גיליון מס' 32 סיוון תשע"ה יוני 2015 באקדמיה על מקצועיות, אהבת המחקר וטיפוח סטודנטים המרצים המצטיינים חושפים את סודותיהם הדוקטורנטים הראשונים בכירי התק

תמליל

1 גיליון מס' 32 סיוון תשע"ה יוני 2015 באקדמיה על מקצועיות, אהבת המחקר וטיפוח סטודנטים המרצים המצטיינים חושפים את סודותיהם הדוקטורנטים הראשונים בכירי התקשורת מבקרים באוניברסיטה

2 2 אוניברסיטת אריאל באקדמיה גיליון מס' 32 סיוון תשע"ה יוני 2015 תוכן העניינים דבר הנשיא דבר הרקטור הדוקטורים הראשונים של אריאל אני מאמין : המרצים המצטיינים של האוניברסיטה יריד התעסוקה 2015 המחלקה ישראל במזרחי התיכון מבט על מחקרים באוניברסיטת אריאל בית הספר לתקשורת: אולפן הטלוויזיה באריאל עם הפנים לעתיד: חזון בית ספר לרפואה כנסים ומחקרים מארון הספרים המחלקה להנדסת מכונות ומכטרוניקה אירועים באוניברסיטה אורחים בקמפוס מינויים חדשים תנחומים ברכות ספרי תורה לבית הכנסת בית שלום חברי המערכת: פרופ ניצה דוידוביץ - עורכת העלון, ראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה ד"ר רפי מן - עורך פרופ' אדר' בני ראובן לוי לינור איליה - מרכזת המערכת שיר רן - עורכת גרפית צילום השער: בספריה החדשה באוניברסיטה. צילום: רפי מן. כתבי-יד, תגובות, הצעות והערות לשלוח ל: אוניברסיטת אריאל בשומרון - מערכת עלון "באקדמיה" ת.ד. 3 אריאל, דבר המערכת השנה באוניברסיטה גיליון זה רואה אור לכבוד מושב חבר הנאמנים ה- 21 בשיתוף כנס מחקרי יהודה ושומרון ה- 25. תמצאו ביטוי לעשייה המבורכת המתקיימת באוניברסיטה, הן ברמת המוסד, הן ברמת הפקולטות, המחלקות וברמה האישית - הישגים משמעותיים של חברי הסגל. עם זאת, השנה נאלצנו להיפרד מאנשים שהיו שותפים פעילים ומשמעותיים להתפתחותה של האוניברסיטה. נמשיך את פעילותם ונוקיר את ההתפתחות. שעה שגיליון זה של "באקדמיה" יורד לדפוס מגיעה לקיצה שנת הלימודים תשע"ה. בפקולטות, במחלקות ובבתי הספר באוניברסיטת אריאל עוסקים בסיכום השנה החולפת ובהכנות האחרונות לשנת הלימודים תשע"ו. בעמודים הבאים אנו מבקשים להפנות זרקור אל כמה מן הפעילויות האקדמיות באוניברסיטה הן בשדות המחקר והן בתחומי ההוראה. מתוך הפעילות המחקרית ההולכת ומתרחבת בהתמדה באוניברסיטה בחרנו לדווח על מספר מחקרים משמעותיים ופורצי דרך. בין היתר על מחקריהם של שלושת התלמידים הראשונים שזכו לקבל את תואר הדוקטור מהאוניברסיטה הצעירה בישראל. לצדם מציג הגיליון עוד שורה של הישגים בתחומי מחקר נוספים. כראוי לאוניברסיטה מושם בשנים האחרונות באריאל דגש מיוחד על הגברת המחקר, אך גם ההוראה זוכה לתשומת לב רבה. אנו מביאים בגיליון זה את "האני מאמין" של עשרות מרצים אשר נבחרו והוכתרו כמורים מצטיינים. תובנותיהם על הדרכים הראויות להקנות ידע, הבנה וערכים לתלמידים אלה עשויות ללא ספק לתרום גם לעמיתיהם באריאל ובמוסדות אקדמיים. חלק נוסף בגיליון זה מוקדש לפיתוח ולהתרחבות הנמשכים ברחבי הקמפוסים של אוניברסיטת אריאל ולתכננם של פרויקטים עתידיים, כדוגמת בית ספר לרפואה. ולסיום, ברכות לד"ר פרידה שור, מנהלת הספרייה ולעובדי הספרייה, עם מעבר הספרייה למשכנה החדש. ברכות לעו"ד יורם שי, מנכל האוניברסיטה, על התכנון והביצוע. אנו מאחלים לכם קריאה מרתקת ומהנה והמשך פעילות אקדמית איכותית. בברכה, המערכת באקדמיה כל הזכויות שמורות טל: , פקס: ריכוז מערכת: d.nitza@ariel.ac.il אתר בעברית: journals

3 באקדמיה 3 דבר הנשיא אוניברסיטה צעירה צומחת ושאפתנית אנו כרגע בעיצומה של שנת הלימודים תשע"ה, שנה שהביאה עימה מגוון עצום של התמודדויות ואתגרים עבור אוניברסיטת אריאל כאוניברסיטה צעירה. האוניברסיטה כולה, החל מהסטודנטים דרך אנשי הסגל האקדמי, החוקרים, המרצים ואנשי הסגל המנהלים וכן הבאים בשערי המוסד, חשים ושותפים לאתגרי העשייה הרבים והשונים המוטלים על כתפינו. הפיתוח, הבנייה, ההתקדמות וההתחדשות נראים לכל עין ומורגשים בכל פינה. הצמיחה והשאפתנות ניכרים בכל, הן בעשייה האקדמית הענפה ובתוכה פתיחת מסלולי לימודי חדשים, שיפור ושדרוג מסלולים ותכניות לימוד חדשות, יצירת שיתופי פעולה אקדמיים ברחבי הארץ והעולם והעמקת שיתופי פעולה קיימים ועוד. הן מבחינה מחקרית הכוללת גדילה משמעותית בכמות ובאיכות הפרסומים המדעיים של חברי הסגל, קליטת חברי סגל חדשים ומבטיחים, הגדלת היקפי המענקים המחקרים ותקציבי המחקר. והן בתחומים הפיזיים שהמרכזי ביניהם העברת ספריית האוניברסיטה למעונה החדש. בנוסף נעשות פעולות הכשרת שטחי הוראה, מחקר ומנהלה חדשים וכן הכשרת שטחים לבנייני מעונות חדשים. אני רואה את חובתי לעודד את המשך קידומה של האוניברסיטה בכל תחום ולטפח בכל דרך את העשייה והמאמצים המרובים והמבורכים הנעשים כל העת על ידי כל אחת ואחת מאתנו. בברכה, פרופ' יהודה דנון דבר הרקטור שנה שלישית כאוניברסיטה למרות שמוקדם לסכם סיכומים, יש כמה נקודות שברצוני להדגיש כאשר אנו מתקרבים לסוף השנה השלישית מאז הוכרנו אוניברסיטה: 98 חוקרים הצטרפו לסגל האקדמי הבכיר מסמסטר א תשע ג - 66 מתוכם ממועד ההכרה. לשמחתי, רובם סיימו פוסט דוקטורט במקומות מכובדים בעולם, פרסמו מאמרים עוד בטרם הצטרפו אלינו וכמעט מהרגע הראשון להצטרפותם, הגישו הצעות מחקר לקרנות תחרותיות עם שיוך לאוניברסיטת אריאל בשומרון. במהלך השנה הנוכחית קודמו שני חברי סגל בכיר לדרגת פרופסור מן המניין, שישה לדרגת פרופסור חבר וארבעה לדרגת מרצה בכיר. רשות המחקר טיפלה בשנת תשע ד בכ- 150 מענקי מחקר תחרותיים של חברי הסגל, בסך כולל של למעלה מ- 15 מיליון ש ח. חברי הסגל שלנו פרסמו בשנת 2014 כ- 290 מאמרים בכתבי עת שפיטים וניכר גידול הן במספר הפרסומים והן במספר ובסכומי תקציבי המחקר. ברור לכולנו שאנו צריכים לחזק את הפעולות המחקריות של חברי הסגל באופן משמעותי, כלומר, להגדיל הן את ההיקף המספרי של מענקי המחקר והן את כמות הפרסומים האיכותיים. במהלך השנתיים האקדמיות האחרונות קיבלנו היתר פתיחה ממל ג יו ש לחמש תכניות לתואר שני ולארבעה מחלקות חדשות, שיעניקו תואר ראשון בשלב זה. בנוסף, נפתחו שמונה מסלולים במסגרת התכניות הקיימות לתואר הראשון, ושתיים מתוך שלוש התמחויות בתואר שני. תכניות ומסלולים נוספות נמצאים בשלבים שונים של התהליך. אלה הם מספר תחומים בהם התקדמנו במהלך התקופה האחרונה - והיד עוד נטויה... הדרך איננה מתקצרת או הופכת קלה יותר, אך אנו נחושים בדעתנו להמשיך ולהתקדם בה. יישר כוח, הן לסגל האקדמי והן לסגל המנהלי ולכל מי שלקח, לוקח וייקח חלק בקידום האוניברסיטה שלנו. בברכה, פרופ מיכאל זיניגרד

4 4 אוניברסיטת אריאל הדוקטורים הראשונים של אריאל רגע אחר כך לחש לאזנו תרמילאי ישראלי: אל תדאג, אני אגיד לך איפה אפשר להשיג במאה דולר טיסה לשם. ערוצי מידע בלתי פורמליים לתרמילאים. ד"ר שרון סורוקר באתר העיר העתיקה קוסקו בפרו. לטייל בזול עם תיירים ישראלים שרון סורוקר חקר כיצד משפיע המוצא הלאומי על דפוסי הצרכנות של תרמילאים בדרום אמריקה חנה שוורץ גיבשה מבחן אחיד לבחינת מסוגלות הורית לאחר גירושם אלכסיי קוסנקו מצא כיצד ניתן להגן על אלומיניום בצורה טובה יותר מקורוזיה ושחיקה על תחושה של חלוציות וגם על הקשיים שבדרך לתואר הנכסף שעות ספורות לאחר שנחת בדרום אמריקה וישב לשיחה ראשונה עם תרמילאים בהוסטל בלימה, בירת פרו, קיבל שרון סורוקר דוגמה חיה לתופעה שעתידה היתה להיות נושא עבודת הדוקטורט שלו. הוא סיפר על תוכניתו לצאת בקרוב לקוסקו, עיר האינקה העתיקה, ושמע מפי מטייל נורווגי על תלאות הדרך לשם וגם על מחירה היקר 120 דולר במיניבוס צפוף. רגע אחר כך לחש לאזנו תרמילאי ישראלי: אל תדאג, אני אגיד לך איפה אפשר להשיג במאה דולר טיסה לשם. פער המחירים לא היה מקרי. שנים אחרי אותה שיחה ראשונה, ולאחר שקיבל את התואר דוקטור במחלקה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אריאל, יכול ד ר סורוקר לנתח את ההבדל בין התייר הנורווגי לבין המטייל הישראלי כחלק מתופעה. על פי מסקנות הדוקטורט שלו בני לאומים שונים מתאפיינים ברמה שונה של הבנת השוק, רגישות לסיכון, תעדוף מקורות מידע, חיפוש מידע חיצוני, נכונות לקיום משא ומתן ואופי ההתמקחות על המחיר. הלאום משפיע על טיב המידע שיתקבל, על הכוונה לקיים משא ומתן, ועל רמת האגרסיביות של מיקוח על תנאי העיסקה, קובע ד ר סורוקר. כתוצאה מכך בני לאומים מסוימים יצליחו להגיע לעסקאות טובות יותר, בהיבט המחיר הכלכלי, מאשר בני לאומים אחרים. ד ר סורוקר, אחד משלושת מקבלי התואר דוקטור הראשונים באוניברסיטת אריאל, עשה את הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ ישראל נבנצאל, ובסיוע ייעוץ מדעי של ד ר שלום לוי. הרעיון למחקר עלה במוחו בעקבות הטיול שלאחר הצבא בדרום אמריקה, וכדי לבצע אותו חזר לפרו, בוליביה וארגנטינה. המחקר האמפירי התבסס על 505 שאלונים שמולאו על ידי מטיילים משלושים מדינות, מרביתם במפגשים פנים אל פנים ומיעוטם באמצעות האינטרנט. בשאלון התבקשו המטיילים להשיב על שורה של שאלות באשר לדרך שבה אספו מידע, קיימו משא ומתן וביצעו עיסקה במגוון של תחומים במהלך טיוליהם, כדוגמת רכישת שירותי אינרטנט, כביסה וטיולים לאתרים מוכרים כמאצ ו פיצ ו בפרו. במקביל ביצע גם ראיונות עם בעלי עסקים ונותני שירותים בדרום אמריקה, כולל אפילו סוחרי סמים.

5 באקדמיה 5 גם הצרפתים והצ יליאנים מתמקחים מתוך כלל המשיבים בחר סורוקה להתמקד בשבע קבוצות: מטיילים מארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, צרפת, צ ילי, מדינות סקנדינביה וכמובן גם ישראל. בשורה התחתונה התברר לו כי הצרפתים, הצ יליאנים והישראלים הצליחו בדרך כלל להשיג עסקות במחירים נמוכים מהממוצע, ואילו האחרים שילמו יותר. הסיבות לכך, על פי המחקר, נעוצות בין היתר הן בדרכי איסוף המידע, הן בנכונות להתמקח, ולנהל משא ומתן אגרסיבי. אין זה מפתיע שאחד הכלים שבהם נעזרים ישראלים הוא שימוש נרחב במידע מפה לאוזן, בשעה שהאמריקאים, לדוגמה, מרבים להשתמש בחומר כתוב ממדריכי תיירים. היכולת הישראלית הגבוהה יחסית להשגת מחירים זולים נובעת גם מנכונות רבה לנהל משא ומתן אגרסיבי, בניגוד למי שמוכן לקבל את המחיר הראשון שנקבע ואינו מתמקח, כתייר אמריקאי. זה מסביר מדוע שמע סורוקר תייר אמריקאי שאמר: כשאני רוצה לחסוך כסף אני מטייל עם ישראלים. למי שמבקש למכור, מציע המחקר תובנות תכליתיות לגבי שבע קבוצות הלאום שנחקרו. בין היתר מומלץ לשווק לצרכנים מארה ב, מבריטניה, מאוסטרליה ומסקנדינביה, בעיקר דרך אמצעי תקשורת המונים, לתמחר את המוצרים או השירותים במחירים גבוהים יחסית, ולאפשר לכל היותר מיקוח מינימלי. לעומת זאת למשווקים הפונים לצרכנים מצרפת, מישראל ומצ ילה, מומלץ להפנות מאמצי שיווק למקורות מידע בלתי פורמאליים מפה לאוזן תוך מתן מידע רב ומפורט ולהציע מחירים נמוכים יחסית, תוך יצירת אפשרות למיקוח בעת הקנייה. סורוקר יוצא בימים אלה לביקור בהודו, כדי להמשיך שם במחקרים דומים. על החוויה להשתייך לראשוני מקבלי הדוקטורט באריאל, מספר ד ר סורוקר: זה היה סיכון עצום. היינו אז רק בתחילת תהליך המעבר לאוניברסיטה, וחששתי שאני עלול להישאר תקוע. הסיבה היחידה שהלכתי על זה היתה שהמנחה שלי היה פרופ נבנצאל. מבחן חדש למסוגלות הורית חששות דומים ליוו גם את ד ר חווה שוורץ, מבית הספר לעבודה סוציאלית, שגם היא נמנית עם שלושת הדוקטורים הראשונים שקיבלו את התואר באוניברסיטת אריאל. לא מעט אנשים אמרו לי: איך את משקיעה כל כך הרבה מאמצים מבלי לדעת שתוכלי לקבל כאן את התואר, אומרת ד ר שוורץ. אבל היתה לי תחושה של חלוציות. אני אוהבת את אוניברסיטת אריאל ומאמינה בה. וכמו בכל חלוציות יש גם קצת שגעון... כי היו גם קשיים. גם בלי קשר לחוסר הוודאות באשר לשינוי מעמדו של המוסד באריאל, נתקלה עבודת הדוקטורט של שוורץ במכשול משמעותי עם פטירתו הפתאומית של המנחה פרופ שלמה שרלין ז ל. פרופ שרלין ז ל היה מבוני העבודה הסוציאלית בארץ ובעל שם בינלאומי בחקר המשפחה ובטיפול בה, כתבה בפתח העבודה שהוקדשה לזכרו. הוא היה מגדלור ענק שהאיר לי את הדרך בשבילי המחקר והתאוריה במקצועיות, במסירות בחכמה וברגישות. פטירתו הפתאומית הותירה אותי בחשכה גדולה. אולם לאחר עיכוב מסוים נמצא מנחה חלופי - פרופ' דוד צוריאל מאוניברסיטת בר-אילן ולצידו פרופ' אלעזר לשם ופרופ' ישראל נבנצאל מאריאל. מחקרה של ד"ר שוורץ עסק בקשר בין מסוגלות הורית לבין סגנון התקשרות ורמת מובחנות- בקרב הורים גרושים. "אחת ההחלטות הגורליות לעתיד הילדים בתהליך הגירושין היא קביעת ההורה המשמורן, והסדרי הראיה עם ההורה שאיננו משמורן. מתגרשים רבים מצליחים למרות המשבר הקשה בו הם נתונים לראות את טובת הילדים בנפרד מטובתם שלהם, ולקבל החלטות העולות בקנה אחד עם טובת ילדיהם", אומרת שוורץ. "אולם לעתים פגיעותם של ההורים וצרכי הנקם שלהם מביאים כל אחד מההורים לדרוש את הילד לחזקתו ואף לנסות למנוע מהצד השני הסדרי ראיה מסודרים וקבועים עם הילד". התרומה העיקרית של המחקר שביצעה ד"ר שוורץ היא גיבוש כלי אחיד שיאפשר לאנשי מקצוע, בעיקר לפקידי סעד להסדר דין, לגבש באמצעותו מסקנות מבוססות לצורך "מבחן מסוגלות הורית". לדבריה, עד היום לא היה כלי כזה, ונעשה בדרך כלל שימוש במבחני אישיות, שחסרונם בכך שאינם מעניקים מענה באשר למרכיבים המשולבים של יחסי הורה-ילד. הכלי החדש שגיבשה ד"ר שוורץ בוחן בין היתר את מידת הקבלה מצד ההורים של המציאות המשתנה, והתייחסותם לסוגיות שונות הנובעות ממערכות היחסים החדשות שנוצרות לאחר הגירושים. במחקר השתתפו פקידי סעד לסדרי דין מכל הארץ והורים גרושים או בהליכי גירושין. המחקר הסתמך בין היתר על שאלון מסוגלות הורית, שנבנה במיוחד למחקר זה ושמולא על ידי פקידי הסעד, ושלושה שאלוני דיווח עצמי שמולאו על ידי ההורים. אלה כללו שאלון דמוגרפי, שאלון התקשרות שמדד את סגנון ההתקשרות הכללית ושאלון דיפרנציאציה כללית ומימדיה, ובכלל זה תגובתיות רגשית, עמדת אני, נתק רגשי ומיזוג עם האחר. תוצאות המחקר העיקריות אששו את רב השערות המחקר. נמצא שסגנון ההתקשרות קשור למסוגלות ההורית ומסביר את השונות בתפקוד ההורי של ההורים ד ר שרון סורוקר, ד ר חווה שוורץ וד ר אלכסיי קוסנקו. צילום: בועז שמחי המתגרשים. ככל שסגנון ההתקשרות בטוח יותר כך עולה המסוגלות ההורית. על סמך ממצאי המחקר מציעה ד"ר שוורץ לפקידי הסעד ברחבי הארץ ולמאבחני מסוגלות הורית להכניס לשימוש את שאלון המסוגלות ההורית שנבדק במחקר זה, ואת שאלוני ההתקשרות והדיפרנציאציה לדיווח עצמי שימולא על ידי ההורים, ככלים תומכי החלטות בנושאי משמורת והסדרי ראיה בגירושין. בהמשך מומלץ לבדוק את אפשרות הרחבת השימוש בכלים אלו גם כתומכי החלטות בתחום הגנת הילד על פי חוק הנוער, ואף בתחום האימוץ, על פי חוק האימוץ. להגן על המתכת מקורוזיה ושחיקה חבר נוסף בקבוצת הדוקטורים הראשונים הוא ד"ר אלכסיי קוסנקו, מהמחלקה להנדסת כימיה. הוא ביצע את המחקר לדוקטורט שלו בהנחיית רקטור האוניברסיטה, פרופ' מיכאל זיניגרד וד"ר אלכס לוגובסקוי. נושא העבודה "עקרונות פיזיקאליים- כימיים של תהליכי Plasma Electrolytic Oxidation של אלומיניום ומגנזיום". "חמצון אלקטרוליטי בפלזמה )PEO( הוא שיטה חדשנית יחסית ומועילה לייצור שכבה קראמית עבה, קשה ונצמדת היטב למצע המדגימה עמידות מעולה לקורוזיה ולשחיקה על גבי סגסוגות של מתכות קלות, כגון אלומיניום, מגנזיום וטיטניום", מסביר ד"ר קוסנקו. "אחת המטרות המחקר היא קביעת המנגנון של חמצון אלקטרוליטי בפלזמה של סגסוגות מגנזיום ואלומיניום. הוכח שניתן להציע אלקטרוליט המאפשר ייצור שכבות הולמות, במובן הטכנולוגי המעשי, המתאים לטיפול גם בסגסוגות אלומיניום וגם בסגסוגות מגנזיום ללא שימוש ביוני פלואיריד, כאשר הדבר היה נחשב כבלתי אפשרי על ידי חוקרים אחרים". בטרם החל את הדוקטורט בדק את האפשרויות גם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וגם באוניברסיטה העברית, אבל בסופו של דבר בחר באריאל. כאן זכה להימנות עם הקבוצה המצומצמת והייחודית של ראשונים הזוכים בתואר הדוקטור באוניברסיטה החדשה.

