כתב העת לענייני אתיקה שבהוצאת ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב והמרכז גליון מס' - 97 ניסן התשע"ו - מאי 2016 1
דבר יו"ר מחוז תל-אביב חברות וחברים יקרים, אנו שמחים למסור ברכתנו בגיליון הראשון לקדנציה הנוכחית. האתיקה היא לב ליבו של מקצוע עריכת הדין, היא המחזיקה את עולמנו המקצועי בצורה יציבה, היא המגנה על שמירת טוהר המידות, ואנו, עורכי הדין, נדרשים להקפיד עליה הקפדה יתרה ולקדשה. אנו משקיעים את מלוא המשאבים האנושיים והכלכליים באתיקה, וזאת בהמשך לדרך שהתווה ועדיין מתווה ראש הלשכה, עו"ד אפי נוה. אנו מאמינים, כי כללי האתיקה הם המנהיגים את תורת המוסר בעולמנו המקצועי, ולכן שמנו לנו למטרה לפעול, בכל עת, להטמעת כללי האתיקה בקרב עורכי הדין אשר בתחילת דרכם ואף לדאוג לרענן את אותם הכללים בקרב עורכי הדין הוותיקים. בהזדמנות זו, נבקש להודות לוועדת האתיקה המחוזית על עבודתה המקצועית והנמרצת ולעומדים בראשה, עו"ד גבי מויאל, יו"ר ועדת האתיקה ולעו"ד מייק יורק-ריד, פרקליט ועדת האתיקה. קריאה מהנה! עו"ד, פסיכולוג, ד"ר )קרימינולוגיה( ינון היימן יו"ר מחוז תל-אביב לשכת עורכי הדין בישראל 2
דבר יו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז עורכות ועורכי דין יקרים, אנו שמחים להביא לעיונכם גיליון נוסף של כתב העת 'עת ואתיקה', כתב העת בנושאי אתיקה המופק על ידי ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז. חידוש הפקת גיליון "עט ואתיקה" מהווה הזדמנות מיוחדת לשוב ולהזכיר לכולנו את חשיבותה של האתיקה המקצועית בהבטחת התנהלות הוגנת וראויה של העוסקים במקצוע עריכת הדין, ובביסוס מעמדו ויוקרתו בקרב הציבור. עוד אציין, כי ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז פועלת במרץ רב להתאמת פרשנות כללי האתיקה ונורמות ההתנהגות המצופות מעורכי הדין למציאות בת ימינו והדבר בא לידי ביטוי בגילויי הדעת של הועדה ואף בפסיקת בתי הדין המשמעתיים ובתי המשפט. בחוברת זאת ניתן למצוא מקצת מתוצריה של פעילות הועדה בסוגיות אתיות נבחרות. כולי תקוה, כי תמצאו עניין בתכנים המוצגים להלן ואף תמצאו אותם כמועילים ומעשירים. בברכה, עו"ד גבריאל מויאל-מאור יו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב והמרכז לשכת עורכי הדין בישראל 3
דבר פרקליט ועדת האתיקה מחוז תל-אביב והמרכז חברים נכבדים, אנו שמחים להגיש לכם את גיליון 79 של כתב העת 'עט ואתיקה', אשר מוצא לאור לאחר הפסקה בת כ- 4 שנים. בגיליון זה הושקעו מאמצים רבים ומחשבה לא מובטלת כדי שיהפוך לנגיש ושימושי עבור כלל עורכי הדין בישראל. כפרקליט ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז, אני רואה בכתב עת זה חלק אינטגרלי ממנגנון הדרכת עורכי הדין בסוגיות אתיות, העוברות כחוט השני לאורכם ולרוחבם של כלל ענפי המשפט. כולי תקוה כי החומרים המרכיבים גיליון זה יהוו חוליה נוספת בשרשרת ההכשרה הערכית של ציבור עורכי הדין, ויסייעו בהטמעת רף ההנהגות הנדרש מעורכי הדין במסגרת פועלם המקצועי. בברכה, עו"ד מייק יורק-ריד פרקליט ועדת האתיקה, מחוז תל-אביב והמרכז לשכת עורכי הדין בישראל 4
תוכן עניינים 6 יוסי זויטיא 8 22 26 בין הפרטי למקצועי: על תחולתם של כללי האתיקה של עורכי הדין על מעשים שאינם בזיקה למקצוע עריכת הדין גבריאל מויאל-מאור תיקון מספר 66 לחוק סדר הדין הפלילי בהליכים משמעתיים מייק יורק-ריד על הדינמיות בקביעת קיומו של קלון: מה שהיה לא יהיה? עמוס וייצמן ]נוסח משולב[, התשמ"ב- 2881 - 'הסדר לסגירת תיק מותנית' 11 11 13 13 14 14 15 16 16 17 17 18 18 18 30 32 היקף תחולתו של חיסיון עו"ד לקוח )2( היקף תחולתו של חיסיון עו"ד לקוח )1( המשך ייצוג לקוח לאחר פתיחת הליכים משפטיים כנגדו בשל סכסוך שכר טרחה ייעוץ משפטי חינם כמכשיר להשגת לקוחות עדות עורך דין בהליך משפטי בו הוא מייצג הקלטת בא כוחו של הצד שכנגד הקלטת פגישת משא ומתן ע"י הלקוח בנוכחות עורכי דינו אך לא בידיעתם אימות חתימה של מסמך שאינו תצהיר באמצעות שיחת וידאו הצגת מבדי"ם פתוחים כנגד נאשם כתנאי מקדמי לניהול מו"מ בעניינו חובת נאמנות בא כוח הקבלן כלפי רוכשים שלא עמדו בהסכם עם הקבלן ייצוג צד הטוען נגד כשרות הסכם שעורך הדין המייצג ייעץ בעניינו מגבלות אתיות ביחס ללוגו נייר מכתבים של משרד עורכי דין גביית תשלום שכ"ט עבור ייעוץ משפטי טלפוני האם עורך דין יכול להזמין חקירה פרטית חתימה על יפויי כוח שלא בפני עורך דין חיסיון עורך דין לקוח האם מסירת תצהיר לרשות מוניציפלית בו מפורטים פרטי לקוחות, באופן שעשוי לחשוף אותם לתביעות מהווה הפרה של חיסיון עורך דין לקוח 33 35 36 37 הקלטת עורך דין - כלל 22 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית(, התשמ"ו- 2882 מדיניות הועדה בנוגע להתבטאויות כשל בייצוג: האם ישנה חובה לקבל את התייחסות הצד הנילון איסור פנייה אישית וישירה לשופטים שלא במסגרת כתבי הטענות 40 43 48 52 סמכויותיו של פרקליט ועדת האתיקה למנות עורכי דין מטעמו לייצוג ועדת האתיקה בפני בתי הדין ובתי המשפט היקף חופש הביטוי המותר לעורך דין במסגרת הליכים משפטיים שאלת קיומו של קלון לצורך הטלת עונש מכוח סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין בעבירות אי דיווח מתמשך לרשויות המס סמכותו של בית הדין המשמעתי לסטות לקולא מהסדר טיעון 54 57 תכליתם של אמצעי המשמעת בהליך המשמעתי בשירות המדינה תכליתם של אמצעי המשמעת בדין המשמעתי במשטרת ישראל 5
דבר העורך חבריי, עורכות ועורכי הדין היקרים, אנו שמחים לחדש את הפקתו של גיליון 'עט ואתיקה' כתב העת לענייני אתיקה של מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין בישראל. אתיקה מקצועית כידוע, הינה מנשמת אפו של כל עיסוק פרופסיונאלי באשר הוא. ולדברים משנה תוקף עת עסקינן בעורכי דין. מחד גיסא, רואה עצמו עורך הדין כבעל חירות מלאה בבחירת תחומי העיסוק המקצועיים בהם יתמחה, היקף השירותים שיינתנו על ידו וכיוצא באלה. מאידך גיסא, אין להתעלם מהאופן בו נתפס עורך הדין על ידי החברה בכללותה. בין אם ירצה בכך ובין אם לאו, בין אם הדבר בטובתו או לא, מחזיק עורך הדין בתפקיד חברתי בעל משקל סגולי לא מבוטל. חשיבות רבה נודעת לתפקידו של עורך הדין בשיח החברתי. בהבל פה, יכול הוא להושיע אדם מפי פחת או להורידו מבלי משים לתהום הנשייה. בשל הכוח הרב אותו מפקידה החברה בידיו, מתירה היא לעצמה לתבוע ממנו רמת התנהגות אישית ומקצועית גבוהה ומוקפדת. תביעה זו מוצאת את ביטויה במסגרת כללי האתיקה המקצועית המוכרים לכולנו. מטבע הדברים, תהפוכות החיים מחייבים אותנו לפתח ולהתאים את נורמות ההתנהגות המצופות לשינויים תרבותיים, משפטיים ואחרים כאשר על בחינת היחס בין המצוי למצופה, אמונה לשכת עורכי הדין באמצעות מנגנון האתיקה הפועל בקרבה. ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים הפועלים במסגרת לשכת עורכי הדין עוסקים בפיקוח, בקרה והתאמה של התנהגות עורכי הדין לרף ההתנהגות האתית המצופה מהם כמו גם בהתאמת פרשנות כללי האתיקה לשיח המשפטי הכללי. כתב עת זה, מבקש לתרום את תרומתו הצנועה בקידום מלאכת הטמעת כללי האתיקה בקרב קהילת עורכי הדין. בגיליון זה של כתב העת 'עט ואתיקה' המחדש פעילותו כעת, נבקש להציג מקצת מן התמורות שחלו בדין המשמעתי ובכללי האתיקה בעת האחרונה. בגיליון ניתן למצוא מאמרי מערכת המאירים סוגיות אתיות ספציפיות, הנחיות והחלטות של ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז וכן פסקי דין העוסקים בתחום האתיקה המקצועית של עורכי הדין. בנוסף, כחלק מהתפיסה לפיה כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין אינם חזות הכל, בחרנו לפתוח צוהר אף לדעות ומחשבות אשר פותחו במערכות דיסציפלינריות נוספות העוסקות באתיקה מקצועית של הנתונים למרותם. כולי תקווה, כי תמצאו גיליון זה כמעניין ומעשיר. עו"ד יוסי זויטיא עורך כתב העת 6
