סילבוס מבוא לאמנות ארץ-ישראל: זמן מקומי- תעתועי הזמן והמקום - 5206 תאריך עדכון אחרון 23-03-2015 נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4 תואר:בוגר היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:תולדות האמנות השנה הראשונה בתואר בה ניתן ללמוד את הקורס: 2 סמסטר:שנתי שפת ההוראה:עברית קמפוס: הר הצופים מורה אחראי על הקורס (רכז):ד"ר לילי ארד דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: mslili@mscc.huji.ac.il שעות קבלה של רכז הקורס: יום ב' 12:15-13:00 יום ג'- בתיאום מראש מורי הקורס: 1 / 6
ד"ר לילי ארד תאור כללי של הקורס: ההיסטוריה רבת התהפוכות של ארץ-ישראל השפיעה ומשפיעה על היצירה ועל השפה החזותית שנוצרו על ידי מגוון התרבויות שהתקיימו בה בעבר ומתקיימות בה כיום. מקום חשוב תופס מעמדן של ארץ-ישראל כארץ-הקודש וירושלים כעיר ארצית ושמיימית ביהדות, בנצרות ובאסלאם, ןשמשפיע על המבנה הפוליטי, החברתי והתרבותי של הארץ גם בימינו. בדיון המאתגר שננהל תעלינה שאלות אודות התרבות החזותית המקומית רבת הפנים ויחסיה עם התרבויות שמעבר לגבולות המקום. - כיצד משמשת השפה החזותית בשיח העכשווי אודות תפיסת המקום, זכרון קולקטיבי והוויה אישית, זהות לאומית, דתית, אתנית, תרבותית ומגדרית? - מהן הסיבות והמטרות לציטוט של מסורות אמנותיות מקומיות ומן החוץ, לדחיה והשכחה, לטרנספורמציות, מניפולציות ופרשנות חדשה של יצירות? מטרות הקורס: - הקורס תוכנן כבמה לדיון מגרה ומפרה ביצירה החזותית של התרבויות שהתקיימו ומתקיימות בארץ ישראל, מתקופות קדומות ועד יום. מטרתו לפתח כלים להתבוננות ולקריאה ביקורתית, ומיומנויות חשיבה מדעית ומקורית, לעודד למידה בקבוצות קטנות, החלפת מידע ורעיונות, והתנסות בדרכי עבודה השואבות מדיסציפלינות שונות. תוצרי למידה בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים: בסיומו של קורס זה, יוכלו התלמידים לזהות מבחר יצירות, להבין את הרקע ההיסטורי, פוליטי, תרבותי וחברתי בו נוצרו. הם ירכשו כלים לניתוח חזותי ולקריאה ביקורתית של מגוון טקסטים, חשיבה יצירתית, וכתיבה אקדמית. דרישות נוכחות (%): 80% השתתפות פעילה בדיונים בכתה השתתפות בכל הסיורים 80 שיטת ההוראה בקורס:- דיון באובייקטים מתקופות שונות, וממקומות ותרבויות שונים, בארץ-ישראל/ארץ הקודש/פלשטינה ובסיבותיה הקרובות והרחוקות יותר. תכנים ודרכי למידה מוצעים במצגות בכיתה, באתר ב- Moodle, ובפורום המנוהל על-ידי הסטודנטים. ביקור במוזיאון ו/או גלריה, וסיורים לימודיים יאפשרות היכרות בלתי אמצעית של אתרים ואובייקטים ולמידה במקום. שעורי מבוססים על חיפוש דימויים וקריאה. רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס: - התרבות החזותית הישראלית והפלשטינית: חיפוש שורשים. 2 / 6
