בג צ מס,- 73/53 בג צ מם 87/53 חברת קול העם בע מ נגד שר הפנים בג צ 73/53 בבית המשפט העלית כבימ ש גבוה לצדק ( ) , , ך ןן ו

תמליל

1 ג צ מס,- 73/53 ג צ מם 87/53 חרת קול העם ע מ נגד שר הפנים ג צ 73/53 ית המשפט העלית כימ ש גוה לצדק ( ) , , ך ןן ו ו לפני השופטים גרנט, זוסמן לנדוי חופש היטוי וחופש העתונות פ ק ו ד ת ה ע וזונות, (ח י, פרק קט ז), סעיפים 19 19, ( 2 )(), 19(2) (כפי שתוקנו 1937 (תוס םס 660, ע 96)), 17 פקודת החוק הפלילי, 1936, סעי פים 207,205,179,149,127,126,202,201 פ ק ו ד ת הסודות הרש מיים, ) ח י, פרק ק) פקודת סדרי השלטון והמשפט, ת ש ח, (תום מסי 2, ע 1), סעיף 11 פקודת הנזיקים הזרחיים, 1944 חוק שירות טחון, ת ש ט 1949 עקרון חופש היטוי משטר וטוקרנר ו טוטליטרי מזה ומשטר דמוקרטי מזה תפקידה של דעת הקהל והתהליך המתמיד של ההרתה ועיצו j ה תקדימים מריקניים משמעותן החוקית של ההגלות על חופש הדיור וחופש היטוי מהותו של המושג טחון המדינה הזכות לחופש היטוי, ס כי הי זכות עילית, ינה זכות מוחלטת ולתי מוגלת ל זכות יחסית, הניתנת לצמצום ולפיקש לור המגמה של קיום ינטרסים מדיניים חרתיים חשו יס, שר תנים ידועים נחשים עדיפים על לה המוטחים על ידי מימוש העקרון של חופש היטוי שקילת עדיפות הינטרסים של טחון המדינה שעת חירום וימי שלום מזה, שופש היטוי מזה, על ידי המחוקק ועל ידי הרשות המצעת מונו של המושג סיכון שלום הציור פירוש המונח עלול (likely) לפי המושג של ודות קרוה (probability) כנגד ההשקפה הדוגלת תורה של נטיה רעה tendency) (bad ו םיכתיות מצעית indirect) (causation תקדימים נגליים ומריקניים טיו של המחן המוחשי והרציונלי של ודות קרוה והופן שיש להשתמש ו תקדימים נגליים ומריקניים השימוש סמכות המורה סעיף (2) 19 () הנ ל, מצריך, מצד שר הפנים, ת שקילת הינטרסים הכרוכים שלום הציור מזה וחופש העתונות שה, ות העדפת הינטרס הרשון רק לחר שימת ל רוייה לערכו הציורי הגוה של הינטרס השני העקרון המדריך צריך להיות תמיד: הם עק הפרסום, נוצרה פשרות של סכנה לשלום הציור, שהי קרוה לודי (probable) הגילוי של נטיה סתם tendency) (bare כיוון זה, תוך דרי הפרסום, ל יספיק כדי מילוי דרישה זו כן שומה על שר הפנים להערי ך ת השפעת דרי הפרסום על שלום הציור רק לפי מידת של המתקל על הדעת לור המסיות שפפו ותם הערכה זו עשוי ורך הזמן, העלול לעור ין הפרסום לירוע התוצה המהווה פגיעה שלום הציור, להיות גורם חשו, ך לו דווק גורם מכריע ופילו השתכנע השר, שהסכנה שנגרמה על ידי הפרסום קרוה לודי, רצוי הדר, כי ישקול היט ם הי רצינית מידה המצדיקה ת השימוש כוח הדרמטי של 871

2 ג צ 87/ /53 הרת קול העם ע מ; עתון ל תיחד נגד שר הפגימ פסקי דיך, כרך זי, תשי ג/תשי ד 1953 השופט גרנט הפסקת העתון, שר הכיל ת הדרים הפסולים, ו ם ינה קיימת שהות מספקת, המפשרת לעשות פעולה פקטיית, לשם יטול ההשפעה הנפסדת העולה מהם, דרכים פחות חריפות, כגון, על ידי ירור, הכחשה והסר נגדי הימוי לפי דעת שר הפניס שסעיף 19 ( 2 )() הנ ל, שזיי ת הקיעה, כי הערכת השפעתם של דרי הפרסום על שלום הציור, לור המסיות, תה נתונה תמיד סמכותו היהודית של השר ית משפט זה ל, יתער שיקול דעתו של שר הפנים, ל ם סטה הו, הערכה המורה, מהמחן של ודות קרוה לור משמעותו של המושג סיכון שלום הציור ; ל נתן תשומת ל כלשהי, ומכל מקום ל נתן יותר מתשומת ל מוטלת, לינטרס החשו הקשור חופש הפרסה ;(press) ו טעה שיקול דעתו ופן חר, מחמת היגררו חרי שיקולים שהם מחוסרי חשיות, מופרכים ו סורדיים חריגת שר הפנים חריגה יסודית מתחום סמכותו מקרים שלפנינו. פירוש סעיף (2) 19 () לפקודת העתונות. ווייצנר שם המקשת! ח. ד כהן שם המשי ג ^ התנגדות לצו על תני שניתן על ידי ית משפט זה יום ז ניסן, תשי ג( ), ל המשי, לו וליתן טעם, מדוע ל יטל תהצו שניתן על ידו יום , לפי סעיף 19 לפקודת העתונות, להפסיק ת פרסום העתון קול העם לתקופה של עשרה 8 מים. הצו על תני נעשה החלטי, עתון ל תיחד נגד שר הפנים ג צ 87/53 נקרה שם המקש ח. ה. כהן שם המשי התנגדות לצו על תני שניתן על ידי ית משפט זה יום ז ייר, תשי ג ( ), ל המשי, לו וליתן טעם, מדוע ל יטל תהצו שניתן על ידו יום ,, לפי 0 עיף 19 לפקודת העתוגות, להפסיק ת פרסום העתון ל תיחד לתקופה של חמשה עשר יום. הצו על תני נעשה החלטי. ה פםקי דין נגליים שהוזכרו: [i] R. v. Secretary of State for Home Affairs. Ex parte O'Brien; (1923), 2 K.B. 361, 382. [2] R. v. Cuthell: (1799), 27 How. St. Tr. 642, 674 ; Z- Chaffee Jr.: Free Speech in the United States 13 (Harvard University, 1948). [3~\ Ronnfeldt v. Phillips: (1918), 35 T.UR. 46, 47; 82 ].P. Jo. 480, C.A. 1 * {4~\ Attorney General and De Keyser's Royal Hotel, Limited; (1920), A.C. 508, 563. [ק John Drakard's Trial: (1811), 31 How. St. Tr. 495, 535; Z. Chaffee Jr.: Free Speech in the United States 25, 26 (Harvard University, 1948). 872

3 ג צ 87/ /53 הרת קול העם ע מ 5 עתיז ל תיחד נגד שר-הפנימ פסקי דין, כרך זי, תשי ג/תשי ד 1953 השופט גרנס {6} Leigh Hunt's Trial: (1811), 31 How. St. Tr. 367, 408, 413; Z- Chaffee Jr.: Free Speech in the United States 26 (Harvard University, 1948). {7} R. v. Muir: (1793), 23 How. St. Tr. 117, 229 ; 34 Cornell Law Quarterly 303, 314. [8] Wilkes v. Wood: (1763), 19 How. St. Tr. 1167; Z. Chaffee Jr.: Free Speech in the United States 242 (Harvard University, 1948). פסקי דין ישרליים שהוזכרו: (9) ע פ 99/51-, 95/51 ש פודמסקי וח נגד היועץ המשפטי לממשלת ישרל. פםקי דיך, כרך וי, תשי /תשי ג 1952, עע , נ 10 ) ע פ 24/50 ד ר רהם גורלי נגד היועץ המשפטי לממשלת ישרל: פסקי דין, כדך ה, תשי /תשי 1951, עע 1160; 1145, פסקים, כרך ו, תשי,1951/52 ע.1 נ 11 ) ג צ 10/48 צי זיו נגד יהושע גורניק, המכנה ת יעצמו הממונה של המינתל* ג המחוזי, הזור העירוני תל י, וח : פסקים, כרך י, תש ט 1948/49, עע 36,33. פסקי דין מריקניים שהוזכרו: {12} Abrams et al. v. United States; (1919), 40 S. Ct. Rep. 17, 22. {13} United States v. Associated Press: 52 Federal Supplement 362, 372 (S.D.N.Y. 1943); ( ), 65 Harvard Law Review } Whitney v. People of State of California; (1926), 47 S. Ct. Rep. 641, 648, 649. {15} Schenck v. United States. Baer v. Same; (1918), 39 S. Ct. Rep. 247, 244,249. -{16} Schaefer v. United States. Vogel v. Same. Werner v. Same. Darkow v. Same. Lemke v. Same; (1919), 40 S. Ct. Rep. 259, 265. \\ {17} Dennis et al. v. United States ; (1951), 71 S. Ct. Rep. 857, 889, 891. {18} Cantwell et al. v. State of Connecticut; (1939), 60 S. Ct. Rep. 900, 905. \19} Near v. State of Minnesota ex rel. Olson Co. Atty.; (1930), 51 S. Ct. Rep. 625, 630, 631, 633. {20} Gitlow v. People of the State of New York; (1924), 45 S. Ct. Rep צו השופט גרנס: סעיף (2) 19 () לפקודת העתונות לפי תיקונו, קוע חד. לשונו: "(2) The High Commissioner, either with or without having ^ caused the proprietor or editor of a newspaper totoewarned under sufo-sectiqn (1) hereof, may (a) if any matter appearing In a newspaper is, in the 873

4 t - 0 ג צ ; 73/53 87/53 תדת קול העם ע מ t עתון ל תיזזד נגד שר ד&נים השופס גתם פסקי דיך, כרך זי, תשי ג/תשי ד 953 ו opinion of the High Commissioner in Council, likely to endanger the public peace, ^ J by order in council suspend the publication of the newspaper for such period as he may think fit and shall state in such order the period of such suspension."!מקום הנצי העליון היום שר הפנים. הסתמכו על ההורה המורה ציווה המשי יום על הפסקת ההוצה לור של העתון קול העם (השייך למקשת תיק ג צ 73/53) לתקופה של עשרה ימים, ויום על הפסקת הוצתו לור של העתון ל תיחד (המקש תיק :גי צ 87/53) לתקופה של 15 יום. הסיה המידית, ששימשה לו, לשר הפנים, יסוד למתן הצווים להפסקת ההוצה לור של העתונים הנזכרים, מקורה פרסום ממר רשי כל :חד מהם, דהיינו קול העם יום 53^18.3 תחת הכותרת ילך ן להילחם לד..., ו ל תיחד יום תחת הכותרת העם ל ירשה לספסר דם ניו / כנוש לדרי היקורת שנמתחו שני הממרים גם יחד שימשה ידיעה, שנתפרסמה יום :עתת הדיך זו הלשון: מר הנרי מורגנטו מר, כי גיורגי מלנקו הו ודי גרוע יותר מסטלין, וכשר תו שעת המחן תעמיד ישרל 200,000 חיילים לצד רצות הרית. שגריר ישרל מר ן היע ת הסכמתו המלה להודעת מר הנדי מורגנטו, שישרל תוכל להעמיד חיילים לצד רצות הרית מקרה של מלחמה, והוסיף, שמר מורגנטו ל העריך מידה מספקת ת כושר הגיוס של ישרל. ד ח ידיעה הזת דו מחרי שני הממרים סימן מוהק ל מדיגיות הנטי םוייטית של ממשלת ישרל הרכה הנוכחי כלומר, למדיניות של נכונות להילחם לצד רצות הרית מקרה מלחמה נגד רית המועצות! ונגד מדיניות זו התריע כל חד מהם צורה שתתור להלן. כן צירפנו כתוספת לפםק דין זה העתקים מתנם המל של 1 הממרים הנ ל ומשום כך נסתפק מקום הזה הת פסקות חדות מתוכם, כדי לעמוד, מצד חד, על הצורה! ה הגיו המחרים כות מחה על הדרים הנכללים ותה ידיעה שנתפרסמה הרץ, וכדי לעמוד, מצד שני, על השקפת שר הפנים, כי.*.פרסום של כל חד משני הממרים כמוהו הפצת חומר העלול לסp ת שלום הציור. הממר קול העם נסתיים שלוש הפסקות הות: למרות ההסתה הנטי סוייטית יודעים הממי העם ישרל שרית המועצות נמנה למדיניות של חוות עמים ושלום הנומים של הח ח 874