6 6 אוניברסיטת אריאל מרצים מצטיינים - אני מאמין לדבר עם סטודנטים בגובה העיניים "לשדר חיוך, מקצועיות ורמת ידיעות גבוהה" "לעורר בסטודנטים עניין וסקרנות אמיתית" "לראות בכל הרצאה אתגר חדש כאילו זו הפעם הראשונה" ה"אני מאמין" של חברי הסגל האקדמי שזכו בפרסים על הוראה מצטיינת בתשע"ד פרופ ניצה דוידוביץ, ראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה כל חברי הסגל האקדמי, בהם גם דיקנים וראשי מחלקות, שנבחרו לקבל פרס על הוראה מצטיינת בשנת תשנ"ד התבקשו להציג את ה אני מאמין שלהם בהוראה. בעמודים הללו אנו מביאים חלק מהאמירות. לסטודנטים. אדיבות כלפי הסטודנט ונכונות להקשיב ולענות על שאלות הכיתה". ד"ר לאה פוסטיק, הפרעות בתקשורת )עיבוד שמיעה ועיבוד סדרתי בקרב אוכלוסייה רגילה והשלכות לעיבוד שפה בקרב מבוגרים ואנשים עם דיסלקציה(: "להיות מקצועיים בהתנהלות עם הסטודנטים ולדרוש מעצמנו לא פחות משאנו דורשים מהם, לתת מענה מבלי לוותר על הדרישות והסטנדרטים הגבוהים ולשמור על סבר פנים נעים גם כאשר נותנים תשובה שלילית". פרופ' אסתי בן יצחק, ראש המחלקה להפרעות בתקשורת )"רצף האוטיזם" - גורמים, אפיונים קליניים, הבדלים בין המינים, אבחון ומעקב אחרי התערבות טיפולית(: "להתכונן לכל הרצאה, גם אם פרופ' אראל גרנות פרופ' מרינה ניסנביץ פרופ' גרגורי אגרונוביץ ד ר גדי תורג מן פרופ' רומן פוגרב ד ר לאה פוסטיק פרופ' אסתי בן יצחק ד ר יאירה ד ר אבירה רייזר חממה רז פרופ' אראל גרנות, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה )תחומי מחקר: הולכה קוונטית, אופטיקה לא לינארית, התפשטות אור בתווך מפזר, יסודות תורת הקוונטים, תקשורת אופטית בסיבים(: "למדתי מאבי, שתמיד צריך לגרות את הסטודנטים לשאול את השאלות". פרופ' מרינה ניסנביץ, הנדסת כימיה )גורמים אנטיבקטריאליים ופיתוח הפקת ביודלק(: "אני מאמינה בדור הבא ומשתדלת להעביר לו את הידע שנצבר בדורות הקודמים". פרופ' גרגורי אגרונוביץ, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה )תורת הבקרה ומערכות בזמן רציף/בדיד. יישומים - פיתוח מערכות ביות ובקרת תנועה; פיתוח מערכות בקרה וריסון מבנים תחת רעידות אדמה(: "מחקר והוראה הם שני צדדים בלתי נפרדים של אותו מטבע". ד ר מיה קגן ד ר מירה משה ד ר אדר מיכל משה ד"ר גדי תורגמן, ביולוגיה )פיתוח טיפולים מבוססי תאי גזע מזנכימליים למחלות מערכת העצבים המרכזית ולסרטן(: "'מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם' - בניית השיעורים כאינטראקציה ודיון בין המרצה לתלמידים מחייבת התעדכנות מתמדת וידע נרחב מצד המרצה. בכך מובטחת רמת הוראה גבוהה, כאשר גם המרצה וגם התלמידים נדרשים ללמוד ולהרחיב את ידיעותיהם". פרופ' רומן פוגרב, פיזיקה processes( The of self-organization occurring in polymer solutions. Wetting phenomena under external stimuli such as vibration, irradiation and electric field. Electrically membranes. :)controlled "לשדר חיוך, מקצועיות ורמת ידיעות גבוהה בתחום המועבר ד ר אילן תמיר פרופ מלי שחורי פרופ' קונסטנטין קומושווילי הועברה כבר מספר פעמים, לתת כבוד לסטודנט, לא להתפשר על רמה ודרישות". ד"ר יאירה חממה רז, בית הספר לעבודה סוציאלית )מצבי בריאות וחולי, פסיכואונקולוגיה, טראומה נפשית אבל ושכול(: "לשדר לתלמידים את אהבת המקצוע שאני מלמדת ולהעבירו לתלמידי בהתלהבות, עניין ודוגמה אישית. לשלב באופן מאוזן בין העברת ידע לבין רגישות ואכפתיות מהסטודנט וצורכי הלמידה שלו". ד"ר אבירה רייזר, מדעי ההתנהגות )יחסים בין אישיים והתנהגות פרו חברתית בארגון(: "הוראה היא אחריות גדולה ושליחות נפלאה. האמונה ביכולות הסטודנטים, חתירה למצוינות והעצמת הלומד הם העקרונות שלאורם אני פועלת".

7 באקדמיה 7 פרופ' שמואל שחם פרופ' גרשון קרסין פרופ' רות בירק ד ר מיכל איכט ד ר נדב שפר ד ר ארז כהן ד ר הילה פלד שפירא פרופ' רבקה גילת ד"ר מיה קגן, בית הספר לעבודה סוציאלית )משפחה, התנדבות ומדיניות חברתית(: "הצלחת הסטודנטים ואהבתם למקצוע תלויים לא מעט ביכולתנו לעורר בהם עניין וסקרנות אמיתית. כל סטודנט הוא עולם ומלואו, ולמידה אמיתית צומחת מתוך שיח, כבוד הדדי וחשיבה משותפת". ד"ר מירה משה, סוציולוגיה )מדיה, חברה וזמן, תרבות הידוענים וסוציולוגיה של הרגשות(: "להתייחס לכל אחד מהסטודנטים כאל אדם עם צרכים ורצונות ולא רק כחלק מכיתה; לשים לב לכולם לאלו שיודעים להחצין עצמם, אבל גם למופנמים ולביישנים יותר; לדרוש, למשוך למעלה ולאתגר עם חומרים עדכניים, תוך שילוב בין עולם המדע לעולמם האישי של הסטודנטים ולעודד את פיתוחם העצמי כאנשים חושבים". ד"ר אדריכל מיכל משה, בית הספר לארכיטקטורה )המבנה האדריכלי של הכפר והבית הכפרי בהרי יהודה בעת העתיקה, בימי הביניים ובתקופה העות'מאנית, וניסוח התבניות האדריכליות שלהם כשפה מקומית לתכנון ובנייה כחלק של המקום והנוף(: "הוראה מתוך מסירות ואהבה כדי לקרב את הלמידה ללב הסטודנט". ד"ר אילן תמיר, ראש בית הספר לתקשורת )חקר היבטים חברתיים ותקשורתיים של הספורט(: "הוראה היא ההשקה שבין הרצון ללמד דבר ובין האכפתיות". פרופ' מלי שחורי, סגן רקטור, קרימינולוגיה )עבריינות על רקע אידיאולוגי, עבריינות מין, אלימות במשפחה, קור בנ ות ופסיכולוגיה פורנזית(: "חתן פרס נובל לספרות וויליאם באטלר ייטס אמר: 'הוראה אינה מילוי מכל - אלא הבערת שלהבת'. ברוח משפט זה, ועל אף הידיעה שלא תמיד ניתן למלא את המכל, אפשר להניע כל אחד ואחת להבעיר את השלהבת האישית שלו/ה". פרופ' שמואל שחם, דקן סטודנטים, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה )מבנים קוונטיים במוליכים למחצה, חומרים דו-מימדיים וגלאים לדימות תרמית.( "נדרשת השקעה רבה בתכנון כיצד להעביר את החומר בצורה קליטה ואינטואיטיבית. וכמובן להיות קשובים לסטודנטים". פרופ' גרשון קרסין, מדעי המחשב ומתמטיקה )בעיות שפה בתחומים אי-רגולריים, תיאוריה איכותית של משוואות דיפרנציאליות חלקיות, תיאוריה של פונקציות אנליטיות(: "אני מאמין בכישרונות של תלמידיי". פרופ' רות בירק, דקן בית הספר למדעי הבריאות Nutrigenomics(,Nutrigenetics תזונה ורפואה מותאמת אישית(: "לחנך את הסטודנטים לשאיפה למצוינות, לחשיבה יצירתית ולכיבוד האחר. שהשיעורים יהיו מעניינים, רלוונטיים לבריאות, תזונה ורפואה, ושיהוו אתגר אינטלקטואלי". ד"ר מיכל איכט, הפרעות בתקשורת )הקשר בין שפה וקוגניציה - זיכרון, קשב ולמידה - נושאים הקשורים לדיבור(: "שידור כבוד לסטודנט וראייתו כשותף לעשייה האקדמית, שיח אמיתי בגובה העיניים, עידוד סקרנות, ספקנות וחקרנות, וגם שימוש בקצת הומור". ד"ר נדב שפר, מנהל מערכות בריאות )הערכת טכנולוגיות רפואיות, רגולציה של ציוד רפואי והשפעתה על מערכות בריאות וזמינות טיפולים(: "סבלנות, רוח טובה, ו... פשוט ללמד". ד"ר ארז כהן, כלכלה מנהל עסקים )היסטוריה כלכלית בדגש על כלכלת ישראל, מדיניות ציבורית - כלכלית וסוגיות הקשורות לכלכלה פוליטית(: "להקפיד לשמור על רמת ידע גבוהה בתחום ההוראה. לתת לסטודנטים יחס אישי ואמפאתי, ולראות בכל הרצאה אתגר חדש כאילו זו הפעם הראשונה". ד"ר הילה פלד שפירא, מדעי המדינה )היסטוריה אינטלקטואלית של ארצות ערב בדגש על ספרות עיראקית קומוניסטית(: "ההוראה אינה מסתיימת בין כותלי הכיתה, אלא ממשיכה באמצעות מיילים והתייעצויות. סטודנטים צריכים להרגיש בנוח לשאול שאלות גם הרבה אחרי שסיימו ללמוד עם המרצה. אם הצלחתי לגרום לסטודנט להרגיש מעורב בשיעור ומחויב לחומר גם במובן הרחב יותר, להתעניין ולקרוא על התחום אפילו שסיים את חובותיו האקדמיות, אני יודעת שביצעתי את מלאכתי כהלכה". פרופ' רבקה גילת, הנדסה אזרחית )חומרים מרוכבים, מידול התנהגות של מבנים, יציבות של מבנים(: "מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם". פרופ' עידית אברהמי, ראש המחלקה להנדסת מכונות מכטרוניקה )מכניקת הזורמים, זרימת דם במערכות הלב וכלי הדם, שיטות נומריות וניסוייות בזרימה(: "מוטל עלינו, המרצים, למלא את ליבות הסטודנטים באהבה למקצוע. עלינו להציג בפניהם את הכוח הטמון במשוואות ובמספרים, אשר בזכותו ניתנת להם היכולת לפתח ולבנות עולם טוב יותר. עלינו ללבות את אש היצירה, לעודד עבודת צוות פורייה, לאתגר לעצמאות ולהקשיב, כדי שיפרצו כמהנדסים בעלי ידע, מקצועיות, יזמות, תושייה, אחריות וכבוד". ד"ר חיה קורנוויץ, כימיה )כימיה חישובית חקר מנגנוני תגובות, קטליזה הומוגנית והטרוגנית(: "כיבוד הסטודנט ואמונה ביכולת הלימוד שלו. למרצה צריך להיות ידע רב ומעמיק בנושאים הנלמדים בקורס, הרבה יותר מהחומר שהוא מלמד בפועל לפי הסילבוס של הקורס. העברת החומר צריכה להיות בהירה ככל האפשר". ד"ר מיכאל מונטאג, כימיה )הכנה ואפיון של תרכובות אי-אורגניות ואורגנו-מתכתיות לשימוש בתהליכים כימיים מגוונים, לרבות ייצור תרופות וחומרים אחרים בתעשייה הכימית( "למד את הסטודנט בגובה העיניים והיה קשוב לצרכיו, אבל הצב בפניו רף גבוה של איכות והצלחה". ד"ר דן גמליאל, פיזיקה )סדרות פולסים ב- MRI וחקירת תהליכי חילוף ספינים בתהודה מגנטית(: "להתמקד בכל נושא בהסבר העקרונות, לתת דוגמאות מפורטות לאותם עקרונות ולתת לכל סטודנט את כל מה שדרוש כדי לאפשר לו להצליח". המשך בעמוד הבא...

