אגדה והיסטוריה, במחשבה שנייה י יסיף Author(s): Reviewed work(s): Source: Zion /,ציון Vol. חוברת ב (תש ס,(סה, pp. 219-228 Published by: Historical Society of Israel/ Stable URL: http://www.jstor.org/stable/70041206. Accessed: 29/11/2011 07:35 Your use of the JSTOR archive indicates your acceptance of the Terms & Conditions of Use, available at. http://www.jstor.org/page/info/about/policies/terms.jsp JSTOR is a not-for-profit service that helps scholars, researchers, and students discover, use, and build upon a wide range of content in a trusted digital archive. We use information technology and tools to increase productivity and facilitate new forms of scholarship. For more information about JSTOR, please contact support@jstor.org. Historical Society of Israel/ is collaborating with JSTOR to digitize, preserve and extend access to Zion /. http://www.jstor.org
הדגא הירוטסיהוהבשחמב היינש תאמ ילע ףיסי א םיתתורידנ הכוזרקוחהבוגתלתידיימ תנגוהו לע,וירבד ש הב ףרוקיב הנוב.תענכשמו תאזכאיהיניעבתמרהבוגתה לשהשמןמסור לע :ירמאמהדגא :הירוטסיהוםינוירוטסיהםיארוק תודגאבתוירבע ימימ /םייניבה ינאשקבמחותפקוודהמבעירפהש ילותבוגתב לש,ןמסורידכרשפאשאהיתשגלםרקיע םתובחו לש.וירבד ימארוקש תאירבדהבוגתהב ארקש םדוק תאירמאמ לולעםשרתהל ירמאמבש שיירבד תרוקיב /החכות וינאש עבוק ףשוחו /םייוקיל ןכוינאשטקונהשיג ב תינסייפ יפלכ,םינוירוטסיההרשיה םיבייחץמהל רתוי - רמולכ ינאאשנתמיפלכ.םתדובעןו,רחא קרתאפמ סומינה ןיא ינא ןעוטשוריפב ןוירוטסיהש ונניאשטסירולקלופבטומ חינ. תודג רתוימאהירמולשיתשמתשהירמאמבףאבדחאםייוטיבמהןוגכו,ה ינהווקמןיאש םה םילוע ואםיעמתשמותריוואמ.ונונגסמו תנווכרמאמה,התיה יפכיתרזחשיתרהצהו המכםימעפ,והמבעיבצהל לעהמורתההלוכהדותמה תיטסירולקלופה ףיסוהלרקחמל,ירוטסיהה בל.ומוקמביתיצרתונפהלתמושתבלהדוילכ,רקחמעיבצהלולעתויורשפופסונ היצטרפרטני לשתודגא,תוירוטסיה ןהשהאצות לששומה.וב רמוא :ןמסורםא םינוירוטסיה ולציניוארכ תוליבקמהתודג םהש,ורקח ירה םהש ויה םיבייחץמהל.רתוי ןיאךכבידכרמולםהש םניאםיאשרלצנלרולקלופרוקמכירוטסיהלו תושהתונייפאמה תא ימע( היפרגוירוטסיהה 218). ירהורמאמהולוכהסנמןועטלהנעט :הכופה ןוויכמםינוירוטסיהש וניבה תאםתובח לשםיטסקטהםיירולקלופהםתדוב המ( שוריפהלמה םיאש - םאהיתנעטםהילעששקבל תא?),יתושר ןיא הז יוצר וא ןוכנהניחבמתיגולודותמ םהש ושי קר תא תושהתונייפאמה תא /היפרגוירוטסיהה א ףא תושהתונייפאמה תא.הקיטסירולקלופהדחאםינוויכהםיבושחההןויעהיתושההתוליבקמבתודג.וללהםלועמ הלע לעיבל םינוירוטסיההש םעשםתדובע ינאדדומתמרמאמבםיכמסומתוחפ ינממרותייוהיזלו תוליבקמםיטסקטלםמעש םה.םידבועוכופיה לש :רבד םהולכירתתולקבתואיקבבותחכומ תא תוליבקמהןהילעש,יתעבצה ךא ורבס שךכבתובח.םרקחמלהדותמב,תיטסירולקלופה תואחסונה תונושה לשםיטסקטהםיידגאה ןניאדוע /חסונ וניאשהלעמ וא,דירומ א ןה ובל ורקיעו לש ;ןוידה ןהרהךרופיסהש ה ןכארופיס,יממערמולבקתהש לע ידיהרבחה קלחכהתשרוממתיתוברתהךפהוביכרמלןורכיזב יביטקלוקה.הלשלרתאזכ ןיאהדגאהא טסקט,ירקמעיפוהש ולםעפתחא,םלענו לעו ןכ וניעבתובחתיתוברת.תכשמתמהנעטתאזכ הניאהלוכי שתויהלתלעבתובחרקחמל,ירוטסיהההיויתנוויכ תא.ירבד