5 ג ג 73/53«87/53 הרת קול העפ* ע מ! עתון ל תיחד* נגד שד ד&גמג פסקי דין, כרך ד, תשי ג/תשי ד 1953 השופט גרנמז מלנקו, רייה ומולוטו, ישרו דר זה פעם נוספת. 0» ן ו מישהו חר רוצה ללכת להילחם לצד מציתי המלחמה המריקיים, שילך, ד שילד לדו. המוני העם רוצים שלום, עצמות לומית וינם מוכנים לוותר על הנג תמורת הצטרפות ל פיקוד המזרח תיכוני. נגיר ת מקנו נגד המדיניות הנטי לומית של ממשלת ן גוריון המספסדת דם הנוער הישרלי. נגיר ת מקנו לשלום ולעצמות ישרל. מיילד העדות שמסר, מטעם המשי, מר מויל (המנהל הכללי של משדד הפגים) הצהיר זר* כי עיקר שימשה הפסק השניה יסוד להכרעת שר הפנים דר הפ 6 קת ההוצה לור של העתון קול העם. הממר עתון ל תיחד נסתיים (לפי התרגום מהמקור הערי), שתי הפסקות הות: ג ל ה ו ולכן כל צורות כניעה של ממשלת ן גוריון וכל הוכחותיה על נמנות ל מעילו לה צל דוניה המריקים; יתר על ס פשיטת רגלה המדיית, הפנימית והחיצונית, הכלכלית והפוליטית התלת להתגלות להמונים שהתחילו להין לן מדרדרת ותם ממשלה זו, ל רק לטלה, לעוני ולרע לד כי ם גם למוות שירות הימפריליזם המגישים ותם כשר למכונת. מלחמתם, וילו המונים לה עם רוצים גורל זה והם יוכיחו ת סירום. ם ךגוריון ו ן רוצים להילחם ולמות שירות דוניהם שילכו וילחמו לדם. המוני העם רוצים לחם, עודה, עצמות ושלום ויגירו ת מקם למען מטרותיהם לה ויוכיחו לן גוריון ונשיו של ירשו להם לספסר דם ניהם כדי להשיע ת רצון דוניהם. גוף הצו שהוצ להפסקת עתון זד. ניתן הנימוק ועל כד חזר גם מר מויל דרי עדותו לפנינו כי, עיקר, הדרים הכלולים פםק הרשתה הם שהמריצו ת שר הפנים לצוות על ההפסקה הזמנית של העתון שפה הערית. לשם שלמות הדרים יצויין, כי יום הודיע רש הממשלה כנסת, תשום 7 לשילת שהוצגה לו כי ותה ידיעה שנתפרסמה עתון הרץ הי דותה עתונית י וכי כל מה שהצהיר שגריר ישרל הזדמנות הנזכרת הו: ממשלות העולם החפשי יודעות היט על החלטתה המוצהרת של ישרל להגן על גולותיה ומשטרה פני כל הפיכה והתקפה ( דרי הכנסת, מוש ז שני, חורת י ט, ע 1096). מומן לזמן מגיע לערכה זו משפט ו מתעוררת עיה יסודית, התועת עמידה מחדש על עקרונות שהם ידועים ועתיקים. לסוג זה שייכים שני המשפטים הנדונים, הם מצווים 875

6 -ג צ! 73/53 87/53 חרת קול העם זדמ? עתון ל תיחד נגד שד הפגים ן' :. : השופט גרנט פסקי דיף, כרך ז/ תשי ג/תשי ד 1953 :נחנו להגדיר ת היחס הקיים ין הזכות לחופש העתונות מזה, לין הסמכות המצויד, ידי השלטונות ספקלריה של הסעיף 19 ( 2 <() הג ל להטיל הגלה על השימוש ותה זכות, מזה. נו רוים ת חופש העתונות כצורה ספציפית חת של חופש היטוי, ולהלן ל נדיל למטרת דיוננו ין שני מושגים לה.. העקרה של חופש היטוי הו עקרון הקשור קשר מיץ עם התהליך הדמוקרטי. משטר וטוקרטי נחש המושל כדם עליון וכמי שיודע, יפו, מה טו ומה רע שיל נתיניו. על כן סור לקר גלוי ת מעשיו המדיניים של המושל, ומי שחפץ להפנות ת תשומת לו לטעות זו ו חרת שטעה, חיי לעשות כן דרך של פניה ישירה ליו ותוך הוכחת יחס של י^ית כוד כלפיו. וולם, ין ם שגה המושל וין ם ל* סור לכל דם למתוח עליו דרי יקורת פרהסיה, הויל ולה עלולים לפגוע מרותו. ההיסטוריון של המשפט הפלילי נגליה מלמדנו, כי לור גישה זו ועד לסוף המה ה 18, היה נחש כל מעשה של מתיחת יקורת כת על הנשים שמילו תפקידים ציוריים נגליה, נוגע להתנהגותם תורת שכלה, ו על חוקיה ומוסדותיה של המדינה ההי, כנכנס לתחום העירה של הסתה למרד sedition (םטפן, כרך 11, ע 348). מידך גיס, מדינה של ג משטר דמוקרטי הו משטר רצה העם רוים ת המושלים מורשים וכנציגים של העם שחרם שר על כן רשי הו כל עת להעיר ת מעשיהם המדיניים תחת שטו, ם כדי לגרום לתיקונם של מעשים לה ולעשיית סידורים חדשים מדינה, ום כדי להי לפיטורס המידי של המושלים ו להחלפתם חרים ו מועד החירות. תפיסה פשוטה זו של המשטר הדמוקרטי מיה הכרח, יפו, להטלת העקרון של חופש היטוי כל מדינה המושתתת על משטר כנ ל; כלומר, הי טומנת חוה הצדקה הגיונית להחלתו של עקרון זה. רם, כל המצטמצם ה, תפיסה המורה, ומפתחה עד קצה ההגיוני, על רחו יסיק, כפי שציין םטפן (שם, ע 300), כי לפיה ל נשרת למעשה כל - פשרות של הטלת יסור על הטחת דרי יקורת כלפי הממשלה השלטת, פרט ולי ליסור דרי הסתה העלולים להי לפגיעה מידית חייו, גופו ו רכושו של חר מלים חרות ותה קיעה של מהות המשטר הדמוקרטי ין משום הרמת תרומה רצינית לפתרון העיה העודת לפנינו, שהי יסודה העיה של תיחום תחומים מתימים שים ל לטות הכלל ולינטרסים של המדינה לניצול הזכות של חופש היטוי על ידי הזרח הינדי ידולי. כן, לשם מצית פתרון כזה דרוש שנעמוד תחילה על הערכים הכרוכים שימוש זכות חשוה זו! חשו שנכיר מרש ת הינטרסים שר ותה זכות ה להגן עליהם. וולם, לשם כך, מן ההכרח שנתפוס ת מהות המשטר הדמוקרטי תפיסה מעמיקה יותר מזו שתורה לעיל. הדמוקרטיה מהווה רש ורשונה משטר של הסכמה היפוכו של משטר המתקיים :כוח הגרוף! והתהליך הדמוקרטי הו יפו, תהליך של חירת המטרות המשותפות של העם ודרכי הגשמתן, דרך הירור והשקל והטרי המלולית, הווה ומר, על ידי ליון גלוי של העיות העומדות על סדר יומה של המדינה והחלפת דעות עליהן צורה..חפשית (רה ת הספר, Reflections on Government מת.e, Barker ע 36). ירור :זה, המתקיים מצעות מוסדותיה הפוליטיים של המדינה כגה המפלגות, החירות ו ד ה ז 876

7 .ג צ! 73/53 87/53 חרת קול העם ע מ עתון ל תיחד נגד שר הפנים,פסקי דיך, כרך זי, תשי ג/תשי ד 1953 השופט גתם הכלליות והדיונים ית המחוקקים ממלה דעת הקהל תפקיד חיוני והי ממלה.תפקיד זה ל רק שעה שהזרח הולך לקלפי כי ם כל הזמנים וכל העתים. למדיני הנון רור הדר מסיר המלומד undsaj (עיין ספרו,The Modem Democratic state כדך 1 ע 270), כי עליו להתחש דעת הקהל מדי יום יומו, הויל והזרח הפשוט הו המרגיש כשר החוקים ינם מותמים לצרכיו! הו היודע ם הנעל לוחצת יותר מדי והיכן מקום הלחיצה. מנם ין הקהל מכיר ת הפרטים, מציץ גם פרופיסור ח י רות ספרו שלטון העם על ידי העם (ע 19) ; הו רק יודע (למשל) שמלחמה מעיקה עליו ו שהמחיר של מצרכים חיוניים גדול מכפי כוחו הכלכלי. חלק חשו מד של תפקידי הדמוק רטיה הו לתת ת* הפשרות להרגשותלה לצת לור עולם ולמצו ת הפתרון רח חוקית הקועה מרש, וההרגשות גלויות הן למדי גם לדם הפשוט ף ם ינו קי ניתוח המדעי של הסיות ופתרונן.,ל יודע מרת נפשו : ום היש הפשוט ינו מין יך לתקן, הו מין מה יש לתקן ן, מתקיים ל רק תהליך מתמיד של ההרת דעת הקהל ל גםשל עיצוה. לותה שיטה של ידור פרהסיה ושקלי וטרי רים יש ערך חינוכי ר שיל הזרח הפשוט למשל, עקו, ם הרחה ום צמצום, עתוטת, חרי הריו ן. רים והוויכוחים המתנהלים ית המחוקקים הו לומד מה שנחוץ לו ונעזר על יד י ך קיעת עמדתו (רות, שם, ע 39). ד יסודו של דר, כל התהליך הנזכר ינו ל תהליך של ירור המת, למען תשכיל המדינה לשים לפניה ת המטרה הנונה יותר ותדע לחור ת. קו הפעולה העשוי להי להגשמת מטרה זו דרך היעילה יותר. והנה, לשם ירור מת זו משמש העקרון של הזמת לחופש היטוי מצעי ומשיר, הויל ורק דרך של ליון כל ההשקפות והחלפה חפשית של כל הדעות עשויה ותה מת להתהר. פסק דינו המפורסם משפט, 1919), 40 S. Ct. Rep. 17, 22,(121 : (Holmes ה ז כשר נידם יינו כי הזמן הי להשמטת הקרקע מתחת למונות לוחמות רות, זי גם ימינו כי המטרה הטוה, ליה הם שופים סופית, תושג דרך יעילה יותר ע י הסחר החפשי דעות כי המחן הטו יותר למת הו כוחה של המחשה להתקל התחרות ששוק, וכי המת מהווה ת היסוד היחיד להגשמת שיפותיהם דרך טוחה. רעיון דומה היע שופט מריקני חר, כשר ציין כי חופש היטוי יסודו הנחה, שמסקנות נכונות עשויות לעלות יותר מתוך ליל של לשונות משר דרך חירה וטו ריטטית מיזה מין שהו (מדרי j. L. Hand, משפט, u.s. v. Associated Press. ( ( T P. S פילו תירה ההשקפה החרונה קיצונית מדי, לפחות.נכון הדר, כי התהליך של לימן חפשי עשוי לשמש יותר כ ן ריתה של המת משל הכז (רה ת הממר,. חופש היטוי וכר,.R,Harv..L כרך 65 עע 2 1, וגישה זו הי חשוה ורת 877

8 ג * ; 73/53 87/53 חרת קול העם ע מ; עתון ל תיחד נגד שד הפנים השופט mim,פנזקי דין, כרך זי, תשי ג/תשי ד 1953 ערך ל רק לשם ירורן של השלות המתעוררות שטח הפוליטי, ליו משתייך הנוש הנדון שני הממרים הנזכרים ל גם של העיות התועות פתרון כל שטח חר של החיים, ו קיים הצורך חירה חפשית ין דעות מנוגדות ושונות. ולסוף: עד עתה עמדנו על הינטרס החרתי שר העקרון של חופש היטוי להגן עליו הינטרס של ירור המת. וולם חשיותו של העקרון נעוץ גם הגנה שהו נותן לינטרס פרטי מוהק, דהיינו, לענינו של כל דם, שר הו דם, לתת יטוי מל לתכונותיו ולסגולותיו הישיות: לטפח ולפתח, עד הגול הפשרי, ת הני שו להיע ת דעתו על כל נוש שהו חושו כחיוני שילו קיצור להגיד ת שר לו, כדי שהחיים יירו כדיים עיניו (רה דקר שם, יעע 14 19; וכן לסקי,,Grammar of Politics עע 144). 143, 102, למעשה, מחינת המגמה של קיום ינטרס מיוחד זה, משמשת הזכות לחופש היטוי ל רק מצעי ומכשיר כי ם גם מטרה פני עצמה, שר הצורך הפנימי שמרגיש כל חד לתת יטוי גלוי להרהוריו הו הו מתכונותיו היסודיות של דם. זת ועוד, ם כי צירפנו לינטרס החרון ת התור פרטי, הרי למיתו של דר ף למדינה ענין שמירה.עליו, הויל וכפי שמר זמנו השופט רנדייס ג. S. Ct.Rep47 (Whitneyv. California. 641, 648),( 14) Justic המטרה הסופית של!המדינה הי (ין השר) לפשר לני דם להיות חפשים לפתח ת סגולותיהם faculties).(to make men free to develop their על כן, פילו ייצ מפיו של פלוני דיור שהו מחוסר ערך ישיר שיל התדה ו המדינה ף על פי כן, עשויה המירה המםויימת להיות חשוה מחינת המגמה לפשר העה עצמית. ד. ם התעכנו ריכות יתירה על הערכים שהם נשו הזכות לחופש היטוי, הרי ל עשינו כן ל כדי להדגיש ת חשיותה המכרעת של זכות עילית זו, שר יחד עם ת זוגתה הזכות לחופש המצפון מהווה ת התני המוקדם למימושן של כמעט כל החירויות החרות. תן לי, מעל לכל חופש חר, כת המשורר מילטון, שנת 1644 ה חורתו המפורסמת לטות חופש היטוי, ת החופש לדעת, להיע ולהתווכח חריפות ולפי המצפון. קרו למתים שנד. לחר מכן הטעים גם הוגה הדעות, י. ס. מיל: ילו היו כל הנשים שעולם זולת חד דעה חת ורק דם חד היה דעה נוגדת, ל היה להם יסוד להשתיקו יותר משהיה לו, ילו היה ידו הכוח להשתיקם Liberty"),-on פרק שני). וימינו גרס השופט סקרוטון (.J (Scmtton.L : הנך מת ממין חופש ן הדיור, ם נכון תה להרשותו גם לנשים שר דעותיהם נרות עיניך מוטעות וף 361.,382, 1( O'Brien; ( K. B 2, )1923(Ex parte. יהיה, יפו, השוני ערכם של הדיורים הרים והמגוונים שר יהיה, ערכו הגוה של הינטרס הכרוך חופש היטוי נשר קוע וינו משתנה. ג. ףיעל פי כן, הזכות לחופש היטוי ין פירושה, כי דם רשי להשמיע ו לפרסם כת, כדי שחרים ישמעו ו יקרו, ת כל העולה על רוחו. יש להחין ין חופש להפק רות ע פ 99/51, פסקי דין, כרך ר, נ 1 י 341, ע 355, נ 9 ), ירנו, כי צדן של זכויות 878 ז

