הליכים מקדמיים

מספר תקנה מהות הדרישה פרק הזמן לביצוע הדרישה הסקציה על אי קיום הבקשה פרטים נוספים ומפורטים לגבי הנטען בכתב הטענות צו של ביהמ"ש יקבע את הזמן שיוגשו פרטים נוספים בתצהיר. לא קיים צו נגדו: תובע- מחיקת תביעה. נתבע-מחיקת הגנה. 65 7 ימים מיום שהומצאה לו הדרישה או תוך זמן נוסף שהתיר לו ביהמ"ש. דרישה להודות בעובדה או במסמך תשלום ההוצאות הכרוכות בהוכחת העובדה או המסמך שהצד השני לא הודה בהם. 103 מתן תשובות לשאלונים פניה לבע"ד תוך 30 יום מיום המצאת כתב ההגנה או כתב התשובה ותשובה תוך 30 יום. לאחר מתן צו ע"י ביהמ"ש- תוך 7 ימים ממועד מסירת השאלון או תוך מועד אחר שהרשה ביהמ"ש/רשם. לא קיים צו נגדו: תובע- מחיקת תביעה. נתבע- מחיקת הגנה. 105-111 גילוי מסמכים כללי וספציפי בדומה להמצאת תצהיר תשובות לשאלון לא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו, אלא ברשות ביהמ"ש, ובסמכות ביהמ"ש לפסוק הוצאות. לא קיים צו-)מחיקת תביעה והגנה(. 112-113 תוך 7 ימים ממועד קבלת הדרישה, יודיע באיזה זמן והיכן )תוך 7 ימים ממועד מסירת התשובה( ניתן יהיה לעיין בהם. ניתן במקום זאת לספק העתק מהרישום. דרישת עיון במסמכים שנזכרו בכתבי הטענות לא קיים צו נגדו: תובע- מחיקת תביעה. נתבע- מחיקת הגנה 114 עיון במסמכים של בעלי דין שלא נזכרו בכתבי הטענות צו של בימ"ש יקבע את פרק הזמן. לא קיים צו נגדו: תובע- מחיקת תביעה. נתבע- מחיקת הגנה 117 בדיקת נכס או חפץ מטעם בעל דין צו של בימ"ש יקבע את פרק הזמן. לא קיים צו נגדו: תובע- מחיקת תביעה. נתבע- מחיקת הגנה 124 זכות לחקור עד מיד ביהמ"ש יקבע את התאריך לגביית העדות. 171

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לדרוש פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל ענין הנזכר בכתב טענות או נוגע לו, ולהורות שהפרטים העובדתיים יוגשו בתצהיר; כן יוכל להורות בדבר הוצאות ועניינים אחרים הנגזרים מדרישתו להוספת פרטים, ככל שנראה לו".

כב' השופטת ד"ר ד. פלפל מציינת בפסק דינה כי, מטרותיה של תקנה 65 לתקסד"א הן שתי אלה: להביא לידי צמצום כללית או סתמית. המחלוקת הגדרה ידי על מדויקת של טענה.1 2.לגרום צעדיו להבהרת ולהשיב. מנת על דין בעל עמדת לאפשר לצד שכנגד לכלכל.)760,)3( 98 )ראה גם בג"צ 3330/97 עיריית אור יהודה נ' ממשלת ישראל ואח', תק-על

ת) המטרה היא ייעול וקיצור הדיון. הבהרה מטרתם נוספים- פרטים היריעה. וצמצום של העובדות ולא הרחבת ביהמ"ש יבדוק האם הפרטים הנוספים אכן רלבנטיים ליריעת המחלוקת שעולה מטיעוני הצדדים, וכי מדובר בפרטים משמעותיים שיש בהם כדי לקיים את הדיון וההכרעה בתיק. "א 49493-02-11 )מחוזי מרכז( אבי בניהו נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואח'. ראה גם: י. זוסמן, סדר הדין האזרחי )מהדורה שביעית(, תשנ"ה- 1995, ע"מ 370 ואילך וכן ע"מ 452(. דרישה שיש בה הכבדה בלתי מוצדקת על הצד שכנגד אין )רע"א לה. להיעתר 6297/97 רכאח נ' חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ואח'(. הדרישה היא מיוזמת שמינית- 2005, בע"מ 130(. בית המשפט גורן, )א. "תקנות הדין סדר האזרחי", מהדורה

