אשנ"ב ארגון שנתי של נושאי הלימוד בהיסטוריה, חלק ב חלוקת פרקי הלימוד לשלוש קבוצות: קבוצה ראשונה: הפרקים מהם יחוברו שאלות בבחינת הבגרות במועדי קיץ תשע"א וחורף תשע"ב. קבוצה שנייה: הפרקים המגשרים והמקשרים שיילמדו בדרך אקסטנסיבית. בבחינות הבגרות במועדי קיץ תשע"א וחורף תשע"ב. קבוצה שלישית: מפרקים אלה לא יחוברו שאלות פרקים שלא יוקצו להם שעות לימוד בתכנון השנתי לשנת תשע"א ומהם לא יחוברו שאלות בבחינות הבגרות במועדי קיץ תשע"א וחורף תשע"ב. פירוט פרקי הלימוד פורסם בחוברת לימודי היסטוריה בחינוך הכללי חטיבה עליונה לשנים תשע"א-תשע"ג נושאי הלימוד, בעריכת מרים עופר, הוצאת משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, אגף המפמ"רים, הפיקוח על הוראת היסטוריה. הפריטים הביבליוגרפים הנלווים למוקדי הלימוד הינם חלק קטן מהמגוון הרחב העומד בשנים האחרונות לרשות המורה. אין בציונ ם משום חיוב ללמדם, והרשימה הינה בגדר המלצה בלבד. הרשימה הינה ראשונית ומתייחסת לשנת תשע"א בלבד. ציבור המורים מוזמן להמליץ על מקורות נוספים אשר יתוספו באשנ"בים הבאים. ספרי הלימוד המופיעים במוקדי הלימוד צוינו על פי סדר אלפא- תי של שמות ההוצאות לאור שספריהם אושרו על ידי אגף אישור ספרי לימוד במשרד החינוך עד לכתיבת אשנ"ב זה. התמונות בקובץ זה אינן מוגנות בזכויות יוצרים. מדריכי המורים להיסטוריה בשנת תש"ע היו שותפים בכתיבת מוקדי הלימוד בנושאים השונים. ריכזה וערכה ד"ר אורנה כץ אתר 1
א ב ש 6 ש 3 ש 1 ש 6 ש 1 ש 2 ש 1 ש 4 ש 2 ש 2 ש 7 אשנ"ב קיץ תשע"א וחורף תשע"ב פרקי הלימוד קבוצה קבוצה קבוצה ראשונה שנייה שלישית מיעוטים באירופה והמיעוט היהודי בארצות אירופה, ארצות אגן הים התיכון והאסלאם 1 1 1 ג מבוא המשטר הטוטליטרי נאציזם, מלחמת העולם השנייה והשואה חלק ראשון: 1939-1933 א האידיאולוגיה הנאצית ב הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון ג בניית המשטר הנאצי ד טרור, מחנות ריכוז ה - דרכי התמודדות הנהגת יהודי גרמניה ו ועידת אוויאן והאוניה סנט לואיס ז מדיניות החוץ של הנאצים חלק שני: ספטמבר 1939 יוני 1941 א המהלכים הצבאיים עד קיץ 1941 ב - הסדר החדש והצעדים למימושו ג - היהודים בפולין בימי הכיבוש הנאצי, עד לביצוע הפתרון הסופי ד מדיניות הנאצים במערב ובמרכז אירופה 2
ש 3 ש 1 ש 2 ש 3 ש 3 ש 1 ש 2 ש 1 ש 2 ש 2 פרקי הלימוד קבוצה קבוצה קבוצה ראשונה שנייה שלישית חלק שלישי: יוני 1941 מאי 1945 א - הרחבת המלחמה לחזיתות נוספות ב הקשר בין תחילת ההרג ההמוני למלחמה בברה"מ - ג השלבים בביצוע הפתרון הסופי ד ועידת ואנזה ה דילמות של היודנראטים בגטאות ו דרכי הלחימה של היהודים בזמן הפתרון הסופי 1 המרד בגטאות 2 המרידות במחנות ההשמדה 3 הלחימה של הפרטיזנים היהודים 4 לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית ז הפתרון הסופי בארצות מערב ומרכז אירופה ח תוניסיה בימי הכיבוש הנאצי ט - השמדת הצוענים י יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש הנאצי 1 הרוב הדומם, משתפי פעולה, מצילים 2 חסידי אומות עולם 3 יהודים שהצילו יהודים 4 ניסיונות הצלה יא עמדת ממשלות העולם החופשי והישוב היהודי 1 עמדת ארה"ב ובריטניה 2 עמדת הצלב האדום - 3 עמדת הכנסיה הקתולית 4 פעולות עזרה וניסיונות הצלה מצד הישוב בא"י 3
ש 1 ש 1 ש 2 ש 2 ש 5 ש 2 ש 1 ש 3 ש 2 ש 1 ש 3 ש 3 ש 3 יב המפנה במלחמה והאצת הפתרון הסופי 1 קרבות המפנה 2 העמדות ביחס לחזית השנייה - 3 מבצע לפיד, נורמנדי, שחרור ברלין 4 החשת ביצוע הפתרון הסופי, הונגריה וצעדות - המוות יג סיום המלחמה והעם היהודי לאחר השואה 1 כניעת גרמניה ויפן. פצצות האטום 2 פליטים ועקורים 3 שארית הפליטה 4 הקמת האו"ם ומשפטי נירנברג בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון קבוצה קבוצה קבוצה פרקי הלימוד ראשונה שנייה שלישית מבוא בנין הבית הלאומי 1945-1920 1 המאבק להקמת המדינה 1949-1945 א - עמדת בריטניה וארה"ב בשאלת העקורים וא"י - ב חלקם של יהודי ארה"ב באחריות ובלחץ ג מאבק היישוב בשלטונות המנדט ד העברת שאלת א"י לאו"ם, החלטת האו"ם ה מלחמת העצמאות חלק א ו ההכרזה על הקמת המדינה והקמת צה"ל ז מלחמת העצמאות חלק ב ח הסכמי שביתת הנשק ובעיית הפליטים 4
ש 1 ש 3 ש 2 ש 6 ש 4 קבוצה קבוצה קבוצה פרקי הלימוד ראשונה שנייה שלישית 2- מדינת ישראל במזרח התיכון א תהליך הדה-קולוניזציה והקמת מדינות עצמאיות ב גורמי אחדות ופירוד בעולם הערבי ג מדיניות הפנים והחוץ של נאצר ד מדיניות פנים וחוץ של אחת מהמדינות ה היהודים בארצות האסלאם ו הבעיות הלא פתורות בעקבות מלחמת העצמאות - ז מלחמת ששת הימים ח מלחמת יום הכיפורים ט הסדרי השלום - 3 עליה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל א העליה בשנות ה- 50 וה- 60 ב גלי העליה בשלושים השנים האחרונות של המאה ה- 20 - ג התמורות בעיצוב זיכרון השואה ד קשרים ויחסי גומלין בין מדינת ישראל לתפוצות 5
מבוא 1 (קבוצה ראשונה) הכרת המאפיינים של המשטר הטוטליטרי דוגמאות מברית המועצות או מטרת מאיטליה הפשיסטית (6 שעורים) לימוד פרק זה היא לסייע לתלמידים להבין כיצד מאפייני המשטר מאפשרים לשליט לממש את האידיאולוגיה שלו ולכפות אותה על כל האזרחים במדינה. הטוטליטרי - הכרת המשטר הטוטליטרי שיעורים 4-1 הבהרת המושג. מאפייני המשטר הטוטליטרי. במה שונה משטר טוטליטרי ממשטר דיקטטורי? הגורמים המסייעים להתפתחותו של משטר טוטליטרי. שיעורים - 6-5 הדגמת מאפייני משטר טוטליטרי בברית המועצות בתקופת סטלין או באיטליה הפשיסטית הדגמת המאפיינים שנלמדו כפי שבאו לידי ביטוי בימי סטלין בברית המועצות בתקופת מוסליני באיטליה. או מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 82-76. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 40-7. שזר, טוטליטריות ושואה עמ 28. 8- בכרך, צ (1980). אידיאולוגיות במאה העשרים, האוניברסיטה המשודרת, תל-אביב. עודד ערן, דמוקרטיות ודיקטטורות במאה ה- 20 : ברית המועצות בתקופת סטלין: משטר טוטליטרי קומוניסטי, האוניברסיטה הפתוחה, 1989, יחידות 10-9. בנימין נויברגר, דמוקרטיות ודיקטטורות במאה ה- 20 : הפאשיזם האיטלקי, אידיאולוגיה ופוליטיקה, האוניברסיטה הפתוחה, 1983, יחידות 12-11. 1 סרט: שמש בוגדנית, ניקיטה מיכאלקוב, 1994. ראה חלוקת הנושאים על פי קבוצות הלימוד בפתיח לחוברת זו. 6