[12] ילע ףיסי 220 רחטוטיצהמכירבדמלעתועטהסוהייבשםיגשומרמכ רבהמ הקתעהדרנא זל,הדגאהאיהש הדוסיב תרוסמהפ לעבהתריציו איהתיתרבח,תיביטקלוקוסחיימ יל ןמסור תאםירבדה :םיאבה ףיסי חינמ ימש םשרש תאהדגאהלעופב ברועמךילהתבהריציה ועיפשה לע ןכות,םירבדהאריבעה תולכמביטרנהיממעהיתרוסמה /דבלבתמו תאז...ןוירוטסיה לבקי תא החנההלכבשהרקמהרקמו השע םשורםירבדההדובעתינכמימע( דבלב 214). ול ךכיתרמא וא,יתבשח יתייה ךירצקינעהלימצ ןויצ לשכנ במב תרותלרולקלופה הנ /א רבכ ירקוח רולקלופההאמב ט יהועיבצה לע ךכ לכש םשור לשםיטסקטםייממע -,םיסותימ,תודגאםילשמ אצויכוהב - הנשמדבעמו םתואםהבםיסרטני,םייתד,םיידמעמםייתונמא וא.םייגולואידיא ךכ ושעינושאר,םירנויסימהומשרש תאםיסותימה לשתויוברתםינאידניאהםורדבהקירמאהאמב,ז טה ךכו ושעםיחאה,םירגומשרש תועמ םעהתוינמרגהתארבהאמה 1.ט יה םע,תאז יארשפאסחייתהל לכםימשורהוליאכ םהםייושעהשקמ,תחא יפכ יאשרשפאסחייתהל לכדועיתהירוטסיההלעבכתגרדתונמיהמ.הווש ןמל,םירנויסימה ונשןפואבעדומהטובו תא םיסותימה םיינאידניאהידכושמש תפסונהמגודל,תירצונהדעוםימשורל,םינמיהמםינשמה המכםילימ ואםיטפשמ,םידחאידכהשונבוי לעידילהקםיארוקבחר,ינרדומוקחרמה ברלעבו.תועמשמ ירמאמביתסחייתההדגרפסמשןימינבהלידוטמ לעתרעמךלמה.דוד ינאאיבמ םשהעברא םינייפאמ שבשחתהל :םהברופיסה הךורא ),תיסחי( םלשטרופמו לכמםירואיתהםירחאה בלשמשןימינבהלידוטמרפסבעסמה ;ולשרופיסה השועשומיביסנטניאיעצמאב דגהםירי לשירוביגרופיסה - דחאםיעצמאהםיקהבומה לשרופיסה,הפ לעבש יכ םהםירשפאמ יונ,לוק הקימימ ;היצנוטנישומהתירבעב,תינקת תתתעמשנה שממ תפשכרובידתימוימויבוחרב וא ;קושבהדבועהווהזשטסקטהדיחיהותואשסחיימןימינבתוריטנמרופניונממש עמש - םהרבא יניטנטסנוק,דיסחהורפסמהףוגב,ןושארתניחבבידידב הווה /אדבוע לכ הםידמלמ ונתוא והזשטסקטהלעוהש לעבתכה בורקלככרשפאהחסונל,ירואהיחה לש,רופיסההארנכתגרדב דוביעהנטק וא.תילמינימלבא ינארזוחשיגדמו,םששממםוקמבונממשטטצמ :ןמסתרופיסה ה המדרששונורכיזב לשםהרבא,דיסחהרשע שמח הנשרח.עוריאה ןיא קפסןורכיזש הז ןנוסמ בצועמו לע יפ םימרוג המדנ ילםירבדהשםירבדמדעב.םמצע ףיסומ :ןמסור םיסרטני לשרפסמה לשוהליהקהתידו ןמזב 7 כע( רופיסה 214). ותאנקלשףיסומללש םינוירוטסיהרמוחבלשועוצקמהלוכירוזחללעהמצצא,םינטפשמ,םינלכירקוח,תורפסםיגולויצוס.םירח םיסיןימאמ,םינוירוטסיהש,םתונבבוחב םניא םילוכמתשהליוארכרמוחב,ירולקלופה ןמםתסהםיחמומתועוצקמבםירחאםיבשוחקוידב מע(והומכ 214). 1 קר :המגודל.R.A Georges.M.O,Jones People Studying :People The Human Element in,fieldwork Berkeley-Los Angeles ;1980.C,Geertz From the Native s Point of View : On the Nature of Anthropological,Understanding Local,Knowledge New York,1983.pp 55-72
