ארץ ישראל יחידה שנייה גבולות איסוף ארגון ועריכה אילת כ"ץ
מדוע חשוב ללמוד על גבולות? 1. גבולות חשובים להגדרת זהות ושייכות אישית ולאומית. 2. הגלובליזציה מחלישה את מעמדה של המדינה הריבונית ומעמידה בסימן שאלה את חשיבותם של הגבולות המדיניים. היא מאיימת במחיקת הלוקאלי ומחדדת בחברות רבות את הצורך בהגדרת המיקום, הזהות והגבולות. 3. לא ייתכן שאזרח לא יכיר את גבולות המדינה שלו גם אם הם שנויים במחלוקת פנימית ובינלאומית. גבולות המדינה הם חלק מהגדרת זהותו 4. הכרת הקריטריונים גיאוגרפיים ואחרים להערכת גבולות בטכנולוגיות משתנות, תצייד את הלומד בכלים להערכה ולקבלת החלטות, ללא קשר לתפיסת עולמו הפוליטית-ערכית.
גבולות גבול הוא קו המפריד בין ישויות, בין מקום למקום )בין שדה לשדה, בין עיר לעיר, בין מדינה למדינה, בין מחוזות וכדומה( מילון אבן שושן כך נראים גבולות של שלום האם גבול הוא דבר קבוע או משתנה? גבול הינו דבר דינאמי ומשתנה. ישראל הינה דוגמא טובה למדינה שבה הגבולות השתנו לעיתים תכופות. גבולות בעולם יכולים להשתנות בגלל סיבות רבות לרבות מלחמה, שינויים טבעיים קיצוניים, החלטה של המדינות וסיבות אחרות.
פולין אוקראינה הדג הענקי הזה שששוחה להנאתו מאוקראינה לפולים מורכב כולו מצמחים ואדמה ולמעשה קובע את הגבול בין שתי המדינות.
בלגיה הולנד לבית הקפה הזה נכנסים מהולנד, אבל היציאה היא דווקא מבלגיה
שבדיה פינלנד כשיש שלום בין המדינות והאזור כולו לא ממש מאופיין במלחמות או סכסוכים, אפשר לשחק גולף וממש על הגבול ולהכות בכדור שיוצא משבדיה ונוחת הרחק בפינלנד.
סין מונגוליה אין שום דבר יוצא דופן בגבול שבין סין למונגוליה. בסה"כ שני דינוזאורים מתנשקים. לא צריך לעשות מזה עניין. הפסל המרגש ממוקם בחלק המונגולי של הגבול בעיר ארנהוט.
אל תתלהבו כל כך מהר שאפשר פשוט לעבור למדינה אחרת בלי שום אישור או רישום, ברגע שתגיעו לפורטוגל תחכה לכם סירה שתחזיר אתכם חזרה לספרד. מהרגע שהגעתם לפורטוגל אתם חוזרים שעה אחת אחורנית בזמן זה ההפרש זמנים בין ספרד לפורטוגל. ספרד פורטוגל תכירו את האומגה שמסיעה כל יום בין 25-30 נוסעים בשעה אחת, בעלות של 15 אירו לאדם. במהירות של 80 קמ"ש מגובה 720 לגובה 0 בדקה אחת בלבד. האומגה הזאת היא היחידה בעולם שמחברת בין 2 מדינות האומגה מתחילה באנגלוסיה שבספרד והירידה היא לאורך הנהר גוואדיאנה באלקוטים שבפורטוגל.
http://www.pitria.com/beautiful-borders פטריה ארצות הברית קנדה וכמובן, אי אפשר לשכוח את הגבול שנחשב בעיני רבים לאחד המקומות היפים בעולם, מפלי ניאגרה, ששוכנים על הגבול שבין ארצות הברית לקנדה. גובהם של המפלים מגיע ל- 51 מטרים בצד הקנדי ול- 30 מטרים בצד האמריקאי, ואורכם הכולל מתקרב לקילומטר.
וכך נראים הגבולות אצלנו...
