Koren Israel Humash with Rashi & Onkelos The first dated Hebrew book that appeared with Rashi's commentary was completed in 1475 in Italy years

תמליל

1 Koren Israel Humash with Rashi & Onkelos The first dated Hebrew book that appeared with Rashi's commentary was completed in 4 in Italy - 3 years after Rashi s death. Since that time, the unique typeface, popularly known as Rashi script, was used to distinguish between the Biblical text and rabbinic commentary. However, throughout time, variations in Rashi editions began to appear; inaccuracies and text divisions due to printing errors. The new Koren Israel Ĥumash presents a new crisp Rashi typeface based on Mr. Koren's design. With state-of-the-art technology and discerning skill, Koren's typographers digitalized the Rashi script, making it clear and beautiful for better legibility. Koren's scholars researched medieval manuscripts with Rashi s commentary, among them: the Rome edition (c. 47), the Reggio di Calabria edition (4), the Guadalajara edition (47) and the Venice edition (524). The scholars noted discrepencies, and set out to improve the text and clarify text divisions. Their corrections are based on the Liepzig manuscript (3th c.), known as the most accurate text witness to Rashi's authentic commentary. Onkelos' Aramaic translation is based on Yemenite tradition, which has preserved Onkelos' translation throughout the generations.

2 This new edition features a number of innovative tools designed to offer students a deeper understanding and appreciation of the biblical narrative. Rashi s Old French Translated A chart of terms that Rashi used in Old French appears at the end of each volume with their modern-day Hebrew equivalent. פרק ופסוק א, א, א,יא א,כד א,כז,כד ד,יח דיור המתחיל רש"י תהו מרחפת דשא רמש ושרץ צלם להט ילד מילה לועזית אישטורדישו"ן אקויטי"ר אירידי"ץ קונמורי"ש קוי"ן למ"א ניישטר"א פירוש ערית עילפון, הלם, מוכה לכסות מעש, מכלול העשים רוחשים מטע )הצורה הטועה אסימון( לה להיוולד )ם ללדת( נושאים לפי סדרים יח יז טז טו שרה מהפכת ית אימלך סדום יקור המלאכים תפילת ארהם על סדום אלוני ממרא ערי סדום רר 38 שנים לידת וירוש ישמעאל מדר אר שע פרשת וירא יט עקדת הר המוריה Parasha Snapshots Every parasha has its own title page with a diagram illustrating the central themes of each parasha, geographic context, and the timeframe in which the narrative occurred. Background