הצעה להבטחת פיצויים לנפגעים מפשע מאת דייר אריח ל מילר * א. פתח דבר. ב. התפתחות היסטורית, ג. הדין המצוי. ד. הדין הרצוי. כללי. ה. שאלת הצדקת התכנית (נפג

הצעה להבטחת פיצויים לנפגעים מפשע מאת דייר אריח ל מילר * א. פתח דבר. ב. התפתחות היסטורית, ג. הדין המצוי. ד. הדין הרצוי. כללי. ה. שאלת הצדקת התכנית (נפגעים מפשע לעומת בפגעיס ובעלי מום אחרים). ו. תחולה. ו. תנאי זכאות. 1. קשר סיבתי 2. חפותו של הקרבן. 3. העדר קרבת משפחה בין העבריין ובין קרבנו. 4. נצרכותו של הנפגע, 5. הגשת תלונה למשטרה. ח. הפיצויים. ט. דרכי קביעת הפיצויים. י. דרכי מימון השיטה. יא. סוף דבר. א. פתח דבר שאלת הבטחת פיצויים לנפגעים מפשע מהווה פרק במדע חדש, הוא התורה הכללית - 1 לפיכך, עלי להקדים ולציין כי הנושא שלפנינו של הויקטימולוגיה (חקר הקרבן) מתייחם לנפגעים אך ורק במידה שהם קרבנות הפשע, דבר שיש לו השלכות מהותיות מסוימות, כפי שיוסבר בהמשך. אם בכל זאת העדפתי לדבר על נפגעים מפשע ( פשע במובן הרחב, המתייחס לעבירות פליליות מכל הסוגים), עשיתי p הואיל ומסיבות שתפורטנה בגוף הרשימה לא אעסוק כאן אלא בנפגעים מפגיעה אישית, היינו בקרבנות אשר כתוצאה מהעבירה נגרמו להם נזקי גוף, פיזיים או נפשיים, בלי להתייחס לקרבנות שנפגעו ברכושם בלבד. כמו כן, יידון מעמדם של התלויים של אלה, אשר כתוצאה מפשע קיפחו את חייהם. בשנים האחרונות רבו מעשי הפשע האלים בחלקים מרובים של העולם, וישראל איננה יוצא מן הכלל מבחינה זו. כך, לפי נתוני המשטרה בשנת 1979 בלבד נפתחו תיקים פליליים בנוגע ל- 279 עבירות כלפי חיי אדם, 12,395 עבירות כלפי גופו של אדם ו 2,038 עבירות מין, מספרים המצביעים לגבי שני סוגי העבירות הראשונים על גידול ממשי לעומת השנה הקודמת. 2 כדי שנוכל לעמוד על הדינאמיקה של הפשיעה בארץ יצוין כי: מאז שנת 1949 חוקר במכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע ש הארי סאקר, הפקולטה למשפטים, * האוניברסיטה העברית בירושלים. Society's", ראה :I..Reaction to Victimization" (Lexington, 1974) 87 ff. 2 ראה משטרת ישראל, דין ודזיצכון יעכתי ידצל ט תיט מ «197 (ירושלים, 1980) 34. רשימה זו אינה כוללת עבירות כגון שוד מזוין, תקיפה לשם גניבה, התפרצות לדירה או לבית עסק, הצתה, שידול לעסוק בזנות, פיתוי קטינים ושידולם, מעשה מגונה או סחר בסמים מסוכנים, שגם הן מלוות לא אחת בגרימת נזקי גוף. 468

משפטים יא, תשמ יא הצעה להבטחת פיצויים לנפגעים מפשע ועד שנת 1976 גדל מספר התושבים בישראל בערך פי שניים ואילו מספר העבירות שנרשמו על ידי המשטרה גדל בערך פי חמישה. 3 לעיל תופעת מכיוון שפשע אלים מכוון נגד החופש מפגיעה גופנית, מן הראוי שהמצב המתואר ידאיגנו באופן מיוחד. נוכח האמור למעלה ניתן להסיק, כי בתקופה האחרונה הפשיעה בכלל והפשע האלים בפרט פשו בחברתנו והגיעו לצורות ולממדים מחרידים. כל אחד מאתנו עלול ליפול בכל עת קרבן לפשע, המסכן מעתה את כולנו. מצב זה טעון תגובה הולמת מטעם החברה. לדיון על תגובה כגון זו בצורת פיצוי לנפגעים מפשע מוקדשת הרשימה שלהלן. ג. התפתחות היסטוריה מתן פיצוי לנפגעים מפשע איננו רעיון חדש. כבר בימי קדם הכירו עמים שונים בזכות לפיצוי של הקרבן, בדרך זו או אחרת. לפני ארבעת אלפים שנה קבעו חוקי חמורבי בבבל העתיקה זכות מעין זו, לרבות בכסף, במקרים אחדים, וביניהם אבדן חיים כתוצאה מפשע. אם הפושע לא נתפס, נאמר שם, תוטל חובת הפיצוי על העיר או על ראש העיר. 4 צורה כלשהי של פיצוי לקרבן ניתן למצוא גם בחוק אשנונה ובחוקי החתים. 5 לפי המשפט העברי הקדמאי, 0 היה האשם בפשע אלים חייב, במקרים אחדים, לפצות את הקרבן. והנה כמה מאפיינים מעניינים של משפט זה: (א) אפשרות הפיצוי (הכפרה) היתה קיימת כאלטרנטיבה להפעלת הכלל עין תחת עין (טליו); (ב) הפיצוי שולם בכסף (שקלים); (ג) שיעור הפיצוי היה תלוי בחומרת הפגיעה; (ד) הפיצוי היה מיועד לכסות גם כאב וסבל (טיפול להבראת הנפגע) ; 7 (ה) עניים היו זכאים לאותו פיצוי כמו עשירים. 8 כן ראוי לציין, כי השיטה הנדונה כללה מושגים ראשוניים 3 ראה: י זמיר, על שלטון החוק בישראל, הארץ מיום 23.6.80. הנתונים הללו אינם מתייחסים כמובן לעבירות הפליליות הרבות שכלל לא דווחו למשטרה. בך, למשל, לגבי מקרי אונס בלבד, לומדים אנו כי רק 10 20 אחוזים מכלל הנאנסות מתלוננות ומדווחות למשטרה (ראה דו ח הוועדה למעמד האשה, ניצה שפירא ליבאי, המיתוס של אישום שוא, הארץ מיום 24.6.80). כאן המקום להזכיר, בי גם לפי אומדנו של הרצל שפיר, המפכ ל לשעבר של המשטרה, יותר מ 30 אחוז מכלל מעשי הפשע בישראל אינם מדווחים למשטרה. ראה הארץ מיום 5.2.81. בארצות הברית, שיעור העבירות שהובאו לידיעת המשטרה בשנת 1972, מכלל העבירות נגד גופו של אדם, נאמד ב 31 עד 41 אחוזים. כד עולה מסקירה לגבי 13 ערים אמריקניות גדולות שערך.U.S Nationals R. Meiners, Victim : ראה.Criminal Justice Information and Statistics Service, 1978)62.Compensation (Lexington ראה of", The Methods of Governmental Compensation :L.. U J U. L. Forum, "Victimsof Crime (,655) 197 5 ראה: ר ירון, דין החובל בחבירו במשפטי המזרח הקדום, פרקיה ב (תשל א) 219,.221,200 6 שמות, כ א, יח יט; משנה, בא קמא ח, ו ; תוספתא, ט, ל א. Emerging Issue : An Analysis of Victim Compensa", -ראה :M. R. M tion in America", 8 U r b a n L a w y e r (1976) 346, 347 ; H. Edelhertz & G..Geiss, Public C o m p e n s a t i o n to Victims of C r i m e (New York, 1974) 8 8 ליתר פירוט של כל הסוגיה ראה ר ירון(לעיל, הערה 5). 469

אר>ח ל מילר משפטים >א, תשמ א של אחריות קולקטיבית ואפילו הרעיון שהחברה אחראית בשל מחדלו של הכהן, האשם באי מניעת הפשע, היה ידוע לה, אם כי אל בכון לא בצורה ברורה. 9 צורה זו או אחרת של פיצוי קרבנות היתה קיימת גם בדינם של הוויקינגים הקדמונים, 10 וכמו כן, בימי קדם בערב, אצל האנגלו סאכסים ויותר מאוחר אצל הפראנקים. 11 ואילו לפי המשפט הפלילי של הגרמנים העתיקים, הפושע היה חייב לשלם לקרבנו הן מעין פיצוי (Wergeid) והן קנם כספי ).Busse) 1 2 כעבור זמן הוחרמה זכותו של הקרבן להשתפות מאת הפושע בידי המדינה ונהפכה לקנס שעל הנידון לשלמו לאוצר, תוך זלזול בסבלם של הקרבנות, 13 ואילו מה שנשאר מן הזכות האמורה נפרד מהמשפט הפלילי והועבר למשפט האזרחי, 14 מצב שבעיקרו עומד בעינו ברוב הארצות עד עצם הימים הללו. בכך היו קרבנות הפשע למשך תקופה ממושכת ביותר לאנשים שנשכחו על ידי החברה people).(forgotten בזמנים קרובים יותר לימינו כתב ג רמי בנטהאם על הצורך לשלם פיצוי לקרבנות הפשע, כשהוא מביא בחשבון גם את האפשרות שהפיצוי יבוא מקופת האוצר. 15 1 7 בתחילת המאה העשרים נקטו הקרימינולוג גארופאלו והפנולדג קרימינולוג פרי עמדה ברורה בעד שיטה ממלכתית של פיצוי לקרבן. הראשון אפילו דיבר במפורש על שיטה של ביטחון סוציאלי. יותר מאוחר פרסם פון הנטיג ספר שנועד להפנות את תשומת לבו של הציבור למקום שמן הראוי כי יתפוס הקרבן בפרובלמאטיקה של הפשע. 1 8 כעבור כמה שנים נוספות הבליטו מרג רי פריי 1 9 ודל וקיו 2 0 בחיבוריהם את חשיבותו של מתן פיצוי לקרבן בידי המדינה. במישור התחיקתי יש לציין קודם כל, כי ב 1848 התקבל קודקס פלילי ספרדי, אשר לראשונה מעניק פיצוי לקרבן מאת המדינה: אולם חוק זה לא הופעל הלכה למעשה, וכפי הנראה הוא היה בבחינת יצירת בוסר. מאז עברו עוד מאה שנים ויותר 9 ראה: ז פלק, האחריות ההדדית במקרא ובאגדה, תרביץ ל (תשכ א) ; 19 16,.A. J. Goldberg, "Preface", 43 Southern Calif. L. R e v (1970) 1 : Violent "A Statute to Provide Compensation for Innocent Victims of 10 ראה.("Model Act":^>)Crimes", 4 H a r v a r d J- o n Legislaion (1966 67) ]27, 130 M. E. Wolfgang, "Victim Compensation in Crimes of Personal : ראה n.violence", 50 M i n n. L. R e v. (1965) 223, 225 226 : a J. M. Rico, "L'indemnisation des victimes d'actes criminels", 1 A c t 12 ראה.Criminologica (1968) 261, 264.8 (7 13. 1 4 265 264 (12 : : in J. Bentham, "Political Remedies for the Evil of Offences" (1838), 15 ראה J. Hudson & B. Galaway, Considering the Victim (Springfield, 1979) 29 434 435 : 1914) (Boston,.R. Garofalo, C r i m i n o l o g y 16 ראה 511 512 : 1 7 1917) (Boston,.E. Ferri, C r i m i n a l Sociology ראה.H. von Hentig, T h e C r i m i n a l a n d : 1948) Haven, his Victim (New 18 ראה Margery Fry, A r m s : 1 9 Fry, of the L a w (London, 1951) 203 207; ראה."Justice for Victims", 8 /. P u b. L. (1959) 191 (בתוך : האדסון,G. del Vecchio, " T h e : (1958) Justice" P r o b l e m of P e n a l 20 ראה וגאלאויי (לעיל, הערה 15) 85. 470