גבול ישראל מצרים
גבולות מדינת ישראל מה עיצב אותם? גבולותיה של ארץ ישראל נקבעו והשתנו במהלך ההיסטוריה בעקבות מלחמות, סכסוכים, התערבות של גורמים זרים, הסכמי שלום ולחצים בין לאומיים
גבולות ישראל מושגי יסוד מהו גבול? גבול הינו קו המפריד בין מקום למקום או בין תחום לתחום. גבול בין מדינות, או, גבול מדיני הוא קו המפריד בין טריטוריות של שתי מדינות, בין שטחי שתי מדינות )או יותר(. האם גבול הוא דבר קבוע או משתנה? גבול הינו דבר דינאמי ומשתנה. ישראל מהווה דוגמה טובה למדינה שבה הגבולות השתנו לעיתים תכופות. גבולות בעולם יכולים להשתנות בגלל סיבות רבות לרבות מלחמה, שינויים טבעיים קיצוניים, החלטה של המדינות וסיבות אחרות. מהו גבול מדיני? גבול המפריד בין שתי מדינות. מהו גבול מדיני טבעי? גבול הצמוד לגורמי תבליט או נוף, כגון הרים נהרות, גופי מים שונים, הרים ועוד. לדוגמא, הגבול בין ישראל לירדן- נהר הירדן. ברמת הגולן הר החרמון הינו חלק טבעי מהגבול בין סוריה לישראל.
למדינת ישראל יש כיום שני סוגי גבולות: גבול מוסכם )מוכר( - גבול שהוסכם עליהם בין שתי מדינות בהסכמי שלום. גבול קבוע ואינו ניתן לשינוי. גבולות מסוג זה יש לישראל עם מצרים וירדן. גבול זמני - גבול שאין הסכמה לגביו בין המדינות שכנות, גבול שהושג בהסכמי הפרדת כוחות או בהסכמים של שביתת נשק. גבולות מסוג זה יש לישראל עם סוריה ולבנון. גבול שביתת נשק/ הפסקת אש זהו גבול זמני לזמן בלתי מוגבל שנקבע בהסכם בין הצדדים הלוחמים על פי הנקודה בהם עמדו הצדדים הלוחמים בעת ההסכם
כלי משחק בידי המעצמות
י) הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב- 2 בנובמבר 1917 "ז בחשוון תרע"ח( ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית: מעצמה עולמית כמו בריטניה הסכימה למעשה לפרוש את חסותה על התנועה הציונית ולסייע לה במימוש מטרתה העיקרית. בעשותה כן הגיעה ממשלת בריטניה למסקנה, שיהיה זה יותר מעשי לתמוך בשאיפות הציוניות כהצדקה לפירוק הקיסרות העות'מאנית, מאשר כמשענת לחיזוקה.
משרד החוץ, 2 בנובמבר 1917 לורד רוטשילד היקר, לעונג לי להעביר לידיך להלן, בשמה של ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת ההזדהות עם השאיפות היהודיות הציוניות כפי שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו: "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה ותעשה את מיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, תוך הבנה ברורה שלא ייעשה דבר שעשוי יהיה לפגוע בזכויותיהם האזרחיות והדתיות של הקהילות הלא-יהודיות הקיימות בפלשתינה, או בזכויות ובמעמד המדיני מהם נהנים היהודים בכל מדינה אחרת." אודה לך אם תביא את ההצהרה לידיעת ההסתדרות הציונית. בכבוד רב, ארתור ג'יימס בלפור הצהרת בלפור
תוכנית החלוקה 29.11.1947 לאחר מלחמת העולם השנייה, בעקבות השואה והצורך להביא לפתרון את בעיית העקורים היהודים שניצלו מהשואה, העבירו הבריטים את בעיית ארץ ישראל לפתרונו של ארגון האו"ם )האומות המאוחדות(. על מנת לבחון את פתרון הבעיה, מינה האו"ם ועדה מיוחדת לעניין ארץ ישראל - ועדת אונסקופ אשר כללה נציגים מארצות שונות. רוב אנשי הועדה תמכו בחלוקת הארץ בין שתי מדינות - ערבית ויהודית, כשהבירה - ירושלים, תהיה תחת מנדט בינלאומי. תכנית זו נודעה בשם תכנית החלוקה והיא התקבלה על-ידי האו"ם ב- 29 בנובמבר 1947, מתוך מטרה ליישם אותה עם סיום המנדט הבריטי על ארץ- ישראל. ב- 29 בנובמבר 1947 נקבעה תכנית לחלוקת ארץ-ישראל, אך היא לא יצאה אל הפועל.
