יישום החוק להגברת אכיפה של דיני עבודה תוכן כללי... 1 התשתית הנורמטיבית... 2 הפיקוח על שירותי השמירה והניקיון... 4 היקף שירותי השמירה והניקיון... 7 העס

תמליל

1 יישום החוק להגברת אכיפה של דיני עבודה תוכן כללי... 1 התשתית הנורמטיבית... 2 הפיקוח על שירותי השמירה והניקיון... 4 היקף שירותי השמירה והניקיון... 7 העסקת קבלני משנה על-ידי הזוכים במכרזים I שירותי ניקיון היחידות המקבלות שירותי ניקיון מנותני שירותים בדיקת תלושי שכר של עובדי ניקיון II שירותי שמירה בבתי הספר, באירועים ובמתקני העירייה...20 בדיקת תלושי שכר של שומרים ו/או מאבטחים סיכום...28 כללי על רקע התופעה ההולכת ומתרחבת של אי-ציות להוראות חוקי העבודה לרבות צווי ההרחבה, נחקק החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב )להלן: "החוק"(. מטרת החוק להגביר ולייעל את האכיפה של חוקי העבודה על-ידי הנהגת הליך מינהלי להטלת עיצום כספי על מעסיקים ועל מזמיני שירות, כהגדרתם בסעיף 2 לחוק; וכן על-ידי תיחום האחריות האזרחית והפלילית על מזמיני שירות, תוך התערבות בחוזה ההתקשרות בין מזמין השירות לבין המעסיק..1 העירייה מעסיקה נותני שירותים, בין השאר, בתחום הניקיון והשמירה באמצעות חברות קבלניות, המחליפות את מערכת היחסים המקובלת והדו-צדדית בין עובד ומעסיק אל מערכת תלת-צדדית לה שותפים העירייה, הקבלן והעובד..2 דו"ח ביקורת זה, המתייחס לשנים 2012 עד 2014, סוקר את הוראות החוק המחייבות, ואת היקף השימוש שעושה העירייה בקבלני שירותים בתחום הניקיון והשמירה; בוחן את הפעולות בהן נוקטת העירייה לצורך הגברת אכיפתם של חוקי המגן; ומצביע על פעולות קבלני השירות כלפי עובדיהם במסגרת עבודתם בעירייה, בהשוואה לחובות המוטלות עליהם מכוח משפט העבודה. בע"ע )ארצי( 1218/02 התייחס כב' השופט אדלר לסוגיית חובות המעסיק, כדלקמן:.3.4 1

2 "על מעסיק מוטלת החובה לדאוג שעובדיו לא ינוצלו ע"י חברת כח אדם, קבלן משנה או מעסיק במשותף )...( אחריות המעסיק ואחריות הקבלן הראשי, כוללת בחובה את הדאגה שהעובדים 1 יקבלו את שכרם." יובהר, כי בדיקת תלושי השכר של העובדים אותה ביצעה הביקורת, אינה בדיקה שלמה וממצה עד תום, ונעשתה מבלי לפגוע בזכויותיהם של העובדים. הבדיקה נערכה, לסירוגין, במחצית השניה של שנת התשתית הנורמטיבית בשנים האחרונות הולכת וגוברת התופעה הכללית בארגונים רבים, של שימוש בגורמים חיצוניים באמצעות מיקור חוץ )Outsourcing( לצורך ביצוע עבודות בתחומים שונים, בפעולות שאינן פעולות הליבה בארגונים אלה. בד בבד נעשה שימוש בסוג נוסף של העסקה - ההעסקה העקיפה - הנעשית על-ידי שני מבנים של העסקה: קבלני כח אדם וקבלני שירות. המבנה המשפטי של העסקה באמצעות חברת כח אדם שימש במקור להעסקת עובדים זמניים לתקופות קצרות בלבד, כך שהקשר העיקרי והקבוע של העובד היה מול הקבלן בלבד. בנסיבות 2 אלה ברור, כי המעסיק של העובדים הוא קבלן כח האדם. מדובר בעובדיו של קבלן שסופקו למעסיק בפועל לצורך ביצוע עבודה, שהיא חלק מליבת העבודה של המעסיק בפועל. המבנה המשפטי השני הוא העסקה באמצעות קבלן משנה, המשמש כקבלן שירותים ומספק למזמין שירות מוגמר )שאינו חלק מעבודת הליבה של מזמין השירות(, העשוי להיחשב כמיקור חוץ. השירות נעשה בחצריו של מזמין השירות, אך האחרון אינו מנהל את מתן השירות. קבלן השירות מקבל תמורה כספית העובד המוצב בארגון. בעבור השירות שהוא מעניק לארגון, ולא תמורה בגין עבודת במצב דברים זה, נשמרת ההפרדה בין האישיות המשפטית של הקבלן ושל מזמין השירות, ואין האחד אחראי למחוייבויותיו של השני. ברם, יש שמבנה משפטי זה ינוצל לרעה, מקום בו הקשר בין עובדי הקבלן והמשתמש חזק, ואילו הקשר עם קבלן השירות חלש. או אז גוברת התחושה כי 3 מדובר בהסדר פיקטיבי או בהתחכמות משפטית, שכל מטרתה הדרת מזמין השירות מהמחוייבויות המוטלות עליו כמעסיק. למותר לציין, כי נוכח ריבוי המקרים בהם ניסו מעסיקים לטעון כי העובד אינו עובד שלהם, ובכך לחמוק מחבותם בדיני העבודה - הרבתה הפסיקה בשנים האחרונות לדון בשאלת מיהות 4 המעסיק. ההלכה כיום, מבוססת על פרשת כפר רות ש, קבעה מספר מבחנים מרכזיים לבחינת השאלה, ובכללם: בין מי למי נוצרו במפורש או מכללא יחסים משפטיים בקשר למתן עבודה בתמורה; כיצד הגדירו הצדדים עצמם את יחסיהם וכיצד ראו אותם; בידי מי הכוח לפטר; מי ע"ע )ארצי( Xue Bin 1218/02 ואח' נ' חברת א. דורי - חברה לעבודות הנדסיות בע"מ ]פורסם בנבו[. גיא דוידוב, "העסקה עקיפה", עבודה חברה ומשפט, י"ב )2010(, 197. שם, 204. דב"ע )ארצי( נב/ אלהרינאת נ' כפר רות, פד"ע כד )1992(. 535

