1
" למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקומו ויספרו לבניהם" תהילים עח, ו 2
רשימת השירים 4 5 8 01 00 01 05 01 01 08 01 10 11 12 14 15 11 11 18 21 21 22 24 21 21 אודות המחברת הקדמה מ ס פ ר ע ל ה י ד ב ל י מ ע יל ב ח ר ף ל ז כ ר אב עט וף ט ל ית ש ב וע ת א מ ונ ים ל ב א ם ה ע ק ר ש ת ח י ה י ל ד י ה וד י ב ג יט ו ז ה ב ת מ ור ת מ י ם א ת ת ח י י! ח לו ם ב ד י וק ל לא ד פ י... דו ק טו ר מ נ ג ל ה פ ג יש ה מ ק ר ית ז וג נ ע ל י ם מ ת א ים ב מ ס פ ר ב ר יח ה פ ג יש ה ע ם אל פ רד ו צ ל ר נ ע ר ה אל מו נ ית ש י ה י ה ב מ ז ל... ס ב ת א א ס ת ר ק ה מ ד ל יק ה מ ש ו אה ת צ ל ום מ ש פ ח ת י ב יו ם ה שו אה ו ה ג ב ור ה ס ב ת א א ס ת ר ק ה עו ט ה מ ס כ ה א ת ם... 3
א ל ה דו ר-או ן, אודות המחברת משוררת, כתבה חמישה ספרי שירה. רבים משיריה פורסמו בעיתונים, בספרי לימוד ובאנתולוגיות לשירה. נולדה וגדלה במוסקבה, ברה"מ. עלתה לישראל ב- 0151. בת לאם ניצולת שואה. בוגרת אוניברסיטת תל-אביב בספרות אנגלית והיסטוריה של המזרח התיכון. מורה לאנגלית, מתרגמת ועורכת. מתגוררת בחולון. שירי אתם כמו ילדי, בגרתם ויצאתם למרחב. מי ידפדף בכם ומי יקרא? מי יברך ומי יפגע? רוצה לדעת, לא אדע... גם המבוגרים טועים )0184( סנדלים )0181( המילים שאמא אמרה )0114( מספר על היד )0118( טרם פג החלום )0111( Мориа )1110( Цветёт 4
הקדמה ספר השירים מבוסס על זכרונותיה של א ס ת ר ש ק ור מ ן-יו פ ה לבית מ ר גו ל יס, ניצולת מחנה ריכוז אושוויץ-בירקנאו. א ס ת ר ק ה )שם נעוריה( נולדה בעיר ג רו ד נו, בפולין. עם פרוץ המלחמה ב- 0121 היתה נערה בת 01. לאחר פלישת הגרמנים לפולין הועברה עם בני משפחתה ועם אלפי יהודים אחרים לגיטו גרודנו, שם שהו בין השנים.0140 0142 בשנת 0142 חוסל הגיטו והיהודים, שעדיין נותרו בחיים, נשלחו בקרונות משא למחנה הריכוז אושוויץ. למעלה משנתיים היתה אסתרקה בתופת של אושוויץ עד לשחרור המחנה, בחורף 0145, על ידי כוחות הצבא האדום. אסתרקה נישאה לקצין יהודי, ששירת בצבא האדום, ועברה לגור בברית המועצות. בשנת 0151 היא עלתה ארצה עם בעלה ועם שתי בנותיה. היא נפטרה בישראל בשנת 1101 בגיל 81. שירים רבים כתובים בגוף ראשון ונאמרים מפיו של הנכד הבכור, "הצבר", א ית י. כך נוצר קשר של הזדהות בין דור השואה לבין דור התקומה. * * * הרעיון לכתוב שירים על השואה נולד מתוך החלטה מודעת, שעלי לתעד את מה שעבר על אמא ועל בני משפחתה בשואה, קודם כל, למען הילדים שלי והילדים של אחותי מעין יומן משפחתי "והגדת לבניך". השיר הראשון שכתבתי היה "מספר על היד", אשר הופיע בספר שירי הילדים הראשון שלי "גם המבוגרים טועים". באחד הימים קיבלתי מכתב מהנכדה של חברה של אמא שלי. הילדה כתבה לי: "נהניתי מאד לקרוא את הספר שלך, אבל במיוחד מצא חן בעיני השיר, שכתבת על סבתא שלי". המכתב הזה מאד ריגש אותי. הוא המחיש, שסבתא א ס ת ר קה יכולה להיות הסבתא של כל הנכדים בני הדור השלישי. זכרונות הילדות הראשונים שלי קשורים במפגשים חברתיים של ניצולי שואה חברים וחברות של הורי שנערכו בביתנו. שמעתי סיפורים על הישרדות, על עזרה הדדית, על ידידות והקרבה עצמית. שמעתי סיפורים על אמא על מעשי הגבורה שלה, כיצד עזרה לאנשים תוך סיכון עצמי ואף הצילה חיי אדם. נאחזתי בחלק ההירואי ופחדתי לגעת בזוועות. שנים לא רציתי לשמוע את מה שהיה לאמא לספר והיו לי רגשות אשם על כך. יחד עם זאת, עודדתי אותה להעלות את קורותיה על כתב. בשבילי לדבר על מה שעבר על 5
