ממלכה קסומה בין כרמל לים: קריאה מחדש של 100 שנות אגדות חיפה אדר' אסנת רוזן-קרמר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון, מ.ט.ל., חיפה osnat.rosen@gmail.com שם, ממולנו, מקום שם בקרנו עתה. על האדמה העתיקה. עליכם לברוא ארץ חדשה... זאת שמע פרידריך לא ווענבערג אך כבחלום. הוא נרדם, ובחלומו נסע בים האדום אל העתיד. 1 אלטנוילנד בראשית, כרמים אלים, ויערות, היה היוּ נביאים ואפילו והים, הכרמל ודימויו הבלתי נפרד מהים פיראטים. כחטיבה אחת. הנבואה רואה בו את כיכב במקורות ההר היווה רקע לסיפורים פנטסטיים על הקדומים כמקום ונפלאות, נסים משופע על אחד ההרים שירושלים והמקדש ישכנו בו באחרית הימים. על רקע תפאורה עתיקת יומין זו של הר, יער וים מתחיל הסיפור של מי שניצבת במרכז הבמה ושואבת מהם את דימוייה הירוק- העיר חיפה. לידת הנסיכה וברכת הפיה הטובה לפני שנים רבות, בספרו "ארץ-ישנה-חדשה", פינטז תיאודור הרצל חלום, ובו נסיעה אל העתיד של שנת 1923. ח י פ ה, אשר "עלתה כּ אוֹב מארץ" שהייתה קודם "תוהו ובוהו", מוצגת בו כעיר צעירה (כבת עשרים) אירופאית ומודרנית, למורדות הכרמל, על חוף ים-התכלת, עטורת בניינים יפים, משופעת אמצאות טכנולוגיות (ריאליסטיות), שמעל גגות בתיה ועציה מרחפת מסילת ברזל לרכבת חשמלית, תושביה הרחוצים ולבושים בהידור רב פוסעים בשדרותיה הרחבות ומאזינים למוסיקה, והיא בעלת נמל בינלאומי גדול, - הבטוח והיפה בכל חופי הים התיכון. כחלק מהחזון הציוני-מדיני שלו, טבע אז הרצל גם את הסיסמה "אם תרצו - אין זו אגדה", שכן מובטח Happy-" "end פנטסטי ליישוב היהודי בכלל ולחיפה בפרט. בכל זאת, הרצל רומז על מכשולים שיש לפלס דרכם להגשמת החלום הציוני במציאות, "כמו דרך יער אפלה". הקשר ציורי זה, שכמו לקוח מאַגּ דה אירופאית, מזכיר את קונסטלציית סיפור-הפיות "היפהפייה הנמה ביער", או בשמו הגרמני- שושנת-החוח הקטנה. 2 פיות הממלכה מגויסות להיות סנדקיות לנסיכה שנולדה לאחר שנות ציפייה רבות. אם תרצו - באנלוגיה- כהתגלמות ראשית הישוב היהודי מחדש בציון. עושה רושם שבאלטנוילנד, הרצל נוטל לעצמו את תפקיד הפיה הטובה 3 : הוא מופיע להציע לתינוקת ח י פ ה, יופי ותחכום [טכנולוגי] וחוזה לה עתיד וורוד. יש כאן הדהוד עם המציאות, שכן הרצל כבר ביקר בארץ ישראל שבממלכה העות'מאנית, וב- 1901 אף נפגש עם הסולטאן שדחה את הצעותיו בעניין עתיד היישוב היהודי כאן. מה יעלה, אם כך, בגורל חיפה? הרצל, תיאודור, 1902. תל-אביב (אלטנוילנד). תרגום: נחום סוקולוב (הדגשות בציטוטים מן הספר הן של המחברת). בצרפתית- ;Charles Perrault, 1697. La Belle au Bois dormant בגרמנית-.Brüder Grimm, 1812. Dornröschen אחרי שלש שנות כתיבה, שולח הרצל את הספר לדרכו, כאב הנפרד מבנו: "עלינו להיפרד...ספרי האהוב... אך כי אותם בשם אביך". כלומר, הספר הוא מעין ברכה הנישאת הלאה בשמו של הרצל. ברך תבוא אל בני אדם טובים, 1 2 3
