרא עוד

על נתונייך ירושלים מצב קיים ומגמות שינוי

על נתונייך ירושלים מצב קיים ומגמות שינוי תיירות אורחים ו ירושלים בהשוואה למקומות נבחרים בישראל מאפייני התיירים 99 61% 73% 44% תיירים וישראלים* במלונות בירושלים, 2017-2000 ביקור של תיירים באתרים נבחרים בירושלים*, לפי דת, 2016 הכותל המערבי 16%

קרא עוד

Microsoft PowerPoint - פוסטר.ppt

Microsoft PowerPoint - פוסטר.ppt ד* האשמ ת הק ו רבן על-י די המטפל כפונקצ י ה של החוו יה הטראומ טי ת של המט ופל ד"ר אינה לוי* ופרופ' שרה בן דוד** ה מרכז ה א ו נ יברס י טא י בארי א ל ו ה מכל ל ה הא קדמ י ת צפ ת "ר אי נ ה ל ו י - המרכז הא

קרא עוד

תקנון לדרגות קידום מורה בכיר/מרצה/מרצה בכיר/ מרצה בכיר א' מכללת אלקאסמי 3102/3102 תשע"ד ועדת המינויים המוסדית

תקנון לדרגות קידום מורה בכיר/מרצה/מרצה בכיר/ מרצה בכיר א' מכללת אלקאסמי 3102/3102 תשעד ועדת המינויים המוסדית תקנון לדרגות קידום מורה בכיר/מרצה/מרצה בכיר/ מרצה בכיר א' מכללת אלקאסמי 3102/3102 תשע"ד ועדת המינויים המוסדית 1. כללי מטרת הכללים להנהגת דרגות קידום היא לקדם את המעמד האקדמי של המוסדות האקדמיים להכשרת

קרא עוד

המעבר לחטיבה עליונה

המעבר לחטיבה עליונה בס "ד בס "ד בס "ד עיריית אשדוד מקיף ז' הקריה אשדוד התשע "ב בית הספר ביכולת של התלמידים, ומאפשר בכל מסלול לגשת לבחינות הבגרות לפי יכולתו והישגיו הלימודים. בית הספר שכל תלמידי שכבה ט' ימשיכו ללמוד במסגרת

קרא עוד

untitled

untitled ש 2 תאריך עדכון: 11/12 שם ומספר הקורס: סמינריון בניהול ובהתנהגות ארגונית 70-721/70-722/70-727-01 סוג הקורס: (סמינריון) שנת לימודים: תשע"ג סמסטר: שנתי היקף שעות: "ש סילבוס זה מופיע באתר ביה"ס למנ"ע 1. מטרות

קרא עוד

יום עיון עורכי בקשות להיתרים

יום עיון עורכי בקשות להיתרים יום עיון לעורכי בקשות להיתרים 13.7.2017 יום עיון לעורכי בקשות להיתרים 13.7.2017 ימים תנאים מקדימים + 45 מידע להיתר ימים מידע 5 בדיקת תנאים מקדימים איסוף מידע הפקת תיק מידע ומסירתו למבקש מירי תמר תמר תנאים

קרא עוד

14

14 1. מטרת התפקיד תקנון ביקורת פנים ( מעודכן ) )אושר באסיפה הכללית מתאריך ) 0034230442 מטרת התפקיד של מבקר הפנים, הינה לשמש מכשיר של הקיבוץ )להלן: "הקיבוץ"( לביקורת פנימית, במגמה לייעל ולשפר את הפעילויות

קרא עוד

Microsoft Word - ex04ans.docx

Microsoft Word - ex04ans.docx 1 אריאל סטולרמן סטטיסטיקה / תרגיל #4 קבוצה 03 Φ2. ההתפלגות הנורמלית (1) Φ2.2. Φ2.22. Φ1.5 1Φ1.5. Φ0. Φ5 1Φ5 1Φ4.417. Φ 1Φ 1Φ4.417. נתון: ~ 0,1 ( a )להלן חישוב ההסתברויות: 2.22 1.55 Φ1.55 Φ2.22 Φ1.55 1Φ2.22

