גיליון מס' 32 סיוון תשע"ה יוני 2015 באקדמיה על מקצועיות, אהבת המחקר וטיפוח סטודנטים המרצים המצטיינים חושפים את סודותיהם הדוקטורנטים הראשונים בכירי התקשורת מבקרים באוניברסיטה
2 אוניברסיטת אריאל באקדמיה גיליון מס' 32 סיוון תשע"ה יוני 2015 תוכן העניינים דבר הנשיא דבר הרקטור הדוקטורים הראשונים של אריאל אני מאמין : המרצים המצטיינים של האוניברסיטה יריד התעסוקה 2015 המחלקה ישראל במזרחי התיכון מבט על מחקרים באוניברסיטת אריאל בית הספר לתקשורת: אולפן הטלוויזיה באריאל עם הפנים לעתיד: חזון בית ספר לרפואה כנסים ומחקרים מארון הספרים המחלקה להנדסת מכונות ומכטרוניקה אירועים באוניברסיטה אורחים בקמפוס מינויים חדשים תנחומים ברכות ספרי תורה לבית הכנסת בית שלום חברי המערכת: פרופ ניצה דוידוביץ - עורכת העלון, ראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה ד"ר רפי מן - עורך פרופ' אדר' בני ראובן לוי לינור איליה - מרכזת המערכת שיר רן - עורכת גרפית צילום השער: בספריה החדשה באוניברסיטה. צילום: רפי מן. כתבי-יד, תגובות, הצעות והערות לשלוח ל: אוניברסיטת אריאל בשומרון - מערכת עלון "באקדמיה" ת.ד. 3 אריאל, 40700. דבר המערכת השנה באוניברסיטה גיליון זה רואה אור לכבוד מושב חבר הנאמנים ה- 21 בשיתוף כנס מחקרי יהודה ושומרון ה- 25. תמצאו ביטוי לעשייה המבורכת המתקיימת באוניברסיטה, הן ברמת המוסד, הן ברמת הפקולטות, המחלקות וברמה האישית - הישגים משמעותיים של חברי הסגל. עם זאת, השנה נאלצנו להיפרד מאנשים שהיו שותפים פעילים ומשמעותיים להתפתחותה של האוניברסיטה. נמשיך את פעילותם ונוקיר את ההתפתחות. שעה שגיליון זה של "באקדמיה" יורד לדפוס מגיעה לקיצה שנת הלימודים תשע"ה. בפקולטות, במחלקות ובבתי הספר באוניברסיטת אריאל עוסקים בסיכום השנה החולפת ובהכנות האחרונות לשנת הלימודים תשע"ו. בעמודים הבאים אנו מבקשים להפנות זרקור אל כמה מן הפעילויות האקדמיות באוניברסיטה הן בשדות המחקר והן בתחומי ההוראה. מתוך הפעילות המחקרית ההולכת ומתרחבת בהתמדה באוניברסיטה בחרנו לדווח על מספר מחקרים משמעותיים ופורצי דרך. בין היתר על מחקריהם של שלושת התלמידים הראשונים שזכו לקבל את תואר הדוקטור מהאוניברסיטה הצעירה בישראל. לצדם מציג הגיליון עוד שורה של הישגים בתחומי מחקר נוספים. כראוי לאוניברסיטה מושם בשנים האחרונות באריאל דגש מיוחד על הגברת המחקר, אך גם ההוראה זוכה לתשומת לב רבה. אנו מביאים בגיליון זה את "האני מאמין" של עשרות מרצים אשר נבחרו והוכתרו כמורים מצטיינים. תובנותיהם על הדרכים הראויות להקנות ידע, הבנה וערכים לתלמידים אלה עשויות ללא ספק לתרום גם לעמיתיהם באריאל ובמוסדות אקדמיים. חלק נוסף בגיליון זה מוקדש לפיתוח ולהתרחבות הנמשכים ברחבי הקמפוסים של אוניברסיטת אריאל ולתכננם של פרויקטים עתידיים, כדוגמת בית ספר לרפואה. ולסיום, ברכות לד"ר פרידה שור, מנהלת הספרייה ולעובדי הספרייה, עם מעבר הספרייה למשכנה החדש. ברכות לעו"ד יורם שי, מנכל האוניברסיטה, על התכנון והביצוע. אנו מאחלים לכם קריאה מרתקת ומהנה והמשך פעילות אקדמית איכותית. בברכה, המערכת באקדמיה כל הזכויות שמורות 03 03 04 06 09 10 11 12 13 15 19 22 22 24 25 26 27 28 טל: 03-9066103, פקס: 03-9066300 ריכוז מערכת: d.nitza@ariel.ac.il אתר בעברית: http://www.ariel.ac.il/alumni/ journals
באקדמיה 3 דבר הנשיא אוניברסיטה צעירה צומחת ושאפתנית אנו כרגע בעיצומה של שנת הלימודים תשע"ה, שנה שהביאה עימה מגוון עצום של התמודדויות ואתגרים עבור אוניברסיטת אריאל כאוניברסיטה צעירה. האוניברסיטה כולה, החל מהסטודנטים דרך אנשי הסגל האקדמי, החוקרים, המרצים ואנשי הסגל המנהלים וכן הבאים בשערי המוסד, חשים ושותפים לאתגרי העשייה הרבים והשונים המוטלים על כתפינו. הפיתוח, הבנייה, ההתקדמות וההתחדשות נראים לכל עין ומורגשים בכל פינה. הצמיחה והשאפתנות ניכרים בכל, הן בעשייה האקדמית הענפה ובתוכה פתיחת מסלולי לימודי חדשים, שיפור ושדרוג מסלולים ותכניות לימוד חדשות, יצירת שיתופי פעולה אקדמיים ברחבי הארץ והעולם והעמקת שיתופי פעולה קיימים ועוד. הן מבחינה מחקרית הכוללת גדילה משמעותית בכמות ובאיכות הפרסומים המדעיים של חברי הסגל, קליטת חברי סגל חדשים ומבטיחים, הגדלת היקפי המענקים המחקרים ותקציבי המחקר. והן בתחומים הפיזיים שהמרכזי ביניהם העברת ספריית האוניברסיטה למעונה החדש. בנוסף נעשות פעולות הכשרת שטחי הוראה, מחקר ומנהלה חדשים וכן הכשרת שטחים לבנייני מעונות חדשים. אני רואה את חובתי לעודד את המשך קידומה של האוניברסיטה בכל תחום ולטפח בכל דרך את העשייה והמאמצים המרובים והמבורכים הנעשים כל העת על ידי כל אחת ואחת מאתנו. בברכה, פרופ' יהודה דנון דבר הרקטור שנה שלישית כאוניברסיטה למרות שמוקדם לסכם סיכומים, יש כמה נקודות שברצוני להדגיש כאשר אנו מתקרבים לסוף השנה השלישית מאז הוכרנו אוניברסיטה: 98 חוקרים הצטרפו לסגל האקדמי הבכיר מסמסטר א תשע ג - 66 מתוכם ממועד ההכרה. לשמחתי, רובם סיימו פוסט דוקטורט במקומות מכובדים בעולם, פרסמו מאמרים עוד בטרם הצטרפו אלינו וכמעט מהרגע הראשון להצטרפותם, הגישו הצעות מחקר לקרנות תחרותיות עם שיוך לאוניברסיטת אריאל בשומרון. במהלך השנה הנוכחית קודמו שני חברי סגל בכיר לדרגת פרופסור מן המניין, שישה לדרגת פרופסור חבר וארבעה לדרגת מרצה בכיר. רשות המחקר טיפלה בשנת תשע ד בכ- 150 מענקי מחקר תחרותיים של חברי הסגל, בסך כולל של למעלה מ- 15 מיליון ש ח. חברי הסגל שלנו פרסמו בשנת 2014 כ- 290 מאמרים בכתבי עת שפיטים וניכר גידול הן במספר הפרסומים והן במספר ובסכומי תקציבי המחקר. ברור לכולנו שאנו צריכים לחזק את הפעולות המחקריות של חברי הסגל באופן משמעותי, כלומר, להגדיל הן את ההיקף המספרי של מענקי המחקר והן את כמות הפרסומים האיכותיים. במהלך השנתיים האקדמיות האחרונות קיבלנו היתר פתיחה ממל ג יו ש לחמש תכניות לתואר שני ולארבעה מחלקות חדשות, שיעניקו תואר ראשון בשלב זה. בנוסף, נפתחו שמונה מסלולים במסגרת התכניות הקיימות לתואר הראשון, ושתיים מתוך שלוש התמחויות בתואר שני. תכניות ומסלולים נוספות נמצאים בשלבים שונים של התהליך. אלה הם מספר תחומים בהם התקדמנו במהלך התקופה האחרונה - והיד עוד נטויה... הדרך איננה מתקצרת או הופכת קלה יותר, אך אנו נחושים בדעתנו להמשיך ולהתקדם בה. יישר כוח, הן לסגל האקדמי והן לסגל המנהלי ולכל מי שלקח, לוקח וייקח חלק בקידום האוניברסיטה שלנו. בברכה, פרופ מיכאל זיניגרד
4 אוניברסיטת אריאל הדוקטורים הראשונים של אריאל רגע אחר כך לחש לאזנו תרמילאי ישראלי: אל תדאג, אני אגיד לך איפה אפשר להשיג במאה דולר טיסה לשם. ערוצי מידע בלתי פורמליים לתרמילאים. ד"ר שרון סורוקר באתר העיר העתיקה קוסקו בפרו. לטייל בזול עם תיירים ישראלים שרון סורוקר חקר כיצד משפיע המוצא הלאומי על דפוסי הצרכנות של תרמילאים בדרום אמריקה חנה שוורץ גיבשה מבחן אחיד לבחינת מסוגלות הורית לאחר גירושם אלכסיי קוסנקו מצא כיצד ניתן להגן על אלומיניום בצורה טובה יותר מקורוזיה ושחיקה על תחושה של חלוציות וגם על הקשיים שבדרך לתואר הנכסף שעות ספורות לאחר שנחת בדרום אמריקה וישב לשיחה ראשונה עם תרמילאים בהוסטל בלימה, בירת פרו, קיבל שרון סורוקר דוגמה חיה לתופעה שעתידה היתה להיות נושא עבודת הדוקטורט שלו. הוא סיפר על תוכניתו לצאת בקרוב לקוסקו, עיר האינקה העתיקה, ושמע מפי מטייל נורווגי על תלאות הדרך לשם וגם על מחירה היקר 120 דולר במיניבוס צפוף. רגע אחר כך לחש לאזנו תרמילאי ישראלי: אל תדאג, אני אגיד לך איפה אפשר להשיג במאה דולר טיסה לשם. פער המחירים לא היה מקרי. שנים אחרי אותה שיחה ראשונה, ולאחר שקיבל את התואר דוקטור במחלקה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אריאל, יכול ד ר סורוקר לנתח את ההבדל בין התייר הנורווגי לבין המטייל הישראלי כחלק מתופעה. על פי מסקנות הדוקטורט שלו בני לאומים שונים מתאפיינים ברמה שונה של הבנת השוק, רגישות לסיכון, תעדוף מקורות מידע, חיפוש מידע חיצוני, נכונות לקיום משא ומתן ואופי ההתמקחות על המחיר. הלאום משפיע על טיב המידע שיתקבל, על הכוונה לקיים משא ומתן, ועל רמת האגרסיביות של מיקוח על תנאי העיסקה, קובע ד ר סורוקר. כתוצאה מכך בני לאומים מסוימים יצליחו להגיע לעסקאות טובות יותר, בהיבט המחיר הכלכלי, מאשר בני לאומים אחרים. ד ר סורוקר, אחד משלושת מקבלי התואר דוקטור הראשונים באוניברסיטת אריאל, עשה את הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ ישראל נבנצאל, ובסיוע ייעוץ מדעי של ד ר שלום לוי. הרעיון למחקר עלה במוחו בעקבות הטיול שלאחר הצבא בדרום אמריקה, וכדי לבצע אותו חזר לפרו, בוליביה וארגנטינה. המחקר האמפירי התבסס על 505 שאלונים שמולאו על ידי מטיילים משלושים מדינות, מרביתם במפגשים פנים אל פנים ומיעוטם באמצעות האינטרנט. בשאלון התבקשו המטיילים להשיב על שורה של שאלות באשר לדרך שבה אספו מידע, קיימו משא ומתן וביצעו עיסקה במגוון של תחומים במהלך טיוליהם, כדוגמת רכישת שירותי אינרטנט, כביסה וטיולים לאתרים מוכרים כמאצ ו פיצ ו בפרו. במקביל ביצע גם ראיונות עם בעלי עסקים ונותני שירותים בדרום אמריקה, כולל אפילו סוחרי סמים.