9 r a a 73/53 : 87/5 חרת קול ngn ע מ; עתה ל nm>r* נגד שר ה 33 יס?סקי דיך, כרך ז/ תשי ג/תשי ד 953 ז השו 9 ם גרנמ החופש וזו למעשה משמעותן החוקית קיימות הגלות מטעם החוק והדגמנו תדון זה כד: לכל חד הזכות של חופש הדיור וחופש היטוי, ך השימוש זכות זו נתון ו ע פ 24/50, פסקי דיך,. כרך ה/ ננ 1145, ע ; להגלה מטעם החוק, (שם ע 355) 1160 נ 10 ), מרנו: מטרתו של המשפט הפלילי המקומי שעה שהו קוע ת העירות של הפצת דרי לשון הרע על פה ופירסום דיה כת, הו להגיל זכות יסודית זו מקום שדם משתמש ה לרעה. כלומר, כשם שהזכות לחופש פעולה שטחים חרים יגד. מתפשטת על הקימוש מקצועד עסקד ו רכושד צורה המזיקה לחרים p גם הזכות לחופש הדיור והפרפר. (press) ינה כוללת ת השימוש לרעה כוח הלשון ו העט. חופש העתונותו הו יקר לנגליה-, מר זמנו לורד קניון, (2), וי ההפקרות של העתונות הי שנוה על נגליה. זת ומרת, קיימים ינטרסים מםויימים התועים, ן הם, הגנה ושד למענם הכרחי לצמצם צמצום ידוע ת הזכות לחופש היטוי. על ינטרס חד מסוג זה כר נרמז קודם לכן: הצורד מתן הגנה לשמו הטו של הזרח(פקודת החוק הפלילי, 1936 סעיפים 201 ו 202 ). סוגים חרים של ינטרסים התועים הקמת תריס פני השפעת הדיור ע^ פה והפרסום כת הם: הטחת דיון הוגן והוצת דין גדק למתרימים ערכות (שם, סעיפים 126 ו ד 12 ), מניעת חילול רגשות דת (שם, סעיף 149 ) ויסור פרסום דרי תועה הפוגעים ערכי המוסר (שם, סעיף 179). ין זה רצוננו למצות ת כל הרשימה של סוגי הינטרסים הלה ונזכיר רק ת החשו שהם, דהיעו, הינטרס הנכלל כותרת: טחון המדינה. כן המדור מנם מושג מורכ ורח ד ופן כללי פשר לומר כי הכוונה הי לכל הרוד מניעת הסכנה של פלישת הוי מן החוץ 5 סיכול כל גסיון להפיכה כוח של המשטר הקיים על-ידי גורמים עוינים מפנים! קיום הסדר הציורי והטחת שלום הציור. הדר ולט לעין, כי המגמה לשריין ת טחון המדינה תועת, ף הי, ת ההגלה של חופש היטוי מידה מסויימת ו תנים ידועים, שם ל תמר ן, עלול להיווצר מצ ו ל תוכל המדינה להגשים ת מטרותיה ו לנהל צורה תקינה ת עניניה מכל חד יישלל חפשו, וחופש הדיור והפרסה (press) כלל זה, ומקום חופש וחירות ישתלטו מדינה נדרלמוסיה וי סדר. ד. הפועל יוצ מכל זד. הו: הזכות לחופש היטוי ינה זכות מוחלטת ולתי מוגלת, ל זכות יחסית, הניתנת לצמצום ולפיקוח לור המגמה של קיום ינטרםים מדיניים חרתיים חשוים, הנחשים תנים ידועים כעדיפים מלה המוטחים על ידי מימוש העקרה של חופש היטוי. תיחום התחומים לשימוש זכות לחופש הדיור והפרטה (press) געוץ, יפו תדיליד של העמדת ערכים מתחרים שונים על כפות המזניים ושל חירתם, לחר שקילה של לה שר, לור המסיות, ידם על העליונה. רינו תהליד זה ע פ 24/50 נ 0 ח, הנ ל. שם הטעמנו, כי ף על פי שהחוק מטיל יסור על פרסום דרים שיש הם משום הוצת שם רע על חר, הריהו גם מכיר כי מסיות ידועות ותנים מסויימים דורשת טות הכלל כדי שזכות היסוד (של חופש היטוי) ל תתרוקן מתכנה כי ל ייענש דם על הפצת דרים המכילים לעז, הויל והתקלה שתיגרם לציור מצמצום יתר של חופש הדיור וחופש הכתיה חמורה עיני החוק מגרימת נזק פרטי כלשהו. כן, המחנים שקוע החוק להעדפת הינטרס החרתי, שיסודו מונח העקרה של חופש היטוי,

10 ג צ! 73/53 87/53 חרת קול העם* ע מ! עתון ל תיחד נגד שר ד&נימ פסקי דיך, כרך זי, תשי ג/תשי ד 1953 השופט גתט על הנזק הפרטי הנגרם של הפצת דרי לעז על מן דהו, הם, ופן יחסי, רורים ומסו יימים! הל מחנים לה הם ההיתרים, למיניהם שנקעו סעיפים 205 ו 207 לפקודת החוק הפלילי, וולם, כשר המדור יזון הינטרסים הכרוכים קיום טחון המדינה!מזה וי קיפוח עקרון חופש היטוי מזה, הופך תהליך זה של שקילת הערכים המתחרים להיות יותר מסוך. עיקר הסך מקורו תופעה, שקיימת כן התחרות ין שני סוגים של ינטרסים, שר כל חד מהם הו על חשיות מדינית חרתית ממדרגה רשונה. ם חיוניותה של מגמת קיום הטדוון הציורי מדרת עד עצמה, הרי גם הרינו כי ערכו הגוה של העקרון המטיח ליון חפשי וירור המת מהווה פונקציה של ההתקדמות הפוליטית סוצילית - 1 כל מדינה ששם דמוקרטיה ייקר לד- מנם היום הכל מודים, כי תקופת הרתיעולם למשל, כשר המדינה נתונה מצ מלחמה ו עור עליה משר לומי ממין חר יש להכריע ת הכף לפי מסיותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה לטות טחון המדינה, היטוי הקיצוני ך הקולע לרעיון זה ניתן שו על ידי השופט םקרוטון L.J.),(scrutton J Phillips; : T. L. R 3 5,)1918((,47,46.Ronnfeidt v. ין מנהלים מלחמה על פי העקרונות של מגנה קרטה. גם השופטים הולמס ורנדייס, שעה שעמלו להקים ת נין ה להלכת חופש היטוי יודיקטורה של דצות הרית, הסכימו כי: כשר ומה נתונה מלחמה, זי מהווים הרה דרים שמותר היה לומר ותם זמן של שלום מכשול לממצה עד כדיכד שהעתם רים ל תיסל כל עוד ני דם נלחמים, ושום ית משפט ל ירה ותם מוגנים על ידי זכות קונסטיטוציונית כלשהי (מדרי השופט הולמם Holmes) (justice ; ( S. Ct.Rep39,)1918(;. ) 1 5 (,24 רק שעת חירום יש ה כדי להצדיק דיכוי (של חופש היטוי). זה צריך להיות הכלל ם רצוננו לייש מרות עם חופש (מדרי השופט רנדייס.(47 S. Ct. הנ ל Rep. 649 Whitney,(14) משפט (iséjustice Brand) ח 1 כן, הדגה של שמירה על טחון המדינה שעת חירום עלולה להעי על כל השיקולים החרים, עד כדי כך, שהשלטונות יהיו נוטים, של ותה דגה, להטיל יסור ו להעניש על מירת דרים ו פרסומם כת גם שעה שין הם כדי לסכן ת שלום המדינה ו הומה. הנםיון לימד ת כולנו, מר הלורד סומנר Sumner) (!Lord משפט,, C.,A)1920([,563,508.De Keyser,, ^ זמנים כלה נעשים שם הכסקוטיה הרה דרים המתיימרים להיות לטות הכלל, ושר נשים נגליים הם נמנים מדי למולדת מכדי למחות עליהם. וצורה יותר ספציפית נגע שלה זו מחר הרשימה על חופש היטוי נציקלופדיה של מדעי החרה (כרך ד s ע 455) מרו: ז 880

11 ג צ 73/53; 87/53 חרת קול העם ע מ 5 עתון ל תיתד נגד שר הפני^ פסקי דין, כרך ז/ תשי ג/תשי ד 1953 השופט גרגס. העיה הי לסמן גולות שישמשו ערוות סופיות (לחופש היטוי) לור הגטיה מטעם מחוקקים ושופטים יחוד שעת חירום, להתייחם לרעיונות, עליהם ינם מיטים עין יפה, כמםכנים ת שלום הציור. * כן, ל מן הסתם הזהיר גם השופט רנדייס Brand) é i s (justice מ ש פ ט, v., S. Ct.Rep40, )19&(,265,259.Schaefer על הצורך לשפוט שלת. הסכנה הטמונה דרי הפרסום הנדונים וירה שקטה. ולסוף, ותה דגה לשמור על טחון המדינה עלולה להשפיע לרעת מימושה של הזכות לחופש היטוי גם של הגישה המוטעית, כי הי מגינה ך על הינטרס העדיי דולי של הזרח שר על כן מן הרוי, כיכול, להתכחש לו, לינטרס זה, שעה שהו מתנגש עם הינטרס הסוצילי הצפון כטחון המדינה. דרך זו עלולים השלטונות ותר, ל יודעין, גם על הערך החרתי הרשר העקרון של חופש היטוי מוסיף ליעילותו של התהליך הדמוקרטי, והם עלולים לעשות כן ף מקום שהנזק המשוער, שד הפרסום ג עשוי לגרום למדינה, ינו גדול מידה המצדיקה ויתור שמה. ספרו החשמל U.S.A. Freedom of speech in the מקר הפרופיסור chafee קשות ת תי המשפט הפדרליים רצות הרית על היגררם חרי טעות כנ ל שעה שפירשו ת חוק הריגול תקופת מלחמת העולם הרשונה (שם מהדורה 1942, ע 34) גם מומחה מנוסה כ sir wm. Haiey מנהל חרת השידור הריטית התריע שנת 1950 נגד הסכנה ל הכרוכה ימתן תשומת ל רויה לערכו של העקרון הנזכר. צתו מן ההנחה כי עלינו לעמוד פנים ל פנים עם העודה שקיימים היום עולם כוחות חזקים המשתמשים לרעה פריילגיות של החופש כדי להרסו, הזהיר הו כי ף על פי כן, היה זה כשלון ממדרגה - רשונה ילו ילצו ותנו ויי הדמוקרטיה לנטוש ת מונתנו כוח הירור המיוסד על ידיעות מהימנות discussion) (power of informed והורידו ותנו, דרך זו, ל ה רמתם הם (הדרים מוים מתוך פסק דינו של השופט פרנקפורטר( Frankfurter (justice. S. Ct.Rep71,)1951(;.Dennisv. U.S,)17(,889, ו ז ה. עד כה טיפלנו עיה צורה כללית וקענו, כי הפתרון צריך לו דרך של שקילת הינמרסים של טחון המדינה מזה וחופש היטוי מזה, כי ערכו החרתי הגוה של העקרה המגן על הינטרס השני רוי לתשומת ל מיוחדת, וכי רק שעה שהמציות ממש מחיית יה מוצדק לתת עדיפות לינטרס הרשון. רור כי ין גישה זו כדי להוות, כשלעצמה, פורמולה מתימטית שפשר להתימה צורה מדוקדקת לכל מקרה ומקרה. מנם יש והמ חוקק עושה ת מלכת השקילה והיזון עצמו, כלומר, הו גופו קוע מרש ת טי החומר שין לפרסמו ו ת התנים שהם חל יסור על פרסומו מחמת שיקולים שיסודם כטחון המדינה. כך למשל, נהג הו פקודת הסודות הרשמיים. ך יש והמחוקק משיר ת שיקול הדעת שטח זה ידי חרים, כגון, ידי הרשות המצעת. סוג החרון של מקרים, מן ההכרח שתתעורר השלה ודוק משום שין ותה גישה מכילה קרה נוסחה מדוייקת וצרה מהו העקרון הרציונלי שצריד לשמש לת לרשות המצעת שעת. 881