ב) ד) ג) א) בכתב ערוך לפי טופס 4 או 5, לדרוש מבעל פלונית או במסמך פלוני, תוך שמירה על תהיה לטובת בעל הדין שמסר את הדרישה הדין שכנגד הסתייגויות ולענין אותה ) בעל דין רשאי, להודות בעובדה צודקות; ההודיה תובענה בלבד. " ) הודיה בעובדות תהא ערוכה לפי טופס 6. ) סירב בעל דין להודות בעובדה או לא הודה בה תוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו הדרישה, או תוך זמן נוסף שהתיר לו בית המשפט או הרשם, או סירב להודות או לא הודה במסמך תוך ארבעים ושמונה שעות מהזמן שניתן לו לעיין בו, או תוך זמן נוסף כאמור, ישלם את ההוצאות הכרוכות בהוכחת העובדה או המסמך, יהיו תוצאות המשפט אשר יהיו, זולת אם בית המשפט או הרשם הורה אחרת. בית ראה המשפט לשלם את בית המשפט שהיה ) לא באה דרישה להודות במסמך, לא יפסוק ההוצאות שהוצאו להוכחת המסמך, אלא אם כן בהימנעות מן הדרישה משום חסכון בהוצאות".

בית המשפט אינו רשאי לחייב צד להודות בעובדות, בהטלת סנקציה על מי שלא ניאות להודות בעובדות נצרת( 797/98 רבקה הרן נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים(. ויש )ראה: להסתפק ת"א )מחוזי- התקנה אינה קובעת מועדים למשלוח הדרישה ומיקומה בפרק הדן בקדם המשפט אינו מחייב את המסקנה, כי לאחר תום קדם המשפט אין מקום למשלוח הדרישה. מטרת הדרישה הינה אמיתות המסמכים. לחסוך בהבאת עדויות להוכחת העובדות או משלוח הדרישה משמש נורת "אזהרה" לבעל יודה, עשוי חברו לדרוש החזר ההוצאות הטענות". הדין, שידע כי אם לא שייגרמו לו בהוכחת )ראה: בש"א )מחוזי- חיפה( הישראלית בע"מ(. 3281/08 החברה הלאומית לאספקת נ' פחם "צים" חברת השייט

ג) אין כוונת התקנה לכפות על נתבע להודות בעובדות שאין לו כל מושג לגבי נכונותן והתרחשותן. יתר על כן, היה והשתמש התובע בתקנה זו, היה עליו ליישמה בתום לב לפנות לדרך ההוכחה היקרה ביותר כמוצא אחרון, כאשר לא ניתן להוכיח את העובדות הדרושות באופן פשוט וזול יותר. ראה ת"א )שלום ת"א( 4639/99 יוניטק טכנולוגיות ר.ש. )1966( נ' הגר ירדן שיווק ומסחר )1993( בע"מ ואח', בו השופטת י' חייבה את הנתבע בהוצאות וקבעה כך: בע"מ שיצר "התובעת הגישה לנתבע דרישה להודאה בעובדה כי הנתבע חתם על השיקים. הנתבע לא השיב לדרישתה של התובעת. לפיכך בהתאם להוראות תקנה ) 103 לתקנות סדר הדין האזרחי מחייבת אני את הנתבע בהוצאות הגרפולוג בסך של 2,925 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום לגרפולוג".

"הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע וטוען כי על פי דין, או מחמת עובדות שטען להן הנתבע, אין התובע זכאי לסעד המבוקש יהיה הנתבע הפותח, וסדר הטיעון יהיה בהיפוך לסדר האמור בתקנה 158". אם הודה הנתבע בכל העובדות המפורטות בכתב התביעה, אך הביא בכתב הגנתו עובדות אחרות שעליו להוכיחן, יפתח הנתבע בהבאת ראיותיו, שכן לתובע אין מה להוכיח. אם בסופו של המשפט יימצא כי כפות המאזניים מעוינות ביחס לטענות הנתבע, יזכה התובע בתביעתו, שכן הנתבע הודה בעובדותיו. )ראה: רע"א 3592/01 עזבון המנוח סימן טוב מנשה ז"ל נ' ע. אהרונוב קבלנות בנין )1988( בע"מ פ"ד נה )5( 193(.

תקנה 105: "בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 7, המרשה לו למסור לבעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, שאלון ערוך לפי טופס 8, ובלבד שיפרש בשולי השאלון מי מבעלי הדין האחרים נדרש להשיב עליו ועל איזו מן השאלות." תקנה 112: "בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים".

"כפי שנפסק, הכלים הדיוניים של גילוי מסמכים ושאלונים נועדו להביא את הצדדים המתדיינים לעמדה התחלתית פחות או יותר שווה. באשר למענה על השאלון קובע הדין, כי זה כפוף לתנאי שהשאלות תהיינה נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת שבין הצדדים המתדיינים, ויחד עם זאת יש לבדוק כי הן אינן מכבידות יתר על המידה על הנשאל. על צד להשיב לשאלות ככל שהן רלבנטיות לתובענה והן אינן בגדר "דייג"". לא ניתן להסתפק בתשובה או לתיק המשטרה. לשאלה בהפניה כללית לכתב התביעה בשאלון לא ניתן לשאול על מהימנות העדים ועל דרכי ההוכחה.

1. קבלת מידע שיסייע להוכחת הטענות או סתירות טענות הצד השני. בתביעת לשון הרע, אין מקום לשאול וכתובות של בני משפחתו של התובע. כך התובע עם אחרים. )ראה: ת"א )שלום ב"ש( אל- דין אלבאז ואח'(. על שמות, תאריכי לידה גם שאלה על סכסוכים של 5117/01 אחמד אלבאז נ' פרחאן חיר אין מקום לשאלות בנוסח- האם מה שכתוב בסעיף מסוים לכתב התביעה הוא נכון או לא. זוהי למעשה דרישה להודות בעובדות. )ראה: ת"א )שלום ת"א( 16086-08-12 קרייטר נ' מש"י ואח'(..2.3

אין הליך של גילוי מסמכים לפני הגשת כתב תביעה. יש לנקוט גישה מרחיבה ככל שמטרתו היא חשיפת האמת. שמדובר בגילוי ראיות במסגרת הליך משפטי, אי חשיפת ראייה- רק אם גילויה יפגע באינטרסים לגיטימיים של בעל שנתבקש לגלותה, שאז יינתן צו שיחייבהו בגילוי אך ורק ביחס לראיות רלוונטיות. )ראה: ע"א 7606/01 ג'ולי הראל ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ(. הדין שהן ""הדייג" אינו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת. ואילו מסמכים מזיקים או מועילים, לצורך המשפט התלוי ועומד, שייכים לעניין והחיפוש אחריהם אינו "דייג". הנטייה המודרנית היא לקולא דווקא...". )ראה: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פד"י מט )4( 54(. מצד שני נפסק: "די לו במימי התביעה ואל לו לצלול בימו של התובע..." )השופט הנדל, ת"א )ב"ש( 1238/92 ק.ד. תכשיטי דורינה אילת בע"מ ואח' נ' בנק תשנ"ד )ד(, 102(. המזרחי המאוחד פ"מ בע"מ,