אמא בשואה היה כמו לגעת במשהו בוער ופחדתי להיכוות. לילד קשה להתמודד עם העובדה שהוריו, האנשים הכי אהובים והכי חשובים בחייו, היו מושפלים, חסרי אונים, מבוזים. עם השנים הופיעה תחושה של דחיפות. הדור, שחווה את השואה, הולך ונעלם. פתאום נבהלתי, שכאשר ארצה לדעת, כאשר ארצה לשאול לא יהיה את מי. ואז התחלתי לקרוא את הזכרונות. דרך הזכרונות עשיתי הכרות מחודשת עם אמא. מצאתי בהם לא רק מידע עובדתי, אלא גם הרהורי נפש, חשיפה של רגשות, פחדים, מועקות. אחר כך, נוצר דיאלוג ביני לבין אמא. את מה שלא הבנתי מהזכרונות שהיו כתובים בפרץ של רגשות, בצורה לא ערוכה ולפעמים מבולבלת השלמתי על ידי שיחה ושאלות. רציתי, שהסיפור האישי של א ס ת ר קה, בתור נערה צעירה במחנה השמדה, יגע בנימי נפשו של הקורא ויקרב אותו לתקופה כאובה והירואית זו בתולדות עמנו. חלק מהשירים נכתב בשטף, אחרים במאמץ רב. כדי ששיר יקרום עור וגידים יש צורך בשילוב מיוחד ונדיר בין רעיון לבין תחושה פנימית עמוקה. את הרעיונות שאבתי מהסיפורים של אמא הכל מבוסס על עובדות אמיתיות ואילו הרגש, המפיח בשיר רוח-חיים, נבע ממעמקי נפשי, מתחושת הזדהות עמוקה עם ההורה, שהיא כה אופיינית לבני הדור השני. לאחר שקראתי את הזכרונות של אמא, הרגשתי שעלי לפרוע חוב כלפי בני משפחתי שנספו אנשים שלא הכרתי מעולם. רציתי להחיותם, להוציאם מהאלמוניות, לספר על מותם הטרגי. ואולי, בדרך זו לנחם אותם, שהאילן המשפחתי שלנו לא נגדע, שהמשפחה לא נכחדה, והשורשים המעטים ששרדו העמיקו והתרחבו, ועם הזמן העץ הזה שוב יפרח לתפארת. אלה דור-און 6
לאמא, שספרה לי, באהבה רבה 7
מ ס פ ר ע ל ה י ד ה פ ע ם ב ק י ץ, כ ש נ ש אר נ ו ל ב ד, ר א ית י ל ס ב ת א מ ס פ ר ע ל ה י ד*. ה י ית י פ עו ט ס ק ר ן ו חו ק ר שו א ל ומ ש יב מ ב ל י ל ד ב ר. נח ת י י ד י ה ר כ ה ע ל ז רו ע ה ו ר צ ית י ל ת לש כ ל ס פ ר ה מ מ קו מ ה. ו ס ב ת א ח ב ק ה ו נ ש ק ה ב ל י ה ס ב ר. ר ק אמ ר ה ח ר יש ית כ ש ת ג ד ל א ס פ ר. מ ת ח ל פו ת ה עו נו ת כ ג ל ג ל סו ב ב... ש וב ה ק י ץ מ ג י ע לו ה ט ו צו ר ב. ש וב קו ל ט מ ב ט י ע ל י ד ח ש ופ ה ס פ רו ת מ כ רו ת, ח ר ותו ת ב ק פ יד ה. ס ב ת א ב ק ש ת י ב קו ל מ ת ח נ ן ת ר ש י ל י, ת ר ש י ל י ג ם-כ ן, ת ר ש י ל י כ מו ך ע ל ה י ד ל צ י ר... ו ה יא ר ק ח י כ ה לא הו ס יפ ה ד ב ר. 8
מ ת ח ל פו ת ה עו נו ת. ה ק י ץ חו ז ר. א נ י כ ב ר ב ן ת ש ע. א נ י כ ב ר בו ג ר. ל ס ב ת א ש ל י מ ס פ ר ע ל ה י ד לא נ מ ח ק ע ם ה ז מ ן, ט ב וע ל עד. ר צ ית י ל ד ע ת, ר צ ית י ה ס ב ר מ ד וע ל ה י ש ו א ין ל אח ר? ו ס ב ת א ה ת ח יל ה פ ת או ם ל ד ב ר: ס פ ר ה ע ל ת ק ופ ה ק רו ב ה-ר חו ק ה, ע ל ע ם ב גו ל ה, ע ל שו אה וג ב ור ה, ע ל ק ר ו ר ע ב, מ ח נו ת ע בו ד ה, ו כ יצ ד ד ר ך נ ס מ מ ו ת נ צל ה... פ ע ם ב ק י ץ, כ ש נ ש אר נ ו ל ב ד, נ ש ק ת י ל ס ב ת א ח ז ק ע ל ה י ד. * קעקוע, מספר אסיר, 21101 על זרועה של א ס ת ר קה מ רג ו ליס, אמא של אלה דור-און. 9