[13] תגובות 221 אם תיר דברי כ קנאה למקצוע בו הגזמה מסוימת, להסבירם במור העקרוני, ו במצבו הבייקטיבי המקצוע. כאשר אמרתי ש חשיבות עקרונית להכרה ב ש אינה תעודה היסטורית רגילה/ היתר. כוונתי ל ש טובה אמינה פחות יותר, א ש נזקקת לים אחרים לניתוחה ולפרשנותה. להבדיל מתעודות משפטיות, יות, משפחתיות וכיוצא ב, תמיד נרטיבית, טווה ילה סיפורית. כמו כן, שונה ב ש כוללת בילתה מוטיבים טבעיים. היחידה מ התעודות המוזכרות המקיימת בפן מהותי התנאי הקיום המרובה existence) :(multiple ומר הנוסחת והמקבילות. מעמידים במור נטולוגי ואפיסטמולוגי שונה, ו כן לטפל בה בים אחרים. איני רואה מדוע להסתייג מדברי דווקא בנקודה זו, שהוכרה ויושמה כבר בידי היסטוריונים - מעטים כולל תסמן בספרו החשוב הבעש ט.2 הפולקלור, וחקר הספרות העממית בל, המקצוע היחיד מ המוזכרים בביקורתו תסמן שאיננו מקובל עדיין דעת רבים - כולל המערכת - האקדמית סציפלינה כהתמחות לגיטימית.3 והרי מי ששמע אי פעם מעשייה מפי סבתו פולקלוריסט בכוח ) בפו.( מעולם התייחסו בדרך דומה למשפטנים, לסוציולוגים, לנים להיסטוריונים. מקובל ה, ש לומר במקצועות דבר ב חשיבות ללמוד שנים רבות, להתמחות, להתנסות. כאשר אדם חיצוני למקצועות מר בהם דבר, נר, מסתייג, מתייעץ, לומד קודם שאמר. לצערי)ואיני מתייחס עתה ל נשואי מאמרי,( קורה בדרך ל במקצוע הפולקלור. רוסמן מדבר משבר ות בהיסטוריוגרפיה, הצורך להשתמש במתודות כמותיות, דמוגרפיות, תרבותיות, פילולוגיות, סוציולוגיות, פמיניסטיות וכיוצא ב. ולם, משבר ות כ מתקיים קודם וראשית בחקר הפולקלור, ש מאז ומתמיד מקצוע ביךדיסציפלינרי מובהק. שאחת הסיבות ל א ר בחקר הפולקלור דיסציפלינה מובהקת מכיוון ש עשה, עוד במאה הקודמת, שימוש בים ובשות שנשו במקצועות אחרים, עד שניטשטשה משהו ותו ו. שות ואחרות עולות ממש בתקופה האחרונה בקרב חוקרי הפולקלור.4 2 קינתו תסמן ש קשה להות שם היסטוריון תולדות ר ששיטותיו שימשו מודל להיסטוריונים העוסקים בתחומים אחרים, ההיסטוריוגרפיה ודית הוסיפה ידיעות רבות בתחום, אך חידשה במור המתודולוגי המובהק חוץ מגרשם ום )הערה,(19 להחילה ב קושי תחומים אחרים במדעי דות, כמו חקר הספרות והלשון העברית, ואפילו חקר המקרא. דווקא בתחום ההיסטוריוגרפיה להוסיף עוד שני שמות שתרומתם המתודולוגית מחוץ למדעי דות הוכחה ביל: משה שטיינשניידר ומחקריו המופתיים בשת המעבר התרבותי האסם ירופה.M,Steinschneider Die hebraischen Uebersetzungen des Mittelalters und die),{juden ais,dolmetscher Berlin 1893 ומפו המונומנטלי מה דב גויטיין החברה הים תיכונית, ששינה ביל פניו חקר החברה והתרבות הלית ימי s.d.) הביניים,.(Goitein A Mediterranean,Society,I-VI Berkeley-Los Angeles 1967-1994 3 ארשה לעצמי להביא רק דוגמה אחת: כמה היסטוריונים, משפטנים, נים, סוציולוגים וחוקרי ספרות זכו עד עתה בפרס ר? העובדה הכואבת שבמשך חמים שנות המדינה זכה עדיין חוקר פולקלור אחד בהכרה האקדמית הגבוהה ביותר בר. 4 ר מאמרה הפרוגרמטי :.B,Kirshenblatt-Gimblett Folklore s,crisis Journal of ;American,Folklore CXI,(1998).pp 281-327 התגובות יו בתו מקום:.R,Bendix Of
