toldot chabad russia tzarit.pdf

תמליל

1 תולדות חב ד ברוסיא הצארית בשנים תק ל - תר פ - פרקים נבחרים - על פי מכתבים, מסמכים וזכרונות לוקט ונערך על ידי הרה ת ר, שלום דובער שי, לוין יוצא לאור על ידי אוצר החסידים 770 איסטערן פארקוויי ברוקלין, נ.י. שנת חמשת אלפים שבע מאות ושבעים לבריאה

2 TOLDOS CHABAD BERUSSIA HATZAARIS _ PEROKIM NIVCHORIM _ Copyright 2010 by KEHOT PUBLICATION SOCIETY 770 Eastern Parkway / Brooklyn, New York (718) / FAX (718) editor@kehot.com ORDER DEPARTMENT 291 Kingston Avenue / Brooklyn, New York (718) / FAX (718) All rights reserved, including the right to reproduce this book or portions thereof, in any form, without prior permission, in writing, from the publisher. The Kehot logo is a trademark of Merkos L Inyonei Chinuch, Inc. ISBN Manufactured in the United States of America

3 III ב"ה פתח דבר מאז שנת תש"מ, כשהטיל עלי כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע את עריכת סדרת אגרות-קודש רבותינו נשיאינו, עסקתי בבירור נושאים הקשורים לתולדות חב"ד, שהיו דרושים להבהרת תוכן האגרות. את הבירורים האלו ומסקנותיהם הייתי מעלה במבואות וציונים והערות לספרי האגרות-קודש. במקביל לכך, הוטלה עלי גם עריכת סדרת תולדות חב"ד, בארץ הקודש, בארצות הברית וברוסיה הסובייטית. ובהמשך לזה ערכתי ספרים נוספים הקשורים לתולדות חב"ד: ספריית ליובאוויטש; מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי; זכרון לבני ישראל; תולדות אברהם חיים; זכרונותי; זכרון הרש"ז גורארי', ועוד. גם בשאר הספרים שערכתי, הוספתי מבואות וסקירות, הכוללים גם בירורי נושאים הקשורים לתולדות חב"ד. הדברים מצויים בסקירה שבסוף מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים; מבוא למפתחות צמח צדק; מבוא לרשימת מאמרי דא"ח (של אדמו"ר הצמח צדק); מבוא לכתבי הרח"א ביחובסקי; מבוא לתקוני מקואות לפי תקנת רבותינו, ועוד. לפעמים דרשו הנושאים מאמרים שלמים, שפורסמו בבמות שונות: קובץ יגדיל תורה; הערות התמימים ואנ"ש; הערות ובאורים; עתון כפר חב"ד; פרדס חב"ד ועוד. בספר שלפנינו לוקטו מאמרים אלו ואלו, בעיבוד מחודש. אלא שכיון שהחומר נכתב במשך תקופה של עשרות שנים, סגנון הכתיבה הוא לא תמיד אחיד. * * * הספר נחלק לפי הדורות של אדמו"רי תנועת חב"ד, כל דור מחולק לנושאים, וכל נושא לפרקים. בשלושת הכרכים הראשונים של "תולדות חב"ד", נכללות תולדות-חב"ד של הדורות הקודמים עד להסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשנת תש"י: הכרך "תולדות חב"ד בארץ הקודש", כולל את תולדותיה של תנועת חב"ד בארה"ק, מראשית ההתיישבות בה בשנת תקל"ז, ועד לשנת תש"י. הכרך "תולדות חב"ד בארצות הברית", כולל את תולדותיה של תנועת חב"ד בארה"ב, מראשית ההתיישבות בה בשנת תר"ס, ועד לשנת תש"י. הכרך "תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית", כולל את תולדותיה של תנועת חב"ד ברוסיה הסובייטית, מראשית השלטון הסובייטי בשנת תרע"ח, ועד לשנת תש"י. הכרך הרביעי שלפנינו, "תולדות חב"ד ברוסיה הצארית פרקים נבחרים", כולל פרקים נבחרים מתולדותיה של תנועת חב"ד ברוסיה הצארית, בחמשת הדורות הראשונים, ועד לתחלת הדור הששי, השנים הראשונות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בתקופת הנשיאות של כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. * * * תודתי העמוקה לידידיי הרה"ת ר' יצחק שי' וילהלם והרה"ת ר' דוד משה שי' אולידורט, שעברו על הספר, והערותיהם הארותיהם היו לי לעזר רב. תהא זאת תרומה צנועה לסקירת תולדותיה של חב"ד-ליובאוויטש, שלאורה נלך לקבל פני משיח צדקנו בגאולה השלמה. שלום דובער לוין י"ב תמוז ה'תש"ע ברוקלין נ.י.

4

5 v תוכן הענינים דור ראשון כ"ק אדמו"ר הזקן א א צור מחצבתו ומשפחתו רבי משה מפוזנא א א. אביו רבי ברוך ד ב. משפחת הרבנית סטערנא ו ג. אחיו מהרי"ל מיאנאוויטש ח ד. יג אצל הרב המגיד ממעזריטש לימוד ההלכה אצל הרב המגיד יג ה. עם תלמידי הרב המגיד יז ו. עם רבי לוי יצחק מבארדיטשוב כא ז. אחרי הסתלקות הרב המגיד כז ח. כח תקופת הנשיאות החסידות הכללית וחסידות חב"ד כח ט. תקופת וויטבסק האראדאק כט י. תקופת לאזניא לב יא. תקנות לאזניא לה יב. תקופת המאסר והגאולה לז יג. יסוד תנועת חב"ד מ יד. מא השלחן ערוך, שלבים בעריכתו עריכת הלכות ציצית ופסח מא טו. עריכת שאר חלקי אורח חיים מג טז. עריכת הלכות נטילת ידים מה יז. עריכת הלכות הצריכות המלוקטות מז יח. עריכת מהדורה בתרא לשלחן ערוך נא יט. נג הסדור פרסום והדפסת הסדור נג כ. לוח ברכת הנהנין נו כא. קונטרסי הלכה שבפסקי הסידור נח כב. נט ספר התניא עריכת ספר התניא ופרסומו נט כג. הדפסת התניא בסלאוויטא סא כד. הוצאת וילנא תר"ס סה כה. סח המאמרים תקופות באמירת המאמרים סח כו. תאריך אמירת המאמרים עא כז. כותבי ה"הנחות" עג כח.

6 תוכן הענינים VI עד ספרים וכתבים אוסף ספריו וכתביו עד כט. השריפה בלאדי עו ל. שרידי האוסף עח לא. כתבי-ידו-הקדושה עט לב. העתקות ה"תניא" וה"שלחן ערוך" פ לג. הדפסת ספריו פא לד. דור שני כ"ק אדמו"ר האמצעי פג פג משפחת בית הרב משפחת הרבנית שיינא פג לה. הרה"ג רבי אהרן מקרעמענטשוג פה לו. פז ההתיישבות בליובאוויטש העיירה ליובאוויטש פז לז. ליובאוויטש בדורו של אדמו"ר הזקן פט לח. ההתיישבות בליובאוויטש צ לט. צב ספרים וכתבים אוסף ספריו בצוק העתים צב מ. מא. אוסף כתביו צג קונטרסים ואגרות לכללות אנ"ש צה מב. דפוס חסידי מחתרתי ברוסיה צו מג. ק המאסר והגאולה שלבים בגאולה ק מד. תוכן ההלשנה, החקירות והזיכוי קב מה. השתלשלות המאורעות קד מו. מבנה המערכת קו מז. דור שלישי אדמו"ר הצמח צדק קז קז החצר בליובאוויטש מח. ישיבתו בליובאוויטש ונסיעותיו קז מט. החצר בליובאוויטש, שריפתו ובנייתו קח קי סדרת "צמח צדק" התשובות האבודות קי נ. כרכי שו"ת הראשונים שלו קיב נא. התשובות שכתב בימי חרפו קיג נב. התשובות שכתב בסוף ימיו קיד נג. סיכום קטו נד. מהדורות קטז נה. רבינו עם בני דורו קיז נו. דעת מכרעת קיח נז. במקום גדולתו ענוותנותו קכ נח. ההדפסה קכג נט.

7 VII תוכן הענינים קכו ספרים וכתבים ס. אוסף כתבי היד קכו סא. אוסף כתביו קכח סב. אוסף ספרי הדפוס קל סג. השריפה הגדולה בליובאוויטש קלא קלג רשימת מאמרי דא"ח סד. תאריכי המאמרים קלג סה. רשימת מאמרי רבותינו קלה סו. רשימת מאמרי אדמו"ר ה"צמח צדק" קלו קלז ועידת הרבנים בפטרבורג הכנות לועידה קלז סז. סח. ועדת השרים לעניני היהודים קלח סט. דלטוריה על רבינו קלט ביקור בית קמא ע. תחת השגחת המשטרה החשאית קמג עא. חולשה ופחד מהחיפוש והחקירה קמה עב. ביקור הד"ר ליליינטאל קמו עג. העוזרים שלקח אתו לפטרבורג קמח עד. הספרים שלקח אתו לפטרבורג קמט עה. סיום תקופת השגחת הסתר קנא עו. המשך הדיונים עם רבינו קנג עז. אזרח נכבד לדורותיו קנד עח. קנה אורח חייו עט. עוד תיאורים מאורח חייו קנה דור רביעי אדמו"ר מוהר"ש נ"ע קנט קנט העיירה ליובאוויטש בתקופתו פ. החצר בליובאוויטש קנט קסב ספרים וכתבים אוסף כתבי-יד-קודש קסב פא. הדרושים שלו קסד פב. אוסף ספרי הדפוס קסו פג. קסז משפחת בית הרב השלמות לספר הצאצאים קסז פד. הרה"ק ר' ברוך שלום שניאורסאהן קסח פה. קע רשימת תולדות כמה מחסידיו הגאון החסיד רבי חיים בער ווילנסקי קע פו. הגאון החסיד רבי משולם זלמן ניימרק קעד פז. חסידי פלעשצעניץ קפא פח. פט. חסידים ומתנגדים בפלעשצעניץ קפד הרב והשו"ב בפלעשצעניץ קפו צ. המשפיע ר' הענדל קוגל מפלעשצעניץ קפח צא.