8 8 אוניברסיטת אריאל...המשך מרצים מצטיינים - אני מאמין פרופ' עידית אברהמי ד ר חיה קורנוויץ ד ר מיכאל מונטאג ד ר דן גמליאל ד ר גיא פצורניק ד ר צבי-מנחם קוזול ד ר פטריסיה טל-כץ ד ר אסנת לבנדה ד ר שלום לוי פרופ יוסי פנחסי ד ר ליעד גוטליב חננאל רוזנברג פרופ ישראל נבנצאל פרופ ניסים דנה גב עמליה השכל רו ח איתן דרור ד"ר גיא פצורניק, כימיה )פיתוח גישה לקביעת מבנה מרחבי של חלבונים ממברנליים(: "אני מאמין ביצירת דו-שיח המשלב כל העת אתגרים אינטלקטואליים בני-השגה על ידי הסטודנט, כדרך להעצמתו וביסוס יכולתו להנהיג בעתיד מחקר מדעי, מקורי ועצמאי". ד"ר צבי-מנחם קוזול, פיזיותרפיה )בקרה מוטורית של תנועת אנשים בריאים ושל מטופלים עם ליקויים נוירולוגיים ואורטופדיים. פיתוח מכשור להערכה ושיקום של מטופלים עם פגיעות נוירולוגיות(: "להדגיש אינטגרציה יישומית עם קורסים קודמים ובסיסיים יותר. דבר זה מצריך שיתוף פעולה מונחה מטלה, בין מרצה הקורס לבין מרצים אחרים וסגל המנהלה". ד"ר פטריסיה טל-כץ, עבודה סוציאלית )התמודדות עם חולי ונכות נפשית ו/או גופנית(: "מאמינה במקצוע ואוהבת אותו. לימוד והפנמה אמיתיים מתרחשים מתוך חוויית הוראה בגובה העיניים. להיות קשובה לתלמידיי ולצרכיהם ובכך לספק להם מודל ראוי לאיש מקצוע אחראי וקשוב ללקוחותיו". ד"ר אסנת לבנדה, בית הספר לעבודה סוציאלית )הורות, המשפחה החדשה, רווחת הילד וזכויותיו(: "המרצה משמש כ תומך למידה'. תפקיד הסטודנט ללמוד ותפקיד המרצה לכוון, להדריך, לייעץ, להוות דוגמה ולתמוך בסטודנט בתהליך הלמידה. כל זאת תוך שמירה על כבוד הדדי וכנות בין הצדדים". ד"ר שלום לוי, כלכלה ומנהל עסקים )תקשורת שיווקית מסורתית ואינטראקטיבית, התנהגות צרכנים, חוויית הצרכן, מיתוג ומותג פרטי, חדשנות ועבודת צוות(: "להיות זמין לסטודנטים לייעוץ והדרכה - דלת חדרי פתוחה תמיד". גב' עמליה השכל, ישראל במזרח התיכון )הוראת השפה הערבית הספרותית והמדוברת בחוג ללימודי ישראל במזרח התיכון(: "מורה, מחנך, או מרצה צריך שתהיה בו אהבה למעשה ההוראה, עקביות, התחדשות מתמדת, יצירתיות, ואחרון חביב - התייחסות אמפאתית לסטודנטים". ד"ר גלעד שבייד, בית הספר לארכיטקטורה )בחינת גורמים שונים המשפיעים על התפיסה האסתטית הוויזואלית, בעיקר באסתטיקה סביבתית(: "יש חשיבות רבה לעידוד חוש הביקורת של הסטודנט, חשיבה עצמאית שלו ואי-קבלת דברים כמובנים מאליהם. לעודד את הסטודנטים לשאול שאלות, להעמיד את דבר י בספק ולנמק התנגדויות לדברים שהם שומעים. בסטודיו, בצד העלאת אפשרויות שונות לפתרון בעיה, יש להרשות לסטודנט לתכנן את מה שהוא חושב ולא להכתיב לו כיוון חשיבה. לפיכך עיקר העבודה שלי כמנחה היא התמודדות עם הפתרונות שמציעים הסטודנטים תוך ליבון בעיות, איתור הזדמנויות וציון נקודות חוזקה וחולשה, ולא הצעת פתרונות משלי". חננאל רוזנברג, בית הספר לתקשורת )היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של השימוש בטלפון הסלולרי; רשתות חברתיות בהוראה ובחינוך(: "את עיקר המאמץ בעבודת ההוראה אני משקיע בניסיון להתחדש משנה לשנה ומקורס לקורס. בשיעור שבו אני משתף את הסטודנטים בדברים חדשים שלמדתי, במחקרים שאני נמצא במהלכם או אפילו בדוגמאות עדכניות למודלים ישנים, אני חש שאנרגיות ההוראה שלי גבוהות יותר והמשוב שאני מקבל טוב יותר". פרופ' יוסי פנחסי, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה )תחום מחקר: עירור והתפשטות קרינה אלקטרומגנטית ושימושיה לתקשורת אלחוטית, חישה מרחוק והדמיה. אינטראקציות רחבות סרט ומפולגות בין שדה אלקטרומגנטי ותווך, כפי שהן מתבטאות במקורות קרינה רבי עוצמה, לייזרים ומייזרים ובהתפשטות קרינה בחומרים דיאלקטריים, במוליכי גלים, בקווי תמסורת, באטמוספרה וביונוספרה. פרופ' ישראל נבנצאל, הפקולטה למדעי החברה והרוח )תחומי מחקר: התנהגות הצרכן עם דגש תדמית של ארצות/מותגים בעיני הצרכן והשפעותיהם על התנהגות הקניה, פיתוח מודל תיאורטיים בהתנהגות הצרכן ואימותם באמצעות מחקרים אמפיריים(. פרופ' ניסים דנה, המחלקה הרב-תחומית למדעי החברה והרוח והמרכז ללימוד וחקר דתות ותרבויות עמי המזרח-התיכון )תחומי מחקר: דתות ותרבויות עמי המזרח-התיכון(. ד"ר אלכס לוגובסקוי, הנדסת כימיה )תחומי מחקר: קורוזיה של סגסוגות מגנזיום ואחרות. אלקטרוכימיה של פני שטח מתכתיים(. ד"ר מיכאל מנביץ, הנדסת תעשיה וניהול )תחומי מחקר: גיאומטריה שימושית, במיוחד גיאומטריה תיאורית ופרויקטיבית(. פרופ' קונסטנטין קומושווילי, פיזיקה. אדר' נעם סרי לוי, ביה"ס לארכיטקטורה.

9 9 יריד התעסוקה 2015 סיוע צמוד לבוגרים במציאת עבודה באקדמיה כ- 65 חברות וארגונים, בהם טבע, בנק מזרחי- טפחות, סלקום, בזק בינלאומי, מכבי שירותי בריאות,,ONE1 שפיר, א. דורי, התעשייה האווירית, המוסד, השב כ, צה ל ומשטרת ישראל השתתפו בסוף חודש מאי ביריד התעסוקה באוניברסיטת אריאל. היריד, שהיה הגדול ביותר מכל ירידי התעסוקה שנערכו באוניברסיטה בשנים האחרונות, נועד להפגיש סטודנטים ובוגרים עם נציגי חברות וגופים המבקשים לגייס עובדים. מעריכים כי אלפי סטודנטים וסטודנטיות הגיעו למתחם היריד, סיירו בין עשרות הדוכנים ויצרו קשר עם הנציגים. במתחם היריד גם הוצבו על ידי האוניברסיטה פסיכולוגים תעסוקתיים, אשר סייעו לסטודנטים ולבוגרים בניסוח קורות החיים כדי שיוכלו להגישם לנציגי החברות השונות. היריד נערך על ידי המרכז להכוונה ולהשמה בעבודה באוניברסיטת אריאל, השוקד גם בכול יתר ימי השנה על סיוע צמוד לסטודנטים ולבוגרים במציאות תעסוקה עם תום הלימודים. השנה ערך המרכז 12 ימי זרקור המיועדים לחשוף את בוגרי אריאל לאפשרויות תעסוקה מגוונות. לימי הזרקור הגיעו, בין היתר, נציגי מב ת, חטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית לישראל; אנשי משרד ראש הממשלה שהציגו תפקידים טכנולוגיים, מודיעיניים, וביטחוניים מאתגרים בשירות המדינה; צוערים לשירות המדינה - מסלול עתודה ניהולית בשירות המדינה; דניה סיבוס ועוד. במקביל נערכות גם סדנאות הכנה לעולם התעסוקה הכוללות סקירת מגמות בשוק התעסוקה, דרכים יעילות לחיפוש עבודה ועוד. בעריכת היריד השתתפה גם אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת אריאל. המרכז ללימוד וחקר דתות ותרבויות תערוכה מתמדת על עדות דתיות בישראל תערוכה מתמדת של מוצגים אוטנטיים ותמונות על העדות הדתיות בישראל מוצגת באריאל על ידי המרכז ללימוד וחקר דתות ותרבויות עמי המזרח באוניברסיטת אריאל. בין היתר נכללים בתצוגה מוצגים מחייהם של יהודי אתיופיה, שומרונים, קראים, מוסלמים סונים, מוסלמים שיעים, דרוזים, נוצרים קופטים, בהאים, צ רקסים ועוד. המרכז ללימוד וחקר דתות ותרבויות עמי המזרח, בראשותו של פרופ נסים דנה, הוקם לפני כשנתיים ביוזמתו של עו ד יורם שי, מנכ ל האוניברסיטה. מאז הקמתו, הוציא לאור המרכז את הספר למי שייכת הארץ הזאת בעברית ובאנגלית, והוא מתורגם עתה לערבית ולרוסית. התפרסמו גם מספר מקראות בנושאים שונים: השתקפות יחסי ישראל עם העולם הערבי בראי אמנות ומסמכים, מעמד בן דת אחרת בעדות הדתיות השונות בישראל ו המאבק על ארץ ישראל וירושלים בין היהדות לאסלאם. פרופ ניסים דנה

10 10 אוניברסיטת אריאל המחלקה ישראל במזרח התיכון ישראל במזרח התיכון - יום עיון שנתי בסימן ארבעה ספרים חדשים ב- 4 במאי התקיים הכנס המחלקתי השנתי של המחלקה לישראל במזרח התיכון ומדעי המדינה בסימן השקה לארבעה ספרים של חברי הסגל שפורסמו השנה. המשובים מצד הסטודנטים ומשתתפים אחרים הם חיוביים מאד. התובנה המשמעותית ביותר מחווייתם היא בחשיפת המחקרים האישיים של המרצים ולימוד מתוך העולם המחקרי המתנהל במחלקה. המחקרים שהוצגו: ד"ר רונן א. כהן - ארגון הפורקאן ומלחמתו במהפכה האסלאמית - ארגון הפורקאן הוקם ב בטהרן על ידי מספר צעירים דתיים שנטו אחר האידיאולוגיה החדשנית של עלי שריעתי. בניגוד לתפישה הרווחת )כולל זו של שריעתי עצמו(, הארגון התנגד לאידיאולוגיה הח'מיניסטית הקוראת לשליטת אנשי הדת בפוליטיקה. כדי להדגיש את התנגדותו, החל הארגון להתנקש בקבוצת ההנהגה שסבבה את ח'מיני. מתוך 9 ניסיונות הם הצליחו ב- 6. כל הנרצחים היו מהמעגל הראשון שסבב את ח'מיני. המיוחד בכל ניסיונות ההתנקשות שכולן בוצעו על ידי זוג רוכבים על אופנוע, דבר שיוצר דמיון בין ההתנקשויות המיוחסות ל"מוסד" כנגד מהנדסי הגרעין. ד"ר רונן א. כהן )עורך( - זהויות במשבר באיראן, פוליטיקה, דת ותרבות זהו ספר ייחודי המאגד שבעה חוקרים )שניים מאיראן, שניים מארה"ב ושלושה מישראל בר אילן, תל אביב ואריאל( תחת תמה אחת עיקרית משבר הזהויות באיראן. בין המאמרים ניתן למצוא: המורכבות של החיבור בין דת השיעה לתרבות הפרסית )הרולד רוד(, אימוץ סמלים פרסיים ואיסלומם )לאדאן זראבאדי(, האידיאולוגיה המורכבת של אחמדינז'אד )משה חי הגיגת(, ניתוחים פלסטיים באיראן והשפעתם על גיבוש הזהות הפרטית במדינה בה הזהות הזו מוכחשת )רונן( ועוד. המסקנה המתגבשת מכל המאמרים היא כי איראן עוברת תהליך אבולוציוני של התרסקות זהויות ובניית חדשות. הבנייה החדשה היא לא מחומר חדש אלא מהשברים של הזהות הישנה. עורכים: ד"ר איל לוין ופרופ' אודי לבל - The 1973 Yom Kippur War and the Reshaping of Israeli Civil-Military Relations - )ראו מדור מארון הספרים - עמוד 21(. ספרה של ד"ר בשמת יפת - of The Politics Human, Rights in Egypt and Jordan ספר זה אשר דן בפוליטיקה של זכויות אדם במצרים ובירדן הוא חלק מהספרות האקדמית אשר מבקשת.1 1. ד ר רונן א. כהן. 2. פנל מדע המדינה. לתרום להסבר התופעה של היעדר הדמוקרטיה בעולם הערבי. במוקד הספר עומדות השאלות מדוע למרות הצמיחה וההתרחבות של התביעות להרחבת החירויות בעולם הערבי, יש להן השפעה כל כך מועטה על הסטאטוס האוטוריטארי במזרח התיכון? ואילו גורמים אחראים לעיצוב שיח למען זכויות אדם ותוצאותיו. ההסברים המוצעים בספר זה חורגים מיכולת הדיכוי של המשטרים ומתמקדים בחברה ותפקידיה. בחינה של מאבקים בולטים למען חירויות )חופש ביטוי פוליטי, חופש דת, מיעוטים, זכויות נשים( חושפת שהמגבלות במקרים רבים נובעת גם מהחברה עצמה, אשר מחד תובעת חירויות ומנגד מגבילה אותן. מועדון מודל האו"ם באוניברסיטת אריאל )ArMUN( מועדון מודל האו"ם באוניברסיטת אריאל )ArMUN( הוקם במטרה לגרום לסטודנטים להתעניין בארגון המשפיע ביותר בעולם, האו"ם, ולנסות לקרבם אל תחומי הדיפלומטיה ויחסי החוץ. כחלק מהקורס, הסטודנטים לומדים פרופ אלכסנדר בליי על תהליכי קבלת ההחלטות ועל הארגונים השונים של האו"ם, משתתפים בכנסים ונפגשים עם דיפלומטים ישראלים. המועדון הפך לקורס רשמי בשנה"ל תשע"ה, והוא פתוח בפני סטודנטים מכל המחלקות. פעילויות ArMUN מועברות בשפה האנגלית ויש בכך משום תרומה רבה להתקדמות הסטודנטים בשפה זו כשפת דיבור וקריאה. בנוסף, המועדון מגביר את הביטחון העצמי, משפר את יכולת הדיבור בפני קהל ומפתח חשיבה יצירתית. בין הפעילויות הבולטות של ArMUN בשנה החולפת: ביקור בכנסת ישראל ובמשרד החוץ. הקמת חמ"ל הסברה, אשר הוקם במטרה להציג את הצד הישראלי כפי שהוא במהלך כל השנה בכלל, ובתקופת לחימה בפרט. הקמת צוות לקשרי חוץ, אשר פועל למען יצירת שיתוף פעולה עם מועדוני מודל האו"ם באוניברסיטאות ברחבי העולם )שיתופי פעולה כגון אלה נוצרו עד כה עם אוסטרליה וסינגפור(. ArMUN מתופעל בידי תלמידי הקורס ובראשו עומד יו"ר )בדרך כלל סטודנט שנה ג' שכבר השתתף במודל בשנתיים הראשונות(, ותחתיו נמצאים סגנים. ממלאי התפקידים בשנה"ל תשע"ה היו: בן אברבנאל )יו"ר(, דליה יחזקאל )סיו"ר( ושי ספיר )סיו"ר(. פעילות הקורס מתקיימת בהנחייתו של פרופ' אלכסנדר בליי, סגן דיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח, והסטודנטים מקבלים הדרכה מדמויות מובילות בתחומי הדיפלומטיה ותחומים משיקים: בכירים לשעבר בצה"ל, שגרירים ישראלים, עובדי ממשלה ואנשי מקצוע. ArMUN מתעתד להרחיב את פעילותיו ולצרף אליו סטודנטים נוספים, ולבסס את מקומו בין מועדוני האו"ם המובילים בעולם.

11 מבט אל מחקרים באוניברסיטת אריאל / שיתוף פעולה רב-תחומי הקרנה אלקטרומגנטית על תאי סרטן ריאות גרמה לתמותה מלאה שלהם מחלת הסרטן הינה אחד מגורמי התמותה העיקריים בעולם. טיפולים סטנדרטיים עוזרים בחלק מהמקרים, אך בחלק ניכר מהמקרים הסרטן מתפשט ורמת התמותה גבוהה. אי לכך נדרש פיתוח של טיפולים חדשים וסלקטיביים לסוגי הסרטן השונים. במהלך השנים האחרונות הנושא של השפעה של גלים מילימטריים - גלים אלקטרומגנטיים שאורך הגל שלהם בערך 1 מ מ - על אובייקטים ביולוגיים קיבל תשומת לב רבה. למרות המאמצים של חוקרים בכל העולם עדיין אין הבנה מלאה של התהליכים המתרחשים בתאי סרטן תחת ההקרנה ע י גלים מילימטריים. למרות זאת כל החוקרים מסכימים על קיומה של ההשפעה. במחקר שבו נטלו חלק חוקרים מתחומים שונים מהפקולטות למדעי הטבע וההנדסה באוניברסיטת אריאל, שולב ידע רב-תחומי לבדיקת היכולת של גלים אלקטרומגנטיים בתדרי גמ מ לגרום לחיסול התאים הסרטניים באופן סלקטיבי. חברי צוות המחקר הם: ד ר סטלה ארונוב מהמחלקה לביולוגיה שעסקה בבדיקה והבנת המנגנונים הביולוגיים הנוטלים חלק בהשפעת קרינת הגלים המילימטריים על תאים סרטניים והיעדר מנגנונים אלו בתאים בריאים אנושיים; פרופ קונסטנטין קומושוילי, פרופ יעקב לויטן ופרופ אשר יהלום, פיזיקאים שמחקרם עסק בביצוע ההקרנות ובחקר האינטראקציה של הגלים המילימטריים עם התאים; פרופ משה עינת ופרופ בוריס קפילביץ מהפקולטה להנדסה, שעסקו בהקמת מערכות שונות להקרנה. המחקר בוצע במסגרת המרכז למקורות ושימוי קרינה בראשותו של פרופסור אשר יהלום. במחקר בוצעו ניסויים שבהם תאי סרטן ריאות )1299H( עברו הקרנה ע י גלים מילימטריים בתנאים שלא נחקרו )3-4 מ מ בסריקת תדרים רציפה( בעזרת סינטיסייזר )מקור גלים המאפשר לייצר גלים בטווח רחב של אורכי גל ובהספק נמוך(. המדובר בהקרנה בתחום תדרים של גיגה הרץ כאשר בכל עשירית מילי-שנייה משתנה התדר עד לסריקה של כל תחום התדרים בתוך 2000 צעדים. ההקרנה בוצעה גם בתדרים בודדים בעזרת Free Electron - אלקטרונים חופשיים )לייזר FEL,)Laser המבוסס על מאיץ חלקיקים מסוג טנדם שהוא מתקן ייחודי הנמצא באוניברסיטת אריאל והוכר כמרכז ידע ארצי. לייזר האלקטרונים החופשיים מאפשר הקרנה בהספקים גדולים פי מיליון ביחס לסינטיסייזר. המחקר המשולב מצא כי הקרנה ע"י גלים מילימטריים באמצעות סינטיסייזר )מקור חלש( במשך 2-4 דקות משנה את התכונות המורפולוגיות - את הצורה והממדים של התא ושל הגרעין שלו - עם השלכה לשינויים פיזיולוגיים. הקרינה גורמת לדיכוי חלוקה של תאים, להזדקנות התאים הסרטניים ותמותה של פי 4-2 יותר מתאי בקרה מאותו סוג. במחקר נמצא כי ההקרנה ע"י גלים מילימטריים במשך 10 דקות על ידי סינטיסייזר )מקור חלש( גורמת לתמותה מלאה של תאי סרטן ריאות. התוצאות התקבלו בהקרנות של גלים מילימטריים עם הספק נמוך )פחות מ- mw 1( בעזרת סינטיסייזר סורק. תאים בריאים שהוקרנו באותם תנאים לא הראו כל השפעה. תוצאות דומות התקבלו בהקרנות עם הספקים גבוהים kw( 2-0.5( עם זמני הקרנה קצרים )5-4 מיקרו-שניות( בעזרת.FEL התוצאות התקבלו בעזרת סטודנט לתואר שלישי, הארי מרקס. ניסויים אלו מצביעים על כך שניתן להשיג השפעה אנטי סרטנית אפקטיבית על תאי סרטן ריאות ע"י הקרנה בהספק גבוה, בתדר גבוה ובזמנים קצרים מאוד. מכשיר בהספק גבוה )בניגוד למכשיר בהספק נמוך(, מאפשר את חדירת הגלים האלקטורמגנטיים לעומק הרקמות. תנאי ההקרנה במכשיר בעל הספק גבוה יכולים להתאים לבדיקת השפעות אנטי-סרטניים בהקרנות של מודלים סרטניים בבעלי חיים )בדרך כלל עכברים( ובעתיד גם בבני אדם. עד כה המחקר נעשה ללא תמיכה תקציבית. מטבע הדברים מחקר מסוג זה מחייב תקציב מחקר מהותי. לאור התוצאות הראשוניות המבטיחות, החוקרים מקווים לגייס תקציבי מחקר ותרומות שיאפשרו את המשך המחקר ומעבר לניסויים בבני אדם. באקדמיה בתמונות: 1. לייזר אלקטרונים חופשיים 2. סינטסייזר גמ"מ עם סריקת תדרים מודלים מתמטיים במלחמה בסרטן מתמטיקה בשירות הרפואה: גם מודלים מתמטיים מאפשרים לשפר את הטיפול במחלת הסרטן. בזכות הגילוי יהיה ניתן לשפר את הטיפול, שמפעיל את המערכת החיסונית, ולאפשר דיוק במינון ובתדירות לקיחת הטיפול התרופתי - כך עולה ממחקר חדש בנושא משוואות דיפרנציאליות ויישומיהן. עורכת המחקר, ד ר סבטלנה בונימוביץ, המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה, מצאה כי המודלים המתמטיים מאפשרים לבנות אסטרטגיה של תדירות ומינון הטיפול התרופתי לפי פרמטרים אישיים של כל חולה וחולה, תוך שליטה בתופעות הלוואי של הטיפול ומצד שני איתור אותם חולים, שהטיפול אינו יעיל עבורם. מחקרה של ד ר בונימוביץ מתמקד בטיפול בשני סוגי סרטן, הדם ושלפוחית השתן. שכיחות סרטן שלפוחית השתן נמצאת במקום השמיני בקרב גברים, ובמקום ה- 11 בקרב נשים. ולמרות זאת זה לא תחום אטרקטיבי מבחינה תקשורתית ואנשים פחות שומעים עליו, משום שהוא לא קטלני באופן מיידי, מסבירה ד ר בונימוביץ. אלא שאיכות החיים של הלוקים בו היא קשה מנשוא. החולה נדרש לעבור שוב ושוב כריתה של פוליפים, כימותרפיה וטיפולים קשים נוספים. הרעיון להשתמש במודלים המתמטיים ביישום רפואי עוד לא נוסה ומטרתו לדייק את אופן הטיפול בסרטן כך שלא יהיה מבוסס על ניסיונות והתבוננות קלינית בלבד. ד ר בונימוביץ התגייסה לנושא מתוך היכרות משפחתית עם המחלה. כיום היא מקווה שהרופאים יהיו קשובים יותר ליישומים מסוג זה, ושחלון הזדמנויות נפתח לשיתופי פעולה בין הרפואה למתמטיקאים ולמדעים מדויקים.