א" ב לי מ עיל בחרף ב ח רף, ב גיט ו, ב ח דר צ ו נן, ש ני א נ שים: א מא ו בן. "א גש ל כ כר או מר ה בח ור א פ שר ו א שיג ע צים ל תנ ור". לדודי, א הר ון-ל יי מה מ רג ו ליס, שנספה בשואה "ק ח מ עיל. ק ר בח וץ!" ה ר ק ה וא ל ה נ ו תר מ בין ע ש רה. שק על ל נ ו ח י ה. מ ל ת ד א גי... א סס ר ה אם מ פ גע קט. ח זר ע וד מ עט!" צי רה ש קו ל י רי נ מע ו ב כי מי תם: ת ו פ סים יה ו דים מ ה ל כים ל ת מם, סו מ ג רים רח וב ות, פ ו כים, מ ג ד פים, דו ש טים על ב תים, ח פים, ב ו ע טים... לא ח זר. נ א מר ו, ש נ ע ש לם. ל ל אן? לח ל מ א נ ו דע. ח נה עב ו דה. ב ח וץ הס ו פה ו כפ ור מ ק פיא-דם, ו ב ח דר ה אם מ ת פ ל לת ד ו מם: "ב לי מ עיל...ב לי כ פפ ות...ב לי צ עיף ל ר ק אל ת ת ק רר, י ל די ה י קר..." צ ואר... 10
לזכ ר אב עט וף ט ב י ום כפ ור, די ש נה, מ לית לסבי, א ל טר מ רג ו ליס, שנספה בגיטו גרודנו מ ה א ז סי ום ה בת א ס ת ר ק ה מה ח ל מ מ ד לי קה נ ר ז כר ון, נ ר נ ש מה... ה יא מ ד ש ו מ ב ב ה מה ש ליק ה נר נ עת את ק רי את ה" ש ש ל יה ו דים מ ת פ ל לים ע רב י ום ה גיט ו חק מ ר גר ו דנ ו כאן א כפ ו רים בפ ו לין, ל פי מי לין. מע" נו ב ל יש ש אים ת פ לה, מ ע רב י ום ה א ה ח ר ת כפ ו רים מין ר ו צים ע ד ין: מים ב נ פש ח נ נים, ק ין! ב י ום כפ ור, מ א ז ל ז סי ום ה מ די ש נה, ח ל מ ד ו לק ה נר ב א פל ו לית א ה ש כ כר אב עט וף ט לית, מה שר נ ר צח ב ד מי-י מיו, לא ל היו... לל ת פ 11
ב ו ש עת אמ ו נים ה ן פ ו סע ות ב ח פ זה ב י ום ס מ ב מ ג רי רי, ביט ות ל צ ד דים ש ד ני. בט ח ה א חת נ ע רה ב ת כ פר פ ו ל ני, ב ר ש נ יה ח ה ב ת ל עם יה ו די. ת ה מ כיר ות מ י לד ות, שכ ו נה. ה מ א ות ה ד ר כי הן ה צ ט לב ו מה. ח ל צה מ ע ת פ ר י ה ל ש א פ רים ל כ צא ו סמ ו כים, ל ב דן, קנ ות קצת מז ון בי תן. * זל מ ה ס ל ב ת מ זל מ ז לן לי הן עמ ו חם, ב י רק ות ו ק סים מח, ג רי סים. ב ע ה כן ח ז רה ד ר יפ ות מ ת י שב ו מ ב סע, ח צר 12
א" ל נ ו א יו ק ח שה נ ו מ עה. צ ר יה צאת ל ק רא תן: ש ל ום, י ין? ל אן? מ א לד ות! נ ת נה ל הן תה וק צ ת ע ו גי ות, א חר- כ ך צ י דה ב ג בי נה ו פר ות. ח ל קה תפ ו חים מ ן ה עץ ב ח צר ח רת ח ר ש ה ו לז נ ת נה ק צת י ו תר. ל ב של מ רי נ ב ה ער מ ק נ אה: קה ל ת ת ני ל ה י ו תר! א מ רה ל ז ק נה ה יא לא מ ש לנ ו, ס ו ח זה ת תם מ ב ת ל עם יה ו די... צ ר יה!" א ני נ ו א ע מ ב ח וי רה, קה ה ת ר ס מ דה ל לא ניד רי נ קה ב ג דה ב ה, ג דה ב מ זיד. 13
ג ר מ נים מ ס ביב, ח ד ו רים ב א ב וי אם י דע ו או ד ות מ ו ש נ אה א ה! צ "מ ה ל ך נ ז פה ה א שה ה ט ו בה א ין ח מ לה ב ל ב ך? ה ן א ת נ ו צ ר יה! כ ב ל ס ש וים לנ ו עי ניו של ה מ ען כ לנ ו בל הג ו אל! אל, ד ר כי ל ל ו א וי אם א כ י ה פ ר ת ו לז כ ך מע, ש שב ו ע ת ך ה י ל דה..." * בגיטו שרר רעב. ילדים נהגו לחמוק מהגיטו, תוך סיכון חייהם, על מנת להביא מזון למשפחתם. 14
לב אם רו ב ה ט ע ון... י ל דו ן בו כ ה... ל ב א ם לו ח ש: צ פ וי ה לו ס כ נ ה! ש ת י ז רו עו ת יה, כ מו כ נ פ י צ פו ר, מ סו כ כו ת ע ל גו ז ל ה. נ א מ נ ה ל צ ו ב ר י אה ה יא ב ג ופ ה ת ג ן ע ל פ ר י ב ט נ ה... 15