8 תוכן הענינים VIII ר' אברהם חיים מפלעשצעניץ קפט צב. התקשרותו לאדמו"ר ה"צמח צדק" קצג צג. התקשרותו לאדמו"ר מוהר"ש נ"ע קצד צד. התקשרותו לאדמו"ר מוהרש"ב נ"ע קצו צה. מאסרו קצח צו. תקופת סמאלענסק קצט צז. בריחתו מרוסיה רה צח. שנותיו האחרונות בנ.י רז צט. החסיד ר' אשר מניקוליוב ריב ק. דור חמישי אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ריט ריט בית רבינו בליובאוויטש ורוסטוב קא. החצר בליובאוויטש ריט ההעתקה מליובאוויטש לרוסטוב רכא קב. החצר ברוסטוב רכג קג. רכה ישיבת תומכי תמימים קד. יסוד הישיבה רכה קה. סקירות על הישיבה ומחלקותיה רכז קו. ה"יושבים" רכט קז. התפתחות הישיבה בליובאוויטש רל קח. המשפיעים והמשגיחים בישיבה רלב קט. השיעורים והחדרים בליובאוויטש רלח קי. בניני הישיבה בליובאוויטש רמב קיא. פרעות פועלי ציון בישיבה רמד קיב. המחלקה בזעמבין רמט קיג. העברתה מזעמבין לקובליץ רנ קיד. חזרת המחלקה לזעמבין רנא קטו. המחלקה בנעויל רנב קטז. המחלקה בהאראדישץ רנג קיז. המחלקה בדאקשיץ רנד קיח. המחלקה בבאבינאוויטש רנה קיט. הישיבה בשצעדרין רנו קכ. הישיבה בואלאמין שבפולין רנח קכא. הנהלת הישיבה רנט קכב. הישיבה כמוסד מאושר רס קכג. העתקת הישיבה מליובאוויטש רסג רסד חיזוק היהודת ברוסיה קכד. רבנו ותנועת ההשכלה רסד קכה. חברה מחזיקי הדת רסז קכו. רבנו ואיגוד יק"א רסט קכז. רבנו ושאלת הרבנות מטעם עדר קכח. רבנו ושאלת החדרים והמלמדים רעו רעז הטבת חוקי היהודים ברוסיה קכט. תחום המושב רעז

9 IX תוכן הענינים קל. אספת נבחרי היהודים בפטרבורג רעט קלא. הראיון אצל שר הפנים פלווה רפא קלב. אספה נוספת בפטרבורג רפג קלג. סיום תקופת "תחום המושב" רפד רפה אספות הרבנים ברוסיה קלד. הכנות לאספת הרבנים בתר"ס רפה קלה. נסיונות נוספים בשנים תרס"א-ב רפח קלו. אישור האספה בתרס"ד וביטולה רצ קלז. אספת הרבנים בוילנא בשנת תרס"ט רצב קלח. ועידת הרבנים בפטרבורג רצו קלט. אספת הרבנים במוסקבה שב שג פעילות רבינו בימי המלחמה קמ. גירוש היהודים מערי הספר שג קמא. צרכי הדת של הנודדים דש קמב. שחרור הרבנים מעבודת הצבא שו קמג. שחרור הרבנים הנודדים שח קמד. שחרור הרבנים הצעירים שט קמה. שחרור הרבנים בעלי כרטיס לבן שי קמו. שחרור השו"בים שיא קמז. ההשתדלות אצל השרים שיב קמח. נסיעת רבינו לפטרוגרד שיג קמט. לאחר מהפכת פברואר שיד קנ. הבחירות לקונגרס היהודי הכללי שטו קנא. תחת השלטון הקומוניסטי שטז שיז אוסף ספריו וכתביו קנב. הספריה שיז קנג. אוסף כתבי-היד שיח קנד. שמירת הכתבים שכא קנה. אוסף כתביו שכב קנו. בניית הספריה ומטרתה שכג קנז. סידור הספריה שכו קנח. העברת האוסף מליובאוויטש שכט קנט. תקופת רוסטוב של דור ששי אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שלא שלא החצר בליובאוויטש קס. בתקופת ליובאוויטש שלא קסא. בתקופת רוסטוב שלב קסב. בתקופה שאחריה שלג שלה ספרים וכתבים קסג. אוסף ספריו וכתביו שלה קסד. אוסף כתבי היד שלח קסה. אוסף כתביו שמ קסו. העברת הספרים לספריה הצבורית שמא

10 תוכן הענינים X שמה מפתחות מפתח ענינים שמז מפתח מוסדות וארגונים שנ מפתח אנשים שנב מפתח מקומות שסו

11 א דור ראשון: כ"ק אדמו"ר הזקן צור מחצבתו פרק א רבי משה מפוזנא בספר הזכרונות 1 לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (פרק צא ואילך) מסופר בארוכה אודות זקנו של כ"ק אדמו"ר הזקן ר' משה מפוזנא ב"ר יהודה ליב. שני האישים הנ"ל נזכרים גם בבית רבי בתחילתו "הגאון ר' משה זללה"ה מפוזנן בן הגאון המקובל ר' יודל זלה"ה אבד"ק קאוולי (בעל קול יהודה 2 על שו"ע או"ח)". אמנם בס' הזכרונות לא נתפרש אם ר' יהודה ליב הנ"ל הוא בעל קול יהודה אבד"ק קאוולי (כדברי הבית רבי), ולהלן יתברר שהם שני אנשים נפרדים, ור' משה מפוזנא דידן היה בנו של ר' יהודה ליב נכד המהר"ל מפראג: הראשון שהזכיר את ר' משה מפוזנא בנו של ר' 3 יהודה יודל מקאוולי הי' המו"ל של ספר "ערכי הכינויים" (דיהרנפורט תקס"ו), שחותם בסוף הקדמתו: הכ"ד הכותב ביגון ואנחה יצחק בלא"א מורי הרב המאור הגדול מוהר"ר שלמה כהנא, בן הרב המאור הגדול מוה"ר יצחק כהנא, בן איש חי הרב הגאון הגדול החר"ף 4 המפורסם מוה"ר אהרן הכהן אב"ד ור"מ דק"ק לבוב ומנוחתו כבוד בק"ק ראזינאיי, חתן הרב הגאון הגדול איש אלקי החסיד המפורסם מוה"ר יודא ידיל אב"ד ור"מ דק"ק קוואלע בעה"מ קול יהודא, אבוהא דארבעה אחים הגאונים הגדולים ומפורסמים, האחד הגאון הגדול איש אלקי החסיד המפורסם מ' יוסף יאסקי אב"ד ור"מ דק"ק דובנא רבתי בעה"מ ס' יסוד יוסף ושארי חבורים, והשני הגאון הגדול איש אלקי החסיד המפורסם מו"ה משה זאב וואלף אב"ד ור"מ דק"ק מינסק ודגליל סמילעוויץ, והג' הגאון הגדול המפורסם מוה"ר ארי' ליב מק"ק סלוצק, והד' הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר משה אב"ד ור"מ דק"ק פוזנן, ושלשלת יחוסם הולך מעלה מעלה עד משפחת התנא ר' יודא הנשיא. הקדמת ערכי הכינויים 1. יסודו של מאמר זה פורסם ב"כפר חב"ד" גליון 142 (א' אייר תשד"מ), והשלמתו בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) עא (תמוז-אלול תשמ"ו) ע' רמב ואילך. כעבור שנים רבות דן בנושאים אלו הרב שלמה אנגלארד, בישורון ג (תשנ"ז) ע' תרעט ואילך, ובאור ישראל לד (כסלו תשס ד) ע' עט ואילך, ומשם הוספתי כמה פרטים חשובים, כדלקמן. 2. את הספר הזה מזכיר נכדו מוהר"ר אהרן סג"ל (חתן הגאון מוהר"ר יוסף אבד"ק מינסק, בנו של הגאון מוהר"ר ר' יודל אב"ד קאוולי), בהקדמתו לדברי דוד לבעל הט"ז (דיהרנפורט תרמ"ט): שלוח נשלחתי מתם בעסק שליחות מצוה דאדוני מ"ו חמי זקיני ה"ה הגאון הגדול מוהר"ר יהדא המכונה ידל נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק קאוולי יצ"ו, להוציא לאור חיבורו על ש"ע אורח חיים לדפוס, במחברת יחד עם הטורי זהב ז"ל הבדלו חיים וכו', שחיבר ג"כ על ש"ע א"ח, ונשתתף עם הרב ה"ה מוהר"ר משה נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק שינאווי ה"ה חתן בן הגאון בעל טורי זהב ז"ל, וזה וזה לא עלתה בידינו להדפיס. וראה ישרון שם הערה 1 ואילך, אם הכוונה לספרו האבוד קול יהודה. ובאור ישראל שם הערה 78, שחידושיו נמצאו בכת"י באוקספורד, ונערכים להוצאה לאור. 3. ראה אור ישראל שם ע' קא. ומשם העתיק פרטים אלו בספר "קריה נאמנה" (ווילנא תר"כ, ע' 97 בהערה), אשר מונה את ארבעת בניו של ר' יהודה יודל מקאוולי: "הרב מוהר"ר יוסף יאסקי אב"ד ור"מ דק"ק דובנא. הרב מוהר"ר משה זאב וואלף אב"ד דק"ק מינסק וגליל סמילאוויץ (מחותנו של בעל ראש יוסף). הרב מוהר"ר אריה ליב אב"ד דק"ק סלוצק. הרב מוהר"ר משה אב"ד ור"מ דק"ק פוזנן". ומשם נעתקו הדברים לס' עיר ווילנא (ווילנא תר"ס, ע' 276), ולבית רבי הנ"ל (בארדיטשוב תר"ס). אמנם בס' כלילת יופי (קראקא תרמ"ח, סט, ב) הפריך את דבריו, וכתב על כך: ואולם לא הביא שום מקור לדבריו מאין הוציא דבר זה אף אם נניח שהיה להג"מ יודל מקאוולי ג"כ בן בשמו ר' משה, 4. אוצ"ל: החריף.