7
מאמר מערכת בין הפרטי למקצועי: על תחולתם של כללי האתיקה של עורכי הדין על מעשים שאינם בזיקה למקצוע עריכת הדין גבריאל מויאל-מאור חידוש הפקת גיליון "עט ואתיקה" מהווה הזדמנות מיוחדת לשוב ולהזכיר לכולנו את חשיבותה של האתיקה המקצועית בהבטחת התנהלות הוגנת וראויה של העוסקים במקצוע עריכת הדין, ובביסוס מעמדו ויוקרתו בקרב הציבור. לנוכח מקרים שונים שנדונו לאחרונה בפני וועדת האתיקה אני מבקש להפנות את הזרקור לעניין, אשר דומה שאינו נהיר די הצורך והוא, שהחובה לקיים את כללי האתיקה חלה על עורכי הדין לא רק בשעת מילוי תפקידם המקצועי, אלא עשויה לחול גם בעת התנהלותם בחייהם הפרטיים. אופי החובה והיקפה משתנים, כמובן, לפי העניין וההקשר, תוך שמירת זכותם של עורכי הדין למרחב לגיטימי של פרטיות, במסגרתו הם רשאים, כמובן, לנהוג ככל האדם. יחד עם זאת, בשל ההכרח לשמור על רמתו וכבודו של מקצוע עריכת הדין, הגישה הרווחת בפסיקת בתי הדין המשמעתיים ובתי המשפט, הינה, ככלל, כי עורך הדין נושא עמו בצקלונו את חובותיו האתיות בכל מקום וזמן, וכי הוא עלול לעמוד לדין משמעתי גם כאשר פעל בחייו הפרטיים באופן שאינו מצופה ממי שעיסוקו בעריכת דין. המקור הנורמטיבי להחלתה של החובה האמורה מצוי בראש ובראשונה בסעיף 16)3( לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א- 6716 הקובע, כי כל מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין מהווה עבירת משמעת. מכוח הוראה זו הוטלה חבות משמעתית על עורכי דין בגין מעשים שבוצעו על ידם במישור הפרטי וללא זיקה לפעילותם המקצועית. כך לדוגמא, בסכסוכי שכנים, בהתבטאויות והתנהגויות לא הולמות במרחב הציבורי, במשיכת שיקים פרטיים ללא כיסוי, בניהול עסקים באורח לא הוגן, ועוד. ההחלטה היכן עובר קו הגבול אינה פשוטה. בית הדין המשמעתי הארצי מתמודד לא אחת עם הקושי שבמתיחת קו הגבול בין המישור הפרטי למישור המקצועי, שכן: "הייתכן שכל התנהגות של עורך דין שיש בה חריגה מבחינה חברתית, או מבחינה תרבותית, או מבחינת מושגי המוסר הבסיסיים של החברה הישראלית, תיחשב להתנהגות שאינה הולמת את המקצוע? האם סכסוך עם שכנה, או הרמת קול עליה, אפילו בצורה בוטה וגסה, תיחשב להתנהגות שאינה הולמת את המקצוע? ומה עם אי- פירעון חוב פרטי )של שכן או במכולת, וכו'(: באילו נסיבות יהווה מעשה כזה, והאם ייתכן שגם לא יהווה כך? ונניח שעורך דין מתקוטט במקום ציבורי עם אדם על רקע כלשהו, כמו פגיעה בכבוד אשתו, וקטטה, לכל הדעות היא התנהגות מבישה: האם תיחשב להתנהגות שאינה 1 הולמת את מקצוע עריכת הדין?... הסוגיה קשה ומסובכת וראויה לעיון ולמחשבה רבה". אכן, לא כל התנהגות לא נאותה של עורך דין במישור הפרטי תיחשב לעבירה משמעתית. יחד עם זאת, ניתן לצפות מעורכי דין לסטנדרט התנהגות גבוה גם לאחר שהשילו את הגלימה. אין ספק, כי ניתן להגדיר קטגוריות של מקרים בהם התנהגות לא ראויה של עורך דין בחייו הפרטיים תהווה עבירת משמעת. כך למשל, איש לא יחלוק על כך שביצועה של עבירה פלילית ע"י עורך דין מהווה כמעט ללא עוררין עבירת משמעת. הוא הדין, במקרה שבו עורך דין נהג בחוסר יושר בענייני כספים אף אם במישור הפרטי, כגון במקרה של משיכת שיקים ללא כיסוי. כך גם, כשמדובר בעורך דין שאינו מקיים אחר פסק דין שניתן לחובתו ללא הצדק סביר, גם במישור הפרטי. עם זאת, יש לנהוג משנה זהירות בכל הנוגע להתבטאות של עורכי דין שעה שהם פועלים במישור הפרטי, על מנת שלא לפגוע בחופש הביטוי של עורך הדין, המעוגן כזכות יסוד חוקתית. בהקשר זה ייאמר, כי בעוד שבתחום העיסוק המקצועי מצווה עורך הדין להתבטא בכבוד ולנהוג בדרך ארץ כלפי בית המשפט והצד שכנגד, הרי שבמישור הפרטי ראוי לאפשר חופש ביטוי רחב יותר, אף כי גם שם אין המדובר בחירות בלתי מוגבלת, והדברים נבחנים בהתאם לנסיבות, כפי שיובהר להלן. 2 אציין מספר דוגמאות מהפסיקה, העוסקות בתחומים שונים. כך למשל, במקרה קיצוני אחד, עורכת דין הורשעה בעבירת משמעת, בשל איומים, התבטאויות בוטות, הטרדות בטלפון ובדואר האלקטרוני כלפי המתלוננת, בשל טענותיה בדבר קיום יחסים רומנטיים בין המתלוננת לבין בעלה של עורכת הדין. מסכת ההטרדות וההכפשות כללה גם תליית מודעות במקום מגוריה, פנייה לעובדים במקום עבודתה של המתלוננת והופעה בבית הכנסת שבו מתפללים הורי המתלוננת. בית המשפט העליון, מפי כב' השופט המשנה לנשיאה א. רובינשטיין, קבע, במישור ההלכתי, כי ניתן להעמיד לדין משמעתי עורכי דין על התנהגות שאינה הולמת את מקצוע 1 2 עורך דין, יו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין בישראל. בד"א 78/03 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' פלוני, עו"ד פדי"מ ו', 78, בעמ' 4. בר"ש 1176/14 עו"ד פרידה ישראלוביץ נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב )פורסם בנבו, 0814..08.8(. 8
עריכת הדין גם כאשר התנהגות זו נעשית מחוץ לגדרי המקצוע, וכדבריו: "איננו שוללים העמדה לדין משמעתי של עורכי הדין על התנהגות שאינה הולמת גם מחוץ לגדרי המקצוע. גם אם כמובן אין הדבר צריך להיות בחינת שגרה, הנה התנהגותו של עורך דין, במקצוע שהוא חלק חשוב מפניו של שלטון החוק, היא בבואת המקצוע, ומשליכה על דימויו של המקצוע כולו. ועל כן מקום שבו היו התרחשויות קשות כפי שתוארו בתמצית כאן, באופן מסיבי כלפי המתלוננת, וכן בסביבתה, במקום עבודתה וכלפי הוריה אין מנוס מהעמדה לדין. אין עסקינן כאן בחופש הביטוי והדבר גם לא נטען, אלא במעשים שיש להם היבט פלילי, גם אם מטעמים כאלה ואחרים לא הייתה העמדה לדין. אכן, אין הדין המשמעתי יכול להכיל הכל... "על הדברים להיחתך בכל מקרה לאורם של עקרונות כלליים, ואוסיף גם, בפרפראזה על אמרה נודעת של השופט פוטר סטיוארט מבית המשפט העליון של ארה"ב 'כשנראה את המקרה הנכון נדע להבחין בו' "; וחוששני שענייננו הוא כזה". 3 בפרשה אחרת, הורשע עורך דין במשיכת שני שיקים ללא כיסוי לצרכיו הפרטיים. השיקים נמסרו לפרסומאי בגין פרסום של חברה שעורך הדין היה שותף בה, והם התקבלו מתוך אמון בנאשם מכוח היותו עורך דין. בית המשפט קבע כי כלל הציבור מתייחס אל עורך הדין "כאל אדם אשר ניתן לקבל את השיקים בחתימתו ללא חשש ומתוך אמון מוחלט בתום לבו של המושך". אכן, נפסק לא פעם, כי מתן המחאות ללא כיסוי, מהווה עבירה חמורה שיש בה כדי לפגום בשמו הטוב של מקצוע עריכת הדין ולערער את אמון הציבור בבעלי מקצוע זה. מעשה כגון זה עלול לעורר סימן שאלה ביחס לצדקת אמון הציבור בעורכי דין ומשום כך מוטלת חובה 4 על בתי הדין להטיל עונשים משמעותיים על עורכי הדין הנוגעים בדבר. 5 בפרשת אחרת, עורכת דין מסרה שישה שיקים לבעל הדירה אותה שכרה, בידיעה שאין לשיקים כיסוי ושהחשבון ממנו נמשכו מוגבל. עורכת הדין עשתה כן תוך שהיא מציגה עצמה בפני בעל הדירה כעורכת דין. כשנפתח נגדה תיק בלשכת ההוצאה לפועל, עורכת הדין לא הגישה כל התנגדות ולא פרעה את חובה. בית המשפט פסק כי עבירה של משיכת שיקים ללא כיסוי מהווה פגיעה בתדמיתו של ציבור עורכי הדין ובאמון שרוחש כלפיהם הציבור, גם כאשר נעשית היא על ידי עורכת דין בכשירותה כאדם פרטי. 6 כאמור, עורך הדין חשוף לעבירה משמעתית גם על התבטאות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. כך למשל, באחת הפרשות, הורשע עורך הדין בעבירת משמעת לאחר כתיבת דברי גידוף כלפי מוסד הנשיאות בישראל. בית המשפט קבע כי מעשים שאינם הולמים את כבוד המקצוע אינם רק אלה הנעשים במסגרתו, והנטייה היא לראות התנהגות בלתי הולמת גם במסגרת התנהגות עורך הדין מחוץ לענייני עבודתו המקצועית. ואמנם, נשאלת השאלה, האם כל