כ חיה ת קר ש ע ה ע י רה פ ו ל נית. בב ו נ קר-ב ב ור, ח מי שה יה ו דים זכ ו ב מ סת ור. מ ח כי ם ל מז ון, ש א מ ור ל ה ביא ב חצ ות, כ מ ס כם, א כר פ ו ל ני. ז ה י ו מ ים לא בא... א ם א רע ל ו ד בר-מה י מ ות ו לם מ ר עב ו צ מא. ה ם מ ח כים שע ות על שע ות, ה אם מ ח ב קת את ב נ ה ה פע וט. י לד י פה, כ מ ע ט ב ן ש נ ת י ם, ל שת ות מ ב קש א בל אין ט פת מ ים... טה ה י לד נ ר דם. ב ב ין יא וש ו ל תם ליל-ע ל ת ק וה ג מ לה ה כ אן בב ו נ קר ה מ ות בט ו ח ממ ול ה ש דה ה פת וח... טה ל ח כ י ו ש מ כ ל לא ל ש ם ת ו בד ה אם מ תק ו פת ה מ ק רא חת את ב נ ה, כ מ ו שה ב מ מי ה יא ור, כ י אל ש דה-ה ת ק שט ל ו, א ו לי, י ד רח ו מה... ל ך ב כו ר י, ל ך י ח יד י, ל ב ל י ד ע ו ש א ת ה י ה וד י. ג ם א ם נ ג ז ר ש ת ח י ה ב ין גו י ים, ה ע ק ר, מ ח מ ד י, ת ש א ר ב ח יים! בה, מה 16
ילד י ה וד י ב גיטו י ל ד י ה וד י ב ג יט ו מ ק ף א ימ ה, חו מו ת, צו ע ד ל ב ד ב ל י א מ א י ד י ם מ ור מו ת. צו ע ד ב ק ר, ב ש ל ג, ע ל פ נ י ד ר כ ים ק פ ואו ת. מ ע יל ק צ ר. ג ר ב י ם. ב ר כ י ם ח ש ופו ת. ע ם ט ל אי ע ל ד ש ה ב ג ד צ ה ב ל או ת ק לו ן. פ נ ים ר כו ת. ס ף ב כ י. מ ב ט מ ל א י גו ן. כ ה ש ב ר יר י, פ ג יע, מ ול ק ת רו ב ה ש ל ופ ה כ ש ה ת מ ים ל ט ב ח מ וב ל ל מ ש ר פ ה. נ ש ק ף מ תו ך ע ינ י ך, י ל ד, מ ב ט א ין-ק ץ ת וג ה, פ ח ד ים, כ י מ ב יט ים ב י י ח ד ח ר ש ע ינ י מ יל יו ן ו ח צ י י ל ד ים. י ל ד אל מו נ י ב ג יט ו זו ע ק ב ל י קו ל, ד ומ ם: כ י ד ו ש ם נ צ ב ב ש ל ג " אל ת ש כ ח ונ י ל עו ל ם " 17
ז ה ב ת מ ור ת מ י ם ה ר כ ב ת עו צ ר ת. א ין יו צ א ו א ין ב א. י ה וד ים ב ק רו נו ת. נ פ ח ד ים ע ד א ימ ה. א מ הו ת מ ח ב קו ת י ל ד ים מ ות שים ומ נ ג ד עו מ ד ים פו ל נ ים א ד יש ים. בדרך מגרודנו לאושויץ, פולין ינואר 0142 "ר ח ם, א דו נ י! ה ב א ל נ ו מ י ם! א נ ח נ ו נו ס ע ים ב ר צ יפ ות כ ב ר יו מ י ם. ה ב ט י ל ד ים... ת ינו קו ת ב נ י-יו מ ם... מ י ם ל ש תו ת... ק ח ז ה ב ת מ ור ת ם!" ל ק ח ה ז ה ב ופ נ ה ל אחו ר. אח ר-כ ך נ ע ל ם. ה י ב ר ח? ה י ח ז ר? ה ז מ ן מ ת ק צ ר וב ל ב ה ת פ ל ה. ה ר כ ב ת כ ל ר ג ע ל ז וז ע ל ול ה. ה נ ה ה וא מ ג יע! א ר ע ל ה ם נ ס! ב י ד יו ק ע ר ית, ב ה ש ל ג נ מ ס! ומ ב ע ד ל א ש נ ב, כ מו ל מ ן מ ש מ י ם, י ד י ם ר זו ת מ וש טו ת א ל ה מ י ם. 18
נ א ת ת ח יי! א. א ם ו בת חב וק ות... ה ר כ בת ד ו ה רת... ח ם ג ו פ ה של ה אם כ ה מ ו כר, כה עים. לסבתי, ש פ רה מ רג ו ליס, שנספתה בשואה "א ת ת ח יי, י ל ד תי! א מא א ו מ רת א ת ת ח יי ו ת ל די י ל דים! ע ם אח ו ת ך ב א רץ ה ק דש, עו ד ת פ ג שי ב א חד ה י מים!" א ם ו ר ה בת חב וק ות... כ בת ד ו ה רת א ל י עד ס ו פי, ב ו ה ל ב ל תי מ ז הה. ת לב ה דו וי ק ו ה מ פ ע צאת מן ה מת ת פת ה זה ל שי. ח פ "א מא'לה, א מא... מ תי כ בר נ גיע?" ש ו א לת ה בת ב ח סר א ו נים. "עו ד מ עט, י קי רה..." ו כ ך ב לי ל ד עת ה ן ח ו לק ות בי ני הן ר ג עים א חר ו נים... 19
ש" ב. או ש ויץ. ת ש כ אן ה ח נה ס ו פית. טן ה וא כל יכ ול: מ י ל ח יים ו מי ל מ ות... מ י ל י מין ו מי ל ש מאל... ג. ל עו ו ר ו נו מח רת ע לה מת ו ך ח ח שאת ע שן ס ה מי ך א רב ות, רף ח רי שית מ ה א ש ל ק ר בנ ות ע ו ל פי ריח ות לם חש ו ך, ש ל מ ות, ש ל ב שר חר ו ך... ו ש "מ ה זאת? א לת ה י ל דה ה ג ע תי עם א מי א תמ ול". ו ר פים את ה ש ל גיט ו ו רט ט ר נ ספ גר ו דנ ו" עו נה בת-קו ל 20
