משרד הפנים 2018 מהדורה רביעית, תשרי תשע"ט, אוקטובר 2018

תמליל

1 משרד הפנים 2018 מהדורה רביעית, תשרי תשע"ט, אוקטובר 2018

2 אגף בכיר לתכנון ופתוח ההון האנושי משרד הפנים

3 משרד הפנים הדרכת נבחרים ברשויות המקומיות דיני התכנון והבנייה ביהודה והשומרון 2018 מהדורה רביעית תשרי תשע"ט, אוקטובר 2018

4 מנהלת מפעם מעלה אדומים גב' דגנית פוקס ראש צוות ההיגוי: לאזור יהודה ושומרון סגנית מנהלת המפעם גב' מיכל זהב חברי ועדת ההיגוי: ממונה מחוז יהודה ושומרון גב' תמי נאסה מנהלת לשכת התכנון אדר' נטליה אברבוך סגנית מנהלת לשכת התכנון אדר' לורה לוין רמ"ד פנים ביועמ"ש איו"ש רס"ן להט שמש קמ"ד פנים ביועמ"ש איו"ש סרן בת אל טגביה יועץ מקצועי למפעם אדר' יצחק רוזנברג ניהול, הפקה והבאה לדפוס: מפעם מעלה אדומים לאזור יהודה והשומרון מהדורה ראשונה: אדר התשס"ד, פברואר 2005 מהדורה שניה: חשוון התשס"ט, נובמבר 2008 מהדורה שלישית: חשוון התשע"ד, נובמבר 2013 מהדורה רביעית : תשרי תשע"ט, אוקטובר האמור בפרסום זה מהווה חומר עזר שנועד לסייע בלימוד הנושא. למען הסר ספק, אין הוא בא במקום הנחיות הניתנות על-ידי הגורמים המוסמכים ואינו מהווה אסמכתא משפטית. החומרים המתפרסמים מעודכנים למועד הפרסום בלבד. את הפרסומים ניתן למצוא באתר: הכתיבה בלשון זכר הינה לשם הנוחות בלבד. 2 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון

5 תוכן העניינים ברכת מנהלת מינהל הפיתוח 8 ברכת מנהל אגף בכיר לתכנון ופיתוח ההון האנושי 9 דבר הממונה על היישובים הישראליים ביהודה ושומרון 11 דבר מנהלת לשכת התכנון 13 הקדמה 14 כללי 17 1 מבוא רקע 2. היסטורי סקירה 3. משפטית )תחיקתית( החקיקה על רבדיה השונים הוראות בתכניות מתאר ברמותיהן השונות החלטות מחייבות של מועצת התכנון העליונה )להלן מת"ע( פסיקת בג"ץ 23 4 רקע 4. התיישבותי התיישבות בטחונית התיישבות אזרחית מעמד המקרקעין 24 5 סיווג 5. יישובים סיווג יישובים על פי מבנה מוניציפאלי וחברתי סיווג יישובים על פי בעלות על הקרקע 6 רשימת 6. נספחים מצורפים לפרק א' 25 פרק ב: מוסדות תכנון מדרג 1. המוסדות מועצת תכנון עליונה )להלן מת"ע( ועדות משנה של מת"ע - ועדה מחוזית ועדת תכנון מיוחדת - במקום ועדה מקומית "רשות רישוי" מהנדס המועצה 2 רשימת 2. נספחים מצורפים לפרק ב' 37 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון 3

6 פרק ג: תכניות תכנון )להלן תכניות( 39 1 סוגי 1. תכניות הקיימות באזור 40 2 סקרים 2. ומיפוי טופוגרפי מבנה 3. התכנית תכנית התכנון בנויה מכמה מרכיבים מבא"ת - מבנה אחיד לתכניות חוברת "הנחיות למתכנן" 42 4 סוגי 4. תכניות רקע היסטורי תכנוני מצב נוכחי - תכניות אזוריות )חלקיות( נושאיות תכנית מתארית תכנית תכנון מפורטת )להלן תכנית מפורטת( 5 פרסום 5. תכניות 49 6 תיקון 6. תכניות תכנון קיימות 50 7 טבלה 7. השוואתית - לקידום ולאישור שלושת סוגי התכניות תכנון 8. ותכניות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )צו 997( אישור ראשוני אישור סופי 52 9 תכנית 9. פרצלציה - תכנית חלוקה תכנית חלוקה כנספח לתכנית הגשת תכנית ומטרותיה סעיפים 29 28, לחוק התכנון הירדני פטור מתכנית חלוקה 1 רשימת 010 נספחים מצורפים לפרק ג' 53 פרק ד: תכנון ותכניות 55 1 כללי רשימת 2. נספחים מצורפים לפרק ד' 56 פרק ה: רישוי 57 1 מקור 1. הסמכות 58 4 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון

7 2 תנאי 2. מוקדם לביצוע עבודות הוא קבלת היתר בנייה 58 3 עבודות 3. הטעונות היתר 58 4 בקשת 4. רישיונות היתרים 5. באזור "טרום תכנוני" )לפני מתן תוקף לתכנית( איסור הוצאת היתר הרשאה שלא להוציא היתר היתר על-פי תכנית שהופקדה 61 6 הקלות סעיף 37 לחוק התכנון הירדני 7 ביטול 7. היתר 62 8 תעודת 8. גמר 62 9 חיבור 9. מבנה לחשמל, מים וטלפון היתרי 010 בנייה בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים עבודות הטעונות היתר מתן היתר תוקף היתר והחלטה למתן היתר מתן הקלות בשטחים התפוסים לצרכים צבאיים תעודת גמר חיבור מבנה לחשמל מים וטלפון )בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים( 1 נספחים 111 מצורפים לפרק ה' 66 פרק ו: תקנות רישוי והוראות שעה 67 1 תקנות 1. תכנון ערים, כפרים ובניינים )רישוי בינוי חקלאי( )יהודה והשומרון(, 68 התשע"ב מקור הסמכות: מטרתן של התקנות תנאים להגשת הבקשה בהתאם לתקנות היעדר הדרישה לקיומה של תכנית חלוקה 2 תקנות 2. אישור הקמה ופטור מרישיון למבנה חינוך ארעי )הוראת שעה( )יהודה 69 והשומרון(, התש"ע מקור הסמכות: מטרתן של התקנות תנאים להגשת הבקשה בהתאם לתקנות דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון 5

8 תנאי לאכלוס המבנה מועד פקיעת התקנות 3 נספחים 3. מצורפים לפרק ו' 17 פרק ז: פיקוח 73 1 פיקוח 1. על הבנייה הבלתי חוקית הליך 2. האכיפה המנהלית הליכים לפי סעיף 1(38 ()א( על ידי הוועדה המקומית הליכים לפי סעיף 1(38 ()ב( על ידי יחידת הפיקוח המרכזית בקשה להיתר בנייה במסגרת הליכי הפיקוח אכיפה פלילית 3 פיקוח 3. בתחומים נוספים 77 4 חובת 4. דיווח על בנייה שלא כדין 78 5 נספחים 5. מצורפים לפרק ז' 78 פרק ח: ערר 79 1 ערר 1. על החלטת ועדת תכנון מיוחדת 80 2 עררים 2. נוספים ערר על החלטת ועדה מקומית )ועדת תכנון מיוחדת( על ידי חבר הוועדה ערר על החלטת ועדה מחוזית, ועדת משנה של מת"ע כערכאה ראשונה 82 פרק ט: שימוש חורג 83 1 קביעת 1. שימוש חורג תום 2. התקופה המרבית לשימוש חורג סעיף )4( סעיף )5( 32 3 שימוש 3. חורג בשטחים התפוסים לצרכים צבאיים: 85 פרק י: הפקעות 87 1 הפקעה 1. על פי החוק הירדני 88 6 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון

9 1.1 הפקעת קרקע לצורכי ציבור - סעיף )1( שימוש 2. בקרקע לצורכי ציבור - יישוב ישראלי על אדמות מדינה 88 3 שימוש 3. בקרקע לצורכי ציבור - יישוב ישראלי על קרקע פרטית בבעלות ישראלית 88 פרק י"א: השבחה, אגרות השבחת מקרקעין 89 1 אגרות 1. השבחת מקרקעין על פי החוק הירדני )סעיף 54( 90 פרק י"ב: אגרות הבנייה ואגרות תכנון כלליות ומיוחדות )על פי סעיפים לחוק( 91 1 מת"ע ועדות 2. תכנון מחוזיות ומקומיות 92 3 הענקת 3. סמכות לגביית אגרות תכנון מיוחדות 92 4 סיכום.4 93 נספחים 95 1 לפרק 1. א' 96 2 לפרק 2. ב' לפרק 3. ג' לפרק 4. ד' לפרק 5. ה' לפרק 6. ו' לפרק 7. ז' 184 ביבליוגרפיה 187 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון 7

10 ברכת מנהלת מינהל הפיתוח ברכותי להיבחרכם לכהונה ברשויות המקומיות, כראשי רשויות וכחברי מועצה. התפקיד אליו אתם נכנסים בימים אלו מאפשר לכם הזדמנות וזכות יוצאת דופן לקחת חלק בהשפעה על אחד המרחבים המשמעותיים ביותר לחיי האזרחים בישראל - המרחב המוניציפאלי. אנו מאמינים כי בידי השלטון המקומי להביא את השינוי הגדול ביותר הנוגע ישירות לחיי אזרחי ישראל. הסמכויות אשר ניתנו לכם ישפיעו על השירותים המוניציפליים של הרשות, על החינוך, על הקהילה אבל לא רק, תהיה לכם גם השפעה ישירה על פיתוחה של הרשות כארגון, פיתוח מנועי צמיחה כלכליים וראייה אזורית מעבר לתחומי הרשות המקומית. על מנת לסייע לכם בתהליכים אלו, הקים משרד הפנים מינהל חדש- מינהל הפיתוח. המינהל הוקם כחלק מתפיסתו האסטרטגית החדשה של המשרד, השמה לנגד עינייה את היעד העליון של חיזוק הרשות המקומית והראייה האזורית, וזאת באמצעות פיתוח כלים ארגוניים וכלכליים למען הרשויות המקומיות. מינהל הפיתוח עוסק בפיתוח וקידום איתנות ומצוינות הרשויות המקומיות וזאת במטרה לשפר את רמת השירותים לתושב ולסייע בצמצום הפערים בין הרשויות המקומיות. סט הכלים שאנו מעמידים לרשותכם עם כניסתכם לתפקיד, מתבסס על תפיסה משולבת של פיתוח ארגוני ופיתוח ההון האנושי ברשות המתבצע במקביל לצעדי פיתוח כלכלי ברשות, וזאת במטרה לתת מענה רוחבי ורחב לצרכי הרשות. אנו מאמינים כי הרשות, ככל ארגון, נסמכת על המשאב החשוב ביותר שלה - והוא ההון האנושי. באמצעות כלי הדרכה ויעוץ ארגוני, נסייע לכם לחזק את המנהיגות הארגונית ברשויות על מנת שיתמכו בתהליכים האסטרטגיים לקידום הרשות המקומית. הכשרת נבחרי הציבור הוכחו כאפקטיביות לאחר הבחירות האחרונות ואני ממליצה לכם בחום להשתתף בהכשרות המוצעות לנבחרי הציבור לאורך הקדנציה. בהזדמנות זו אני מבקשת להודות לאגף בכיר לתכנון ופיתוח ההון האנושי ולמערכת המפעמים על הכנת מדריך זה ובניית מערך הכשרה מקצועית נלווית לטובת נבחרי הציבור ובעלי התפקידים המרכזיים ברשויות. בשם מינהל הפיתוח אני מזמינה אתכם להיפגש ולנהל שיח של שותפים לדרך החשובה שאתם מתחילים היום. 8 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון בברכה, אדית בר מנהלת מינהל הפיתוח

11 ברכת מנהל אגף בכיר לתכנון ופיתוח ההון האנושי נבחרים, מנהלים ועובדים יקרים, ראשית ברכות והצלחה רבה לנבחרים החדשים, ולמנהלים ועובדים שהשתלבו בתפקידים בשלטון המקומי - מתרגשים יחד אתכם, נסייע כך שהנחיתה תהיה רכה ככל שניתן. אני מאמין שאנחנו פועלים בתקופה היסטורית ביחסי השלטון המרכזי והמקומי ובתוך זה בין משרד הפנים והרשויות המקומיות. שינויים מבניים ומהלכים חדשים משפיעים וישפיעו ביתר שאת על אורחות חיינו בשנים הבאות. אחד השינויים המרכזיים מתקיים בכל הקשור להתייחסות לכח האדם, להון האנושי העובד בשלטון המקומי. רק לפני כחמש שנים ההתייחסות הייתה מכאנית-טכנית. כח אדם שצריך להפעיל מולו תהליכי רגולציה ובקרה. מאז 2013 אנחנו עדים לשינוי משמעותי שבא לידי ביטוי בתכניות הסיוע והפיתוח של ההון האנושי בהובלת משרד הפנים. המשרד, מוביל את הדרך ביישום החלטת הממשלה המשמעותית 'עתודות לישראל' שקבעה כי משרדי הממשלה יפעלו על מנת להשקיע באופן שיטתי בהון האנושי העובד במגזר הציבורי. המשרד מפעיל היום ארבעה מרכזי הכשרה להכשרת עשרות צוערים מידי שנה במסגרת תכנית הדגל - 'צוערים לשלטון המקומי'. לצד תכנית זו, המייצרת ערוץ הזנה איכותי לדרגי הכניסה, המשרד מפעיל תכנית מנהיגות לסגל הבכיר בשלטון המקומי - 'מקום' - עשרות מבוגרי התכנית הראשונים מובילים תהליכי שינוי במרחב המקומי בסיוע חבריהם מרשת 'עתודות לישראל'. מתוך הבנה כי השקעה בהון האנושי, עמוקה ככל שתהיה, תהא חסרה ללא השקעה בהון הארגוני - המשרד החל בשנה האחרונה בהפעלת תהליכי שינוי ארגוני ופיתוח תשתיות מצויינות. השקעה חסרת תקדים בתקציב ליצירת מבנה ארגוני בר קיימא ותהליכי עבודה המתאימים למאה ה- 21 ברשויות המקומיות. לסיום, אני רוצה להודות למערכת המפעמים על הפקת סדרת החוברות הללו, מפעל ידע חשוב למי שירצה להתמקצע בהובלת אחד הארגונים המורכבים ביותר לניהול הרשות המקומית. בהמשך למפעל הידע נקיים הכשרות לנבחרים החדשים והתמקצעות ליו"ר ועדות. כל זאת לצד הכשרה מתמשכת לבעלי תפקידים בכירים ברשות המקומית. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון 9

12 תודה לשר, למנכ"ל ולראש מינהל הפיתוח במשרד שללא הירתמותם היומיומית בהגדרת חזון ובשחרור חסמים לא יכולנו להשיג את שהשגנו. תודה לצוות הנהדר באגף לפיתוח ההון האנושי במטה וביחידות השטח. בהערכה רבה, רועי דהן מנהל אגף בכיר תכנון ופיתוח ההון האנושי ברשויות המקומיות 10 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון

13 דבר הממונה על היישובים הישראליים ביהודה ושומרון מכובדיי, תפקיד ראש רשות הינו מבין התפקידים החשובים, המאתגרים והמשפיעים ביותר בחברה הישראלית. היישובים הישראליים ביהודה ושומרון מונים כיום כ 450,000 תושבים, המרוכזים ב- 24 רשויות מקומיות ובהן כ 100 יישובים המאוגדים בוועדים מקומיים בתחומי המועצות האזוריות. תפקידכם כעומדים בחזית העשייה וההשפעה ביהודה ושומרון, הינו חשוב, ערכי ומעניין ביותר. לאור ייחודיותו הסטטוטורית והמדינית של מחוז יהודה ושומרון, התפקיד מצריך התמודדות עם אתגרים ייחודיים על כל גווני העשייה - לרבות בתחום המוניציפאלי, בתחום התכנוני ובתחום המשפטי. כחלק מתפקידכם, ילוו אתכם דילמות וצמתי קבלת החלטות חשובות, אשר בבסיסם עומדות ההבנה של סביבת העבודה המערכתית, הבנת הצרכים של התושבים - זכויותיהם וחובותיהם - וכן היכרות עם מערך השלטון המקומי, אפשרויותיו ומגבלותיו. חשוב להכיר מקרוב את דיני המועצות המקומיות והאזוריות שהינם ייחודיים ליו"ש, וכן את נפתולי התכנון והבנייה המבוססים על חוק התכנון הירדני והמנדטורי, בתוספת צווים משלימים אשר נחתמו בידי מפקד כוחות צה"ל ויהודה ושומרון. נבחרתם מתוך הכרה ציבורית ביכולתכם להוביל ולהנהיג את הרשות אשר הנכם עומדים בראשה. בטוחני כי בלבכם אמונה בשירות הציבורי וכוונה להעניק שירות מיטבי לציבור. כחלק מסיוע והעצמתכם בעת הכניסה לתפקיד, משרד הפנים מייחס חשיבות רבה להדרכה וליווי של נבחרי הציבור ברשויות המקומיות, חדשים כוותיקים, תוך הענקת כלים מקצועיים לשימוש בתחילת הדרך, כך שהמשך הדרך המקצועית שלכם תהיה מוצלחת. במסגרת זו, צוות המחוז יעמוד לרשותכם ככתובת להיכרות עם תחומי העניין השונים במשרד ולקידום נושאים מקצועיים שונים, לשיח מקצועי פורה וליצירת שיתופי פעולה מגוונים. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון 11

14 אני מברכת את מנהלת המפעם, גב' דגנית פוקס, וסגניתה גב' מיכל זהב, על היוזמה וההשקעה בהכנת המדריך המקצועי, בתקווה שזה ישמש עבורכם כלי עזר חשוב. מאחלת לכם הצלחה רבה בדרככם החדשה, תוך הגשמת שאיפות ומטרות במילוי תפקידכם. בכבוד רב רו"ח תמר )תמי( נאסה הממונה על היישובים הישראליים ביהודה ושומרון 12 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון

15 דבר מנהלת לשכת התכנון לנבחרי הציבור הנכבדים מוגש לכם, לשימושכם, "המדריך לנבחר ברשות המקומית" בתחום התכנון והבנייה באזור יהודה ושומרון. בהכנת המדריך ועדכונו, עסקו אנשי מקצוע בעלי ניסיון וחוק מטעם לשכת התכנון, המחלקה המשפטית במינהל האזרחי ומפעם מעלה אדומים לאזורי יהודה ושומרון. אני רואה בכם, הוועדה המקומית, נדבך חיוני לקידום התכנון, הפיתוח, הרישוי והאכיפה בהתיישבות ביהודה ושומרון. אני מקווה שהמדריך יהיה לכם לעזר בתפקידכם, ויעזור להתמודד עם סוגיות שונות ומורכבות בתחום התכנון והפיתוח באזור יהודה ושומרון. אני מודה לכל מי שלקח חלק בעריכת המדריך. בברכה אדריכלית נטליה אברבוך מנהלת לשכת התכנון יהודה ושומרון דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון 13

16 הקדמה נבחר יקר, ברכות לרגל בחירתך למליאת הרשות המקומית. אחד ההיבטים החשובים ביותר בעבודת נבחר הציבור ברשות המקומית, הוא נושא התכנון והבנייה. במדינת ישראל ניכרת חשיבות רבה לנושא התכנון והבנייה - נושא אשר טומן בחובו השלכות רבות: חברתיות, כלכליות וסביבתיות. המצב הקיים באזור יהודה ושומרון הוא ייחודי, שכן חוק התכנון והבנייה לא חל באזור יהודה ושומרון ועדיין חל בו החוק הירדני והמנדטורי, בתוספת צווים ותחיקת הביטחון של מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון. מציאות זו מציבה אתגר בכל הנוגע לפיתוח היישובים, תוך שמירה על החוקים והצווים החלים באזור. מפעם מעלה אדומים לאזור יהודה ושומרון מתכבד להביא בפניכם חוברת זו של דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון - ועדת התכנון המיוחדת )ועדה מקומית לתכנון ובנייה(. המפעם הינו גוף אזורי לפיתוח והדרכה ברשויות המקומיות, כאשר מפעם מעלה אדומים נותן שירות ל- 27 רשויות, רובן באזור יהודה ושומרון. כמו כן, המפעם משמש כתובת לרשויות בתחומי הייעוץ הארגוני וההדרכה, ומרכז פעילות אזורית המאפשרת פיתוח הידע והכלים המקצועיים בניהול רשות, עדכון אוגדן דיני המועצות האזוריות והרשויות המקומיות ביו"ש, ופעילות משותפת עם הממונה המחוזי ממשרד הפנים. על חברי ועדת התכנון המיוחדת מוטל תפקיד נכבד של קידום התכנון, הבינוי והפיתוח של המערך הפיזי בתחום הרשות המקומית. החוברת המובאת בפניכם כוללת רקע כללי וסקירה חוקתית, הסבר על מוסדות התכנון, סמכותם ודרך עבודתם, מידע בנושא סוגי תוכניות, היתרי בנייה, סוגיות תכנון ייחודיות לאזור ונושאים נוספים המרכיבים את מכלול נושא התכנון והבנייה. אין הכוונה להפוך אתכם למומחים בתחום זה, אלא לעשות סדר במבוך הייחודי לאזור יהודה ושומרון מבחינת הנפשות הפועלות והתהליכים הבסיסיים בנושא התכנון והבנייה. המידע בחוברת זו אינו בא להחליף את הידע המקצועי הנמצא בלשכת התכנון ואת אנשי המקצוע בתחום. אני מבקשת להודות לכל מי שסייע בעדכון המהדורה: אדר' נטליה אברבוך - מנהלת לשכת התכנון יו"ש אדר' לורה לוין - סגנית מנהלת לשכת התכנון יו"ש 14 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון

17 רס"ן להט שמש - רמ"ד פנים ביועמ"ש איו"ש סרן בת אל טגביה - קמ"ד פנים ביועמ"ש איו"ש אדר' יצחק רוזנברג - יועץ מקצועי למפעם לכולם התודה והברכה, דגנית פוקס מנהלת מפעם מעלה אדומים לאזור יהודה ושומרון דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון 15

18 16 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון

19 כללי דיני התכנון והבנייה ביהודה והשומרון פרק א' 17

20 1 מבוא מאז כניסת כוחות צה"ל לאזור יהודה ושומרון בשנת 1967 )להלן: "האזור"(, חלים באזור כללי המשפט הבינלאומי הפומבי העוסקים בתפיסה לוחמתית. אחד מתפקידיו העיקריים של המפקד הצבאי לפי דיני התפיסה הלוחמתית, הוא לנקוט בכל האמצעים שביכולתו כדי להחזיר ולהבטיח במידת האפשר את הסדר והחיים הציבוריים, תוך כיבוד החוקים שבתוקף בארץ למעט חריגים. על כן, החקיקה שהייתה בתוקף טרם כניסת כוחות צה"ל לאזור עדיין תקפה. אם כן, הנורמות המשפטיות החלות באזור כוללות את כללי המשפט הבינלאומי בדבר תפיסה לוחמתית מהם יונק המפקד הצבאי את סמכויותיו; את הדין המקומי ששרר באזור בטרם כניסת כוחות צה"ל לאזור )הדין הירדני(, ואת תחיקת הביטחון אותם קידם המפקד הצבאי. לצד אלה, חלים על המפקד הצבאי באזור עקרונות המשפט המינהלי הישראלי, וביניהם החובה לנהוג בסבירות ובמידתיות )להרחבה ראה בג"ץ 2056/04 מועצת הכפר בית סוריק נ' ממשלת ישראל, פ"ד נח) 5 (, )2004((. 807 בהתאם לאמור, הבסיס המשפטי בנושאי תכנון ובנייה באזור יהודה ושומרון נשען על שני יסודות עיקריים: חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים מס' 79 לשנת 1966 )חוק ירדני, תרגום חדש( וכן חקיקה מנדטורית ועותומאנית אם הייתה תקפה ביוני תחיקת ביטחון/ צווים )על תיקוניה השונים(, המתפרסמת, בין היתר, בקמצ"ם - קבצי צווים, מינויים ומנשרים. בנוסף: פסיקת בתי המשפט ובייחוד בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ )הפרשנות המוסמכת לחוק(. תכניות מאושרות )אזוריות, מקומיות, מפורטות וכד'( החלטות מת"ע וועדות המשנה. נבחרי ציבור )בתפקידם כחברי ועדת תכנון מיוחדת( הבאים לפעול בתחום התכנון והבנייה באזור יהודה ושומרון, בבואם לבדוק וללמוד את המצב הקיים באזור ולפעול על פיו )כפי שיוסבר בהמשך(, מוצאים מצב משפטי שונה בתכלית השינוי מזה החל בישראל, שעיקרו בחוק התכנון והבנייה התשכ"ה החוק הישראלי על רבדיו השונים מתקדם יותר מן הקיים באיו"ש )חוק ירדני אשר "קפא ביוני 1967( וכולל התפתחויות שוטפות ועכשוויות. הוא משמש את העוסקים בחוק ביהודה ושומרון, כאמת מידה מקצועית בלבד ולא כנורמה משפטית מחייבת. מסיבות אלה יש ניסיון לאמץ ולהטמיע דרכי עבודה והנחיות הכלולות בחוק ובנוהל הישראלי לעבודה שוטפת באזור יהודה ושומרון. הדבר נעשה בכמה אופנים: 18 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק א' כללי

21 תחיקת הביטחון - צווים )"צו אלוף"( המהווים חקיקה ראשית באזור. הנחיות והוראות מנהליות של ועדות התכנון: בראש ובראשונה מועצת תכנון עליונה )מת"ע(, אשר משמשת כערכאה תכנונית עליונה ומפרסמת הוראות מחייבות והנחיות מקצועיות. דרישות ועדת תכנון מיוחדת - כתנאים להיתר. הוראות הקיימות בתכניות מאושרות ברמותיהן השונות. 2 רקע היסטורי החוק הישראלי והחוק הירדני ניזונים מאותם מקורות היסטוריים: החוק הבריטי- מנדטורי, והחוק העותומאני אשר קדם לו. בעוד החוק הישראלי והחוק הירדני התפתחו וממשיכים להתפתח כל אחד בדרכו שלו, באזור יהודה ושומרון המצב המשפטי שונה מאשר בירדן ובישראל כאחד, ומורכב משני רבדים עיקריים. בלי להיכנס לנושאי הדין והחקיקה בתקופות השלטון העותומאני והמנדט הבריטי, נזכיר רק "על קצה המזלג שרידי מונחים של חלוקת סוגי קרקעות שנותרו מהתקופה העותומאנית. לפי חוק המקרקעין, חילק הדין העותומאני את הקרקעות לחמישה סוגים: 1 מולכ 1. - קרקע בבעלות פרטית. 2 מירי 2. - קרקע הדומה במידה מסוימת לקרקע בה ניתנות זכויות שימוש מאת רמ"י. 3 מוקופה 3. - אדמת הקדש דתי. 4 מתרוכה 4. - מקרקעין שנועדו לשמש את הציבור. 5 מוואת 5. - קרקעות נטושות ורחוקות. החוק הבסיסי הוא "חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים מס' 79 לשנת 1966 )להלן: "חוק התכנון הירדני"(, אשר פורסם בעיתון הירדני הרשמי מס' 1952 מיום החוק תורגם מערבית לעברית לראשונה בשנת 1977, ובשנית בשנת 1996 )להלן תרגום חדש(, והוא המחייב כיום. תחיקת הביטחון - נחקקה על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור לאחר יוני תחיקת המשנה הוצאה מכוחה של תחיקת הביטחון, ונועדה לבצע התאמות של החוק המקומי למצב החדש שנוצר באזור. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק א' כללי 19

22 3 סקירה משפטית )תחיקתית( כאמור, הנורמות המשפטיות בנושא תכנון ובנייה באזור שאובות משלושה מקורות עיקריים: החקיקה על רבדיה השונים הוראות התכניות השונות. החלטות מחייבות של מועצת תכנון עליונה פסיקות בג"צ - הפרשנות המוסמכת לחוק. 3.1 החקיקה על רבדיה השונים א. חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים מס' 79 לשנת 1966 כפי שהוקפא ביוני 1967 )להלן: "חוק התכנון הירדני"(. חוק זה בא במקום חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים מס' 31 משנת 1955 אשר בוטל: בסעיף 69 לחוק החדש: "חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים מס' 31 לשנת בטל; ובלבד שכל התכניות שהוכנו וכל הרישיונות שהוצאו עפ"י החוק הנ"ל יהיו בני תוקף ויחולו עליהם הוראות חוק זה כאילו הוכנו או הוצאו על פיו". חוק התכנון הירדני מכיל 71 סעיפים ומטפל בהיבטים השונים של נושאי התכנון כגון: תכנון, רישוי, פיקוח, מוסדות התכנון, סוגי התכניות וכו'. חקיקה נוספת הרלוונטית לחוק הירדני לתחום התכנון והבנייה: 1. חוק התכנון הירדני, תקנות מנדטוריות - קיימים שרידים מעטים של תקנות מנדטוריות. תקנות אלה אינן אקטואליות לימינו, ולמעשה כמעט שלא ניתן לעשות בהן שימוש. 2. תקנות - סעיף 67 לחוק הירדני מאפשר התקנת תקנות, אולם ככל הידוע לא הוצאו תקנות מכוחו טרם כניסת כוחות צה"ל לאזור. ב. צווים מכוח תחיקת הביטחון תחיקת הביטחון בנושא תכנון ובנייה אשר פורסמה על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור לאחר יוני קמצ"ם - החקיקה באזור מתפרסמת בקובצי צווים, מינויים ומנשרים המכונים קמצ"ם, המתפרסמים על ידי לשכת היועץ המשפטי. 2. צו הצו הבסיסי הוא צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים )יהודה ושומרון( )מס' 418( התשל"א 1971 )להלן: "צו 418"(, על תיקוניו )ראה נספח מס' 1(. 20 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק א' כללי

23 3. צו צו בדבר מתן היתרים לבנייה בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )מס' 997(, התשמ"ב )להלן: "צו 997"(, על תיקוניו )ראה נספחים מס' 2 ו- 3(, על תקנות אשר הותקנו על פי סעיף 7 לצו. "הממונה על פי צו 997 הוא מנהל לשכת התכנון. הממונה על מתן ההיתרים בשטחים התפוסים לצרכים צבאיים - המינוי הוא מינוי אישי. 4. צו המינהל האזרחי )מנהא"ז( הוקם בשנת 1981 מכוח צו בדבר הקמת מינהל אזרחי )יהודה ושומרון( )מס' 947(, התשמ"ב צו צו בדבר ניהול מועצות מקומיות )יהודה ושומרון( )מס' 892(, התשמ"א "הממונה מכוח צו 892 הוא הממונה על ניהול המועצות המקומיות ביהודה ושומרון, בהתאם לפרק א' לתקנון המועצות המקומיות. 6. צווים נוספים - רשימת צווים נוספים בעלי עניין בנושא תכנון ובנייה )ראה נספח מס' 4(. 3.2 הוראות בתכניות מתאר ברמותיהן השונות לפי חוק התכנון הירדני קיימות 3 רמות של "תכניות תכנון": תכנית תכנון אזורית )תמ"א(, לפי סעיף 15 לחוק התכנון הירדני; תכנית תכנון מתארית )תכנית מתאר(, לפי סעיף 19 לחוק התכנון הירדני; תכנית תכנון מפורטת )תכנית מפורטת(, לפי סעיף 23 לחוק התכנון הירדני. בין התכניות קיימת היררכיה, אך זו אינה קבועה בחוק אלא משתמעת ממנו. זאת, בשונה מהחוק הישראלי שבו ההיררכיה היא חד משמעית ומחייבת. כל אחת מהתכניות מכילה הוראות מחייבות אשר שייקראו להלן "הוראות התכנית". בכל הנוגע למבנה התכנון, היבטי התכנון המפורט אינם נבדלים במידה רבה מן הנהוג בישראל ובמדינות נוספות זאת בשונה מהאזוריות. כך, למשל, למרות שבדרך כלל רישיונות הבנייה )היתרי בנייה( ניתנים רק על פי תכנית תכנון מפורטת )תב"ע( - בדומה למצב המשפטי הקיים בישראל - סעיף 23)2( לחוק התכנון הירדני קובע כי תכנית מקומית ברמת פירוט מספקת עשויה לבוא במקום תכנית מפורטת לצורך מתן היתר בנייה. 3.3 החלטות מחייבות של מועצת התכנון העליונה )להלן מת"ע( מת"ע היא הערכאה התכנונית העליונה ביהודה ושומרון, והחלטותיה מחייבות את מוסדות התכנון השונים באזור. במסגרת זו נכללים גם נהלי עבודה בנושאי תכנון אשר אושרו על ידי מת"ע. מגוון רחב של נהלי עבודה, תקנים, תדריכים, תעריפי אגרות בנייה ותכנון, והנחיות - המשמשים כנורמות משפטיות מחייבות על פי החוק הישראלי - מוטמעים על ידי מת"ע דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק א' כללי 21

24 בעבודת ועדות התכנון באזור יהודה ושומרון. כל זאת נעשה בנוסף לנהלים ולדרישות שמת"ע מחליטה לקדם כדרישות מקצועיות שאינן קשורות בהכרח לחוק הישראלי. הדבר נעשה באמצעות: החלטות מחייבות של מת"ע; נהלי עבודה הנדרשים על ידי מת"ע כדרישות מקצועיות לקידום תכניות בוועדות; נושאים החסרים בחקיקה ראשית, ניתן להם מענה בהוראות התכנית. הטמעות אלה אינן נעשות באופן אוטומטי, אלא לאחר בדיקה והתאמה של ההוראות למצב באזור. לעיתים ההטמעה היא חלקית ולעיתים מלאה - הכל על פי הנסיבות. להלן מספר דוגמאות: 1 חוברת 1. "הנחיות למתכנן )להכנת תכניות מתאר ותכניות מפורטות המוגשות למועצת התכנון העליונה וועדותיה( שהוצאה על ידי לשכת התכנון המרכזית לאזור יהודה ושומרון/לשכת התכנון, ומתעדכנת מפעם לפעם. )גירסה אחרונה מ- 2004, בקרוב תפורסם גרסה מעודכנת(. 2 נוהל 2. הקצאות לצורכי ציבור. 3 הנחיות 3. לנגישות לנכים במבני ציבור, לפי התיקונים לחוק התכנון הירדני והבנייה. 4 מבא"ת 4. - מבנה אחיד לתכניות שנקבע על ידי מינהל התכנון בישראל. 5 תקן עמידות קונסטרוקציה לרעידות אדמה. 6 בנייה 6. משמרת מים )בנייה ירוקה(. 7 תקן 7. חניה. 8 טבלת 8. "תנאי סף". 3.4 פסיקת בג"ץ פסיקת בג"ץ מתייחסת לכל אחת מהנורמות המשפטיות כמפורט בסעיפים , 3.1, לעיל ומהווה את הפרשנות המוסמכת לחוק. 22 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק א' כללי