הצעה להבטחת פיצויים לנפגעים מפשע 2 3 עד לחוק המודרני הראשון בנדון החוק הניו זילאנדי, 21 שהיכה גלים מקור השראה לחוקים נוספים רבים ברחבי תבל. חוקים ושימש בעקבות החוק הניו זילאנדי, ותוך תקופה קצרה יחסית (1963 1978), חוקקו והתקבלו הסדרים לעניין פיצויים לקרבנות הפשע בבריטניה (1964), בצפון אירלאנד, בשוודיה, לפחות בתשע עשרה ממדינות ארצות הברית, בשמונה מן הפרו בינציות של קנדה ובארבע ממדינות אוסטראליה: עד 1978 בסך הכל ב 34 מדינות. לפי מידע מעודכן יותר, עד תחילת שנת 1980 היו חוקים כאלה כבר ל 29 ממדינות ארצות הברית 2 3 היינו, המספר הכולל של תכניות בנדון עלה ל 44 לפחות, וייתכן מאוד שבינתיים הצטרפו לקבוצה זו גם מדינות נוספות. אף אחת מהמדינות שהוזכרו לעיל לא ביטלה את התכנית האמורה ; 2 4 ההפך הוא הנכון החוקים שבהם עסקינן תוקנו ושופרו במרוצת הזמן. יצוין, כי בארצות הברית הוגשו לסנאט כמה הצעות חוק פדראליות באותו תחום, 25 ואילו בניו זילאנד הוחלף בינתיים החוק המקורי מ 1963 בחוק חדש ומתקדם, שתחולתו נרחבת הרבה יותר. 28 נוכח בו בזמן, במספר ארצות נוספות (וביניהן איטליה, גרמניה המערבית, נורווגיה. פינלאנד, צרפת ועוד כמה ממדינות ארצות הברית) נערכו הכנות לקבלת תכניות בנדון, ואף בישראל נדונה טיוטה של תכנית כזו זה כמה שנים במשרד המשפטים. תנופה זו, שאנו עדים לה בשנים האחרונות, הובעה הדעה כי אימוץ תכניות 8. ז מ ן ה ש ל א ש א,1 ע ו ד א ל מיוחדות לפיצוי הנפגעים מפשע ברוב הארצות אענך, ג. הדין המצוי לפי חוק העונשין, תשל ז 1977 (סעיף 77), בית המשפט שהרשיע אדם רשאי לחייבו לשלם לניזוק מן העבירה פיצוי שלא יעלה על 5,000 שקלים, לרבות לכיסוי נזקי הגוף שנגרמו לקרבן. נפגע שלא זכה לפיצוי כנ ל, או שבעיניו פיצוי זה הוא בלתי S o u t h e r n Calif. L43 in.ראה :Criminal Injuries Compensatio. (1970) 240.Rev Crim, ".השווה :M. Wask,. (1978) 599,606.L. Rev U. S. Department of Justice, C r i m e 23 ראה : (Washington, V i c t i m C o m p e n s a t i o n.1980) 4 24 בקובה של קסטרו החוק שחוקק המשטר הקודם שוב אינו בתוקף. ואין לתמוה על רק כך, הואיל ובאף אחת מן הארצות הקומוניסטיות תכניות מיוחדות לפיצוי קרבנות הפשע אינן קיימות. : The R. W. Yarborough, "S. 2155 of the Eighty-Ninth Congress 25 ראה Criminal Injuries Compensation Act", 50 M i n n. L. R e v. (1965) 255 ; M..Mansfield, "Justice for the Victims of Crime", 9 H o u s t o n L. Rev. (1971) 75 הוגשה גם הצעת חוק על ידי סנאטור מקקלאלן, ב 2 ד 19. (ראה אדלהרץ וגיס (לעיל, הערה ד). ראהגם להלן, הערה 103. 26 ראה : 1972 Act,.Accident Compensation Compensation to Victims of Crime : A Com", study" parative בתוך: דרפקין וויאנו (לעיל, הערה 1) 112. ראה Victims", A Comparative Review of Compensation for Crime",of בתוך : דרפקין וויאבו(לעיל, הערה (1.135 :A. 471

אריה ל מ>לר מספיק, יכול להגיש תביעת נזיקין אזרחית נגד העבריין, אם כי בפועל סיכוייו להשתפות בדרך זו קלושים ביותר, כפי שיוסבר להלן. מכל מקום, הקרבן הנפגע יזכה לשירותי בריאות (בתנאי שביטוח הבריאות, המכסה מ 90 אחוז מהאוכלוסיה, חל עליו) 28 א, לדמי מחלה (בתנאי שהוא שכיר) למעלה הנסיבות הוא או שאריו יזכו לגמלאות צנועות ביותר, אם כתוצאה מאירוע ולפי העבירה נגרמה לו נכות חמורה או מוות, גמלאות המוקנות בהתאם לפרק ב (ביטוח הלאומי [נוסח משולב], הביטוח לחוק ולפרק ו 2 (ביטוח נכות) ושאירים), זקנד, תשכ ח 1968. להתייחסות מיוחדת ראוי פרק ג 2 לאותו חוק, הדן בביטוח נפגעי תאונות. במבט ניתן היה לחשוב אולי, שפרק חדש זה יפתור גם את הבעיה הנדונה פה. ראשון ההסדר הדבר כך. אכן, עד מהרה, כי אין מעמיקה יותר מסתבר בבדיקה אולם הםטטוטורי הגלום בפרק זה אינו בנוי בשים לב למקרה הספציפי של נפגעים מפשע ומה שהוא מקנה לנפגעים דחוק מלהניח את הדעת. כך לדוגמה: נגרמה שלא כתוצאה שבהם הפגיעה ההסדר האמור אינו חל על המקרים (א) פתאומי (כגון הרעלת הקרבן באמצעות פעולה איטית ומתמשכת, אילוץ מ אירוע תקופה ממושכת בזנות, הפרעות נפשיות כתוצאה מסחיטת דמי חסות תוך לעסוק דכיו ב); החוק מגדיר את התאונה כ חבלה פיזית, ועל כן ביטוח זה אינו מעניק (ב) פיצוי בעד נזקים נפשיים, חמורים ככל שיהיו (למשל עקב אונס אכןרי, שוד שום מזוין או ניסית לרצח); ב אבדן כושר התפקוד, והתנאי הספציפי התנאי הכללי שהפגיעה תתבטא (ג) מרותקים או חולים בבית מאושפזים עובדים, שהם יהיו שאינם מבוטחים לגבי לביתם, משאירים נזקי גוף רבים כשהם בלתי מכוסים, שלא לדבר על סוגים שונים של נזקים שבכאב וסבל; ההסדר אינו מכיל את התנאי החשוב לזכאות של הגשת תלונה למשטרה; (ד) חסר בו גם התנאי של חפותו של הקרבן; (ה) הפיצוי (הגמלה) שהסדר זה מעניק לנפגעים נופל בהרבה מן התרופה שנפגעים (ו) מפשע ראויים לה; כך ישתלמו לכל נפגע דמי התאונה בעד 90 יום לכל היותר, אף שנת כספים אחת הוא הותקף ונפגע יותר מפעם אחת; נוסף על כך, לגבי כשתוך שאינו עובד שיעור הפיצוי נמוך כל כך שהוא מדביק בקושי את המינימום נפגע הדרוש לקיום. 28 א תיאורטית, לא יזכה הנפגע מפשע, אף כשהוא חבר באחת מקופות החולים, לשירותים בעניין זה. כך, למשל, במסגרת ביטוח הבריאות, שכן קיים חריג מפורש רפואיים 108 (א) לתקנות קופת חולים של ההסתדרות הכללית לא תיתן קופת חולים בתקנה עזרה במחלה או פגיעה שנגרמו עקב... תקיפה או קטטה, וכן בכל מחלה או פגיעה, אשר מקורה או תוצאותיה נובעים ממעשים או פעולות המהווים עבירה לפי כל חוק אולם, לפי תקנת משנה (ב) פלילי או תקנה פלילית..., אלא תמורת תשלום.... לאותה תקנה, קופת חולים רשאית לדחות את קבלת התשלום, בשלמותו או בחלקו, מאת החייב בתשלום הנ ל... עד אשר יקבל פיצויים... מאת המזיק, או מאת האחראי או מחברת ביטוח כלשהי, כתוצאה ממשפט, מו מ או פשרה. למעשה, ברוב לנזק, המקרים קופות התולים אינן מסרבות לתת שירותי בריאות חינם לנפגעים מפשע. 472