12 ב תולדות חב"ד ברוסיא הצארית דור ראשון: כ"ק אדמו"ר הזקן אבל אי אפשר לומר שהיה אב"ד בק"ק פוזנן, כי לא מצאנו בין כל רבני ק"ק פוזנא אשר מלכו שם זה אחר זה בכל זמן משך שנות המאה ההיא שהיה שמו ר' משה. ובאמת לא נזכר בספר הזכרונות שם שר' משה הנ"ל הי' ראב"ד דק' פוזנא, כי אם ראש הקהל דפוזנא, ואם כן לא חלה על זה קושיתו של ה"כלילת יופי" הנ"ל. 5 אלא שגם עצם הדבר, שיהי' לר' יהודה אידל מקאוולי בן בשם ר' משה, עומד בספק גדול, שהרי היה לו בן נוסף בשם משה זאב אבד"ק מינסק, 6 הנזכר לעיל, שהוא מפורסם, ומפורט שמו בהסכמותיו, כנזכר בס' כלילת יופי (סט, א) ובכ"מ. וכבר רמז לזה הרמ"א בלינסון (ילקוט משפחות, אודיסה תרנ"ב ד, ב): "ויהי להרב הגאון מו"ר יהודה ידל ז"ל אב"ד ארבעה בנים כולם רבנים ב) והרב הגאון הגדול מו"ה משה (נ"א ועיקר דוב בעריש) אב"ד פוזנא". ועד"ז כתב בספרו שלמי אמוני ישראל (אדעססא תרנ"ח חוב' א' ע' 82). ואני לא ידעתי מה יושיענו זה מפירכת ה"כלילת יופי", שהרי לא מצאנו בין כל רבני ק"ק פוזנן אשר שימשו שם זה אחר זה בכל זמן משך שנות המאה ההיא שהיה שמו ר' דוב בעריש; ולא יישב בזה אלא קושיה השניה, שבודאי לא נקרא בנו של ר' יהודה יידל הרביעי גם הוא בשם ר' משה. ומכל הנ"ל יתבאר, שר' משה בר' יהודה ליב ראש הקהל דפוזנא בודאי לא הי' בנו של ר' יהודה יידל מקאוולי. 7 ועוד אחת היא לי, שבודאי לא היה ר' יהודה ליב זה האב"ד דקאוולי, כי שם אביו של ר' יהודה ליב היה ר' שמואל (בן בנו של מהר"ל מפראג), כמסופר בס' הזכרונות שם, ואילו שם אביו של ר' יהודה יידל מקאוולי הי' ר' משה, 8 כמבואר בבית רבי שם ובכ"מ הנזכרים בס' "מפתח לס' כלילת יופי" ע' 26 הערה 26. נכדי מהר"ל מפראג כשבקרתי בירושלים ת"ו בקיץ תשמ"ו, העירני חוקר אילנות היוחסין מו"ה שמואל גור ע"ה, שעדיין אין הענין מיושב כל צרכו, לכאורה, שהרי לפי המפורסם לא היו לר' שמואל זה (בן בנו של מהר"ל מפראג) בנים זכרים, 5. ראה אור ישראל שם הערה 70, כי בשנת תמ"א-ד כיהן כפרנס בפוזנא: ר' משה ברבי יודלש. 6. ראה מה שהביא באור ישראל שם ע' קח מדבריי, ומה שמנסה ליישב שם (ע' קט-י). 7. ראה מ"ש בזה ב"זכרון שמואל" (ר"ש קראוס) ע' ראה מה שהוכיח בצפונות שם ע' תרצד ואילך, שהג"ר יהודה יידל מקאוולי לא היה נכדו של מהר"ל מפראג. ואם כן איך אפשר לומר שר' יהודה ליב זה היה בנו של ר' שמואל? כן הראני כתוב בספר מגילת יוחסין לה"ר מאיר פערעליש מפראג: הגאון מהר"ל לא היה לו רק בן יחיד ר' בצלאל שני בנים מהור"ר מנחם ומהור"ר שמואל ושתי בנות היה לר' שמואל, אחת היתה נשואה להגאון מוהר"ר חיים כהן צדק מפוזנא והשנית נשואה למוהר"ר יעקב בהגאון מוהר"ר חיים אב"ד במדינת העסין הרי היחוס מבן יחיד של הגאון מהר"ל. אבל יחוס בנותיו יגדל ממנו. והולך ומונה את צאצאי מהר"ל מבנותיו. הרי לנו שר' מאיר פערעליש, שהי' קרוב לדורו של ר' שמואל נכד מהר"ל, לא היו ידועים לו שום בנים של ר' שמואל, רק שתי בנות. וכן מפורש בספר "מגילת יוחסין לאיזו משפחות בישראל" לרמ"א בעלינסאן (אדעססא, תרנ"ב) בסופו, בחקירה בתולדות הדורות מצאצאי הגאון מהר"ל מפראג ז"ל: "כי רק בן יחיד הי' לו, הגאון מו"ה בצלאל ז"ל וגם הוא לא הי' לו נכד זכר". אמנם בירור נוסף מגלה, שכל רושמי היוחסין הללו טעו, כפי שהעירני הר"ש הנ"ל, שבנוסף לשתי הבנות הנ"ל היו לר' שמואל בצלאלס (נכד מהר"ל מפראג) בן אחד, כמפורש במצבה המועתקת על ידי ר' סיני האק בספרו "משפחות ק"ק פראג על פי מצבותיהן" (פרעסבורג תרנ"ב ע' 46): תס"ו תשרי [נפטר] כ"ה יודא ליב בן הראש האל[וף] מו' שמואל ר' [בצלאלס] ז"ל. ובהערה שם כותב על ר' שמואל זה שהוא "נכדו ואהובו של מהר"ל מפראג בן בנו יחידו ר' בצלאל". והוא פלא, איך זה שר' מאיר פערעליש, שכתב את ספר מגלת היוחסין שלו בשנת תפ"ז (שכך הוא כותב בו: עד היום שהוא שנת תפ"ז), לא ידע על ר' יהודה ליב שנפטר בשנת תס"ו כנ"ל; רק את שתי אחיותיו. אך אמנם גם בלאו הכי ברור שתנא ושייר, שהרי כאן מונה רק שתי בנות לר' שמואל, הרי הן אשת ר' חיים כ"ץ ואשת ר' יעקב. ואילו בעמ' שלאחריו כותב הוא עצמו "הראש הקצין התורני כמהו' גרשון ברנדייס סג"ל גם הוא הי' חתן ה"ה מו"ה שמואל ר' בצלאלש הנ"ל", שהיא הבת השלישית הנזכרת גם ב"משפחות ק"ק פראג" הנ"ל "תל"ו תמוז [נפטרה] הינדל בת האל' מו' שמואל ר' בצלאלס ז"ל, ז[וגת] ברנדס". ומדשייר את מרת הינדל ברנדייס שייר גם את ר' יהודה ליב. וכל זה מתאים למסופר ע"י כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בספר הזכרונות (אין ביניהם אלא שינוי קל: בזכרונות

13 צור מחצבתו פרק א: רבי משה מפוזנא ג (ח"ב ע' 167) "ר' יהודה ליב איז נפטר געווארען אין תס"ד", וכאן נדפס שהוא נפטר בתשרי תס"ו). איך שיהיה, לכאורה נראה מכאן, שר' משה הי' ראש הקהל בפוזנא, והיה בנו של מוה"ר יהודה ליב בנו של מוה"ר שמואל בנו של מוה"ר בצלאל בנו של מהר"ל מפראג, כמסופר בס' הזכרונות.

