ראזק חואלד, עו"ד
המצב המשפטי: החוק לטיפול בחולי נפש תשט"ו- 1955 : 1. נתן סמכויות לפסיכיאטר המחוזי לאשפז חולים כאשר מצבם לא סבל דיחוי אך היתה חסרה בחוק התייחסות לתקופת האשפוז. 2. הסמכות לשחרר את החולה הנמצא באשפוז כפוי היתה בידי המנהל הרפואי, לפי שיקול דעתו. 3. לגבי החולים המאושפזים על פי צו אשפוז שחרורם היה מותנה בהופעתם מול ועדה פסיכיאטרית מחוזית. 4. לא היתה אפשרות לערער על החלטת הועדה לביהמ"ש המחוזי, כפי שקורה בחוק הנוכחי משנת. 1991 5. הוגש ערר באופן אוטומטי לכל חולה שאושפז לראשונה בהוראת אשפוז, באמצעות היועמ"ש של משרד הבריאות וזאת ע"פ הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. 6. לגבי חולים שעברו אשפוזים קודמים בכפייה הערר היה לפי שיקול דעתו של היועץ המשפטי.
החוק לטיפול בחולי נפש התשנ"א- 1991: בעקבות ביקורות ושינויים בהשקפות הרווחות בעולם באותו זמן על זכויות חולה הנפש ועל הטיפול בו, נחקק חוק לטיפול בחולי נפש חדש בשנת 1991,חוק אשר החליף את החוק הקודם,ובו נקבע כי הסמכות לאשפז אדם בעל כורחו בהוראת אשפוז תינתן לפסיכיאטר המחוזי : אשפוז כפוי דחוף או לא דחוף (סעיפים 9 6,7, לחוק) או למנהל בית חולים (סעיף 5 לחוק ( ולבית המשפט במקרה של עצור או נאשם לאחר בדיקה פסיכיאטרית שקבעה כי האדם הנו חולה וכושר שיפוטו פגום ומחמת מחלתו עלול לסכן סכנה מיידית את עצמו ו/או את זולתו.(סעיפים 15,16 לחוק).
צורות האשפוז בפסיכיאטריה ע"פ חוק טיפול בחולי נפש: אשפוז מרצון- סעיף 4 לחוק. אשפוז דחוף בידי מנהל- סעיף 5 לחוק. אשפוז כפוי בידי פסיכיאטר מחוזי סעיפים 9 7, 6, אשפוז ע"פ צו בית משפט- סעיפים 16 15, לחוק. לחוק..1.2.3.4
א( ב( ג( ד( 4. אשפוז מרצון של חולה ושחרורו חולה המבקש להתאשפז מרצונו בבית חולים, יחתום על הסכמה לאשפוז מרצון ולקבלת טיפול; לגבי קבלת טיפולים מיוחדים שיפורטו בתקנות יש צורך בהסכמה נפרדת. אולם ( חולה שהתאשפז מרצונו והוא מבקש להשתחרר מבית החולים, וישוחרר לפי רצונו בתוך ארבעים ושמונה שעות מחתימתו. יחתום על טופס בקשה לשחרור, ( סירב חולה לחתום על הסכמה לאשפוז ולקבלת טיפול, תירשם בקשתו בפרוטוקול שייערך וייחתם בידי שני רופאים או בידי רופא ואחות, והחולה יאושפז או ישוחרר, לפי העניין. ( ביקש חולה להשתחרר ומצא המנהל כי נתמלאו בו התנאים לאשפוז כפוי כאמור בסעיף 9, יבקש המנהל מיד מהפסיכיאטר המחוזי לתת הוראת אשפוז; לא נתן הפסיכיאטר המחוזי הוראת אשפוז תוך ארבעים ושמונה שעות מהגשת בקשתו של החולה לשחרור, ישוחרר החולה מבית החולים. (
סעיף 4 א :אשפוז קטין בהסכמת האחראי עליו: 1. אחראי על קטין רשאי לבקש את אשפוזו של הקטין בבי"ח. 2. לא יאושפז קטין שמלאו לו 15 שנים והוא מתנגד לאשפוז אלא בהכרעת ביהמ"ש. 3. קטין המאושפז ומתנגד לאשפוז פקיד הסעד יביא את עניינו בפני ביהמ"ש אם מלאו לו 15 שנים (חובה למנות לקטין עו"ד שייצגו- סעיף 3 ו לחוק הנוער). ואם לא מלאו בפני ו.פ.מ לילדים ונוער. 4. אשפוז קטין בהסכמת האחראי עליו לתקופה שלא תעלה על חודשיים. 5. ו.פ.מ לילדים ונוער רשאית להאריך את האשפוז עד 3 חודשים. האחראי על הקטין, פקיד סעד, קטין שמלאו לו 15 שנים,המנהל רשאים בכל עת לפנות לועדה בבקשה לדיון נוסף., סעיף 4 ב :אשפוז בהסכמת הקטין בלבד: קטין שמלאו לו 15 שנים רשאי לבקש להתאשפז מרצונו ולתת את הסכמתו לאשפוז ואולם בהעדר הסכמת האחראי עליו, לא יאושפז הקטין אלא באישור בית המשפט.
ג( א( ב( 6. בדיקה כפויה דחופה: ( פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית, אם הובאו בפניו ראיות לכאורה כי נתמלאו באדם כל התנאים האלה: (1) הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות; (2) הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי; (3) הוא סירב להיבדק בידי פסיכיאטר;. ( פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב, על פי בקשת פקיד סעד כי קטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית, אם קיימות לדעתו ראיות לכאורה כי הקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית, והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי;. ( בדיקה פסיכיאטרית של קטין לפי סעיף זה, תיערך בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער;.
