המהפכה האיראנית בראי הסיסמאות אורלי רתימיאן המהפכה האסלאמית באיראן ( ) היא אחד המאורעו ת בתולדות אי ראן הח דשה. במהלך המהפכה נערכו ברחובו ת

תמליל

1 האיראנית בראי הסיסמאות אורלי רתימיאן האסלאמית באיראן ( ) היא אחד המאורעו ת בתולדות אי ראן הח דשה. במהלך נערכו ברחובו ת הערים התש ו בים בי ותר כמעט מדי י ום ביומו הפגנות שבהן השתתםו מאות- אלפי אנשים. הפגנות אלה נחרתו היטב בדעת הקהל העו למית שמזהה בהן אחד מיסודו ת. חיללו מספר ארגו נ י ם וקבוצות, ונטלו בה חלק כמעט כל הזרמים האי,יאו לו גים במדינה. במאמר זה אעמיק בעיקר בזרם המרכזי בתניעה המהפכנית, הוא הזרם האסלאמי, אשר הונהג בידי העלמא.א אבחן אחד הכוחות שעוררו ההמונים בתהליך המהפכני סיסמאות, ומקד במיוחד בסיסמאות שנפוצו בשלב הראשון של (ינ ו אר 1978 עד מאי מילאו 1979), שהיה שלב תנועת ההמו נים. סי סמאות אלה לעתים תפקיד מרכזי בהנחלת האידיאולוגי ה האסלאמית ובגיוס התמיכה העממית לרעיון האסלאמי המהפכני. על פי רוב הן היטיבו לשקף הלכי הרוח של החברה האיראנית או של פרטים. *. EP א בקרבה, ו למעשה אפשר לספר באמצעו תן סיפו רה של המאמר נכתב לראשו נ ה במסגרת הקורס י התפתחות רעי ונית באי ראן החדשה במאו ת התשע"עשרה ו העשריםי בהנחיית ד" ר שרה סורודי, שהלכה השנה לעולמה בטרם עת. מאמר זה מוקדש לזכרה. תודתי נתונה לניר אריאלי ו לצחי עין-גיל על עזרתם. ה הפני ו ת ל- slamז Encyclopedia of (מהדורה שנייה ( מסומנות בקיצור: ~לז?אא (יחיד: נ!אום) - כינוי לכלל חכמי ההלכה האסלאמיים. נחשבים למי שמשמרים, מרסרים ומפרשי ם הידע הדתי. באסלאם ה שיעי האיראני, בהתאם לתפיסת הזר ם ה אצולי, אנשי הדת הם ג ם המנהי גי ם החברתיים של העדה ומכונים מגי תהדים:, C. Gi.l.lot, Al-<Ulama', EP: X, Leiden 2000 עמי חימי ני פי תח התורה הגורסת כי חכמי ההלכה הם השליטים הלגיטימיים, ועלי הם מוטלת ה ח, בה להנהיג החברה גם כתחום ה פ וליטי. מטעמי נוחות עתק המילה כ-עלמא בהמשך המאמר. ה \ה ה:ה. ב מה לסטו דנ טי ם להיסט ו ריה, 71 I גלי ו ן 1 (תשס"ב (. עמ'

2 סי" אורלי I 72 רחימיאו עיקר חומר הגלם למאמר הוא ממקורות ראשוניים. אלו כוללים סיסמאות שהתפרסמו בכלי התקשורת הממלכתיים האיראנים אשר ליקטתי תוך צפייה בקלטות שידורי הטלוויזיה והאזנה לשידורי הרדיו של תקופת, ובמיוחד השידורים שסיקרו ההפגנות עבור רשות השידור האיראנית. עוד מקור שבו עשיתי שימוש נרחב הוא הספר ~?~לאננ ("") שפרסם עורך הדין האיראני עלי ליקט בעת, מינואר 1978 עד במחקרים שניתחו גם סיסמאות. ~~אלי ) Kamali (, אשר מאי 4905, 1979 סיסמאות.א מלבד אלה נעזרתי השתלשלות אירועי האסלאמית, ואשר בחלקם מצוטטות א. רקע כללי. 1 סיסמה? מהי סמה היא מימרה קצרה המביעה רעיון מרכזי".י המילה העברית י סיסמהי חדרה ללשון חז"ל מן היוונית העתיקה תsyssemo. משמעותה במקור היא יאותי או י סימן י, אך בימינו נ ו ספה למשמעייות אלו המשמעות שנוש המילה האנגלית " slogan כלומר: י מימרה המביעה מסר.' בדרך כלל הסיסמה היא משפט אוטונומי מבחינה סמנטית, כלומר יכולה לעמוד בפני עצמה, ללא קשר לטכסט חיצוני. 2 סיסמאות תעמולה, בדומה לפתגמים, אמרות כנף וכתובות קיר, הן טקסטים קצרים מאוד, שאינם תלויים בהקשר מילולי רחב. עם ז, הפקת משמעות מסיסמה מותנית בהכרח בי דיעת ההקשר החברתי, התרבו תי והפוליטי, מוען הסיסמה מניח קדם"הנחות מסוימות לגבי המידע הרקע של הנמען, 3 תפקידה של סיסמת תעמולה הוא להעבי ר לקהל מסר קצר ומרוכז, אלה העומדים מאחוריה מנסים להביע באמצעותה עמדה מסוימת בצורה נחרצת, מטרת השימוש בסיסמאות היא להביא להטמעה של הרעיון שאותו הן מבטאות, ומךשקעים ביצירתן מחשבה ותכנון רבים כדי שישרתו ביעילות המטרה הז, מאפייני הסיסמה הם: שימוש בלשון קליטה שתקל על זכירתה, עיצוב י פואטי ', קיצור נמרץ, וכן תוכן פשטני ועמום עושים שמחייב קהל היעד לעשות ז:יהל~ך ) processing ( של הסיסמה, 4 בסיסמה שימוש במילים הנושאות מטען תרבותי, פסיכולוגי, היסטורי, לאימי או דתי מילים שמטרתן לעורך בשומע אסו ציאציה מיידית ו /או רגשו ת, הקיצור הרב מחייב שימוש באמצעים רטוריים ובכלל זה אמצעי מצלול (ד וגמת חריזה, tזליטרציה, אסוננס), מבנים תחביריים מיו חדים ועוד, על מנת שהסיסמה תהיה קליטה וערבה לאוזן. א הבולטות בסימסאות בספרו של כמאלי מצוטטית במאמרי של פוגייבויה ) 1990 'twa: :גi.) Fuj

3 א( הסיסמאות 73 I האיראנית בראי המסר הפוליטי שסיסמת תעמולה מיועדת להעביר הוא חלק מהתקשורת בין הגופים הפוליטיים ובין ציבור האזרחים, לשם כך נחוץ בשבילה שהסיסמאות שבו מביעות מועצם כשהמוך רב קורא אותן מדיום, ערוץ תקשורת, s המסר בקול, ומכי ווך שהמטרה היא שסיסמאות יזכו לתחודה רבה, אכן קוראים אותן בקול באספות המוניות, הערוץ השני מועב רות סיממאות הוא הערוץ החזותי, הגרפי: הסיסמה, בהיותה טקסט קצר, מתאימה במיוחד לשלטים, ואכן, בהתאספויות המוניות לא רק מדקלמים הסיסמאות, הן גם כתובות על שלטים שהקהל נושא, מלבד ז אפשר למצוא סיסמאות גרפיטי על קירות, בעיתו נות ובכרוזים,, 2 סיסמאות ומהפכה לאורך ההיסטוריה של תנועות מהפכניות נורעה לסיסמאות חשיבות רבה, להמחשה, די אם נזכיר סיסמת הצרפתית יחופש, אחווה, שוויוךי, אשר הצליחה לעו רר בתודעת העם הצרפתי עמדות ורגשות עזים בכל עת שהיא של המטרות שלמענן נלחם, אידיאולוגיות מהפכניות הן נחלתם של אלה השואפים הושמעה, והוותה תזכורת לשינוי במצבם הקיומי, האידיאולוגיות המניעות תנועות מהפכניות קשורות קשר הדוק לתרבות; השפה והניב יריו ם) של משקפים תהליכי שינוי תרבותיים, ולעיתים התנועה המהפכנית עצמה היא סוכן חשוב של שינוי תרבותי,' השפה והרעיונות של סיסמאךת מהפכניות משקפות, בהתאם לכ,ך האידיאולוגיה של התנועה המהפכנית, הסיסמאות מבטאות לא רק מצעה של התנועה, אלא בעיקר מטרתה הכפולה: הרס הסדרים הקיימים והחלפתם באחרים, הסיסמה לא רק משקפת אלא גם מעצבת, היא משמשת אמצעי לעיצוב מחדש של עולם ההכרה של הפרט, שכך היא מעוררת עמדות ותגובות חדשות בתודעתם של ההמונים,? מטרתן של סיסמאות במסע התעמולה של זרם מהפכני כלשהו היא לסייע בעיצוב המציאות החדשה, מכיווך שכוחו של כל פלג מהפכני נמדד על פי מספר האנשים המתקבצים סביבוו נועד לסיסמאות תפקיד בשכנוע ההמונים בצדקת המצע של אותו פלג ובניסי וך לסחוף מספר רב ככל האפשר של אנשים אל תוך התהליך מהפכני, ב. השימןש בסיסמאןת במהפכה האסלאמית באייאן בתהליך המהפכני באיראן אפשר להבחיך בשני שלבים: השלב הראשוז תקופה של מהומות ציבוריות שהחלו בסוף 1977 והסתיימו בפברואר, 1979 עם נפילn משטרו של השאה, מחמד רזא פהלווי ] אא,) בתקופה זו התרחש המאבק נגד המלוכה בד בבד עם א אותיות בסןגריים מרובעים, כמו כאו!א,] מפנות לנפסח שבו מופיעה ביוגרפיה קצרה של הדמות.