הכללים למתן צו לגילוי מסמכים ו/או לתשובות לשאלון הם: פעולת בעל דין "בקלפים גלויים". יעילות ההליך, גילוי האמת, חיסכון בזמן שיפוטי, יצירת שוויון בין בעלי הדין וצמצום המחלוקות. הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה, ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. רלבנטיות לשאלה הנדונה גם אם מדובר בסוגי מסמכים )כגון מסמכי הפטר של בנק(. הגילוי לא מבוקש ל"מטרה זרה" ולא נעשה בחוסר תום לב. קבלת נתונים שיאפשרו את הוכחת התביעה או דחייתה, או שנדרשים להכנת תצהירים. מקדם פשרות- כל צד יודע מה מצבו. חוסך בקשות להבאת ראיות נוספות, ראיות לסתור וכו'. מאפשר בדיקת אמינות הראייה- האם זו "ראייה מבושלת". )ראה: ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר )קרני שומרון( בע"מ ואח' נ' אמיר מרדכי 123 אח', וכן א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי )מהדורה תשיעית( )2007(. 184

"בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה מתי יצא ממנה ומה היה עליו".

שלבי הבדיקה של ספציפי: ביהמ"ש בבקשה לעיון ו/או לגילוי במסמך 1. שאלת הרלבנטיות לחזית המחלוקת. 2. האם יש בדין או בפסיקה או במשפט המקובל חיסיון? 3. אם כן- האם מדובר בחיסיון מוחלט או בחיסיון יחסי? 4. אם זה חיסיון יחסי- שקילת האינטרסים המנוגדים. 5. אם אין חיסיון- האם קיימת "הוראת סודיות"? 6. אם כן- האם הוראת הסודיות יוצרת חיסיון? 7. אם כן- בדיקת החיסיון היחסי. )ראה: מאמרו של כב' השופט ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי הוצאת נבו 2007(. י. עמית, בעמ' 267 למאמרו "קבילות, סודיות, חיסיון במשפט האזרחי- ניסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי

"בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם צו לעיון במסמכים של בעל דין שלא נזכרו בכתבי טענותיו או בתצהיריו, ולהעתקתם; הבקשה תהא מבוססת על תצהיר המציין מה הם המסמכים שהעיון בהם מבוקש, וכי המבקש זכאי לעיין בהם ולהעתיקם והם מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל דינו".

"הבקשה מחייבת תמיכה בתצהיר שיציין את אותם דברים שנקבעו בתקנה, ובעיקר כי המבקש זכאי לעיין במסמכים ולהעתיקם. זוהי דרישה מהותית, כאשר כבר נפסק שהיעדר תצהיר- משמעותו דחיית הבקשה". 2399/03 )ראה: ת"א בע"מ(. )מחוזי- ת"א( אילת אין קלאב נ' חזאן באסם ד"ר אחזקות

בת"א 11924/02 )שלום ירושלים( פז גז 1993 בע"מ ואח' נ' מאפיות האחים חבה בע"מ, ביקשה הנתבעת לעיין בהסכמי ההתקשרות של התובעות עם מאפיות אחרות בארץ ב- 5 השנים האחרונות. כל זאת כדי ללמוד על תקופת ההסכם הנהוגה בפז גז בע"מ ומה נדרשו המאפיות לשלם במקרה של הפסקת ההתקשרות. ביהמ"ש דחה את הבקשה וציין שהמסמכים הללו אינם רלבנטיים למחלוקת בין הצדדים, שתוכרע עפ"י ההסכמים הספציפיים בין הצדדים. הבקשה נדחתה מהטעם של חוסר רלבנטיות ולכן לא נידונה הטענה החלופית של "סוד מסחרי". קיימת אפשרות לביהמ"ש "להשחיר" נתונים במסמך העלולים לגלות "סוד מסחרי" ולצורך האיזון בין גילוי האמת במשפט לבין הגשמת אינטרס פרטי המצדיק הענקת חיסיון". )ראה למשל: בש"א 177426/05 )שלום ת"א( א.מ חנויות )ירושלים( 1993 בע"מ נ' מחצית היובל בע"מ(.