information before each haftarah enriches one s understanding of the words of the prophets and their connection to the parasha. ישעיה התימנים מתחילים כאן הפטרת ראשית ער ראש חודש מרחשוון קוראים את ההפטרה עמ' ש. הניא ישעיהו היה צריך להתמודד עם השקפות אליליות שיטלו את האמונה ה ואת מקומו של עם ישראל עולם. דריו הוא מעמיד, זה לצד זה, שלושה צמדי ניודים התאמה: ה, ורא העולם ומנהיו, מול האלילים חסרי המשמעות. ישראל, עם ה, העם הנצחי מול האומות המכות שיואו על עונשן. אולה היוצרת מציאות מתוקנת ושלמה, מול מציאות של חטא המיא שר וחורן. המשותף לשלושתם: הוודאי והנצחי אל מול החולף וחסר התוחלת. תונה זו, שהוודאי והנצחי יר על החולף וחסר התוחלת, אה לסס את הדרך המוליכה מריאת העולם לחזון אחרית ה. ה ן ע ד י א ת מ ך ו ח יר י ר צ ת ה נ פ ש י נ ת ת י רו ח י ע ל יו מ ש פ ט ל וי ם י וצ יא ל א י צ ע ק ו ל א י ש א ו ל א י ש מ יע ח ו ץ ק ול ו ק נ ה ר צו ץ ל א י ש ור ו פ ש ת ה כ ה ה ל א י כ נ ה ל א מ ת י וצ יא מ ש פ ט ל א י כ ה ה ו ל א י ר ו ץ ע ד א מ Halakha Guide Practical halakhot are explained along with their sources, including both Ashkenaz and Sephardic halakhic opinions. וילכו שלשת מדר ולא מצאו מים )שמות טו, כ( דורשי רשומות אמרו: אין מים אלא תורה, שנאמר: הוי כל צמא לכו למים )ישעיה נה, א(, כיון שהלכו שלשת לא תורה נלאו )א קמא פ ע א(. משה רינו תיקן לישראל לקרוא תורה שתות ו טוים, חול המועד, ראשי חודשים וכל שני וחמישי, כדי שיקראו תורה לכל הפחות פעם שלושה. עזרא הסופר וית דינו הוסיפו ותיקנו שיקראו ם מנחה של שת, עור מי שאינו יכול להיע לית הכנסת ימי שני וחמישי )רמ ם, תפילה פי ה א(. תקנת קריאת התורה 22 המנה הפשוט כל ישראל שמשלימין את התורה שנה אחת: מתחילין שת שאחר ח הסוכות וקורין סדר ראשית, שניה אלה תולדות )ראשית ו, ט(, שלישית ויאמר ה אל ארם )שם י, א(, וקוראין והולכין על הסדר הזה עד שומרין את התורה ח הסוכות. ויש מי שמשלים את התורה שלש שנים ואינו מנה פשוט )רמ ם, תפילה פי ה א(. ספר החילוקים שין אנשי מזרח וני ארץ ישראל מתקופת האונים מתואר שמנה ארץ ישראל היה לסיים Additional Readings A chart shows a count of pasukim, words and letters in every parasha. There are also Maftir, Haftarah and Megillah readings for holidays. פרשה ראשית נח לך לך וירא חיי שרה תולדות ויצא פסוקים מילים אותיות