222 י יסיף [14] הצבעתו רוסמן הפונקציה ההתנהגותית האגדות ההיסטוריות, ומר ות השימוש בהן כקובעת סדר היום המחקר, חדשנית, מעניינת וחשובה. משתמשת בהכרה זו ש, ששרדה מ עשרות ומ1 טקסטים שאבדו במהלך השנים ו הגיעו ינו, בת חשיבות דווקא מכיוון ששרדה, מכיוון שהחברה ששימרה תה רה בה שריד וביטוי ירוע, לרעיון ולתחושה שרי שימרו בזיכרון הקיבוצי הקהילה. מכיוון ש, רי ש המחקר ההיסטורי יבדוק אחרי המסופר כאן. דומה הדבר ותם תלים שהם בסך ה ערימות עפר, ו כן חסרי חשיבות היסטורית/ אך הם מורים רכילוג היכן לחפור וקובעים סדר יומו המחקרי. ולם, ב אחד מן המחקרים שבהם עסקתי סדר הדברים. איבן מרקוס מוכיח במאמרו, תוך ניתוח אמנון ממגנצא, ש משקפת השינוי המנטלי שעברה יהדות אשכנז חר גזרות תתנ ו. אך ההכרה בשינוי חברתי ומנטלי היתד. מוסכמת ומקובלת עוד קודם למאמרו מרקוס, ואגדת אמנון ממגנצא שימשה א תוספת ל, בבחינת ר ממקום נוסף למה ש ידוע ומקובל ו. כן ידוע ומקובל בהיסטוריוגרפיה ימי הביניים ודיים שהתחולל מאבק סמכות המרכז הרוחני העתיק שבארץ ר ל מרכזי התורה המבוססים בבבל, ו ל הקהילות החדשות באירופה. אהרן המכניע הארי ורותם תו לריחיים, שרבן בונפיל מנתח, מאשרת ומחזקת במור הסמיוטי מה שכבר ידוע ומקובל במחקר זמן., מאבקה הקהילה ודית בירוים עם הממסד הנוצרי בתקופת מסעי הצלב יטה ולגיטימציה המקומות הקדושים היתה ידועה ומוכרת במחקר ההיסטורי מימים ימימה. ניתוח מערת דוד בעבודתו חנן ריינר מאשרת ומאירה הידוע לנו במור הנרטיבי. ב אחד מן המחקרים הללו קבעה סדר היום המחקרי. כן לרת דברי תסמן יותר בגדר המלצה מאשר כשיטת מחקר שהיתה נקוטה בהיסטוריוגרפיה ודית עד עתה. אפוא לקבלה בברכה, ולימה תחומים אחרים במדעי דות )כמו חקר ההיסטוריה המקראית.( אביא ל דוגמה מתחומן האגדות העבריות מימי הביניים. המחרת מעט רש י וגודפריד מבויון, המתועדת לראשונה בת הקבלה לגדליה ן יחיא בהי המאה הט ז, יכולה לשמש ל דוגמה מייצגת.5 מקובל ש מבקשת לנקום במנהיג הצלבנים הפורעים וכובש ירוים, ולו באמצעי בדיוני כמו. ולם, הוכחש קשר היסטורי ממשי ל אירועים שרש י גודפריד היו קשורים בהם. אם, להציב כאן במקום רש י רב יהודי היושב בבית המדרש עם תלמידיו, ומשמעות, כאגדת תמיכה בקהילות ודיות הפגועות, תתערער כ. מדוע בחרה המסורת הסיפורית ודית דווקא ברש י כגיבורו הסיפור? לכרה, התשובה מובנת מיה: רש י הלך לעולמו בשנת 1105 ו נוכח כאשר עברו,Names Professional,Identities and Disciplinary,Futures,ibid.pp ;235-246.D -Ben,Amos The Name is the,thing,ibid.pp 257-280 גדליה 5 בן יחייא, ת הקבלה, לברב תרכ ו, כג ע א; י, ברגר, ירש יי באגדת העם/ - רש י תורתו ואיותו, בעריכת ש, פדרברש, ניר יררק תשי ח, עמי.171-169 ו דיוני: Rashi Legends and Medieval Popular,Culture Rashi :1040-1990 Hommage a Ephraim.Ε,Urbach.ed.G,Sed-Rajna Paris,1993.pp 483-492
