בפני כב' השופטת דלית גילה נציג ציבור - חנניה דהאן נציג ציבור - רפאל גליק התובעת התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל ע "י ב"כ עו"ד אחמד מסאלחה ואח ' - הנתבעת צביקה גרוניך (בלן שלטים וחותמות) באמצעות לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון ע "י ב"כ עו"ד אורלי ספיר-סחייק ועו"ד טל עינת-בן אריה צד מצורף מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי), עוה"ד עמית קורן וטל גולן באיחוד הדיון עם תיקי ד"ט: 2444/07 התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל ע "י ב"כ עו"ד אליעד שחם ואח ' - 2584/07 548/08 א. צ. ויסמן בע"מ; מליק אריזות הדפסות ומוצרים פלסטיים בע"מ; גרפטרפיק בע"מ - באמצעות לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון כולן ע"י עו"ד אורלי ספיר-סחייק ועו"ד טל עינת-בן אריה - התאחדות התעשיינים בישראל ע "י ב"כ עו"ד שלמה בכור 2126/08 2360/08 2380/08 2751/08 8084-09-09 20931-11-09 21021-11-09 11399-12-09 11474-12-09 37555-12-09 38815-02-10 22216-08-10 עץ ירוק דלתות בע"מ גל כיפוף בע"מ ש.מ.ר. מתכת בע"מ י. כהן בע "מ פרופאל בע"מ אחים חיון עבודות נגרות בע"מ אחים בורנשטיין יצרני חולצות בע"מ מדיטקס בע"מ ק.א.א. הרכבות וחיווט מכשירים אלקטרוניים בע"מ מטלקו בע"מ מ.די.ווי - צביעה תעשייתית בע "מ לאון פלסט תעשיות טקסטיל בע "מ כולן באמצעו ת לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון ע"י ב"כ עו"ד אורלי ספיר-סחייק ועו"ד טל עינת-בן אריה א יי.וי.אר. תקשורת בע"מ - ע"י ב"כ עוה"ד גד שילה ואח' = מחיקה בהסכמה, 31.5.11] קבוצת פיסו תעשיות בע"מ - ע"י ב"כ עוה"ד עדו אמיר ואח' בן סימון תעשיות אלומיניום בע"מ - ע"י ב"כ עוה"ד בועז שפירא ואח' 22310-08-10] 1552/08 2169/08 1 מתוך 15
א( רקע פסק-דין [עב 2248/07] והחלטה עניינה של התובענה, בתיק הראשון שבכותרת, בשאלה - האם חייב מר צביקה גרוניך (להלן: הנתבע), בעל עסק בשם "בלן שלטים וחותמות", בחדרה (להלן: העסק), לשלם דמי טיפול ארגוני-מקצועי (להלן: דמי טיפול) לארגון המעבידים - "התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל" (להלן: התאחדות המלאכה או התובעת), עבור השנים 2007-2003 (כולל)..1 טענת הגנה מרכזית בתיק הראשון היתה, כי הנתבע חבר בארגון מעבידים אחר - הוא "לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון" (להלן: לשכת המסחר), ובשל כך, יש לפטור אותו מתשלום דמי טיפול להתאחדות המלאכה. לטענת הנתבע, פטור כאמור מעוגן בתקנות, שהותקנו מכח חוק הסכמים קיבוציים התשל"ז- 1977 (להלן: חוק ה"ק) - הלא הן תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים), התשל"ז- 1977 (להלן: התקנות), כאשר סייג לפטור - הקבוע בחלופות של תקנה 3(11) ), סיפא, המבטל את הפטור מתשלום דמי טיפול, אם התשלום אמור להשתלם לארגון מעבידים בתעשיה או לארגון מעבידים של בעלי מלאכה ותעשיה זעירה (להלן: הסייג) - הוא אנכרוניסטי, פוגע בחופש הבחירה, בחופש התחרות ובחופש העיסוק וכן נגוע באפליה פסולה; על כן - הנתבע סבור, כי יש לבטלו..2 בתחילת ההליך שלנו, התברר שקיימות בבית-הדין לעבודה בחיפה תביעות נוספות, הן של התאחדות המלאכה והן של התאחדות התעשיינים בישראל (להלן: התאחדות התעשיינים), בנושא דמי טיפול, בהן עולה אותה טענת הגנה. עוד למדנו, כבר אז, שעתירה בדבר תקיפה ישירה של הסייג לפטור בתקנות תלויה ועומדת בפני בית-המשפט העליון [בג"ץ 5525/07 איגוד לשכות המסחר ואח' נ' שר התעשייה המסחר והתעסוקה ואח' (להלן: הבג"ץ)]..3 בתום ישיבת ההוכחות, ביום 5.11.08, קבענו, כי מאחר שדיון בבג"ץ אמור להתקיים ביום 26.11.08, ושם עולה השאלה המשפטית, בה נדרשנו גם אנו להכריע - אין מקום להקדים את פסיקתנו להחלטה בבג"ץ. אפשרנו לצדדים לסכם, עם התייחסות להשלכה של ההכרעה בבג"ץ על ענייננו. ב"כ ההתאחדות, שסבר שאין טעם לחכות להכרעה בבג"ץ [עמ' 10 ש, ' 5-2], הגיש סיכומיו, לאחר ארכות שביקש, ביום 5.7.09; בהתאמה - הנתבע סיכם טענותיו בכתב ביום 20.10.09. עם זאת, הואיל וההכרעה בבג"ץ נדחתה, פעם אחר פעם, החלטנו שפסק-הדין שלנו יינתן רק לאחר שמי מהצדדים ידווח לנו על תוצאות הדיון בבג"ץ [החלטה מיום 26.1.10]..4 ביום 20.5.10 ניתן פסק-דין בבג"ץ והעתירה נמחקה; וזו לשונו המלאה של פסק-הדין בבג"ץ:.5 "בהמלצת בית המשפט, בשים לב לכך שהתקנות נשוא העתירה מצויות עתה ערב החלפתן בתקנות חדשות המונחות על שולחנה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, משך בא-כח העותרים את העתירה, והעתירה נמחקת ללא צו להוצאות." 2 מתוך 15
