איך נוצר סמל המדינה ?

איך נוצר סמל המדינה? ציונות בלי מרכאות

הדיון בדגל ובסמל של מדינת ישראל נערך ב"מועצת המדינה הזמנית", וב"ממשלה הזמנית" בתקופה שבין ההכרזה על קום המדינה ועד לתחילת פעולתה של הכנסת הראשונה ב 12 - בפברואר 1949. במסגרת דיון כללי בעיצוב המוסדות הלאומיים השונים ובאופיה הרצוי של המדינה - כיצד תראה, האם תרבותה תהיה תרבות דתית או חילונית, מה יישמר מהמסורת היהודית העשירה, מה ייזנח ואלו ערכים יתלוו אליה. האישים שעסקו בשאלות אלו היו מודעים לחשיבות הדיון ולחשיבות החלטתם, ועבר זמן רב עד שהשלימו את תהליך קבלת ההחלטה על דגל המדינה וסמלה. מועצת המדינה הזמנית החליטה על הקמה של ועדת סמלים וזו פנתה אל תושבי המדינה וביקשה לקבל הצעות ורעיונות לסמל רשמי למדינת ישראל. שאלות שעלו לדיון: ערכים ומסורת מול חילוניות ולאומיות מודרנית. שימור העבר כבסיס לעתיד.

התחרות היתה פתוחה לכל, וההצעות הגיעו מכל שכבות הציבור

זאב רבן

ת"ד יום ו' ד' סיון תש"ח 10.6.48 ישראל יואל הלפרין, מהנדס בני-ברק לכבוד המזכירות של הממשלה הזמנית, ועדת הסמלים של מדינת ישראל א.מ.נ., הנני מגיש בזה את הצעתי לסמל ולדגל הלאומי. והנה הסברה להצעתי: הסמל: שנים עשר כוכבים. נגד שנים עשר שבטי ישראל. הארי הרובץ, עם ישראל שאינו נרתע מפני כל. ובסוף החרב והאת מסמל תפקיד עם ישראל להגשים המטרה הסופית: שלום בין העמים. הרקע: כחול-לבן, המוטיבים צהוב, הכל במסגרת תכלת. הדגל : כחול-לבן עם מגן-דוד בצורת כוכב באמצע על שני לוחות הברית המסמלים הבסיס התרבותי שעמי העולם קבלו מישראל. לרגלי הזמן הגדר שהועמד לרשותי אי אפשר היה לי לעבד ההצעה באופן סופי. במקרה שהצעתי תתקבלו אני מוכן לפארם. בנוגע לתנאים, אני מקבל החלטת כבודכם. במקרה של אי קבלת ההצעות אני מבקש להחזירם לי. והנני בכל הכבוד, ישראל הלפרין מהנדס-אדריכל

הצעה של עולה חדש לכבוד ועדת הסמל הקריה א.נ., אם הסמל שלי תתקבל התנאי שלי הוא: דירה של 2 חדרים עם כל נוחיות בתל-אביב או בשיכון של עולים חדשים בשכ' זבלאוי. אנו 3 נפשות מהם 2 הם עולים חדשים ועומדים בלי דירה. אני מקווה שאם תקבלו את ציורי, תמלאו את בקשתי. בכבוד רב, משה פוקס אצל פרגר תל-אביב רח ' טיומקין מס' 5 גם

הצעה של ילד בן 12 תל-אביב רח' עין-חרוד 13 ח' בכסלו תש"ט 10.12.48 לכבוד ועדת הסמל של מדינת ישראל א.נ., הנני מתכבד בזה לשלוח לכם במצורף שתי הצעות לסמל המדינה. בכבוד רב, דורי חורגל נולד בי"ט טבת 1936 בתל-אביב

הצעה של חיילים בשרות סדיר פנימי אל: מועצת המדינה )ועדת הסמל ) מאת : מחנה צבאי אי-שם בדרום הנדון: הצעה לסמל המדינה ר"ב הננו מעבירים אליכם הצעה לסמל המדינה, לרגלו חוסר בצבעים מתאימים השתמשנו בדיו, אולם הצעתנו לצבעים היא: 1 המגן דוד צהוב 2 המנורה - צבע ברונזה 3 הכוכבים - זהב הרקע של הסמל כחול בהיר )צבע שמים( הסיסמא: שלום לרחוק ולקרוב. מפקד היחידה

הצעה של עולה חדש, חייל מגוייס שהוא גם גרפיקאי מקצועי שניבלג צייר לפרסום ולדקורציה לכל מאן דבעי בתור חבר הועד של אגודת הגרפיקאים הנני להודיעכם בזה כי הפרסים והתנאים עבור הסמל נקבעים על ידי הועד שלנו וגם אני בתור חבר נשמע לתנאים הנ"ל. במקרה של צורך בשינויים כלשהם הנני לשרותכם. באם הצעותי לא תתקבלה נא להחזירן לי. בכבוד רב יואכים שניבלג )חייל מס' 28119( תל-אביב, רחוב בן-יהודה 157