223 תובוגת [15] תולייח עסמבלצהןושארהתושארבדירפדוג תאהרט תנשב 1096. יאדווכשמהש לשרופיסה םינבלצה( וזחאםילשוריבךשמבהשולש םימי,דבלבדירפדוג רזח הרט םעהשולשםרפ,דבלבןבהדבכהלפנרעשמריעההתימהודחא,םהמידכםייקל תבנ,י שר קרשהשולש םרפורזחיץראמ )שדוקהךרפומןיטולחלתניחבמ תודבועה,תוירוטסיההךאילוא ידדבועב וזידכרושקל תאהדגאהאקוודותומדל לש,י שר ולרוביגידוהירחאימיב.םייניבה םע,תאמוד ןיאשךכב יד ידכריבסהל תא רשקה ןיבש י שר.הדגעדותבתידו לש ימיםייניבה ויה תורזג ו נתתדחונוסאהםילודגהםיעזעזמהו רתויב םהו ובציע תאהעדותה תידו לש.הפוקתה זאמןברוחתיבה ינשה סחייהרבחהתידותועמשמ הכתילפורטסטק עוריוהכ ומכתוערפליעסמ.בלצהרוביגהידורשאאבוחוכומוסרפוקוידברשאכ ורבעתוערפה לעתפרצ,זנכש רש חכנ שממ,םוקמב.י שרהשהתיעבטהתשקבתמה :איהדציכ ה?ביגהםאהשמתשהוחוכבינחורהידכעונמל תאםיעוריאה ואםקנתהל?םיערופב ם ןכ - דציכ השע?תאזרובעבידופוקתה תיה ושתינרטנק יפכ( גוהנוא םויכיבגלםינברתפוקתב ),השהאהש :תימויקםחוכ יטמזירכה ינחורה לשםיגיהנמהםייתדה דחוחוכהםיירקיעהםהילעש ונעשנ.תוליהקהםצעבהבשחמהגיהנמשותגרדמב לש י שר חכנ שממ,עוריאב ךא שערבדידיצהל תא ינב,ומעהתיההאדוהיתלבתירשפתוחב לש חוכ ןגמ ירקיע לשתוליהקה.תוידו ן לוכירופיסה תויהל רושק א,י שרל ןמו הניחבהתא שי רשקקודה ןיבהדגאהןיבלםיעוריאהםיירוטסיההםהילעשאיה.תרפסמף :תאז עודי דע התעתוברועמ ווסחייתההרי לש י שר יעוריא 6.ו נתת ילוא יוארהדגאש הבושח וזעבקת תארדסםויה?ירקחמהרשפאאיהשתזמורלעהנוקתטלוברקחב י שר,ותפוקתו יוצרשרקחמהשירוטסיההקודבי?בוש ב אשונההרואש יונשתקולחמברתויב ןיבןמסוריניבוהתייגוסןיערגה. ירוטסיהה,םנמא ףא ינא יתנעטירמאמב ןיאשתודגאבתוירוטסיההידירשתודבועןרוקמשהפוקתבהילעשתרפסמ,הדגאהירואיתהו תיטסירולקלופהלעתווהתה,הדגאה ןמעוריאה ירוטסיההךרדטרוממהטקינורכהו שמשתר.ך,םלויתיאר תאןויסינהרת ןיערג הזכקפוסמכרסחותלעות.תממ,רמולכ תקולחמה יניבןיבלןמסור ראשוםיכמותהתטבןיערגהירוטסיהההניא לע םצעןיינעהא לע :ותילכת םאה שיהפחב ןיעמ וז ידכםורתלהנבהלתירוטסיהה לשםיעוריאהםהילעשתרפסמ?הדגאה הז ןמז המ ינאשטבלתמהיגוסב,וזורמאמו לש ןמסת קרףיסוהקזיחו תא.יתוטבלתה םא תקדוצהירואיתה תיטסירולקלופה לעתווהתההדגאהןיערג מ ירוטסיה,והכ ירהלכב תאז יא רשפוארלתודגאב קריוטיב ןמזל ובש ןה,ורפוסבייחותויהל רשקוהכ ןיבתודגאה ןיבל םיעוריאהםהילעש ןה.תורפסמ איבא ך יתשתואמגוד תורצק ןמתודגאה לע תחויומדה תוניינעמהתודלותב םערשיימיבםייניבה - רהדוהי.דיסחה ונב לש רהדוהי,דיסחה ר,ןמטלזרסומ יפמויבא תארופיסה :אבה 6 :ואר א,ןמסורגימכחתפרצ,םינושארהםילשורי,ה נשת מע 147-143.