ת[ ת ] הצדדים היו חלוקים בדבר האופן בו יש במחיקת העתירה בבג"ץ כדי להשליך על המחלוקת ביניהם. בהתחשב בטענות כנגד הסייג לפטור בתקנות ובאופן בו הסתיימה העתירה, מצאנו לנכון לצרף את היועץ המשפטי לממשלה, כצד שעמדתו נחוצה לשם הכרעה יעילה במחלוקת [החלטה מיום 23.8.10]. בהודעה מיום 28.2.11, נאמר, כי היועץ המשפטי לממשלה החליט שלא להתייצב בהליך, אך, עם הודעה זו הוגשה עמדת המדינה, כפי שהוצגה בתשובת משיבים 2-1 בבג"ץ (יחד להלן: עמדת המדינה); לכן - המדינה צורפה כצד נוסף בהליכים שלפנינו..6 בין לבין, קובצו יחד 19 תובענות, שנפתחו בבית-דין זה, בהן נתקפו התקנות באותן טענות, וביום 13.4.11 התקיים דיון מאוחד בכולן, יחד עם נציג המדינה, אשר צורפה, כאמור, כצד נוסף לכל ההליכים (חלף היועץ המשפטי לממשלה). מאחר שלא כל המעורבים, בהליכים הנוגעים לאותה סוגיה המשפטית, היו מודעים לעמדות הצדדים האחרים - ניתנה להם הזדמנות להשלים את התייחסותם, כולל לתובעת ולנתבע בתיק הראשון, ונקבע שההכרעה בשאלה המשפטית המשותפת לכל ההליכים תינתן במסגרת פסק-הדין בתיק הראשון. כתב הסיכומים האחרון, מטעם המדינה, הוגש ביום 9.10.11..7 נפנה לדון בטענות המרכזיות, המשותפות לכל הצדדים - בדבר תקפות הסייג לפטור בתקנות - לאחר שנביא את העובדות הספציפיות, של המקרה הראשון, בו גם שמענו את הצדדים לגופו של עניין..8 עובדות התיק הראשון (עב 2248/07) 9. אלה העובדות הרלבנטיות, הנקבעות ביחס לתיק הראשון - היחיד בו הובאו ראיות - אשר יש לחלקן השלכה גם להכרעה בשאלה המשותפת לכל ההליכים: א. ההתאחדות היא ארגון מעבידים, כמשמעותו בחוק ה"ק, והיא צד להסכם קיבוצי כללי עם ארגון העובדים, הסתדרות העובדים הכללית החדשה בישראל (להלן: ההסתדרות), /1, נספח א' (להלן: ההסכם הקיבוצי)]; מיום 10.7.03 ב. ההסכם הקיבוצי הורחב בצו הרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה,1/ 1 נספח ב' (להלן: צו ההרחבה)], ונקבע בו, כי: "ההוראות המורחבות שבתוספת יחולו על העובדים והמעבידים בישראל בתעשיה ובמלאכה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, עד 20 עובדים למפעל, ולמעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם; וכן למעט עובדים ומעבידים בתחום פיתוח תוכנה בענף האלקטרוניקה." 1 י"פ 5332, התשס"ה, 27.9.04, עמ' 86. 3 מתוך 15
נ[ ס, נ[ ה- ת ] ס ] ד( /1, נספח ד'), עת העסק היה ג. ההתאחדות קיבלה בגין העסק דמי טיפול לשנת 2000 בבעלות גב' יפה בלן, חמותו של הנתבע. ד. ה. הנתבע הוא עוסק מורשה והעסק הועבר אליו החל משנת 2001, ומאז העסיק בו שני עובדים, מלבדו, תחילה רק את גב' בלן ואחר-כך עוד גרפיקאית; סה"כ היו 3 עובדים בעסק, לכל היותר. מהותו של העסק - חנות, שעיקר עיסוקה מכירת מתנות, חותמות גומי וראשי דיו למדפסות, ובה ניתן גם שירות בנושא חותמות ושלטים; ייצור הוא חלק שולי בפעילות 1/ ס, ',8 ;23,17 נ/ 2 ס, ' 3 ת;,1/ נספח ו']. ו. משנת 2005, הנתבע חבר בלשכת המסחר [נ/ 1 ' 2 ונספח א', שם]. ז. ח. ט. י. יא. יב. יג. לשכת המסחר היא ארגון מעסיקים, חברה בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ועוסקת, בין היתר, בטיפול ביחסי עבודה ומתן יעוץ בתחום לחבריה [נ/ 2 ס, ' 4, 12-7]. בשנים עברו היה מקובל שיתוף פעולה בין לשכת המסחר והתובעת, במסגרתו הוסכם, כי חברה, החברה באחד הארגונים, לא תשלם דמי טיפול לארגון האחר והארגונים לא יפעלו לשכנע את החברים להחליף את ארגון המעבידים בו הם חברים [נ/ 2 ס, ' 6]. בעבר היתה לשכת המסחר חתומה על הסכמים קיבוציים, שהיו עליהם צוי הרחבה /2, ס' 8]; בתקופה מאוחרת יותר, שותפה לשכת המסחר להסכמים קיבוציים של לשכות התיאום של הארגונים הכלכליים, מול ההסתדרות, בנושאים כגון: דמי הבראה, הוצאות נסיעה [נ/ 2 ס, ' 13 ונספחי ב', שם]. תעריף "דמי טיפול" שגובה התאחדות המלאכה, ממי שאינם חברים בה, עומד על מחצית משיעור דמי החבר השנתיים בה. בתקופה הרלבנטית עמדו דמי הטיפול על סך 700 לשנה; לפיכך - תבעה התאחדות המלאכה מהנתבע תשלום בסך, 3,500 נומינלית, בגין השנים 2007-2003 ' 6 לכתב התביעה המתוקן, מיום 16.10.07]; זאת, לפי החלופה המקסימלית של "דמי טיפול", שלא יעלו על מחצית מדמי החבר שהיה המעביד משלם לתובעת, אילו היה חבר בה, בהתאם לתקנה 1 ( לתקנות. בתחילת שנת 2005, הנתבע העביר להתאחדות המלאכה, לבקשתה, מידע על השכר של עובדיו בשנים 2004-2001, על מנת שהתאחדות המלאכה תודיע לו אם מגיע לה תשלום ממנו [נ/ 1 ס, ' 26-25 ונספחים ד' ', שם]. ביום 1.10.06, השיב הנתבע לפניית התאחדות המלאכה, בנושא תשלום דמי טיפול, מיום 25.9.06, בטענה, כי אין קשר בינו לבין דפוס, לא חל עליו צו הרחבה והוא אינו חייב דמי טפול להתאחדות המלאכה [ת/ 1 ס, ' 12 ונספח ה']. התאחדות המלאכה הגישה את התובענה הראשונה, נגד הנתבע, ביום 24.6.07. 4 מתוך 15