קרא עוד

קובץ הבהרות מס' 1 21/07/2019 מכרז פומבי מספר 5/19 למתן שירותי ביקורת פנים לחברת פארק אריאל שרון בע"מ

קובץ הבהרות מס' 1 21/07/2019 מכרז פומבי מספר 5/19 למתן שירותי ביקורת פנים לחברת פארק אריאל שרון בעמ קובץ הבהרות מס' 1 21/07/2019 מכרז פומבי 5/19 למתן שירותי ביקורת פנים לחברת פארק אריאל שרון בע"מ 1. כללי בהתאם ל 22 למכרז פומבי מס' 5/19 למתן שירותי ביקורת פנים לחברת פארק אריאל שרון )להלן: ""(, להלן קובץ

קרא עוד

Microsoft PowerPoint - ציפי זלקוביץ ואולז'ן גולדשטיין - מושב 3 [Read-Only] [Compatibility Mode]

Microsoft PowerPoint - ציפי זלקוביץ ואולז'ן גולדשטיין - מושב 3 [Read-Only] [Compatibility Mode] רשת עמיתי מחקר ציפי זלקוביץ "טכנולוגיות מידע במכללות לחינוך", מופ"ת וסמינר הקיבוצים אולז'ן גולדשטיין רשת עמיתי מחקר "טכנולוגיות מידע במכללות לחינוך", מופ"ת ומכללת קיי כנס "מיומנויות המאה ה- 21 בהוראה ובהכשרת

קרא עוד

דיודה פולטת אור ניהול רכש קניינות ולוגיסטיקה

דיודה פולטת אור ניהול רכש קניינות ולוגיסטיקה דיודה פולטת אור ניהול רכש קניינות ולוגיסטיקה מחזור 64 שירה עזרא דיודה פולטת אור דיודה הינו רכיב אלקטרוני בעל שני חיבורים הפועלים כחד כיווני ומאפשר מעבר זרם חשמלי בכיוון אחד בלבד. ניתן לבצע שינוים בגוון

קרא עוד

קרן מלגות לחיילים בודדים באוניברסיטת תל אביב ע"ש שון כרמלי ז"ל יוזמה של בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים

קרן מלגות לחיילים בודדים באוניברסיטת תל אביב עש שון כרמלי זל יוזמה של בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים קרן מלגות לחיילים בודדים באוניברסיטת תל אביב ע"ש שון כרמלי ז"ל יוזמה של בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים "החיילים הבודדים הם מופת לחברה הישראלית... החיילים הבודדים אינם לבד." רא"ל דן חלוץ,

קרא עוד

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון מוטיבציה פנימית סטופ-הראל, 2002

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון מוטיבציה פנימית סטופ-הראל, 2002 שאלון מוטיבציה פנימית סטופ-הראל, 00 מדוע יורדת המוטיבציה הפנימית ללמידה? הבדלים בין בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים במוטיבציה פנימית ובמשתנים המקושרים אליה מאת : אורית סטופ-הראל בהדרכת : ד"ר ג'ני קורמן

קרא עוד

< A2F2F E6B696B E636F2E696C2FE4E7F8E3E92DE4E7E3F92DEEF9F8FA2DE5ECE5EEE32DEEF7F6E5F22E68746D6C>

< A2F2F E6B696B E636F2E696C2FE4E7F8E3E92DE4E7E3F92DEEF9F8FA2DE5ECE5EEE32DEEF7F6E5F22E68746D6C> Page 1 of 5 נתוני האמת: זינוק במספר החרדים שעובדים ומשרתים נתונים מנפצי מיתוסים שמפרסם מוסד שמואל נאמן, מראים כי חל גידול של מאות אחוזים בגיוס לצבא, לשירות האזרחי ובהשתלבות חרדים בשוק העבודה. ח"כ אורי