- מוטיבים חזותיים ומשמעותם בזמנים ובתרבויות שונים. - היצירה הכנענית, הישראלית והפלישטית באמנות המקומית העכשווית. - מפגשים חזותיים בין מרכזים ופריפריות - בין מזרח למערב: תרבות חזותית בתקופה הגרקו-רומית - מפגשים חזותיים בין פגנים, יהודים ונוצרים - עיטור בתי כנסת וכנסיות ככלי דתי ופוליטי בזמני קונפליקט - תופעת העליה לרגל הנוצרית למקומות קדושים וביטוייה החזותיים - ארץ-הקודש מעבר לגבולותיה - המפגש בין אסלם, נצרות ויהדות: מסורות, חידושים, סינקרטיזם ואקלקטיות - השיח בין המונומנטים המוסלמיים על הר הבית וכנסיית הקבר - האמנות הצלבנית: מפגש בין מסורות מערביות ומסורות מקומיות נוצריות ומוסלמיות - ניכוס ומניפולציה של מסורות תרבותיות בתקופה הצלבנית ובתקופה המוסלמית המאוחרת - בית המקדש, כיפת הסלע, ומקדש האדון: שיח בין שלוש זהויות - אירופה בירושלים: אוריינטליזם, אימפריאליזם, ומיסיונריות דתית - אמנות וזיכרון: חיפוש זהות ביישות הישראלית-יהודית המתגבשת - השימוש הפוליטי באדריכלות ובאמנות בישראל/פלשטינה במאות ה- 20 וה- 21 - התרבות החזותית הישראלית והפלשטינית העכשווית: מיתוסים וזהויות בקונפליקט. חומר חובה לקריאה: - *גרשט, ר', "אימפריאלי, לוקאלי, ופרובינציאלי הגדרתם וביטוים בפיסול הרומי שנתגלה בארץ ישראל", מכמנים.71-61,2002,16 *טלגם, ר', "פסיפסי ארץ-ישראל לאור תגליות השנים האחרונות", קדמוניות, (116), 2 תשנ"ט, 74-89. *פטריך, י', "כנסיית הקבר: תולדותיה ומרכיביה הארכיטקטוניים", י' צפריר, ש' ספראי, עורכים, ספר ירושלים: התקופה הרומית והביזאנטית -638, 70 ירושלים, -381. 367 1999, *טלגם, ר', "גלגל המזלות, בין פאגניזם לנצרות", בתוך the Follow",.eds,.al et Weiss Z. Wise": Studies in Jewish History and Culture in Honor of Lee I. Levine, New York, 2010, 63-80 * Talgam, R., Mosaics of Faith: Floors of Pagans, Jews, Samaritans, Christians, and Muslims in the Holy Land, Treasures of the past, Jerusalem and Pennsylvania, 2014. *קוחנל, ב', "אמנות צלבנית בירושלים", י' פראוור, ח' בן-שמאי, עורכים, ספר ירושלים: התקופה הצלבנית והאיובית 1250, 1099- ירושלים, תשנ"א, 352 304- *רוזן-אילון, מ', "אמנות הבנייה בירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה", י' פראוור, עורך, ספר ירושלים התקופה המוסלמית הקדומה -1099, 638 ירושלים, תשמ"ז, -336. 314 - *Kenaan-Kedar, N., 'Symbolic Meaning in Crusader Architecture: The Twelfth Century Dome of the Holy Sepulcher Church in Jerusalem,'' Cahiers archיologiques 34, 1986, 109-117. 3 / 6
* Talgam, R., ''Similarities and Differences between Synagogue and Church Mosaics in Palestine during the Byzantine and Umayyad Periods'', L.I.Levine, Z.Weiss, eds., From Dura to Sepphoris: Studies in Jewish Art and Society in Late Antiquity, Portsmouth, 2000, 93-110. * Weiss, Z., Between Rome and Byzantium: pagan motifs in synagogue art and their place in the Judaeo-Christian controversy, in L. I. Levine, D.R. Schwartz, eds., Jewish Identities in Antiquity: Studies in Memory of Menahem Stern, Tbingen, 2009, 367-390. * Weitzmann, K., Loca Sancta and the Representational Arts of Palestine, Dumbarton Oaks Papers 28, 1974, 33-55. * צלמונה, י', ת' מנור פרידמן, עורכים, קדימה: המזרח באמנות ישראל, ירושלים, 93. 