י) בכ"ט בנובמבר 1947 "ז כסליו תש"ח( החליטה עצרת האומות המאוחדות )האו"ם( על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל מדינה יהודית ומדינה ערבית. ההצעה נתקבלה ברוב של 33 קולות, 13 נגד, 10 נמנעו ומדינה אחת נעדרה.
דוגמא: החלטת אונסקו"פ ( החלטת החלוקה( כ"ט בנובמבר 1947 ההצעה התקבלה למרות ש: לא מאפשר קיום רצף טריטוריאלי של המדינה קיום ממדים המאפשרים ביתור- מישור החוף גובל במספר גדול של ישויות ערביות: לבנון, סוריה, מצרים, ערבית בשלוש-ארבע חזיתות שונות. ריבוי חזיתות עוינות. ירדן ורשות קיום טופוגרפיה קשה, בלתי נגישה ( גליל עליון( בנגב המהווה את מרבית השטח, אקלים קשה, היעדר מים, לא מאפשר קיום כלכלה, יישוב ואוכלוסייה קיימת ופוטנציאלית ( בנגב, עיקר השטח, אין די קרקע ובעיקר חסרים מים( היעדר שליטה ונגישות לסמלים לאומיים ירושלים עם זאת: מאפשר ניצול מחצבים בים המלח ובנגב מאפשר קיום חקלאות בעמקים ושליטה על ההתיישבות שנוסדה עד אז. מאפשר מוצא לשני ימים: הים התיכון וים סוף שיקול פוליטי-היסטורי פעם ראשונה שכלל מדינות העולם מכירות בזכותו של העם היהודי למדינה בארץ ישראל. הזדמנות בלתי חוזרת
תוכנית זו לא מומשה בגלל התנגדות הערבים, ופרוץ מלחמת העצמאות.
מפת הגבולות בעקבות מלחמת העצמאות בשנת :1949 בשנה זאת הסתיימה מלחמת העצמאות בחתימה על הסכמי שביתת נשק בין מדינת ישראל הצעירה לבין שכנותיה, ונקבעו בהם גבולות זמניים חדשים - שטחה של מדינת ישראל הורחב בהשוואה לשטח שנקבע לה בתכנית החלוקה של האו"ם )1947(; ירושלים חולקה לשני חלקים - עיר יהודית ועיר ירדנית, ובין הצדדים הפרידו גבול סגור ושטח הפקר )שטח שאינו שייך לאחד מהצדדים(.
הקו הירוק הוא קו שביתת-הנשק של מדינת ישראל עם מצרים, עם ירדן, עם סוריה ועם לבנון, כפי שנקבע בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו בשנת 1949, לאחר מלחמת העצמאות ועד לפריצת מלחמת ששת הימים בשנת 1967. שמו ניתן לו מכך שהוא צויר בעיפרון ירוק על המפה שנעשה בה שימוש בדיונים. כינויים נוספים לקו הירוק הם "גבולות 4 ביוני 1967", "גבולות 67" וגם "גבולות 48". גבולותיה של ישראל לפני 1967 שיקפו את פרישת הכוחות הישראלים והערבים בעקבות הסכמי שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות. רשמית לא היה זה קו גבול אלא קו הפרדת הכוחות בין ישראל לשכנותיה. רוב חלקי הקו הירוק משמשים היום כגבול מנהלי בין השטחים עליהם חלה ריבונות ישראל, לבין שטחים המנוהלים על-ידה באמצעות ממשל צבאי או על-פי הסכמים עם הרשות הפלסטינית. לדוגמה, בהסכם לשיתוף פעולה שנחתם בין ארגון מגן דוד אדום ומקבילו הסהר האדום הפלסטיני בדצמבר 2005 נקבע כי הקו הירוק יגדיר את הגבול בין תחומי הפעילות הגאוגרפיים של הארגונים.