12 גיצ 73/53! 87/53 חרת קול העם- ע מ» עתה ל תיזד נגד שר הפנימ פסקי דיך, כרך ז/ תשי ג/תשי ד 1953 השופט גרנט שהי עוסקת תהליך המור, לשם הכרעת הכף לצד זה ו זה משני הינטרסים הנזכרים? ם נדת שלה החרונה ספקלריה של סעיף (2) 19 () לפקודת העתונות כפי שנו.ומרים לעשות מכן וילך ום נשווה לנגדנו, מקום טחון המדינה, ת הינטרס של שלום הציור, זי יה נכון לנסח ותה שלה צורה זו: מהו המחן שעל פיו חיי שר הפנים להדריך ת עצמו עת שהו להחליט ם החומד שנתפרסם עלול לסכן :ת שלום הציור מידה המצדיקה ת הפסקת העתון, ו נתפרסם, לתקופה זו ו חרת י למעשה, ו רגע שנצליח למצו הגדרה מתימה ליטוי מסכן ת שלום הציורי/.תצטמצם השלה לפירוש שעלינו לתת למונח עלול.(likely) םכן: מסכן ת שלום הציור כיצד? שו המדור מושג: רח ומורכ. Connecticut;, S. Ct.Rep60,)1930(Cantiwellv. רך השופט :רורטס Roberts) (Justice (מית המשפט העליון רצות הרית) עירה של הפרת השלום משמעותה משפט המקול, ולחר שציין, שזו טומנת חוה מושג כללי ולתי מוגדר יותר, הוסיף ומר: העירה הידועה שם הפרת השלום חוקת גוונים רים של התנהגות ההורסת ו מסכנת ת הסדר ות השקט הציורי! הי כוללת ל רק מעשי לימות, ל גם מעשים ומלים העלולים להי למעשי לימות על ידי חרים. ייתכן מד כי מנם העירה של הפרת השלום משמעות זו הי שעמדה לנגד עיני המחוקק.שעה שהגיל ת השימוש סמכות המורה סעיף 19(2), כפי שהגילה. נדה זה ין דעתנו לקוע מסמרות וגם ל עסה לסמן ת התחומים החיצוניים של המושג מסכן ת שלום הציור, ל שלמטרת הדיון הנוכחי תה מספיקה הקיעה, שכל דרי פרסום המיים לשימוש לימות על ידי חרים, להפיכה כוח של הממשלה השלטת ו של המשטר הקיים, להפרת החוקים, לגרימת מהומות והתקוטטויות רים, להפרת הסדר.הציורי הם הם מסכנים ת שלום הציור. ג ד ולם כתו סעיף (2) 19 (): עלול לסכן. למה מתכוון המונח ע>ולי? התשוה -לשלה זו תלויה חירה חת משתי גישות פשריות. לפי הגישה החת, מספיק הו לשם קיום התני הנקו סעיף החוק המור שדרי הפרסום יגלו ך נטית _ ופילו נטיה קלה ו רחוקה כיוון חת התוצות שכללנו מושג סיכון שלום הציור!.וילו לפי הגישה השניה, חיי שר הפנים להשתכנע מרש, שין דרי הפרסום התחש מסיות שהן נתפרסמו לין הפשרות שתצמח חת התוצות הנ ל נוצר קשר המחיי ת המסקנה, שהירוע של ותה תוצה הו קרו לודי מון של."probable" הננו סורים, כי הגישה השניה הי המשקפת ת כוונת המחוקק סעיף (2) 19 () הנ ל. רשית, ין ספק, כי הגישה החרת זו הדוגלת השקפה, שהפסקת הופעתו של עתון תה מוצדקת של סתם נטיה לסיכון שלום הציור, שנתגלתה דרים מסויימים שנתפרסמו ו מקורה הלך המחשות שהוליד ת העירה של הסתה למרד משפט המקול הקדום. כזכור, על פי הגדרה זו נסר פרסום רים של כל דרי יקורת המכוונים :נגד נשי הממשלה, נוגע להתנהגותם תור שכלה, נגד החוקים גופם, ונגד המוסדות ן ז ה 882

13 ג*! 73/53«87/53 חרת קול העם ע מ«עתון ל תיחד נגד שד זעגמו * -, : : : ; us, ; 3 > םקי דיןי, כרך זי, תשי ג/תשי ד 9 nónev גתט? ë י שהוקמו תוקף החוקים. על ההזדהות הגמורה ין הלך המחשות שיסודו מונחת ההגדרה r.' הזת לין מיתה ההשקפה של נטיה סתם / מעידים רורות דרי ההורה שנתן שנת :: i. י 1811 שופט נגלי חד לחר המושעיס משפטו של (5), Drakard,John שהוחמ '< ' v<' כעירחו הטתה למרד רק משום שהדפים ממר, ו יקר המחר קשותת הנוהג שלהלכות \ \\" החיילים, שקויים ותו זמן צ הריטי מטעמים משמעתיים. דרי ההורה הלהמד > p wood : התן תם תדונו ם (הממר) מכיל דרי יקורת הוגנים ם ינו מגלה נטיה רורה tendency) a) manifest ליצור י נמנות רץ (tend) להשי ת החייל ולמנוע נשים מלהתנד לצ ם ינו נוטה לערוק מהשירות של רצו. וילו מסיות יכולות להיות נורות מלה? נמר כי ית הפרלמנט הו המקום הנות לירור נושים ממין זה (discuss) ת מעשי המחוקק כן, היתד, זת רשות יש לנו רשות לרר תעה למדי. הם, דותי, יהיה לעם כוח לטל ת מעשי הפרלמנט והם % י יהיה המסית רשי לו ולעשות ת העם לתי מרוצה מהשלטון שתחתיו ג הו חי ז ין להרשות דר זה ליש זהו לתי קונסטיטוציוני ומסית / ".(seditious) משפט שנתרר נגד מחר הממר הנ ל מ 6 ), ( Leigh Hunt הודוקזוהה י. < הודה הלורד לנודו Eiien) (boroughíkord ת ההלכה לחר המושעים רוח דומה:.י < ח הם תוכלו לשער כי הצגת המלים,לף מלקות עם סימון קורם מתחתיהן לשם משיכת תשומת הל מטרתה יכולה להיות חרת משר לעורר י נמנות? הם תוכל (הצגת המלים) לגלות 1 טיה חרת tendency) (any other משר הנטיה למנוע נשים מלהצטרף לצ ן (שני קטעי הדרים הנ ל מוים מתון ספרו הנזכר של chafee (ע 25 ו 26 ), שהים מתוד קוץ פסקי הדין, Howeii's state Trials כיד,31 עע.(367,495 ך'"" 1. '** ן ן משפט הסקוטי, מ 7 ),.R).V Muir שו נתע לדין פלילי שנת 1793 שו של הסתה למרד דם שט מיור (Maar) על שהטיף, חורות וכתים שהפיץ, לרפורמה פרלמנטרית שהיתה מכוונת ליטול שיטת החירות לפי הזורים הרקוים, שהיתה נוהגת ותו זמן ריטניה, ניתנה ההורה הה לחר המושעים: מיון שמר מיור הי עדים הרה כדי להוכיח ת התנהגותו. הכללית הטוה ושהמליץ על נקיטת דרכי שלום ופניה לפרלמנט עפ י קשות, מתפקידכם לשפוט יזו מידה צריה עדות זו לפעול לטותו, מול העדות 883

14 ג צ 73/53! 87/53 חרת, קול העם, ע מ! עתון ל תיחד נגד שר ד&נים פסקי דיך, כרך ז/ תשייג/תשי ד 1953 השופט גתט שהוצגה מהצד השני. מר מיור צריך היה לדעת שין להתחש ער ר (tendency) שמה. מה זמת היתה להם לייצוג?... הנטית (rabble) המתגלית התנהגות שמת ודי היה ה כדי לעודד רוח של מרידה: ום מה שנדרש נתקל סירו להשיגו כוח. (הדרים הוו מתוך,Howeii's state Triais כרך 23, ע 229, על ידי פרופסור Sutherland ממרו שנתפרסם כת העת Daw Quarterly,comen כרך 34, עע.(314,303 הדר ולט לעין, כי גישה זו של נטיה רעה פירושה כפי שהעיר ממנו סטיפן, נתחו ת העירה של הסתה למרד צורתה המקורית סתירה לכל פשרות של ירור פוליטי רציני ( תולדות המשפט הפלילי נגליה כרך 11, ע 359). הנשק הכי חזק שיש ידי לה המתנגדים לחופש הפרסה ( press ),הטעים זמננו גם הפרופיסור צ יפי (chafee) הי תורה זו של סיתיות מצעית causation),(indirect לפיה עשויות מלים לגרור עונש של הנטיה הרעה המדומה tendency) (supposed had זמן ר לפני שקיימת הפשרות הקרוה (probability) שהן תתפתחנה למעשים לתי חוקיים (עיין ספרו הנ ל, ע 24). סיכומו של דר: ותה גישה של נטיח רעה מתימה ולי לשיטה הפוליטית הנהוגה מדינה המושתתת! על משטר וטוקרטי ו טוטליטרי, ך הי מסכלת ו לפחות עושה ללתי יעיל, ת השימוש ותו תהליך המהווה עצם מעצמו של כל משטר דמוקרטי דהיינו, התהליך של ירור המת. ג ד מערכת החוקים, לפיהם הוקמו ופועלים המוסדות הפוליטיים ישרל, מעידים כי כן זוהי מדינה שיסודותיה ודמוקרטיים. כמו כן, הדרים שהוצהרו הכרזת העצמות ופרט דר השתתת המדינה על יסודות החירות והטחת חופש המצפון פירושם, ה כי ישרל הי מדינה השוחרת חופש. מנם, ההכרזה ין ה משום חוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה דר קיום פקודות וחוקים שונים ו יטולם (ג צ 10/40, פסקים, כרך י, יעי 33 יעי 36, (11)), ך מידה שהי מטה ת חזון העם ות הני ממין שלו (שם), מחותנו לשים ת לנו לדרים שהוצהרו ה שעה שנו ים לפרש ולתת מזן לחוקי המדינה, לרות הורות חוק שהותקנו תקופת המנדט וומצו על ידי המדינה, 1 לחר הקמתה, דרך הצינור של סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט תש ח 1948 : הל זו כסיומה ידועה, שת המשפט של עם יש ללמוד ספקלריה של מערכת החיים הלומיים שלו. כן, יפו, סימן רשון המציע כיוון של מתן פירוש למונח עלול, הדק יתר הדרים הכתוים סעיף (2) 19 (), לפי המושג של ודות קרוה Î מקום רוח ההשקפה הדוגלת תורה של נטיה רעה ו סיתיות,(probability) מצעית. 884

15 ג צ 87/53 : 73/53 חרת קול העם ע מ 5 עתון ל תיחד נגד שר הפנינז פסקי דיך, כרך ז/ תשי ג/תשי ד 1953 השופ 1» גתנו והרי סימן שני, ההולך ד ד עם הסימן הרשון. המצעים הפרוצידורליים המשומשים לדיכוי חופש העתונות ו להגלתז הם משני מינים מצעי ממין חד וע להעניש על הפרסום הנפסד לחר המעשה. המצעי מהמין השני הו מניעתי, כלומר, דרך של נקיטת צעדים המכוונים לסכל מרש ת פרסום החומר הפסול ו ת הופעתו לה של העתון ו נתפרסם חומר זה. גם מקרה החרון והו המקרה שלפנינו המדור מצעי מניעתי, שינו נוש ופי פלילי מון,המקול, משום שמטרתו הרשונות והמידית ה? להטיח י יצית עתון לור, מחמת שהו עלול להכיל חומר פסול דומת עתיד. ג ד ה ו ז כן זה מכר הוכר הדר, כי ותו מצעי מניעתי מחר שתמציתו צנזורה, פשוטה כמשמעה הו החריף מיןשני המצעים הנזכרים. הצנזור, ומר צ יפי הו המסוכן מין כל הויים של חופש הפרסה,(,press) וינו צריך להתקיים מדינה ל ם יש הכרח כך מחנות סכנות לתי רגילות (שם ע 29). דרי הימיים של עמים רים ושל עם ישרל רש ורשונה מלים דוגמות לין מספר של ני דם שהרחיו עוז וערו לם, לל רתיעה מהפחד של הענשה, לפרסם תשר הכתי להם מצפונם, הרף היסור על כך מטעם השלטונות המושלים. וולם, רור הו כי הפגנת ומץ ל כנ ל לד ל היתה מעולם, וין היום, ערוה מספקת נגד העיכו הפקטיי, מצעים מניעתיים, של!מתן פרסום לדעותו למחשות שטרם יצו לור העולם.מה שמקנה לשימוש מצעי מהסוג המונע ת פיו החריף והדרסטי הו ההכרה הכללית שעוד טרם נולד עלי דמות פקיד שהו חכם ו רח ל עדכדי שישכיל, ו ירצה, להפריד ין רעיונות טוים לגרועים, ין מונות טוות לרעות (שם, ע 61). על כן, פילו תקופה ה עדיין היתד! רווחת נגליה ההלכה של. הסתה למרד צורתה המקורית, הכיר המשפט המקול עקרון, כי לט לה, לכםקוטיה להשתמש מצעים העוצרים מרש ת פרסום החומר הסור, כי ם דירתה היחידה הי הת העריץ, של הפצת הדרים המסיתים רים. לדין פלילי לחר המעשה. וכך נוסחה הלכה זו, סוף המה ה 18, על ידי לקםטון: חופש הפרסה (press) הו הכרחי למדינה חפשיתן ך חופש זה משמעותו, י הנחת מעצורים מרש על הפרסומים, ול שיהיו לה חפשימ מיקורת שלחר המעשה על הפצת חומר על תוכן פלילי. לכל דם הזכות והי ינה מוטלת ספק להי לפני הציור ת הדעות שימצ לנכון! היסור על ד כמוהו הריסת חופש הפרסה. ך ם מפרסם הו דר שהנו לתי הוגן, מזיק ו נוגד לחוק, עליו לשת תוצות שהן פרי העזתו הו,Commentaries) כרך,4 עע.(152,151 רק שתי התקופות, הן התנהלו מלחמות קנה מידה עולמי, סטה המחוקק הנגלי, גלל טעמים טחוניים לד, מכלל חשו זה, וגם ז השתמשו השלטונות סמכותם המפסקת, מקרים נדירים מד(עיין צ יפי, עע , וכן ספר,Ridge's constitutional Law ע 386). 885

