תוכן עניינים פתח דבר...3 פרק 1: מבוא...4 : מפות ותצלומי אויר...8 פרק 2 מפות...9 תצלומי אויר...14 : סקירה היסטורית...17 פרק 3 הקמת הבניין...18 רצף כרונ

תמליל

1 תוכן עניינים פתח דבר...3 פרק 1: מבוא...4 : מפות ותצלומי אויר...8 פרק 2 מפות...9 תצלומי אויר...14 : סקירה היסטורית...17 פרק 3 הקמת הבניין...18 רצף כרונולוגי המתאר את קורות המבנה : תיאור המבנה...40 פרק 4 חזיתות...41 תכניות וחתכים...44 תיעוד צילומי...49 מפגעים...53 פרטי בניין...58 שחזור...72 תב"ע...76 מקורות ותודות...77 : : : : פרק 5 פרק 6 פרק 7 פרק 8 2 תוכן עניינים

2 פתח דבר תיק תיעוד זה נערך במסגרת סטודיו שימור בבית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי באוניברסיטת תל-אביב. שדרות ירושלים הוגדרו כנושא המרכזי למחקר. בעבר, נשרף הארכיון של עיריית יפו ולכן ישנו מחסור בחומר ארכיוני מלפני שנת תהליך התיעוד של המבנה וההתחקות אחר ההיסטוריה שלו היו כהרכבת פאזל, בכל שלב נחשפו בפנינו פרטים חדשים. דרך ההכרות עם ההיסטוריה של הבניין נחשפנו לעברן המרתק והמורכב של שדרות ירושלים. :6 מתעדת זו חוברת היבטים המבנה של שונים בשדרות ירושלים היסטורי, עכשווי ומשוחזר. התיעוד ההיסטורי על מבוסס ומפות אוויר תצלומי היסטוריות, שרטוטים ומסמכים הבניין תיק מתוך בעיריית תל-אביב, הבניין של צילומים וסביבתו, ניתוח טכנולוגיית הבניה, חקירת תולדות הבניין והשימושים וניתוח בו השינויים השנים. עם הבניין שעבר הקיים המצב תיעוד מבוסס על צילומים, תיעוד אדריכלי של הבניין ע"י שרטוטים ורישומים, פרטי תיעוד בניין שונים כגון: פתחים, מעקות, עמודים מעוטרים ותיעוד המפגעים בבניין. לבסוף, ישנו פרק השחזור של הבניין המקורי. 3 פתח דבר

3 מבוא יפו - היסטוריה כללית יפו היא מערי הנמל העתיקות בעולם. עיר בה ישבו עמים רבים ולאורך השנים נלחמו על שליטתם בה. עד ימי הביניים יפו הייתה עיר נמל משגשגת, והאימפריות ששלטו באזור השתמשו רבות בנמלה. בימי הביניים יפו איבדה מחשיבותה וכך עמדה חרבה עד המאה ה- 17, אז התיישבו נזירים בעיר פרנציסקנים, אשר הקימו בה כנסייה. בשנת 1804 העיר את כבש סולימאן פחה בעזרת - נבוט אבו מחמוד ובתמורה הארץ מושל אותו מינה לכך רבות פעל נבוט אבו יפו. למושל ג'אזר אל אחמד לפיתוח ב- 15 העיר. שנות שלטונו שוקמה העיר. בשנת 1831 העיר את כבש אברהים שימשה יפו קרב. ללא המצרי, פחה מצרים, עם לקשר מרכז לחילותיה, מסים נגבו ובה שהועברו למצרים. ישראל ארץ את להפוך ביקש הפחה לאזור התיישבות מצרי ובבוסתנים שכונות נבנו יפו שסביב ערביות מוסלמיות של מהגרים ממצרים. יחסו של הפחה לנוצרים היה סובלני ועל ידי כך השיג את תמיכת מעצמות אירופה בשלטונו. הוא התיר למעצמות זרות להקים בעיר מוסדות דת וחינוך. האוכלוסייה המוסלמית התנגדה לגישתו ומרדה בשלטון המצרי, והשלטון חזר לידי הממשל העות'מאני. משנת 1840, לאחר עזיבת המצרים, שלט בעיר "קאימקאם" (ממלא מקום), מושל מטעם הפחה של ירושלים. בסוף שנות ה- 60 נמל יפו והעיר העתיקה בחומה נוסף שער נפתח ה- 19 המאה של המזרחית. ב נהרסו העיר חומות ובתוואי החומה והחפיר רבים בתים הוקמו וחנויות. שער נמל, עיר הייתה יפו הכניסה לפלשתינה. סוחרים, חיילים ומשם חופיה אל הגיעו דת ואנשי המשיכו בדרכם מזרחה לירושלים, דרומה לעזה או צפונה לדמשק. 4 מבוא יפו- היסטוריה כללית

4 שדרות ירושלים בשנת 1915 הוקמו שדרות המושל ידי על ירושלים בניסיון בק, חסן יפו של הטורקי שדרות את לחקות רוטשילד שסללו היהודים באותה אביב. בתל תקופה השדרה בלב נסללה הפרדסים ששכנו צורך. כל בה שהיה ללא ליפו, ממזרח השדרה בתחילת דרכה הובילה לאחד מפרדסי יפו והסתיימה באזור שכונת מנשייה. כיום השדרה היא ציר מרכזי בעיר יפו, והיא מובילה לערים חולון ובת ים. בזמן השלטון התורכי נקראה השדרה על שמו של "ג'מאל פשה", מושל סוריה וארץ ישראל. בימי השלטון בריטי הוסב שמה לשמו של "המלך ג'ורג' החמישי". השדרה התפתחה בימי המנדט למוקד חברתי ותרבותי ולאורכה נבנו מבני ציבור וחנויות רבות. לאחר מלחמת העצמאות אוחדו לרשות ויפו אביב תל הערים מקומית רחוב היה כבר אביב שבתל וכיוון אחת, ג'ורג' המלך של על-שמו החמישי, שונה שמה של השדרה, והיא נקראה על שם העיר ירושלים. אוכלוסיה יפו שבשנת 1922 הכילה 27,437 ערבים ורק 5087 יהודים, כיום מכילה 30,000 יהודים ו- 16,500 ערבים מוסלמים ונוצרים. כל זאת עקב 1948 השינויים הקיצוניים על שעברו האוכלוסיה הערבית. אילו האוכלוסיה הייתה לא הערבית מגורשת בשנת מיפו הנראה ככל מספר 70,000 התושבים ל- מגיע היה בעיר רוב נפש. האוכלוסייה באזור נמצאת סוציו- במצב ביותר. נמוך אקונומי בשנים האחרונות האזור מתמלא באוכלוסיה מבוססת הדירות ערך את המעלה ומחריפה בכך המצב את שאנשים החיים רבים העוני לקו מתחת מוצאים עצמם מגורשים מבתיהם. שדרות ג'מאל פשה 5 מבוא שדרות ירושלים