באקדמיה 5 גם הצרפתים והצ יליאנים מתמקחים מתוך כלל המשיבים בחר סורוקה להתמקד בשבע קבוצות: מטיילים מארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, צרפת, צ ילי, מדינות סקנדינביה וכמובן גם ישראל. בשורה התחתונה התברר לו כי הצרפתים, הצ יליאנים והישראלים הצליחו בדרך כלל להשיג עסקות במחירים נמוכים מהממוצע, ואילו האחרים שילמו יותר. הסיבות לכך, על פי המחקר, נעוצות בין היתר הן בדרכי איסוף המידע, הן בנכונות להתמקח, ולנהל משא ומתן אגרסיבי. אין זה מפתיע שאחד הכלים שבהם נעזרים ישראלים הוא שימוש נרחב במידע מפה לאוזן, בשעה שהאמריקאים, לדוגמה, מרבים להשתמש בחומר כתוב ממדריכי תיירים. היכולת הישראלית הגבוהה יחסית להשגת מחירים זולים נובעת גם מנכונות רבה לנהל משא ומתן אגרסיבי, בניגוד למי שמוכן לקבל את המחיר הראשון שנקבע ואינו מתמקח, כתייר אמריקאי. זה מסביר מדוע שמע סורוקר תייר אמריקאי שאמר: כשאני רוצה לחסוך כסף אני מטייל עם ישראלים. למי שמבקש למכור, מציע המחקר תובנות תכליתיות לגבי שבע קבוצות הלאום שנחקרו. בין היתר מומלץ לשווק לצרכנים מארה ב, מבריטניה, מאוסטרליה ומסקנדינביה, בעיקר דרך אמצעי תקשורת המונים, לתמחר את המוצרים או השירותים במחירים גבוהים יחסית, ולאפשר לכל היותר מיקוח מינימלי. לעומת זאת למשווקים הפונים לצרכנים מצרפת, מישראל ומצ ילה, מומלץ להפנות מאמצי שיווק למקורות מידע בלתי פורמאליים מפה לאוזן תוך מתן מידע רב ומפורט ולהציע מחירים נמוכים יחסית, תוך יצירת אפשרות למיקוח בעת הקנייה. סורוקר יוצא בימים אלה לביקור בהודו, כדי להמשיך שם במחקרים דומים. על החוויה להשתייך לראשוני מקבלי הדוקטורט באריאל, מספר ד ר סורוקר: זה היה סיכון עצום. היינו אז רק בתחילת תהליך המעבר לאוניברסיטה, וחששתי שאני עלול להישאר תקוע. הסיבה היחידה שהלכתי על זה היתה שהמנחה שלי היה פרופ נבנצאל. מבחן חדש למסוגלות הורית חששות דומים ליוו גם את ד ר חווה שוורץ, מבית הספר לעבודה סוציאלית, שגם היא נמנית עם שלושת הדוקטורים הראשונים שקיבלו את התואר באוניברסיטת אריאל. לא מעט אנשים אמרו לי: איך את משקיעה כל כך הרבה מאמצים מבלי לדעת שתוכלי לקבל כאן את התואר, אומרת ד ר שוורץ. אבל היתה לי תחושה של חלוציות. אני אוהבת את אוניברסיטת אריאל ומאמינה בה. וכמו בכל חלוציות יש גם קצת שגעון... כי היו גם קשיים. גם בלי קשר לחוסר הוודאות באשר לשינוי מעמדו של המוסד באריאל, נתקלה עבודת הדוקטורט של שוורץ במכשול משמעותי עם פטירתו הפתאומית של המנחה פרופ שלמה שרלין ז ל. פרופ שרלין ז ל היה מבוני העבודה הסוציאלית בארץ ובעל שם בינלאומי בחקר המשפחה ובטיפול בה, כתבה בפתח העבודה שהוקדשה לזכרו. הוא היה מגדלור ענק שהאיר לי את הדרך בשבילי המחקר והתאוריה במקצועיות, במסירות בחכמה וברגישות. פטירתו הפתאומית הותירה אותי בחשכה גדולה. אולם לאחר עיכוב מסוים נמצא מנחה חלופי - פרופ' דוד צוריאל מאוניברסיטת בר-אילן ולצידו פרופ' אלעזר לשם ופרופ' ישראל נבנצאל מאריאל. מחקרה של ד"ר שוורץ עסק בקשר בין מסוגלות הורית לבין סגנון התקשרות ורמת מובחנות- בקרב הורים גרושים. "אחת ההחלטות הגורליות לעתיד הילדים בתהליך הגירושין היא קביעת ההורה המשמורן, והסדרי הראיה עם ההורה שאיננו משמורן. מתגרשים רבים מצליחים למרות המשבר הקשה בו הם נתונים לראות את טובת הילדים בנפרד מטובתם שלהם, ולקבל החלטות העולות בקנה אחד עם טובת ילדיהם", אומרת שוורץ. "אולם לעתים פגיעותם של ההורים וצרכי הנקם שלהם מביאים כל אחד מההורים לדרוש את הילד לחזקתו ואף לנסות למנוע מהצד השני הסדרי ראיה מסודרים וקבועים עם הילד". התרומה העיקרית של המחקר שביצעה ד"ר שוורץ היא גיבוש כלי אחיד שיאפשר לאנשי מקצוע, בעיקר לפקידי סעד להסדר דין, לגבש באמצעותו מסקנות מבוססות לצורך "מבחן מסוגלות הורית". לדבריה, עד היום לא היה כלי כזה, ונעשה בדרך כלל שימוש במבחני אישיות, שחסרונם בכך שאינם מעניקים מענה באשר למרכיבים המשולבים של יחסי הורה-ילד. הכלי החדש שגיבשה ד"ר שוורץ בוחן בין היתר את מידת הקבלה מצד ההורים של המציאות המשתנה, והתייחסותם לסוגיות שונות הנובעות ממערכות היחסים החדשות שנוצרות לאחר הגירושים. במחקר השתתפו פקידי סעד לסדרי דין מכל הארץ והורים גרושים או בהליכי גירושין. המחקר הסתמך בין היתר על שאלון מסוגלות הורית, שנבנה במיוחד למחקר זה ושמולא על ידי פקידי הסעד, ושלושה שאלוני דיווח עצמי שמולאו על ידי ההורים. אלה כללו שאלון דמוגרפי, שאלון התקשרות שמדד את סגנון ההתקשרות הכללית ושאלון דיפרנציאציה כללית ומימדיה, ובכלל זה תגובתיות רגשית, עמדת אני, נתק רגשי ומיזוג עם האחר. תוצאות המחקר העיקריות אששו את רב השערות המחקר. נמצא שסגנון ההתקשרות קשור למסוגלות ההורית ומסביר את השונות בתפקוד ההורי של ההורים ד ר שרון סורוקר, ד ר חווה שוורץ וד ר אלכסיי קוסנקו. צילום: בועז שמחי המתגרשים. ככל שסגנון ההתקשרות בטוח יותר כך עולה המסוגלות ההורית. על סמך ממצאי המחקר מציעה ד"ר שוורץ לפקידי הסעד ברחבי הארץ ולמאבחני מסוגלות הורית להכניס לשימוש את שאלון המסוגלות ההורית שנבדק במחקר זה, ואת שאלוני ההתקשרות והדיפרנציאציה לדיווח עצמי שימולא על ידי ההורים, ככלים תומכי החלטות בנושאי משמורת והסדרי ראיה בגירושין. בהמשך מומלץ לבדוק את אפשרות הרחבת השימוש בכלים אלו גם כתומכי החלטות בתחום הגנת הילד על פי חוק הנוער, ואף בתחום האימוץ, על פי חוק האימוץ. להגן על המתכת מקורוזיה ושחיקה חבר נוסף בקבוצת הדוקטורים הראשונים הוא ד"ר אלכסיי קוסנקו, מהמחלקה להנדסת כימיה. הוא ביצע את המחקר לדוקטורט שלו בהנחיית רקטור האוניברסיטה, פרופ' מיכאל זיניגרד וד"ר אלכס לוגובסקוי. נושא העבודה "עקרונות פיזיקאליים- כימיים של תהליכי Plasma Electrolytic Oxidation של אלומיניום ומגנזיום". "חמצון אלקטרוליטי בפלזמה )PEO( הוא שיטה חדשנית יחסית ומועילה לייצור שכבה קראמית עבה, קשה ונצמדת היטב למצע המדגימה עמידות מעולה לקורוזיה ולשחיקה על גבי סגסוגות של מתכות קלות, כגון אלומיניום, מגנזיום וטיטניום", מסביר ד"ר קוסנקו. "אחת המטרות המחקר היא קביעת המנגנון של חמצון אלקטרוליטי בפלזמה של סגסוגות מגנזיום ואלומיניום. הוכח שניתן להציע אלקטרוליט המאפשר ייצור שכבות הולמות, במובן הטכנולוגי המעשי, המתאים לטיפול גם בסגסוגות אלומיניום וגם בסגסוגות מגנזיום ללא שימוש ביוני פלואיריד, כאשר הדבר היה נחשב כבלתי אפשרי על ידי חוקרים אחרים". בטרם החל את הדוקטורט בדק את האפשרויות גם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וגם באוניברסיטה העברית, אבל בסופו של דבר בחר באריאל. כאן זכה להימנות עם הקבוצה המצומצמת והייחודית של ראשונים הזוכים בתואר הדוקטור באוניברסיטה החדשה.