16 87/53 חרת קול העט* ע מ עחון ל תיחד נגד שר הגעים ; ג צ 73/53 פסקי דיך, כרך ד, תשי ג/תשי ד 1953 השופט גתט רצות הרית הורחה תחולתה של הגלה זו עק הערוה לחופש הפרסה (press) המצויה חוקה הפדרלית, גם על הסמכות לחוקק חוקים המתירים נקיטת מצעים מעכים ו :מונעים. כך, למשל נפסל על ידי ית המשפט העליון המריקני, משפט, 1930), 51 S. Ct. Rep. 625,(19J השגת, צו ל תעשה מית המשפט, כדי להפסיק הופעת עתון ו נתפרסם חומר המעלי ו משמיץ פקידים ציוריים קשר למילר תפקידיהם הרשמיים. ערוה זו של חופש הפרסה,Hughes תועת שתהיה חפשית ל רק מהטלת מעצור (press),,, מר זקן השופטים כי ם גם מהטלת מעצור לגיסלטיי* (שם, ע 630). מרש על ידי הכםקוטיה ושו הטעם הו, כי:מתן פשרות כזת לרשות המחוקקת פירושו, שתוכל ליצור מנגנון שכוחו לקוע, על פי שיקול דעת מל, מה הן המטרות המוצדקות ולפיכך לעכ כל פרסום, וזי יה מספיק ך צעד חד כדי להגיע לשיטת צנזורה מושלמת (שם, ע 633). ולסוף, ף השופט המריקני,הכיר י תחולת ההגלה, הנ ל מקרים יוצום מגדר הרגיל, כגון זמן מלחמה, שעה שקיים הצורך למנוע ת סיכול ההתייצות לשירות צ, ת פרסום תריכי ההפלגה של ניות ההולה ו ת גילוי מספר החיילים ומקום הימצם; ות כל ג זמן שיש להתגונן נגד פרסום דרים המסיתים למעשי לימות ו להפיכת השלטון הסדיר כוח (שם, ע 631). התעכנו על תפיסה נגלו מריקנית זו של השימוש מצעי מהמין המונע, משום שהי מליטה היט כי ן מחינת המגמה להגן על הינטרס של חופש היטוי זהו מצעי חריף וחמור יותר. ם המחוקק הישרלי רה כלזת לנכון להשיר עינה ת הסמכות שהוגדרה סעיף (2) 19 (), משמע שעשה כן גלל המצ של שעת חירום, ו נתונה המדינה מז כינונה. וולם, מידך גיס ין לייחס לו, למחוקק הישרלי, כוונה ודוק התחש תכונה החריפה והדרםטית ה טועה הסמכות הנ ל כי הרשות הממונה על הפעלתה של זו תהיה רשית לצוות על הפסקת ההופעה של עתון זה ו חר רק משום שהדרים שנתפרסמו ו נרים עיניה מגלים נטיח גריד לסיכון שלום הציור, מקום הסתה ישירה לתוצה כזת, ו לפחות הטפה, שד מסיות המקרה, מקרת ותה תוצה קירו ממשי ייחוס טונה נ ל ל ייתכן שום פנים, הויל ומצד חד, ישרל הי מדינה שר, כמו שמרנו, הושתתה על יסודות הדמוקרטיה והחופש ומהצד השני, קיעת קנה המידה הערטילי והמעורפל של נטיה רעה לד, מן ההכרח שתפתח פתח רח לכניסת דעותיו הפרטיות של הדם שידו מוקנה הכוח הנ ל ויהיו שיפותיו של זה נשגות כשר יהיו לשטח ההערכה שלי הסכנה הצפויה, כיכול, לשלום הציור עק הפרסום הנדון. מה שכת ג פרסון לפני כ 0 ד 1 שנה ינו פחות מת היום, דהיינו, כי: ן ד ה להרשות למגייםטרט הזרחי להפעיל ת כוחותיו שטח הדעות ולמנוע ת השימוש עקרונות ו הפצתם, מחמת נטייתם הרעה המדומה, הי טעות מסוכנת מחר שהו המחליט דר קיום הנטיה ההי, הרי רק יהפוך ת דעותיו שלו לכללי השיפוט וישר ו יטל ת השקפותיהם של חרים מידה שהן מתימות ו נוגדות להשקפותיו הו (צ יפי שם ע 29). ן 886

17 ג צ 87/53 t73/53 חרת קול העם*ע מ! עתון ל תיחד נגד שר תפגים פסעי דין, כרך ז/ תשי ג/תשי ד 1953 י השופט גרגט היוצ מכל זה, כי שד ין מנוס ממתן פירוש למונח עלול על פי המושג של ודות קרוה,(probability) להדיל מ נטיה סתם tendency),(!bare כמור. הסימן השלישי, המרמז על הפירוש שנו דוגלים ו, עולה מההגדרה הלשונית של המונח המקורי uke1y, שתרגממהו לעיל מלה עלול. וכך מור המונח הרשון מלון shorter oxford Dictionary (מהדורה שלישית כרך י, ע 1143): likely... 'probable... giving"seeming as If It would promise of success... come near to do or ibe..." (נרה כילו זה יקרה... קרו לודי... נותן סיכוי להצלחה... קרו לכך שייעשה ו יהיה...). היטוי "probable" (קרו לודי) מור ותו מלון זו הלשון(שם, כרך 2 ע 1589) : "... that may reasonably be expected to happen..." (מה שיש לצפות, הגיונית, כי יקרה). יורים לה הם ין לרות הם עדות רורה לכוונת המחוקק, כי כן קנה המידה על פיו חיי שר הפנים לשקול דעתו דר קיום התני המור סעיף (2) 19 (), הו שו קנה המידה של הקרו לודי, כי שומה עליו להשתכנע, טרם יצווה להפסיק ת הופעתו של עתון כל שהו, שפרסום החומד הנדון, התחש מסיות שהן נתפרסם, יצר סיכוי הגיוני לצמיחת חת התוצות הנכללות מושג סיכון שלום הציור משמעותו הנזכרת. לשון חרת: הם ין ללמוד מותם היורים, של קיום ודות גמורה דר וה של התוצה שהמחוקק חפץ למנעה מהווה ת התני הדרוש להפעלת הכוח הנ ל ד כי מידך גיס, גם ל יספיק, לשם כך גילוי של נטיה סתם יוץ זה דרים שנתפרסמו ז ל שהמדור הו קנה מידה שהו חינת שיל הזה ין שתי הפשרויות החרות, דהיינו, שקרו לודי שכד יפול הדר של הפרסום הפסול. ו. מן הרוי שנהיר, ההרה נוספת, ת טי המחן של ודות קרוה ות הופן שיש להשתמש ו. (1) כשר קענו שמן הדין להעדיף מחן זה על המחן של נטיה רעה, ל היתה כוונתנו להחנה דקה ו מפולפלת כי ם לעקרון רציונלי רור, דהיינו, עקרון שר מצד חד, ינו מתכחש למטרה של מניעת סכנה לשלום הציור, ליה חתר המחוקק ומהצד השני גם מטיח מתן תשומת ל רויה לערכו הגוה של הינטרס הציורי המוגן על ידי חופש העתונות. הכל יודעים ור רמזנו על כף כי ף נשי השלטון, שר הם רק שר ודם, ל נוקו מטעויות! וף על פי כן, הכרחי שיהיו דשים להניח שדעותיוע גכונות שעה שהם ים לצע פעולות כל שהן גדר מילוי תפקידיהם הרשמיים. גישה

18 ג צ 87/53 : 73/53 חרת קול העם ע מ: עתון ל תיחד נגד שד הפנים פסקי דיך, כרך ז/ תשי ג/תשי ד 1953 השופט גת 0 כזת מצדם תה ז רק הגיונית ומעשית. רם, ין דר זד. ומר שמן הנכון ו הרצוי הו כי נשי השלטון ייצו מותה הנחה רק כדי לדכ ת דעותיהם הנוגדות של חרים. קיים ההדל הגדול יותר ין היציה מההנחה, כי דעה מסויימת הי מת, הויל וחרף כל הזדמנות שניתנה לשם סתירתה טרם הוכח שהי משוללת יסוד לין היציה מההנחה, כי הי מת רק כדי ל להרשות ת שלילתה על ידי חרים (מדרי י. ם.מיל ספרו הני ל, פרק שני: עיין גם צ יפי, שם ע 138). על פי הלך מחשות דומה יש להסכים, כי ההנחה המורה שדעותיהם נכונות יכולה גם יכולה לשמש לנשי השלטון כדי שיהיה ידם צידוק לדכ ת המעשים ויה המדור מעשי פרסום לד של לה המקשים להשליט מדינה ת דעותיהם שלהם דרך של הסתה לשינוי המדיניות כוח הגרוף מקום על ידי הצעה ית המחוקקים וחירות שקטות, ו כפי שרגילים לומר, על ידי שירת הגולגלות מקום ספירתן. כפי שכת נשיה לשער של מכללת הררד: הכוח לצע, תנים כנ ל, ת רצונה שלה הו מסמכותה הטעית של כל ממשלה (עיין ספר Public opinion and Popular Government מת.A,.L ixweii ע 11). וולם, התני ההכרחי להפעלת הכוח הדרסטי של דיכוי השקפותיהם של חרים, מסיות כנ יל, הו, שו השתכנעותם של נשי השלטון, כי הדרים שנתפרפמז מגלים משהו יותר מהעת השקפה נוגדת וף משהו יותר מצמיחת גרעין של נטיה לקרת סיכון שלום הציור : קיצור י הדרים מגלמים קרם ל רק רעיון העשוי ליצור, עק הפצתו רים, פשרות רחוקה שתגרום עקיפין לחת התוצות הנפסדות עליהן דור לעיל. מנם מנקודת רות צרה, כל רעיון כמוהו כהסתה, הויל ומעלים ותו כדי שימינו ו, ומשממינים ו הרי שנוהגים על פיו, ל ם מייחסים לרעיון חר משקל יתר (השופט חולמס Holmes) (justice משפט, N.Y.: ( a ct.rep45,)24&(,632,625.gitiow v.. וולם, רק כשר הפרסום יצ מגדר של יור רעיון גריד ולש צורה של הטפה, היוצרת, שים ל למסיות, לפחות פשרות קרוה של עשיית מעשים המסכנים ת שלום הציור, יהיה מקום להתערות השלטונות לשם דיכוי הפרסום ו מניעת הישנותו עתיד. ל תיחום תחום כנ ל ין פרסומים שיש הם ך משום גילוי מחשות מםויימות רים לין פרסומים שר, מסיות הופפות ותם, מותר לרותם כעלי תוכן מסית משמעות הנזכרת: ל עמידה מתמדת על המשמר לל יטושטש הקו המדיל הלזה עשוי ערכו החיוני של הינטרס הכרוך חופש היטוי להתרוקן כליל. כן, ותו עקרון מוחשי ורציונלי של ודות קרוה, להדיל מהמושג הערטילי והמעורפל של נטיה רעה, יש ו כדי להטיח מידה ניכרת ם ך יון כרוי וייזקקו לו י מצד חד ל יו דיכוי השקפותיהם של חרים רק גלל היותן מנוגדות ללה המוחזקות ידי נשי השלטון, ומהצד השני, כי גם תוגשם המטרה של מניעת סכנה לשלום הציור, ליה חתר המחוקק. ג ד ה ן ן (2) מנם יש להודות כי גם המחן של ודות קרוה ינו מהווה נוסחה פרציזית שפשר להתימה נקל ו ודות לכל מקרה ומקרה. רצוננו לומר: שר הפנים יננו 888