התבטאות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, אפילו נעשית היא במסגרת חייו הפרטיים, תהווה עבירת משמעת? הלכה פסוקה היא כי בבואו של בית המשפט להכריע האם התבטאות עורך הדין עולה לכדי עבירת משמעת, עליו לאזן בין חופש הביטוי לבין השמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין וטוהרו. בית המשפט מכריע על פי "נוסחת איזון" ובוחן את מידת הקרבה או הריחוק של הדברים שבוטאו למקצוע עריכת הדין. הווה אומר, ככל שהדברים נמצאים בגרעין הקשה של העיסוק במקצוע, על עורך הדין לנהוג בנימוס ובאיפוק, וככל שהדברים מתרחקים מן הגרעין הקשה של מקצוע עריכת הדין, לכיוון התבטאות "פרטית", נקודת האיזון משתנה ומשקלו היחסי של חופש הביטוי הולך 7 ועולה. בהקשר בו אנו עוסקים ראוי להתייחס גם לסעיף 97 לחוק לשכת עורכי הדין, המאפשר לבית דין משמעתי להטיל עונש על עורך דין שהורשע בפלילים, אם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה משום קלון. עניינה של הוראה זו בשמירה על רמתו של מקצוע עריכת הדין, על אמון הציבור בו ובחינת הדופי המוסרי שדבק במעשי עורך הדין, אשר עלול לפסול אותו לתקופה מסוימת, או לצמיתות, מלעסוק במקצוע עריכת הדין. 8 נפסק זה מכבר, כי לעניין סעיף 97 לחוק לשכת עורכי הדין, אין נפקא מינה אם עורך 9 הדין עבר את העבירה במסגרת עיסוקו המקצועי, או במסגרת חייו הפרטיים והאישיים. 10 כך למשל, בסכסוך שכנים שהתפתח לעימות אלים, טען עורך הדין )המערער(, כי הסכסוך אינו נוגע להיותו עורך דין, ולכן אין מקום לקבוע כי מדובר בעבירה שיש עמה קלון. בית המשפט העליון, מפי כב' השופטת ארבל, פסק כי כל אותן החובות הייחודיות למקצוע, וביניהן החובה לכבד את החוק, החובה לשמר את מעמד קהילת עורכי הדין, את כבוד המקצוע ואת אמון הציבור, מוטלות על עורך הדין גם כאשר הוא פושט את גלימתו. בית המשפט העליון חזר על הלכה זו במקרה נוסף בו עורך דין הורשע בעבירת 11 האיומים לאחר שאיים על שכנו. גם בענין זה בית המשפט העליון שב וקבע כי עבירה על חוקי המדינה, המעידה על זלזול וחוסר כבוד של עורך הדין כלפי החוק, ניתן לראותה כעבירה שיש עמה קלון. למעשה, לשאלה אם העבירה נעברה במסגרת עיסוקו 3 על"ע )י-ם( 24/..00 דוד לין נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין תל-אביב )פורסם בנבו, 10224..0(. 4 שם. וראו גם: על"ע )י-ם( 272/20. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב - יפו נ' פלוני )פורסם בנבו, 06.84224(. 5 על"ע 60/86 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב - יפו נ' עו"ד שרה דוידויביץ )פורסם בנבו, 80.83.0818(. 6 על"ע 0/01 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' פלוני, לו )1( 3.6 )פורסם בנבו, 80.87200( 7 על"ע )י-ם( 1374/88 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א-יפו נ' יורם שפטל )פורסם בנבו, 81.81.0880( 8 על"ע 11344/84 עו"ד מאיר זיו נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב )פורסם בנבו,.80.80.088(. 9 על"ע 4/00 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' פלוני, מג )7(.43 )פורסם בנבו, 86.82202(. 10 פרשת מאיר, לעיל ה"ש 0. 11 בר"ש 0010/17 חיים שטנגר נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין )פורסם בנבו, 16.81.0814(. 9
המקצועי או במסגרת חייו הפרטיים של עורך הדין אין נפקות להכרעה בשאלת הקלון, כל עוד נמצא כי התנהגותו של עורך הדין אינה הולמת. הנה כי כן, ההקפדה על קיום הכללים צריכה להיות נר לרגלנו תמיד. הדבר מחייב אותנו להיות מודעים כל הזמן להיבטים האתיים של כל פעולותינו ומעשינו, גם כשאנו פועלים במישור הפרטי. לסיום, מעניין לעניין ובאותו עניין, לנוכח מורכבותם של כללי האתיקה ותחולתם במצבים רבים ושונים, כמודגם בקצרה לעיל, אני מבקש לנצל הזדמנות זו ולהפנות שוב את החברים לאפשרות החוקית העומדת לרשותם לקבלת חוות דעת מקדימה )"פרה- רולינג"( בענייני אתיקה. כידוע, סעיף 16 א לחוק לשכת עורכי הדין מסמיך את וועדות האתיקה בלשכה ליתן חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. חוות דעת מקדימה כזו מהווה למעשה הבטחה לעורך הדין כי לא יואשם בעברה אתית 12 אם יפעל על פיה. ראוי לציין, כי הנחיות וועדות האתיקה קובעות מספר כללים חשובים על מנת שפעולה על יסוד חוות דעת מקדימה כזו תקנה "חסינות" לעורך הדין מפני העמדה לדין משמעתי. ראשית, פנייה למתן חוות דעת מקדימה משמעותה היוועצות בטרם מעשה. השאילתא צריכה להתייחס לעניין הצופה פני עתיד ולא לניסיון להכשיר, או לתקן מעשה שכבר נעשה. לפיכך, ככלל, פניה בשאילתא לאחר מעשה, למשל, לבחינת סוגיה של ניגוד עניינים אפשרי לאחר שהפונה כבר החל בייצוג - לא תענה, אלא במקרים חריגים בהם ניתן למנוע או לצמצם נזק עתידי. כמו כן, לא תינתן חוות דעת בעניינים שלגביהם הוגשה כבר תלונה, או בעניין הקשור בפונה שעניינו תלוי ועומד בוועדת האתיקה. שנית, חוות הדעת המקדימה ניתנת על יסוד העובדות המפורטות בשאילתא ועליהן בלבד. לפיכך, על השאילתא להכיל תיאור נכון ומלא של העובדות הרלבנטיות. ככל שיתברר שהפונה החסיר עובדות מהותיות, עשוי הדבר להשפיע על ההחלטה אם נעברה עברה אתית על ידי הפונה על אף שפעל בהתאם לחוות הדעת. במקרה כזה לא יזכה הפונה להגנה מפני העמדה לדין בהתבסס על חוות דעת שניתנה על יסוד הצגה לא שלמה ומלאה של העובדות. שלישית, חוות הדעת ניתנת רק ביחס לעניינו האישי של הפונה ואין לה תחולה על גורמים אחרים, אלא בנסיבות מיוחדות. מן הראוי להפנות את החברים לנוהל טיפול בשאילתות הקובע את אופן ההגשה שלהן ואת דרך הטיפול בהן. סבורני, כי ניצול הכלי החשוב של השאילתא יסייע רבות בהפחתת ביצוען של עברות אתיות. כך גם, פרסומן של חוות הדעת נשוא השאילתות, כפי שנעשה למשל בגיליון זה, מאפשר לכולנו ללמוד מניסיונם של אחרים ולהפעיל שיקול דעת בהתאם, תוך בחינת ההחלטה בראי נסיבותיו של כל מקרה. 12 "נוהל טיפול בשאילתות לשכת עורכי הדין" מס' 88827017. 11
מאמר מערכת תיקון מספר 11 לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, התשמ"ב- 6791 'הסדר לסגירת תיק מותנית' בהליכים משמעתיים מייק יורק-ריד בשנת 1669 תוקן חוק לשכת עורכי הדין במסגרת 'חוק לשכת עורכי הדין )תיקון מס' 31(, התשס"ח 1669 '. התיקון נכנס לתוקף בחודש ינואר 1666. במסגרת תיקון זה כוננה הקדנציה הראשונה של ועדת האתיקה המחוזית כגוף מברר תלונות ומעמיד לדין. במסגרת כהונתה בקדנציה הראשונה בראשות יו"ר ועדת האתיקה דאז עוה"ד אפי נוה, אושר בשנת 1663 נוהל 'הסדר סגירה מותנה' לפי סמכותה שבסעיף 67 לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א- 6716. לימים הוחלף הרכב ועדת האתיקה המחוזית במחוז תל אביב והמרכז בראשות עוה"ד גבריאל מויאל ובמהלך כהונת הקדנציה השנייה שבה הועדה ואישרה נוהל זה, תוך שהיא מאמצת את חובתה הציבורית להגיע במקרים המתאימים להסדר סגירה מותנה ברוח תיקון 11 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב- 6791. הנוהל אשר אישרה הועדה, מבוסס על תיקון 11 לחסד"פ רציונל העומד בבסיסו כמו גם על חוו"ד פרקליט הועדה שנלמדה ונדונה במליאת הועדה. הרקע לתיקון 11 לחסד"פ ביום 69.9.61 אישרה ועדת החוקה, חוק ומשפט )של הכנסת ה 69 במושבה הרביעי בפרוטוקול 173( את הצעת חוק סדר הדין הפלילי )תיקון מס' 16( )הסדר לסגירת תיק מותנית(, התשס"ט- 1669. בחודש מרץ 1663 נכנס לתוקף תיקון מספר 11 לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, התשמ"ב- 6791. הצעת החוק המקורית פורסמה ברשומות ביום 4.66.69 )רשומות 461( תחת כותרת 'הסדר לסגירת תיק מותנית'. דברי ההסבר להצעת החוק מפרטים את ההוראות בדבר העמדה לדין וסגירת תיק חקירה