הצעת ועדת מנהג והלכה לגבי קיום קריאה משתפת בקהילת ידידיה הוצעה: ז' שבט, תש"פ / עודכנה: א' אלול תשפ"א חברי הועדה: דניאל ברנשטיין, דבי וייסמן, דינה וינר, איתן כאדן, מאיר לוקשיין, יונתן מוס, עליזה מוס רבינוביץ, אריאל פיקאר, דניאל רורליך, מינדי שימעל המלצת הועדה: הועדה קיבלה פה אחד המלצה לאפשר למשפחה המעוניינת בכך לקיים קריאה משתפת למטה, באולם הכניסה, במקביל לקריאה העיקרית, הרגילה, בהיכל. קריאה משתפת היא קריאה שמתרחשת בנוכחות של מנין של עשרה גברים, עם מחיצה, ומאפשרת לנשים וגברים לקרוא בתורה ולעלות לתורה לפי ההנחיות כדלהלן. הועדה אינה רואה מניעה הלכתית לקיום קריאה משתפת, במידה והיא תתנהל על פי ההנחיות המופיעות מטה. תהליך קבלת ההמלצה: הועדה קיימה מספר פגישות על מנת לברר את הסוגיה ההלכתית ונגעה הן בשאלות הלכתיות נקודתיות והן בשאלות מטה-הלכתיות. לפני ובין הפגישות הראשונות, כל אחד מחברי הועדה עשה עבודת מחקר ובירור הלכתי פנימי עצמאי, ואז הביא את שיטתו/ה לוועדה כולה. החברים בוועדה כתבו 'ניירות עמדה' המסכמים את תפיסתם האישית ומסבירים את העקרונות (ההלכתיים והערכיים) שעל פיהם פעלו. בפגישות החברים הציגו את עמדותיהם האישיות ודנו בהם יחד. כתוצאה מהדיונים, התקיימו הצבעות בנוגע לשאלות המרכזיות, והגענו לקונצנזוס ולהמלצה משותפת. המסמך הנוכחי מתאר את התהליך של הועדה ואת דף ה'הנחיות' כיצד לבצע את הקריאה. הועדה תציג בנפרד 'תשובה הלכתית' המסבירה את המהלך ההלכתי שעליו מתבססת ההמלצה. במהלך הדיונים, חברי הועדה הביעו את דעתם בנוגע למספר ערכים המנחים אותם בבירור הסוגיה. בכל אחד מהערכים האלה טמונים מתחים והם יכולים למשוך לכיוונים שונים, כפי שעלה בדיוני הועדה. על מנת לשקף ולשתף במעט מהתהליך שעברה הועדה, נמנה כאן את הערכים המובילים (לא בסדר חשיבותם) ושיקולים הקשורים אליהם. *חשוב לציין כי כל השאלות/ אמירות מטה הובעו על ידי חברי הועדה במהלך הדיונים, אך בהחלט לא כל חברי הועדה הסכימו לכל אמירה. בנוסף, אמנם האמירות מובאות פה בצורת רשימה, אך זה אינו מעיד על ה'משקל' של כל אמירה/ שאלה. יש כאלה שחשובים יותר ונדונו בהרחבה ולעומק, ויש כאלה שמביעים דעת יחיד או אמירה 'צדדית' שעלתה במהלך הדיון. מחויבות להלכה: המעמד ההלכתי והחיוב של "'קריאת תורה בציבור' והברכות המלוות אותה העקרון ההלכתי של 'כבוד הציבור' והאם ניתן למחול? יחס בין 'כבוד הציבור' ל'כבוד הבריות' (שיטת הרב שפרבר) העקרון ההלכתי של 'לעשות נחת רוח לנשים' האם להסתמך על 'דעת יחיד' או על 'דעת מיעוט'? היחס ההלכתי בין 'קריאת נשים' הנוהגת בידידיה, לבין 'קריאה משתפת' תפיסה שההלכה 'מחפשת פתרונות' (דוגמת כהן בעל מום) שמא אין כאן ענין להתיר את המותר, אלא לוודא שאנו לא אוסרים את המחויב?.1 שיוויון רצון להגיע לכמה שיותר שוויון מגדרי במידת האפשר במסגרת ההלכה. מחויבות הקהילה לערך השוויון ולשיתוף נשים פער בין מעמד והשתתפות נשים בעולמנו החברתי לבין השתתפותן הפעילה בתפילה המחיר של 'שב ואל תעשה'.2