קרא עוד

ביעור חומר ארכיוני

ביעור חומר ארכיוני 1 1. מ ט ר ה: מטרת הוראה זו לקבוע סדרים והנחיות לביעור חומר ארכיוני נטול כל ערך. 2. ה ג ד ר ו ת: בהוראה זו: "חומר ארכיוני" כל מכתב, מסמך, כרטסת, דיאגרמה, תרשים, מפה, תצלום, תוית, תיק, תקליט, סרט וכיו"ב,

קרא עוד

א' בשבט תשע"ה 12 בינואר 1122 סימוכין: לכבוד מר עודד טירה יו"ר המועצה הלאומית לספורט שלום רב, הנדון: תקצוב הרשויות המקומיות לקידום הספורט אנו מבר

א' בשבט תשעה 12 בינואר 1122 סימוכין: לכבוד מר עודד טירה יור המועצה הלאומית לספורט שלום רב, הנדון: תקצוב הרשויות המקומיות לקידום הספורט אנו מבר א' בשבט תשע"ה 12 בינואר 1122 סימוכין: 21221 לכבוד מר עודד טירה יו"ר המועצה הלאומית לספורט שלום רב, הנדון: תקצוב הרשויות המקומיות לקידום הספורט אנו מברכים על כינונה של המועצה הלאומית לספורט ומאחלים לה הצלחה

קרא עוד

<4D F736F F D20FAEBF0E9FA20F2F1F7E9FA20ECECF7E5E720F4F8E8E920ECE4ECE5E5E0E42E646F63>

<4D F736F F D20FAEBF0E9FA20F2F1F7E9FA20ECECF7E5E720F4F8E8E920ECE4ECE5E5E0E42E646F63> תוכנית עסקית להתקנת מערכת סולארית תאריך: מגיש: מוגשת ל: סקירה: ביוני 2008 נחקק חוק חשוב לעידוד והקמת תחנות עצמאיות ליצור חשמל ע"י הענקת תעריפי קניה גבוהים של חשמל מתחנות אלו ולמשך 20 שנה. החוק זוכה לסביבת

קרא עוד

ריבוי תפקידים, קונפליקט בין-תפקידי והעצמה אצל פעילים קהילתיים משכונות מצוקה בישראל

ריבוי תפקידים, קונפליקט בין-תפקידי והעצמה אצל פעילים קהילתיים משכונות מצוקה בישראל ריבוי תפקידים, קונפליקט בין-תפקידי והעצמה אצל פעילים קהילתיים משכונות מצוקה בישראל ד"ר דורית ברפמן ריבוי תפקידים מקבץ של מצבים במערכת החברתית אשר יש בהם ציפיות, זכויות, מחויבויות ואחריות ( Moen.)et al.,

קרא עוד

בעיית הסוכן הנוסע

בעיית הסוכן הנוסע במרכז חלם היה בור אזרחי חלם באופן קבוע נפלו לבור במרכז הכביש האזרחים שברו ידיים ורגליים וכמובן שפנו למועצת חלם לעזרה התכנסה מועצת חלם והחליטה סמוך לבור יש להקים בית חולים. ניהול עומס בשיטת נידן מגיש: עופר

קרא עוד

מפגעי בניה לא גמורה במרחב הציבורי הצעה לדיון

מפגעי בניה לא גמורה במרחב הציבורי  הצעה לדיון 10038 דרך בית לחם 67 חידוש עירוני לפי פרק א' : סקר מצב קיים מיקום מצב תכנוני מצב פיזי קיים פרק ב' : חלופות חלופה א' : תב"עית חלופה ב' : 10038 הריסה ובניה מחדש חלופה ג' : 10038 תוספת בניה לצורך חיזוק הבניין

קרא עוד

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון שביעות רצון בהוראה זועבי מחמוד, 1992

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון שביעות רצון בהוראה זועבי מחמוד, 1992 שאלון שביעות רצון בהוראה זועבי מחמוד, 1992 הקשר בין מנהיגות המנהל של בית הספר לבין הרגשתם של המורים ו תפקודם בכיתה במערכת החינוך הערבית בישראל מאת : מחמוד זועבי בהדרכת : ד"רציפורה שכטמן ד"ר מיכאל כץ עבודת