3. נאציזם, אנטישמיות, מלחמת העולם השנייה והשואה חלק ראשון: 1939-1933 - 3 חלק ראשון א (קבוצה ראשונה) האידיאולוגיה הנאצית (3 שעורים) התיאוריות בדבר השוני בין קבוצות גזע שונות נפוצו הרבה קודם להופעת הנאציזם, וכבר במחצית השנייה של המאה ה- 19 קמו מפלגות פוליטיות שמצען התבסס על האנטישמיות המודרנית. תופעות אלה התגברו בהשפעת תהליכים מרכזיים שהתרחשו באירופה במהלך המאה ה- 19 (אימפריאליזם באסיה ואפריקה, תהליכי התיעוש והשפעותיהם, גיבוש תיאוריות פוליטיות-תרבותיות כדוגמת הרומנטיקה והלאומיות). עיקרי האידיאולוגיה הנאצית יש להבהיר שאידיאולוגיה זו מכוונת ליצירת תמונת עולם שלמה הכוללת סיבות להתהוות הדברים, הסבר לליקויי ההווה ותמונת עתיד מושלמת. תורת הגזע. דימוי היהודי באנטישמיות הנאצית - הנאצים עשו שימוש בדימויים אנטישמיים קודמים תוך שהם מעצימים אותם ומעניקים להם מרכזיות חסרת תקדים. הם התנו את יצירת הסדר החדש, אותו רצו לממש, במציאת פתרון לבעיה היהודית. (מומלץ לקרוא את צוואתו של היטלר לפני התאבדותו מתוך השואה בתיעוד, מסמך מס 64). מקומו של המנהיג הפיהרר פרנציפ. מרחב המחיה התנגדות לתיאוריות שעמדו בבסיס המשטר הדמוקרטי והקומוניסטי. תיאוריות אלה הוצגו כביטוי לניוון וחולשה וכמכשול בפני בניית הסדר החדש אותו ניסו הנאצים לקדם. מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 100-95. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 114-107. שזר, טוטליטריות ושואה עמ 101-98.,1983 דן מכמן, בימי שואה ופקודה: בין שנאת ישראל לאנטישמיות, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 2, עמ 118-74. 7
,3,1983 יחיעם וייץ, בימי שואה ופקודה: עליית הנאצים, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה עמ.118-104 מיכאל ירון, הוראת נושא השואה בשעורי היסטוריה בחטיבה עליונה, יד ושם, 2004, עמ 19-10. תמונה מתוך פטריות הרעל,Der Giftpilz ספר התעמולה הארסי והאנטישמי שכתב שטרייכר. כל ציור לווה בסיפור לילדים. במקרה זה היהודי מפתה את הילדים הגרמנים התמימים באמצעות סוכריות. 8
- 3 חלק ראשון ב (קבוצה שנייה) הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון (שיעור) הגורמים המסבירים את התחזקות המפלגה הנאצית (תוצאות מלחמת העולם הראשונה והסכמי ורסי, חולשת רפובליקת ויימאר, פעילות המפלגה הנאצית, המשברים הכלכליים התכופים, הפחד מהקומוניזם). ציון הנסיבות שהובילו למינוי היטלר לקנצלר. מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 117-111. 110-102, רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 120-115. 108-99, שזר, טוטליטריות ושואה עמ 106-102. איאן קרשו, היטלר, היבריס 1936-1889, עם עובד, תל אביב, 2003, עמ 391-275. 9
- 3 חלק ראשון ג (קבוצה ראשונה) המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם (6 שיעורים) שיעורים 3-1 ממינוי היטלר לקנצלר ועד לפרסום חוקי נירנברג (ינואר 1933 -ספטמבר 1935) בשלב זה התמקדו פעולות הנאצים בשלושה תחומים עיקריים: צווים וחקיקה - מבחר מדגים מהצעדים הבאים: בחירות חוזרות ונשנות לרייכסטאג, ביטול זכויות אדם רבות באמצעות פקודות לשעת חירום, חוק ההסמכה, פיזור האיגודים המקצועיים והקמת חזית העבודה, חרם על חנויות ועסקים יהודיים, החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה, חוק פיזור המפלגות, תהליך ההאחדה, גיוס חובה וחיוב בשבועת נאמנות לפיהרר, ההסכמים עם הכנסיות הנוצריות. תעמולה, חינוך ותרבות - מבחר מדגים מהצעדים הבאים: תלית העיתון דר שטירמר מדי שבוע על לוחות המודעות בכל הפינות בערים ובעיירות קטנות ובכלי תחבורה ציבוריים, שילוט אנטישמי ברחובות ובדרכים, איסור על כניסת יהודים למקומות שונים, סרטי תעמולה, תהלוכות ביום ומצעדי לפידים בלילה, שינויים בתוכני הלימוד והדפסת ספרי לימוד חדשים התואמים את המסרים האידיאולוגיים, החלפת מנהלים וצוותי מורים בחלק מבתי הספר, הקמת מסגרות נוער של המפלגה הנאצית, סמלי המפלגה הפכו לסמלי המדינה ומועל היד היה לברכה מוסכמת בין בני אדם, שידורי רדיו תכופים של נאומי גבלס. טרור והפעלת כוח - מבחר מהצעדים הבאים: שריפת הרייכסטאג והכרזה על מצב חירום, שריפת הספרים, מאסרים שרירותיים של פעילים פוליטיים המזוהים כרפובליקנים, סוציאליסטים, קומוניסטים, הקמת מחנות הריכוז (דכאו), ליל הסכינים הארוכות, חיזוק והעצמת יחידות הס.ס. שיעור 4 חוקי נירנברג, ספטמבר 1935 תוכנם של חוקי נירנברג. משמעותם מהיבט בניית המשטר הנאצי ומההיבט היהודי. (עם קבלת חוקי נירנברג הפכה תורת הגזע ממצע מפלגתי לחוק המדינה המחייב שעל פיו נקבע מי יכול להיות אזרח במדינה הנאצית הנבנית. חוקי נירנברג שללו את זכות היהודים לאזרחות וסללו את הדרך להפרדה בין יהודים לארים). שיעורים 6-5 ביסוס המשטר הנאצי בשנים 1939-1936 פיתוח כלכלי מואץ במסגרת תוכנית ארבע השנים (תיעוש, הרחבת כבישים ופיתוח תשתיות, יצירת מקומות תעסוקה ומיגור האבטלה, החימוש הצבאי). האצת תהליך האריזציה. 10
שכלול מנגנוני הטרור והרחבתם. החרפת הפגיעה ביהודים (ריבוי צווים והגבלות על היהודים, תוך הוצאתם ממעגלי הכלכלה, החברה והתרבות בגרמניה. פגיעות פיסיות והרס בתי כנסת כמעוז וסמל ליהודים ליל הבדולח. מעצרים ושליחת יהודים למחנות ריכוז בשל יהדותם. הגירה כפויה. שינויים ארגוניים הכוללים האדרת מנגנוני פיקוח המטפלים ביהודים וריכוזם בידי מחלקות ה-. S.S. סימון דרכוני יהודים והוספת השמות שרה וישראל לשמות המקוריים. ביטול המעמד המשפטי של הקהילות היהודיות. חשוב להדגיש בסיכום או במהלך הוראת הנושא, את מאפייני המעבר מדמוקרטיה לנאציזם: בנייה הדרגתית על בסיס קיים. כוחות מרכזיים בחברה כגון הצבא, הבורגנות והתעשיינים, המעמד האקדמי-האינטלקטואלי, התאימו עצמם בהדרגה ופעלו על פי כללי המשחק החדשים. מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 121-116; 168-157. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 141-119. שזר, טוטליטריות ושואה עמ 97 138. שאול פרידלנדר, גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות, 1939-1933, עם עובד, 1989 יחיעם וייץ, בימי שואה ופקודה: עליית הנאצים, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 1984, עמ,3.156-104 גיליון דר שטירמר מ- 1934. בתחתית כל גיליון צוין היהודים הם אסוננו. 11
- 3 חלק ראשון - ד (קבוצה שנייה) טרור, מחנות הריכוז (שיעור) מגוון אמצעי הפעלת טרור ודרכי הטלת אימה על התושבים. הדרכים לטיפוח טוהר הגזע (מבצע אותנזיה). מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 135-133. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 132-121. שזר, טוטליטריות ושואה עמ 110-107. איאן קרשו, היטלר, נמסיס 1945-1936, עם עובד, תל אביב, 2003, עמ 249-242. 2 הערך אותנסיה באנציקלופדיה של השואה, מופיע גם באתר יד ושם: http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/microsoft%20word%20-%20407.pdf כרזת תעמולה לאאוגניקה - השבחת בני אדם באמצעות רבייה סלקטיבית במטרה לשפר את הגזע האנושי (ובמקרה זה הארי), ולהעלים את הבלתי ראויים. 2 שימו לב לאופן הכתיבה השונה של המושג. 12