25 4 רקע התיישבותי 4.1 התיישבות בטחונית עד לשנת 1977 התפיסה ההתיישבותית הייתה בהיבט בטחוני, והיישובים הישראליים הוקמו על פי צרכים בטחוניים. הקרקע נתפסה ב"תפיסה צבאית )שטחים תפוסים לצרכים צבאיים( באופן פשטני ביותר - ללא בדיקת הבעלויות על הקרקע, אדמות מדינה או אדמות פרטיות. 4.2 התיישבות אזרחית בסוף שנות ה- 80 )1979( השתנתה התפיסה ההתיישבותית מהיבט ביטחוני להיבט אזרחי )בעקבות בג"ץ "אלון מורה"( ולפיה, יישובים ישראליים יוקמו על אדמות מדינה או על אדמות בבעלות ישראלים בלבד. בכך הופסקו תפיסות הקרקע הצבאיות לצורכי התיישבות, והחלה פעולת סקר בעלויות קרקע לבדיקת מצב אדמות המדינה, אשר נמשכת עד עצם היום הזה בניהול צוות רב גורמים )צוות קו כחול( כפי שיפורט בהמשך. 4.3 מעמד המקרקעין. אסוגי בעלויות על הקרקע קרקעות בבעלות פרטית על פי רישום בספר המקרקעין. קרקעות המהוות רכוש ממשלתי על פי אישור הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי באיו"ש. קרקעות נוספות שהממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש תובע בהן זכויות )מדובר בקרקעות שעבורן נדרשת בחינה מעמיקה כדי לקבוע באופן ברור לאיזה משתי הקטגוריות הנ"ל הן שייכות, ונדרש הליך של הכרזה על אדמות מדינה(.. בצוות סטאטוס מקרקעין )לשעבר צוות "קו כחול"( צוות רב תחומי שמטרתו לדייק את גבולות המקרקעין המהווים רכוש ממשלתי. בצוות חברים: נציג יחידת הפיקוח המרכזית נציג תחום תשתיות במינהל האזרחי נציג היועץ המשפטי נציג הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש נציג קמ"ט מדידות נציג קמ"ט רישום מקרקעין נציג לשכת התכנון המרכזית עבודת הצוות נעשית באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, פיענוח של תצלומי אוויר ועוד. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק א' כללי 23

26 5 סיווג יישובים סיווג יישובים נעשה על פי שני קריטריונים. האחד - מוניציפאלי-חברתי; והשני - בהתאם למעמד המקרקעין והזכויות בהם. 5.1 סיווג יישובים על פי מבנה מוניציפאלי וחברתי המבנה המוניציפאלי של היישובים הישראליים באזור יהודה ושומרון שונה מזה שבממלכת ירדן, והוא מבטא את ההבדלים במצב החברתי בין היישוב הפלסטיני לזה הישראלי. סוגי יישובים על פי החוק הירדני הם: עיריות מועצות כפריות יישובים ללא מעמד מוניציפאלי הדבר בא לידי ביטוי בשמו של חוק התכנון הירדני "חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים מס' 79 לשנת 1966". הגדרה פשטנית זו משקפת מצב חברתי סטטי, ללא תמורות משמעותיות והוא משקף מצב היסטורי אשר לא השתנה זה עידן ועידנים: ערים, עיירות וכפרים. מבנה הישוב הישראלי באזור שונה: מועצות אזוריות )הכוללות מספר ישובים כפריים או קהילתיים(. מועצות מקומיות - כולל "עיריות". )לישובים בודדים קטנים וגדולים, כפריים ועירוניים(. ביישוב הישראלי המצב החברתי הוא דינמי ומתפתח ויש לכך ביטוי גם בסוגי היישובים אשר יוצרים חלוקות ותת חלוקות של סוגי יישובים, וזאת על בסיס הסכמים שונים ומורכבים בין התושבים לבין עצמם ובין היישובים לשלטון המרכזי )למשל הסכמי רכוש וממון בקיבוצים ובמושבים שיתופיים(: מושבים. קיבוצים. יישובים קהילתיים. יישובים עירוניים. יישובים משולבים - למשל קיבוץ עם שכונה קהילתית. הוצאת צווים במסגרת תחיקת הביטחון אפשרה ליצור מבנה מוסדות קרוב לזה הנהוג בישראל, לעומת המצב המשפטי על פי החוק הירדני אשר אינו מאפשר חלוקות ביניים לקבלת סוגי יישובים כנהוג בישראל. 24 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק א' כללי

27 5.2 סיווג יישובים על פי בעלות על הקרקע יישובים אשר הוקמו על קרקעות שנמצאו ב"תפיסה צבאית", למשל מעלה אפרים. יישובים אשר הוקמו על קרקעות המהוות רכוש ממשלתי, למשל מעלה לבונה. יישובים אשר הוקמו על קרקעות שנמצאו ב"בעלות פרטית", למשל שערי תקווה. יישובים אשר משלבים סוגי בעלויות שונים: למשל קרני שומרון, אלון שבות, קריית ארבע, )קרקע בתפיסה צבאית וקרקע בבעלות מדינה(. היו מקרים שבהם קרקע בבעלות פרטית הועברה לניהול הממונה כרכוש ממשלתי. רשימת נספחים מצורפים לפרק א' )הנספחים מרוכזים בסוף החוברת( 6 נספח מס' - 1 צו צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים )יהודה ושומרון( )מס' 418(, התשל"א נספח מס' - 2 צו צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )יהודה ושומרון(, התשמ"ב )להלן: "הצו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים"(. נספח מס' - 3 תיקון לצו מתן היתרי בנייה שלא כדין בשטח תפוס לצרכים צבאיים, נספח מס' - 4 רשימת צווים נוספים נספח מס' - 15 תכנית מנדטורית שעדיין בתוקף )תכנית אזורית 15-S לשנת 1946(. )תכנית מתאר מפורטת מס' 126/2 לשנת 2001(. נספח מס' - 16 טבלת "תנאי סף - מעודכן לשנת דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק א' כללי 25

28

29 מוסדות תכנון דיני התכנון והבנייה ביהודה והשומרון פרק ב' 27

30 לרשויות התכנון שלושה תחומי פעילות: תכנון, רישוי ופיקוח. 1 מדרג המוסדות החוק הירדני, בדומה לחוק הישראלי, קובע שלוש רמות של ועדות התכנון: מועצת תכנון עליונה )להלן מת"ע(. ועדה מחוזית - מוחלפת על ידי ועדות המשנה של מת"ע )להלן ועדות המשנה(. ועדה מקומית - מוחלפת בתחומי ההתיישבות על ידי ועדות התכנון המיוחדות של הרשויות המקומיות. 1.1 מועצת תכנון עליונה )להלן מת"ע( ערכאה תכנונית עליונה. מעמדה מקביל למעמדה בישראל של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. הקבלה זו היא במעמד של כל אחת מהן כערכאה תכנונית הגבוהה ביותר במערכת שאליה היא משתייכת.. אהרכב מועצת תכנון עליונה מכוח סעיף 4 לצו 418 )נספח מס' 1( נקבע מינוי חברי מועצת התכנון העליונה, התע"ג- 2013, לפיו המועצה מונה 8 חברים. לעיון בצו - ראה נספח מס' 5.. בסמכויות מת"ע )נקבעו בסעיף 6 לחוק התכנון הירדני ובסעיף 7 לצו 418( מת"ע היא זו שמאשרת תכניות אזוריות ותכניות מתאר. היא מוסמכת לתקן, לבטל או להתלות את את תוקפם של כל תכנית או רישיון; ליטול לעצמה את כל הסמכויות הנתונות לוועדות תכנון נמוכות; לפטור כל אדם מחובת רישיון שנדרש על פי חוק ועוד. בנוסף לתפקידים אלה, מוסמכת מת"ע לאשר את "התקנות והחוקים שיוכנו על ידי לשכת התכנון והנוגעים לענייני התכנון". מכוחה של סמכות זו מוציאה מת"ע מעת לעת הנחיות ונהלים המחייבים את כל גורמי התכנון, ומהווים למעשה אחד המקורות הנורמטיביים לפעילותם של גורמי התכנון באזור.. גגורמים נוספים 1 לשכת 1. התכנון תפקידה העיקרי הוא מתן סיוע ומקצועי לרשויות התכנון בהכנת תכניות אזוריות, תכניות מתאר ותכניות מפורטות, סקרים ובדיקות, הנחיה והדרכה של הוועדות המקומיות בעבודתן השוטפת ומתן פרשנות תכנונית לתכניות מאושרות. 28 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ב' מוסדות התכנון

31 2 מנהל 2. לשכת התכנון עומד בראש הלשכה, מעמדו וסמכויותיו נקבעו בסעיף )2( 7 לחוק התכנון הירדני ולפיו הוא משמש כיועץ טכני לענייני תכנון במשרד. מנהל הלשכה משמש כחבר במת"ע )עפ"י סעיף 5 לחוק(. על פי צו 1403, מוסמך מנהל לשכת התכנון להתיר להנדסאי להגיש בקשות להיתר למבנים פשוטים כהגדרתם בצו זה, וכן לתת פטור מקולטי שמש, הצעת מרחבי תכנון, הצעת תקנות ועוד. 3 קמ"טים 3. - קציני מטה מהלך הכנת תכנית כולל כמה שלבים מקצועיים וסטטוטוריים. המהלך כולל בקרה מקצועית, תיאום התכנית וקבלת אישורים ממשרדי ממשלה שונים כמו משרד התחבורה, המשרד להגנת הסביבה, משרד התעשייה וכו', וכן רשות מקרקעי ישראל )להלן רמ"י( - הכל על פי המקרה הנדון. באזור יהודה ושומרון הדבר נעשה באמצעות קציני מטה - קמ"טים - המייצגים את משרדי הממשלה השונים. לדוגמה: קמ"ט רישום מקרקעין )בשם משרד המשפטים(. קמ"ט אפוטרופוס )בשם רשות מקרקעי ישראל( קמ"ט ארכיאולוגיה )בשם רשות העתיקות(. קמ"ט תחבורה )בשם משרד התחבורה(. קמ"ט איכות הסביבה )בשם המשרד להגנת הסביבה(. קמ"ט מסחר ותעשייה )בשם משרד הכלכלה(. קמ"ט חשמל )בשם משרד האנרגיה והתשתיות הלאומיות(. קמ"ט שמורות טבע )בשם רשות הטבע והגנים הלאומיים( 4 קציני 4. הגמ"ר על התכניות ביו"ש לתת מענה למרכיבי הביטחון הדרושים להגנת היישוב. ביקורת זו נעשית על ידי קציני הגמ"ר המרחביים והפיקודיים, באחריות מנהלת קשת צבעים בפיקוד מרכז. אישור ראש המינהלת נדרש לאישור התכנית. 1.2 ועדות משנה של מת"ע - ועדה מחוזית על פי החוק, הוועדה המחוזית משמשת כערכאה תכנונית גבוהה יותר מן הוועדה המקומית ונמוכה יותר ממת"ע, וכן משמשת ערכאת ערעור. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ב' מוסדות התכנון 29

32 . אועדה מחוזית - עפ"י החוק הירדני 1. סמכויות ותפקידים השנייה בהיררכיית ועדות התכנון היא הוועדה המחוזית. הוועדה המחוזית משמשת כמוסד התכנוני הפעיל ביותר ובעל הסמכויות הרבות ביותר בכל הנוגע לתכנון השוטף בערים ובכפרים. ככלל, לא ניתן לקבל היתרי בנייה אלא בהתאם לתכנית מפורטת המאושרת על ידי הוועדה המחוזית. בסעיף 8)3( נקבעו תפקידי הוועדה המחוזית: אישור תכניות תכנון מפורטות. דיון בהתנגדויות שהוגשו לתכניות תכנון אזוריות, מתאריות ומפורטות, והגשת המלצותיה למת"ע. דיון בערעורים על החלטות הוועדה המקומית. הוצאת צווים והתראות ביצוע כאשר היא מפעילה סמכויות של ועדה מקומית. 2. מחוז בסעיף 8 לחוק התכנון הירדני נקבעו הרכבה וסמכויותיה של הוועדה המחוזית "בכל מחוז, תוקם ועדה שתיקרא בשם ועדה מחוזית לתכנון הערים, הכפרים והמבנים...". לא הוגדר בסעיף זה או בכלל החוק מהו מחוז )באופן מילולי(. )הגדרת מחוז נעשית באמצעות סימון גבולות המחוז ע"ג מפה - נוגע לחקיקה בתחום המוניציפאלי(.. ברקע היסטורי / סטטוטורי - הרכב הוועדה עפ"י צו 418, סעיף )2( 2 בוטלו הוועדות המחוזיות וסמכויותיהן הועברו למת"ע, אשר מינתה ועדות המכונות ועדות משנה )ועמ"ש( של מת"ע והעבירה אליהן את סמכות הועדות המחוזיות בהתאם לסעיף 7 )א' 1 ( צו 418: "מועצת התכנון העליונה רשאית למנות מבין חבריה או שלא מבין חברי הוועדות הקבועות, ועדות לעניינים מסוימים ולקבוע להם את סמכויותיהם ותפקידיהם ובלבד שרוב חברי הוועדות האמורות יהיו בין חברי מועצת התכנון העליונה". על פי כתב מינוי ואצילת סמכויות של מועצת התכנון העליונה )יהודה ושומרון(, התשס"ט- 2009, סמכויות מועצת התכנון העליונה שניתנו לה בחוק התכנון הירדני הואצלו כולן לוועדות המשנה של מת"ע, למעט הסמכויות הבאות: סמכות ייעוץ ואישור בענייני חקיקה; סמכות דיון בערר על החלטה של ועדה מחוזית; סמכות אישור תכנית תכנון אזורית או דיון בהתנגדות לתכנית תכנון אזורית; סמכות הכרזה על מרחב תכנון או מתן המלצה להכרזה כאמור; סמכויות מועצת התכנון העליונה לפי סעיפים 2 ג, 7)2( עד )5( ו- 7 א לצו דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ב' מוסדות התכנון

33 קיימות שבע ועדות משנה של מת"ע אשר הרכבה וסמכויותיה של כל אחת מהן נקבעו על ידי מת"ע מעת לעת, ואשר כל אחת מהן עוסקת ומתמחה בנושא אחר )ועדות מקצועיות( )ראה נספח מס' 6(. 1. ועדות משנה )רשימה חלקית לדוגמה ) א. ועדת משנה לדרכים ומסילות - הדנה בתכניות תחבורה אזוריות, מתאריות ומפורטות. ב. ועדת משנה לאיכות הסביבה - הדנה בתכניות טיפול בשפכים, אתרי סילוק פסולת, שמורות טבע ועוד. ג. ועדת משנה להתנגדויות - הדנה בעררים על רשיונות בנייה ובהתנגדויות לתכניות. ד. ועדת משנה לרישוי - הדנה בבקשות להיתרי בנייה שאינם בתחום מרחבי התכנון של היישובים הישראליים. ה. ועדת משנה להתיישבות - הדנה כוועדה מחוזית בתכניות ההתיישבות הישראלית, תכניות מתאר ותכניות מפורטות )תב"ע(. ו. ועדת משנה לכרייה וחציבה - הדנה בתכניות מפורטות וברישיונות לכריה וחציבה. 2. שינויים בהרכב במשך הזמן חלו שינויים בהרכב ובסמכויות ועדות המשנה של מת"ע. הדבר נעשה באמצעות תחיקת הביטחון )צווים(. 3. סמכויות ותפקידים כל אחת מוועדות המשנה של מת"ע מונתה בצו מינוי ואצילת סמכויות של מועצת התכנון העליונה )יהודה ושומרון(, התשס"ט לכל אחת מהוועדות ניתן שם, הרכב וסמכויות. לדוגמה: ועדת משנה להתיישבות. קטע מצו - מינוי ואצילת סמכויות של מועצת התכנון העליונה, לוועדת המשנה להתיישבות - לפי סעיף 5 לכתב המינוי: סמכויות )א( לוועדת המשנה להתיישבות יהיו נתונות סמכויות מועצת התכנון העליונה וסמכויות ועדה מחוזית לגבי כל מקום הכלול בתחום מועצה אזורית, כהגדרתה בצו בדבר ניהול מועצות אזוריות )יהודה והשומרון( )מס' 783(, התשל"ט- 1979, או בתחום מועצה מקומית, כהגדרתה בצו בדבר ניהול מועצות מקומיות )יהודה והשומרון( )מס' 892(, התשמ"א )שניהם להלן: "תחום מועצה"(, ולגבי כל עניין הקשור באופן ישיר במקום כאמור..5 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ב' מוסדות התכנון 31

34 )ב( )ג( לפירוט הצו - ראה נספח מס' 7. יו"ר מועצת התכנון העליונה, לאחר התייעצות עם נציג היועץ המשפטי וראש תחום תשתית במינהל האזרחי, רשאי לקבוע לענין סעיף זה, בין באופן כללי ובין לעניין מסוים, כי מקום פלוני ייראה כאילו היה כלול בתחום מועצה, אם מצא כי אותו מקום הינו בעל זיקה מכרעת לתחום מועצה. בכפוף להוראות סעיף קטן )ב(, הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מקום או עניין המנויים בסעיפים 11 9, 7, ו- 13 )א(. 1.3 ועדת תכנון מיוחדת - במקום ועדה מקומית ועדת התכנון המיוחדת היא הערכאה התכנונית הנמוכה מבין השלוש הקיימות.. ארקע היסטורי/ סטטוטורי - הרכב הוועדה על פי החוק הירדני, ועדה מקומית מיוחסת ל"עירייה או ל"מועצה כפרית": ועדה מקומית: הרכבה זהה בדרך כלל לזה של מועצת העירייה. ניתן לקבוע הרכב אחר. ועדה נפתית: מתייחסת למרחב הכפרי ומטפלת בענייני התכנון של מרחב זה )סעיף 9 לחוק(. היישובים הישראליים באזור אינם תואמים אף לא אחת מההגדרות הנ"ל, ועל כן נקבע בסעיף 2 א לצו 418 כי מפקד האזור רשאי למנות, לגבי אזור תכנון מסוים, ועדת תכנון מיוחדת, לקבוע את הרכבה, ובידיה של הוועדה תהיינה נתונות סמכויות ועדה מקומית לתכנון וזאת במרחב תכנון מסוים שאינו בתחום עירייה או מועצה כפרית. מינוי ועדות תכנון מיוחדות נעשה בסעיף 2 למינוי ועדות תכנון מיוחדות )מועצות מקומיות ומועצות אזוריות( )יהודה והשומרון(, התשס"ח- 2008, שניתן מכוח סעיף 2 א לצו 418 )להלן: "כתב מינוי ועדות מיוחדות"(. על פי כתב המינוי, כל מועצה תשמש הועדת תכנון מיוחדת במרחב התכנון של אותה מועצה. מרחב תכנון בצו בדבר הכרזת מרחבי תכנון )מועצות מקומיות ומועצות אזוריות( )יהודה והשומרון(, התשס"ח אשר ניתן בהתאם לסעיף 13 לחוק התכנון הירדני, ועל סמך המלצת מועצת התכנון העליונה והצעת מנהל לשכת התכנון המרכזית, נקבע כי מרחבי התכנון של המועצות יקבעו כדלהלן: 32 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ב' מוסדות התכנון

35 קביעת מרחב תכנון.2 ב. סמכויות ותפקידים )א( )ב( מרחב תכנון של מועצה יהיה מורכב מכל אחד מן השטחים המפורטים להלן בתחום שיפוטה של אותה מועצה: )1( שטח שלגביו אושרה תכנית תכנון מפורטת על ידי מועצת התכנון העליונה לאחר היום הקובע. )2( מקרקעין שהינם רכוש ממשלתי. )3( מקרקעין שהינם בבעלותו של ישראלי. למען הסר ספק, אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מחובת מתן הרשאתו או אישורו של הממונה או בעל זכויות במקרקעין לביצוע פעולה במקרקעין, מקום בו הרשאה או אישור כאמור נדרשים לפי כל דין, תחיקת ביטחון, הסכם או נוהל. הסמכויות והתפקידים של הוועדות המיוחדות נקבעו בסעיף 4 לכתב מינוי ועדות מיוחדות: סמכות.4 לוועדת תכנון מיוחדת לפי מינוי זה תהא סמכותה של ועדה מקומית, בהתאם לתנאים ולהליכים הקבועים בחוק, בעניינים הבאים, ובעניינים אלה בלבד: )א( ביחס למלוא מרחב התכנון )1( )3( )4( )5( )6( )7( 8( סמכות לפעול כלפי לשכת התכנון המרכזית בביצוע סקר, לפי סעיף 14)2( לחוק; סמכות להכין תכנית בתחום השיפוט של הרשות או בתחום הרשאה מתאימה שניתנה. סמכות לייעץ למנהל לשכת התכנון המרכזית לעניין כל תכנית תכנון אזורית, לפי סעיף 16 לחוק; סמכות מתן המלצה להפקדת תכנית תכנון מתארית לפי סעיף 20 לחוק; סמכות דיון בהתנגדות לתכנית תכנון מתארית והגשת המלצה או עמדה בנדון, לפי סעיף 21)1( לחוק; סמכות הכנת תכנית תכנון מפורטת או החלטה לאמץ תכנית תכנון מפורטת, לפי סעיף 3(23 ()א( לחוק; סמכות מתן המלצה להפקדת תכנית תכנון מפורטת, לפי סעיף 24)1( לחוק; סמכות העברת התנגדויות לתכנית תכנון מפורטת בצירוף דו"ח לגביהן, לפי סעיף 24)3( לחוק; דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ב' מוסדות התכנון 33

36 )9( סמכויות ביחס לתיקון תכנית תכנון, לפי סעיף 25 לחוק; )10( סמכות מתן רישיון )היתר בנייה( על פי תכנית שהופקדה, לפי סעיף 34 א לחוק; )11( סמכויות ביחס לעררים, לפי סעיף 36 לחוק; )12( סמכויות כלפי ישראלי לפי סעיף 38 לחוק, למעט סמכויות לפי סעיף 38)4( לחוק; )13( סמכויות ביחס למודעות הפרסום, לפי סעיף 41 לחוק, בכפוף להוראות בדבר שילוט בדרכים )יהודה והשומרון(, התשמ"ד ; )14( )15( )ב( סמכויות לפיקוח ואכיפה בתחום מרחב התכנון. סמכויות לאישור תכניות בינוי וחלוקה בהתאם להוראות תכנית מאושרת. )16( סמכויות כלפי ישראלי ביחס למניעת נזקים, מפגעים או זיהום, ולטיפול בפסולת או במי ביוב, לפי סעיפים 42 ו- 43 לחוק; )17( סמכויות כלפי ישראלי ביחס להסרת מבנים ארעיים, רעועים, מסוכנים או המהווים מפגע תברואתי, לפי סעיף 64 לחוק; )18( סמכות דרישת מידע, לפי סעיף 65 לחוק; )19( סמכות להסמיך בעלי תפקידים מטעמה לפי החוק; )20( סמכות להציג במשרדיה כל פרסום לפי החוק; )21( סמכויות ביחס לאגרות לפי החוק. ביחס לשטחים במרחב התכנון שלגביהם אושרה על ידי מועצת התכנון העליונה תכנית תכנון מפורטת לאחר היום הקובע - )1( סמכויות ביחס לאישור תכנית חלוקה, דרישת הכנתה, הכנתה, תיקונה או ביטולה, לפי סעיפים 28, 29 ו- 30 לחוק; )2( סמכות ביחס לקביעת תקופה מרבית לשימוש חורג, לפי סעיף 32 לחוק; )3( סמכות מתן רישיון, לפי סעיף 35 לחוק בהתאם לסעיף 34)1( לחוק; )4( סמכות להקל מגבלה, לפי סעיף 37 לחוק; )5( סמכות לפי סעיף 37 א לחוק; 34 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ב' מוסדות התכנון

37 )ג( )ד( )ה( )ו( )6( )7( )8( סמכויות כלפי ישראלי לפי סעיף 38 לחוק; סמכויות ביחס לכניסה לנכסים, לפי סעיף 60)2(-)3( לחוק; סמכות שניתנה לוועדת תכנון מיוחדת לפי הצו. הייתה סמכותה של ועדה מקומית בעניינים המנויים בסעיף זה סמכות חובה, תחול חובה זו על ועדת תכנון מיוחדת לפי מינוי זה. כל סמכות מן המנויות לעיל שניתנה בחוק ליושב- ראש הוועדה המקומית או לאדם מוסמך מטעם הוועדה המקומית, תינתן ליושב-ראש ועדת תכנון מיוחדת לפי מינוי זה או לאדם מוסמך מטעמה, בהתאמה. למען הסר ספק, נקבעה בדין או בתחיקת ביטחון דרישה לקבלת אישור או הסכמה או לקיום היוועצות כתנאי להפעלת סמכות של ועדה מקומית, תעמוד דרישה זו על כנה ביחס לוועדה מיוחדת. למען הסר ספק, אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או תחיקת ביטחון, לרבות מסמכויותיה של מועצת התכנון העליונה ביחס לכל האזור, לרבות מרחבי התכנון. ג. הרכב הוועדה נקבע בהתאם בסעיף 3 לכתב המינוי של הוועדות המיוחדות: ראש המועצה ישמש כיושב-ראש ועדת התכנון המיוחדת, וחברי המועצה ישמשו כחברי ועדת התכנון המיוחדת. ד. ההיבט המשפטי מועצת הרשות וועדת התכנון המיוחדת הן שתי יישויות משפטיות נפרדות, גם אם קיימת זהות פרסונלית בין חברי מועצת הרשות המוניציפאלית ובין חברי הוועדה המקומית/ המיוחדת. כלומר, יש להקפיד שדיוניהן יתקיימו בנפרד זו מזו והחלטותיהן ותיעוד ההחלטות ייעשה ויתפרסם לציבור בפרוטוקולים נפרדים. ה. אחריות חברי הוועדה לחברי ועדת התכנון המיוחדת יש אחריות אישית על החלטות ופעולות הוועדה. עליהם לפעול ללא משוא פנים, רק על פי דיני התכנון והבנייה והוראות תכניות מאושרות, ולהימנע ממצבים של "ניגוד עניינים אישי ומוסדי כאחד. ו. מתן אישור או רישיון שלא כדין סעיף 7 )ג'( בצו 418 מפרט את העונשים והקנסות החלים על חבר מוסד תכנון אשר היה שותף )הצביע( למתן אישור שלא כדין. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ב' מוסדות התכנון 35

38 1.4 "רשות רישוי" על פי צו מס' 1471 )ראה נספח מס' 8( מיום 25 באוקטובר 1999, אושרה הקמתן של רשויות רישוי גם באזור יהודה ושומרון. הצו תוקן בהמשך בהתאם לסעיף 2 ב לצו אהרכב רשות הרישוי מונה שני חברים: יושב ראש ועדת התכנון המיוחדת, שהוא גם יו"ר הרשות או ממלא מקומו המוסמך. מהנדס הוועדה המיוחדת, שהוא גם מהנדס הרשות. עדיין קיימות רשויות שבהן מכהנים בתפקידי מהנדס המועצה ומהנדס ועדה אנשים שונים )מצב לא תקין ) הדבר אינו תואם לסעיף 65 י"ז-)ג( פרק ז' 1 מהנדס המועצה )עמ' 21/8(.. בתפקידים וסמכויות מתן רישיונות לבינוי )היתרי בנייה( בתחום סמכותה של הוועדה המיוחדת, וכן הפעלת הסמכויות לפי סעיף 37 א לחוק התכנון הירדני, למתן אישור לחיבור לחשמל, מים וטלפון בתנאים שנקבעו לכך בסעיף.. גתנאים לאישור התאמת הבקשה להוראות החוק, לתחיקת ביטחון, להוראות התכניות המאושרות, ללא חריגות כלשהן. רשות הרישוי המקומית רשאית להעביר את הבקשה להחלטת ועדת התכנון המיוחדת או הועדה המקומית לתכנון, לפי העניין. 1.5 מהנדס המועצה חוק הרשויות המקומיות )מהנדס הרשות המקומית( התשנ"ב 1991 אומץ לשימוש באזור יהודה ושומרון, בתיקונים והתאמות וכולל פירוט כדלהלן )ראה נספח מס' 9(: חובת מינוי מהנדס החלה על ראש הרשות ומועצת הרשות. המהנדס יהיה עובד המועצה. יהיה בעל הכשרה לתפקיד, ניסיון ותנאי כשירות מתאימים. מוגדרים תפקידי המהנדס וסמכויותיו. מפורטת דרך האצלת הסמכויות. 36 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ב' מוסדות התכנון

39 רשימת נספחים מצורפים לפרק ב' )הנספחים מרוכזים בסוף החוברת( 2 נספח מס' - 5 צו מינוי חברי מועצת התכנון העליונה. נספח מס' - 6 רשימת ועדות המשנה של מת"ע. נספח מס' - 7 צו מינוי ואצילת סמכויות של מועצת תכנון עליונה ועדת משנה להתיישבות. נספח מס' - 8 צו מס' צו בדבר חוק ערים כפרים ובניינים )תיקון מס' 12( - רשות הרישוי. נספח מס' - 9 חוק מהנדס המועצה. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ב' מוסדות התכנון 37

40

41 תכניות תכנון )להלן תכניות( דיני התכנון והבנייה ביהודה והשומרון פרק ג' 39

42 1 סוגי תכניות הקיימות באזור סוגי תכניות באיו"ש תכנית מתאר אזורית תכנית )תכנון( מתארית תכנית )תכנון( מפורטת תכנית חלוקה תכנית אב תכנית שלד הקבלה לחוק הישראלי תכנית מתאר ארצית/ מחוזית תכנית מתאר מקומית תכנית מפורטת תכנית חלוקה תכנית אב תכנית שלד אין בחוק הירדני תכנית )מתאר( ארצית. אך יש תכנית )מתאר( אזורית המהווה שילוב של תכנית ארצית ותכנית מחוזית. מדרג התכניות )הרשום לעיל( אינו מדרג פורמלי/סטטוטורי, ואין בו בהכרח כפיפות נורמטיבית - כפי שקיימת בחוק הישראלי. החוק הירדני נוסח באופן לא ברור בקשר למדרג התכניות, ולכן אין מדרג חד משמעי פורמלי בין התכניות אלא משתמע בלבד. ההיררכיה מתייחסת לרמות שונות של היקפי התייחסות. "ברמה הרחבה ביותר, תכנית אזורית מתייחסת לאזור שלם. מצומצמת ממנה תכנית מתארית שמתייחסת בד"כ לעיר שלמה, ומצומצמת ממנה תכנית מפורטת". אם נתבונן בדרישות החוק מתכניות תכנון, נמצא כי תכנית תכנון אזורית צריכה לכלול נושאים שעניינם תכנית מפורטת, ולחילופין, תכנית מפורטת נדרשת לנושאים של תכנית ברמה גבוהה יותר. הדבר יוצר חוסר בהירות ומקשה על קביעת היררכיה חד משמעית בין התכניות )לדוגמה, תכנית אזורית נדרשת לקווי בניין, תכנית מתארית לחומרי בנייה(. 2 סקרים ומיפוי טופוגרפי על פי סעיף 14 לחוק, לפני הכנת תכנית כלשהי יש להכין מיפוי טופוגרפי בסיסי וכן תיאור המצב הקיים באזור התכנית על פי שורה ארוכה של נושאים המפורטים בסעיף. עבודת המיפוי והסקירה נעשית על ידי לשכת התכנון, בסיוען של הוועדות המחוזיות והמקומיות לפי העניין. 40 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ג' תכניות תכנון

43 החוק הירדני אינו מחייב מילוי כל הנושאים המפורטים בו כדרישה להכנת תכנית )עפ"י פסיקת בג"צ(. 3 מבנה התכנית 3.1 תכנית התכנון בנויה מכמה מרכיבים הוראות התכנית )"תקנון"( - החלק המילולי של התכנית אשר מפרט ומסביר את המופיע בתשריט )אם קיים( - ומפרט ייעודים, תכליות, הנחיות, זכויות, תנאים ומגבלות למתן היתרי בנייה. מבנה ההוראות יהיה על פי חוברת ההנחיות למתכנן )להלן 3.3( מלשכת התכנון ובעתיד לפי המבא"ת. תשריט - ובו נתונים חיוניים ותיאור גרפי בצבעים שונים של השימושים שהיא מייעדת לקרקעות באזור מסוים, בתחום הקו הכחול המהווה את גבולות התכנית )אין חובה בכל מקרה(. מבנה התשריט יהיה על פי המבא"ת )להלן ) 3.2 או על פי הנחיות לשכת התכנון. נספחים - תרשימים והוראות נוספים לפי תחומים שונים )תנועה, סביבה, תשתיות וכד'(, לפי הנקבע בהוראות התכנית ובהחלטות לשכת התכנון ומועצת תכנון עליונה. 3.2 מבא"ת - מבנה אחיד לתכניות אינו קיים בחוק הירדני. נקבע על ידי מנהל התכנון במשרד האוצר, ובא ליצור מערכת כללים אחידה ומונגשת לציבור המתכננים של עריכת מסמכי התכנית )התשריט, ההוראות והנספחים(. כיום השימוש בו מוטמע באיו"ש באמצעות נוהלי עבודה הנדרשים על ידי לשכת התכנון על פי הצרכים לכל תכנית. 3.3 חוברת "הנחיות למתכנן" לשכת התכנון מכינה ומפרסמת, מדי תקופה, חוברת הנחיות למתכנן. עם פרסום מדריך זה, חוברת חדשה נמצאת בשלבי עדכון סופיים ותישלח לרשויות מיד בתום הכנתה. תפקידה להנחות את המתכננים ואת הוועדות כיצד להכין ולהגיש תכניות מתאר ותכניות מפורטות למת"ע וועדותיה. החוברת מתחלקת לשלושה חלקים: נוהל הגשת תכנית. הנחיות להכנת תכניות ותשריטים. נספחים. החוברת שתתפרסם בקרוב, תחליף את המהדורה האחרונה משנת דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ג' תכניות תכנון 41

44 4 סוגי תכניות 4.1 רקע היסטורי תכנוני אזור יהודה והשומרון נחלק לשני מרחבי תכנון מחוזיים שהוכרזו על ידי הבריטים בתקופת המנדט: מרחב ירושלים הכולל, למעשה, את תחום יהודה ובנימין, תחום שומרון הכולל את כל השומרון. בנוסף למרחבי תכנון אלה, נכלל באיו"ש גם חלק ממרחב תכנון לוד המנדטורי המתייחס לאזור מודיעין והכפרים הסמוכים לו, קטע קטן בדרום הר חברון המתייחס למרחב עזה וב"ש, וכן קטע קטן ליד אזור ריחן-קציר במרחב חיפה. מרחבי התכנון הללו, כמו גם מרחבי תכנון נוספים, נקבעו בצו שנחתם ביום 30 באוגוסט 41', ופורסם בעיתון הרשמי המנדטורי מס' 1129 ביום 4 בספטמבר 41'. למרחבי תכנון אלה, הוכנו בתקופת המנדט תכניות מרחביות, למרחב הכפרי במחוז, שאינו כולל מרחבי תכנון מקומיים, כמפורט: מרחב עזה וב"ש 1-R )ראה נספח 10 א'( מרחב ירושלים: RJ-5 )נכנסה לתוקף באפריל 42'( - )לא כולל את ירושלים, חברון, יריחו...( )ראה נספח 10 ב'( מרחב שומרון: 15-S )נכנסה לתוקף במרץ 48'( - )לא כולל את שכם, ג'נין...( )ראה נספח 10 ג'( מרחב לוד: 6-R )נכנסה לתוקף במרץ 42'( )ראה נספח 10 ד'( מרחב חיפה 1-H )ליד אזור ריחן-קציר( )ראה נספח 10 ה'( מרחב גליל תכנית 1-G )למרחב מחוז הצפון( )ראה נספח 10 ו'( ראה תשריט חלוקה מרחבית של תכניות אזוריות מנדטוריות בנספח מס' 10. תכנית מתאר כללית general( )planning scheme - היא בתחום האחריות של ועדה מקומית למרחב הכפרי של המחוז, ואינה כוללת מרחבי תכנון מקומיים. מרחב תכנון מקומי נגרע מתחום החלות של מרחב התכנון הכפרי של המחוז. תכניות אלה אינן תכניות אזוריות כמשמען בחוק הירדני, אולם הוראותיהן מחייבות, כל עוד לא שונו בהתאם לדרישות החוק. למעשה, הן התכניות המרחביות הקיימות בפועל )ראה נספח 15 בפרק א'(. 4.2 מצב נוכחי - תכניות אזוריות )חלקיות( נושאיות רקע ככל הידוע, לא קיימות תכניות אזוריות המכילות את כל ייעודי הקרקע המפורטים בחוק הירדני. מה גם, שבחוק הירדני אין חיוב למלא את כל הדרישות הללו )פסיקת בג"צ(. 42 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ג' תכניות תכנון