5 ענף הפרדסנות בתחילת המאה ה- 19 חלק גדול מן הקיום הכלכלי בעיר יפו היה מבוסס על חקלאות במישרין ובעקיפין. נוסעים רבים, שעברו ביפו באותה תקופה, תיארו את הגנים המושקים בגלגלי-מים, שהקיפו את העיר. הללו הכילו מעצי לימון ותפוח-זהב, רימונים, תאנים, לירקות, ועד ענבים אבטיחים מאד ניזוקו אלו גנים סוכר. וקני בתקופת אל-ג'זאר, של בימיו שוקמו אך איבראהים בשנים פחה, השיפור בתנאי שחל הניכר הביטחון באזור באותה רבות תרם תקופה לשגשוג של ולצמיחה לפיתוח של יפו. מטעי תרמו אלו גנים הפלאחים המצרים שהתיישבו בשנות השלושים בסביבות בהשקיה יפו. הם מסודרת, השביחו את הפרדסים, עד שההדרים שבסביבות יפו קנו להם שם טוב והוחל לראשונה ייצואם לחו"ל. מרכז ההדרים הארץ- ביפו. היה ישראלי הביקוש לתפוז היפואי והתפתחות הימי הסחר והספנות באוניות קיטור (החל התיכון הים של במזרחו מאמצע המאה ה- 19 ) תרמו להרחבתם של שטחי ההדרים בסביבתה של יפו שנות שלהי עד דרך הפרי שווק מאה אותה של התשעים אלכסנדריה, משנת החל אולם אוניות של ישיר קשר נוצר קיטור בין יפו לבין אנגליה שהייתה השוק העיקרי לתפוזי ארץ ישראל. התרחבות זו התבטאה בעלייה מתמדת במספר תיבות סככת אריזה לתפוזי יפו, שנת , ייצוא התפוזים בשנת מיפו. יפו דרך יוצאו כ- 260,000 תיבות תפוזים, בשנת יוצאו תיבות וב יוצאו כ מיליון תיבות תפוזים. תיאורים משנות החמישים ה- 19 המאה של הכנסת על מספרים גידולים חדשים לסביבות שנועדו תות עצי ובהם העיר לפיתוח תעשיית המשי. אלו ביוזמות השתתפו נכבדיה יפו, של ועשירייה מוסלמים, בדווים-למחצה ונוצרים. ה- שנות בסוף לחלקם היו לבית בנוסף המגורים בעיר שלהם בתוך וילות גם העתיקה הפרדסים. לחלק אף מהכנסיות גינות, היו ביפו 70 פרדסים ווילות בסביבה. בקניית הפרדסים וטיפוחם השתתפו גם יהודים, גרמנים וטמפלרים. ייצוא תפוזים מנמל יפו 6 מבוא ענף הפרדסנות

6 יהודי יפו במאה ה ,000 8,000 בתחילת המאה ה- 20 הגיע מספר היהודים בעיר לשיא: היו ב מתוך יהודים מרכז אז הייתה יפו תושבים. המושבות היהודיות בארץ הגיעו אליה ישראל, היהודים מהגולה למושבות פנו וממנה הראשונות. ביפו קיבלו את המידע על קרקעות שעמדו למכירה ועל מקומות עבודה פנויים. פעילות זו התרכזה סביב ח'אן מנולי ) החאן נמצא ממזרח לכיכר השעון בדרך לשוק הפשפשים), אכסניה לעוברי אורח בבעלות ארמני בשם מנוּלי. הייתה זו תחנה מרכזית של העגלות שנסעו למושבות הראשונות. אליה הגיעו בני המושבות ליפו לקניית מוצרים ולשם שיווק תוצרתם. אל החאן הגיעו גם העולים החדשים ובו פגשו סוחרי קרקעות. הח'אן כונה באותם ימים "מרכז המושבות ביפו". בסביבתו היו גם מוסדות שסייעו לקליטת העולים: ועד חובבי ציון והמשרד הארצישראלי. בשנת 1908 פרץ גל מעשי איבה נגד יהודים. ביפו, בניגוד ליתר הערים, לא חיו היהודים ברובע נפרד, אלא בקרב האוכלוסייה הערבית והנוצרית. בעקבות מהפכת הטורקים הצעירים השתנו היחסים בין הקהילות. באותה תקופה החלו גם להתפרסם עיתונים אנטי ציוניים. היה זה אות אשר בישר את הידרדרות היחסים בין שתי האוכלוסיות בשנת מאורעות תרפ"א 1921 פרעות תרפ"א החלו בכ"ג בניסן ה' תרפ"א - 1 במאי 1921 ביפו ובהם נעשו מעשי אלימות של ערבים.140 היהודים נגד בארץ ישראל. המאורעות נמשכו חמישה ימים ובמהלכם נרצחו 47 יהודים ונפצעו ביפו אותה שעה גרו כ- 16,1000 יהודים אשר היוו כ- 40% מכלל תושבי יפו. ערביי יפו, בסיוע כפריים ערביים מהסביבה, שוטרים יפו. יהודי את תקפו ערביים שהצטרפו לפורעים תקפו בנשקם יהודים. ההמון חנויות שדד הכה, אבנים, יידה הערבי שהיווה ביפו, העולים בית את והתקיף של סמל עבורו העלייה יהודית. פעולות הובילו הללו האיבה לעיר מחוץ אל רבים יהודים של ליציאתם העתיקה ופיתוח אזורים שדרות היה מהם אחד חדשים, ירושלים. השדרה הייתה כבר אמנם מרבית אך קיימת בה המבנים מודעה משנות העשרים הקוראת להקמת מרכז מסחרי חדש. ה מ ו ד ע ה נבנו בשנות העשרים. מבטאת את תהליך יציאת היהודים ממרכז העיר העתיקה ופיתוחה של שדרת ירושלים ממזרח לה. יהודי יפו במאה העשרים 7 מבוא

7 מפות ותצלומי אויר מפות ותצלומי אויר 8

8 מפה עדכנית מפת תל אביב יפו כיום (אתר עיריית תל אביב יפו) מפה עדכנית 9 מפות ותצלומי אויר

9 (הארכיון הציוני) (גנזך המדינה) מפה בריטית משנת 1917 המתארת את יפו בשנת העיר העתיקה והדרכים אליה נראות בבירור, מסביב פרדסים. השכונות מחוץ לחומות עוד לא קיימות. מפה של יפו (בין 1915 ל- 1920) השדרה כבר בנויה אך אין עדיין בניינים בצידיה מפות היסטוריות 10 מפות ותצלומי אויר

10 מפה בריטית של יפו משנת השדרה כבר בנויה אך מסביבה עדיין נמצאים פרדסים. (גנזך המדינה) (גנזך המדינה) מפה בריטית של יפו משנת מבוסס על מפה מוקדמת יותר ולכן הבניין לא מופיע, על אף שקיים משנת ניתן לראות את מיקומו של הסניף הראשון של חברת אנגליה- פלשתינה ברחוב יפת. מפות היסטוריות 11 מפות ותצלומי אויר מיקומו הקודם של הבנק

11 (גנזך המדינה) (גנזך המדינה) מפה בריטית של יפו משנת המבנה מופיע בשלמותו. בחלקה הצפוני של השדרה כבר מופיעים בניינים ואילו חלקה הדרומי עדיין מוקף פרדסים. מפה בריטית של יפו משנת בבניין השכן מדרום (שדרות ירושלים 8) נמצא מטה המשטרה הבריטית. כמו כן, הדואר כבר קיים (שדרות ירושלים 12). מפות היסטוריות 12 מפות ותצלומי אויר