47-1988, * קרויאנקר, ד', "אוריינטלי יותר מהמזרח: גלגוליה של שפת הציטוטים הירושלמית", זמנים, 96, סתיו 2006. * קרויאנקר, ד', "הזהויות האתניותאדריכליות בבנייה בירושלים מחוץ לחומות", י' ברטל, עורך, העגלה המלאה מאה ועשרים שנות תרבות בישראל, ירושלים, 288 274-2002, * אמנות עכשווית: קטעי קריאה ותמונות במאגרי מידע חומר לקריאה נוספת: מן הפרה-היסטוריה עד למאה ה- 19 לסה'נ בתי כנסת קדומים מכמנים 2007. 20, וייס, ז', א' נצר, הבטחה וגאולה, פסיפס בית-הכנסת מציפורי, ירושלים, תשנ"ו. טלגם, ר', ז' וייס, "'חיי דיוניסיוס' ברצפת הפסיפס של ציפורי", קדמוניות, (84-83), 4-3 תשמ"ט, 99-93. נצר, א', ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול, ירושלים, תש"ס, 1999. רוזנברג, ס', עורכת, אבירים מארץ הקודש, ירושלים, 1999. Chronicles of the Land Archaeology in The Israel Museum, ed. Suzanne Landau, Jerusalem: The Israel Museum, 2010. Folda,.J., The Art of the Crusaders in the Holy Land 1098-1187, Cambridge, 1995. Grabar, O., B.Z. Kedar, eds., Where Heaven and Earth Meet: Jerusalems Sacred Esplanade, Jerusalem-Austin, 2009. Hachlili, R., Ancient Mosaic Pavements: Iconographic Themes, Issues and Trends, Leiden-Boston, 2009. Israeli, Y., D.Mevorach, eds., Cradle of Christianity, Jerusalem, 2000 (also in Hebrew). Kenaan-Kedar, N., ''Armenian Architecture in Twelfth-Century Jerusalem,'' Assaph 3, 1998, 77-92. Khnel, B., The Synagogue Floor Mosaic in Sepphoris: Between Paganism and Christianity, in L.I.Levine and Z.Weiss, eds., From Dura to Sepphoris: Studies in 4 / 6
Jewish Art and Society in Late Antiquity, Portsmouth, 2000, 31-43. Khnel, B., Crusader Art of the Twelfth Century: A Geographical, an Historical, or an Art-Historical Notion?, Berlin, 1994. Khnel, G., Wall Painting in the Latin Kingdom of Jerusalem, Berlin, 1988. Leibner, U., S.Miller, A figural mosaic in the synagogue at Khirbet Wadi Hamam, Journal of Roman Archaeology 23, 2010, 239-264. McKenzie, J., The Development of Nabatean Sculpture at Petra and Khirbet Tannur, Palestine Exploration Fund, 120, 1988, 81-107. Ousterhout, R., Architecture as Relic and the Construction of Sanctity. The Stones of the Holy Sepulchre, Journal of the Society of Architectural Historians 62:1, 2003, 423. Piccirillo, M., The Mosaics of Jordan, Amman, 1993. Piccirillo. M., E.Alliata, eds., The Madaba Map Centenary 1897-1997, Jerusalem, 1999. Pringle, D., The Churches of the Crusader Kingdom of Jerusalem. A Corpus. Vol. III. The City of Jerusalem, Cambridge 2007. Rosen-Ayalon, M., Islamic Art and Archaeology of Palestine, Left Coast Press, 2006. Rozenberg, S., ed., Knights of the Holy Land -The Crusader Kingdom of Jerusalem, Israel Museum, 1999 (also in Hebrew). Schein, S, "Between Mount