תהליכים מרכזיים שעברו הורים לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש שהשתתפו ב'התערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית' (Family-NECT)

תמליל

1 עמית ימין, דיויד רועה ואורית קרניאלי-מילר החוג לבריאות נפש קהילתית אוניברסיטת חיפה 2014

2 מטרת המחקר הבנת תהליכים מרכזיים אותם עברו הורים לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש, שהשתתפו בהתערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית )Family-NECT( מיקוד תשומת לב מחקרית בהתערבויות שמטרתן לסייע להורים בהתמודדות עם אספקטים שונים של מחלת הנפש במשפחה

3 סטיגמה עצמית בקרב בני משפחה בני משפחה עוברים גם הם תהליך של הגדרה מחדש של זהותם בעקבות פרוץ מחלת נפש במשפחה בשנים האחרונות מצטבר ידע המעיד על הפנמת עמדות סטיגמטיות לא רק בקרב מתמודדים, אלא אף בקרב בני משפחות ובייחוד הורים courtesy ( בני משפחה מהווים גם הם מושא ל'סטיגמה מקושרת',)stigma הכוללת האשמה, דחייה ואפליה בשל קרבתם לאדם המתמודד עם מחלת נפש השפעותיה השליליות של הפנמת עמדות סטיגמטיות על ידי הורים, קשות לעיתים לא פחות מהשלכות המחלה עצמה

4 Family-NECT התאמת ההתערבות להפחתת סטיגמה עצמית NECT מבוססת על התערבות ה Family-NECT - התערבות ה 2011( Lysaker, )Yanos, Roe & שפותחה במטרה להפחית את הסטיגמה העצמית בקרב אנשים שמתמודדים עם מחלת נפש התאמת ההתערבות המקורית נעשתה מתוך הבנת הצורך בפיתוח התערבות שמיועדת לבני משפחה ובייחוד להורים ההתערבות מבוססת על הגישה הפסיכוחינוכית, הקוגניטיבית והנרטיבית, שהשילוב ביניהן מאפשר לבן המשפחה לבחון את תפיסתו העצמית, לרכוש כלים קוגניטיביים לאיתגור הסטיגמה העצמית וכן להרחיב נרטיב שלעתים 'נצבע' בצבעי הסטיגמה העצמית

5 מבנה התערבות ה Family-NECT חמישה עשר מפגשים בני שעה וחצי שמתקיימים במערך קבוצתי לאורך כחצי שנה, בהנחיית איש מקצוע שעבר הכשרה מתאימה המפגשים כוללים למידה משותפת, קריאה וכתיבה, תרגול ומשימות בית, לצד דיון פתוח בנושאים השונים המובאים לדיון ההתערבות מלווה בחוברת עבודה )manual( שניתנת למשתתפים במפגש הראשון

6 המחקר - מתודולוגיה המחקר בחן תהליכים מרכזיים שעברו הורים שהשתתפו בקבוצות F-NECT שהתקיימו במרכזי ייעוץ למשפחות של עמותת "אנוש" )מיל"ם(, במהלך השנים )ימין, 2012( תשע קבוצות התקיימו בשמונה ערים מרכזיות בארץ והונחו על ידי עובדות משפחות של אנוש שעברו הכשרה מוקדמת אוכלוסיית המחקר: 25 הורים לאנשים שמתמודדים עם מחלת מתוכם 15 אימהות ו 10 אבות מתוכם ארבעה זוגות הורים שהגיעו יחד נפש

7 המחקר נערך בשיטה איכותנית.1.2 ניתוח נתונים איכותני וכלל ניתוח משני מקורות: ראיונות: בסיום ההתערבות נערכו 18 ראיונות עומק חצי מובנים עם הורים שהשתתפו בשמונה קבוצות ניתוח סיכומים מתועדים: מתוך חמישה עשר סיכומי מפגש שתיעדו את מהלך קבוצה נוספת באמצעות הנתונים נבנה מודל תיאורטי המעוגן בנתוני המחקר Strauss & Corbin, ( )grounded theoretical model( )1990

8 ממצאים: המודל התיאורטי הורים יכולים לנוע מעמדה פסיבית והפנמה של עמדות סטיגמטיות שמופנות כלפיהם אל עמדה של התבוננות מחודשת על עמדות אלו )סטיגמה( ועל עצמם )סטיגמה עצמית( מודל זה כולל תהליכים אוניברסליים ותהליכים ייחודיים שעברו הורים שהשתתפו בקבוצות

9 המודל

10 תהליכים אוניברסליים וייחודיים - הורים שהשתתפו ב F-NECT שיתוף במשא הרגשי הכבד ( בושה, אשמה( בחינה משותפת של עמדות סטיגמטיות עיסוק בסוגיית החשיפה התבוננות מחודשת כבסיס להתמקמות שונה