ב 3 חלק עובדתי כללי יד. בעקבות תלונות רבות, מצידם של מעסיקים רבים, שהצטברו ביחידה ליחסי עבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה, וכן תרעומת של ארגוני מעבידים מסוימים על אפליה שקיימת, לטענתם, בתקנות, הכירה המדינה בצורך בבדיקת הנושא מחדש. לפיכך - בתאריך 24.1.05, מונה צוות, בראשותו של הממונה הראשי על יחסי העבודה, עו"ד שלמה יצחקי, לבחינת היבטים שונים בנושא דמי טיפול. צוות זה הגיש דו"ח, עם המלצות, בחודש 3/06 [נ/ 2, נספח ג' (להלן: דו"ח יצחקי)]. - טו. בדו"ח יצחקי - שהוגש במסגרת התביעה הראשונה "הבעיה והמלצות הצוות", כך: נקבע בפתח הפרק שכותרתו "אין מחלוקת כי בהוראת תקנה 3(11) לתקנות הקיימות יש משום הפליה בין ארגוני מעבידים, שכן בעוד שהתאחדות התעשיינים וארגון בעלי המלאכה והתעשיה הזעירה יוסיפו לגבות ממעביד מאורגן דמי טיפול, ארגונים אחרים הזכאים לכך מנועים מלעשות כן כל עוד המעביד מאוגד בארגון מעבידים העוסק למעשה בטיפול ביחסי עבודה. יתר על כן, יש בהוראה זו משום פגיעה בחופש ההתארגנות של המעביד שכן לא ראוי בעיני חברי הצוות כי ארגון מעבידים יוסיף לגבות דמי טיפול ממעביד שבחר להתארגן בארגון מעבידים אחר, ככל שהארגון האחר עוסק ביחסי העבודה באותו ענף העבודה של ארגון המעבידים הזכאי לגבות דמי טיפול. במאמר מוסגר יאמר, כי בקשר לגביית דמי טיפול ארגוני מקצועי מעובדים: סעיף 25 א( )( ( לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958 קובע כתנאי לניכוי דמי טיפול מעובד, כי העובד לא יהיה מאורגן בשום ארגון עובדים. יחד עם זאת יצוין כי קיים החשש, בקרב ארגוני המעבידים הגובים דמי טיפול, כי מעביד יתאגד בארגון מעבידים שאינו מייצג את האינטרסים של הענף אליו הוא משתייך על מנת לחמוק מתשלום דמי טיפול. הצוות ממליץ על החלפת הוראות פסקה (11) לתקנה 3 ומציע כי פטור מתשלום דמי טיפול יינתן רק למעביד מאורגן בארגון מעבידים אשר מטפל ביחסי העבודה בענף העבודה אליו הוא משתייך לפי אופי עיסוקו של המעביד...". טז. בהמשך לדו"ח יצחקי, התקנות, הקיבוציים, בחודש 3/06 יז. כפי שהוצעו בדו"ח יצחקי, אך, קיימה ועדת העבודה של הכנסת מספר דיונים בנוסח של כנדרש מהוראות סעיף 33 ז לחוק ההסכמים עד כה, למרות שחלפו קרוב ל- 6 שנים ממועד פרסום דו"ח יצחקי, - טרם תוקנו התקנות, והנוסח הארכאי נותר על כנו. טיוטת התקנות המוצעת, כפי שצורפה כנספח לדו"ח יצחקי, אינה נותנת עדיפות כלשהי לארגוני המעסיקים בתחום התעשיה והמלאכה, והוצע בדו"ח יצחקי - מפורשות - כי "תבוטל ההפליה הקיימת בדבר הפטור שלפי תקנה (11)3 יצחקי - ס' ו' לתיקונים המוצעים, בפרק "סיכום ומסקנות"]. לתקנות הקיימות..." [דו"ח 5 מתוך 15
יח. ועדת העבודה של הכנסת דנה בנוסח התקנות החדשות, ובדיון שהתקיים בתאריך 29.11.10, החליטה הועדה - "לא לקיים הצבעה על התקנות כפי שהוגשו לוועדה, זאת בשל חילוקי דעות שעלו על חלק מהסעיפים וביניהם גובה דמי החבר שישולמו." [מכתבו של יו"ר הועדה, ח"כ חיים כץ, אל מר אביאל קורן, מיום - 26.12.10 בין נספחי ב' לתגובת הנתבעים לעמדת המדינה, מיום 12.4.11]. עוד כתב יו"ר הועדה במכתבו, כי: "בסוף הדיון הציעה הועדה לנציגי משרד התמ"ת הצעה שעל פניו לא נראית קיצונית, לפיה דמי הטיפול יעמדו על... כרגע הנושא נמצא בפתחו של משרד התמ"ת שוב, האם הוא יקבל את עמדת הועדה ויחזיר את התקנות לאישור הועדה או שמא יחליט למשוך את התקנות...". יט. כ. ביום 28.3.11, אישר ח"כ חיים כץ למר אביאל קורן, כי נושא תקנות דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגוני מעסיקים נמצא על שולחן ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שבראשותו [בין נספחי ב' הנ"ל]. ובמענה לפנייה בדוא"ל, של מר קורן אל מר שלמה יצחקי, השיב לו מר יצחקי, ביום 6.4.11: "אנו מצויים בדיונים בלתי פורמליים עם יו"ר הוועדה, ח"כ כץ, על מנת לאשר התקנות כפי שהוגשו ע"י שר התמ"ת." [המסמך הראשון בין נספחי ב' הנ"ל]. עד כתיבת שורות אלה, לא עדכן אותנו איש מהצדדים, ובהם נציגי המדינה, בדבר התקדמות כלשהי בתיקון חקיקת המשנה, שדומה, כי הוסכם משכבר על נחיצותה. דיון והכרעה 10. נקדים ונאמר, כי לאחר שחזרנו וקראנו את כל החומר שהוגש לנו - דעתנו כדעת הנתבעים. בתובענה הראשונה שנשמעה לפנינו - אנו בדעה, כי צו ההרחבה כלל לא חל על העסק, וכבר מטעם זה ניתן היה לדחות את התביעה; יחד עם זאת, לאחר בחינת הטענות, בדבר הסייג לפטור בתקנות, הרלבנטיות גם לעוד הליכים שאוחדו עם התיק הראשון - אנו סבורים, שהסייג לפטור, אשר נקבע בתקנה 11)3 )(א) - אינו יכול לעמוד והוא בטל. להלן נימוקינו. אין חולק, שהתאחדות המלאכה היא ארגון מעבידים, שהוא צד להסכם קיבוצי שהורחב. המחלוקת נסובה על השאלה - האם צו ההרחבה חל על העסק; וככל שכן - האם יש תוקף להוראה בתקנות, הקובעת, כי על אף שבעל עסק, שחל עליו צו הרחבה, חבר בארגון מעסיקים אחר, שבין מטרותיו טיפול ביחסי עבודה לגבי חבריו, יש לחייבו בתשלום דמי טיפול לתובעת..11 כאמור, את הסוגיה הפרטית של העסק ניתן היה לסיים כבר בקביעה, כי תחום עיסוקו אינו כזה שצו ההרחבה חל עליו, הואיל ולא ניתן להגדירו כמפעל "בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה". חנות לממכר מתנות, אף אם משולבת בה מכירה של ראשי דיו למדפסות וחותמות גומי, או חריטה על שלטים קטנים, אינה הופכת להיות עסק בענף המתכת..12 6 מתוך 15
א( גם את השרות והייעוץ שנותן בעל החנות - הנתבע - ללקוחותיו, בתחום החותמות והשלטים, אין לסווג כייצור או הרכבה של חותמות ושלטים. על כן, לא נכנס העסק של הנתבע לתוספת השניה של צו ההרחבה, בה נקבע על מי יחול צו ההרחבה, הואיל ולפי ההגדרות שבתוספת זו - "מפעל" או "מעסיק" הוא: "כל מפעל או מעסיק בענפי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה המעסיק עובדים שכירים לשם ייצור או הרכבה בענפים האלה:..." [ההדגשה שלנו]. לדעתנו - התובעת לא הצליחה להוכיח, כי העסק מעסיק עובדים לשם ייצור או הרכבה, כלשהם, וכבר בשל כך - יש לדחות את תביעתה, בתיק הראשון. תהייתו של ב"כ התובעת, בסיכומיו הראשונים [מיום 5.7.09] - איזה "שירות בנושא שלטים וחותמות" נותן בעל העסק, לאור לשון סעיפים 3.4 ו- 3.5 לכתב-ההגנה - אינה תחליף לראיה. העובדה, שהנתבע הודה בחקירתו הנגדית, כי הם "חורטים תוויות על מתנה", או "חורטים הקדשה על לוחיות", וזאת מאחר שהעסק הוא "בתחום של השלטים הקטנים", אינה מביאה את העסק לדרגה של מפעל בו עובדים "לשם ייצור או הרכבה", בענף המתכת, כלשון ההגדרה בצו ההרחבה, או בענף הדפוס; זאת, הואיל וכפי שהסביר הנתבע: "הפעולה שאנחנו מבצעים זה אנחנו קונים לוח שיש לו שתי שכבות של צבע, פלסטיק ועליו צבע, אנו מגרדים את הצבע ויוצא הצבע שמתחת." [עמ' 8, ש' 20-16]. הסבר זה, גם בהצטרפו להודאה, שמדובר בתחום של "שלטים קטנים", כלשונו, אינו הופך את הנתבע לבעל עסק שצו ההרחבה חל עליו. גם אם היינו רואים ביצירת השלטים מעין פעילות "לשם ייצור" - ולא כך הוא - דומה, שעיקר עיסוקו של הנתבע הינו במסחר וחלק ה"ייצור" בעסקו הוא שולי ביותר..13 קביעה עובדתית זו פוטרת אותנו מדיון בגורלה של התביעה לתשלום דמי טיפול ארגוני ע"י הנתבע, בשנים בהן טרם החלה חברותו בלשכת המסחר, שכן, משעה שצו ההרחבה אינו חל עליו, אין עוד רלבנטיות לעובדה, שהיתה תקופה בה לא היה חבר בארגון מעבידים אחר..14 למרות זאת, מאחר שבתיק הראשון הועלתה גם הטענה המשפטית, בדבר בטלות הסייג לפטור בתקנות, המשותפת לכלל ההליכים שאוחדו, לצורך הכרעה באותה סוגיה - המשכנו ובדקנו, למעלה מן הצורך לעניין ההליך הראשון, התקנות והאם יש הצדקה לסייג הקבוע בהן, ולהלן נתייחס אליהן. גם את טענות הצדדים בקשר עם נוסח.15 16. חוק ה"ק קובע, בסעיף 33 ז', כדלקמן: " 33 ז. ( שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מעביד שחל עליו צו הרחבה לשלם דמי טיפול ארגוני- מקצועי לארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי 7 מתוך 15 שהורחב, הכל בשיעור ובתנאים שנקבעו כאמור;
ב( א( ב( התקנות יכול שיחולו לגבי סוגי מעבידים, ענפי עבודה, ענפי משק, אזורים גיאוגרפיים או מעבידים מסויימים, למעט מפעל או מעביד שהוא חבר בארגון של מפעלים או מעבידים אשר נקבע בתקנות כאמור. 