12 12 אוניברסיטת אריאל בית הספר לתקשורת בכירי התקשורת בישראל - באולפן הטלוויזיה באריאל שורה של אישים בכירים מתחום התקשורת בישראל הגיעו במשך שנת הלימודים הנוכחית לאוניברסיטת אריאל כדי להשתתף בתוכנית מפגשים עם התעשייה, המתקיימת בבית הספר לתקשורת. בין האורחים: אנשי הטלוויזיה הבכירים ירון לונדון, ארז טל וחיים הכט, בעל הטור ב"ידיעות אחרונות" וחתן פרס ישראלי לתקשורת נחום ברנע, העורך הראשי של ארץ נהדרת מולי שגב, עיתונאי הארץ גדעון לוי, הלשונאי ד ר אבשלום קור, אמן המדיה והמוזיקאי נוי אלוש. האורחים נענו להזמנת בית הספר לתקשורת לשוחח על עבודתם המקצועית עם תלמידי בית הספר וסגל המורים. סמוך ליום הזיכרון לשואה ולגבורה התארחה במסגרת זו הקולנוענית נטעלי בראון, שסיפרה של סרטה התליין, על האיש שהפעיל את הגרדום שבו הוצא להורג הפושע הנאצי אדולף אייכמן. המפגשים נערכים באולפן הטלוויזיה המשוכלל של בית הספר לתקשורת, במתכונת הדומה לזו של תוכנית הטלוויזיה האמריקאית אולפן השחקנים, שבה מארח ג יימס ליפטון דמויות בולטות מעולם הקולנוע. האורחים ב מפגשים עם התעשייה מרואיינים על ידי מורים מבית הספר לתקשורת, וכן משיבים לשאלות מקהל הסטודנטים. עד כה הפכו המפגשים למוקד משיכה ועניין רב בקרב הסטודנטים, אנשי הסגל ואורחים נוספים מתוך האוניברסיטה. המפגשים מצולמים באולפן על ידי תלמידי המסלול לטלוויזיה וקולנוע, הממלאים את כל תפקידי הצילום וההפקה, בהנחיית במאי הטלוויזיה הוותיק יוסי רונן, הנמנה עם מורי בית הספר למעלה: מפגש עם ארז טל, צילום:.DJ Photography צילומים: יונתן בורק, פלאביו גרינשפאן, דן טובול, חנה טייב. לתקשורת. בדרך זו מתנסים סטודנטים בהפקת אולפן שלמה ומלאה בזמן אמת. לדברי ראש בית הספר לתקשורת, ד ר אילן תמיר, המפגשים מהווים גשר בין עולם הלימודים ובין העולם המעשי ברוח החזון של בית הספר לתקשורת, ומשקפים את מגוון תחומי ההתמחות שמציע בית הספר. מאז הקמתו מציג בית הספר לתקשורת מתכונת ייחודית, שאינה קיימת באוניברסיטאות אחרות בישראל, המשלבת לימודים תיאורטיים בהיקף מלא בתחום התקשורת לצד התמחות מקצועית באחד מן המסלולים תקשורת אסטרטגית, תקשורת דיגיטלית, קולנוע וטלוויזיה, רדיו ועיתונות.

13 באקדמיה 13 לא צופה בערוץ 2: ד ר אבשלום קור. לחפש את הסיפור : נחום ברנע בראיון. שיחה בגובה העיניים: גדעון לוי עם סטודנטים. טלוויזיה ורדיו: חיים הכט באולפן רדיו קול אחר. סודות של מראיין: ירון לונדון. יש לנו ארץ נהדרת: מולי שגב.

14 14 אוניברסיטת אריאל עם הפנים אל העתיד החזון: בית ספר לרפואה שיכין רופאים לאתגרי אמצע המאה ה- 21 אחרי 15 שנים שבהן ניווט את לימודי מדעי הרפואה באריאל פרש פרופ' יאיר שפירא מתפקידו כדיקן בית הספר למדעי הרפואה "יש לנו קשרים עם בתי חולים רבים, שם הסטודנטים עוברים הכשרה מקצועית" הדיקן היוצא פרופ' יאיר שפירא פרופ' יאיר שפירא, סיים את תפקידו כדיקן בית הספר למדעי הבריאות. שפירא אינו עוזב את האוניברסיטה, והוא יעמוד בראש לימודי התואר השני במנהל מערכות בריאות והקמת פרויקטים נוספים בתחומי הרפואה והבריאות. שפירא הוא רופא בהכשרתו בעל מומחיות במנהל רפואי, בריאות הציבור ורפואה תעסוקתית. הוא הביא עמו לאריאל ניסיון רב בניהול מערכות בריאות: הוא שירת בחיל הרפואה בצה"ל שם הגיע לדרגת אלוף משנה, היה מנכ"ל בית החולים סורוקה בבאר שבע ומנכ"ל בית החולים בילינסון בפתח תקווה, הרופא הראשי וסמנכ"ל בשירותי בריאות כללית, מנכ"ל אסותא מרכזים רפואיים ועוד. עבודתו המדעית התבססה בעיקר ברפואה ופיסיולוגיה סביבתית ופיסיולוגיה ורפואת המאמץ. בין היתר היה שותף לפרופ' עזרה זוהר ז"ל במחקרים שהחדירו לתודעת הציבור בכלל וצה"ל בפרט את הצורך בשתייה מרובה בעונת הקיץ. פרופ' שפירא הגיע לאוניברסיטת אריאל בשנת 1998, ושנה אחר כך נקרא לעמוד בראש לימודי מדעי הרפואה. את הרגע הזה הוא אינו שוכח. "לפני כחמש עשרה שנה, במוצאי שבת, הודיעו לי שמיסד בית הספר פרופ' ברוך מודן, שאותו מאוד הערכתי, ניפטר באופן פתאומי ועלי להיכנס לנעליו מיד", משחזר שפירא. בית הספר מנה אז שתי מחלקות בלבד - מנהל מערכות בריאות ופיזיותרפיה. במשך שנות פעילותו נפתחו ארבע מחלקות חדשות - תזונה, הפרעות בתקשורת, סיעוד וקדם רפואה. במחלקות למנהל מערכות בריאות ופיזיותרפיה אושרו לימודי תואר שני. לצד אלה ציין שפירא הישגים נוספים בתקופת כהונתו, בהם הבאת הסטודנטים למקומות הראשונים בבחינות רישוי ממשלתיות, והכנת הפקולטה לצעד הבא שהוא פתיחת בית ספר לרפואה. "כבר עתה אנו מלמדים את השנים הראשונות ברפואה, עם פתיחת המחלקה לקדם רפואה", אומר שפירא. "בית הספר שלנו מושתת ברובו המכריע על אנשי שטח מהשורה הראשונה שצברו ניסיון קליני, ניהולי ומדעי. מטרתנו להקנות כלים שימושיים להתמודדות עם מערכת הבריאות על מקצועותיה השונים".

15 באקדמיה 15 "עם עוד 'קצת הרבה' מאמץ יקום בית ספר לרפואה שיכין רופאים לצורכי אמצע המאה ה- 21 " פרופ' יאיר שפירא האם העובדה שבית הספר אינו פועל לפי שעה במסגרת בית ספר לרפואה, או בצמוד לבית חולים, לא פגעה באיכות ההכשרה של הבוגרים? שפירא: "נהפוך הוא. באוניברסיטאות להן בתי ספר לרפואה, מקצועות הבריאות האחרים מקבלים עדיפות שניה היות והכשרת רופאים היא העיקר. אצלנו המצב שונה; מקצועות הבריאות כמו פיזיותרפיה, תזונה, הפרעות בתקשורת הם 'הבן יקיר לי אפרים'. זאת ועוד: יש לנו קשרים עם בתי חולים רבים, שם הסטודנטים עוברים הכשרה מעשית". מה היו הקשיים העיקריים שבפניהם עמדת בעת תפקידך? "הבירוקרטיה הפנים וחוץ ארגונית, השמרנות, הניבזות, והתחרותיות - מי שמאשר לנו תוכניות מגיע מהמוסדות המתחרים - בעיות יושרה ועוד". כיצד הניסיון העשיר שלך בתחום הניהול והמחקר בא לביטוי בדרך שבה הובלת את בית הספר? "בחירת צוות, סימון דרך, התווית אזימוט, הבנה בפוליטיקה ארגונית ובמחלות ארגוניות ממאירות אחרות". מהו החזון שלך לעתיד המכלול הרפואי באוניברסיטת אריאל? "הקמת מרכז רפואי אמבולטורי מהשורה הראשונה, הקמת מרכז לרפואת חרום, קליניקות משוכללות, הן לטובת האוכלוסייה מהאזור החסרה שירותים אלה, והן כמרכז התנסות לסטודנטים. עם עוד 'קצת הרבה' מאמץ יקום בית ספר לרפואה שיכין רופאים לצורכי אמצע המאה ה- 21, תוך דגש על רפואה מותאמת אישית, ועל הכשרת הרופא להיות מנהל הטיפול הכוללני - אינטגרציה של הדיפרנציאציה". עולם הרפואה ממלא את עולמו של שפירא גם מחוץ לשעות העבודה: הוא נשוי לאחות, אב לבן רופא ובת רוקחת. בת אחרת בחרה כיוון אחר ועוסקת באמנות. הוא סב לשישה נכדים ונכדה אחת אשר לדבריו "עדיין לא בחרו את מסלול תעסוקתם העתידי". כנסים ומחקרים מענקי מחקר של חיל הרפואה לחוקרים באריאל פרופ אבי כץ פרופ שירי נבון-ונציה ד ר יורם בראב ד ר לאה פוסטיק חמישה חוקרים ממחלקות שונות באוניברסיטת אריאל זכו באחרונה במענקי מחקר משמעותיים מטעם חיל הרפואה בצה"ל. החוקרים שזכו במענקי המחקר הם: פרופ' אבי כץ 100,000 למחקר על השפעת חימום מקומי על סינטוז גליקוגן על ביצוע גופני. פרופ' שירי נבון-ונציה 100,000 למחקר בנושא יציבות לאנטיביוטיקה בחיידקי אשרישיה קולי הגורמים לזיהומים בדרכי השתן בחיילות. ד"ר יורם בראב 99,000 למחקר על שיפור תפקוד קוגניטיבי באמצעות שימוש בגרייה חשמלית חוצה גולגולת ישירה בנבדקים בריאים. ד"ר לאה פוסטיק 98,000 למחקר על השפעת חשך שינה ורעש מבצעי ברמות שונות על תקשורת בין אישית. ד"ר שמואל שפרינגר 40,000 למחקר על הקשר בין שינוי במדדי הליכה על משטח משופע תוך נשיאת מסע להיארעות פציעות בגפה התחתונה בחיילים. מחקרים רבים שנערכו על יוצאי צבא, בעיקר בארצות הברית, מדווחים כי אלה הלוקים בהפרעה פוסט-טראומטית מ ועדים יותר לפעילות פלילית, בעיקר אלימות ושימוש באלכוהול וסמים. במחקר שנערך ע י ד ר לאה פוסטיק, מהמחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל, נבדקה מגמה הזו על יוצאי צבא ישראליים ועולה כי חיילי צה ל שלקו בפוסט טראומה מועדים פחות לפעילות פלילית ולתמותה מחיילים בעולם. שני ממצאים עיקריים במחקר: בישראל לבעלי הפרעה פוסט-טראומטי היו מעט יותר עבירות פליליות באופן כללי, אך לא היה הבדל בין הקבוצות בעברות הקשורות לאלימות ולשימוש בסמים בניגוד לשאר צבאות העולם שבהם ד ר שמואל שפרינגר פרופ אלברט פנחסוב לדברי פרופ' אלברט פנחסוב, סגן הנשיא והדיקן למחקר ופיתוח, ביקרו נציגי חיל הרפואה באריאל ב כחלק מתהליך איתור מחקרים המשתלבים בצרכי החיל. במהלך הביקור, שנערך ביוזמת דני חרדון, מנהל הרשות למחקר ופיתוח, נפגשו האורחים עם חברי הסגל ושמעו על המחקרים המתנהלים באוניברסיטה. לאחר פרסום קול קורא מטעם חיל הרפואה, הגישו רוב חברי הסקר שנפגשו עם נציגי החיל הצעות מחקר, בסיוע הרשות למחקר ופיתוח. "אנו מאמינים שהמפגש, שהניב הכרויות מקצועיות ואישיות, זרע את הזרעים המשמעותיים לזכויות המרובות מטעם חיל הרפואה לראשונה מזה שנים", אמר פרופ' פנחסוב. חיילי צה ל שלקו ב פוסט טראומה מועדים פחות לפעילות פלילית ולתמותה מחיילים בעולם נבדקה התופעה והתקבלו נתונים שמצביעים על עלייה ניכרת בעבירות פליליות בקרב חיילים פוסט-טראומטיים. עוד נמצא כי אצל רוב האנשים בעלי הפרעה פוסט-טראומטית, העבירה הפלילית הראשונה, למי שעברו מספר עברות, בוצעה בשנה שאחרי האירוע הטראומטי. מחקר נוסף שערכה ד ר פוסטיק בדק את שיעורי התמותה בקרב חיילי צה ל עם פוסט טראומה. בניגוד לממצאים בעולם על קשר בין פוסט טראומה לשיעורים גבוהים של תמותה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אנחנו מצאנו שיעורי תמותה דומים בקרב יוצאי צבא שמאובחנים עם פוסט-טראומה ויוצאי צבא ללא אבחנה כזו, אומרת ד ר פוסטיק.