א( ג( ב( ד( 7. בדיקה כפויה לא דחופה : (1) (2) ( פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא לבדיקה פסיכיאטרית, אם הובאו לפניו ראיות לכאורה כי נתמלאו באדם כל התנאים האלה: הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות; נתקיים בו אחד מאלה: ( הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו, סיכון פיזי שאינו מיידי; יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה; ( הוא גורם סבל נפשי חמור לזולתו, ( הוא פוגע פגיעה חמורה ברכוש; (3) הוא סירב להיבדק בידי פסיכיאטר. באופן הפוגע בקיום אורח החיים התקין שלו;
ג( א( ב( 9. הוראה לאשפוז כפוי ותקפה : ( שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים שבסעיף (1) 6 ו( 2 ) וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב כי יובא לבית החולים וכי יאושפז בו בדחיפות. ( שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים שבסעיף (1) 7 ו( 2 ) וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב על הבאתו לבית החולים ועל אשפוזו בו. ( הוראת אשפוז לפי סעיף קטן (א) או (ב) (בחוק זה - הוראת אשפוז), תהיה בתוקף במשך עשרה ימים מיום נתינתה.
הגדרה חולה נפש: אדם הסובל ממחלת נפש ע"פ 2111/93 אבני נ' מדינת ישראל: מחלת נפש: "אין די בהפרעות נפשיות קלות אלא נדרשת הוכחה לכך כי האדם לוקה בסטייה חמורה מן הנורמה, כלומר בפגיעה קשה בכושר השיפוט או בתפיסת המציאות= פסיכוזה". ההפרעות הנפשיות המוגדרות כמחלות, מאופיינות בהתנהגות מוזרה וקיצונית, בדיבור שלא תמיד מובן, במצבי הרוח לא תואמים למציאות, לעיתים במחשבות שווא (דלוזיות) ו/או בתחושות שווא (הלוצינציות), ותמיד בהפרעות בשיפוט ובביקורת המציאות.
בית המשפט העליון- רע"א 8000/07 בוועדה הפסיכיאטרית המחוזית ניתן לאמץ את מידת ההוכחה של מאזן ההסתברויות, התשתית הראייתית הנדרשת לצורך ביסוס החלטת ועדה פסיכיאטרית באשר להארכת משך אשפוז הינה תשתית עובדתית העונה למבחנים ולקריטריונים שנקבעו בפסיקה לגבי התשתית העובדתית הצריכה לביסוסן של החלטות מנהליות, בבחינת חובת איסוף הנתונים המוטלת על הוועדה יש להתחשב אף במיהותה של הוועדה. מהרכבה של הוועדה עולה מיהותה כגוף שעיקר עניינו רפואי, אך התנהלותו שיפוטית., בית משפט מחוזי י"ם 5027/05 מבחן המסוכנות לצורך אשפוז כפוי אינו מבחן "הוודאות הקרובה" כי אם של "אפשרות סבירה" או "חשש מוחשי"
ה( ג( ד( א( ב( 10. תקופת אשפוז כפוי והארכתה ( תקופת אשפוז על פי הוראת אשפוז לא תעלה על שבעה ימים. ( פסיכיאטר מחוזי רשאי, להאריך את תקופת האשפוז על פי הוראת אשפוז לשבעה ימים נוספים. ( הוועדה הפסיכיאטרית רשאית - (1) להאריך את תקופת האשפוז מעבר לארבעה עשר הימים האמורים, לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חדשים. (2) להאריך מדי פעם את תקופת האשפוז, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ששה חדשים; האריכה הוועדה הפסיכיאטרית את תקופת האשפוז לתקופה העולה על שלושה חדשים, רשאי החולה, קרובו או אפוטרופסו, בתום שלושה חדשים מיום ההחלטה, לפנות אל הוועדה בבקשה לדיון נוסף בענין האשפוז. ( פסיכיאטר מחוזי או ועדה פסיכיאטרית, לא יאריכו את תקופת האשפוז לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנעו, על פי הבקשה המנומקת שבפניהם, שמתקיימים בחולה התנאים למתן הוראת אשפוז כאמור בסעיף 9. ( נסתיימה תקופת אשפוז כאמור בסעיף זה ולא הוארכה, ישוחרר החולה.
ב( א( א( ג( ד( 11. הוראה לטיפול מרפאתי כפוי ( נתמלאו באדם התנאים האמורים בסעיף ( 9 או (ב) וקיימת אפשרות לתת את הטיפול הדרוש במסגרת מרפאה -, לתקופה לא תעלה על ששה חדשים. ( על פי פניה בכתב של המנהל, כי חולה המאושפז אשפוז כפוי זקוק להמשך טיפול מרפאתי לאחר שחרורו, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים. ( לפי בקשה מנומקת בכתב מאת מנהל המרפאה, הארכה מדי פעם את תקופת הטיפול המרפאתי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ששה חדשים. ( לא מילא אדם אחר הוראה לטיפול מרפאתי כאמור בסעיף זה, רשאי הפסיכיאטר המחוזי לתת הוראת אשפוז.
סעיף - 15 מסדיר את נושא האשפוז או הטיפול מרפאתי כפוי של נאשם ע"פ צו בית משפט. א. היום (בזמן הדיון),אינו מסוגל לעמוד לדין ב. היה חולה בשעת המעשה,אינו בר עונשין סעיף - 16 מסדיר את נושא אשפוז של עצור. - מסדיר את נושא הבדיקה של חשוד. סעיף 17
אחד מן הכלים העיקריים לפקוח על אשפוז כפוי ותנאי אשפוז של חולי הנפש בישראל על פי החוק לטיפול בחולי נפש,התשנ"א- 1991 נתון בידי הועדה הפסיכיאטרית המחוזית.