במעשייה המקורית, מצליחה אחת הפיות לגבור על קללה, שאמורה הייתה להמית את הנסיכה, וממירה אותה בתרדמה עמוקה שתיפול עליה ועל כל הממלכה...עד שנסיך יפה תואר ינשקה ויעיר אותה לחיים. סוגיית איבוד זמן מהיעדרות פיזית או מתרדמה שזורה באלטנוילנד: גיבורי הרומן (מייצגי עם-ישראל) העבירו עשרים שנה על אי נידח "כבחלום" (בגולה), מנותקים מארצם (ישראל), וכנעדרים אף נחשבו כמתים. במפגשו המחודש עם דמותה של אהבת נעוריו (ציון), תוהה אחד מהם האומנם הזמן לא שינה את פניה, אבל מיד מסתבר לו שהעלמה הצעירה היא בתה של אהובתו (למשל, העיר חיפה), בעוד שה אם הפכה בינתיים לאישה "...נובלת, הלבושה בגדים מגונ נים יתר מדי..." 4 תגובה זו מזכירה את הנסיך שמגלה את היפהפייה הנרדמת לאחר כמאה שנה, כשהיא בת-גילם של הסבא וסבתא-רבה שלו. הסימן היחידי לדילוג על פני מרחבי-זמן, כשהוא מעיר אותה להווה, הם בגדיה שיצאו מהאפנה (תרבות המזרח), והוא (הנאור) סולח על כך בנימוס. למרות הקללה שבדבר, הרצל מדגיש את הברכה שבתרדמה, כי "שינה טובה תהיה אושר, ואולי גם הצלה"; בשינה עוברים "מן המחלה אל הבריאות, מן המוות אל החיים"... 5 או אם תרצו: כל עכבה לטובה, שהרי לאחר שינה טובה לפחות באגדה - מתעוררים לתוך גן של שושנים, וחיים באושר ועושר. חלום ח י פ ה, אם כן, אמור להיות התסריט שלאחר יקיצת הישוב היהודי, ואיתו - הממלכה כולה. "היפהפייה הנרדמת" והנסיך בתקופה המודרנית למדנו שהסיפור הבדיוני באלטנוילנד נסמך על אלמנטים מוּ כּ רים, ומעביר תובנה חשובה: "אין צורך באבן החכמים ואין גם צורך למצוא תחבולה לסדר את המגדל הפורח באוויר. כל הדרוש כבר נמצא לתקן עולם... לעשות ארץ ניסיונות בעד 6 כל בני האדם...". כלומר, האגדה (למשל, רכבת מעופפת) נבנית מחומרים שבמצאי קיים, או כבנייה ניסויית פוזיטיביסטית, במטרה להציע בניין משופץ, העומד בתקנים, בתהליך ייצור פורדיסטי לטובת הסוציאליזם- לכל הפועלים. שאת התובנה נראה, את כמו גם הזו, תפקידו של הרצל כסופר ופוליטיקאי, תפסו מספרי-סיפורים ובעלי עניין שממשיכים בהנפשת סיפור חייה של חיפה. האילוסטראציות לניסיונותיהם מטפורות גראפיות וליטראליות- נלקחות מהמרחב האורבאני היומיומי, וקושרות בין עולם האגדה לבין המציאות הפיזית, החברתית והמדינית. אך כמו בסיפורים העממיים, כך גם אגדות חיפה הולכות ומתפתחות עם השנים: נבנות האחת על הקודמת לה ומתאימות את עצמן אל רוח התקופה, השפה, התרבות, האפנה, והרגשות. אמנם התפאורה נשארת כביכול אותה התפאורה של הכרמל והים רק שבכל פעם מגיע במאי אחר, ומסריט גרסה חדשה ושוברת קופות, בז'אנר המתאים את עצמו לזמן, לקהל היעד...