חיל עמק הירדן נצחון 7 לתשומת לב! סקיצות מהירות אלה מגיעות מהחזית. הן נעשו ללא כל מכשיר מתאים - ללא שולחן. משום כך לא היה באפשרותי למסור עבודה מעובדת ונקיה, והוצאה לפועל מדויקת. מחוסר זמן לא שלחתי את ההצעות גם בשחור לבן. כל אחד מהתרשימים המצורפים ניתן להקטנה ובקלות אפשר להעבירו לשחור לבן לטכניקה של גלופת כף )שטריק קלישה(, בצבע אחד. ג. רוטשילד )מהפירמה "רוטשילד את ליפמן" תל-אביב( כעת: דאר צבאי 244 חטיבה 7 גדוד 71, פלוגה ג

רעיונות בסיסיים: מנורת שבעת הקנים היא סמל יהודי עתיק היוצר קשר מיידי עם בית המקדש בירושלים. היא מתקשרת באופן חזותי לפולחן, דת וגלות העם היהודי מארצו. האריה הוא סמל ריבונות, של כוח, של עוצמה וגבורה. הוא מתקשר עם שלטון, ואינו סמל יהודי דווקא.

הצעה לשלב בסמל את לוחות הברית עוררה בועדה ויכוח לגבי רגשותיהם של האזרחים הערבים. שרתוק טען כי המנורה היא סמל לאומי חילוני וניטראלי במידה מסוימת, שכן אינה מכילה הקשרים דתיים מובהקים. אלמנטים נוספים שנזכרו: מגן דוד, הסנה, ארון הקודש, עץ-חיים - כולם בעלי קונוטציה יהודית.

חברי הועדה העדיפו את המנורה אך התלבטו באיזו דרך להציג אותה: המנורה ולצידה שופר ולולב, בית הכנסת העתיק ביריחו, והכתובת "שלום על ישראל"

הצעה שזכתה להמלצה של הארכיאולוג סוקניק, מבוססת על בית הכנסת ביריחו

בית הכנסת בבית אלפא, מאה 6 לספירה, מנורות שבעת הקנים, על בסיס של רגל משולשת.

בכל התיאורים היהודים, מבתי כנסת קדומים בארץ ובחו"ל, ניצבת המנורה על תלת רגל, ולא על בסיס מרובע

בית שערים מנורה חקוקה בסלע על קיר חדר קבורה תקופת המשנה והתלמוד

ההצעה הנבחרת בחרה דוקא בצורת המנורה כפי שהיא מתוארת פעם אחת ויחידה, ולא בתיאור יהודי, בתבליט שיש רומאי ע"ג שער טיטוס ברומא. מנורת שבעת הקנים נישאת על גבם של חיילים רומאים, יחד עם כלי המקדש שנשדדו בעת חורבן בית המקדש.

לבחירה זו אפשר לייחס משמעות סמלית: אותה מנורה שהיתה סמל להשפלת היהודים ולגלות, "חוזרת" לארץ ישראל באמצעות סמל המדינה, ומייצגת את הריבונות היהודית והגאולה בארץ.

ובמילותיו של אברהם שלונסקי: "מועמת, שחוקה ומוחלדת על שער ברומא חיכית, אלפיים שנה כה בודדת... הנה שוב את גאה מתנוססת שוב בירושלים העיר..."

שרתוק המליץ לשלב בסמל עלי זית, כמסר מהעולם החילוני, החדש - הכמיהה לשלום. שילוב של מנורה ועלי זית הופיע במקורות בחזון הנביא זכריה :..." ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושבעת נרותיה עליה... ושניים זיתים עליה, אחד מימין ואחד על שמאלה..."

שולבו המנורה, בהצעה הנבחרת ענפי הזית והשם "ישראל" המעצבים: סטודיו האחים שמיר

כרזת אחד במאי 1952 ע"י סטודיו האחים שמיר הפועל העברי )על רקע דגל הלאום הכחול לבן ודגל המעמד הדגל האדום(, בונה את החברה היהודית המתחדשת בא"י קיר לבנים שהוא סמל המדינה. נראה כמו דבר עתיק ומוכר אך למעשה סמל חדש שהם עצמם עיצבו רק שלוש שנים קודם לכן. המצגת הוכנה ע"י אביטל אפרת למטרות הוראה בלבד בית הספר המשותף חוף כרמל אפריל 2004