Moriah and the Holy Sepulchre: The Changing Traditions of the Temple Mount in the Central Middle Ages", Traditio 40, 1984, 175-195. מן המאה ה- 19 למאה ה- 21 אדריכלות ישראלית (AI) (כתב עת) אלחנני, א', המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה- 20, תל-אביב, 1998. ארד, ל' "'בחסד האל ובזכות היסטורית' קיסר גרמניה כפטרונה של ירושלים נוצרית", י' כהן, עורך, תמונה וצליל: אמנות, מוסיקה, היסטוריה, ירושלים, 284. 253-2007, בלס, ג', א', אוצרות, ריאליזם חברתי בשנות ה- 50, אמנות פוליטית בשנות ה- 90, מוזיאון חיפה החדש, 1998. בן-צבי, ט', "שפת אם", י' נזרי, עורך, חזות מזרחית/שפת אם, הווה הנע בסבך עברו הערבי, הוצאת בבל, 2004. גילעת, י', "'איפה הייתן ומה עשיתן?': השיח המגדרי באמנות וביקורת האמנות בראשית שנות התשעים", ישראל.221-195,2006,9 גילעת, י', "דור שנות ה- 80 באמנות בישראל", כתב העת אקדמי רב תחומי-אורנים 62-2009, 2, 68. גינתון, א', עורכת, העיניים של המדינה: אמנות חזותית במדינה ללא גבולות, תל אביב, 1998. ונטורה, ג', "'שקר החן והבל היופי': אורנמנטיקה חתרנית ב'ציורי השטיחים' של אסד עזי", היחידה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל 3: הלם היפה, 2006. כרמי-מלמד, ע', "הקו, המעגל והקונפליקט", אדריכלות ישראלית 14, דצמבר -39. 18 1992, מנור, ד, "ארוטיקה, אקזוטיקה והנשיות ה'טבעית' - דמות האשה המזרחית ביצירתו של ראובן רובין", מותר.112-103,1997,5 עפרת, ג', שיבת ציון: מעבר לעקרון-המקום, תל אביב: זמן לאמנות, 2002. צלמונה, י', 100 שנות אמנות ישראלית, ירושלים, 2010. - שפרבר, ד', ד' ליס, אוצרים, מתרוניתא: אמנות יהודית פמיניסטית, המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר, עין חרוד, 2012. 5 / 6
Powered by TCPDF (www.tcpdf.org) Ankori, G., Palestinian Art, London, 2006 Arad, L., The Crown of Jerusalem Franz Josephs Dream of an Ideal Empire, Jerusalem, 2012, 67-83, 109-121. Aronson, S., Making Peace with the Land: Designing Israels Landscape, Washington DC, 1998. Kroyanker, D., Jerusalem Architecture, Jerusalem, 2002 (rev. ed.) Nitzan-Shiftan, A., Frontier Jerusalem: The Holy Land as a Testing Ground for Urban Design, The Journal of Architecture 16: 6, 2011, 915-940. Said, E., Orientalism, New York, 1994 or 1979 (with new introduction by the author), Introduction. הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי: מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה % 30 הרצאה 0 % השתתפות % 10 הגשת עבודה % 0 הגשת תרגילים % 0 הגשת דו"חות % 0 פרויקט מחקר % 0 בחנים % 0 אחר % 60 מידע נוסף / הערות: הערכה: 1. השתתפות פעילה בשעורים ובסיורים 10% 2. מבחן זיהוי וניתוח תמציתי של יצירות מפתח 30%. נדרש ציון עובר. 3. עבודת בית על פי קריטריונים אקדמיים 60% סיורים: יומיים לגליל ולגולן; חצי יום להר הבית, מונומנטים מוסלמיים חשובים וכנסיית הקבר; שעתיים למתחם אוגוסטה ויקטוריה; ביקור במוזיאון. 6 / 6