קרא עוד

הצעת חוק הבוררות (תיקון - ערעור על פסק בוררות), התשס"ז-2006

הצעת חוק הבוררות (תיקון - ערעור על פסק בוררות), התשסז-2006 א) ב) ג) ד) ס 1 הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת גדעון סער עמירה דותן פ// 1681/1 הצעת חוק הבוררות )תיקון- ערעור על פסק בוררות(, התשס"ז- 2008 הוספת סעיף 21 א 1. 1 בחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968, אחרי סעיף

קרא עוד

הלשכה המשפטית משרד האוצר אפריל 2015

הלשכה המשפטית  משרד האוצר    אפריל 2015 צוות בריס לרגולציה על שירותים פיננסיים מאי 2016 שירותים פיננסיים להסדרה Middle- Men שירותי תשלום P2P ללא חשש יציבותי נותני אשראי שירותי מטבע עם חשש יציבות אגודות אשראי וחיסכון גמ"חים תכליות עבודת הצוות

קרא עוד

שחזור מבחן יסודות הביטוח – מועד 12/2016

שחזור מבחן יסודות הביטוח – מועד 12/2016 שחזור בחינה יסודות הביטוח מועד 2202/21 לפניכם שחזור מבחן יסודות הביטוח מועד 2202/21. השאלות מבוססות על שחזור התלמידים. תודה לכל אלו שתרמו בביצוע השחזור. במידה והנכם זוכרים שאלות נוספות ו 0 או דיוק טוב

קרא עוד

<4D F736F F D20F4F2E5ECE5FA20EEE5EEF6E0E5FA20312E646F63>

<4D F736F F D20F4F2E5ECE5FA20EEE5EEF6E0E5FA20312E646F63> 1 תרגול פעולות מומצאות ( ( $ מה מהתשובות לא יכולה להיות תוצאה של הפעולה ) ( $ 1 הוגדרה פעולה חדשה $ + 1 1 + 10 + () () מה תוצאת הפעולה ) ( @ @ 10 = הוגדרה הפעולה החדשה 10 1 () 10 () 10 $ 19 $ 17 a) ( $

קרא עוד

(Microsoft Word - \372\367\366\351\370 \362\370\345\352.doc)

(Microsoft Word - \372\367\366\351\370 \362\370\345\352.doc) ההתפתחות הדמוגרפית במחוז ירושלים מאת יעקב פייטלסון (סיכום נייר העמדה) מבוא נייר העמדה בנושא מחוז ירושלים הוא ראשון מעבודות שמציגות את ההתפתחות הדמוגרפית בכל מחוז ומחוז במדינת ישראל. מטרת המחקר המוצג בנייר

קרא עוד

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב NEGEV THE BEN-GURION UNIVERSITY OF

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב NEGEV THE   BEN-GURION UNIVERSITY OF אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הפקולטה למדעי הרוח והחברה טופס סילבוס לסטודנט תשע"ז 2016- המחלקה ל - חינוך סמסטר א' שם הקורס: התמודדות עם בעיות התנהגות במסגרות החינוך- באוריינטציה מערכתית. 12920653 מס' קורס

קרא עוד

שקופית 1

שקופית 1 תפקיד המנחה בארגונים דני לוי OD - פתיחת המושב: תפקיד המנחה בארגונים כנגזר מתפקיד יועץ OD דני לוי ( 15 ד'( הרצאה ראשונה: המנחה כאומן לבין ארגון וערכיו העסקיים ניר גולן ( 25 ד'( "דאדא" במפגש בין ערכיו המקצועיים,

קרא עוד

מטרות הקורס סמינר מחקר רגשות בשירות סמסטר א' תשע"ט דר' אריק חשין הקורס מיועד להקנות מיומנות בחשיבה מחקרית וביצוע מחקר באמצעו