45 התכניות המנדטוריות אינן מהוות תכניות אזוריות אלא תכניות מתאר כלליות למרחב הכפרי של המחוז )ראה לעיל(. תכניות אזוריות )מלאות( לא נעשו על ידי הירדנים ולא על ידי ישראל מהסיבות דלהלן: נדרשת השקעה גדולה ויקרה בהכנת תכניות מורכבות כגון אלה. השתנות מתמדת של מרחב הסמכויות )C,A(.,B חוסר ודאות פוליטית לגבי עתיד האזור, העשוי להשפיע על תקופת הנוכחות הישראלית. בנוסף, הסכם הביניים משנת 1995 יצר חוסר רציפות הגיוני במערך התכנוני )חלוקת אזור יהודה והשומרון, באופן לא רציף לשלושה אזורי סמכויות,B,A C(. תכניות אזוריות אשר היו בשלבי תכנון שונים נעצרו, ואילו לתכנון תכניות חדשות נוסף קושי משמעותי בשל חוסר הרציפות הפיזי. חלק מן התכניות הפכו לתכניות אב, וחלק מהתכניות נעצרו וקידומם הופסק. הפתרון - תוכניות תכנון אזורית חלקיות ונושאיות סעיף 15 לחוק מסדיר את נושא התכניות האזוריות וקובע: התכנית תוכן על ידי לשכת התכנון. התכנית תוכן לפי הצורך. תכניות אלה יהיו הבסיס שעליו יושתתו תכניות המתאר המקומיות. התכניות יכללו הוראות על פי דרישות החוק )סעיפים 15.1 )ז'( 8,7,2(. הכנת תכניות אזוריות חלקיות בתחומים שונים - תכניות נושאיות נעשות באזור על פי הדוגמה הישראלית להכנת תכניות מתאר ארציות חלקיות לפי אזורים ולפי נושאים )סעיף 50 לחוק הישראלי(. קידום תכניות אזוריות חלקיות ונושאיות נשען על פרשנות בג"ץ לסעיף 15 לחוק הירדני, לפיו אין הכרח בקיום כל הפרטים הנזכרים בסעיף זה כתנאי להכנתה ולאישורה של תכנית אזורית. קיימות מספר תכניות מתאר אזוריות המסדירות את הנושאים המוגדרים הבאים: דרכים; תחנות תדלוק; מתקנים פוטו-וולטאיים; ומתקני שידור קטנים וזעירים. בהשוואה לישראל, מספר תכניות המתאר האזוריות החלות באזור קטן משמעותית. לעיון ברשימת תכניות מתאר אזוריות באזור יהודה והשומרון ראה נספח מס' 11. לעיון ברשימת תכניות מתאר ארציות במקביל לרשימת תכניות מתאר אזוריות באיו"ש ראה נספח מס' 12. יובהר כי בשונה מתכניות מתאר ארציות בישראל המופצות להערות רק לוועדות המחוזיות, הרי על פי החוק הירדני, תכניות אזוריות מופקדות לעיון והתנגדות הציבור במשך חודשיים, וכל אחד רשאי להגיש התנגדות לתכנית זו. הוועדה המחוזית דנה דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ג' תכניות תכנון 43

46 בהתנגדויות ומגישה המלצותיה למת"ע, אשר מוסמכת לתת תוקף לתכנית אזורית, והתכנית נכנסת לתוקפה תוך 15 יום לאחר הפרסום בעיתונות. לצד זאת, ניתן מעמד לשמורות טבע, אתרים ארכיאולוגיים ופארקים, המוגדרים בתכניות מתאר שונות ובצווים שמוצאים מכוח תחיקת הביטחון והחקיקה שקדמה לה )הצו בדבר הגנה על הטבע )יהודה והשומרון( )מס' 363(; הצו בדבר פארקים )יהודה והשומרון( )מס' 373( והצו בדבר חוק העתיקות )יהודה והשומרון( )מס' 1166(, אשר מתקן את חוק העתיקות מס' 51 לשנת 1966(.. אאדמיניסטרציה ולוחות זמנים - על פי חוק לקידום תכניות מתאר אזוריות בנוסף לדרישות החוק, חלה חובה מקדמית, בדיקת "צוות סטאטוס מקרקעין לשעבר "צוות קו כחול )ראה בפרק א', סעיף 4.3 תת סעיף ב'(. 1 אישור 1. מדיני מוקדם צו 1445 מחייב קבלת אישור הדרג המדיני הנמסר על ידי שר הביטחון לדיון בתכניות במוסדות התכנון )ראה תרשים זרימה בסעיף 4.4 ב'(. 2 הגשת 2. תכנית התכנית האזורית מוגשת לוועדת התכנון על ידי מנהל לשכת התכנון. 3 הפקדת 3. תכנית דבר הפקדת תכנית תכנון כאמור יפורסם במשך חודשיים. 4 התנגדויות 4. על פי סעיף )1(: 17 רשאי להתנגד "כל אדם, רשות או מוסד רשמי או פרטי שיש להם עניין בדבר... תוך חודשיים ימים מתאריך הפקדת תכנית התכנון האמורה, או תוך תקופה אחרת שצוינה בהודעת ההפקדה". 5 אישור 5. התכנית ומתן תוקף על פי סעיף 18: מועצת התכנון העליונה היא הגוף הדן בהמלצות ועדה מחוזית, מאשר את התכנית, ונותן לה תוקף )כל זאת עם או ללא ביצוע תיקונים(. אישרה מועצת התכנון העליונה תכנית תכנון אזורית ונתנה לה תוקף, תפורסם הודעה על כך ותוצג במשרדי הוועדה המחוזית לתכנון ובמשרדי הוועדות המקומיות לתכנון. תחילת תוקפה של התכנית - מועד שייקבע בהודעה. לא נקבע מועד לתחילת תוקף תכנית הבינוי, תיכנס התכנית לתוקפה בתום 15 יום מיום פרסומה. 6 תיקונים 6. לאחר דיון בהתנגדויות החליטה מועצת התכנון העליונה, לאחר דיון בהתנגדויות שהוגשו לוועדה המחוזית לתכנון, להכניס שינויים בתכנית תכנון אזורית, רשאית היא לשוב לפרסם דבר הפקדת התכנית למשך חודש אחד לקבלת התנגדויות. 44 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ג' תכניות תכנון

47 4.4 תכנית מתארית מכוח צו 418 מונו ועדות משנה של מת"ע שאינן קיימות בחוק הירדני המקורי. סמכויות הוועדות המחוזיות ניתנו לוועדות משנה של מת"ע, וסמכויות הוועדות המקומיות ניתנו ביישובים הישראליים לוועדות תכנון מיוחדות. מהלך קידום, טיפול ואישור תכניות מתאריות וכן תכניות מפורטות הוא, על כן, בהתאם לתרשים המצורף להלן בסעיף 4.4 ב'. בנוסף לתכנית מתאר קיימת גם תכנית מתאר מפורטת )הדבר קיים גם במוסדות המקבילים על פי החוק הישראלי(. ליישובים קטנים מכינים מראש תכנית מפורטת )ללא שלב מוקדם של הכנת תכנית מתאר(. החוק הירדני מבדיל בין יישוב קטן ליישוב גדול בדרישה לסוג תכנית שונה לכל אחד מהם, זאת למרות שהחוק אינו מגדיר מהו יישוב קטן )ראה סעיף 4.5 להלן(. סעיף 19 לחוק התכנון הירדני, מסדיר את נושא תכניות התכנון המתאריות "יוכנו תכניות תכנון מתאריות לערי הממלכה". התכניות יכללו: שימושי קרקעות אופן התפתחות המצב הכלכלי והחברתי שלבי ביצוע מרכיבי הבינוי השונים בסעיף )2( 19 מופיעה רשימה ארוכה של עניינים להתייחסות. התכנית נדרשת לפירוט רב מאוד, וגם כאן יורדים לרמת פירוט של תכנית מפורטת, למשל: מרווחים, גובה, סוגי מבנים, עיצוב, צבע, וסוג חומרי בנייה. )סעיפים )2( 19 ה', ח'(. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ג' תכניות תכנון 45

48 תרשים זרימה - אישור וקידום תכניות בוועדות התכנון אישור שר הביטחון לפי החלטת ממשלה מס' 150 וצו 1445 בדיקת היתכנות מקדמי הגשה ללשכת התכנון א. 2 סטים של מסמכי התכנית ב. החלטה ועדה מיוחדת עם המלצה לקידום התכנית ג. טופס תנאי סף ד. CD קבצי התכנית הגשת התכנית לאישור בעלות קרקע קמ"ט אפוטרופוס )אדמות מדינה( או קמ"ט רישום מקרקעין )קרקע פרטית( סורב סוף התהליך פורום מקדים אישור רמ"א )פורום הכנה למת"ע( פניה למשרד הביטחון )בטיפול של תחום תשתיות( סורב סורב סוף התהליך סוף התהליך ועדת משנה להתיישבות דיון להפקדה מילוי תנאים להפקדת התכנית העברת 4 סטים ללשכת התכנון )בטיפול המועצה( העברת תכנית חתומה להפקדה ונוסח פרסום למועצה )בטיפול לשכת התכנון( סורב סוף התהליך לא הוגשו התנגדויות ביצוע פרסום בעתונות והעברת צילום מהפרסום בעתונות ללשכת התכנון )בטיפול המועצה( הוגשו התנגדויות דיון והמלצת ועדה מיוחדת דיון וקבלת החלטה ע"י ועדת התנגדויות של מת"ע התקבלו התנגדויות - חלקי התקבלו התנגדויות סוף התהליך תיקון תכנית לפי החלטת הועדה נדחו התנגדויות דיון למתן תוקף בועדת משנה להתישבות של מת"ע מילוי תנאים למתן תוקף העברת 10 עותקים ללשכת תכנון )בטיפול המועצה* העברת תכנית חתומה ונוסח פרסום למתן תוקף למועצה )בטיפול לשכת התכנון( ביצוע פרסום בעתונות והעברת צילום מהפרסום בעתונות ללשכת התכנון )בטיפול המועצה( מתן תוקף 46 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ג' תכניות תכנון

49 הערה לתרשים זרימה: כאמור, ועדות משנה של מת"ע מחליפות את הוועדות המחוזיות. התכנית תובא לדיון בוועדת משנה אחת או יותר, וזאת על פי המקרה. למשל, תכנית להתחברות לדרך אזורית, תובא לדיון בוועדת משנה לדרכים, תכנית לחיבור מתקני ביוב אזוריים, בוועדת משנה לאיכות הסביבה. ג. אדמיניסטרציה ולוחות זמנים - על פי החוק 1. הפקדת תכנית לפי סעיף 20 לחוק, ועדה מחוזית היא שמחליטה על הפקדתה של תכנית מתארית, בהתאם להמלצת הוועדה המקומית, ויש להודיע, במידת האפשר, לבעלי הקרקעות הכלולות בתכנית על דבר הפקדתה. הפקדת ההפקדה תפורסם ותוצג למשך חודשיים, במשרדי הוועדה המקומית לתכנון ערים, במקום התכנית ובמשרדי מפקדת התיאום והקישור )מת"ק( הנפתית ובעיתונות, על פי הדין ולפי הנחיות לשכת התכנון לכל תכנית. 2. התנגדויות על פי החוק הירדני סעיף )1(: 21 "כל רשות או מוסד רשמי או פרטי שיש להם עניין בכך, רשאים להגיש הצעותיהם או התנגדויותיהם בנוגע לתכנית התכנון המתארית כשהן מופנות ליו"ר ועדת התכנון המקומית". ועדת התכנון המיוחדת דנה בכל התנגדות שמוגשת אליה ומדווחת את עמדתה בעניין ההתנגדות, ואת המלצותיה לוועדת המשנה להתנגדויות אשר דנה בהתנגדויות על פי ההמלצות ורשאית לאשר את התכנית ולתת לה תוקף כמות שהיא, והיא רשאית גם לתקן את התכנית בהתאם לשיקול דעתה. אם תוקנה התכנית, רשאית להורות על הפקדתה מחדש למשך חודש ימים, אם כתוצאה מן התיקון חל שינוי מהותי בתכנית. 3. אישור תכניות - על פי חוק התכנון הירדני החלטה להפקדת תכנית מתארית )סעיף 20( נעשית על ידי ועדה מחוזית. אישור תכנית מתארית מופיע רק בסעיף התנגדויות )סעיף 21(, והאישור נעשה על ידי מועצת תכנון עליונה. 4. אישור תכניות - על פי מצב משפטי עכשווי כזכור, מת"ע האצילה מסמכותה לוועדות המשנה שלה, כולל הסמכות לאשר תכניות, ולכן ועדת המשנה להתיישבות רשאית לאשר תכנית תכנון מתארית. ככל שהוגשו התנגדויות, הסמכות תהיה נתונה לוועדת המשנה להתנגדויות. 4.5 תכנית תכנון מפורטת )להלן תכנית מפורטת( סעיפים 23 ו- 24 לחוק התכנון הירדני עוסקים בתכנית התכנון המפורטת. סעיף 23)5( לחוק התכנון הירדני קובע כי בנוסף על הפרטים הקבועים בסעיף 19)2( לחוק התכנון הירדני, אותם יש לפרט בתכנית מפורטת, יש לכלול - בין היתר - את הפרטים הבאים: דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ג' תכניות תכנון 47

50 קביעת מיקומם של החנויות, השווקים, בתי הספר, מקומות התפילה, אולמות כינוס ציבוריים, בתי הקולנוע והפארקים. קביעת תוואי הדרכים, מקומות חנייה למכוניות, מיקום תחנות הרכבת, האוטובוסים והמכוניות הציבוריות והפרטיות, והשירותים הציבוריים והפרטיים. קביעת מיקום הבניינים, קווי הבניין, הנסיגות, הצורה, השטח המזערי של הקרקע ואורך החזית הקדמית, מקומות החנייה בתוך החלקה ומקומות המבנים המיועדים לשימוש מיוחד. קביעת האזורים שיש להטיל עליהם פיקוח ומגבלות מבחינה אדריכלית, כגון עיצוב וצורה חיצונית לבניינים וסוגי החומרים המשמשים להקמתם. קביעת האזורים האסורים בכל עת שהיא לבינוי ולבנייה. בסעיף 24 לחוק התכנון הירדני נקבעו ההליכים אותם יש לבצע כדי ליתן תוקף לתכנית. ההליכים כוללים הפקדת התכנית לצורך הגשת התנגדויות; דיון בהתנגדויות; ובסוף קיום הליך למתן תוקף לתכנית.. אאדמיניסטרציה ולוחות זמנים - בפועל על פי הנוהל המתקיים לתכנית מתארית.. באדמיניסטרציה ולוחות זמנים - על פי החוק הירדני. גהגשת התכנית היוזמה להכנת תכנית מפורטת יכולה להיות על ידי הוועדה המקומית או על ידי אנשים פרטיים, להבדיל מתכנית מתארית.. דהפקדת התכנית והתנגדויות - עפ"י חוק התכנון הירדני ועדה מקומית צריכה להסכים לתכנית, או לפחות להביא את עמדתה בפני הוועדה המחוזית. ועדה מחוזית מוסמכת לאשר את הפקדת התכנית, ההפקדה היא לתקופה של חודשיים. הפקדת התכנית - לעניין הפקדתה של תכנית מפורטת, מפנה סעיף 24 לחוק התכנון הירדני, להוראה הקבועה בסעיף 20, שם נאמר: "תכנית תכנון מתארית תופקד, יחד עם ההנחיות המיוחדות הקשורות בה, על פי החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ועל סמך המלצת ועדה מקומית לתכנון ערים...". ועדה מקומית )המיוחדת( שומעת את ההתנגדויות ומעבירה את עמדתה ואת המלצותיה לוועדה מחוזית )ועדת המשנה להתנגדויות(, אשר מזמינה את המתנגדים אליה לנמק את התנגדותם. ועדת המשנה להתנגדויות דנה בהתנגדויות ומחליטה האם לדחותן, או לקבלן, או לבצע בתכנית שינויים שיש בהם כדי לתת מענה להתנגדויות ולהסירן. לאחר 48 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ג' תכניות תכנון

51 החלטת ועדת המשנה להתנגדויות וביצוע השינויים בתכנית, במקרה ואלה נדרשים, מובאת התכנית לוועדת המשנה להתיישבות על מנת שזו תאשר את התכנית המפורטת לתוקף. אם לא נקבע תאריך אחר על ידי הוועדה, התכנית נכנסת לתוקף 15 יום לאחר פרסום מתן התוקף. הליך ערער על החלטת ועדות המשנה - על פי סעיף 23 )ב( לחוק התכנון הירדני, תועבר תכנית מפורטת לבחינת מועצת התכנון העליונה, באם התגלעה מחלוקת בין הוועדה המקומית והוועדה המחוזית ביחס לתכנית. בנוסף, על פי סעיף 7 א)ב( לצו 418, תובא התכנית בפני מועצת התכנון העליונה כאמור, אם חולק חבר ועדה כלשהי על החלטת הוועדה. יצוין כי ביום הסמיכה מועצת תכנון העליונה את מנהלת לשכת התכנון, לבחון המלצות של ועדות מיוחדות שלא לקדם תכניות - ולהחליט לקדמן. 5 פרסום תכניות חוק התכנון הירדני דורש כי פרסום התכניות ייעשה בין היתר בעיתון רשמי לאזור יהודה ושומרון. כיוון שאין עיתון רשמי באזור, לא ניתן לפעול בהתאם להוראות הדין בהקשר זה. על כן, פרסום התכניות ייעשה בהתאם להוראות בדבר פרסום תוכניות בעיתון רשמי )יהודה והשומרון(, התשע"ה על פי הוראות אלה, בכל מקום בחוק התכנון הירדני בו נאמר כי יש לבצע פרסום בשני עיתונים מקומיים ועיתון יומי, יתבצע הפרסום בעיתון יומי בשפה העברית, עיתון מקומי בשפה העברית, עיתון יומי בשפה הערבית ועיתון מקומי בשפה הערבית. לא מוכר לרשויות התכנון באזור עיתון מקומי באחת השפות, יתבצע תחתיו הפרסום בעיתון יומי באותה השפה. בסעיף 3 להוראות יש פירוט של המקרים בהם יבוצע הפרסום בשני עיתונים יומיים בשפה אחת, ובעיתון מקומי באותה השפה, ואם לא קיים עיתון מקומי אזי בעיתון יומי נוסף באותה השפה, וזאת באישור יושב ראש מועצת התכנון העליונה באזור יהודה והשומרון. בהמשך, בצו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים )תיקון מס' 24( )מס' 1796(, התשע"ח- 2018, נקבע כי הפרסום בעיתון לעניין חוק התכנון הירדני יכלול: פרסום בעיתון נפוץ באזור המתפרסם בשפה הערבית, ובמקום שבו מופיע עיתון מקומי בשפה הערבית לפחות אחת לשבוע - פרסום נוסף בעיתון המקומי; דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ג' תכניות תכנון 49

52 פרסום בעיתון נפוץ באזור המתפרסם בשפה העברית, ובמקום שבו מופיע עיתון מקומי בשפה העברית לפחות אחת לשבוע - פרסום נוסף בעיתון המקומי; פרסום, בשפה העברית ובשפה הערבית, באתר אינטרנט רשמי מטעם רשויות האזור; אתר אינטרנט, כאמור, יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום; פרסום, בשפה העברית ובשפה הערבית, בלוח המודעות של מנהלת התיאום והקישור של הנפה אשר בתחומה מצויה התכנית. במקרים בהם לא ניתן היה לפרסם בעיתון נפוץ באזור המתפרסם בשפה הערבית, יש לפרסם בתחום שטח התכנית, או במרחב התכנון הרלוונטי לעניין אגרות תכנון, באמצעות תליית מודעה במקום בולט בשפה העברית ובשפה הערבית; בנוסף לפרסום זה, יש לפרסם גם בדרכים הבאות, ואם קיימת מניעה לכך אז לפחות באחת מהן: פרסום בשפה הערבית בעיתון המופץ במדינת ישראל בשפה הערבית; מסירת הודעה לגורמי הקישור הפלסטיני על ידי מנהלת התיאום והקישור של הנפה הרלוונטית. הפרסומים האמורים, שלא נעשו באינטרנט, יפנו להודעת הפרסום המופיעה באתר האינטרנט. 6 תיקון תכניות תכנון קיימות על פי סעיף 25)1(, תיקונים ותוספות לתכניות ייעשו על פי הצורך ולפחות פעם אחת כל 10 שנים. 50 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ג' תכניות תכנון

53 טבלה השוואתית - לקידום ולאישור שלושת סוגי התכניות 7 דרישה לסקרים ומפה טופוגרפית גורם יוזם מגיש התוכנית גורם מאשר זמן הפקדה גורמים הרשאים להתנגד דיון בהתנגדות גורם מאשר לתוקף + תכנית אזורית לשכת התכנון )מת"ע( ועדה מיוחדת לתכנון ובנייה )שם המועצה( לשכת התכנון המרכזית מת"ע חודשיים + תכנית מתארית + תכנית מפורטת ועדת תכנון מיוחדת/ גורמים פרטיים ועדה מיוחדת לתכנון ובנייה )שם המועצה( ועדת משנה להתיישבות* כל אדם, רשות או מוסד רשמי או פרטי שיש להם עניין בדבר מת"ע/ועדת משנה להתנגדויות מת"ע ועדת משנה להתנגדויות ועדת משנה להתיישבות* כל בעלי העניין בקרקעות בבניינים או בנכסים האחרים הקשורים בתכנית, בין בתור בעלי הנכסים ובין באופן אחר. * ו/או ועדת משנה רלוונטית אחרת. תכנון ותכניות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )צו 997( אישור ראשוני התכנית החלה על שטחים תפוסים מכונה "מערכת הנחיות", היא מוצגת על ידי הממונה למתן היתרים בתפיסה צבאית, בפני ועדת המשנה להתיישבות בשיבתה כוועדה מייעצת "לממונה )מינוי אישי, בדרך כלל מנהל לשכת התכנון(. לאחר הדיון הראשון, יינתן "אישור ראשוני". דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ג' תכניות תכנון 51

54 8.2 אישור סופי אם לא הוגשו התנגדויות למערכת ההנחיות, היא תובא לדיון בוועדת המשנה להתיישבות, בשיבתה כוועדה מייעצת "לממונה למטרת מתן אישור סופי לתכנית על ידי הממונה למתן היתרים בתפיסה צבאית. פרסום מערכת ההנחיות ייעשה בהתאם לקבוע בדין ביחס לתכניות תכנון רגילות. 9 תכנית פרצלציה - תכנית חלוקה 9.1 תכנית חלוקה כנספח לתכנית ככלל, תכנית חלוקה אינה נחשבת כעוד סוג של תכנית היות והיא אינה משנה ייעוד או שימוש בקרקע, אלא באה לבצע חלוקה למגרשים על פי ובהתאם לתכנית תקפה. תכנית החלוקה תתאים לתכנית המפורטת בתוקף. תכנית החלוקה משמשת אמצעי לביצוע התכנית, ונשענת במלואה על הוראות התכנית. על פי הפקודה המנדטורית והוראות התכניות המנדטוריות יש מעמד גם לתכנית חלוקה כמעין תכנית מפורטת. בדרך כלל, קובעת תכנית מפורטת בהוראותיה כי בסמכות הוועדה המיוחדת לבצע חלוקה ו/או תת חלוקה. במידה ומדובר באותו ייעוד, מוסמכת הוועדה המיוחדת לבצע את הנקבע בתכנית המפורטת. 9.2 הגשת תכנית ומטרותיה תכנית חלוקה תוכן על ידי מודד מוסמך על רקע מפה מצבית חדשה )עד שנה מיום המדידה( הכוללת את כל נתוני התבליט, התכסית והתשתיות הטמונות ומטרתה להיות תכנית לצורכי רישום ותכנית למתן "בר רשות והיתרי בנייה. 9.3 סעיפים 29 28, לחוק התכנון הירדני התאמה לתכנית - סעיף 28)2(: "על כל תכנית חלוקה, בנוגע לקרקע הנמצאת במרחב תכנון, להתאים לתכנית התכנון המפורטת המאושרת לאותו אזור, ללא עוררין". נגישות לחלקה - סעיף 28)5(: "על כל חלוקה שסומנה בתכנית חלוקה להימצא בצמוד לדרך מאושרת או לדרך מוצעת הטעונה אישור הוועדה המקומית". אישור תכנית חלוקה - על פי מינוי ועדות תכנון מיוחדות )מועצות מקומיות ומועצות אזוריות( )יהודה והשומרון(, התשס"ח- 2008, ועדות התכנון המיוחדות הן בעלות סמכות ביחס לאישור תכנית חלוקה, דרישת הכנתה, הכנתה, תיקונה או ביטולה, לפי סעיפים 29 28, ו- 30 לחוק התכנון הירדני. וזאת ביחס לשטחים במרחב התכנון שלגביהם אושרה על ידי מועצת התכנון העליונה תכנית תכנון מפורטת לאחר היום הקובע. 52 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ג' תכניות תכנון

55 9.4 פטור מתכנית חלוקה. אחלקות גדולות מ- 10 דונם עבור חלוקת משנה לתת-חלקות גדולות מ- 10 דונם, אין צורך בתכנית מפורטת. אולם לפי הנוהל, התכנית מוגשת לאישור לשכת התכנון בשל ההשלכות שיש לחלוקה במרחב.. בבינוי חקלאי לפי סעיף 4 לתקנות תכנון ערים, כפרים ובניינים )רישוי בינוי חקלאי( )יהודה והשומרון( )הוראת שעה(, התשע"ב- 2012, בינוי חקלאי ושימוש בו פטורים מתכנית חלוקה, ובלבד שהתקיימו כל התנאים הקבועים בסעיף 3 לתקנות.. גמחצבות סעיף 5 לתקנות תכנון ערים, כפרים ובניינים )רישוי זמני למחצבות אבן קטנות( )יהודה והשומרון( )הוראת שעה(, התשע"ג- 2013, מקנות פטור הקמת מחצבה, לרבות הקמת מבני תמך כמפורט מעלה או דרך המיועדת עבורה בלבד. רשימת נספחים מצורפים לפרק ג' )הנספחים מרוכזים בסוף החוברת( 10 נספח מס' - 10 תשריט חלוקה מרחבית של תכניות מנדטוריות למרחב המחוז. נספח מס' 10 א' - תשריט של תכנית אזורית )מנדטורית( למרחב מחוז עזה - 1-R נספח מס' 10 ב' - תשריט של תכנית אזורית )מנדטורית( למרחב מחוז ירושלים JR-5 נספח מס' 10 ג' - תשריט של כנית אזורית )מנדטורית( למרחב מחוז השומרון S-51 נספח מס' 10 ד' - תשריט של תכנית אזורית )מנדטורית( למרחב מחוז לוד 6-R נספח מס' 10 ה' - תשריט של תכנית אזורית )מנדטורית( למרחב מחוז חיפה 1-H נספח מס' 10 ו' - תשריט של תכנית אזורית )מנדטורית( למרחב מחוז הגליל 1-G נספח מס' - 11 רשימת תכניות מתאר אזוריות באזור יהודה ושומרון. נספח מס' - 12 רשימת תכניות מתאר ארציות במקביל לרשימת תכניות מתאר אזוריות באיו"ש. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ג' תכניות תכנון 53

56

57 תכנון ותכניות דיני התכנון והבנייה ביהודה והשומרון פרק ד' 55

58 1 כללי בכל הקשור להליכי תכנון, מושפע אזור יהודה ושומרון - בצד ההשפעות הכלליות הרגילות כגון מבנה טופוגרפי, תנאי אקלים, ארגון חברתי, כלכלי, וכדומה - גם על ידי החלטות הדרג המדיני, החלטות ממשלה והשפעות מדיניות. גורם משפיע נוסף וייחודי ליהודה ושומרון, אשר עניינו היתכנות ביצוע התכנית על פי זמינות הקרקע )הכרזות, רישום, ההפקעות למיניהן( בהתייחס לסוגי הבעלויות על הקרקע. המגבלות המשפטיות הקיימות על ביצוע הפקעות )למטרות שונות(, לצד הקושי ברכישה ורישום של קרקעות חדשות, מצמצמים את מרחב הגמישות הדרוש לעריכת תכניות פיזיות שונות. כך יוצא שהעדר רצף קרקעי, "ניתוקים בין חלקות ו"מובלעות של קרקע לא זמינה, מהווה קושי והפרעה לתכנון איכותי ולעיתים אינו מאפשר לתכנן כלל. רשימת נספחים מצורפים לפרק ד' )הנספחים מרוכזים בסוף החוברת( 2 נספח מס' - 13 תכנית מתאר כוללנית של ביתר עילית כיישוב עירוני. נספח מס' 13 א' - תכנית אב מעלה עמוס שאינה סטטוטורית אך משמשת מסמך מנחה לתכנון מפורט )תב"ע( נספח מס' - 14 תכנית מפורטת ביישוב כפרי לשכונת איבי הנחל במעלה עמוס )כלולה בתכנית האב של מעלה עמוס מנספח 13 א'( נספח מס' 14 א' - תכנית מפורטת לשכונה בישוב עירוני - מתחם גבעות באלון שבות. 56 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ד' תכנון ותכניות

59 רישוי דיני התכנון והבנייה ביהודה והשומרון פרק ה' 57

60 1 מקור הסמכות הסמכות הסטטוטורית להוצאת היתרי בנייה: חוק התכנון הירדני ; תחיקת ביטחון: צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים והתקנות אשר הותקנו מכוחו, תקנות בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )יהודה ושומרון(, התשמ"ה )להלן: "תקנות בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים"(. מאפשרים להוצאת היתרי בנייה בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים. צו 1471, צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים )תיקון מס' 12( - מהגדיר מהיר "רשות רישוי המוסמכת ליתן היתרי בנייה. תנאי מוקדם לביצוע עבודות הוא קבלת היתר בנייה 2 הכלל הרחב לפיו אין להתחיל בעבודה כלשהי או בשימוש כלשהו בקרקע הדורשים היתר אלא לאחר קבלת ההיתר, נקבע בסעיף 34)1( לחוק התכנון הירדני. את היתר הבנייה רשאי להגיש בעל הקרקע, בעל הזכות בנכס ומי שקיבל מבעל הקרקע רשות להגיש בקשה להיתר בנייה. על רשות הרישוי לוודא זאת במסמכים מאת בעל הקרקע או קמ"ט מקרקעין, אם הקרקע הינה אדמה פרטית. על היתרי הבנייה להיות תואמים להוראות החוק, לתקנות, לתכניות התכנון המתאריות והמפורטות ולתכנית החלוקה, וכן לעמוד בדרישות ועדת התכנון המיוחדת או רשות הרישוי )על פי המקרה(. לפי סעיף 35 לחוק, אחד התפקידים העיקריים של הוועדה המיוחדת הוא לתת היתרי בנייה. 3 עבודות הטעונות היתר סעיף 34)4( בחוק התכנון הירדני, מגדיר מהו "בינוי", המחייב קבלת היתר בנייה, וכן מונה רשימה ארוכה של עבודות המחייבות היתר בנייה. הגדרת המונח "בינוי על פי הסעיף היא רחבה, באופן בו כמעט כל שינוי שייעשה בקרקע או במבנה ייחשב כבינוי, ומתייחס לכל דבר שהופך להיות מקובע על הקרקע אם אינו זמני. להלן רשימת עבודות שביצוען מחייב היתר בנייה על פי הסעיף: 58 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ה' רישוי

61 הקמת בניין או הכנסת שינויים בו, הרחבתו, תיקונו או הריסתו. השימוש בבניין ובקרקע למטרה שונה מהמטרות המותרות )בין על פי קביעה מפורשת, ובין כתוצאה מכך שהבניין או הקרקע נמצאים באזור מיוחד( - על פי תכנית בינוי מאושרת הכוללת את הבניין או הקרקע, ועל פי רישיון כלשהו שהוצא לגבי הבניין או הקרקע הנ"ל - לרבות שינוי השימוש הקיים לבניין או לקרקע. הנחת רשת ביוב, ניקוז וחפירת בורות ספיגה וסינון. חפירות, הריסה ומילוי. הקמת דרכים, קירות וגדרות וכל עבודה הנדסית ועבודת כרייה, וכל עבודות אחרות המבוצעות בבטן האדמה או מעליה. כל פעולות הבנייה והעבודות הנוגעות לצורה החיצונית של הבניינים, לרבות סיוד וצביעה. התקנת אמבטיה, בית שימוש, כיור, קערה או ביב שופכין בבניין קיים. התקנת מעליות חשמליות בבניינים קיימים. מיזוג אוויר והסקה. השימוש בכל קרקע, דרך או כל חלק חיצוני של בניין לצורך פרסום. בצד פירוט הדברים הטעונים היתר, מפורטים בסיפא של סעיף 34)4( גם סוגי עבודות שאינם טעונים היתר, ובכלל זה ביצוע עבודות על ידי השלטונות ועל ידי הרשות המקומית, לשיפור דרך בתחום הדרך, לביצוע עבודות תשתית תת קרקעיות וכן לשימוש בקרקע למטרה חקלאית באזורים המיועדים לכך. עבודות אחזקה ושיפור שאינן מהוות בנייה, בתוך הבניין. ביצוע עבודות כלשהן מטעם רשות הדרכים המתחייבות לצורך אחזקה או השבחה של דרך כלשהי, אם עבודות אלה נעשות בגבולות אותה דרך. ביצוע עבודות כלשהן מטעם רשות מקומית או ממשלתית כלשהי, לצורך פיקוח, תיקון, חידוש רשת ביוב כלשהי, התקנת צינורות או כבלים תת-קרקעיים או מתקנים אחרים, לרבות המעבר בתוך רחוב או קרקע כלשהם לצורך זה. השימוש בקרקע כלשהי למטרה חקלאית באזורים המיועדים לכך. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ה' רישוי 59

62 4 בקשת רישיונות כאמור לעיל, סעיף 35 לחוק התכנון הירדני קובע חובת הגשת בקשה להיתר ביחס למבנים המחייבים היתר בנייה. הבקשה תהיה ערוכה בידי מהנדס, ואולם בקשה לגבי מבנה פשוט יכול שתהיה ערוכה גם על ידי הנדסאי. הסעיף מגדיר מה ייחשב ל"מבנה פשוט". מתן היתר בנייה )רשיון( כאמור, היתר בנייה יינתן רק לאחר שנמצאה שהבקשה להיתר תואמת את הוראות החוק, את הוראות התכנית המאושרת, את נספחי החלוקה והבינוי, ואת החלטות רשות הרישוי והוועדה המיוחדת לעניין הבקשה. להבטחת ההתאמה הנדרשת, על הוועדה המיוחדת לתת לכל מבקש את כל המידע התכנוני הנדרש והרלוונטי לאזור הבקשה. מידע זה ניתן תמורת תשלום אגרה. היתרים באזור "טרום תכנוני" )לפני מתן תוקף לתכנית( איסור הוצאת היתר סעיף )2(: 34 ב"אזור שהוכרז כאזור תכנון אך טרם אושרה עבורו תכנית, אין להוציא היתרי בנייה אלא בפיקוח זמני של הוועדה המחוזית, וזאת על מנת להבטיח "כי הבינוי או הקמת הבניין לא יסתרו - לדעת ועדת התכנון המחוזית - את הוראות/מטרות תכנית התכנון העומדת להיות מוחלת או שתוחל בעתיד". 5.2 הרשאה שלא להוציא היתר סעיף )3(: 34 "הוועדה המקומית רשאית להחליט בהסכמת הוועדה המחוזית שלא להעניק רישיון כלשהו באזור הנ"ל לתקופה שלא תעלה על שנה בה יכינו עבורו רשויות התכנון המוסמכות את תכניות התכנון...". סעיף זה מקביל לסעיף 97 בחוק הישראלי אשר אף הוא מונע מתן היתר במקום שהופקדה תכנית חדשה, אף שעדיין לא קיבלה תוקף, אלא אם ההיתר מתאים לתכנית שהופקדה ובאישור ועדה מחוזית. אולם, בחוק הישראלי יש נקודת זמן ברורה שרק ממנה והלאה יש משמעות סטטוטורית לתכנית - והיא הפקדת התכנית, ואילו בחוק הירדני נקודת הזמן מוקדמת בהרבה, מהיום שפורסם כאזור תכנון )שיש כוונה להכין תכנית(. 60 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ה' רישוי