11 שיתוף במשא הרגשי הכבד "אני לא לבד" )אוניברסלי( "העניין הוא שכל אחד חשב שהוא הכי בעולם, הכי סובל שבעולם ורק לו יש את הצרה על הראש ורק הוא לא חי חיים כמו שצריך... ואז מסתבר שיש עוד הרבה הורים שיש להם בעיות דומות... ופתאום את רואה שאת לא לבד וכל אחד מספר על החבילה שלו" )מתוך ראיון( בושה ואשמה - רגשות מרכזיים "אחד החברים שאל "במה את מתביישת?" ואביבה ענתה: "מהבושה. אני יושבת עם אנשים לאכול בעבודה, יש לי קשר טוב אתם, אנחנו חברים. ואז הם שואלים על הילדים... מה אני אגיד להם?! הם מתעניינים ושואלים מה הבן שלי עושה ואיך הוא מסתדר בחיים. אני לא יודעת מה להגיד להם, אני נהיית אדומה כולי, מתביישת בעצמי" )מתוך סיכום מפגש(

12 סוגיית החשיפה - הפער בין בפנים ובחוץ: השיתוף בקבוצה מעורר כמיהה לצד חשש לשתף במעגלים חברתיים נוספים "אהה... לדבר בקול רם... אבל כרגע זה רק בקבוצה משותפת... ביום שנוכל לדבר חופשי על זה והעולם יקבל את זה בתור משהו לא כזה מפחיד ולא כזה, אז יהיה יותר קל, גם להם וגם לנו, להתמודד עם הדברים האלו" "יש לי פה קבוצת תמיכה. אני שומעת מקרים של הורים אחרים... וכמעט... במפגש אחרון עם חברים אמרתי לעצמי שאולי אפתח ואוריד מעליי את העול..."

13 חשיפה - זיהוי מחסומים קיימים מול הרצון לשתף הכמיהה להיחשף פגיעה אפשרית בבן - שיקול מרכזי Vs. החשש מפגיעה בהורה או בבן המתמודד "נהייתי קצת פתוח. עד אז חשבתי שצריך להסתיר כמה שיותר מהר וכמה שיותר דברים... להגיד שב 100% השתמשתי בזה? זה לא, כי פה נכנס העניין של המתמודד עצמו... אם החשיפה תעזור לו, להחלמה שלו, אז אני מוכן. אבל אם זה יכול אפילו להזיק לו... שידעו ולא יבינו שזה לא כזה מסוכן וזה, אז לא" )מתוך ראיון(

14 "במבט שני" התבוננות מחדש בקבוצה על עמדות חברתיות מאשימות ומפלות כבסיס להתמקמות שונה ביחס אליהן המפגש הכואב של הורים עם עמדות חברתיות שליליות של האשמה, דחייה והטלת דופי גורפת, הובא להתבוננות ובחינה מחודשת בקבוצה באמצעות חוויות מהעבר וההווה רגשות הכאב והפגיעה העזים תורגמו בחלקם ל'קול קבוצתי' של כעס לגיטימי anger (,) righteous שאפשר הדיפת עמדות סטיגמטיות והתמקמות אקטיבית כלפי הגורם המתייג )'rebound effect ( הכעס היווה "מגן אנושי" ושלב חשוב בהדיפת הסטיגמה ובפיתוח זהות חיובית החלה חשיבה על דרכי פעולה אלטרנטיביות )שיתוף פעולה, הדיפת הסטיגמה, מחאה( מעמדה יותר מחוזקת, מול הגורמים המתייגים

15 "גם אנחנו ראויים ליחס מכבד" "משכתם פעם תיק רפואי מלא?! באשפוז הקודם של הבן שלי נעלבתי עד עמקי נשמתי מהדברים שהפסיכולוג כתב עליי במכתב השחרור. זה היה נורא. באשפוז הזה דברתי עם המטפלת ואמרתי לה: 'באשפוז הקודם טיפלתם טוב בבן שלי, אבל מה שעשיתם לנו... גם אנחנו ראויים ליחס מכבד'. ולא תאמינו, היא הודתה לי על דבריי. זה בזכות הקבוצה" "הקבוצה נתנה לי המון, אין לי מילים לתאר כמה. שיתפתי כמה חברות ואפילו הבאתי להן את החוברת לראות. יש עליות ומורדות והדרך קשה וארוכה, עם זאת אני יודעת שהיום יש לי יותר כלים להתמודד. ובנוסף, היום אני מרגישה הרבה פחות לבד"

16 "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן... בסיטואציה עם אופי מחשכי" "אני מרגיש שעשינו דרך פה, כיחידים, כזוג וכקבוצה... בקבוצה קיבלתי כלים, זו אבן דרך משמעותית. הרבה דברים התחדדו... אני מרגיש שיש פה מסה של בני משפחה. קורית העצמה שלי אישית ושל קבוצת המשפחות. כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן... בסיטואציה עם אופי מחשכי" חשוב להמשיך ולפתח התערבויות לבני משפחה חשוב להמשיך לחקור את יעילותן והשפעתן של התערבויות אלו

17 אפילוג... סוף או התחלה?

18 תודה על ההקשבה! עמית