הצעה להבטחת פיצויים לנפגעים מפשע במה שנוגע לחוק אחר חוק הבטחת הכנסה, תשמ א 1980 (אשר עוסק במקרי יצוין כי אינו יכול, כמובן, לשמש תחליף להסדר פיצויים לנפגעים מפשע, סעד), וזאת בעיקר מפני שבמקרה הראשון עילת התביעה היא נצרכותו של התובע, ואילו במקרה השני עילת התביעה היא דווקא הפגיעה מפשע. שלא לדבר על כך, שמבחינה כמותית הגמלה להבטחת הכנסה איננה ואינה יכולה להיות פיצוי הולם לנפגע מפשע. עם זאת, אי אלה קבוצות של קרבנות, אמנם מוגבלות, זכאיות לפיצוי גבוה יותר. לכאן שייך ראשית כל מי שרכש פוליסת ביטוח אישית המכסה פגיעה מפשע וכמו כן מי שביטוח נכות ושארים וולונטרי בקרן פנסיה מאורגנת (כגון מבטחים או קרן מקפת ) חל עליו. אותן קבוצות נמנים גם מי שנפגע או היה לנכה בעטיה של עבירה בהיותו עם, 30 מי שנפגע מפשע עקב שירותו בהיותו חייל 2 9 או משרת קבע בצה ל עובד מדינה 2 9 במילואים, 31 שוטר, 3 2 סוהר, 3 3 שומר במשכן הכנסת* 3 או איש סדיר או בשירות חיי בהצלת ספר, 3 7 או בפגיעת איבה, 3 6 בפעולת מפשע שנפגעו אלה הג א, 3 5 וכמו כן השארים של כל האמורים לעיל במקרה של מות הנפגע כתוצאה הזולת, 3 8, 39 ומי שהיה לנכה עקב פשעי הנאצים. מן העבירה הוא הדין (מבחינת מתן פיצוי מועדף) לגבי מי שנפגע או שאריו של מי שנהרג עבודה כשהתאונה אירעה כתוצאה ממעשה פלילי, וכמו כן לגבי הנפגעים בתאונת (לרבות שארים) בתאונת דרכים או ממוצרים פגומים, כשהפגיעה קרתה עקב ביצוע לחוק בהתאם לפרק ג (ביטוח נפגעי עבודה) פלילי בידי הפוגע. כל אלה מעשה הביטוח הלאומי, חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל ה 1975, וחוק האחריות למוצרים פגומים, תש ם 1980. זאת, הדין הקיים, למעט הזכות לתביעה בנזיקין שאוזכרה למעלה, שולל לעומת את הפיצוי ממי שסבל פגיעות גופניות, כגון הריון או הפלה מלאכותית לחלוטין אונס, הואיל וחוקי הגמלאות אינם מכירים באירועים אלה כבעילות המזכות עקב בגמלה. לאור האמור לעיל ניתן להסיק, כי המצב השורר בארץ בתחום הפיצויים לנפגעים מאופיין בייחוד בכך שמה שניתן לכולם (הגמלאות הצנועות דלעיל), אינו מפשע לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסת משולב), תש ל 1970. 29 לפי חוק שירות הקבע בצה ל (גמלאות), תשי ד 1954. 30 לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (נוסח משולב), תשי ט 1959. 31 לפי חוק המשטרה (נכים ונספים), תשט ו 1955. 32 לפי חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש כ 1960. 33 לפי חוק משכן הכנסת ורחבתו, תשכ ח 1968. 34 לפי חוק ההתגוננות האזרחית, תשי א 1951. 35 לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש ל 1970. 36 לפי חוק הגמלאות לנפגעי ספר, תשי ז 1956. 37 לפי חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ ה 1965, חוק התגמולים לנפגעים 38 36(2) לחוק הביטוח הלאומי. בהצלת נפש, תשכ ה 1965 וסעיף לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש י 1950, ובהתאם 39 לחוקים שאוזכרו בהערות הקודמות. לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי ז 1957. 40 473

אריה ל מילר מספיק ומד, שמספיק (הגמלאות והפיצויים המיוחסים דלעיל), אינו ניתן לכולם, כי אם למשתייכים לקבוצות מועדפות בלבד וגם זה רק במקרים מיוחדים. הואיל וכך, מה שדרוש כיום הוא לחולל בתחום הנדון את המעבר מפיצוי כלשהו לפיצוי הולם ומפיצוי הולם לאחדים לפיצוי כזה לכל. עד שתחול תמורה זו, הנפגעים עצמם נאלצים לרוב לספוג את המחיר של הוויקטימיזציה או את חלק הארי ממנו. אמנם, באופן תיאורטי יש לנפגע הזכות לתבוע פיצוי הולם מן העבריין, אולם אין לזכות זו כמעט שום ערך מעשי. לעובדה זו יש כמה הסברים. ראשית, כפי שראינו, במקרים רבים, מטעמים שעמו, הקרבן אינו מוכן לדווח למשטרה על העבירה, דבר העלול העבירה להקטין את סיכוייו לזכות בפיצוי. שנית, גם כשדיווח למשטרה על ביצוע לעתים קרובות אינו עולה בידה לתפוס את העבריין. שלישית, גם כאשר האשם בעבירה נתפס והורשע, ברוב המקרים אין לו האמצעים הדרושים כדי לפצות את הנפגע או שהוא מסתיר אמצעים שכאלה דווקא על מנת שלא ניתן יהיה להשיג את הפיצוי ממנו. רביעית, יש לזכור כי ביטוח האחריות, המקל על קבלת הפיצוי בתחומים אחרים, אינו אפשרי כמובן במקרה של פושעים. חמישית, עצם הטלת העונש הפלילי על העבריין, הכולל לרוב מאסר ולעתים קנסות כספיים, מקטין את כושרו לפצות את הנפגע. ואחרון אחרון, לא תמיד מסוגל הנפגע לעמוד בנטל המשפט בקשר לתביעת הנזיקין י. 4 מסיבות אלה אין תימה, כי ברוב המקרים הנפגע אינו מצליח כלל להשתפות מן העבריין. 42! אם חרף כל אלה מצליח לפעמים הנפגע להשתפות מן העבריין, ברוב המקרים הוא לא יקבל את הפיצוי המגיע לו בבת אחת, אלא בתשלומים עתיים זעירים, משום שבדרך כלל אין לעבריין הרכוש הדרוש כדי לפצות את קרבנו לאלתר 3,. מכאן, שלרוב תביעת הנזיקין אינה מסוגלת להבטיח תרופה הולמת לנפגעים מפשע. " V. Chi. L. Rev33, "Compensation for Victims of Crime Alternatives to a Compensation Plan for", J. ; D i c k i n s o n L. Rev69, "Victims of Physical V i o l וולפגנג (לעיל, הערה 11) 240 ; מיינרם (לעיל, הערה 3) 65. 42 לפי סקירה שנערכה בקנדה נקבע, כי רק 1.8 אחוז מן הנפגעים מפשע מצליחים להשיג פיצוי כלשהו מן התוקפן. ראה A. M. Linden, T h e R e p o n of the O s g o d e H a i l 20. 1968) (Toronto,,Study o n C o m p e n s a t i o n for Victims of C r i m e ואילו בפלו רידה, בשנת 63 1962 אף אחד מתוך 819 נפגעי עבירות לא קיבל פיצוי כלשהו. ראה: S. Schafer, "Restitution to Victims of Crime An Old Correctional Aim 250. (1965) 243, Rev.,Modernized", 50 M i n n L. ובבריטניה, מתוך כלל העבירות האלימות שהובאו בפני ועדת הפיצויים, מספר המקרים שבהם היה כדאי להגיש תביעת נזיקין אזרחית נגד העבריין נאמד בין 0.1 ל 0.7 אחוז. ראה:, Accidents.P.s Atiyah, 1980) 335 ed., ; C o m p e n s a t i o n a n d the L a w (London, 3rd השווה בעניין חוסר הסיכוי להשיג פיצויים מהעבריין P. Burns & A. M. Ross, "A Comparative Study of Victims of Crime Indemnification in Canada", 8 U. British C o l u m b i a L. R e v. (1973) 105 ; Mary Fisk, "An Interview with John La Falce", 14.Trial (1978) 58, 60 43 מרג רי פריי, בהתייחסה למקרה פלוני של פשע, עשתה חישוב שכדי שיוכל לקבל את הפיצוי כולו היה צריך הקרבן להישאר בחיים עוד 442 שנים (ראה לעיל, הערה 19), ואין זה מלתא דלא שכיחה. 474

הצעה להבטחת פיצויים לנפגעים מפשע נטען גם, כי הביטוח הפרטי הוא הוא הדרך הנאותה להבטיח פיצויים לנפגעים מפשע *. 4 ולא היא. אכן: (א) אין בקרב הציבור הרחב די נכונות לרכוש פוליסות ביטוח במקרים שבהם עסקינן: (ב) דווקא קבוצת האנשים אשר לפי הדעה הרווחת סובלים יותר מכולם מן הפשע העניים, הם גם הפחות מסוגלים לעמוד בנטל ביטוח זה, שהוא כידוע יקר ; 4 5 (ג) הביטוח המסחרי אינו יכול להעניק לנפגע את הגמלאות 4 0 או שיקום מקצועי); (ד) הואיל והפשע הוא הדרושות לו (כגון תשלומים עתיים תופעה אנטי סוציאלית, אין הצדקה שדווקא הקרבן ולא המדינה ישא במחירה של ; 4 7 (ה) אף מבחינה תיאורטית, בשעה שהפשע היה לתופעה אנדמית הוויקטימיזציה והתפשט עד כדי כך שהוא מאיים על כל תושב, הדעת נותנת כי יש לפזר את עלותה על פני האוכלוסייה כולה. 4 8 מחטיבות ב, ג, ד דלעיל, גם ביטוח מסחרי חובה אף שהוא עשוי לנטרל את הנימוק ה דלעיל אין בו כדי לפתור את הבעיות בתחום שלפנינו, 49 ומכל האמור לעיל ניתן להבין מדוע חסידי הביטוח הפרטי בשאלה הנדונה נשארו בודדים לחלוטין. ד. הדין וזדצוי. כללי המומחים שעסקו בבעיית הפיצויים לנפגעים מפשע, רובם ככולם, החל מהחלוצים בתחום זה בתחילת מאה זו שאוזכרו למעלה, הביעו דעה ברורה בעד שיטה ממלכתית. 9 0 אין תימה אפוא, שכל התכניות הםטטוטוריות הקיימות בעמים, ללא יוצא מן הכלל, אימצו שיטה זו. ראה ; 44 of J. E. Starrs, "A Modest Proposal to Insurance Justice for Victims Comment, "Compensation to : השווה ;Crime", 50 M i n n, L. Rev. (1965) 285.Victims of Violent Crimes" 61 N o r t h w e s t e r n V. L. Rev. (1966) 72, 75 ראה : 45 Rev. B. L. Wright, "What About the Victims?", 48 N o r t h D a k o t a L. ( 4 7 9,473(1972; P. J. Drobny, "Compensation to Victims of Crime : An Analysis", 16 St. L o u i s U. L. J. (1971) 201, 215; R. Glafelter, "For the Victims of Crime : A New Approach" ; M. J. Sethna, "Compensation of Offences" Victims of שניהם בתוך: דרפקין וויאנו (לעיל, הערה 1) 142 143, C r i m e V i c t i m : 1 7 3 ; (לעיל, הערה (23.12 C o m p e n s a t i o n 46 למעשה חברות הביטוח אינן ערוכות ואינן מסוגלות לשלם למבוטחים שנפגעו כידוע, פיצויים בצורה של תשלומים עתיים. וזאת, בין השאר, משום שבהיותן תאגידים רווחיים אינן מוכנות להחזיק את המנגנון הדרוש לשם כך.. 4 7 492,480 4 : Injury", R. D. Childres, "Compen station for Criminally Inflicted Personal 48 ראה 39 N. Y. U. L. R e v. (1964) 444, 457 ; J. E. Schmutz, "Compensation for the Criminally Injured Revisted : An Emphasis on the Victim?", 47 N o t r e D a m e. L a w y e r (1971) 88, 93 49 ראה דרובני (לעיל, הערה 45) 215 ; שמוץ (בהערה הקודמת) 116. 50 ברוח זו מנוסחות גם מסקנותיו והמלצותיו של הסימפוזיון הבינלאומי הראשון בנושא "All הויקטימולוגיה (ירושלים, (1973 : urgency, nations should, as a matter of give consideration to establishment of state systems of compensation for victims crime".of דרפקין וויאנו(לעיל, הערה (1.232 475