מטרות הקורס סמינר מחקר רגשות בשירות סמסטר א' תשעט דר' אריק חשין הקורס מיועד להקנות מיומנות בחשיבה מחקרית וביצוע מחקר באמצעו מטרות הקורס סמינר מחקר רגשות בשירות סמסטר א' תשע"ט דר' אריק חשין acheshin@univ.haifa.ac.il הקורס מיועד להקנות מיומנות בחשיבה מחקרית וביצוע מחקר באמצעות התנסות בשלבי המחקר השונים. הסמינר יעסוק בנושא רגשות

קרא עוד

ISI

ISI ISI - Web of Knowledge דצמבר 2007 המאגר ה - Knowledge ISI Web of הוא כלי מחקר רב תכליתי המאפשר גישה איכותית למידע אקדמי. הגישה למאגר פתוחה למנויים בלבד ומכל מחשב המחובר לרשת האוניברסיטה. כניסה למאגר ה

קרא עוד

תהליך קבלת החלטות בניהול

תהליך קבלת החלטות בניהול תהליך קבלת החלטות בניהול לידיה גולדשמידט 2011 מהו תהליך קבלת החלטות? תהליך אק טיבי וקריטי קבלת החלטות בנושאים פשו טים ורוטיניים שפתרונן מובנה בחירה בין אל טרנטיבות החלטות מורכבות הדורשות פתרונות יצירתיים

קרא עוד

ענף המלונאות

ענף המלונאות 1 מאי 4102 המלונאות ענף תקציר של בגידול החיובית המגמה נמשכה 4102 שנת של הראשון ברביע שיא נשבר 4102 שבשנת לאחר זאת לישראל, תיירים כניסות הנכנסת. בתיירות של בשיעור הראשון ברביע עלה התיירות במלונות הלינות

קרא עוד

<EBF0F120E2E9F9E5F8E9ED20E42D3420E4E6EEF0E42020F1E5F4E9FA20ECF9ECE9E7E42E706466>

<EBF0F120E2E9F9E5F8E9ED20E42D3420E4E6EEF0E42020F1E5F4E9FA20ECF9ECE9E7E42E706466> 4- " " 8:3019:00 תשע"בבבב כסלו י' מעלה החמישה מלון 6.12.2011 שלישי יום הרווחה משרד הכנס מתקיים הודות לתמיכה וסיוע של השירות לעבודה קהילתית, החברתיים ומסד קליטה. והשירותים הארצית לקידום הועדה תוכנית גישורים,

קרא עוד

(Microsoft PowerPoint - \347\357 \371\370\351\351\341\370)

(Microsoft PowerPoint - \347\357 \371\370\351\351\341\370) דילמות בחיי ו של CFO חן שרייב ר, CFO ACE AUTO DEPOT LTD. כנס אילת, ספטמבר 2008 1 2 דור ההמשך מבפנים או מב חוץ? 1. דור ה המשך מבפנים או מבחוץ? עולות מספר שאלות: העדפה האם להעדיף מועמד לתפקיד CFO שגדל בארגון,

קרא עוד

"ניצנים" תוכנית הצהרונים

ניצנים תוכנית הצהרונים "ניצנים" - צהרונים חברתיים אוגוסט 2017 אב תשע"ז החוק, הקול הקורא, תכנית "ניצנים" החוק לפיקוח על הפעלת צהרונים לגילאי 3-8 נחקק בתהליך מואץ, ביוזמת מספר חברי כנסת, במטרה להסדיר את הפיקוח על הצהרונים במדינה.