סטודיו האחים שמיר גרפיקה ציונית ללא מרכאות ביבליוגרפיה ומקורות מידע ר. ארבל "כחול ולבן בצבעים- דימויים חזותיים של הציונות 1897-1947", קטלוג בהוצאת עם עובד ובית התפוצות, תל אביב 1996 בתיה דונר "גרפיקה עברית- סטודיו האחים שמיר", קטלוג, מוזיאון תל אביב 1999 "אומרים שהיה פה- דיאלוג בין סטודיו האחים שמיר ליוצרים עכשווים", קטלוג, מכללת ויצו לעיצוב והכשרת מורים, חיפה 2004 ענת גטניו )מאמר העוסק באיקונוגרפיה הפוליטית של מעוז עזריהו, " הישראלים" מתוך "עת-מול" עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, כרך כ"ד,גליון )144(, 4 מאי 1999 שטרות הכסף ) מאגר הכרזות מאוסף הארכיון הציוני: /http://www.cet.ac.il/history/posters מפגשים מהסוג החזותי-נקודות מפגש בין אמנות עיצוב ואדריכלות: http://www.amalnet.k12.il/meida/history2/hisi3044.htm אתר הנוסטלגיה הישראלית-שנות ה- 50 עד שנות ה- 80 /http://www.nostal.co.il המידע על שטרות הכסף-מאתר בנק ישראל http://www.bankisrael.gov.il/catal/heb/2.htm קטלוג בולי ישראל מאתר רשות הדואר /http://www.israelphilately.org.il/catalog הוכן ע"י אביטל אפרת, בי"ס משותף חוף כרמל, אפריל 2004

גרפיקה ציונית בלי מרכאות 30 06 2004 עבודה לסיום קורס שנתי של אמנות ישראלית מוגש לתמר כרמי ע"י אביטל אפרת ת.ז. 05493630-7 רח' ענבר 44 זכרון יעקב, 30900 טל 052-3434813,04-6293081 avital_e@hotmail.com : E mail עבודה זו מכילה שתי מצגות, המתפרשות על פני שלושה שיעורים. היא חושפת פן לא מוכר של יצירת השפה הגרפית אשר עיצבה את תדמיתה של ישראל בשנים.1930-1960 כיצד נוצר סמל המדינה מביא את סיפורה של תחרות עממית פתוחה ושל ועדה נכבדה אשר בחרה מתוך מאות הצעות את הסמל המוכר לנו היום. בעזרת חומר ארכיוני נדיר )אך נגיש דרך אתרי אינטרנט( מובאות כאן הצעותיהם של אזרחי ישראל, חיילים, ילדים, עולים חדשים ואף גרפיקאים מקצועיים לתחרות עליה הוכרז ערב הקמת המדינה. במהלך הקרבות העזים של 1948 דנה הועדה בכובד ראש בהצעות שהגיעו אליה )מלווים במכתבים מעניינים ומרגשים( ומשלא מצאה סמל מתאים יצאה בפניה נוספת לציבור, הפעם עם הנחיות מפורטות ורק בסבב השני נבחרה המנורה עם עלי הזית, בעיצוב סטודיו האחים שמיר. המצגת כוללת מבחר מההצעות העממיות, וחלק משיקולי הועדה- בעיקר בשאלה אילו סמלים הולמים את רוח המדינה החדשה. סטודיו האחים שמיר- גרפיקה ציונית ללא מרכאות מביאה את מכלול יצירתם הגרפית של שני אחים גרפיקאים האחראים לחלק נכבד מהדימויים הגרפיים שליוו את ישראל בהתהוותה. החלק הראשון עוסק בכרזות מדיום גרפי פופולארי ביותר באותה תקופה ואחד מאמצעי הקומוניקציה היעילים להעברת מסרים )בניהן: כרזות פוליטיות, קריאות לגיוס,פרסום של אירועים ופרסום מסחרי( רובן מתקופת טרום המדינה ומן העשור הראשון לקיומה. החלק השני, עוסק בגרפיקה ממסדית יותר כאשר האחים שמיר נקראו לעצב את שטרות הכסף של ישראל )גם כאן לווה העיצוב בועדות ובהתערבות אישית של דמויות פוליטיות( מטבעות כסף ובולים. דוקא התבוננות אל מוצרים יום יומיים נדושים כמו שטרות או בולים מאפשרת הצצה אל האופן שבו הוטמעו מסרים ציוניים בהוויה הישראלית, ונחשפים חלק מהמנגנונים שיצרו במודע את הסמלים והדפוסים המוכרים של מדינת ישראל הצעירה. בהכנת המצגת השתמשתי במקורות מגוונים- חלקם הגדול אתרי אינטרנט, ומאמרים בכתבי עת הנמצאים גם הם ברשת. אני ממליצה למורים לבקר באתרים המופיעים ברשימה הביבליוגרפית ולדלות מתוכם רעיונות נוספים בעיקר בתחום הכרזות. ניתן גם לשלב בלימודי היסטוריה של מדינת ישראל )מקורות ראשוניים.( הנושא מתאים לתקופה של יום העצמאות. התקבל בברכה ובענין רב בכיתה של מבוגרים ניתן להעביר כשיעור משותף לילדים ולסבים.