6 אוניברסיטת אריאל מרצים מצטיינים - אני מאמין לדבר עם סטודנטים בגובה העיניים "לשדר חיוך, מקצועיות ורמת ידיעות גבוהה" "לעורר בסטודנטים עניין וסקרנות אמיתית" "לראות בכל הרצאה אתגר חדש כאילו זו הפעם הראשונה" ה"אני מאמין" של חברי הסגל האקדמי שזכו בפרסים על הוראה מצטיינת בתשע"ד פרופ ניצה דוידוביץ, ראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה כל חברי הסגל האקדמי, בהם גם דיקנים וראשי מחלקות, שנבחרו לקבל פרס על הוראה מצטיינת בשנת תשנ"ד התבקשו להציג את ה אני מאמין שלהם בהוראה. בעמודים הללו אנו מביאים חלק מהאמירות. לסטודנטים. אדיבות כלפי הסטודנט ונכונות להקשיב ולענות על שאלות הכיתה". ד"ר לאה פוסטיק, הפרעות בתקשורת )עיבוד שמיעה ועיבוד סדרתי בקרב אוכלוסייה רגילה והשלכות לעיבוד שפה בקרב מבוגרים ואנשים עם דיסלקציה(: "להיות מקצועיים בהתנהלות עם הסטודנטים ולדרוש מעצמנו לא פחות משאנו דורשים מהם, לתת מענה מבלי לוותר על הדרישות והסטנדרטים הגבוהים ולשמור על סבר פנים נעים גם כאשר נותנים תשובה שלילית". פרופ' אסתי בן יצחק, ראש המחלקה להפרעות בתקשורת )"רצף האוטיזם" - גורמים, אפיונים קליניים, הבדלים בין המינים, אבחון ומעקב אחרי התערבות טיפולית(: "להתכונן לכל הרצאה, גם אם פרופ' אראל גרנות פרופ' מרינה ניסנביץ פרופ' גרגורי אגרונוביץ ד ר גדי תורג מן פרופ' רומן פוגרב ד ר לאה פוסטיק פרופ' אסתי בן יצחק ד ר יאירה ד ר אבירה רייזר חממה רז פרופ' אראל גרנות, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה )תחומי מחקר: הולכה קוונטית, אופטיקה לא לינארית, התפשטות אור בתווך מפזר, יסודות תורת הקוונטים, תקשורת אופטית בסיבים(: "למדתי מאבי, שתמיד צריך לגרות את הסטודנטים לשאול את השאלות". פרופ' מרינה ניסנביץ, הנדסת כימיה )גורמים אנטיבקטריאליים ופיתוח הפקת ביודלק(: "אני מאמינה בדור הבא ומשתדלת להעביר לו את הידע שנצבר בדורות הקודמים". פרופ' גרגורי אגרונוביץ, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה )תורת הבקרה ומערכות בזמן רציף/בדיד. יישומים - פיתוח מערכות ביות ובקרת תנועה; פיתוח מערכות בקרה וריסון מבנים תחת רעידות אדמה(: "מחקר והוראה הם שני צדדים בלתי נפרדים של אותו מטבע". ד ר מיה קגן ד ר מירה משה ד ר אדר מיכל משה ד"ר גדי תורגמן, ביולוגיה )פיתוח טיפולים מבוססי תאי גזע מזנכימליים למחלות מערכת העצבים המרכזית ולסרטן(: "'מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם' - בניית השיעורים כאינטראקציה ודיון בין המרצה לתלמידים מחייבת התעדכנות מתמדת וידע נרחב מצד המרצה. בכך מובטחת רמת הוראה גבוהה, כאשר גם המרצה וגם התלמידים נדרשים ללמוד ולהרחיב את ידיעותיהם". פרופ' רומן פוגרב, פיזיקה processes( The of self-organization occurring in polymer solutions. Wetting phenomena under external stimuli such as vibration, irradiation and electric field. Electrically membranes. :)controlled "לשדר חיוך, מקצועיות ורמת ידיעות גבוהה בתחום המועבר ד ר אילן תמיר פרופ מלי שחורי פרופ' קונסטנטין קומושווילי הועברה כבר מספר פעמים, לתת כבוד לסטודנט, לא להתפשר על רמה ודרישות". ד"ר יאירה חממה רז, בית הספר לעבודה סוציאלית )מצבי בריאות וחולי, פסיכואונקולוגיה, טראומה נפשית אבל ושכול(: "לשדר לתלמידים את אהבת המקצוע שאני מלמדת ולהעבירו לתלמידי בהתלהבות, עניין ודוגמה אישית. לשלב באופן מאוזן בין העברת ידע לבין רגישות ואכפתיות מהסטודנט וצורכי הלמידה שלו". ד"ר אבירה רייזר, מדעי ההתנהגות )יחסים בין אישיים והתנהגות פרו חברתית בארגון(: "הוראה היא אחריות גדולה ושליחות נפלאה. האמונה ביכולות הסטודנטים, חתירה למצוינות והעצמת הלומד הם העקרונות שלאורם אני פועלת".
באקדמיה 7 פרופ' שמואל שחם פרופ' גרשון קרסין פרופ' רות בירק ד ר מיכל איכט ד ר נדב שפר ד ר ארז כהן ד ר הילה פלד שפירא פרופ' רבקה גילת ד"ר מיה קגן, בית הספר לעבודה סוציאלית )משפחה, התנדבות ומדיניות חברתית(: "הצלחת הסטודנטים ואהבתם למקצוע תלויים לא מעט ביכולתנו לעורר בהם עניין וסקרנות אמיתית. כל סטודנט הוא עולם ומלואו, ולמידה אמיתית צומחת מתוך שיח, כבוד הדדי וחשיבה משותפת". ד"ר מירה משה, סוציולוגיה )מדיה, חברה וזמן, תרבות הידוענים וסוציולוגיה של הרגשות(: "להתייחס לכל אחד מהסטודנטים כאל אדם עם צרכים ורצונות ולא רק כחלק מכיתה; לשים לב לכולם לאלו שיודעים להחצין עצמם, אבל גם למופנמים ולביישנים יותר; לדרוש, למשוך למעלה ולאתגר עם חומרים עדכניים, תוך שילוב בין עולם המדע לעולמם האישי של הסטודנטים ולעודד את פיתוחם העצמי כאנשים חושבים". ד"ר אדריכל מיכל משה, בית הספר לארכיטקטורה )המבנה האדריכלי של הכפר והבית הכפרי בהרי יהודה בעת העתיקה, בימי הביניים ובתקופה העות'מאנית, וניסוח התבניות האדריכליות שלהם כשפה מקומית לתכנון ובנייה כחלק של המקום והנוף(: "הוראה מתוך מסירות ואהבה כדי לקרב את הלמידה ללב הסטודנט". ד"ר אילן תמיר, ראש בית הספר לתקשורת )חקר היבטים חברתיים ותקשורתיים של הספורט(: "הוראה היא ההשקה שבין הרצון ללמד דבר ובין האכפתיות". פרופ' מלי שחורי, סגן רקטור, קרימינולוגיה )עבריינות על רקע אידיאולוגי, עבריינות מין, אלימות במשפחה, קור בנ ות ופסיכולוגיה פורנזית(: "חתן פרס נובל לספרות וויליאם באטלר ייטס אמר: 'הוראה אינה מילוי מכל - אלא הבערת שלהבת'. ברוח משפט זה, ועל אף הידיעה שלא תמיד ניתן למלא את המכל, אפשר להניע כל אחד ואחת להבעיר את השלהבת האישית שלו/ה". פרופ' שמואל שחם, דקן סטודנטים, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה )מבנים קוונטיים במוליכים למחצה, חומרים דו-מימדיים וגלאים לדימות תרמית.( "נדרשת השקעה רבה בתכנון כיצד להעביר את החומר בצורה קליטה ואינטואיטיבית. וכמובן להיות קשובים לסטודנטים". פרופ' גרשון קרסין, מדעי המחשב ומתמטיקה )בעיות שפה בתחומים אי-רגולריים, תיאוריה איכותית של משוואות דיפרנציאליות חלקיות, תיאוריה של פונקציות אנליטיות(: "אני מאמין בכישרונות של תלמידיי". פרופ' רות בירק, דקן בית הספר למדעי הבריאות Nutrigenomics(,Nutrigenetics תזונה ורפואה מותאמת אישית(: "לחנך את הסטודנטים לשאיפה למצוינות, לחשיבה יצירתית ולכיבוד האחר. שהשיעורים יהיו מעניינים, רלוונטיים לבריאות, תזונה ורפואה, ושיהוו אתגר אינטלקטואלי". ד"ר מיכל איכט, הפרעות בתקשורת )הקשר בין שפה וקוגניציה - זיכרון, קשב ולמידה - נושאים הקשורים לדיבור(: "שידור כבוד לסטודנט וראייתו כשותף לעשייה האקדמית, שיח אמיתי בגובה העיניים, עידוד סקרנות, ספקנות וחקרנות, וגם שימוש בקצת הומור". ד"ר נדב שפר, מנהל מערכות בריאות )הערכת טכנולוגיות רפואיות, רגולציה של ציוד רפואי והשפעתה על מערכות בריאות וזמינות טיפולים(: "סבלנות, רוח טובה, ו... פשוט ללמד". ד"ר ארז כהן, כלכלה מנהל עסקים )היסטוריה כלכלית בדגש על כלכלת ישראל, מדיניות ציבורית - כלכלית וסוגיות הקשורות לכלכלה פוליטית(: "להקפיד לשמור על רמת ידע גבוהה בתחום ההוראה. לתת לסטודנטים יחס אישי ואמפאתי, ולראות בכל הרצאה אתגר חדש כאילו זו הפעם הראשונה". ד"ר הילה פלד שפירא, מדעי המדינה )היסטוריה אינטלקטואלית של ארצות ערב בדגש על ספרות עיראקית קומוניסטית(: "ההוראה אינה מסתיימת בין כותלי הכיתה, אלא ממשיכה באמצעות מיילים והתייעצויות. סטודנטים צריכים להרגיש בנוח לשאול שאלות גם הרבה אחרי שסיימו ללמוד עם המרצה. אם הצלחתי לגרום לסטודנט להרגיש מעורב בשיעור ומחויב לחומר גם במובן הרחב יותר, להתעניין ולקרוא על התחום אפילו שסיים את חובותיו האקדמיות, אני יודעת שביצעתי את מלאכתי כהלכה". פרופ' רבקה גילת, הנדסה אזרחית )חומרים מרוכבים, מידול התנהגות של מבנים, יציבות של מבנים(: "מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם". פרופ' עידית אברהמי, ראש המחלקה להנדסת מכונות מכטרוניקה )מכניקת הזורמים, זרימת דם במערכות הלב וכלי הדם, שיטות נומריות וניסוייות בזרימה(: "מוטל עלינו, המרצים, למלא את ליבות הסטודנטים באהבה למקצוע. עלינו להציג בפניהם את הכוח הטמון במשוואות ובמספרים, אשר בזכותו ניתנת להם היכולת לפתח ולבנות עולם טוב יותר. עלינו ללבות את אש היצירה, לעודד עבודת צוות פורייה, לאתגר לעצמאות ולהקשיב, כדי שיפרצו כמהנדסים בעלי ידע, מקצועיות, יזמות, תושייה, אחריות וכבוד". ד"ר חיה קורנוויץ, כימיה )כימיה חישובית חקר מנגנוני תגובות, קטליזה הומוגנית והטרוגנית(: "כיבוד הסטודנט ואמונה ביכולת הלימוד שלו. למרצה צריך להיות ידע רב ומעמיק בנושאים הנלמדים בקורס, הרבה יותר מהחומר שהוא מלמד בפועל לפי הסילבוס של הקורס. העברת החומר צריכה להיות בהירה ככל האפשר". ד"ר מיכאל מונטאג, כימיה )הכנה ואפיון של תרכובות אי-אורגניות ואורגנו-מתכתיות לשימוש בתהליכים כימיים מגוונים, לרבות ייצור תרופות וחומרים אחרים בתעשייה הכימית( "למד את הסטודנט בגובה העיניים והיה קשוב לצרכיו, אבל הצב בפניו רף גבוה של איכות והצלחה". ד"ר דן גמליאל, פיזיקה )סדרות פולסים ב- MRI וחקירת תהליכי חילוף ספינים בתהודה מגנטית(: "להתמקד בכל נושא בהסבר העקרונות, לתת דוגמאות מפורטות לאותם עקרונות ולתת לכל סטודנט את כל מה שדרוש כדי לאפשר לו להצליח". המשך בעמוד הבא...