"הוגשה בקשה למתן צו למסירת שאלון, או לעיון במסמכים, ונטענה טענת חסיון לגבי שאלה פלונית או מסמך פלוני, רשאי בית המשפט או הרשם שלא להיעתר לבקשה לענין אותה שאלה או אותו מסמך, ולשם כך רשאי הוא לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו; אין האמור בזה בא לגרוע מזכותה של המדינה לסרב להראות מסמך".

עובדות: "במסגרת הליך גילוי ועיון במסמכים ביקשו המשיבות לקבל סקרים שנעשו ע"י משרד הבריאות ביחס לעובדי הקמ"ג. המדינה סירבה להעביר את החומר לב"כ המשיבות כל עוד לא יעבור סיווג ביטחוני. ב"כ המשיבות סירב לעבור סיווג ביטחוני וטען שלמדינה אין סמכות להציב סייגים בפני עיון בחומר רלבנטי, אלא אם תוצא תעודת חיסיון לפי פק' הראיות." ביהמ"ש העליון )השופט גרוניס( פסק, כי "לעיתים יש אינטרסים הגוברים על הכלל שההליך המשפטי יתנהל "בקלפים גלויים". אינטרס כזה הוא ביטחון המדינה. לכן ביהמ"ש מוסמך להורות על הסרת החיסיון תוך קביעת תנאים ומגבלות שונות על עיון בחומר, ובהן כי המעיין יידרש לעבור סיווג ביטחוני. לכן עדיף שתוגש תעודת חיסיון ובמסגרת בקשה להסרתה לבחון את החומר."

החיסיון מנוגד לגילוי. מטרתו למנוע מבעל דין מלעיין במסמך. מסמך חסוי יש לאזכר בתצהיר הגילוי ולטעון לחיסיונו 8221/05 המגן בע"מ נ' שירותי בריאות כללית(. ע"א )ראה: חיסיון של דו"חות, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין מבקר המדינה במילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי )ראה ס' 30 א' לחוק מבקר המדינה(. ברע"א 4999/95 אלבריצ'י נ' מדינת ישראל, פ"ד נ )1( 39 נפסק, כי: מדובר באי קבילות של מסמכים ולא בחיסיון ולכן יש לכלול אותם לצורך בעיקר הוכן הפנימית הביקורת דו"ח אם אלא בגילוי, המשפט. מסמכים שהוחלפו במסגרת מו"מ לפשרה אינם חסויים אלא בלתי קבילים: אין להציגם בפני ביהמ"ש בהליך המתקיים בין הצדדים. "שדברים קובע המשפט בתי לחוק )ד( ג 79 ס' סיבה- מאותה משפטי בהליך ראיה ישמשו לא גישור הליך במסגרת שנמסרו אזרחי".

חיסיון סטטוטורי- כמו בס' 3 לחוק המרשם הפלילי או ס' 23 עוולות מסחריות, תשנ"ט- 1995. לחוק חיסיון יציר המשפט המקובל- כמו מסמכים שהוכנו לקראת משפט. האם המטרה הדומיננטית של המסמך הייתה הכנה למשפט )צפי שיהיה משפט- לא מספיק ליצירת חיסיון(. )ראה: רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד, פ"ד מט )2( 516(. חיסיון יציר הפסיקה- מקורות עיתונאיים, פטנטים- לקוח )"חסיונות מקצועיים"(. למשמעת של לשכת עוה"ד, מא )2( 337(. בנק- לקוח, עורך )ראה: ב"ש 298/86 ציטרין נ' ביה"ד