16 16 אוניברסיטת אריאל...המשך כנסים ומחקרים חוקרים מאריאל בגיליון מיוחד של כתב העת Israel Affairs גיליון מיוחד של כתב העת Israel Affairs שהוקדש לבחירות לכנסת ה- 19 שנערכו בישראל בשנת 2013 ראה אור באפריל השנה. הגיליון, בעריכתו של ד ר איתן אורקיבי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל, בשיתוף עם ד ר מנפרד גרסטנפלד, התמקד בהיבטים סוציולוגיים, היסטוריים ותרבותיים של מערכת הבחירות. ד ר איתן אורקיבי ד ר זאב חנין ד ר אייל לוין המאמרים בקובץ, פרי עטם של טובי החוקרים בתחומי החברה, התקשורת והתרבות הישראלית, עוסקים בתהליכי שינוי בתרבות הפוליטית בישראל, כפי שבאו לידי ביטוי במערכת הבחירות בגיליון המיוחד נכללים שורה של מאמרים של חוקרים מאוניברסיטת אריאל. פרופ זאב חנין מהמחלקה לישראל במזרח התיכון ומדעי המדינה ניתח במאמרו את השינויים בדפוסי ההצבעה של יוצאי מדינות חבר העמים בישראל, ודן באופן שבו שינויים אלה משקפים תהליכים חברתיים מרתקים שאותו חווה הרחוב הרוסי בישראל. ד ר אייל לוין, מהמחלקה לישראל במזרח התיכון ומדעי המדינה, הציג במאמרו פרשנות היסטורית רחבת יריעה למערכת הבחירות ולתוצאותיה, תוך השוואתה למערכות בחירות הקשר הסיני: שיתוף פעולה בין אריאל לאוניברסיטת יונאן ד ר דן אופיר מתהדקים קשרי המדע בין אוניברסיטת אריאל לבין אוניברסיטת יונאן בסין. ד ר דן אופיר, חבר סגל המחלקה למדעי מחשב ומתמטיקה הוזמן באחרונה לסיבוב ההרצאות במחלקה להצפנה בבית ספר לתוכנה מקום שני בתחרות סוכנים ממוחשבים התחרות השנתית של משא ומתן בעזרת סוכנים ממוחשבים Agents Automated Negotiating ) ANAC (, Competition נערכה השנה במאי, ותוצאותיה פורסמו במושב מיוחד בכנס AAMAS 2014 שנערך בפאריס. השנה השתתפו 21 קבוצות ממדינות שונות בשלב המוקדם של התחרות, ושמונה מתוכן, בהן הקבוצה של אוניברסיטת באוניברסיטה השוכנת בעיר קונמינג, כאורחו של פרופ ג פרי זאנג. ההרצאות שתורגמו לסינית באמצעות מתורגמן עוררו עניין רב בקרב אנשי הסגל והסטודנטים. במהלך ביקורו הוזמן ד ר אופיר לבחון פרויקטים מחקריים של סטודנטים לתואר שני ולהעלות הצעות להמשך הפיתוח שלהן, בדומה לנעשה באוניברסיטת אריאל. מארחו, הפרופ אריאל, עלו לשלב הגמר שנערך בפאריס. ד ר ינון צוקרמן, מהמחלקה להנדסת תעשיה וניהול באריאל והסטודנט עדן ארז, תלמיד לתור שני באוניברסיטת בר-אילן זכו במקום השני בתחרות עם הסוכן,DoNA בפער מזערי מהמקום הראשון אליו הגיע קבוצה מה- Technology Nagoya Institute of ביפן. ד ר רפי מן קודמות, למן שנות השבעים ועד היום. ד ר איתן אורקיבי ניתח את קמפיין הבחירות של מועמדים ברשתות החברתיות, תוך התייחסות לחידושים באסטרטגיות השיווק העצמי של פוליטיקאים בעידן הרשתות החברתיות. ד ר רפי מן מבית הספר לתקשורת הציג פרשנות סוציולוגית למעברם של אנשי תקשורת וידוענים למערכת הפוליטית, דרך ניתוח המקרה הייחודי של יאיר לפיד. מחקרים נוספים בגיליון המיוחד מוקדשים להתבססות עוצמתו של הימין הישראלי בזירה הפוליטית ובתהליכי הקצנה החלים על מפלגות הימין, בדפוסי ההצבעה של הציבור החרדי, בתהליך השיקום הפוליטי של הציבור הדתי-לאומי מאז ההתנתקות ועד להצלחתם המטאורית של נפתלי בנט ומפלגת הבית היהודי, ועוד. זאנג עוסק בין היתר בפענוח הצופן הטבעי הטמון ב- DNA, ומבקש להסתייע למטרה זו בשיטות כריית הנתונים, שבהן עוסק ד ר אופיר. במסגרת הידוק הקשרים בין שתי האוניברסיטאות עוסק עתה ד ר אופיר בהגדרת תוכנית מחקר אשר תוגש במקביל למשרדי המדע בישראל ובסין. בתחרות זו הסוכנים מבצעים שורה של משחקי משא-ומתן מרובי נושאים והמנצח הוא זה שהצליח להרוויח את התועלת ד ר ינון צוקרמן הנצברת הגבוהה ביותר. חידוש שהוצג השנה הוא הרחבת מודל המשחק לפונקציות תועלת לא- ליניאריות ודומיינים בעלי מספר הצעות עצום.

17 באקדמיה 17 כנס אריאל החמישי למשפט ולתקשורת: ישראל במזרח התיכון במציאות משתנה כנס אריאל החמישי למשפט ולתקשורת, התקיים באריאל ב את הכנס פתח השר זאב אלקין, )שכיהן אז כיו ר ועדת חוץ וביטחון(. ד ר רונן א. כהן מהמחלקה ישראל במזרח התיכון הרצה על המזרח התיכון במציאות משתנה. המושב הראשון דן בחילופי אוכלוסין לפי המשפט הבינלאומי ובתקדימים לחילופי אוכלוסין בעקבות מלחמות. פרופ אלכסנדר בליי היה יושב ראש המושב והמרצים היו פרופ שמעון שטרית, מופקד הקתדרה למשפט ציבורי ובינלאומי ע ש גרינבלט באוניברסיטה העברית בירושלים, אל מ )מיל.( שאול אריאלי, חבר הועד המנהל במועצה לשלום וביטחון ופרופ אברהם ציון, ראש המרכז למשפט ותקשורת. בהתייחסו לתקדימים בנושא חילופי אוכלוסין אמר פרופ שטרית: בעוד שבעבר חלק מהפעולות שנשקלו, דהיינו חילופי אוכלוסין או אפילו חילופי שטחים, שזה היה לגיטימי, מקובל, היום בעקבות התפתחויות משפטיות גם אצלנו בדין הפנימי החוקתי וגם במשפט הבינלאומי, מה שפעם היה לא ניתן ליישום היום, וזה חשוב לזכור את זה. פרופ אברהם ציון הדגיש בדבריו כי הנושא של חילופי אוכלוסין הוא בעצם השאלה המרכזית שעומדת בבסיס האפשרות של שלום במזרח התיכון. ללא פתרון נושא הפליטים לא ייכון שלום במזרח התיכון. ולכן ישראל עשתה טעות שלא שמה את נושא הפליטים בראש כל משא ומתן מדיני שהיה מאז הסכמי אוסלו. אצל הפלסטינים ללא זכות השיבה לא ייכון שלום, אמר. במושב השני, בראשות פרופ מרים ביליג, מנהלת מו פ אזורי השומרון ובקעת הירדן, נידון מעמד יהודה ושומרון מאז הצהרת בלפור, והוא התמקד בשאלה האם הסכמים והחלטות בינלאומיות מאז הצהרת בלפור שינו את מעמד ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. המרצים היו: פרופ רות לפידות, אמריטוס, האוניברסיטה העברית ירושלים, מבכירי המשפטנים בתחום הבין-לאומי, כלת פרס ישראל התשס ו, פרופ רובי סיבל, האוניברסיטה העברית, מומחה למשפט בינלאומי ויחסים בינלאומיים, לשעבר היועץ המשפטי למשרד החוץ, ופרופ יוג ין קונטורוביץ, אוניברסיטה נורת ווסטרן, מרצה אורח באוניברסיטה העברית ירושלים וחוקר בכיר בפורום קוהלת למדיניות, מומחה למשפט בינלאומי. לדברי פרופ לפידות הצהרת בלפור חשובה מאוד מבחינה פוליטית לתנועה הציונית, אך מבחינה משפטית הוא לא היה כל כך חשוב, הוא ניתן על ידי 1. פרופ אברהם ציון, ראש המרכז למשפט ותקשורת. 2. ח כ זאב אלקין. 3. פרופ רובי סיבל ופרופ יוג ין קונטורוביץ. 4. פרופ אברהם ציון ומר פיטר סימפסון. בריטניה בשעה שבריטניה עוד לא שלטה בכלל בארץ ישראל. אז איך אתה יכול להבטיח משהו רציני לגבי שטח שבכלל לא תחת השלטון שלך? אבל הפגם הזה תוקן מהר מאוד על ידי כתב המנדט לארץ ישראל. כתב המנדט של חבר הלאומים. כתב המנדט שקודם כל המעצמות המנצחות במלחמת העולם הראשונה אימצו את התוכנית של בלפור והטילו על אנגליה לבצע את התוכנית הזאת. יש בכתב המנדט באמת הרבה דברים יפים. לדברי פרופ סיבל בריטניה וצרפת הסכימו ביניהן שבריטניה תנהל את השטח לא כקולוניה בריטית אלא במטרה ליישם את הצהרת בלפור שדיברה על בניית בית יהודי לאומי. הם התייחסו לזכויות של האוכלוסייה המקומית, אבל העניקו לאוכלוסייה המקומית זכויות אישיות דתיות משפטיות לא לאומיות. אין זכר לזכויות לאומיות כי הכוונה שלהם היתה להקים בית לאומי יהודי, אין זכר לבית לאומי ערבי ולזכויות לאומיות, אמר פרופ סיבל. לדבריו הסיבה לכך נעוצה בהענקת לאומיות לתושבים הערבים בכל יתר חלקי האימפריה העותומנית. פרופ קונטורוביץ השווה את המצב באזורנו עם אזורים אחרים בעולם, כדוגמת המצב בין רוסיה ואוקראינה לגבי חצי האי קרים ובמבחן השוואתי הראה שהנוכחות של ישראל בשטחי יהודה ושומרון היא מוצדקת מבחינה משפטית. המושב השלישי דן בנרטיב וסמנטיקה בתקשורת הישראלית והזרה בהקשר לסכסוך הישראלי ערבי. ראש המושב היה פרופ נסים דנה, ראש המחלקה הרב תחומית במדעי החברה והרוח. השתתפו ד ר אייל לוין מהמחלקה ישראל במזרח התיכון שדיבר על התנגשות בין אתוסים בחברה הישראלית וד ר אבי גור, מרצה אורח שסיקר נושאים במחלוקת בין התקשורת הישראלית והבינלאומית. בסיכום הכנס ציין פרופ ציון, כי בכנס נשמעו אנשי אקדמיה, פרופסורים מהשורה הראשונה שאומרים לנו שההתיישבות ביהודה ושומרון היא חוקית על פי המשפט הבינלאומי. אז מה, כל העולם טועה? ארצות הברית עם כל הידע והמידע שיש לה, אירופה, האם זו כולה מבוססת על אנטישמיות? מה בעצם קרה לעולם?. לדבריו בישראל יש איזשהו פצע בתחום המשפטי... בית המשפט הגבוה לצדק שלנו קבע שיהודה ושומרון הוא אזור כבוש ולכן ההתיישבות ביו ש היא למעשה חוקית כל זמן שהיא התיישבות צבאית או מעין צבאית, או שהיא תורמת לצבא.וזה למעשה יוצר מצב קשה ביותר לכל מי שמתמודד בחוץ לארץ עם אנשים שהם אנטי ישראליים או שרוצים לנגח אותנו... בג ץ לא נכנס להצהרת בלפור, לא לאמנת סאן-רמו, לא למנדט הבריטי, לא בדק את כל הדברים האלה. והעולם שהוא לומד מהנרטיב הערבי הולך בדרך הזאת. בין המברכים בכנס היה גם מר פיטר סימפסון שתרם באופן רצוף למרכז למשפט ותקשורת ולכנסים.

18 18 אוניברסיטת אריאל...המשך כנסים ומחקרים "העבריין, הקורבן והצופה" - כנס קרימינולגים בינלאומי באריאל כנס בינלאומי שעסק בנושא זירת העבירה: העבריין, הקורבן והצופה התקיים באוניברסיטת אריאל בחודש מרץ השנה. את הכנס ערך החוג לקרימינולוגיה, על רקע המודעות הגוברת לראיית העבירה כמערכת טריאדית )משולשת(, הכוללת לא רק את העבריין והקורבן והצופה. בחלק מהדיונים בכנס הודגש על כן מקומו של הצופה - כפרט וכחברה - במניעת העבירות. בכנס הוצגו מחקרים תיאורטיים ואמפיריים בנושאים הנוגעים לסצנת העבירה ומרכיביה. בין היתר עסקו המחקרים בהתמודדות עם הפשיעה והשלכותיה על הקורבן והחברה ועל תפקיד הצופה. המחקרים כללו התייחסות להיבטים קרימינולוגיים, ויקטימולוגיים, משפטיים, פסיכולוגיים, אנתרופולוגיים, פילוסופיים, סוציולוגיים והיסטוריים. ליל המדענים הרצאות שהשומעו בכנס עסקו בין היתר גם בעמדות הציבור כלפי עבירות שונות, התפתחות תיאורטית ומחקרית בקרימינולוגיה וויקטימולוגיה, טיפול ושיקום של עבריינים, עמדות כלפי עבריינים, חקירה פלילית ותפקיד הפרופילאי, פרופילים של עבריינים, דרכים למניעת אלימות ופשיעה בקהילה, תפקיד החוקר כצופה בסצנת העבירה, מחקר איכותני ופשיעה, עבירות מין, אלימות במשפחה וכתות. את הרצאת האורח מרכזית בכנס נשא פרופ מרק חרונהויזין, בעל תואר אביר ונשיא האגודה העולמית לוויקטימולוגיה, אשר הביע תמיכה במדינה ישראל ובאוניברסיטת אריאל. הוא מתח ביקורת בדבריו על הניסיונות שעשו גורמים שונים בעולם להחרים את הכנס משום שהוא נערך באוניברסיטת אריאל. על ים, מים ויין, גבר ואשה ומה שביניהם הים והמים כייצוגים ביחסים שבין דמות הגבר לדמות האישה על פי סיפורו של ש י עגנון גבעת החול עמדו במוקד הרצאתה של ד ר עופרה מצוב-כהן, חוקרת ספרות מורשת ישראל במסגרת ליל המדענים שהתקיים באלול תשע ד באוניברסיטת אריאל. בחלקה התאורטי של ההרצאה בררה ד ר מצוב-כהן מושגי יסוד המצויים בכותרת מים, ו ים ומשמעותם במקורות המקראיים, במיסטיקה היהודית, בפילוסופיה היהודית ובתחום הפסיכולוגי כפי שהם באים לידי ביטוי באגדות ילדים ובחקר החלומות. למשמעויות אלה זיקה הדוקה לתחומים שענייננו את עגנון ושולבו ביצירתו, בדרכו הסגנונית המיוחדת. עלילת גבעת החול מתרחשת בתחילת המאה העשרים, בשכונת נווה צדק הנושקת לחוף הים של יפו. הסיפור מתמקד בגיבור חמדת וביחסיו עם בחורה צעירה, יעל חיות. הסיפור נבחן על פי דוגמאות להופעת המילים מים ו ים, או מילים דומות להם כמו יין, תה, גלים ועוד. כמו כן הוצגה הצעה פרשנית, המשלימה במידה רבה את המשמעויות האחרות המקובלות באשר לסיפור זה. המרצה בחנה, לדוגמה, את הסיטואציה הבאה בסיפור: כשביקשה כוס מים הכיר שעדיין לא אכלה... חס ושלום, לאכול אינה רוצה. מים שאלה, כוס מים ולא יותר. מהי המשמעות כאשר חמדת מציע ליעל כוס יין, במקום המים שבקשה והיא מסרבת וחוזרת על בקשתה לשתות מים. מה מייצג היין ומה מייצגים המים? בהרצאה הוצגו אפשרויות למענה לשאלה זו וגם המשתתפים המעטים שנכחו בה נכוח שעת הניסיונות לחרם נכשלו: משתתפי הכנס הבינלאומי בדיונים באריאל ובסיור בארץ. בכנס, שבו הושמעו 70 הרצאות, הגיעו חוקרים מארצות הברית, בריטניה, גרמניה והולנד, חוקרים מאוניברסיטאות ומכללות בישראל, ואנשי מקצוע מארגונים העוסקים בטיפול והתמודדות עם פשיעה, בהם משטרת ישראל, רשות המבחן, רשות לשיקום האסיר, תוכנית עיר ללא אלימות, מצילה, שרות בתי הסוהר, מרכז לנפגעי כתות ועוד. בעקבות הכנס הוקמה קבוצת מחקר בינלאומית בנושא חקר השפעות תרבות בקרימינולוגיה. קבוצת המחקר הוקמה על ידי פרופ' שרה בן דוד, דר' אינה לוי ודר' סטייסי גרגרסון מארצות הברית. באחרונה הצטרפו לקבוצה קרימינולוגים ומדענים מבריטניה, גרמניה, שבדיה וניגריה. הערב המאוחרת - הציעו אפשרויות מעניינות ומרתקות. אחד מהם, שף במקצועו, ניתוח את משמעות האוכל ביחסים בין הדמויות, נושא מרתק שיש לו ביטוי נרחב ומעניין ביצירת עגנון וביצירות של סופרים אחרים. המשתתפים הודו שגילו סיפור שלא הכירו וההתעניינות בגיבוריו של גבעת החול הייתה מלבבת. גם לאחר שהסתיימה ההרצאה נמשכה שיחה על ים, מים ובעיקר על מה שביניהם.