14 ד פרק ב אביו רבי ברוך בבית רבי פכ"ד מספר על ר' ברוך אביו של אדמו"ר הזקן, שבסוף ימיו הלך לגלות, עד שבא למדינת אונגרין לעיר אחת ששמה סולת (סוליש), ויהי שם כמה שנים עד פטירתו, ומסיים: ואחר שנפטר קברוהו בכבוד גדול ונתנו לו מקום חשוב, וגם החברה קדישא הציבו מצבה על קברו. מצבה זו הועתקה בכמה מקומות: פחות מבן י"ד. על כרחך שזקנו ר' ברוך שהוא נקרא על שמו, נפטר לפני שנת תקנ"ב. והנה בקשר להוכחה הא', שהשם על המצבה הוא "ישראל ברוך" (ולא רק "ברוך"), ראה מ"ש ב"עדן ציון" מהרב ישעי' הלוי הורוויץ ע' צא (וכ"ה במגדל עז ע' תז, זכרונות שילה, מהנ"ל): אני שמעתי כמה פעמים מאבא מארי ז"ל, כדבר פשוט וברור אשר הי' שמו הר' ישראל ברוך, ורק כשנעשה אחר כך מהמקורבים להבעש"ט נ"ע, חדל לקרות בשם ישראל מחשש הקורא לרבו בשמו. ובקשר להוכחה הב', ששם אביו במצבה הוא "אברהם" (ולא שניאור זלמן); הנה זוהי אחת משתי הנוסחאות שבבית רבי (א, א בשוה"ג): איך הי' [אדמו"ר הזקן] נכדו [של ר' משה מפויזנא] לא ידענו ובלאזני שמענו שחותנו של הר"ר ברוך הי' נקרא ר' אברהם. ויש אומרים שאביו הי' נקרא ר' אברהם. וכן הוא גם בפנקס לאזניא (ראה "מבית הגנזים" פרק א): פ"נ איש תם וישר הרבני המ' והמופלג מ' ישראל ברוך ב"מ אברהם ז"ל, נפ' ח' לחדש תשרי שנ' תקנ"ב לפ"ק תנצב"ה. ב"אגרות בעל התניא" (ע' א) מפריך את ההנחה שזוהי מצבת ר' ברוך אביו של רבנו הזקן, מג' טעמים: א) שמו הי' ברוך ולא "ישראל ברוך", כמוכח מכל חתימותיו של רבנו בשם אביו. ב) שם אביו הי' שניאור זלמן 9 ולא אברהם. ג) הוא נפטר לפני שנת תקנ"ב, שהרי ידועים לנו שלשה נכדים של רבנו שנקראו בשם ברוך, והם בני בניו ר' דוב בער ור' חיים אברהם ובן בתו פריידא. האחרון הביא לדפוס את התניא בשנת תקס"ו, ואי אפשר לומר שהי' אז 9. כמסופר בס' הזכרונות (פרק פ ואילך), ובשלשלת היחס שבריש "היום יום": הר' משה. ה) בנו הר' שניאור זלמן. ו) בנו הר' ברוך. ז) בנו הוד כ"ק אדמו"ר הר' שניאור זלמן. היום יום ט"ו כסלו תקזיי"ן לפ"ק נתקבל התורני מו"ה ברוך ב"מ אברהם להחברא קדישה היום יום ט"ו כסלו תקיו"ד לפ"ק נתקבל הילד שניאור זלמן בן מהור"ר ברוך להחברא קדישא ובכל שנה ושנה מחויב אביו זקנו הנ"ל ליתן ולכאורה הי' אפשר לומר, שר' ברוך (ואביו ר' אברהם) שבקטע הראשון אינו אביו (וזקנו) של אדמו"ר הזקן שבקטע השני. אמנם מהמשך הקטעים נראה שהוא הוא; בפרט מה שכתוב בקטע השני "אביו זקנו הנ"ל", ולא נתפרש בקטע

15 צור מחצבתו פרק ב: אביו רבי ברוך ה זה מיהו אביו זקנו הנ"ל, שלכאורה הכוונה להנזכר בקטע הראשון "מו"ה אברהם". ובקשר להוכחה הג', שנכדו ר' ברוך ב"ר אליהו הביא לדפוס את התניא בשנת תקס"ו. בזה נמשך אחר טעותו של הבית רבי, שכתב (נז, ב הערה ב) שר' ברוך ב"ר אליהו הנ"ל הוא בן (פריידא) בתו של רבנו הזקן. ובאמת אינו נכדו, אלא הוא המדפיס הידוע בשקלאוו (יחד עם אביו ר' אליהו בשנים תקנ"ה-ז, ויחד עם שותפו ר' יצחק ב"ר שמואל בשנת תקס"ו) דובראוונא (בשנים תקס"ב-ד) ולאדי (שם הדפיס בתקס"ה את הספר עמודי גולה עם הסכמת רבנו הזקן). וראה אודותיו א. יערי, קרית ספר כב ע' 52. ואדרבא, מחתימת אגרות התקופה הזו על ידי רבנו הזקן, נראה לאשר את זמן פטירתו בשנת תקנ"ב, שהרי באגרות שלפני שנת תקנ"ב רגיל לחתום "במ"ו ברוך נ"י", או "בלא"א מוהר"ב יצ"ו" (ראה אגרות-קודש באגרות א-יז, ותצלום כתי"ק שבח"ב ע' קכא), ואילו באגרות חתימת אדמו"ר הזקן לאחר פטירת אביו שלאחרי שנת תקנ"ב רגיל לחתום "במו"ה ברוך זצללה"ה" וכיו"ב (ראה אגרות כ ואילך). גם ידועים לנו שלשה נכדים של רבנו הזקן, שנולדו בשנים תקמ"ט-תקנ"א, ולא נקראו על שם אביו ר' ברוך: א) רבנו הצמח צדק, שנולד בער"ה תק"נ, ב) הרה"ק ר' מנחם נחום באדמו"ר האמצעי, שנולד לאחר תקמ"ח (שבה היתה חתונת אביו אדמו"ר האמצעי), ג) ר' דובער בהרה"ק ר' חיים אברהם באדמו"ר הזקן, שנולד ודאי אחרי תק"נ (שבה היה אביו בר מצוה). ולאידך ידועים לנו שלשה נכדים של רבנו הזקן, שנולדו אחר כך, ונקראו בשם ברוך: א) בנו השני של אדמו"ר האמצעי. ב) בנו השני של הרה"ק ר' חיים אברהם. ג) בנם השני של ר' אליהו ופריידא (בת אדמו"ר הזקן). מכל הנ"ל מסתבר לקבל את ההנחה, שר' ברוך נפטר בשנת תקנ"ב. * * * בנושא זה דנתי במבוא לאגרות-קודש אדמו"ר הזקן (קה"ת תש"מ), ואז זירז הרבי ביותר להשיג תמונה מהמצבה ולהדפיסה במבוא הנ"ל. כאשר סוף סוף הושגה התמונה (לא כל כך ברורה), הורה הרבי "לצרף גם פיענוח נוסח המצבה שאינו ברור כ"כ" (ראה עבודת הקודש ע' חתימת אדמו"ר הזקן בחיי אביו לה), וכן נדפס במבוא שם ע' 9.

16 ו פרק ג משפחת הרבנית סטערנא בתשובות רבינו הזקן לחקירותיו בעת מאסרו, הוא כותב (אגרות קודש שלו ח"ב ע' ל): נולדתי בלאזנע והייתי שם עד שהייתי בן ט"ו או ט"ז שנה, ונשאתי אשה בויטעפסק. אודותה כותב בבית רבי (נד, ב): אשתו הרבנית מרת סטערנא ע"ה, היתה אשה גדולה צנועה וחשובה ובעלת חכמה ודעת חזק ודברי חכמה היו נשמעים ממנה, והי' לה מסירות נפש רב על רבינו מתחלה בבית אביה, ואחר כך קודם רבנותו בהיותם במאהליב (שעל הדנעסטער), ואח"כ בימי רבנותו הי' לה מסירות נפש עליו תמיד, ובפרט כשלקחוהו לפטרבורג. דק' וויטעפסק, ואחותם מ' יוכבד היתה אשת הגאון מו"ה יעקב קריציווער אבד"ק וויטעפסק), בן הרב הג' מו"ה בער בוויטעבסק. 11 למדנו מכך, כי מו"ה ישראל קיסין, וגיסו מו"ה יעקב קריציווער (בן וחתן מו"ה דובער קיסין מוויטבסק), שני רבני וויטעבסק (שאליהם מופנית תשובת רבינו הזקן), וכן מו"ה ליפמן קיסין פרנס דקהלת וויטעבסק, שלשתם היו בני דודים של הרבנית סטערנא. 12 מו"ה ישראל הנ"ל הי' במשך תקופה מ"ץ בליובאוויטש, ונזכר גם בשו"ת רבינו הזקן (בשאלה שבסי' לז): "הרב הגדול מוהר"ר ישראל ז"ל מלובאוויץ". וראה כרם חב"ד גליון ד' ע' 124, שאפשר הוא "הרב דק' לובאוויטש" שנשלח על ידי הגר"א לתהות על קנקנו של המגיד ממעזריטש, כמסופר ב"זמיר עריצים" (חסידים ומתנגדים ח"ב ע"ק 236). ואודות חותנו וחמותו כותב שם: חותנו הנגיד רי"ל סג"ל זלה"ה מוויטעבסק הי' איש נכבד ומפורסם חמותו הי' שמה ביילא. * * * "מו"ה ליפמאן קיסין פרנס דק' וויטעפסק" הנ"ל, הי' אביו של שמחה קיסין, אשר כ"ק אדמו"ר האמצעי כותב לו (מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי ע' כב): רבני ופרנסי העיר ויטבסק לא נתפרש כאן מי הם בני משפחתו של חותנו, אמנם ממקורות אחרים נודע כי חותנו זה הי' גיסו של מו"ה דובער קיסין אביהם וחותנם של רבני ופרנס הקהלה בוויטבסק, אשר רבינו כותב אליהם (שו"ת אדמו"ר הזקן סי' ל): לאו[הב] נ[פשי] ב[ן] ד[וד] ז[וגתי] הרב הגדול המפורסם מוהר"ר ישראל נ"י, ולגיסו הרב המופלג מו' יעקב נ"י, מו"צ דק' וויטעפסק יצ"ו. 10 בבית רבי (סו, ב) כותב אודות מוה"ר ישראל הנ"ל "שהי' שני בשני עם הרבנית אשת רבינו נ"ע". ובשלמי אמוני ישראל (א, ע' 85) כותב אודותם: הגאון מו"ה ישראל קיסין אבד"ק וויטעפסק (שהי' תלמידו של הגר"א ז"ל. והי' אחי הרב הגביר מו"ה ליפמאן קיסין פרנס 10. הם היו רבני וויטבסק בשנים שרבינו הזקן כבר גר בלאזניא. אמנם בשנים הצעירות של רבינו הזקן, כאשר גר בוויטבסק, כיהנו ברבנות וויטבסק הג"ר צבי הירש במוהר"ר שמעון, מחבר ספר הדרת זקנים (דובראוונא תקס"ב), הג"ר ישעי' והג"ר ליב כמפורש בהסכמות לס' הנ"ל (וראה גם כתבי הרח"א ביחובסקי ע' סד). שאר בשרי ר' שמחה פ"ש לאביך הזקן האהוב קרובי הנכבד ומפורסם חנני' ליטמאן 13 ולכל משפחתו. שמחה קיסין זה החמיץ אחר כך, והלשין על כ"ק 11. וממשיך לפרט, בשלמי אמוני ישראל שם, את יחוס אבותיו, אשר מו"ה דובער קיסין הנ"ל הי' בנו של מו"ה נחום אבד"ק קאפוסט, בן הגאון מו"ה גרשון ממינסק, בן מו"ה אלי' ז"ל. 12. אחרי פטירתו של מו"ה ישראל קיסין הנ"ל, מילא את מקומו ברבנות וויטבסק, חתנו מוה"ר גרשון. ומשנת תק"פ הי' מוה"ר גרשון מ"ץ בשקלאוו, עד לפטירתו בשנת תר"ח (ראה מפתח לצמח צדק ע' קנט). 13. שם הוא מתרגום לרוסית של המכתב. וכנראה שברוסית ביטאו את השם הזה "ליטמאן" (במקום "ליפמאן").