2 לבית הדין הסמכות היחודית לפסוק בחילוקי דעות הנובעים מהוראות סעיף קטן (א)." ( מכח סעיף 33 ז' הנ"ל, הותקנו תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים) התשל"ז- 1977 (להלן: התקנות) ובהן, תקנה 1, הקובעת את חובתו של מעביד - שחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי, המסדיר את שכר העבודה (למעט תוספת יוקר או שכר מינימום) - לשלם לארגון המעבידים, שהוא צד להסכם הקיבוצי, האמור, דמי טיפול, כמפורט באותן תקנות..17 18. בתקנות נקבע פטור, המוציא מתחולתן מעבידים מסוימים ובהם, לפי הרישא לתקנה 3(11): "חבר בארגון מעבידים שבין מטרותיו טיפול ביחסי עבודה לגבי חבריו; זולת אם הוכיח ארגון המעבידים הזכאי לדמי טיפול שארגון המעבידים שהמעביד חבר בו אינו עוסק למעשה בטיפול ביחסי עבודה כאמור..." ברם, לפטור זה קבוע סייג, בסיפא של תקנה 3(11) (להלן: הסייג לפטור), בזו הלשון: "ואולם - ( ( מעביד החייב לשלם דמי טיפול מכוח תקנה 2 א לארגון מעבידים בתעשיה או לארגון מעבידים של בעלי מלאכה ותעשיה זעירה, לפי הענין, ישלם את דמי הטיפול כאמור אף אם הצטרף לארגון מעבידים שאינו הארגון הזכאי להם; מעביד החייב בתשלום דמי טיפול לארגון מעבידים בתעשיה או לארגון מעבידים של בעלי מלאכה ותעשיה זעירה, לפי הענין, שלא מכוח תקנה 2 א, ישלם את דמי הטיפול כאמור אף אם הצטרף לארגון מעבידים שאינו הארגון הזכאי להם, אם נתקיימו בו התנאים לתשלום דמי 3 הטיפול לארגון הזכאי להם כאילו חלה עליו תקנה 2 א; " לפני שנדון בתוקף הסייג לפטור, נדון בטענה מעין מקדמית של התובעות, לפיה - משנמחקה העתירה בבג"ץ, אין עוד מקום לתקוף את התקנות בתקיפה עקיפה. עמדה זו לא ניתן לקבל - במיוחד, משום שהעתירה לא נמחקה תוך קביעה, שהתקנות תקפות, אלא, נוכח ההודאה, מטעם המדינה, שההסדר בתקנות, עם הסייג לפטור, אינו ראוי ובכוונתה להגיע להסדר חקיקתי אחר; שהרי, בית המשפט הגבוה לצדק המליץ לעותרים למשוך את העתירה - "בשים לב לכך שהתקנות נשוא העתירה מצויות עתה ערב החלפתן בתקנות חדשות המונחות על שולחנה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת...". כזאת עשו העותרים בבג"ץ, כבר ביום 20.5.10, ברם, עד עתה - כעבור עוד שנה וחצי, ויותר - לא הושלם התיקון בחקיקה..19 8 מתוך 15 2 3 "בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 ", לפי ההגדרה בס' 33 ד' לחוק ה"ק. תקנה 2 א לתקנות, מתייחסת למעביד שחלים עליו שני צווי הרחבה בתחום המלאכה והתעשיה וקובעת חלוקה.
ב( ת ) הלכה פסוקה היא, כי בתי-המשפט, לרבות בתי-הדין לעבודה, מוסמכים לדון בתקיפה עקיפה של מעשה מינהלי, כולל חקיקת משנה, מקום שנפל במעשה זה פגם, היורד לשורשו של עניין והופכו לבטל מדיעקרא. העובדה, שניתן לתקוף את הפגם גם בתקיפה ישירה, אין בה כדי לגרוע מהאפשרות לתקוף את מעשה החקיקה בתקיפה עקיפה [תב"ע מב/ 3-332 "א) מינה אברהמי - קינג דיויד טורס בע"מ פד"ע ט"ז 16; ס"ק (ארצי) 5/03 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' - התאחדות התעשיינים בישראל ואח' (במאגר ממוחשב)]. כך גם צוין ע"י כב' הנשיאה בייניש, בדיון שהתקיים בבג"ץ, ביום מחיקת העתירה, עת אמרה:.20 "ההתעוררות בשלב הזה היא שיהוי ניכר אך אם יש מסקנה שההסדר הנוכחי הוא לא אופטימאלי השאלה מה העמדה וצריך לשקול אותה פר תיק." [נספח ב' לעמדת המדינה, עמ' 3 ש, ' 14]; ובהמשך: "צריך לטפל בכל מקרה בכל תיק..." [שם, ש' 30]. זאת ועוד, העובדה, שעתירה לבית המשפט העליון נמחקת - כפי שנמחק הבג"ץ בענייננו, ללא הכרעה לגופה של מחלוקת - אין בה כדי למנוע את בירור חוקתיותם של דברי חקיקה בפני ערכאות דיוניות, וכבר היו דברים מעולם. השוו, למשל, למקרה אחר - בו דחה בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, עתירה שהוגשה תחילה אליו [בג"ץ 8424/01 הנדלמן נ' נציב מס הכנסה ואח', (במאגר ממוחשב), 30.9.02], לאחר שקבע כך:.21 "בהמלצתנו, העותר מבקש למחוק את עתירתו, על-מנת להעלות את טענותיו כנגד חוקיותו של סעיף 236 ב 1 ( לפקודת מס הכנסה בבית-משפט השלום, שם מתנהל נגדו משפט פלילי. לבקשה זו אנו נעתרים. העתירה נדחית." בהמשך לפסק-הדין בעתירה הנ"ל, שהתקיים בפני כב' השופט דוד רוזן, נדון עניינו של מר הנדלמן במסגרת ההליך הפלילי בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו, אשר החליט, שהוראת הסעיף האמור - "אינה מידתית ועל כן בטלה." [תפ (ת"א) 4696/01 מ. י. נ' משה 4 הנדלמן, 14.4.03 (במאגר ממוחשב)]. כל האמור לעיל בא ללמדנו, שכאשר נמחקת עתירה, בשאלת חוקיותו של דבר חקיקה, בהמלצת בית-המשפט העליון - כפי שקרה גם בבג"ץ, בקשר לסייג לפטור, לפי התקנות שלפנינו - אין מניעה להידרש לסוגיה, בתקיפה עקיפה, בדיון פני ערכאה דיונית, המבררת את המחלוקות בין המתדיינים לפניה, ובהן עולות גם טענות כנגד אי חוקיות או אי חוקתיות של מעשה חקיקה, ראשית או משנית..22 9 מתוך 15 4 ערעור שהוגש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו - על פסיקתו הנ"ל של כב' השופט רוזן - לא נסב על קביעתו, בדבר בטלות ההוראה בחקיקה, ולימים - המחוקק אף החליף את ההוראה הבטלה בהסדר אחר [ראו: עפ 070597/04 משה הנדלמן נ' מ.י. (במאגר ממוחשב), 1.12.05].