19 פרסי ספרות פרס מולדובן לספרות צבאית חדשנית הוענק בפברואר למחבריהם של ארבעה ספרים בטקס שנערך באוניברסיטת אריאל. הפרס מוענק על ידי ד ר רון שלייפר מכון אריאל לתקשורת וביטחון, שבראשו עומד ד ר רון שלייפר, במסגרת בית הספר לתקשורת באוניברסיטה. בטקס השתתפו קציני צבא בכירים בדימוס הזוכים בפרס, ובני משפחותיהם. אבירם ברקאי תיאר בדבריו בטקס את חוויותיו במפגשים אישיים עם הטובים לטייס כאשר כתב את ספרו בשם שמיים - טייסת האחת במלחמת מארון הספרים יום הכיפורים. ברקאי סיפר על תהליך הקבלה המאוחר שעברו הטייסים הן את כלפי עצמם והן כלפי חבריהם אשר לא תמיד עמדו במבחן בשעות הקשות של המלחמה. הרב אלעזר גולדשטיין דיבר על הספר אתיקה צבאית יהודית שנכתב יחד עם הרב עדו רכניץ, שניהם ממכון משפטי ארץ שבעפרה. גולדשטיין סקר את התפתחות הדילמות המוסריות שניקרו בדרכה של המדינה משחר ימיה ובטרם הווסדה. ד ר איתן שמיר, שזכה בפרס על ספרו פיקוד משימה, הציג את חשיבות הטמעתה התפיסה הצבאית המתוארת, בספרו בצה ל. אל מ )מיל ( אילן סהר הציג את ספרו עד קצה היכולת - באקדמיה 19 פרסי מולדובן לספרות צבאית - לארבעה מחברים מה קרה לחברה הישראלית? ספרו החדש של ד ר דן סואן, שמאל, ימין: מחלומות חירות וצדק ללאומנות - סיפורה של החברה הישראלית, מנתח את השינוי בחברה העברית בארץ ישראל מאז חזון הנעורים של ימי העלייה השנייה. הוא משרטט את הדרך שעשתה מסדר יום שמאלי, סוציאל-דמוקרטי, שחתר להתנערות מהווי החיים של העיירה היהודית במזרח אירופה, לסדר יום ימני ושונה ממנו בתכלית. הוא מבהיר שהמעבר מתפישת עולם אחת לתפישת עולם אחרת ומנוגדת לה לא היה פתאומי, אלא ארוך והדרגתי. אך אין לתלותו רק בתמורות הדמוגרפיות המפליגות שהתחוללו בעקבות הקמת המדינה: הספר עומד על כך שמבחינה מספרית גרידא מעולם לא היה מחנה השמאל או מחנה הפועלים רוב ביישוב היהודי שלפני קום המדינה, אך למרות זאת קיבל עליו הרוב את הנהגתו של מחנה זה, אשר הורה לו את הדרך והתווה עבורו את החזון. במקביל, מצביע הספר על כך שהחברה החדשה הייתה רווית מתחים והתכתשויות בין ימין לשמאל מראשיתה, הן בזירה הפנימית, הכלל ארצית, של מה שהיה קרוי בימי המנדט הבריטי כנסת ישראל, הן במישור של השלטון המקומי והן בזירה החיצונית העיקרית לפני קום המדינה - ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית. הספר פותח בתיאור ובניתוח העליות הראשונות, למן הרבע האחרון של המאה ה עליות שתרמו לעיצובה של החברה הישראלית ולגיבוש יעדיה, והצמיחו אגב כך את הנהגתה ואת ההגמוניה של מחנה שנה של אש בעזה ולשון בוטה ברשת במהלך שנת 2014 הופצו ברשתות החברתיות בישראל יותר ממיליון פוסטים שכללו אלימות מילולית, קללות, שפה בוטה, ביטוי גזענות, או קריאה לביצוע מעשה אלימות פיזי. סדר היום התקשורתי ביותר מ- 20% משנת 2014 התמקד בנושאי ביטחון, בעקבות חטיפת שלושת תלמידי הישיבה ורציחתם, מבצע צוק איתן וירי הרקטות לעבר חלקים נרחבים ממדינת ישראל. המצב הביטחוני השפיע גם על היקף ההוצאות לפרסום שעמדו בשנה זו על היקף דומה לזה של השנה הקודמת. ההוצאות לפרסום באינטרנט 22% מכלל עוגת הפרסום - היו קרובות בשנה זו לנתח הפרסום בעיתונות המודפסת )23%(. ניתן להעריך כי 2015 תהיה השנה שבה יידחק הפרסום בעיתונות המודפסת למקום השלישי אחרי הטלוויזיה והאינטרנט. אלה הם חלק מהנתונים והממצאים הנכללים בדו ח השנתי: התקשורת בישראל 2014, סדרי יום, שימושים ומגמות, שראה אור בהוצאת המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, בשיתוף עם יפעת מחקרי מדיה וקנטאר מדיה מחקרי.TGI את הדו ח השנתי, המופיע זו השנה הרביעית, עורכים ד ר רפי מן וד ר אזי לב-און. דו ח זה, כמו אלה שקדמו לו מאז 2011, משמש ככלי עזר לחוקרים ואנשי מקצוע חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים אותו כתב עבור המחלקה להיסטוריה בצה ל. תת-אלוף )מיל ( אביגדור קהלני, שהגיע לטקס כאורחו של סהר, סיפר על הגאווה שהוא חש נוכח האוניברסיטה שצמחה לה בלב שומרון. את ההרצאה המרכזית בטקס נשא ד ר רן ברץ, המנהל האקדמי של קרן תקוה בישראל ומייסד אתר מידה. בדבריו הדגיש כי מדינות דמוקרטיות נדרשות להחזיק תמיד צבא חזק יותר ממדינות אויב עם משטר דיקטטורי, משום שאין למדינות דמוקרטיות אפשרות להגדיל את צבאן בצורה דראסטית בתוך בתקופה קצרה. השמאל, באמצעות מחנה הפועלים שלימים נקרא תנועת העבודה ביישוב העברי; ומסיים בהיפוכו של התהליך - אובדן מעמדו של השמאל והשתלטות הימין על החברה הישראלית. בכך מבקש הספר להסביר מה קרה לחברה הישראלית, איך השתנתה כפי שהשתנתה מאז קום המדינה ומה הביא לכך שזיכרונה הקולקטיבי החל להמציא ולנסח מחדש את ההיסטוריה הקצרה שלה. המחבר גם עומד על חולשתם הבסיסית של מדעי החברה בכל הנוגע לחיזוי מגמות עתידיות, ושואל לאן פניה של החברה הישראלית. בתחום התקשורת בישראל. הדו ח כולל השנה, בין היתר, גם סקירות מקיפות על שוק הסלולר בישראל ב- 2014, על שיתוף ציבור דיוני )דליברטיבי( בישראל, יוקר המחיה ומחאות בתקשורת, ניהול משברים במדיה חברתית ועוד. הדו ח מתפרסם במהדורה מקוונת בכתובת aunmedia.org/mediareport2014 ובמקביל גם במהדורה מודפסת אשר מופצת, בין היתר לספריות ולמכוני מחקר.

20 20 אוניברסיטת אריאל... המשך מארון הספרים הקטקומבה המסתורית: רומן מתח היסטורי,The Lost Catacomb מותחן היסטורי שכתבה ד ר שפרה הוכברג, עוסק בשאלת המיקום המשוער של יצירות אומנות שהיו בבעלות יהודי אירופה ושנגנבו על יד הגרמנים, וגם על מיקומם של תשמישי קדושה ואוצרות אחרות. בנוסף, הרומן גם חוקר את התפקיד הפעיל של הוותיקן בהברחת נאצים לדרום אמריקה והלבנת כספים דרך בנק הוותיקן בכדי לממנה. על רקע הפנוראמה הרחבה והמורכבת הזאת, החיפוש של גיבורת הרומן אחר שורשי משפחתה באיטליה, הופך למטפורה עבור מה שהביא אותה לאיטליה מלכתחילה - הזמנה אישית מהוותיקן לחשוף את סודותיה של קטקומבה אבודה מסתורית. הספר הוא פרי עבודה של שנות מחקר על היסטוריית יהודי איטליה והיסטוריית מערכת היחסים בין הכנסייה הקתולית לבין העם היהודי. במהלך כתיבת הרומן, ד ר הוכברג קראה לדבריה קרוב למאה ספרי מחקר על איטליה וביקרה בה יותר מתריסר פעמים, כולל סיורים בכל האתרים והמקומות שמופיעים בספרה, כדי ליצור אווירה בימים אלה יצא לאור תקליטור חדש, הכולל יצירות פרי עטו של המוסיקאי פרופ מקס שטרן מהמחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל. היצירות מבוססות על פסוקים מהמקורות ולדברי שטרן יש בהן ביטוי תרבותי, דתי וחינוכי אותנטי באמצעות השמעת דברי הנביאים מפי צעירים ישראלים. שבע עשר היצירות שבתקליטור מבוצעות על ידי אמנים מקצועיים לצד סטודנטים מאוניברסיטת אריאל ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. התקליטור החדש מצטרף לשורה אורכה של אותנטית של זמן ומקום. היא גם נפגשה עם משפחות של ניצולי שואה איטלקיים, שחלק מסיפורם האישי מופיע בצורה בדיונית ברומן. בנוסף, היא ביקרה בקטקומבות היהודיות ברומא, בליווי ארכיאולוג מהוותיקן. קטקומבות אלו החלו כרשת קברים פגאניים. ד ר הוכברג גם זכתה לסיור פרטי באוסף מיוחד של הוותיקן שאינו פתוח בדרך כלל למבקרים, שבו נמצאים שרידי קטקומבות שהיו שייכים ל- 13 הקהילות היהודיות ברומא הקדומה ובאוסטיה אנטיקה. עלילת הרומן מתפרסת על פני מאות שנים, מהאימפריה הרומאית הקדומה עד ימינו, ובחזרה למלחמת העולם השנייה, אז מתחברים שלושה סיפורי אהבה על רקע השואה באיטליה. כפי שניתן לצפות מהוכברג, בעלת דוקטורט בספרות אנגלית, דיסקים קודמים הכוללים את יצירותיו הרבות. שטרן, יליד ארצות הברית שעלה ארצה ב- 1976, קנה לעצמו שם עולמי כמלחין המתמחה בהשפעת התנ ך על המוזיקה, הידוע בעיקר בפרשנות המוזיקלית הייחודית שלו לטקסטים תנ כיים. הוא זכה במספר רב של פרסים ומלגות, וכתבי היד של רבות מיצירותיו שמורים באוספי מחלקת המוסיקה בספרייה הלאומית. מימין: כריכת הספר.The Lost Catacomb משמאל: ד ר שפרה הוכברג. שפרסמה יותר מעשרים מאמרים אקדמיים שפיטים בכתבי-עת בארצות הברית ובאנגליה בתחום הספרות, בספר נעשה שימוש במטפורות וסאב- טקסטים ספרותיים מורכבים כדי ליצור ניואנסים ומשמעויות מוסתרות וחשובות לעלילה. תקליטור קנטטות אודות נבואות תנ כיות ציונות, התיישבות ואוניברסיטת אריאל ד ר עינב ירדן ספרו של ד ר עינב ירדן, Israeliness in No Man s Land: Citizenship in the West Bank of Israel/Palestine רואה אור בהוצאה האקדמית.Peter Lang ד ר ירדן הוא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל ועמית בבית מדרש ישראלי קולות. הספר הוא עיבוד של עבודת דוקטורט ומקיף מספר נושאים, החל בציונות, דרך ההתיישבות בשומרון וכלה באזרחות וזהות ישראלית. המחקר מבוסס על ראיונות עם סטודנטים באוניברסיטת אריאל, בימים שהיתה עדיין מכללת יהודה ושומרון, וכן על תצפית משתתפת המאפיינת את התרבות הארגונית של אוניברסיטת אריאל כתרבות ציונית. מימין: פרופ מקס שטרן. משמאל: עטיפת Come, Behold. The Days יהדות ומדיה ספרו של פרופ יואל כהן מבית הספר לתקשורת God, Jews and the Media: Religion and Israel s,media ראה אור במהדורה חדשה ד ר יואל כהן בכריכה רכה בהוצאת רוטלג. הספר מציג, בין היתר, את השפעת היהודים על המדיה, כיצד מסוקרים נושאי דת בעיתונות החילונית בישראל, ומהי השפעת התקשורת על מתחים בין דתיים לחילוניים. המדובר במהדורה מעודכנת לספר שפורסם לראשונה בכריכה קשה ב

21 באקדמיה 21 סוג חדש של קהילות ספר חדש, שראה אור בהוצאת רסלינג, בעריכת ד ר אזי לב-און, כולל אסופת מאמרים של חוקרים אשר עוסקים בקהילות מקוונות מסוגים שונים: של הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, של נערות מתבגרות, של עובדי רווחה, של פורומים מקוונים העוסקים בנושאי בריאות מחד גיסא ובקהילות פרו-אנורקסיה מאידך גיסא, ועוד. מאמרי הספר עוסקים בסוגיות כגון מבנה ותפקוד של הקהילות, שימושים וסיפוקים הנגזרים מחברות בקהילה, לצד סוגיות מתודולוגיות הכרוכות בחקר הקהילות המקוונות. החדירה המהירה והשימוש האינטנסיבי באינטרנט בכלל ובמדיה החברתית המקוונת בפרט מאפשרים את הפריחה של סוג חדש של קהילות ספר חדש, הכולל אסופת מאמרים על השינויים שחלו ביחסים בין המערכת הצבאית לאזרחית בישראל מאז 1973, ראה אור בימים אלה בהוצאת לקסינגטון. מרבית המאמרים הנכללים בספר, The 1973 Yom Kippur War and the Reshaping of Israeli,Civil-Military Relations נכתבו על ידי חוקרים מאוניברסיטת אריאל. עורכי הספר הם פרופסור אודי לבל, ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל קהילות מקוונות אשר חולקות כמה מאפיינים משותפים עם הקהילות הגיאוגרפיות המסורתיות, אבל נבדלות מהן בהיבטים אחרים. קהילה מקוונת היא התארגנות דינמית של אנשים המתבססת על מאפיין משותף או אינטרס משותף כבסיס לקשר חברתי, ואשר בין חבריה מתנהלת אינטראקציה מתמשכת ברשת האינטרנט. ההשתייכות הוולונטרית של חברי הקהילה, גודלה של הקהילה, התמקצעות חבריה ומנגנוני ההסדרה העצמית הנוצרים בה מסייעים להתפתחות של התארגנויות רחבות היקף אשר בהן חבריהן בוחרים לשתף מידע ולעסוק לאורך זמן בנושאי עניין משותפים. באופן הזה קהילות מקוונות עשויות להיות אבן שואבת למספר רב של מביני עניין, ובה במידה וד ר אייל לוין מהמחלקה לישראל במזרח התיכון ומדעי המדינה. מאמרו של ד ר איתן אוריקבי מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באריאל עוסק בשינויים שחלו בתרבות המחאה בישראל בעקבות מחאת הלוחמים אחרי מלחמת יום הכיפורים; ד ר נסים ליאון מאוניברסיטת בר-אילן משרטט במאמרו של משמעותה של מלחמת 1973 כנקודת מפנה בציונות הדתית בישראל; פרופ אודי לבל מציג את השינויים שחלו בפעילותן של משפחות שכולות בעקבות המלחמה והשפעתן של יחסי החברה והצבא מאז במגוון של תחומים; ד ר רפי מן מבית הספר לתקשורת באריאל מנתח את התהליכים שהביאו לחיזוק מעורבותם אמצעי לפתוח עולם חדש של הזדמנויות בפניהם. עורך הספר, ד ר אזי לב-און, הוא ראש המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה שליד בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל ולשעבר ראש בית הספר לתקשורת. הוא חוקר את השימושים וההשפעות החברתיות והפוליטיות של רשת האינטרנט, במיוחד של זירות מדיה חברתית כגון פורומים של נשים חרדיות ושל אקטיביסטים, דפי פייסבוק של עיריות וחברי כנסת, קהילות ידע וזירות מקוונות לשיתוף הציבור. מה נשתנה מאז מלחמת יום הכיפורים? כיצד נצליח לשמר את זיכרון השואה? עם חלוף השנים והתמעטות ניצולי השואה בקרבנו, יש חשש כי יעלם זיכרון השואה ועימו לקחיה. אל גיא צלמוות, ספרם החדש של פרופ ניצה דוידוביץ ופרופ דן סואן, שראה אור בהוצאת רסלינג, מתחקה אחר מפעלי ההנצחה השונים ובוחן את האפקטיביות שלהם. כל המחקרים בספר עוסקים, מנקודות מבט שונות, בצורך בלימוד חוויתי כתהליך שבו הלומד רוכש מיומנויות וערכים כתוצאה מחוויה ישירה בלתי אמצעית, מסבירה פרופ דוידוביץ, רצינו לבדוק האם סוג הלמידה הזו משפיע על הלומד והאם זה תורם להבנת נושא השואה. ד ר רות דורות מאוניברסיטת אריאל כותרת במחקרה על אנדרטאות זיכרון, הנכלל בספר, כי אלה הוקמו, לצד מוזיאונים וארכיונים, מתוך צורך למלא את מקום הקבר והמצבה, הבית שנשרף והקהילה שחרבה עבור הניצולים. מחקר אחר עוסק במסעות לפולין, ובוחן כיצד נתפסים אלה בעיני הורים, מורים, מדריכי מסע לפולין והמשתתפים במסע. המחקר מצא כי על אף שכולם מסכימים כי יש חשיבות למסע עצמו, יש נטייה להפריז בכוחה של החוויה להעביר מסרים לאורך זמן. בעיקר נמצא כי ההורים והמורים, מנקודת המבט המחנך, תולים במסע תקוות גבוהות מדי ומצפים מהמסע למלא פונקציות חינוכיות שהוא אינו מסוגל למלא. מסקנת המחקר היא כי על אף שיש חשיבות רבה התקשורת והשפעתם בנושאים ביטחוניים; פרופ אלכס בליי, ראש המרכז לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת אריאל, מצביע על הפיכת מלחמת יום הכיפורים ל קו פרשת המים בכל הקשור לעיסוק הציבורי בשבויי מלחמה ישראלים ובדרך הטיפול בשחרורם; ד ר אייל לוין מציג את מלחמת 1973 כמאיץ בשינוי אתוסים ישראלים לאומיים. פרופ אפרים קארש כתב כי הספר שופך אור חדש על אחד האירועים הטראומטיים ביותר בתולדות ישראל, והוא בבחינת קריאת חובה לכל מי שמבקש להבין את אופי השינויים שעוברת ישראל בעשורים האחרונים. לקיומו של המסע כחלק מלימוד השואה, המסע לא מסוגל להיות חוויה מלמדת יחידה. עורכי הספר, פרופ סואן ופרופ דוידוביץ מוסיפים: בעידן הפוסט מודרני של מחשוב, דיגיטציה ויצירת מציאות וירטואלית שבה עולמות נבראים ונעלמים בלחיצה על מקש ובדפדוף מגע, משימת ההנצחה איננה קלה. יש לתור אחר אמצע י הנצחה שיפנו אל הזיכרון החווייתי מכיוון שרק אמצעי שיעיר ויעורר את הרגש האנושי יצליח לבנות מונומנט בלב האדם, שאותו יישא עמו בכל אשר ילך.