3 ו כה כו כז כח כט ל לא ל כח י ול דות ן. ש מ מ נ ו נ נ ה ה ע ול ם: כט ז הור נ ח מ נ. י נ ח מ מ נ ו א ת ע צ ון י ד ינ ו. ע ד ש ל א א נ ח ל א ה י ה ל ה ם כ ל י מ ח ר ש ה ו ה וא ה כ ין ל ה ם, ו ה י ת ה ה א ר ץ מ וצ יא ה ק וצ ים ו ד ר ד ר ים כ ש ז ו ר ע ים ח ט ים, מ ק ל ל ת ו ש ל א ד ם ה ר אש ון, ו ימ י נ ח נ ח ה, ו ז ה י נ ח מ נ ו י נ ח מ מ נ ו. ו א ם ל א ת פ ר ש ה ו כ ך, א ין ט ע ם ה ל ש ון נ ופ ל ע ל ה ש ם, ו א ת ה צ ר יך ל ק ר ות ש מ ו מ נ ח ם : ל ת ןו ח מ א ו מ ש ווא נ ה. א מ ר ר י י וד ן: מ ה ט ע ם כ ל ה ד ור ות ה ול יד ו ל מ א ה ש נ ה ו ז ה ל ח מ ש מ א ו ת? א מ ר ה ק ד וש ר וך ה וא: א ם ר ש ע ים ה ם י א ד ו מ י ם ו ר ע ל צ ד יק ז ה, ו א ם צ ד יק ים ה ם א ט ר יח ע ל יו ל ע ש ות ת ות ה ר ה, כ ש א ת מ ע י נ ו ו ל א ה ול יד ע ד ח מ ש מ א ות ש נ ה, כ ד י ש ל א י ה א י פ ת ה ד ול ש נ יו ר א וי ל ע נ ש ין ל פ נ י ה מ ול, ד כ ת י : כ י ה נ ע ר ן מ א ה ש נ ה י מ ות )ישעיה סה, כ( ר א וי ל ע נ ש ל ע ת יד, ו כ ן ל פ נ י מ ת ן ת ור ה: ש וא םוש ו ח םו ש ור פ. ו ה ל א י פ ת ה ד ול ה וא! א ל א ת ח ל ה א ת ה ד ור ש א ת ש ה וא צ ד יק, ו נ ול ד כ ש ה וא מ ה ול, ו ש א ר ה ם י צ א מ מ נ ו ו כ ו. ר אש ית ר ה )כו, (: פיקו ת נ רו ה ש ל ק רם. נ י ה ש ר ים ו ה ש ו פ ט ים. ד ר א ח ר, נ י ה א ל ק ים, ה ם ה ש ר ים ה ה ול כ ים ש ל יח ות ו ש ל מ ק ום, א ף ה ם ה י ו מ ת ע ר ים ה ם. כ ל א ל ק ים ש מ ק ר א ל ש ון מ ר ות, ו ז ה י ו כ י ח : ו א ת ה ת ה י ה ל ו ל אל ק ים )שמות ד, טז(, ר א ה נ ת ת יך א ל ק ים )שם ז, א(: כ רוט ת ו ה נ ה. תישאר י ת י ה קק: ו ח י א מ תו ש ל ח, מ א ה ו ת מ נ ן ו ש ע ש נ ין, ו א ול יד י ת ל מ ך : ו ח י א מ תו ש ל ח, ת ר ד א ול יד י ת ל מ ך, ש ע מ א ה ו ת מ נ ן ו ת ר ת ין ש נ ין, ו א ול יד נ ין ו נ ן: ו ה ו ו כ ל י ו מ י מ ת ו ש ל ח, ת ש ע מ א ה ו ש ת ין ו ת ש ע ש נ ין, ו מ ית: ו ח י א ל מ ך, מ א ה ו ת מ נ ן ו ת ר ת ין ש נ ין, ו א ול יד ר: ו ק ר א י ת ש מ י ה, נ ח ל מ ימ ר, ד ין, י נ ח מ נ נ א מ ע ו ד נ א ו מ ל יאו ת י ד נ א, מ ן א ר ע א, ד ל ט ה קק: ו ח י א ל מ ך, ת ר ד א ול יד י ת נ ח, ח מ ש מ א ה ו ת ש ע ין ו ח מ ש ש נ ין, ו א ול יד נ ין ו נ ן: ו ה ו ו כ ל י ו מ י ל מ ך, ש ע מ א ה ו ש ע ין ו ש ע ש נ ין, ו מ ית: ו ה ו ה נ ח, ר ח מ ש מ א ה ש נ ין, ו א ול יד נ ח, י ת ש ם י ת ח ם ו י ת י פ ת: ו ה ו ה כ ד ש ר יאו נ י א נ ש א, ל מ ס י ע ל א פ י א ר ע א, ו נ ת א א ת י ל יד א ל ה ון: ו ח ז ו נ י ר ר י א י ת נ ת א נ ש א, א ר י ש פ י ר ן א נ ין, ו נ ס יו ל ה ון נ ש ין, מ כ ל ד א ת ר ע י א ו : ו א מ ר קק, ל א י ת ק י ם ד ר א יש א ה ד ין ק ד מ י ל ע ל ם, ד י ל ד א נ ו ן ס ר א ו ע ו ד יה ון יש ין, א ר כ א י ה י ל ה ון, מ א ה ו ע ס ר ין ש נ ין א ם י תו ו ן: ר י א, ה ו ו א ר ע א י ומ י א ה א נ ו ן, ו א ף ת ר כ ן, ד ע אל ין א מ ר ר י י וד ן: טת כ ת י, מ ש ה י ו מ ט י י ן א ות ה מ ק ש ט ת ל כ נ ס ל ח פ ה, ה י ה ד