קרא עוד

איזון סכרת באישפוז

איזון סכרת באישפוז רשיד שרית נאמנת סכרת RN מרכז רפואי ע"ש א. חולון וולפסון הכנת השטח, שיתוף פעולה של: הנהלת ביה"ח הנהלת הסיעוד מנהלי מחלקות אחיות אחראיות סוכרת היא הפרעה בחילוף החומרים הגורמת לעלייה ברמת הסוכר בדם ובמקרים

קרא עוד

No Slide Title

No Slide Title כיצד לכ ת וב עבודה מדעית? ד ר דוד פסיג אוניברסיטת בר-אילן http://www.passig.com http://faculty.biu.ac.il/~passig ראש י פרקי ם ע מוד ש ע ר ת מ צ י ת ת וכן העני ינים מב ו א רק ע ת יאו רטי שא ל ו ת ו הש ע

קרא עוד

תאריך עדכון:

תאריך עדכון: תאריך עדכון: יולי 4102 שם ומספר הקורס: קרדיולוגיה 18-533 / 18-090 מחלקות מלמדות ומנהליהן: שם ראש החוג: ד"ר שאול עטר בי"ח זיו ד"ר מאג'די חלבי, בי"ח פוריה ד"ר עופר אמיר, בי"ח נהריה ד"ר שאול עטר. סוג הקורס:

קרא עוד

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דיו ילין

המכללה האקדמית לחינוך עש דיו ילין ירושלים, אייר, תשע"ה למנהלי בתי הספר ולרכזי ומורי המתמטיקה שלום רב אנו מבקשים לעניין אתכם בתכנית " הכשרת מורים להוראת תלמידים ברוכי כישרון במתמטיקה ובמדע ומסגרת לטיפוח תלמידים ברוכי כישרון במתמטיקה ובמדע"

קרא עוד

<4D F736F F D20E7F9E1E5F0E0E5FA20F4E9F0F0F1E9FA2E646F63>

<4D F736F F D20E7F9E1E5F0E0E5FA20F4E9F0F0F1E9FA2E646F63> הלוואות לזמן ארוך הלוואה בלתי צמודה הלוואה לזמן ארוך הינה הלוואה שפירעונה נמשך מעבר לשנה. ערך הסילוק של ההלוואה הצורה בה ההלוואה מוצגת במאזן והמשמעות הינה: כמה עולה (כמה צריך לשלם) היום על מנת "להיפטר"

קרא עוד

מצגת של PowerPoint

מצגת של PowerPoint נגישות לתחבורה ציבורית מדיניות משרד התחבורה דצמבר 2014 מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות התשס"ח- 1998, תוקנו תקנות הנגשת תחבורה ציבורי תשס"ג- 2003. במסגרת החוק, משרד התחבורה, מפעילי התח"צ, הרשויות

קרא עוד

מצגת של PowerPoint

מצגת של PowerPoint ועדת היגוי ות 2015 מאי 2016 סדר יום ועדת היגוי ות מלון יהודה 2.5.2016 2015 10:30 11:15 התכנסות וארוחת בוקר - 11:30 פתיחה וברכות 11:15 11:30 12:30 סיכום 2015 - דוח סטטוס ות 2015 הצגת עיקרי הדברים ודיון

קרא עוד

פיתוח עירוני בסביבות תחנות הרכבת בתל אביב

פיתוח עירוני בסביבות תחנות הרכבת בתל אביב פיתוח עירוני מוכוון תחבורה ציבורית בסביבות תחנות הרכבת בתל אביב 20.6.16 מציגה: אירית לבהר גבאי מתכננת תנועה ארוך טווח, אגף התנועה עורכי התכנית עיריית תל אביב: אגף תכנון עיר: ניר דוד כהן אגף התנועה משרד

קרא עוד

מערך פעולה

מערך פעולה מטרות: 0( החניך יבין את המושג "הגשמה". )4 )2 מערך פעולה נושא: במעלה הפרמידה החניך ילמד מהי הפירמידה של מאסלו ויטיל ספק בקונוטציה למושג- "הגשמה עצמית". החניך יסיק כי הגשמה עצמית קשורה בד בבד בעשייה חברתית.