8 אוניברסיטת אריאל...המשך מרצים מצטיינים - אני מאמין פרופ' עידית אברהמי ד ר חיה קורנוויץ ד ר מיכאל מונטאג ד ר דן גמליאל ד ר גיא פצורניק ד ר צבי-מנחם קוזול ד ר פטריסיה טל-כץ ד ר אסנת לבנדה ד ר שלום לוי פרופ יוסי פנחסי ד ר ליעד גוטליב חננאל רוזנברג פרופ ישראל נבנצאל פרופ ניסים דנה גב עמליה השכל רו ח איתן דרור ד"ר גיא פצורניק, כימיה )פיתוח גישה לקביעת מבנה מרחבי של חלבונים ממברנליים(: "אני מאמין ביצירת דו-שיח המשלב כל העת אתגרים אינטלקטואליים בני-השגה על ידי הסטודנט, כדרך להעצמתו וביסוס יכולתו להנהיג בעתיד מחקר מדעי, מקורי ועצמאי". ד"ר צבי-מנחם קוזול, פיזיותרפיה )בקרה מוטורית של תנועת אנשים בריאים ושל מטופלים עם ליקויים נוירולוגיים ואורטופדיים. פיתוח מכשור להערכה ושיקום של מטופלים עם פגיעות נוירולוגיות(: "להדגיש אינטגרציה יישומית עם קורסים קודמים ובסיסיים יותר. דבר זה מצריך שיתוף פעולה מונחה מטלה, בין מרצה הקורס לבין מרצים אחרים וסגל המנהלה". ד"ר פטריסיה טל-כץ, עבודה סוציאלית )התמודדות עם חולי ונכות נפשית ו/או גופנית(: "מאמינה במקצוע ואוהבת אותו. לימוד והפנמה אמיתיים מתרחשים מתוך חוויית הוראה בגובה העיניים. להיות קשובה לתלמידיי ולצרכיהם ובכך לספק להם מודל ראוי לאיש מקצוע אחראי וקשוב ללקוחותיו". ד"ר אסנת לבנדה, בית הספר לעבודה סוציאלית )הורות, המשפחה החדשה, רווחת הילד וזכויותיו(: "המרצה משמש כ תומך למידה'. תפקיד הסטודנט ללמוד ותפקיד המרצה לכוון, להדריך, לייעץ, להוות דוגמה ולתמוך בסטודנט בתהליך הלמידה. כל זאת תוך שמירה על כבוד הדדי וכנות בין הצדדים". ד"ר שלום לוי, כלכלה ומנהל עסקים )תקשורת שיווקית מסורתית ואינטראקטיבית, התנהגות צרכנים, חוויית הצרכן, מיתוג ומותג פרטי, חדשנות ועבודת צוות(: "להיות זמין לסטודנטים לייעוץ והדרכה - דלת חדרי פתוחה תמיד". גב' עמליה השכל, ישראל במזרח התיכון )הוראת השפה הערבית הספרותית והמדוברת בחוג ללימודי ישראל במזרח התיכון(: "מורה, מחנך, או מרצה צריך שתהיה בו אהבה למעשה ההוראה, עקביות, התחדשות מתמדת, יצירתיות, ואחרון חביב - התייחסות אמפאתית לסטודנטים". ד"ר גלעד שבייד, בית הספר לארכיטקטורה )בחינת גורמים שונים המשפיעים על התפיסה האסתטית הוויזואלית, בעיקר באסתטיקה סביבתית(: "יש חשיבות רבה לעידוד חוש הביקורת של הסטודנט, חשיבה עצמאית שלו ואי-קבלת דברים כמובנים מאליהם. לעודד את הסטודנטים לשאול שאלות, להעמיד את דבר י בספק ולנמק התנגדויות לדברים שהם שומעים. בסטודיו, בצד העלאת אפשרויות שונות לפתרון בעיה, יש להרשות לסטודנט לתכנן את מה שהוא חושב ולא להכתיב לו כיוון חשיבה. לפיכך עיקר העבודה שלי כמנחה היא התמודדות עם הפתרונות שמציעים הסטודנטים תוך ליבון בעיות, איתור הזדמנויות וציון נקודות חוזקה וחולשה, ולא הצעת פתרונות משלי". חננאל רוזנברג, בית הספר לתקשורת )היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של השימוש בטלפון הסלולרי; רשתות חברתיות בהוראה ובחינוך(: "את עיקר המאמץ בעבודת ההוראה אני משקיע בניסיון להתחדש משנה לשנה ומקורס לקורס. בשיעור שבו אני משתף את הסטודנטים בדברים חדשים שלמדתי, במחקרים שאני נמצא במהלכם או אפילו בדוגמאות עדכניות למודלים ישנים, אני חש שאנרגיות ההוראה שלי גבוהות יותר והמשוב שאני מקבל טוב יותר". פרופ' יוסי פנחסי, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה )תחום מחקר: עירור והתפשטות קרינה אלקטרומגנטית ושימושיה לתקשורת אלחוטית, חישה מרחוק והדמיה. אינטראקציות רחבות סרט ומפולגות בין שדה אלקטרומגנטי ותווך, כפי שהן מתבטאות במקורות קרינה רבי עוצמה, לייזרים ומייזרים ובהתפשטות קרינה בחומרים דיאלקטריים, במוליכי גלים, בקווי תמסורת, באטמוספרה וביונוספרה. פרופ' ישראל נבנצאל, הפקולטה למדעי החברה והרוח )תחומי מחקר: התנהגות הצרכן עם דגש תדמית של ארצות/מותגים בעיני הצרכן והשפעותיהם על התנהגות הקניה, פיתוח מודל תיאורטיים בהתנהגות הצרכן ואימותם באמצעות מחקרים אמפיריים(. פרופ' ניסים דנה, המחלקה הרב-תחומית למדעי החברה והרוח והמרכז ללימוד וחקר דתות ותרבויות עמי המזרח-התיכון )תחומי מחקר: דתות ותרבויות עמי המזרח-התיכון(. ד"ר אלכס לוגובסקוי, הנדסת כימיה )תחומי מחקר: קורוזיה של סגסוגות מגנזיום ואחרות. אלקטרוכימיה של פני שטח מתכתיים(. ד"ר מיכאל מנביץ, הנדסת תעשיה וניהול )תחומי מחקר: גיאומטריה שימושית, במיוחד גיאומטריה תיאורית ופרויקטיבית(. פרופ' קונסטנטין קומושווילי, פיזיקה. אדר' נעם סרי לוי, ביה"ס לארכיטקטורה.