גורמים לפרוץ מלחמת ששת הימים ריכוז כוחות מצריים בחצי האי סיני : ב 15 למאי ב 1967 במהלך חגיגות העצמאות (1 בישראל, צלח צבאו של נשיא מצריים,גמאל עבד אל נאצר,את תעלת סואץ וכוחות מצריים פלשו לחצי האי סיני בניגוד לחוזה הפסקת האש מ 1957. 2( סילוק כוחות האו"ם מסיני: ב 17 במאי דרש נשיא מצרים ממפקד כוח החירום של האו"ם בסיני וברצועת עזה שכוחותיו יעזבו את קווי הגבול ויתרכזו במחנותיהם. כוחות האו"ם חיכו להוראה ממזכיר האו"ם ונאצר פנה למזכיר האו"ם, או טאנט, בבקשה שיורה על פינוי כללי של כוח החירום של האו"ם מאדמת מצרים. ב- 22 במאי נענתה דרישתו של נאצר בחיוב, ואז הצהיר שלמחרת היום ייסגרו מצרי טיראן בפני כלי שיט ישראליים, ושהוא מוכן ליציאת ישראל למלחמה נגדו. 3 (סגירת מיצרי טירן: ב 23 במאי סגרה מצרים את מצרי טיראן למעבר ספינות ישראליות. סגירת מצרי טיראן הייתה עילה למלחמה. מעשהו של נאצר זכה לאהדה רבה בעולם הערבי. במדינות ערב החלו הפגנות המוניות שקראו למלחמה בישראל וחיסולה. כמו כן ע"פ חוזה הפסקת האש משנת 57' נקבע כי כל חסימה מכוונת של מיצרי טירן תהווה עילה למלחמה.
מפת הגבולות בעקבות מלחמת ששת הימים בשנת 1967: במלחמה התרחב מאוד שטחה של מדינת ישראל, ונוספו לה השטחים - רמת הגולן, אזורי יהודה ושומרון, חבל עזה וחצי-האי סיני; ובאשר לירושלים - שני חלקי העיר אוחדו תחת שלטון ישראל. גבולות שביתת הנשק של 1949 )שהיו הגבול של ישראל במשך 18 שנה(, סומנו במפות בצבע ירוק, וקיבלו את הכינוי הקו הירוק.
הסיבות לפרוץ מלחמת יום הכיפורים 1 (הגורם העיקרי לפרוץ למלחמה הוא הרצון של סוריה ומצרים לנקום במדינת ישראל על התבוסה שלהן במלחמות הקודמות ולהשיב להן את כבודן שאבד. 2 (בישראל הייתה אווירה שצה"ל חזק ומדינות ערב לא יתקפו,אווירה של זלזול באויב.זה בא לידי כך שצה"ל לא עקב באופן הנדרש על הנשק החדשני שהגיע לידי סוריה ומצרים,וגם האווירה הזאת של היהירות והזלזול באויב הביאה לידי כך שהמודיעין הישראלי יפרש כל אות המצביע על מלחמה לא יותר מדבר שנועד להטעות את מדינת ישראל. 3 (מדינת ישראל לא ניהלה עם מדינות ערב תהליך מדיני ממשי שיכול היה להביא להסכם כלשהו,במיוחד עם מצרים. 4 (נשיא מצרים אנואר סאדאת, חשב שאם יפתח במלחמה נגד מדינת ישראל זה יביא למשא ומתן מדיני עם מדינת ישראל ויביא את ישראל לסגת מסיני,בנוסף בשנים לפני המלחמה נעשו מספר נסיונות לדון בנוגש לנסיגה ישראלית מתעלת סואץ אך הנסיונות נכשלו
חוק רמת הגולן -1981 ב- 14 בדצמבר 1981 קיבלה הכנסת את חוק רמת הגולן הקובע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". החוק מתייחס לשטח של כ- 1,200 קמ"ר ברמת הגולן, שהוא כל השטח הנמצא בין הגבול הבינלאומי מ- 1923 וגבול השליטה הישראלית שנקבע בהסכמי הפרדת הכוחות מ- 1974. בעקבות זאת קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 497 השוללת את תוקפו של החוק מבחינה בינלאומית, וקובעת כי אמנת ז'נבה הרביעית עדיין חלה על שטח הגולן. מבחינת המשפט הפנימי של מדינת ישראל, רמת הגולן סופחה למעשה אל מדינת ישראל, והיא נחשבת נפה במחוז הצפון. זאת, אף על-פי שהחוק נמנע במכוון משימוש במילה "סיפוח" )כך על-פי נאומו של יוזם החוק, מנחם בגין, ביום קבלתו בכנסת(