התובעות שמו יהבן על טענת "שיהוי", מאחר שהסייג לפטור שבתקנות קבוע מזה שנים רבות; אולם, טענה כזו, אשר יכולה היתה להיות מופנית כלפי לשכת המסחר, כעותרת בבג"ץ, כעילה לדחיית עתירה על הסף - ונושא זה לא הוכרע [ראו, למשל: דברי כב' השופט פוגלמן בדיון בבג"ץ - נספח ב' לעמדת המדינה, עמ' 2, ש' 17] - שונה, במהותה, ככל שהדבר נוגע לתביעות הפרטניות שלפנינו. כך, לדוגמה, הנתבע העלה טענות לאי תחולתן של התקנות, בנוסחן הנוכחי, עליו, כבר בתשובה לפניות הראשונות של התובעת אליו, עת דרשה ממנו תשלום של דמי טיפול - קודם להגשת התובענה - והוא אף לא שילם תשלום כלשהו לתובעת, מאז היותו בעל העסק..23 עוד טענה מעין מקדמית לפנינו, שהועלתה ביחס ללשכת המסחר - כי אינה "ארגון מעבידים, שבין מטרותיו טיפול ביחסי עבודה לגבי חבריו" [עמ' 1, ש' 2 לפרוטוקול]. לו היה זה נכון - היה חל בענייננו חריג שנקבע לפטור, ברישא של תקנה 5 3(11), אבל, במסגרת הראיות שהוגשו לנו - לא הורם הנטל, המוטל על התובעת להוכיח, כאילו לשכת המסחר אינה עוסקת, למעשה, בטיפול ביחסי עבודה לגבי החברים בה, שכן - לא נסתרה הצהרתו של מר אביאל קורן, מנהל שירותי הלשכה בלשכת המסחר, עבודה עבור חבריו, ברבדים שונים [נ/ 2 ס, כי לשכת המסחר היא ארגון מעסיקים,.[14-8 ' המטפל ביחסי.24 לא זו אף זו, הומצא לעיוננו פסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה בנצרת [מותב בראשות כב' השופטת אורית יעקבס: ד"ט 3308/09 התאחדות התעשיינים בישראל - אר.אס.אל אלקטרוניקה בע"מ, מיום 22.8.11], בו נקבע, כי לשכת המסחר הינה ארגון מעבידים ושלא הוכח שאינה עוסקת, למעשה, בטיפול ביחסי עבודה לגבי חבריה - נהפוך הוא. אמנם, נקבע בו שהמקרה שנדון נופל בגדרי הסייג לפטור, כך שהתקנות חלות על הנתבעת, שם, ונפסק, שהיא חייבת דמי טיפול להתאחדות התעשיינים; עם זאת, הוחלט, שלא לדון דיון בחוקתיות של התקנות, נוכח העובדה, כי "התקנות נמצאות בימים אלו בתהליך של שינוי חקקתי על ידי מחוקק המשנה..." [שם, עמ' 8 ש, ' 2]. דעתנו, בכל הכבוד, שונה, כפי שנסביר בהמשך. כך או אחרת, גם אנו סבורים, כי יש לראות בלשכת המסחר ארגון מעבידים, לכל דבר ועניין, ואין היא נכנסת בגדר ההמעטה המצויה בלשון תקנה 3(11) [ראו: הערה 5, למטה]..25 נותר לנו, אפוא, לדון בשאלה העיקרית - מה תוקפו של הסייג לפטור בתקנות; ובמילים אחרות - האם, כטענת הנתבעים, הסייג הקבוע בסיפא של תקנה 11)3 )(א) אינו חוקתי, משום שהוא מפלה, פוגע בעקרונות הצדק הטבעי ובלתי סביר בצורה קיצונית, ולפיכך - הסייג בטל, והנתבעים, בהליכים המאוחדים שלפנינו, פטורים מחובת תשלום דמי טיפול, מכח הפטור ברישא של התקנה האמורה..26 10 מתוך 15 5 "זולת אם הוכיח ארגון המעבידים הזכאי לדמי טיפול [בעניינו: התאחדות המלאכה או התאחדות התעשיינים] שארגון המעבידים שהמעביד חבר בו [בעניינו: לשכת המסחר] אינו עוסק למעשה בטיפול ביחסי עבודה כאמור".
יאמר מיד, כי מי מהצדדים שלפנינו לא הביא הנמקה, המצדיקה את אפליית התאחדות המלאכה והתאחדות התעשיינים לטובה, באופן שיצדד בהעברת דמי טיפול לידיהן, גם מאת מעסיקים החברים בארגון מעבידים אחר - כמו לשכת המסחר - להבדיל מהפטור הניתן למעסיקים מאוגדים, מתשלום דמי טיפול לכל ארגון מעבידים אחר, שאינם חברים בו, אף אם חל עליהם הסכם קיבוצי שהורחב בצו הרחבה. כל שהתובעות והמדינה התייחסו אליו, הוא עצם קיומו של הסייג בהוראת הפטור שבתקנות, והן לא התמודדו, הלכה למעשה, עם טענת האפליה, או כל טענה אחרת של הנתבעים, לפיה טענו לבלטות הסייג, ולא הביאו הנמקה להצדקת קיומו של הסייג, מלכתחילה..27 ככלל, ההצדקה להטלת חובת תשלום דמי טיפול, על מעביד הכפוף לצו הרחבה, לטובת ארגון המעבידים, שהתקשר בהסכם הקיבוצי שהורחב, מבוססת על כך שארגוני המעבידים, החותמים על הסכמים קיבוציים, מייצגים אינטרסים משותפים לכל המעבידים בענף, ולכן - ראוי שגם מעבידים, שאינם חברים בארגונים אלה ואינם משלמים להם דמי חבר, ישאו בנטל הכלכלי של פעילותם ופירותיה [עסא (ארצי) 1002/04 שלמה אביטן ואח' - התאחדות הקבלנים והבונים בישראל (במאגר ממוחשב), 5.9.2005]. הצדקה זו מבוססת על התכלית, הרחבה יותר, של חוק הסכמים קיבוציים והתקנות שהותקנו מכוחו, המעודדת קיומם של ארגוני מעבידים וארגוני עובדים, לצורך קיומם של יחסי עבודה קיבוציים. לשם השוואה - גם עובדים שאינם חברים בארגון עובדים יציג, חייבים בדמי טיפול לארגון עובדים כזה..28 מקובלת עלינו טענת הנתבעים, כי הרציונל העומד ביסוד הפטור הקבוע ברישא לתקנה 3(11), הינו, שמעבידים החברים בארגון מעבידים אחר ומשלמים לו דמי חבר, עקב כך, לא ידרשו לשלם פעמיים (דמי חבר