(רע"פ 2060/97 פלונית נ' הפסיכיאטר המחוזי) "...חולה הנפש מעמיד את המשפט והחברה בפני דילמות קשות. מן העבר האחד ניצב חולה הנפש. זכותו היא כזכותו של כל האדם. כבודו שלו הוא ככבודו של כל אדם אחר. פגיעה בחירותו כמוה כפגיעה בחירותו של כל אדם אחר. אדם אינו מאבד את זכותו לכבוד ולחירות אם הוא חולה נפש. אשפוז כפוי פוגע בחירות; אשפוז כפוי פוגע בדימוי העצמי; בחברתנו הוא מטיל סטיגמה בחולה מן העבר השני, קיים הרצון לטפל בחולה ובנזקק. חולה הנפש אינו יכול להגן על עצמו. לעתים קרובות הוא מתקשה להביע את עצמו. החברה צריכה להגן עליו ולטפל בו. אשפוז כפוי הוא מכשיר חשוב לטיפול בחולה הנפש. בצד שני אלה עומד שיקול שלישי, והוא השיקול של שלום הציבור. חברה צריכה להגן על עצמה בפני נזקים שחולה הנפש עלול לגרום..."
תוקף הוראת האשפוז מוגבלת ל 7 ימים, עם אפשרות להאריך אותה ל- 7 ימים נוספים. לאחר מועד זה רק הועדה הפסיכיאטרית המחוזית רשאית להאריך את האשפוז. לחוק הוצמדו התקנות לטיפול בחולי נפש- 1992 אשר קובעות את סדרי הדיון בוועדה הפסיכיאטרית. כיוון שלא הוגדרו נושאים רבים הקשורים לעבודת הועדה,היו בשטח הבדלים משמעותיים בין מחוזות שונים בהקשר לסדרי הדיונים בועדה וההליך הדיוני אינו אחיד בכל הועדות. מצב זה הביא להשגות וביקורות רבות שהשמיעו אנשי מקצוע לגבי עבודת הועדות ולפסקי דין ביקורתיים.
תקנות טיפול בחולי נפש- 1992. פרק ו': סדרי דיון של ועדה פסיכיאטרית 36. הגשת ערר 37. פרטי כתב ערר 38. מסירת העתקים 39. תשובת המשיב 40. המועד לשמיעת ערר 41. נימוקים נוספים 42. הזמנת עדים 43. הדיון בערר 44. החלטת הועדה 45. עניינים שאינם עררים 46. חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי
השפעת חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו בשנת 1992 חוקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אשר גרם למהפכה חוקתית. בסעיף 4 החוק קובע כי "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". בסעיף 5 החוק קובע כי אין להגביל חופש זה במאסר,,במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת. פסקת הגבלה בסעיף 8 מסדיר את המגבלות בעיקרון חוקתי זה. סעיף 10 לחוק זה קובע שהדינים שהיו קיימים ערב תחילתו של חוק זה שרירים וקיימים. כמו כן חוק זה קובע כי כל מעשה חקיקה חייב לכבד זכויות האדם וחוק זה, בהיותו חוק על(חוק יסוד)הוא משפיע על שאר החוקים. בעקבות האמור גם החוק לטיפול בחולי נפש 1991 והתקנות מ 1992 חייבים להתפרש לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
השפעת חוק זכויות החולה הטיפול בחולי נפש ועבודת הועדות מושפעים רבות גם מחוק זכויות החולה שנחקק ב 1996 חוק זה קובע כי לא יינתן כל טיפול רפואי אלא בהסכמה מדעת מצד המטופל(סעיף 13 א לחוק) פרט למצבים בהם לא ניתן לקבל את הסכמתו של המטופל לטיפול, במצבים שבהם מצבו לא מאפשר קבלת הסכמה, או לא ידוע למטפל שאפוטרופסו של החולה או המטופל מתנגדים לקבלת טיפול זה, או במצב שאין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו או אפוטרופסו של המטופל (סעיף 15 לחוק) ניתן אז לטפל בחולה גם ללא הסכמתו. בולט כי סעיף זה לא הולך בקנה אחד עם הסעיפים בחוק לטיפול בחולי נפש- 1991 הנוגעים באשפוז הכפוי, בהם הטיפול והאשפוז אינם בהסכמת המטופל.
בשנת 1997 שרותי בריאות הנפש במשרד הבריאות קבע נהלי עבודה לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית המבוססים על החוק ותקנות החוק לטיפול בחולי נפש, מתוך רצון להקפיד כי אכן מטרות הועדה כפי שנקבעו בחוק ימולאו על הצד הטוב ביותר אשר קובעים למשל שיש למסור מידע לחולה ולמשפחתו על קיום הועדה ולעזור במידת הצורך בהגשת הערר לוועדה. נהלים אלו מסדירים את אופן הפנייה לוועדה, את מסירת המידע על החלטת הועדה למטופל תוך 5 ימים, את הפרטים שחייבים להופיע במכתב הפניה לוועדה שנכתב על ידי מנהל המחלקה ועוד. נוהל זה עודכן בשנת 2007
בשנת 1998 הוקמה ועדת "שניט" : ועדה בין משרדית משותפת של משרד המשפטים ומשרד הבריאות במטרה לבחון אופן תפקוד הועדות הפסיכיאטריות המחוזיות, לאחר שהועלו טענות הקשורות על תפקודן, הועדה הגישה דו"ח מסכם בשנת 2000 עם המלצות שחלקן דורשות שינוי חקיקה וחלקן דורשות תקציב וחלק הדורש הטמעה והקפדה על קיום הנהלים הקיימים.