אריה ל מילר משפטים יא, תשמ יא על השיטה האמורה להיות שיטה של ביטחון סוציאלי. זאת מחד גיסא, משום שבעיית הפגיעות מפשע, הודות לאופייה ולממדיה, היא בעיה סוציאלית מובהקת הטעונה מענה סוציאלי. מאידך גיסא, בשל יתרונותיו החשובים והמרובים של הביטחון הסוציאלי, יתרונות שעמדתי עליהם בהזדמנות אחרת. 5 1 מחברים רבים תמכו בעמדה זו, 5 2 והיא גלומה בחוק הניו זילאנדי החדש הנ ל, שהוא גם החוק המתקדם ביותר בנדון. מתנגדי הביטחון הסוציאלי, וכל שיטה ממלכתית בכלל, מוכיחים אותם על כך שהם מעודדים יחם פאטרנאליםטי כלפי הנפגע. אודה שזח אכן כך. ואולם בעיני אין זה חסרון כי אם יתרון נוסף של הביטחון הסוציאלי. אל לנו לשכוח, שהמדובר בנפגעים, אשר מטבע ברייתם זקוקים לסיוע יותר מבני אדם בריאים. הבה נניח שלפנינו מקרה של אדם שנקטעו שתי רגליו, או שלקה בשיתוק או בעיוורון כתוצאה מן העבירה. מה רע בכך אם יזכה בדאגה מיוחדת ואף בשמץ של יחם אבהי מטעם הגוף הסוציאלי 1 הרי יכולתו לגלות יזמה כדי לסייע לעצמו מוגבלת בכורח הנסיבות. לסיום נקודה זו יצוין, שכמו שבשלהי המאה הקודמת ובתחילת המאה העשרים הביאה התפתחותן של פניעות בעבודה להפעלת ביטוח סוציאלי בתחום זה, כך כיום, לקראת סוף המאה העשרים, ריבויים והחמרתם של פשעי דמים מחייבים הנהגת שיטה סוציאלית לפיצוי הנפגעים מפשע, שכן, כאמור, בעיה זו הפכה להיות בעיה בעלת משמעות סוציאלית מובהקת הטעונה פתרון סוציאלי. בתנאים השוררים בארץ המסקנה המתבקשת מן האמור לעיל היא, שאת הטיפול בנפגעים מפשע יש למסור בידי המוסד לביטוח לאומי. מבחינה פראגמאטית, מתן הפיצוי בידי מוסד זה יבטיח לנפגע קבלת סיוע משפטי חינם כל אימת שזה יידרש לו, בהתאם לסעיף 234 לחוק הביטוח הלאומי. 51 ראה: א ל מילר, הצעה לביטוח נגד פגיעות רפואיות, סעפטיפ י (תש מ 1980 ) 230,.246 243 ראה, למשל : 52 Compen- D. Chappell, "The Emergence of Ausralian Schemes to sate Victims of Crime", 43 Southern Calif. L. Rev. (1970) 69, 83 ; G. O. W. Mueller & H. H. A. Cooper, "Society and the Victim : Alternative Responses" בתוך: דרפקין וויאנו (לעיל, הערה 1) ד 88 8, 96; וולפגנג (לעיל, הערה 11) 227, 230 232 ; ירבורואו (לעיל, הערה (25 256 : "Compensation'* (לעיל, הערה (41 540 Victim", B. Galaway & L. Rutman לעיל, הערה ;(10 ;"ModelAct) " 5 4 1 (1974) Issues" Compensation : An Analysis of Substantive בתוך : האדסון וגא לאוויי (לעיל, הערה 15) 434. 53 בהקשר זה, לא למותר הוא להזכיר, כי בקליפורניה תכנית הפיצויים לנפגעים מפשע מנוהלת בידי משרד הרווחה, ובצפון דקוסה ומונטנה בידי המשרד לביטוח נפגעי עבודה. במדינת וושינגטון ביטוח אחרון זה הורחב על נפגעים מפשע, כשגם בפרובינציות הקנדיות קולומביה הבריטית, מניסובד, וקוויבק, קיימת זיקה מסוימת בין תבניות הפיצויים לנפגעים מפשע ובין ביטוח נפגעי עבודה. הםטארט (לעיל, הערה ; 291 השווה : Brooks The Case for Creating", J. Compensation Programs to Aid Victims of Violent Crime", 11 T u l s a L. J..(1976) 477, 489^491 476

משפטים יא, תשמ יא הצעה להבטחת פיצויים לנפגעים מפשע היות שמנקודת ראותו של הקרבן, שעליו נועדה להגן השיטה המוצעת, אין כל הבדל אם הפוגע היה אשם או לא, שיטה זו צריכה להיות, לדעתי, שיטה של ביטוח שלא על בסים של אשם ) 55 system),no Fault כמו שהונהג אצלנו לגבי ביטוח ממוצרים נפגעי עבודה, ביטוח נגד תאונות דרכים ולאחרונה לגבי ביטוח פגיעות פגומים. כך הדבר בחוק הביו זילאנדי הנ ל, לעמדה זו יש גם השלכות מעשיות, כפי שיוסבר בהמשך. לבסוף, הפיצוי לנפגעים מפשע צריך להינתז בזכות ולא בחסד. זאת, למרות שברוב הארצות שיש בהן תכניות כאלה הפיצוי ניתן.ex gratia ואלה הטעמים לכך: (א) כפי שיוסבר להלן, על החברה מוטלת חובה לפצות את הנפגעים מפשע, ולכן אין זה אלא טבעי שתהיה לנפגע זכות קורלאטיבית לקבלת הפיצוי; (ב) אין שום הצדקה להפלות לרעה נפגעים מפשע בהשוואה לנפגעים אחרים, כגון נכי צה ל, נפגעי עבודה, נפגעי תאונות דרכים, נפגעים ממוצרים פגומים או שכירים שנפגעו ממחלה, המקבלים את פיצוייהם (גמלאותיהם) בזכות; (ג) מתן פיצוי בזכות עשוי להבטיח לקרבן הרגשת ביטחון בנוגע למימוש הפיצוי ומנת שלווה שהוא ראוי להם; (ד) ממילא יצטרך החוק לקבוע את תנאי מתן הפיצוי, והואיל וכך אין טעם לדבר על הענקתו בחסד ; 5 0 ברגע שהתנאים הסטטוטוריים קוימו, הגוף המוסמך לא יוכל לסרב לתת את הפיצוי, אלא אם כן יקנה החוק לקובעי הפיצויים שיקול דעת בשאלה הבסיסית למי לתת פיצוי ולפי לא; (ה) היות ש אםורה הפליה מטעם רשות ציבורית בין מי שנתונים באותן הנסיבות, רשות זו, חייבת להתייחס יחם שווה אל שווים ל 5 בלאו הכי, הפיצוי, אפילו אם החוק יעניק אותו בחסד, יהפוך לזכות משפטית (על סמך זכות היסוד ליחס שווה). ואכן, לא מעטים מבין חכמי המשפט התבטאו בעד מתן הפיצוי בזכות, 5 8 ואילו בשביל פרופ רייך מסקנה זו יפה לגבי כל גמלה סוציאלית 39. "Comment" ; 5 5 (לעיל, הערה (44 89 87 ; Injuries K. M. Weeks, "The New Zealand Criminal.Compensation Scheme", 43 S o u t h e r n Calif. L. R e v. (1970) 107, 109 עטיה (לעיל, הערה 42) 340 341, הטוען. שמסיבה זו הקביעה בחוק הבריטי כי 56 ראה הפיצוי ניתן בחסד היא חסרת משמעות. 262/62 פרץ ואח נ כפר שמריהו, פ ד סז 2115. 2101, הלכה זו נשארה בתוקף 57 בג צ עד היום. ראה: בג צ 295/80 קדר נ מדינת ישראל(טרם פורסם). : California", W. Shank, "Aid to Victims of Violent Crimes in 58 ראה, בין השאר 43 Southern Calif. L. R e v. (1970) 85, 92 ; H. S. Denenberg, "Compensation for the Victim or Crime", 574 Ins. L. J. (1970) 628, 630 ; "Model Act" (לעיל, הערה 10) 136 ; שמוץ (לעיל, הערה 48) 118 ; השווה מקאדם (לעיל, הערה 7) 355 356, עמדה זו מעוגנת במצוות המחוקק בכמה מדינות ואלה הן: צפון אירלנד, הפרובינציות הקנדיות קולומביה הבריטית, ניו ברונסוויק וקוויבק, וכמו כן אילינוי, במדינת ניו סאות ויילס באוסטרליה.. Y a k L. J73,"TheNewProperty", C. A. R e 477