12 מפה בריטית של יפו משנת הבניין הסמוך (שדרות ירושלים 8) מסומן כבית משפט, ובניינים נוספים בסביבתו מסומנים כמבני ציבור וממשל, דוגמת משרד ההגירה. (הארכיון הציוני) מפות היסטוריות 13 מפות ותצלומי אויר

13 (אתר עיריית תל אביב- יפו) תצלום אויר 2008 ניתן לראות על הגג את שתי התוספות החדשות (1999, 2007) ואת התוספות הישנות יותר שנבנו לאורך השנים בצורה לא מסודרת. תצלום אוויר עדכני 14 מפות ותצלומי אויר

14 (הארכיון הציוני) תצלום אויר משנת 1917 המגרש ריק, הבניין עוד לא קיים. תצלום אויר משנת (הארכיון הציוני) המבנה קיים בשלמותו. בחזית המזרחית כבר בנוי חלק מהבניין בשדרות ירושלים 4 הצמוד אליו. מדרום ניתן לראות את הבניין בשדרות ירושלים 8 שבנייתו הסתיימה מעט לאחר הבניין בשדרות ירושלים 6. על גג המבנה קיימים רק חדרי המדרגות. תצלומי אויר היסטוריים 15 מפות ותצלומי אויר

15 (הארכיון הציוני) (הארכיון הציוני) תצלום אויר משנת 1944 תצלום אויר משנת 1971 בשני תצלומי האוויר ניתן לראות את התוספות שנבנו על הגג. תצלומי אויר היסטוריים 16 מפות ותצלומי אויר

16 סקירה היסטורית סקירה היסטורית 17

17 בגלויה העליונה מסוף שנות העשרים ניתן לראות את המגרש בו יבנה בית הפסאז' הגדול. בתמונה התחתונה גלויה המתעדת את הבניה של בית הפסאז' ע"י החלוצים, בתמונה ניתן לראות גם את הנחת היסודות של הבניין השכן שדרות ירושלים 8. 6 שדרות ירושלים מבט מכיוון מערב יסודות הבניין של שדרות ירושלים בית הפסאז' שדרות ירושלים 8 גלוית "בניין הארץ על ידי החלוצים" - נראים פיגומי הבנייה של בית הפסאז' (הארכיון הציוני) רחוב המלך ג'ורג' לפני הקמת הבניין, בין השנים סקירה היסטורית הקמת המבנה 18

18 הקמת הבניין ב 'ספר העלייה השלישית' של יהודה ארז, ישנו קטע המתאר את העבודה על בניין הפסאז' הגדול ביפו. ניתן ללמוד ממנו על תהליך הבנייה והאנשים שהיו מעורבים בו: הבניין נבנה עבור חברת "הבונה", על ידי פועלים ופועלות עבריים. הבניין נבנה בשנת 1921, לאחר מאורעות תרפ"א והדבר ניכר בתשומת הלב הרבה שעוררה נוכחות הפועלים העבריים ביפו הערבית. הבניין נבנה בקונסטרוקציה של בטון מזוין, שהייתה חדשנית לפלשתינה של אותה תקופה והגיעה עם המהנדסים מאירופה. מהנדסים שונים מוזכרים בקטע, ביניהם המהנדס ההונגרי ארפד גוט אשר הגיע לארץ באותה שנה. סקירה היסטורית הקמת המבנה 19

19 ידיעות מתוך עיתון ה"ארץ" בשנת 1921 התפרסמו בעיתון שתי ידיעות, העוסקות בבניית בניין הפסאז' ביפו. בשתיהן נאמר כי חברת "הבונה" אחראית לבנייה, ובאחת מהן עוד מצוין כי השימוש בקונסטרוקציה של בטון מזוין הייתה ראשונה מסוגה בארץ באחד אסון קרה באב ב' ביום אסון מקרה "הבונה" של הבניינים (בבנין הפסאז'). הפועל שלמה גרוסמן נפל מקומה שנייה ארצה... ומת מהתפוצצות הלב. מסמך המתאר רכישת מניות בחברת ה"בונה"- חברה אנגליה- פלשתינאית לבניה בעירבון מוגבל (ארכיון בנק לאומי) מפעילות "הבונה" למרות הקושיים הגדולים שבאו בתור תוצאות מהמשבר החברה בידי עלה בארץ, הכללי השנה במשך לבנות ברח' ביפו גדול פסאז' בית. מ יותר ובחיפה ביפו שעברה המלך ג'ורג' ובתי מרחצאות בחוף תל אביב. שני הבניינים האחרונים נעשו ע"י קונסטרוקציה של ברזל וביטון, הניסיון הראשון בשיטת בניין זו בא"י. עפ"י ביה"ח לשוקולדה ושמרים של ה"ה לוין. מלבד זה נגמר בית המלון ביפו שהתחיל לעסוק בבנינו "הבונה" מרוסיה. כעת השכירו את הבית הזה לוועד החינוך לפתוח בו בי"ס. סקירה היסטורית הקמת המבנה 20

20 מהנדס הבניין- ארפד גוט ארפד גוט, היה המהנדס הראשי של פרויקט בית הפסאז' הגדול ביפו. עובדה זו משמעותית בגלל החדשנות של השימוש בבטון מזוין באותה תקופה. שמו של ארפד גוט מוזכר מספר פעמים ע"י החלוצים בספר העלייה השלישית, נרחיב מעט אודותיו. ארפד גוט נולד בהונגריה בשנת תרל"ז סיים בהצטיינות את לימודיו שבגימנסיה בבודפשט. לאחר מכן למד בטכניון הממלכתי בבודפשט, סיים בשנת 1901 והוסמך למהנדס אזרחי. הוא התמחה בתכנון גשרים, עבודות בבטון מזוין וקונסטרוקציות ברזל ופלדה לבנייה בממדים גדולים. בניינים מהמפורסמים שתכנן (בנייה במימדים גדולים בצירוף קונסטרוקציות ברזל מזוין, בטון המסחר בית הם ופלדה) המרחץ בתי "כל-בו", "גלרט", ארמונות, אולמי עבודה לבתי חרושת גדולים ועוד. בילדותו עוד לגלויי נחשף אנטישמיות כלפי מוחלט שוויון היה בה בארץ שחי ולמרות היהודים ליבו בסתר קיננה ההרגשה, שהמוטב ליהודים לחיות 1921 בארץ לחוד משלהם. במרץ מקום לו כובש והחל ארצה עלה במקצועו. בניין את בנה שנה באותה הבניין אביב. בתל הים חוף על ה"קזינו" הראשון בארץ על יסודות ביטון מזוין. את בית הפסאז' ביפו בנה באותה שנה. פרויקטים נוספים שלו הם בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי ובית חולים שטראוס ברחוב בלפור. ארפד גוט בית הכנסת הגדול באלנבי, תל-אביב סקירה (נבנה היסטורית בשנת 1921) הקמת ביתהמבנה הקזינו "גלי אביב", תל-אביב (נבנה ב ונהרס ב- (