תפקידים וסמכויות: -ועדות מבוגרים דנה ב-: - עניינים של מטופלים המאושפזים אשפוז כפוי בצו בית משפט או הנמצאים בטיפול מרפאתי כפוי ע"פ צו בית משפט, הדיונים מתקיימים לפחות פעם בחצי שנה או בכל פעם שהמטופל או המנהל מבקש זאת. - הארכת אשפוז כפוי על פי הוראת פסיכיאטר מחוזי מעבר ל 14 ימים לתקופה נוספת שלא תעלה על 3 חודשים, ובהמשך הארכת תקופת האשפוז לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים. - עררים על החלטות אחרות של הפסיכיאטר המחוזי. - ערר על הוראת/הארכת תוקף טיפול מרפאתי כפוי על פי הוראת פסיכיאטר מחוזי. - התנגדות לשחרור והעברה מבית חולים אחד למשנהו.ii ועדות לילדים ונוער: תפקידן של הועדות לילדים ונוער הוא לאשר אשפוז של קטינים שאושפזו בהסכמת האחראי עליהם, לכל היותר עד חודשיים בפעם הראשונה ובהמשך לתקופה של שלושה חודשים, כן מהוות הועדות לגוף מייעץ לבית המשפט לנוער בכל הנוגע לצווים לטיפול או אשפוז כפוי של קטינים.
ע( ( כתוצאה מאותם פסקי דין של בית המשפט המחוזי המבקרים את עבודת הפסיכיאטר המחוזי והו.פ.מ למשל בנושא חובת ההנמקה של החלטות הועדות וזכות העיון בחומר הרפואי הנוגע לאותו מטופל המופיע בפני הועדה "ש 2123/99 פלוני נגד הועדה הפסיכיאטרית המחוזית,תל-אביב ישנה הזנה מתמדת של חברי הועדה והפסיכיאטר המחוזי בתוצאות של אותם פסקי הדין תוך הנחייה מפורשת מטעם משרד הבריאות להטמעה בועדות של כל אותם הדברים הטעונים שיפור.
פלונית 11924/10 נ' הוועדה הפסיכיאטרית המערערת הגיעה בימים האחרונים להוסטל מצבה החמיר מאוד והיא החלה להיות מאוד אלימה לאור ההחמרה המשמעותית במצבה מנהלת ההוסטל פנתה אל הפסיכיאטר המחוזי ובקשה להוציא עבורה הוראת בדיקה כפוייה דחופה, כאמור לפי סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש התשנ"א 1991,ואכן,הוציא הפסיכיאטר המחוזי הוראה הוא הסביר כי המערערת "החלה לגלות סימנים פסיכוטיים בשיקום היא איימה לפגוע במנהלת לפצוע אותה. ב"כ המערערת הגישה לוועדה הפסיכיאטרית ערר על הארכת האשפוז. היא טענה בפני הוועדה כי "מדובר באשפוז אשר איננו חוקי", שכן "הוראת האשפוז איננה כוללת נימוקים או כל תוכן מילולי שממנו ניתן ללמוד מדוע הוצאה הוראת אשפוז", וכי למעשה הוראת האשפוז היא בבחינת "דף ריק אשר כתוב בו רק שמה של המערערת". עוד טענה באת כוחה של המערערת כי אין לייחס משקל לדברי מנהלת ההוסטל אשר "לא טרחה להגיע ולהעיד". הוועדה מצאה בישיבה זאת כי המסוכנות שבמערערת לעצמה היא ברמה בינונית ולאחרים ברמה גבוהה והחליטה להאריך את האשפוז. בית המשפט דחה את הערעור. חובת ההנמקה
ג. המצב הקיים בישראל: מקום התכנסות הועדות: הועדות מתקיימות בכל אחד מששת המחוזות שהוגדרו ע"י משרד הבריאות (צפון, חיפה, מרכז, תל-אביב, ירושלים, דרום ( בתוך בתי החולים לחולי הנפש,ככל האפשר במקום בו מאושפז המטופל. הרכב הועדה: ועדות המבוגרים: משפטן יו"ר הועדה פסיכיאטר מומחה שבשירות המדינה- חבר. פסיכיאטר מומחה שאינו בשירות המדינה- חבר. ועדות ילדים ונוער: משפטן יו"ר הועדה. פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער חבר פסיכולוג קליני- חבר. פסיכולוג חינוכי- חבר. עובד סוציאלי- חבר.
מינוי חברי הועדה על פי החוק מתבצע ע"י שר הבריאות. הלשכה המשפטית דואגת להכין כתבי מינוי לחברי הועדות. מינוי זה נעשה ע"פ המלצת האגף לבריאות הנפש, במקרה של פסיכיאטר בשירות המדינה ובמקרה של פסיכיאטר שאינו בשירות המדינה ע"פ המלצת ההסתדרות הרפואית. על המשפטן להיות בעל כישורים הנדרשים לכהן כשופט בבית משפט שלום- נדרש אישור של משרד המשפטים. עו"ס/פקיד סעד נדרש אישור של משרד הרווחה. פסיכולוגים נדרש אישור של הסתדרות הפסיכולוגים.
שלבי הליכי הבצוע: קבלת הפנייה: מזכירת הועדה מקבלת ממנהל המחלקה/ המטופל. תיאום זימון הועדה: קיום הועדה: הועדה מקיימת דיון בנוכחות המטופל ומלוויו, בני משפחה, עו"ד וכו' הרופא המטפל או נציגו נוכח בעת הדיון ומציג את הסיבות והרקע לאשפוז המטופל, את מצבו הנוכחי ואת בקשת המנהל מהועדה אודות המטופל. החלטות הועדה :בסיום כל דיון מקבלת הועדה את החלטותיה,מיידעים את הגורמים הרלוונטיים. חברי הועדה הזכאים לתשלום עבור עבודתם מעבירים דווח אישי חתום ע"י החבר עצמו והפסיכיאטר המחוזי לאגף הכספים במשרד הבריאות. זכות ערעור: ע"פ סעיף 29 לחוק טיפול בחולי נפש ישנה לחולה, קרובו וכן ליועץ המשפטי לממשלה זכות ערעור על החלטת הועדה הפסיכיאטרית המחוזית בפני בית המשפט המחוזי.