וכן את הצורך בקיומו של נוהל סגירת תיק המותנה בכך שהחשוד מילא תנאים שהוסכמו מראש בינו לבין התביעה. הסדר זה, כך נטען, יעשיר את "ארגז הכלים" העומד לרשות התביעה, ויאפשר התאמה טובה יותר בין חומרת העבירה ונסיבות ביצועה לבין חומרת התגובה החברתית המופעלת נגד העבריין. לצד זאת, הסדר זה יאפשר גם את הרחבת האכיפה על תיקים פליליים שכיום נסגרים מחוסר עניין לציבור, בין מאחר שאינם מצדיקים סנקציה פלילית ובין אם בשל אילוצי כוח אדם וזמן שיפוטי. במצב המשפטי הנוהג כיום, נאלץ לעתים תובע - במקרים מהסוג הנדון - להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, אף ששתי חלופות אלה אינן הולמות, וזאת בהעדר אמצעי ביניים הולם. במקרים כאלה נקיטת הליך פלילי היא לעתים אמצעי חמור מדי בנסיבות עורך דין, פרקליט ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז. יצויין, כי נושא זה זכה להתייחסות אף בפסיקה המשמעתית. כך למשל, בבד"א 60/14 63/14, ]פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי מיום 0.80[ אישר בית הדין המשמעתי הארצי בשלב הערעור ]לאחר שהנקבל הורשע ונגזר דינו בבית הדין המשמעתי המחוזי[ לחזור מכתב קובלנה שלא על דרך זיכוי לשם קיום הסדר סגירה מותנה ברוח תיקון 66 לחסד"פ. לעניין זה, יפים אף הדברים האמורים בעמל"ע 4700-10-1 ]פסק דינו של כבוד השופט הבכיר כהן מיום 16..84.8[, שם אישר בית המשפט המחוזי הסדר מותנה אגב חזרה מכתב קובלנה שלא על דרך זיכוי. פסק דינו של בית המשפט המחוזי הפך הלכה למעשה את פסקי הדין של בתי הדין המשמעתיים ]המחוזי והארצי[ אשר סברו כי אין כל בסיס משפטי להפעלת הסדר מותנה במסגרת הליכים משמעתיים. 11
העניין, ואילו סגירת התיק גם היא אינה ממצה את האינטרס הציבורי שבאכיפת החוק, המצדיק תגובה חברתית הולמת גם ואף בעיקר במקרים לא חמורים. הנוהל המוצע דומה וקיים גם במדינות אחרות, ובעיקר בהולנד, דנמרק וגרמניה. עפ"י התיקון, הסדר לסגירת תיק מותנית יוצע על ידי תובע כאשר קיימת תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נגד החשוד, ולכאורה יש עניין ציבורי בהגשת כתב אישום, אם כי גבולי. ההסדר יוצע כאשר בנסיבות ביצוע העבירה הספציפית ניתן להסתפק בסגירת תיק, המותנית בכך שהחשוד ימלא את התנאים שייקבעו ויוסכמו בינו לבין התביעה. בתנאים אלה יש כדי לבטא את התגובה החברתית ההולמת כלפי החשוד ולתת מענה לעניין הציבורי. בין הדין הפלילי למשמעתי:.6 הלכה פסוקה היא, כי קיימת זיקה בין הדין המשמעת לבין החסד"פ. לעניין זה יפים הדברים האמורים בעמל"ע )י-ם( 76479-66-63 רוני חיט נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים שם נקבע כי, המקור להשוואה ולהשראה, ככל שמדובר בסדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין, הוא חוק סדר הדין הפלילי ולא הוראה אזרחית; "בדיקה באתר "נבו" מגלה, כי בפסיקת בית המשפט העליון שפורסמה, מצויים 14 פסקי דין שבהם מוזכר חוק סדר הדין הפלילי, בערעורי לשכת עורכי הדין. אין כאן המקום להביאם, כולם, ואסתפק בהבאת חלק מהם, אשר מהם ניתן ללמוד כי הזיקה שבין הדין המשמעתי היא לחסד"פ ולא לחיקוקים אחרים או למישור המשפט האזרחי, " )ההדגשה לא במקור(. לעניין זה ראו, גם האמור בעמל"ע )י-ם( 49677-66-61 לשכת עורכי הדין - מחוז ירושלים נ' עו"ד יעקב פודים )ניתן ביום 11 דצמבר 1661( שם קובע כבוד השופט משה דרורי: "אמור מעתה, כי בדין המשמעתי יש לילך באותו נתיב שבו מופעל הדין הפלילי הרגיל" )ההדגשה לא במקור(. ההסדר המותנה ומטרותיו לפי תיקון 11 לחסד"פ חוק 'הסדר לסגירת תיק מותנית' מסמיך גופי תביעה המנויים בתיקון לחוק )להלן: "התביעה" או "התובע"( לסגור תיק חקירה כנגד חשוד בעילה של "סגירה בהסדר", לאחר שהחשוד, ובכלל זה גם תאגיד, הסכים להודות בעובדות המהוות את העבירה המיוחסת לו, ולקיים את התנאים אשר פורטו בהסדר עמו. הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לחשוד, לפיו החשוד מודה בביצוע העובדות המהוות עבירה ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות התובע להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק שנפתח נגד החשוד בעילה של "סגירה בהסדר". גורמי התביעה הרשאים לערוך הסדרים מותנים הם: )א( פרקליט כאמור בסעיף 61 )א() 6 ()א( לחוק סדר הדין הפלילי; )ב( תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לעניין זה; )ג( מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי סעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, התשמ"ב- 6791 ולפי סעיף 179 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 6717, להגיש כתב אישום בעבירה לפי חוק התכנון והבנייה, והוא מפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה. החוק נועד לאפשר, במקרים המתאימים, דרך חלופית להעמדת החשוד לדין פלילי בבית משפט, וזאת על-ידי סגירת התיק לאחר שהחשוד מילא תנאים מסוימים. הסדר מותנה יעמיד בידי התביעה כלי אכיפה מידתי, אשר יאפשר הלימה טובה יותר, בנסיבות מסוימות, בין חומרת העבירה וכלל נסיבותיה לבין התגובה החברתית הננקטת כלפי העבריין..3 ההסדר המותנה ייתן הזדמנות נוספת לחשודים המתאימים, ויאפשר, במקרים ההולמים, הטלת סנקציה מתאימה, ללא הגשת כתב אישום וניהול הליך בבית משפט, על כל המשמעויות הנילוות לכך, ובכלל זה הכתם של הרשעה פלילית. תכלית נוספת היא הפחתת העומס מהתביעה ומבתי המשפט והפניית המשאבים לתיקים חמורים יותר. כמו כן, בכוחו של הסדר מותנה, המיועד להתבצע במהירות, באופן מיידי, ואשר תוצאתו ודאית, להגביר את ההרתעה. בנוסף, וכאמור בדברי ההסבר להצעת החוק )הצעות חוק הממשלה 4.66.69, 461, בעמ' 166, להלן: "הצעת החוק"( הסדר זה יאפשר, בין היתר, את הרחבת האכיפה על תיקים פליליים אשר הנטייה היא לסגור אותם בעילה של "חוסר עניין לציבור", מאחר שההצדקה לקיים בגינם הליך פלילי בבית המשפט על כל משמעויותיו היא גבולית, ובשל שיקולי תעדוף הנובעים מאילוצי כוח אדם וזמן שיפוטי..4 12
יישום תיקון 11 כפי שבא לידי ביטוי בהליכי התביעה הפלילים מפורט בקצרה כדלהלן התובע יציע את ההסדר בנסיבות הבאות: - - - - - - - קיימת תשתית ראייתית להגשת כתב אישום. ישנו עניין ציבורי גבולי וכאשר בנסיבות ביצוע העבירה ניתן להסתפק בסגירת תיק מותנית. השימוש בהסדר יעשה בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של תיק מסוים, או סוג תיקים בעלי מאפיינים דומים. ההסדר מיועד בעיקר לתיקי עבירות קלות, עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות או עבירות שבוצעו כאשר לחשוד נסיבות מקלות. במידה והחשוד מפר את תנאי ההסדר יוגש כנגדו כתב אישום בגין העבירה שעבר. אם התובע החליט שההתחייבות תלווה במתן ערובה, היא תחולט במקרה של הפרת ההתחייבות. ההסדר ייערך בכתב ויכלול את העובדות המבססות את החשד לביצוע העבירה שעבר החשוד, את התנאים שעליו למלא, את פרק הזמן שבמהלכו עליו למלא את התנאים ואת הדרך בה יוכיח החשוד כי מילא אחר התנאים. כאן המקום להבהיר כי גניזת תלונות הכוללות הערה או הערה חמורה אינן מעוגנות בחוק לשכת עורכי הדין או במי מהכללים. יוער כי הערה פיקודית בתיקם האישי של שוטרים וחיילים מעוגן בדין. מכאן שמקום שהועדה סבורה שיש דופי בהתנהלות הנילון ראוי שחלף הערה יבוא ההסדר לסגירה מותנית, אשר יהיה בו כדי לכונן מנגנון הרתעתי אכיף למניעת הישנות העבירה. כמו כן, מקום בו עונש אשר עשוי וצפוי להיגזר על נאשם גם לאחר ניהול הליך משמעתי ע"י בית הדין המשמעתי המחוזי אינו עולה על נזיפה או אזהרה לפי סעיפים )6( 19 ו )1( לחוק לשכת עורכי הדין, ראוי לשקול האם היה מקום לנהל תיק משמעתי מלא )עריכת קובלנה, מינוי קובל, שמיעת ראיות, סיכומים, טיעונים לעונש ולעיתים