4 אירלי I 74 רתימיאו הצגת האלטרנטיבה של משטר חדש בראשות חימיני.]ב[ השלב הזה אפיינו עצרות רבות משתתפים ברחובות הערים המרכזיות באיראן. השלב השני הוא פרק הזמן שבו ייצב חימייני שלטון חכם ההלכה המוסלמי מוסד הולאית"י לקבוע תחילתו של שלב זה בהכרזה על נפילת משטר השאה פקיה. K לדעתי, אפשר בפברואר, 1979 ו שיאו ביוני, 1979 הוא החודש שבו התחוללו המאבקים על חוקת הרפובליקה האסלאמית. במחנה שההתנגדות בין המהפכני לשאה לקחו ולמשטרו חלק קבוצות שימשה להן אידיאולוגיות מכנה משותף. ותנועות בשלב מהפכניות הראשון, שונות כאשר ההתנגדות לשאה קרמה עור וגידים, הסתופפו תנועות אלו בצלו של חימיני בהעריכן יכולתו להנהיגן אל הניצחון. עם ניצחון שבו ועלו הפלגים, ולפיכי מאפיינים השלב השני בעיקר על פני השטח ההבדלים מאבקי כוח בין הקבוצות המהפכני ות היריבות. 8 שלב זה נמשי למעשה עד איש ור החוק ה האסלאמית בדצמבר, 1979 אשר סימן ניצחון הפלג האסלאמי במאבק. 9 השימוש בסיסמאות אינו זר לעם האיראני והיה נפוץ גם בתקופות שקדמו למהפכה האסלאמית. במהפגה החוקתית של השתמשו בסיסמאות שמקור השרן במהפכה הצרפתית.כ גם בשנות הששים השתמש השאה בסיסמאות, אשר ליוו ביצוע ' הלבנהיג שהוא הנהיג, וביניהן הסיסמה שהוצבה על שלטי ~ ~.:..ג.(, םע"['~ קצב הילודה באיראן.טו לצד א ענק,בכל פינה: ~' פחות ילדים החיים טובים יותר"] אשר נועדה לסייע בבלימת הסיסמאות בתקופת האסלאמית היו רבות מספור. קראו אותן בנאומים, בהצהרות ו בהפ גנות. היו בהן שנכתבי על שלטים, אחרות רוססו על קירות ושערים או קושקשו בצדי הדרי, והיו שהופיעו במנשרים וכרוזים שהופצו בעיתוני ם ו כי וצא באלה. סיסמאות היו גם סיסמאות בעד השאה ו סיסמאות אנטי"חימיניסטיות. סיסמאות מהסוג האחרון הופיעו בעיקר בשלב השני, כאשר הופיעה אופוזיציה למשטרו של חימיני.' בחיבור זה מקד בסיסמאות שהפיצה התנועה המהפכנית. 1 לא~נ;ייי ~קיה - שלטין חכם ההלכה. המינח מציין שיטת ממשל תאקורטי,ת שאיתה גיבש חימיני, והיא יישמה באיראן בעקבית האסלאמית. תורה זו מציגה שיטת ממשל המביססת על שלטין איש הךת, חכם ההלכה האסלאמי. ב o/ החוקתית ~(~ ~לאביי ז,ו :)ה~~ר כתוצאה מלחץ של קבוצות בעלות השפעה מערבית, נאלץ השאה לחותם ב על החוקה הראשונה שניתנה לאיראן. משמעותה הייתה כינון של מלרכה קינטסיטוציונית, עם הפרךת רשויות ייצירת איזונים בין מוקךי הטח השונים (מנשרי:, 1996 עמי 86). ג הלבנ ה ) ~~? iלאב" ~יד ( - תכנית לרפירמה יסידית, לקידומה של איראן למעמד של אחת המדיטת המפותחות בי ותר בעלום. לאחר שאושרה במשאל עם בינואר, 1963 שימשה התכנית מעצ למדינייתה החברתיח, הכלכלית, הפוליטית ו הלאומית של איראן. השאה כיוון עיקר מרצו ומשKבי ארצי ליישום עקרונותיה (מנש רי:, 1996 עמי ( ך דונמה לכך היא הפגנת הנשים שנערכה נ , כאשר כעשרת אלפים נשים צעדו מאוניברסיטת תהראן למשרד ראש הממשלה. הפגנה זו ביטאה התקוממות הנשים כגנד פסיקתו של חימיני כי על הנשים

5 המהפכ ה האי ראנית בר אי הסי סמאן ת 75 I לא ידוע מי כתב או השמיע רוב הסיסמאות, כך הסיסמה כאל לדוגמה, אין לדעת מי הפיץ ~"'-י<.. ר--יי<..,;.L~ ' ("מוות לשאה"] וכמה אנשים צעקו אותה, רוב הסיסמאות המצוטטות להלן הן אנונימיות, ואפשר להתייחס אליהן כאל קו לו של העם הפשוט, או קולם של יחידים שהיה בכוחם לשלהב העם הפשוט, ההנחה שלי היא שלסיסמאות אכן הייתה השפעה על התהליך המהפכני, גם אם אין דרך לאמור היקפה או מידת האפקטיביות שלה, אף אם נחמיר ונטיל ספק בהנחה זו, ונניח שלריב הסיסמאות לא הייתה השפעה של ממש על התהליך המהפכני, גם אז, לא נוכל להתעלם מכך שהיה בהן משום שיקוף מהימן של הלכי הרוח של החברה, או, למצער, של המסרים שהתנועות המהפכניות נ י סו להעביר להמונים, האסלאמית זכתה לתמיכה עממית רחבה, על אף גילויי האלימות שהיו בה, לא היה לה אופי של מאבק מזוין; אדרבא, היא התבססה ברו בה על ההשתתפות המסיבית של המפגינים ברחרבות, כפי שהוכח במאבקים הפוליטיים באיראן במחצית הראשו נה של המאה העשרים, היה ה'רחוב' נשק חיוני הסיסמאות היו בידיו של כל מי שביקש לתפוס השלטון, אמצעי שכנוע, וסייעו בהפצת הרעיונות המהפכניים בחברה, יש הסבורים כי בזכות הסיסמאות התרחב מעגל המשתתפים בתנו עה המהפכנית מדי י ום ביומו,ןן ניצחו ן לא היה אפשרי ללא השתתפות נרחבת של העם בתנועה המהפכנית, לעניין זה נוכל להשתמש בניסוחו של טרוצקי: " המאפיין שאי אפשר להטיל בך ספק באשר למהפכה הוא ההשפעה של ההמוני ם על מאורעות היסטוריים,(..] ההיסטוריה של לגבי היא בראש ובראשונה כניסה תקיפה של ההמו נים לזירה הפוליטית", 12 אחת השאלו ת העומדו ת במרכן מחקר האסלאמית היא: איך עבר ההמון האיראני מהשלמה שקטה עם משטרו של השאה לאופוזיציה אלימה נגד סמכותו, הרי נוכל להניח שבמשך כל תקופת משטרו של השאה חש האזרח האיראני הפשוט אי שביעות רצון מהשלטון ו 9 בל ממצוקות רבות, ואף על פי כן לא פרצה התקוממות עממית לפני, 1977 מה היה אפו א הניצוץ שגרם להתפרצו תה של? הסיסמאות מסיי עות להבין כיצד התרחשה הטרנספורמציה בדעות ובהתנהג ות ההמונים בתהליך המהפכני, שכן הן מבטאות הלך הרוח ששרר בקרב העם, 13 ג. הסיסמאות בשלב הראשון ך,שלילת הלגיטימיות של השאה האסלאמית הייתה בבחינת רעיון חדש לאומה האיראנית שהורגלה זה דורות רבים לשלטון מלו כני, בשלב הראשון שלה שימשו הסיסמאות הרבות להבי ע סלידת לעטי ת צ'אדור (י ריעת בד המכסה כל י"מ ו ות לדיקטטו רה." הג וף), במהלך הפגנה ז ו נקראי קריא ות כדיג מת " מיית לח ימיני"

6 אורלי I 76 רחימיאו העם מהמשטר המלוכני וממי שעמד בראשו, השאה מחמד רוא פהלווי. כך הוכשרה דעת הקהל לקבל המשטר החדש. עיו ן בסיסמאות מגלה שמספר הביטויים העוסקים הביטויים העוסקים בחימיני. ארג יומנד מצטט דברי בשאה גדול בהרבה ממספר מהדי בוארגאן [ג [ באומרו : "כנגד כל סיסמת תמיכה בחי מיני היו יותר משתיים נגד השאהיין". מכאן שהשמצת השאה ומשטרו הייתה חשובה יו תר מהאדרת שמו של ח ימי נ י. לפני, הוצגו והושמעו בכל מקום סמלי הסמכות ו היוקרה של השאה: תמונותיו נתלו על קירות הבתים, פסליו הוצבו בכיכרות המרכויו ת של הערים והעיירות, ו בעמ ו ד הראשון של הספרים שהתפרסמו מטעם משרדי הממשלה התנוססה תמונתו. סמל, השאה היו חלק מחיי היומיו ם של העם האיראני. השמצות בפומבי של הסמלים הייצוגים היו מעשה שלא ייעשה ועונש היה :י ורק בחדרי חדרים העור לדבר צפוי לעבריינים. יציאה גלויה נגד האוטוריטה של השאה הייתה נדירה, בעשרים ושניים באוגוסט 1978 החלו עשרת הימים בגנרתו. 15 הסיפור הבא משקף החשש הוה? האחרונים של הרמדאן. הרמדאן הסתיים בחגיג ה הגדולה של עיד אל-פטר.)! המונים התפללו ברחובות והעניקו פרחי ם לחיילים. בתהראן נערכה הגפנה קטנה, ובמהלכה קראו המגפינים ' 1," 9 ן גI,/.SJ ז jו, J 6 0 J.נ s'/ ו...,. Lנ "-u ' "(עצמאות, חופש, רפובליקה אסלאמיתיי). ביטחונם העצמי של המפגינים גבר ככל שהדרימו בתהלוכתם. כאשר חצו רחוב רו א שאה, החלו אחדים מהם לקרוא ~<י-<...' ~ '~ c.l..;,..>7 ' ויימוות לשאה)". אישה וקנה שצפתה בהפגנה נבהלה ו אמרה : r..r<' s.,_ '~~ (ייאל תאמרו, אל תאמרו, יהרגו כם ]" וברחה. רק כאשר רה כי החיילים באוור לא עשו דבר נרגעה וחו רה. 16 עד אמצע נובמבר 1977 התרכזה האופוזיציה בפעילות מחתרתית, דוגמת פרסום עיתונים, הפצת מנשרים, הקמת התארגנויות חדשות והחיין של הישנות. באופן וה חורו לפעול י החוית הלאומיתי (~ ' Vfה-י ו;ולי )ב וית נ ועת החו פשי ~( ת!~-י 5 {!אךי).ג במהלך נ א ע יד אל פטר - חג הפסקת הצום. עם סיום חודש הרמדאן, באחד בחודש שואל המוסלמים ח וגגי ם עי ד אל פטר, המציין סיום קשיי תקופת צום הרמדאן ) m, :2]E עמי.) 1008 ב החזי ת הלאומי ת ) ג י בהה ' מל,) - החזק ה מבין תנועות המרכז שהמאפיין הבולט שלהן היה ח ולשתן. למרות שהציגו בדרך כלל אי די אולוגיה ליברלית-לאומית והשקפות עולם נאורות ומתקדמו ת על פי קני מידה מערביים, לא הצליחו מפלגות אלו לבסס מעמדן בחברה האיראנית. הן התלכדו סביב אישים ולא סביב אידיאולוגיות סדורית או ארגון מפלגתי מגוב ש. יהחזית' פעלה כקואליציה הרמונית, פחות או יותר, של מפלגות, עד מסוך לניצחרן. מנהיגיה הפוליטיים היו אז כרים סנגיאבי ) ו ו (מנהיג ' החזית'), שאהפיור בח'תיאר ]ז( ) מנהיג י מפלגת איראןי) ו דריוש פרוהר (מ נהיג ימפלגת העם האיראניי). יהחזיתי הטיפה לכינון משטר דמוקרטי אך לא פסלה המלוכה. עוד בדצבמר 1978 ניהל סגג י אבי משא ומ תן עם השאה שיאפשר לו למלוך אך לא לשלוט, ותך האצת הליברליזציה והערבת מסטיות למונשלה חדשה (וננשרי:, 1988 עוני 73-72). תנעות החופש (נה ז ת... אזאדי ( הלאומית '. בראשה עמדו מהדי בזארגאן החרפש ' בקר שהתווה חימיני (מנשרי : תנעות מרכז של אינטלקטואלים דתיים שפעלה בקשר הדוק עם ' החזית 1 ג (, ראיתאללה מחמד טאלקאני (הו. לאחר הלכה יתנו עת עוני (. 91, 73, 60