ול נ כ נ ס ו וע ל ה ת ח ל ה: מ כ לוש א יות ח י. א ף ע ול ת ע ל, א ף ה ז כ ר ו ה ה מ ה : ל שור ד וןוי ח רות ש ד ם. ל א י ת ר ע ם ו י ר י ר וח י ע ל י ש יל ה א ד ם: ל ע ל ם. ל א ר ך י מ ים; ה נ ה ר ו ח י נ ד ון ק ר י א ם ל ה ש ח י ת ו א ם ל ר ח ם, ל א י ה י ה מ ד ון ז ה ר וח י ל ע ל ם, כ ל ו מ ר ל א ר ך י מ ים : ת א םוה שות א י. כ מ ו ש ם, כ ל ו מ ר ש י ל ש ם ז את ו ש ה וא ש ר ו א ף ע ל פ י כ ן א ינ ו נ כ נ ע ל פ נ י, ומ ה א ם י ה י ה א ש א ו ד ר ק ש ה. כ י וצ א ו: ע ד ש ק מ ת י ד ור ה )שופטים ה, ז( כ מ ו ש ק מ ת י, ו כ ן: ש א ת ה מ ד ר ע מ י )שם ו, יז( כ מ ו ש א ת ה, א ף ש ם כ מ ו ש ם : ה ר ו ר מ ר ו ו. ע ד מ א ה ו ע ש ר ים ש נ ה א א ר י ך ל ה ם א פ י, ו א ם ל א י ש ו ו א יא ע ל יה ם מ ול. ו א ם ת אמ ר, מ ש נ ול ד י פ ת ע ד ה מ ו ל א ינ ו א ל א מ א ה ש נ ה? א ין מ ק ד ם ומ א ח ר ת ור ה, כ ר ה י ת ה ה ז ר ה ז ור ה ע ש ר ים ש נ ה ק ד ם ש ה ול יד נ ח ת ול ד ות, ו כ ן מ צ ינ ו ס ד ר ע ו ל ם )סוף פכ ח(. י ש מ ד ר ש י א ד ה ר ים ל א י ד ון, א ל ז ה צ ח צ וח פ ש וט ו: ד ה נ פ ל רם.וע ל ש ם ש נ פ ל ו ו ה פ יל ו א ת ה ע ול ם, ו ל ש ון ע ר ית ל ש ון ע נ ק ים ה וא: ת י מ רםו ה ה ם. י מ י ד ו ר א נ וש ו נ י ק י ן: םוש ח י רוכ ן. א ף ע ל פ י ש ר א ו א ד ן ש ל ד ו ר א נ וש, ש ע ל ה א וק י נ וס ו ה צ י ף ש ל יש ה ע ול ם, ל א נ כ נ ע ד ו ר ה מ ול ל ל מ ד מ ה ם: ש א יור ת ש. ה י ו י ול ד ות ע נ ק ים ראשית Targum Onkelos The most accurate version of Onkelos Aramaic translation is based on Yemenite tradition. Terms that are Onkelos explanations (not verbatim translations) are printed in grey. Rashi Commentary The most accurate version of Rashi s commentary available today. Compiled from extensive research from medieval manuscripts. Allegories in Rashi Full sources are cited in Rashi script for each mashal (allegory) used by Rashi. א ד זכ

4 ראשית מצווה א מצוות פריה וריה ראשית שני ח א כח כט ל לא א ד ה צ ל מ ו צ ל ם א ל ק ים ר א א ת ו ז כ ר ו נ ק ה ר א א ת ם ו י ר ך א ת ם א ל ק ים ו י אמ ר ל ה ם א ל ק ים פ ר ו ו ר ו ו מ ל א ו א ת ה א ר ץ ו כ ש ה ו ר ד ו ד ת ה י ם ו ע ו ף ה ש מ י ם ו כ ל ח י ה ה ר מ ש ת ע ל ה א ר ץ ו י אמ ר א ל ק ים ה נ ה נ ת ת י ל כ ם א ת כ ל ע ש ז ר ע ז ר ע א ש ר ע ל פ נ י כ ל ה א ר ץ ו א ת כ ל ה ע ץ א ש ר ו פ ר י ע ץ ז ר ע ז ר ע ל כ ם י ה י ה ל א כ ל ה ו ל כ ל ח י ת ה א ר ץ ו ל כ ל ע וף ה ש מ י ם ו ל כ ל ר ומ ש ע ל ה א ר ץ א ש ר ו נ פ ש ח י ה א ת כ ל י ר ק ע ש ל א כ ל ה ו י ה י כ ן ו י ר א א ל ק י ם א ת כ ל א ש ר ע ש ה