ב) הזכות לעיין בחומר חקירה של המשטרה לצורך הליך אזרחי, כל עוד טרם הסתיימה החקירה: תיבחן מול האינטרס הציבורי שלא לחבל במהלך החקירה, שמירה שהחומר לא יהפוך לנחלת הכלל או הגנה על דרכי פעולה של המשטרה והתביעה. האם רשאי צד הטוען לחיסיון מסמך שהוכן לקראת משפט, לעשות שימוש במסמך במהלך המשפט? חיסיון משמעו שהמסמך יישאר בחשכת החיסיון ולא יראה אור. אי חשיפת המידע פירושו אי חשיפה עד סיום המשפט. )השופט עדי אזר ז"ל, בספרו "קדם המשפט" )1999(.)175-190 ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב, פ"ד נה )1( 515, הנתבעת לא טענה שההודאות החתומות שנמסרו ע"י התובע לחוקר מטעמה הן חסויות, אלא ביקשה להגישן רק לאחר שהתובע יסיים להביא את ראיותיו. השופט ש. לוין פסק שרשאי ביהמ"ש, במסגרת שיקול דעתו, לדחות את מועד גילוי הראיה וזאת מכח הסיפא של תקנה 112 לתקסד"א, כמו גם מלשון תקנה ) 120 לתקסד"א "... אלא אם כן היה סביר שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן".

השופט י. עמית בע"מ 275 למאמרו, "קבילות, מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי- ניסיון קיטאי הוצאת נבו 2007: סודיות, חיסיון ואינטרסים להשלטת סדר", ספר אורי אין זה נכון להעלות טענת חיסיון במסגרת תצהירי גמ"ס בנוגע למסמך שמבקשים לעשות בו שימוש בעתיד, שכן הדבר יוביל לבדיקת המסמך עפ"י מבחן "המטרה הדומיננטית", לפי הלכת הדסה, וכן היא תחסום את אותו בעל דין מהגשת או הצגת מסמך זה בעתיד, שכן אין מקום לחיסיון זמני של ראיה. לכן, מציע השופט י. עמית במאמרו, לציין בתצהיר הגמ"ס- שבכוונת אותו בעל דין לעתור לדחיית מועד הגילוי של המסמך ואז ביהמ"ש יבחן, לפי הלכת סוויסה, האם הדחייה בעיתוי הגשת או הצגת הראייה- תמנע שיבוש הראיות או פגיעה בהן ותשרת את המטרה של גילוי האמת.

"בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו".

"לביהמ"ש שיקול דעת אם למחוק את התביעה או את כתב ההגנה או אם להאריך את המועד לקיום הצו שהופר. אין מוחקים כתב הגנה אלא במקרים קיצוניים. תנאי מוקדם להוכחת הפרת הצו הוא קיומו של צו."

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת לאחר הגשת התובענה, ובתנאים שקבע, לצוות על בעל דין להרשות לבעל דין שכנגד, לרבות מומחה מטעמו, לבדוק כל נכס או חפץ שנתעוררה לגביהם שאלה בתובענה; לא קיים בעל הדין את הצו, יחולו הוראות תקנה 122, בשינויים המחוייבים".

מדובר בסמכות שבשיקול דעתו של בימ"ש בכל שלב של הדיון. מקום שהמחלוקת נוגעת לנכס או חפץ כלשהו יוכל לבדוק אותו, בעצמו או ע"י מומחה מטעמו, על מנת בפני התובענה. בעל דין שכנגד להתגונן כראוי אין מדובר בזכות מוקנית של הערכאה הדיונית. טי.אס.טי. סינרג'י בע"מ(. אין תנאי מקדים נשוא התובענה. )ראה: לבעל דין, אלא בסמכות שבשיקול דעת רע"א 686/13 עמיעד מערכות מים בע"מ נ' לעריכת הבדיקה- הוכחת בעלות התובע בנכס )ראה: ת"א 841-05-07 )שלום הרצליה( חלמיש נ' אפרת עורקבי(.