אם אין מניעה הלכתית, האם אפשר לסרב? מסורת שינוי ממסורת ישראל המקובל מדורי דורות והיחס שלנו לאורתודוקסיה התחשבות בשינויים שקרו בעולם המניינים המשתפים בחמש-עשרה השנים האחרונות, והיחס שלנו ל'אורתודוקסיה הליברלית' מיקומינו/ עמדתינו בתוך הקשת של ירושלים ושל ישראל שאלת הקונצנזוס שינוי מסורת פנימית של הקהילה והתהליך הכרוך בכך שיקולים של שינוי מנהג, פורץ גדר, 'לא תתגודדו' תקדימים שכאשר המציאות משתנה, ויש שיקולים הלכתיים חיוביים מנגד, משנים מנהג, גם אם יש לו שורשים עמוקים ומסורת מכובדת..3 4. קהילה מהו כבוד הציבור שלנו בידידיה וכיצד אנחנו מפרשים אותו? מהו כבוד הציבור במובן הקהילתי הרחב יותר (מחוץ לידידיה)? האם כבוד הציבור שונה כאשר משנים דבר קיים לעומת הקמת דבר חדש? האם הקהילה שלנו יכולה לשאת (עכשיו) שינוי נוסף בהקשר של השתתפות נשים? כיצד אנחנו משמרים אחוה וכבוד הדדי בקהילה תוך נתינת מענה למשפחות שרוצות שינוי? האם אפשר למנוע דבר המותר על מנת להתחשב ברגשות של אחרים? רגישות גבוהה מאד ועדינות כלפי 'מתנגדים' מה צריך להיות מרחב הבחירה מתוך אופציות בתוך הקהילה? מה היקף ההחלטה? הבדל בין 'לארח' או 'לכבד' בקשה של משפחה לקיים קריאה כזו לבין 'מדיניות של הקהילה' לקיים קריאה כזו (בעקביות או בתדירות מסוימת). ושאלת 'חותמת' הקהילה. מה המקום של 'רוב' בהחלטה זו? כאשר אנחנו שוקלים שינוי וקידום של מנהג חדש בקרב תפילות הקהילה אנו מתמודדים בכובד ראש וברצינות רבה עם הערך של קהילתיות ועם הגבולות הבריאים של חיים משותפים בקהילה. לאורך הדורות חז"ל ופוסקי הלכה התייחסו למצוות 'לא תתגודדו'. מצווה זו מזהירה ציבור לא לגרום למחלוקת ופיצול. מאז התלמוד ועד ימינו חכמים היו ערים לעובדה שקהילות ישראל בנויות מקבוצות עם מסורות ומנהגים שונים והחכמים בכל דור שאפו לשמור על שני ערכים - ערך הקהילתיות ואחידות המנהג של הכלל, יחד עם ערך הייחודיות של הפרט וקבוצות שונות המרכיבות את הכלל. כמובן ששאיפה זו דורשת ריקוד עדין ודורשת מכולם לחיות בו בזמן עם חלום גדול ועם כבוד הדדי מושרש ועמוק. בדוגמא אחת מיני רבות מהר"ם שיק במאה התשע-עשרה התיר לקהילה להכיל שני מניינים - אחד שיתפלל בנוסח אשכנז ואחד בנוסח ספרד. בין השאר כתב שבלב כל אחד "אדם מוצא בנפשו חשק לעשותה (מצווה), ובודאי שיש לה שייכות לנשמתו ביותר." ניתן ללמוד מכאן שביטויי תפילה הם אישיים מאוד ושלאפשר (בגבולות ההלכה) לאנשים שונים להתפלל כפי רצונם הוא דווקא קיום וביטוי של שאיפת לבם של כל אחד ואחת, ולא מחלוקת ופיצול. מי יתן ובתהליך הקרוב נזכה כקהילה לכבד את דעתו ודעתה של כל חבר וחברה, מי שלבו חפץ למניין כזה או אחר ונזכה לחזק קהילתנו המושתתת על הלכה, סבלנות ושאיפה לקדושה.