9 יריד התעסוקה 2015 סיוע צמוד לבוגרים במציאת עבודה באקדמיה כ- 65 חברות וארגונים, בהם טבע, בנק מזרחי- טפחות, סלקום, בזק בינלאומי, מכבי שירותי בריאות,,ONE1 שפיר, א. דורי, התעשייה האווירית, המוסד, השב כ, צה ל ומשטרת ישראל השתתפו בסוף חודש מאי ביריד התעסוקה באוניברסיטת אריאל. היריד, שהיה הגדול ביותר מכל ירידי התעסוקה שנערכו באוניברסיטה בשנים האחרונות, נועד להפגיש סטודנטים ובוגרים עם נציגי חברות וגופים המבקשים לגייס עובדים. מעריכים כי אלפי סטודנטים וסטודנטיות הגיעו למתחם היריד, סיירו בין עשרות הדוכנים ויצרו קשר עם הנציגים. במתחם היריד גם הוצבו על ידי האוניברסיטה פסיכולוגים תעסוקתיים, אשר סייעו לסטודנטים ולבוגרים בניסוח קורות החיים כדי שיוכלו להגישם לנציגי החברות השונות. היריד נערך על ידי המרכז להכוונה ולהשמה בעבודה באוניברסיטת אריאל, השוקד גם בכול יתר ימי השנה על סיוע צמוד לסטודנטים ולבוגרים במציאות תעסוקה עם תום הלימודים. השנה ערך המרכז 12 ימי זרקור המיועדים לחשוף את בוגרי אריאל לאפשרויות תעסוקה מגוונות. לימי הזרקור הגיעו, בין היתר, נציגי מב ת, חטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית לישראל; אנשי משרד ראש הממשלה שהציגו תפקידים טכנולוגיים, מודיעיניים, וביטחוניים מאתגרים בשירות המדינה; צוערים לשירות המדינה - מסלול עתודה ניהולית בשירות המדינה; דניה סיבוס ועוד. במקביל נערכות גם סדנאות הכנה לעולם התעסוקה הכוללות סקירת מגמות בשוק התעסוקה, דרכים יעילות לחיפוש עבודה ועוד. בעריכת היריד השתתפה גם אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת אריאל. המרכז ללימוד וחקר דתות ותרבויות תערוכה מתמדת על עדות דתיות בישראל תערוכה מתמדת של מוצגים אוטנטיים ותמונות על העדות הדתיות בישראל מוצגת באריאל על ידי המרכז ללימוד וחקר דתות ותרבויות עמי המזרח באוניברסיטת אריאל. בין היתר נכללים בתצוגה מוצגים מחייהם של יהודי אתיופיה, שומרונים, קראים, מוסלמים סונים, מוסלמים שיעים, דרוזים, נוצרים קופטים, בהאים, צ רקסים ועוד. המרכז ללימוד וחקר דתות ותרבויות עמי המזרח, בראשותו של פרופ נסים דנה, הוקם לפני כשנתיים ביוזמתו של עו ד יורם שי, מנכ ל האוניברסיטה. מאז הקמתו, הוציא לאור המרכז את הספר למי שייכת הארץ הזאת בעברית ובאנגלית, והוא מתורגם עתה לערבית ולרוסית. התפרסמו גם מספר מקראות בנושאים שונים: השתקפות יחסי ישראל עם העולם הערבי בראי אמנות ומסמכים, מעמד בן דת אחרת בעדות הדתיות השונות בישראל ו המאבק על ארץ ישראל וירושלים בין היהדות לאסלאם. פרופ ניסים דנה
10 אוניברסיטת אריאל המחלקה ישראל במזרח התיכון ישראל במזרח התיכון - יום עיון שנתי בסימן ארבעה ספרים חדשים ב- 4 במאי התקיים הכנס המחלקתי השנתי של המחלקה לישראל במזרח התיכון ומדעי המדינה בסימן השקה לארבעה ספרים של חברי הסגל שפורסמו השנה. המשובים מצד הסטודנטים ומשתתפים אחרים הם חיוביים מאד. התובנה המשמעותית ביותר מחווייתם היא בחשיפת המחקרים האישיים של המרצים ולימוד מתוך העולם המחקרי המתנהל במחלקה. המחקרים שהוצגו: ד"ר רונן א. כהן - ארגון הפורקאן ומלחמתו במהפכה האסלאמית - ארגון הפורקאן הוקם ב- 1977 בטהרן על ידי מספר צעירים דתיים שנטו אחר האידיאולוגיה החדשנית של עלי שריעתי. בניגוד לתפישה הרווחת )כולל זו של שריעתי עצמו(, הארגון התנגד לאידיאולוגיה הח'מיניסטית הקוראת לשליטת אנשי הדת בפוליטיקה. כדי להדגיש את התנגדותו, החל הארגון להתנקש בקבוצת ההנהגה שסבבה את ח'מיני. מתוך 9 ניסיונות הם הצליחו ב- 6. כל הנרצחים היו מהמעגל הראשון שסבב את ח'מיני. המיוחד בכל ניסיונות ההתנקשות שכולן בוצעו על ידי זוג רוכבים על אופנוע, דבר שיוצר דמיון בין ההתנקשויות המיוחסות ל"מוסד" כנגד מהנדסי הגרעין. ד"ר רונן א. כהן )עורך( - זהויות במשבר באיראן, פוליטיקה, דת ותרבות זהו ספר ייחודי המאגד שבעה חוקרים )שניים מאיראן, שניים מארה"ב ושלושה מישראל בר אילן, תל אביב ואריאל( תחת תמה אחת עיקרית משבר הזהויות באיראן. בין המאמרים ניתן למצוא: המורכבות של החיבור בין דת השיעה לתרבות הפרסית )הרולד רוד(, אימוץ סמלים פרסיים ואיסלומם )לאדאן זראבאדי(, האידיאולוגיה המורכבת של אחמדינז'אד )משה חי הגיגת(, ניתוחים פלסטיים באיראן והשפעתם על גיבוש הזהות הפרטית במדינה בה הזהות הזו מוכחשת )רונן( ועוד. המסקנה המתגבשת מכל המאמרים היא כי איראן עוברת תהליך אבולוציוני של התרסקות זהויות ובניית חדשות. הבנייה החדשה היא לא מחומר חדש אלא מהשברים של הזהות הישנה. עורכים: ד"ר איל לוין ופרופ' אודי לבל - The 1973 Yom Kippur War and the Reshaping of Israeli Civil-Military Relations - )ראו מדור מארון הספרים - עמוד 21(. ספרה של ד"ר בשמת יפת - of The Politics Human, Rights in Egypt and Jordan ספר זה אשר דן בפוליטיקה של זכויות אדם במצרים ובירדן הוא חלק מהספרות האקדמית אשר מבקשת.1 1. ד ר רונן א. כהן. 2. פנל מדע המדינה. לתרום להסבר התופעה של היעדר הדמוקרטיה בעולם הערבי. במוקד הספר עומדות השאלות מדוע למרות הצמיחה וההתרחבות של התביעות להרחבת החירויות בעולם הערבי, יש להן השפעה כל כך מועטה על הסטאטוס האוטוריטארי במזרח התיכון? ואילו גורמים אחראים לעיצוב שיח למען זכויות אדם ותוצאותיו. ההסברים המוצעים בספר זה חורגים מיכולת הדיכוי של המשטרים ומתמקדים בחברה ותפקידיה. בחינה של מאבקים בולטים למען חירויות )חופש ביטוי פוליטי, חופש דת, מיעוטים, זכויות נשים( חושפת שהמגבלות במקרים רבים נובעת גם מהחברה עצמה, אשר מחד תובעת חירויות ומנגד מגבילה אותן. מועדון מודל האו"ם באוניברסיטת אריאל )ArMUN( מועדון מודל האו"ם באוניברסיטת אריאל )ArMUN( הוקם במטרה לגרום לסטודנטים להתעניין בארגון המשפיע ביותר בעולם, האו"ם, ולנסות לקרבם אל תחומי הדיפלומטיה ויחסי החוץ. כחלק מהקורס, הסטודנטים לומדים פרופ אלכסנדר בליי על תהליכי קבלת ההחלטות ועל הארגונים השונים של האו"ם, משתתפים בכנסים ונפגשים עם דיפלומטים ישראלים. המועדון הפך לקורס רשמי בשנה"ל תשע"ה, והוא פתוח בפני סטודנטים מכל המחלקות. פעילויות ArMUN מועברות בשפה האנגלית ויש בכך משום תרומה רבה להתקדמות הסטודנטים בשפה זו כשפת דיבור וקריאה. בנוסף, המועדון מגביר את הביטחון העצמי, משפר את יכולת הדיבור בפני קהל ומפתח חשיבה יצירתית. בין הפעילויות הבולטות של ArMUN בשנה החולפת: ביקור בכנסת ישראל ובמשרד החוץ. הקמת חמ"ל הסברה, אשר הוקם במטרה להציג את הצד הישראלי כפי שהוא במהלך כל השנה בכלל, ובתקופת לחימה בפרט. הקמת צוות לקשרי חוץ, אשר פועל למען יצירת שיתוף פעולה עם מועדוני מודל האו"ם באוניברסיטאות ברחבי העולם )שיתופי פעולה כגון אלה נוצרו עד כה עם אוסטרליה וסינגפור(. ArMUN מתופעל בידי תלמידי הקורס ובראשו עומד יו"ר )בדרך כלל סטודנט שנה ג' שכבר השתתף במודל בשנתיים הראשונות(, ותחתיו נמצאים סגנים. ממלאי התפקידים בשנה"ל תשע"ה היו: בן אברבנאל )יו"ר(, דליה יחזקאל )סיו"ר( ושי ספיר )סיו"ר(. פעילות הקורס מתקיימת בהנחייתו של פרופ' אלכסנדר בליי, סגן דיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח, והסטודנטים מקבלים הדרכה מדמויות מובילות בתחומי הדיפלומטיה ותחומים משיקים: בכירים לשעבר בצה"ל, שגרירים ישראלים, עובדי ממשלה ואנשי מקצוע. ArMUN מתעתד להרחיב את פעילותיו ולצרף אליו סטודנטים נוספים, ולבסס את מקומו בין מועדוני האו"ם המובילים בעולם.