:ןהיניבו ףיעס )10(1 הטלחה" יפל קרפ 'ט תונקתל רדס ןידה,יחרזאה -ד"משתה,1984 טעמל הטלחה ןיינעב יוליג ךמסמ,ינולפ ןויע םיכמסמב."ןויסיח תנעט ןיינעבו םלוא עודיכ ללכ"ה,אוה יכ םוחת רדס,ןידה ללכבו הז תייגוס ןוקית בתכ,תונעט ןותנ לוקישל תעד בחר לש האכרעה תינוידה הינפבש להנתמ.טפשמה ש"מהיב םירוערעל ברעתי לוקישב תעד הז קר םיתעל,תורידנ םוקמ האצמנש הגירח תינוציק םוחתמ לוקיש תעדה."ריבסה :האר( א"ער 4040/11 ר"ד בגש.י,'תושו יכרוע ןיד 'נ ל'גנא מ"עב סרפולביד לרנ'ג.)'חאו

ג) ב) ד) ")א( עד העומד לצאת מישראל, או שניתן להנחת דעתו של בית המשפט או של הרשם טעם מספיק אחר לגבות עדותו מיד, רשאי בית המשפט או הרשם לבקשת אחד מבעלי הדין או לבקשת העד, בכל עת לאחר הגשת התובענה, לגבות את העדות או להורות שתיגבה בידי פקיד בית המשפט או אדם אחר שימונה לכך. על התאריך שנקבע לגביית העדות המשפט או הרשם יראה כמספקת. תינתן הדין לבעלי הודעה שבית בדרך ) העדות תיגבה בדרך שגובים עדות בבית המשפט; היא תיקרא לפני העד, ואם הודה בנכונותה יחתום עליה, וכן יחתום עליה השופט, הרשם, הפקיד או האדם האחר כאמור; לאחר מכן תצורף העדות לפרוטוקול בית המשפט ודינה לכל דבר כדין עדות שנגבתה בבית המשפט. ) אם בשעת גביית עדות כאמור הובעה התנגדות לשאלה מסויימת יש לרשום את השאלה, ההתנגדות, הנימוקים בעד ונגד והתשובה; בשעת הדיון יכריע בית המשפט אם יש לקבל את התשובה או לנהוג בה בדרך אחרת". )

) א) 117 המבחנים לבקשה התשמ"ב- 1982 : לעדות מוקדמת ס' לפי סיפא לחסד"פ, עדות חשובה לבירור האשמה. יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט או שיש אמצעי לחץ, איום, הפחדה, כוח או הבטחת טובת הנאה שיניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך המשפט. נפתחה חקירה בעבירה ועדיין לא הוגש עליה כתב אישום..1.2.3 בעניין טלנסקי הובאו דוגמאות של תייר שלא ניתן להבטיח את ארצה, או עד מדינה הנתון בסכנת חיים ועוזב בשל כך את ישראל. שובו נקבע כי: קיים חשש שהעד יירתע מלהגיע לישראל, משום שאדם אינו שש לתאר את חלקו במעשים בלתי חוקיים שביצע, ובשל החשש שאף נגדו יוגש כתב אישום.

ת) כל "קבלת בקשה לגביית עדות מוקדמת משום שהמבקש חולה בעוצמה כזאת שיש חשש רב מאוד, כי המתנה לתור הרגיל לא תאפשר לו להעיד וכך יסוכל, באופן משמעותי או במלואו, ההליך השיפוטי. מאידך, למשיבה לא ייגרם נזק אם תישמע העדות של המבקש על אתר. ולוח הדין סדרי שינוי של במחיר גם זאת של הזמנים "א 7123/05 )מחוזי י-ם( חסן מוחמד חסן מסלם נ' הרשות הפלסטינית(. ביהמ"ש". "לביהמ"ש שיקול דעת נרחב לאחר הגשת התובענה". ריצרד נורד(. )ראה: להתיר גביית עדות מוקדמת, בכל עת, רע"א 2931/03 בנק לאומי לישראל בע"מ נ'