ערעור(, או להגיע לידי הסדר סגירת תיק מותנה כאמור לעיל. עמדתה העקרונית של הועדה הינה, כי הסדר סגירת תיק )אשר יערך בכתב( יכלול התחייבות להימנע מעבירה דומה ביסודותיה לפרק זמן של כ 31 חודשים )ובנסיבות מסוימות גם מביצוע עבירות נקובות לפי חוק וכללי לשכת עורכי הדין( יחד עם סיכום כי הפרה של ההסדר תוביל הנילון להעמדה לדין בקובלנה אשר עובדותיה מוסכמות מראש לרבות הוראות הדין )סעיפי האישום( ובנסיבות מסוימות אף לגזירת עונש מוסכם מראש. כמו כן ולפי הוראות תיקון 11 לחסד"פ במסגרת הסדר סגירת תיק המותנית, ניתן יהיה לכלול עיצום כספי )לפי שק"ד הוועדה: קנס, הוצאות למתלונן וכד'( אשר ישולם יחד עם ההסדר. מהיכרותי את היקף הגניזות, הסדרי הטיעון ופסקי דין בהם העונש הוא נזיפה או אזהרה, לא אחטא באמירה לפיה היקף החיסכון מאי ניהול הקובלנה )עבודת פרקליט הועדה וצוותו, עבודת מזכירות בית הדין המשמעתי והדיינים, מערך הקבילה והמחוז( עומד בהערכה מינימלית של 66% ויכול להגיע עד לכדי 16% מכלל התיקים. לעניין זה משמעות כספית ולוגיסטית עצומה ללשכת עורכי הדין. לא אצא כדי חובתי מבלי לפרט כי הועדה בחנה גם את השאלה האם קיים צורך או אפשרות להתקין כללים בעניין. הדרך לתיקון הכללים מתחילה בהמלצות לוועדת הרביזיה, דיון בוועדה והחלטתה לתקן את הכללים. עם סיום שלב זה ההצעה לתיקון הכללים עוברת למועצה הארצית לדיון ואישור. מקום שהמועצה הארצית מאשרת התיקון לפי סעיף 667 לחוק לשכת עורכי הדין, עוברים הכללים לאישורו של שר המשפטים. עם אישורו של שר המשפטים לתיקון הכללים, מותקנים הכללים ומפורסמים ברשומות ובכך הסתיימה פעולת חקיקת המשנה. מלבד האמור לעיל, לא נמצא כל הכרח לתיקון הכללים שכן, הזכות של הנאשמים לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 94 לחסד"פ לא היתה מצויה בכללי לשכת עורכי הדין )סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים(, התשכ"ב 6711 וזאת עד חודש יוני 1667 מועד פרסום הכללים החדשים )ראו קובץ רשומות 9716(, אולם אין כל חולק כי למעלה מעשור הקובלים, ועדות האתיקה ופרקליט הועדות, מעבירים לידי הנאשמים חומרי חקירה לפי סעיף 94 לחסד"פ. אף סוגיה זו לובנה בפסיקה ונקבע כי זכויות הנאשמים הגוזרות את חובות הקובלת מעוצבים בהשראת החסד"פ. לעניין זה אפנה לפסה"ד בעמל"ע 14611-66-61 אברהם בצלאל בית הלוי עו"ד, נ' לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב )1663(, ועמל"ע 4373-67-61 שי חיימוב נ' לשכת עורכי הדין - מחוז תל 13
אביב, מיום 6156751663, אשר קבעו כי בבוא בתי הדין המשמעתיים לגזור את עונשו של נאשם בדין המשמעתי יפעלו ע"י תיקון 663 לחסד"פ כמקור השראה. מקום שבית המשפט המחוזי בירושלים )בשבתו כבית משפט לערעורים פלילים( בערעור בגלגול שלישי מחיל את תיקון 663 לחסד"פ, הרי כי לא יכולה לבוא כל השגה להחלת תיקון 11 לחסד"פ. משכך אך ברור כי אין נפקות מעשית להעדרה של חקיקה פורמאלית ביחס לדין המשמעתי בכל הנוגע להסדר מותנה. עוד יוטעם כי מוסד "הסדר טיעון" ה-" Bargaining,"Plea הידוע בלשון העממית "עסקת טיעון לעונש" מעולם לא עוגנה בחקיקה ראשית או משנית. הסדר טיעון מהווה מוסד משפטי חשוב מאוד, אשר בית המשפט העליון נתן דעתו אליו ואף הצר את סמכותם של בתי המשפט להתערב בו )ראו פסה"ד המנחה ע"פ 6779579(. אפנה לעניין זה לדברי כב' הנשיא גרוניס: "...מה לומדים אנו מן העיון הקצר בנושא של התערבות בית המשפט בהחלטותיה של התביעה הכללית המתקבלות בשלב שלאחר מתן פסק הדין בערכאה הדיונית? התשובה ברורה: אם כלל תהא התערבות, הרי היא תעשה אך במקרים חריגים שלא לומר חריגים ביותר, וזאת כאשר הרשות פעלה מתוך חוסר תום לב או בחוסר סבירות קיצוני. לטעמי, דין דומה צריך לחול אף במקרה בו מושג הסדר טיעון בשלב הערעור. אין כל סיבה שערכאת הערעור תתייחס בצורה שונה להסדר טיעון בערעור מאשר להסכמת התביעה לזיכוי או להקלה בעונש באותו שלב......אין להבין מדבריי, כי לעולם לא תתערב ערכאת הערעור בהסדר טיעון שהוצג לה. בודאי שתהיה הצדקה להתערבות אם מתגלה שהתביעה פעלה בחוסר תום לב. ייתכן שיהיו אף מקרים קיצוניים נוספים בהם יהיה מקום להתערב בהסדר טיעון. בין כך ובין כך, המקרה הנוכחי אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים ויוצאי דופן." מאז 6779 לא פעל המחוקק להסדרת הסדר הטיעון בחקיקה, רק בחודש יולי 1666 פורסמה ברשומות )רשומה 731 עמוד 6311( "הצעת חוק סדר הדין הפלילי )תיקון 17( )הסדר טיעון(, התש"ע 1666" וזאת נוכח התפתחות הפסיקה וכינון הנחיות פרקליטות המדינה )הנחיה 9.6( בעניין הסדרי טיעון. הצעת חוק זו מבוססת על עבודת המחקר משנת 6796 של פרופ' א. הרנון ופרופ' קנת מן, לרבות על דיונים של הועדה המייעצת לשר המשפטים לעניין סדר דין פלילי בראשותו של שופט בימ"ש עליון )דאז( אליהו מצא, אשר המליץ לעגן הנושא בחקיקה. אציין כי בשנת 6777 הוגשה הצעת חוק דומה לכנסת ישראל. לימים התכנסה ועדה נוספת בראשותה של כב' השופטת מרים נאור, אשר הגישה המלצותיה בשנת 1667 ועל בסיס המלצות אלו פורסמה הצעת החוק. מהאמור לעיל, הגיעה ועדת האתיקה לכלל מסקנה כי לא נמצאה מניעה לפעול לתיקון והוספה לכללים, וכן אין כל מניעה משפטית לתחילת יישום ההליך של סגירת תיק מותנית עד להתקנת הכללים. לא ימצא חולק כי מקום שהסדר סגירה מותנה הינו פרי חקיקה ראשית והוא בא לישם זכויות לנאשמים ולצורך ציבורי חשוב, הוא ישים אכיף בדין המשמעתי. בית המשפט העליון עמד על הצורך בשוויון בין נאשמים רגילים לבין נאשמים שהם עורכי דין כך למשל, נקבע בבג"ץ 1667573 משה עליאש נ' השופט שמואל צור, פ"ד מט) 6 ( 611: 677, "... הפרשנות האמורה יוצרת דין אחד לבתי הדין המשמעתיים ולבית המשפט העליון,... והיא מתחייבת עם הכלל כי הכול שווים בפני החוק, ואין עורכי הדין מופלים לטובה בבית המשפט לעומת מתדיינים אחרים. דמו של עורך-דין אינו סמוק יותר מזה של מערערים או משיבים אחרים בערעורים פליליים... " 14
וכפי שקבע השופט ח' כהן בעל"ע 9599, המ', 479597 בעמ' : 46 '...אין כל הצדקה להפלות בכגון דא בין עורכי-דין מכאן לבין אנשי מקצועות אחרים..." ובעמוד 696: "ספק בעיניי אם יש מקום להוראות אשר כאלה בהקשר לקבוצה מסוימת של נאשמים המשתייכים למקצוע מסוים לעומת כל נאשם אחר. " 15
מאמר מערכת על הדינמיות בקביעת קיומו של קלון: מה שהיה לא יהיה? עמוס וייצמן מבוא חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 6716, ס"ח 349 )להלן חוק לשכת עורכי הדין( )לשכת עורכי הדין, להלן הלשכה( קובע הוראות שונות המתייחסות להשלכות של אישומים ושל הרשעות בעבירות פליליות שיש בהן משום קלון: א. סעיף 19 מסמיך את הלשכה לדחות בקשת מועמד להירשם כמתמחה. בין היתר תוכל הלשכה להביא בחשבון גם אישום או הרשעת המועמד בעבירה פלילית שיש בה משום קלון; ב. סעיף 44 )א() 6 ( מסמיך את הלשכה לסרב לקבל ללשכה מתמחה שהורשע בעבירה פלילית שבנסיבות העניין יש בה משום קלון; ג. סעיף 97 מסמיך את בית הדין המשמעתי לגזור עונש על עורך דין שהורשע בעבירה פלילית שבנסיבות העניין יש בה משום קלון; ד. סעיפים 99 )ב( ו-)ג( 9 מסמיכים את בית הדין המשמעתי להשעות זמנית עורך דין מעיסוקו במקצוע עריכת דין, אם הורשע בעבירה פלילית שבנסיבותיה יש בה משום קלון, או אם הוגש נגדו כתב אישום פלילי שבנסיבות העניין יש בעבירות המיוחסות לו משום קלון. עיקר מאמרי יעסוק בנושא התפתחות מושג הקלון וקביעת קיומו בעבירות השונות. בפרק א למאמרי אתייחס בקצרה לקלון הקיים בעבירות פליליות ובנסיבות העניין. פרק ב יעסוק בהתפתחות קביעת קיומו של קלון בעבירות השונות תוך הדגמה מהפסיקה. בפרק ג אתייחס לשאלה כיצד ומדוע יכול היקפו של הקלון להשתנות ולהתרחב. בפרק ד אסכם ואתייחס לשאלה