מבט אל מחקרים באוניברסיטת אריאל / שיתוף פעולה רב-תחומי הקרנה אלקטרומגנטית על תאי סרטן ריאות גרמה לתמותה מלאה שלהם מחלת הסרטן הינה אחד מגורמי התמותה העיקריים בעולם. טיפולים סטנדרטיים עוזרים בחלק מהמקרים, אך בחלק ניכר מהמקרים הסרטן מתפשט ורמת התמותה גבוהה. אי לכך נדרש פיתוח של טיפולים חדשים וסלקטיביים לסוגי הסרטן השונים. במהלך השנים האחרונות הנושא של השפעה של גלים מילימטריים - גלים אלקטרומגנטיים שאורך הגל שלהם בערך 1 מ מ - על אובייקטים ביולוגיים קיבל תשומת לב רבה. למרות המאמצים של חוקרים בכל העולם עדיין אין הבנה מלאה של התהליכים המתרחשים בתאי סרטן תחת ההקרנה ע י גלים מילימטריים. למרות זאת כל החוקרים מסכימים על קיומה של ההשפעה. במחקר שבו נטלו חלק חוקרים מתחומים שונים מהפקולטות למדעי הטבע וההנדסה באוניברסיטת אריאל, שולב ידע רב-תחומי לבדיקת היכולת של גלים אלקטרומגנטיים בתדרי גמ מ לגרום לחיסול התאים הסרטניים באופן סלקטיבי. חברי צוות המחקר הם: ד ר סטלה ארונוב מהמחלקה לביולוגיה שעסקה בבדיקה והבנת המנגנונים הביולוגיים הנוטלים חלק בהשפעת קרינת הגלים המילימטריים על תאים סרטניים והיעדר מנגנונים אלו בתאים בריאים אנושיים; פרופ קונסטנטין קומושוילי, פרופ יעקב לויטן ופרופ אשר יהלום, פיזיקאים שמחקרם עסק בביצוע ההקרנות ובחקר האינטראקציה של הגלים המילימטריים עם התאים; פרופ משה עינת ופרופ בוריס קפילביץ מהפקולטה להנדסה, שעסקו בהקמת מערכות שונות להקרנה. המחקר בוצע במסגרת המרכז למקורות ושימוי קרינה בראשותו של פרופסור אשר יהלום. במחקר בוצעו ניסויים שבהם תאי סרטן ריאות )1299H( עברו הקרנה ע י גלים מילימטריים בתנאים שלא נחקרו )3-4 מ מ בסריקת תדרים רציפה( בעזרת סינטיסייזר )מקור גלים המאפשר לייצר גלים בטווח רחב של אורכי גל ובהספק נמוך(. המדובר בהקרנה בתחום תדרים של 110-75 גיגה הרץ כאשר בכל עשירית מילי-שנייה משתנה התדר עד לסריקה של כל תחום התדרים בתוך 2000 צעדים. ההקרנה בוצעה גם בתדרים בודדים בעזרת Free Electron - אלקטרונים חופשיים )לייזר FEL,)Laser המבוסס על מאיץ חלקיקים מסוג טנדם שהוא מתקן ייחודי הנמצא באוניברסיטת אריאל והוכר כמרכז ידע ארצי. לייזר האלקטרונים החופשיים מאפשר הקרנה בהספקים גדולים פי מיליון ביחס לסינטיסייזר. המחקר המשולב מצא כי הקרנה ע"י גלים מילימטריים באמצעות סינטיסייזר )מקור חלש( במשך 2-4 דקות משנה את התכונות המורפולוגיות - את הצורה והממדים של התא ושל הגרעין שלו - עם השלכה לשינויים פיזיולוגיים. הקרינה גורמת לדיכוי חלוקה של תאים, להזדקנות התאים הסרטניים ותמותה של פי 4-2 יותר מתאי בקרה מאותו סוג. במחקר נמצא כי ההקרנה ע"י גלים מילימטריים במשך 10 דקות על ידי סינטיסייזר )מקור חלש( גורמת לתמותה מלאה של תאי סרטן ריאות. התוצאות התקבלו בהקרנות של גלים מילימטריים עם הספק נמוך )פחות מ- mw 1( בעזרת סינטיסייזר סורק. תאים בריאים שהוקרנו באותם תנאים לא הראו כל השפעה. תוצאות דומות התקבלו בהקרנות עם הספקים גבוהים kw( 2-0.5( עם זמני הקרנה קצרים )5-4 מיקרו-שניות( בעזרת.FEL התוצאות התקבלו בעזרת סטודנט לתואר שלישי, הארי מרקס. ניסויים אלו מצביעים על כך שניתן להשיג השפעה אנטי סרטנית אפקטיבית על תאי סרטן ריאות ע"י הקרנה בהספק גבוה, בתדר גבוה ובזמנים קצרים מאוד. מכשיר בהספק גבוה )בניגוד למכשיר בהספק נמוך(, מאפשר את חדירת הגלים האלקטורמגנטיים לעומק הרקמות. תנאי ההקרנה במכשיר בעל הספק גבוה יכולים להתאים לבדיקת השפעות אנטי-סרטניים בהקרנות של מודלים סרטניים בבעלי חיים )בדרך כלל עכברים( ובעתיד גם בבני אדם. עד כה המחקר נעשה ללא תמיכה תקציבית. מטבע הדברים מחקר מסוג זה מחייב תקציב מחקר מהותי. לאור התוצאות הראשוניות המבטיחות, החוקרים מקווים לגייס תקציבי מחקר ותרומות שיאפשרו את המשך המחקר ומעבר לניסויים בבני אדם. באקדמיה 11.2.1 בתמונות: 1. לייזר אלקטרונים חופשיים 2. סינטסייזר גמ"מ עם סריקת תדרים מודלים מתמטיים במלחמה בסרטן מתמטיקה בשירות הרפואה: גם מודלים מתמטיים מאפשרים לשפר את הטיפול במחלת הסרטן. בזכות הגילוי יהיה ניתן לשפר את הטיפול, שמפעיל את המערכת החיסונית, ולאפשר דיוק במינון ובתדירות לקיחת הטיפול התרופתי - כך עולה ממחקר חדש בנושא משוואות דיפרנציאליות ויישומיהן. עורכת המחקר, ד ר סבטלנה בונימוביץ, המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה, מצאה כי המודלים המתמטיים מאפשרים לבנות אסטרטגיה של תדירות ומינון הטיפול התרופתי לפי פרמטרים אישיים של כל חולה וחולה, תוך שליטה בתופעות הלוואי של הטיפול ומצד שני איתור אותם חולים, שהטיפול אינו יעיל עבורם. מחקרה של ד ר בונימוביץ מתמקד בטיפול בשני סוגי סרטן, הדם ושלפוחית השתן. שכיחות סרטן שלפוחית השתן נמצאת במקום השמיני בקרב גברים, ובמקום ה- 11 בקרב נשים. ולמרות זאת זה לא תחום אטרקטיבי מבחינה תקשורתית ואנשים פחות שומעים עליו, משום שהוא לא קטלני באופן מיידי, מסבירה ד ר בונימוביץ. אלא שאיכות החיים של הלוקים בו היא קשה מנשוא. החולה נדרש לעבור שוב ושוב כריתה של פוליפים, כימותרפיה וטיפולים קשים נוספים. הרעיון להשתמש במודלים המתמטיים ביישום רפואי עוד לא נוסה ומטרתו לדייק את אופן הטיפול בסרטן כך שלא יהיה מבוסס על ניסיונות והתבוננות קלינית בלבד. ד ר בונימוביץ התגייסה לנושא מתוך היכרות משפחתית עם המחלה. כיום היא מקווה שהרופאים יהיו קשובים יותר ליישומים מסוג זה, ושחלון הזדמנויות נפתח לשיתופי פעולה בין הרפואה למתמטיקאים ולמדעים מדויקים.
12 אוניברסיטת אריאל בית הספר לתקשורת בכירי התקשורת בישראל - באולפן הטלוויזיה באריאל שורה של אישים בכירים מתחום התקשורת בישראל הגיעו במשך שנת הלימודים הנוכחית לאוניברסיטת אריאל כדי להשתתף בתוכנית מפגשים עם התעשייה, המתקיימת בבית הספר לתקשורת. בין האורחים: אנשי הטלוויזיה הבכירים ירון לונדון, ארז טל וחיים הכט, בעל הטור ב"ידיעות אחרונות" וחתן פרס ישראלי לתקשורת נחום ברנע, העורך הראשי של ארץ נהדרת מולי שגב, עיתונאי הארץ גדעון לוי, הלשונאי ד ר אבשלום קור, אמן המדיה והמוזיקאי נוי אלוש. האורחים נענו להזמנת בית הספר לתקשורת לשוחח על עבודתם המקצועית עם תלמידי בית הספר וסגל המורים. סמוך ליום הזיכרון לשואה ולגבורה התארחה במסגרת זו הקולנוענית נטעלי בראון, שסיפרה של סרטה התליין, על האיש שהפעיל את הגרדום שבו הוצא להורג הפושע הנאצי אדולף אייכמן. המפגשים נערכים באולפן הטלוויזיה המשוכלל של בית הספר לתקשורת, במתכונת הדומה לזו של תוכנית הטלוויזיה האמריקאית אולפן השחקנים, שבה מארח ג יימס ליפטון דמויות בולטות מעולם הקולנוע. האורחים ב מפגשים עם התעשייה מרואיינים על ידי מורים מבית הספר לתקשורת, וכן משיבים לשאלות מקהל הסטודנטים. עד כה הפכו המפגשים למוקד משיכה ועניין רב בקרב הסטודנטים, אנשי הסגל ואורחים נוספים מתוך האוניברסיטה. המפגשים מצולמים באולפן על ידי תלמידי המסלול לטלוויזיה וקולנוע, הממלאים את כל תפקידי הצילום וההפקה, בהנחיית במאי הטלוויזיה הוותיק יוסי רונן, הנמנה עם מורי בית הספר למעלה: מפגש עם ארז טל, צילום:.DJ Photography צילומים: יונתן בורק, פלאביו גרינשפאן, דן טובול, חנה טייב. לתקשורת. בדרך זו מתנסים סטודנטים בהפקת אולפן שלמה ומלאה בזמן אמת. לדברי ראש בית הספר לתקשורת, ד ר אילן תמיר, המפגשים מהווים גשר בין עולם הלימודים ובין העולם המעשי ברוח החזון של בית הספר לתקשורת, ומשקפים את מגוון תחומי ההתמחות שמציע בית הספר. מאז הקמתו מציג בית הספר לתקשורת מתכונת ייחודית, שאינה קיימת באוניברסיטאות אחרות בישראל, המשלבת לימודים תיאורטיים בהיקף מלא בתחום התקשורת לצד התמחות מקצועית באחד מן המסלולים תקשורת אסטרטגית, תקשורת דיגיטלית, קולנוע וטלוויזיה, רדיו ועיתונות.
באקדמיה 13 לא צופה בערוץ 2: ד ר אבשלום קור. לחפש את הסיפור : נחום ברנע בראיון. שיחה בגובה העיניים: גדעון לוי עם סטודנטים. טלוויזיה ורדיו: חיים הכט באולפן רדיו קול אחר. סודות של מראיין: ירון לונדון. יש לנו ארץ נהדרת: מולי שגב.