קווי 67' הם הכינוי לקווי שביתת הנשק שנקבעו בהסכמים של ישראל ושכנותיה בתום מלחמת העצמות בשנת 1949. מדובר בגבול מנהלי, שהשטחים הנמצאים מעבר לגבול מנוהלים על ידי ישראל באמצעות ממשל צבאי או תחת הסכמים שהושגו לאורך השנים עם הרשות הפלסטינית, המעניקים לה סמכויות שלטון בשטח. שליטתה של ישראל בשטחים מעבר לקו הירוק מתבטאת באספקת שירותי חשמל, מים, טלפון ותמיכה כלכלית המתבטאת בסיוע כספי חודשי. כיצד נראית החלוקה בשטח? תוואי קווי 67' אינו כולל את רמת הגולן, לרבות חלקה המזרחי של הכנרת, אינו כולל את שטחי יהודה ושומרון וכן את שטחי רצועת עזה. לאורך השנים, במהלך המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, עלו מספר פשרות בין הצדדים, שכללו את סיפוחם של שטחים כאלה ואחרים, שהיו צמודים מאוד לקווי שביתת הנשק. ומה עם ירושלים? באשר למעמדה של ירושלים - הרי שלאחר כיבושה במלחמת ששת הימים, נחקק בשנת 1981 בכנסת חוק יסוד "ירושלים בירת ישראל", המגדיר את העיר כבירתה השלמה והמאוחדת של ישראל. בחלוף השנים טענו מדינות רבות, ובהן מדינות ערב, כי סיפוח השכונות במזרח ירושלים הופך אותן למעשה לשטח כבוש וכי הבנייה בחלקה המזרחי של העיר הוא בגדר "התנחלויות". עד היום טוענים הפלסטינים כי ירושלים המזרחית תהיה בירת המדינה הפלסטינית כשזו תוקם רשמית. על מה הוסכם בהסכמי אוסלו? עד היום לא נמצאה פשרה בין מנהיגי ישראל והרשות הפלסטינית בעניין מתכונת הנסיגה הישראלית מהשטחים. בהסכם אוסלו חולקו שטחי הרשות הפלסטינית לשלושה אזורי חלוקה - ולראשונה ניתנה לפלסטינים שליטה מלאה בפועל בשטחים: שטחי Aהיו תחת שליטה פלסטינית מלאה, שטחי Bתחת שליטה אזרחית פלסטינית ושליטה ביטחונית ישראלית ושטחי, Cהנמצאים תחת שליטה מנהלית וצבאית מלאה של צה"ל. מה מציע העולם הערבי בתמורה לנסיגה? במסגרת "היוזמה הערבית" שגובשה בשנים האחרונות על ידי מספר מדינות ערב ובראשן סעודיה, גובשה פשרה לפיה ישראל תיסוג לקווי 1967, ובתמורה יחלו מדינות ערב בהליך הדרגתי של נירמול יחסים עם ישראל. "היוזמה הערבית" שולבה במספר יוזמות שלום בינלאומיות, אך לאורך השנים הציגו הפלסטינים וישראל שורה של הסתייגויות ממנה.
ויקיפדיה: campsmum הקמת גדר ההפרדה ויקיפדיה: צילום: מיכאלי הנסיגה מלבנון ויקיפדיה: קובי כרמלי ההתנתקות מרצועת עזה
גבולות ישראל כיום א. ישראל מצרים / ישראל ירדן גבולות עפ"י הסכמי שלום. ב. ישראל סוריה גבולות עפ"י הסכמי שביתת נשק )נקרא גם הקו הסגול( ג. ישראל לבנון לאחר נסיגת צה"ל לגבול הבינ"ל.