לארגון המעבידים בו הם חברים ובנוסף - דמי טיפול לארגון המעבידים שהתקשר בהסכם קיבוצי שהרחב צו הרחבה, החל על המעביד). בנוסף, בחברותם בארגון מעבידים ממילא מחזקים מעבידים אלה את זכות ההתארגנות וקיומם של ארגוני מעבידים ועובדים ודי בכך למימוש תכלית התקנות. רציונל זה מבוסס על חופש ההתארגנות..29 הסייג לפטור, מקנה מעמד מועדף לארגוני המעבידים, בתחום המלאכה והתעשיה, על פני אלה בתחום המסחר והשירותים. הראשונים רשאים לגבות דמי טיפול ממעבידים החברים בארגוני מעבידים בתחום המסחר והשירותים, אולם, ארגוני מעבידים בתחום המסחר והשירותים לא רשאים לגבות דמי טיפול ממעבידים החברים בארגוני מעבידים אחרים. כתוצאה מכך, לפי הלשון הנוכחית של התקנות - מעבידים הכפופים לצו הרחבה, בתחום התעשיה או המלאכה, המבקשים לממש את חופש ההתארגנות ולהיות חברים בארגון מעבידים בתחום המסחר והשירותים, מחוייבים לשלם דמי חבר לארגון שלהם ובה בעת חייבים לשלם גם דמי טיפול לארגון מעבידים אחר, אם הוא בתחום המלאכה או התעשיה..30 11 מתוך 15
להבחנה כזו, כאמור, לא קיבלנו שום הנמקה. אין זאת, אלא, שהכל מסכימים, שאין להבחנה כזו זכות קיום, על אף השנים הרבות בהן הוראה מפלה זו קיימת בתקנות, ועל אף השנים הרבות מאז הוכר הצורך בביטול האפליה ולא הושלמה בהן מלאכת התיקון בחקיקה..31 כאמור, צודקים הנתבעים בטענתם, כי הסייג לפטור יוצר אפליה פסולה. אפליה זו נוצרת כלפי מעבידים המשתייכים - לפי סיווגם הענפי - לענפי התעשיה או המלאכה, הם שכן, נמצאים בסיכון של תשלום כפול, הן דמי חבר והן דמי טיפול, אם אינם חברים בהתאחדות המלאכה או התאחדות התעשייה וכן חלים עליהם הסכמים קיבוציים ענפיים, שהורחבו, עליהם חתומות התאחדות המלאכה או התאחדות התעשייה, בעוד שסיכון כזה אינו מוטל על מעבידים בענפים אחרים, אשר גם אם יורחבו הסכמים קיבוציים ענפיים כך שיוחלו על מעבידים אלה - ארגוני המעבידים שחתמו על ההסכמים שהורחבו (שאינם בענפי המלאכה או התעשייה) לא יוכלו לגבות מהם דמי טיפול, כאשר המעבידים חברים בארגוני מעבידים אחרים; זאת מכח הפטור הכללי בתקנה, ובהיותם מחוץ להוראת הסייג..32 בחינה של היחס השונה בתקנות, לארגוני המעבידים בתחומים השונים, מעלה, כי לא ניתן להצדיק אבחנה בין מעבידים המשתייכים - לפי סיווג ענפי - לענפי התעשיה והמלאכה לעומת אלה המשתייכים לענפי המסחר והשירותים. מקובל עלינו, שיחס שונה יתכן, אם מדובר באבחנה מותרת, וההבדלים רלבנטיים למטרת החקיקה, שאם לא כן - זו אפליה פסולה [ראו האסמכתאות בסיכומי הנתבע, מיום 30.6.11: ד"נ 10/69 ברונובסקי נ' הרבנים הראשיים לישראל פד"י כה( 7(1, 35; דיון מח/ 4-7 שחדה אבו טיר - המינהל האזרחי פד"ע כ"א 28,33]. כפי שחזרנו והדגשנו - התאחדות המלאכה, התאחדות התעשיינים, או המדינה - לא טענו להבחנה רלבנטית, בין ארגוני המעבידים למיניהם..33 תימוכין לעמדת הנתבעים נמצאו מפורשות, גם בדו"ח ועדת יצחקי. כזכור, הומלץ בדו"ח יצחקי להחליף את הוראות הסייג לפטור, שבסיפא לתקנה 3(11), כך שהסייג לפטור יתבטל והפטור יצטמצם למעביד המאורגן בארגון עובדים, אשר מטפל ביחסי עבודה בענף העבודה שבו מסווג המעביד, לפי אופי עיסוקו. כך נומקו "סיכום ומסקנות", בדו"ח יצחקי:.34 "חברי הצוות סבורים כי יש להותיר לארגוני מעבידים שהם צד להסכמים קיבוציים ענפיים שהורחבו את הזכות לגבות דמי טיפול ממעבידים בלתי מאורגנים. עם זאת, יש להביא לתיקונן של התקנות הקיימות על מנת להטיל פיקוח על גבית דמי טיפול ועל פעילותם של הארגונים ביחסי עבודה. כמו כן, יש לקרב את המעביד הלא מאורגן למידע אודות שיעור דמי הטיפול ולצמצם את חוסר הוודאות שקיים בנושא הגביה ולעודד התארגנות מחד תוך שמירה על הזכות שלא להתארגן מאידך." 12 מתוך 15
ת( למעשה, כפי שעולה מדו"ח יצחקי, הסייג לפטור שבתקנות לא מובן, הוא אנכרוניסטי והעת לבטלו הגיעה זה מכבר. לצערנו, מחלוקת על עניינים אחרם, בתוך המהלך לקראת הסכמה על נוסח חדש של התקנות גרם, ככל הנראה, לכך שגם תיקון, אשר על הצורך בו כולם מסכימים - ביטול הסייג לפטור - לא הושלם בהליך החקיקה, חרף הזמן הרב שהושקע בכיוון זה. מצב זהלא מותיר מנוס, אלא, לבטלו בדרך של הצהרה על בטלותו, שכן, אין לו זכות קיום..35 כאשר, הלכה למעשה, אין חולק על כך, שהסייג אינו בר הגנה, לא נותר לנו ספק, שאינו מידתי ולא ראוי שיישאר בתקנות. משלא הוצגה לנו כל תכלית, שאותה בא הסייג לקדם - אין אף צורך לדון במבחני המשנה של הפסיקה, לעניין "מבחן המידתיות": מבחן ההתאמה או הקשר הרציונאלי, מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה, או מבחן האמצעי המידתי [בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל ואח' נ' שר האוצר ואח' פ, "ד נא( 4 ) (24.9.97)]. 