אם ניתן להסיק מהמתואר במאמרי לגבי העתיד. א. הקלון מהו שאלת הקלון בעבירות מוצאת ביטוי בפסיקה לא מעטה. הקלון בעבירות רלוונטי לא רק לעורכי דין אלא גם לבעלי כהונות ומשרות ציבוריות. על פי הדין לעבירות שיש בהן משום קלון, צריכה להיות השלכה על כהונתו ועיסוקיו של האדם או נושא המשרה הרלוונטי. הנימוק לכך הוא שעבירות שיש בהן משום קלון אינן יכולות להתיישב עם האמון שהציבור רוחש למי 6 שמכהן במשרה ציבורית אשר מיוחסות לו העבירות או שהורשע בהן. המושג קלון הוא מושג עמום. מהדברים שנאמרו בפסיקה עולה שאין הגדרה אחידה למונח קלון. יתר על כן, היקף הקלון עבר התפתחות עם השנים. ככל שהמדינה התקדמה והתפתחה, כך הורחב גם היקף המושג "קלון". התרחבות המושג היא פועל יוצא מהעלאת הרמה המוסרית הנדרשת מהעוסק בעיסוקים שכמוהם כמשרות ציבוריות. התרחבות הקלון אף הושפעה מעלייה בחשיבות ערכים מסוימים שסעיפי החוק היוצרים את העבירות, באים להגן עליהם. הפסיקה הבחינה בין סוגי העבירות: א. עבירות שעל פי טיבן יש בהן משום קלון. נסיבות מיוחדות יביאו לקביעה שאין קלון בעבירות אלו. ב. עבירות שבית המשפט יצטרך לשקול את נסיבותיהן ועל פיהן לקבוע קיומו של קלון. ג. עבירות שעל פי טיבן אין בהן קלון. בהמשך מאמרי אראה שעם חלוף הזמן חלק מהעבירות מקבוצה ג' עברו תהליך של מעבר לקבוצה ב'. הוראות חוק לשכת עורכי הדין המתייחסות לעבירות פליליות שבנסיבות העניין יש בהן משום קלון, יוצרות חזקה חלוטה ולפיה כל עבירה פלילית שיש בה משום קלון מהווה גם עבירה משמעתית. ב. התפתחות העבירות שיש בהן משום קלון סריקת הפסיקה תלמד שעבירות הקלון עברו התפתחות. עבירות שבעבר לא נחשבו לעבירות שיש בהן משום קלון, הפכו בנסיבות העניין עבירות שהקלון הוטבע בהן. 1 כך מגדיר השופט ח' כהן את הקלון. 1 0 עורך דין, לשעבר רכז ופרקליט ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז. פרש מתפקידו כפרקליט ועדת האתיקה באפריל 0810. ראו בג"צ 251/88 עודה נ' ראש המועצה המקומית ג'לג'וליה, פ"ד מב) 4 (, 073, )1202( בג"ץ 476/66 בן אהרון ואח' נ' ראש המועצה המקומית, פרדסיה, פ"ד כא) 1 (, 61., )1263( 16
"הקלון האמור כאן הוא פגם מוסרי ( e mo r a l t u r p i t u d בלע"ז( המעיד על בעליו שאין הוא ראוי לבוא בקהל ישרים, וממילא אין הוא ראוי לשאת באחריות ציבורית להחלטות ולמעשים אשר ענייני הכלל ושלום הציבור תלויים בהם." כלומר, סממן לקיומו של קלון הוא אי יושר. העבריין אינו ראוי לבוא "בקהל ישרים". עם התפתחות הפסיקה, התרחבה קביעת קיומו של הקלון למקרים החורגים מחוסר יושר לעבירות אחרות בהן האינטרס המוגן הוא אחר, כעבירות שיש בהן משום קלון. כך נקבעו עבירות אלימות ועבירות אחרות שאינן מעידות על היעדר אמינות דווקא. ראו למשל על"ע 3 66944564 בעניין זיו. שם נקבע קלון בעבירות בהן הורשע עורך דין בפלילים, עבירות אלימות בעקבות תקיפת שכנה על רקע חסימתו את חנייתה. 4 ועוד דוגמאות להרחבת מושג הקלון: בית הדין המשמעתי הארצי קבע קיום קלון בעקבות הרשעת עורך דין בעבירה 7 הפלילית - גילוי בהפרת חובה לפי סעיף 669 )א( לחוק העונשין. במקום אחר קבע בית הדין הארצי קיומו של קלון כאשר עורך הדין הורשע בעבירה פלילית של הפרת צו של בית משפט להפסיק שימוש חורג בדירה למטרת משרד לעריכת דין. 1 בית הדין המחוזי בתל- אביב קבע קיומו של קלון כשעורך דין פלוני הורשע בעבירות של איום על שכן. בית הדין המחוזי 9 בתל אביב קבע קיומו של קלון בעבירה שיוחסה לעורך הדין, מסירת מידע חסוי ממחשב שהיה ברשותו כעובד משרד 9 המשפטים, שלא לצורך עבודתו. בית הדין המחוזי בתל אביב קבע קיומו של קלון בעבירות של פגיעה בפרטיות ושל 66 7 איומים. בתי הדין קבעו קיומו של קלון בעבירות של הטרדה מינית. בית המשפט העליון קבע קיומו של קלון כאשר ראש עיר הורשע בעבירה של הפרת אמונים ללא מרמה. 66 בעבר השופט ח' כהן קבע כי אין בעבירות משום קלון אם ניתן להמיר עבירות אלה בכופר, במקום נקיטת הליכים פליליים. 61 פסק דין מנחה ופורץ דרך לגבי קיומו של קלון לפי חוק לשכת עורכי הדין הוא על"ע 1797576 בעניין פלוני. פסק הדין מפרט בהרחבה על פי אלו אמות מידה ייקבע הקלון לפי חוק לשכת עורכי הדין. פסק הדין קבע קיומו של קלון בעבירה של ניהול "בנק" פרטי לסחר במטבע חוץ )עד להנהגת הליברליזציה במטבע חוץ, היה אסור הסחר בו ללא היתר(. עבירה של סחר במטבע חוץ ניתנה להמרה בכופר )במקום הליכים פליליים(. בכך הפך פסק הדין את ההלכה הקודמת בפרשת יהושע מזרחי ולפיה עבירה הניתנת להמרה בכופר אינה יכולה להיות עבירת קלון. כך אף נקבעו עבירות מס שונות כעבירות שיש בהן משום קלון. למרות שניתן להמיר בכופר עבירות מס, הן נחשבות לעבירות חמורות. הפסיקה המאוחרת 13 לפסק הדין בפרשת יהושע מזרחי, לא רק ראתה בעבירות מס כעבירות שיש בהן משום קלון אלא אף גזרה ענישה חמורה בגין עבירות כאלה. 14 בפסק הדין שבעל"ע 1797576 בעניין פלוני נקבעו המבחנים שלפיהם על בית דין משמעתי לקבוע אם יש בעבירה, בנסיבות העניין, משום קלון: א. מוזכרת ההלכה לפיה המושג קלון הוא עמום ואין לו הגדרה חד משמעית; ב. קביעת הקלון תיעשה על פי תכלית החוק המתייחס לנפקות העבירות שיש בהן משום קלון. כך, ייתכן שלצורך חוק מסוים לא תיחשב עבירה מסוימת, בנסיבותיה, כעבירה שיש בה משום קלון ולצרכי חוק אחר ולפי תכליתו היא כן תיחשב לעבירה שיש בה 15 משום קלון. כך קבע בית המשפט העליון כי עבירה של משיכת שיק ללא כיסוי בה הורשע ראש מועצה ובנסיבות העניין אין בה קלון. לעומת זאת יש קלון בעבירה של משיכת שיק ללא כיסוי שמשך עורך דין. לציבור יש אמון רב בשיקים המשוכים על ידי עורך דין. משיכת שיק ללא כיסוי על ידי עורך דין פוגעת באמון הציבור בעורכי הדין בענייני כספים; ג. תכלית הדין המשמעתי שנקבע בחוק לשכת עורכי הדין היא לשמור על אמון הציבור בעורכי הדין ועל טוהר המחנה, על רמתו ועל שמו הטוב. לכן, עבירות שעובר עורך דין על החוק אינן מתיישבות עם ציפיות הציבור מעורכי הדין. מכאן: עבירה 7 4. 6 3 0 2 18 11 10 13 14 15 על"ע 11344/84 עו"ד מאיר זיו נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז ת"א והמרכז )פורסם בנבו(, ).0.0.088( בד"מ ת"א.8/8. )לא פורסם( ובד"א.23/8 הוועד המחוזי נ' פלונית )פורסם בפדאור אתיקה(, )6.4.0886(, בד"א 110/87 הוועד המחוזי נ' פלוני )פורסם בפדאור אתיקה(, )00.0.0886( בד"מ )ת"א( 64/11 ועדת האתיקה נ' פלוני )לא פורסם( בד"מ )ת"א( 8/11. ועדת האתיקה נ' פלוני )פורסם בפדאור אתיקה(, )781.0811( בבד"מ )ת"א( 17/11 ועדת האתיקה נ' פלוני )פורסם בפדאור אתיקה(, )10.0810(, בד"מ )ת"א( 71/81 הוועד המחוזי נ' פלוני )001.0881( רע"פ 3108/82 יהושע פורר נ' מדינת ישראל )פורסם בנבו(, )00.2.0882( עש"מ 6/33 יהושע מזרחי נ' מדינת ישראל, פ"ד לא) 06.,)7 )1233( על"ע 0.32/28 הוועד המחוזי נ' פלוני, פ"ד מה) 4 (, )1221( 302 על"ע 7463/88 הוועד המחוזי נ' צלטנר, פ"ד נו) 0 (.02, )0880( ה"ש 10 לעיל בג"ץ 0/00 עודה נ' טלאל )ראש מועצת ג'לג'וליה(, פ"ד מב) 4 ( )1202(, 073 17