7 הסיסמאית 77 I האיראנית גראי 1977 פעלו תנועות אלו בצמוד לקהילת הבאזאר,א וקראו לאכוף מחדש חוקת, 1906 שהתקבלה לאחר החוקתית.דן כלומר בשלב ההתחלתי הקריאה לא הייתה להדיח השאה אלא לערוך רפורמות במשטר הדרישה להחלת החווקה: ~ I '""<..ז L...I u ;.,_נl ~ J (S1.,r.-1 u LA1-.? ul..>:! 1 ~ "העם האיראני מעונין בביצוע מדויק של החוקה." החוקה הטילה סייג'ם על סמכות השאה הקיים. הסיסמא הבאה ממחישה וקבעה למגילסב מעמד נכבד ובלעייות בפסיקה בנושאים רגישים. בנספח לחו קה מ הוענקה לעם ריכונות לחוקק חוקים באמצעו ת נציגיו כמגי למ. אולם כדי למנוע סתירה בין חקיקת הפרלמנט ובין החוק הדתי ) השריעה) הו חלט על כי נון מועצת חכמי אלו הי ה דת, ולה ניתנה הזכות להטיל וטו על הצעות חקיקה שנוגדות עקרוני ת הדת (סעיף זה לא מומש עד סוף שלטונו של השאה.) 18 בשל סיבות לשני הפלגים : תנועת המרכז (שצי פתה לשיפור זכויות האדם ולהרחבת החירויות האזרחי ות ( ו הפלג הדתי (שהחו קה הייתה מעניקה בי דיו כו ח), אי נטרס ליישם או תה. הדרישות ליישום החוקה של 1906 באות לי די בי טוי בשתי סיסמאו ת הבאות: "החו קה אשר ניתנה בזמן מט י פר א-דין שאהג ההו לל - ו ז ו אשר ני תנה בזמן מחמד רזא שאה שופך הדם בוטלה " נוסחה סו לף "החוק ההו א [החוקה] ראוי לבי צוע, כך שיענה על כל האינטרסים של ההמוני ם" חוקת 1906 כוננה מלוכה מתת קונסטיטו ציונית, וסעיף 35 כחוקה זו קבע כי המו נרכי ה היא האל. 19 הדוגמא הבאה היא חיקוי לעגני של סעיף זה: " מוו ת הוא מתת אל, אשר העם יעני ק לשאה " א ~א! אר - סו חרי הבאז אר (מילי לית : שיק) שהס חלק ממעמד הביניי ס ב איראז וה ס בעלי כוח רב, שכן הי ה להם תפקיד מרכזי בכלכלת איראן. ב גמילס - ה פרלמנט האי ראני בז המיעצה הנבחרת הראשו נה כאיראן 270 חבריס, שנבחרי ס כ ל ארבע שניס על י די כלל ב על< ז כית הבחיר ה. נוסדה לאחר מהפכת 1906 (גנ ד השושלת הקאגי ארית). תחת השושלת, הפהלו ו ית שימשה המועצה כמכשיר לביצוע ואשרו ר מדיניות השאה. המגי לס המשיך למלא תפקיד דומה תחת האסלאמית למעט בשני ס האחרו נות עם התחזקו ת ה מאבק הפנ מיי באיראן על דמו תה העתידית של המדינה ושל, במהלכן הפך לזירת מאבק בין שתי הסיעות העיקריות, השמרני ם ותימ כי הרפורמות - המלך הקאגיארי ששלט באי ראן בשני ס ) מנשרי: 1996 עמי (,86 J מטי פר א"די שאה החוקתית, ובעקבותיה ני תנ ה לאיראן חיקה י מ ג'לס (פרלמנט) בתקופ תי פרצה

8 אורלי I 78 רחימיאן התפנית במהפכה החרחשה לאחר הניסיון שעשתה המשטרה בתשעה- עשר בנו במבר 1977 לפןר פגישה של כעשרת אלפים סטודנטים בעקבות באוניברסיטת אריאמהר. ארוע זה החלה האופוןיציה לגדוש הרחובות, והסטודנטים יצאו מהקמפ וסים וצעדו ברחובוח. תוך שהם קוראים סיסמאות אנטי-ממסדיות. מאורע זה מסמז תחילתו של שלב ההפגנות ההמוניות בתהליך המהפכני. הפגנות אלו ה חרחבו בינואר, 1978 בעקבות פרסום בא חד העיתונים מטעם הממשלה שתקף - וגינה יאטלאעי חימיני, - של מאמר אשר תיאר אותו כשכיר חרב של האימפריאליזם המנצל הדת לקידום בשבעה בחו דש בעיר Rם מטרותיו האישיות. ובכך פוגע באסלאם. בתגו בה למאמר נערכה ) דרומית לתהראן) הפגנה של 4,000 סטודנטי ם לתיאולוגיה. הצבא נשלח לדכא ההפגנה ובעימו ת נהרגו כמה עשרות הפנ{ה המן{יח למען חימ"(' סטודנטים. 20 מעתה החלו להופיע לצד הקריאה ליישם חוקת 1906 ג ם קריאות המדגישות אי-הלגיטימיות של המונרכיה הפהלווית ושל פעולותיה. הסיסמה "מוות לשאה" הייתה הדרך הקיצונית ביותר להדגשת אי-הלגיטימיות הז, בדורש ה חיסךל משטר השאה. קריאה זך מופיעה גם בסיסמה הבאה שמקורה בתחינה ששוטחים בפני ישות עליונה כשמבקשים ממנה שתגרום למותו נשבעי ם באל ובארבעת של מישהו. למעשה זוהי קללה, שכדי לתת לה תוקף האמאמי ם : עלי. אל-חסן. אל-חסין וה אמאם הנעלם.!> א א/?אם - מנהיג העדה המוסלמית לאחד מורת של הנביא מחמד. בשיעה התרעישרית (הורם המרכ וי של השיעה) הועלו האמאמים לדדגה שבחשכת שניה דק לזן של הנביא מחמד. האמאם נחשב חסיז מעטןת, כמונחה על ייר האל וכמסטת עליונה בכל ונשאי הד.ת אי הדנה במסכורת של האמאם ן אי ציןת לן נחשכןת לכפירה. לפי האומנה האמאמית מחמד מינה כיןדשו כז דידן עלי ומאז האמאמןת ע וברת בירןשה ביז אצאציו. בשל מורת של האמאם האחד עשר כלא שהןתיר אחרין יןרש, הגתבשה האמונה כי בנן, האמאם שהנים שער, נמצא כמצב של היעדדןת זמנית (יעייגהי) עד להופערת המחןרשת כמהדי. מכאן כי נןיו י האמאם הנעלםי וכז שמו של הזרם, עמי ( המרכוי בשיעה (ענ EP ;

9 הסיסמאות 79 I האיראני ת בראי "אלוהים, המת השאה, עלי,א המת השאה חסן,ב המת השאה חסין,ג המת אזn השאה, מהדי,' המת השאה " בסיסמאות הבאות גוכל למצוא הסבר כיצד הגיע העם למצב שבו הוא מייחל למותו של שליטו, וכבדרך אגג נזכרות בהן מספר סיבות שהביאו לפרוץ :..::.u>)l... ':;".Y-" ~ <.s\]j גו...;:...:..)..1 i o..ג.. ~ <.sj4:: _,:;..I.)j o..ג..ז.)..1 ffi ('יי:י' I ~ ג.נ.;י: J. ~ L;. גץ_'_ f'..i Aג. j5..;-a ~ "מר ח'מיני, תהיה בריא, ממשלת פהלווי התגלתה חסרת תועלת. ברית בין השאה לעם לעולם לעולם ] לא תתקיים] הלבנה שלך התגלתה כצהרבה " משמעותה של סיסמה זו היא שמאמציו של השאה לשנות תדמיתו ולנקוט בצעדים למען העם בתקופה שקדמה למהפכה לא הניבו פרי, וכי העם לא יכרות עמו ברית.ה כמו כן נמתחת ביקורת על מפעלו של השאה - ' הלבנה.' מהסיסמה עולה ש, שנועדה להיות 'מהפכת השאה והעם', הייתה למהפכה של השאה בלבד: העם לא ראה עצמו חלק ממבה ולא בהנה מפרותיה. 21 א ע.וי בן י~~ ~אוב - שלט בשנים, בן 'דודו וחתנו של מחמד, ו האמאם הראשון בשיעה. היה החיליף הרביעי, ואחד המאמינים הראשונים בשליחותו של מחמד. תקופת ח יליפותו של עלי הייתה רצופה מלחמות ומאבקי כוח. נרצח בכופה. ת : EP, עמי.) ב אל" r :ו 9 ן בן ע.וי - בנה של פאטמה, בתו של הנביא מחמד. האמאם השני בשיעה (נl1, EP: עמי -243). 240 א"לי:ז 9 י ן בן ע.וי - נכדו של הנביא מחמד ואחיו של אל'חסן, היה האמאם השלישי בשיע,ה. הוא מפורסם בשל מאבקו כנגד החל'י ף האמיי יזי ד אבן מעאויה על ראשות המדינה המוסלמית הצעירה. המרד הסתיים בטרגדיה בכרבלאאי באוקטובר, 680 במות ם בקרב של אל" חסין וב נ י סיעתו. על פי האמו נה השיעית קידש קרב ןה דמותו של חסין ויהוא זכה לכינוי אדון המרטירים ) 9 :ד אל"~ i :ודאא.)י החל מקרב כרבלאאי החלו למנות שושלת האמאמים צדנאצאי עלי. ד ~~די ) ערבית) - בתרגום מילולי: "המונחה בדרך הנכונה". על פי האמונה המוסלמית - שליט העןלם לפני בוא ו לקצו, אשר ישליט ב ן צדק תחת הדת המוסלמית. האמו נה במהדי, שמוצאו ממשפחת הנביא מחמ,ד ובהיעדרותו הומנית עד להופעתו המחודשת, מהווים מוטיב מרכןי בשיעה (בניגוד לסונה). לפי השיעה התרי' עשרית, המהדי ה וא האמאם השנים"עשר (האמאם הנעלם.) מאפיין נ ןסף המייחד המהדי השיעי הוא כפיית השיעה על שאר העולם המו: סלמי ) V, EP: עמי.) ה ב" 1977, בלחץ תבי עות האופוזיציה ובמענה לדריש תן של נשיא ארצות הברית, קרטר, איפשר השאה ליברליוציה מסוימ ת. לאחר שנים ארוכות של,יכוי החופש, היה השאה מןכן לשחרר קמעה מכסה סיר הלחץ הדחוס שיצר בעצמו, אך משעשה ז, הוטח המכסה בפניו. (מנש רי:, 1988 עמי 129).

10 ב( אירלי I 80 רחימיאן הגתברות הנוכחות הנצלנית של המערב בתקופת הימהפכה הלבנהי היתה גורם מרכזי בל, בוי ההתפרצויות המהפכניות. באיראן שררה תחושה מעיקה שהזרים עושקים אוצרות הנפט האיראנים. הנוכחות הפיזית של רבבות זרים באיראן הייתה סמל חי לניצול המתמשך. יתר על כן, הזרים נתפסו כמי שתמכו בשאה ובכל מה שסימל הסיסמה הבאה מבט הלך רוח זה: משטרו. 22 ~..כJ!-נ. ~ U;!I ~($. ~~...r.!-נ. bl..t ~ ~ ja.נl ~ I ~ I b ~ $).{.גi. ~ I.}. b.j. r..י ~ i ~..bl..t Y. ~ ja "השאה של איראן משרת הזרים, קללת האל (תרבוץ) על השושלת הפהלווית. חסר הבושה הזה דיכא אותנו ללא שיעור מוות לשאה, מוות לשאה". להמחשת האפקט הצלילי של הסיסמה, הנה היא בתעתיק לכתב לטיני: Shah-e Iran kunad nukari-i ajnabi la'ant-i haq bar iת selsel.h-i pa.hlavi Karde aת bi hayaa.thulm-i bihad be-ma Marg bar Shah, Marg bar Shah מבחינת עיצוב הטקסט, הסיסמה היא יחידת מקצב בת שבי צמדים ערוכים בהקבלה, וכל צמד נחרז בתוך עצמו. אמצעי המצלול הבולט לעין (ובעיקר לאוזן) הוא החזרה: הביטוי Marg bar Shah (מוות לשאה ( המשמש כאן מעין פזמון חוזר. השאה מכונה כאן ימשרת הזרים י, שכן הוא נתפס כימשרת האינטרסים של האימפריאליזם : Z3 ואילו בסיסמאות אחרות הוא מכונה ~.ב... L לשאה": "לא נחיה תחת משא הדיכוי, נקריב חייבו בדרך החירות מוות לשאה, מוות לשאה" וגד). גם בסיסמא הבאה חוזר הפזמון "מוות שתי הסיסמאות האחרונות מתייחסות להכבדת ידו של השאה על בני עמו, שהייתה אף היא נ ושא חשוב בליבוי ההתנגדות. ככל שהתחזק משטרו של השאה בלטה ההתעלמות מחירויות האזרח וגברה הפגיעה בזכויות שביעות רצונו של העם מהשאה ומשטרו: האדם. Z4 הסיסמאות הבאות מדגישות אי-