- חלק ראשון ה (קבוצה ראשונה) 3 דרכי התמודדות של הנהגת יהודי גרמניה ) 2 שעורים) פרטים דמוגראפיים: אחוז היהודים בגרמניה והיכן התגוררו רוב היהודים. פעולות הנהגת יהודי גרמניה בתחומים: כלכלה, חברה, תרבות וחינוך, לנוכח המדיניות הנאצית. עמדת הנהגת יהודי גרמניה כלפי שאלת ההגירה למי לסייע וכיצד? הסברים לדרכי התגובה של הנהגת יהודי גרמניה לנוכח המדיניות הנאצית. מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 173-168. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 151-143. שזר, טוטליטריות ושואה עמ 133-124.,1939-1933 פרידלנדר שאול, גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות, עם עובד, תל אביב,.1997 מיכאל ירון, הוראת נושא השואה בשעורי היסטוריה חטיבה עליונה, יד ושם, 2004, עמ 37-36. צעירים יהודים שהגיעו לארץ במסגרת עליית הנוער ויקיפדיה 13
- 3 חלק ראשון ו (קבוצה ראשונה) תגובות מדינות העולם כלפי גורל היהודים ברייך השלישי (שעור) הסיבות לכינוס ועידת אוויאן, יולי 1938. הטיעונים שהושמעו בוועידה כהסבר לחוסר המוכנות לפתוח את השערים לפליטים יהודים. תוצאות הוועידה והשפעתן על מדיניות הנאצים כלפי היהודים. עיקרי פרשת האוניה סנט לואיס. מה ניתן ללמוד מאירוע זה על יחס העולם החופשי כלפי הפליטים היהודים? מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, 174-172. 165-164, רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 154-151. שזר טוטליטריות ושואה עמ 138-137. 134, סרט: ספינת הארורים, 1976. סנט לואיס בנמל הוואנה קובה,יוני 1939 ויקיפדיה 14
- 3 חלק ראשון ז (קבוצה ראשונה) מדיניות החוץ הנאצית ומדיניות הפיוס (4 שיעורים) שיעור : 1 מטרות מדיניות החוץ הנאצית 1939-1933 יעדי מדיניות החוץ הנאצית (ביטול חוזה ורסי, איחוד כל הגרמנים תחת רייך אחד והתפשטות מזרחה - מרחב מחייה). הצעדים שנקטו הנאצים בשנים 1936-1933 תוך בחינת תגובת מדינות אירופה: ההסכמים עם פולין ובריטניה, הישגים ראשונים וביסוס מעמדה הבין-לאומי של גרמניה (הפרישה מחבר הלאומים והוועדה לפירוק נשק, הקמת הוורמאכט, חבל הסאר, הפלישה לחבל הריין, הבריתות עם איטליה ויפן). שיעורים 2-3: התוקפנות הגרמנית ומדיניות הפיוס 1939-1936 צעדים תוקפניים של גרמניה במדיניות החוץ בשנים 1939-1938 (סיפוח אוסטריה, הסודטים וסיפוח צכוסלובקיה, המעורבות במלחמת האזרחים בספרד). מדיניות הפיוס של בריטניה וצרפת כלפי גרמניה - גורמים ומשמעות (ועידת מינכן, סיפוח הסודטים וצכוסלובקיה כמקרי מבחן למדיניות הפיוס). שיעור : 4 הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, אוגוסט 1939 תוכן ההסכם (חלקו הגלוי והחסוי). מניעי גרמניה וברית המועצות לחתום על ההסכם. מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 168-153. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 155-170. שזר, טוטליטריות ושואה, עמ 142-154. א ג פ טיילור, מדוע פרצה המלחמה? שורשיה של מלחמת העולם השנייה, מערכות, תל אביב,.1987 אמירה גלבלבום, דיקטטורות - גרמניה הנאצית, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 2005. 15
חלק שני: מראשית מלחמת העולם השנייה עד מבצע ברברוסה (יוני 1941) והמדיניות כלפי היהודים באזורי הכיבוש - 3 חלק שני - א (קבוצה שנייה) המהלכים הצבאיים העיקריים בחזיתות השונות במלחמת העולם השנייה עד קיץ (2 1941 שעורים) שיעור 1 המהלכים הצבאיים מפרוץ המלחמה עד יוני 1941 ציון, תוך עיון במפה, של הארצות שנכבשו בשלב זה. ההסברים להצלחת הצבא הגרמני. שיעור 2 הקרב על בריטניה הקרב על בריטניה: מבצע ארי הים הפלישה שלא בוצעה (מדוע לא?), העמידה של הבריטים - כוחם של הציבור ושל ההנהגה בעת מבחן. בלימוד נושא זה אין לדרוש מהתלמידים ידיעות על פרטי הקרבות ודרך ניהולם. מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, פרק ח, עמ 187-178. רכס, טוטליטריות ושואה, פרק 12. שזר, טוטליטריות ושואה פרק 19. 16
- 3 חלק שני - ב (קבוצה ראשונה) הסדר החדש באירופה (2 שיעורים) (הסדר הכלכלי-תרבותי-פוליטי שביקשו הנאצים לעצב בשטחי הסדר החדש? מהו שלטונם. הסדר נועד לממש את האידיאולוגיה הנאצית במלואה, תוך בניית עולם התואם את מדרג תורת הגזע הנאצית). יש להתייחס למדיניות הכיבוש במזרח אירופה, במערב אירופה, הניסיונות לשמור על (בסעיף זה אין היחס לצוענים והיחס הנבדל ליהודים. טוהר הגזע הארי בגרמניה, שכן לשואת היהודים ולגורלם של הצוענים, להתייחס בהרחבה לתוכנית האותנזיה, סוגיות אלו נדונות בהרחבה בסעיף אחר). ספרי הלימוד מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 186 רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 188-185 130, שזר, טוטליטריות ושואה, עמ 219-218 110, גירוש יהודי יואנינה (יוון) להשמדה, 25 במרץ.1944 הארכיון הגרמני.(Bundesarchiv) ויקיפדיה. 17
- 3 חלק שני - ג (קבוצה ראשונה) יהודי פולין (7 שיעורים) ג. 1. המדיניות כלפי יהודי פולין: (3 שיעורים) המדיניות כלפי היהודים בפולין עד לריכוזם בגטאות (צעדים שנועדו להפריד בין היהודים לבין האוכלוסייה המקומית הלא-יהודית, פגיעה במוסדות תרבות ודת יהודיים. הרס מינוי פגיעות והתעללויות. חטיפות לעבודות כפיה. הקיום הכלכלי של היהודים. יודנראטים בחלק מהערים). השפעת הכיבוש הנאצי על חיי היהודים בפולין (תוך חודש מצאו עצמם היהודים מפוצלים בין מסגרות שלטון שונות כשלכל שלטון הייתה מדיניות שונה כלפיהם החלק שסופח לברית המועצות, האזור שנועד להיות מסופח לרייך לאחר המלחמה ואזור הכיבוש, הגנרל גוברנמן. מטרות מוצהרות והסברים להקמת הגטאות. תהליך הקמת הגטו, דרך ניהול הגטו ודרכי הפיקוח עליו. התפקידים שהוטלו על היודנראטים). ג. 2. החיים בגטו: (4 שיעורים) תנאי החיים בגטו (הצפיפות, הרעב ומקורות התעסוקה). השפעת תנאי החיים על הפרט, על המשפחה ועל החברה היהודית. דרכי ההתמודדות של היהודים בגטאות (הישרדות. קידוש החיים. פעילות ארגונים שונים לעזרה הדדית. מאפייני פעילות תנועות הנוער היינו שם אך לא חיינו שם. כיצד ביצעו היודנראטים את הגזרות שנכפו עליהם, ודרך ניהולם את הגטו). ספרי לימוד : מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 204-189. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 222-189. שזר, טוטליטריות ושואה עמ 199-187. 187-170, 169-163, דן מכמן ויחיעם וייץ, בימי שואה ופקודה, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 1984, 11, עמ 60. 19- יחידה,1984,10 עמ.117-53 יחידה, 7 עמ 17 30. דן מכמן, בימי שואה ופקודה, האוניברסיטה הפתוחה, דן מכמן, בימי שואה ופקודה, האוניברסיטה הפתוחה, מיכאל ירון, הוראת השואה בשיעורי ההיסטוריה בחטיבה העליונה, יד ושם, 2004, עמ 52-46. 18