63 5.3 היתר על-פי תכנית שהופקדה סעיף 34 א לחוק התכנון הירדני המקביל לסעיף 97 )א'( לחוק הישראלי, מתיר לוועדה מיוחדת ולרשות הרישוי מטעמה להעניק רישיון חריג על פי תכנית שהופקדה, אף אם אינו בהתאם לתכנית תקפה. זאת לאחר קבלת אישור מאת מועצת תכנון עליונה או מוועדת המשנה להתיישבות שלצידה, ואם נתקיימו התנאים הבאים: התכנית שבתוקף אושרה לפני היום הקובע. לא הוגשה התנגדות לתכנית שהופקדה, או שבמתן הרישיון אין כדי להשפיע על החלטת הוועדה לקבל התנגדות שהוגשה. המדובר בחריג להליך התכנוני שבו, ככלל, לא נעשה שימוש. 6 הקלות 6.1 סעיף 37 לחוק התכנון הירדני סעיף 37 לחוק התכנון הירדני, שכותרתו "הקלת מגבלות", מאפשר מתן היתר בנייה החורג מהוראות התכניות המפורטות שבתוקף. סעיף זה הינו הסעיף היחיד העוסק בהקלות בנייה בתכניות במסגרת דיני התכנון והבנייה באזור. בהתאם להוראותיו, סמכותה של ועדה מקומית )ועדה מיוחדת, סעיף 4 )ב() 4 ( לכתב מינוי ועדות תכנון מיוחדות( להעניק הקלה ביחס לתכנית, מותנית בשלושה תנאים מצטברים:. אהמגרש הינו בעל צורה לא רגילה )מגרש א-רגולארי( או בעל שיפוע חריף, או הושפע או ניזוק כתוצאה ממהלך תכנוני;. בההקלה אינה מתייחסת ל"קווי בניין הקבועים בתכנית או בהוראה סטטוטורית אחרת, לעניין המרחק שבין הבינוי לבין הדרכים;. גהיקף ההקלה לא יעלה על 5%. בהתקיים אישור הועדה המחוזית, היקף ההקלה עולה לכדי 10%. בנוסף, סעיף 37 )ב( מעניק סמכות ליתן הקלות, לצורך ביצוע התאמות נגישות בלבד. למצער, יצוין, כי עדיין סמכות מוסדות התכנון באיו"ש, אינה רחבה מזו שיש לוועדה המקומית בישראל. לכל שינוי והרחבת הסמכויות גם באזור זה, דרושה חקיקה נוספת. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ה' רישוי 61

64 7 ביטול היתר סעיף 38)2(: "הוצא רישיון לבינוי קרקע או בניין על סמך נתונים שקריים ומטעים, רשאית ועדת התכנון שהוציאה את הרישיון להחליט על ביטולו". 8 תעודת גמר בחוק התכנון הירדני אין דרישה לתעודת גמר, אם כי יכול והדרישה תיכלל בהוראות התכנית וב"הנחיות למתכנן". יצוין כי קיימת דרישה לקבלת "תעודת גמר", ביחס להיתרי בנייה שניתנו בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים, כפי שיפורט בהמשך. 9 חיבור מבנה לחשמל, מים וטלפון "טופס 4 הוא אישור הניתן להספקת חשמל, מים או חיבור טלפון, לפי תקנות תכנון ערים, כפרים ובניינים )חיבור מבנה לחשמל, מים וטלפון( )יהודה ושומרון(, צו 1584 התשס"ז התנאים לקבל "טופס 4 נקבעו בסעיף 37 א לחוק התכנון הירדני, הקובע כי ספק חשמל לא יספק חשמל ללא אישור הוועדה המקומית, אשר תהיה רשאית להעניק את האישור "אם שוכנעה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם לרישיון לפי החוק, למעט פרטים הטעונים השלמה אשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה מטעמים שפורטו על ידי מבקש הבקשה, אך המבנה ראוי לשימוש גם לפני השלמתם של אותם פרטים". בסעיף 2 ב)א( לצו 418, נקבע כי הפעלת הסמכות שניתנה בסעיף 37 א לחוק התכנון הירדני לוועדה המקומית תיעשה על ידי "רשות רישוי המורכבת מיו"ר ועדת תכנון מיוחדת או יו"ר ועדה מקומית לתכנון ומהנדס הוועדה, והטופס יינתן על ידי שניהם. רשות הרישוי תנפיק את הטופס בהתאם לתנאים שנקבעו בס' 37 א להנפקתו. ההסדר האמור הקובע את החובה לקבל טופס 4 בטרם חיבור בינוי למערכת התשתית הציבורית, מאפשר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ללוות את הבנייה משלב התחלת הביצוע )מתן היתר הבנייה( ועד לסיומה המושלם )מתן טופס 4(, אם הבינוי עומד בתנאי ההיתר. 62 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ה' רישוי

65 הצו מס' 1584 והתקנות מפרטים נושאים רבים בהקשר זה, תוך כדי הגדרת מצבים ברורים לביצוע, פיקוח ופעולה: חיבור מערכות תשתית וניתוקן. עיסוק בקרקע או בבניין. התחלת עבודה וסיומה. ביצוע לאחר קבלת רישיון או בטרם ניתן הרישיון. מתן אישור לחיבור למבנה תואם רישיון בשלמות, או תואם רישיון למעט פרטים הטעונים השלמה והגדרתו "מבנה ראוי לשימוש". חשוב לראות את "רוח המחוקק אשר מצד אחד דורש הקפדה על דרישות מקצועיות וחוקיות, ומהצד האחר מאפשר לקדם את "מערכת הבנייה. גם במצב "ביניים", ושוב תוך הקפדה על דרישות ומילוי תנאים להשלמת הבנייה. סעיף 37 א' )ג'( )2( - מאפשר מתן טופס 4 כאשר הרישיון טרם ניתן. סעיף 37 א' )ד'( )1( - מאפשר חיבור לתשתיות, גם ל"מבנה ראוי לשימוש וגם לפני השלמתם של אותם פרטים. סעיף 37 א )ד'( )2(, מכיל רשימת עבודות אשר גם ללא השלמתן ניתן לראות בהם מבנה "ראוי לשימוש ובלבד שלא נשקפת סכנה לבריאותם או לבטיחותם של המשתמשים במבנה...". האישור האמור הוא בתנאי שהשלמת כל תנאי הרישיון תבוצע לא יאוחר משנה מיום קבלת האישור. סעיף 37 א' )ז'( )1( )2( מכיל "נסיבות מיוחדות בהם יינתן אייבור לתשתיות ע"י החלטת ראש המנהל האזרחי. להלן רשימת הטפסים המופיעים בתוספת לתקנות תכנון ערים כפרים ובניינים )חיבור מבנה לחשמל מים וטלפון(. טופס 1 )תקנה 1( - בקשה לאישור לצורך עבודות. טופס 2 )תקנה 2( - אישור לצורך עבודות. טופס 3 )תקנה 3( - בקשה לאישור להספקת חשמל/מים/טלפון. טופס 4 )תקנה 4( - אישור להספקת חשמל/מים/טלפון. טופס 5 )תקנה 5( - הוראות להפסקת השירות. טופס 6 )תקנה 6( - בקשה לחיבור מבנה ראוי לשימוש לחשמל מים וטלפון. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ה' רישוי 63

66 היתרי בנייה בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים 10 בהתאם לצו 997 )שנת 1982(, וכן תקנות שהותקנו מכוחו )שנת 1985(, מינה מפקד האזור את "הממונה למתן היתרים בשטחים התפוסים לצרכים צבאיים לתת היתרי בנייה, וזה הוסמך לאצול סמכות זו לוועדות המיוחדות בתחום מרחב התכנון שלהן, על פי תכנית תכנון מאושרת עבודות הטעונות היתר פירוט עבודות הטעונות היתר מופיעות בצו 997 סעיף מתן היתר תקנות לצו )7( 997 "הממונה רשאי לתת היתר, לסרב לתיתו, לתקנו, לשנותו, להתלותו או לבטלו וכן להתנות בו תנאים" תוקף היתר והחלטה למתן היתר על פי תקנות לצו 997 סעיף 12 )א'( "תוקפו של היתר הוא לשלוש שנים". על פי סעיף 12 לתקנות בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים, "תקפו של היתר הוא לשלוש שנים". תוקפו של היתר מחודש הוא לשנה. תוקף החלטה למתן היתר היא לשנה מהיום שבו הודיע הממונה למבקש על אישור בקשתו, במהלכה על המבקש להוציא את ההיתר. על פי תקנות לצו 997 סעיף 12 )ב'(, "החלטת הממונה לתת היתר תיחשב כבטלה בתום שנה מהיום שבו הודיעו למבקש על אישור בקשתו, אם במשך התקופה האמורה לא הוצא היתר" מתן הקלות בשטחים התפוסים לצרכים צבאיים היתרי בנייה הניתנים תוך חריגה ממערכות הנחיות בשטחים תפוסים, ניתנים מכוח סעיף 9 לתקנות בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים. הממונה רשאי להתיר הקלה ושימוש חורג בתנאים כדלקמן: 1 מבקש 1. הבקשה להקלה או לשימוש החורג המציא העתק מבקשתו לכל מחזיק או בעל זכות בנכס גובל או משותף העלול להיפגע מאישור הבקשה, הודיע בכתב למי שעלול להיפגע, כאמור, כי הוא רשאי להגיש התנגדות לבקשה תוך 15 יום מיום הגשתה לממונה, וכן הודיע למי שעלול להיפגע כאמור, את יום הגשת הבקשה לממונה; ובלבד שהעתקים מן ההודעות האמורות הומצאו לממונה בצירוף חתימת מקבלי ההודעות; 64 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ה' רישוי

67 2 ניתנה 2. חוות דעת של הרשות המקומית )הוועדה המיוחדת( שבתחומה נמצא הנכס; 3 הוגשה 3. התנגדות לאישור הבקשה, יזמן הממונה את המתנגד ואת מגיש הבקשה לשמיעת ההתנגדות; לדיון בהתנגדות יוזמן גם נציג הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס. 4 אין 4. בהקלה או בשימוש החורג סטייה ניכרת ממערכת ההנחיות החלה על הנכס. לעניין זה, סטייה ניכרת היא אחת מאלה:. אבנייה שיש בה שינוי מהייעוד שנקבע במערכת ההנחיות והיא משנה את האופי של הסביבה הקרובה;. בשימוש בבניין או בקרקע שיש בו שינוי מהייעוד שנקבע במערכת ההנחיות והוא משנה את אופיה של הסביבה הקרובה;. גבנייה או שימוש בקרקע באופן החורג מנוהלים שקבע הממונה כנוהלים המחייבים לעניין אישור הקלות ושימושים חורגים תעודת גמר בשטחים בהם חל צו 997 ניתן לדרוש קבלת תעודת גמר כתנאי להיתר. הממונה יקבע את טופס הבקשה לתעודת גמר. בהתאם לסעיף 13 לתקנות בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים:. אהממונה רשאי להתנות היתר בתנאי שבעל ההיתר לא יגור בבניין או ישתמש בו בדרך אחר, ולא ירשה לאחר לגור או להשתמש בו, עד אשר קיבל לגביו תעודת גמר.. בהממונה יקבע את טופס הבקשה לתעודת גמר.. גאם לדעת הממונה או המהנדס נעשתה והושלמה העבודה בהתאם להתיר ונתמלאו הוראות התקנות וההוראות הכלליות מטעם הממונה, תינתן לבעל ההיתר תעודת גמר חתומה בידו לפי טופס שיקבע חיבור מבנה לחשמל מים וטלפון )בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים( צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים, מאפשר למערכת "התכנון והבנייה לעבוד בצורה נכונה ויעילה בכל הקשור לנושא "חיבור מבנה לחשמל מים וטלפון גם באזורים התפוסים לצרכים צבאיים. כמובן, הכל בהתאם לשינויים המתחייבים. זאת בדומה להסדר הקיים בסעיף 37 א לחוק התכנון הירדני ובתקנות תכנון ערים, כפרים ובניינים )חיבור מבנה לחשמל, מים וטלפון()יהודה ושומרון(, התשס"ז דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ה' רישוי 65

68 נספחים מצורפים לפרק ה' )הנספחים מרוכזים בסוף החוברת( 11 נספח מס' - 17 צו מס' "צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובניינים )תיקון מס' 18( )יהודה ושומרון( )מס' 1584(, התשס"ז ( )חיבור מבנה לחשמל מים וטלפון(. נספח מס' - 18 תקנות תכנון ערים, כפרים ובניינים )חיבור מבנה לחשמל מים וטלפון(. תקנות אלה תוקנו מכוח סעיף 5 לצו 1584 )טפסים מס' 6,5,4,3,2,1(. 66 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ה' רישוי

69 תקנות רישוי והוראות שעה דיני התכנון והבנייה ביהודה והשומרון פרק ו' 67

70 תקנות תכנון ערים, כפרים ובניינים )רישוי בינוי חקלאי( )יהודה והשומרון(, התשע"ב מקור הסמכות: הסמכות להתקין התקנות נובעת מסעיף 67 לחוק תכנון ערים, כפרים ובניינים )חוק זמני מס' 79( לשנת 1966 הקובע, בהתאם לתיקונים שנערכו בו בין היתר בהתאם לצו מס' 418 עליו פורט מעלה והסמכות שניתנו על ידי חליף הריבון באזור, כי ראש המנהל האזרחי, בהמלצת מועצת התכנון העליונה, יכול להורות על התקנת תקנות העוסקות בהקמת בינוי ארעי. 1.2 מטרתן של התקנות מטרת התקנות היא להקל על ההליכים הסטטוטוריים העומדים בפני חקלאים המעוניינים להקים מבנים חקלאיים מכוח תכניות מתאר מנדטוריות, עליהן פורט בפרקים הקודמים, הקיימות בחלקים נרחבים באזור יהודה והשומרון ולפשטם, ובכך להעניק מענה לצרכיהם של חקלאי האזור, פלסטינים וישראלים כאחד. לצד פישוט התהליך, התקנות נועדו להבטיח כי בינוי חקלאי יתבצע בהתאם לכללים המקצועיים הנדרשים, ותחת פיקוח נאות של הרשויות. התקנות קובעות הליך רישוי ייחודי ומקל, להקמת מבנים חקלאיים בתחום תכניות המתאר המנדטוריות. במסגרת הליך זה, ניתנה האפשרות להגיש למוסדות התכנון בקשה לקבלת היתר בנייה להקמת מבנה חקלאי באזור שייעודו חקלאי, במסלול פשוט, הקבוע בתקנות המוצעות. הגדרת המונח "מבנים חקלאיים בתקנות כוללת רשימה רחבה של מבנים חקלאיים אפשריים, לרבות חממות, בתי אריזה, ומתקנים שונים לגידול בעלי חיים. עם זאת, ישנם מספר סוגי מבנים אשר לגביהם הוחלט, לכל הפחות בשלב זה, כי לא ניתן יהיה להוציא להם היתרים מכוח התקנות, וביניהם, מבנים המשמשים או מיועדים למגורי אדם, דרך חקלאית ומבנים המחייבים סילוק שפכים. יובהר כי הקמת המבנים המוזכרים בתקנות, וכן מבנים אחרים אשר אינם מוזכרים בהן, מתאפשרת גם בדרך הרגילה, דהיינו, זו אשר הייתה קיימת גם ערב התקנת התקנות ואלה באות אך לפשט את ההליך ולא להוות תחליף בלעדי להליכים הקיימים זה מכבר. 68 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ו' תקנות רישוי והוראות שעה

71 1.3 תנאים להגשת הבקשה בהתאם לתקנות תנאי יסוד להגשת בקשה בהתאם לתקנות אלה הינו בחינת הבקשה על ידי קצין מטה לענייני חקלאות במינהל האזרחי האמור לאשר, כי הבינוי המבוקש עולה כדי בינוי חקלאי. יתר התנאים מפורטים בסעיף 3 לתקנות. 1.4 היעדר הדרישה לקיומה של תכנית חלוקה בשל המצב הקרקעי הקיים כיום באזור יהודה והשומרון, מגבלה משמעותית המוטלת על הקמת בינוי ברוב האזורים בהם חלות תכניות המתאר המנדטוריות מחייבת חלוקת השטח בהתאם לחוק. יודגש, כי מבקש העומד בכלל דרישות התקנות יהיה פטור מן החובה להכנת תכנית חלוקה כאמור. תקנות אישור הקמה ופטור מרישיון למבנה חינוך ארעי )הוראת שעה( )יהודה והשומרון(, התש"ע מקור הסמכות: הסמכות להתקין התקנות נובעת מסעיף 67)4( לחוק תכנון ערים, כפרים ובניינים )חוק זמני מס' 79( לשנת 1966 הקובע, בהתאם לתיקונים שנערכו בו בין היתר בהתאם לצו מס' 418 עליו פורט מעלה והסמכות שניתנו על ידי חליף הריבון באזור, כי ראש המינהל האזרחי, בהמלצת מועצת התכנון העליונה, יכול להורות על התקנת תקנות העוסקות בהקמת בינוי ארעי. 2.2 מטרתן של התקנות מטרת התקנות היא לאפשר הקמה של מבני חינוך יבילים ארעיים בתחום אדמות המוכרזות כאדמות מדינה, המנוהלות על ידי הממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה והשומרון. הפטור מרישיון עבור המבנים האמורים יינתן לפרק זמן קצוב הקבוע בתקנות, אלא אם הוארך על ידי ראש המינהל האזרחי. תנאי למתן פטור מרישיון עבור הקמת מבנים אלה הינו קיומה של הצהרה חתומה בידי ראש הרשות המקומית, בה יאשר האחרון כי קיים הכרח בהצבת מבנה החינוך הארעי לנוכח צורכי החינוך ביישוב, וכי אין ביישוב האמור כל חלופה להקמת מבנה חינוך לפי תכנית תכנון מאושרת כלשהי. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ו' תקנות רישוי והוראות שעה 69

72 תנאי נוסף למתן הפטור הוא התחייבות של ראש הרשות המקומית, גזבר הרשות ומהנדס הרשות, לפרק, להרוס ולפנות את מבנה החינוך הארעי שהוקם לפי אלה בתום תקופת הפטור, אלא אם כן ניתן בעבורו רישיון. יובהר, כי עצם הגשת הבקשה בצירוף שתי ההצהרות האמורות, אינה מחייבת מתן הפטור כאמור אלא לאחר שזו נחתמת על ידי ראש המינהל האזרחי, כאשר קודם לכך הבקשה צריכה להיבחן על ידי ראש תחום תשתית במינהל האזרחי, מנהל לשכת התכנון המרכזית, הממונה על הרכוש הממשלתי וקצין מטה לענייני ארכיאולוגיה. כמו כן יודגש כי הפטור מהיתר ניתן אך לתקופת ביניים, במהלכה תפעל הרשות המקומית להסדרה כדין של מבנה החינוך. כלומר, לא תאושר בקשה לפטור כאמור כאשר אין היתכנות להסדרה כדין של מבנה החינוך, בין בשל טעמים קרקעיים, תכנוניים או טעמים אחרים. 2.3 תנאים להגשת הבקשה בהתאם לתקנות התקנות קובעות חובת פרסום הגשת הבקשה למשך שלושה ימים, לכל הפחות, ממועד הגשתה ועד למועד אישורה על ידי ראש המינהל האזרחי. שני התנאים המרכזיים למתן היתר בהתאם לתקנות אלה הינם: קבלת הצהרה של ראש המועצה המקומית בדבר הכרח בהצבת מבנה חינוך ארעי ביישוב לנוכח היעדר חלופות להקמת מבנה חינוך לפי תכנית תכנון מאושרת, והתחייבות של גורמים מטעם המועצה להרוס את הבינוי לאחר תום תקופת הפטור אלא אם זה הוארך. נציין, כי יתר התנאים מפורטים בסעיף 2 לתקנות. יש לציין, כי לראש המינהל האזרחי הסמכות לבטל את הפטור שניתן מטעמים שפורטו בתקנות. 2.4 תנאי לאכלוס המבנה כן נקבע, כי לאחר הצבת המבנה הארעי וכתנאי לאכלוסו, נדרש לקבל אישור מכון התקנים, לרבות ביחס לטיב המבנה; אישור מכבי אש, לרבות ביחס לשימוש במבנה לצורכי חינוך; הצהרת מהנדס בניין בדבר אחריותו ליציבות המבנה; והצהרת איגוד ערים לאיכות הסביבה או קצין מטה לאיכות הסביבה במנהל האזרחי, לעניין פתרון סילוק השפכים למבנה החינוך הארעי המבוקש בתוכנית, אם נדרש הדבר לפי העניין. 2.5 מועד פקיעת התקנות מועד פקיעתן של התקנות כיום הינו , ואם לא יוארכו על ידי ראש המינהל האזרחי, כוחן יהיה יפה לשנת הלימודים הקרובה )התשע"ט( בלבד. 70 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ו' תקנות רישוי והוראות שעה

73 נספחים מצורפים לפרק ו' )הנספחים מרוכזים בסוף החוברת( 3 נספח מס' - 19 חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס' 79 לשנת 1966, תקנות אישור הקמה ופטור מרישיון למבנה חינוך ארעי )הוראת שעה(. נספח מס' - 20 חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס' 79 לשנת 1966, תקנות תכנון ערים, כפרים ובניינים )רישוי בינוי חקלאי( )יהודה ושומרון(, התשע"ב דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ו' תקנות רישוי והוראות שעה 71

74

75 פיקוח דיני התכנון והבנייה ביהודה והשומרון פרק ז' 73

76 1 פיקוח על הבנייה הבלתי חוקית גם ביחס לנקיטת פעולות פיקוח ואכיפה כנגד בנייה בלתי חוקית באזור, דבר החקיקה המרכזי הינו חוק התכנון הירדני, אשר מכוחו ניתן להוציא ולממש צווי הריסה כנגד בינוי בלתי חוקי. נושא זה מוסדר בסעיפים 38 ו- 39 לחוק. עם הזמן, הוצאו צווים מכוח תחיקת ביטחון במסגרתם תוקנו סעיפים לחוק התכנון הירדני. יצוין כי הליכי הפיקוח והאכיפה בשטחים התפוסים לצרכים צבאיים נעשים מכוח צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים, בסעיפים 5-6 לצו, המקנים סמכות לממונה או למי שהוסמך לכך מטעמו "לצוות בכתב על אדם העושה דבר הטעון היתר, בלא היתר או בסטייה מתנאי ההיתר להרוס, לפרק או לסלק את מה שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטייה מתנאי ההיתר, ואם לא עשה כן רשאי הממונה לעשות כן ולחייב את אותו אדם בהוצאות הביצוע". החוק קובע שני מישורים להתמודדות עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית: הליך מנהלי והשני הוא הליך פלילי. 2 הליך האכיפה המנהלית הליך הטיפול בבנייה בלתי חוקית לפי סעיפים לחוק התכנון הירדני מתחיל באיתור הבינוי הבלתי חוקי על ידי יחידת הפיקוח המרכזית של המינהל האזרחי או על ידי וועדת התכנון )המקומית או המחוזית(. הליך הטיפול בבנייה הבלתי חוקית שאותרה שונה בין הגופים. להלן יפורטו הליכי הפיקוח הננקטים על ידי כל אחד מהגופים הללו. 2.1 הליכים לפי סעיף 1(38 ()א( על ידי הוועדה המקומית ההסדר לפי סעיף )1( 38 )א( לחוק התכנון הירדני מתחיל בהוצאת צו התראה לביצוע על ידי ועדת התכנון המקומית. להלן תרשים זרימה המשקף את ההליכים לפי סעיף זה: 74 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ז' פיקוח

77 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ז' פיקוח 75

78 על פי סעיף 1(38 ()א(: הוצאת צו נגד: הבעלים, המחזיק, הקבלן, ומנהל העבודה. דרישת צו התראה לביצוע עפ"י סעיף 38)3(: הסרת, הריסת, או שינוי הבניין. הפסקת שימוש בקרקע, הפסקת פעילות הבניין. הריסה מנהלית בתחומי הרשות - על פי סעיף 38)7(: ניתן להיכנס למקרקעין ולבצע הריסה מנהלית )ללא צו שיפוטי(. על פי החוק הירדני, צו ההריסה יכול לכלול גם הוראה להפסקת העבודות וגם הוראה להחזרת המצב לקדמותו. להפעלת האכיפה על ידי הוועדה המקומית, על הרשות המקומית להעסיק פקחים שיוכשרו ויוסמכו לכך על ידי גורם מוסמך ותובע עירוני אשר יוכשר לכך ויוסמך על ידי הגורם המשפטי המתאים. 2.2 הליכים לפי סעיף 1(38 ()ב( על ידי יחידת הפיקוח המרכזית בתיקון לסעיף 38 שנקבע בסעיף 7 )ב'( לצו 418 נקבעה האפשרות להוצאת צו הפסקת עבודה בתחילת התהליך, ורק לאחר שימוע ודיון, הוצאת צו הריסה. בצו הפסקת העבודה ניתן לדרוש החזרת המצב לקדמותו. אם כן, השלבים השונים הם כדלקמן: איתור הבינוי הבלתי חוקי על ידי פקחי יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי. הוצאת צו הפסקת עבודה - פקחי יחידת הפיקוח מוסמכים להוציא כנגד הבינוי צו להפסקת עבודה )בלשון החוק "התראה להפסקת עבודה"(. דיון בוועדת המשנה לפיקוח - מחזיק שהוצא בעניינו צו הפסקת עבודה, יזומן לדיון בוועדת המשנה לפיקוח שלצד מועצת התכנון העליונה, במסגרתו יכול הוא לטעון כנגד הצו. הוצאת צו סופי להפסקת עבודה ולהריסה - ככל שטענותיו יידחו תוציא הוועדה צו סופי להפסקת עבודה ולהריסה. הצו דנן מחייב את המחזיק להרוס את הבינוי בעצמו, ואם יימנע מלעשות כן, רשאי המינהל האזרחי לבצע את צו ההריסה במקומו ולהשית עליו את עלויות ההריסה. 2.3 בקשה להיתר בנייה במסגרת הליכי הפיקוח אם המחזיק במבנה, שלו יש זכויות בקרקע רוצה להכשיר את הבינוי, הוא יכול להגיש בקשה לקבלת היתר בנייה אף אם החלו בנקיטת הליכי הפיקוח כנגד הבינוי הבלתי חוקי. הבקשה להיתר בנייה תידון בפני ועדת המשנה לפיקוח שלצד מועצת התכנון העליונה. 76 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ז' פיקוח

79 2.4 אכיפה פלילית לפי סעיף 37 ב לחוק התכנון הירדני, ביצוע בנייה בלתי חוקית הוא עבירה פלילית שניתן להגיש בעניינה כתב אישום. כתבי האישום מוגשים לבתי המשפט לעניינים מקומיים באזור, והעונש הקבוע בחוק לצד עבירה זו הוא קנס או שנתיים מאסר בנוסף לאפשרות ההעמדה לדין, צו 418 הוסיף לבית המשפט את האפשרות להטיל קנס של כפל שווי ההפרה כפי שקיים בחוק הישראלי. כמו כן, רשאי בית המשפט בשעת גזר דין לצוות על הריסה, פירוק, סילוק חלקי בניין או להפסיק את העבודה, הבינוי או השימוש בקרקע, הכל על פי המקרה. 3 פיקוח בתחומים נוספים בנוסף לטיפול בבנייה הבלתי חוקית, מוקנות לוועדת התכנון, ובעיקר לוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה, סמכויות פיקוח ואכיפה שונות בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה ונושאים נוספים על פי חוקי העזר שתיקנה הרשות המקומית. כל הסמכויות הללו מרוכזות בפרק החמישי בחוק שכותרתו "צווים ופיקוח על התראות בקשר לפיקוח על הבינוי". הסמכויות שניתנו הן בנושאים הבאים: שמירת העצים, הגנים, הפארקים ואדמות החורש, לפי סעיף 40 לחוק; הפיקוח על מודעות הפרסום, לפי סעיף 41 לחוק; שמירה על יופי העיר וחזותה הנאה ומניעת נזקים ומפגעים, לפי סעיף 42 לחוק; מניעת מטרדי סביבה: פסולת ברשות הרבים, ריח, רעש בשעות המנוחה; מניעת הזיהום והטיפול בפסולת ובמי הביוב, סעיף 43 לחוק; הפיקוח על תנועת כלי רכב בדרכים, סעיף 44 לחוק; איסור חנייה במקומות אסורים והעמדת רכב וחנייה מוסדרת; הפיקוח על הרעש, סעיף 45 לחוק; מבנים מסוכנים ועוד... דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ז' פיקוח 77

80 4 חובת דיווח על בנייה שלא כדין תיקון מס' 17 לצו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים )יהודה והשומרון )מס' 418(, התל"א )צו מס' 1573(, מחיל את חובת דיווח של יו"ר ועדת תכנון מקומית המוחלפת על ידי הוועדה המיוחדת אל מת"ע, בנושאים שיפורטו להלן, וזאת אחת לחודש: בנייה ללא רישיון המתבצעת בתחום סמכויותיהן של הוועדות המיוחדות. בנייה בניגוד לרישיון בנייה בניגוד לתקנות, לצווים ולהוראות שבתוקף בנייה בניגוד לתכנית ו/או בינוי. ההתראות שהוצאו במהלך חודש הדיווח פעולות משפטיות )הגשת כתבי אישום, דיונים, הרשעות וגזרי דין( בחודש הדיווח. הצו מפרט את פרטי הדיווח. לחובת הדיווח ניתן משקל סגולי משמעותי על ידי כך שבנוסף לרשום לעיל, על דיווח אוטומטי אחת לחודש, הרי רשאי יו"ר מועצת תכנון עליונה לדרוש דיווח מיושב ראש הוועדה המקומית. דיווח על בנייה שלא כדין ובנוסף אם לא בוצעה בנייה שלא כדין, ידווח הדבר על כך בכל מקרה )דיווח אפס(. נספחים מצורפים לפרק ז' )הנספחים מרוכזים בסוף החוברת( 5 נספח מס' - 19 צו מס' צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובניינים )תיקון מס' ) 19 - עונשין. 78 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ז' פיקוח

81 ערר דיני התכנון והבנייה ביהודה והשומרון פרק ח' 79

82 1 ערר על החלטת ועדת תכנון מיוחדת על פי חוק התכנון הירדני, ניתן להגיש ערר על החלטת ועדה מקומית: על מתן היתר )רישיון בנייה( לגורם אחר. על אי מתן היתר )סירוב לתת רישיון( לעורר. סעיף 36)1( לחוק התכנון הירדני קובע כי "כל אדם שנגרם לו נזק כתוצאה ממתן רישיון לאחר או מסירוב הוועדה המקומית להוציא רישיון בינוי, רשאי לבקש מהוועדה המקומית להעביר את הדיון בבקשתו לוועדת התכנון המחוזית וזאת תוך חודש מיום קבלת ההודעה". הסכימו שתי הוועדות בדעותיהן, החלטת הוועדה המחוזית היא סופית ואינה ניתנת לערעור נוסף. אולם אם נחלקו שתי הוועדות בדעותיהן, רשאית הוועדה המקומית לבקש להעביר את הנושא לדיון במת"ע תוך 30 יום. סעיף 19 לכתב מינוי ואצילת סמכויות של מועצת התכנון העליונה העוסק בנושא הערר, קובע כי לעניין סעיפים 3(8 ()ג(, 3(23 ()ב( ו- 36 לחוק התכנון הירדני, העוסקים בהליכי ערר על החלטות ועדות התכנון, תיראה ועדת משנה שלצד מועצת התכנון העליונה כוועדה מחוזית. על כן, ועדת המשנה להתנגדויות שלצד מועצת התכנון העליונה תדון בעררים המוגשים כנגד החלטות הוועדות המיוחדות. יצוין עם זאת, כי ועדת משנה לפיקוח, בהפעילה סמכויות לפי סעיפים 37 א)ה( או 38)4( לחוק התכנון הירדני, תיראה כוועדה מקומית והערר כנגד החלטותיה ידון בפני ועדת המשנה לתכנון ורישוי. 80 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ח' ערר

83 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ח' ערר 81

84 2 עררים נוספים 2.1 ערר על החלטת ועדה מקומית )ועדת תכנון מיוחדת( על ידי חבר הוועדה אם יו"ר הוועדה המיוחדת או לפחות שלושה מחברי הוועדה המקומית חולקים על החלטת הוועדה, הם רשאים לפנות לוועדת משנה להתנגדויות, תוך 14 יום מיום החלטת הוועדה. 2.2 ערר על החלטת ועדה מחוזית, ועדת משנה של מת"ע כערכאה ראשונה על פי סעיף )3(, 36 בשונה מערר על החלטת הוועדה המיוחדת, ניתן להגיש ערר למת"ע רק כאשר הוועדה מסרבת לאשר משהו שבתחום סמכותה ולא כאשר הוועדה מאשרת משהו "שגורם נזק. הערר יוגש תוך 30 יום. "הגיש אדם בקשה לוועדת התכנון המחוזית... וועדת התכנון המחוזית סירבה להעניק את הרישיון או את האישור הדרושים או שסייגה רישיון או אישור... ולדעת המבקש או כל אדם אחר שנגרם לו נזק, יש בהחלטת הוועדה משום פגיעה בזכויותיו - יהא אדם כאמור רשאי לבקש מהוועדה המחוזית, תוך חודש ימים ממועד שנמסרה לו הודעת סירובה, להעביר את בקשתו למועצת התכנון העליונה". 82 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק ח' ערר

85 שימוש חורג דיני התכנון והבנייה ביהודה והשומרון פרק ט' 83

86 לפי סעיף 2 לחוק התכנון הירדני "שימוש חורג - )בנוגע לכל קרקע או בניין( השימוש בקרקע או בבניין למטרה שונה מהמטרה המותרת לשימוש בהם על פי כל תכנית בינוי מאושרת או כל תקנון או צו או הודעה שנכנסו לתוקפם או נחשבו כאילו נכנסו לתוקפם - בהתאם לחוק זה או חוק קודם כלשהו החל או שיש לו השלכה על הקרקעות או הבניין הנ"ל או שהשימוש הינו בניגוד לכל רישיון שהוצא או נחשב שהוצא בהתאם לחוק זה או כל חוק קודם אחר". על פי כתב מינוי ועדות תכנון מיוחדות, הוענקה לוועדות המיוחדות סמכות ביחס לקביעת תקופה מרבית לשימוש חורג, לפי סעיף 32 לחוק התכנון הירדני העוסק בנושא זה. 1 קביעת שימוש חורג על פי סעיף 32)1(, בהתאם לבקשת הוועדה המחוזית, חייבת הוועדה המיוחדת מעת לעת להכין רשימה של כל המבנים שהשימוש בהם הוא שימוש חורג לאחר תחילת תוקפה של תכנית תכנון כלשהי, וכן לקבוע בהסכמת הוועדה המחוזית את התקופה המרבית שבה ניתן יהיה להמשיך בשימוש החורג במבנים אלו, ובלבד שלא תעלה התקופה על 10 שנים. 2 תום התקופה המרבית לשימוש חורג 2.1 סעיף )4( 32 בתום התקופה המרבית שנקבעה לשימוש חורג, ייפסק השימוש החורג ויוכנסו שינויים במבנה באופן כזה שהשימוש יהיה תואם להוראות התכנית או שהבניין ייהרס. אין לשלם פיצוי לבעל המבנה, מחמת הפסקת השימוש בו או שינויו. 2.2 סעיף )5( 32 אם תראה את הדבר כחיוני, רשאית הוועדה המיוחדת, לאחר אישור הוועדה המחוזית, להורות לבעל הנכס להפסיק את השימוש החורג לפני תום התקופה המרבית לשימוש חורג. מילא הבעלים את הדרישה הנ"ל - יהא זכאי לקבל פיצוי. 84 המדריך לנבחר ברשות המקומית יהודה ושומרון פרק ט' שימוש חורג