11 הסיסמאות 81 I האיראנית נר אי (.;נ. L.; L. u ~ 35,L.;.) ~,L...;..) "אבא רזא (מילולית: שביעות רצוך וגם שמו של השאה), בך רזא, 35 מיליוך לא מרוצים (לא רזא ") L.; ;. '.<. L...;. (. (.:'""'-יייי<.., כ... L (. ~ C:..) 'י'. r L...;..) C:..) ~ ' C ~ C:..).JJ..J ~ I C:..) ~ ו... d. 36 I '..: ~ J ~ 1.. " ~ U ~ ~,~ " פרצוף אחד של רזא (השאה האב) הוא מחצית מהפרצוף של מחמד רזא (הבך), מחצית מהפרצוף של אשרףא הם שני פרצופי ם של פרח,נ לפי דברי הקדמונים, 36 מיליון לא מרוצים/שאינם רזא (השאה האב) הם אדם אחד מרוצה / רזא"ג בסיסמה זו נמתחת ביקורת לא רק על מדיניותו של השאה, אלא ג ם עליו ועל בני משפחתו, ועל ניכורו מעמו: בעת שהעם מצוי בתנאי חיים מחפירים, השאה נהנה מתענוגות החיים. השנאה כלפיו משתקפת בסיסמאות המכפישות אותו, ומדביקות לו תארי גנאי, בדוגמאות הבאות מכונה השאה חמור (וגם טיפש): "מוות לשאה החמור" ~~.בr,..) 1 ~~, 1..)-:'..::. ~:יJ '::"- Cנ.- Cנ. b ~ L.t,.).-0.בr,. b ~ <S ~ ~ t.j ~ '+=י ~~, יישאחנשאה,ר שמעתי נעירתך, קניתי עבורך אספסת, אך לא ן לך (אותה) כדי שתמות, סייח שלי"ה המילה כלב או כלבלב משמשת מטפורה נוספת לביזוי השאה, הכלב נחשב באסלאם לחיה בזויה וטמאה, שאין לבוא עמה במגע, &..., <s ~ y. >"~ "מוות לפהלוי הכלב" '<Ll..,...:; atal,)י matal tu tule) היא שורת פתיחה של שיר ילדים השורה ' JIב J-:ג--C _,_:; א ב ג ד ה tז~ךף - אחותו התאומה של השאה. הייתה לה השפעה גדולה על מדיניותו, והיא נודעה כאחת הדמויות המושחתות במשפחת המלוכ ה (מנשרי:, 1988 עמ ' 35.) ~ךח - אשתי השלישית של השאה, שעמה יצא לגלית. רזא, הי א דרמשמעיתי: (..:..L = 1.שביעית רצין;, 2 שמי של השאה ~ 'א::י~זקאה - תואר לשאה שפירושי מלך המלכים. סיסמה זו נוצרה כפרפראזה על אמירה איראנית י דועה. ת~לה= כלבלב (..:..L '"~ מחמד רזא שאה,

12 אירל, I 82 רתימיאו מפורסם, ובמגויו גדול של סיסמאות נעשה בה שימרש כשררת פתיחה. נביא לדוגמה שתיים מהן: <L1_,.:i ~ /נ L.t.u_,:; y J::u. j:;1 "ל מתל תו תולה, השאה הרא כלבלב" "ל מתל תו תולה, יש לנו שאה אחד ננס יש לו ארבעה כלבלבים,א שם אשתו פרח ונתנו אותה לקרטר, קרטר אמר: ז זקנה, אם אני אכה אותה היא תמות" בשוררת אלו מברזים השאה, אשתו פרח ונשיא מחמד רזא שאה והמלגה פרח ארצות חברית דאז, קרטר. המסר שבסיסמה הוא שהשאה נתון להשפעה אמריקאית כה רבה לקרטר. מסתבר שהמפגינים לא בחלו בהטחת עד כי הוא מוכו למסור אפילו אשתו השמצות בעלות אופי מיני בשאח ובמקורביו. סיסמא זו גם מביאה לידי ביטוי העובדה שארצות הברית נחשבה בעיני חלק מהאיראניםו כאם השחיתות והפריצות וכמקרר החרליים ששררר בחברה האיראנית. סיסמאות נוספות ייחסו לשאה רלאשתו פריצות, ובשתי הדוגמאות הבאות מוצג השאה כבנה של זונה, כמושחת וכחסר מידות: " מוות לשאה התליין, מוצץ הדם, רוצח, מוכר המרלדת מלוכל,ך בעל מאפיינים של כלב, שתיין, ילרד של ניאוף, ממזר" "מוות לשאה הזה הוא דבר ראוי, השאה הוא ילוד של נאוף" בדוגמאות הבארת מתוארת פרח כבלתי מוסרית: ~~ I.) L:; J'}'. J ~ J ~~~~ _,:; ~.)J (.$1 'ב.~.f..o ~»~ ~~דL F -י y.&i (.$1 נA Jכ..בLI >.)J 1 ",~ ~ '.<..>ן":'"_נו,_,, א הכ יונה לארבעת ילדיו של השאה.

13 הסיסמאות 83 I האיראנית גראי " הוי, האישה חסרת הבושה ביותר, שקועה בחרפה ובשחיתות עד הצןואר (מילולית: עד הברך) בכל פעם ישנה בחיקן של מישהו אחר הי זונה, האם (חןשבת עצמך) מלכה?" מבחינת מבנה, הסיסמה האחרונה בנויה על פי עיקרון משקל המרובעים שירים בני ארבע צלעות שכולן, פרט לשלישית, מתחרזות זו (ד~אע.~) בזן. 25 ~ jj rג <SJ ~, ~~.)jl... ~ j.) rג ~ JI5: ~~ C:.) "המיחם רותח, עליו גם קומקום פרח חסרת הכרה בעוד קרטר עליה" דימוי כלי בית דוגמת מיחם וקומקום משמש להמחשת השורה השנייה. זוהי סיסמה ערבה שימוש הפשוט לאוזן וכל בתיה מתחרזים (החרוז הוא הצליל (. use ~ j בסיסמאות אלה עשו רב, שכן קללןת מיניות הן הקללות המבזות והמשפילות ביותר. לדעתי, כשהאזרח קרא אותן הוא חש שהוא משיב לעצמו מקצת מכבודו שנרמס תחת שלטון השאה. מלבר המשמעות הפסיכולוגית היה בהן משום שעשוע לעם, הידוע באהבתן למעשיות ולהלצות.. 2 בצל האלימות: סולידריות והשנאה המאחדת הסיסמאות קראו בכל ההפגנןת נגד השאה שנערכן ברחבי המדינה בראשית ; 1978 הפגנןת שהתרחבן בהדרגה ואשר מידת האלימות שלהן גברה ןהלכה. בשמונה-עשר בפברןאר, עם תום ימי האבל על הרוגי הטבח )'ב Jם, ערכן אנשי הדת טקסי אזכרה בריב הערים הגדולות. עד מהרה הפכו הטקסים להפגנות המוניות, יבעיר י: J fךיזא התפתחי לאירןעים אלימים: הצבא דיכא המהומות וכמה אנשים נהרגו. 26 העם הכריז על ההרוגים כשהידיםב שיש להתאבל על מותם. מאז החל כדור השלג להתגלגל, ואחת א ~ ijיד - בתרגום לפי המסורת חיבוטי כ מילולי מערבית/פרסית: עד. לעיתים קרובות משמשת מילה זו כמשמעות של מרטיר. המוסלמית מות הקרושים מזכה השהיד ביתרונות רבים : כל חטאי ו נסלחים, הוא מוגן מפני הקבר, שבעים ושתיים יפהפיות עומדות לשרתו כגן העדן וגיו"ב. בעיני המאמינים נחשב מות השהיד לדרך האצילה והנעלה בי ותר למות. הוא ע וטה על הקהילה המוסלמית כולה מעטה של טוהר וחסד, משפחתו הישירה של השהיד הופכת ) lx, EP: עמי ( למושא של הערצה וזוכה לתמיכה רכה, כשיעה מושם דגש רב על מות השהידים עיר באיראו המהווה מרכן שיעי חשוב ללימורי דת.

14 אורלך I 84 רחךמךאן לארבעים יום (ארבעין)א פרז גל הפגנות לנקום דם השהירים שנשפך: "זכרם של ההרוגים בדרך החי רות, ההרוגים לא ימוש מלבנו" חדש. 27 בסיסמאות הבאות נשבעים המפגינים שלRם (!.ו fריז, "בשם הדם הטהור של המרטירים, אנחנו נעקור השורש המלוכנייי "הוי שהיד, אני נשבע בדמך, עד לניצחון הסופי, אנחנו נמשיך בתנועה (המהפכנית)" "אנחנ ו נשחה כל כך הרבה באוקיינוס הדם, עד שנגיע לחוף החירות " הפגנות הענק הוכיחו כי השנאה לשאה ולמשטרו גישרה מעל חילוקי הדעות בקרב העם והביאה לשיתוף פעולה בין הפלגים חשונים בקרב מתנגדי השאה. פלגים אלה גילו יכולת מופלאה להתעלם מההבדלים האידיאולוגיים העמוקים שחצצו ביניהם, ולשמור פחות או יותר על שלמות המחנה המהפכני ועל יאחדות הפעולהי (וחדת י עמל) במאבק נגד השאה עד למיגורו. 28 בסיסמאות הבאות מביעים הארגונים והמעמדות החברתיים השונים קריאה לסולידריות: "העם המדוכא שלנו, יחד כסולידריות" "מרצה, סטודנט, מרצה הוי סטודנט, אנחנו כולנו נתאחד עד אשר נשרש חתרבות הקולוניאליסטית מרצה, סטודנט, אנחנו כולנו נתאחד עד אשר נקים חפיר של חופש" הסיסמאות מכטאות שאיפה לגיוס תמיכה עממית, כייחוד בקרב אלו שפסחו על שני הסעיפים. ואכן, במהלך ההפגנות של תחילת יוני 1978 כלט כי המשתתפים היו מקרב המעמד הבורגני העירוני. המצב השתנה אחרי יוני, 1978 כאשר העירוניים העניים, במיוחד פועלי בנייה ופועלים במפעלים, החלו להשתתף בהפגנות הרחוב. השתתפותם לא רק שהגדילה מספר המפגינים מעשרות אלפים למיליונים, אלא אף שינתה ההרכב המעמדי של הסיסמאות הסיסמה, של צועדים למאות אלפים ואפילו האופוזיציה. 29 הכאות מנוסחות בלשון רבים. הפרטים כקהל יכלו לשייך עצמם לנושא יאנחנוי, ולזהות עצמם כחלק מהמכלול המהפכני. ביטויים אלה נועדו לעורר א I5 ך~ע.יך - תקופת האבל המוסלמית, בדומה לשלושים ביהדות.