ב+ חלק שלישי: המלחמה העולמית והפתרון הסופי מקיץ 1941 עד כניעת גרמניה ויפן בשנת 1945-3 חלק שלישי - א (קבוצה ראשונה) הרחבת המלחמה לחזיתות נוספות והקשר בין תחילת ההרג ההמוני למלחמה בברית המועצות (4 שיעורים) הגורמים לפלישת גרמניה לברית המועצות. מבצע ברברוסה כנקודת מפנה במלחמת העולם השנייה. המהלכים העיקריים התקדמותם המהירה של הנאצים בשלב הראשון, היקף הכוחות הפולשים, תגובת הסובייטים, הצגה כללית של כיווני הפלישה באמצעות מפה, קשיים ייחודיים (גודלה העצום של ברית המועצות, גנרל חורף). הקשר בין תחילת ההרג ההמוני של היהודים למלחמה בברית המועצות. המעורבות העקיפה של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה עד תקיפת פרל הרבור. תקיפת פרל הרבור תוצאות, השפעות המתקפה והשלכותיה הצטרפות ארצות הברית למלחמה והפיכתה למלחמה עולמית. מט"ח מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 221-214. 213-210, רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 265-263. 254-245, שזר, טוטליטריות ושואה, עמ 222-220. 217-212, אלי צור, מלחמת העולם השנייה: המלחמה ששינתה את פני העולם, משרד החינוך, ירושלים,,1995 עמ.64-49 "מבצע ברברוסה: כיבוש ברית המועצות וראשית השמדת היהודים", יד ושם בשיתוף עם מט"ח: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15569 ג פ צ פולר, מלחמת העולם השנייה, מערכות, תל אביב, 1987, עמ 118-113. 19
כריסטופר ר בראונינג, הדרך אל הפתרון הסופי: התפתחות המדיניות הנאצית כלפי היהודים ספטמבר 1939 -מרס 1942, יד ושם, ירושלים, 2004, עמ 281-272. פרופ שאול פרידלנדר, הרצאה מצולמת, "הבעיה היהודית במלחמת העולם השנייה": http://www.youtube.com/watch?v=ix20qptjtxq :1945-1939 שאול פרידלנדר, שנות ההשמדה, גרמניה הנאצית והיהודים, עם עובד, ירושלים,,2009 עמ.263-207 מיכאל ירון, הוראת השואה בשיעורי ההיסטוריה בחטיבה העליונה, יד ושם, 2004, עמ 62-61. סרטים: סדרת תמונות מהתקיפה: http://www.mikebuckstudios.com/quest.htm טורה טורה טורה, 1970. מחסני התחמושת הקדמיים של BB-39 USS Arizona מתפוצצים לאחר פגיעת פצצה יפנית תמונת חיל הים האמריקני. ויקיפדיה. 20
- 3 חלק שלישי - ד (קבוצה ראשונה) ועידת ואנזה (2 שיעורים) מה היו מטרות כינוס הועידה? יש להדגיש בפני התלמידים שהועידה לא נועדה להחליט על הפתרון הסופי, שכן ההחלטה התקבלה קודם לכן, והביצוע כבר החל. מיהם נציגי המשתתפים. הרשויות שהשתתפו בועידת ואנזה? התלמיד אינו נדרש לדעת את שמות מהם הנושאים שעלו במהלך הועידה, כעולה מהפרוטוקול? מה ניתן ללמוד מפרוטוקול הועידה (הטבלה) על הטוטליות של הפתרון הסופי? מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 225-223. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 271-268. שזר, טוטליטריות ושואה, עמ 242-238. פרוטוקול הועידה בתוך: שואה בתיעוד, יד ושם, ירושלים, עמ 208-198. דן מכמן, בימי שואה ופקודה: רצח היהודים: הוגיו, מבצעיו, שלביו, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1985, יחידה 7, עמ 107-97 מיכאל ירון, הוראת השואה בשיעורי ההיסטוריה בחטיבה העליונה, יד ושם, 2004, עמ 67-65. מתוך פרוטוקול הוועידה 21
- 3 חלק שלישי - ה (קבוצה ראשונה) דילמות ודרכי התמודדות של היודנראטים בגטאות במזרח אירופה בזמן ביצוע הפתרון הסופי (3 שיעורים) רצוי להדגיש מדוע התקשו יהודים שחיו בגטאות לתפוס שמדובר היה במדיניות של השמדה טוטלית? הדילמות העיקריות: דילמת השילוחים האם וכיצד לבצע את הוראות הגרמנים? במידה וכן האם לנהל מדיניות שתציל לפחות חלק מתושבי הגטו? את מי? האם לשתף את אוכלוסיית הגטו במידע על מדיניות ההשמדה הנאצית? האם נכון להציל חלק מהיהודים? ואם כן כיצד לבחור את מי להציל? יחס חברי היודנראט למחתרות. האם להיענות ליוזמות להפוך את הגטו ליצרני בעיני הנאצים, כדרך להצלה או לדחיית ביצוע פינוי הגטו? מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 234-233. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 281-277. שזר, טוטליטריות ושואה, עמ 199-195. לקריאה נוספת א כרמון, השואה, תל, ירושלים, תשמ"א, חלק ב. עמ 162-125. יהודה באואר, תגובות בעת השואה: ניסיונות עמידה, התנגדות, הצלה, האוניברסיטה המשודרת, תל אביב, 1983, פרק י"ג. מיכאל ירון, הוראת השואה בשיעורי ההיסטוריה בחטיבה העליונה, יד ושם, 2004, עמ 75-71. יצחק ארד, ישראל גוטמן ואברהם מרגליות עורכים, השואה בתיעוד: מבחר תעודות על חורבן יהודי גרמניה ואוסטריה, פולין וברית המועצות, יד ושם, תשל"ח, מסמך מס 109, 101, 100,,195,194,193,192,188,165,121,118,111 (מגוון תעודות מגטאות לודג, וילנה, ביאליסטוק, שבלי, ורשה וקובנה). 22
- 3 חלק שלישי - ו 1 (קבוצה ראשונה) המרד בגטאות (3 שיעורים) ניתוח הקריאה למרד הכרוז של אבא קובנר (מסמך מס 185 בהשואה בתיעוד). הגורם לכך שחברי תנועות הנוער היו הראשונים להבין שמדיניות גרמניה היא השמדה טוטלית. מאפייני המרד בגטו וקשייו. לבטים ודילמות של המורדים. מטרות המרד. היקף התופעה (ראה יהודה באואר, השואה: היבטים היסטוריים, מורשת וספריית הפועלים, 1984, עמ 126). ייחודו של מרד גטו ורשה בהשוואה למרידות שהתרחשו בגטאות אחרים. מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 253-246. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 296-289. שזר, טוטליטריות ושואה, עמ 283-278. יהודה באואר, תגובות בעת השואה: ניסיונות עמידה, התנגדות, הצלה, האוניברסיטה המשודרת, 1983, עמ 112-92. יהודה באואר, השואה: היבטים היסטוריים, וספריית הפועלים, 1984, עמ 133-118. מורשת מיכאל ירון, הוראת השואה בשעורי היסטוריה בחטיבה העליונה, יד ושם, 2004, עמ 78-74. גטו ורשה בעת המרד ויקיפדיה 23
- 3 חלק שלישי - ו 3 (קבוצה שנייה) הלחימה של הפרטיזנים היהודים בזמן ביצוע הפתרון הסופי (שיעור) מאפייניה העיקריים של הלחימה הפרטיזנית. מי היו הפרטיזנים היהודים? היקף התופעה. הקשיים הייחודיים של היהודים שברחו מהגטאות והצטרפו לפרטיזנים. מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 256-254. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 298-296. שזר, טוטליטריות ושואה, עמ 285-282. - 3 חלק שלישי - י 1 (קבוצה ראשונה) יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש הנאצי: הרוב הדומם, משתפי פעולה, המצילים (2 שיעורים) הגורמים שהשפיעו על יחס האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים (עוצמת שלטון הכיבוש הנאצי, קיום מחתרות אנטי-נאציות בקרב האוכלוסייה, גורמים גיאו- פוליטיים, מספר היהודים ופיזורם הגיאוגרפי, דימוי החברה והמשטר, היחס ליהודים לפני הכיבוש הנאצי). בכל המדינות היו שלוש קבוצות התייחסות ליהודים: משתפי הפעולה עם הנאצים (מניעים ודרכי פעולה). הרוב הדומם, העומדים מן הצד (מניעים) המעטים שסיכנו עצמם על מנת להציל יהודים.(פירוט מוקדי הלימוד בסעיף הבא). מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 270-260. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 317-305. שזר, טוטליטריות ושואה, עמ 344-343. 337-336. 289-288, 209-200, 24