17 צור מחצבתו פרק ג: משפחת הרבנית סטערנא ז * * * עוד בת היתה לר' יהודה ליב סג"ל הנ"ל, שנישאה להגביר ר' עקיבא פראדקין משקלאוו. אדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ו (מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי עמ' א-יב). ואביו ר' חנני' ליטמאן הנזכר הוא ר' ליפמאן קיסין הנ"ל, פרנס קהלת וויטעפסק, ואחיו של הרב ישראל קיסין אבד"ק וויטעפסק. זהו, אם כן, מה שכותב בבית רבי שם, שחותנו של רבנו, ר' יהודה ליב סג"ל, הוא "איש נכבד ומפורסם" בוויטעבסק, שהי' ממשפחת רבני ופרנסי העיר. בבית רבי מסופר איך שהיא השתדלה למען רבינו, ואשר רבינו הי' מחזיק לה טיבותא עבור זה כל ימיו.

18 ח פרק ד אחיו מהרי"ל מיאנאוויטש בסוף ספרו שארית יהודה, מהדורת קה"ת תשי"ז, כותב אודותיו כ"ק אדמו"ר זי"ע : 14 כ"ק הגאון הצדיק 15 הרה"ק ר' יהודא ליב מיאנאוויטש, אחי הוד כ"ק רבינו הזקן (בעל התניא והשלחן ערוך) זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, נולד בשנת תק"ט בערך. 16 בבית רבי 17 כותב אודותו: אחיו של רבינו (הזקן), האחד המיוחד הוא הרב הגדול בישראל ירא וחרד לדבר ה' מוהר"ר יהודה ליב מייאנאוויטש זצלה"ה (הנקרא בעולם בשם דודינו רי"ל) בעהמ"ח ס' שארית יהודה על הלכות מליחה ובסופו שו"ת הרבה. 18 וגם נמצא ביאורים הרבה על דברי מר אחיו רבינו הקדוש נ"ע, וגם הרבה דברים ששמע ממנו בעצמו. הוא הי' בן משק ביתו של רבינו, ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו. הוא כתב דרושי התורה אור רובם, ועוד הרבה דרושים בלשונו הזהב של רבינו, 19 ורבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאד ממש כמו שנאמרו. ורבינו פקד עליו להגיה גם רשימות של אחרים, כמבואר בהמכתב מרבינו לאנ"ש שנקרא בשם תקנות דלאזני. 20 אחר פטירת רבינו הגיה הוא את ספר השלחן ערוך של רבינו, כמ"ש אדמו"ר האמצעי נ"ע בהקדמתו לספר השלחן ערוך. 21 בסידור שנדפס בשנת תקפ"ב, על ידי המדפיס דקאפוסט הר"ר ישראל יפה זלה"ה, נתן הוא הסכמתו אז על ההדפסה ונדפסה שם. 22 אדמו"ר בעל צמח צדק נ"ע מביא בתשובותיו הרבה דברים 14. ההערות דלקמן בשוה"ג, גם הן של כ"ק אדמו"ר זי"ע, כפי הנדפס שם [והושלמו כאן כמה פרטים, בין חצאי רבוע]. 15. לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר בקונטרס תורת החסידות (ע' 10) [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ד ע' שיט]. 16. כן משמע מרשימות כ"ק מו"ח אדמו"ר (קונטרס סד [ס' המאמרים תש"ט] ע' 87). 17. ח"א פרק כד. 18. [נדפסה לאחרונה בעריכה מחודשת, ובהוספת תשובות רבות, קה"ת תשס"ט]. 19. [כמפורט בשער הספר תורה אור, המועתק לקמן]. 20. [כמועתק לקמן בסמוך. אודות תקנות לאזניא ראה לקמן פרק יב]. 21. [כמועתק לקמן]. 22. [עותק מסדור זה לא הגיע לידינו. חלקה העיקרי של ההסכמה נעתק בתחלת הסדור תורה אור]. ממנו. 23 מכתב ממנו לאדמו"ר הנ"ל נמצא אצלינו, לבאר דברי קדשו של רבינו, במ"ש בתיקון המקוה שלו, ששיעור הרמון הוא פחות מטפח על טפח מרובע, שהרב דווייעטקא חלק על זה, והוא האריך להצדיק את הצדיק דמעיקרא, וידבר שם הרבה מגדולת רבינו, ואיה"ש לקמן נעתיקנו יעו"ש. 24 מ"כ בעיר יאנאוויטש, ואנשי העיר רועדים לשמו ולזכרו, לזכר עולם יהי' צדיק, תנצב"ה. 25 וברשימות ושיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מוזכר רבות, ואין כאן המקום להעתיק משם, ומסומן בשולי הגליון מקום סיפורים אלו ברשימות ושיחות הנדפסות. 26 רשימת דרושי רבינו להלן נביא כמה מקורות, להרחבת דברי ה"בית רבי" שהביא רבינו: הבית רבי מביא, שרוב דרושי ה"תורה אור" הם מ"הנחות" שרשם מהרי"ל, וכן מפורש בדף השער של התורה אור: ונתנו לכתוב רוב הדרושים, על ידי אחיו תלמידו הרב הגדול בישראל, ירא וחרד לדבר ה' מוהר"ר יהודה ליב זצ"ל, מ"מ ומ"ץ דק"ק יאנאוויטש, ועל פי ציווי כ"ק אדמו"ר נ"ע כתבם כתיבה תמה ומאושרה, ורובם סדרם לפני אחיו אדמו"ר נ"ע והוא 27 הגיה אותם בכבודו ובעצמו, ככתבו וכלשונו. את הדרושים שנדפסו בתורה אור (ובלקוטי תורה), ליקט וערך כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, אשר הי' סומך 23. [ראה כרך המפתחות של סדרת "צמח צדק", ע' קסא]. 24. נדפס לקמן ע' צח [ובמהדורה החדשה של שארית יהודה חיו"ד סי' לו]. 25. הערת הבית רבי: בן הי' לו, הי' נקרא הר"ר ישעי' זלה"ה, והוא אביו של הר"ר זאב וואלף זלה"ה שהוציא לאור הדפוס "מכת"י" הספר שארית יהודה עם השו"ת מזקנו זלה"ה [ראה אודותיו לקמן]. 26. י"ט כסלו תרצ"ג אות יב [לקוטי דבורים ח"א ע' 42]. כ"ה שבט צ"ו אות כט, מב, מח [לקוטי דבורים ח"ב ע' 492, רנה, 518]. חלק שלישי: ח, ט, י, יא, יב, יג [לקוטי דבורים ח"ג ע' רעו רפ]. ח"י אלול תש"ג עמוד 23 [ס' השיחות תש"ג ע' 156]. ביקור שיקאגא עמוד 15 14, 7, [ס' השיחות תש"ב ע' 37, 30, 38]. קובץ חדושי תורה תש"[ד] עמוד 4. תורת החסידות אות ח [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ד ע' שיט]. ה"צמח צדק" ותנועת ה"השכלה" עמוד 3. התמים א' עמוד ו. התמים ב' עמוד נ, נא, נב. התמים ה' עמוד לה. התמים ו' עמוד לח. התמים ח' עמוד ז. תורת שלום עמוד 98 [ובדפוס החדש ע' 86]. קיץ הת"ש עמוד , 51, 50, תולדות מהר"ש עמוד 9. ח"י אלול תש"ו עמוד 23 [אוצ"ל תש"ג, וכנסמן לעיל]. חה"פ תש"ג עמוד 25. קצורים והערות לתניא עמוד קכד. קונטרס סד [ס' המאמרים תש"ט] עמוד , קונטרס צט עמוד 106 [ס' המאמרים קונטרסים ח"ג ע' כב]. 27. כ"ק אדמו"ר הזקן.