87 שימוש חורג בשטחים התפוסים לצרכים צבאיים: 3 הגדרת שימוש החורג - "שימוש חורג בקרקע או בבניין - השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם לפי מערכת ההנחיות, הוראות כלליות או לפי היתר החלים על הקרקע או הבניין. סעיף 6 לתקנות בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים, מאפשר הגשת בקשה להיתר תוך שימוש חורג: בדיקת בקשה על ידי מהנדס א. ב. הוגשה בקשה להיתר אל הממונה והיא תואמת את הוראות תקנות אלה, ההוראות הכלליות ודרישות הממונה כאמור בתקנה 4, וכן את מערכת ההנחיות החלה על הנכס יאשרו הממונה או המהנדס את הדבר בכתב. הוגשה בקשה שאינה תואמת את האמור בתקנת משנה א, יפרט המהנדס את מהותה ומידתה של הסטייה וכן יחווה דעתו בעניין התרת שימוש חורג או מתן הקלה..6 בסעיף 9 לתקנות נקבעו התנאים בהם הממונה רשאי להתיר הקלה ושימוש חורג. המדריך לנבחר ברשות המקומית יהודה ושומרון פרק ט' שימוש חורג 85

88

89 הפקעות דיני התכנון והבנייה ביהודה והשומרון פרק י' 87

90 1 הפקעה על פי החוק הירדני הפקעה משמעותה "רכישה כפויה של זכויות פרטיות במקרקעין על ידי המדינה או מטעמה למטרה ציבורית כנגד תשלום פיצויים". המקור החוקי העיקרי לביצוע הפקעה על ידי רשויות האזור הינו חוק הקרקעות )רכישה לצרכי ציבור( 1953 הירדני, כפי שתוקן בצו מס' 321 בדבר חוק הקרקעות )רכישה לצרכי ציבור( )יו"ש( 1969 )להלן: "חוק הרכישה"(. הבחינה אם הפקעה מסוימת חוקית, אם לאו, נעשית במבחן דו שלבי. ראשית יש לבדוק אם ההפקעה מבוצעת למטרה כשרה המשרתת צורך ציבורי אמיתי. לאחר מכן, יש לבדוק את מידתיות הפגיעה בקניין הפרט ביחס למטרת ההפקעה. חוק הרכישה מגדיר צורך ציבורי באופן רחב: "כל צורך שהחליטה לגביה הממשלה בהסכמת המלך כצורך ציבורי". 1.1 הפקעת קרקע לצורכי ציבור - סעיף )1( 58 בהתאם להוראות חוק התכנון הירדני, למועצת התכנון העליונה ולוועדות התכנון המחוזיות והמקומיות ישנה סמכות מקבילה להפקיע כל קרקע הכלולה בתכנית תכנון מאושרת... עם זאת, בשנים האחרונות, נעשית ההפקעה אך ורק באמצעות ההסדר המעוגן בחוק הרכישה. יובהר, כי כל הפקעה טעונה תשלום פיצויים לבעל הזכויות במקרקעין הנפגע ממנה. שימוש בקרקע לצורכי ציבור - יישוב ישראלי על אדמות מדינה 2 שימוש בקרקע לצורכי ציבור נעשה על ידי חוזה הקצאה או הרשאה לשימוש בקרקע מטעם הממונה על הרכוש הממשלתי )קמ"ט אפוטרופוס(. כאשר הצורך לשימוש בקרקע לצורכי ציבור מבוטל, הקרקע מוחזרת לניהול הממונה. שימוש בקרקע לצורכי ציבור - יישוב ישראלי על קרקע פרטית בבעלות ישראלית 3 התכנון והביצוע נעשים בהסכמה בין בעלי הקרקע, גורמי התכנון והיזמים. 88 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק י' הפקעות

91 דיני התכנון והבנייה ביהודה והשומרון פרק י"א השבחה, אגרות השבחת מקרקעין 89

92 אגרות השבחת מקרקעין על פי החוק הירדני )סעיף 54( 1 החוק הירדני מכיר כי מתקיימת "השבחת מקרקעין עקב פעולה תכנונית. כמו כן הוא נותן בסיס לגביית "אגרות השבחת מקרקעין". חרף הדמיון העקרוני, אגרות ההשבחה שונות במידה ניכרת ממנגנון היטל ההשבחה הקבוע בחקיקה הישראלית ואינו מיושם ביישובים הישראליים באיו"ש. 90 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק יא' השבחה, אגרות השבחת מקרקעין

93 אגרות הבנייה ואגרות תכנון כלליות ומיוחדות )על פי סעיפים לחוק( דיני התכנון והבנייה ביהודה והשומרון פרק י"ב 91

94 1 מת"ע מת"ע רשאית להטיל אגרות בנייה וכן אגרות תכנון כלליות על מרחב תכנון או חלקו. הטלת אגרות אלה היא לצורך כיסוי הוצאות הכנת התכניות וביצוען. 2 ועדות תכנון מחוזיות ומקומיות ועדת תכנון מחוזית/מקומית רשאית להטיל אגרות תכנון מיוחדות על מרחב התכנון או על חלקו. הטלת אגרות אלה נעשית לצורך ההכנה, הביצוע, והפיקוח על ביצוע התכניות ובאופן מיוחד על פי סעיף הענקת סמכות לגביית אגרות תכנון מיוחדות ועדות תכנון מיוחדות רשאיות לגבות אגרות תכנון מיוחדות, בפיקוח ובבקרה של מת"ע. על מהנדס הוועדה המקומית לערוך תחשיב שייבדק על ידי גורם משפטי מוסמך )חברת בקרה ויועץ משפטי מטעם משרד הפנים( על מנת לאשר את הצעתו בפני מליאת הוועדה המקומית ולהביאה בפני מועצת תכנון עליונה לאישור. לאחר קבלת ההחלטה לאשר את תעריפי אגרות התכנון ופרסומה של ההחלטה, תהיה הוועדה המקומית רשאית לגבות ממגישי תכנית את אגרות התכנון המיוחדות. 92 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק יב' אגרות הבנייה ואגרות תכנון כלליות ומיוחדות

95 סיכום לסיכום, במידע שנסקר כאן במדריך לנבחרים, ייעשה שימוש על ידי נבחרי הציבור ועובדי הרשות ליישום מדיניות ומשימות הרשות בתכנון ובנייה. להלן עיקרי הכלים הנדרשים לתכנון והבנייה:. אמדיניות הרשות: הרשות המקומית מממשת את מדיניות מועצת הרשות והיו"ר בתחומי הפיתוח והבנייה, באמצעות אגף ההנדסה, מהנדס/ת הרשות, הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה )הוועדה המקומית(.. בהידע: בקיאות מהנדס/ת הרשות בחקיקה ובתהליכים, התנהלות מקצועית ומשוכללת של צוות ההנדסה והוועדה והיכרות טובה של יו"ר הרשות וחברי המליאה את הנהלים והחוקים, יסייעו מאוד ליישום מדיניות ותכניות הרשות לפיתוח היישוב/ים.. גהתכנון: מערכת התכניות שעל הרשות ליזום בתחום השיפוט שהוגדר לה, הם הכלים לפיתוח והרחבת היישוב/ים לרווחת התושבים. באחריות ראש/ת הרשות ומהנדס/ת הרשות להשיג את התקציבים, לנהל את צוותי המתכננים, להדריך את עורכי התכניות ולהוביל את התכנית במסלול האישורים. מדריך זה בא להכיל ולרענן את הידע הדרוש.. דהרישוי: המסע הארוך )לעיתים של שנים( והמפרך של מעשה התכנון, עד לאישור סופי של תכנית, מתמצה בהליכי הרישוי )היתרי הבנייה( והפיקוח. בקיאות הצוות המקצועי ברשות, יעילות התהליך ורמת השירות לתושב, חיוניים להוצאתה לפועל של התכנית.. ההקידמה: כמו בכל תחומי השירות, גם בתכנון, הרישוי והפיקוח, על הרשות לרתום את הקידמה למשימותיה. לכך נדרשים הכשרה מקצועית ורכישת טכנולוגיות ייעודיות. רשויות שהקדימו את מחשוב מאגרי המידע הגיאוגרפי שבידיהן, ובו תכניות והיתרי בנייה, וגישה נוחה ומקוונת של גורמי המועצה והפונים אליה לקבלת השירות. רשויות אלה מצליחות להגיע להישגים בבנייה חוקית תוך מתן שירות יעיל ומתקדם.. והשינויים בחקיקה ובנהלים: ברוח הרפורמה בחוק התכנון והבנייה והמנהל המודרני, יש כל העת מקום להתייעלות גם בתחום התכנון והרישוי. לשם כך חשוב לאמץ מבנה ושיטה אחידים של הנגשת מידע, של ניהול תהליכים וקיצור משכי שירות. בנושא הרישוי, החלוקה של סוגי הבקשות להיתרים לקטגוריות בדיקה שונות, בין עבודות מורכבות הדורשות בקרות רבות לעבודות זעירות )פתיחת חלון בקיר הבית, התקנת סוכך צל מעל גינת משחקים וכד'( עשויה לייעל, לסייע לוועדות לעמוד בעומס ולאפשר התייחסות וביקורת מוקפדת יותר של בקשות להיתרים מורכבים. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון פרק יב' אגרות הבנייה ואגרות תכנון כלליות ומיוחדות 93

96 . זמשך הליכי הרישוי: ברוח הרפורמה שאושרה בחוק התכנון והבנייה )תיקון 101(, נבדקת האפשרות שגם ביהודה ושומרון יקוצר משך הליכי אישור תוכניות, וזאת באמצעות האצלת סמכויות נוספות לוועדות המיוחדות. בדרך זו, גם לוועדות המיוחדות יותר לשנות ולאשר הוראות בתוכניות מאושרות, העוסקות במרכיבי תכנון פשוטים שאינם משנים ייעוד קרקע או מוספים יחידות דיור לתוכנית מאושרת )שינויים בהוראות קווי בניין, חומרי גמר, גובה בית, תוספת שטחי לבנייה וכדומה(.

97 דיני התכנון והבנייה ביהודה והשומרון נספחים 95

98 לפרק א' נספח מס' 1 צו צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים )יהודה ושומרון( )מס' 418(, התשל"א, צו 418 משמש כצו הבסיסי לנושא תכנון ובנייה באיו,ש. נספח מס' 1 צו 418 )לפרק א'( צבא הגנה לישראל צו מס' 418 צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים הואיל ואני סבור, כי הדבר דרוש לשם ניהולן התקין של עבודות הפיתוח והבניה באזור ולשם הבטחת תכנון מוקדם והסדרי רישוי נאותים של עבודות כאמור, הנני מצווה בזה לאמור: פרשנות 1. ]תיקון: צו מס' 1749[ )א( בצו זה "החוק" חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס' 79 לשנת 1966; "הממונה" מי שהתמנה על-ידי מפקד האזור להיות ממונה לענין צו זה; "ועדת תכנון מיוחדת" כמשמעותה בכתב מינוי ועדות תכנון מיוחדות )מועצות מקומיות ומועצות אזוריות( )יהודה והשומרון(, התשס"ח ; "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" - חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- 1998, כפי תוקפו בהתאם לנספח מס' 1 דיני רווחה לתקנון המועצות המקומיות )יהודה והשומרון(, התשמ"א ; "מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה" - כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. )ב( כל מונח אחר בצו זה יתפרש, בכפוף לכל תחיקת בטחון, שמשמעותו בחוק. סמכות שניתנה בחוק )1( לשר תהיה נתונה לממונה. )2( לועדה מחוזית לתכנון ערים, כפרים ובנינים תהיה נתונה למועצת התכנון העליונה. )3( )בוטל(. העברת 2. סמכויות ]תיקון: צו מס' 604[ )4( למועצה כפרית תהיה נתונה לועדות תכנון הכפרים. מינוי ועדות תכנון מיוחדות )א( 2 א. מפקד האזור רשאי למנות, לגבי אזור תכנון מסוים, ועדת תכנון מיוחדת לקבוע את הרכבה, ובידיה תהיינה נתונות סמכויות ועדה מקומית לתכנון, במקרים המפורטים להלן: 96 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

99 )1( ניתן צו כאמור בסעיף 9)1( לחוק; )2( ]תיקון: צו מס' צו מס' 895 צו מס' צו מס' 1043 צו מס' 1613 צו מס' 1759 ועדות משנה לוועדות מיוחדות )א 1 ( )ב( )ג( אזור התכנון אינו כולל תחום של עיריה או מועצה כפרית. מפקד האזור רשאי לקבוע, כי לועדות המיוחדות האפשרות למנות ועדות משנה, את הרכבן וסמכויותיהן; מפקד האזור רשאי לקבוע על אף האמור בסעיף 2)2( כי בידי ועדת התכנון המיוחדת תהיינה גם סמכויות הועדה המחוזית לתכנון ערים, כפרים ובנינים לגבי אזור התכנון שלגביו נתמנתה. במינוי לפי סעיפים קטנים )א( או )ב( ניתן לקבוע, כי לוועדת תכנון מיוחדת תינתנה רק סמכויות מסוימות של ועדת התכנון הנוגעת בדבר לגבי אזור התכנון או חלק ממנו. )1( התקנת מקלטים החזקתם והשימוש בהם )ד( ועדת התכנון המיוחדת רשאית להתנות מתן רשיון להקמת בית או מבנה שהוא בעיקרו מפעל, או להקמת תוספת להם, בכך שתכנית הבניה שעליה ינתן הרשיון תכלול התקנת מקלט לבית, למבנה או לתוספת להם או שתכנית התוספת להם תכלול הגדלת המקלט הקיים כפי שועדת התכנון המיוחדת אישרה אותה; לא תאשר ועדת התכנון המיוחדת תכנית להתקנת מקלט כאמור או להגדלתו אלא אם התכנית מתאימה למפרטים הטכניים ולמפרטים אחרים כפי שיקבעו על ידי ועדת התכנון המיוחדת מעת לעת, דרך כלל, לסוג מקלטים או למקלט מסויים, ואשר יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שתורה עליה ועדת התכנון המיוחדת; בעל בית ובעל מפעל חייבים להחזיק את המקלט במצב המאפשר את השימוש בו למטרה שלה נועד בכל עת שיהא צורך בכך, ולעשות כל תיקון ושינוי הנחוץ לשם מילוי חובה זו, כפי שיידרשו בכתב על ידי ועדת התכנון המיוחדת ובלבד שלעשית אותם התיקונים והשינויים לא ייקבע זמן פחות מחמישה ימים מיום מסירת הדרישה; )2( לא ישתמש אדם במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה, אלא על פי רשיון מאת ועדת התכנון המיוחדת. )4( בסעיף זה: )3( "מפעל" פירושו מבנה של קבע או חלק ממנו, המשמש או המיועד לשמש מקום עבודה או מקום עסק שעובדים בו לא פחות מעשרה בני אדם בבת אחת או שמבקרים בו כרגיל לא פחות מעשרים בני אדם בבת אחת; "בית" פירושו מבנה של קבע, הנפרד בבינויו ממבנים אחרים והמשמש או המיועד לשמוש שהיית בני אדם בו, למעט מבנה שהוא כולו או בעיקרו מפעל ; "בעל מפעל" פירושו מי שמחזיק במפעל, דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 97

100 "בעל" לגבי בית או מקום אחר המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מהמקום או שהיה מקבלה אילו המקום היה נותן הכנסה. בין בזכותו הוא ובין כבא כוחו או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום ובין שאיננו הבעל הרשום, לרבות בעל זכות חזקה שנרשמה מכח הצו בדבר רישום עסקות במקרקעין מסויימים )יהודה והשומרון( )מס' 569(, תשל"ה- 1974, ולגבי מקום שתקופת השכירות הקבועה בחוזה השכירות הוא עשרים וחמש שנה או יותר שוכרו של המקום; "מקלט" פירושו מבנה או מקום אחר שהותקן לשמש מקלט הכל לפי התכנית שהרשות המוסמכת אישרה אותה. רשות רישוי ]תיקון: צו מס' 1471 צו מס' 1584[ )א( 2 ב. יושב-ראש ועדת תכנון מיוחדת או יושב-ראש ועדה מקומית לתכנון, ומהנדס הועדה המיוחדת או הועדה המקומית, לפי העניין, יחדיו, יהיו רשות רישוי מקומית לעניין מתן רשיון לבינוי כאמור בחוק ובתחיקת הביטחון ולענין הפעלת הסמכויות לפי סעיף 37 א לחוק, בתחום סמכותה של הועדה המיוחדת או הועדה המקומית, לפי העניין. )ב( בקשה לקבלת רשיון בינוי תוגש לרשות הרישוי המקומית וזו לא תיתן את הרשיון, אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדם מבוקש הרשיון מתאימים להוראות החוק ותחיקת הביטחון ולתקנות שהותקנו מכוחם, ולתוכניות החלות על הקרקע או הבנין הנדונים, ולכל ההוראות וההנחיות המהוות חלק בלתי נפרד מהן; רשות הרישוי המקומית רשאית להעביר את הבקשה להחלטת ועדת התכנון המיוחדת או הועדה המקומית לתכנון, לפי העניין. )ג( בקשה לקבלת אישור לפי סעיף 37 א לחוק תוגש לרשות הרישוי המקומית וזו לא תיתן את האישור אלא בתנאים בהם רשאית הועדה המקומית לתתו. )1( חובת דיווח של ועדת תכנון מקומית וועדת תכנון מיוחדת ]תיקון: צו מס' 1573[ )א( 2 ג. אחת לחודש ידווח יושב ראש ועדה מקומית לתכנון ויושב ראש ועדת תכנון מיוחדת ליושב ראש מועצת התכנון העליונה, על בנייה ללא רשיון או בניגוד לקבוע ברשיון או בניגוד לתקנות או לצווים ולהוראות שבתוקף, או בניגוד לכל תכנית תכנון ו/או בינוי מאושרות )להלן: "בנייה שלא כדין"(, שנעשתה באיזור תכנון מסויים, בו מוסמכות ועדות אלה להפעיל סמכויותיהן. )2( הדיווח האמור בסעיף קטן )1( יכלול פרטים אלה: )א( זיהוי המקום; )ב( סוג הבנייה, מועד ביצועה המשוער ומועד גילויה; )ג( היקף הבנייה והשלב שבו היא נמצאת; )ד( הטיפול המינהלי והמשפטי בבניה והאחראים לה. )ב( בנוסף לאמור בסעיף קטן )א(, רשאי יושב ראש מועצת התכנון העליונה לדרוש מיושב ראש ועדה מקומית לתכנון או יושב ראש ועדת תכנון מיוחדת דיווח על בנייה שלא כדין שנעשתה באיזור תכנון מסויים בו מוסמכות ועדות אלה להפעיל סמכויותיהן לגבי מקומות ובמועדים שיפורטו בדרישה. 98 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

101 )ג( לא בוצעה בניה שלא כדין באזור תכנון מסויים, ישא הדיווח את המלים "לא בוצעה בניה שלא כדין", וייערך וישלח לפי סעיף קטן )א() 2 ( אף אם לא בוצעה כל בניה שהיא שלא כדין. קבלת 3. החלטות ]תיקון: צו מס' 1355 צו מס' 1523[ )א( )ב( הוועדות המנויות בצו זה יקבלו את החלטותיהם ברוב דעות של הנוכחים, ובלבד שמספר הנוכחים יהיה למעלה ממחצית הנמנים על הועדה. נערכה הצבעה והתברר כי דעות חברי הועדה שקולות, יהא ליושב ראש הועדה קול נוסף באותו עניין. )ג( על אף האמור בסעיף קטן )א( סיפא, לעניין ישיבות ועדת תכנון מיוחדת שמונתה כאמור בסעיף 2 א)א( לצו זה יחולו ההוראות הבאות: )1( נוכח יושב ראש הוועדה כי בשעת פתיחת הישיבה לא נוכחים בה למעלה ממחצית הנמנים על הוועדה, ידחה את פתיחת הישיבה בחמש עשרה דקות; )2( לאחר עבור זמן זה, ניתן יהיה לקבל החלטות בישיבה גם אם מספר הנוכחים הינו שליש מהנמנים על הוועדה ויושב ראש הוועדה בכללם, ובלבד שמספר הנוכחים לא יפחת משניים בנוסף ליושב ראש. מינוי ועדות 4. ]תיקון: צו מס' 604[ )א( )ב( מועצת התכנון העליונה וועדות תכנון הכפרים יתמנו על-ידי מפקד האזור. )בוטל(. )1( )2( סמכות 5. העומדת בתוקפה הוראות מעבר סמכות שנתנה בחוק לוועדת תכנון מקומית באזור תכנון עירוני תוסיף לעמוד בתוקפה. תכניות שאושרו ורשיונות שהוצאו לפני תחילת תוקפו של הצו הזה יוסיפו לעמוד בתוקפם..6 סמכויות 7. מיוחדות ]תיקון: צו מס' 577[ על אף האמור בסעיף 5 ובחוק, רשאית מועצת התכנון העליונה: לתקן, לבטל או להתלות תקפם של כל תכנית או רשיון; ליטול לעצמה כל סמכות הנתונה לועדה מן הועדות הנזכרות בסעיפים 2 ו- 5. ליתן כל רשיון שועדה מן הועדות הנזכרות בסעיפים לתתו, לתקן רשיון כזה או לבטלו. לפטור כל אדם מחובת רשיון שנדרש על פי החוק. 2 ו- 5 מוסמכת )3( )4( )א( לקבוע בהחלטה, לאחר התייעצות עם ועדות התכנון הנוגעות בדבר, את שעוריהן של אגרות למתן היתרים, אישורים ותעודות לפי החוק, הנסיבות שבהן משתלם פקדון על חשבון האגרות ומתן פטור מתשלום האגרות או הפקדון האמורים; )5( דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 99

102 ב) ג) ב) )ב( )ג( )ד( החלטה כאמור בסעיף קטן )א( יכול שתהיה לכל ועדות התכנון או לחלק מהן ויכול שתקבע שעורי אגרות שונים באזורי תכנון שונים; קבעה מועצת התכנון כאמור, לא תגבינה אגרות אלא בשיעורים שקבעה; הודעה על ההחלטה כאמור, תפורסם ע"י מועצת התכנון העליונה בשני עתונים יומיים וההחלטה תופקד לעיון בלשכת מועצת התכנון העליונה ובמשרדי ועדות התכנון המקומיות והכפריות בשעות העבודה הרגילות. ועדות משנה למועצת התכנון העליונה ]תיקון: צו מס' 604 צו מס' 1043[ )א( 7 א. מועצת התכנון העליונה רשאית )1( למנות מבין חבריה או שלא מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסויימים ולקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן, ובלבד שרוב חברי הועדות האמורות יהיו מבין חברי מועצת התכנון העליונה. )2( לאצול סמכויותיה לועדות כאמור. )ב( היה חבר ועדה שנאצלה לה סמכות לפי סעיף זה חולק על החלטת הועדה, תעביר הועדה את ההחלטה על פי דרישתו, להכרעתה הסופית של מועצת התכנון העליונה. תיקון החוק : ]תיקון צו מס' 814 צו מס' 1043 צו מס' 1100 צו מס' 1224 צו מס' 1403 תיקון טעות צו מס' 1446 צו מס' 1537 צו מס' 1584 צו מס' 1585 צו מס' 1598 ן טעות[ תיקו )א( 7 ב. אחרי סעיף 34 לחוק, יבוא: "רשיון על-פי תכנית שהופקדה 34 א. )א( על אף האמור בסעיף 34 לחוק, רשאית ועדה מקומית לאחר קבלת אישור ועדה מחוזית להעניק רשיון על פי תכנית שהופקדה אף אם אינו בהתאם לתכנית בת תוקף, אם נתקיימו שניים אלה: )1( התוכנית שבתוקף אושרה לפני היום הקובע. )2( לא הוגשה התנגדות לתכנית שהופקדה עד תום תקופת ההפקדה, או שבמתן הרשיון אין כדי להשפיע על החלטת הועדה לקבל התנגדות שהוגשה. ) הועדה המחוזית רשאית ליתן אישור כאמור לרשיון או למקום ובתנאים שתקבע. ) לענין הפרקים השישי השביעי והשמיני, יראו את יום מתן הרשיון לפי סעיף זה כיום תחילת תכנית לגבי המקרקעין לגביהם חל הרשיון." )ב( האמור בסעיף 35 לחוק יסומן )א( ואחריו יבוא: " ) בקשה כאמור תהיה ערוכה בידי מהנדס, ואולם בקשה לגבי מבנה פשוט יכול שתהיה ערוכה גם על ידי הנדסאי שקיבל היתר לכך מהמנהל. לענין סעיף זה: 100 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

103 א 9 ב 9 "הנדסאי" מי שסיים לימודיו במוסד שהמנהל הכיר בו וקיבל תואר של הנדסאי בניין או הנדסאי אדריכלות. "מבנה פשוט" אחד מאלה: 1. מבנה בעל שלד לא טרומי המורכב מקירות, או מקירות ועמודים, ומתקרות שטוחות עם קורות או בלעדיהן, כאשר המרחק בין העמודים או בין הקורות, וכשאין עמודים או קורות בין הקירות, אינו עולה על ששה מטר, ואשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס העליון של הרצפה שעל פניה קרקע אינו עולה על אחד עשר וחצי מטר, לרבות מקלט למבנה כאמור, בהתאם לתקנות ההתגוננות האזרחית )מפרטים לבניית מקלטים(, התשל"א- 1971, למעט מבנה מבטון דרוך, ומבנה מרחבי מכל סוג שהוא. 2. מבנה מקורה בעל קומה אחת, שגובהו עד 5 מטר מעל פני הקרקע ומפתחו אינו עולה על 12 מטר, להוציא מבנה שפועלים עליו כוחות דינמיים, ולמעט מבנה מבטון דרוך, מבנה בעל שלד מבטון טרום ומבנה מרחבי מכול סוג. 3. קיר תומך בגובה עד 2 מטר מעל המפלס הנמוך של פני הקרקע, הדרוש להקמת מבנה כאמור בפיסקאות )1( או )2( בתחום המגרש שבו מוקם המבנה. 4. מעביר מים ומעבר להולכי רגל הקשורים למבנה כאמור בפסקאות )1( או )2(." )ג( האמור בסעיף 38)1( לחוק יסומן )א( ואחריו יבוא: ")ב( על אף האמור בסעיף קטן )א( מי שהוסמך על ידי ועדת התכנון הנוגעת בדבר יהיה רשאי להוציא התראה להפסקת עבודה לפני דיון בועדה בנשוא ההתראה; )ג( ההתראה להפסקת עבודה תעמוד בתוקפה שלושים יום מיום מסירתה; )ד( ועדת התכנון הנוגעת בדבר רשאית להאריך את תוקפה של ההתראה להפסקת עבודה וכן ליתן התראה לביצוע כאמור בסעיף קטן )א(." )ד( אחרי סעיף 38)9( לחוק יבוא: ") ) נמשכו פעולות הבניה בניגוד להתראה להפסקת עבודה שהוצאה לפי סעיף 38)1(, בלי רשיון לבניה לפי חוק זה או בסטיה מרשיון או מתכנית, ויש בסטיה משום סכנת נפשות, רשאי יו"ר הועדה המקומית או המיוחדת, לפי הענין, לצוות על מי שניתנה לו ההתראה להפסקת עבודה או למי שההתראה היתה יכולה להנתן לו להרוס מה שנבנה אחרי מתן ההתראה להפסקת עבודה ובניגוד לה. ( ) מי שניתן לו צו לפי סעיף קטן ) 9 א( יבצעו מיד; לא עשה כן, רשאי יו"ר הועדה המקומית או המיוחדת, לפי הענין, על ידי עובדיו או שליחיו, להרוס כל אשר נבנה לאחר מסירת ההתראה להפסקת דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 101

104 ג 9 ב 9 עבודה על חשבונו של מי שהוצא נגדו הצו; לכיסוי הוצאות ההריסה מותר אף למכור את החומרים של המבנים שנהרסו. ( ) ההריסה לפי סעיף ( ) אינה פוטרת את החייב בהריסה מאחריות פלילית, כקבוע בסעיף קטן )8( בגין אי קיום ההתראה להפסקת עבודה." )ה( )ו( )ז( בסעיף 38)8( לחוק, במקום "בקנס שלא יפחת מעשרים דינאר", יבוא "בקנס שלא יפחת מ- 100 דינאר ולא יעלה על 1000 דינאר", ובמקום "קנס שלא יפחת מחמישה דינאר" יבוא "קנס שלא יפחת מ -25 דינאר." בסעיף 38)10 ) לחוק, במקום "בסכום שלא יפחת מעשרים דינאר ולא יעלה על 200 דינאר", יבוא "בסכום שלא יפחת מ- 100 דינאר ולא יעלה על 1000 דינאר", ובמקום "קנס שלא יפחת מחמישה דינאר" יבוא "קנס שלא יפחת מ- 25 דינאר". לאחר סעיף 38)13( לחוק יבוא: ")14( בית המשפט רשאי, בנוסף לכל עונש, לצוות על הנשפט בפניו, בעבירה על חוק זה, לשלם את האגרה או תשלום החובה האחר הקשורים בעבירה ושהנשפט חייב בתשלומם אותה שעה מכוח חוק זה וטרם שילם אותם, ואם היתה העבירה בקשר לעבודת פיתוח או לשימוש הטעונים היתר לפי חוק זה אותן אגרות או תשלומי חובה אחרים שהיו מגיעים ממנו מכוח חוק זה אותה שעה אילו ניתן ההיתר; בית המשפט רשאי גם לחייב את הנשפט בתשלום נוסף שלא יעלה על הסכום שהוא רשאי לצוות על תשלומו לפי סעיף זה. )15( הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי בית המשפט, אם נתבקש לעשות כן, להטיל עליו בנוסף לכל עונש גם את הקנסות הבאים: )א( )ב( )ג( )ד( בעבירה בקשר לבניה הטעונה היתר לפי חוק זה כפל שוויו של המבנה או של התוספת למבנה שהוקמו ללא היתר. בעבירה בקשר לבניה בסטיה מהיתר או מתכנית או בניגוד להוראה אחרת מכוח חוק זה כפל ההפרש בין שווי המבנה או התוספת למבנה כפי שהוקמו לבין שווים כפי שהיה אילו הוקמו בהתאם להיתר, לתכנית, או להוראה האחרת. הוראות סעיף זה לא יחולו אם הוכח לבית המשפט כי, לפני מתן גזר הדין, הרס הנשפט את המבנה או את התוספת למבנה שלגביהם נעברה העבירה. בית המשפט רשאי לדחות את מתן גזר הדין למועד שיקבע כדי לאפשר לנשפט לבצע את ההריסה. לעניין סעיף זה, "שווי המבנה או התוספת" שוויים כשהם פנויים." )ח( בסעיף 39)3( לחוק, במקום "בהטלת קנס שלא יעלה על 200 דינאר ולא יפחת מ- 20 דינאר וקנס נוסף שלא יפחת מחמישה דינאר", יבוא "בהטלת קנס שלא יעלה על 1000 דינאר ולא יפחת מ- 100 דינאר וקנס נוסף שלא יפחת מ- 25 דינאר". 102 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

105 )ט( אחרי סעיף 37 לחוק יבוא: "חיבור מבנה לחשמל, מים וטלפון 37 א. )א( בסעיף זה "ספק" מי שעיסוקו לספק חשמל או מים או לתת שירותי טלפון, לפי הענין. )ב( )1( לא יתחיל ספק בעבודה להספקת חשמל לבנין או למקרקעין ולא יספק חשמל או מים לצורך בינוי, אלא לאחר שמבקש החשמל או המים המציא לו אישור מאת הועדה המקומית. )2( לא יספק ספק חשמל או מים לבנין ולא יתקין טלפון בבנין, אלא לאחר שמבקש החשמל, המים או חיבור הטלפון המציא לו אישור לכך מאת הועדה המקומית. )ג( )1 ה( ועדה המקומית תיתן אישור כאמור בסעיף קטן )ב( אם ניתן רשיון לפי החוק לעבודות שלגביהן מבוקש חיבור החשמל, המים או הטלפון, או שבהן נבנה הבנין שלגביו מבוקש החיבור, לפי הענין. )2( על אף האמור בפסקה )1(, רשאית הועדה המקומית, מטעם מיוחד ובאישור הועדה המחוזית, לתת אישור לפי סעיף קטן )ב() 1 (, בתנאים שייראו לה, גם אם הרשיון שהחליטה הועדה המקומית ליתן טרם ניתן. )ד( )1( הועדה המקומית רשאית לתת אישור לפי סעיף זה, אם שוכנעה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם לרשיון לבינוי לפי החוק, למעט פרטים הטעונים השלמה אשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה מטעמים שפורטו על ידי מבקש הבקשה, אך המבנה ראוי לשימוש גם לפני השלמתם של אותם פרטים. )2( לעניין פסקה )1(, "מבנה ראוי לשימוש" מבנה שנסתיימה בנייתו למטרה שלשמה הוקם, לרבות מערכות החשמל, המים והביוב בו והכנת חיבור המערכות האמורות לרשתות החשמל, המים והביוב השכונתיות והאזוריות; על אף האמור יכול שהעבודות המפורטות להלן, ואינן מבוצעות במבנה עצמו, טרם הושלמו, ובלבד שלדעת מהנדס הועדה המקומית באי-ההשלמה לא נשקפת סכנה לבריאותם או לשלומם של המשתמשים במבנה, הנכנסים אליו או היוצאים ממנו, וניתן להשתמש במבנה למטרה שלשמה הוא נבנה באופן ראוי גם ללא השלמת העבודות כאמור: )1( עבודות עפר; )2( קירות תומכים; )3( ניקוז; )4( מערכת השקיה; )5( תאורה; )6( גינון; דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 103

106 ( 7 ) גדרות; )8( ריצוף; )9( חניה. )3( להבטחת השלמתן של העבודות על פי רשיון ותנאיו ימציא מבקש האישור ערבות בנקאית להנחת דעתה של הועדה המקומית בסכום שיקבע היועץ המשפטי של הועדה המקומית, בהתאם להיקף העבודה שלא הושלמה כנדרש על פי תנאי ה רשיון. )4( מבקש האישור לפי סעיף קטן זה ימלא את כל תנאי הרשיון לא יאוחר משנה מיום קבלת האישור. )ה( )1( ראתה הועדה המקומית כי בנייתו של בנין או בנייתה של יחידה בתוכו בוצעו ללא רשיון לפי החוק או בסטייה מהוראות רשיון, רשאית היא להורות לספק למנוע או להפסיק מתן חשמל, מים או שירותי טלפון, לפי הענין, לאותו בנין או לאותה יחידה תוך פרק זמן קצוב. )2( נתנה הועדה המקומית הוראה לפי פסקה )1(, וההוראה לא קוימה תוך פרק הזמן שנקצב בהוראה, רשאית הועדה המקומית, או מי מטעמה, לנקוט בכל האמצעים הדרושים לכפיית קיומה, לרבות לניתוק חיבור חשמל, מים או טלפון, לפי הענין, ולחייב את המחזיק בבנין או ביחידה בתוכו ואת הספק, יחד ולחוד, בהוצאותיה בביצוע פעולות אלה. )3( ראה ראש המינהל האזרחי כי הועדה המקומית אינה מפעילה את סמכויותיה לפי סעיף קטן זה, רשאים הוא או מי מטעמו, לאחר שהתרה בה בכתב, להפעיל את הסמכויות במקום הועדה המקומית ולחייב את הועדה המקומית, את המחזיק בבנין או ביחידה בתוכו ואת הספק, יחד ולחוד, בהוצאות ביצוע פעולות לפי פסקה זו. )ו( )1( הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב לתת אישור לפי סעיף זה או על ידי הוראה שניתנה לפי סעיף קטן )ה() 1 (, רשאי לערור על כך בפני הועדה המחוזית תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הודע לו על הסירוב או על ההוראה. )2( הוראות סעיף 36 לחוק לא יחולו על הליכים לפי סעיף זה. )ז( )1( ראש המינהל האזרחי רשאי לקבוע בכתב, כי הוראות סעיף זה, כולן או מקצתן, לא יחולו על מבנה פלוני, אף אם לא ניתן לגביו רשיון לבינוי לפי החוק, אם נוכח שקיימות נסיבות מיוחדות המחייבות זאת. )2( ראש המינהל האזרחי רשאי לקבוע בתקנות, כי הוראות סעיף זה, כולן או מקצתן, לא יחולו על מבנים בשטח פלוני, אף אם לא ניתן לגביהם רשיון לבינוי לפי החוק, אם נוכח שקיימות נסיבות מיוחדות המחייבות זאת. 104 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