19 / ג צ ; 73/53 87/53 חרת קול העם ע מ 5 עתון ל תיחד- נגד שר הפגים פסקי דיך, כרך ד, תשי ג/תשי ד 1953 השופט גתגו ג ד ה ן ן מצווה, שעה שהו להחליט דר הפעלת הסמות הנתונה ידו לפי סעיף 19(2<(»), לנ נוה טוחה, י חת התוצות הנכללות הגדרה של סיון שלום הציור ו תו, של מעשה הפרסום הנדון, ם ל יעשה די למנעה. לל היותר דרושה ממנו הערכה לד, שכך עלול הדר ליפול, הווה ומר: הערכה שנוצרה פשרות קרוה, לו דוק ודית, שכך יהיה וכך יקרה ם ל יזדרז להשתמש כוחו הנ ל. וההערכה פירושה, פי שרמזנו יותר מפעם חת מהלך דרינו, הערכה לפי המסיות הסוות ת מעשר הפרסום. שם שתלויה קיעת פיו המיתי של כל מעשה מסיות שהן נעשה, כן תלדה הערכת שים של הדרים שנתפרסמו מסיות שפפו ת הפרסום. קנה המידה, לפיו חיי שד הפנים להדריך ת עצמו, הו, יפו, קנה המידה של הקרו לודי, לפי מה שמתקל על הדעת מסיות הענין. רור כי זוהי שלד כל מקרה ומקרה, של נוידה. למשל, ם זמן הזה יפרסם עתון ממר, המקר קשות ת ופן הניהול של קר מסמים מלחמת השחרור, ל ייצור על ידי כך, הנחה שינו מגלה סודות טחוניימ עילה המצדיקה ת הפסקת הופעתו; וילו ם יפרסם ממר המטיח נגד כשרו של מפקד מםויים, שעה שהחיילים שפיקודו עומדים לצת לקר, יהיה ויהיה מקום לשימוש סמכות המורה. יש והדרים שנתפרסמו הנם, מחינת הפשרות של סיכון שלום!.ציור חוודים ו תמימים, ך מה שמקנה להם ופי מסוכן הן המסיות שהיו קיימות שעת פרסומם, כגת דוגמה הקודמת. והרי דוגמה שניה: ל יימצ פגם שימוש מלה שריפה, מומר שנתפרסם עתון, ג תיור מקרה ו עלה ית חד ש יום חד קודם לכן. וולם, פילו )מיה הדוגלים מתן הגנה קפדנית לחופש היטוי ל יהינו לפרוש ותה על דם שר, ידעו שין הדר מת, צועק שריפה תיטרון המל עד פס מקום וגורם דרך זו להלה קר המקרים (עיין משפט נ 15 ), u.s. schenck.v הנ ל ע 244). מידך גיס, יש ותכנס המסית של המלים שנתפרסמו הו גופו יוצר ת הפשרות הקרוה של סימן שלום הציור כלומר, לי זיקה מיוחדת ו יתרה למסיות שהן נעשה הפרסום, כגון מקרה ו הופיע עתון ממר, המטיף להפרת חוק המטיל מס מםויים, על ידי לה החייים תשלומו ושהם יתנגדו כוח לגייתו. רם, פילו דוגמה החרונה משפיעות גם המסיות, למשל, כי ותו עתון מופץ רים. עינינו הרוות כי המחן שיש להיזקק לו נעוץ תמיד הערכה מרש, לפי מידת ההגיון, cat כתוצה מפעולת הגומלין שין הפרסום והמסיות, תיווצר פשרות קרוה שייגרם נזק לשלום הציור. (3) חשו גם להטעים כי המסיות, ששר הפנים רשי להין חשון שיקוליו, עשויות להיות שונות ומגוונות. דדך משל: ידו יהיה להתחש ל רק עודות החיצוניות המידיות כלומר, שיניהן לין הפרסום טצר קשר ישיר ל גם רקע הכללי כגת המצ של שעת חירום הקיים מדינת פרק הזמן הנדון, ו המתיחות יחסים הידלומיימ השוררת ותה שעה. כן רור הדר כי, מחר שהחיים מתפתחים ומלכים, ל יה טעם כך, שננסה למצות ו למיין ת סוגי המסיות המורות ו שנקע מסמרות דר ההש פעה הפשרית של סוג זה ו חר. כמור, השפעה זו עלולה להשתנות ממקרה למקרת 889

20 ג*צ 73/53; 87/53 חרת קול הע 13 ע מ! עתון ל תיחד* נגד שר הפנים פסקי דיך, כרך ז/ תשי ג/תשי ד 1953 השופט mim ומה שחשו תמיד הו הערכת כוחן המצטר של המסיות צל עניז וענין ף על פי כן, מן הרוי שנוסיף לשם הדרכה לד ולי לקוע כללים נוקשים ת הדרים הים: רשית, דרך כלל ל יהיה מקום לשים ל ל ת כוונתם הרעה שללה החריים לפרסום הנדון. ממה נפשך: םמת תות הדרים שנתפרסמו, ין נפק מזנה מההיה ל המחר ו המפרסם. מידך גיס, ם ינם מגלים מת, הרי חשוה הירק השפעתם הפשרית של דרי הפרסום גופם על שלום הציור ול כוונתם הנסתרת של לה שגרמו להפצתם.,כן, גם דק זה ל יחול תמיד ו כל מקרה, הויל ותנים ידועים תשמש קיעת הכוונה, שקיעה ל המחר ו המפרסם, עזר ר הערכת הסכנה הקרוה לו עקות הפרסום. למשל, כשר דרי הפרסום משתמעים לכן ולכן, עשר גילוי ותה כוונה להפיץ ור על המון המיתי שיש לתת להם, על פיים המסומ והמטרה הנפסדת העומדת מחוריהם. כמו כן, מסיות ידועות ותנים מםויימים יה מקום לדaחשות טון החריף, לשון המעליה וציון הרגשני שהם הולש תון הממר ו הידיעה שנתפרסמו. ך ין להפרת ערכו של שיקול זה, ול עוד ל שלי פשרות לקשר ת צורת הניסוח לעודות מסכנות חדות, ל יהיה מקום לתת לה, לצורת הניסוח, ערך כלשהו כגורם העלול להשפיע על שלום הציור; שם ל תמר כן, ינך ל מתכחש לעקרון המגן על חופש היטוי והמכיר שין להגיל ת הויכוח שטח הפוליטי, על כל פנים, ליקורת מנומסת. כפי שהדגיש צ יפי: מידה שהעוול גדול יותר, כן עלולים ני דם להתרגש יותר לגיו וכן דחוף יותר הצורך לשמוע מה פיהם (שם, ע 43). ולחרונה: דרך כלל ל יהיה מקום, שיקוליו של שר הפנים, להתחשות ישיותם ו פיים של לה החרים לדרי הפרסום הפסולים. נקודה זו מלפים הם הדרים שמרם לורד צ טהם Chatham) (Lord עת שתמך מקו של (8), Wilkes,Jahn שהיה על ער מפוקפק יותר, לחופש הפרסה (press) נגליה: הלחמי למענו, חרף היותו הגרוע שני דם, הריני נלחם לטחונם של הטוים שהם (צ יפי, ע 242 וילך). ג ך ח (4) עלינו לההיר, שטח זה, עוד נקודה חת. המחן של ודות קרוה, שנו דוגלים ו, ינו מחיי כי שר הפנים ישתכנע, כל מקרה, שהסכנה לשלום הציור עלולה לו זמןקצר לחר שנתפרסמו הדרים עתון הנדון. קיעת הקרו לודי מון של probability ין פירושו, הכרח, קיעת קרת הסכנה מחינת הזמן, כלומר מון של.proximity מנם השיקול כי עק הפרסום נוצרה סכנה לשלום הציור שהי ימיעטית, מחזק ת ההערכה שותה סכנה הנה קרוה לודי, כשם שהשיקול, כי הפרסום עלול לתת ותותיו שלום הציור רק כעור זמן ר, מדחיק ת הפשרות כי כלל יהיה כדר הזד- וולם ם שר הפנים ייווכח לדעת, לור המסיות, כי הפרסום יצר פשרות, כמעט ודית שייגרם נזק רציני לשלום הציור, הרי ל תה מניעה כי יפעיל ת הסמכות הנתונה ידו לפי סעי,ף (2) 19 (), פילו מעריך הו כי ין זה ענין של גרימת נזק כנ ל ללתר. ן ץ 890

21 גג צ \ 73/53 87/53 ועדת קול העם ע ט vm t ל תיזמנד * נגד ש רלמגיש -מזקי דיך, כרך ז, תשי ג/תשי ד 1953 השופח גדנס יש לציץ כי רצות הרית שעה שהשופטים הולמס ורנדייס הגדירו ת הערוה לחופש הדיור והפרסה,(press) המצויה חוקה המריקנית, קעו הם כתגי הכרחי להג לת חופש זה, כי הפרסום הנדון עלול לגרום נזק רציני ונזירי לינטרסים שהמחוקק חתר להגן עליהם. השלה כל מקרה, הי* ם השתמשו מלים מסיות כלה, ום המלים הן מסוג מה שר יש הן, מלים ומסיות, די ליצור סכנה רורה ומידית danger) (ciear and present שיגרמו לעוול הסוסטנטיי שד הקונגרס זכי למנעו. זוהי שלה של קרה זמן ושל מידה*( degree.(it is & question of proximity and עיין נ 15 ), U.S. Schenck v. ע ;249,(12) U.S. Aibrams v. ע ;22 רה גם ת פסקי הדין שנלקטו גקודה זו ; נ 14 ), whitney v. california ע 649 תוספת לפסק דינו של השופט פרנקפורטר משפט, (17), u.s. Dennis.v ננ 891; וד!שווה ת הגישה החדישה של דעת הרו משפט החרון). כן, הדר ולט לעןן, לוד הגישה שהתווינו לעיל, של נוכל להרחיק לכת עד כדי דרישה, ששד הפנים ישתכנע, טרם יצווה על עתון להפסיק ת הופעתו, כי הסכנה לשלום הציור, שנוצרה עק הפרסום, הי קרוה גם זמן. לפחות ההגדרה הלשונית של המונח עלול שסעיף (2) 19 () שר משמעותו, כמור, קיום ודות קרוה שהפגיעה שלום הציור ו תו זמן העתיד, לו דוק עתיד המידי מונעת ותנו מלעשות כן. ולם דעתנו הי* כי ייזטי שר הפנים לעשות, וו לעסוק שקילת הינטרסים הרוכים הטחת שם הציור מזה והננת חופש הפרסה (press) מזר ם ישעה ל ההנחות שד שימשו, להם, לשופטים הגיל, לשם עיצו הלכתם המורה ושד על חלק מהן כר רמזנו פרשה קודמת של פסק דיננו. הנחות לו, שר נו מיים ותן כן, שו, כהורות מדריכות לד ול ככללים נוקשים, הן: () דרד כלל קיים סיכוי טו, שסופה של המת לנצח, שר על כן ם רק ישנה שהות מספקת, מוט לפעול ליטול השפעתה של הידיעה הכוזת שנתפרסמה עתון הנדון, ו של הממר שניתן לו מקום שם דויד של ירור, חינון והסר נגדי. ם יש זמן לגלות על ידי ירור (discussion) ת המ ות הטעויות, ולמנוע ת העוול על ידי תהליכים חינויים, זי התרופה שיש לנקטה הי דוק דיורים ול שתיקה שכופים ותה (השופט רנדייס משפט, (14), wwtney הנ ל, ע 649). לפיכד יהיה מקום לשקול, למשל, ם ל רצוי להעדיף מהפסקת הופעתו של עתון, של פרסום ידיעה לתי נכונה ו, ת כפייתו של עורד העתון, התם לסעיף 17 לפקודת העתונות, לפרסם הכחשה. () לעתים קרוות יקרה, כי עצם מעשה הדיכוי.עצם הפסקת ההופעה של העתון ו נתפרסמו הדרים הפסולים מקנה מיד. ערד מופרז עיני הציור. מקדם שויי החופש נתקלים שלילת החופש, עשויים ני דם רים, שהם מלי רצון טו, לחשו כי ף על פי ס, יש משוע דוקטרינה שנסרת דוקטרינות נפסדות רק נעזרות על ידי דיכרן. הן מתות עם גילוי יסחדן הרעוע- (מדרי

22 ג צ 73/53! 87/53 חרת קול העס ע מ! עתון ל תיחד נגד שר הפניפ פסקי דין, כרך ז/ תשי ג/תשי ד 1953 השופט גתמ,Haley המוים משפט, (17), Dennis הנ ל ע 889; רה גם דרי השופט הולמס נ 12 ), u.s.,aforams.v ע 22). (ג) ולסוף, מסיות שהן ל קיימת פשרות של גרימת נזק מידי וף ל וד#י, לשלום הציור, מוט לשקול היט היט ת היקף רצינותה של הסכנה שר שר הפנים רוה ותה ופק מחמת הפרסום הנדון. דעה רווחת הי, של מעשה דיר של הופעת עתון מי עטיו, לו הכי, נזק לינטרס הציורי, דהיינו: לותו ינטרס חשו הקשור חופש היטוי. הטעם הו, כי כל דיכוי כנ ל מטיל הכרח ימה ופתד ל רק על על העתון ועורכו, שהופעתו הופסקה, ל גם על חרים! כי ימה ופחד לה גוררים מצדם של החרונים צנזורה עצמית! וכי דרך זו מסתתמות גם ותן הטענות שר דוק רצוי היה, לשם ירור המת וקידום התד ליך הדמוקרטי, שייצו לור העולם, (רה צ יפי, ע Rev.! 561,Har..L ע 6). מהצד השני, מחר שהמדור רק הערכת סכנה שהי כוח כלומר, שהי רק קרוה לודי ך ין טחון מל שו תו, ומכל מקום ין חשש שתו מהרה, הרי שקיימת פשרות מנם לפי ההנחה, זו רק פשרות רחוקה כי שלום הציור ל יסול כלל עק הפרסום הפסול. הילכך חשו הו השיקול, ם רצינות הסכנה, שר שר הפנים חוזה ותה מרש כתוצה מפרסום הדרים הנפסדים, הי מנם גדולה מידה המכפרת על הנזק הציורי, הו הנזק לינטרס של חופש היטוי, שר הפסקת הופעתו של העתון, שו ניתן להם מקום, עשוי להיו ממיל ולו הכי. ג ד ז. ת ההלכה שיש להחילה ענין הנדון נו מסכמים, יפו, כך: - השימוש סמכות, המורה סעיף (2) 19 () הנ ל, מצריך, מצד שר הפנים, ת שקילת הינטרסים הכרוכים שלום הציור מזה וחופש העתונות מזה, ות העדפת הינטרס הרשון רק לחר שימת ל רויה לערכו הציורי הגוה של הינטרס השני. העקרון המדריך צריך להיות תמיד: הם, עק הפרסום, נוצרה פשרות של סנה לשלום הציור, שהי קרוה לודי! הגילוי של נטיה סתם כיוון זד תוך דרי הפרסום, ל יספיק כדי מילוי דרישה זו. כמו כן, שומה עליו, על שר הפנים, להעריך ת השפעת דרי הפרסום על שלום הציור רק לפי מידה של המתקלעל הדעת לור המסיות שפפו ותם! והערכה זו עשוי ורך הזמן, העלול לעור ין הפרסום לירוע התוצה המהווה פגיעה שלום הציור, להיות גורם חשו,ך לו דוק גורם מכריע. ולסוף, פילו השתכנע השר שהסכנה שנגרמה על ידי הפרסום קרוה לודי, רצוי הדר, כי ישקול היט ם הי רצינית מידה המצדיקה ת השימוש כוח הדרסטי של הפסקת העתון, שהכיל ת הדרים הפסולים, ו ם ינה קיימת שהות מספקת המפשרת לעשות פעולה פקטיית לשם יטול ההשפעה הנפסדת העולה מהם, דרכים פחות חריפות כגון על ידי ירור, הכחשה והסר עדי. רי ז ז 892