המלצת והנחיות הועדה לביצוע קריאה משתפת קריאה משתפת היא קריאה שמתרחשת בנוכחות של מנין של עשרה גברים, עם מחיצה, ומאפשרת לנשים וגברים לקרוא בתורה ולעלות לתורה על פי ההנחיות כדלהלן: הוצאת ספר תורה והחזרתו: גבר או אשה יכולים להוביל את הוצאת ספר התורה (אין כמוך וכו') ואת החזרתו. אין הכרח שבעל שחרית או בעל מוסף יוביל גם את החלק הזה של התפילה. ספר התורה יעבור תמיד גם דרך עזרת הנשים (ע"י אשה) וגם דרך עזרת הגברים (ע"י גבר) כפי שנהוג היום. הגבהה וגלילה- יהיו שניהם מאותו מגדר, אך לא משנה איזה. גבאות: את הקריאה ינהלו גבאי וגבאית, אשר יבחרו על פי מקצועיותם ויש להקפיד על כך הקפדה יתירה. הם יחלקו ביניהם את העבודה בצורה עניינית (ולא נגביל את התפקידים לפי מגדר). גבאי יעמוד בצד הגברים, גבאית תעמוד בצד הנשים. קריאה בתורה: אין הגבלות מגדריות הנוגעות לקריאה עצמה. חלוקת עליות: עליות כהן ולוי יהיו תמיד גברים על מנת לשמר את מעמד כהונה ולויה (כמובן, במידה ויש כהן/ לוי בקהל). נקפיד שעליה שביעית תינתן לגבר. נקפיד על לפחות חצי מהעליות לגברים וחצי לנשים (כהן, לוי, שביעי ועוד אחד לגבר, 4 לאישה) כל העולים והעולות יברכו ברכות מלאות. נקפיד על מנהג ישראל ולא ניתן עליות רצופות לבני משפחה מקרבה ראשונה. עמידה ליד השולחן/ מחיצה: המצב הקיים באולם התפילה למטה (כלומר, השולחן הקיים, והמחיצה שמגיעה כמעט עד השולחן) הוא מספיק. אין צורך במחיצה פיזית נוספת. עם זאת, נקפיד על עמידה נפרדת של שני המינים ליד השולחן, ללא קשר לתפקיד, כאילו יש קו דמיוני המפריד ביניהם: כשיש בעל קריאה ועול ה, או כשיש בעלת קריאה ועו לה, הגבר יעמוד תמיד בצד הגברים (קרוב לגבאי) והאישה תעמוד בצד הנשים (קרוב לגבאית). לאחר הברכה המסיימת, אישה שעולה לתורה תעמוד לצד הגבאית וגבר שעולה לתורה יעמוד לצד הגבאי. חצי קדיש: תמיד הגבאי יאמר חצי קדיש אחרי העלייה השביעית. הפטרה: אישה יכולה לעלות למפטיר וכן לקרוא את ההפטרה **נשארה שאלה פתוחה לגבי הלבוש של העו לה/ קוראת בתורה- הן לגבי טלית והן לגבי כיסוי ראש.