קרא עוד

סדנת חזון משאבי אנוש

סדנת חזון משאבי אנוש תקשורת חזותית אינפוגרפיקה איך הופכים מידע לאטרקטיבי? מאמן חזותי פיטר מלץ אפריל יולי 2019 מרצה בבצלאל מרצה בבצלאל מאמן חזותי מאמן חזותי 4 סיבות לכישלון בפירסומים )מבחינה חזותית( 51% המלל רב מדי מלל קטן,

קרא עוד

גילוי דעת 77.doc

גילוי דעת 77.doc *) גילוי דעת 77 ביקורת יתרות פתיחה בגוף בו עורך המבקר ביקורת לראשונה תוכן העניינים סעיפים 4 1 מבוא 12 5 נהלי ביקורת 16 סיכום הביקורת וההשלכות על דוח רואה החשבון המבקר 13 17 תחילה גילוי דעת זה אושר עלידי

קרא עוד

שקופית 1

שקופית 1 אלון בבצ' קו, פסיכולוג מוסמך המרכז להורות באוניברסיטת ייל,)YALE( ארה"ב מטרות הסדנה העברת ידע מבוסס מחקר בתחום בעיות התנהגות אצל הילדים. הצגת הטיפול שנחשב ה standard gold בתחום בעיות התנהגות. הצגת מידע

קרא עוד

קריית החינוך ע"ש עמוס דה שליט חטיבה עליונה סיכום מחצית א' שכבת י"א הסתיימה לה המחצית הראשונה, בשנה מאתגרת - שנת בגרויות ראשונה לשכבה. במקביל ללימודים

קריית החינוך עש עמוס דה שליט חטיבה עליונה סיכום מחצית א' שכבת יא הסתיימה לה המחצית הראשונה, בשנה מאתגרת - שנת בגרויות ראשונה לשכבה. במקביל ללימודים סיכום מחצית א' שכבת י"א הסתיימה לה המחצית הראשונה, בשנה מאתגרת - שנת בגרויות ראשונה לשכבה. במקביל ללימודים נערכו מגוון פעילויות ואירועים שתיבלו את הלימודים והכינו את התלמידים לקראת העתיד. לימודים - בסוף

קרא עוד

פרויקט "רמזור" של קרן אביטל בס "ד מערך שיעור בנושא: "פונקציה" טליה קיפניס והדסה ערמי, מאולפנת צביה פרטים מקדימים על מערך השיעור: השיעור מהווה מבוא לנו

פרויקט רמזור של קרן אביטל בס ד מערך שיעור בנושא: פונקציה טליה קיפניס והדסה ערמי, מאולפנת צביה פרטים מקדימים על מערך השיעור: השיעור מהווה מבוא לנו בס "ד מערך שיעור בנושא: "פונקציה" טליה קיפניס והדסה ערמי, מאולפנת צביה פרטים מקדימים על מערך השיעור: השיעור מהווה מבוא לנושא הפונקציות הנלמד בכתה ט' בכל הרמות. עזרי ההוראה בהם נשתמש: מחשב, ברקו, דפי עבודה

קרא עוד

מטלת סיום שם הקורס: מורי מורים "עברית על הרצף" מוגשת ל- ד"ר האני מוסא תאריך הגשה: מגישה: זייד עביר יסודי ספר בית קחאוש אלפחם אום 1

מטלת סיום שם הקורס: מורי מורים עברית על הרצף מוגשת ל- דר האני מוסא תאריך הגשה: מגישה: זייד עביר יסודי ספר בית קחאוש אלפחם אום 1 מטלת סיום שם הקורס: מורי מורים "עברית על הרצף" מוגשת ל ד"ר האני מוסא תאריך הגשה: 10.10.2016 מגישה: זייד עביר יסודי ספר בית קחאוש אלפחם אום 1 הקדמה רכישתה של שפה שניה או זרה היא תופעה לשונית פסיכולוגית,

קרא עוד

עיצוב אוניברסלי

עיצוב אוניברסלי איך לסמן חניות נכים תוכן עניינים החוק כמויות חניות לסימון סימון ותמרור חניות נכים רישום חניות נכים ברשות תמונות שרטוטים חוק חניה לנכים חוק חניה לנכים, התשנ"ד 1993 החוק מגדיר: מי זכאי לתו חניית נכים היכן

קרא עוד