14 אוניברסיטת אריאל עם הפנים אל העתיד החזון: בית ספר לרפואה שיכין רופאים לאתגרי אמצע המאה ה- 21 אחרי 15 שנים שבהן ניווט את לימודי מדעי הרפואה באריאל פרש פרופ' יאיר שפירא מתפקידו כדיקן בית הספר למדעי הרפואה "יש לנו קשרים עם בתי חולים רבים, שם הסטודנטים עוברים הכשרה מקצועית" הדיקן היוצא פרופ' יאיר שפירא פרופ' יאיר שפירא, סיים את תפקידו כדיקן בית הספר למדעי הבריאות. שפירא אינו עוזב את האוניברסיטה, והוא יעמוד בראש לימודי התואר השני במנהל מערכות בריאות והקמת פרויקטים נוספים בתחומי הרפואה והבריאות. שפירא הוא רופא בהכשרתו בעל מומחיות במנהל רפואי, בריאות הציבור ורפואה תעסוקתית. הוא הביא עמו לאריאל ניסיון רב בניהול מערכות בריאות: הוא שירת בחיל הרפואה בצה"ל שם הגיע לדרגת אלוף משנה, היה מנכ"ל בית החולים סורוקה בבאר שבע ומנכ"ל בית החולים בילינסון בפתח תקווה, הרופא הראשי וסמנכ"ל בשירותי בריאות כללית, מנכ"ל אסותא מרכזים רפואיים ועוד. עבודתו המדעית התבססה בעיקר ברפואה ופיסיולוגיה סביבתית ופיסיולוגיה ורפואת המאמץ. בין היתר היה שותף לפרופ' עזרה זוהר ז"ל במחקרים שהחדירו לתודעת הציבור בכלל וצה"ל בפרט את הצורך בשתייה מרובה בעונת הקיץ. פרופ' שפירא הגיע לאוניברסיטת אריאל בשנת 1998, ושנה אחר כך נקרא לעמוד בראש לימודי מדעי הרפואה. את הרגע הזה הוא אינו שוכח. "לפני כחמש עשרה שנה, במוצאי שבת, הודיעו לי שמיסד בית הספר פרופ' ברוך מודן, שאותו מאוד הערכתי, ניפטר באופן פתאומי ועלי להיכנס לנעליו מיד", משחזר שפירא. בית הספר מנה אז שתי מחלקות בלבד - מנהל מערכות בריאות ופיזיותרפיה. במשך שנות פעילותו נפתחו ארבע מחלקות חדשות - תזונה, הפרעות בתקשורת, סיעוד וקדם רפואה. במחלקות למנהל מערכות בריאות ופיזיותרפיה אושרו לימודי תואר שני. לצד אלה ציין שפירא הישגים נוספים בתקופת כהונתו, בהם הבאת הסטודנטים למקומות הראשונים בבחינות רישוי ממשלתיות, והכנת הפקולטה לצעד הבא שהוא פתיחת בית ספר לרפואה. "כבר עתה אנו מלמדים את השנים הראשונות ברפואה, עם פתיחת המחלקה לקדם רפואה", אומר שפירא. "בית הספר שלנו מושתת ברובו המכריע על אנשי שטח מהשורה הראשונה שצברו ניסיון קליני, ניהולי ומדעי. מטרתנו להקנות כלים שימושיים להתמודדות עם מערכת הבריאות על מקצועותיה השונים".
באקדמיה 15 "עם עוד 'קצת הרבה' מאמץ יקום בית ספר לרפואה שיכין רופאים לצורכי אמצע המאה ה- 21 " פרופ' יאיר שפירא האם העובדה שבית הספר אינו פועל לפי שעה במסגרת בית ספר לרפואה, או בצמוד לבית חולים, לא פגעה באיכות ההכשרה של הבוגרים? שפירא: "נהפוך הוא. באוניברסיטאות להן בתי ספר לרפואה, מקצועות הבריאות האחרים מקבלים עדיפות שניה היות והכשרת רופאים היא העיקר. אצלנו המצב שונה; מקצועות הבריאות כמו פיזיותרפיה, תזונה, הפרעות בתקשורת הם 'הבן יקיר לי אפרים'. זאת ועוד: יש לנו קשרים עם בתי חולים רבים, שם הסטודנטים עוברים הכשרה מעשית". מה היו הקשיים העיקריים שבפניהם עמדת בעת תפקידך? "הבירוקרטיה הפנים וחוץ ארגונית, השמרנות, הניבזות, והתחרותיות - מי שמאשר לנו תוכניות מגיע מהמוסדות המתחרים - בעיות יושרה ועוד". כיצד הניסיון העשיר שלך בתחום הניהול והמחקר בא לביטוי בדרך שבה הובלת את בית הספר? "בחירת צוות, סימון דרך, התווית אזימוט, הבנה בפוליטיקה ארגונית ובמחלות ארגוניות ממאירות אחרות". מהו החזון שלך לעתיד המכלול הרפואי באוניברסיטת אריאל? "הקמת מרכז רפואי אמבולטורי מהשורה הראשונה, הקמת מרכז לרפואת חרום, קליניקות משוכללות, הן לטובת האוכלוסייה מהאזור החסרה שירותים אלה, והן כמרכז התנסות לסטודנטים. עם עוד 'קצת הרבה' מאמץ יקום בית ספר לרפואה שיכין רופאים לצורכי אמצע המאה ה- 21, תוך דגש על רפואה מותאמת אישית, ועל הכשרת הרופא להיות מנהל הטיפול הכוללני - אינטגרציה של הדיפרנציאציה". עולם הרפואה ממלא את עולמו של שפירא גם מחוץ לשעות העבודה: הוא נשוי לאחות, אב לבן רופא ובת רוקחת. בת אחרת בחרה כיוון אחר ועוסקת באמנות. הוא סב לשישה נכדים ונכדה אחת אשר לדבריו "עדיין לא בחרו את מסלול תעסוקתם העתידי". כנסים ומחקרים מענקי מחקר של חיל הרפואה לחוקרים באריאל פרופ אבי כץ פרופ שירי נבון-ונציה ד ר יורם בראב ד ר לאה פוסטיק חמישה חוקרים ממחלקות שונות באוניברסיטת אריאל זכו באחרונה במענקי מחקר משמעותיים מטעם חיל הרפואה בצה"ל. החוקרים שזכו במענקי המחקר הם: פרופ' אבי כץ 100,000 למחקר על השפעת חימום מקומי על סינטוז גליקוגן על ביצוע גופני. פרופ' שירי נבון-ונציה 100,000 למחקר בנושא יציבות לאנטיביוטיקה בחיידקי אשרישיה קולי הגורמים לזיהומים בדרכי השתן בחיילות. ד"ר יורם בראב 99,000 למחקר על שיפור תפקוד קוגניטיבי באמצעות שימוש בגרייה חשמלית חוצה גולגולת ישירה בנבדקים בריאים. ד"ר לאה פוסטיק 98,000 למחקר על השפעת חשך שינה ורעש מבצעי ברמות שונות על תקשורת בין אישית. ד"ר שמואל שפרינגר 40,000 למחקר על הקשר בין שינוי במדדי הליכה על משטח משופע תוך נשיאת מסע להיארעות פציעות בגפה התחתונה בחיילים. מחקרים רבים שנערכו על יוצאי צבא, בעיקר בארצות הברית, מדווחים כי אלה הלוקים בהפרעה פוסט-טראומטית מ ועדים יותר לפעילות פלילית, בעיקר אלימות ושימוש באלכוהול וסמים. במחקר שנערך ע י ד ר לאה פוסטיק, מהמחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל, נבדקה מגמה הזו על יוצאי צבא ישראליים ועולה כי חיילי צה ל שלקו בפוסט טראומה מועדים פחות לפעילות פלילית ולתמותה מחיילים בעולם. שני ממצאים עיקריים במחקר: בישראל לבעלי הפרעה פוסט-טראומטי היו מעט יותר עבירות פליליות באופן כללי, אך לא היה הבדל בין הקבוצות בעברות הקשורות לאלימות ולשימוש בסמים בניגוד לשאר צבאות העולם שבהם ד ר שמואל שפרינגר פרופ אלברט פנחסוב לדברי פרופ' אלברט פנחסוב, סגן הנשיא והדיקן למחקר ופיתוח, ביקרו נציגי חיל הרפואה באריאל ב- 2014 כחלק מתהליך איתור מחקרים המשתלבים בצרכי החיל. במהלך הביקור, שנערך ביוזמת דני חרדון, מנהל הרשות למחקר ופיתוח, נפגשו האורחים עם חברי הסגל ושמעו על המחקרים המתנהלים באוניברסיטה. לאחר פרסום קול קורא מטעם חיל הרפואה, הגישו רוב חברי הסקר שנפגשו עם נציגי החיל הצעות מחקר, בסיוע הרשות למחקר ופיתוח. "אנו מאמינים שהמפגש, שהניב הכרויות מקצועיות ואישיות, זרע את הזרעים המשמעותיים לזכויות המרובות מטעם חיל הרפואה לראשונה מזה שנים", אמר פרופ' פנחסוב. חיילי צה ל שלקו ב פוסט טראומה מועדים פחות לפעילות פלילית ולתמותה מחיילים בעולם נבדקה התופעה והתקבלו נתונים שמצביעים על עלייה ניכרת בעבירות פליליות בקרב חיילים פוסט-טראומטיים. עוד נמצא כי אצל רוב האנשים בעלי הפרעה פוסט-טראומטית, העבירה הפלילית הראשונה, למי שעברו מספר עברות, בוצעה בשנה שאחרי האירוע הטראומטי. מחקר נוסף שערכה ד ר פוסטיק בדק את שיעורי התמותה בקרב חיילי צה ל עם פוסט טראומה. בניגוד לממצאים בעולם על קשר בין פוסט טראומה לשיעורים גבוהים של תמותה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אנחנו מצאנו שיעורי תמותה דומים בקרב יוצאי צבא שמאובחנים עם פוסט-טראומה ויוצאי צבא ללא אבחנה כזו, אומרת ד ר פוסטיק.