15 א, הסיסמאןת 85 I האיראנית נראי הזדהות, ולגרום חלק פעיל בתהליך לשינוי פסיכולוגי במאזין: מנקיטת עמדה של משקיף הוא יעבור לנטילת המהפכני. ייאם ה תקרם ראם אני אקום - כולנו נקום" רבים תיארו התנועה המהפכנית כאילו הייתה קרב מזוין, או קראו לערוך קרב מזרין, "נכניע הכוח באמצעות קרב מזוין" "צעירים, הצטיידו בכל כלי נשק שם יכולים" ההפגנות הגיעו לשיאן לאחר שבתשעה-עשר באוגוסט וחמישה להפיכת, פרצה שרפה בקולנוע Rex שהביאה למותם של יותר מארבע מאות ג ברים, נשים שברובע בחגיג ות יובל העשרים הפועלים ב~:;גאדאן וילדים. 30 הממשלה האשימה האופוזיציה בהצתת בית הקולנוע, ואילו האופוזיציה האשימה סוכני הסאןןאכ.ב למחרת התאספן כמאה-אלף קרובי משפחה להלוויות המוניות של ההרוגי ם והאשימו הסאוןאכ, בעת צעידתם ברחובות העיר קראו הרא האבלים: 31 " מוות לשאה", "ז. pרפו השאה", "סוף לחמישים שנה של העריצות הפהלווית", "חיילים, ם אשמים, השאה נבל," " מוות לשושלת הפהלווית", השאה צריך ללכת לאחר הפגנה זו כבר החלו להתקבץ עננות של אי-ודאות סביב עתידה של המונרכיה הפהלןוית. כתב ה- Post 1gton.נWashi שנערכו בשמונת החודשים הקודמים, היה ציין כי להפגנה באבא דאן, כמוה כמהומות מסר אחד: ' בI ~ :--ג.רl 'בI ~ "[ השאה צריך ללכת"], 33 השאה ניסה להתמודד עם המשבר בעוד ויתורים, אולם המפגינים המשיכו לצעוק ברחובות הסיסמאות: "השאה ייפ ול בקרוב " א הפי כת בשנת 1951 רן _ גר מה למשבר כלכלי ומריבי עם בריטני ה וארה" ב. ניסיונו הלאימה פרס הנפט, בהנהגת מחמד מצדק ראש הממשלה דאז, ההאלמה של מצדק לרכז ביריו סמכויות רודניןת ג רם לכך שבאוגוסט 1953 מינה ה שאה הגנ רל!אסדי לראש ממשלה וניסה לאסור,קך~~ ניסיון השאה להריח מצדק נכשל, והשאה ברח לרומא ) ) אך כעבור ארבעה ימים השתלט הצבא באמצעות המונ י המפגי נים על מצדק ואנשיו, והשאה ח זר לארצו ) נצר : 1976.) כ Qא 1 ו אבו - ראשי התיבות של ' QאIז;וא~' י ~? tלאע. וI _זזז~~ו;י'י <;: / loרי, ארגון הביטחןן והמו דיעין של משטרן של השאה הפרסי. בשנים האחרונות לפעילותו עסק הארגון בפיקוח על כל הפעילויות החכרתיות, התרבותיןת והאינטלקטואליות באיראן. פעילו ות הברוטאלית של הארג ון גרמה נזק תדמיתי רב למשטרו של השאה ). M iiו~ 1 ' Savilk', i,נa עמ' ( PEME, 1999

16 א י רלי I 86 ר חי מי אן "בשם האל, בשם האל, ממשלה זו של השאה נידונה לכל,ה" " פהלווי הכלב הזקן, חייך הגיעו לקצם " בחודשים האחרונים טרם גם חימיני הגה מיל,ם אלו: צריך ללכת"]. מחשבה זו עברה ללא ספק בלבם ' L...;;. ונ ~~ נ--!ונ ' ] "השאה של איראנים רבים, אך מעולם לא זכתה לביטוי פומבי. כשחימיני אמר: "השאה צריך ללכת " הוא הפיח אומץ בלב העם. עד אז הייתה המשכיות משטרו של השאה ברורה מאל,ה. בהצהרתו התיר חימיני הזעם העצור בעם כלפי השאה ופתח פתח לאפשרות חדשה של מהפכה. הוא ליבה הזעם הזה וכך זירז נקיטת הצעדים נגד השאה. באופן זה חתך חימיני חבל הטבור שקשר האיראנים להיסטורי ה המו נרכית. 34 כשבוע לאחר מאורעות אבאדאן פיטר השאה ראש הממשלה, ובניסיון לפייס הדתיים מינה נוספים תחתיו י ושב ראש הסנאט, רו;.ע'~ Wריף ~ן;רא~י ] ד]. במקביל נעשו צעדים לפיו ס הדתיי ם ו בהם ממשלתית יצאה לנגי ף - הזמנה של הממשלה לחימיני לשוב לאיראן. משלחת שבעיראק, מקום גלותו, אך הוא סירב לשוב. 35 שרי ף אמאמי כיהן בתפקיד ראש הממשלה מעשרים ושבעה באוגוסט עד ששה בנובמבר בתחילת כהונתו נר~ה הי ה כאילו פעולותיו מצליחות. בהכנות לקר הפגנות עיד אל"פ\?ר הגיע שריף אמאמי להסדר עם מנהיגי האופוזיציה ובו נקבע כי בתמורה למתן אישורים להפגנות, שבמהלכן יעמו ד הצבא בצדי הכביש, יבטיחו מנהיגי האופו זיציה להימנע מקרי סיסמאות שיתקפו השאה באופן אישי. ו אכן, בעי ד אל" פטר שנערך באותה שנה בארבעה בספטמבר נקראו סיסמאות מתונות יחסית, כרוג מת : הפוליטיים," מהאומה," "הצבא הוא חלק "שחררו העצירים "אנו רוצים בחורת חימיני", " הוי אחינו החיי לים, מדוע ם הורגי ם אחיכם?." 36 עיר אל"פטר עבר ללא מכשול, אך שלושת הימים שבאו אחריו העירו על העמקה דרסטית של המשבר. ההמו נ י ם המשיכו לורום לרחובות למרות שמנהיגיהם קראו להימנע מכך. 37 צעדיו של שריף אמאמי בניסיון לשדל אנשי הדת עלו בתוהו. אי"שביעות הרצון ממשלתו מתבט בסיסמה הבאה: ~~ j 6..:jJ ~,ts"" L:.1 ג.. 4 ~' Y:U ג.. 4, ts""l:.1 ~ y:u. 4 יי שריף אמאמי, אינך שריף (אציל), אינך אמאם (מנהיג), אלא סרסור ו ונות של התקופה " הקריאה להקמתה של רפ ו בליקה אסלאמית והעימות המחריף ככל שהתנועה המהפכנית צברה כוח השתנתה הקריאה ליישם חוקת, 1906 והתחלפה פעולותיה, בטענה על אי"הלגיטימיות של המונרכיה הפהלווית ושל ולבסוף הפכה

17 האיראנית בראי הסיסמאית 87 I לדרישה לעצב מחדש המערכת הפוליטית. לתהליך הדיסקרדיטציה של המלוכה החו קתית נתלווה תהליך מקביל של עיצוב האלטרנטיבה הפוליטית המנוגדת לה ממשל אסלאמי. בהפגנה שנערכה בשבעה בספטמבר השתתפו יותר מחצי מיליון משתתפים, והקהל החל לקרוא סיסמאות רדיקליו ת יותר; בפעם הראשונה נקראה ברחובות תהראן הסיסמה: " אנו רוצי!: רפובליקה אסלאמית." בקריאה הרדיקלית לרפובליקה ויתור על הקריאה המתונה לחזרה לחוקת אסלאמית היה משום הסיסאמות הבאות מציעות חלופה לחוקת 1906 באמצעות קביעת השריעה,ל כלומר, החוק הדתי שמקורו באל, לחוק המדינה: "רק החוק המקודש ) השריעה) הוא שישמור על האינטרסים של האחדות, החוקה (של ( 1906 שומרת על האינטרסים של הריאקציה, אל תלכו שולל אחריה "! " לא חוקה, לא פיוס פוליטי, המשטר ה יחיד הרצוי הו א הרפובליקה האסלאמית " המונח י רפובליק ה אסלאמיתי ) (.~ c.s 1...L( ')"יc..r כדפוס השלטון הרצוי באיראן, השמיע לראשונה ח ימי ני באוקטובר, 1978 עם הגעתו לפריז. חימיני וחסידי ו העדיפו דפוס המפשל הרפובליקני, שכן רפובליקה, האוטוקרטית, שהיא חוקתית בשם בלבד. להשקפתם, היא האנטי-תזה של המלוכה כמו כן סבר חימיני כי שלטון רפובליקני משקף רצון האומה האיראנית. עם ז יש לציין כי המונח י רפובליקה אסלאמיתי מכיל בתוכו שני מושגים מנוגדים זה לזה: הרפובליקה, שבה העם הוא הריבון, ו דת האסלאם, שבה האל הוא הריבון. 39 בראיון שהעניק חימיני לכתב י לה מונדי בפריס בנובמרב 1978 הסביר חיפיני המושג י רפובליקה אסלאמיתי: " באומרי רפובליקה, אני מתכוו ן לכל סוגי הרפובליקות כפי שקיימים בא רצות אחרות. אולם, רפובליקה זו מבוססת על חוקה אותה הרפובליקה החוקים מבוססים על האסלאמית, היא שכל שהיא אסלאמית. הסיבה שאנו מכנים התנאים למועמדים, האחרים." 40 וכמות ם גם כל...] המשטר יה יה רפובליקני כמו בכל הפקומות האסלא ם. J בסיסמאות הבאות דורשים המפגינים ביטול מלא של החוקה הקיימת: א שריעה - החיק הדתי שמקורי ב אל, חוק המיפקד על שמירת האינטרסים של המו בו תיאיזם באסלאם zן:( E, IX עמי (

18 אירל, I 88 ר"ימיאן " החוקה בשום אופן אינה יכו לה לענות " החוקה פסולה " "לא חוקה, לא פיוס, לא חוקה על צרכי המהפכנים " עד למות השאה הבוגד, התנו עה (המהפכנית) ממשיכה " לא רק החוקה עצמה גונתה, אלא גם התומכים בחוקה: " תרמכי החוקה הם שכירי חרב " " מפיצי השחיתות ממול, תומכים היום בחרקה מררת לנציגים השכירים של ) מפלגת ( רסתאח ייז" א במטרה לבלום גלי המהומות ההולכים וגואים הוכרז בתשעה בספטמבר 1978 על משטר צבאי בתהראן, ויומיים לאחר מכן בערים גדולות נוספות, יחידות צבא מתוגברות נכנסו לעיר הבירה, המשטר הצבאי הרגיע הרוחות לזמן קצר, אולם לקר סוף ספטמבר לא רק שהמהומות התחדשו, אלא גם פרץ גל שביתות שהקיף כמה מוקדים מרכזיים של המשק האיראני, ו בכלל זה - תעשיית הנפט, גל השביתות הביא לשיתוקם של החיים הכלכליים במדינה.ו, ההגפנות לא שככו,ואף התפשטו לערים הקטנות, 2 בחמישה בנובמבר 1978 פיטר השאה ראש הממשלה, ולמחרת מינה תחתיו הרמטכ" ל, הגנרל ~ילאם ךIא 15 זijארי, הלה הרכיב ממשלת גנרלים, כשהבולט בהם הוא השר החדש לעבודה, הגנרל אוויסי, הצנזורה על העיתונות הוחמרה וכמה אישים :. :... נאסרו, 43 עקב שביתות העובדי ם היה המשק משותק, ובכלל זה ענפי הנפט, התחבורה, החשמל, הבנקים ואף משרדי הממשלה, ייצוא הנפט נפסק, ו בסוף דצמבר הורגש מחסור בנפט אף לצריכה בסיסמה הבאה : מקומית, גם ממשלת הגנרלים לא זכתה לאהדת ההמון כפי שמשתקף <S.>LA <s.>lajl 't.s"'""..!... נ.<. ~נ. I "אוו יסי הוא כלב רוסי, אזהארי הוא כלב חולה כלבת " שני הגנרלים מתוארים ככלבים תוך שימוש במשחק מילים: ב l.כ...o~ ~.נ. <s <.ג) jl ב.ul..i.;..>IJ.):' J.>j ~ "כלב צהוב הוא אח של תן, אז הארי שלטונו בלתי אפשרי " א ךא. tיr?i :וייז - יהתחייה,' מפלתג רתסאחיזי הוקמה במרס, 1915 כאשר הודעי האשה על כינןר משטר חד מפלתג~ במסגרת הלבנה, השאה ציווה על כל האיראנים להצטרף אליה וארס על קיום מפלנות אחרות, המפלגה נתפסה בציבור כעושה דברי של השאה (נצר:,) 1988 "כלב צהיב היא אח של תן" - ביטוי עממי בשפה הפרסית, המצביע על דמיין נין שני פרטים צבועים ורמאים,