שתפגע באפשרות בתי המשפט או הציבור לתת אמון בעורכי הדין, יכול שיהיה בה קלון. קביעת הקלון נועדה לשמור על האמון בעוסקים במקצוע עריכת הדין. 16 על פי פסק הדין בעניין פלוני, נסיבות העבירה ולא כותרתה יקבעו קיום קלון. ביניהן, מידת חומרת העבירה ומידת הפגיעה באינטרס הציבור. ככל שהערך המוגן שנפגע מביצוע העבירה יהיה בעל משקל וחשיבות רבים יותר, כך תהיה נטיית בתי הדין לקבוע קיומו של קלון. ככל שיש לעבירה השלכה על העיסוק במקצוע עריכת הדין, כך תהיה הנטייה 17 לראות בעבירה כעבירה שיש בה משום קלון. בבד"מ 76567 נקבע קלון בעבירה של גילוי בהפרת חובה גם נוכח הפגיעה באמון הציבור, בכל הנוגע לשמירת הסודיות והחיסיון, שהם מאושיות המקצוע. כך ביתר הדוגמאות שבמאמרי נמצא את השלכת העבירות על העיסוק במקצוע עריכת הדין: פגיעה באמון בית המשפט בעורך דין כ"קצין בית המשפט". פגיעה באמון בעורך דין החייב במתן דוחות, אם הורשע באי דיווח ראוי לרשויות המס. פרשנות מרחיבה של הקלון אפשרית נוכח היותו מושג עמום, מושג "שסתום. כך אפשר לקבוע קיומו של קלון על פי הערכים הקיימים בעת קביעת קיומו של קלון. ג. מדוע קיימת התפתחות בפסיקה במציאת קלון בעבירות? עם השנים סוג, תוכן או משקל הערכים המוגנים על ידי החוק הקובע את העבירה משתנה. לכן, עבירה שבעבר לא נחשבה לעבירה שיש בה משום קלון, יכולה להיחשב היום כעבירה שיש בה משום קלון עם שינוי בהתייחסות לערכים המוגנים ולמשקלם. כך עבירות על פי חקיקה המגנה על איכות הסביבה, לא נחשבו בעבר לעבירות קלון. הפסיקה התפתחה ונוכח עליית חשיבות ערכי שמירה על איכות הסביבה, נקבע כי בנסיבות המתאימות ניתן לראות בעבירות אלה הנעברות על ידי עורך דין כעבירות שיש בהן משום קלון. במשך שנים רבות, לא הייתה הלכה הקובעת כי עבירות של פגיעה באיכות הסביבה יש בהן משום קלון. תחת כותרת זו נכללות עבירות של עישון במקום ציבורי, שפיכת פסולת שלא כדין במקום ציבורי וכיו"ב. עם השנים השמירה על איכות הסביבה תפסה מקום חשוב בחקיקה ובפסיקה ובסדר הדין הציבורי. הנה, 18 בבית הדין המחוזי בתל אביב, התבקשה השעייתו הזמנית של עורך דין שניהל תחנת מעבר לפינוי אשפה שגרמה למפגעים סביבתיים רבים במשך 3 שנים והמפגעים התגלו בביקורות חוזרות ונשנות. בית הדין המחוזי בהסתמכו על 19 מדיניות העבר, קבע בית הדין כי אין קלון בעבירות הנ"ל שיוחסו לעורך הדין. 20 בערעור לבית הדין הארצי נקבע כי בנסיבות העניין יש קלון בעבירות שיוחסו לעורך הדין. אומר על כך בית הדין הארצי : "במקרה שלפנינו, המשיב מואשם בעבירות בתחום פגיעה באיכות הסביבה... ערכים של פגיעה באיכות הסביבה אינם פחותים מערכים של פגיעה ממשית באדם או בזולת, או פגיעה מבחינת הונאה ומרמה. פגיעה באיכות הסביבה יכולה להיות פגיעה בערכים חשובים לכלל הציבור, במיוחד בתקופה בה המודעות לאיכות הסביבה גדלה פי מונים בשנים האחרונות ותודעת הציבור הינה מתפתחת מידי יום". גישת בתי הדין המשמעתיים, בתי המשפט והמערכת המשמעתית, היא לדרוש רמה גבוהה של התנהגות של העוסקים במקצוע עריכת דין. גישה זו גוררת גישה מחמירה והולכת לעבירות וראיית עבירות שנחשבו בעבר כקלות לעבירות חמורות יותר. כאשר עורך דין הורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים, החליטה ועדת האתיקה כי אין לראות קלון בעבירה בהיותה עבירת תעבורה של רשלנות וללא מחשבה פלילית. לעומת זאת, מאוחר יותר ננקטו הליכים משמעתיים נגד עורכת דין בגין עבירות תעבורה - נהיגה בשכרות ואי ציות לשוטר שעצר אותה לבדיקה. בית הדין המחוזי 21 בתל אביב החליט כי בעבירות בהן הורשעה עורכת הדין יש משום קלון. 22 כפי שלמדנו מהלכת על"ע, 1797576 בקביעת קיומו של קלון יש להתייחס לציפיות הציבור מעורכי הדין. לפיכך, מאחר שהציבור מצפה מעורכי הדין להיות שומרי חוק, אך טבעית היא הנטייה לראות כל הפרת חוק כעבירה שיש בה משום קלון. ה"ש 10 לעיל ה"ש 4 לעיל בבד"מ )ת"א( 101/82 הוועד המחוזי נ' פלוני )פורסם בפדאור אתיקה(, )00.7.0818( ת"פ )שלום פ"ת( 0701-80 המשרד לאיכות הסביבה נ' ב.מ. איכות הסביבה בע"מ )פורסם בנבו(, )4.0.0818( בתיק בד"א 70/18 הוועד המחוזי נ' פלוני )פורסם בפדאור אתיקה(, )108.0818( בד"מ )ת"א( 122/18 הוועד המחוזי נ' עו"ד פלונית )פורסם בפדאור אתיקה(, )12.3.0811(. ה"ש 17 לעיל 16 17 18 19 20 21 22 18
העולה מן המקובץ: כאשר עוסקים בשאלות נורמטיביות כמו סוגית התפרסות הקלון, יש קושי בהסתמכות על פסיקה ישנה שאינה מתאימה לרוח החדשה ולעקרונות החדשים הקיימים בחברה. כאשר אנו משווים את הפסיקה הישנה לפסיקה בעניין הקלון בשנים האחרונות נראה כי הפסיקה הישנה כבר אינה רלוונטית. קביעת הקלון הולכת יד ביד עם דרישות מחמירות והולכות של סטנדרטים של התנהגות מהמכהנים במשרות ציבוריות. הדבר בא לאחרונה לידי ביטוי גם בדעה שפורסמה בעיתונות שאם חקירה פלילית נגד שופט עליון תיגנז מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה הוא לא יוכל לשוב לכהונתו. הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה )כיום ועדת טירקל( פוסלת מועמדים לכהונות שונות אף שהנימוק לפסילה מתבסס על אירועים שלא הבשילו לכלל הליכים פליליים. ביחד עם מגמה זו צועדת יד ביד המגמה של הרחבת קביעת הקלון בעבירות על כול נושאי המשרות הרלוונטיים. זוהי מגמה רצויה לכל מי שחפץ בשמירה על שלטון החוק ובמדינה מתקדמת ונאורה בעלת שירות ציבורי ראוי. לעניות דעתי, הדברים יפים אף לעורכי הדין. כהונת עורך דין כמוה ככהונה ציבורית רמה. עורך הדין הוא קצין בית המשפט וחובתו לעזור לבית המשפט לעשות משפט. עורך הדין הוא נאמן על לקוחותיו ועל אחרים. עורכי הדין מבקשים לזכות באמון הציבור ורשויות המדינה. כל אלה מצדיקים את המגמה של הרחבת קביעת הקלון בעבירות שעברו או המיוחסות לעורכי דין והשוואתה בהדרגה למגמה הקיימת לגבי עובדי ציבור. ד. סיכום האם מה שהיה לא יהיה? לכאורה, מלמידת העבר, נוכל להניח כי התהליך של הרחבת קביעת קיומו של הקלון על עבירות שעברו עורכי הדין )או הואשמו בהן( יימשך. כאמור בסופו של הפרק הקודם זו גם מגמה רצויה. להרחבת תחום הקלון יש מקום והצדקה. כך למשל ראוי לשקול במקרים המתאימים ובנסיבות האמורות לקבוע קלון גם בעבירות תעבורה. עבירות של נהיגה במהירות מעל המותר לא נחשבו לעבירות קלון. בתקשורת פורסמו מקרים של בעלי כהונות ציבוריות רמות ואפילו שופטים שנתפסו נוהגים במהירות מעל המותר. לצורך קביעת קיומו של קלון יש להתייחס לנהיגה במהירות גבוהה מהמותר ליד בית ספר תוך סיכון חיי ילדים אחרת מאשר לחריגה מהמהירות המותרת בכביש מס' 6. לשכת עורכי הדין והמוסדות המשמעתיים לא ראו כעבירה שיש בה משום קלון, ניהול משרד עורך דין בדירת מגורים ללא היתר. עם זאת, עבירות של חריגות בנייה בהיקפים גדולים, מטעמים של הפקת רווחים בניגוד לחוק, לא תוכל להיחשב לעבירה שיש בה משום קלון? כל עוד מטרתה של המערכת המשמעתית ושל לשכת עורכי הדין, היא שמירת רמת העוסקים במקצוע ובכללה שמירת החוק, המגמה של הרחבת הקלון תימשך. על פי הפסיקה והמדיניות שפורטה לעיל, קיימת ציפייה מכל מי שמכהן במשרה ציבורית, שיקפיד לשמור על החוק ואותה ציפייה קיימת ונכונה גם לגבי עורכי דין. ציפייה זו מחייבת המשך הרחבת הקלון על עבירות שעד היום לא נחשבו לעבירות שיש בהן משום קלון. על המערכת המשמעתית לגלות פתיחות רבה לשינויי המגמה ולא להסתפק בהסתמכות על פסיקה ישנה, שכאמור אינה רלוונטית, לשם קביעת קיומו או אי קיומו של קלון בתיקים תלויים ועומדים. אין באמור לעיל כדי לומר שיש להטיל קלון בגין עבירה פלילית. עדיין שומה לשקול קיומו של קלון בכל מקרה ומקרה פרטני. עם זאת, על המערכת המשמעתית לקבוע את נורמות ההתנהגות הנדרשות מהעוסקים במקצוע עריכת הדין כמו גם את הערכים המוגנים בסעיף החוק שבבסיס העבירה הפלילית. בהמשך תקבע המערכת מה ההשלכות של העבירה הספציפית הנדונה על העיסוק במקצוע עריכת הדין. הרחבת פריסת הקלון על עבירות נוספות, משמעותה פגיעה בחופש העיסוק. הזכות לחופש העיסוק הינה זכות חוקתית אך כמו כל חרויות היסוד היא יחסית. מול הזכות לחופש עיסוק עומדים אינטרסים אחרים שלשם שמירה עליהם מוצדק להגביל את חופש העיסוק באופן מידתי. האינטרס בקביעת קלון בעבירות פליליות שעברו עורכי דין הוא שמירה על אינטרס הציבור, על טוהר מחנה עורכי הדין, שמו הטוב והאמון שהציבור והמוסדות רוחשים לו. בית המשפט העליון הכיר 23 באינטרסים אלו כמצדיקים פגיעה בחופש העיסוק. לפיכך, כאשר