הבעיות הנובעות מהמצב הקיים: קונפליקט נאמנות בועדות בהם משתתפים רופאי מדינה העובדים באותו בי"ח אשר בו מאושפז החולה ) אך ממחלקה אחרת (. לא תמיד נשלח מכתב המנמק את החלטות הועדה לחולה שנבדק ע"י הועדה. לא ברור אם לחולה ישנה גישה לתיק או אם נימוקי הועדה מובאים לידיעתו גם אם זכותו לקבלה. לעיתים הרופא המטפל אינו נוכח בדיון בנושא ערר אודות המטופל הנמצא בטיפול מרפאתי כפוי ולעיתים אף לא נשלח מכתב סיכום בעניינו. ליקויים ברישום פרוטוקול הועדה על כל חלקיו. יש חשיבות מיוחדת לרישום ברור של הפרוטוקול בשקיפות מלאה מאחר והפרוטוקול מהווה ביסוס לדיון בבית המשפט בערר על החלטת הועדה (ע"א, 1762/94 פלונית נגד היועץ המשפטי לממשלה, פ"מ תשנ"ו.( 163(1) חסרים פרטים חשובים, כגון פרטים על הטיפול התרופתי, על ההיענות המטופל לטיפול התרופתי ועל הקשר ביניהם לבין אשפוזו הכפוי. כמו כן חסרים פרטים על קיום התנהגות אלימה בעת האשפוז ובזמן הופעת המטופל בוועדה, על שימוש בסמים או אלכוהול וכן חסר מידע על רישומים פליליים קודמים, החומר בפרוטוקולים לעיתים הנו בלתי קריא ומכאן חשיבות ההקלדה של הפרוטוקולים (ע"ש 689/98,פלוני נגד הועדה הפסיכיאטרית המחוזית,תל-אביב.) קיימת בעיה של מחסור בכח אדם למאגר של חברי הועדות.
א( קשיים הנובעים מהמצב הקיים: בעניין הערכת המסוכנות של המטופלים יש להעיר שתי נקודות מרכזיות : ישנה נטייה להחמרה של הצוות המטפל בהערכת המסוכנות של המטופל המופנה לוועדה לעומת הערכתה ע"י הועדה שנוטה להיות פרמסיבית, וזאת ניתן להסיק מהחלטות הועדות לשחרר את המטופלים בניגוד לבקשת ביה"ח להאריך את האשפוז. מתעוררת השאלה לאור סעיף ( 28 לחוק טיפול בחולי נפש האם על הועדה לבחון את מסוכנותו של החולה המאושפז ע"פ צו או שמא תפקידה מתמצה בבדיקת הצורך הרפואי בהמשך האשפוז? בית המשפט במספר פסקי דין קבע כי על הועדה לבחון את המסוכנות של החולה גם במקרה בו אושפז בצו בית משפט( ת.פ, 326/99 מדינת ישראל נגד גד כרמי,תק-מח (1) 2000,8545. ע"ש, 102/00 פלוני נגד מדינת ישראל) כי אין לכפות אשפוז על נאשם, ואין להמשיך באשפוזו של אדם שאושפז על פי צו של בית משפט, אם לא נשקפת ממנו סכנה-ע"פ (ת"א) 613/95 מלכה נ` היועץ המשפטי לממשלה ואח המידע אודות המטופל מובא בפני הועדה לעיתים ע"י הרופא המטפל, לעיתים ע"י רופא אחר ולעיתים כלל לא מוצג ע"י רופא.
קיים מדרג של אמצעי בדיקה וטיפול, ברצון ובכפיה, שמטרתם להשיג איזון בין אינטרסים שונים הגנה על חולה הנפש, הגנה על שלום הציבור, ושמירת חירותו של חולה הנפש פסק דינו של הנשיא ברק רע"פ 2060/97 פלונית נ' הפסיכיאטר המחוזי, פ"ד נב( 1 ),
(תל אביב) 1449/06 פלוני נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות, בי"ח שלוותה- התובע, יליד 1962, "אושפז באשפוז פסיכיאטרי כפוי ברשלנות ו/או אגב הפרת חובה חקוקה ו/או שלא כדין מכל טעם אחר, וזאת למשך 50 ימים מיום 28.6.00 ועד ליום 16.8.00 בשלוותה, המרכז הרפואי לבריאות הנפש..." התובע טוען "כי עקב אשפוזו הפסיכיאטרי הכפוי שלא כדין, נפגעו זכויותיו פגיעה קשה, חמורה ורצינית. בראש וראשונה נפגעה ונשללה חירותו של התובע. כמו-כן נפגע כבודו של התובע כאדם, נפגע שמו הטוב, תוך הטלת סטיגמה שלילית עליו, וכן נפגעה זכותו לאוטונומיה אישית פגיעה קשה ואנושה" נפסק: יש לפצות את התובע בסך של 5,000 עבור כל יום אשפוז בניגוד לדין (28.6.00 ועד ליום 4.7.00), ומשכך ניתן בזאת פסק דין על סך 30,000 מאחר והוועדה הפסיכיאטרית חרגה ממכסת הימים הקבועה בחוק בהתייחס לערר, הרי שאין מנוס מהמסקנה כי אשפוזו של התובע מיום 28.6.00 ועד 4.7.00 היה בניגוד לדין.