23 ג צ ; 73/53 87/53 חרת קול העם ע מ; עתון ל תיחד נגד שד הפנים פסקי די! / כרך ז/ תשי ג/תשיי ד 1953 השופט גרגס לסיכום זה של ההלכה עלינו להוסיף: היטוי לפי דעת שד הפנים, שזכרו פםק () לסעיף (2), 19 מחיי ת הקיעה, כי הערכת השפעתם של דרי הפרסום על שלום הציור לור המסיות, תה נתונה תמיד סמכותו היהודית של שד הפנים, שר על כן ית המשפט הגוה לצדק ל יתער שיקול דעתו של זה, ל ם סטה הו, הערכה המורה, מהמחן של ודות קרוה לור משמעותו של המושג סיכון שלום הציור < ל נתן תשומת ל כלשהי ומכל מקום ל נתן יותר מתשומת ל מוטלת לינטרס החשו הקשור חופש הפרסה (press) ; ו טעה שיקול דעתו ופן חר, מחמת היגררו חרי שיקולים שהם מחוסרי חשיות, מופרכים ו סורדיים. לור הלכה זו, דעתנו הי, כי כל חד משני הצווים, שהוצי המשי להפסקת הופעתם של שני העתונים הנדונים למשך עשרה וחמישה עשר יום, עומד על יסוד רעוע. ג קול העם. כדי לעמוד על טי השיקולים ששימשו נר לרגלי שר הפנים שעה שהעריך ת השפעת הממר שנתפרסם עתון זה יום 3.53&1, כפי שהעריכה, ני כן חלק מדרי העדות שמסר מד מרל חקירת שתי וער ושנו רוים ותם כמשקפים גם ת גישתו של המשי. וכך העיד הלה: לו היתה הפסק הרשונה ממר הנדון מופיעה לדה, ל הייתי מי לסגירת העתון גם ל גלל הפםק השניה לו ה הפםק השלי ד שית, הייתי מי לתשומת ל שר הפנים ם זה מסכן שלום הציור עליו להחליט פסק הריעית ני רוה השמה כי לממשלה יש מדיניות של,מה יפית כלפי רצות הרית י פשר לחלק הממר למשפ טים משפטים ולחפש כל משפט פני עצמו ימרה שיש ה משום (סיכון) שלום הציור כשר קורים הממר מלוו יש ו משום סיכון שלום ה הציור והערתי הממר לשר הפנים הו קר כולו והגיע לכלל מסקנה שהו מסכן שלום הציור הפסקות החמישית והששית פני עצמן ינן מסכנות שלום הציור ולם ם נמר שממשלת ישרל נכנעת נגד ינטרסי ישרל לדיקטט ממשלת חוץ סיכון שלום הציור פסק השיעית גם כן ין סיכון שלום הציור מה שכתו פםק ו השמינית מסקנה ממה שנמר קודם וסיסמ הפםק הזו מעידה על כוונה להילחם נגד ממשלת ישרל מספסרת דם ישרל והעתי הדעה לשר הפנים כי יש זה יסוד מד חריף על סמך פסק זו ועל סמך הממר כולו הכיר שר הפנים כי קיימים למנטים המצדיקים להשתמש סעיף ם נזכור, י ממר הנדון הסיק המחר מתוך הודעה מסויימת, שכיכול מסר שגריר ישרל עיר ושינגטון זמן ההו, כי ממשלת ישרל הסכימה להעמיד 200,000 חיילים לצד דצות הרית מקרה שתפרוץ מלחמה ינה לין רית המועצות, וכי ת תכנו הנוסף של הממר הקדיש הלה, עיקר, למתיחת יקורת על מדיניות מדומה זו, הרי יה רור, f 893

24 ג צ! 73/53 87/53 חרת קול העם- ע-מ; עתון ל תיחד נגד שר הפנים פסקי דין-, כרך ז/ תשי ג/תשי ד 1953 השופט גרנט כי ההערכה הנ ל לדרי הממר דהיינו, כי של פרסומם נוצר יסוד מספיק להפעלת הכוח המור סעיף (2) 19 () הי הערכה לקויה תכלית. הם התיור רים של ותה מדיניות התרפסות לפני מדינה זרה וכהכנעת הינט רסים של ישרל לרצונה של זו ויה התיור הזה מוטעה כמה שיה פשר לרותו כיוצר לפחות פשרות קרוה של סכנה לשלום הציור- משמעות הנזכרת של המושג החרון י הם יש מקום לייחס לדרי הממר השפעה כנ ל, פילו התחשנו מצ של שעת חירום ו נתונה היום מדינתנו, כשר טרם נכרתה רית שלום תמידית עם מדינות ער השכנות י הם מן הדין לפרש ת הדרים שנתפרסמו כהסתה לשימוש מצעי לימות למען הי שינוי ותה מדיניות מדומה של הממשלה י הם קיים יסוד מספיק כדי להסיק מסקנה שהם מטיפים לי התייצות לשירות צ הגנה לישרל מסגרת של חוק שירות טחון י כן רור הדר כי לכל חת מהשלות הללו מתקשת מתנו ך תשוה שלילית. ם כל זת הגיע המשי למסקנה נוגדת, הרי ין ספק שהסיה לכך הי זת מרים עליל דרי העדות של מר מויל שהלה נתפס לגישה המוטעית של גילוי נטיה רעה דרי הממר, מקום לחון ם הגשמת חת התוצות המורות, עק פרסומו, הנו גדר של ודות קרוה. נקח, דרך משל, ת הפםק עליה הציע לפנינו היועץ המשפטי המלומד: ג ם ן ו מי שהו חר רוצה ללכת להילחם לצד מציתי 1 המלחמה המריקיים, שילד ך שילך לדו, המוני העם רוצים שלום, עצמות לומית וינם מוכנים לוותר על הנג תמורת הצטרפות,לפיקוד המזרח התיכון. עינינו רור מד, כי כל מי שינו חפץ להיכנס לויכוח סרק, ם מנם מגלמים הדרים שפסק זו נטיה כיוון החלשת הרצון למילוי החוה המוטלת על ידי חוק שירות טחון מקרה ותפרוץ מלחמה ין שתי המדינות הזרות הנזכרות, יסכים, לל היסוס, כי משמעותם המיתית הי: העת התנגדות צורה חריפה ורגשנית ל מדיניות- המתורת של הממ שלה הנוכחית, ותו ל. ה 1 הו הדין החל על הפסק שלפני החרונה ותה הדגיש מיוחד מר מויל עדות שמסר לפנינו, ושתכנה הו חלק הרשון של פסק דיננו. כפי שועדה העד, ין המור פםק זו מהווה ל מסקנה ממה שנכת על ידי המחר פסקות הקודמות, דהיינו: כי מתן ההסכמה להעמיד לרשות מדינת רצות הרית חיילים מספר ר כעזרה מלחמה העלולה לפרוץ עתיד ינה לין רית המועצות פירושו הקרת הנוער הישרלי למטרה נפסדת תמורת הפשרות של השגת כספים מדינה הרשונה, וכן כי לשם יטול מדיניות זו, יש לנהל מק. ושו תה דעתנו על מידת הצידוק הטמונה מסקנה זו שר תה* הרי העת התנגדות לותה מדיניות מדומה וההטפה לניהול מק לשם יטולה, ין לרותם, שום פנים וופן, כעלולים לסכן עתיד ת שלום הציור יזה צורה שהי. ז 894

25 87/53 חרת >ןול העם ע מ? עתון ל תיזזד* נגד שד הפנים { ג צ 73/53,פסקי דיך, כרך ז/ תשי ג/תשי ד 1953 השופט גתם. כן, יש להודות, י ף פסק הזת לוותה העת המסקנה הנזכרת טון חריף ול זו לד ל גם לשון כוונתנו למלים המספסרת דם הנוער הישרלי הגולת עם השמצה ממש. וולם, מלד זה שקיימים קודקס הפלילי וחוק הנזיקים הזרחיים הורות המענישות ו מפצות על הפצת דרי גני ו עלון על ני ד* ין תורת היותם נציגי הציור וין תורת נשים פרטיים, הרי עצם העודה, י לדעה שהועה ותה פםק ניתן לוש מילולי חריף, רגשני ומעלי, ץ ה לי לקשר סגגון נפסד זה למסיות מסכנות חרות כדי להעניק לתוכן הדרים שנתפרסמו השפעה המגעת עד כדי יצירת פשרות קרוה של פגיעה שלום הציור, משמעות הנזכרת. והל על מסיות מיוחדות כנ ל ל רמז מר מויל ף רמיזה קלה, ל הצהרה שהגישה תמיכה לתשות המשי ול דרי העדות שמסרם משפט גופו. סוף דר: ם ל נרצה לסכל כל פשרות של ירור וליון חפשי שטח הפוליטי ודרך זו להתכחש התכחשות גמורה לינטרס החשו הכרוך חופש העתונות, מהד גיס* ום גם ל נחפוץ לסטות סטיה שלמה מהמחן המצריך שהשפעתם השלילית של דרי הפרסום על שלום הציור תוערך לור המסיות, לפחות כקרוה לודי, מידך גיס הרי ל תה לפנינו רירה ל להחליט כי, תתו ת הצו להפסקת ההופעה של העחון קול העם למשך עשרה ימים, של פרסום הממר הנזכר חרג המשי חריגה יסודית מתחום סמכותו. ל תיחד. דין זה חל גם על הצו שניתן על ידי המשי להפסקת הופעתו של העתון השני למשך חמישה עשר יום. נדון זה יש לציין, כי הממר שנתפרסם יום שווה, עיקר הדרים, לתכנו של הממר שהופיע קול העם יומים לפני כן. מנם ההתנגדות למה שנחש עיני על הממר, שנכת שפה הערית, מדיניותה המוצהרת של ממשלת ישרל, נוסחה הפעם סגנון חריף רגשני וף מעלי יותר מהםגגון ו נכת הממר ששימש עילה להפסקת ההופעה של העתון החר, וייתכן, יפו, כי עודה זו הי הי שהניעה ת מר מויל לקוע דרי העדות שמסר לפנינו משפט השני כי, כל הממר מסכן שלום הציור! כלומר, השפעה זו נועת ל רק מהכתו פסק שלפני החרונה, ה הושם הדגש על ההצהרה שכועד. שהגישה מד מויל משפט י זה, כי ם מהממר כולו. וולם סורים נו, מהנימוקים שצויינו לעיל, כי ין תופעה זו של סגנון הממר צורה כנ ל, סשלעצמה, כדי ליצור פשרות קרוה, שהדרים שנתפרסמו ל תיחד ייו להפרת חות ההתייצות, המוטלת על ידי חוק שירות טחון ו לחת התוצות החרות הגכללות מושג סיכון שלום הציור. ושר לתומ הדרים שזכרם פםק שלפני החרונה ושהם רה מר מויל, לפי דרי העדות שמסר משפט השני, הסתה נגד ממשלת ישרל, המתססת על הכז פי ממשלת ישרל מספסרת דם ניה וכן,הסתה של ההמונים לפעול נגד המדינה וממשלתה הרי המדור שו העת מסקנה על ידי על הממר, הדומה רוחה לזו שנקעה ממו! שנתפרסם קול העם.