21 חברת אנגליה- פלשתינה (APC בנק אנגלו-פלשתינה (בשמו א פּ"ק הקודם המוסד היה הפיננסי בסוף היישוב של המרכזי תקופת האימפריה העות'מאנית, בכל תקופת המנדט מדינת ימי בראשית ואף הבריטי, ישראל. בשנת הוקם הבנק בשם כחברה "אנגלו-פלסטין קומפני" (אפ"ק) חברת אנגליה- פלשתינה, שהייתה חברה אוצר בת של התיישבות היהודים שנרשמה בבריטניה. החברה ביפו כבנק לפעול החלה בשנת 1903, ובשנת 1931 אנגלו- "בנק השם את קיבלה פלשתינה". ההסתדרות הציונית העולמית, באמצעות אוצר התיישבות היהודים, בעלת הייתה השליטה בבנק, והיא השתמשה בו למימון המשק הארץ-ישראלי. משרדיו הראשונים של הבנק נפתחו ברחוב יפת ב- 26 ביפו ביולי 1903, וכמנהל מונה זלמן דוד ליבונטין. - תקופת המנדט הבריטי הייתה תקופת הפריחה של בנק אנגלו-פלשתינה. ישראל בארץ פעל לא רשמי מרכזי בנק באותם בנק הימים ברקלי'ס שלטונות של כבנקאי רק שימש המנדט, לעסוק צורך ראו לא אשר בנושא, בשלב לא לפחות הראשוני. אנגלו-פלשתינה היה הגדול, הבנק היציב היישוב של והמכובד בארץ היהודי ישראל. שותפים היו מנהליו להתייעצויות בנושאים כלכליים ופיננסיים. למעשה, היה שותף לכל פרויקט כלכלי חשוב: הסוכנות היהודית, חברת החשמל, מקורות, מפעלי ים המלח, סולל בונה, מלונות, מפעלי תעשייה. דעתם של מנהלי הבנק על ההיבטים הכלכליים שבניהול אותם מפעלים הכריעה במידה רבה את גורלם. דלת משרדי הבנק ביפו. מתוך שלט הזיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח בכ' באב ה' תרס"ג - (יולי 1903) המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלסטינה בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תאודור הרצל". שטר כסף בן 500 מיל בהנפקת בנק שיק בהנפקת בנק אנגלו-פלשתינה אנגלו-פלשתינה 22 סקירה היסטורית הקמת המבנה

22 בנקאי בחברת אנגליה פלשתינה (הארכיון הציוני) הסניף ברחוב יפת, יפו (ארכיון בנק לאומי) לשכת הגזבר של חברת אנגליה פלשתינה ברחוב יפת, יפו (הארכיון הציוני) הסניף בירושלים (ארכיון בנק לאומי) הסניף בירושלים (ארכיון בנק לאומי) סקירה היסטורית הקמת המבנה 23

23 רצף כרונולוגי המתאר את קורות המבנה תוספת בנייה על הגג בתכנון אייל זיו תוספת בנייה על הגג בתכנון צבי הראל רכישת הנכס ע" י הרשות לפיתוח הסבה למגורים כניסת משרדים נוספים ה ק מ ת המבנה שנות ה- 40 שנות ה תוספת בנייה על הגג בתכנון דניאל רבס העברה הדרגתית של הנכס לבעלות פרטית 1948 העברת המבנה לאפוטרופוס לנכסי נפקדים שנות ה- 30 עסקי משפחת שלוש כניסת משרדי אנגליה- פלשתינה 2008 סקירה היסטורית רצף כרונולוגי המתאר את קורות 24 המבנה

24 משרדי חברת אנגליה- פלשתינה במבנה "ברחוב יפת 18, כמה קשה להאמין למראה הבניין המתפורר, הוקם בנק אפ"ק שהיה לזרוע המבצעת של אוצר ההתיישבות היהודית... ב הועבר הבנק למבנה חדש בשדרות ירושלים.." ( Ynet רזיאל, ) יפה אין כמו יפו בימים, כתבה שהתפרסמה ב- בשנת 1921 מיקומו את הבנק העתיק פינת ג'ורג' המלך לרחוב יפת מרחוב מוסטכים. השדרה של זה חלק הפך בהדרגה למרכזי פונקציות בו ונוספו ציבוריות ומסחריות נוספות (דואר, משרדי איתם יחד משפט), בתי הגירה, הגיע גם הצורך במשרדים. בבית הפסאז' לפעול החלו משרדים שונים, ביניהם משרדי חברת אנגליה- פלשתינה. שלט של חברת אנגליה פלשתינה על החזית הדרומית של המבנה Paletine Ilustrated / Frank Scholten סקירה היסטורית רצף כרונולוגי המתאר את קורות 25 המבנה

25 משרדי חברת אנגליה- פלשתינה במבנה שלט של חברת אנגליה פלשתינה על החזית המזרחית של המבנה, הפונה אל השדרה מתוך גיליון עיתון הארץ : חברת אנגליה פלשתינה עוברת אל משכנה החדש בפסאז' ברחוב המלך ג'ורג' סקירה היסטורית רצף כרונולוגי המתאר את קורות 26 המבנה

26 משרדים נוספים במבנה מלבד הימצאותם של משרדי חברת אנגליה פלשתינה בבית הפסאז', מצאנו עדויות למשרדים נוספים ששכנו בו, כשנה לאחר סיום בנייתו בשנת מתוך עיתון הארץ: אקספרס ארץ ישראלי בע"מ. ההנהלה של החברה מודיעה בזה כי המשרד של החברה עבר ביום ה- 25 בחודש זה לרחוב המלך ג'ורג' בית הפסאז' החדש במחסן No סקירה היסטורית רצף כרונולוגי המתאר את קורות 27 המבנה

27 עסקי משפחת שלוש במבנה משפחת שלוש משפחת שלוש הענפה ידועה כאחת המשפחות אשר עודדו את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה והקמת השכונות היהודיות ביפו ובתל אביב. שלוש אהרן ( ) בשנות לארץ עלה הארבעים ה- 19 המאה של מאלג'יריה. משפחתו התיישבה תחילה כך אחר בחיפה, לשכם עברה ולירושלים ולבסוף עסק שלוש ביפו. משכנה את קבעה בצורפות ובחלפנות. לעסקי שלוש פנה בעסקיו, הון משצבר הקרקעות. בתים בנה שלוש למשפחתו בשכונת מנשייה ישראל עזרת לחברי ומכר צדק, ובנווה קרקעות שעליהן נבנו לימים שכונת נווה שלום, נווה צדק, מחנה יהודה, מחנה יוסף וכרם התימנים. חנות חמרי הבניין של האחים שלוש יוסף אליהו ואברהם חיים שלוש, בניו של אהרן, הקימו את החנות לחמרי בניין של "האחים שלוש", אשר שכנה בתקופה מסוימת בבית הפסאז' הגדול ברחוב המלך ג'ורג'. אהרן שלוש אהרן ושלושת בניו (אברהם חיים, יעקב ויוסף אליהו), ליד ביתם בנווה צדק אברהם חיים שלוש יוסף אליהו שלוש סקירה היסטורית רצף כרונולוגי המתאר את קורות 28 המבנה