[16] ילע ףיסי 224 יתדמלשכרייאפשבינפלברה רהידידי ל זתאצמתיבב רדמה ולשתביתכ ודי לשברה ר ןמלז וזו :איהל אאבא ירומדיסחהוימיבשהשעמרעבראייפשאבשחלגמ ונקז םיירפסמבהיבאירומאבהחימו ובוחיגשהלעוירבד יכימארעה ]סנ ינטסאינאיני לוכילובסל.ןקרמא ובא :ירומעודיעדתהרמ יתירחא יכרחךתומםידשןימודה תורפלםיסורדלעתאפ.ךנקז הזקלחםיתיחשמתאפ.ינקזעדתוןכש,ה ופקתתאפםכאר ורתיחשתארקיו(,טי )זכת ר.תורפרטפנשכוותוארעה ויהןיבשויולצא לכםילודגה אייפשבשאבירומ םשובתוכ םשדחאקרזולעותוא עתמה,דמעווחרבווינפמ לכ יבשויה.םיחתהוותומהטורמלתשארותו. ורעשברמא ובא :ירומהמ?ךל רמא :ול יואשיתעמש.ךלרמא ובא :ירומהדיגה אנהמהשענ?ךתמשנל :ל א.יתאצ יתמשנאב דשדחאהמודוהרפלהלודגהאיבהוילכדחאמ תפזתירפגוחלמולבקויתמשנ ו.רתיההלוכיתאצלםשמ.יתאציותדמןידהלטנוותואמדשהותואילכה םעהמשנהאיבהו ותואינפלרצוי.תומשנהאציתבלוקרמ :ילתירק ]?ת[ ינשויתרמא :וליתירק.יתינשודימ הוצאיבהלרפסימ :ירק.ובדימ יתחתפשכרפסהיתאצמבותכו תיחשתתאפ יינקז ויתעדי המ.בהלדימיתעמש לוקדחאש :זירכמ ונתותמשנ לש הז גרדמב /תתחתה דועבויהשםיאשוניתמשנאיבהל ידמבהנותחתההאצי תב :לוקוניתמההזל,טעמאדוי ינב קידצונממהתעושקבםימחרודרתושפנ.הלוא כערפס(,ןגההאיציניו,ו סש ט י-ב ע ).א ע הדגא ורמתשנתרוסמבתיתחפשמהתארשונבב לש רהדוהי,דיסחה לעו יפ,ותודעןיאש לכ הביסקפקפל,הבהרפוס יפמ רהדוהידיסחה.ומצעבדצבהתובח לשהדגאהךמסמכיתרבח,קתרמ שיתוארל הב םגתודעתילעב.ךרע,הרואכיה תסנכנהתוירוגטק לשתודגא שדומלל ןהמ לעתוילטנמה לעוםיחתמהםייתרבחהוררששהתואבהליהקהפוקתבהבשורפיס תאהדגאה,לשמל( ןיבתוגיהנמהתינחורה ןיבלירע,הליהקה ויהשםיברוקמןוטלהלוצו תירצונהוצרותומדיהל ). 7 םהלםלוםירקחמ,םירחאיתלבוםייולת,הדגאבלעותומדותוי לש רהדוהי,דיסחהםיעיבצמ לעהש.תפסונךותמוירופיס ולשרפסב,םידיסחךותמותויודעתורחא לש ינב ונמז,וידימלתועודי רשהדוהידיסחהתומד,הפיקתתיאנק.דואמהברועמבטיה יניינעב,ותליהקךפהו לכתוגהנתה לש ינבהליהקה - וליפא םוחתביאהימיטניאהו רתויב - וניינ ולשהליעותוברועמלייחב 8.הירבח ןבומכקלח ןמהסיפתהתירסומההתואששקיב ליחנהלתעונתבתודיסחזנכשא - הדפקה לעיללכרסומהעבקשגיהנמהיתדהלכבטרפייחב,םוימויה יתליהקרקיעבו.יאהשה םאדציכוולביק ינבהליהקהתוברועמ וזכםהייחבםייטרפה ףאאיה הש,תניינעמהבושתהוהילעהניא.הרורב ינאיתעצה,רבעבןכתי יאשהתוטשפתה לשתודיסח זנכשא העונתכתיתרבח הבחר,העבנ ןיב,ראשה ןמתוברועמההרידחהו ייחל טרפההליהקב :ואר ע,ףיטירופיסםעה :ירבעה,ויתודלותויגוס,ותועמשמוםילשורי,ד נשתימע 366-364. ע,ףיסירופיסה ירלפמסקאהרפס ב, םידיסח,ץיברת ),ח משת(זנ מע 246-236; י,ןד ותומדל תירוטסיההלש רהדוהי, דיסחהתוברתהרבחותודלותברשיימיב.םייניבהץבוקםירמאמורכזל לשה ח,ןושש ןבתכירעב רליפנוב,םירחםילשורי,ט משתימע 398-389. 7 8