Proposal from the Committee for Halakha/Minhag for Holding a Partnership Torah Reading in the Yedidya Community Submitted: 7 th of Shvat, 5780 / Updated: 1 Elul 5781 Members of the Committee: Danielle Bernstein, Aytan Kadden, Martin Lockshin, Ariel Picard, Yonatan Moss, Elyssa Moss Rabinowitz, Daniel Rohrlich, Mindy Schimmel, Dina Weiner, Debbie Weissman. Committee Proposal: The committee accepted unanimously to enable families, who are interested, to hold a partnership style Torah reading downstairs, in the entrance hall, parallel to the main, regular Torah reading, in the sanctuary. The partnership reading takes place in the presence of a Minyan of ten men, with a Mechitzah, and allows women and men to read from the Torah and to have Aliyot, according to the guidelines below. The committee does not see a Halakhic obstacle to holding such a partnership reading, as long as it follows these guidelines. Process of Arriving at the Recommendation: The committee held several meetings in order to clarify the Halakhic question and dealt with specific Halakhic and meta-halakhic issues. Before and between the initial meetings, each member of the committee did some background research and individual Halakhic clarification, and then brought his or her approach to the whole committee. The members of the committee wrote position papers in order to summarize their personal perspectives and to explain the Halakhic and value principles by which they arrived at their conclusions. At the meetings, the members presented their personal positions and we discussed these together. As a result of the discussions, votes were taken regarding the central issues, and we arrived at a consensus, leading to a common recommendation. The present document reflects the process of discussions in the committee and its recommendation, as well as the guidelines of how it should be implemented. Separately the committee will present a Halakhic Responsum that will explain the Halakhic principles on which the recommendation is based. During the discussions, members of the committee expressed their opinions regarding several values which guided them in clarifying the question. In each of these values, there are underlying tensions and they can pull in different directions. Different members of the committee expressed different positions with regard to the values. In order to reflect and to share, at least partially, the process through which the committee worked, we will specify here the leading values (not in order of their importance) and some of the different ways they can influence acceptance of the final recommendation/decision. *It is important to note that all of the questions/statements below were expressed by members of the committee during the discussions, but certainly not all the members agreed with all of the statements. Furthermore, although the statements are brought in the form of a list, this does not attest to the weight of each statement or question. There are some that are more significant and were discussed more widely and deeply, and some that express the opinion of an individual or even a side remark that came up during the discussion.
1. Commitment to Halakha: The Halakhic standing and the commitment of a public Torah reading and its accompanying blessings The Halakhic principle of K vod HaTzibbur (honor of the community) and whether it can be waived The relationship between K vod HaTzibbur and K vod HaBeriyot (honor of God s creatures i.e., human dignity) the position of Rabbi Sperber The Halakhic principle of in order to gratify the women (brought in Chagigah 16b, regarding laying of the hands on a sacrifice) 2. Equality: May we rely on an individual opinion or a minority opinion? The Halakhic relationship between the women s Torah reading that already takes place at Yedidya and the suggested partnership reading The view that Halakha looks for solutions (as in the case of a disabled person) Perhaps this isn t a case in which we allow something that is permitted, but we make sure we don t prohibit something that is mandated? The desire to arrive, as much as possible, at gender equality within the framework of Halakha The commitment of the community to the value of equality and the involvement of women A gap between the position and participation of women in our social world and their active involvement in prayer The cost of sitting and doing nothing If there is no Halakhic obstacle, can we refuse this? 3. Tradition: A change from the Jewish tradition of many generations and our connection with Orthodoxy Consideration of changes that have taken place within partnership Minyanim within the last 15 years, and our connection with liberal Orthodoxy Our place and our standing on the spectrum of Jerusalem and of Israel The question of consensus Changing the internal tradition of the community and the concomitant process Considerations of changing customs, and the general Halakhic reticence to change as breaking through barriers and breaking up into splinter groups Precedents that when the reality changes, and there are positive Halakhic considerations against something, you can change a custom, even though it may have deep roots and an honored tradition.