אריה ל מילר כפי שראינו, מוטלת ה. שאלת הצדקת התכנית (נפגעים מפשע לעומת נפגעים ובעלי מום אהרים) בקרב המומחים המלומדים קיים מעין קונסנסוס על כך, שעל המדינה חובה להעניק פיצוי הולם לנפגעים מפשע, ואולם איז אחדות דעים באשר לנימוקים שעליהם נשענת חובה זו. נכשלה הנימוק הנפוץ ביותר בספרות המקצועית הוא, שעצם ביצוע הפשע מוכיח שהמדינה במילוי אחת מחובותיה האלמנטריות, והיא להגן על אזרחיה ועל שלמותם הגופנית. לכן על המדינה לשלם, דהייני לשאת במהירה של הוויקטימיזציה. 6 0 מחברים אחדים שילבו נימוק זה ברעיון האמנה החברתית הקיימת כביכול מכללא בין האזרחים, המתחייבים לשלם מסים, לכבד את החוקים וכיו ב, ובין המדינה, הלוקחת על עצמה תמורת זאת להגן על אזרחיה. 61 בתשלום המסים לאוצר המדינה האזרחים כאילו קונים את ביטחונם. 82 אם התחולל פשע מכוון נגד אזרח פירוש הדבר כי היתד, הפרת אמנה מצדה של המדינה. 83 מחברים אחרים, לעומת זאת, מצאו כי נימוק זה מושתת על אדנים רופפים וסירבו לקבלו, 6 4 באומרם כי אין זרועותיה של המדינה יכולות להיות נוכחות בכל עת ובכל מקום ולפיכך המדינה איננה חייבת אלא להבטיח תנאים כלליים של סדר ציבורי ושל שלום אזרחי. 65 ועוד הם טוענים, אילו היה הנימוק הנ ל נכון, היתה המדינה 66 צריכה לשאת באותה אחריות גם לגבי עבירות נגד רכושם של אזרחיה ובסופו של דבר לגבי כל עוולה אזרחית. 07 לעניות דעתי, אין בנימוק זה די כוח שכנוע כדי שיוכל להצדיק, כשלעצמו, את חובת המדינה לפצות נפגעים מפשע בתור שכזה. הנימוק השני מסתמך על הפשע כתופעה סוציאלית. כשבפרשה הידועה, 6 0 (לעיל, הערה 45) הערה 58) 634 ; דרובני (לעיל, הערה 11) 240 241 ; דננברג (22 605 ; 49 Compensation", R. Cosway, "Crime 204 205 ; ואסק (לעיל, הערה Wash. L. Rev. (1974) 551, 552; R. W. Yarbornugh, 'The Battle for Federal Violent Crimes Compensation Act". 43 Southern Calif, L. Rev. (1970) 93, 47. ;100, 106 ראה גם לעיל, הערה a L. s. sheieff, "The Victim of crime", A c t ; 6 1 יל, הערה (25 דל J u r i d i c a (1975) 192, 196 62 ראה לינדן(לעיל, הערה 42) 3. ראה to", Evaluating the Effectiveness of Programs :D. Crime", Compensate the Victims of בתיד : דרפקין וויאנו (לעיל, הערה (1.212 64 ראה, למשל, שאפר (לעיל, הערה 42) 243 ; מקאדם (לעיל, הערה 7) 351 ; למבורן (לעיל, הערה (4 680 ; עטיה (לעיל, הערה (42 337 ; מיינרם (לעיל, הערה (3 3 2 ; P. F. Rothstein, "State Compensation for Criminally Inflicted Injuries",.44 Texas L. R e v. (1965) 38, 45.105 (27 65 D. Miers, Responses to Victimisation : W. (Oxon, 1978) 68 ; G. O. 66 ראה Mueller, "Compensation for Victims of Crime", 50 M i n n. L. Rev. (1965).213, 218 220 67 ראה שמוץ (לעיל, הערה 48) 95, 478

הצעה להבטחת פיצויים לנפגעים מפשע מששת ימי בראשית הרג קין את הבל, כמובן, לא ניתןהיה לחפש סיבות סוציאליות למעשה זה. לא כך הם פני הדברים כיום. פשע בכלל, ופשע אלים בפרט, הוא נגע ממאיר שאינו מופיע באופן מקרי; הוא נוצר בתוך החברה כתוצאה מתנאי החיים השוררים בה המצמיחים עבריינות. כתגובה סוציאלית הפשע הוא בבחינת תכונה נרכשת( response) 68.learned בעזן של עיור מהיר ובחברה שקיימים בה עוני ושכונות מצוקה, צפיפות דיור ותנאי מגורים עלובים, פערים חמורים באוכלוסייה, ובייחוד הפער הלאומי והעדתי, הפער התרבותי והפער הכלכלי חברתי, מלווים באנטאגוניזם בין שכבות סוציאליות שונות, אי צדק סוציאלי, חוסר תכנון משפחה נאות, חינוך בלתי יעיל ואקלים מוסרי המעביר לדור הצעיר דפוסים של התנהגות אלימה המוגברים לפעמים בשל השתתפות האזרחים בפעולות צבאיות או במלחמהממש, וכשעל כל אלה החברה נתונה גם בתהליך של קיבוץ גלויות, אין החברה והמדינה יכולות להתנער מהאחריות לתוצאות הפשע. 6 9 שכונות המצוקה הופכות להיות בעל כורחן ריכוזי תת תרבות וחממות לעבריינים, ותושביהן מוכי העוני נידונים בידי החברה לחיות בתנאים של נחיתות. לגבי רבים מהם פירושו של דבר בשל התסכול והניכור שנגרמו להם גלישה בלתי נמנעת לעבר העולם התחתון. קל וחומר שאין לשחרר מאחריות את החברה כולה כשהפשע בתוכה היה לתופעה סוציאלית אינהרנטית ואנדמית / 0 כפי שאכן קרה במציאות. לעניות דעתי, נימוק זה מוטב לנסחו כך: החברה אמנם אחראית, הואיל והיא כופה על חבריה מחד גיסא תנאים הגוררים אחריהם פשע ומאידך גיסא, ועקב כך, חיים שהם מסוכנים לכל, שבהם איש שוב אינו יכול להימלט ממציאות זו. אליבא דידי לנימוק השני הנ ל יש נפקות רבה (בייחוד כשמשלבים אותו בנימוק הראשון הנ ל, העשוי לחזקו עוד יותר). ואולם, אף הנימוק של האחריות הסוציאלית כוחו יפה גם לגבי עבירות כלפי הרכוש, וגדולה מזו, כפי שגרסתי במקום אחר / 1 Social Responsibility for Violent Behaviour", M. E. W o l g.southern Calif. L. Rev. (1970) 5 69 מחברים לא מעטים הצביעו על הסיבות הסוציאליות של הפשיעה, רובם כדי להבליט National violence את חובת החברה לפצות את הנפגעים מפשע. ראה, בין השאר: Commision Report, U. S. National Commission on the Causes and Prevention of Violence, in : L. Radzinowicz & M. E. Wolfgang, T h e C r i m i n a l in Society. ש ג שוהם, ג רהב ומ אדד, קרימי ( V o l ) 1 9 7 1,1.N הערה 1) XIV ; גולדברג (לעיל, נולוגיה (1980) 26, ; 225 דרפקין וויאנו (לעיל, הערה 9) 2; מיינרם (לעיל, הערה 3) 2, 5; ריקו (לעיל, הערה 12) 286; צ יילדרס (לעיל, הערה 48) 456 ; גלאפלטר (לעיל, הערה 45) 141 ; וולפגנג (בהערה הקודמת) A. T. Harland, "Compensating the Victims of Crime", ; 21,14 13,6 14 C r i m i n a l L. Bui. (1978) 203, 207 ; L. L. Lamborn, "The Propriety of Governmental Compensation of Victims of Crime", 41 W a s h. L. Rev. (1973) 446, 464 ; L. G. Schultz, "The Violated : A Proposal to Compensate Victims Crime" of violent בתור: האדםון וגאלאוויי (לעיל, הערה 15) 132. 70 וולפגנג (לעיל, הערה 11) 233 234 ; שמרן (לעיל, הערה 48) 92 93; דרובני ראה (לעיל, הערה 45) 206 ; צ יילדרס (לעיל, הערה 48) 457 "Compensation"; (לעיל, הערה.41) 539 : 7 1 Disability A. L. Miller "The Problem of Class Differentiation of ראה 479

אריה ל מילר גם לגבי כל נפגע ובעל מום, תהא עילת ליקוייו הגופניים אשר תהיה. לשון אחרת, שני הנימוקים דלעיל גם יחד אינם מסוגלים לענות כדבעי על השאלה המכרעת מדוע יש להבטיח פיצוי הולם דווקא לנפגעים מפשע, ולא לבעלי פגימות ביולוגיות מסיבה אחרת, כגון פגיעה מאסון טבע, מפעולה ספורטיבית חובבנית, פגיעה במשק הבית אומום מלידה. בהעדר מענה באות לשאלה זו דגלו חכמי משפט וקרימינולוגיה אחדים בדעה, כי אין הצדקה תיאורטית להענקת מעמד משפטי מועדף לנפגעים מפשע. ואכן, באין טעמים משכנעים דים לטובת הדיפרנציאציה עלינו להסיק כי הנפגעים ובעלי המום ומכל הסיבות, תהא השתייכותם הקבוצתיתאשר תהיה, ראוים באותה מידה לפיצוי הולם. 7 3 מחברים אחדים הביעו אותו רעיון כאומרם כי די בכך שהצורך קיים, 74 או שאדם המשתייך לחברה נקלע למצוקה, כדי שהחברה תצטרך להושיט לו את הסיוע הדרוש לו. אחרים הסתמכו על כך, שהפיצוי רצוי מבחינה סוציאלית. 7 8 נוכח האמור לעיל עלי להסביר מה מניע אותי, חרף כל אלה, להציע אימוץ תכנית להבטחת פיצוי הולם מאת המדינה לנפגעים מפשע, דהיינו מנא הבי מלי? מספר טעמים חברו יחדיו כדי להצדיק עמדה זו ואלה הם העיקרים שבהם: (א) כאמור, המדינה גופא, בכך שהיא מטילה על העבריין עונש מאפר או קנסות, מקשה על הנפגע להשתפות מן העושה 7 7 ועל כן רובצת עליה האחריות לתופעות הלוואי של הענישת 3 ל. Benefits : A Case for Going Beyond the No-Fault Principle", 12 Isr. L. Rev..(1977) 434 72 ראה עטיה (לעיל, הערה 42) במיוחד בעמי 338 339 337, ; ויקם (לעיל, הערה 55) ; 118 ברנם ורום (לעיל, הערה (42,108 132 131 ; קוםוויי (לעיל, הערה (60 551 ; Trial8, )1972 (L. Kutner, "Crim,No. 3 28, 30 המצטט את מרפי Murphy) (R. E. ; למבורן (לעיל, הערה (69,461 ; 464 לינדן (לעיל, הערה (42 5 ; מיידם (לעיל, הערה ( 66,68,81 74 240 233 ; Compensation to Victims of Criminal", F. M i l l e r Violence, 8 Pub. L. (1959) 204 ; J, G. Fleming, "Insurance for the Crimi- ", 34 M o d. L. Rev. (1971) 176, 180 181.nal "the No Cause 73 ראה מילר (לעיל, הערה 71). במאמר זה אני מציג שיטה זו תחת השם Principle" ; א ל מילר, א סרוקצ יה וד קרצמר, זכויות מכיס בישראל הצעות לקראת רפורמה (ירושלים, 1979) 8 ואילך. ראה גם את הספרות המובאת שם. השווה, J. Rawls, A T h e o r y באופן כללי: 75 83 (1971) Justice of 74 ראה ברוקם (לעיל, הערה 54) 185^-486. T u l s a L. J6 ".ראה :G. Floyd Silving, Helen (1970) 100, 115 ; השווה צ אפל וסוטון (לעיל, הערה (63 ;211 Violence" "Compensation for Victims of Criminal בתוך: האדםון וגאלאוויי (לעיל, הערה (15.217 76 ראה ברבם ורום (לעיל, הערה 42) 115. זוהי גם אשייתו הקובצפטואלית של החוק הניו זילאנדי הראשון הנ ל. 77 ראה, למשל, ברוקם (לעיל, הערה 54) 80^481; למבורן (לעיל, הערה 69) 462. 78 ראה ברנס ורום (לעיל, הערה 42) 105, 107. 480