16 אוניברסיטת אריאל...המשך כנסים ומחקרים חוקרים מאריאל בגיליון מיוחד של כתב העת Israel Affairs גיליון מיוחד של כתב העת Israel Affairs שהוקדש לבחירות לכנסת ה- 19 שנערכו בישראל בשנת 2013 ראה אור באפריל השנה. הגיליון, בעריכתו של ד ר איתן אורקיבי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל, בשיתוף עם ד ר מנפרד גרסטנפלד, התמקד בהיבטים סוציולוגיים, היסטוריים ותרבותיים של מערכת הבחירות. ד ר איתן אורקיבי ד ר זאב חנין ד ר אייל לוין המאמרים בקובץ, פרי עטם של טובי החוקרים בתחומי החברה, התקשורת והתרבות הישראלית, עוסקים בתהליכי שינוי בתרבות הפוליטית בישראל, כפי שבאו לידי ביטוי במערכת הבחירות 2013. בגיליון המיוחד נכללים שורה של מאמרים של חוקרים מאוניברסיטת אריאל. פרופ זאב חנין מהמחלקה לישראל במזרח התיכון ומדעי המדינה ניתח במאמרו את השינויים בדפוסי ההצבעה של יוצאי מדינות חבר העמים בישראל, ודן באופן שבו שינויים אלה משקפים תהליכים חברתיים מרתקים שאותו חווה הרחוב הרוסי בישראל. ד ר אייל לוין, מהמחלקה לישראל במזרח התיכון ומדעי המדינה, הציג במאמרו פרשנות היסטורית רחבת יריעה למערכת הבחירות ולתוצאותיה, תוך השוואתה למערכות בחירות הקשר הסיני: שיתוף פעולה בין אריאל לאוניברסיטת יונאן ד ר דן אופיר מתהדקים קשרי המדע בין אוניברסיטת אריאל לבין אוניברסיטת יונאן בסין. ד ר דן אופיר, חבר סגל המחלקה למדעי מחשב ומתמטיקה הוזמן באחרונה לסיבוב ההרצאות במחלקה להצפנה בבית ספר לתוכנה מקום שני בתחרות סוכנים ממוחשבים התחרות השנתית של משא ומתן בעזרת סוכנים ממוחשבים Agents Automated Negotiating ) ANAC (, Competition נערכה השנה במאי, ותוצאותיה פורסמו במושב מיוחד בכנס AAMAS 2014 שנערך בפאריס. השנה השתתפו 21 קבוצות ממדינות שונות בשלב המוקדם של התחרות, ושמונה מתוכן, בהן הקבוצה של אוניברסיטת באוניברסיטה השוכנת בעיר קונמינג, כאורחו של פרופ ג פרי זאנג. ההרצאות שתורגמו לסינית באמצעות מתורגמן עוררו עניין רב בקרב אנשי הסגל והסטודנטים. במהלך ביקורו הוזמן ד ר אופיר לבחון פרויקטים מחקריים של סטודנטים לתואר שני ולהעלות הצעות להמשך הפיתוח שלהן, בדומה לנעשה באוניברסיטת אריאל. מארחו, הפרופ אריאל, עלו לשלב הגמר שנערך בפאריס. ד ר ינון צוקרמן, מהמחלקה להנדסת תעשיה וניהול באריאל והסטודנט עדן ארז, תלמיד לתור שני באוניברסיטת בר-אילן זכו במקום השני בתחרות עם הסוכן,DoNA בפער מזערי מהמקום הראשון אליו הגיע קבוצה מה- Technology Nagoya Institute of ביפן. ד ר רפי מן קודמות, למן שנות השבעים ועד היום. ד ר איתן אורקיבי ניתח את קמפיין הבחירות של מועמדים ברשתות החברתיות, תוך התייחסות לחידושים באסטרטגיות השיווק העצמי של פוליטיקאים בעידן הרשתות החברתיות. ד ר רפי מן מבית הספר לתקשורת הציג פרשנות סוציולוגית למעברם של אנשי תקשורת וידוענים למערכת הפוליטית, דרך ניתוח המקרה הייחודי של יאיר לפיד. מחקרים נוספים בגיליון המיוחד מוקדשים להתבססות עוצמתו של הימין הישראלי בזירה הפוליטית ובתהליכי הקצנה החלים על מפלגות הימין, בדפוסי ההצבעה של הציבור החרדי, בתהליך השיקום הפוליטי של הציבור הדתי-לאומי מאז ההתנתקות ועד להצלחתם המטאורית של נפתלי בנט ומפלגת הבית היהודי, ועוד. זאנג עוסק בין היתר בפענוח הצופן הטבעי הטמון ב- DNA, ומבקש להסתייע למטרה זו בשיטות כריית הנתונים, שבהן עוסק ד ר אופיר. במסגרת הידוק הקשרים בין שתי האוניברסיטאות עוסק עתה ד ר אופיר בהגדרת תוכנית מחקר אשר תוגש במקביל למשרדי המדע בישראל ובסין. בתחרות זו הסוכנים מבצעים שורה של משחקי משא-ומתן מרובי נושאים והמנצח הוא זה שהצליח להרוויח את התועלת ד ר ינון צוקרמן הנצברת הגבוהה ביותר. חידוש שהוצג השנה הוא הרחבת מודל המשחק לפונקציות תועלת לא- ליניאריות ודומיינים בעלי מספר הצעות עצום.
באקדמיה 17 כנס אריאל החמישי למשפט ולתקשורת: ישראל במזרח התיכון במציאות משתנה כנס אריאל החמישי למשפט ולתקשורת, התקיים באריאל ב- 2014. את הכנס פתח השר זאב אלקין, )שכיהן אז כיו ר ועדת חוץ וביטחון(. ד ר רונן א. כהן מהמחלקה ישראל במזרח התיכון הרצה על המזרח התיכון במציאות משתנה. המושב הראשון דן בחילופי אוכלוסין לפי המשפט הבינלאומי ובתקדימים לחילופי אוכלוסין בעקבות מלחמות. פרופ אלכסנדר בליי היה יושב ראש המושב והמרצים היו פרופ שמעון שטרית, מופקד הקתדרה למשפט ציבורי ובינלאומי ע ש גרינבלט באוניברסיטה העברית בירושלים, אל מ )מיל.( שאול אריאלי, חבר הועד המנהל במועצה לשלום וביטחון ופרופ אברהם ציון, ראש המרכז למשפט ותקשורת. בהתייחסו לתקדימים בנושא חילופי אוכלוסין אמר פרופ שטרית: בעוד שבעבר חלק מהפעולות שנשקלו, דהיינו חילופי אוכלוסין או אפילו חילופי שטחים, שזה היה לגיטימי, מקובל, היום בעקבות התפתחויות משפטיות גם אצלנו בדין הפנימי החוקתי וגם במשפט הבינלאומי, מה שפעם היה לא ניתן ליישום היום, וזה חשוב לזכור את זה. פרופ אברהם ציון הדגיש בדבריו כי הנושא של חילופי אוכלוסין הוא בעצם השאלה המרכזית שעומדת בבסיס האפשרות של שלום במזרח התיכון. ללא פתרון נושא הפליטים לא ייכון שלום במזרח התיכון. ולכן ישראל עשתה טעות שלא שמה את נושא הפליטים בראש כל משא ומתן מדיני שהיה מאז הסכמי אוסלו. אצל הפלסטינים ללא זכות השיבה לא ייכון שלום, אמר. במושב השני, בראשות פרופ מרים ביליג, מנהלת מו פ אזורי השומרון ובקעת הירדן, נידון מעמד יהודה ושומרון מאז הצהרת בלפור, והוא התמקד בשאלה האם הסכמים והחלטות בינלאומיות מאז הצהרת בלפור שינו את מעמד ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. המרצים היו: פרופ רות לפידות, אמריטוס, האוניברסיטה העברית ירושלים, מבכירי המשפטנים בתחום הבין-לאומי, כלת פרס ישראל התשס ו, פרופ רובי סיבל, האוניברסיטה העברית, מומחה למשפט בינלאומי ויחסים בינלאומיים, לשעבר היועץ המשפטי למשרד החוץ, ופרופ יוג ין קונטורוביץ, אוניברסיטה נורת ווסטרן, מרצה אורח באוניברסיטה העברית ירושלים וחוקר בכיר בפורום קוהלת למדיניות, מומחה למשפט בינלאומי. לדברי פרופ לפידות הצהרת בלפור חשובה מאוד מבחינה פוליטית לתנועה הציונית, אך מבחינה משפטית הוא לא היה כל כך חשוב, הוא ניתן על ידי 1. פרופ אברהם ציון, ראש המרכז למשפט ותקשורת. 2. ח כ זאב אלקין. 3. פרופ רובי סיבל ופרופ יוג ין קונטורוביץ. 4. פרופ אברהם ציון ומר פיטר סימפסון. בריטניה בשעה שבריטניה עוד לא שלטה בכלל בארץ ישראל. אז איך אתה יכול להבטיח משהו רציני לגבי שטח שבכלל לא תחת השלטון שלך? אבל הפגם הזה תוקן מהר מאוד על ידי כתב המנדט לארץ ישראל. כתב המנדט של חבר הלאומים. כתב המנדט שקודם כל המעצמות המנצחות במלחמת העולם הראשונה אימצו את התוכנית של בלפור והטילו על אנגליה לבצע את התוכנית הזאת. יש בכתב המנדט באמת הרבה דברים יפים. לדברי פרופ סיבל בריטניה וצרפת הסכימו ביניהן שבריטניה תנהל את השטח לא כקולוניה בריטית אלא במטרה ליישם את הצהרת בלפור שדיברה על בניית בית יהודי לאומי. הם התייחסו לזכויות של האוכלוסייה המקומית, אבל העניקו לאוכלוסייה המקומית זכויות אישיות דתיות משפטיות לא לאומיות. אין זכר לזכויות לאומיות כי הכוונה שלהם היתה להקים בית לאומי יהודי, אין זכר לבית לאומי ערבי ולזכויות לאומיות, אמר פרופ סיבל. לדבריו הסיבה לכך נעוצה בהענקת לאומיות לתושבים הערבים בכל יתר חלקי האימפריה העותומנית. פרופ קונטורוביץ השווה את המצב באזורנו עם אזורים אחרים בעולם, כדוגמת המצב בין רוסיה ואוקראינה לגבי חצי האי קרים ובמבחן השוואתי הראה שהנוכחות של ישראל בשטחי יהודה ושומרון היא מוצדקת מבחינה משפטית. המושב השלישי דן בנרטיב וסמנטיקה בתקשורת הישראלית והזרה בהקשר לסכסוך הישראלי ערבי. ראש המושב היה פרופ נסים דנה, ראש המחלקה הרב תחומית במדעי החברה והרוח. השתתפו ד ר אייל לוין מהמחלקה ישראל במזרח התיכון שדיבר על התנגשות בין אתוסים בחברה הישראלית וד ר אבי גור, מרצה אורח שסיקר נושאים במחלוקת בין התקשורת הישראלית והבינלאומית. בסיכום הכנס ציין פרופ ציון, כי בכנס נשמעו אנשי אקדמיה, פרופסורים מהשורה הראשונה שאומרים לנו שההתיישבות ביהודה ושומרון היא חוקית על פי המשפט הבינלאומי. אז מה, כל העולם טועה? ארצות הברית עם כל הידע והמידע שיש לה, אירופה, האם זו כולה מבוססת על אנטישמיות? מה בעצם קרה לעולם?. לדבריו בישראל יש איזשהו פצע בתחום המשפטי... בית המשפט הגבוה לצדק שלנו קבע שיהודה ושומרון הוא אזור כבוש ולכן ההתיישבות ביו ש היא למעשה חוקית כל זמן שהיא התיישבות צבאית או מעין צבאית, או שהיא תורמת לצבא.וזה למעשה יוצר מצב קשה ביותר לכל מי שמתמודד בחוץ לארץ עם אנשים שהם אנטי ישראליים או שרוצים לנגח אותנו... בג ץ לא נכנס להצהרת בלפור, לא לאמנת סאן-רמו, לא למנדט הבריטי, לא בדק את כל הדברים האלה. והעולם שהוא לומד מהנרטיב הערבי הולך בדרך הזאת. בין המברכים בכנס היה גם מר פיטר סימפסון שתרם באופן רצוף למרכז למשפט ותקשורת ולכנסים.