28 עסקי משפחת שלוש במבנה משרדי בית המסחר לייצוא של צדוק שלוש צדוק שלוש, בנו של יוסף אליהו שלוש, ייסד בית מסחר לייצוא פרי הדר. מאוחר לשכת את ייסד יותר ישראל- ארץ המסחר מו"ל והיה רומניה פרסומים כלכליים. לאה, נינתו של אהרן שלוש, מעידה כי בשנות השלושים משרדו של צדוק שלוש היה בקומה השנייה של בית הפסאז' הגדול. צדוק שלוש יעקב שלוש יעקב שלוש - הפקיד הראשון בבנק אנגלו- פלשתינה בנו הצעיר של אהרן שלוש, יעקב, לא הלך בדרך המשפחה דאז. הוא היה משורר ושלט בשפה הערבית, עברית והצרפתית. יעקב שלוש ועובדי בנק אפ"ק יעקב החל לעבוד בבנק אנגלו- פלשתינה, אצל זלמן דוד לבונטין. הוא עבד בבנק במשך עשרות שנים והפך למתווך ומפשר בין הבנק ובין הוועד. פעמים רבות נקרא על ידי הועד להשתדל אצל השלטונות התורכים. סקירה היסטורית רצף כרונולוגי המתאר את קורות 29 המבנה

29 צילומים משנות העשרים גלויה מאמצע שנות ה- 20 המבנה יחד עם המבנים הסמוכים לו מאוכלסים בבתי עסק (חלקם יהודיים). ממול נמצאת תחנת אוטובוס ממנה יוצאים לכיוון ירושלים (ישנן מכוניות וברקע נראים עדיין גמלים...) סקירה היסטורית רצף כרונולוגי המתאר את קורות 30 המבנה

30 צילומים משנות העשרים תמונה שצולמה בין שנות השלושים לשנות הארבעים מופיעים כבר בניינים נוספים מדרום, דוגמת הדואר. ליד הטרנספורמטור במרכז השדרה עומדים הדיליז'נסים וברקע שלט תחנת האוטובוס לירושלים. סקירה היסטורית רצף כרונולוגי המתאר את קורות 31 המבנה

31 הקמת בנק נוסף בסמוך למבנה המנדט בזמן הבריטי, הצעה הייתה בשדרה נוסף בנק לבניית נוסף של סניף (ייתכן אנגליה- פלשתינה). מיקום המגרש הוא המדובר במרחק שני בניינים אנגליה- בנק ממשרדי פלשתינה, ובניין הדואר בין החנות ספיני'ס (כלומר שדרות ירושלים 10, היום מועדון התיאטרון). מעניין בחירת את לראות המיקום החדש לבנק לבנק כך כל בסמוך אנגליה פלשתינה שנמצא ממול, ומשרדיו הנמצאים לתכנון דומה הבנק של התכנון כן, כמו בניינים. שני במרחק במבנה שבשדרות ירושלים 6: בקומת הקרקע חנויות הפונות לשדרה ולסמטא הניצבת לה, ובקומה הראשונה משרדי הבנק. סקירה היסטורית 32 רצף כרונולוגי המתאר את קורות (הארכיון הציוני) המבנה

32 חנויות בקומת הקרקע בזמן המנדט בתכנית בריטית משנת 1938 ניתן לראות את החלוקה הפנימית של הבניין לחנויות בקומת הקרקע. זריפה רחוב אז נקרא שטח בן רחוב על שם משפחת שהיו זריפה בבעלותה חלקות רבות באזור. British Survey of Palestine מסמכים בערבית מתיק הבניין בעירייה: דרישת העירייה לתשלום עבור שינויים בחנות הליקרים, על שם שאפיק חדד, תכניות חנות לבקבוקי ליקרים בקומת הקרקע בשנות הארבעים. הוא חברת פלשתין- אנטרפריז, השוכר הוא שאפיק חדד. בעל הנכס סקירה היסטורית רצף כרונולוגי המתאר את קורות 33 המבנה

33 הסבת למגורים ובנייה על הגג ככל הנראה, בתקופה שעד 1948, משפחות ערביות קנו חלקים מהמבנה והפכו את הקומה הראשונה לדירות. בתקופה זו נבנו חדרים נוספים על הגג ששימשו גם הם למגורים. לאחר 1948 המבנה היה באחריות האפוטרופוס לנכסי נפקדים. בקומת הקרקע הושכרו החנויות לבתי עסק יהודיים שונים, ואילו הקומה הראשונה והשנייה שימשו למגורים. במסמך משנת 1951 מתוארת בקשה לאישור הוספת מטבח ונוחיות לחדר קיים בקומה ג' של הבניין. (תיק הבניין בעירייה) במסמך משנת 1960 מתוארת בקשה לאישור הוספת חדר הול לדירה קיימת בקומה ג' של הבניין. (תיק הבניין בעירייה) סקירה היסטורית רצף כרונולוגי המתאר את קורות 34 המבנה

34 חנויות בקומת הקרקע אחרי 1948 נגריה 1954 אטליז ובית חרושת לנקניקיות 1949 בית קפה 1956 שק"ם 1967 בית מלאכה לתיקון אפנים 1959 בית מלאכה למסגרות לתמונות 1960 סקירה היסטורית רצף כרונולוגי המתאר את קורות 35 המבנה

35 צילומים משנות השמונים חזית דרומית חזית מערבית חזית מזרחית מבט מדרום- מזרח תצלומים משנות השמונים (קלמן כץ) סקירה היסטורית רצף כרונולוגי המתאר את קורות 36 המבנה

36 תוספות בנייה עיקריות על הגג תכנית גגות לפני תוספת הבנייה של אדר' דניאל רבס תוספת הבנייה שתכנן אדר' דניאל רבס עבור הזוג קליר. התוספת נמצאת בנסיגה מקו הבניין הדרומי תוספת הבנייה שתכנן אדר' אייל זיו בחלקו המערבי של הגג, עבור הזוג פרץ. התוספת כולה נמצאת על קו בניין אפס. סקירה היסטורית רצף כרונולוגי המתאר את קורות 37 המבנה

37 טבלת שינויים וחילופי בעלויות תאריך שינויים במבנה בעל העסק בעל הנכס חברת הבונה משלימה את הבנייה עבור חברת אנגליה- פלשתינה 1921 חברת אנגליה- פלשתינה חברת אנגליה- פלשתינה חברת אקספרס ישראלי בע "מ כניסת משרדי חברת אקספרס ארץ ישראלי בע "מ לבניין חברת אנגליה- פלשתינה כניסת משרדי חברת אנגליה- פלשתינה לבניין חברת אנגליה- פלשתינה חברת אנגליה- פלשתינה כניסת משרד עורכי הדין ד.אוסטר וד"ר מ. דונקלבלום ד.אוסטר וד"ר מ. דונקלבלום חברת אנגליה- פלשתינה חברת פלשתין אנטרפרייז רוכשת את הנכס בשלמותו חברת פלשתין אנטרפרייז חברת פלשתין אנטרפרייז שינויים במפעל למילוא בקבוקי משקאות משכרים שאפיק חדד חברת פלשתין אנטרפרייז חיים זבדה, מאיר פילץ וחיים שייער קבלת רשיון לפתיחת איטליז ובית חרושת לנקניקיות האפוטרופוס לנכסי נפקדים קבלת רשיון לפתיחת חנות גלידה, גזוז ומזנון "אומן " אולפן משה האפוטרופוס לנכסי נפקדים חנות לחומרי בניין- "למר " 1950 לנדאו יחיאל ומריאנקה אהרן תוספת מטבח לדירה בקומה ג ' פליישון משה אריה האפוטרופוס לנכסי נפקדים תוספת נוחיות לדירה בקומה ג ' פליישון משה אריה האפוטרופוס לנכסי נפקדים תוספת חדרי שירות בקומה ג ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים קבלת רשיון לפתיחת נגריה לרהיטים משה שליבוביץ האפוטרופוס לנכסי נפקדים סידור סניטרי לנגריה בכוח מנוע משה אייזנשטיין האפוטרופוס לנכסי נפקדים סידור סניטרי לחנות תמרוקים ארליך ליפשיץ רשות הפיתוח קבלת רשיון לפתיחת בית קפה ברוך רוזנקרנץ וגבריאל ברלין האפוטרופוס לנכסי נפקדים רישום הנכס בטאבו (אדמה ובניין בן 11 חנויות ו- 27 חדרים ( האפוטרופס לנכסי נפקדים רכישת הנכס בשלמותו ע"י רשות הפיתוח קבלת רשיון לפתיחת בית מלאכה מכני שבתאי פרנקנטל רשות הפיתוח סקירה היסטורית רצף כרונולוגי המתאר את קורות 38 המבנה