19 צור מחצבתו פרק ד: אחיו מהרי"ל מיאנאוויטש ט על הנחות המהרי"ל יותר מעל שאר ההנחות, ובאחת מתשובותיו (חו"מ סי' ע אות ט) מספר, כיצד הצליח להשיג הנחות אלו, על מנת להדפיס מהם את הדרושים שבתורה אור (ולקו"ת) : 28 מעשה שהי' כך היה, אדמו"ר [הזקן] נ"ע דרשותיו הי' כותב אחיו הרי"ל ז"ל והוא [אדמו"ר הזקן] הי' משלם לו, להפיצם בישראל לכל השומעים. ואחר הסתלקותו נ"ע לא נמצאו כלל הכתבים אצל היורשים ולא נודע מהם, כי אם אחד מיוצאי חלציו טרח והשיגם מידי התלמידים השומעים. והיו מעורבים עם עוד הרבה כתבים של כותבים אחרים שאין ראויין לעלות על שולחן כו', והוא 29 בירר מתוכם הכתבים של הרי"ל ז"ל, לפי האומדנא שלו והכרת לשונו הטוב, והגיהם, ועשה מהם ספר להדפיס, באם שיותן רשיון על זה מצענזור של הקיר"ה. 30 ואפשר שגם דרושי הלקוטי תורה רובם מהנחות מהרי"ל. להלן פרק כח יסופר אודות כותבי ה"הנחות" בתקופת לאדי (תקס"א ואילך). אמנם נראה, אשר בתקופת לאזניא (לפני תקס"א) הי' המהרי"ל הרושם העיקרי של ה"הנחות", כנראה גם מ"תקנות דלאזניא" שכתב אדמו"ר הזקן (אגרות- קודש אגרת מב): 28. ראה גם לקמן פרק ס. 29. הוא הכותב כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק". 30. את הספר תורה אור הדפיס, ברשיון הצענזור, בקאפוסט בשנת תקצ"ז. אמנם חלקו השני, הוא ספר לקוטי תורה, לא נדפס עד שנת תר"ח, בזיטאמיר, כדלקמן פרק נט. כל הנערים הנוסעים למחננו מהיום והלאה יביאו עמהם הכתבים והעתקות מד"ח חדשים גם ישנים, ואפילו ההעתקות מד"ח שכתב אחי נ"י, להיות כי רבה בהם השיבושים העצומים. וכל אחד ואחד יכרוך כתבים שלו, ויכתוב שמו על הכרך, וימסור ליד אחי נ"י ויגיה אותם, בצירוף מגיהים אחרים דקהלתנו דוקא בהשגחת אחי עליהם להגיה, ואחר כך יוחזר לכל אחד ואחד הכתבים שלו. מדברים אלו נמצאים אנו למדים, שגם בתקופת לאזניא היו כמה כותבי "הנחות", אך העיקרי והמוסמך ביותר הי' מהרי"ל, המכונה כאן על ידי רבינו הזקן "אחי". כל אחד מאנ"ש הי' משיג לעצמו העתקות מ"הנחות" אלו ואלו, ואדמו"ר הזקן ציווה, שגם העתקות אלו יש למסור למהרי"ל על מנת להגיהם משיבושים. וראה גם "תורת מנחם - רשימת היומן" ע' רצט "עד תק"ן הי' מהרי"ל מיאנאוויטץ ה"מניח" הדא"ח". לפועל הגיעו אלינו מגוכתי"ק מהרי"ל רק דפים בודדים (בכת"י מס. 1052, ועוד). ומלשון הצמח צדק נראה, שגם בזמנו לא הצליח להשיג את ההנחות האלו בגוכתי"ק המהרי"ל. יתירה מזו נראה, שאפילו דפים אלו שבכת"י 1052 הנ"ל, לא היו בידי הצמח צדק בעת עריכת התו"א, שהרי שני הדרושים שבו [ד"ה זכור (תו"א ע, ד) וד"ה מי יתנך (תו"א עט, ג)] נדפסו בתורה אור בשינוי גדול, כנראה מ"הנחה" אחרת, ואם היו כתבים אלו בידי הצמח צדק, מסתבר שהי' מדפיס הנחה זו כמפורש על שער ה"תורה- אור" "רוב הדרושים ע"י אחיו יאנאוויטש". גם הובא לעיל, משער הספר תורה אור, אשר רוב הדרושים אשר בו "סדרם [מהרי"ל] לפני אחיו אדמו"ר נ"ע, והוא [רבנו הזקן] הגיה אותם בכבודו ובעצמו, ככתבו וכלשונו". רק דרוש אחד הגיע לידינו בכתי"ק מהרי"ל, מוגה בכתי"ק רבינו הזקן, הוא הדרוש דש"פ וארא תקנ"ד, הידוע בשם "דער פרומער וארא". 31 גם יובא לקמן פרק כג, אודות העתקת אגרת התשובה, מוגהת בכתי"ק רבינו הזקן. ומובא שם מרשימת היומן (ע' 31. נתפרסם, במצורף לתצלום כתי"ק, ב"כרם חב"ד" (גליון 2 ע' 4-14), ובס' מאמרי אדמו"ר הזקן בראשית שמות (הוצאת תשמ"ט, הוספות, ע' 28-30;.(44-48

20 י תולדות חב"ד ברוסיא הצארית דור ראשון: כ"ק אדמו"ר הזקן בכתי"ק מהרי"ל, 34 חלקם במהדורה אחרת מזו הנדפסת בשלחן ערוך שלו. 35 כמו כן הגיעה לידינו מהדורה מהלכות ציצית והלכות תפילין שבסידור רבינו הזקן בכתי"ק מהרי"ל, עם הגהות בכתי"ק אחיו רבינו הזקן, כדלקמן פרק כ ופרק לב. קסז), שהיא בכתי"ק מהרי"ל, מוגהת בכתי"ק רבינו הזקן. הגהת השלחן ערוך של רבינו הבית רבי מביא גם, שמהרי"ל הגיה את שלחן ערוך רבינו הזקן ומסרו לדפוס, והדבר מפורש בהקדמת כ"ק אדמו"ר האמצעי לשלחן ערוך רבינו הזקן: שזכינו והשגנו כל ההלכות כסדרן בחלק או"ח, כמעט מראשו לסופו, מוגהים ובמראי מקומות, על פי השגחת דודי הרב המפורסם מוהר"ר יהודא ליב מ"ץ דיאנעוויץ, וגם דודי הרב המופלג מוהר"ר מרדכי 32 הגיה כפי כחו, ודאי שלא יצא מתחת ידם דבר שאינו מתוקן. וכבר האריך הגרא"ח נאה ב"קונטרס השלחן" ע' יא-ג, להוכיח שעיקרם של המראי מקומות נכתבו על ידי רבינו הזקן בעצמו, ועיקר הכוונה בהקדמה זו היא לומר שהם הוגהו על ידי מהרי"ל. מכל מקום מצינו שבשו"ת צמח צדק או"ח סי' קטז כותב: "סימן ר"ב במראה מקום ממהרי"ל דיאנעוויטש סב". והכוונה היא להגהת מהרי"ל בשוע"ר סי' רב סי"ב (שנסמנה בדפוס ראשון בציון סב, ובמהדורה החדשה בציון קעז). וכן מצינו הגהות רבות שהוסיף מהרי"ל על הגליון בדפוס ראשון של שלחן רבינו הזקן. ולפעמים דן אדמו"ר הצמח צדק בדבריו, ולפעמים חולק עליו. 33 גם הגיעו לידינו סימנים רבים משלחן ערוך רבינו הזקן, 32. פויזנר, אחיו של רבינו הזקן, מ"ץ דארשא. 33. ראה סי' קפח ס"י (ציון פב). סי' תמב ס"ט. יו"ד סי' קפג ס"ק א, ס"ק ג וש"נ. פסקים בשם רבינו כבר נזכר לעיל אשר אדמו"ר הצמח צדק מביא פעמים רבות בשמו. חלק מהדברים שהביא בשמו, הם פסקי הלכות שמסר מהרי"ל בשם כ"ק אחיו רבינו הזקן. פסקי הלכות אלו נלקטו ב"שער השמועה" שנדפס בסוף שו"ת רבינו הזקן, במהדורה החדשה של השלחן ערוך שלו. 36 לפעמים היה רבינו הזקן משתף אותו בדיני תורה שהיה מסדר. כך מוצאים אנו בשנת תקנ"ו, בכתב פשר לקהלת האראדישץ, שחתם עליו מהרי"ל (מבית הגנזים פרק קלו): כל הנ"ל נעשה עפה"ד וע"פ פשר, 37 כפי אשר הורני אדמו"ר אחי הרב שי', 38 במוסכם כל הקהל דק' הראדישץ, ולהיות לאות ולראי' באעה"ח 39 בפקודתו. 40 נא' יהודא ליבא"א 41 מו"ה ברוך זללה"ה אחי הרב שי' כ"ה טבת תקנ"ו לפ"ק גם הגיעו לידינו רשימות שרשם לעצמו מהרי"ל, ממה שהעיר לאחיו רבינו הזקן על מה שכתב בשו"ע שלו (שארית יהודה, מהדורה החדשה, חלק או"ח סי' כה): "רשימה מה שיש לעיין בדברי הרב בהלכות פסח שלו, נכתב כדי להראות לפניו". רבנותו ביאנאוויטש מכל הנ"ל רואים בבירור את מה שכתב הבית רבי, שמהרי"ל הי' בן משק ביתו של רבינו הזקן, ורוב עניני 34. בחלק מהדפים שבכתב-היד יש סימני מים. באחדים מהם גם שנת יצירת הנייר 1798; 1799 (תקנ"ח-ט), ואם כן יש לשער, שגם כתב-היד נכתב באותן השנים לערך. 35. ראה בזה קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' י ע' 7 ואילך. 36. ראה שם סי' ג. ו. ט. י. יג. יד. כד. כה. ל. לא. לב. לג. לט. מ. מה. מו. מז. מח. מט. נ. נא. נב. נד. 37. על פי הדין ועל פי פשר. והיינו שהוא פשר הקרוב לדין. 38. כ"ק אדמו"ר הזקן. 39. באתי על החתום. 40. לכאורה הכוונה היא, שהפשרה היא ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר הזקן, וציוה לאחיו מהרי"ל לחתום עליו במקומו. 41. האות ב' היא מלעיל ומלרע (כאילו נכתב: ליב בא"א).