על בית דין משמעתי להכריע אם בעבירה מסוימות יש קלון, עליו גם למצוא את נקודת האיזון הראויה בין חופש העיסוק לבין האינטרסים המתנגשים. ככל שרמת המשרה הציבורית גבוהה יותר, כך יגדל משקלם של האינטרסים המצדיקים הגבלת חופש העיסוק. כמו כן, אמרנו כי העיסוק בעריכת דין כמוהו ככהונה במשרה רמה. המסקנה מכול אלה היא שבכול מקרה בו כתוצאה מעברה פלילית שיש בה קלון יוגבל חופש העיסוק של עובד ציבור בכיר, בשינויים המחויבים זה יהיה גם דינו של עורך הדין. עם זאת, לא בכדי הוספתי סימן שאלה בכותרת לאחר המילים: "מה שהיה לא יהיה?" ומדוע? אחת התיאוריות המצדיקות את הענקת ההסדרה העצמית של המקצוע ושל השיפוט המשמעתי לעורכי הדין )התיאוריה הפונקציונלית(, מתרצת זאת בתפקיד החברתי והציבורי הייחודי המוטל על עורכי הדין. בין עורכי הדין לבין עצמם קיים קוד אתי שנועד להגשים את תפקידם. לכן הם הראויים ביותר להסדיר בעצמם את המקצוע. נוכח תפקידים אלה נדרשת רמה אתית גבוהה המחייבת את העלאת הרף ההתנהגותי, קרי: גם הרחבת הקלון על העבירות המיוחסות לעורכי הדין. 23 בג"ץ 0774/80 שטנגר נ' יו"ר הכנסת,פ"ד נח) 1 ( )0887(. 306 19
ברי כי התפתחות הקלון ופריסתו על העבירות עד כה מתיישבת עם תיאוריה זו בדבר תפקידם החברתי והציבורי של עורכי הדין. תיאוריה אחרת, התיאוריה הביקורתית, מסבירה את ההסדרה העצמית של המקצוע בכך שעורכי הדין, בפעולתם לשכנוע המחוקק להעניק להם עצמאות בהסדרת המקצוע, דאגו למעשה רק לעצמם, לאינטרסים הפרטיים של עורכי הדין, 24 ולאינטרסים של הפרופסיה. כאשר אנו סוקרים את תפקודה של הלשכה בהקשר לדין המשמעתי, יש לבדוק: א. האם עמדת לשכת עורכי הדין ובעיקר המערכת המשמעתית ממשיכה לשקף את התאוריה הפונקציונלית? או ב. שמא הנטייה תהיה להגשים את הרציונל של התיאוריה הביקורתית להצדקה עיקרית של ההסדרה העצמית של המקצוע. אם התשובה לשאלה השנייה היא חיובית, מתעוררת גם השאלה, האם אמנם תימשך המגמה של הרחבת קביעת קיומו של הקלון על העבירות? לאחרונה, הלשכה מגדירה את עצמה כאיגוד מקצועי של חבריה. האם אין בהגדרה זו כדי להצביע על החשש שמטרתה העיקרית של הלשכה תהא, ראשית כול, לדאוג לאינטרסים האגואיסטים של החברים למקצוע? ובהמשך לכך, השאלה האם המגמה של הרחבת מושג הקלון מתיישבת עם דאגה לאינטרסים האישיים הצרים של עורכי הדין? האם אין חשש שהגדרת הלשכה כאיגוד מקצועי מלמדת על גישה לפיה האינטרס העצמי, האגואיסטי, של עורכי הדין יחייב דווקא לפעול מכאן ואילך לצמצום ולא להרחבת הקלון? האם, למען הסרת הספק, אין על הלשכה להצהיר כי קיומה כאיגוד מקצועי אינו חל בכל הנוגע לדין המשמעתי? אין הח"מ יכול להגיע למסקנה חד משמעית לגבי העתיד. עוד מוקדם לדעת אם בעתיד המערכת המשמעתית תמשיך במגמה של הרחבת הקלון או שמא המגמה תתהפך על פיה או תוקפא. הנה, סימן השאלה שבכותרת מחויב המציאות. ימים יגידו. 24 לתיאוריות המצדיקות את ההסדרה העצמית של המקצוע ראו נטע זיו מי ישמור על שומרי המשפט, ).081(. 44-78 21
21
היקף תחולתו של חיסיון עו"ד לקוח )6( העובדות:.6 ע הו "ד הפונה ייצג אישה בהליכים כנגד בעלה, בין יתר, אף בהוצאת צו הגנה. לימים, נרצחה האישה והמשטרה חשדה, כי הבעל הינו הרוצח. המשטרה פנתה למשרדו של עוה"ד וביקשה כי יעביר לידיה חומרים מהתיקים המשפטיים שברשותו, לרבות הקלטות שמסרה האישה, כדי לסייע בחקירה הרצח. כמו כן, ציינה המשטרה, שככל הנראה עוה"ד וכן עו"ד שכירה נוספת ממשרדו יידרשו להגיע לתחנה כדי להעיד על הידוע להם בקשר למערכת היחסים בין הבעל לאישה. עוה"ד פנה לועדת האתיקה בבקשה להורות לו כיצד עליו לנהוג בבקשת המשטרה הן ביחס להעברת חומרים מן התיק והן ביחס לעדות המבוקשת ממנו ומעו"ד ממשרדו בהקשר זה..3.4 עמדת ועדת האתיקה: 6. ככלל, חיסיון עורך דין לקוח ממשיך לחול גם לאחר מותו של הלקוח. אולם, במקרה זה, לאור היריבות בין בני הזוג, אשר הגיעה גם להליכים משפטיים, לרבות צו הגנה, מסירת המידע והמסמכים משרתים הן את האינטרסים של הלקוחה המנוחה והן את חובת הנאמנות והמסירות כלפי הלקוחה המנוחה. בנסיבות אלו ועדת האתיקה בדעה, כי אין מניעה למתן העדות ו 5 או למסירת החומרים בנוגע ללקוחה המנוחה לצורך חקירת הנסיבות המצערות אשר בגינם חייה ניטלו ממנה..3 )9196( היקף תחולתו של חיסיון עו"ד לקוח )1( העובדות: 6. ע הו "ד הפונה ייצג שני צדדים להסכם שנכרת ביניהם. ~ * ~ לימים, הסתכסכו הצדדים והם מנהלים כיום הליכים משפטיים האחד כנגד משנהו. אחד מסלעי המחלוקת הינו, בין היתר, ההסכם שכרתו השניים, בו טיפל עוה"ד הפונה. בהליכים המשפטיים המנוהלים כיום ]בהם אין עוה"ד מייצג מי מהצדדים[, זימן אחד הצדדים את עוה"ד כעד מטעמו תוך שהוא מבקש שעוה"ד יעיד אודות ההסכם, נסיבות עריכתו, מערכת היחסים בין הצדדים וכיו"ב. הצד שכנגד טען כי עומד לו חיסיון מפני מתן עדות ע"י עוה"ד..3.4 עמדת ועדת האתיקה: מידע שנמסר יחדיו ע"י 1 צדדים במשותף לעורך הדין, ומידע שמסר עורך הדין לשני הצדדים יחדיו, די בהתרת החיסיון על ידי אחד מהם על מנת להסיר את החיסיון בעניין. ~ * ~ )9394( 22
המשך ייצוג לקוח לאחר פתיחת הליכים משפטיים כנגדו בשל סכסוך שכר טרחה העובדות: 6. ע הו "ד הפונה ייצג לקוח בהליך פלילי. הלקוח שוהה בחלופת מעצר מוסדית, לאחר ששוחרר ע"י ביהמ"ש בתנאי שחרור. עוה"ד החתים את הלקוח על הסכם שכר טרחה ואולם למרות חלוף הזמן, לא העביר אליו האחרון את התשלום עליו סוכם. לאחר ששוחח עוה"ד עם הלקוח, הסביר זה את הסיבה למחדלו בקושי טכני המונע מבעדו להגיע לסניף הבנק בו מתנהל חשבונו לשם העברת התשלום. עם זאת, הלקוח נמנע מליתן לעוה"ד ייפוי כוח המסמיך אותו לבצע את העברת הכספים המגיעים לו. עוה"ד שוקל פניה לרשות האכיפה והגבייה לשם הטלת עיקול על הפיקדון הכספי של הלקוח המופקד במסגרת תיק המעצר כערובה לשחרורו, זאת כדי להבטיח את תשלום שכר טרחתו..3.4.7 עמדת ועדת האתיקה: ככל שעוה"ד ימצא לנכון להגיש נגד לקוחו תביעה כספית ו 5 או בקשה להטלת עיקול לאור הסכסוך הכספי הקיים ביניהם, לא יוכל עוה"ד להמשיך ולייצג את הלקוח בנאמנות ובמסירות כמתחייב, ועל כן עליו להתפטר מייצוג לקוח זה. ~ * ~ )9449( ייעוץ משפטי חינם כמכשיר להשגת לקוחות העובדות: 6. ע הו "ד הפונים ביקשו לפתוח קליניקה לעריכת דין חברתית, המנגישה את ההליך המשפטי ושירותים משפטיים אחרים, לקהל הרחב, אשר ידו אינה משגת או אין הוא חפץ בהשקעת מיטב כספו בפתרון סכסוכים משפטיים. הקליניקה, כך עפ"י עוה"ד, תעניק שיחות ייעוץ משפטי חינם בעניינים מקצועיים ספציפיים. לשם כך, ביקשו עוה"ד לפרסם את הקליניקה, מטרותיה ודרך ההתקשרות לתאום פגישת ייעוץ חינם, באתר עמותה העוסקת בתחום, מבלי לציין את שמם או שם המשרד המנוהל על ידם. עוה"ד ציינו, כי במקרה ושיחת הייעוץ חינם, אשר תיערך במשרדם, תתגבש לכדי הליך מו"מ ו 5 או הליך משפטי, התשלום שיגבה מהלקוח יהיה תשלום בתעריף שנקבע ע"י ארגוני סיוע הפועלים בתחום. עוה"ד ציינו, כי אף תעריפים אלה לא יפורסמו במודעה בנוגע לקליניקה אלא מידע זה יימסר באופן אישי לפונה לאחר פגישת הייעוץ ורק במידת הצורך..3.4.7 עמדת ועדת האתיקה: 6. לא ניתן ליתן שירות מעבר לייעוץ המשפטי הראשוני בחינם באופן שהייעוץ הנ"ל יהווה מכשיר להשגת לקוחות. הועדה הפנתה את עוה"ד לעל"ע 3593 אדם מאירי, עו"ד נ' הועדת המחוזי של לשכת עורכי הדין, תל אביב-יפו. במסגרת ערעור זה נדון עניינו של עורך דין לפי מקצועו שעשה הסכם עם ארגון הגנת הדייר לפיו היה משיא חינם ייעוץ ראשון לחברי הארגון שנשלחו על ידי הארגון. תמורת טיפול נוסף בעניינה של אחת הפונות גבה המערער שכר טרחה נוסף ועקב כך הורשע בעבירת משמעת של עשיית פרסומת והפרת כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. ~ * ~ )9439( 23