מים טריטוריאליים מים טריטוריאליים, לפי אמנת האומות המאוחדות על משפט הים משנת 1982, הם רצועה המשתרעת לכל היותר 12 מייל ימי, שהם כ- 22 קילומטרים, כלפי חוץ מחופה של מדינה חופית. אזור זה נחשב כשטח תחת ריבונות של אותה המדינה, אך אפשרי המעבר בו לספינות זרות )צבאיות ואזרחיות(. האמנה נכנסה לתוקף בשנת 1994.
מים כלכליים האזור הכלכלי הבלעדי )"מים כלכליים"(, כפי שנקבע בחוק הים, הוא אזור ימי עד 200 מיילים ימיים )370.4 ק"מ( מחוף מדינה, ובו למדינה זכויות מיוחדות לחיפושים ולשימוש במשאבים ימיים, כולל ייצור אנרגיה ממים ורוח. בשימוש בדיבור, המונח עשוי להרחיב את תחום המים הכלכליים עד מעבר למדף היבשת - מעבר לגבול של 200 מייל. לפני 1982, מים טריטוריאליים הורחבו בצורה בלתי מבוקרת פעמים רבות על מנת לספח פעילויות כגון כרייה במים עמוקים, קידוח ימי, זכויות הדיג )ראו מלחמת הבקלה( ולמנוע שידורי רדיו פיראטיים ממתקנים ימיים מלאכותיים ומספינות עוגנות. לעיתים קרובות, אזור כלכלי בלעדי הנתבע על ידי מדינה מסוימת, נתבע גם על ידי מדינה אחרת.
לישראל אזור כלכלי בלעדי רק בים התיכון משום שחופי מפרץ אילת שישראל חולקת עם מצרים וירדן קרובים כך שנקודת המגע ביניהם לא חורגת מעבר לתחום המים הטריטוריאליים של שלוש המדינות. ואילו ים המלח נחשב כמים פנימיים. המרחב הימי של ישראל מהווה נתח עצום משטחה הטריטוריאלי של ישראל כ- 3,950 קמ ר בתחום מים טריטוריאליים, אולם למרות מהלכי הפיתוח המואצים שנערכו בשנים האחרונות לניצול המשאבים בים, לא התחזקה מערכת ההגנה עליו.
שדות הגז המשמעותיים של ישראל תמר, לווייתן והאחרים נמצאים באזור הכלכלי הבלעדי שלה מעבר לתחום המים הטריטוריאליים. אף על פי שחוק הים שהתקבל ב- 1982 דורש הפקדה של הכרזה על השטח במוסדות האו"ם )למקרה של תביעות סותרות מצד מדינות שכנות( הרי ישראל הכינה רק ב- 2007 הצעת חוק בנושא זה )שלא אושרה( והכריזה בפועל על שטח זה רק ב- 10 ביולי 2011 ב. -17 בדצמבר 2010 חתמו ישראל וקפריסין על הסכם תיחום. הסכם זה היה אמור להשלים את ההסכם שנחתם בין קפריסין ובין לבנון בינואר 2007 אולם מעולם לא אושר על ידי הפרלמנט הלבנוני.
"תמר" הוא שדה גז טבעי וקונדנסט הנמצא בים התיכון, בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל, כ- 90 קילומטר מערבית לחיפה ובעומק 1,700 מטרים מתחת לפני הים. השדה התגלה בינואר 2009, ועד סוף 2019 היה שדה הגז הטבעי היחיד הפעיל בישראל. הוא מזרים גז בהיקף של כ- 10 מיליארד מטר מעוקב בשנה. לווייתן הוא מאגר גז טבעי שאותר במרחק של כ- 120 קילומטר מערבית לחיפה, בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל בים התיכון. לוויתן הוא, על-פי הגדרת משרד האנרגיה, מאגר הגז הטבעי האסטרטגי של מדינת ישראל. המאגר התגלה בדצמבר 2010. ב- 31 בדצמבר 2019 החלה הזרמת הגז הטבעי ממאגר "לווייתן", דרך אסדת הטיפול, למערכת ההולכה של נתיבי הגז הטבעי לישראל.
מדינת ישראל גבולות שנת 2000