38 טבלת שינויים וחילופי בעלויות קבלת רשיון לפתיחת בית מלאכה לתיקון אפניים יצחק גלעדי האפוטרופוס לנכסי נפקדים הוספת חדר הול לדירה בקומה ג ' יעקב כהן רשות הפיתוח רשות הפיתוח (עמידר ( קבלת רשיון לפתיחת נגריה ומסגרות לתמונות אלפרד סולד חידוש רשיון לעסק קיים משנת בית מלאכה לעיבוד מתכות שבתאי פרנקנטל רשות הפיתוח חידוש רשיון לעסק קיים משנת נגריה אטיאס יקותיאל כהן לובמן, ברוקנר, ארמון חידוש רשיון לבית חרושת לנקניקיות ואיטליז שק "ם שינויים במשרדים קיימים בקומה א ' והוספת יציע רשות הפיתוח רכישת שתי חנויות מחברת עמידר ע "י חברת נוי סוכניות בע "מ ורצברגר יוסף, משה קשני נביאי רשות הפיתוח שק "ם פתיחת משרד מבקר השק "ם בקומה א ' 1983 רשות הפיתוח בדיקת מצב בניין ע"י ד"ר א.סקרלט עבור י.ג.מתאר ביקורת מבנה - דו"ח בודק מטעם העירייה הריסה, הוספה ושיפוץ בדירה בקומה ג ' קליר קליר 1999 הריסה, הוספה ושיפוץ בדירה בקומה ג ' אבי פרץ אבי פרץ 2006 מתוך הנתונים בטבלה ניתן לראות כי עד שנות הארבעים הבניין הכיל חנויות ובתי עסק בקומת המסחר, ואילו בקומה הראשונה היו משרדים. כבר בתחילת שנות החמישים ישנו תיעוד של מגורים בקומה הראשונה ועל הגג. מגמה זו של הפיכת המשרדים למגורים ממשיכה עד היום (פרט למשרדי מבקר השק"ם שפעלו בקומה הראשונה משנת 1983 עד 2007). כמו כן, במהלך השנים נבנו תוספות על גג הבניין והיום מרביתו בנוי. סקירה היסטורית רצף כרונולוגי המתאר את קורות 39 המבנה

39 תיאור המבנה תיאור המבנה 40

40 חזית דרומית חזיתות 41 תיאור המבנה

41 חזית צפונית קו קונטור שדרות ירושלים 4 חזיתות 42 תיאור המבנה

42 חזית מזרחית ומערבית חזית מזרחית חזית מערבית חזיתות 43 תיאור המבנה

43 קומת קרקע תכניות - תכנית קומת קרקע תכנית קומת קרקע - גלריה תכניות 44 תיאור המבנה

44 תכניות - קומה אא' תכניות קומה א' תכניות קומה א' גלריה תכניות 45 תיאור המבנה

45 תכניות - קומה ב' תכנית קומה ב' תכנית קומה ב' - גלריה תכניות 46 תיאור המבנה

46 תכניות - תכנית גגות תכניות 47 תיאור המבנה

47 חתכים חתך ד-ד חתך א-א חתך ב-ב חתך ג-ג חתכים 48 תיאור המבנה

48 תיעוד צילומי - חזיתות תמונה פנוראמית חזית צפונית.1 1 בניין מגג צולמה דירות ברחוב רזיאל. תמונה פנוראמית חזית דרומית.2 צולמה ממרפסת קומה של שלישית שדרות ירושלים 8. קולאז' תמונות של חזית דרומית תיעוד צילומי 49 תיאור המבנה

49 רחוב הדואר בית הדואר שדרות ירושלים 8 שדרות ירושלים ,8 6 3,4,5 1,2 תיעוד צילומי 50 תיאור המבנה חזית צפונית

50 חזית מזרחית חזית מערבית 1 חזית מערבית תיעוד צילומי 51 תיאור המבנה

51 פרטי בניין חללי פנים בכניסה למבנה מבט לחלל הכניסה ולחדר המדרגות דלת הכניסה, מבט מבפנים מסגרות עיטורים בחלל הכניסה חדר המדרגות חלל הכניסה פרטים אופייניים -1921) נמצא sky-lightבתקרה של חדר המדרגות מרפסת ומעקה ברזל (חזית מערבית) עיטורים תלת-ממדיים בחזית פילאסטר בחזית המזרחית תבליט המציין את השנה של הקמת המבנה מעל דלת הכניסה התפר בין בניין מס' 4 ל עמוד קורינתי בכניסה למבנה תיעוד צילומי 52 תיאור המבנה

52 מפגעים מפגעים 53

53 מיפוי מפגעים בפרק זה של התיעוד נבחן את המפגעים של הבניין, על מנת למפות את המפגעים בצורה הטובה ביותר חילקנו אותם למספר קטגוריות שונות, מטרת החלוקה בשלב הראשוני היא ניתוח הסיבה הגורמת למפגע ובשלב מתקדם יותר בחירה בדרכי טיפול של כל מפגע ומפגע שינויים בפתחים כבלים ושלטים אלמנטים זרים אטימת פתחים הריסת אלמנטים אדריכליים צמחייה סגירת פתחים מפגעים בטיח תוספות בניה מפגעים 54

54 30. אלמנטים זרים. 20 כבלים ושילוט 10. שינויים בפתחים 11- החלפת חלונות 12- החלפת דלתות קומה א', גג 13- החלפת דלתות קומת קרקע אטימת פתחים 70. סגירת פתחים 60. צמחיה. 50 הריסת אלמנטים אדריכליים 80. מפגעי טיח 31- מזגנים, דודי שמש 32- צינורות 90. תוספות בנייה 21- כבלים 22- שילוט 61- שיח קוצני 51- הריסת פילאסטר 52- הריסת אלמנט מחודד בגג 81- רטיבות 82- תיקונים חזית דרומית פתחי הכניסה לשק"ם סגירת דלתות בלוחות עץ 72- סגירת דלתות בלוחות פח 73- סגירת דלתות בסורגים 74- סגירת דלתות בלוחות עץ (שיפוצים) 53- הריסת כותרות קורינטיות 91- תוספת של אדר' אייל זיו 92- תוספות בשלבים בחלק המזרחי 93- תוספת ושיפוץ של אדר' 94- תוספת של אדר' דניאל רבס צבי הראל -41 אטימת חזית דרומית 55 מפגעים