הצעה להבטחת פיצויים לנפגעים מפשע (ב) המדינה מגבילה את ההגנה העצמית היעילה היחידה של הנתקף, כלומר תגובה אלימה כלפי התוקפן. 7 9 (ג) להבדיל מקבוצות אחרות של נפגעים בכוח (כגון עובדים או בעלי רכב 80 מנועי), הנפגעים מפשע הפוטנציאליים אינם מאורגנים ב ן קיים ג*. אי ש לה ם האינטרסים ו לובי שייאבק בעד (ד) יש להניח, כי אימוץ תכנית לפיצוי נפגעים מפשע יעודד את הקרבנות לשתף פעולה עם המשטרה 8 2 (זאת בהתחשב בכך ש כפי שיוצע להלן מתן הפיצויים יותנה בהגשת תלונה למשטרה בידי הנפגע), ואם התכנית תכסה גם את אלה שנפגעו תוך כדי פעולה שנועדה לסכל את ביצוע הפשע או לתפוס את העבריין או תוך כדי ניסיון לפעול למטרה זאת, תתרום התכנית ביתר שאת להצלחתה של המלחמה בסשע 83. (ה) הציבור הרחב מגלה רגישות מיוחדת כלפי תופעת הפשע בכלל, והפשע האלים בפרט, ולכן הוא מגלה התעניינות, מגיב באהדה ובחמלה כלפי ה ק רב ן, 8 4 מתייחם בהבנה לסבל שגזר הגורל על הנפגעים מפשע על לא עוול בכפם וכלפי העוול והפגיעות שנגרמו להם. BS בעובדה זו שהציבור מסתכל בעין אוהדת ומרחמת על מי שנפל קרבן לתקיפה אין לראות אלא תולדה של יחם הגינוי שרוחש הציבור כלפי התוקפן הנפשע. 8 9 זיקה חיובית זו כלפי הקרבן הידועה גם בשם public support מוגברת עוד יותר הודות לכך, שפשע הגורר אחריו פגיעה גופנית הוא על פי רוב מעשה מכוון ואכזרי, שלא כמו פגיעות אחרות, כגון תאונות עבודה או תאונות דרכים. לפיכך, דעת הקהל מגיבה על פשע אלים בתחושה של אחריות כלפי הקרבן. בזכות יחס חיובי זה יש להניח שהרוב באוכלוסייה תומר באימוץ תכניות שמטרתן מתן פיצוי הולם לנפגעים מפשע, 88 וביחס זה גופו יש לראות הצדקה לקבלת תכנית 79 ראה, לדוגמה, דרובבי (לעיל, הערה 45) 205 ; ברוקם (לעיל, הערה ( 54 479 480. 80 ראה שלף (לעיל, הערה 61) 196. 81 ראה מייברס (לעיל, הערה 3) 98. עם זאת יש להודות, שלנימוק זה אין משקל רב. 82 ראה ברוקס (לעיל, הערה (54 494 ; פלויד (לעיל, הערה (75 135 ; Bryan, G. J. ; " A l b e r t o L. Rev6, "Compensation to Victims of C r i m אדלהרץ וגיס (לעיל, הערה 7) 51, היודעים לספר כי הניסיון במדינת ניו יורק מאשר הלכה למעשה השפעה חיובית זו של התכנית בנדון. 83 ראה קוסויי (לעיל, הערה 60) 554 ; מקאדם (לעיל, הערה 7) 353. 84 השווה: "Compensation..." (לעיל, הערה 41) 542 ; חסון וסבה (לעיל, הערה 27) ;105 מיידם (לעיל, הערה (66,3 2 ;85,47,33 שמוץ (לעיל, הערה (48 ;119 R o y a l C o m m i s s i o n o n Civil Liability a n d C o m p e n s a t i o n for Personal Injury. R e p o r t (London, 1978) Cmnd 7054, Vol. I, 1569. (Chairman: Lord מיירס (לעיל, הערה (66.213 Pearson) ; 65 עטיה (לעיל, הערה 42) 336 ; פריי (לעיל, הערה 19) ; דרובני (לעיל, העדה השווה.45) 207 Toward a Victim Orientation in Criminaï Theory", "ראה :L. L. L a בתוך: האדםון וגאלאוויי (לעיל, הערה 15) 178 179. 87 ראה מיינרס (לעיל, הערה (3 3 ; ירבורואו(לעיל, הערה ( 60.96 88 ראה דרובני (לעיל, הערה 45) 208 ; אדלהרץ וגיס (לעיל, הערה 7). המחברים האחרונים 481

אריה ל מילר משפטים יא, תשמ א םטטוטורית כגון זו. 5 9 מכל מקום, מכאן עולה כי אימת החוק המוצע עולה בקבה אחד עם הלכי הרוח הרווחים בציבור. (ו) כפי שראינו, בדין המצוי, ברוב המקרים, נפגעים מפשע אינם זוכים אלא לפיצוי זעיר, כמעט סמלי. הוא הדין לגבי נפגעים ובעלי מום אחרים שאינם נמנים עם אף אחת מן הקבוצות המיוחסות (כגון קבוצות נכי צה ל, נפגעי עבודה, נפגעי תאונות דרכים). כל אלה, הנתובים כיום במצב של נחיתות לעומת הקבוצות האמורות, מקופחים ומופלים לרעה על פי הדין הקיים. אם תתקבל הצעתי, ותאומץ תכנית שתבטיח פיצוי הולם לנפגעים מפשע, יהווה הדבר צעד קדימה בכיוון הנכון, אירוע חיובי שיש לקדמו בברכה, הואיל והוא יתרום להקטנת מספרם של הנפגעים המקופחים ולהוספת קבוצה נוספת לאלה שנהנים כבר כיום מפיצוי הולם. היות שאת הקיפוה וההפליה האמורים ניתן לחסל, הלכה למעשה, רק בהדרגה, צעד אחר צעד, יש לראות באירוע כזה שלב אחד מני רבים הדרושים להשכנת צדק סוציאלי כלפי נפגעים ובעלי מום למיניהם, 90 כשהיעד הסופי עומד ברור לנגד עינינו והוא הבטחת אותו פיצוי. 91 נימוק זה, הגם הולם (גמלה הולמת) לכל הנפגעים ובעלי מום ללא יוצא מן הכלל שלא נתקלתי בו בספרות המקצועית הענפה, נראה לי משכנע ביותר. איש לא התבגד כאשר, לפני שנים רבות, על פי אותו שיקול, הפעיל חוק הביטוח הלאומי ביטוח סוציאלי ופיצוי הולם לגבי נפגעי עבודה. בשל הטעמים הספציפיים דלעיל, ובייחוד השניים האחרונים, קיימת לעניות דעתי הצדקה מספקת להנהיג תכנית מיוחדת שתבטיח פיצויים לנפגעים מפשע. ו. תיו ולח כפי שמשתמע מן האמור עד כה, רצוני להמליץ שהתכנית המוצעת תחול רק על פגיעות גופניות מפשע, ולא על נזקי רכוש שנגרמו בגלל מעשה פלילי. ואלה הטעמים לכך: (א) במקרה של עבירה כלפי רכוש קיים לא אחת סיכוי סביר להחזרת הרכוש לבעליו, כך שלעתים לא יהיו כלל ניזוקים; (ב) עבירה כלפי הרכוש אינה גוררת אחריה בדרך כלל, אסון חמור כפי שעלול לגרור אחריו פשע כלפי חיי אדם, כלפי גופו של האדם וכיו ב; (ג) ביטוח מסחרי נגד פגיעה ברכוש כתוצאה מעבירה מקובל יותר ונפוץ יותר מאשר ביטוח נגד פגיעות גופניות מפשע, ולכן אין צורך דחוף להנהיג בתחום זה ביטוח אוניברסלי וחובה; (ד) ביטוח חובה נגד פגיעות מדווחים, כי סקר דעת הקהל גילוז ש 62% מן הנשאלים גורסים שהמדינה צריכה לפצות את משפחותיהם של אלה שמצאו את מותם בעטיו של פשע. " V a n d e r b i l t L. Rev19, "Compensation for Victims of Crime ; 220, 224 השווה: C r i m e V i a i m C o m p e n s a t i o n (לעיל, הערה (23,6 שם נאמר, כי בחברה דמוקרטית חייב המחוקק להתחשב בזיקה חיובית זו של הציבור ולהגיב עליה באמצעות הנהגת חקיקה להבטחת פיצויים לנפגעים מפשע. 90 אליבא דידי, הבא בתור (השלב הבא לאחר נפגעים מפשע) עשוי להיות גם כן על סמך אהדה מיוחדת מטעם הציבור ביטוח סוציאלי נגד תאונות של ילדים וקטינים. 91 ראה מילר (לעיל, הערה 71) ; הצעות לקראת רפורמה (לעיל, הערה 73) 8 49. 482