26 ג צ ; 73/53 87/53 חרת קול העם ע מ? עמת ל תיחד נגד שר הפנים פסקי די!, כרך זי, תשיי ג/תשי ד 1953 השופט גתט מסקנה זו הי, כזכור, שותה מדיניות, שר המחר רה ותה מדיניותה המוצהרת של ממשלת ישרל, משמעותה, שחייהם של זרחי ישרל יוקרו, תמורת הפשרות להשיג כספים שיל המדינה רצות הרית, למטרה נפסדת, שר ותה מדיניות מדרדרת ותם ל רק לטלה לעוני ולרע לד, כי ם גם למוות שירות הימפריליזם המגישים ותם כשר למכונת מלחמתם. לזת הוסף הנופך, כי המונים לה ינם רוצים גורל זה והם יוכיחו ת סירום. כפי שנרמז, ם נתכחש, לרגע קט, להוספת הנופך, זי שו נהיה חייים לקוע מחמת ותם הנימוקים ששימשו לנו עת ששללנו ת הפשרות כי פרסום המסקנה הדומה עתון ר»ערי עלול לפגוע שלום הציור כי ההערכה השווה דר השפעה מסכנת, שניתנה על ידי המשי לדרי המסקנה שהועו עתון הערי, מחוסרת, ף הי* יסוד הגיוני. הם ההוספה של המלים והם יוכיחו ת סירום, יש ה כדי לשנות ת פני הדרים? היועץ המשפטי טען, כי על כל פנים מלים החרונות ודרים הדומים שהם מסתיים הממר ( ויוכיחו לן גוריון ונשיו של ירשו להם לספסר דם ניהם וכוי) מתגלית הטפה רורה לשימוש מצעי לימות לשם הת שינוי מה שנרה למחר מדיניותה של הממשלה, ו לפחות, כי המלים כל חת משתי הפסקות הנ ל כמוהן כהסתה לי מילר חדי החוק על ידי סירו לקיים ת חות ההתייצות לשירות צי. מהצד השני טען כוח המקש שכוונת הדרים הנ ל הי* שזרחי המדינה ייעו ת י הסכמתם לותה מדיניות דרכים חוקיות ושקטות למשל, על ידי הצעה, כיות מסויים, חירות הכלליות העתידות להתקיים. ין ספק לנו, שים ל לצורה החריפה והרגשנית שה נוסח הממר כולו, כי המלים שסוף כל חת משתי הפסקות הנדונות הן דו משמעותיות כלומר, מתפרשות לשני הכיוונים המורים גם יחד. משומ כד, ומחר שההכרעה דר השפעתם הפשרית של הדרים הנ ל נתונה רש ורשונה שיקול דעתו של המשי, רוים נו ת עצמנו קשורים על ידי הכרתו של זה כי הפירוש, עליו הציע היועץ המשפטי, הו הפירוש העלול להתקל על דעת קורי הממר הנ ל. וולם, נקיטת גישה זו מצדנו עוד ינה ומרת, הכרח, חריצת גודלו של המשפט הזה כללו, הויל ועדיין עומדת עינה השלה: הם, לור כל המסיות שהיו נמצ שעת הפרסום נוצר מנם יסוד הגיוני, המפשר להסיק כי נוכח המשמעות המורה של המלים הנ ל עלולה לו חת התוצות המסכנות, עליהן רמז היועץ המשפטי י שר לשלה חרונה זו הרי מעידות המסיות דוק כיות ההפוד כי מה התרר לפנינו י רשית התרר, כי ותו ממר יסודו כולו הנחה, כי ן יש מת ידיעה שנת פרסמה עתון הרץ יום דר תוכן ההצהרה שכיכול מסר מר ן ושינגטון על מדיניותה הרשמית של מדינת ישרל; זת *גומרת, כי זוהי מנם המדיניות נגדה התריע מחר הממר וגללה הטיף מה שהטיף. שנית, התרר כי חמישה ימים לחר 896

27 ונג צ 73/53, 87/53 חרת קול העם ע מ,- עתון *ל תיחד נגד שד הפנים פסקי דין, כרך ז/ תשי ג/תשי ד 1953 השופט גרנט י :; י ' ' י פרסום הממר הכריז רש הממשלה כנסת, כי ותה ידיעה יננה ל דותה עתונית ול עוד ל* כי מדיניותה הרשמית של ישרל הי להגן על גולותיה ומשטרה פני כל הפיכה והתקפה. ג ד מסיות לו כשר מצד חד כל עיקרה של ההטפה המתגלית שני «פסוקים המורים מיוסד על התני, כי ותה ידיעה עתונית מיום שיקפה ל נכון ת מדיניותה הרשמית של ממשלת ישרל הנוכחית ומהצד השני, התרר, ימים ספורים לד חרי פרסום הממר, י ידיעה זו הי מופרכת ומשוללת יסוד עודתי, כך שהתני הנזכר ינו קיים כלל מסיות לו, הם פשר להעריך, הגיונית, י לדרי ההטפה הנ ל תהיה השפעה המסכנת ת שלום הציור? הם,מת יוכל לעלות על דעתו של מן חזו* כי עק קרם ת הכתו ממר הנדון יקומו פעם ההמונים וינקטו מצעי לימות ו יסרו למל ת חותם החוקית להתייצ לשירות צי, רק כדי להי ליטול מדיניות שד התרר, של הוצהר, כלל ועיקר, על ידי המוסמכים לעשות כן, שזו מדיניותה הרשמית של ממשלת ישרל שעה זו י כן, ן* לשלות לו מתקשת מתנו תשוה שלילית ורק שלילית. שמ תמר, כי ייתכן ויו יום ומדיניותה של ישרל תיהפך לותה מדיניות נגדה הטיף על הממר המור כי זי ייזכרו הקורים דרים שנכתו ו, וכי כתוצה מכך יפעלו דרך ה נדרשו לפעול על ידי המחר ויםוכן ז שלום הציור צורה רצינית על כך משיים נו: גישה כזת ינה ל ותה גישה של נטיה רעה ו םיתיות מצעית, שר נשללה על ידינו כקנה המידה הצריד לשמש לשד הפנים וו להחליט ם להפעיל ת הסמכות המורה סעיף (2) 19 () הנ ל. היוצ מזה, כי ף תתו ת הצו להפסקת העתון ל ת חד למשף חמישה עשר יום, חרג המשי, יסודית, מגדר סמכותו. ה על יסוד כל המור, נו מחליטים לעשות ת הצו על תני, שניתן כל חד משני המשפטים הללו צו החלטי. נו מחייים ת המשי לשלם לכל חד מהמקשים ת ממי המשפט, ונוסף לכד שכר עו ד סד 30 לירות כולל. ו ניתן היום, ז חשון, תשי ד ( ). 897

28 ג צ 73/53 87/53 חרת קול העם ע מ, עתון ל תיחד נגד שד הפנים פםקי דין, כרך ז/ תשו ג/תשי ד 1953 השופט גתט נספחים על הפרק הנו!מר קול העם נספח ילד ן להילחם לד ממשלת p rnn רנשטיין ל הגיה כלל על הודעת ן על מנותו להעמיד 200 לף חיילים ישרליים למלחמה נגד רית המועצות. ת השתיקה הרשמית ין לפרש חרת ל כהסכמה מלה לדרי. ן. יותר מזת. ין להניח שהשגריר של ממשלת ן גוריון רנשטיין הכריז ת דריו שמו הפרטי ול שם הממשלה כולה. 1 ההכרזה של. ן הי יוצת דופן פילו מחנה הטלנטי, הרי כל ממשלה תוד הגוש הטלנטי התוקפני, משתדלת כל כוחה, להעמיד כמה שפשר פחות חיילים לרשות הגנרלים המריקניים. עד עתה נתקלים הישורים של הסכמי המלחמה של ון ופריס קשיים גדולים. רצות רות סיה וירופה, ויניהן ריטניה והודו, מקרות קשה ת המדיניות של ייזנהור דלס. נמצ יפו, שממשלת ךגוריון נדחקת לשורות הרשונות של מחנה מציתי המלחמה, הי מזדרזת יותר מכל ממשלה חרת, ף גוש הטלנטי התוקפני. ילי ההון המריקניים ל מוצים לנחוץ להתחש ממץ מלחמתי של ן גוריון, שרת ו ן. כד מודיע העתון הלנוני,ל זמן מפי פקידים מריקניים, שג והן פוסטר דלס, שר החוץ המריקני ונטוני ידן, הגיעו לעמדה משותפת, התועת מישרל להסכים,לסיפוח הנג לירדן, כדי שהצ הריטי החונה יזור תעלת סוץ, יעור לנג, וכן להסכים לויתורים חרים, כגון הערת נמל חיפה לידי המפקדה הטלנטית וכוי. ג ך ה ית הלן משתדל כל כוחו להגיר ת מידוץ הזיון מזרח התימן, ושליחת נשק מריקי שור של 11 מיליון דולר ינו משיר ספק כד יותר מזת. תסטייט דיפרטמגט הגיש ולטימטום לממשלת ן גוריון דר פינוי שטח הקולג הערי ירושלים. ממשלת ך! ן גוריון מילה ת הולטימטום מלי להוצי הגה מפיה. המדיניות הנטי סוייטית של ממשלת ן גוריון רנשטיין, דומה למדיניות של הריקציונרים הפולניים ק ורידז שמיגלי, שמתוץ עוורון ושנה נטי קומוניסטית, היו סון לומי על רצם. למרות ההסתה הנטי סוייטית יודעים המוני העם ישרל, שרית המועצות נמנה למדיניות של חוות עמים ושלום. הנומים של הח ח מלנקו רייה ומולוטו, ישרו דר זה פעם נוספת. ם ן ו מישהו חר רוצה ללכת להילחם לצד מציתי המלחמה המריקיים, שילך, ך שילך לד. המוני העם רוצים שלום, עצמות לומית וינם מוכנים לוותר על הנג תמורת הצטרפות ל פיקוד המזרח תיכוני. נגיר ת מקנו נגד המדיניות הנטי לומית של ממשלת ךגוריון המםפםרת דם הנוער הישרלי. נגיר ת מקנו לשלום ולעצמות ישרל. ן ין -י 898 י

29 . ', < " " י י, יי; י-י»י«י ג צ? 73/53 87/53 חרת קול העם* ע מ! עתון ל תיחד נגד שד הפניט פסקי דיך, כרך ז/ תשי ג/תשי ד 1953 השופט גתס המטר ל חיזזד נםפזז העם ל ירשה לספסר דם ניו - פתיחת ועידת מלווה,העצמות שוע שער ניר יורק הכריז ן שגריר,: י ן גוריון, רצות הרית, שממשלת ישרל מוכנה לתת מתיים לף חיילים ישרליים להילחם לצד רצות הרית מקרה של מלחמה נגד רית המועצות. עד היום ל הופיעה מצד ממשלת ןיגוריון רגשטיין ל תגוה על ההכרזה החמורה הזת של שגרירה ונציגה ניו יורק. ום השתיקה הזת ומרת משהו, הדי הי מטת י * ת הסכמתה המלה להכרזה זו, כי הכרזה זו ל נמסרה ל הדרכתה י נציג רשפי,של כל ממשלה שהי ינו יכול לט דריו ו הכרזותיו, ל ת דעת ממשלתו ומדיניותה. ההתרפסות הזת לפני שער הימפריליסטים המריקיים ינה חדשה מצד ממשלת ן גוריון, נציגיה ושליחיה. הממשלה הזת הורגלה לרוץ מלו צותותוה לפני מרכת הימפריליזם המריקי, נסיונה לעור על ל גרוריו ולהיע ת נמנותה לדוניה וחסידיה מחרחרי המלחמה, ולהוכיח להם, כל צורות כניעתה שהי המשרתת הנמנה שין 2 פשרות לוותר על שירותה כי הי מקוד. לזכות ממנו מט של שיעת רצון. זמן שהימ פריליזם המריקי נתקל קשיים מרוים יצוע תכניותיו כל המדינות הגרורות לו, ןותו זמן שהממשלות הללו מנסות להתחמק ומתמרנות ומעיזות לעתים לקר ת מדיניות יזנהור דלס וזמן שממשלה כגון נג י מצרים ושישקלי סוריה עדיין מפחדות להת קשר ערות כל שהי להצטרף לגוש הים התיכוני, נו רוים כי ממשלת ךגוריון זוחלת ד על גחונה מקשת ומתחננת להתקל לגוש זה ומטיחה למסור סיסים, נמלים, שדות תעופה ושד תותחים למכונת המלחמה המריקית. ולם כנרה שילי הוולסטריט ונציגיהם ית הלן ינם מעריכים עוד ת השידות הן גוריוני הזה הניתן,נדיות ל מלה וינם רוים צורד להיט חיה ל משרתיהם הישרליים שר המצם כר,כיס לחר ניתוק היחסים עם רית המועצז ת ולחר שהפכו לתלויים לגמרי, מחינה פוליטית וכלכלית ה,חסד הימפריליזם המריקי. לכן נו רוים ששליטי מריקה מנסים להתקר ל נג י, שישקלי ון םעוד וינם מתענינים עוד ן גוריון והצעותיו. עתון,ומן הלנוני כת השוע שפוסטר דלם המקר מזרח התיכון נוש כיסו תכנית שלום ין ישרל ורצות ער הכוללת תוכה ת סילוק הנג מישרל וסיפוחו לער הירדן כדי שיערו ליו הכוחות הריטיים המפנים ת תעלת סוץ. ן ולכן כל צורות כניעה של ממשלת ן-גורית וכל הוכחותיה על נמנות ל יועילו לה צל דוניה המריקים, יתד על כן, פשיטת רגלה המדינית הפנימית והחיצונית הכלכלית והפוליטית החלה להתגלות להמונים שהתחילו להין לן מדרדרת ותם ממשלה זו, ל רק לטלה, לעוני ולרע לד כי ם גם למוות שירות הימפריליזם המגישים ותם כשר למכונת מלחמתם, וילו המונים לה ינם רוצים גורל זה והם יוכיחו ת סירום. ך ם ן גוריון ו ן רוצים להילחם ולמות שירות דוניהם שילכו וילחמו לדם! המוני העם רוצים לחם, עודה, עצמות ושלום ויגירו ת מקם למען מטרותיהם לה ויוכיחו לן גוריון ונשיו של ירשו להם לספסר דם ניהם כדי להשיע ת רצון דוניהם. 899