22 22 אוניברסיטת אריאל המחלקה להנדסת מכונות ומכטרוניקה רובוטים לטיפול במוקשים ופתיחת דלת לנכים פרויקטי הגמר של המחלקה להנדסת מכונות ומכטרוניקה כללו גם ציוד עזר לילדים ועגלת מרכולים מתקפלת פרויקטי הגמר של בוגרי המחלקה להנדסת מכונות ומכטרוניקה באוניברסיטת אריאל הניבו שוב שורה של יוזמות והמצאות במגוון רחב של תחומים. ביניהם היה גם מפלס דרך אישי בשדה מוקשים בצורת רכב הניתן לנשיאה על גב החייל, שמאפשר מילוט משדה מוקשים. הרכב הרובוטי נוסע בכיוון מוכתב, ותוך כדי נסיעה מסמן את מסלול נסיעתו ע י נוזל זרחני ובודק את השטח לנוכחות מוקשים. כאשר מתגלה מוקש הוא עוקף אותו, והחיילים יכולים לעקוב אחרי הסימון הזרחני. פריט ביטחוני אחר הוא מפרק מוקשים רובוטי המסוגל לפרק את מרעום המוקש ללא מגע יד אדם. המתקן מיועד לפירוק מוקשים ישנים, שבהם חיבור המרעום למוקש חלוד וקשה לפתיחה, וקיימת סכנה של התפוצצות המוקש תוך כדי פירוקו. לדברי פרופ צבי שילר, שהקים את המחלקה, פרויקט הגמר מהווה את גולת הכותרת של המחלקה ומטרתו ליישם את חומר הלימוד שמשלב גיבוש הרעיון ועד לפיתוח מערכת עובדת. הידע הרחב במכטרוניקה שנרכש על ידי הסטודנטים לפני תחילת הפרויקט ותהליך התיכון הנלמד במסגרת הקורס, מאפשרים פריצת הליכי מחשבה מקובלים והצעת פתרונות ייחודיים המנצלים את הפוטנציאל הרב הטמון באינטגרציה של תחומי המכטרוניקה השונים. אירועים באוניברסיטה מפגש מרגש התקיים בין סטודנטיות ובין בת גלים שער, אמו של גלעד הי ד, שנחטף ונרצח בקיץ שעבר. במפגש, בת גלים שער שאורגן על ידי מדרשת אלומה, סיפרה שער על הימים הקשים שעברו על משפחתה בקיץ האחרון, בדאגה והציפיה המתוחה לאחר חטיפת בנה, ועמו אייל יפרח ונפתלי פרנקל, ולאחר מכן החיים עם הגעגועים והצער שאינו מרפה. שער הדגישה בדבריה את החיבוק החם לו זכו המשפחות מעם ישראל כולו, חיבוק שלדבריה ממשיך ללוות אותם עד ימים אלה. ברוך ה עם ישראל ממשיך לחבק אותנו חזק. אנחנו נפעמים בין פרויקטים הגמר - פותח דלתות לנכה שמרותק לכיסא גלגלים וכן בובה טיפולית המשמשת כמתקן אינטראקטיבי לילדים עם נכויות קשות המרתוקים למיטתם בבית החולים אלי ן בירושלים. המתקן כולל בובה מתנפחת בגובה של כשני מטרים, המופעלת בהוראות מסמארטפון או מטאבלט ויכולה לנוע על מסילה קדימה ואחורה, להסתובב, ולהרים את הידיים. מטרת הפרויקט היא לחזק את היכולות המוטוריות של הילדים ולתת להם ביטחון ושליטה אל מול דמות גדולה מהם. כמו כן הוצג רובוט לעיסוי לב במקרה חירום המורכב על גבי אלונקה. מהעוצמה הזו של ה ביחד ושל שותפות הגורל הזו שעם ישראל מרגיש, אני חושבת שהמלחמה העצימה את העניין וגרמה לתחושה מאוד מיוחדת שאנחנו מרגישים עד היום, אמרה. היא סיפרה האמונה החזקה לא נפגמה ואף התעצמה, ועל התקווה לטוב והמאמץ לשמוח בכל מציאות, אף הקשה ביותר. היא דיברה על כוחה של האחדות ועל עוצמתו של עם ישראל שמתגלית למרבה הצער בזמנים קשים. למדנו שיש לנו עם מדהים. כל הסיסמאות האלה של עם ישראל וארץ ישראל קיבלו משמעות אמיתית, כבר לא רק קלישאות, אמרה. במיוחד ציינה שער את היחס המכבד והאכפתי לו זכו מהעיתונאים שסיקרו את אירוע החטיפה. מנכש עשבים רובוטי. הוצגה גם עגלת מרכולים מתקפלת שהצרכן מביא איתו לסופר, ובסיום הקניות מתקפלות רגלי העגלה בלחיצת כפתור וניתן להכניסה לתא המטען של הרכב בלי להרים או לרוקן אותה. בנוסף הציגו הסטודנטים פרויקט של גורס בקבוקים תת-כיורי, המותקן מתחת לשיש/כיור במטבח ותפקידו לגרוס בקבוקי שתייה קלה מפלסטיק. הוצג גם מנכש עשבים רובוטי זעיר, הנע בשדה או בחממה באופן אקראי או לאורך מסלול מוגדר מראש. גודלו של הרובוט כקופסת נעליים, והוא מסוגל לנוע באזורים צרים בלי שידרוס שתילים וגידולים. בת גלים שער על האמונה והתקשורת בניגוד לדימוי שמצטייר לעיתים לאנשי התקשורת סיפרה על הקשרים האישיים והחמים שנוצרו בין המשפחה ואנשי התקשורת, קשרים שחלקם נשמר עד היום. שער ציינה את תרומתן המשמעותית של הרשתות החברתיות ביצירת תחושת השותפות, אך עם זאת ציינה את הקושי שחוותה המשפחה בעקבות ההודעות שהתפשטו ברשת, עוד לפני שהגיעה הודעה רשמית למשפחה. יחסית שמרו עלינו, על המשפחה המצומצמת מאוד, אך המשפחה המורחבת יותר נפגעה מאוד מכל האינפורמציה, אמרה. גם אנחנו, היו ידיעות שהגיעו אלינו ופגעו בנו מאוד. אני חושבת שזה המסר לציבור הרחב שמבין היום את האחריות שיש לוואטסאפים האלה.

23 באקדמיה 23...המשך אירועים באוניברסיטה ממשבר לצמיחה בהכשרה המעשית בעבודה סוציאלית יום סיכום ההכשרה המעשית בעבודה סוציאלית ע ש פרופ שלמה שרלין ז ל, התקיים זו השנה החמישית בביה ס לעבודה סוציאלית, והוקדש השנה לנושא: ממשבר לצמיחה. הסטודנטים הציגו ביום זה את פירות עבודתם, הפרטנית, הקבוצתית והקהילתית, בדרכים מגוונות. יום הסיכום היה פרי עבודה משותפת של היחידה להוראה בשדה )ד ר חוה שוורץ, ראש היחידה להוראה בשדה, גב שרון קציר, מרכזת שנה ב ומר רונן כהן, מרכז מסלול קהילה( ושל המדריכים בשדה והסטודנטים. המשתתפים הרבים מילאו את האודיטוריום בבניין ראאב וצפו במצגות שהוצגו במליאה. באירוע חולקו פרסי הצטיינות למדריכים מצטיינים. המדריכים המצטיינים השנה היו גב חוה מנהיגות בתיאוריה - ובשטח לא רק בכיתה: משתתפי הקורס תיאוריות במנהיגות, מטעם המחלקה לסוציולוגיה של פרופ רוני מש, אינם מסתפקים רק בלימוד וניתוח של תכונות ייחודיות של מנהיגים ובצרכים פסיכו- סוציולוגיים של המונהגים. משתתפי הקורס גם יוצאים לשטח כדי לחוות את תופעת המנהיגות באמצעות תרגילים. התרגילים המחישו את התיאוריות שנלמדו ואף סיפקו חוויה לימודית מגוונת מהנה ומעשירה. במסגרת הקורס נתבקשו בין היתר התלמידים לצפות בסרט לינקולן ולנתחו על בסיס מושגי היסוד של התיאוריות השונות. קלינמן, מדריכת סטודנטים בשנה ב, מנהלת אגף הרווחה במעלה אפרים, גב רבקה אביעד, מדריכת סטודנטים בשנה ג במסלול פרט ומשפחה, מהמדור לייעוץ לקשיש במוסד לביטוח לאומי בפתח תקוה וגב רחל פח, מדריכת סטודנטים במסלול הקהילתי. השחיינית קרן ליבוביץ הציגה באירוע את המשבר הקשה שחוותה בעקבות תאונת האימונים שעברה בקורס קצינות בצה ל, תאונה שהותירה אותה משותקת בפלג גופה התחתון. היא תארה את המשבר ואת תהליך השיקום הארוך שעברה עד לזכייתה במדליית זהב במשחקים הפאראולימפיים )אולמפיאדת הנכים(. כן הועלתה ההצגה האוהל הגדול על ידי נשות מועדון הקשישים בנווה נאמן. ההצגה הינה פרויקט שיווקי של סטודנטית שנה ג במסלול הקהילתי, ומביאה את סיפור משבר העלייה והקליטה של הנשים מהעדות השונות בשנות החמישים, ואת צמיחתן והעצמתן מאז ועד היום. ברכות לרגל השנה ה- 13 לפרויקט מסע-נתיב ברכות לגב אינה רודיאנסקי, מנהלת התכנית ולכל צוות התכנית. תוכנית חדשה: פשיעה קיברנטית - הרכיב האנושי התוכנית ללימודי פשיעה קיברנטית, המתחילה השנה במסגרת היחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת אריאל, שמה דגש על בחינת הרכיב האנושי בעידן הפשיעה המקוונת. התוכנית מיועדת לאנשי מקצוע העובדים בתחומים המשיקים ובכלל זה; עריכת דין, ראיית חשבון, ניהול אבטחת מידע, חינוך וניהול, משאבי אנוש, חקיקה ואכיפה, כספים ועסקים ועוד. תוכנית הלימודים, תכלול 110 שעות אקדמיות, במהלכה ירצו מיטב המומחים ואנשי המקצוע ממגוון רחב של תחומים המשיקים לעולם הפשיעה הקיברנטית וההתמודדות עימה. למסיימים תוענק תעודת סיום תוכנית הלימודים, המכורת גם לצורכי גמול השתלמות. בראש התוכנית עומדים ד ר טל פבל - מנכ ל חברת Middleeasternet לחקר האינטרנט והאיומים המקוונים במזרח התיכון, פרופ שרה בן-דוד ד ר טל פבל ופרופ שרה בן-דוד ראש המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל.

24 24 אוניברסיטת אריאל אורחים בקמפוס דיפלומטים מארצות הברית ומקנדה בביקור באוניברסיטה נציגים דיפלומטים של ארצות הברית וקנדה ביקרו בחודשים האחרונים באוניברסיטה ושמעו סקירות על פעילותה. אחד המבקרים היה הדיפלומט האמריקני סונאם ליברמן, המכהן כיועץ פוליטי בקונסוליה הכללית של ארה ב בירושלים, ועוסק בין היתר בסוגיית ההתיישבות ביו ש. נגיד האוניברסיטה יגאל כהן-אורגד אירח את ליברמן תחילה לתצפית על נוף האזור ואחר כך לשיחה אורחים מצרפת, מדרום אפריקה וקוסובו משלחת של צעירי מפלגת UMP בצרפת הפעילים ברמה המוניציפלית בהם ראשי ערים וחברי מועצות מקומיות ביקרו באריאל, יחד גם פעילים מהארגון הסטודנטים הימני בצרפת. פרופ פרנק עשוש, נפגש עמם והציג בפניהם את האוניברסיטה. אלינור עינת, ענת יעקובוביץ ולמא נטור הציגו בפני האורחים פרויקטים חברתיים המתנהלים במרכז השירות לסטודנט. כן התארחו באוניברסיטה שבעה חברי פרלמנט בכירים ממפלגת האופוזיציה בדרום אפריקה, המפלגה הדמוקרטית Alliance(.)Democratic האורחים נפגשו עם עו ד מארק צל חבר הועד המנהל אשר הציג בפניהם את האוניברסיטה. כן משלחת של צעירי מפלגת UMP בצרפת. ארוכה. בתום הביקור סיים ליברמן במאיץ החלקיקים של האוניברסיטה. כן התארחו באוניברסיטה דיפלומטים משגרירות קנדה בתל אביב, בהם המזכיר הראשון אנדרו הווארד. לצד סקירה ששמעו מכהן-אורגד הוצג בפניהם מחקרו של ד ר קובי אנקר ממו פ יו ש, העוסק בניצול אפר לטיפול במי שפכים. שמעו דברים מלמא נטור רכזת הסטודנטים הערבים באריאל וסיפרה על השתלבות הסטודנטים מהמגזר הערבי באוניברסיטה. גם יו ר וועדת חוץ וביטחון וחבר הפרלמנט של קוסובו, אנוור הוקסאגי, שהיה בעבר שר החוץ בארצו ביקר באריאל, כאורח מועדון מודל האו ם באוניברסיטה, בהשתתפות המחלקה לישראל במזרח התיכון/מדעי המדינה והפקולטה למדעי החברה והרוח. במהלך הביקור נערך מפגש עם הנהלת האוניברסיטה וחברי מעדון מודל האו ם, אשר שמעו מפי האורח על יחסי החוץ של קוסובו. בסיום הביקור סוכם על קידום שיתוף הפעולה האקדמי עם אוניברסיטאות בקוסובו. חברי מפלגת האופוזיציה בדרום אפריקה, המפלגה הדמוקרטית. לראות את התנ ך בתלת מימד קבוצת נוצרים אוהבי ישראל מטעם ארגון היובל השוהים ביו ש ביקרו באוניברסיטה. חברי הארגון מאמינים כי צריך לעבוד ולעבד את אדמת השומרון על בסיס אמונתם כי שם התרחשו חלק מאירועי הברית החדשה. אחד מחברי הקבוצה הגדיר את הביקור בשומרון כ לראות את התנ ך בתלת מימד. חברי הארגון הגיעו להתגורר בישוב הר ברכה לחודשיים ובמהלך הזמן הזה התנדבו לעבודה חקלאית בכרמי השומרון. מארגני הקבוצה התרשמו מאוד ממיקומה הגיאוגרפי של האוניברסיטה ומפועלה בשומרון ואמרו כי הם שמחים לבקר באוניברסיטה ולשתף איתה פעולה בעתיד. שיתוף פעולה עם אוניברסיטת קרוליינה משלחת מדרום קרוליינה בארצות הברית, שכללה גם 13 חברים בבית הנהחרים של המדינה, הגיעה לביקור באוניברסיטה, בין היתר כדי לקדם שיתוף פעולה אקדמי בין אוניברסיטת קרוליינה ואוניברסיטת אריאל. האורחים נפגשו עם אנשי סגל וסטודנטים, ושמעו על דו-קיום בקמפוס בין ערבים ויהודים, עולים, דתיים וחילונים ושמעו על מחקרים מדעים והתקדמות במחקרים סביבתיים הנערכים באוניברסיטת אריאל. חברי מפלגת האופוזיציה בדרום אפריקה, המפלגה הדמוקרטית. מועדון מודל האו ם באוניברסיטה.

25 באקדמיה 25...המשך אורחים בקמפוס אורחים מאוניברסיטת ההרים בקמרון משלחת אקדמית מאוניברסיטת ההרים בקמרון הגיעה באחרונה לביקור באריאל, וחבריה נפגשו, בין היתר, עם בכירי אוניברסיטת אריאל, בהם הנגיד יגאל כהן אורגד, הנשיא פרופ' יהודה דנון, הרקטור פרופ' מיכאל זינגרד פרופ' אלברט פנחסוב, פרופ' רות בירק, ופרופ' גרי גלרמן. בפני המשלחת הוצגו מחקרים בולטים של חוקרים מאריאל, פיתוחים ושיתופי פעולה עם מדינות שונות בעולם. בראש המשלחת עמד הפרופ' לאזר קפטואה. מומחה למחלות של המערכת החיסון, שהקים את מינויים חדשים פרופ אלברט פנחסוב- סגן נשיא ודקן למו פ חדש פרופ אלברט פנחסוב מונה לתפקיד סגן נשיא האוניברסיטה ודיקן למחקר ולפיתוח )מו פ(. הוא מחליף בתפקיד מזה את פרופ דוד וולף, שכיהן במשך כעשרים שנה כסגן נשיא ודיקן למחקר ופיתוח והנהיג את ההתנהלות המחקרית של האוניברסיטה. כהונתו של פרופ וולף הסתיימה בסוף שנת הלימודים תשע ד. ראשי האוניברסיטה הביעו את תודתם והוקרתם לפרופ וולף על תרומתו הרבה לפעילות המחקרית באוניברסיטה. פרופ פנחסוב כיהן כראש המחלקה לביולוגיה ד"ר אילן תמיר ראש בית הספר לתקשורת ד"ר אילן תמיר החל השנה לכהן כראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל. הוא החליף בתפקיד זה את ד"ר אזי לב-און. ד"ר תמיר הוא חוקר ומרצה לתקשורת המתמחה בהיבטים חברתיים ותקשורתיים של הספורט. את עבודת הדוקטורט כתב בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן ומאז הוא מרצה במוסדות אקדמיים ובפורומים מקצועיים רבים. בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל הוא נבחר שלוש שנים ברציפות למרצה מצטיין. מחקריו של ד"ר תמיר, העוסקים בהיבטים אוניברסיטת ההרים בקמרון וכיהן כנשיאה. עמו הגיעה הפרופ' לביוכימיה גי'ן נגוגנג, סגנית נשיא האוניברסיטה. אוניברסיטת ההרים הוקמה בשנת 2000 והתמקדה תחילה ברפואה, אך בשנים האחרונות נלמדים בה גם תחומים נוספים, בהם מחשבים, ביולוגיה, רוקחות, הנדסה, חקלאות. האורחים אמרו כי ישמחו לשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות בישראל, להכרת שיטות הוראה, חילופי מרצים וסטודנטים ושיתופי פעולה בתחומים נוספים. מולקולרית באוניברסיטת אריאל. את לימודיו האקדמיים החל באקדמיה לרפואה בגורקי ברוסיה, ואת תואר המוסמך והדוקטורט קיבל באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר שבהם עסק כוללים, בין היתר, מעורבות של נוירופטידים במנגנון פעולה של תרופות נוגדות דיכאון, מנגנונים מולקולריים המעורבים באטיולוגיה של הפרעות נפשיות, פיתוח מודלים חדשים בחיות לחקר הפרעות נפשיות ופיתוח תרופות חדשות נגד הפרעות נפשיות. ד ר איריס רכב - ראשת המחלקה להנדסת תעשייה וניהול ד ר איריס רכב מונתה לראשת המחלקה להנדסת תעשיה וניהול וראשת התוכנית לתואר שני ברובוטיקה והנדסת אנוש. ד ר רכב היא בעלת רקע עשיר בתעשייה בניהול מערכות טכנולוגיות מתקדמות בחברת מוטורולה. עוסקת בחקר טכנולוגיות ניידות בתחום החינוך והרפואה, יישום מערכות מידע לניהול קשרי לקוחות וניהול ידע בארגונים, היבטים בתחום ממשק אדם מחשב במערכות מידע רפואיות. ד ר איריס רכב חברתיים, פוליטיים ותקשורתיים של הספורט ראו אור, בין היתר, בכתבי העת המובילים בעולם בתחום חקר הספורט, בהם Journal of sport and International review for the,social issues sociology of sport ואחרים. הוא שימש כעורך אורח במספר כתבי עת שהקדישו גיליונות לסוגיות שונות בתחום הספורט. בתקופה הקרובה ייצא לאור גם ספר בעריכתו של אילן עם מספר עמיתים. במקביל לפעילותו האקדמית השתתף ד"ר תמיר בשידורי "ערוץ הספורט" ובערוץ 2, ופרסם טורים ב"כלכליסט" ובאתר החדשות "וואלה!". ביקור נשיא אוניברסיטת ההרים בקמרון פרופ' בירק דיקנית חדשה לפקולטה למדעי הבריאות הדיקנית החדשה של הפקולטה למדעי הבריאות, פרופ רות בירק, היא בוגרת שני תארים ראשונים, בתזונה קלינית ובביוטכנולוגיה של מזון מהאוניברסיטה פרופ' רות בירק העברית בירושלים. לאחר התואר השני בביוכימיה ותזונה, המשיכה לדוקטורט בתזונה וביוטכנולוגיה, שניהם באוניברסיטה העברית. אחר כך המשיכה לשני פוסט-דוקטורטים: האחד באוניברסיטה של מרילנד בארצות הברית, בתחום תזונה מולקולארית, והשני במכון וייצמן ברחובות בתחום של הגנטיקה של האדם. מחקריה מתמקדים בתחום של תזונה מולקולארית/גנטית - החוקר את האינטראקציה שבין התזונה לבין הגנום האנושי במיוחד בהיבטים של השמנה ומחלות כרוניות. מחקרה בתחום התזונה הגנטית והתזונה והרפואה המותאמת אישית הינו חדשני, ובעל השפעות קליניות מידיות ועתידיות. פרופ בירק היא חברת סגל במחלקה לתזונה בפקולטה למדעי הרפואה מאז 2010, שם היא מלמדת מגוון רחב של קורסים - החל מגנטיקה וכלה בתזונת האדם. נוסף על הוראה פעילה, הקימה פרופ בירק באוניברסיטה מעבדת מחקר המכשירה סטודנטים לתארים מתקדמים בנושא תזונה גנטית ורפואה מותאמת אישית.