21 צור מחצבתו פרק ד: אחיו מהרי"ל מיאנאוויטש יא רבינו היו נחתכים על פיו. אמנם בשנים האחרונות התקבל למ"ץ בעיירה יאנאוויטש. לא ידוע לנו תאריך מדוייק להגירתו ליאנאוויטש; אלא שיש לפנינו מקור מפורש שבשנת תקע"ב כבר הי' שם. כך מספר הגאון החסיד מוה"ר ישכר בער הלוי הורביץ (ששימש 10 שנים ברבנות בעיירה ליובאוויטש ( 42 אודות תקופת לימודו אחר נישואיו ביאנאוויטש, אצל הרה"ק מהרי"ל (כת"י 1027 קפא, ב): וכן שמעתי מיני' דמו"ר הה"ג המנוח מהרי"ל ז"ל מיאנוויטש בלמדי אצלו בשנת תקע"ב. אחרי שהתיישב כ"ק אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש, בתחלת שנת תקע"ד (כדלקמן פרק לט), רגיל היה מהרי"ל לבוא מזמן לזמן לליובאוויטש. בפרט בתקופת הירידים שהתקיימו בליובאוויטש כל שנה (כדלקמן פרק לז), ולפעמים היה מסדר שם דיני תורה. אודות דין-תורה אחד שהתקיים בליובאוויטש בשנת תקע"ז, בהרכב מהרי"ל, אדמו"ר האמצעי, ואחיו מוה"ר חיים אברהם, ראה ב"מבית הגנזים" פרק מט. על כמה מהביקורים בליובאוויטש בעת הירידים בשנים תקע"ח-תקפ"ד, והדיונים שהיו לו אז בהלכה, עם אדמו"ר הצמח צדק ועם שאר הרבנים, מסופר בשו"ת שארית יהודה חלק אהע"ז סי' ג וסי' לח. 43 תשובה ופסק אשר כתב וחתם בליובאוויטש, באלול תקפ"ג, יחד עם כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, נדפסה בשארית יהודה חלק אהע"ז סי' ה. 44 * * * תאריך פטירתו לא נודע לנו, אמנם בשו"ת צמח צדק חיו"ד סי' רמה, נדפסה תשובה שכתב אל הרה"ק מהרי"ל, בשלהי קיץ תקפ"ה, 45 ובתשובה שכתב מוה"ר ישכר בער הורביץ הנ"ל, אל אדמו"ר הצמח צדק, בכ"ח אדר ראשון תקפ"ו, 46 נזכר מהרי"ל בתואר: "וחקרתי הדבר מכבוד דו[דו] ז[קנו] הרב המפורסם המנוח ז"ל מיאנוויטש". נמצא לפי זה, שהרה"ק מהרי"ל נפטר בין שלהי שנת תקפ"ה, לבין סוף אדר ראשון תקפ"ו. 42. ראה אודותיו "מבית הגנזים" פרק לג. 43. ראה בהנסמן בשוה"ג לתחלת התשובה שם ושם. 44. ראה גם "רשימת היומן" ע' שסד אות ז. 45. הוא מזכיר לו שם את נסיעת כ"ק אדמו"ר האמצעי "ויתמהמה עד קרוב לר"ה", שזו התקיימה בשלהי קיץ תקפ"ה. ראה אגרות-קודש שלו ח"א אגרת כה. 46. נעתקה בהערות לשו"ת צמח צדק חלק או"ח סי' פב. צאצאיו בבית רבי שם נזכר בנו מוה"ר ישעי', ונכדו מוה"ר זאב וואלף, אשר הביא לדפוס את ספרו שארית יהודה, בשנת תר"א, וכן מפורש על השער: הובא לבית הדפוס על ידי נכדו ה"ה המופלג כו' מוה' זאב וואלף בהמנוח מו"ה ישעי' ז"ל בן כבוד הרב הג[און] המחבר ז"ל. בנו זה נזכר גם בשארית יהודה חלק אהע"ז סי' יד. 47 נכדו זה נפטר בארה"ק בשנת תרמ"ב, ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים, כפי שנרשם ב"אבני זכרון" חלק יב (הועתק ב"אהלי ליובאוויטש" ג ע' 75 ואילך): הרב זאב וואלף בהרב ישעי', נכד אחי אדמו"ר מייאנאוויץ, ו' אלול תרמ"ב. * * * עוד אחד מצאצאיו של מהרי"ל ידוע לנו, הוא מוה"ר יעקב מרדכי טווער, שעלה לארה"ק בשנת תקצ"ב, והוא ראש המשפחות ברימ"ט, שאולזון, זינגר וגרוסמן, אשר בארץ הקודש. כך היה מקובל אצל בני משפחות אלו, שהם צאצאי הרה"ק מהרי"ל, אחיו של רבינו הזקן; אמנם לא ידוע לנו איך הוא הי' מצאצאיו, אם הי' נכדו או בעל נכדתו וכיו"ב, וכדלקמן. ונתחיל עם פירוט צאצאי מוה"ר יעקב מרדכי טווער דידן: במפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט, ברשימת האנשים דק"ק חב"ד הי"ו היושבים בעה"ק חברון ת"ו רשום: ר' מרדכי טווער, מקום מולדתו מאהליב, שנותיו מ"ה, בואו לאה"ק תקצ"ב. שמות ילדיו ושנותם: בנו מ' ישראל - יא. בנו ליב - ד. ובנפרד רשום אחריו: בנו שאול, נולד מאהליב, שנותיו ט"ז. עלה לאה"ק תקצ"ב. תלמיד. נשוי. הרי לנו, שר' מרדכי טווער נולד במוהילוב בשנת תקנ"ד, ועלה לארה"ק בהיותו בן 38 בשנת תקצ"ב, עם שלושה בנים: ר' שאול (שנולד בשנת תקפ"ג), ר' ישראל (שנולד בשנת תקפ"ח), ור' ליב (שנולד בשנת תקצ"ה). 48 במפקד תרל"ה, לא נזכר האב ר' יעקב מרדכי טווער, 47. ראה שוה"ג שם. 48. שנקרא על שם זקנו הרה"ק מהרי"ל.

22 יב תולדות חב"ד ברוסיא הצארית דור ראשון: כ"ק אדמו"ר הזקן רק שלושת בניו הנ"ל: ה"ר שאול ברמ"ט. ר' ליב ברמ"ט. ר' ישראל ברמ"ט. והיינו ששלושת הבנים האלו קיבלו על עצמם את שם המשפחה: ברמ"ט, או: ברימ"ט. ה"ר שאול הנ"ל 49 נפטר בשנת תרנ"ו, ומ"כ בהר הזיתים, כרשום באבני זכרון שם: ר' שואל ב"ר יעקב מרדכי חברוני, ער"ח חשון תרנ"ו. בניו של ר' שאול הנ"ל קיבלו על עצמם את שם המשפחה שאולזון, היא משפחת שאולזון המפורסמת בדורנו. עוד בן הי' למוה"ר יעקב מרדכי, שמו הי' שניאור זלמן, וגם הוא טמון בהר הזיתים, כנרשם באבני זכרון שם: הישיש שניאור זלמן ב"ר יעקב מרדכי, יד כסלו תרמ"ז. מסתבר שהוא הגדול שבאחים, ובשעה שעלה אביו מוה"ר יעקב מרדכי טווער, בשנת תקצ"ב, הוא כבר נישא לאשה, ועל כן נשאר לגור במוהילוב שברוסיה, ולכן אינו נזכר במפקד תקצ"ט הנ"ל. 49. ראה אודותיו, ואודות אחיו, תולדות חב"ד בארה"ק ריש פרק לו. כיון שהוא נקרא בשם שניאור זלמן, על שם כ"ק אדמו"ר הזקן, בודאי נולד אחרי תקע"ג (שנת הסתלקות אדמו"ר הזקן). ואם כן יש מקום לשער שהוא נולד לערך בשנת תקע"ד, בשעה שאביו הי' לערך בן עשרים. ובשנת תקצ"ב (כשאביו ואחיו עלו לארה"ק) הי' בן י"ח ונשוי לאשה, ולכן לא עלה לארה"ק כי אם אחרי שנים רבות. בנו של מוהר"ר שניאור זלמן זה הוא מוה"ר יעקב מרדכי זינגר, שהי' רב ושו"ב של ראשון לציון. בתו מרת פעריל (אחותו של מוה"ר יעקב מרדכי זינגר הנ"ל) היא זקנתו של הגאון מוה"ר ישראל גרוסמן, ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד לוד. והוא כותב באחד ממכתביו אל בן-דודו, בשנת תשנ"ו: אבי מורי זצ"ל שהי' מיקירי ירושלים שמו ר' שניאור זלמן גרוסמן. אמו שמה היתה פעריל. הסבא שלך ר' מרדכי זינגר זצ"ל הי' אח שלה אביו הי' שמו רבי שניאור זלמן זצ"ל, והוא טמון בהר הזיתים השם שלו ניתן ע"ש בעל התניא זצ"ל, כי הוא הי' נינו של מהרי"ל שהי' אח של בעל התניא בהר הזיתים טמונים ג' אחים הסבא ר' שניאור זלמן, ואחיו ר' ישראל ועוד אח. הרי שבני משפחות ברימ"ט, שאולזון, זינגר וגרוסמן, הם צאצאיו של מוה"ר יעקב מרדכי טווער, נכדו של מהרי"ל. אלא שעדיין לא ברור איך הי' נכדו.