4. Community: What is our K vod HaTzibbur at Yedidya and how do we interpret it? What is K vod HaTzibbur in the wider communal sense (outside of Yedidya?) Is K vod HaTzibbur different when you re changing something that already exists and when you re establishing something new? Can our community tolerate (now) additional changes regarding women s participation? How do we preserve our deep connectedness and mutual respect within the community together with offering an answer to families who want change? Is it possible to prevent a permissible thing in order to be considerate of others feelings? Great sensitivity and gentleness towards the opponents What should be the room for choice among different options within the community? What is the extent of the decision? There is a difference between hosting and respecting a request of a family to hold such a reading, and community policy (consistently or at certain intervals) and the question of the community s seal of approval. What is the place of the majority in this decision? In considering this change to advance a new custom within the tefilla of the community we relate with utmost seriousness to the value of community and the healthy boundaries of our shared community. Throughout the generations Hazal and halachic decisors related to a mitzva known as "Lo Titgodedu". This mitzva warns a community from acting in a manner which would lead to argumentation or a split. From the times of the Talmud until our day sages have been aware of the fact that communities are comprised of groups with varying customs and practices and these rabbis sought to protect two values: the value of shared community with uniform practice together with the value of uniqueness of the individual and of differing groups that create the totality of the community. Clearly this aspiration demands a delicate dance and demands of us to live simultaneously with a "big dream" and deeply rooted mutual respect. In one example of many, the 19th century Maharam Shick allowed for a community to hold within it two minyanim - one that would daven Nusach Ashkenaz and the other Nusach Sfard. Amongst his arguments to allow for this he wrote that in each one's heart "a person finds a deep desire to perform a mitzvah and certainly this is significantly connected to their soul". We can learn from here that expressions of tefilla are personal and as much as we can (as per halachic guides) we may allow people to daven as to their desire and this is not an instant of argument and split but rather a fulfillment of meeting the aspirations of each one's heart. May it be that we continue to be a community that respects the opinions of each and every member, one whose heart is desirous of this or that minyan, and we will merit to strengthen our community which is based on halacha, tolerance and aspirations for holiness.
The Recommendation and Guidelines from the Committee for Implementation of a Partnership Reading A partnership reading takes place in the presence of a quorum of ten men, with a Mechitzah, and enables women and men to read from the Torah and to have Aliyot according to the following guidelines: Taking out the Torah and Putting it Back: A man or a woman can lead taking out the Torah ( Ain Kamocha and so on), as well as putting it back. This part of the Tefilla is distinct from the roles of the leaders of Shacharit and Mussaf. The Sefer Torah will always be led through the women s section, by a woman, and through the men s section, by a man. Hagba ha and G lila will be done by people of the same gender, no matter which one. Gabba ut: At every reading, there will be a Gabbai and a Gabba it, who will be chosen for their professionalism. This should be done with extra care. They will divide the work according to what has to be done (and we won t limit the tasks by gender.) The Gabba i will stand on the men s side of the Mechitza, and the Gabba it will stand on the women s side. Reading from the Torah: There is no gendered restriction on reading the Torah. Division of Aliyot: The Aliyot of Kohen and Levi will always be given to men, in order to preserve these positions (of course, this is assuming that there is at least one Kohen and one Levi in the group.) The seventh Aliyah will always be given to a man. We will ensure that half of the Aliyot go to men and half to women (Kohen, Levi, the 7 th, and one more to men; 4 to women.) All of the people who are called up for Aliyot men and women-- will recite the full blessings. We will be careful about the custom of not consecutively calling up first degree family members. Standing by the Reading Table/Mechitza: The present situation in the downstairs prayer space (i.e., the existing table, and the curtain Mechitzot) is sufficient. There is no need for an additional physical Mechitza. That said, we will be careful about separate standing of the two sexes near the table, regardless of their task, as if there were an imaginary line separating them: when
Hatzi Kaddish: there is a male Torah reader and a female taking the Aliyah, or a female Torah reader and a male taking the Aliyah, the male will always stand on the men s side (near the Gabbai ) and the female will always stand on the women s side (near the Gabba it.) After the final blessing ( Asher natan lanu ) the woman who has completed her Aliyah will stand near the Gabba it and the man who has completed his Aliyah will stand near the Gabbai. The male Gabbai will always recite the Hatzi Kaddish after the 7 th Aliyah. Haftara: A woman may be called up for Maftir and may read the Haftara. **There remains an open question concerning the attire of women Torah readers and the women who get called up with regard to wearing a Tallit and with regard to covering their heads.