107 )3( קביעת ראש המינהל האזרחי לפי סעיף קטן זה תשמש אסמכתה מספקת עבור ספק להספקת חשמל, מים או שירותי טלפון, לפי הענין, למבנה. )4( אין בקביעת ראש המינהל האזרחי לפי סעיף קטן זה משום מתן רשיון לפי החוק או פטור מחובת רשיון שנדרש לפי החוק." )י( אחרי סעיף 37 א לחוק יבוא: "עונשין 37 ב. )א( המבצע עבודה או בינוי הטעונים רשיון לפי הוראות החוק, ללא קבלת רשיון כאמור, או העושה שימוש בבנין שנבנה ללא רשיון כאמור, דינו קנס או מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת קנס נוסף או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה התראה להפסקת עבודה לפי סעיף 38 לחוק לאותה עבודה, אותו בינוי או אותו שימוש, לפי הענין. )ב( המבצע עבודה או בינוי או עושה שימוש בקרקע כלשהי, הטעונים רשיון לפי הוראות החוק, לאחר קבלת רשיון כאמור אך בניגוד לקבוע בו או שלא בהתאם לתנאיו או שלא בהתאם לתכנית תכנון מאושרת, דינו מאסר שנה אחת, ובעבירה נמשכת קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה התראה להפסקת עבודה לפי סעיף 38 לחוק לאותה עבודה, אותו בינוי או אותו שימוש, לפי הענין. )ג( על הוראות סעיף זה יחול צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון )יהודה והשומרון( )מס' 845(, התש"ם- 1980, ולענין זה יראו את הקנסות הקבועים בסעיף זה, כאילו נקבעו בתחיקת בטחון. )ד( )1( בוצעו עבודה או בינוי או נעשה שימוש בקרקע או בבנין, בנסיבות ובדרך שיש בהם עבירה לפי סעיפים קטנים )א( או )ב(, ניתן להאשים בה אחד או יותר מאלה: )א( בעל הרשיון לביצוע העבודה או הבינוי או עשיית השימוש; )ב( מי שמוטלת עליו חובה להשיג רשיון כאמור מכוח חוק זה או תקנות שהותקנו על פיו או תכנית תכנון אזורית או מתארית או מפורטת או תכנית חלוקה וכל הוראה והנחיה המהווה חלק בלתי נפרד מהן; )ג( בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה; )ד( מי שהוחזק כבעלים של המקרקעין בשעת ביצוע העבירה; )ה( בבעלות משותפת במקרקעין כל אחד מן השותפים בשעת ביצוע העבירה; )ו( המבצע בפועל את העבודה, הבינוי או השימוש במקרקעין; דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 105

108 )ז( האחראי לעבודה, לבינוי או לשימוש במקרקעין, לרבות האדריכל, המהנדס המתכנן, המהנדס או ההנדסאי האחראים לביצוע, הקבלן הראשי וכן סוכניהם, אך למעט עובדים המועבדים על ידיהם; )ח( נעברה העבירה על ידי תאגיד כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל או פקיד באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון. )2( נאשם אחד מהמפורטים בסעיף קטן )ד(, בעבירה לפי סעיפים קטנים )א( או )ב(, תהא זו הגנה טובה, אם יוכיח שניים אלה: )א( העבירה נעברה שלא בידיעתו; )ב( הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לקיום הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו וכל הוראה והנחיה המהווה חלק בלתי נפרד מכל תכנית תכנון אזורית או מתארית או מפורטת או תכנית חלוקה, בכל הנוגע לעבודה או לבינוי או לשימוש הנדונים.". )יא( בסעיף 38 לחוק, אחרי סעיף קטן )15(, יבוא: ")16( )א( הורשע אדם על עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, בשעת גזר הדין )1( לצוות שהבנין או אותו חלק ממנו שנבנו ללא רשיון או בניגוד לקבוע ברשיון ייהרס, יפורק או יסולק על ידי הנשפט; )2( לצוות שאף אותו חלק מהבנין שלא נבנה כאמור בפסקה )1(, ייהרס, יפורק או יסולק, אם יש בביצוע צו לפי פסקה )1( בלבד כדי לסכן את הנפש או בטיחות הציבור; )3( אם היתה העבירה לפי סעיף 37 ב)ב( לצוות על הנשפט להפסיק את העבודה, הבינוי או השימוש בקרקע, לפי הענין, שבניגוד לקבוע ברשיון. )ב( בית המשפט רשאי, בזמן מתן צו לפי סעיף קטן )א( ובכל עת לאחר מכן, לקבוע את המועד לביצועו. )ג( )1( נשפט שאינו מקיים צו לפי סעיף קטן )א( בתוך המועד שקבע בית המשפט, דינו מאסר חמש שנים, ואם נמשכה העבירה אחרי תום המועד האמור, דינו קנס לכל יום של עבירה. )2( על הוראות סעיף קטן זה יחול צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון )יהודה והשומרון( )מס' 845(, התש"ם-, 1980 ולענין זה יראו את הקנס הקבוע בסעיף קטן זה, כאילו נקבע בתחיקת בטחון. )17( אין בסמכויות בית המשפט בהליך שיפוטי לפי סעיף זה כדי לגרוע מסמכות כל רשות מוסמכת להפעיל סמכויותיה לפי סעיף זה, ובכלל זה להוציא התראה לביצוע או לממש התראה כאמור, או לעכב הפעלת סמכות כאמור.". 106 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

109 )תיקון מס' )1749 )יב( )יג( )יד( בסעיף 52 לחוק, בסעיף-קטן )3(, לאחר המשפט המסתיים במילים "השייך להן או חלק ממנו", במקום המילים "החלטה כאמור" יבוא "החלטה על הטלת אגרות כאמור טעונה אישור של מועצת התכנון העליונה, והיא". בסעיף 53 לחוק, בסעיף-קטן )4(, במקום הסיפא המתחילה במילים "לקופת העיריה" והמסתיימת במילים "השייכים אליהם" יבוא "לקופת ועדת התכנון המקומית שבמרחב התכנון שלה מצוי האזור עליו הוטלו אגרות התכנון המיוחדות.". בסעיף 37 לחוק - האמור בו יסומן ")א("; בסעיף קטן )א(, פסקאות )א( ו-)ב( יסומנו ")1(" ו-") 2 (", בהתאמה; אחרי סעיף קטן )א( יבוא: )1( )2( )3( ")ב( ועדת תכנון מיוחדת רשאית להקל מגבלה המוטלת על קרקע שלא מאחת העילות המנויות בסעיף קטן )א( רישה, לצורך אחת מאלה: תוספת שטח של עד 5% משטח המגרש או 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, הנמוך מביניהם, הנדרשים בשל ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית; )1( )2( ברשיון הניתן מכוחה של תכנית תכנון שהופקדה לפני יום ו' מר חשון התשע"ג ) ( תוספת שטח המתחייבת לצורך התאמות נגישות הנדרשות לפי הוראות סעיף 7 ו לצו.".". אחרי סעיף 27 לחוק יבוא: )טו( 27 א )א( בסעיף זה "עץ בוגר" עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות; "תכנית" תכנית או חלק מתכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים, לרבות תכנית דרך, למעט תכנית שלא ניתן לקבוע במדויק היכן תמומש בפועל או תכנית שעניינה ביטול, שינוי או התליית תכנית שאינם מחייבים שינוי של תשריט התכנית המקורית. )ב( בתשריט תכנית יסומנו העצים הבוגרים המצויים בתחומה באופן שיקבע ראש המנהל האזרחי בהמלצת מועצת התכנון העליונה; )ג( היו בתחום תכנית עצים בוגרים, לא יאשר מוסד התכנון את התכנית, אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים; ראש המינהל האזרחי, לאחר היוועצות בקצין מטה לענייני חקלאות במינהל האזרחי, יקבע סוגי תכניות שלגביהן יידרש מוסד התכנון להתייעץ בקצין מטה לחקלאות במינהל האזרחי, טרם קבלת החלטתו הסופית לפי סעיף זה; )ד( אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בתנאים הנוגעים לנטיעת עצים לפי כל דין. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 107

110 )טז( )יז( בכל מקום בחוק, במקום המילים "בעיתון רשמי ובשני עיתונים מקומיים" יבוא "בעתון, כהגדרתו בסעיף 2 א לחוק" אחרי סעיף 2 לחוק, יבוא: 2 א )א( פרסום בעיתון לעניין חוק זה הוא כל אלה )1( פרסום בעיתון נפוץ באזור המתפרסם בשפה הערבית, ובמקום שבו מופיע עתון מקומי בשפה הערבית לפחות אחת לשבוע פרסום נוסף בעיתון המקומי; )2( פרסום בעיתון נפוץ באזור המתפרסם בשפה העברית, ובמקום שבו מופיע עתון מקומי בשפה העברית לפחות אחת לשבוע פרסום נוסף בעיתון המקומי; )3( פרסום, בשפה העברית ובשפה הערבית, באתר אינטרנט רשמי מטעם רשויות האזור; אתר אינטרנט כאמור יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום; )4( פרסום, בשפה העברית ובשפה הערבית, בלוח המודעות של מנהלת התיאום והקישור של הנפה בתחומה מצויה התכנית. )ג( לא ניתן היה לפרסם בעיתון נפוץ באזור המתפרסם בשפה הערבית בהתאם לסעיף 2 א)א() 1 (, הפרסום יעשה גם בדרכים הבאות, ואם קיימת מניעה לכך אז לפחות בשתיים מהן, ובלבד שאחת מהן תהיה בהתאם לסעיף קטן )ג() 1 ( - )1( פרסום בתחום שטח התכנית, או במרחב התכנון הרלוונטי לעניין אגרות תכנון, באמצעות תליית הודעה במקום בולט בשפה העברית )1( )2( מתן אישור או רישיון שלא כדין ]תיקון: צו מס' 1043 צו מס' 1584[ 7 ג. )א( ובשפה הערבית; )2( פרסום בערבית בעיתון במדינת ישראל המתפרסם בשפה הערבית. )3( מסירת הודעה לגורמי הקישור הפלסטיני על ידי מנהלת התיאום והקישור של הנפה הרלוונטית. )ד( פרסום לפי הוראות סעיף )א() 1 (, )2(, )4( וסעיף )ג( יפנו להודעת הפרסום המופיעה באתר האינטרנט."". חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה מן האמורות להלן, או היה שותף לה שלא דרך הצבעה דינו מאסר שנה אחת או קנס של 100,000 שקלים או שני העונשים כאחד: החלטה לאשר תכנית או להמליץ על אישורה בידעו שהיא בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי החוק או לפי הצו העיקרי; החלטה לתת אישור אחר או רשיון או להמליץ עליהם בידעו שהם בניגוד לתכנית, למעט אישור או רשיון להקלה או לשמוש חורג כדין. החלטה לתת אישור לפי סעיף 37 א לחוק ביודעו שלא התקיימו התנאים הקבועים בחוק למתן אישור זה. )3( )ב( עובד של מוסד תכנון או של רשות מקומית אשר קבע בכתב, או בעל פה בשעת דיון במוסד התכנון, כי ניתן לתת אישור או רשיון מן האמורים להלן ועל יסוד קביעתו ניתן האישור או הרשיון או הומלץ עליהם, דינו מאסר שנה או קנס של 100,000 שקלים או שני העונשים כאחד: אישור תכנית בידעו שהיא בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי החוק או לפי הצו העיקרי; אישור אחר או רשיון בידעו שהם בניגוד לתכנית, למעט היתר או רשיון להקלה או לשמוש חורג כדין. )1( )2( )ג( בסעיף זה: 108 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

111 "מוסד תכנון" כל רשות באזור שיש לה סמכות בעניין תכניות או רשיונות לפי החוק או לפי הצו. )להלן מוסד תכנון( "רשות מקומית" עיריה כמשמעותה בחוק העיריות מס' 29 לשנת, 1955 מועצה מקומית כמשמעותה בצו בדבר ניהול מועצות מקומיות )יהודה והשומרון( )מס' 892(, תשמ"א ומועצה איזורית כמשמעותה בצו בדבר ניהול מועצות איזוריות )יהודה והשומרון( )מס' 783(, תשל"ט ממלא מקום לחבר מוסד תכנון ]תיקון: צו מס' 1043[ 7 ד. )א( )ב( )ג( מי שממנה חבר במוסד תכנון, רשאי למנות לו, בדרך שבה מתמנה אותו חבר, ממלא מקום; הכשירות הנדרשת מחבר נדרשת גם מממלא מקומו; נעדר חבר מישיבה פלונית של מוסד תכנון, יהא לממלא מקומו מעמד של חבר לאותה ישיבה. פטור לצלחת קליטה לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין ]תיקון: צו מס' 1492[ 7 ה. )א( )ב( על אף האמור בסעיף 34 לחוק, התקנת צלחת קליטה על גג בנין אינה טעונה קבלת רשיון, ובלבד שקוטר צלחת הקליטה אינה עולה על 1.2 מטרים; מנהל לשכת התכנון, בהתייעצות עם מועצת התכנון העליונה ועם קצין המטה לענייני תקשורת במינהל האזרחי, רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין תחולת הפטור מחובת רשיון כאמור ולעניין דרכי ההתקנה. בסעיף זה: "גג בנין", לעניין גג רעפים לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים; "צלחת קליטה" אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, המהווה חלק מציוד קצה לווייני, לרבות התקן לאנטנה; "שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין" שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים, המיועדים לציבור והמשודרים באמצעות לוויין, בין שהם משודרים בצופן ומיועדים לקליטה ישירה ומפוענחת למנויים, ובין שאינם משודרים בצופן או שהם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, והכל גם אם אינו מנוי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רשיון לשידורי טלוויזיה, לפי כל דין ותחיקת בטחון. אנשים עם מוגבלות )תיקון מס' ) ו. )א( בכל בנין גבוה תותקן מעלית לנשיאת בני אדם ולא יינתן היתר לבניית בנין גבוה שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור ובכל בנין מגורים תותקן מעלית או יבוצעו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות כאמור בסעיף קטן )ב(; )ב( )1( בכל בנין נגיש תותקן מעלית נגישה לנשיאת בני אדם )בסעיף זה מעלית( ולא יינתן היתר לבניית בנין נגיש שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור. בכל אגף שאינו בנין נגיש יותקן או ייבנה, לפי העניין, אחד מאלה: )2( )א( מעלית נגישה; דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 109

112 הי" בנ" הי" )ב( )ג( התאמת נגישות כחלופה למעלית, שאישר מהנדס ועדת התכנון המיוחדת, לאחר שנועץ במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה; פיר למעלית. האמור בפסקה )2( לא יחול על אגף שאינו בנין נגיש, שמהנדס ועדת התכנון המיוחדת אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה, כי שתים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות סעיפים 7 ח-י לצו, וכי שאר יחידות הדיור בבנין תוכננו כך שניתן יהיה לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות סעיפים 7 ח-י. בסעיף זה )3( )4( "אגף" חלק מבנין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף; "בנין גבוה" - בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 13 מטרים; "בנין נגיש" אגף שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לאגף לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר באגף )להלן הפרש גובה(, עולה על 10 מטרים או גובה אחר כפי שנקבע בתחיקת המשנה בישראל לעניין זה; תר" - רשיון כמשמעותו בסעיף 34)1( לחוק. על אף האמור בפסקאות )1( עד )4(, מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי, רשאי לקבוע בצו כי במתחם, בשכונה או בחלק מיישוב שמתוכננים להיבנות בו בנינים שבהם הפרש הגובה אינו עולה על 13 מטרים, יהיו הבנינים, כולם או חלקם, פטורים מחובת התקנת מעלית, אם שוכנע השר כי הדבר דרוש מטעמים כלכליים או חברתיים הנוגעים לאוכלוסיה המתוכננת לאכלס את הבנינים. )5( )ג( הוראות סעיף זה יחולו בתחום המועצה המקומית ובתחום המועצה האזורית,. סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים )תיקון מס' ) ז. )א( בסעיף זה - ין ציבורי" - בנין הנמנה עם סוג בנינים המשמשים למטרה ציבורית, כפי שנקבע בתחיקת המשנה בישראל לעניין זה ; תר" - רשיון כמשמעותו בסעיף 34)1( לחוק. )ב( סעיף זה ותחיקת המשנה שנקבעה לעניין זה בישראל יחולו לגבי בנין ציבורי שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לפני כניסתו לתוקף של צו זה ולגבי בנין ציבורי שהוא מוסד חינוך או גן ילדים כהגדרתם 110 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

113 בסימן ז' לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אף אם ההיתר לגביו ניתן לאחר המועד האמור. )1( )2( )3( )4( )5( )1( )ג( )ד( בנין ציבורי קיים אשר נבנה לפי היתר שהוצא עד ליום ט"ז בניסן תשל"ב )31 במרס 1972(, או שנבנה לאחר מכן וניתן לו פטור כדין מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתחיקת המשנה שהותקנה לעניין זה בישראל, רשאי מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי, על אף האמור בכל דין או תחיקת בטחון, להורות לבעלו או למחזיקו או לשניהם, באופן וביחס שיקבע מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי, להתקין בו סידורים מיוחדים לנכים כנדרש בתחיקת המשנה כאמור, או בחלק מהן, בתוך תקופת זמן שיקבע; בנין ציבורי שנבנה לפי היתר שהוצא מיום י"ז בניסן תשל"ב )1 באפריל 1972( ואילך ולא הותקנו בו סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתחיקת המשנה שהותקנה לעניין זה בישראל ולא ניתן לגביו פטור ממילוי התקנות, תורה ועדת התכנון המיוחדת, על אף האמור בכל דין או תחיקת בטחון, לבעל או למחזיק או לשניהם, באופן וביחס שתקבע הועדה, להתקין בו סידורים מיוחדים כאמור תוך תקופת זמן שתקבע בהוראתה ושלא תעלה על שלוש שנים; ניתנה לגבי בנין ציבורי הוראה כאמור בסעיפים קטנים )1 או( )2(, ומי שהוטלה עליו החובה לבצעה מנוע מבחינה הנדסית לבצע את ההוראה במלואה, רשאי הוא, בתוך תשעים ימים מיום שקיבל את ההוראה, לבקש הקלה כאמור בסעיף 37 לחוק מאת ועדת תכנון מיוחדת; ועדת התכנון המיוחדת תעביר למנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי הודעה על מתן הקלה כאמור, וזה יהיה רשאי, תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת ההודעה, לערור עליה בפני ועדת המשנה להתנגדויות של מועצת התכנון העליונה והיא תינתן רק אם לא יהיה בה כדי למנוע מנכים את השימוש בבנין הציבורי; הוראה לפי סעיף זה לגבי בנין שעיקר שימושו הוא לעסק טעון רישוי לפי פרק ט' 1 לתקנון המועצות המקומיות )יהודה והשומרון(, התשמ"א- 1981, או פרק ט' 1 לתקנון המועצות האזוריות )יהודה והשומרון(, התשל"ט- 1979, לפי הענין )להלן בסעיף זה עסק טעון רישוי(, תכלול התראה בדבר ביטול הרשיון, לפי סעיף 7 ז, אם ההוראה לא תקויים; מי שלא מילא אחר הוראה של מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי לפי סעיף קטן )1( או הוראה של ועדת תכנון מיוחדת לפי סעיף קטן )2( ולא אושרה לו הקלה כאמור בסעיף קטן )3(, רואים אותו כמי שהפר תנאי היתר. מי שקיבל הוראה ממנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי כאמור בסעיף 7 ז)ג() 1 ( או שקיבל הוראה מוועדת תכנון מיוחדת כאמור בסעיף 7 ז)ג() 2 (, והוא סבור כי את הוצאות ביצוע ההוראה שהוטלה עליו יש להטיל במלואן או בחלקן על זולתו, הבעלים או המחזיק, לפי הענין, רשאי הוא לערער, לענין הוצאות ביצוע ההוראה בלבד, לבית משפט לעניינים מקומיים של הערכאה הראשונה, כמשמעותו בתקנון המועצות המקומיות )יהודה והשומרון(, התשמ"א ; דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 111

114 הי" אין בהגשת ערעור כדי לפגוע בעצם החיוב לבצע את ההוראה כאמור בסעיף 7 ז לצו בידי מי שחוייב לבצעה על פי ההוראה ובמועד שצויין בה; לדיון בערעור יוזמן גם מי שהמערער טוען כי עליו לשאת בהוצאות ביצוע ההוראה; הטלת ההוצאות וחלוקתן בין הבעלים והמחזיק, או שיפוי בשל הוצאתן, בעקבות הערעור, יהיו כפי שבית המשפט ימצא צודק בנסיבות הענין. )2( )3( )4( )ה( )ו( )ז( היה עסק טעון רישוי עיקר שימושו של בנין ציבורי שלא קוימה לגביו הוראה לפי סעיף 7 ז תוך התקופה שקבע מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי או ועדת תכנון מיוחדת כאמור בו, יורו מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי או ועדת תכנון מיוחדת, לפי הענין, לרשות הרישוי לבטל את רשיון העסק. ועדת תכנון מיוחדת לא תיתן היתר לבנין ציבורי אלא אם נכללו בו הוראות בדבר סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתחיקת המשנה לעניין זה בישראל; אין בהוראה זו כדי לגרוע מחובתה של ועדת תכנון מיוחדת לפי לפי כל דין או תחיקת בטחון או לפי כל הוראה אחרת המחייבת אותה. הוראות סעיף זה יחולו בתחום המועצה המקומית ובתחום המועצה האזורית. נגישות לאנשים עם מוגבלות )תיקון מס' ) ח. בסעיף זה )א( אדם עם מוגבלות", "אנשים עם מוגבלות", "גוף ציבורי", "נגישות", "התאמות נגישות", "מוסד חינוך", "נציבות", "נציב", "נטל כבד מדי", "רשות ציבורית" כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; תר" - רשיון כמשמעותו בסעיף 34)1( לחוק ; "מקום ציבורי" מקום מהמקומות המפורטים בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המיועד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו; "מקום ציבורי חדש" מקום ציבורי, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתה לתוקף של תחיקת משנה שהותקנה לעניין זה בישראל, לרבות חלק כאמור ממקום ציבורי; "תקן ישראלי" תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג- 1953, כפי תוקפו בישראל מעת לעת. )ב( לכל מונח בסעיף זה שאין לו הגדרה בחוק, תהא המשמעות שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת. 112 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

115 )ג( מקום ציבורי חדש יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות ויבוצעו בו התאמות נגישות, והכל בהתאם לתחיקת המשנה שנקבעה לעניין זה בישראל, וברוח עקרונות היסוד ומטרותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; )ד( )1( התאמות הנגישות שייקבעו בישראל מתוקף סעיף 158 ו 1 )ד( לחוק תכנון והבניה, התשכ"ה 1965 כפי תוקפו במדינת ישראל שר הפנים, יחולו גם בתחום המועצות המקומיות והמועצות האזוריות באזור. פטורים, מלאים או חלקיים שנקבעו בישראל כאמור בסעיף קטן )1( ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוג של מקום ציבורי חדש, כולו או חלקו, או התאמת נגישות אחרת, שעלותה גבוהה, )בסעיף זה התאמת נגישות שעלותה גבוהה( אם ביצוע התאמת הנגישות יטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בגודל המקום הציבורי החדש, בהיקף השירות המיועד להינתן בו ובייעודו, וכן היות המקום הציבורי חלק ממקום ציבורי קיים או תוספת לבנין קיים יחול גם באזור. )2( )ה( )1( מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות במקום ציבורי חדש יהיה פטור מביצוע אותה התאמת הנגישות אם נקבע, כי מתקיים אחד מאלה: ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת; הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, עקב ייחודו בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע; לענין מעלית או התאמה שעלותה גבוהה, לפי ההוראות וההסדרים שנקבעו לענין זה בישראל עלותה תטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום לרבות היקף האוכלוסייה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות; לענין היתר לתוספת או לשינוי בבנין קיים היא מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום או השירות הניתן בו; )א ) )ב( )ג( )ד( נקבע פטור כאמור בפסקה )1(, רשאי מהנדס ועדת תכנון מיוחדת או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין; בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוגש למהנדס ועדת תכנון מיוחדת, ומהנדס הוועדה יעביר העתק מהבקשה לנציב; )2( )3( דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 113

116 מהנדס ועדת תכנון מיוחדת והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור; קבע הנציב שלא מתקיימת אחת מעילות הפטור שבסעיף קטן זה, יודיע על כך למהנדס ועדת תכנון מיוחדת, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור בבקשה. אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס ועדת תכנון מיוחדת ליתן פטור; החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס ועדת תכנון מיוחדת בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה; על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור בתנאים, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת המשנה להתנגדויות של מועצת התכנון העליונה, מהנדס ועדת תכנון מיוחדת והנציב יהיו משיבים בערר; )4( )5( )6( )7( )ו( הוראות לפי סעיף קטן )ד() 2 ( וסעיף קטן )ה() 1 ()ג( לא יחולו לגבי מקום ציבורי חדש שעתיד להיות מופעל בידי רשות ציבורית; חובה שחלה לפי צו זה, ערב כניסתן לתוקף של תקנות שנקבעו בישראל בהתאם לאמור בסעיף קטן )ד(; מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי סימן ו' בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; מוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף קטן )ז(. )1( )2( )3( )4( )1( )2( )ז( במקום המיועד להיות מוסד חינוך או גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתו לתוקף של צו זה )בסעיף זה מוסד חינוך חדש( יבוצעו התאמות נגישות בהתאם להוראות שייקבעו בישראל לעניין זה ; הוראות בדבר התאמת הנגישות, אשר נקבעו בישראל, יחולו בתחום המועצה המקומית ובתחום המועצה האזורית. )ח( הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן )ז(, לענין מקום ציבורי חדש יחולו גם לענין - מקום המיועד להיות מקום עבודה, למעט שטחי עבודה אישיים ושטחים שאינם מיועדים לשהיית אדם, ולרבות הגישה לשטחים האישיים, המסדרונות, והכניסה לחדרי עבודה; כל מקום נוסף שנקבע בתחיקת משנה בישראל. )1( )2( )ט( הוראות סעיף זה יחולו בתחום המועצה המקומית ובתחום המועצה האזורית. 114 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

117 הי" שטח משותף בבנין מגורים חדש )תיקון מס' ) ט. )א( בסעיף זה "בנין מגורים חדש" בנין או חלק מבנין, שיש בו לפחות 6 יחידות דיור שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר י' בחשון התשס"ז )1 בנובמבר 2006(; "יחידת דיור" חדר או תא או מערכת חדרים או תאים המיועדים לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים; תר" - רשיון כמשמעותו בסעיף 34)1( לחוק; "שטח משותף בבנין מגורים" שטח המיועד לשמש את כלל דיירי בנין המגורים. )ב( )ג( בניה או שימוש בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש ייעשו בכפוף לביצוע התאמות נגישות באופן, בכמות ובדרך שייקבעו בתחיקת משנה בישראל לעניין זה. הסידורים הנדרשים, אשר נקבעו בישראל, יחולו בתחום המועצה האזורית ובתחום המועצה האזורית. )1( )2( )3( )4( )5( )6( )7( )ד( מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות לפי סעיף זה, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת נגישות אם נקבע, לאחר התייעצות במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כי מתקיים בהתאמת הנגישות אחד התנאים הקבועים בתחיקת משנה שהותקנה בישראל לעניין זה ובהתאם לאמור בסעיף 7 ח)ד( לצו זה; נקבע פטור כאמור בפסקה )1(, רשאי מהנדס ועדת תכנון מיוחדת או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין; בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוגש למהנדס ועדת תכנון מיוחדת, ומהנדס ועדת תכנון מיוחדת יעביר העתק מהבקשה לנציב; מהנדס ועדת תכנון מיוחדת והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור; קבע הנציב שאין ליתן פטור, יודיע על כך למהנדס ועדת תכנון מיוחדת, ומהנדס ועדת תכנון מיוחדת לא ייתן פטור; אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס ועדת תכנון מיוחדת ליתן פטור; החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס ועדת תכנון מיוחדת בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס ועדת תכנון מיוחדת בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס ועדת תכנון מיוחדת; על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת המשנה דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 115

118 להתנגדויות של מועצת התכנון העליונה, והנציב ומהנדס ועדת תכנון מיוחדת יהיו משיבים בערר. )ו( הוראות סעיף זה יחולו בתחום המועצה המקומית ובתחום המועצה האזורית. אישור מורשה נגישות )תיקון מס' ) י. )א( לא יינתן היתר, אישור או תעודת גמר, לפי הענין, לבנין שהוא מקום ציבורי חדש, למוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף 7 ח)ז() 1 ( או לבנין מגורים חדש כהגדרתו בסעיף 7 ט)א(, או לחלק ממנו, אלא אם כן התקבלה חוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות השירות, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כי מתקיימות הוראות לפי סעיפים 7 ו-י: תחיקת משנה לעניין הפטור מחובת התייעצות עם מומחה לנגישות השירות לסוגי בניני מגורים, אשר נקבעה בישראל מכוח הוראות סעיף 158 ו 3 )א( לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965, תחול בתחום המועצה המקומית ובתחום המועצה האזורית, ובמוסד או במפעל המוחזק על ידי ישראלי. )ב( על אף האמור בסעיף קטן )א( - יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה קלה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אם מהנדס ועדת תכנון מיוחדת אישר סטיה כאמור בנימוקים שיפורטו, ואישר כי אין בסטיה משום הפרה של ההוראות שלפי סעיף זה; יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הרשום בפנקס מיוחד כמשמעותו בסעיף 21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות )תיקון מס' 2(, התשס"ה- 2005, כפי תוקפו בישראל מעת לעת, שאינו אדריכל רישוי או מהנדס רישוי כהגדרתם בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח- 1958, כפי תוקפו בישראל מעת לעת, אם קבע מהנדס ועדת תכנון מיוחדת, כי הסטיה מתחייבת מטעמי בטיחות, ואישר כי אין בסטיה כאמור משום הפרה של ההוראות לפי סעיף זה. )1( )2( )ג( בסעיף זה "היתר" רשיון כמשמעותו בסעיף 34)1( לחוק; "אישור" כמשמעותו בסעיף 37 א לחוק; "תעודת גמר" תעודה הניתנת לבעל ההיתר על ידי ועדת התכנון המיוחדת, המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם לו. )ד( החלטת מוסד תכנון ליתן היתר לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות, לפי פרק ה' 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, למוסדות חינוך, תהיה תקפה למשך עשר שנים מקבלתה, ובלבד שלא קבע מהנדס ועדת תכנון מיוחדת כי חלו שינויים בדין, בתכניות, בתקנים או בהנחיות הוועדה, המחייבים שינוי בהחלטה; מהנדס 116 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

119 ועדת תכנון מיוחדת ייתן את החלטתו בענין בתוך עשרה ימים ממועד הגשת בקשתו של בעל ההיתר לבצע את העבודה בהתאם להיתר. )ו( הוראות סעיף זה יחולו בתחום המועצה המקומית ובתחום המועצה האזורית. תחילת 8. תוקף השם תחילתו של צו זה ביום ו' בניסן תשל"א )1 באפריל 1971(. צו זה ייקרא "צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים )יהודה והשומרון( )מס' 418(, תשל"א "..9 כ"ו 23 באדר תשל"א במרץ 1971 רפאל ורדי, תת-אלוף מפקד אזור יהודה והשומרון. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 117

120 נספח מס' 2 צו צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )יהודה ושומרון(, התשמ"ב משמש כצו הבסיסי למתן היתרים בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים. -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים נספח מס' 2 לפרק א' צו 997 צבא הגנה לישראל צו מס' 997 צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים בתוקף סמכותי כמפקד כוחות צה"ל באזור, אני מצווה בזאת לאמור:.1 הגדרות בצו זה - "בית משפט" בית משפט צבאי שכונן על פי הצו בדבר הוראות בטחון )יהודה והשומרון( )מס' 378(, תש"ל ; "הממונה" מי שנתמנה על ידי כממונה לענין צו זה; "בנין" כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות )1( כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע; )2( קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה, הגודרים או תוחמים או מיועדים לגדור או לתחום שטח קרקע או חלל; "שטח תפוס" שטח שנתפס על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור לצרכים צבאיים עבודות טעונות היתר תיקון: צו מס' 1484 עונשין סמכות בית המשפט הפסקת בניה לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו בשטח תפוס, אלא לאחר שניתן לו היתר לכך מאת הממונה או מי שהוסמך לכך מטעמו: א. התוויתה של דרך, סלילתה וסגירתה. ב. הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבניין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה. ג. כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם. אדם העושה דבר הטעון היתר לפי סעיף 2 בלא היתר, או בסטיה מתנאי ההיתר, דינו קנס 200,000 שקל או מאסר שנתיים או שני העונשים כאחד, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף 2000 שקל או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה, לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהממונה על אותה עבירה או לאחר הרשעתו. הורשע אדם על עבירה לפי סעיף 3, רשאי בית המשפט בשעת גזר הדין לצוות שהבנין או אותו חלק ממנו שנבנו ללא היתר או בסטיה מתנאי ההיתר ייהרס, יפורק או יסולק על ידי הנשפט או הממונה או מי שהוסמך לכך מטעמו, ולחייב את הנשפט בהוצאות הביצוע. הממונה או מי שהוסמך לכך מטעמו, רשאי לצוות, בכתב, על אדם העושה דבר הטעון היתר כאמור בסעיף 2 בלא היתר או בסטיה מתנאי ההיתר להפסיק מיד את הבניה. 118 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