[17] תגובות 225 פתוחה )כי הרי מדובר בשום מקרה כת סגורה, הסוגדת למנהיג, כפי שידוע לנו במקרים אחרים9.( דומה ש שהבאנו כאן עשויה להעיד שני הנושאים גם יחד. מצד אחד - איותו ומעורבותו. באגדה מתקיימת התאמה מה לעדויות השונות התנהגותו החכם: המעורבות הבוטה, הקנת הקיצונית, והרצון להיט רצונו ודרכו אפילו באמצעות הטלת אימה. מצד שני - תגובתה החברה: אנו רואים כאן בבירור כיצד העשיר דוחה בנימה מזלזלת דרתו הקדוש וממשיך לנהוג לפי רת עיניו. בוודאי זו היתה א דוגמה אחת מני רבות, ו היתד, פיינית לשכבה החברתית שיה השתייך. לומר כאן במידה סבירה ודת, א רק שאין זו אגדה מן מנותקת המצית החברתית וההיסטורית שיה מספרת, ו כן אינה יכולה ללמד יה דבר, א בדיוק היפוכו דבר. מה ש ידוע מעדויות רבות איותו הקדוש בפן לי ומשוער, מקבל באגדה ממשות ופירוט. וחשוב פחות, שמה שנשאר ום במקורות - האחרים למ תגובתה החברה התנהגותו ואיותו - הקדוש נחשף כאן בפן ברור ומפורש. אחת האגדות המעניינות ביותר שבחי זו העברת הסודות מר, עזר מוורמס. אביך עזר, מורו בהלכה וקרובו, ציווה לבנו א לחצות הדנובה. עזר, שרצה לשמש לפניו/ הפר צו אביו, חצה הדנובה ובא למקומו. הרב נזף בעזר שהפר הצו אביו, סירב ללמדו הסודות ועזר ב בטל במשך חצי שנה. לבסוף, בערב פסח ממש, הבטיח לו ש יערוך הסדר עם משפחתו במגנצה. יצא עם עזר השדה הפתוח, מחוץ לחומות העיר, כתב האדמה כמה שמות ומחקם מיד, ועזר שכחם; וש פעמים. בפעם הרביעית התחכם עזר ובלע העפר שיו נכתבו השמות, וידע מה למה ומה למטה/ ומיד חר מכן מצא עצמו במגנצה בבית משפחתו.10 כב אגדה העברת חכמה,(transiatio scientiae) ההתפתחות הסיפורית ביוגרפית וגיגרפית כאחד. העובדה ש עזר מוורמם נחשב ממשיכו בתורת המוסר והסוד חסידות אשכנז היתה מוסכמה ידועה בתרבות ודית ימי הביניים. הכרה זו מתגשמת ביסודות הדרמטיים והסימבוליים. המעבר מגנצה לרגנסבורג, מקום משכנו, ו בית מדרשו ל השדה הפתוח, ששם מורה לעזר מוורמס הסודות, הביטוי הסמלי למערכת היחסים הסבוכה מרכזי התורה הוותיקים והממסדיים לדרכו החדשה והמהפכנית.11 מה משמעותו האיסור הגורף שהטיל אביו עזר 9 שם, שם. כתב 10 יד ירוים,8 3182 סי לד. פורסם לראשונה )בתרגום לגרמנית( אצל:.N,Bruil Beitrage zur judischen -Sagen und Spruchkunde im,mittelalter Jahrbuch fiir jiidische Geschichte ;und,literatur IX,(1889).pp 31-32 ת כסנדר, הסיפור י אשכנזי, ירוים תשמ ג, עמי ;80-79 ובייד: י מייטלים, די שבחים פון רבי שמו ן רבי יודא חסיד, נדאן,1961 עמ.68-66 י נ 11 שמחוני, ות האשכנזית בימי הביניים/ דת וחברה במשנתם חסידי אשכנז, בעריכת א מרקום, ירוים תשמ ז, עמי.I.G,Marcus The Politics and Ethics of Pietism ;80-47
226 י יסיף [18] בנו לחצות הדנובה? בוודאי אין טאבו צוו אב שנוצרה רק לפתוח ילת הסיפור באמצעות עימות, כבאגדות אחרות. עזר הרי רצה לחצות הדנובה, א להגיע, וז בדיוק ביקש אביו למנוע. עזיבת ר, מרכזי התורה ש הריינום ומעברו לעיר נידחת יחסית, רגנסבורג, היתה מאז ומתמיד בגדר תומה א ניתן לה הסבר מפורש. פי, ברור שמנהיגי הקהילות ש הריינוס, כולל בני משפחתו, משפחת קלונימום המיוחסת, ר בעין יפה, ולי אסרו בפירוש, יצים תלמידיהם ללמוד אצל ברגנסבורג. פרט מלמד שלי כבר קודם שעזב איזור הריינוס ו לו מנהיגי הקהילה ללמד תורתו לתלמידים, וזו לי היתה הסיבה העיקרית להתרחקותו מגבול השפעתם מרכזים. הרעיון ש ללכת בדרך