19 האיראנית בראי הסיסמארת 89 I בעקבו ת המצב ששרר במדי נה השליט אוויסי משטר צבאי על אזור תעשיית הנפט של nי ו זי סתאך, עצר ימועצת השביתהי שנבחרה על ידי פועלי בתי הזיקוק, ואיים לפטר פועלי חברת הנפט שלא ישובו לעבודתם. 45 מנהיגי השביתה נאסרו, ומפגינים אחרים הוחזרו לעבודה באיומים ואף בכוח. ששי ם אחוזים מהעובדים שבו לעבודת ם וכתוצאה מכך עלתה תפוקת הנפט. הצבא כיסה בצבע הגרפיטי נגד השאה שרוסס על הקיר, וכיסה הקיר בסיסמאות "יחי השאה, העם כפוי טובה." המסע שניהלה ממשלת הג נרלים נגד השחיתו ת נמשך, ונערכו מעצרים נוספים. 46 צעדי הממשלה הצבאית הביאו להפוג ה זמנית במה ומית, המוסלמים של חדשי מחרם אולם בראשית חודש, 1978 דצמבר עם תחילת החגים וצ פרK שבמהלכם השי עים מציינים ימי אבל על מות האמאם אל-חסיד, פרץ גל חדש של מהומות דמים בתהראך ובערים גדולות. 47 לקר יעשרת הימיםי, קבע אזהארי כי הרשויות יכפו עוצר ולא ינפיקו אישורים להפגנות. בתגובה ביקש סיד מחמוד טאלקאני וה [ מהמאמינים ללכת על הגגות ולצעוק "אללה אכבר " חודש מחרם לבנים כדי ו. uנ ~ I "(אללה הוא הגדול ביותריי].ב ואכד, אלפים בילו לילות ראשית על הגגות כשהם קוראים: אללה אכבר 1 נu. ~ I אלפים אחרים עטו תכריכים להמחיש נכו נ ו תם למות, ונהרו לרחובות תוך הפרת עוצר הלילה. באירועי ם אלו נהרגו שבע מאות איש. מחשש מפני אירועים חמורים יותר בתאסועא וע אשו רא,כ שיאם של ימי האבל, נסוג המשטר והציע הסכם דומה לזה שהושג בעי ד אל- פטר. 48 בי ום שישי, שמונה 1 בדצמבר, 1978 נאספו ששת אלפים איש בבית הקברות בדרום תהרא, שם נקברו הרוגי, והם קראו ~"'"< 7 ג..:U... l (ז ' ~ לשאה, שלום על חי מינ.]"י הם הכינו תוכניות במnרם. 49 יימיים אחר כ.ךבתאסועא נערכה בתהרא 7 ג. ~"[' מוות להפגנה מסיבית ביו ם ראשוך, תשעה l הפגנה שקט ה, שנמשכה שש שעות, לפני ג א ~ ( Iךם - החושר הראשןו של השנה המוסלמית. למחרם משמעות חשוכה כיותר כשיהע. כי שניים מהימים הקדושים כיותר מצוינים כמהלכו: התאסוע א והעאשורא ) Vll, EP: עמי 494). ~ pר - החודש השני של השנה המוסלמית. נחשב לחודש של מזל רע. כחודש זה מצויו יום הארבעים למותו של חסיו, ונהוג לערוך כו הצג.ות וטקסי ו:רע.ז:ה ) VIII. Efl: עמי וכן: EP: X עמי ( כ אללה אבכר - זוהי קריאה דתית שכהיטסורית האסלאם אפיינ ה מאבקי ם, משום שנקראה, כין השאר, היציאה לקרכ וכמהלכו. איתאללה מנתטירי ) איש דת בכיר כמשטר האיתאללות) התבטא: "(אנחנן ני צחנן כמהלך ההיסטוריה ו בזכות האמונה כאללה. הסיסמה יאללה אכברי והאחדות של כל שכבות 1 העם "] (מבתטירי כדרשת י ום השישי בקם, 21 כיוני 1980 מצוטט אצל רם : 1988, עמי - 20 \ 2 (. - סיעא תשעה בחודש מחרם. כיום זה נןהגים אנשי דת שיעים וסגפנים שיעים לצ ום. לפי המסופר, הופיע הבניא מחמד בחלומו של חסין אבן עלי והודיוע כי בקרוב הוא ) חיסן) יצטרף אלין (אל הבניא). בלילו של אותו היום. הוא בישר לותמכיו ולבני משפחות כי למחרת יקיץ הקץ על חייו. ועל פי: 1 ח : Efl עמי וכן: וו, E/: V עמי.(464 ע.אש~ךא - אכו אכי טאלב בקרב כרבלאאי עשרה בחודש מחרם. יום זה צמיין יום השנה לנפילתן של אחרסין אבן על, ) 680 לסה.)נ" זהו יום זיכרון ואכל. נערכות כיום זה כרחבי העןלם השיעי, עמי.(464 תהלוכות אבל ושחזור הריגתם של ארחסין ישל שאר בניו של עלי אבן אבי טאלב ) Vll Efl:

20 אורלי I 90 רחימיאו ובראשה עמדו טאלקאני ו 9 יו;:א'~~,]ו[ אירועי ם דומים נערכו בתבריז, בקם, באצפהאן ההפגנות מלקרוא ובמשהד, ניסו "מ וות לעצור לשאה," העומדים בעד אך בראש האנשים במהרה ויתרו,א דגלי ם ירוקים (סמל האסלאם) אדומים (סמל מות קדושים) ושחורים (סמל השיעה) הונפו, והמפגינים קראו ייאנחנו נהרוג הדיקפפור של איראו", ' 1.) <וL (. Aג.,_ ' (5.) ~ ~ S..:.ג. ~ CtS ~ t>.)i ' "[אז הארי האם ה עדיין חושב שהכל נעשה על-ידי קלטות",] סיסמה זו נאמרה אTהארי בהפגנות מראש, בתגובה שחלק הושמעו על ושהקלטות טענתו מקריאות מקלטות הכילו של גנרל האנשי ם קולות שהוכנו ירי שנועדו להציג הצבא כצמא דם יותר משהיה "השאה הל,ן האימם גא " באמת, מפגינים אחרים קראו קילאז' המתאר מאירעות האיסלמית "נשק לעם", ייתלו המלקה האמריקאי", באצפהאן נערכו שתי תהלוכות, בבוקר ובצוהריים, ובמהלכן הוסרו פסלים של השאה ובמקומם הושמו תמונות של של בנק הועלה באש, בתי קולנוע, מסעדות ומפה הסאוואכ אמנם רוב ההפגנות היו נגד הותקפו,סs ח ' מיני, סניף השאה, אך הי ו גם מספר הפגנות תמיכה בו, שלושה ימים אחרי עאשורא, ניסה הצבא לארגן הפגנות בעד השאה נערים שונו ת, לעיתים תוך שימוש באלימות שכוונה לדרבן אנשים להשתתף בהן, החיילים קרעו תמונות של ח'מיני, שמו דגלים בצבעי הלאום וכיסו בצבע, גרפיפי נגד השאה, הם עצרו אופנוענים ואילצו אותם לשים תמונות של השאה על מגני הרוח שלהם ולקרוא ' j4 ' t>l...i, ~ ] "יחי השאה"], SI תגובה פיפוסית לפעולות מעי ן אלו ניתן למצוא בסיסמאות הבאות: " גם אם תצבעו בצבע ( הקיר) אנחנו נכתוב שוב '(מוות לשאהי) אף קיר לא ייוותר ריק בלי (שיהיה כתוב עליו 'מוות לשאהי)" א קשורה בהסכם שנערך בין מנהיגי האופוזיציה למשטר הצבאי, אושרו להם שישים סיסמאות, שאף אחת מהן אינה לשאה. עם ז, ראשי המצעד לא יכלו למנוע שקבוצות רדיקליות יצטרפו להפגנ ות ויקראו סיסמאות גבד השאה (אברהמיאן, עמי 523).

21 הסיסמאןת 91 I האיראנית בראי " ה יכ ול למחוק ) הכתובת ( ימוות אך האם ה יכול להסיר ז מלבבות לשאה י בצבע, האנשים "? בדצמבר 1978 נערכו הפגנות ענק שבהן השתתפו מאות אלפי מפגינים, והן המחישו עצמתה הרבה של האופוזיציה ו השנאה התהומית לשאה ולמשטרו. השאה ראה כי לא יוכל לדכא ההפגנות והשביתות בכוח, ואי ן מנוס מכינונה של ממשלה אזרחית שתיהנה מתמיכה ציבורית. בסוף דצמבר החל השאה לנהל משא ומתן עם סגניאבי ועם מנהיגים אחרים ביחזית הלאומית ', אך דיונים אלו לא הניבו פרי. לפיכ,ך בעשרים ותשעה בדצמבר 1978 פנה השאה לשאהפיור בחיתי אר ] ז [, ו ביקש ממנו להקים ממשלה אזרחית במקום ממשלתו הצבאית של הגנרל אזהארי, שהגיש התפטרותו לשאה. בשלושים בדצמבר 1978 מינה השאה בחיתיאר לראש על כוונתו לצ ליחופשהי עוצרים, שתמלא מקום השאה בעת ממשלת איראן כעבור מספר ימים הודיע בחו"ל ) ) ב הוקמה ימועצת המלוכ הי מועצת היעדרותו 52 בעקבות הקמת ממשלת בחי תיאר יצא השאה איראן בששה עשר בינואר יחד עם משפחתו. עזיבת השאה התקבלה בשמחה ברחובות ; חיילים ואזרחים התחבקו. 53 בהקשר זה הומצאו סיסמאות שלעגו לאופן עזיבתו ו הציגוה כמנוסת עכברים. הקריקטו רה להלן מציגה בריחת השאה כאשר נחיל של סיסמאות "מוות לשאה" רודף אחריו.,.tJ-,.JI' - jו..~. 4C.~...;-;:- ~~ -~.~~~~~~~~~.~~=~ ---~ "מ ר רת לשאה"