23 יג אצל הרב המגיד ממעזריטש פרק ה לימוד ההלכה אצל הרב המגיד ידוע לנו אשר הרב המגיד ממעזריטש לימד לתלמידיו את דרך החסידות, אשר למד מהבעל שם טוב. אמנם לא מפורסמת כל כך העובדה, אשר בבית המדרש של המגיד הוא לימד לתלמידיו גם הלכה ומנהג. אלא שעיקר מטרתם היה לימוד דרך החסידות, ולכן רק הדברים הללו מובאים בספריהם בשם הרב המגיד ממעזריטש. יובאו כאן דוגמאות אחדות, מכל האמור לעיל: א) בהקדמה לשלחן ערוך הרב, מספרים בני הגאון המחבר, אשר המגיד חיפש בין תלמידיו מי שיוכל לחבר חיבור, של ליקוט ובירור פסקי דינים על סדר השלחן ערוך בלשון צח ומילתא בטעמא, ויבחר בתלמידו רבינו הזקן, והפציר בו עד בוש, עד אשר הסכים והתחיל לערוך את השלחן ערוך שלו. רואים מכאן עד כמה הכיר הרב המגיד את גאונותו של רבינו הזקן, ועד כמה התאמץ לשכנע אותו שדוקא הוא יערוך את השלחן ערוך שלו. ועוד מספרים שם בני הגאון המחבר, שבשעה שבאו אל המגיד "הני תרי צנתרי דדהבא שבת אחים יחד הגאונים המפורסמים קדושי עליון עמודי עולם הרב מוהר"ר שמעלקא 50 ואחיו הרב מ"ו פנחס 51 והיה לנגד עיניהם כתבי אאמו"ר בשני ההלכות הנ"ל וקלסוהו ושבחוהו עד למאד מאד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר". הרי שגם בעת לימודם אצל המגיד ממעזריטש עסקו בלימוד ההלכה. אמנם מזה אין הוכחה ברורה, אשר הרב המגיד עסק בעצמו עם תלמידיו בלימוד ההלכה. ב) רבינו הזקן התחיל לערוך את השלחן ערוך אחרי שנת תק"ל. 52 אבל כבר חמש שנים לפני כן, נתן הרב המגיד הסכמה לספר "הלכה פסוקה" (טורקא תקכ"ה), ובה כותב: ואף שהי' דרכי להיות מן הנמנעים מליתן הסכמה על שום ספר, אמנם שאני הכא דאיכא פנים חדשות, ועביד דינא לנפשי', 50. שהי' אחר כך אבד"ק ניקלשבורג. 51. בעל ההפלאה. 52. כדלקמן פרק טו. ומקצר את האמרים מן הפוסקים. זו היא ההסכמה היחידה, שכתב הרב המגיד והגיעה לידינו, ונכתבה לגודל יוקר העסק בבירור ההלכה. אך גם מהסכמה זו לא מוכח עדיין שהרב המגיד בעצמו עסק עם תלמידיו בלימוד ההלכה. אמנם יש כמה הוכחות על לימוד ההלכה בבית המדרש של הרב המגיד ממעזריטש: ג) בסוף ימיו הכשיר הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב סירכא שעברה ע"י מיעוך, אף שהדלדולים לא עברו ע"י מיעוך. וחלקו עליו כמה מרבני בארדיטשוב והגליל, באמרם שגם הדלדולים האלה הם חלק מהסירכה וגם הם צריכים לעבור ע"י מיעוך דוקא. 53 דהנה ישנם כמה אופני מיעוך ומשמוש בסרכות: אופן הא' הוא, גלגול באצבעות עד שהסירכה נימוחה כליחה וריר, שמבואר בפוסקים הראשונים להיתר. אופן הב' הוא, גלגול באצבעות עד שהסירכה מתנתקת מאליה מהריאה, באמצעיתה או סמוך לריאה, שזה התיר הרמ"א (סי' לט סי"ג וסי"ח) ומהרש"ל (יש"ש חולין פ"ג סי' כה), מטעם מנהג אבותינו תורה היא (דרכי משה ס"ק כ). אופן הג' הוא, גלגול באצבעות עד שהסירכה מתקלפת 53. ראה גם לקמן פרק ז.

24 יד תולדות חב"ד ברוסיא הצארית דור ראשון: כ"ק אדמו"ר הזקן מע"ג הריאה, שגם בזה נהגו להקל (שמלה חדשה סי' לט סל"ו). אופן הד' הוא, קילוף הסירכה מהריאה בידים, שגם בזה נהגו השו"בים להתיר, אף שזה נאסר בפוסקים (שו"ת אדמו"ר הזקן רס"י יד), וביאר אדמו"ר הזקן (שער השמועה סי' כא-ב) שהמקור להיתר זה הוא בגבול בנימין; ואשר אף הנוהגים להיתר, אין להתיר בזה אלא בנסרכה לדופן, מטעם הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. אמנם כאן בהיתר הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב מיירי באחד מהאופנים הראשונים, שהתירו בזה לדברי הכל, אלא שהורה שסגי במיעוך הסירכה עצמה הבולטת, ומדינא אין צריך להסיר את הדלדולים שבקרום המתפשט מהסירכה על גבי הריאה, ואף שנהגו להסיר גם את הדלדולים (כדי לבדוק הריאה בפושרים), מכל מקום, אחר שנתמעכה הסירכה עצמה, יכול לקלוף את הדלדולים האלה בידים, כמבואר בארוכה בשו"ת אדמו"ר הזקן סי' יב-ד. אחר הסתלקותו בתק"ע, פנו בזה לרבנו הזקן, שהשיב על כך בארוכה בכמה תשובות (שו"ת שלו סי' יב-ד), להצדיק את פסקו של הרה"ק מבארדיטשוב. ואח"כ מוסיף: והנה פלפול זה, אם די בהסרת הדלדולי[ם] במקום יציאת ובליטת הסירכא לחודי', היה בקיץ תקל"ב בהיותי בבית אדמ"ו רבי[נו] הגדול הגאון המפורסם מה"ר דובערוש נ"ע בק[הלת] ראוונא, 54 והסכימה דעתו הק[דושה] דדי בכך, וראייתו 55 היתה מסירכא כסדר[ן] מחיתוך לחיתוך דמכשרינן בגמרא, 56 ולא 57 חיישינן אולי מתפשט קרום דק מהסירכא גם על גב האונא אם יקלפנה לשם (שהוא דבר ההווה ורגיל כנ"ל שזהו ענין שאילתנו), מכלל דקרום זה שעל הריאה התמימה ונקיה להלאה ממקום בליטת הסירכא אין שם סירכא עליו, אלא הפשטת ליחת הסירכא הנראית ובולטת מחיתוך לחיתוך שהיא כסדרן, וסותמת מנקב שבחיתוך לפירוש רש"י, 58 ולנקב אחר על הגב לא חיישינן משום דלא מחזקינן ריעותא ממקום למקום (ולהתוס' 59 לא חיישינן שתתפרק על הגב). 54. על תקופה זו ששהה רבינו בראוונא, מתחלת קיץ תקל"ב עד להסתלקות המגיד ממעזריטש בי"ט כסלו תקל"ג, ראה לקמן פרק הבא. 55. ראיה זו הובאה גם בשו"ת אדמו"ר הזקן סי' יב (ד"ה אבל באמת), וש"נ. והובאה גם בשו"ת צמח צדק סי' קד ס"ח. 56. חולין מו, סע"ב (ולא אמרן אלא שלא כסדרן אבל כסדרן היינו רביתייהו). 57. שמבואר בפוסקים בשם הגאונים, וכן נפסק בטוש"ע סי' לט ס"ד: ואין נקרא כסדרן אלא בשתים זו אצל זו מחיתוך של זו לחיתוך של זו כו', אבל מגבה של זו לגבה של זו או אפילו מחיתוך לגב כו' נקרא שלא כסדרן. 58. מו, ב ד"ה היינו. 59. מז, רע"א. הרי לפנינו דוגמה ברורה, אשר בבית המדרש של הרב המגיד במעזריטש, וגם אחרי אשר עבר בית המדרש הזה לעיר ראוונא הסמוכה, לימד הרב המגיד את תלמידיו גם בהלכה, והוכיח לפניהם מהגמרא, כי הדלדולים הנשארים בריאה אינם חשובים סרכא. ואף שעיקרי הדברים שהובאו בשם הרב המגיד ממעזריטש, על ידי תלמידיו הקדושים, הי' רק בדברי חסידות. מכל מקום עסק אתם הרב המגיד גם בלימוד ההלכה. ד) גדולי הרבנים תלמידי רבינו הזקן כתבו בשמו (ראה בהנלקט בשו"ת שלו, שער השמועה סי' כז), אשר הוא שמע ממורו המגיד הקדוש, שביאר לפני תלמידיו, כי הכרתי ופלתי כיוון להלכה בלימוד זכות שלו, על המקילין במילבי"ן (תולעים) שבפירות שנבראו מהפרי. והיינו דאף שחייבים להזהר בזה מאד, מטעם שבריה לא בטל, מכל מקום כתב בזה בכרתי ופלתי סי' ק ס"ק ב: בעוה"ר במדינות הללו בימים החמים, ממש אין פרי ומחיה ומזון לחם וכדומה שאין בו רחש, ואי אפשר כמעט לבודקן, אמנם הוא מעט הכמות עד אשר אם נחית לביטול במועט יבטלו, אמרתי מאין לנו עזרה אשר נענה ביום פקודה כו'. והנה הטור הביא דעת התוס' ורשב"א דבריה בטלה באלף כו', אף דהוא בריה מכל מקום נתבטל. ומאריך להוכיח כדעה זו, שאף בריה בטלה עכ"פ באלף. ועוד הביא שם לימוד זכות נוסף בס"ק ד: והנה בזה יצא לנו דין גדול שהתולעים הקטנים המתהוים בעפושי פירות שקורין מילבין, דהא כל זמן שלא פירשו מותרים ואינם קרוים שרץ על הארץ אפילו יעמדו ימים רבים, אם כן אין כאן איסור לתחלת ברייתה, כי ברייתא של המילבין כשירחש זהו מקרה, ואם כן כשנוצרת מותרת דלא אסרה תורה, רק כשירחש אסרה התורה, ואין זה מתחלת ברייתו כו', לדידן דקיי"ל כרשב"א אין כאן מקום איסור. וסיים שם: וח"ו להקל עם כל זה בשום צד, ואל תטוש תורת אמך, רק עכ"פ יש התנצלות, כי בעוה"ר א"א למיקם ביה, ומי האיש אשר יאמר חף אני מפשע הזה בארצות האלה. וכתבתי זאת כתריס לפני הפורענות, אבל ח"ו לסמוך על זה להקל כל דהו מכפי האמור בשו"ע ופוסקים.