- 3 חלק שלישי - י 2 (קבוצה שנייה) חסידי אומות עולם (שיעור) הגדרת התואר חסידי אומות עולם מניעי המצילים. דפוסי עזרה והצלה 2 דוגמאות סיפורים אישיים של חסידי אומות עולם. מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 272-270. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 320-317. שזר, טוטליטריות ושואה עמ 354-353. 294-291, מרדכי פלדיאל, כל המקיים נפש אחת: וייחודם, יד ושם, 1992. חסידי אומות עולם 3 דרכונו של סבי, אריך פלדמן, שהונפק בוינה. על הדרכון הוטבעה אשרת הגירה לסין שהונפקה על ידי חה פנגשאן, דיפלומט סיני שפעל תוך סיכון עצמי ובניגוד להוראות ממשלתו. האשרה הייתה תנאי שהציבו הנאצים להגירה מאוסטריה, והנפקת אשרות אלה הצילה אלפים מיהודי וינה. על פעילות זו זכה חה שימו לב פנגשאן לתואר חסיד אומות עולם. - על הדרכון מופיע הסימון הברור J כאות ליהדותו של בעל הדרכון. כמו כן, במסגרת חוק השמות, הוסף השם ישראל לשמו המקורי. 3 ד"ר אורנה כץ אתר, עורכת האשנ"ב. 25
- 3 חלק שלישי - יא 1 (קבוצה ראשונה) עמדת ארצות הברית ובריטניה בשאלת הצלת היהודים (2 שיעורים) מקורות המידע על ההשמדה. התגובות בארצות הברית ובריטניה (מי קיבל את המידע ומה נעשה בו?) הפעולות שננקטו ועידת ברמודה (המשתתפים, ההחלטות ומשמעותן), הקמת הועד לענייני הפליטים. מדוע לא הופצצו מתקני ההשמדה באושוויץ ו/או מסילות הברזל (הצלה דרך ניצחון). מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 267-264. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 308-307. שזר, טוטליטריות ושואה, עמ 323-315. מרטין גילברט, אושוויץ ובעלות הברית, עם עובד, תל אביב, 1988. יהודה באואר, תגובות בעת השואה: ניסיונות עמידה, התנגדות, הצלה, האוניברסיטה המשודרת, תל אביב, 1983, עמ 149-143. 91-85, שלמה אהרונסון, היטלר, בעלות הברית והיהודים, הקיבוץ המאוחד, 2008. 26
- 3 חלק שלישי - יא 4 (קבוצה ראשונה) פעולות עזרה וניסיונות הצלה מצד הישוב היהודי בא"י (2 שיעורים) מקורות המידע שהגיע, כיצד פירשו את הידיעות והיכן פרסמו אותן? הגורמים שהשפיעו על דרך הפנמת המידע. הקמת מסגרות ארגוניות וגיבוש תוכניות עזרה בניסיון להצלה. מתי הבינו מנהיגי הישוב את ההתרחשויות באירופה? תוכניות הצלה יש להתמקד בשלוש פעולות מדפוסים שונים: העפלה (האוניות סטרומה ופטריה) הצלה (תוכנית אירופה, סחורה תמורת דם, ילדי טהרן). לחימה (הבריגדה, התנדבות לצבא הבריטי, הצנחנים). מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 280-276. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 323-321. שזר, טוטליטריות ושואה, עמ 335-330. דינה פורת, הנהגה במלכוד, עם עובד, 1986. יהודה באואר, השואה: היבטים היסטוריים, מורשת וספרית הפועלים, תל אביב, 1984, עמ -190.134 יהודה באואר, תגובות בעת השואה: ניסיונות עמידה, התנגדות, הצלה, האוניברסיטה המשודרת, תל אביב, 1983, עמ 129-123. מיכאל ירון, הוראת השואה בשעורי היסטוריה בחטיבה העליונה, יד ושם, 2004, עמ 98-94. 27
- 3 חלק שלישי - יב- 2 (קבוצה שנייה) העמדות השונות בשאלת פתיחת החזית השנייה (שיעור) העמדות השונות בויכוח בשאלת החזית השנייה כמאפיין למתח והחשדנות ההדדית בין בעלות הברית במהלך המלחמה. מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 285. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ. 260-262 שזר, טוטליטריות ושואה, עמ 311-313. - 3 חלק שלישי - יב 3 (קבוצה שנייה) מבצע לפיד, הפלישה לנורמנדי והתקדמות בעלות הברית עד ברלין (שיעור) מוקדי לימוד: המהלכים העיקריים בחזיתות השונות 1945-1943 תוך ציון האירועים המרכזיים (כיבוש צפון אפריקה, הפלישה לאיטליה, הפלישה לנורמנדי, ההפצצות על ערים מרכזיות בגרמניה והתקדמות הצבא האדום עד ברלין). בסעיף זה אין לעסוק בפרטי הקרבות אלא בתהליך שהוביל לניצחון על גרמניה הנאצית. מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 289. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ. 325-331 257, שזר, טוטליטריות ושואה, עמ 350. 312-314, חייל סובייטי על גג הרייכסטאג במאי 1945. תצלום: יבגיי חלדיי. מתוך: הארץ, 17 בפברואר, 2010. 28
- 3 חלק שלישי - יב 4 (קבוצה ראשונה) החשת ביצוע הפתרון הסופי (2 שעורים) יחס השלטון ההונגרי כלפי היהודים עד הכיבוש הנאצי הישיר במרץ 1944. ביצוע הפתרון הסופי ביהודי הונגריה בחודשי המלחמה האחרונים. צעדות המוות מתי בוצעו ומדוע? מט"ח, מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 289-287. רכס, טוטליטריות ושואה, 316-315,283-282, 234-233 שזר, טוטליטריות ושואה עמ 357-356. 354-353, 294-291,,1945-1939 שאול פרידלנדר, גרמניה הנאצית והיהודים: שנות ההשמדה, עם עובד ויד ושם,,2009 עמ 619-564 29
- 3 חלק שלישי - יג 1 (קבוצה ראשונה) כניעת גרמניה ויפן (שיעור) מוקדי לימוד: סיום המלחמה באירופה. התקדמות בעלות הברית בחזית האוקיינוס השקט עד כיבוש אוקינאווה. שיקולי הנשיא טרומן בהטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי וכניעת יפן. תוצאות והשפעות ההפצצות האטומיות על יפן ועל היחסים בין המעצמות. מט"ח מסעות בזמן: משלום למלחמה ולשואה, עמ 295-290. רכס, טוטליטריות ושואה, עמ 339-331.. שזר, טוטליטריות ושואה, עמ 352-350. ג פ צ פולר, מלחמת העולם השניה, 1945, 1939 מערכות, תל אביב, 1987. עמ 312-305, -339.335 עופר ריחני, מלחמת העולם השנייה: הכרוניקה, קווים, תל אביב, 2006, עמ 325-290. ריצרד אוברי, למה ניצחו בעלות הברית?, דביר, תל אביב, 1999, עמ 342-331. טולנד גון, השמש העולה: שקיעתה ונפילתה של הקיסרות היפנית 1936-1945, מערכות, אביב, 1985, פרק 24. תל- מסמך הכניעה ללא תנאי של גרמניה, 7 במאי,.1945 ויקיפדיה. 30
בונים מדינה במזרח התיכון: פרק המבוא: 1945-1920 ) 5 שיעורים) (קבוצה שנייה) פרק המבוא יילמד בצורה תמציתית ובו תוצג התשתית שנבנתה בבניין הבית הלאומי בשנים 1945-1920. תשתית זו אפשרה ליישוב היהודי ולתנועה הציונית לצאת למאבק מדיני וצבאי להקמת המדינה לאחר מלחמת העולם השנייה והיוותה בסיס להקמת המדינה ב- 1948. א - המנדט הבריטי בארץ ישראל ותרומתו לפיתוח של הארץ (שיעור) שיטת המנדטים וחלוקת השטחים במזרח התיכון (הסבר בעזרת מפה). כתב המנדט התחייבות בריטניה כלפי היהודים וכלל האוכלוסייה בארץ. פעולות השלטון הבריטי שקידמו את בנין הבית הלאומי בארץ ישראל. ב - מוסדות היישוב היהודי והתנועה הציונית (שיעור) ייצוגיות שיצרו תשתית להקמת מדינה דמוקרטיות, קיומן של שתי מערכות מוסדיות, (תפקידים והמוסדות הציוניים תפקידים ופעולות) (המוסדות היישוביים דמוקרטית ופעולות). ג - מסגרות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (שיעור) מפת ריכוזי ההתיישבות בשנות ה- 20 וה- 30. ההתפתחות הכלכלית של היישוב היהודי יצירת תשתיות בתחומי החקלאות, התעשייה והמלאכה. מסגרות חברתיות הסתדרות העובדים (מטרות ותחומי פעולה). מסגרות תרבותיות וחינוכיות (ביסוס מערכת החינוך, התפתחות תחומי התרבות השונים). 31