385 367,.36 יתרה מכך, יש ממש גם בטענה נוספת של הנתבעים, כי התשלום הכפול שולל, למעשה, את זכות היסוד של המעבידים, בענפי התעשיה או המלאכה, לחופש ההתארגנות, ובמסגרתו - את זכותם להתאגד במסגרת ארגוני מעבידים אחרים, שאינם הארגון היציג בענף. לא לנו לקבוע מסמרות, בנקודה זו, אולם - הזכות לחופש ההתאגדות הוכרה כזכות יסוד חוקתית [ראו: לדוגמא, בש"א (ארצי) 639/04 יעקב חביב -ק.א.ל קווי אויר למטען בע"מ (במאגר ממוחשב), 24.3.2010 (וראה הציטטות שם). גם פגיעה בזכות זו, הופכת את הוראת הסייג לפטור, להוראה לא חוקתית, הפוגעת בעקרונות הצדק הטבעי ובלתי סבירה, בצורה כה קיצונית, הגוררת הצדקה להכרזה על בטלותה..37 הנתבעים הפנו לעקרון נוסף, שלאורו יש לפרש את התקנות, והוא - זכות היסוד של אדם לשמירה על קניינו [סעיף 20 להחלטת כב' השופטת גליקסמן, בעב' "א) 510221/97 התאחדות בעלי המלאכה והתעשיה בישראל - בן ליין בע"מ (במאגר ממוחשב), 18.8.2003]..38 הנתבעים טענו, שבנסיבות העניין אין לראות בהם "נהנה חינם" או "רוכב חופשי", כטענת התאחדות המלאכה, שכן, עיון בצו ההרחבה הנזכר בתביעות, מבהיר, שלנתבעים לא צומחת כל טובה מפעולת ארגון המעבידים היציג "למענם" באותה מסגרת ולהיפך. התאגדות במסגרתו של ארגון מעבידים אחר מבטאת, בין היתר, את עמדתם כלפי דרך יצוגו של ארגון המעבידים את המעבידים המשתייכים לענף. גם אם טענת התובעות נכונה - אין בכך כדי להסביר את ההחרגה שמצא המחוקק לעשות, ביחס להתאחדות המלאכה והתאחדות התעשיינים, כאשר העניק להן מעמד מיוחד למרות פטור מתשלום דמי טיפול, לארגון מעבידים החתום על הסכם קיבוצי שהורחב בצו הרחבה, החבר בארון מעבידים אחר..39 13 מתוך 15
לא קיבלנו כל הסבר לסייג שנקבע בתקנות, בין התאחדות המלאכה והתאחדות התעשיינים - עליהן מדבר מפורשות הסייג לפטור - לבין ארגוני מעבידים אחרים, שהפטור בתקנות תופס לגביהם. בהעדר אבחנה - אין, כפי שכבר אמרנו, זכות קיום לסייג..40 הכרזה על בטלותו של חוק או חלק ממנו היא עניין רציני, ולא על נקלה יעשה כן בית-הדין. אנו מודעים לכך, כי יש לבחון טענות בדבר אי חוקתיות של חקיקה, בזהירות ותוך ריסון, והדבר מחייב איפוק שיפוטי ניכר. יחד עם זאת, שונה הכרזת בטלות כאשר מדובר בחקיקת משנה. בהקשר זה, כבר נפסק, כי - "בבטלו חקיקת משנה, נותן השופט ביטוי לרצון המחוקק." [בג"ץ 1715/97 הנ"ל, עמ' 387, מול האות א']. המקרה שלפנינו נראה כמקרה קיצוני, בו הסייג לפטור, שנקבע בתקנות, עומד בסתירה לעקרונות יסוד של השיטה המשפטית שלנו, והכל מסכימים - לרבות ועדה של הכנסת, האמונה על בחינת חקיקת המשנה הרלבנטית - כי הסייג מגלם אפליה פסולה, שמקומה לא יכירנה במשפטנו..41 אנו מקבלים, אפוא, את טענת הנתבעים, כי - התמהמהות הליכי החקיקה, על אף שכל הגורמים המעורבים הכירו, הלכה למעשה, זה מכבר, בכך שהנוסח הנוכחי של הסייג שנקבע בתקנות, אינו יכול לעמוד, מחייבת הצהרה על בטלותו, במסגרת תקיפה עקיפה של הסייג לפטור שבתקנות; כך אנו עושים..42 הצהרת הבטלות אינה מחליפה את ההליך הנמצא בשלבי חקיקה, ככל שירצו לקבוע סייגים מידתיים לפטור הקבוע בתקנות..43 סיכום 44. הסייג שנקבע, בשעתו, בסיפא של תקנה 11)3 )(א) לתקנות - בטל, ואין לנהוג על פיו. נוכח ההצהרה דלעיל - אין עילה לתביעת תשלום "דמי טיפול", על ידי התאחדות המלאכה או התאחדות התעשיינים, ממעביד אשר חבר בארגון מעבידים אחר - העוסק, למעשה, בטיפול ביחסי עבודה - כדוגמת לשכת המסחר..45 הנתבע בתיק הראשון מפעיל עסק שאינו עונה על הגדרת "מפעל בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה"; וכבר מטעם זה - היה מקום לדחות את תביעת התובעת לחייבו בתשלום "דמי טיפול"..46 14 מתוך 15
בהתחשב בתוצאה - ובמיוחד כאשר התקבלה טענת ההגנה, שצו ההרחבה כלל לא חל על הנתבע - תשתתף התובעת בהוצאותיו, בתשלום שכ"ט עו"ד בסך ; 5,000 לתשלום תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מיום קבלת פסק-הדין ועד התשלום המלא בפועל..47 לא יאוחר מיום 2.5.12, יודיעו התובעות - האם הן עומדות על תביעה כלשהי מבין 17 התביעות האחרות, שנותרו, מבין אלה שאוחדו לפנינו, לצורך ההכרעה בשאלת תוקף הסייג לפטור שבתקנות..48 זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, בירושלים, תוך 30 יום מקבלת פסק-הדין..49.50 לעיון אב"ד -.3.5.12 ניתן היום, (כ"ב בטבת תשע"ב), בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתק לבאי-כח הצדדים, בדואר רשום. חנניה דהאן נציג עובדים רפאל גליק נציג מעבידים דלית גילה - שופטת אב "ד 15 מתוך 15