הצעה להבטחת פיצויים לנפגעים מפשע נפשעות ברכוש איננו כדאי בהיותו כרוך בעלות חברתית עצומה; (ה) בביטוח זה אי אפשר למנוע הונאה בממדים גדולים ביותר מצדם של המבוטחים 2, בעוד שבמקרה של נזקי גוף הפגיעה עצמה יחד עם הבדיקה הרפואית מהווים ראיה לנזק שנגרם לנפגע; (ו) מידת האהדה והרגישות שמגלה הציבור כלפי הנפגע ברכושו קטנה מזו שהוא מגלה כלפי נפגע פגיעה גופנית עקב עבירה. 83 לא בכדי אפוא מפעל מקיף שכזה ביטוח ממלכתי חובה נגד נזקי רכוש כתוצאה מעבירות לעולם לא נשקל ברצינות. 84 על אלה יש להוסיף, שהצעתי מדברת בהבטחת פיצוי במסגרתו של הביטחון הסוציאלי; מתן פיצויים על כל הנזקים הרכושיים אינו יכול להיות כמובן עניין לביטחון סוציאלי. למרות האמור לעיל, בכמה מקרים מיוחדים אציע, כפי שיפורט בהמשך, לכלול בתכנית המוצעת גם פיצוי על נזקי רכוש. מבחינה אחרת, לא יהיה צורך לכלול בתכנית המוצעת פגיעות מפשע שהן גם פגיעות מתאונות עבודה, וכמו כן פגיעות מפשע אשר מהוות גם פגיעה מתאונת דרכים או ממוצרים פגומים; זאת, מכיוון שהפגיעות האמורות מכוסות על ידי תכניות אחריות וביטוח אחרות. מסיבה זו, תאונות הדרכים האמורות אינן מכוסות בתכניות בנדון בכל מדינות ארצות הברית וברוב המדינות האחרות שבהן יש תכניות כאלה. אשר להגדרת המונח פשע ( עבירה ), אין חפיפה בין דיני העונשין ובין התחום שבו עסקינן, במובן זה שבתחום האחרון תיחשב כפשע גם העבירה על החוק הפלילי של מי שנעדר כשרות פלילית מבחינת הגיל (בגרות הדעת) אובשל אי שפיות הדעת (מבחינת בריאות הרוח), 9 5 דהיינו המעשה שהיה עבירה אילו בוצע על ידי אדם בר עונשין מבחינת הגיל ושפיות הדעת. זאת משום שמבחינתו של הנפגע שספג את תוצאותיה של העבירה אין הבדל אם היתה לעבריין כשרות פלילית או לאו. 08 עמדה זו תואמת את הצעתי דלעיל, שעל השיטה המוצעת להיות שיטה שלא על 92 בקשר לטעמים אלה ראה עטיה (לעיל, הערה 42) 336 ; ברנם ורום (לעיל, הערה 42) ; 109 "Compensation..." (לעיל, הערה 41) 543 544 ; סילווינג (לעיל, הערה 5 ד) 217 218 ; מקאדם (לעיל, הערה (7 358 357 ; דרובני (לעיל, הערה (45 209 ; ידבורואו Compensation for Criminally Inflicted", R. Childres ", 50 M i n n. L. Rev. (1965) 271, 272 ; G. E. Floyd, "VictimPerso ", 8 Trial (1972) No. 3, 14 15.Compensation : A. The Scope of Programs for", L. L. Lamborn ; 97 U. III. L. Forum, 1973 (Governmental Compensation (לעיל, הערה (23.36 C r i m e V i c t i m 23 29 ; 21, n C o m p e n s a t i o 94 ראה דננברג(לעיל, הערה 58) 631. 95 שם 630; רוטשטיין (לעיל, הערה 64) 39 43; ויקס (לעיל, הערה 55) 113 ; צ יילדרס C r i m e V i c t i m (לעיל, הערה (92 276 ; ירבורואו (לעיל, הערה ( 25 262 C o m p e n s a t i o n j (לעיל, הערה 23) 37. 96 החוק הבריטי, שלא כלל מקרים מעין אלה (של העדר כשרות פלילית) לפי נוסחו המקורי, תוקן כדי לחול גם עליהם. 483

ארית ל ס>לר בסים של אשם. על כן לא תהיה שום רלוונטיות לאשמתו של העבריין במה שנוגע לזכותו לפיצויים של הנפגע. כללית יותר, הנפגע מפשע יהיה זכאי לפיצוי אף אם בית המשפט לא מבחינה פליליים נגדו או שהוא אפילו הרשיע את הפוגע או שכלל לא התקיימו הליכים לא נתפס או שכלל לא ידוע מי ביצע את העבירה. הגבלת התכנית כך שהיא תחול על פגיעות מעבירות אלימות בלבד היא שרירו המוצע לא יחול על כל מעשה שהחוק T כ י אין שום סיבה תית, 9 T אלים ולא אלים שגרם פגיעה גופנית או מוות. 8 מה שקובע, פלילי בתחומו של הביטחון הסוציאלי, היא הפגיעה גופא (העובדה שהקרבן נפגע בייחוד וחומרת הנזק הגופני) ולא אופיו של הפשע. 9 כדוגמאות לעבירה שאיננה אלימה כשלעצמה, ואשר בכל זאת עלולה לגרום נזקי גוף, ניתן להצביע על עבירות על חוקי פיקוח על מצרכי מזון ותרופות, 10 על מעשים בייחוד כשהקרבן הוא אדם רגיש ביותר 0 1 נ, על מי שהפגיעה (הלם וכיו ב) מגונים, נגרמה לו בהיותו עד ראייה לפשע אכזרי במיוחד (כגון רצח או אונס של קרוב על הפצת מחלות מין, או על גרימת הלם, נוורוזה אזשבץ לב כתוצאה משפחה) מסחיטת דמי חסות באמצעות הטלת פחד על הקרבן בעקבות איומים קשים חוזרים לדידי, מן הסיבה שמה שקובע היא הפגיעה וחומרתה, הקרבן ראוי לפיצוי אף כשסגיעתו נגרמה כתוצאה מעבירה שמתוד רשלנות ולא מתוך זדון או כתוצאה ממחדל פלילי ולא ממעשה פלילי. 1 0 4 נכון הוא, 97 אף על םי כן, ב 1969 תוקן החוק הבריטי על מנת שהוא יחול על פגיעות מפשע אלים בלבד. כמו כן, בספרות המקצועית מתייחסים מחברים רבים באופן בלעדי לקרבנותיו של הפשע האלים. 98 ראה ברנס ורום (לעיל, הערה (42 109 ; Act" "Model (לעיל, הערה (10 136 134 ; הערה " 41...Compensation) Compensating", D. B. Williams ;545 544 (. S o l i c i t o r sj117, "Victims of Crimes of V i o l e n 99 ראה רוטשטיין (לעיל, הערה 64) 40 41; השווה דרובני (לעיל, הערה 45) 211. 100 ראה עטיה (לעיל, הערה 42) 343 ; ויליאמס (לעיל, הערה 98) 660. 101 ראה ירבורואו(לעיל, הערה 25) 263. 102 ראה מיינרס (לעיל, הערה 3) 19 ; מיירם (לעיל, הערה 66) 128 130. 103 מומחים אחדים הביעו דעה בעד הכללתה בחוק של רשימת עבירות שהחוק חל עליהן listing).(compensable crimes דאה ירבורואו (לעיל, העדה (25 263 ; מנםפילד, Society's Moral Obligation", Senator J. L. M c C l e l l a n ",.3 8,22 23 1972(Trial ; No) רשימה כזו קיימת, למשל, בחוק של מדינת הוואי. אישית, איני רואה שום טעם לעשות כן ובעיני רשימה שכזאת היא לא רק מיותרת כי אם גם נטולת הגמישות הדרושה בנדיז ויש עמה סיכון שהחוק לא יכסה את כל הנפגעים הראויים לפיצוי. ראה שמוץ (לעיל, הערה 48) 97 ; Act" "Model (לעיל, העדה 10) 135. לכן לא בכדי החוק הניו זילאנדי הנ ל, שבמהדורתו הראשונה כלל רשימה שכזו של עבירות, ויתר עליה במהדורתו השנייה המורחבת. 104 החוק הבריטי והחוק של אונטריו קובעים במפורש שהם חלים גם על הצתה והדעלה, ודומה כי בשני המקרים הכוונה היא לעבירות אלה גם כשלא התכוון הפוגע לגרום בכך פגיעה גופנית לקרבן. מלבד זאת, החוק של אונטריו הוחל במפורש על נפגעים מעבירות רשלניות. בהקשר זה מחבר אחד מזכיר מקרה שבו הקרבן נפגע קשות, מאחר 484