ד - התפתחות המתח בין יהודים לערבים והיערכות היישוב בתחום הביטחון (שיעור) מוקדי הלימוד התפתחות השאיפות הלאומיות של ערביי הארץ (המעבר מתפישת הלאומיות הפאן-ערבית סוריה הגדולה - ללאומיות פלסטינית). ההסלמה במאבק הערבי נגד הישוב היהודי, כפי שבאה לידי ביטוי בשלושת גלי המאורעות. התפתחות כוח המגן העברי כתגובה להסלמה בביטחון היישוב. (המחתרות והיציאה מהגדר). ה - היערכות הישוב היהודי והתנועה הציונית בימי מלחמת העולם השנייה (שיעור) הדילמה שעמדה בפני הישוב היהודי והתנועה הציונית עם פרוץ המלחמה, ולנוכח מדיניות הספר הלבן של הבריטים (עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה). ביטויי הסיוע לבריטניה בזמן המלחמה (התגייסות לצבא הבריטי, הקמת הפלמ"ח, אספקת שירותים הנדרשים למאמץ המלחמתי הבריטי). ביטויי מאבק הישוב היהודי כנגד מדיניות הספר הלבן (המאבק לעלייה, רכישת קרקעות והרחבת ההתיישבות, המשך המאבק הצבאי). לילך: עולם לאומי ב: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 48-45. 34, 27-10, מט"ח, מסעות בזמן: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 68-57. 51-41, 39-32, 22-10, רכס, הלאומיות בישראל: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 61-53. 43-37, 28-7, שזר, הלאומיות: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 29-10. 32
א - 1. המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות בשנים 1949-1945 1 (קבוצה ראשונה) עמדת בריטניה וארצות הברית בשאלת העקורים וארץ ישראל (2 שיעורים) ציפיות היישוב היהודי מבריטניה והגורמים לגיבוש ציפיות אלה. מדיניות בריטניה כפי שהשתקפה בנאום בווין. עמדת ארצות הברית ובוועדה האנגלו-אמריקנית. בשאלת העקורים וא"י, כפי שבאה לידי ביטוי בדו"ח האריסון לילך: עולם לאומי ב: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 57-54. מט"ח, מסעות בזמן: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 73-72. רכס, הלאומיות בישראל: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 69-65. שזר, הלאומיות: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 42-32. צבי גנין, "יחסה של ארצות הברית להקמת מדינת ישראל 1948-1945", בתוך: יהודה ואלך, היינו כחולמים, מסדה, 1985, כרך ראשון, עמ 249-201. יעקב רואי, "תמיכת ברית המועצות בהקמת מדינת ישראל", בתוך: יהודה ואלך, היינו כחולמים, מסדה, 1985, כרך ראשון, עמ 200-179. 33
- 1 ב (קבוצה שנייה) חלקם של יהודי ארצות הברית באחריות לעם היהודי ובלחץ להקמת המדינה (שיעור) עליית כוחה של יהדות ארצות הברית לאחר השואה (גורמים וביטויים). דרכי הסיוע של יהודי ארצות הברית לשארית הפליטה. סיוע ישיר ועקיף של יהודי ארצות הברית להקמת המדינה (סיוע ישיר פילנתרופיה, עזרה לעליה בלתי לגאלית, התנדבות ללחימה). סיוע עקיף (הקול היהודי, ידידים ויועצים בבית הלבן, גיוס דעת הקהל להפעלת לחץ על גורמי השלטון). לילך: עולם לאומי ב: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 59-58. שזר: הלאומיות: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 69-68. נחום בוגנר, אי הגירוש: מחנות המעפילים בקפריסין 1948-1946, עם עובד ואוניברסיטת תל אביב,.1991 מיכאל י כהן, "טרומן והשדולות הארץ ישראליות, זמנים 36 (חורף 1990) עמ 91-83. יעל קרני אוהד ואורנה כץ אתר, "חלקם של יהודי ארצות הברית באחריות לעם היהודי ובלחץ שהפעילו להקמת מדינת ישראל בשנים 1949-1945", באתר המפמ"ר. הבול הישראלי לזכרו של הארי טרומן, נשיא ארה"ב בעת הקמת המדינה. 34
- 1 ג (קבוצה ראשונה) מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי (3 שיעורים) מאבק היישוב מתבטא בפעולות בתחומים שונים שבוצעו בו-זמנית. להקלת הלימוד רצוי למקד כל תחום בנפרד. המאבק הצבאי: הקמת תנועת המרי העברי גורמים, דרכי פעולה, נסיבות פירוקה. מאבק צמוד ומאבק רצוף הבהרת השוני בהנחות היסוד וההשלכות. היחסים בין המחתרות לאחר התפרקות תנועת המרי העברי. עליה המאבק להבאת עולים לארץ: היקף התופעה (במהלך מלחמת העולם השנייה הצליחה אוניה אחת להגיע בשלום לחופי הארץ. 6 אוניות טבעו בדרכן, 9 הופנו למקומות אחרים, בעיקר איסטנבול ו- 10 אוניות נתפסו על ידי הבריטים. בין ינואר 1946 למאי 1948 ניסו להגיע לחופי ישראל 58 אוניות מעפילים. 46 מהן נתפסו על ידי הבריטים, 39 נשלחו לקפריסין). המאבק המתמשך להבאת מעפילים חרף המדיניות המגבילה של הבריטים. המאמצים הכרוכים בהבאת כל אוניה ואוניה (רכישת האוניות, ארגון הצוות, ארגון העולים המוכנים לעלות, המסע, מבצע הורדת המעפילים לחוף והסתרתם בקיבוצים). ליווי המעפילים שנתפסו על ידי הבריטים למחנות או בחזרה לאירופה (אקסודוס). הניסיון לפגוע בתחנות המכ"ם הבריטיות. התיישבות: רכישת קרקעות. ההתיישבות כמעצבת גבולות (11 הנקודות בנגב, פרשת ביריה). לילך: עולם לאומי ב: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 74-60. מט"ח, מסעות בזמן: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 83-75. מעפילים על סיפון אונית רכס, הלאומיות בישראל: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 85-72. המעפילים מורדי הגטאות, מאי 1947. שזר, הלאומיות: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 60-44. ויקיפדיה 35
יגאל עילם, "התפתחות ארגוני המגן והמחתרת: ההיבט המחתרתי והצבאי של הישוב בתקופת המנדט", בתוך: יהושע פורת ויעקב שביט (עורכים), ההיסטוריה של ארץ ישראל: המנדט והבית הלאומי (-1947 1919), כתר ויד יצחק בן צבי, 1990, עמ 238-235. שי חורב, ספינות בטרם שחר: לקסיקון ההעפלה 1948-1934, סיפורן של ספינות המעפילים מוילוס עד קרב עמק איילון, פרדס, 2003. - 1 ד (קבוצה ראשונה) הדיון באו"ם והחלטת החלוקה (2 שיעורים) שיקולי הבריטים בהעברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם (שיקולי מדיניות חוץ ופנים) הדיון בעצרת הכללית נאום גרומיקו כביטוי לעמדת ברית המועצות. ההסברים למדיניות הסובייטית. עמדת ארצות הברית והגורמים לעיצובה. בנושא זה יש להדגיש את השפעת המלחמה הקרה על המעצמות. הועדה שהוקמה על ידי האו"ם כדי להציע פתרון לשאלת א"י. היכן גבו עדויות? המלצותיה? החלטת כ"ט בנובמבר המאבק היהודי לאישורה, תוכנה ומשמעותה. התגובות להחלטה בקרב הישוב היהודי, הפלסטינים ומדינות ערב. לילך: עולם לאומי ב: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 83-75. מט"ח, מסעות בזמן: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 93-85. רכס, הלאומיות בישראל: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 101-88. שזר, הלאומיות: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 74-61. צבי גנין, "יחסה של ארצות הברית להקמת מדינת ישראל 1948-1945", בתוך: יהודה ואלך, כחולמים, מסדה 1985, כרך ראשון, עמ 249-201. יעקב רואי, "תמיכת ברית המועצות בהקמת מדינת ישראל", בתוך: בתוך: יהודה ואלך, כחולמים, מסדה 1985, כרך ראשון, עמ 200-179. היינו היינו 36