בפסיקת בתי המשפט נקבע, כי על הסכנה הנשקפת מהחולה להיות ממשית, ומוחשית, "להבדיל מאפשרות סתם" [ראו: ע"ש (י-ם) 2061/03 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה
מידתיות הצו צריך היה להישקל על ידי הועדה אף ביוזמתה, במיוחד שעה שהיא רואה לפניה אדם שבגין עבירה קלה אושפז בבית החולים במסלול הפלילי, שנים ארוכות. דבר זה אפשרי וצריך להיעשות ע"פ 3854/02 פלוני נ' הועדה הפסיכיאטרית, תקדין עליון 2003(1)
עש (ת"א) 1171/03 פלונית נ. הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית "אנורקסיה נרבוזה הנה הפרעה נפשית קשה, שאחוזי התמותה ממנה הם הגבוהים מכלל מחלות הנפש ומגיעים לכדי שיעור של... 25% יחד עם זאת, מבחינה עיונית ומעשית האנורקסיה אינה מוגדרת כמחלת נפש אלא כהפרעה נפשית. האנורקסיה אינה פוגעת בתובנה ובבוחן המציאות של החולה אלא בנקודה אחת בלבד והיא עיוות תפיסת האדם, אשה במקרה זה, לגבי גודל גופה. מבחינה משפטית לכן, האנורקסיה אינה עונה להגדרות שבחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א- 1991, "
בתי המשפט הדגישו בפסיקותיהם כי הועדה הפסיכיאטרית מחויבת לעמוד בעקרונות המחייבים כל ועדה מעין שיפוטית, לרבות קיום חובת ההנמקה, בין היתר על מנת לשמור על כללים יסודיים של צדק טבעי ועל מנת לתת לבית המשפט כלים לבחון את הלך החשיבה של חברי הועדה ולקיים עליה בקורת.שיפוטית נאותה
ע"ש 4946/09 פלוני נ' הועדה הפסיכיאטרית (ניגוד עינינים) "יש להימנע ממצב בו רופא אשר בדק את החולה במסגרת טיפול ו/או בדיקה פסיכיאטרית לצורך אשפוזו, הוא גם חבר בוועדה הפסיכיאטרית אשר תפקידה הוא לערוך בקרה על הטיפול האבחנות ומצבו של החולה, תוך הפרדה בין הדרג המטפל לבין הדרג המעין שיפוטי הדן בעניינו".
כיום ייצוג החולה ע"י עו"ד בפני הועדה מעוגן בחקיקה לאור התיקון מס' 5 (מרץ 2004) של חוק טיפול בחולי נפש שנותן זכות ייצוג בפני הועדות כאשר החולים המאושפזים ע"פ צו של בית משפט הייצוג יינתן ע"י הסנגוריה הציבורית והחולים המאושפזים ע"פ הוראת פסיכיאטר מחוזי יקבלו ייצוג ע"י הסיוע המשפטי, הייצוג נכנס בהדרגה עד למצב של ייצוג בכלל הארץ עד שנת. 2007
בשנת 2001 הוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח וארגון בזכות עתירה לבג"ץ בה נטען כי חובת המדינה לממן ייצוג משפטי לכל אדם הניצב בפני הליכי אשפוז כפוי. בעקבות העתירה הוגשה תוקן החוק ונקבעה זכותו של כל אדם הניצב בפני הליכים שכאלה לקבל ייצוג באמצעות האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים
א( ב( ג( ד( ה( ג( 29 א. זכות ייצוג ( בדיון בפני ועדה פסיכיאטרית ובדיון בערעור על החלטותיה, רשאי החולה להיות מיוצג על ידי עורך דין. ( היה החולה מאושפז על פי הוראת אשפוז או נמצא בטיפול מרפאתי על פי הוראה לטיפול מרפאתי, זכאי הוא להיות מיוצג בדיון על ידי עורך דין מהלשכה לסיוע משפטי ( היה החולה מאושפז או נמצא בטיפול מרפאתי על פי צו בית משפט, זכאי הוא להיות מיוצג על ידי עו"ד מהסנגוריה הציבורית ( הוראות סעיפים קטנים (ב) ו- ( לא יחולו לעניין דיון בפני ועדה פסיכיאטרית לילדים ולנוער כאמור בסעיף 24 א ודיון בערעור על החלטותיה. ( המנהל או מי שהוסמך על ידו לעניין זה, יודיע לחולה ואם יש לו אפוטרופוס גם לאפוטרופסו, בסמוך למועד אשפוזו, על זכותו של החולה להיות מיוצג לפי הוראות סעיף זה; לא ניתן היה לברר את דעתו של החולה בעניין בשל מצבו הרפואי ואין לו אפוטרופוס, תימסר הודעה כאמור לאחד מקרוביו של החולה; ביקש חולה להיות מיוצג על ידי עורך דין לפי הוראות סעיף זה, או ביקש אפוטרופסו או קרוב של חולה שלא ניתן לברר את דעתו, כי החולה יהיה מיוצג, תינתן לחולה הזדמנות להיפגש עם עורך הדין באופן שיאפשר ייצוג הולם של החולה.. 2006 - תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי), התשסו
ועדה פסיכיאטרית מחוזית למבוגרים (סעיף 24 לחוק): משפטן הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום- יו"ר. 1. פסיכיאטר בשרות המדינה- חבר. 2. פסיכיאטר שאינו בשירות המדינה- חבר. 3. ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ונוער (סעיף 24 א לחוק): משפטן הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום- יו"ר. 1. רופא מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר- חבר. 2. פסיכולוג קליני- חבר. 3. פסיכולוג חינוכי- חבר. 4. 5. עובד סוציאלי- חבר.