22 אירלי I 92 רתימיאו גם הסיסמאות הבאות J ~ i -נ. I (..) J 4 יי 4 (>t..;. לועגות למנוסת השאה: "השאה ב רח כשהוא (לבוש) בצ'אדור " סיסמה זו לא רק שהיא שמה השאה ללעג, אלא שהיא גם מטילה ספק בגבריותו בתארה אותו בתחפושת אישה. ייחוס נשיות לגבר בסיסמאות הבאות מתואר השאה בהקשר לשירותים: באיראן נחשב לעלבון חריף. " השאה יושב עם ג ב שבור בשירותים הוא צועק: בחי תיאר הב לי אפתאבה ) סוג של כלי קי בול ( מלא במים " כאן המט רה היא לעורר צחוק, באמצעות תיאור ו של השאה (שעד אז היה מקור לירו של העם) כחסר אוני ם התלוי בחסד ו "טינופת בשם שאה הלך משכו ידית ) הניאגרה)!" של בחיתיאר, כלומר בחסדי אחרי ם. לתיאור עזיבת פוגעת מבחינת התוכן o.ג>.ג. השאה משמשת פרודיה על השלט הכתוב ליד הניגארה. כמובן, הסיסמה L.JבA.Jt...גL >(.(. '.;...כdjL י?-נ. ~ J '-'י(..) W יימחמד החטטן שלה, שכן השאה מושווה לצואה. ) באף ( נמלט, המרק של הדודה גלש " ח ' מיני ובח' תיאר ד. ו. המאבק בי ז האסלמית לדמןקרטית נ י סיו נו של בח יתיאר לתעל לאפיק דמוקרטי נשטף בגל הגואה של קנ אות אסלאמי ת. חימיני הכריז מלחמה עד חורמה נגד ממשלתו של בח' תיאר. הוא הציג בחיתיאר כבוגד ו ממשלתו כבלתי חוקית, וקרא לתומכיו להגביר ההפגנות והשביתות כדי להחיש הפלתה. בשלושה עשר בינואר הודיע חימיני שבאיראן פועלת ימ ועצת האסלאמית ', ותפקידה יהיה להקים הממשלה הזמנית. מלבד ז הודיעה י החזית הלאומית' על סילוקו של בחיתיאר מול כוחו העולה של חימ יני נערכו הפגנות לטובת משורותיה. S4 בח 'תיאר; אך ההפגנות לטובת חי מיני ונגד השאה היו אדירות פי כמה. בתשעה-עשר בינ ואר 1978 חל יו ם הארבעין למו ת האמאם חסיו, וחימיני קרא בו להפגנה המו נית כנגד בחי תיאר. יותר ממיליון איש צעדו ברחובות תהראו וקראו הסיסמאות הבאות : ss

23 ב" הטיטמא ות 93 I האיראנית נראי נ. Ct r..>".? ~ן.כ,_. נ. Ct ן,_~ cj - ~ ~.ןג' cj ~ L:;JJ "לא רוצים, לא החמור ) השאה), ו לא אוכפו ) בחית יאר ( - קללה על שניהם"א " אנחנו אומרים: לא רוצי ם השאה, (ו הוא מנסה ליישב הבעיה) בדרך של החלפת ראש ממשלה, אנחנו אומרי ם : לא רוצים חמור, (והו א מנסה ליישב הבעיה) על-ידי החלפת אוכף החמור " " אנחנו אומרים : לא רוצים מרק, (ו הךא מנסה לשנות טעם המרק '"<'לעדי ( הוספת גרגירי החומוס, אנחנו אומרים: לא רוצים חמור, (ו הוא מנסה ליישב הבעיה על-ידי) החלפת אוכפו של החמיריי בסיסמה האחרונה מושווי ת החלפת ראש הממשלה לניסיו ן לפתות העם לאכול מהמרק בדרך של הוספת גרגירי חומוס, בעוד שהעם כלל אי נ ו רוצה לאכול המרק הזה, זוהי מטפורה למצב שהיה באיראן: העם לא מעוניין עוד במשטרך של האשה, ומתנגד לניסיון להשאירו על כנו באמצעות החלפת ראש הממשלה, כשלמעשה זוהי אותה הגברת בשי נוי אדרת, - " לא רוצים השאה, ולא שאהפיור ) בחי תיאר ( קללה על כל שכירי החרביי השאה ובחיתיאר מתוארים כאן כשכירי חרב של האימפריאליזם, בסיסמה זן יש שימוש במשחק מילים: שאהפיו ר משמעו בפרסית נסיך, בן של שאה, ניתן להבין הסיסמה בשני אופנים: "אי ן אנו רוצים השאה ולא בנו של השאה," או השאה ולא שאהפיו ר בחי תיאר," " אין אנן רוצים סיסמאות אלו מציגות חוסר התועלת שבניסיונותיו הנואשים של השאה לחולל שינויים במשטר המלוכני, מתוך הסיסמאו ת עולה קול העם הקור א כי שינוי התפאו רה, דמוקרטית, כלומר מינו י ראש ממשלה בעל תפיסה איננו הפתרון לדרישו תיהם הפוליטיות, לאחר עזיבת השאה המשיך בח י תיאר לנהל איראן תחת קיתונות של ביקורת: j,ג. 4 1>.)1 ~.)1.,.. ' 0.)1.,.. ~ r..>" ~.I>J4-! J ~ חיתיאר העלוב, ה טוען כי מדובר בקלטת, אך לקלטת אין רגלים" א סי מסה זו מבוססת על האמירה: "לאRם תישאר על תלה ולא ~אש~ן (או נאשאן) - קללה על שתיהן" (ק ם ונאשאן הן שתי ערים באי רא,)ן

24 אירל, I 94 רחימיאן דברים אלה נאמרו בהקשר להאשמותיו של בחיתיאר כלפי חימיני המוקלטים לעורר מרי. על כי הוא קלטות, פועל ונשלחים באמצעות לאיראן נאומים במטרה " בחיתיאר,חסר סמכות, אם תתפטר (מילולית: תלך הצירה), העם האיראני יספק לך ארוחה ו האופיום שלי עד לסוף חייך הקצרים " חימיני הודיע (עשרים על כוונתו לשוב לאיראו בששה ן~~~ב וששה בינואר), יום השנה לימהפכה הלבנהי האיתאללה ת'מי(' ( ) של השאה. הסיסמאות הבאות מבטאות ציפיית המוני האיראנים לשובו של חימיני: ' Lu -. i" 1..., ~.~ נ,_, "חימיני,אני מצפה שתגיע" (.':-"חu1_,.:;<)I...;:.. do ~. "חימיני, עין האומה (צופיה) לבואך" ct.l.j1 (J.) jl ~ ~ =יr J.) ~.4..lIJ 'i! (!! 'i "אין אלוה אלא אללה, אנחנו חולכים לקבל פני רוח אללה" K בסיסמה זו יש שימוש חלקי בשהאדהב בצורה המתחרזת עם רוח אללה. בעקבות הי דעת חימיני על חזרתו סגר בחיתיאר שדה התעופה. צעד זה גרר הפגנות מחאה של מאות אלפים ביום שישי ושל לא פחות מחצי מיליון העם מחה נגד צעד זה בקרי הסיסמה: ייחימיני, חימיני, הלב שלנו הוא מסלול הנחיתה שלך, הלוואי וימות, ימות, האויב מוצץ הדם שלי" מפגינים בשבת נצחינו של ח'מיני וה'רפובליקה האסלאמית של איראןי נוכח הלחצים הגוברים על בחיתי אר, הוא נאלץ לאפשר למנהיג הגולח לשוב לאיראן ואכן, ביום שישי, אחד בפברואר, 1979 חזר חימיני לאיראן, לאחר חמש-עשרה שנות רן חt :.ז?לה - מילולית : רוח האל. משמותיו של חימיני. א וp ( iאדה - ןבילולית: עדות. הנוסחה שאומר הנכנס בברית האסלאם: ב שליח אללה,' והיא נכללת בתפילה ) IX, El: עמי 201). יאין אלוה מבלעדי אללה ומחמד הוא

25 א[ הסיסמאית 95 I האיראנית בראי גלות. קהל של כשני מיליון איש קידם בינ ו ו בין בח י תיאר לשיא. פניו.ד 5 שובו של חימ יני הביא העימות חימיני נהג כשליט המתעלם מבחי תיאר ומסמכות המגי לס. כאשר בחיתיאר היה עדיין בשלטון והמונרכיה הייתה תקפה מבחינה תיאורטית, שם חימיני קץ לממשלת בחיתיאר בנאום יחיד. המשפט הזכור ביותר מהנאום שנערך בבית הקברות של תהראן, הוא זה שגרם למהפכנים לאקסטזה: t..r"..::..jjj ~ I uuj ;:.,. u--o (.!~ "[אני אכה הממשלה הזו בפיה]". היה זה הקול הקולקטיבי של עם מדוכא ומלא ציפייה. 58 העימות בין חימיני לבחיתיאר לא נמשך זמן רב : ביום שישי, שניים בפברו אר, פרצו בבסיס חיל האוויר בתהראן קרבות קשים בין תומכי חימיני ובין חיילי המשמר המלכותי שחשו למקום. במקביל פרצו גם במקומות אחרים קרבות בין הצבא לתומכי הממשלה ובין אנשי חימיני. בשבת, עשרה בפברואר, הסיר הצבא תמיכתו מבחיתיאר והודיע כי אינו נוטל עוד חלק בסכסוך בין בחיתיאר לחימיני. S9 למחרת, באחד עשר בפברואר בשעה שש בערב הודיעה תחנת רדיו העיר: " כאן קול תהראן, הקול האמיתי של איראן, קול " הצעד הפורמלי שאפשר בעקבות ז המעבר ממשטר מלוכני לירפובליקה אסלאמיתי היה משאל שנערך בסוף חודש מרץ. בעד כינ ו נה של י הממשלה האסלאמיתי הצביעו 92.8 אחוזים מהמצביעים. 60 באחד באפריל 1979 הכריז חי מיני על כינונה של רפובליקה אסלאמית בהנהגתם של אנשי דח באיראן, וקבע כי: "השטן (המלוכה) נקבר; זהו היום הראשון של משטר אללה". 61 נספח: רשימות ביוגרפיות [ ונחונר ראז פהלווי - ( ) של בנו רזא שאה פהלווי, מייסד השושלת הפהלווית. עלה לשלטון בשנת 1941 לאחר הדחתו של אביו. לאחר דיכויו והפלתו של שלטון ראש הממשלה מחמד ) 1953 ( מצדק התחזק מעמדו, והוא יכול היה לפתוח ברפורמות מקיפות ובראשן תכנית י הלבנהי מראשית שנות השישים. מחמד רזא פעל לחיזוק זהותה האיראנית של המדינה על חשבון הזהות המוסלמית. משטרו קיים קשרים הדוקים עם ארצות הברית ועם ישראל. בהדרגה נעשה שלטונו יותר ויותר אבסולוטי. החשאית הוא ביטל המפלגות והקים משטר חד"מפלגתי וכן חיזק מאוד המשטרה שלו, הסאוואכ. בשל מדיניותה החילונית נתקלה השושלת הפהלווית מן ההתחלה בהתגנדותם של אנשי הדת. בראשית שנות השבעים איפשר מחמד רזא פעילות דתית במרכז האסלאמי ' 9Qך~~ה"י ~רWאדי, ובסוף שנות השבעים התיר פעילות ציבורית מוגבלת, שהלכה וצברה תאוצה בדמות מהומות עממיות ודרישות להדיחו. משנעשה