55 30. אלמנטים זרים. 20 כבלים ושילוט 31- מזגנים 21- כבלים 32- צינורות חזית צפונית 10. שינויים בפתחים 11- החלפת חלונות בחדר שעל הגג 60. צמחיה 50. מפגעי טיח 40. פתיחת חלונות 61- שיח קוצני 51- רטיבות 41- פתיחת חלונות בדירה המערבית בקומה א 52- תיקונים 42- פתיחת חלונות בתוספת על הגג 70. תוספות בנייה 71- תוספת של אדר' אייל זיו 72- תוספות בשלבים בחלק המזרחי 73- תוספת ושיפוץ של אדר' צבי הראל 74- תוספת של אדר' דניאל רבס חזית צפונית 56 מפגעים

56 חזית מזרחית ומערבית 30. אלמנטים זרים. 20 כבלים ושילוט 31- מזגנים 32- מנורות, צלחת לווין 33- צינורות 21- כבלים 22- שילוט 60. צמחיה. 50 הריסת אלמנטים 10. שינויים בפתחים 11- החלפת חלונות 12- החלפת דלתות קומה א 13- החלפת דלתות קומת קרקע.40 אטימת פתחים 51- הריסת פילאסטר 52- הריסת אלמנט מחודד בגג 61- שיח קוצני 41- אטימת חלק דלת בחזית מזרחית 42- אטימת חלק חלון בחזית מזרחית 70. סגירת פתחים 80. מפגעי טיח 90. תוספות בנייה 91- תוספת של אדר' אייל זיו 92- תוספות בשלבים בחלק המזרחי 81- רטיבות 82- תיקונים 83- סדקים 71- סגירת דלת בלוחות עץ חזית מערבית חזית מזרחית 71 חזיתות מזרחית ומערבית 57 מפגעים

57 פרטי בניין פרטי בניין 58

58 הכניסה למבנה כניסות שתי לבניין מרכזיות מרחוב בן-שטח, שתיהן בתוך נמצא ברזל עשוי שער זהות. באבן גדולה. אבן קשת הראשה מסותתת נבנה בה השנה המבנה. הקשת מסתיימת בשני עמודים קורינתיים. הכניסה לבניין נחשבת מפוארת ביותר ביחס לאותה תקופה ומצביעה על כסף רב אשר הושקע בבנייה. פרטי בניין כניסה למבנה 59

59 דלת הכניסה הפסאז' בית מרובה באלמנטים פיתוחי של ברזל, הבולט הכניסה שער הוא מבניהם המפואר. בשתי זהה השער הכניסות מכיל והוא אלמנטים קישוטיים כמו שונים סלסולים לוליינים, פרחים ועוד. פרטי בניין כניסה למבנה 60

60 שער הברזל בכניסה תיבות ראשי ישנם השער של העליון בחלק המורכבים משתי אותיות לטיניות. בבדיקת כתיב מחובר שלוש יש כי נראה אפשרויות לפירוש האותיות, בעלת אינה מהן אחת אף אולם קשר מובהק לאנשים או לחברות הקשורים במבנה. TE EJ PE פרטי בניין כניסה למבנה 61

61 עמודים קורינתיים מצידי השער ניצבים שני עמודים קורינתיים התומכים בקשת. העמודים עשויים בטון ועבודת סטוקו, ומשלבים בחזית האר- דקו מאפיינים יפואיים רומנטיים. חתך מבט צידי מבט חזיתי א מבט מחזית דרומית מבט צד פרטי בניין כניסה למבנה 62

62 חלל הכניסה 5 הכניסה חלל למבנה מפואר ניכרת מאוד. השקעה בתכנון, בחומרים, בעיטורים ובתאורה. כשנכנסים למבנה, מ' בגובה חלל נפתח 50 ולאחריו 5 מדרגות רחבות. עמודים ישנם מעוטרים העשויים בטון, חלק הם אלו עמודים מהקונסטרוקציה בעובי קשת נושאים והם ס"מ. בגג חדר המדרגות ישנו חלון עליון אשר מציף את החלל באור טבעי. בקירות הצידיים נמצאות מסגרות אשר בעבר היוו מסגור לציורי קיר. בין המסגרות ישנו עיטור תלת מימדי של עלים וענבים. רישום בצבעי 63 חלל כניסה מים של חלל ה כ נ י ס ה פרטי בניין

63 חלל הכניסה ב מסגרות לעיטורים כיום צבוע בלבן מיקום העיטור התלת מימדי העמוד הקורינתי מחוץ למבנה א א בחתך חלל הכניסה ניתן לראות את הארגון של המסגרות על הקיר, בצד ימין ניתן לראות את הפרטים של עמוד הבטון המעוטר אשר נושא את הקשת ומפאר את חלל הכניסה חתך ב-ב ב חתך א-א פרטי בניין חלל כניסה 64

64 מדרגות חדר המדרגות נמצא בהמשך ישיר לחלל הכניסה וגם הוא מושקע ומפואר. בחתך מצד שמאל ניתן לראות כי חדר המדרגות תופס נפח משמעותי מנפחו הכולל של הבניין. המדרגות הן מדרגות זיזיות הנתמכות על ידי קירותיו העבים של חדר המדרגות (50 ס"מ). המדרגות עשויות בטון טרומי והן אופייניות לבנייה בתקופה זו. חדר המדרגות חלל הכניסה תכנית כניסה למבנה פרטי בניין חדר המדרגות 65

65 1 מעקה בחדר מדרגות המעקה בחדר המדרגות עשוי ברזל יצוק. עבודת הפרזול משלבת ריתוך עם ניטים וחבקים פרטי בניין חדר המדרגות 66

66 חלון טיפוסי מיקום החלונות בחזית פנים חוץ מבט על התריס מבט חלון חתך חלון חוץ פנים תכנית חלון פרטי חזית תריס במבט 67 במבט פרטי בניין חלון

67 מעקה מרפסות בכניסה כמו במעקות גם לבניין אשר במרפסות לראות ניתן השקעה בפיתוחי הברזל. בחזית המזרחית ישנה מרפסת אחת גדולה ובחזית המערבית המרפסת הקטנה ביותר. המודולים המוגדלים בשרטוט חוזרים על עצמם בכל המעקות במרפסות. בכל פעם מופיעים אותם שני מודולים בהרכבים שונים. מעקה המרפסת עשוי כולו ברזל יצוק בחתך מלבני 3/12 מ"מ. ישנו שילוב של טכניקות חיבור שונות: ריתוך, ניטים וחבקים. סימון המעקות בחזית הדרומית פרטי בניין פרטי חזית 68 דוגמא של מעקה בחזית הדרומית

68 תבליטים בחזיתות 1. תבליטי סטוקו. עיטורים אלה תורמים ליצירת מראה תלת מימדי בחזיתות המבנה והם אופייניים לסגנון האר- דקו. 2. שני התבליטים המשולשים ממוקמים מעל הכניסות למבנה ובכך מדגישים אותן. 3. פילאסטרים החוצים את המבנה מהקרקע ועד הגג, יוצרים חלוקה אנכית וקצב בחזית. הפילאסטרים הם חלק מן המערכת העיטורית התלת מימדית של החזית. תבליט משולשים המדגישים את הכניסות פילאסטר פרטי בניין פרטי חזית 69