ולאידיאל התורן. את התופעה ידגימו מספר מקרים: שירים ומעשיות לגיל הרך שנים רבות מלווה תדמית "עיר הפועלים" בה ש, "היפהפייה הנרדמת" את חיפה. עיר הי ק ם י 7 "הולכים לישון בדיוק בעשר". (דוברי הגרמנית), היא גם אלא שלפי שיר "חיפה", ההליכה לישון איננה שם: 1. שם: 1. שם: 1. חיפה". אלבום: קלף. ביצוע ולחן: דויד ברוזה. "חיפה יהונתן גפן, 1982 (להיט משנות ה- 1970 ). 4 5 6 7
ש, בגלל צורך להשכים קום לעבודה בנמל או בבתי הזיקוק (סמלים לייצור ותזכורת לחיפה "האדומה"), אלא דווקא מטעמי חסכון, "כי לא רוצים לבזבז חשמל". בכל זאת, גם כאן, השיר מציע שאולי העיר הצנועה מחכה לבוא נסיך (עשיר) רומז שעדיין גלומות במקום 8 אביב עיר ללא הפסקה" ינשק אותה ויעיר אותה משנתה. - "חיפה, חיפה, עיר עם עתיד" אפשרויות שטרם מוצו (שמישהו יפתח את השאלטר). "תל- הניגוד בחיפה הוא הכביש לתל-אביב". מוביל להלצות אפילו אך "חיפה- מן הדרך, הפסקה בלי עיר" העיר מתוארת או ש"הדבר הטוב ביותר כפינה שקטה: בלילה, על כביש החוף כל כך לבד. חיפה מולי נרדמת, ואת כאן לידי שותקת מהצד". - אין פלא המאפיל. (הנרדמת). שראשי ערים בתקופת כך, השתוקקו ירוחם צייזל, למלא את תפקיד הנסיך, פיתוח הוחל בהקמת טיילת בת-גלים, על החוף מודרני להעיר את העיר נחשב שופרו חופי הרחצה העירוניים, תכנית לבניית ששה בנייני מלון-דירות על חוף-הכרמל (1977). 9 כמתכון לשיפור ואפילו ולהוציאה קודמה "...נוסעים מהיער דימוי חיפה ואושרה הנסיך שנרדם בשמירה- רפרזנטציה פוסט-מודרנית בחלוף השנים לפזמונים, "...היה היה מאוימת תדמיתה המיתית הירוקה של חיפה מאירועים מתוקשרים המחלחלים גם ומשקפים תפיסת מציאות חדשה ודוויה. אילן מצל מדבר, נשרף הלב.." הטמפלרית, בה דגל 10 - בן יער, נושא שרף כבד... אחד הסימפטומים זה הכרמל שלי, לשבר יער ייחשב מודגם בשיר "כרמל":...עכשיו ההר שלי הדימוי של היער הירוק והמלבלב שהפך למדבר, הוא ההפך הגמור לרוח 11 גם ראש העיר אבא חושי: "להפוך מדבר לכרמל..", בהשראת הפסוק: "...והיה מדבר לכרמל, והכרמל ליער יחשב" (ישעיהו ל"ב,ט"ו). - האם השריפה הגדולה ביערות הכרמל היא שחשפה את חיפה הנמה בו, והעירה אותה למציאות השחורה ה"אמיתית" שיש להיפטר ממנה? מסתבר, שמלבד הפגיעה ביערות הכרמל, מוּ פר גם החיבור הבל-יינתק בין ההר לים: במקום הדימוי הפוסטמודרני האפנתי המתוכנן למגדלי חוף-הכרמל "שער מהים" בנייתם מתגלה כמסתירה את הנוף והחוף, ונתפסת כחיץ 12 בין ההר לים. (הנסיכה) המסך, עליה ירד כועסת: חיפה התפאורה של הר, יער וים ממנה שאבה את דימוייה הירוק. - מסתמן איום על רלוונטיות המיתוס. ונמוגה אלא