חלום )חלום-בלהות של אס תר ק ה - כעבור 24 שנה(* הלילה חלמתי על אמא.... בחלומי אני רואה את אמא משוחחת עם אשה צעירה. פניה של האשה מוכרים לי. אמי עומדת על יד ספסל. לבי פועם בחוזקה. אני ממהרת לקראתה. היא עומדת מולי תמירה ויפה. אני רוצה לקחת אותה אלי הביתה... מחשבות מטרידות מתרוצצות במוחי: "כיצד יתכן, שהיא עומדת כאן, מולי? הרי היא נספתה בתאי הגזים באושוויץ, ואפרה מפוזר אי-שם על אדמת פולין..." בשקט, בשלווה היא אוחזת בידי. אנחנו פוסעות לעבר האוטובוס. היא משלמת עבורי, ובראשי שוב מתרוצצות מחשבות-תהיות: "הרי אין לה כסף..." אני רוצה להגיד לה, שאני אשלם עבור הכרטיסים, אבל היא מחייכת אלי חיוך נבוך, שובה-לב ואומרת: "את מכירה את האשה, שדברתי איתה? בקשתי ממנה שתכיר לי מישהו, מפני שקשה לחיות לבד בעולם..." "אמא!" אני צועקת, אבל היא אינה שומעת... אני רוצה להגיד לה: "אמא, אמא'לה היקרה! אני אקח אותך אלי! " באותו רגע ממש פורצת מסביב אש אדירה ואמי האהובה עולה בלהבות... אני מתעוררת אחוזת אימה ופחד. אסתר שקורמן- מרגוליס 01 ביוני, 0185, ישראל * בזמנו, אמא ספרה לי על החלום שלה ואני בקשתי ממנה להעלותו על כתב. כעבור שנים תרגמתי אותו מרוסית והוא מובא כאן כלשונו )המחברת(. 21
ב ד י וק ל לא דפ י... ה כ ל ב ד י וק ל לא ד פ י, מ ת י ק ו נ ר ש ם ב יו מ ן: "ש נ ל! ש נ ל!" * ה פ ק ד ה מ ה ד ה ד ת " אס ור ל ב ז ב ז א ת ה ז מ ן!" ה כ ל ב צ ור ה מ ס ד ר ת, מ עו ר ר ת א מ ון ו ת ק ו ה. ה ת ל י ן מ ז ר ז ומ ר ג יע : "ש נ ל! ש נ ל! ת ק ב ל ו ע בו ד ה!" ה כ ל ב צ ור ה מ ס ד ר ת נ ע ל י ם, ב ג ד ים, ע ד י ים, מ מ י נ ים ב ש ק ים ל מ ש לו ח : "ש נ ל! ש נ ל! ה כ נ ס ו ל ת א ים!" ה כ ל ב ד י וק ל לא ד פ י, ל פ י ה ת כ נ ית, ב ד ם ק ר. מ מ ל א ים פ ק דו ת מ ג בו ה : "ש נ ל! ש נ ל!" ו אד ם הו פ ך ל ע פ ר... * שנל! מהר! בגרמנית 22
נ דו קטור מ נגלה מה. מ קט. ד לה. ש ח צ יה ה ק ל ס ה ר הר ו בק ו ל יה! מ פ פא ו ב ני עו בר ל א ט ו מ מ טה ל מ טה מ בט מ קצ ו עי, מ ד בר ב ש ל וה. ר ק יד י מינ ו, ב תנ ו עה א די שה, מ ס גי רה מי י ו מת ב תם ה ב די קה... ה ב ק ור מ ס ת ים. נ ת נת פ ה ח ו לים מ פ נים ב גס ות, ק דה. ב ח פ זה. נ מ ו מ ע רה צ עי רה, ר ת קה ל מ טה, ס ר בת ל צאת, מ ת ח נת, ב ו כה. קת של ר ו בה, ב מ כה א די רה, פ צ חת רא ש ה, מ ש תי קה את ב כ י ה. קט ח ו זר. ה ש ה קן תר ו בל וק מ קן. עד ה ז לים ו צ עיר הח ו מ ה איש ה נ אה ב מ די ה ש ר רה מ ת ע נ ין אם ה כל ה ו ל ך כ ש ו רה: "י ש מי שה ו ע וד ב ח דר ה זה?" "א ין אף א חד, א ד ני הר ו פא..." 23
ג פ פ ג יש ה מ ק ר ית גי שה מ ח נה: מ ק רית ב א סיר מ ביט ב נ ע רה מ כ רת ה נ ער ש מ ש ך ז ה צמ ות, ב ל ה כר ון מ ה ו יה א ח רת. מ ט פ חת מ ש ב צת מ ס תי רה ר אש מ לח ב יד לא מי מ נת, כ ש אר ה א סיר ות היא לב ו שה ש מ לת פ ש תן בל ו יה ו מי ש נת. ה ר ו ח מ עי פה את כס ות רא ש ה ה יא מ ש פי לה מ בט, ס מ ו קה, רו פ ג ו פ ה צנ ום, מ תש, ח ב ול ה נ ש מה ע ד ין לא מ ו ב סת! סת. 24