26 26 אוניברסיטת אריאל...המשך מינויים חדשים פרופ אלעזר )אלי( לשם - דיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח הדיקן החדש של הפקולטה למדעי החברה והרוח, פרופ אלי לשם, נולד בתל אביב ומאז ראשית לימודי באוניברסיטה העברית שם קיבל את תואר בוגר, מוסמך ודוקטור - מתגורר בירושלים. במקביל לעבודת הדוקטורט השתלב בצוות ההקמה של המשרד לקליטת העלייה, שבו הקים את המחלקה למחקר חברתי, ובהמשך את האגף לתכנון ומחקר שבראשו עמד. בשנת 1986 אישרה ממשלת ישראל את תכנית האב שהגיש לקליטת העלייה ההמונית הצפויה של יהודי ברית המועצות לישראל. בעקבות אישור התוכנית התבקש לעמוד בראש המערכת המקצועית של משרד הקליטה, ולהקים את מערך השירותים הנדרש. את הידע שצבר בתחום קביעת מדיניות, ומתן שירותים רגישי תרבות למהגרים )כולל עולים( בפרספקטיבה בינלאומית, יישם משנת 1990 בבתי הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תוך בניית מערך קורסים אקדמיים בתואר הראשון והשני ששילבו בהכשרת העובדים הסוציאליים באקדמיה את הרגישות לצרכי העולים ואת שיטות הטיפול הנדרשות בתהליכי הגירה וקליטה. בשנת 1992 השתלב בסגל הבכיר של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. זאת במקביל לעבודתו בסוכנות היהודית ובג וינט ישראל כיועץ להנהלה בתחומי מחקר ותכנון המתייחסים לעלייה מברית המועצות לשעבר ולעלייה מאתיופיה. המחקרים שביצע במסגרת האוניברסיטה העברית, הסוכנות היהודית וג וינט ישראל הולידו גוף ידע משמעותי הן במישור התאורטי והן במישור הפרקטי, אשר סייע לא מעט לקובעי המדיניות, לאנשי המקצוע ולחוקרים בתחום בהתמודדות עם הבעיות המורכבות שעמדו בפניהם. בשנת 1996 קיבל לידיו את הניהול האקדמי של תכנית התואר השני בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, פרופ' אלי לשם ובהמשך אף את תכנית התואר השני בניהול מלכ רים וארגונים קהילתיים. עם פרישתו מהאוניברסיטה העברית בשנת 2006 גויס על-ידי פרופ שלמה שרלין ז ל, מייסדו של בית הספר לעבודה סוציאלית באריאל, לחיזוק בית הספר. הוא ניהל את לימודי התואר השני וכיהן כראש בית הספר. אני עוזב את תפקידי בסיפוק רב, לאחר גיבוש צוות מקצועי ומחויב העושה עבודתו נאמנה, לכוון תפקיד הדיקן ואתגריו החדשים, אומר פרופ לשם. תנחומים ד ר דב שמורק: הדיפלומט הוותיק שסייע רבות לאוניברסיטת אריאל אוניברסיטת אריאל נפרדת בצער עמוד מד ר דב שמורק, אשר פעל רבות למען האוניברסיטה והלך לעולמו באפריל השנה בגיל 86. ד ר שמורק היה ידיד אמת של האוניברסיטה, וסייע לקידומה מיום הקמתה כמכללה הן כחבר הועדה לפיתוח משאבים והן כחבר הועד המנהל. ד ר שמורק נולד בפולין בשנת 1929 ועלה לישראל ב שנתיים אחר כך הצטרף למשרד החוץ ושירת את המדינה במסגרת זו יותר בארבעה עשורים, במהלכם מילא שורה של תפקידי מפתח בארץ ובחו ל. בין תפקידייו במשרד היו ממונה על מדור הסברה לארצות מזרח אירופה, מזכיר ראשון בשגרירות ישראל בשטוקהולם, מזכיר ראשון ולאחר מכן יועץ בשגרירות ישראל בלונדון, חבר בנציגות הקבע של ישראל ליד האו ם בניו יורק, מנהל מחלקת הדרכה, מנהל המחלקה לקשרי ציבור, סמנכ ל אגף הסברה ועוד. ד ר שמורק כיהן כשגרירה של מדינת ישראל בשלוש מדינות בתקופות שונות- באורוגוואי ולאחר מכן בארגנטינה וכן במקסיקו. בעת כהונתו כשגריר ישראל בבואנוס איירס פעל באופן נמרץ, תוך סיכון רב, במאמץ להציל יהודים שנרדפו, נכלאו או נעלמו בתקופת המשטר הצבאי שם. לאחר פרישתו מן החיים הציבוריים עסק בפעילות ציונית התנדבותית בגופים שונים וביניהם בית התפוצות, יד ושם וכן אוניברסיטת אריאל. יהי זכרו ברוך. לשני מרבל, מרכז השמה - אגף השיווק, על מות אחיה, לפרופ אסתר בן יצחק, רמ ח הפרעות בתקשורת, על מות אמה לגב אורית אלמקיים-גלאם, מהמחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, על מות אביה לד ר בני לב, המחלקה להנדסה אזרחית, על מות אביו לד ר משה אוברבוך, המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, על מות אמו לגב לימור עדן, לשכת הרקטור, על מות אימה למשפחתו של ד ר דרור טובי, על נפילתו בקרב של סגן יובל היימן, ברצועת עזה לד ר יונה ברסלר, המחלקה לעבודה סוציאלית, על מות אביה לד ר צבי ניקומרוב, ביה ס לארכיטקטורה, על מות בתו לישי לבקוביץ, על מות אימו לד ר מיכאל ניסנביץ, על מות אביו, ד ר מרק ניסנביץ לד ר רפאל חן, המחלקה לתעשייה וניהול, במות אביו לחן סבג בן פורת, ביה ס לתקשורת, על מות אחיה ללנה ברנובסקי, הספרייה, על מות אביה לסבטלנה סורקין, מזכירות אקדמית מדור בחינות, על מות אביה לנטשה זוסמן, הפקולטה למדעי הבריאות, על מות בעלה לד ר אילן תמיר, ראש ביה ס לתקשורת, על מות אביו לקרני מוסט, מרפאות האוניברסיטה, על מות אביה לזוהר עדי, אגף טכני, במות אביו לזהבה בקרוביץ, אגף הכספים, במות אביה לשונמית וולברג, המו פ, במות אחיה לשרון בן שאול - היחידה להכשרה בשדה, עו ס, במות אמה ליהושע רוטברג, ביה ס להנדסאים, במות אביו לעדנה שנהר, המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, במות אמה לדוד אוחיון, מחלקת הסעים, במות אביו לרונית זהבי, אגף השיווק, במות אביה לבוריס ליטבק, הרשות למחקר ופיתוח, במות אמו לאביבה וינברגר, המחלקה לעבודה סוציאלית, במות אביה למיכה רונה, ביה ס לארכיטקטורה, במות אמו לאירה חרסונסקי, הספרייה, במות אמה לד ר הילה כהן ניסן, המחלקה הרב תחומית, במות אמה למרינה צנציפר, לשכת מנכ ל, במות אמה לאבבה וודג ה, מרכז שרות לסטודנט, במות אביו

27 באקדמיה 27...המשך תנחומים "לפרופ' רוברטה מילגרם יש מניות יסוד באוניברסיטת אריאל" פרידה מחוקרת החינוך הוותיקה שהיתה ממייסדות האוניברסיטה ומקימות המחלקה למדעי ההתנהגות. אוניברסיטת אריאל נפרדה בצער לפני חודשים אחדים מפרופ רוברטה מילגרם ז ל, ממייסדות האוניברסיטה ומקימות המחלקה למדעי ההתנהגות. מילגרם הקימה את המוקד החינוכי במחלקה ומאז היא היתה נושאת הדגל בכל הקשור לחינוך והובילה את המאמצים להקים בית ספר לחינוך באוניברסיטת אריאל. פרופ' מילגרם, חוקרת חינוך בעלת שם עולמי בתחומי המחוננות והיצירתיות, הוכרה כפורצת דרך בתחום החינוך עוד טרם עלייתה ארצה. היא היתה המנהלת המייסדת של בית הספר היהודי ברוקוויל, בפרברי הבירה וושינגטון, והאישה הראשונה שנבחרה לוועד הפועל הארצי של ארגון מנהלי בתי הספר היהודיים בארצות הברית. עם קבלת התואר דוקטור פתחה בקריירה חדשה כפסיכולוגית חינוכית, תחילת בארצות הברית ואחר כך בישראל, אליה עלתה בשנת 1971 עם בעלה, הפרופ' לפסיכולוגיה נח מילגרם ז"ל, שהיה לימים בין היתר דקן בית הספר ללימודים מתקדמים במרכז האוניברסיטאי אריאל. כחברת סגל בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב הגיעה לימים לדרגת פרופסור מן המניין, ופיתחה בין היתר מודל תיאורטי של מבנה המחוננות. בספריה ובמאמריה הצביעה על שיטות אבחון, מיון והוראה עבור מורים המתבקשים להורות לתלמידים מחוננים. בשיתוף עם צה"ל ערכה מחקר שהתמקד במיון ובמעקב אחר מתגייסים בעלי כישורים אינטלקטואליים גבוהים לתוכנית "תלפיות". לצד פעילותה המחקרית המשיכה להעניק תמיכה מעשית למוסדות חינוך שונים, ובין היתר סייעה להקמת פרויקט לאיתור ילדים מצטיינים בגליל העליון ובגולן ולחינוכם. משנותיה הראשונות של אוניברסיטת אריאל, בימים בהם היתה מכללת יהודה ושומרון, מילאה פרופ' מילגרם תפקיד חשוב בפיתוח נושאי החינוך במחלקה למדעי ההתנהגות. ניסיונה הרב בתחום החינוך הן בתאוריה והן בתחום המעשה, לצד מעמדה האקדמי הרם, תרמו לאנשי הסגל ועוד יותר מכך לסטודנטים. "כמה פרופסורים אתם מכירים שמוכנים להקדיש שעות על גבי שעות בהדרכת סטודנטים לתואר הראשון? במשך השנים האחרונות, רוברטה הנחתה בכל שנה שני סמינריונים אמפיריים, ובסך הכל כ- 600 סטודנטים וכ- 300 פרויקטים מחקריים", סיפר פרופ' אריה לזר, לשעבר ראש המחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל. "רבים מהסטודנטים במחלקה, ובמיוחד בשנים הראשונות, מתקשים באנגלית ובסטטיסטיקה. רוברטה לא וויתרה להם. היא דרשה מהם רמה גבוהה בכל שלבי המחקר וכגודל הדרישה גודל ההישג. רוברטה, עם משמעת הברזל שלה, יחד עם מסירותה, הצליחה להוציא ממאות הסטודנטים האלו את המיטב". יהיה זכרה ברוך. אוניברסיטת אריאל כואבת את לכתו של פרופ חיים לבנון, ידיד האוניברסיטה. פרופ חיים לבנון לימד במחלקה לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי התמחותו: תכונות מגנטיות, ראקציות מושרות אור ופוטוסינתזה. היה ראש החוג של פרופסורים לחוסן מדיני כלכלי בין השנים ברכות לנישואים לגליה לוי, לשכת נשיא ליעל קינן, רכזת סטודנטים, המחלקה למדעי ההתנהגות עם ד ר רונן כהן, המחלקה לישראל במזרח התיכון לרונית מורד, מדור בחינות, לנישואי הבן לפרופ מלי שחורי ביטון, סגנית הרקטור, לנישואי הבת. לויוי ארנון, מזכירות אקדמית הנדסת חשמל ואלקטרוניקה לנישואי הבן להולדת ילדים לד ר לאה זנבר, מביה ס לעבודה סוציאלית, להולדת הבת למיכל הדרי, מזכירת הנשיא, להולדת הבת לאפרת אנטמן, מחלקת הרכש, להולדת הבת לעופרה מססה, ראש מנהל הפקולטה להנדסה, להולדת הבן לאושרת עטון, המחלקה להנדסה אזרחית, להולדת הבת הנהלת האוניברסיטה, סגל המרצים והעובדים כואבים את פטירתו של מני פאר, מורה במסלול הרדיו בבית הספר לתקשורת באוניברסיטה. הנהלת האוניברסיטה, סגל המרצים והעובדים משתתפים בצערה של הדר כהן, סטודנטית במחלקה למדעי ההתנהגות, על נפילתו בקרב של אחיה, סגן נתן כהן ז ל. להדס אלתר טנקג י, קליניקות במנהל הבריאות, להולדת הבת להודיה זרובבלי, מדור מעמד הסטודנט, להולדת הבן להילה סביון, מדור מעמד הסטודנט, להולדת הבן לסיון נחמיאס, המחלקה לעו ס, להולדת הבן להילה כהן, מדור תוכניות לימודים, להולדת הבת. לד ר אופירה איינשטיין, ראש המחלקה לפיזיותרפיה, להולדת הבת לאורטל שיוביץ, מנהלה, להולדת הבת ללירז רובין דרדיגר, יועצת משפטית, להולדת הבן לאורנית מינס, המחלקה לפסיכולוגיה, להולדת הבן לאייל בורס ולדיאנה, בית הספר לתקשורת, להולדת הבן לד ר עדי לזר, המחלקה לכלכלה ומנהל עסקים, להולדת הבן הנהלת האוניברסיטה, סגל המרצים והעובדים משתתפים בצערה של עדנה עטרה סרוסי הלומדת בשנה ג במחלקה למדעי ההתנהגות, על נפילתו של סגן הדר גולדין, ארוסה. בית הספר לתקשורת משתתף בצער משפחת סיסו ממעלה אדומים, עם פטירתה בטרם עת של הסטודנטית נטלי חיה סיסו אטיאס ז ל. להולדת הנכדים למנכ ל יורם שי, להולדת הנכדה לפרופ שמואל שטרנקלר, ראש המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, להולדת הנכדה לציפי ביר ם, המחלקה לפיזיקה, להולדת הנכד לפרופ מקס שטרן, המחלקה למורשת ישראל, להולדת הנכד לד ר פרידה שור, מנהלת הספרייה, להולדת הנכד למר איציק ירחי, להולדת הנכד לבר/בת מצווה לניזמית יוסוב, המחלקה למנהל עסקים תואר שני, לרגל בר המצווה של הבן בר לד ר רומן יביץ, המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה, לרגל בר המצווה של הבן

28 ספרי תורה לבית הכנסת בית שלום בטקס חגיגי הוכנס לפני חודשים אחדים לבית הכנסת בית שלום באוניברסיטת אריאל ספר תורה על שמו של נווט חיל האוויר אהרן )אהרל ה( כץ ז ל, שנפל במלחמת לבנון הראשונה. בטקס השתפו הרב הצבאי הראשי, תת-אלוף רפי פרץ, אשר אהרל ה היה מדריכו בחיל האוויר. הוא היה אחד הנווטים הטובים היותר, אולי הנווט הטוב ביותר בחיל האוויר באותם ימים, אמר תא ל פרץ. ראש אגף כוח אדם לשעבר, אלוף )מיל ( גדעון שפר, אף הוא איש חיל האוויר, קרא בין היתר את הדברים שנכתבו על אהרל ה בעת שהוענק לו עיטור המופת. כן השתתפו אלוף )מיל ( הרצל בודינגר, יו ר הוועד המנהל של אוניברסיטת אריאל ומפקד חיל האוויר לשעבר, פרופ יעקב נאמן, פרופ יהודה דנון, נשיא אוניברסיטת אריאל, בני משפחתו של כץ ז ל ואורחים רבים. על הכתובת שנקבעה בבית הכנסת נכתב: בן תורה, עניו מעורב עם הבריות, איש משפחה אהוב ומסור, סגן מפקד טייסת, נפל במלחמת שלום הגליל. ספר התורה נתרם על ידי אירה רנרט, ונמסר לבית הכנסת באוניברסיטת אריאל על ידי בני משפחתו של כץ, בלהה וישראל קרן מרעננה. כחודש קודם לכן נערך טקס הכנסת ספר תורה לזכרו של בייניש לקח ז ל, שנתרם על ידי בתו וחתנו, חנה וסיימון פאליק ממיאמי. בטקס השתתפו שרת התרבות והספורט, לימור ליבנת; רב הכותל והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ, ראש עיריית אריאל אלי שבירו, נשיא אוניברסיטת אריאל, פרופ' יהודה דנון ואורחים רבים נוספים. התורם, סיימון פאליק, בנה של נילי פאליק יו"ר ידידי צה"ל בארה"ב )FIDF( הוביל מעל הבימה את שירת התקווה כשדגל ישראל בידו. פרופ' דנון ציין בטקס כי מספר הסטודנטים מאריאל המקבלים מארגון ידידי צה"ל בארצות הברית מלגות "אימפקט" למשרתי מילואים קרביים עולה בהרבה על כל האוניברסיטאות והמכללות בארץ. "זוהי נקודת החיבור המובהקת בין משפחת פאליק לאוניברסיטת אריאל", אמר דנון. בטקס הופיעו האחים גת.