- 1 ה (קבוצה שנייה) מלחמת העצמאות חלק א (שיעור) מוקדי לימוד: מאפייני הקבוצות הלוחמות בשני המחנות היריבים. מוקדי הלחימה - 1. המאבק בדרכים: שליטה ערבית בדרכים, ניתוק ישובים יהודיים מבודדים, ניתוק הדרך לירושלים, משבר השיירות מרץ 1948. 2. מאבק בערים מעורבות: חוסר הביטחון בערים, סכנת הצלפים. 3. הפגיעה בתשתיות. תכנית ד - תוכנה ומה היא מבטאת? (שינוי בהיערכות הכוחות ודרכי הלחימה בחודשים אפריל-מאי 1948 (המבצעים העיקריים). חשוב להביא את התלמידים למודעות לגבי ייחודה של מלחמת העצמאות. ניתן לפתוח את הנושא בדיון בשאלה זו או לעסוק בכך בשיעור האחרון. ספרי לימוד: לילך, עולם לאומי ב: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 92-84. מט"ח, מסעות בזמן: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 104-94 רכס, הלאומיות בישראל: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 116-103 שזר, הלאומיות: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 89-77 גולן אביעזר, עצמאות, משרד הביטחון, 1971. עמ 81-5 גלבר יואב, קוממיות ונכבה: ישראל הפלסטינים ומדינות ערב 1948, דביר, 2004, עמ 130-107. פעיל, מאיר, עצמאות, תש"ח-תש"ט, האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון, 1990, עמ 50-11,.56-51 37
(4 שיעורים) - 1 ו (קבוצה ראשונה) ההכרזה על הקמת מדינת ישראל והקמת צה"ל מוקדי לימוד: שיעור 2-1 הויכוח על הכרזת המדינה נסיבות ההכרזה: עזיבת הבריטים). המצב בחזיתות (הישגי תכנית ד, נפילת גוש עציון, מצור בעיר העתיקה, הדיון ב- 12 במאי הסבר מניעי התומכים בהכרזה על הקמת המדינה עם עזיבת הבריטים. השיקולים בעד דחיית ההכרזה על הקמת המדינה. מקומו של בן גוריון בקבלת ההחלטה. שיעור הפלמ"ח 4-3 הקמת צה"ל, פירוק המחתרות ופירוק מטה הקמת צה"ל קשיים (פרשת אלטלנה כמקרה בוחן). מניעי בן-גוריון לפזר את מטה הפלמ"ח. החלטתו והקשיים בביצועה. השלכות ספרי לימוד: לילך, עולם לאומי ב: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 98-93. מט"ח, מסעות בזמן: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ -110.115,105 רכס, הלאומיות בישראל: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ.120-116 שזר, הלאומיות: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 95-89. גולן אביעזר, מלחמת העצמאות, משרד הביטחון, 1971, עמ 84-82. זאב צחור, החזון והחשבון: בו-גוריון בין אידיאולוגיה לפוליטיקה, ספרית הפועלים, 1993, עמ.194-183 38
- 1 ז (קבוצה ראשונה) מלחמת העצמאות חלק ב (3 שיעורים) פלישת הצבאות הערביים למדינת ישראל: יחסי הכוחות הכרת מפת הפלישה והישגי צבאות ערב בחודש הראשון. שאלת המעטים מול רבים, ההפוגה הראשונה: מניעי ישראל ומדינות ערב להסכמה להפוגה. והישגיהם, ההפוגה השנייה. קרבות עשרת הימים - המבצעים האחרונים בצפון ובדרום: מבצע חירם, מבצע חורב, מבצע עובדה מטרות, הישגים וההשפעה על עיצוב גבולות המדינה ובטחונה. ספרי הלימוד לילך, עולם לאומי ב: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 110-99. מט"ח, מסעות בזמן: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 123-112. רכס, הלאומיות בישראל: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 142-120. שזר, הלאומיות: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 104-96. גלבר יואב, קוממיות ונכבה: ישראל הפלסטינים ומדינות ערב 1948, הוצאת דביר, 2004, פרקים.12,8-7 פעיל מאיר, עצמאות תש"ח תש"ט, האוניברסיטה המשודרת, 1990, עמ 84-58. הנפת דגל הדיו במבצע עובדה. ויקיפדיה 39
ח - ט 1 (קבוצה ראשונה) הסכמי שביתת הנשק והיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים (3 שעורים) שיעורים 2-1 הסכמי שביתת הנשק גורמים ותוכן מניעי ישראל ומדינות ערב לחתימה על ההסכמים. הסעיפים העיקריים בהסכמי שביתת הנשק עם: הבעיות שנותרו בלתי פתורות. מצרים, ירדן, לבנון, סוריה. שיעור מס 3 היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים קריסת החברה הפלסטינית הגורמים לבריחת ערביי א"י בשלב הראשון של המלחמה (עד פלישת צבאות ערב). גורמי עזיבת הפלסטינים בשלב השני של המלחמה. מדיניות מדינות ערב ומדינת ישראל בנוגע לשיבת הפליטים. לילך, עולם לאומי ב: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 116-110. מט"ח, מסעות בזמן: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 127-112. רכס, הלאומיות בישראל: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 151 142- שזר, הלאומיות: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 110 104- דוד בן גוריון, יומן המלחמה,תשח-תש, כרך ג, משרד הביטחון, 1982, עמ 944-941, -965.1000-987,964,980-979,2004,1948 יואב גלבר, קוממיות ונכבה: ישראל הפלסטינים ומדינות ערב הוצאת דביר, עמ.465-430,376-346 נתנאל לורך, קורות מלחמת העצמאות, ידיעות אחרונות, 1989, עמ 538-527. 40
ב - 2. מדינת ישראל במזרח התיכון 2 (קבוצה שנייה) אחדות ופירוד בעולם הערבי במזרח התיכון (שיעור) גורמים מאחדים בעולם הערבי במזרח התיכון המבטאים את מגמות ה אן ערביות והאחדות הערבית: דת האסלאם, מנהיגות כריזמטית והקמת מדינת ישראל. ביטויי האחדות בעולם הערבי במזרח התיכון: הקמת הליגה הערבית, הקמת הקע"מ. כינוסן של ועידות פסגה והקמת אש"ף. גורמי פירוד בעולם הערבי במזרח התיכון כמשקל נגד למגמת הפאן ערביות הרצון לשמר את השאיפות הלאומיות של כל עם: זרמים דתיים ועדות, אופי המשטרים במדינות השונות. הבכורה בעולם הערבי. המלחמה הקרה. מאבק מנהיגים שונים על ביטויי הפירוד בעולם הערבי במזרח התיכון: הפיכות והדחת שליטים. פירוק הקע"מ. לילך, עולם לאומי ב: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 134-126. מט"ח, מסעות בזמן, בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 149-152. רכס, הלאומיות בישראל ובעמים, בונים מדינה במזרח התיכון, עמ. 170-173 שזר, הלאומיות, בונים מדינה במזרח התיכון, עמ. 125-130 41