ז וג נ על י ם מ ת א ים ב מ ס פ ר כ ל ר כ וש ם ש ל אל פ י א ס יר ים ז וג נ ע ל י ם וכ ת נ ת פ ס ים: א ל ה ח ל ק ו ב ז דו ן וב ר ש ע ות ב א פ ן מ ק ר י, ב ל י כ ל ה ת ח ש ב ות. מ י ש ק ב ל מ ד ה לא ש לו ו לא ה ת ח ל ף א ין ג ב ול ל ס ב לו! ב נ ע ל צ ר ה, לו ח צ ת, ב ל י ג ר ב, צ ר י ך ל ה ל ך מ ש ח ר ע ד ע ר ב. ג ם ב ל י ל ה ל מ רו ת ה כ א ב ה מ ח ר יד אס ור, ו ל ו ל ד ק ה, ל הו ר יד: כ ף ה ר ג ל כ ל-כ ך נ פ וח ה, ש לא ת כ נ ס מ ח ד ש ל תו כ ה... ה א ט י, ה כו ש ל ב ד ר כו, ה גו נ ח, ה י ה ט ר ף ק ל ו ז מ ין ל רו צ ח. נ ע ל ג דו ל ה מ ע ל ה מ ד ה שו ק ע ת ב ב ץ, מ פ ר יע ה ב ר יצ ה, א פ ש ר ל א ב ד או ת ה ב ק ל ות ו ד ינו ש ל י ח ף א ח ד ה וא ל מ ות! כ מ ה י ח ל נ ו, כ מו ל או צ ר, ל ז וג נ ע ל י ם מ ת א ים ב מ ס פ ר! 25
ב ש רי חה ני א ל א י א סי רים ב רח ו ש מן כי י מוקדש לר וד ו לף ו ר בה ול א ל פ רד ו צ לר מע מ ן ה שמ ור ב מ חנ ות ה ה מ דה... * ש ה א ל ז ע קה ר ו ע מת: צאת! כ ל יצ ר מ ק ל הר! ח צאת! לם ל מ שי ות בט ור י שר! כ אן ה כ ל בים מ א מ נים ז רים ל ג ר ע כ ל הי ו צא מן ה ש ו רה, כ ל מ א סו כ ו א ב חר... פ רים פה ב ני- א דם ס פר ה ב המ ות, חר-כ ך ב גד ו פים ו ב מכ ות פו ק ד ים ע ל ה ב ר כ י ם מד... ע ל לי ני ע ש ע ות ר ו דפ ות שע ות א ין קץ ל מ ע שי-נ קם ו ה ש פל ות... * בריחה מאושוויץ, 1 באפריל.0144 ש ל ני גב מ ו רים ב רח ו סר עד ות ח יה, ע ל יס ו רים ו גיא-ה ב שכ ול ה רי גה... 26
פ ג יש ה ע ם אל פ רד וצ לר * * בשנת 0111 הוזמנתי לוינה, אוסטריה, על מנת להעיד נגד שני פושעי מלחמה נאצים, ו ונ ץ' וג ר ף. בבית המשפט פגשתי מכרים ותיקים, אסירי אושוויץ-בירקנאו לשעבר. מפיהם נודע לי, ש אל פ ר ד ו צ ל ר גר בעיר בר ט יס ל ב ה, בצ'כוסלובקיה. אל פ ר ד ו צ ל ר ור ודו ל ף ו ר ב ה, שניהם ילידי צ'כוסלובקיה, היו האסירים היחידים, אשר הצליחו ב- 1 באפריל 0144 להימלט ממחנה ריכוז בירקנאו מבלי להיתפס. הם הגיעו להונגריה ומסרו לבעלות הברית עדות על הנעשה במחנה ההשמדה. החלטתי לנסוע לצ'כוסלובקיה, כדי להיפגש עם פ ר ד ו )זה היה הכינוי של אל פ ר ד במחנה(. הופעתי בביתו ללא הודעה מוקדמת, לאחר שלא התראינו 18 שנים. התחבקנו ובכינו כמו ילדים... פ ר דו נשאר אותו אדם צנוע וטוב לב, כפי שהכרתיו במחנה, אבל מצבו הנפשי והכלכלי היה בכי רע. הוא נרדף על ידי השלטונות הצ'כיים בגלל תמיכתו בנשיא ד וב צ 'ק הליברלי. באותה תקופה גם היה מחוסר עבודה. התארחתי בביתו של פ ר דו יומיים. כל הזמן היינו ביחד מעלים זיכרונות מן העבר, דנים במצבנו בהווה. הבטחתי לפ ר דו, שבשובי ארצה אשלח לו ויזה לישראל. לצערי, הדבר לא התאפשר. שלטונות צ'כוסלובקיה דאז לא התירו ליהודים לצאת מתחומי המדינה. * * יום הפרידה! פרדו מלווה אותי לתחנת הרכבת. שנינו חשים את עצב הפרידה. מודים לגורל על שהפגיש אותנו מחדש ובעומק הלב מודעים לכך, שלעולם לא נתראה שוב. פתאום פ ר דו נעלם. אני עומדת מודאגת, תוהה לאן הוא הלך. כעבור זמן מה הוא חוזר ומושיט לי שקית קטנה. "זה בשבילך, לדרך" הוא אומר וחיוך ילדותי מאיר את פניו "סנדביץ' עם נקניק". אני אוחזת בחוזקה בשקית החומה... לחם!... פרוסת הלחם!... מראות עגומים מן העבר עולים וצפים בזיכרוני. עיני מתמלאות דמעות... כעבור שנים, בהיותי בישראל, נודע לי, שפ ר דו נפטר. * קטעי זכרונות מתוך יומנה האישי של א ס ת ר ק ה שקורמן-מרגוליס ( 0115 (. 27