הנכונה, למ אחר רצון הבורא במשמעותו ית, להפר לעתים נורמות מקובלות הקהילה ודית, עיקרון חשוב ומרכזי התורה ית.12 מה שמתרחש בפן מפורש בילת הסיפור. אינו שמח ש עזר הפר צו אביו, אך מ ומקבל המעשה כאמצעי להגשמת רצון הבורא - לימוד הסודות והעברתם לדורות הבאים. המסע ממגנצה לרגנסבורג מתואר בסיפור כקשה ורב מכשולים ואיסורים. הדרך חזרה פית, קלה ומיידית. כאילו מבקש הסיפור לומר בפן סמלי, שחציית הקווים מן הנורמות והמוסכמות הנות קשה וכרוכה בקרבנות ובוויתורים איים קשים, אך השכר י גדול ורב תהילה. לקבל עצמו הדרך ית נדרש התלמיד ללכת. בעצמו יחצה הדנובה לעבר מרכזי התורה הוותיקים להפיץ תורתו וסוף סביבו תלמידים ומאמינים. יודעים אנו, כפי שכבר נאמר קודם לכן, ש דמות תקיפה מד וקנאית מונותיה ולדרכה. ונשאר אריסטוקרט, הן במוצ והן בפיו. הסתגר ב מגדל השן ו ומשם בחן המצית בר אמונותיו ותפיסותיו. לצ המרחב, הקהילות האחרות, לשכנע ולהפיץ דרכו ברבים, יו להתפשר, לקבל מנהגים ואמונות שנפוצו בקהילות אחרות, ול, כנראה, ערוך, מבחינה נפשית ו מבחינה אידילוגית. דומה זו שאגדה מאירה פן חשוב ומעניין באיותו וביחסו החברה ודית, שעשוי להסביר, מזווית ראייה אחרת, הסיבות שבעטיין הפכה חסידות אשכנז לתנועה חברתית ממשית. אם כן, אני מציע להרחיב תחולתה ההיסטורית מעבר למקובל עד עתה במחקר ולטעון, במה שול להירת כגה ריאקציונית משהו, ש לנו לשפוך התינוק יחד עם המים. אגדות ימי הביניים הן טקסטים יקרים ונדירים, שאם נייחס להם רק חשיבות בזמן ובמקום שבהם הן סופרו, אנו ולים להחמיץ חשיבותם העיקרית. תפיסת התהוותה מן הגרעין ההיסטורי, ש בה מידה מבוטלת נאיביות, מציעה אמת רבת חשיבות. העובדה שכה קשה להבחין in :Judaism The Hasidim of Medieval,Germany The Journal of Religious,Ethics VIII,(1980).pp 227-258 ר: 12.H,Soloveitchik Three Themes in the Sefer,Hasidim AJS,Review I,(1976).pp 311-357
227 תובוגת [19] ךיערג הירוטסיההןיבלתודוסיהםיירופיסהופסונשוילעךילהתבהתווהתה לשהדגאההנירמוא ונילעשםלעתהלךכמןיערגהשחכונ ;םשאקווד םושמךכ שיופשוחל.ושרפלו,ףוסבל יארשפא שףיסוהלתלימ.הרהזא ןיא ינאהסנמףיטהלהיצקאירלןועטלותודגאהש ןהתודועת.תוירוטסיהתודגאה ןהתאר לכםיטסקט.םיינוידב ןתצק ורצונידיבןוימדהיממעה ןתצקוידיבתיליעה.תדמולמה ןהתופקשמ,םיכרצתודרח ואםיסרטניא לשתוצובקה.ןורצ םע,תאזיתשקיב גייסל תוינוציקה ןמדצה,ינשההחתפתהשרקחמבתודגא ימיםייניבהתורשעב םינשה,תונורחאה רש ףא ינא יתלטנ הב.קלח,ןכתיי ף,יוצרםלעתהל ןמהמהה הרורבה ןיבםיביכרמ םינוש לשתודגאהןיבלתודבועתוירוטסיה.תובררקחהמההתאבכרומ ברו םינפהברה רתוי הממורבסשתוסיפתבתויביאנה לשהאמה :ט יה ואהדגאהש איההדבוע תירוטסיה ואאיהשתרסח.ךרע ינאעיצמןוחבלהמה ןיבתודגאהתואיצמלתירוטסיההםימוחתב :םינווגמ ןמהיפרגויבהתויאהולש,רוביגהךרדהנבמהילטנמהלש,הרבחהדעותובוגתה תויביטומאה לשםידיחיתוצובקוםיעוריםיירוטסיהה.םילודגה םאךלנךרדבתחכופמהריהזו,תאזכ שקבנ דועהדגאבתירוטסיהה תא המ וכיתויהל,הב ךא ץימחנ דוע תאםיעקשמה ירקיךרעה םיידוחיייהשהרמהריבעהורודמרודלךשמבתואמ םינש.תובר