- 2 ו (קבוצה ראשונה) הבעיות הלא-פתורות בעקבות מלחמת העצמאות ומלחמת סיני (3 שיעורים) שיעור 2-1 - הבעיות הלא-פתורות בעקבות מלחמת העצמאות: בעיות הביטחון הבסיסי הבהרת המושג. (ההתמודדות עם האיום הנמשך מצד מדינות ערב. החשש מסיבוב שני ואופן ההיערכות לקראתו. בעיית המים. אי הסכמה לגבי חלק מהגבולות ושאלת גורל הפליטים הפלסטינים). בעיות הביטחון השוטף הבהרת המושג. ההסתננות ופעולות התגמול. חלק מבעיות הביטחון הבסיסי יוצרות בעיות ביטחון שוטף. בעיית המים גררה הטיית מקורות הירדן וחיכוך עם הסורים, בעיית הגבולות הובילה לבעיית ההסתננות בדרום ופגיעה בחקלאים בצפון. 3 מלחמת סיני הגורמים להחלטה לצאת למלחמה יזומה בשילוב עם מתקפה צרפתית-בריטית. חלקן של המעצמות בעצירת הלחימה ובהסגת הכוחות. תוצאות והשפעות המלחמה. שיעור לילך, עולם לאומי ב: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 185-173. מט"ח, מסעות בזמן, בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 179-170. שזר, הלאומיות, בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 171-157. רכס, הלאומיות בישראל ובעמים, בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 214-201. מרדכי בר-און, אתגר ותגרה: הדרך למבצע קדש 1956, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע, 1991. איל כפכפי, מלחמת ברירה: הדרך לסיני ובחזרה, יד טבנקין והעמותה למורשת משה שרת, 1994. בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל: 1956-1949, עם עובד, 1996. 42
א - 3. עליה קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל 3 (קבוצה שנייה) העלייה בשנות החמישים והשישים (2 שיעורים) גלי העליות בשנות החמישים והשישים (ארצות המוצא, הסיבות לעלייה, מימדיה, דפוסי ארגון העולים). תהליך הקליטה והשיקולים שהשפיעו על תהליך זה (כור ההיתוך). אירועי ואדי סאליב - משמעותם והשפעתם. לילך, עולם לאומי ב: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 232-218. מט"ח, מסעות בזמן, בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 227-217. שזר, הלאומיות, בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 248-216. רכס, הלאומיות בישראל ובעמים, בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 291-279. צבי צמרת וחנה יבלונקה (עורכים), העשור הראשון: תשי"ח, יד יצחק בן צבי, 1997. מבחר מאמרים. תש"ח מרדכי נאור (עורך), עולים ומעברות, 1952-1948, יד יצחק בן צבי, 1986. מבחר מאמרים. מעברה ליד נהריה, 1952 ויקיפדיה 43
ב - 3 (קבוצה ראשונה) גלי העלייה למדינת ישראל בשלושים השנים האחרונות של המאה העשרים (6 שיעורים) שיעורים 3-1 גלי העלייה סיבות ונסיבות התעוררות כל אחד מגלי העלייה. (העלייה מברית המועצות, המדינות ואתיופיה). קשיים בהתארגנות בארץ המוצא ובדרך לארץ. חבר מימדי כל גל עלייה (בשנים 1982-1968 עלו ארצה למעלה מ- 160,000 מיהודי ברית המועצות. מאז התפרקות ברית המועצות היגרו משטחיה לישראל כמיליון יהודים. מאתיופיה עלו כ- 35,000 יהודים). מדיניות הקליטה של כל אחד מגלי העלייה, קשיי העולים ודרכי התמודדותם. שיעורים 5-4 המעבר מכור היתוך לחברה רב-תרבותית הבהרת המושגים כור היתוך וחברה רב-תרבותית. הגורמים למעבר מתפיסת כור ההיתוך לתפיסת הרב-תרבותיות. ביטויי הרב-תרבותיות בתחומי החינוך והתרבות, והפוליטיקה. החברה הרב-תרבותית סיכויים וסיכונים. התקשורת, לילך, עולם לאומי ב: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 252-233. אומנות אתיופית מט"ח, מסעות בזמן, בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 250-231. שזר, הלאומיות, בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 259-249. רכס, הלאומיות בישראל ובעמים, בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 306-297. וסטי עיתון יומי ישראלי ברוסית 44
גלבר יואב, היסטוריה, זיכרון ותעמולה: הדיסציפלינה ההיסטורית בעולם ובארץ, עם עובד, תל אביב, 2007, עמ 449-443. ארץ אחרת 30 (אוקטובר-נובמבר 2005) הגיליון מוקדש כולו לעליית יהודי אתיופיה. אמדע אור וסמדר בן-אשר (ע), המוכר והזר: ייצוגים חברתיים בקבוצות בישראל, מכון בן-גוריון, שדה בוקר, 2007. סלמון הגר (ע), צבי, ירושלים. אתיופיה: קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים, יד יצחק בן "הקהילה היהודית בחבר המדינות העצמאיות (חמ"ע)", בתוך ערכה לציון 40 שנה למאבקם של יהודי ברית המועצות, משרד החינוך, מורשת קהילות ישראל, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים. - 3 ג (קבוצה ראשונה) התמורות בעיצוב זיכרון השואה (4 שיעורים) - 1 עיצוב זיכרון השואה בשנות ה- 50 : העצמת מרכזיות המרד בגטאות כמוקד להזדהות החברה הישראלית עם נושא השואה. ניכור וחוסר קבלה של הסיפור האישי של הניצולים. חקיקה כדרך לעיצוב הזיכרון הממלכתי. הויכוח סביב הסכם השילומים עם גרמניה. פרשת קסטנר. שיעור שיעור - 2 עיצוב זיכרון השואה בשנות ה- 60 וה- 70 : השפעת משפט אייכמן על יחס החברה הישראלית לשואה בכלל ועל היחס לניצולים בפרט. שיעור - 3 השינוי בעיצוב זיכרון השואה בעקבות מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים השפעת מלחמות ישראל ופיגועי הטרור על יחס החברה הישראלית לשואה (מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים, רצח הספורטאים במינכן, פרשת ילדי צפת במעלות, חטיפת מטוס אייר פרנס לאנטבה). השינויים בדרכי ההנצחה במוזיאונים השונים (הדגשת הסיפורים האישיים). הגיוון בעיצוב ימי הזיכרון. 45
הכנסת לימודי השואה לתכנית הלימודים בבתי הספר, תוכנית חובה. יציאת משלחות נוער ומשלחות צה"ל לפולין. לילך, עולם לאומי ב: בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 272-253. מט"ח, מסעות בזמן, בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 260-272. מרכז זלמן שזר, הלאומיות, בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 260-273. רכס, הלאומיות בישראל ובעמים, בונים מדינה במזרח התיכון, עמ 307-320. רוני שטאובר, הלקח לדור: שואה וגבורה במחשבה הציבורית בארץ בשנות החמישים, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2000. חנה יבלונקה, "עולי אירופה ותודעת השואה", בתוך: צבי צמרת וחנה יבלונקה (עורכים), העשור הראשון: תש"ח תשי"ח, יד יצחק בן צבי, 1997, עמ 56-40. חנה יבלונקה, "תודעת השואה כגורם מעצב זהות", בתוך: צבי צמרת וחנה יבלונקה העשור השני: תשי"ח-תשכ"ח, יד יצחק בן צבי, 2000, עמ 166-149. (עורכים), חנה יבלונקה, "תודעת השואה בעשור השלישי, משם לכאן ועכשיו", בתוך: צבי צמרת וחנה יבלונקה (עורכים), העשור השלישי: תשכ"ח תשל"ח, יד יצחק בן צבי, 2008, עמ 378-363. אניטה שפירא, משפט אייכמן: דברים שרואים מכאן לא רואים משם, יד ושם, 2002. סרט: המכה ה- 81 (1974). סרטו של חיים גורי. מתוך ספרי העדויות האישיות שהפכו לנפוצים מאוד בשנים האחרונות 46