מספר תיקים שנדונו בוועדות פסיכיאטריות מחוזיות מבוגרים 6370 8290 8600 8800 9200 ילדים ונוער 760 770 820 829 800 2007 2008 2009 2010 2011 מבוגרים ילדים ונוער 2011 2010 2009 2008 2007 10000 9000 8000 7000 6000 5000 4000 3000 2000 1000 0
היכן מתקיימות הוועדות מחוז צפון חיפה מרכז תל אביב בית חולים בי"ח מזרע-עכו בי"ח נהריה זיו-צפת טירת הכרמל שער מנשה רמב"ם- חיפה לב השרון גהה-פתח תקווה שלוותה- הוד השרון באר יעקב נס ציונה אברבנאל תל השומר סוג ועדה מבוגרים קטינים קטינים מבוגרים;קטינים מבוגרים מבוגרים מבוגרים מבוגרים;קטינים מבוגרים;קטינים מבוגרים קטינים מבוגרים;קטינים מבוגרים ירושלים דרום כפר שאול הדסה באר שבע -איתנים מבוגרים;קטינים קטינים מבוגרים;קטינים
בג צ 2463/01 הוציא צו על תנאי בעתירת האגודה לזכויות האזרח וארגון "בזכות", המורה למדינה לנמק תוך 60 יום מדוע מאושפזים בכפייה אלפי בני אדם ללא ייצוג משפטי שופטי בית המשפט העליון מישאל חשין, יעקב טירקל ומרים נאור הוציאו ב- 17.1.02 צו על-תנאי המורה למדינה לנמק תוך 60 יום מדוע לא תמנה עורכי דין מייצגים לכל אדם אשר נגדו ננקטים הליכים לאשפוז כפוי לפי החוק. הצו הוצא בתחילת הדיון בעתירה לבג"ץ שהגישו האגודה לזכויות האזרח וארגון "בזכות" - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, נגד משרד המשפטים. העתירה הוגשה בחודש מרץ 2001 בדרישה להפיץ בין כל הוועדות הפסיכיאטריות הפועלות לפי חוק טיפול בחולי נפש, רשימה של עורכי דין, מתוכה ימונו עורכי דין לכל מי שכנגדם מתנהלים הליכים לאשפוז כפוי לפי החוק, והם אינם מיוצגים על-ידי עו"ד. מדי שנה מתאשפזים אלפי אנשים, בניגוד לרצונם,, במסגרת אשפוז פסיכיאטרי כפוי. בעתירה מתוארת מצוקה קשה, תחושת השפלה וחוסר אונים בקרב המתנגדים לאשפוזם הכפוי, המנסים ללא סיכוי של ממש להגן על חירותם ועל כבודם.
ב( סעיף 25 בחוק: סמכויות ועדה פסיכיאטרית ( על ועדה פסיכיאטרית יחולו הוראות סעיפים 8 עד 11 בשינויים המחוייבים. ו- 27 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט- 1968,
א( א( ב( ב( חוק ועדות חקירה, תשכ"ט- 1968 8. אי- תלות בסדרי דין ובדיני ראיות 9. סמכויות יושב ראש )יושב ראש של ועדת חקירה רשאי, על דעת הועדה א-להזמין, ולחזור ולהזמין, אדם לבוא לפני הועדה ולהעיד או להציג מסמכים או מוצגים אחרים שברשותו; ב-לחייב עד להעיד בשבועה או בהן צדק בהתאם להוראות החיקוק החל בבית משפט אזרחי לענין זה; ג-לכפות התייצבותו של אדם שלא ציית להזמנה לפי פסקה (1) ולא הצטדק על כך בדרך המניחה את הדעת; ד-לצוות על גביית עדות בחוץ לארץ. )סמכויותיו של יושב ראש הועדה לעניינים אלה יהיו כשל בית משפט בהליך אזרחי. 10. דינו של עד מי שהוזמן להעיד או להציג מסמך או מוצג אחר לפני ועדת חקירה, חובותיו יהיו כשל נחקר לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות). 11. סירוב להעיד : ( מי שנתקיים בו אחד מאלה: א-הוזמן לבוא לפני ועדת חקירה ולא בא, או בא ועזב ללא רשות את מקום דיוני הועדה בטרם מסר עדותו; ב-נדרש להמציא מסמך או מוצג אחר שברשותו ולא המציאו; ג-נדרש כדין להישבע או להצהיר בהן צדק ולא עשה זאת; ד-נדרש כדין להשיב על שאלה ולא השיב או השיב ביודעין תשובה מתחמקת, רשאי יושב ראש הועדה, על דעת הועדה, להטיל עליו, אף שלא בפניו, קנס כאמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977. ( מי שהוטל עליו קנס לפי סעיף קטן (א) שלא בפניו, רשאי יושב ראש הועדה, לפי בקשתו ועל דעת הועדה, לעיין שנית בקנס שהוטל, להפחיתו או לבטלו, והוא יבטלו אם שוכנע שהמבקש נמנע מלעשות כנדרש מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן. הטיל יושב ראש ועדת החקירה קנס לפי סעיף (א), יודיע על כך מיד בכתב לנשיא בית המשפט העליון, ורשאי הנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון, בין לפי בקשת מי שהוטל עליו הקנס ובין בלעדיו, לבטל את הקנס או להפחיתו. קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א) ייגבה כמו קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי. מי שהוזמן או נדרש כאמור בסעיף קטן (א) ולא נענה והוזמן או נדרש שנית ושוב לא נענה, ללא הצדק סביר, דינו מאסר שנתיים, ואין בהטלת קנס לפי סעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת אישום לפי סעיף קטן זה.