ו ה נ ה ט ו מ א ד ו י ה י ע ר ו י ה י ק ר י ום ה ש ש י ו י כ ל ו ה ש מ י ם ו ה א ר ץ ו כ ל צ א ם ו י כ ל א ל ק י ם י ו ם ה ש יע י מ ל אכ ת ו א ש ר ע ש ה ו י ש ת י ו ם ה ש י ע י מ כ ל מ ל א כ ת ו א ש ר ע ש ה ו י ר ך א ל ק ים א ת י ום ה ש יע י ו י ק ד ש א ת ו כ י ו ש ת מ כ ל מ ל אכ ת ו א ש ר ר א א ל ק ים ל ע ש ות א ל ה ת ול ד ות ה ש מ י ם ו ה א ר ץ ה ר א ם י ום ע ש ות יקו ק א ל ק ים א ר ץ ו ש מ י ם ו כ ל ש יח ה ש ד ה ט ר ם י ה י ה א ר ץ ו כ ל ע ש ה ש ד ה ט ר ם 3 Mitzvot Each mitzva is listed next to its relevant pasuk, according to the Sefer HaĤinukh. Index Tabs Index tabs on margin of every page indicate the name of each parasha for easy and quick navigation. Clear Layout The Ĥumash text is presented in large, clear typeface using the Koren Tanakh font. Traditional Chapter Divisions The traditional Jewish chapter divisions of the Biblical text ( sedarim ) have been restored. The sedarim are indicated in the outer margin, while the widelyused (non-jewish) divisions are preserved and indicated in the inner margin.

5 Deluxe editions include these additional color features: ע ש ה ל ך ת ת ע צ י פ ר )פרשת נח ו, יד( פ ר ישנה מחלוקת אשר לזיהויו של העץ, אך קיימת הסכמה שמדור עץ עמיד מים המתאים תכונותיו לניית אניות, וככל הנראה מדור עץ מחטני. מסתר יותר שהוא אחד ממיני הערער )Juniperus( המכונה יוונית שם קדרוס, מעין תרומו של אונקלוס. מימין: עץ ערער. משמאל: קורות ערער Biblical Botany Explanations by Professor Zohar Amar, an expert biblical botanist, identify the flora and fauna of the Land of Israel, as described in the Torah text. Includes color photographs and the accompanying pasuk. מסעות האות ארץ ארהם ארהם Maps Color 3D maps offer a new, modern look at the parshiyot. These maps were designed specifically to show details that are not clear from a cursory reading of the text. 7 יעק לוקח את הרכות וורח יעק חוזר לארץ מכירת יוסף יוסף עולה לדולה הפסקה מוחלטת של השם מנוחת התיה על הרי אררט התלות ראשי ההרים משך זמן המול שילוח שילוח שילוח שילוח עור יונה יונה 2 יונה 3 חרו המים ישה הארץ רית ין התרים ארם יוצא מחרן לארץ עקדת ופטירת שרה נישואי ורקה יעק יורד למצרים ארהם יעק יוסף שנים אור כשדים וחרן מצרים 2 שנים יעק חרן 22 שנים יוסף מצרים יעק Diagrams and Illustrations Graphic illustrations allow readers to appreciate the rich details of the narrative such as: the events of the flood, the priestly clothing, the ritual offerings, and more מצרים יוסף