69 ציורי קיר הקירות נצבעו חלקם בצבע סיד לבן וחלקם צופו בשליכט. רק המסגרות שנותרו ריקות בכניסה למבנה על מרמזות תכנית עיטורים מפוארת שקישטה החלל. את בשליכט צופו אשר בקירות נשמרו הציורים את לקלף היה וניתן השליכט מבלי לפגוע בהם. ציורים בחנות פרסקו אשר נחשפו במהלך שיפוצים המיקומים בהם נמצאו ציורי הקיר: בחללי הכניסה, חדר המדרגות וחנות הצמודה לכניסה המזרחית. ציורי קיר בחדר המדרגות פרטי בניין ציורי קיר 70

70 ציורי קיר - ניתוח משמעות בחנות "פרסקו" נמצאו ציורים מסוג "ספירלה". אלו ציורי קיר דקורטיביים, דגם סקורל בגוונים של זהב ולבן. The Evolute Spiral Band הספירלה (גל לולייני) - - ספירלה דגם סטנסיל ציור נראים הים גלי סקרול כמקור השראה למוטיב ברור בעולם הזה. היו העתיק שימושים רבים לאורנמנט כדים על זה ובפסיפסים. כתב סלס החוקר שבתקופת הרנסנס הוסיפו לאורנמנט זה עלים ופרחים דקורטיביים כאשר הלוליין העתיק נראה פשוט מדי. דגם עיטורי בבית הפסאז' הגדול בשדרות ירושלים הפסאז' בית נבנה בה בתקופה הגדול בשדרות ירושלים כלל בדרך זה מסוג קיר ציורי שימשו במקומות בילוי כמו מסעדה או מועדון. אורנמנט ספירלה Sales, Plate 97/10 Page 153 אורנמנט ספירלה, בית גרול שרונה דגם עיטורי בבית הפסאז' פנסק ברחוב הרצל תל-אביב שיחזור העיטור בפסאז' פ נ ס ק O. Jones, Plate XXV אורנמנט הספירלה בבית הפסאז' הגדול בשדרות ירושלים פסיפס בפומפי דגם זהה לעיטור בבית הפסאז' הגדול בשדרות ירושלים בגוון אוקר צויר בפסג' פנסק (הרצל 16 תל-אביב) בחלק עליון של קיר חדר המדרגות. שני המבנים לא שימוש כפסאז' בטיפולוגיה האירופאית אלא היו מבנים ששלבו מסחר עם משרדים. (מידע על ציורי הקיר באדיבות החוקר שי פרקש) פרטי בניין ציורי קיר 71

71 שחזור שחזור 72

72 דרכי השחזור במהלך החיפוש חומרים אחר הצלחנו לא תיעודיים התכניות על ידנו את לשים המקוריות המצב את לשחזר מנת על הבניין. של המקורי נעזרנו בחומרים שאספנו במהלך תמונות כמו התיעוד היסטוריות, הפרוגראמה המקורית, אלמנטים קונסטרוקטיביים, בדיקת הקירות עובי ואלמנטים והקרניז קיר ציורי כמו עיטוריים במפגש הקיר והתקרה. הקרניז שהשתמר במלואו בחדר המדרגות חלק היה בלתי נפרד מהבניין כולו ועדיין ניתן לראותו בחלקים מסוימים. כמו כן, קיימנו שיחות עם האדריכלים השונים אשר תכננו בבניין לאורך השנים בניסיון לאתר את הקירות המקוריים. תמונות של הקרניז המקורי בחנויות ובדירות השונות שחזור דרכי השחזור 73

73 משוחזרות תכניות תכנית קומת קרקע תכנית קומה א' תכנית גגות שחזור תכניות 74

74 חתכים משוחזרים חתך א-א ב א א ב חתך ב-ב שחזור חתכים 75

75 חזיתות משוחזרות חזית דרומית חזית מערבית חזית מזרחית שחזור חזיתות 76

76 תב"ע בתב"ע הקודמת המבנה נמצא באזור מסחרי (צבע אפור) תב"ע מס' 2572 ב.מ. 45 "מתחם כיכר השעון יפו" ועדת התכנון: תל אביב סטאטוס התכנית: פרסום תוקף ברשומות אחראי: ועדה מקומית שם מתכנן: אדר' צפור- אזמנוב מטרת התכנית: להחיות את מתחם ככר השעון כמתחם למגורים ולשימושים מעורבים תוך שמירה על אופי המרקם העירוני הקיים והשלמתו וכן יצירת רצף עירוני עם יפו העתיקה ממערב ועם שד' ירושלים ממזרח כל זאת ע"י: קביעת אזורי מגורים, קביעת שטחים פרטיים פתוחים, קביעת שטחים צבורים פתוחים, שטחים למבני ציבור ומגרשים מיוחדים. קביעת אזור מסחרי. קביעת דרכים חדשות, דרכים משולבות, חניונים, הסדרי חניה, ביטול והרחבה של דרכים קיימות. קביעת מבנים לשימור והגדרת תנאים למתן היתרי בניה. קביעת נספח בינוי. קביעת שטחים להכנת תכנית לאיחוד וחלוקה מחדש. בתב"ע המוצעת ישנה מגמה של הפיכת האזור למגורים עם שימושים מעורבים. המבנה מוגדר כמגורים א'. תב "ע 77

77 ביבליוגרפיה מקורות ארכיונים בית אריאלה אוסף מטסון G. Eric and Edith Matson Photograph Collection ארז, י. ספר העלייה השלישית, עם עובד, תל אביב ארכיון חברת "עמידר" ארכיון עיריית תל אביב יפו בילין, י. התעשייה העברית שורשים, כתר, ירושלים ארכיון בנק לאומי ספריית גיאוגרפיה אוניברסיטת תל אביב הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) אוסף התצלומים הלאומי גנזך ההנדסה עיריית תל אביב יפו ארכיון ההיסטוריה מוזיאון תל אביב המרכז למיפוי ישראל - האוסף הלאומי למפות ולתצלומי אוויר הארכיון הבריטי יהב, ד. יפו כלת הים, תמוז, תל אביב כספי, י. שלוש משפחה אחת בית אחד (קטלוג התערוכה), דפוס רהב, פומרוק, צ. שלוש התל אביבי הראשון, הוצאת בבל, תל אביב קדר, ב,ז. מבט ועוד מבט על ארץ-ישראל, משרד הבטחון הוצאה לאור, ירושלים קרק, ר. יפו - צמיחתה של עיר, , הוצאת ספרים אריאל, ירושלים רוטברד, ש. עיר לבנה, עיר שחורה, בבל (ארכיטקטורות), Scholten, F. Palestine Illustrated אתרי אינטרנט תודות אדר' צבי הראל אדר' דניאל רבס אנתיאה וקס ורדי עו"ד צבי אברהם פומרוק BK אדריכלים אסף - איסמאיל אבו-שחאדה אדר' אמיר פלג ד"ר איתן בורשטיין דיירי הבניין : ששון קדם, אילנה אבוטבול, אבי וסיגל פרץ, יוסף עספור שי פרקש סלמה וסלים שחאדה יאיר מריאנקה- גלריה אגורה, רפי גואטה פרחי ג' ד א י אסנת איגרא מלצר אדריכלים מקורות ותודות