הצעה להבטחת פיצויים לנפגעים מפשע מטעות גסה, אהדתו לרבות עבירה כתוצאה רשלנות, מתוך שבמקרה של עבירה וזיקתו החיובית של הציבור כלפי הקרבז קטנים מאשר במקרה של עבירה מכוונת: ואף על פי כן, דומני שהן קיימות גם לגבי קרבנה של עבירת רשלנות. באופן הגיוני כתוצאה זולתו רשלנותו פצע את שבשל לגבי מי הדין הוא למשל מחמת פליטת כדור מכלי ירייה שהוא החזיק בו. 1 0 5 ממחדל, הנפגעים הזכאים לפיצוי צריך החוק לחול על ארבעה סוגי בני אדם: מבחינת (א) נפגעים מפשע; (ב) תלוייהם של אלה שנפטרו כתוצאה מפשע; (ג) נפגעים תוך כדי פעולה שמטרתה היא מניעת ביצוע עבירה או תפיסת העבריין או תוך כדי ניסיון לפעולה זו ; 1 0 8 (ד) תלוייהם של אלה שנפטרו כתוצאה מפעולה או מניסיון כאמור בפריט ג. 1 0 7 ההצדקה לכיסוי שתי הקטגוריות האחרונות היא בכך, שגם כאן מדובר,108 ע ב י ר ה ב ע ט י ה ש ל בפגיעה כשהוא ילד או ק ט יד. הנפגע אף לפצות את על התוק המוצע הטעם לדין זה הוא בכך, שאין שום הצדקה להנהיג קו של איפה ואיפה לרעת הנפגעים הקטינים דווקא ולהעמיד אותם בפני שוקת שבורה, היינו, להשאיר אותם בלי הסיוע הסוציאלי הדרוש להם. כמו כן וגם זאת מבחינת התחולה האישית כדי שהכיסוי יהיה מלא עד כמה שאיננו אזרח תושב שניתן, אציע שהנפגע מפשע יהיה זכאי לפיצוי אף כשהוא בהו ל. 1 יוזכר, בהיותו שנפגע ישראל אזרח י ש ר א ל 1 1 0 או כשהוא כי ביטוח נכות חל על כל התושבים אף כשאינם אזרחי ישראל, ואילו ביטוח נפגעי מכסה גם את התאונות שאירעו בחוץ לארץ (סעיף 90 ג(א) לחוק הביטוח תאונות הלאומי). לבסוף, יש לציין כי על החוק המוצע לכסות את כל סוגי הפגיעות הגופניות המזכות ונוסף על בפיצוי גם במערכות ביטוח אחרות (כגון ביטוח נפגעי תאונות דרכים) שבבית מרזח הוגש לו בטעות רעל במקום מיץ לימון. ראה ויליאמם (לעיל, הערה 98) 660. במקרה אחר, הוועדה הבריטית לפיצוי קרבבות העניקה פיצויים לאישה שנפגעה בכתפה שלא במתכוון שעה שהתיק שלה נעקר מידיה בידי עבריין רחוב. ראה עטיה (לעיל, הערה 42) 343. 105 החוק מהפרובינציה הקנדית ניו בדונםוויק קובע במפורש, כי תחולתו היא גם לגבי פגיעות כתוצאה ממחדל פלילי. 106 הוראה כגון זו ידועה בשם provision"."good Samaritan's 107 תחולה מעין זו מבחינה אישית מקובלת, למשל, בבריטניה, באונטריו ובמדינות נוואדה וצפון דקוטה. מומחים אחדים הציעו להחיל את התכנית גם על מי שסייע לקרבן לאחר (לעיל, C r i m e Victim C o m p e n s a t i o n הפגיעה והיד כדי זה נפגע המסייע עצמו. ראה הערה (23.39 108 הצדקה נוספת אפשרית טמונה בכך, שהרחבה זו של התחולה יש בה כדי לעודד התנדבות כאמור, שבהן לא אחת המתערב מרצונו משליך נפשו מנגד, מה פעולות שעשוי לתרום כפי שראינו להצלחת המלחמה בפשע. Compensation for Criminal Injuries", D. H. H a r r i s o n ". 6 6 5 Solicitors' J. (1971) דין ברוח זו קיים בבריטניה ובקליפורניה. השווה Plan", Massachussets' :G.. B o s t o n U. L. Rev48, "to Aid Victims of C r i 111 ראה : Act" "Modei (לעיל, הערה 10) 133, המציע פתרון זה. 485

אריה ל מילר כך ובכך ייחודו מבחינה זו גם הדיון כתוצאה מאונס, ולידה או הפלה מלאכותית עקב כך, 1 1 2 שכן, להבדיל מתאונת דרכים אז מתאונת עבודה, פשע עלול לגרור בעקבותיו גם תוצאות אלה. 1 1 3 ז. תנאי זכאות 1. קשר סיבתי היות שהתכנית המוצעת מכוונת להבטחת פיצויים לנפגעים מפשע, תנאי זכאות הגיוני הוא כי הקרבן ייפגע כתוצאה מפשע, כלומר, קיום קשר סיבתי בין העבירה (לרבות מעשה פלילי שלאדם נעדר כשרות פלילית) ובין הפגיעה. 114 במלים אחרות, זהו תנאי מאותו סוג כמו התנאי הקיים למשל לגבי תאונות עבודה (פגיעה תוך כדי ועקב העבודה ) או לגבי נכי צה ל (נכות עקב השרות ). הואיל וכך, ומכיוון שמדרך הטבע נטל הראיה לגבי התנאי הסיבתי ירבוץ על הנפגע, יישומו של תנאי זה יהיה כרוך בקשיים דומים לאלה שהתעוררו בקשר לתאונות עבודה ולנכי צה ל (איך להוכיח, למשל, ששבץ לב של הקרבן שקרה בעקבות הטלת אימה עליו אכן נגרם לו כתוצאה מן העבירה י) חסרון זה (הקשיים הנזכרים) ניתן למנוע אך ורק בדרך של הבטחת פיצוי הולם לכל נפגע ובעל מום ללא כל קשר לעילת ליקוייו הגופניים. אולם.תכנית יומרנית שכזו, על אף אופייה הקוסם, היא בת ביצוע רק לטווח ארוך יותר. כיום היא בבחינת חלום באספמיה, בשל עלותה הגבוהה. בכמה מדינות (כגון בריטניה, אלברטה שבקנדה) החוק מציב תנאי, שהפגיעה תהיה תוצאה ישירה של העבירה. לעניות דעתי, תנאי מכביד זה אין לקבלו, שכן יש עמו החמרה בלתי מוצדקת ובלתי הוגנת ביחס לנפגע. 2. חפותו של הקרב! בכל הארצות התכניות הסטטוטוריות לפיצוי קרבנות שוללות לפחות חלקית את הפיצוי מהקרבן או מתלוייו כשהקרבן עצמו גרם בהתנהגותו הרעה לביצוע העבירה, דהיינו כשהפגיעה קרתה באשמת הקדבן. לכאורה, זוהי תולדה טבעית לחלוטין, ואולם לאמיתו של דבר, הבעיה איננה פשוטה כפי שהיא עשויה להיראות במבט הראשון. לפי הצעתי מן הראוי לפתור את בעיית הפיצויים לנפגעים מפשע במסגרתו של הביטחון הסוציאלי. דא עקא, כפי שניסיתי להסביר בהזדמנות אחרת, 1 1 5 זו איבנה 112 השזוה שולץ (לעיל, העוד. 69) ; ידבורואו מעיל, העדה 25) 261. 113 לפחות בחלקה, הרחבה כזו קיימת, בין השאר, בבריטניה ובצפון אירלאבד. במדינות דלאוור, מינסוטה, ביו ג רםי, הוואי וויסקונסין שבארצות הברית, בפרובינציה הקנדית אונטריו ובמדינת ביו סאות ויילם שבאוסטרליה. ; 114 ראה, למשל, עטיה (לעיל, הערה 42) 346 ד 34 ; ברנס ורוס (לעיל, הערה 42) 109 110 רוטשטיין (לעיל, הערה 64) 40 47. 115 ראה א ל מילר, ביטוח נפגעי עבודה: ניתוח מבחינת המשפט הרצוי, ביטחון סוציאלי 20 (תש מ 1980 ).130 128,108 486

הצעה להבטחת פיצויים לנפגעים מפשע המסגרת המתאימה להעניש את הקרבך או את תלוייו על אשמתו בשלילת הגמלאות ממנו (או מתלוייו), אפילו כשהוא פעל מתוך כוונה. מטרתו של הביטחון הסוציאלי להושיט סיוע לאלה הנתונים בצרה ולא להעניק אות הצטיינות על התנהגות טובה והוא צריך להיות נייטראלי לגבי התכונות המוסריות של הסובייקט המוגן. ואכן, היו מחברים שלא ראו טעם בשלילת הפיצויים במקרים שבהם עסקינן, בהנמקה שתוצאותיה הכספיות של הפגיעה (קרי מצוקתו של הנפגע) זהות בין שהקרבן היה חף מפשע ובין שכפיו לא היו נקיות,no אולם, עיקרון חשוב זה של הביטחון הסוציאלי אין אפשרות להפעילו, או לפחות להפעילו במלואו, בתחום שלפנינו, וזאת משני טעמים, הכרוכים זה בזה. ראשית, אל לנו לשכוח, כי מדובר בתכנית שמטרתה עשיית צדק כלפי הקרבן באמצעות התרופה שתינתן לו או לתלוייו. ברם, כשהמותקף גופו גרם לעבירה באשמתו, בחלק מן המקרים הדימוי המסורתי של קרבן אינו קיים לגביו. 1 1 7 שנית, כאמור, אחד מן הטעמים המכריעים לאימוץ התכנית המוצעת הוא ברגישות ובאהדה שקרבן הפשע מעורר בציבור. אך כש הקרבן עצמו גרם לעבירה באשמתו, במקרים אחדים לפחות ספק אם ניתן לדבר על תגובה רגשית מעין זו. 1 1 8 עםזאת, מן האמור לעיל אין להסיק, שכל אימת שרבב של אשם כלשהו דבק בקרבן שנחבל יש לשלול ממנו או מתלוייו באופן אוטומטי את הזכות לפיצוי. אדרבא, דומה כי בקבלת החלטה מעין זו (לגבי שלילת הפיצוי) יש צורך בכמה אבחנות, ועלינו להתייחס לבעיה זו עם קב חומטין. אליבא דידי, סייג ראשון מתבטא בכך, שאם הקרבן תרם לפגיעתו מתוך רשלנות לא ישפיע דבר זה על זכויותיו. 119 זאת, הואיל ולפי השקפתי, על השיטה המוצעת להיות כאמור שיטה שלא על בסים שלאשם, דהיינו שיטה שבד, כלל לא בודקים, בקביעת הפיצויים, את האשם (הרשלנות), הן מצדו של הפוגע והן מצדו של הנפגע, וכמובן אין לו שום השפעה על זכויותיו של זה האחרון. 120 הוראה מפורשת כזאת גלומה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (סעיף 2 (ג )). אם אשמתו העצמית של המותקף התבטאה בכך שהוא הסכים לביצוע העבירה, נטען כי בתוקף הכלל voient! non fit injuria הוא לא יהיה זכאי לפיצוי. 1 2 1 ואולם, 116 ראה ברנס ורום (לעיל, הערה 42) 132 ; השווה פלויד (לעיל, הערה 92) 15 16. 117 ראה מיידם (לעיל, הערה 66) 182. C r i m e (לעיל, הערה (23 44 ; "Compensation..." V i c t i m C o m p e n s a t i o n 118 ראה: בחוד : האדםון וגאלאוויי (לעיל, הערה Theory" Victim Orientation in Criminal ; a Toward a", L. L. L a m b o r ; מיירס (לעיל, הערה (66 33 (549) 41 לעיל,הערה.184 (15 119 ראה פלמינג (לעיל, הערה 72). 120 השווה גאלאוויי ורוטמן(לעיל, הערה 52) 429 430. Remedies ; for the Victims", L. L. Lamborn ;174,14 למותר להוסיף, שלגבי עבירות, Rev43 S o u t h Calif. L. )1970 אחדות (כגון אונס), במקרה של הסכמת הקרבך העבירה כלל איננה קיימת, שכן כאן הכפייה היא בגדר תנאי קונסטיטוטיבי לעבירה. 487