121 ב) ג) -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים צו הריסה מנהלי 6. מתן היתר שלא כדין תיקונים: צו מס' 1495 צו מס' א. הממונה או מי שהוסמך לכך מטעמו רשאי לצוות בכתב על אדם העושה דבר הטעון היתר כאמור בסעיף 2, בלא היתר או בסטיה מתנאי ההיתר להרוס, לפרק או לסלק את מה שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מתנאי ההיתר, ואם לא עשה כן רשאי הממונה לעשות כן ולחייב את אותו אדם בהוצאות הביצוע. )א( חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לתת היתר הנדרש לפי סעיף 2, או שהיה שותף לה שלא דרך הצבעה, ביודעו שההיתר הוא בניגוד למערכת הנחיות בתוקף, ובלבד שמוסד התכנון אינו מוסמך ליתן היתר כאמור, או החליט לתת אישור לפי סעיף 37 א לחוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס' 79 לשנת 1966, ביודעו שלא התקיימו התנאים הקבועים בצו זה למתן אישור זה, דינו מאסר שנה או קנס של 50,000 שקלים חדשים או שני העונשים כאחד. ) עובד של מוסד תכנון או של רשות מקומית או מי שמועסק מטעמם של מוסד תכנון או רשות מקומית, אשר קבע בכתב, או בעל פה בשעת דיון במוסד תכנון, כי ניתן לתת היתר הנדרש לפי סעיף 2, ביודעו כי ההיתר הוא בניגוד למערכת הנחיות בתוקף, ועל יסוד קביעתו ניתן ההיתר, דינו מאסר שנה או קנס 50,000 שקלים חדשים או שני העונשים יחד, ובלבד שמוסד התכנון אינו מוסמך ליתן היתר כאמור. ) בסעיף זה: חיבור מבנה לחשמל, מים וטלפון תיקון: צו מס' 1612 "חבר מוסד תכנון" לרבות מי שמונה כממלא מקומו. "מוסד תכנון" כל רשות באזור שיש לה סמכות ליתן היתרים לפי צו זה או מכוחו. "מערכת הנחיות" כהגדרתה בתקנות בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )יהודה ושומרון(, תשמ"ה "רשות מקומית" מועצה מקומית כמשמעותה בצו בדבר ניהול מועצות מקומיות )יהודה ושומרון( )מס' 892(, תשמ"א או מועצה אזורית כמשמעותה בצו בדבר ניהול מועצות אזוריות )יהודה ושמרון( )מס' 783(, תשל"ט )א( בסעיף זה "ועדת תכנון מיוחדת" כמשמעותה בסעיף 2 א לצו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים )יהודה והשומרון( )מס' 418(, התשל"א ; "החוק" חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס' 79 לשנת 1966; "רשות רישוי מקומית" כמשמעותה בסעיף 2 ב לצו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים )יהודה והשומרון( )מס' 418(, התשל"א )ב( אישור לפי סעיף 37 א)ב( לחוק בשטח תפוס יינתן על ידי הממונה או מי שהוסמך לכך על ידו. )ג( על מתן אישור כאמור בסעיף קטן )ב( ועל הוראה בדבר הפסקת מתן חשמל, מים או שירותי טלפון בשטח תפוס יחולו הוראות סעיף 37 א)ג( עד )ז( לחוק, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: )1( בכל מקום, במקום "הועדה המקומית" יקראו "הממונה או מי שהוסמך לכך על ידו"; 1 6 ב. 1 תשריר שנקבע בסעיף 3 לצו מס' 1612: "פעולה שנעשתה בהתאם להוראות צו זה בתקופה החל מיום תחילתו של צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים )תיקון מס' 18( )יהודה והשומרון( )מס' 1584(, התשס"ז- 2007, ועד ליום תחילתו של צו זה, תיראו כאילו נעשתה מכוחו של צו זה ועל פיו". דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 119

122 ד) -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )2( בכל מקום, במקום "רשיון" או "רשיון לפי החוק" יקראו "היתר לפי סעיף 2 לצו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )יהודה והשומרון( )מס' 997(, התשמ''ב "; )3( בסעיף 37 א)ג() 2 ( לחוק, במקום "הועדה המחוזית" יקראו "הממונה"; )4( בסעיף 37 א)ד() 2 ( לחוק, במקום "מהנדס הועדה המקומית" יקראו "הממונה או מי שהוסמך לכך על ידו"; )5( בסעיף 37 א)ד() 3 ( לחוק, במקום "היועץ המשפטי של הועדה המקומית" יקראו "היועץ המשפטי או מי שהוסמך לכך על ידו". )ד( הסמיך הממונה ועדת תכנון מיוחדת לתת היתר לפי סעיף 2 לצו בשטח תפוס מסוים )1( יראו את ועדת התכנון המיוחדת כמי שהוסמכה על ידי הממונה לענין סעיפים קטנים )ב( ו-)ג() 1 ( לגבי אותו שטח; )2( בקשה לקבלת אישור לפי סעיף 37 א לחוק לגבי אותו שטח תוגש לרשות הרישוי המקומית של ועדת התכנון המיוחדת, וזו לא תיתן את האישור אלא בתנאים בהם רשאית ועדת התכנון המיוחדת לתתו; )3( על אף האמור בסעיף קטן )ג() 4 ( ו-) 5 ( )א( בסעיף 37 א)ד() 2 ( לחוק, במקום "מהנדס הועדה המקומית" יקראו "מהנדס ועדת התכנון המיוחדת"; )ב( בסעיף 37 א)ד() 3 ( לחוק, במקום "היועץ המשפטי של הועדה המקומית" יקראו "היועץ המשפטי של ועדת התכנון המיוחדת". )ה( הוראות סעיפים 4 ו- 6 לצו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים )תיקון מס' 18( )יהודה והשומרון( )מס' 1584(, התשס"ז- 2007, וכן תקנות שהותקנו לפי סעיף 5 לאותו צו, יחולו לענין סעיף זה, בשינויים המחויבים. ) אנשים עם מוגבלות )הוסף בתיקון מס' -4 צו )1750 תקנות פטור תיקון הצו בדבר הקמת מינהל אזרחי 6 ג )א( הוראות סעיפים 7 ו-י לצו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים )יהודה והשומרון( )מס' 418(, התשל"א- 1971, יחולו לענין צו זה. )ב( לצורך מילוי הוראות סעיף קטן )א(, יהיו לממונה או למי שהוסמך לכך מטעמו סמכויותיה של ועדת תכנון מיוחדת או מהנדס ועדת תכנון מיוחדת, לפי הענין. )ג( הסמיך הממונה ועדת תכנון מיוחדת לתת היתר לפי סעיף 2 לצו בשטח תפוס מסוים, יראו את ועדת התכנון המיוחדת כמי שהוסמכה על ידי הממונה לענין סעיף קטן )ב( לגבי אותו שטח.". ראש המינהל האזרחי רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו של צו זה, ובין השאר גם הוראות בדבר תשלום אגרות. הוראות צו זה לא יחולו על רשות מרשויות צה"ל או על רשות הפועלת תחת פיקוד כוחות צה"ל באזור, הבונים בשטח תפוס לצרכי מילוי תפקידם. בצו בדבר הקמת מינהל אזרחי )יהודה והשומרון( )מס' 947(, התשמ''ב- 1981, בתוספת השניה, בסופה יבוא: "צו בדבר מתן היתרים לעבודות 120 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

123 -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )יהודה והשומרון( )מס' 997( התשמ''ב ". תחילת תוקף 10. השם תחילתו של צו זה ביום חתימתו. צו זה יקרא: "צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )יהודה והשומרון( )מס' 997( התשמ''ב "..11 י"ג באב התשמ"ב 2 באוגוסט 1982 אלוף אורי אור, צה"ל מפקד כוחות באזור יהודה והשומרון צבא הגנה לישראל צו מס' 997 צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים בתוקף סמכותי כמפקד כוחות צה"ל באזור, אני מצווה בזאת לאמור:.1 הגדרות בצו זה - "בית משפט" בית משפט צבאי שכונן על פי הצו בדבר הוראות בטחון )יהודה והשומרון( )מס' 378(, תש"ל ; "הממונה" מי שנתמנה על ידי כממונה לענין צו זה; "בנין" כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות )1( כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע; )2( קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה, הגודרים או תוחמים או מיועדים לגדור או לתחום שטח קרקע או חלל; "שטח תפוס" שטח שנתפס על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור לצרכים צבאיים. עבודות טעונות 2. היתר תיקון: צו מס' 1484 עונשין לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו בשטח תפוס, אלא לאחר שניתן לו היתר לכך מאת הממונה או מי שהוסמך לכך מטעמו: א. התוויתה של דרך, סלילתה וסגירתה. ב. הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבניין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה. ג. כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם. אדם העושה דבר הטעון היתר לפי סעיף 2 בלא היתר, או בסטיה מתנאי ההיתר, דינו קנס 200,000 שקל או מאסר שנתיים או שני העונשים כאחד, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף 2000 שקל או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה, לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהממונה על אותה עבירה או לאחר הרשעתו..3 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 121

124 ז) ו) -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים א. סמכות בית המשפט הפסקת בניה צו הריסה מנהלי מתן היתר שלא כדין תיקונים: צו מס' 1495 צו מס' 1612 הורשע אדם על עבירה לפי סעיף 3, רשאי בית המשפט בשעת גזר הדין לצוות שהבנין או אותו חלק ממנו שנבנו ללא היתר או בסטיה מתנאי ההיתר ייהרס, יפורק או יסולק על ידי הנשפט או הממונה או מי שהוסמך לכך מטעמו, ולחייב את הנשפט בהוצאות הביצוע. הממונה או מי שהוסמך לכך מטעמו, רשאי לצוות, בכתב, על אדם העושה דבר הטעון היתר כאמור בסעיף 2 בלא היתר או בסטיה מתנאי ההיתר להפסיק מיד את הבניה. הממונה או מי שהוסמך לכך מטעמו רשאי לצוות בכתב על אדם העושה דבר הטעון היתר כאמור בסעיף 2, בלא היתר או בסטיה מתנאי ההיתר להרוס, לפרק או לסלק את מה שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מתנאי ההיתר, ואם לא עשה כן רשאי הממונה לעשות כן ולחייב את אותו אדם בהוצאות הביצוע. )ה( חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה לתת היתר הנדרש לפי סעיף, 2 או שהיה שותף לה שלא דרך הצבעה, ביודעו שההיתר הוא בניגוד למערכת הנחיות בתוקף, ובלבד שמוסד התכנון אינו מוסמך ליתן היתר כאמור, או החליט לתת אישור לפי סעיף 37 א לחוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס' 79 לשנת 1966, ביודעו שלא התקיימו התנאים הקבועים בצו זה למתן אישור זה, דינו מאסר שנה או קנס של 50,000 שקלים חדשים או שני העונשים כאחד. עובד של מוסד תכנון או של רשות מקומית או מי שמועסק מטעמם של מוסד תכנון או רשות מקומית, אשר קבע בכתב, או בעל פה בשעת דיון במוסד תכנון, כי ניתן לתת היתר הנדרש לפי סעיף 2, ביודעו כי ההיתר הוא בניגוד למערכת הנחיות בתוקף, ועל יסוד קביעתו ניתן ההיתר, דינו מאסר שנה או קנס 50,000 שקלים חדשים או שני העונשים יחד, ובלבד שמוסד התכנון אינו מוסמך ליתן היתר כאמור. בסעיף זה: ) ) חיבור מבנה לחשמל, מים וטלפון תיקון: צו מס' 1612 "חבר מוסד תכנון" לרבות מי שמונה כממלא מקומו. "מוסד תכנון" כל רשות באזור שיש לה סמכות ליתן היתרים לפי צו זה או מכוחו. "מערכת הנחיות" כהגדרתה בתקנות בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )יהודה ושומרון(, תשמ"ה "רשות מקומית" מועצה מקומית כמשמעותה בצו בדבר ניהול מועצות מקומיות )יהודה ושומרון( )מס' 892(, תשמ"א או מועצה אזורית כמשמעותה בצו בדבר ניהול מועצות אזוריות )יהודה ושמרון( )מס' 783(, תשל"ט )א( בסעיף זה "ועדת תכנון מיוחדת" כמשמעותה בסעיף 2 א לצו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים )יהודה והשומרון( )מס' 418(, התשל"א ; "החוק" חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס' 79 לשנת 1966; "רשות רישוי מקומית" כמשמעותה בסעיף 2 ב לצו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים )יהודה והשומרון( )מס' 418(, התשל"א ב. 2 תשריר שנקבע בסעיף 3 לצו מס' 1612: "פעולה שנעשתה בהתאם להוראות צו זה בתקופה החל מיום תחילתו של צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים )תיקון מס' 18( )יהודה והשומרון( )מס' 1584(, התשס"ז- 2007, ועד ליום תחילתו של צו זה, תיראו כאילו נעשתה מכוחו של צו זה ועל פיו". 122 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

125 ח) -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )ב( אישור לפי סעיף 37 א)ב( לחוק בשטח תפוס יינתן על ידי הממונה או מי שהוסמך לכך על ידו. )ג( על מתן אישור כאמור בסעיף קטן )ב( ועל הוראה בדבר הפסקת מתן חשמל, מים או שירותי טלפון בשטח תפוס יחולו הוראות סעיף 37 א)ג( עד )ז( לחוק, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: )1( בכל מקום, במקום "הועדה המקומית" יקראו "הממונה או מי שהוסמך לכך על ידו"; )2( בכל מקום, במקום "רשיון" או "רשיון לפי החוק" יקראו "היתר לפי סעיף 2 לצו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )יהודה והשומרון( )מס' 997(, התשמ''ב "; )3( בסעיף 37 א)ג() 2 ( לחוק, במקום "הועדה המחוזית" יקראו "הממונה"; )4( בסעיף 37 א)ד() 2 ( לחוק, במקום "מהנדס הועדה המקומית" יקראו "הממונה או מי שהוסמך לכך על ידו"; )5( בסעיף 37 א)ד() 3 ( לחוק, במקום "היועץ המשפטי של הועדה המקומית" יקראו "היועץ המשפטי או מי שהוסמך לכך על ידו". )ד( הסמיך הממונה ועדת תכנון מיוחדת לתת היתר לפי סעיף 2 לצו בשטח תפוס מסוים )1( יראו את ועדת התכנון המיוחדת כמי שהוסמכה על ידי הממונה לענין סעיפים קטנים )ב( ו-)ג() 1 ( לגבי אותו שטח; )2( בקשה לקבלת אישור לפי סעיף 37 א לחוק לגבי אותו שטח תוגש לרשות הרישוי המקומית של ועדת התכנון המיוחדת, וזו לא תיתן את האישור אלא בתנאים בהם רשאית ועדת התכנון המיוחדת לתתו; )3( על אף האמור בסעיף קטן )ג() 4 ( ו-) 5 ( )א( בסעיף 37 א)ד() 2 ( לחוק, במקום "מהנדס הועדה המקומית" יקראו "מהנדס ועדת התכנון המיוחדת"; )ב( בסעיף 37 א)ד() 3 ( לחוק, במקום "היועץ המשפטי של הועדה המקומית" יקראו "היועץ המשפטי של ועדת התכנון המיוחדת". )ה( הוראות סעיפים 4 ו- 6 לצו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים )תיקון מס' 18( )יהודה והשומרון( )מס' 1584(, התשס"ז- 2007, וכן תקנות שהותקנו לפי סעיף 5 לאותו צו, יחולו לענין סעיף זה, בשינויים המחויבים. ) אנשים עם מוגבלות )הוסף בתיקון מס' -4 צו ) ג. )א( הוראות סעיפים 7 ו-י לצו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים )יהודה והשומרון( )מס' 418(, התשל"א- 1971, יחולו לענין צו זה. )ב( לצורך מילוי הוראות סעיף קטן )א(, יהיו לממונה או למי שהוסמך לכך מטעמו סמכויותיה של ועדת תכנון מיוחדת או מהנדס ועדת תכנון מיוחדת, לפי הענין. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 123

126 -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים תקנות )ג( הסמיך הממונה ועדת תכנון מיוחדת לתת היתר לפי סעיף 2 לצו בשטח תפוס מסוים, יראו את ועדת התכנון המיוחדת כמי שהוסמכה על ידי הממונה לענין סעיף קטן )ב( לגבי אותו שטח.". ראש המינהל האזרחי רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו של צו זה, ובין השאר גם הוראות בדבר תשלום אגרות פטור תיקון הצו בדבר הקמת מינהל אזרחי תחילת תוקף השם הוראות צו זה לא יחולו על רשות מרשויות צה"ל או על רשות הפועלת תחת פיקוד כוחות צה"ל באזור, הבונים בשטח תפוס לצרכי מילוי תפקידם. בצו בדבר הקמת מינהל אזרחי )יהודה והשומרון( )מס' 947(, התשמ''ב- 1981, בתוספת השניה, בסופה יבוא: "צו בדבר מתן היתרים לעבודות 997( והשומרון( )מס' בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )יהודה התשמ''ב ". תחילתו של צו זה ביום חתימתו. צו זה יקרא: "צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )יהודה והשומרון( )מס' 997( התשמ''ב ". י"ג באב התשמ"ב 2 באוגוסט 1982 אלוף אורי אור, צה"ל מפקד כוחות באזור יהודה והשומרון פורסם: קמצ''מ 56 עמ' 28 תיקונים: צו מס' 1484 )תיקון מס' 1( [ [ קמצ"מ 192 עמ' 2946 צו מס' 1495 )תיקון מס' 2( [ [ קמצ"מ 196 עמ' 3074 צו מס' 1612 )תיקון מס' 3( ] [ קמצ"מ 223 עמ' 5129 צו מס' 1750 )תיקון מס' 4( ] [- טרם פורסם בקמצ"מ 124 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

127 -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים צבא הגנה לישראל צו בדבר היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )יהודה והשומרון()מס',)997 התשמ"ב תקנות בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )יהודה והשומרון(, התשמ"ה בתוקף סמכותי כראש המינהל האזרחי ועל פי סעיף 7 לצו בדר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים )יהודה והשומרון()מס' 997(, התשמ"ב 1982 )להלן: "הצו"(, הנני מתקן תקנות אלה: הגדרות 1. בתקנות אלה: "בעל היתר" מי שהוצא על שמו היתר מאת הממונה; "הוראות כלליות" נוהלים שהוציא הממונה בדבר תנאים למתן היתרים בשטח תפוס, לרבות פרטים שיש לכלול בבקשות להיתרים, הוראות לבינוי ושימוש בקרקע והוראוטת בדבר אגרות; "היתר" היתר לפי סעיף 2 לצו; "המהנדס" הממונה או מי שהתמנה על ידו כמהנדס לבדיקת בקשות להיתרים; "הקלה" הרשאה לבצע עבודה שהיא טענוה היתר ההנחיות, מהוראות התקנות או מהוראות כלליות; לפי הצו, בסטייה ממערכת "מפרט" פרטי הנכס והבניה שיכללו בטופס כפי שיקבע הממונה; "מערכת הנחיות" -מערכת כללים להוצאת היתרים בשטח תפוס, הכוללת תשריט והוראות בדבר חתימת שטחים ותנאי שימוש בקרקע ובבנינים בתוך כל שטח כאמור; "נכס" נכס בשטח תפוס שלגביו מבוקש או ניתן היתר; "שימוש חורג" בקרקע או בבנין השימוש בהם למטרה שלא הותא להשתמש בהם לפי מערכת ההנחיות, הוראות כלליות או לפי היתר החלים על הקרקע או הבנין; הגשת 2. בקשה להיתר א. מבקשת ההיתר )להלן: "מבקש"( יגיש לממונה את הבקשה בצירוף מפרט, בטפסים שיינתנו לו על ידי הממונה ובמספר עותקים שיקבע על ידי המצונה. ב. הבקשה להיתר והמפרט יהיו חתומים על ידי המפורטים להלן: )1( המבקש; דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 125

128 -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים עורך הבקשה; המהנדס האחראי לביצוע השלד. )2( )3( נספחים 3. לבקשה א. לבקשה להיתר יצורפו הנספחים: )1( מפה מצבית; תשריט סכמטי של שטחי הבניה; תשריט סכמטי של שטחי הבניה; תכניות בניה; תעודה או אישור על גבי הבקשה מעת הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש בדבר הרשאתו של המבקש להשתמש בנכס. )2( )3( )4( )5( ב. הנספחים האמורים ייחתמו בידי המבקש ועורך הבקשה. פרטי 4. הבקשה להיתר הממונה רשאי להתנות שבבקשה להיתר שתוגש לו יכללו פרטים ונספחים, על פי נוהלים שיקבע, דרך כלל, או למקרה פלוני, כפי שימצא לנכון, ביחס לעבודה או לשימוש שלגביהם מבוקש ההיתר. התאמת 5. היתר למערכת הנחיות א. הממונה יהיה רשאי לקבוע מערכת הנחיות להוצאת היתרים במקום פלוני וכללים להכנת מערכת הנחיות כאמור. ב. בקשה להיתר תהיה תואמת למערכת ההנחיות החלה על הנכס נשוא הבקשה להיתר. בדיקת 6. בקשה על ידי מהנדס א. הוגשה בקשה להיתר אל הממונה והיא תואמת את הוראות תקנות אלה, ההוראות הכלליות ודרישות הממונה, ההוראות הכלליות ודרישות הממונה כאמור בתקנה 4, וכן את מערכת ההנחיות החלה על הנכס יאשרו הממונה או המהנדס את הדבר בכתב. ב. הוגשה בקשה שאינה תואמת את האמור בתקנת משנה א, יפרט המהנדס את מהותה ומידתה של הסטייה וכן יחווה דעתו בעניין התרת שימוש חורג או מתן הקלה. מתן היתר 7. ותנאיו הממונה רשאי לתת היתר, לסרב לתיתו, לתקנו, להתנות בו תנאים ובין השאר בעניינים אלה: לשנותו, להתלותו או לבטלו וכן חמרי בניה; מרה וצורת הבנין המוצע והתאמתו לבנינים בסביבתו.; מילויים וחפירות; התאמת מפלסי הנכס למערכת הדרכים והניקוז ועיצוב נוף הסביבה; )1( )2( )3( )4( 126 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

129 -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים עבודות פיתוח מסביב לבנין המוצע; הריסתו של בנין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת; מערכות איורור, תאורה, ביוב וניקוז, מעליו, אספקת מים, גז וחשמל, רשת טלפון, מתקנים לאצירת אשפה ולסילוקה ומתקנים לבטיחות והגנה מאש; מקומות חניה והגישה אליהם; מקלטים וסידורי בטיחות אחרים; )5( )6( )7( )8( )9( )10( סימון תאורת אזהרה למניעת מכשולי טיסה; )11( הבטחת יציבות הבנין במהלך העבודה; )12( נקיטת אמצעי בטיחות להגנת העובדים ואחרים בביצוע עבודה; )13( מניעת הפרעה במהלך העבודה לתנועת רכב והולכי רגל; )14( נקיטת אמצעים למנוע הנחת חומרים, מכשירים, בדרך ציבורית במהלך העבודה. כלי עבודה או חפצים )15( סילוק כלים, מכשירים, שיירים וערמות עפר או חומרי בניה מאתר העבודה לאחר השלמתה. חובת קיום 8. הוראות א. לא ינתן היתר אלא בהתאם להוראות תקנות אלה, הוראות נוהל שקבע הממונה כאמור בתקנה 4, ובהתאם למערכת ההנחיות החלה על הנכס; ב. הממונה רשאי להתנות מתן היתר לתוספת לבנין קיים או לשינויו, תיקונו או הריסתו של חלק מבנין קיים בתנאי שהחלק אשר לגביו לא ניתן ההיתר יותאם להוראות הכלליות, ובלבד שקיים קשר בין החלק האמור ובין העבודה לגביה נתבקש ההיתר. הקלות 9. ושימושים חורגים הממונה רשאי להתיר הקלה ושימוש חורג בתנאים כדלקמן: א. ב. ג. מבקש הבקשה להקלה או לשימוש החורג המציא העתק מבקשתו לכל מחזיק או בעל זכות בנכס גובל או משותף העלול להפגע מאישור הבקשה, הודיע בכתב למי שעלול להפגע, כאמור, כי הוא רשאי להגיש התנגדות לבקשה תוך 15 יום מיום הגשתה לממונה, וכן הודיע למי שעלול להפגע כאמור, את יום הגשת הבקשה לממונה; ובלבד שהעתקים מן ההודעות האמורות הומצאו לממונה בצירוף חתימת מקבלי ההודעות; ניתנה חוות דעת של הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס; הוגשה התנגדות לאישור הבקשה, יזמן הממונה את המתנגד ואת מגיש הבקשה לשמיעת ההתנגדות; לדיון בהתנגדות יוזמן גם נציג הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 127

130 -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים ד. אין בהקלה או בשימוש החורג סטייה ניכרת ממערכת ההנחיות החלה על הנכס. לעניין זה, סטייה ניכרת היא אחת מאלה: )1( בניה שיש בה שינוי מהייעוד שנקבע במערכת ההנחיות והיא משנה את האופי של הסביבה הקרובה; שימוש בבנין או בקרקע שיש בו שינוי מהיעוד שנקבע במערכת ההנחיות והוא משנה את אופיה של הסביבה הקרובה; בניה או שימוש בקרקע באופן החורג מנוהלים שקבע הממונה כנוהלים המחייבים לעניין אישור הקלות ושימושים חורגים. )2( )3( היתר 10. ועותקיו א. היתר יערך בטופס שיקבע הממונה וייחתם בידיו ובידי המהנדס. ב. להיתר יצורף עותק מכל נספח לבקשה חתום בידי הממונה או המהנדס, ועותקי הנספחים כאמור יהוו חלק בלתי נפרד ממנו. ג. עותק אחד של ההיתר ישמר בידי הממונה או בידי מי שיקבע מטעמו. ד. עותק שני שחל ההיתר יוחזק בנכס במשך כל מהלך העבודה ויוצג בפני כל מי שהוסמך מטעם הממונה לדרוש הצגתו. אגרות 11. בעד מתן היתר ישולמו האגרות שייקבע הממונה. תוקפו של 12. היתר א. תקפו של היתר או לשלוש שנים מיום הוצאתו. ב. החלטת הממונה לתת היתר תיחשב כבטלה בתם שנה מהיום שבו הודיע למבקש על אישור בקשתו, אם במשך התקופה האמורה לא הוצא היתר. ג. תקפו של היתר יפקע אם העבודה הופסקה תקופה העולה על שנה. ד. הוחל בעבודה אף היא לא הושלמה תוך תקופת תקפו של ההיתר, יחדש הממונה את ההיתר על פי בקשת בעל ההיתר, בתנאי שאין מניעה לחידושו; חל בתקופה זו שינוי בזכויות בנכס, יוצא ההיתר המחודש על פי בקשת בעל ההיתר או בעל הזכות החדש בנכס, על שם בעל הזכות החדש. ה. לא הוחל בעבודה תוך שנה אחת מיום הוצאת ההיתר, בטל ההיתר, אך רשאי הממונה לפי שיקול דעתו ולפי בקשת בעל ההיתר לחדשו; חל בתקופה האמורה שינוי בזכויות בנכס, רשאי הממונה לפי בקשת בעל ההיתר או בעל הזכויות החדש, להוציא את ההיתר המחדש יעלך שם בעל הזכויות החדש. ו. נשרף או נהרס בנין, או נוצר מצב אחר שבו ניתן לשקמו בהתאם לתנאי ההיתר שעל פיו הוקם הבנין, יחדש הממונה את ההיתר, באין מניעה תכנונית לכך, ובלבד שתנאי ההיתר אינם סותרים את הצו, התקנות, הוראות נוהל כלליות, או מערכת הנחיות החלה על המקום; חל שינוי בזכויות בנכס, יוצא ההיתר המחודש על פי בקשת בעל הזכויות החדש, על שם בעל הזכויות החדש. 128 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

131 -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים ז. תקפו של היתר מחודש הוא לשנה. ח. לא יחודש היתר יותר מפעמיים אלא אם שוכנע הממונה שנשוא הבקשה להיתר מחייב חידוש נוסף להיתר. תעודת גמר 13. א. הממונה רשאי להתנות היתר בתנאי שבעל ההיתר לא יגור בבנין או ישתמש בו בדרך אחר, ולא ירשה לאחר לגור או להשתמש בו, עד אשר קיבל לגביו תעודת גמר. ב. הממונה יקבע את טופס הבקשה לתעודת גמר. ג. אם לדעת הממונה או המהנדס נעשתה והושלמה העבודה בהתאם להתיר ונתמלאו הוראות התקנות וההוראות הכלליות מטעם הממונה, תינתן לבעל ההיתר תעודת גמר חתומה בידו לפי טופס שיקבע היתר בניה לבנינים מסוימים אחריות )הוסף בתיקון מס' 1( 15 א. היתרי בניה לבנינים המיועדים לעסקים, מלאכות ותעשיות שהינם טעונים רשיון עסק על פי הדין או תחיקת הבטחון באזור, או לבנינים המיועדים למטרות ציבוריות, יינתנו על ידי הממונה לאחר התייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר. מתן היתר לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך הבקשה ומהמהנדס האחראי לביצוע השלד, בשל נזקים שייגרמו כתוצאה מאי קיום הוראות תקנות אלה והנוהלים שקבע הממונה. לענין סעיפים 1 )הגדרות "בעל היתר", "הוראות כלליות" "המהנדס" ו-"מפרט"(, 14,13,12,11,10,8,7,6,4,2 ו- 15, "ממונה" לרבות מי שהוסמך לכך מטעמו. הוראות 16. מעבר ותשריר הממונה רשאי לתת היתרים בשטח תפוס גם על פי בקשה להיתר שהוגשה למוסד תכנון כמשמעותו בסעיף 7 ג לצו בדבר חוק תכנון ערים כפרים ובנינים )יהודה והשומרון()מס' 418(, תשל"א 1971 והועברה אליו, וכן רשאי הוא לקבוע דרך כלל או למקרה פלוני, שתכנית שהוכנה לשטח תפוס לצורך מתן היתרים לפיה, או היתרים שניתנו על ידי מיוסד תכנון כאמור עד תחילתן של תקנות אלה, יהיו תקפים ויראו אותם כאילו היו מערכת הנחיות או היתר שנקבעו או שאושרו על ידו לפי המתאים. 17. תחילתן של תקנות אלה יהיה 30 יום מיום חתימתן. ט' סיוון, במאי, התשמ"ה משנה אלוף זך, פרדי מקום ממלא האזרחי המינהל ראש והשומרון יהודה לאזור דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 129

132 נספח מס' 3 תיקון צו מתן היתרי בנייה שלא כדין בשטח תפוס לצרכים צבאיים, תיקון זה לצו 997 מצביע על כובד האחריות המוטלת על כתפי העוסקים במתן היתרי בנייה. 130 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

133 נספח מס' 4 רשימת צווים נוספים: להלן רשימת צווים נוספים בעלי חשיבות לנושא תכנון ובנייה. 1. צו בדבר פיקוח על הבנייה )יהודה ושומרון( )מס' 393(, התש"ל צו בדבר איסור בנייה )יהודה ושומרון( )מס' 465(, התשל"ב חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס' 79 לשנת 1966 תקנות בדבר בנייה בקרבת קו חשמל )יהודה ושומרון(, התשמ"ב צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים )יהודה ושומרון( )מס' 418(, תשל"א 1971 הוראות בדבר שילוט בדרכים )יהודה ושומרון(, התשמ"ד צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים )הפסקת הליכי תכנון( )הוראות שעה( )יהודה ושומרון( )מס' 1385(, התשנ"ג צו מס' 1445 צו בדבר אישור הליכי תכנון ובנייה, צו מס' 1446 צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים )תיקון מס'.1996,)11 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 131

134 נספח מס' 15 )שייך לפרק א'( תכנית מתאר לשנת 2001: תכנית מתאר מפורטת מס' 126/2: שינוי תכנית מתאר אזורית מנדטורית - תכנית מס' -15 S. 132 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

135 נספח מס' 16 מנהל אזרחי איו"ש לשכת התכנון המרכזית טבלת תנאי סף לתחילת הליכים סטטוטוריים - התיישבות יהודית תכנית: מתאר / מתאר מפורטת / מפורטת כללי: נושא תאריך: מס': אישור הוועדה המיוחדת לתכנית 1 מכתב נילווה של המועצה )שייך לפרק א'( טבלת "תנאי סף - מוגשת ללשכת התכנון כתנאי מקדמי לקידום תכנית. - מעודכן הצהרת מהנדס המועצה מידע דיגיטאלי תאריך הגשת התכנית ללשכת התכנון: תנאים דיון בוועדה והחלטה )פרוטוקול הוועדה(. מכתב בקשה של המועצה/עירייה לקידום הליכי תכנון.יוגש בכתב: תאור התכנית ומטרתה, תשריט מוקטן לגודל A3. הצהרת מהנדס המועצה/עירייה בדבר התאמת הבניה ומצב הבנייה בשטח התכנית.)בניה בלתי חוקית( במקרא בו התכנית המוצעת מסדירה בניה קיימת, המועצה תציג את כל הנתונים בהתאם להחלטת מת"ע. תקליטור עם כל מסמכי התכנית המוגשת בפורמאט Shapefile ו/או- DWG.PDF, בנוסף הוראות התכנית בפורמאט ו- PDF. WORD גבול תכנית אמיתי שכבת: pgvul1 גבול תכנית לתצוגה שכבת: pgvul2 גבולות המגרשים בשכבת: pcel מספרי מגרשים scellno מהנדס מועצה/ עירייה תאריך עדכון אחרון: לשכת התכנון הערות נתונים כמותיים )במקרים של תוספת יח"ד( פרוגראמות )במקרים של תוספת יח"ד או שינוי ייעוד( מספר יח"ד קיימות למגורים ותוספת מבוקשת. פרוגראמה כמותית של שטחים ציבוריים, שטחי מסחר, כנגזרת של מספר יח"ד מתוכננות. 3 4 תאריך: אישור מהנדס המועצה/עירייה לנכונות הפרטים: *חתימת מהנדס המועצה/עירייה מהווה הצהרה למילוי הפרטים הנדרשים בטופס זה. על המהנדס לסמן את כל הסעיפים שבוצעו ומולאו בתכנית על כל חלקיה. תאריך: שם וחתימת הבודק: תכניות שלא תעמודנה בתנאי הסף תוחזרנה למועצה/עירייה ללא בדיקת לשכת התכנון המרכזית דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 133

136 לפרק ב' נספח מס' 5 צו מינוי חברי מועצת התכנון העליונה - מת"ע היא הסמכות העליונה לנושא תכנון ובנייה באיו"ש. מינוי חבריה נעשה באמצעות צו )ראה להלן( ולא באמצעות סעיף 5 לחוק הירדני )על פיו המועצה מונה תשעה חברים(. נספח מס' 5 לפרק ב' צ ב א ה ג נ ה ל י ש ר א ל צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים )יהודה והשומרון( )מס' 418(, התשל"א מינוי חברי מועצת התכנון העליונה בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לצו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים )יהודה והשומרון()מס' 418(, התשל"א- 1971, אני מורה על: מינוי 1. חברי מועצת התכנון העליונה מינויים של המפורטים להלן לכהן כחברי מועצת התכנון העליונה: -יו"ר ; -חבר ; -חבר ; -חבר ; -חבר ; -חבר ; -חבר ; -חבר ; א. ב. ג. ד. ה. ו. ז. ח. מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי, ממלא מקומו או נציגו היועץ המשפטי או נציגו ראש תחום תשתית במינהל האזרחי או נציגו נציג משרד הבטחון קצין המטה לעניני איכות הסביבה במינהל האזרחי או נציגו קצין המטה לעניני מדידות במינהל האזרחי או נציגו המפקח על התעבורה במינהל האזרחי או נציגו הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש במינהל האזרחי או נציגו מינוי זה מבטל כל מינוי קודם של יו"ר מועצת התכנון העליונה וחבריה. מינוי 2. חברים לועדות א. הנציגים המנויים להלן ימונו בכתב על ידי ראש המינהל האזרחי )להלן: נציגים(: נציג מנהל לשכת התכנון; נציג תחום תשתית במנהל האזרחי; נציג הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש; נציג קצין המטה לענייני איכות הסביבה; )1( )2( )3( )4( 134 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