א( ב( ג( ד( ה( רשאי יושב-ראש הועדה לפסוק. 27 הוצאות ושכר... ( ( עד שהוזמן להעיד או להציג מסמך או מוצג אחר לפני ועדת חקירה, לו דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה כמו לעד שהוזמן להעיד לפני בית משפט.... (... (... (
אנורקסיה נרבוזה -החלטות שונות בבית משפט מחוזי עש (ת"א) 1171/03 פלונית נ. הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית אנורקסיה נרבוזה הנה הפרעה נפשית קשה, שאחוזי התמותה ממנה הם הגבוהים מכלל מחלות הנפש ומגיעים לכדי שיעור של... 25% יחד עם זאת, נפשיתמבחינה עיונית ומעשית האנורקסיה אינה מוגדרת כמחלת נפש אלא כהפרעה. האנורקסיה אינה פוגעת בתובנה ובבוחן המציאות של החולה אלא בנקודה אחת בלבד והיא עיוות תפיסת האדם, אשה במקרה זה, לגבי גודל גופה. מבחינה משפטית לכן, האנורקסיה אינה עונה להגדרות שבחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א- 1991. ע"ו 37847-09-12 פלונית נ' הועדה הפסיכיאטרית המחוזית (ת"א).... בנקודת המפגש בין עולם המשפט לעולם הפסיכיאטריה, שומה עלינו ליתן משקל מכריע להגדרתה המקצועית של מחלת "האנורקסיה נרבוזה" במונחים פסיכיאטריים. הדברים החד משמעיים והברורים המובאים לעיל "מדברים בעד עצמם" ולא מותרים צורך בדיון או בפרשנות נוספת. לכן, הגעתי למסקנה כי המערערת אכן חולה במחלת נפשומכאןהתנאי הראשון למתן הוראת אשפוז כפוי בהחלט מתקיים
א( ב( ג( ד( ה( 35. זכויות החולה ( לא תישלל זכות מזכויותיו של חולה ולא תוגבל בדרך כלשהי, אלא על פי חוק. ( המטרה העיקרית של אשפוז חולה בבית חולים הנה קבלת טיפול רפואי. ( חולה המאושפז בבית חולים זכאי לקבל טיפול בהתאם למצבו הרפואי, ( חולה המאושפז בבית חולים רשאי - (1) לשלוח ולקבל מכתבים סגורים ודברי דואר אחרים; (2) לקבל אורחים בזמנים ובתנאים שקבע המנהל; (3) לקיים קשר עם אנשים מחוץ לבית החולים; (4) להחזיק חפצים אישיים במידה סבירה וללבוש את בגדיו האישיים, הכל בתנאים שקבע המנהל. ( מנהל רשאי להגביל זכויותיו של חולה לפי סעיף זה במידה שהדבר דרוש מטעמים רפואיים,...
ז( ח( ט( י( ו( ( חולה המתקבל לאשפוז יקבל טופס המפרט את זכויותיו וחובותיו... טופס זכויות וחובות. ( עותק מטופס זכויות החולה וחובותיו יוצג בכל מחלקה פסיכיאטרית במקום בולט. ( חולה המאושפז מרצונו לא יקבל טיפול רפואי, למעט טיפול חירום, אלא בהסכמתו; סירב חולה המאושפז כאמור לקבל טיפול רפואי כפי שקבע לו המנהל, רשאי המנהל לשחררו. ( חולה שאושפז אשפוז כפוי או שניתנה לגביו הוראה לטיפול מרפאתי, יינתן לו טיפול לפי מצבו הרפואי אף למרות התנגדותו; טיפולים מיוחדים שיפורטו בתקנות יינתנו רק בהתאם להוראות שייקבעו בהן. ( חולה ישותף במידת האפשר בתוכנית הטיפול בו. (יא) חולה זכאי לקבל מידע רפואי בקשר למצבו; המידע יימסר לו לפי שיקול דעתו של הרופא.
המצב המשפטי במדינות המערב: בארה ב אשפוז של חולה נפש בכפייה מתאפשר כאשר האדם חסר כשירות נפשית ובמצב שמסוכנותו גבוהה ועלולה לגרום נזק חמור לעצמו או לאחר. ברוב המדינות תוקף הוראת אשפוז הנו ששה חדשים ולאחר מועד זה נדרש שימוע חדש על מנת להאריך את תקופת האשפוז. במספר מדינות בלבד קיימות ועדות הפועלות באופן דומה לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית. הן מורכבות ממשפטנים ואנשי בריאות הנפש. החוק מחייב שחרור של אדם אשר אינו עומד בכל הקריטריונים לאשפוז כפוי. קיימים שני סוגי שימוע: השימוע המיקדמי, אשר דורש מצב בו סביר להניח שהחולה עומד בקריטריונים של אשפוז כפוי, שמתקיים לאחר 72-48 שעות מתחילת האשפוז הכפוי, ושימוע מלא אשר מתקיים תוך זמן ארוך יותר ומחייב רמת הוכחה גבוהה יותר לגבי הראיות.
בקנדה האשפוז הכפוי מתבצע על ידי המערכת הרפואית ותפקוד המערכת המשפטית מצומצם יותר. בחלק מהמחוזות קיימות גם ועדות הדומות לועדות הפסיכיאטריות המחוזיות, הן המורכבות מעו ד, פסיכיאטר ואדם נוסף. במחוזות בהם אין ועדות פסיכיאטריות ניתן לפנות לבית המשפט. במקרים של נאשמים או עצורים ניתן לפנות לועדת ביקורת תוך 45 יום מיום בו נקבע חוסר כשירותם לעמוד לדין. במחוזות מסוימים ניתן לפנות לבית המשפט במקרים אלו. הקריטריונים לאשפוז כפוי: הפרעה נפשית ומסוכנות. בועדת הביקורת המחוזית חמישה אנשים: בהם לפחות פסיכיאטר אחד, ומשפטן הכשיר להיות שופט. הועדה מקיימת ביקורת תקופתית פעם בשנה או בכל עת על פי בקשת הצדדים. ניתן לערער על החלטת הועדה תוך 15 יום
בריטניה הקריטריונים לאשפוז כפוי הנם מחלת נפש ומסוכנות. כאשר לא נמצא פתרון טיפולי חמור פחות עבור אותו מטופל, הוא רשאי לערער לוועדה פסיכיאטרית תוך 7 ימים. הועדה מקיימת דיונים תקופתיים כל 6 חודשים וחבריה משפטנים, פסיכיאטרים, ואנשים בעלי ניסיון אחר רלוונטי לוועדה. יו ר הועדה הנו משפטן. ישנו ייצוג משפטי לחולה. עורכי דין המייצגים את החולה וחברי הועדה נדרשים לעבור ראיון קבלה וקורס הכשרה.