שבדיוק כמו באלטנוילנד, עשרים שנה לקח לגיבור הירוק "אדם טבע ודין" או אם תרצו הנסיך המושיע לצאת מהתרדמה והאדישות (על האי), לחזור למציאות ולהגיש התנגדויות ממשיות לבניית מגדלי חוף-הכרמל לא (1996). אף כי השופט מסכים שחוף הים הוא משאב לאומי ולא לבעלי ממון, ניתן להשיב לאחור את פגעי הזמן, ולהיפטר מהבגד הלא מוצלח... המאבק מיוצא מכאן, המתוקשר במגדלים ומולאם לכלל החופים תחת הסיסמא "חוף הים הוא לא נדל"ן", שלימים ישא ברכה עם הולדת "חוק שמירת הסביבה החופית" (2004). 8 9 10 11 12 סיסמא שטבע ראש עיריית תל-אביב, שלמה להט (צ'יץ'), כדי למשוך צעירים למרכז העיר בשנות ה- 1980. יגאל בשן, 1992. "פינה שקטה". אלבום: אוספים אותי. ביצוע: יגאל בשן, לחן: יגאל בשן ויורם צדוק. ברק, דודו, 1990. כרמל. לחן: יהודה הגר, ביצוע: חגית שמעוני. "טלתרום", להצלת יערות הכרמל, תש"נ. חושי הנהיג בחיפה מדיניות קפדנית לשמירה על העצים. הפסוק גם משמש שם לספרו של בן-ארצי, יוסי, 2004. להפוך מדבר לכרמל: התהוות הכרמל כמרחב נבדל בעיר מעורבת, 1948-1918. י"ל מאגנס, ירושלים Rosen-Kremer, Osnat, 2008. "Let s Build a Wall and Create a Monster! Using the Media in Re-presenting Urban Image". In Frank Eckardt (ed.), Media and Urban Space. Frank & Timme, Verlag. pp. 327-354
סיפורי ילדות- חומת הממלכה והמפלצות מהאגדות (איור 1) במסעות הבחירות של עמרם מצנע למפלגת העבודה ולראשות הממשלה (2000), מיוצא מהעיר דימויי הבניין הניצב כחומה על הים. מצנע, שנודע בתקופת כהונתו כראש עיריית חיפה כמי שחזונו בנייה, תנופת מזוהה עם מגדלי חוף-הכרמל שחרץ את גורלם כמי ההיתר על כשחתם לבנייתם. בכרזה גרוטסקית, מוסברת המחאה: "חוסמים את הים","אסור לתת לזה לקרות".. אך מולה ניצב מצנע ליד הבניין, המשמש לו רק כמעקה מרפסת, וצופה לאופק (רק לא נשען כמו הרצל במרפסת בבאזל), בעוד ליריבו, פואד, הבניין מהווה חומת מגן בפני איום הערבים "לזרוק אותנו לים". כמובן שהרפרזנטציה הזו חוטאת למצנע ששואף לדו-קיום בין העמים ללא חומות הפרדה. המאבק המגולם בבניין, משמש גם את מפלגת הירוקים-שינוי המקומית (2001) לחיפה" מאמצת את צללית הבניין לסמל שלה, ומותחת מעליו קו כביטוי ש, ל"הצלחתה" בעד "עתיד ירוק יוזמות נגד הבנייה בעיר. בנוסף, תחת הסיסמא "מאז שנבחרנו למועצת העירייה שום מפלצת חדשה לא קמה בחיפה", מקובע השם "מפלצת" לבניין בעל הקונטור המיוחד, גם למי שלא ידעו שזה שמו. המפלצת באגדות מאיימת לפגוע במתקרבים אליה, ומדי פעם גובה קורבנות מקרב תושבי היישוב הסמוך. אבל אז, מופיע האביר ומגן עליהם מפניה, וכמובן זוכה בפרס, בתהילה המגיעה לו, בעושר ובאושר. מפני מפלגת מפלצות דמיוניות את "חובו" ולבחור בה. אותו דימוי הירוקים-שינוי המקומית, נוספות, מאמצים גם מפגיני וסמל אם כן, מציגה את עצמה כאביר שרק בעצם נוכחותו הגן "ה מפלצת" משמש אותה בדרישתה מהציבור החיפני לפרוע מגמה ירוקה (2002): הם קוברים עצמם בחול לרגלי הבניין, ותחת הסיסמא "מפלצות הבטון קוברות את חיפה"- משכפלים את דימוי המפלצת ורומזים למוות. בכך, מורחב המאבק מפיסת החוף המקומית גם כנגד מדיניות ותכניות הבנייה בעיר חיפה בכלל. איור 1: קולאז' שער-חומה-מפלצת (רוזן-קרמר) למעלה משמאל- שער - תצלום אווירי של מלון "חוף הכרמל". באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית. צלם: משה מילנר, נובמבר, 2000. למעלה מימין- החומה והים בקריקטורה: כרזת הבחירות של מצנע. באדיבות היוצר: משה הלוי. אוגוסט, 2000. למטה- לא למפלצת. עלון מסע התעמולה של "הירוקים-שינוי", 2001.
סרטי אימה לנוער - הדימויים למרינה הצביעו,.(2005) מצבה וכרישים (איור 2) לא מומלץ לילדים.. הם מקור השראה כשהמאבק הסתבר כשחור, הועד להצלת חוף בת-גלים, שזה מה שקיבלו. נגד הבנייה על החופים הירוקים והגולשים למעשה, נודד צפונה כנגד הקצאת חוף מוחים כי האביר הירוק עבורו המחאה משתמשת בואריאציות למוטיבים ש"עבדו" במקרה הקודם: את מקומו של מצנע תופס ראש העיר החדש, יונה יהב, המפלצת הוחלפה ב"כרישי נדל"ן", אימה, דוגמת הסרט אלמנט החומה מוחלף במצבה מבטון, המרמזת על קבר. 13 "מלתעות", בהחלט אמור לעורר פאניקה ופחד-מוות. נוסח זה של סיפורי.(2005 איור 2: קולאז' כרישים בחוף (רוזן-קרמר) מימין- כרזת הסרט "מלתעות" (1975) משמאל- סטיקר המאבק במרינה של בת-גלים (אוקטובר מדע בדיוני ואגדה אורבאנית ולא מזמן, הכרמל" שהוא בגלקסיה קרובה, "האיום על הנוף של חיפה" "תחת מעטה של סודיות וביטחון". לקהל הבוגר והמשכיל קרובה, מפלגת מאבק פרץ - הפולינום כנגד הנשקף מהכרמל, בדמות (איור 3) "אסון נופי דומה לאסון מגדלי בניין מסתורי המתוכנן הקשת החיפאית הירוקה ותנועת ד.י. בנמל שנציגה אוחז זכוכית מגדלת, כמו שרלוק הולמס יוצאת בסיסמא "די! לא נרדמים בשמירה", ומתארת "מפלצת בטון" או "מפלצת על המים" שיש להזיז מהנוף. בסיפור מתח שמדיף סכנת חיים מוצגת "חיפה עיר גוססת". חיסיון מגיעה לחיפה", מידע מחיל-הים מאפשר לחשוד שהמבנה המתוכנן להפליג בדמיון: "ימשוך אש" להגזים באורכו עד לחיפה כאילו כדי הצגתו "החומה הסינית כ"פולינום מהגיהינום". אילוסטרציה המתארת את הפולינום כלוח שחור ענקי ומושלם, נותנת להבין שמדובר במבנה עצום פי כמה בגובהו מבית דגון (שמוצג כמפלצת 14 בעצמו). כמו בסיפור "בגדי המלך החדשים", השיח הציבורי מקבל "כלשונם" לא רק את התיאורים הויזואליים, אלא גם את הכינוי בעל,(Jaws) 1975, בימוי: סטיבן ספילברג, לפי רב מכר מאת פיטר בנצ'לי. מלתעות הסרט המבנה מוצג בתחילה כמבנה בן 7 קומות, בגובה 24 מ', ואחר כך בגובה 9 קומות. בפועל, ועדת הערר שבחנה את התכנון מצאה שהפרעת המבנה ביחס לסביבתו היא שולית, וממילא יידרש אישור מהנדס העיר להשתלבותו בנוף. 13 14