137 נציג קצין המטה לענייני מדידות במנהל האזרחי; נציג המפקח על התעבורה במנהל האזרחי; )5( )6( אין באמור כדי לגרוע מחברותם בוועדות של אחרים אשר אינם מנויים בסעיף זה, לרבות קציני המטה של המנהל האזרחי, מנהל לשכת התכנון המרכזית ורת"ח תשתית; ב. לא יכהנו נציגים כחברים בועדות למעט אלו שמונו כאמור לעיל או מי שמונה כחבר בהתאם לסעיף 3 להלן; ג. כנציגים ימונו מי שעובד או משרת במנהל האזרחי בתחום או במטה אותו הוא מייצג בהתאם למינויו; ד. מינוי הנציגים על ידי ראש המינהל האזרחי יהיה אישי. סמכות 3. יו"ר וועדה להוספת חברים א. ב. סבר יו"ר מועצת התכנון העליונה, כי נושא הקבוע לדיון בפני הוועדה דורש את השתתפותו של נציג ממשרד קצין המטה לענייני שמורות הטבע, נציג ענף כלכלה או ענף ארב"ל במינהל האזרחי )להלן לצורך סעיף זה: הנציג( לפי העניין כחבר בוועדה, יודיע על כך בכתב וינמק את הצורך בכך, שבוע עובר למועד הדיון. הנציג שזומן לדיון כאמור בסעיף קטן )א(, יהיה אדם שמונה על ידי ראש המינהל האזרחי לכהן כחבר באחת מוועדות המשנה שלצד מועצת התכנון העליונה או אדם המכהן כקצין מטה, רע"ן כלכלה או רע"ן ארב"ל. ג. סבר מי מחברי וועדת המשנה שלצד מועצת התכנון העליונה, כי נוכחותו של הנציג שזומן על ידי היו"ר כמפורט בסעיף קטן )א( שלעיל אינו נדרש לצורך הדיון, ינמק זאת בעל פה והדבר יידון בוועדה. בתום הדיון, יחליטו חברי הוועדה בבקשה כבכל עניין אחר כפי הקבוע בדין. הנציג שזומן לא ישתתף בהצבעה זו. תחילת 4. המינוי שם תוקפו של מינוי זה מיום חתימתו. 5. מינוי זה ייקרא: "מינוי חברי מועצת התכנון העליונה, התשע"ג 2013". תת-אלוף מוטי אלמוז, האזרחי המינהל ראש והשומרון יהודה באזור דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 135

138 נספח מס' 6 רשימת ועדות המשנה של מת"ע - ועדות המשנה של מת"ע מחליפות את הוועדה המחוזית, ומשמשות את עבודת ועדות התכנון המיוחדות באופן שוטף. 1. צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובניינים )יהודה ושומרון( )מס' 418(, התשל"א 1971 ועדת משנה להתיישבות. 2. צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובניינים )יהודה ושומרון( )מס' 418(, התשל"א 1971 ועדת משנה לדרכים, מסילות ברזל ושדות תעופה. 3. צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובניינים )יהודה ושומרון( )מס' 418(, התשל"א 1971 ועדת משנה לכרייה וחציבה. 4. צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובניינים )יהודה ושומרון( )מס' 418(, התשל"א 1971 ועדת משנה לאיכות הסביבה. 5. צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובניינים )יהודה ושומרון( )מס' 418(, התשל"א 1971 ועדת המשנה לתכנון מקומי. 6. צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובניינים )יהודה ושומרון( )מס' 418(, התשל"א 1971 ועדת המשנה לרישוי. 7. צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובניינים )יהודה ושומרון( )מס' 418(, התשל"א 1971 ועדת המשנה לפיקוח. 8. צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובניינים )יהודה ושומרון( )מס' 418(, התשל"א 1971 ועדת המשנה להתנגדויות. 136 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

139 נספח מס' 7 צו מינוי ואצילת סמכויות של מועצת תכנון עליונה - ועדת משנה להתיישבות. כדוגמה לאופן מינוי ועדות המשנה של מת"ע, מובא להלן צו מינוי ואצילת סמכויות של מת"ע - ועדת משנה להתיישבות, שיש לה חשיבות רבה בנושא תכנון ובנייה באיו"ש. -בלמ"ס- אוגדן "דיני -בלמ"ס- התכנון" צו בדבראוגדן תכנון "דיני ערים, כפרים התכנון"ובנינים מינוי צו ואצילת בדבר תכנון סמכויות של ערים,מועצת כפריםהתכנון ובניניםהעליונה מינוי ואצילת סמכויות של -בלמ"ס- מועצת התכנון העליונה אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים מינוי ואצילת סמכויות של מועצת התכנון העליונה שאר ועדות המשנה של מת"ע מונו כל אחת באופן דומה על ידי צו מתאים. נספח מס' 7 לפרק ב' ב' ב' לפרק לפרק 7 מס' מס' נספח נספח צבא ה ג נ ה ל י ש ר א ל צבא ה ג נ ה ל י ש ר א ל צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים )יהודה והשומרון( צו בדבר תכנון )מס' ערים, 418 (, כפרים ובנינים התשל"א )יהודה והשומרון( מינוי ואצילת )מס' 418(, סמכויות מועצת התשל"א התכנון העליונה מינוי ואצילת סמכויות של מועצת התכנון העליונה בתוקף סמכותה לפי סעיף 7 א לצו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים )יהודה והשומרון( )מס' 418(, בתוקף התשל"א סמכותה לפי )להלן:סעיף 7 א "הצו"(,לצו החליטה בדבר תכנון מועצתערים, התכנון כפרים העליונה ובנינים בישיבתה )יהודהמס' והשומרון( 517/1/09 )מס' מיום 418 (, י"א בטבת התשל"א התשס"ט )7 )להלן: בינואר "הצו"(, 2009( על החליטה מינוין של מועצת ועדות התכנון משנה של העליונה מועצת בישיבתה התכנון מס'העליונה, 517/1/09 אשר מיום י"א הרכבן בטבת וסמכויותיהן התשס"ט יהיו )7 בינואר כדלקמן: 2009( על מינוין של ועדות משנה של מועצת התכנון העליונה, אשר הרכבן וסמכויותיהן יהיו כדלקמן: פרק א': הגדרות 1 פרק א': הגדרות 1 "אישור" אחד מאלה: 1. הגדרות "אישור" אחד מאלה: 1. הגדרות לגבי תכנית תכנון ייזום, הכנה, הפקדה, מתן תוקף, פרסום וכיוצא )1( לגבי באלה,תכנית למעט דיון תכנון ייזום, בהתנגדותהכנה, לתכניתהפקדה, תכנון; מתן תוקף, פרסום וכיוצא )1( באלה, למעט דיון בהתנגדות לתכנית תכנון; מתן רשיון, הקלה, שימוש חורג, איחוד, חלוקה או כל אישור או היתר )2( מתן אחר לפי רשיון, כל דין או הקלה, שימוש תחיקת חורג, בטחון;איחוד, חלוקה או כל אישור או היתר )2( אחר לפי כל דין או תחיקת בטחון; ולרבות דיון, עיון, תיקון, הפסקה, ביטול, דחייה, אישור חלקי או אישור בתנאים וכיוצא ולרבות דיון, באלה.עיון, תיקון, הפסקה, ביטול, דחייה, אישור חלקי או אישור בתנאים וכיוצא באלה. "דיון" לרבות בירור, היוועצות, דרישת מידע, דרישת תסקיר השפעה על "דיון" הסביבה, קבלת לרבות בירור, החלטה, מתן היוועצות, המלצה, דיון דרישתחוזר, מידע,עיון דרישת מחדשתסקיר וכיוצא באלה, השפעה על לפי הענין. הסביבה, קבלת החלטה, מתן המלצה, דיון חוזר, עיון מחדש וכיוצא באלה, לפי הענין. "ועדה מקומית" ועדת תכנון מקומית, לרבות ועדת תכנון מיוחדת, כמשמעותה "ועדה בסעיף 2 א לצו, מקומית"או ועדת רשותתכנון רישוי מקומית,לרבות ועדת כמשמעותהתכנון בסעיף 2 ב מיוחדת, לצו.כמשמעותה בסעיף "החוק" 2 א לצו, חוק או תכנון רשות ערים, רישוי כפרים מקומית, ובנינים, מס' 79 כמשמעותהלשנת בסעיף 2 ב 1966.לצו. "החוק" חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס' 79 לשנת "מינוי זה" לרבות אצילת הסמכויות שבו. "מינוי זה" לרבות אצילת הסמכויות שבו. "סמכויות מועצת התכנון העליונה" הסמכויות של מועצת התכנון העליונה, למעט "סמכויות מועצת התכנון העליונה" הסמכויות של מועצת התכנון העליונה, למעט סמכות ייעוץ ואישור בעניני חקיקה; )1( סמכות ייעוץ ואישור בעניני חקיקה; 1 )1( תיקון מס' 1 מיום קובע, כי נציגים של קציני המטה במינהל האזרחי וכן נציגים של ראשי תחומים וראשי ענפים במינהל האזרחי ימונו על ידי ראש המינהל האזרחי. 1 תיקון מס' 1 מיום קובע, כי נציגים המטה במינהל האזרחי וכן נציגים של ראשי תיקון תחומיםמס' 1 וראשימיום ענפים במינהלקובע, כי האזרחי ימונו נציגים עלשל ידיקציני ראשהמטה המינהל במינהל האזרחי. האזרחי וכן נציגים של ראשי 1 תיקון מס' מיום קובע, כי נציגים של קציני המטה במינהל האזרחי וכן נציגים של ראשי 1 תחומים וראשי ענפים במינהל האזרחי ימונו על ידי ראש המינהל האזרחי. תחומים וראשי ענפים במינהל האזרחי ימונו על ידי ראש המינהל האזרחי. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 137

140 -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים מינוי ואצילת סמכויות של מועצת התכנון העליונה סמכות דיון בערר על החלטה של ועדה מחוזית; סמכות אישור תכנית תכנון אזורית או דיון בהתנגדות לתכנית תכנון אזורית; סמכות הכרזה על מרחב תכנון או מתן המלצה להכרזה כאמור; )2( )3( )4( סמכויות מועצת התכנון העליונה לפי סעיפים 2 ג, 7)2( עד )5( ו- א 7 לצו. )5( הרכב "סמכויות ועדה מחוזית" הסמכויות של ועדה מחוזית לתכנון ערים לפי כל דין או תחיקת בטחון, לרבות סמכות להפעיל את סמכותה של ועדה מקומית לפי סעיף 8)4( לחוק או לפי כל דין אחר או תחיקת בטחון. "רשיון" כמשמעותו בפרק הרביעי לחוק. פרק ב': ועדת המשנה לתכנון ורישוי 2. הרכב ועדת המשנה לתכנון ורישוי יהיה: יו"ר; חבר; חבר; חבר; חבר; חבר. מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי או נציגו היועץ המשפטי או נציגו ראש תחום תשתית במינהל האזרחי או נציגו הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש במינהל האזרחי או נציגו קצין המטה לעניני איכות הסביבה במינהל האזרחי או נציגו קצין המטה לעניני מדידות במינהל האזרחי או נציגו )1( )2( )3( )4( )5( )6( סמכויות 3. הרכב לוועדת המשנה לתכנון ורישוי יהיו נתונות סמכויות מועצת התכנון העליונה וסמכויות ועדה מחוזית לגבי כל מקום או כל ענין שאינם בתחום סמכותה של ועדת משנה אחרת. פרק ג': ועדת המשנה להתיישבות 4. הרכב ועדת המשנה להתיישבות יהיה: יו"ר; חבר; חבר; חבר; מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי או נציגו היועץ המשפטי או נציגו ראש תחום תשתית במינהל האזרחי או נציגו נציג משרד הבטחון )1( )2( )3( )4( 138 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

141 א) ג) ב) חבר; חבר; חבר; חבר; חבר; -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים מינוי ואצילת סמכויות של מועצת התכנון העליונה ראש ענף תשתית ופריסה באגף התכנון של צה"ל או נציגו הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש במינהל האזרחי או נציגו קצין המטה לעניני איכות הסביבה במינהל האזרחי או נציגו המפקח על התעבורה במינהל האזרחי או נציגו הממונה על הישובים הישראליים במשרד הפנים או נציגו )5( )6( )7( )8( )9( )10( בוטל: )תיקון מס' 1( )בוטל(. ) סמכויות 5. לוועדת המשנה להתיישבות יהיו נתונות סמכויות מועצת התכנון העליונה וסמכויות ועדה מחוזית לגבי כל מקום הכלול בתחום מועצה אזורית, כהגדרתה בצו בדבר ניהול מועצות אזוריות )יהודה והשומרון( )מס' 783(, התשל"ט- 1979, או בתחום מועצה מקומית, כהגדרתה בצו בדבר ניהול מועצות מקומיות )יהודה והשומרון( )מס' 892(, התשמ"א )שניהם להלן: "תחום מועצה"(, ולגבי כל ענין הקשור באופן ישיר במקום כאמור. יו"ר מועצת התכנון העליונה, לאחר התייעצות עם נציג היועץ המשפטי וראש תחום תשתית במינהל האזרחי, רשאי לקבוע לענין סעיף זה, בין באופן כללי ובין לענין מסוים, כי מקום פלוני ייראה כאילו היה כלול בתחום מועצה, אם מצא כי אותו מקום הינו בעל זיקה מכרעת לתחום מועצה. ) בכפוף להוראות סעיף קטן )ב(, הוראות סעיף ענין המנויים בסעיפים 11 9, 7, ו- 13 א) (. זה לא יחולו לגבי מקום או ) הרכב פרק ד': ועדת המשנה לדרכים, מסילות ברזל ושדות תעופה 6. הרכב ועדת המשנה לדרכים, מסילות ברזל ושדות תעופה יהיה: יו"ר; חבר; חבר; חבר; חבר; מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי או נציגו היועץ המשפטי או נציגו ראש תחום תשתית במינהל האזרחי או נציגו נציג משרד הבטחון המפקח על התעבורה במינהל האזרחי או נציגו )1( )2( )3( )4( )5( דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 139

142 א) ב) ג) ד) ב) חבר; חבר. -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים מינוי ואצילת סמכויות של מועצת התכנון העליונה קצין המטה לעניני איכות הסביבה במינהל האזרחי או נציגו קצין המטה לעניני שמורות טבע במינהל האזרחי או נציגו )6( )7( סמכויות 7. לוועדת המשנה לדרכים, מסילות ברזל ושדות תעופה יהיו נתונות מועצת התכנון העליונה וסמכויות ועדה מחוזית בענינים הבאים: סמכויות אישור לדרך אזורית, דרך ראשית, דרך מהירה, דרך מקומית-ראשית, דרך נופית ומתקן דרך הקשור באחת מאלה, כהגדרתם בתכנית מתאר אזורית )חלקית( לדרכים, מס' 50. ) אישור למסילת ברזל, נמל, מעגן, שדה תעופה ומנחת, לרבות כל מתקן, פיתוח או דרך גישה לצרכיהם או בקשר אליהם. ) אישור למבנה שירות, כהגדרתו בתכנית מתאר אזורית )חלקית( לדרכים, מס' 50, לרבות כל מתקן, פיתוח או דרך גישה לצרכיו או בקשר אליו, למעט מבנה שירות בתחום מועצה או במקום שנקבע לגביו לפי סעיף ) 5 כי ייראה כאילו היה בתחום מועצה. ) סמכויות לפי תכנית מתאר אזורית )חלקית( לדרכים, מס' 50, או לפי תכנית מתאר אזורית )חלקית( לתחנות תדלוק, מס' 53, למעט סמכויות שנקבע לגביהן כי לא יואצלו לוועדת משנה. פרק ה': ועדת המשנה לאיכות הסביבה ) הרכב 8. הרכב ועדת המשנה לאיכות הסביבה יהיה: )1( מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי או נציגו יו"ר; חבר; )2( היועץ המשפטי או נציגו חבר; )3( ראש תחום תשתית במינהל האזרחי או נציגו חבר; )4( נציג משרד הבטחון קצין המטה לעניני איכות הסביבה במינהל האזרחי או חבר; נציגו )5( קצין המטה לעניני שמורות טבע במינהל האזרחי או חבר; נציגו )6( חבר; )7( קצין המטה לעניני מים במינהל האזרחי או נציגו חבר. )תיקון מס' )8( )1 רע"ן ארב"ל או נציגו 140 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

143 ב) ד) א) ג) ה) ב) סמכויות 9. -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים מינוי ואצילת סמכויות של מועצת התכנון העליונה לוועדת המשנה לאיכות הסביבה יהיו נתונות סמכויות מועצת התכנון העליונה וסמכויות ועדה מחוזית בענינים הבאים: אישור למערכת טיהור שפכים, סילוקם, שאיבתם וכיוצא באלה, לרבות כל מתקן, פיתוח או דרך גישה לצרכיהם או בקשר אליהם. ) אישור לאתר סילוק פסולת, לאתר לטיפול בפסולת, לתחנת מעבר לפסולת וכיוצא באלה, לרבות כל מתקן, פיתוח או דרך גישה לצרכיהם או בקשר אליהם. ) אישור לשמורת טבע או פארק, לרבות כל מתקן, פיתוח או דרך גישה לצרכיהם או בקשר אליהם. ) אין בהוראות סעיף קטן )א( כדי לגרוע מסמכות של כל ועדת משנה לדון במתן אישור הכולל הוראות לענין שפכים, אם, לדעת יו"ר אותה ועדת משנה, ההוראות נלוות לענין שבסמכותה של ועדת המשנה ואינן מחייבות העברה לוועדת המשנה לאיכות הסביבה. ) הוראות סעיפים קטנים )א( ו- ) לא יחולו על אישור שסמכות לתתו נתונה לוועדה מקומית על פי תכנית תכנון מתארית או מפורטת מאושרת, אלא אם סמכות זו ניטלה מהוועדה המקומית. פרק ו': ועדת המשנה לכרייה וחציבה ) הרכב 10. הרכב ועדת המשנה לכרייה וחציבה יהיה: )1( מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי או נציגו יו"ר; חבר; )2( ראש תחום תשתית במינהל האזרחי או נציגו חבר; )3( ראש ענף כלכלה במינהל האזרחי או נציגו חבר; )4( נציג משרד הבטחון קצין המטה לעניני איכות הסביבה במינהל האזרחי או חבר; נציגו )5( קצין המטה לעניני שמורות טבע במינהל האזרחי או חבר; נציגו )6( חבר; קצין המטה נציגו לעניני מסחר ותעשייה במינהל האזרחי או )7( חבר. )תיקון מס' )8( )1 היועמ"ש או נציגו סמכויות 11. לוועדת המשנה לאיכות הסביבה יהיו נתונות סמכויות מועצת התכנון העליונה וסמכויות ועדה מחוזית לאישור בעניני כרייה, חציבה וייעודים הנלווים אליהם, דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 141

144 א) ב) ג) הרכב -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים מינוי ואצילת סמכויות של מועצת התכנון העליונה כגון מתקנים לייצור, עיבוד, ניפוי, גריסה, אחסון וכיוצא באלה, לרבות כל מתקן, פיתוח או דרך גישה לצרכיהם או בקשר אליהם. פרק ז': ועדת המשנה להתנגדויות 12. הרכב ועדת המשנה להתנגדויות יהיה: יו"ר; חבר; חבר; חבר; חבר; מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי או נציגו היועץ המשפטי או נציגו הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש במינהל האזרחי או נציגו קצין המטה לעניני מדידות במינהל האזרחי או נציגו הממונה על הישובים הישראליים במשרד הפנים או נציגו )1( )2( )3( )4( )5( חבר. )תיקון מס' )1 רת"ח תשתית במנהל האזרחי או נציגו ) סמכויות 13. לוועדת המשנה להתנגדויות יהיו נתונות סמכויות מועצת התכנון העליונה וסמכויות ועדה מחוזית בענינים הבאים: דיון בהתנגדות לתכנית תכנון; דיון בערר על החלטה של ועדה מקומית. )1( )2( בדיון כאמור בסעיף קטן )א() 1 ( יהיו נתונות לוועדת המשנה להתנגדויות, בנוסף, כל הסמכויות של ועדת המשנה שהורתה על הפקדת תכנית התכנון, למעט סמכות לתת תוקף לתכנית תכנון. ) בדיון כאמור בסעיף קטן )א() 2 ( יהיו נתונות לוועדת המשנה להתנגדויות, בנוסף, כל הסמכויות של ועדת המשנה שבסמכותה לתת אישור במקום או בענין הנדון בערר, למעט סמכות לתת תוקף לתכנית תכנון. ) הרכב פרק ח': ועדת המשנה לפיקוח 14. הרכב ועדת המשנה לפיקוח יהיה: יו"ר; חבר; חבר. ראש תחום תשתית במינהל האזרחי או נציגו היועץ המשפטי או נציגו מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי או נציגו )1( )2( )3( 142 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

145 ב) ב) א) א) ג) ד) א) ד) ג) -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים מינוי ואצילת סמכויות של מועצת התכנון העליונה ) סמכויות 15. לוועדת המשנה לפיקוח יהיו נתונות סמכויות מועצת התכנון העליונה וסמכויות ועדה מחוזית לפי סעיפים ) 6 ו- (, 3(8 ()ד(, 2(9 ()ד( ו- ה) (, 37 א)ה(, 61,45,43,42,40,39,38 ו- 64 לחוק. הוגשה אגב דיון בוועדת המשנה לפיקוח לפי סעיף 38 לחוק בקשה לרשיון, תהיה ועדת המשנה לפיקוח מוסמכת לדון בבקשה על אף האמור בסעיפים 9 7, ו- 11, אלא אם החליטה ועדת המשנה לפיקוח אחרת. פרק ט': תת-ועדות ) ) תת- 16. ועדות ועדת משנה המנויה במינוי זה רשאית, באישור יו"ר מועצת התכנון העליונה, למנות מחבריה תת-ועדות קבועות ותת-ועדות לענינים מסוימים ולאצול סמכויותיהן לתת-ועדות כאמור. היה חבר תת-ועדה שנאצלה לה סמכות לפי סעיף זה חולק על החלטת תת- הוועדה, תעביר תת-הוועדה את ההחלטה, על פי דרישתו, להכרעתה של ועדת המשנה שמינתה את תת-הוועדה )להלן בסעיף זה: "הוועדה הממנה"(. ) סדר היום של תת-ועדה יובא לידיעת חברי הוועדה הממנה בטרם הדיון בתת-הוועדה; חבר בוועדה הממנה רשאי לדרוש כי דיון בנושא מסוים יועבר לוועדה הממנה. ) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותה של ועדת משנה למנות נציג מטעמה לקיום בירור בענין הדרוש לפעילותה של ועדת המשנה. ) פרק י': שונות ) סמכויות 17. כלליות מבלי לגרוע מכל סמכות עזר, לוועדות המשנה המנויות במינוי זה יהיו, נוסף על סמכויות המנויות במינוי זה, הסמכויות הבאות: סמכות שניתנה לאותה ועדת משנה בכל דין או תחיקת בטחון, לרבות בתכנית תכנון; סמכות לתת כל התראה לביצוע לפי החוק, לרבות סמכות לפי סעיפים 60 ו- 65 לחוק; סמכות לקיים בירור ולתת המלצה מטעם מועצת התכנון העליונה, אם החליט על כך יו"ר מועצת התכנון העליונה; סמכות להגיש התנגדות לכל תכנית תכנון; סמכות העברת ענין או שאלה לדיון בוועדת משנה אחרת; )1( )2( )3( )4( )5( סמכות דיון בענין או בשאלה שהועברו מוועדת כאמור בפסקה )5( או ממועצת התכנון העליונה; אחרת משנה )6( דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 143

146 ב) א) ב) ג) א) -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים מינוי ואצילת סמכויות של מועצת התכנון העליונה סמכות לקבוע הוראות בדבר פינוי עודפי עפר, פסולת בנין וכיוצא באלה במסגרת מימושם של כל תכנית תכנון או אישור שבסמכותה של ועדת המשנה; לענין זה אין נפקא מינה אם מתן אישור לגבי יעד הפינוי הוא בסמכות ועדת המשנה אם לאו. )7( ניתנה בדין או בתחיקת בטחון סמכות ליו"ר מועצת התכנון העליונה או ליו"ר ועדה מחוזית לתכנון ערים, או לנציגן או עובד מטעמן, תהיה נתונה סמכות זו גם ליו"ר ועדת משנה, נציג ועדת משנה או עובד מטעמה, לפי הענין, במקום או בענין שבתחום סמכותה של ועדת המשנה. ) בלעדיות 18. הסמכויו ת סמכות מתן אישור במקומות ובענינים המנויים בסעיפים 9 7, ו- 11 למינוי זה תהיה נתונה לוועדת המשנה הנוגעת בדבר בלבד, ולא תהיה נתונה לוועדה מקומית, אלא אם נקבע אחרת בתכנית תכנון מאושרת. סמכות )1( יו"ר וועדה להוספת חברים ]תיקון: מס' 1[ 18 א סבר יו"ר של וועדת משנה שלצד מועצת התכנון העליונה, כי נושא הקבוע לדיון בפני הוועדה דורש את השתתפותו של נציג ממשרד קצין המטה לענייני שמורות הטבע, איכות הסביבה, מדידות, נציג תחום תשתית, ענף כלכלה או ענף ארב"ל במינהל האזרחי )להלן לצורך סעיף זה: הנציג( לפי העניין כחבר בוועדה, ונציג זה אינו חבר בוועדה, יודיע על כך בכתב וינמק את הצורך בכך, שבוע עובר למועד הדיון. הנציג שזומן לדיון כאמור בסעיף )1(, יהיה אחד מן הנציגים שמונו כאמור בסעיף 5 לכתב מינוי זה כחברים באחת מוועדות המשנה שלצד מועצת התכנון העליונה או אדם המכהן כקצין מטה, רת"ח תשתית, רע"ן כלכלה או רע"ן ארב"ל. )2( סבר מי מחברי וועדת המשנה שלצד מועצת התכנון העליונה, כי נוכחותו של הנציג שזומן על ידי היו"ר כמפורט בסעיף )1( שלעיל אינו נדרש לצורך הדיון, ינמק זאת בעל פה והדבר יידון בוועדה. בתום הדיון, יחליטו חברי הוועדה בבקשה כבכל עניין אחר כפי שקבוע בדין. הנציג שזומן לא ישתתף בהצבעה זו. )3( ) ערר 19. לענין סעיפים 3(8 ()ג(, 3(23 ()ב( ו- 36 לחוק תיראה ועדת משנה המנויה במינוי זה כוועדה מחוזית. על אף האמור בסעיף קטן )א(, בהפעילה סמכות לפי סעיפים 37 א)ה( או 38)4( לחוק תיראה ועדת המשנה לפיקוח כוועדה מקומית. ) על אף האמור בסעיף 13 א) ()2(, ערר על החלטה כאמור בסעיף קטן )ב( יוגש לוועדת המשנה לתכנון ורישוי. ) ) יחס בין 20. ועדות המשנה עלו ספק או מחלוקת לגבי זהות ועדת המשנה המוסמכת לדון או לתת אישור בענין מסוים או במקום מסוים, יכריע יו"ר מועצת התכנון העליונה, אחרי התייעצות עם נציג היועץ המשפטי, איזו ועדת משנה תהיה מוסמכת לדון או לתת אישור כאמור. 144 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

147 ב) א) ב) א) ב) ג) -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים מינוי ואצילת סמכויות של מועצת התכנון העליונה הכריע יו"ר מועצת התכנון העליונה כאמור בסעיף קטן )א(, רשאי הוא לקבוע כי פעולה שנעשתה על ידי ועדת משנה טרם הכרעתו תיראה כאילו נעשתה על ידי ועדת המשנה המוסמכת. ) ) תסקיר 21. השפעה על הסביבה דיון בתסקיר השפעה על הסביבה ובחוות דעת לגביו לפי תקנה 8 לתקנות בדבר הכנת תסקירי השפעה על הסביבה )יהודה והשומרון(, התשס"א- 2001, יתקיים בוועדת המשנה לאיכות הסביבה, ויועבר אליה לשם כך על ידי ועדת המשנה אליה הוגש תסקיר ההשפעה על הסביבה וחוות הדעת; הועבר דיון כאמור, יראו בהחלטה של ועדת המשנה לאיכות הסביבה בענין כהחלטה של ועדת המשנה שהעבירה את הדיון. הוראות סעיף קטן )א( לא יחולו על תסקיר השפעה על הסביבה ועל חוות דעת לגביו שהוגשו לוועדת המשנה לדרכים, מסילות ברזל ושדות תעופה או לוועדת המשנה לכרייה וחציבה, אלא אם ועדת משנה כאמור החליטה אחרת. ) ) שמירת 22. דינים מועצת התכנון העליונה תמשיך להחזיק בסמכויות במקומות ובענינים המפורטים במינוי זה. אין במינוי זה כדי לגרוע ממינוי של רשות תכנון או ועדה שנקבע בכל דין או תחיקת בטחון, לרבות בתכנית תכנון. ) אין במינוי זה כדי לגרוע מסמכותה של מועצת התכנון העליונה להוסיף ולמנות ועדות משנה, בין קבועות ובין לענינים מסוימים, ולאצול סמכויותיה לוועדות משנה כאמור. ) תחולה ביטול תחילה השם למען הסר ספק, הוראות מינוי זה יחולו בכל האזור, לרבות במרחב תכנון של רשות מקומית. אצילות הסמכויות הקודמות והמינויים הקודמים של ועדות משנה של מועצת התכנון העליונה לפי סעיף 7 א לצו בטלים בזה. תחילתו של מינוי זה ביום חתימתו. מינוי זה ייקרא: "מינוי ואצילת סמכויות של מועצת התכנון העליונה )יהודה והשומרון(, התשס"ט ". י"ז 13 תיקונים: בטבת בינואר התשס"ט בשם מועצת התכנון העליונה שלמה מושקוביץ, אדר' מ"מ יו"ר מועצת התכנון העליונה תיקון מס' : 2 יש לשים לב שבתיקון הוכנס גם המינוי הבא: דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 145

148 א) ג) ב) ה) ז) ח) ד) ט) -בלמ"ס- אוגדן "דיני התכנון" צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים מינוי ואצילת סמכויות של מועצת התכנון העליונה )1( הנציגים המנויים להלן ימונו בכתב על ידי ראש המינהל האזרחי )להלן: נציגים(: ) נציג מנהל לשכת התכנון; נציג תחום תשתית במנהל האזרחי; נציג ענף כלכלה במנהל האזרחי; נציג ענף ארב"ל במנהל האזרחי; ) ) ) ) נציג הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש; נציג קצין המטה לענייני איכות הסביבה; נציג קצין המטה לענייני שמורות הטבע; ו) ) ) ) נציג קצין המטה לענייני מים; ) נציג קצין המטה לענייני מסחר ותעשייה; י) ) נציג קצין המטה לענייני מדידות במנהל האזרחי; )יא( נציג המפקח על התעבורה במנהל האזרחי; אין באמור כדי לגרוע מחברותם בוועדות של אחרים אשר אינם מנויים בסעיף זה, לרבות קציני המטה של המנהל האזרחי, מנהל לשכת התכנון המרכזית, רת"ח תשתית, רע"ן כלכלה או רע"ן ארב"ל; לא יכהנו נציגים כחברים בועדות למעט אלו שמונו כאמור לעיל או מי שמונה כחבר בהתאם לסעיף 6 להלן; כנציגים ימונו מי שעובד או משרת במנהל האזרחי בתחום או במטה אותו הוא מייצג בהתאם למינויו; מינוי הנציגים על ידי ראש המינהל האזרחי יהיה אישי ויכלול את הוועדות בהן הנציגים מוסמכים לכהן כחברים. )2( )3( )4( 146 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

149 נספח מס' 8 רשות הרישוי - צו בדבר חוק ערים כפרים ובניינים )תיקון מס' 12( )יהודה ושומרון( )מס' 1471( התש"ס על פי צו מס' 1471 מיום 25 באוקטובר 1999 אושרה הקמתן של רשויות רישוי באיו"ש. רשות הרישוי איננה שייכת למוסדות התכנון כמופיע בחוק הירדני, ובשל חשיבותה הרבה להלן נוסח הצו: דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 147

150 נספח מס' 9 מהנדס המועצה - חוק הרשויות המקומיות )מהנדס הרשות המקומית( התשנ"ב, )על פי החוק הישראלי(, אומץ לשימוש באיו"ש בתיקונים והתאמות, והוא בעל חשיבות רבה לעבודה השוטפת של ועדות התכנון המיוחדות. 148 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

151 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 149

152 לפרק ג' נספח מס' 10 תשריט חלוקה מרחבית של תכניות אזוריות מנדטוריות )למרחב הכפרי במחוז שאינו כולל מרחבי תכנון מקומיים(.על אף שהתכניות האזוריות המנדטוריות הן מורשת היסטורית מתקופת השלטון הבריטי, הן עדיין בעלות מעמד וחשיבות לעבודה הסדירה של מוסדות התכנון, והוראותיהן מחייבות כל עוד לא שונו. להלן תשריט חלוקה מרחבית של תכניות אזוריות אלו, כמפורט: מרחב מחוז ירושלים: RJ-5 מרחב מחוז עזה וב"ש: 1-R מרחב מחוז השומרון: 15-S מרחב מחוז חיפה: 1-H ליד אזור ריחן-קציר. מרחב מחוז לוד: 6-R 150 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

153 נספח מס' א' R - )עזה וב"ש( תשריט של תכנית אזורית מנדטורית - מרחב עזה ובאר שבע. ניתן לראות את החשיבות השלטונית לתקשורת. מימי קדם ועד ימינו לתקשורת חשיבות עליונה בסממני השלטון. בנוסף לתחנות המשטרה, תחנות הדואר סימלו את השלטון. כאן בא הדבר לביטוי בתחנות "דואר הגמלים Camelry Posts אשר פוזרו ברחבי הנגב. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 151

154 נספח מס' ב'- 10 RG-5 - )ירושלים( תשריט של תכנית מתאר אזורית מנדטורית - מרחב ירושלים למרחב הכפרי במחוז, שאינו כולל מרחבי תכנון מקומיים, ולא כולל את ירושלים, חברון, ויריחו. כולל יותר מ- 50% משטח איו"ש. 152 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

155 נספח מס' ג' S - )שומרון( תשריט של תכנית מתאר אזורית מנדטורית למרחב שומרון. היא אינה כוללת את שכם וג'נין, ויחד עם תכנית RJ-5 כוללת כמעט את כל שטחי איו"ש )למעט שטחים מזעריים(. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 153

156 נספח מס' ד' R - )לוד( תשריט של תכנית מתאר אזורית מנדטורית למרחב לוד - קטע זעיר כלול באיו"ש. 154 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

157 נספח מס' ה' H - )חיפה( תשריט של תכנית מתאר אזורית מנדטורית למרחב חיפה - קטע זעיר ליד ריחן-קציר כלול באיו"ש. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 155

158 נספח מס' ו' g - )הגליל( תשריט של תכנית מתאר מנדטורית למרחב הגליל. תשריט זה משלים את רצף התכניות האזוריות המנדטוריות לארץ ישראל. 156 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

159 נספח מס' 11 רשימת תכניות מתאר אזוריות באזור יהודה ושומרון. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 157

160 158 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

161 נספח מס' 12 רשימת תכניות מתאר ארציות במקביל לרשימת תכניות מתאר אזוריות באיו"ש - להצגת שתי הרשימות במקביל יש חשיבות לא רק בשל השכנות הגיאוגרפית, אלא גם מהסיבה שחוק התכנון הירדני והבנייה הישראלי )על רבדיו השונים( משמש כאמת מידה מקצועית לעוסקים בחוק באיו"ש. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 159

162 לפרק ד' נספח מס' 13 תכנית המתאר כוללנית של ביתר עילית כיישוב עירוני. 160 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

163 נספח מס' 13 א' תכנית אב מנחה )לא סטטוטורית( לישוב מעלה עמוס. דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 161

164 נספח מס' 14 תכנית מפורטת מס' 413/4/1 לשכונת איבי הנחל בישוב מעלה עמוס )על פי תכנית האב בנספח 13 א' ) 162 דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים

165 נספח מס' 14 א' תכנית מפורטת מס' 418/2/1 לשכונה בישוב עירוני - שכונה גבעות 1 בישוב אלון שבות דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון נספחים 163