ג למו נית רה א נע מ ח נה ה ש מ דה. ע ל מ טת בית-חו לים שו כ בת א ס ת ר ק ה י מים א ר כים. קו ד חת מ חם, ב ט נ ה נפ ו חה, מ ת י ס רת, ת ש וש ה מ ר עב ו צ מא. מ קי צה מ תנ ו מה כ מ ו מת ו ך ע ר פל ל צ ד ה נ ע רה ב ח דר א פל. ני ה פ ר א ש ה בל מ א ז רים, ב מ ט ה מ ר גי ע ו ר ך. לח, מו שי טה ל ה ב כף תפ ו חי א ד מה א פ ו יים ב ק ל פה מ י ב שת, ש ח ו מה. 28
או כ לת ב ש קט ל אט, ב ש קי קה, מ עי ני ה ז ו לג ות ד מע ות ה ו ק רה הי ום היא ק ב לה מ ת נה י ק רה! מ ת נה של ח יים, ש ל ל דה ב ש נית, ש ה ו שי טה ב כף נ ע רה א למ ו נית... 29
ש י היה ב מ זל... ש חר ור! סי ו ם ה מ ל ח מה! ב דיד ות, י תמ ות, מו ש כים א ו ת ה לש ו ב ל עיר ה ו ל ד ת ה, ל גר ו דנ ו, א ם י ת מ זל ל ה מ ז ל ה, שם היא מ ק וה ת מ צא אי-מ י מ מ ש פ ח ת ה... חורף 0145 ה כל הר וס. ה עיר ז רה. א יש לא י ו ד ע. לא ש מע. ה יא מ מ שי כה ב חפ ו שים. ד ו פ קת על ד לת ות ב תים. "מ רג ו ליס? כן, י ש נה כ זאת. ב כ פר סמ ו ך... ר חל... אח ות". ד א מע ות של א פיל ו א ל אח ו יו שר לא י ק פיא כפ ור- ש ד ות ח ר פי! ב ת ה צאת ב ר גל, ב מ ר ש ח קים, ל גים... "או י סה!" נ ש מע ק ול ע גל ון פ ו "הו ל כת ל כ פר? מ ח שי ך. ת ע לי!" ל ני ה ת י ש בה א אם ר ו פ ת מ ר צה בת ו ך אי נה ל תה, ש ע ג לה, ב ד ה. א שה עט ו פה ב מ ט פ חת ע בה לת מ ב כ ר נ מ נ מה מ קר ב פ נה. 30
ה מ שיכ ו ב ד ר ך ש עה א ר כה, ע ד ש פ תח ה ע גל ון ב שי חה: "מ א ין ה ג ב רת? ל א ן זה, ע תה?" "א ני מ ח פ שת אח ות" ה יא ע נ תה. נ א נ ח ה ע ג לו ן: "ר ב ים ה מ ח פ ש ים. ש י ה י ה ב מ ז ל, כ מו ש או מ ר ים!" "ש י ה י ה ב מ ז ל!" ב ר כ ה ה א ש ה ו ש ק ע ה מ ח ד ש ב ת נ ומ ת ה מ ס ע. ה ג יע ו ל כ פ ר. א ס ת ר ק ה י ר ד ה. ג ם ה א ש ה הו ד ת ה ו ק פ צ ה. "ד יו!" ה צ ל יף ה ע ג לו ן ב ס וס ה זו נ א נ ק ה ופ ס ע ה ל א ט ה. נ ש א ר ו ל ב ד ן. ש נ י צ ל ל ים רו ע ד ים, ב ין ח ש כ ת ה שמ י ם ו לב ן ד ר כ ים. ס ל ח י ל י, ג ב ר ת, א י ך מ ג יע ים ל כ פ ר גו לו בו ד י, ל ב ית-ה חו ל ים? ל ב ית ה... ר ח ל י ק ר ה! א ס ת ר ק ה?! ו נ פ ל ו ה אח ת ל ז רו עו ת א חו ת ה... 31
נ ב ס תא אס תר ק ה מ ד לי קה מ ש ו אה 0181 מאי ס ב הנ תא א ב מ שם ה ס ח ת ר קה מ ד לי קה מ ש ו אה. ת רת של א ו ש ויץ ו רא ב מ חנ ות ה ה ש מ דה. ס ק עו תא א ב ט נה, ש ת ר ס קה מ דל י קה מ ש ו אה. ב רי רית, כ מ דת זק ו פה, מ בר לא צ עי רה, בי טה נ כ ח ה: ו ת פי לת ה ח זן ו שי רת ה י ל דים מ ז כי רים ל ה ק ול ות מ י מים א קו ל ות ז ו ע קים, קו לות ד ו מ מים, קו ל ות של ה ו רים, ש ל א חים ח רים ו ר עים... לי לי ה ת ז צ ו מ רת של צ ג נה בא-ה מ דה... ש עד-ה צ לי לים של מ צ ל פים ב ח ת מ ו ה קר ה עים של עיר ה בי רה ו הר ו ח ה רן בין ד ג לי ה מ די נה, מ ז כי רים ל ה כ מי הה בת א ל פ ים ש נה ש ל עם ל ב דד ב כפ ור ו צ נה... ס אש תא א ב ה ת ר ס קה מ ד לי קה מ ש ו אה ומ ול עי ני ה מ ר צ דת ה אש מ ש רפ ות ו אש ה תק ו מה. ס ו ו ת ר ס תא א ב א ני צ ו פה ב ה ג אה א תי צ ו פה ה א מה. קה מ ד לי קה מ ש ו אה 32