הנופך המדעי 15 - "פולינום". המבנה המסתורי כך, מדומיין מתקנים משוכללים, וכבעל קומות תת-ימיות מעולם הצוללות, כמושתת על טכנולוגיה מתקדמת, ממש כמו בסיפורי ז'ול ורן. האילוסטרציה שלו דומה דמיון מפתיע למונולית המופיע בסרט הבדיוני" 2001: 16 אודיסיאה בחלל". לוח מסתורי שחור ומושלם בצורתו, בגימור חלק ומבריק, ובעל שדה מגנטי חריג, שנחת מהחלל על האדמה, משדר אותות רדיו, משפיע על האינטליגנציה וההתנהגות ומבשר רעות... מעורר חשש מפני דבר בלתי ידוע, בלתי נעים או מסוכן. בתכנון העיר, לייצר תחושת פחד ולכן תמיכה בפעילות לשינוי המצב. מטרת הייצוג הזה, אם כן, לעורר את הרגשת חוסר השליטה איור 3: קולאז' הפולינום מהגיהינום (רוזן-קרמר) למעלה - המונולית,מאודיסיאה בחלל (1968). 2001 למטה- "הזיזו את המפלצת" עלון מפלגת הקשת החיפאית הירוקה ותנועת ד.י. (ספטמבר, 2007). אחרית דבר -... עד עצם היום הזה נרקמות אגדות חיפה על ידי בעלי עניין המציגים מחדש דימויים למקום ולעצמם באמצעות שפת מטפורות ליטראליות וויזואליות השאולה מעולם האגדות והסיפור הבדיוני. ביטויים שונים "מטעם" בהקשר למציאות האורבאנית משמשים ככלי במאבקים כנגד דימויים קיימים, במטרה לעצב מחדש או לרענן את תדמית חיפה או את תדמית יוצריה. במפתיע, במשך הזמן ובמעין תקינות פוליטית, הופכות חלק מהמפלצות המאיימות ל"ירוקות", בנוסח "שׁ רק"- המפלצת הירוקה והחביבה... כך, באחת החלופות למרינה, אפילו "הירוקים" מוכנים להקמתה במקום בסיס חיל הים. נראה, שכמו בסיפורים, כך גם באגדות חיפה: קהל השומעים, הקוראים או הצופים מייחל ל"סופים טובים", ומי שממציא את הסיפור דואג שיבינו מה טוב עבורם. פולינום" משתמשת גם ועדת הערר למתקנים ביטחוניים בהתייחסה למבנה. בדרך כלל, "פולינום" הוא ביטוי "פולינום בכינוי חלל. ומעבדות לחלליות לבידוד אלגברי בעל שני איברים או יותר; זהו גם שם שיטה שמיועדת 2001: אודיסיאה בחלל, 1968. בימוי: סטנלי קובריק,לפי ספר מאת ארתור סי קלארק. 15 16
והרצל, ש"המציא את חיפה מחדש" בראי האגדות, חותם את סיפורו: ואם לא תרצו, אז הנה הדבר אשר ספרתי לכם הוא אגדה, ונשאר רק אגדה. שיר למודים אמרתי לחבר. יותר שיר מלמוד יאמרו אלה; יותר למוד משיר יאמרו אחרים......הוא חושב, כי גם ח לום הוא מ ל א היטב את העת אשר נתנה לנו בארץ. אין החלום כה נבדל מן המעשה, כמו שיחשבו רבים. כל מעשה בני האדם היה לפנים חלום, ואחרי כן היה גם כן לחלום.