26 ב[ אורלי I 96 רחימיאו המצב חסר תקווה י צאו השאה ו משפחתו לחופשה קצרה מחוז לאיראן ב" במשך חודשי חייו האחרונים נדד בעולם בחיפוש מקלט מדיני.הוא חלה בסרטן וטופל בארצות הברית. אולם, עם תפיסת השגרירות האמריקנית בתהרן והדרישות להסגרתו של השאה תמורת שחרור בני הערובה, הביאו האמריקנ י ם ליציו מארצו ת הברית. נשיא מצרים, סאד, הזמינו למצרים, שם מת ממחלתו המלוכה בי וני לפני מותו העביר לבנו, רזא, והשביעו לפעול למען החזרת המלוכה לאיראן. {אי שמואלביץ י, י מחמד רזא פהלוויי, האנציקלופדיה רז א פהלוויי, האנציקלופדיה [ הימיני איללה רוחאללה העברית, גנ, תשל,ג" עמי ; 2930 וכן: מי אמיר, ימחמד העברית, מילואים ב, תשמ "ג, עמי 761]. - מוסיר ) 1902 ( איש דת, הוגה דעות ומדינאי איראני. נולד בעיירה חי מין למשפחת אנשי דת. אביו, איתאללה מצטפא, נרצח בטרם אז, מלאה לרוח אללה שנה. בגיל תשע"עשרה עבר לאראכ ללמוד אצל אחד מגדולי העלמא שיח י עבד אלכריס האירי, והתרכז בלימודי יקה ו פילוסופיה. עם חאירי עבר לקם, שבה למד ואחר לבו והממד כך לימד.שיעו ריו ז כו לפופולריות רבה בשל מחשבתו העצמאית, אומץ המוסרי בהטפותיו. עוד בתקופת רזא שאה הטיף להתגנדות למשטר. בראשית שנות השישים התפרסם כמנהיג כשעמד בראש תנועת ההתנגדות ליוזמות הרפורמה של השאה, ו כאשר גינה קשריה של איראן עם ארצות הברית. בשל כך נעצר חי מיני פעמים אחדות ו בארבעה בנובמבר 1964 הוגלה מאיראן. זמן קצר שהה בתורכיה, ואח ר ובאימפריאליזם. כך עבר לנגי ף שבעיראק. שם המשיך להטיף למאבק בשאה סביבו התגבש גרעין של אנשי רת צעירים שדבקו בתורתו. כמו כן, חי רק קשריו עם מתנגדי השאה שלא מתוך הממסד הדתי. בסתיו 1977 החלה פעילות גלויח באיראן נגד השאה, וחימי ני הפך למנהיגה הבלתי מעורער של התנועה המהפכנית. בארבעה באוקטובר 1978 סולק מעיראק ועבר להתיישב לי ד פריז. משס, כשהוא ממקד אליו התעניינות דעת הקהל בעולם וזו כ ה לתמיכה עממית נרחבת בארצו, הנהיג תנועת ההתנגדות עד לניצחונה. בשלושים ו אחד בינוא ר 1979 שב לאיראן כמנצח, ו בתוך זמן קצר תפס השלטון גם באופן פורמלי. ]ג[ (מ נשרי : 1988, עמי, וכן: די מנשרי, יחימ יני איתאללה רוחאללה מוסוי,' האנציקלופדיה העברית, מילו אים ב, תשמ"ג, עמי ). - מהדי בזארגאי ) 1907 ( אחד מההוגים החשובים של האסלאמית תהראן באיראן. למד הנדסה בפריז בשנים וחזר לה רצות באוניברסיטת במהלך מהפכת מצדק מי לא תפקיד פוליטי אקטיבי לצדו של מצדק. לאחר דיכוי שיתף פעולה עם ארגוני מחתרת ומשום כך נעצר מצדק, בשנת כבר בשנ ות החמישים שרטט דמות חיובית של האסלאם כמקו ר השראה לפתרון בעיית החברה, הטיף למעורבות פוליטית של העלמא וניצל יוקרתו כאיש מדע כדי להוכיח שאין סתירה נין דת ומדע, טכנולוגיה וקידמה. ב " 1961 היה ממקימי י תנועת החופש.י ערב

27 ד[ האיראנית בראי הסיסמאות 97 I היה מן הדמויות הבולטות במחנה המהפכני, ובעקבות כך מונה על ידי חימיני לשמש ראש ממשלה ראשון במשטר האסלאמי. (מנשרי:, 1988 עמי, 6970 וכן: : 1993 Dabashi, עמי ( גיעפר שריף אמאמי היה ראש ממשלת איראן לתקופה קצרה ב כבן ( למשפחה דתית שהיו לו קשרי ידידות עם חלק מהאיתאללות בני המעמד הגנוה, הועדף על ידי השאה לניהול משא ומתן עם אנשי הדת המתונים (אברהמיאן: 1982,עמי.) 514 ] ה] סיד מחמוד טאלקאני (: ) אחד ההוגים האסלאמית. ב נאסר בשל התנגדותו לשאה. הוא יצא נגד החשובים של האדישות של אנשי הדת למשטר, וכו כנגד הקומוניסטים. מעורבותו בחיים הפוליטיים הייתה גדולה והתבטאה בכתביו הרבים, שנהם ניתח מנקו דת המבט האסלאמית בעיותיה הפוליטיות ו החברתיות של איראו. בשל חברותו בתנועת ההתנגדות הלאומית נכלא והוגלה פעמים רבות. ב שוחרר מכלאו ונבחר לחבר במועצת המומחים ) 1999 : Mollssalli, עמי ( ) ו] כרים סגניאני ) :) מדינאי איראני. היה חבר מייסד ביחזית הלאומית של איראן.' כיהן כשר החינוך בממשלתו של מחמד מצדק. כמנהיג החזית תבע ב יותר חירויות פוליטי ות. הוז מן לכהן כראש בדצמבר, 1978 בשי אן של המהומות כנגד משטרו של השאה, ממשלה, אך תביעותיו לרפורמות פוליטיו ת מרחיקות לכת לא נענו. זמן קצר לאחר מכן נפג ש עם חימיני בפריס והודיע על תמיכתו בהפלת משטר השאה. לאחר נצחונו של חי מיני, בפברואר, 1979 מונה לשר החוץ בממשלתו הזמנרת של מהדי הפונדמנטליסטים. בזארגאן. באפריל 1979 התפטר על רקע חילוקי דעות עם ב עזב איראן בחשאי והשתקע בארה " ב A. Menashe, "5anjabi, Karim )," : 1999 PEME, עמי (. 665 [ז [ שאהפיןר נחי תיאר (: ) מדינאי איראני. למד משפט ומרע המדינה בצרפת. ב שירת במשך 18 חודשים בצבא הצרפתי במלחמתו נגד הנאצים. חזר לאיראן ב לבחיתיאר הייתה זי ק ה לשמאל. בשנים כיהן כסגן שר העבודה בממשלתו של מחמד מצדק, ו לאחר הפלתו של מצדק נאלץ לפרוש משירות הציבורי. הוא היה מתנגד חריף למשטרו של השאה, שאותו השווה למשטר עמדותיו נאסר ושוחרר מספר פעמים. הנאצי. בשל בינואר, 1979 כשמשטרו נמצא תחת איום גדול, ובעצה אחת עם האמרי קניים שראו בו פרו-מערבי, מינה השאה בחיתיאר לראש ממשלה. כראש ממשלה לא קרא להדיח השאה, אלא קרא להקמת מלוכה חוקתית על פי הדגם הבריטי. בחי תיאר התנגד להשפעתם הגוברת של הפונדמנטליסטים. בי ו מעשיו היה פירו קה של המשטרה החשאית של השאה, הסאוואכ. לא השמאל ולא החוגים האסלאמיים קיבלותו, והוא הודח מחברותו בחזית הלאומית של איראן. עם חזרתו של

28 איילי I 98 רחימיאו ח י מיני לאי ראן וניצחונ ה של האסלאמית הוא הודח מתפקידו כראש ממשלה. הוא יר ד למחתרת ונמלט לפריס, שם הכריז ביולי 1979 על הקמתה של תנועת ההתנגדות הלאומית של איראן, במטרה להפיל המשטר האסלאמי באיראן. ניצל מניסיון התנקשות ב חייו, אך מזלו לא שיחק לו פעמיים, והוא נרצ ח שם ב- 1980, נפריס, ב ) 1999 : PEME," aphurןsl, A. Menashe, "Bakhtiar, עמי.( עמי. 513 עמי. 513,, אברהמי אן : 1982 אברהמיאן : 1982 פישר :,1980 עמי. 197 אברהמיאן : 1982,עמי. 513 : 1993 Dabashi, עמי גצר : 1988, עמי. 111 אברהמיאן:, 1982 עמי. 514 א ברהמיאן:, 1982 אברהמיאן: 1982 רם:, 1988 עמי רם: 1988 עמי. 95 קרש:, 1988 עמי. 20 עמי. 515 עמי. 515 אברהמיאן, עמי. 518 אברהמיאן, עמי. 518 גצר: 1988 עמי. 111 בארהמיאן : 1982, עמי עס ' עמי. 20,,, פישר : 1980 קשד : 1988 בארהמיאן: 1982 עמי פישר:, 1980 עמי. 205 פשיר : 1980, עמי. 205 פשיר : 1980, עמי 06 ב. 111, עמי בצר:, 1988 עמי,,, פישר : 1980 קרש: 1988 עמי פישר : SI S , מראי מקום אבן שושן: 1989 הערך יסיסמה.' ביר : חשב"!, עובי. 9 בי ר : חשב"!, עוב י עמ' פישר: 1980 עמי פישר: 1980,עמי : 1993 Dabaslu עמי 422 : 1993 Dabashi, עמי. 21 מנשרי : 1988, עמי רס:, 1988 עמי. 81 גיר : חשב"!,עןכי. 8 ביר: תשג"!, עובי. 10 רם: 1988 עמי. 4 6 רם:, 1988 עמ י מנשרי:, 1996 עמי מגשרי:, 1996 עמי מבשרי: 1988 עמי פוגיי גווה:, 1990 עובי. 68 ון אברהמיאן:, 1982 עמי פוג'יגוו ה : 1990 עמי ארגיומנ ר : 1988, עמי פוגיי גוו ה : 1990, עמ' פישר:, 1980 עמי ריאברהמיאן:, 1982 עמי מבשרי:, 1996 עמי פוג יינוו ה:, 1990 עמי אברהמיאן:, 1982 עמי מבשרי:, 1996 עמי מנשרי:, 1996 עמי מגשרי:, 1988 עמי מגשרי:, 1996 עמי אכן שישן : 1989, ב, עמי אברהמיאן:, 1982 עמי קרש:, 1988 עמי מגשרי:, 1988 עמי אב ר המיאן: עמי

29 הסיסמאית 99 I האיראנית בראי ירושלים, תל"אביב, מקורות אבן שושן, אברהם,המילון החדש, מנשרי, דוד, איראן במהפכה,, איראן: בין אסלאם ומערב, ספרית אוניברסיטה משודרת, תל"אביב, תשנ"ו, ניר, רפאל, " הסיסמה הפוליטית כיחידת שיח: הבחירות לכנסת ," חלקת לשון, כ,ח" ירושלים, ( ) כדי, תשנ" ז, עמי נצר, אמנון "פרס: היסטוריה, העת החדשה," האנציקלופדיה העברית, תשלייו ) 1976 (. "איראן," האנציקלופדיה העברית, כרך מילואים ב,'ירושלים, תשמ"ג גיליון, 268 תל אביב, 1988., קרש, א,י ייאי ראן: אנטו מיה של מהפכח," מערכות, רם, חג,י " האי דיאו לוגיה של האיראנית כפי שהיא משתקפת בסמלים ומסרים חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, מגמת המזרח"התיכין ואפריקה, תל אביב, אסלאמיים ", אוניברסיטת Abrahamian, Ervand, lran between Two Revolutions, Princeton, Arjomand, Said Amir, T 1eו Turban orן the Crow : 1 ן The Is/amic Revolution in lral1, New York dר. al Oxford, ן 0 leוt Ideological Foundations Discontent: ןס gjדtheo[o Dabashi, Hamid, the lslamic Revoiution in Iran, New York, Fischel ~ Michael M., Iran: jrom Religious Dispute to Revolution, Cambridge, Mass. dר. al London, Fujinwa, Y., "Prose and Verses for Revolution," ןס lna[sןa apanן Association orן Middle East Studies (Ajames), 5, Osaka, March ( EP] Encyclopedia ןס Islam (second edition), various volumes. Kamali, A. Enqelab, Tehran, AH (1981). (in Persian.) Moussalli, A. 5., "Iran and TUIkey" in Historical Dictionary oj Islamic Fundamentalist Moveme ltsן in the Arab World, Maryland, [ PEME] Political Encyc[opedia Jerusalem, 1999., 5ela tfle Middle East, ed. Avraham ןס