תי ח פ ש צל ום מ ת פ מת "ל ל עם ש א ל תי את ס ב תא ו ך מה א ת ס ק רנ ות ו כל ה ק רט וב טר ו נ יה: ל ט ז מ ן מ צ בד א ו עם ב ני מ ש פ חה?" מת ב נ ל א ע מ א ה ח ל ו ס ב תא ב ש קט ס פ רה: לם ה מת הע ו א ח רי ה פ צ צה נ ו ר אה, ל צנ ו ת ב דנ ו ל נ חיל ב טש את כל את ה ש נ יה, ב ית, ח יי נ די דה... שנ ו רכ ו מל של ש נים, י ר ו שה. א ת כל ה ד ב רים ש א ה בנ ו מ כ ת בים, א לב ו מי מ ש פ חה... ה תמ ונ ות מ נ ציח ות ר ג עים נ ש כ חים מ ל ז כ רת ת מיד ז רי מת ה ח יים! מ כל מ ש פ ח תי ה גד ו נו ת רה ב י די ר ק תמ ו נה ב ו ד דה. לה 33
ב יום ה שו אה ו רה גב ו ה י ב י ום ה ש ו אה ו ה גב ו רה א מא ה ד לי קה נר נ ש מה. ל דים ה יא א מ רה א ת ה נר ה זה תי ו ב כר ס ז ל ד ו די וד וד ו תי, ב ש ז ל נ א ני מ ד לי קה ס בי, ני ד ו דים ו קר ו בים רח ו קים, ספ ו כר ש בג ו שה מ לה בי די ג ר מ נים. לי ון יה ו דים, ש א ו תם א נ חנ ו לא מ כי רים. י ה ו דים ט ו בים ו י פים, ח יים. את ה לנ ו תם צ ו ו במ ו ש יי תי עצ וב ה ו ה ז ל תי ד מ עה. פ ש ו ו ע י ח ד תי, א כ פ ה אם יב וא ג ר ת מ ני רג את כל ה מ ש פ חה ש לי. מא ה ר גי עה שו יש מ ר ה: ב א לנ ו מ די נה ו צ בא. ע כ ש ו לא י א נה לנ ו כל רע. הי ום א מא ה ד לי קה נ ר נ ש מ ה. ז ה ו י ום של ע צב ה ס בי רה א ך גם י ום של ש מ חה. ל מר ות ה ס בל ה רב, ה כ אב עד ב לי די ע ם י ש ר אל חי! 34
ו א נ י ח ש ב ת י: כ מה ט וב, ש יש לי ס בא ו ס ב תא, ד ו דים ו ב ני ד ו דים ו ע וד קר ו בים רח ו קים ו ה ל כ תי ל ש חק ב ח צר... 35
ב ס תא אס תר ק ה עו כה טה מס ינואר 0110 ה ע רב י ו רד, צ פי רת א ז ע קה! כ לם, כ א חד, חו ב שים מ ס כה ד ור ראש ון, ד ור ש ני, ד ור ש לי שי ל ש ו אה. מ פ "ס כת ה ס נים מ מ ה ח ו ה ב נ ז מ ב" ך א כ רים, ח ר ו ס תי רה ב ק פי דה שי ד א גה. ב תא עו לה ב ל בי מ ח ש בה כ ר ת לף ב מ רא ש ך ח דש גז ה צ קל ון ב ו א ב עט ור ה אי מי מ מ ך ל שי בה? מה, ח נ ס פ תה?" ו כ כ "ע ס ב תא ע ו נה, מ ה ר ה רת ק מ עה, אל ו נ ח שה מה ה י תה ה ש א לה: שו יש מ ו ל דת ו יש ה ג נה!" ס מ ב תא א ס ת ר ק ה כה ס טה מ ע ו רח וק נ ש מ עים ה די ה פ צ צה י ד ה י ד ה ב ה א ה חת מ ר גי עה את א ש נ יה מ ח דר אט ום מ ש ל ש מי, ל ט פת א ו תי. ח וה של א ד ור ראש ון, ד ור ש ני, דו ר ש לי שי ל ש ו אה. 36
א תם... א ת ם מ ה ל כ ים ב ק ר ב נ ו אח רו נ י נ צו ל י ה שו אה ח ר וש י ק מ ט ים, ע ט ור י ש יב ה, נו ש א ים א ת מ ש א ה ז כ רו נו ת כ ב ר ל מע ל ה מ ש יש ים ש נ ה. נו ש א ים או תו ב ג ב ור ה, ב ש א ר ית ה כו חו ת, כ ד י ש י ה י ה או ת ומו פ ת ל דו רו ת. א ת ם מ ה ל כ ים ב ק ר ב נ ו אח רו נ י נ צו ל י ה שו אה ג ופ כ ם ש ב ר יר י, נ ש מ ת כ ם ד א ב ה, ול ב ב כ ם א ית ן ומ ל א ג א ו ה לא מ וב נ ת ל דו ר ה ת ק ומ ה ל ח יו ת ו ל ה יו ת א ז ר ח י ה מ ד ינ ה. ו ל ב כ ם מ ל א אה ב ה ו ג ע ג וע ים ל י ל ד ים ו ל נ כ ד ים אה ב ה לא מ וב נ ת ל דו ר ה צ ב ר ים אה ב ה חו נ ק ת, ש ל ב ט ול ע צ מ י, כ פ י ש י כו ל ל א ה ב ר ק אד ם ע ר יר י... א ת ם מ ה ל כ ים ב ק ר ב נ ו אח רו נ י נ צו ל י ה שו אה א ס ור ים ב ע בו תו ת גו ר ל ו ק ר ב ה מ פ ל אה, ש הו ר ש ת ם ל יל ד יכ ם, ב נ י נ צו ל י ה שו אה. 37
38