3 קיבל את העובד לעבודה, משבצו, ומעבירו מתפקיד לתפקיד; מי קובע את מכלול תנאי העסקתו לרבות שכרו; מי נושא בחובת תשלום השכר; מי נותן חופשות לעובד; מה דווח לצדדים שלישיים לגבי הקשר בין הצדדים )המוסד לביטוח הלאומי, רשות המיסים וכיוצ"ב(; מי מפקח על העבודה, ולמי מדווח העובד; של מי הבעלות על הציוד וחומרי העבודה; האם מדובר בעיסוקו העיקרי של העובד או במטלה צדדית אד-הוק; רציפות הקשור ומשכו; האם יש לצד ג' עסק משלו שבו משתלב העובד. בשנת 1996 נחקק חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם שהגדיר קבלן כח אדם כ"מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו, לרבות לשכה פרטית 5 כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959, העוסקת גם במתן שירותי כוח אדם". בהתאם להוראות החוק, עיסוק כקבלן מחוייב ברישוי ממשרד הכלכלה, ומעסיק בפועל רשאי להתקשר אך ורק עם חברת קבלן כוח אדם בעלת רישיון. החוק תוחם הגדרת השירותים לשמירה, אבטחה וניקיון בלבד..7 בחודש ינואר 2008 נכנס לתוקפו תיקון 12 א לחוק דלעיל, לפיו לאחר תשעה חודשי העסקה של עובד חברת כוח אדם אצל המעסיק בפועל, ייחשב אותו עובד לעובד של המעסיק בפועל. רק במקרים חריגים רשאי שר הכלכלה להאריך תקופה זו עד 15 חודשים מיום תחילת ההעסקה. מטרת התיקון - הסדרת העסקתם של עובדי קבלן כוח אדם כהעסקה זמנית בלבד והימנעות מהפיכתה לצורת העסקה "קבועה" שלשמה לא נועדה, "תוך יצירת מעמד חדש של עובדים בלתי 6 קבועים החשים ניצול וקיפוח". ביוני 2012 נכנס לתוקפו החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, המטיל אחריות אזרחית, מינהלית ופלילית גם על הגורם שהזמין את השירותים בתחומי הניקיון, השמירה, האבטחה וההסעדה. יחד עם זאת, מעניק החוק הגנות מפני הטלת אחריות זו, מקום בו מזמין השירות וידא שעובדי קבלן השירותים מקבלים את התנאים להם הם זכאים וכי הם אינם נפגעים..8.9 בהתאם לכך, הוטל על השר לקבוע בתקנות את ערך עלות השכר המינימלי השעתי של עובד קבלן 7 השירותים ; ועל מזמין השירות להתחייב שלא לשלם לקבלן פחות מהסכומים המינימליים 8 שנקבעו, על מנת למנוע מראש מצב בו שכרם של העובדים יהיה נמוך מהמותר..10 בתוך כך פעלו שני גופים נוספים להסדרת סוגיה זו: האחד, החשב הכללי במשרד האוצר, שפרסם במסגרת הוראות התכ"ם הנחיות לביצוע ביקורת על התקשרויות המדינה עם קבלני 9 שירותים בכדי להבטיח שזכויות העובדים נשמרות, בין השאר, באמצעות הטלת חובה על התקשרויות של המדינה שלא במסגרת "מכרזי הפסד"; והשני - הסתדרות העובדים הכללית חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כח אדם, תשנ"ו- 1996, סעיף 1. הצעות חוק 2879, מיום כ"ו באייר התש"ס )31 במאי 2000(, עמ' סעיף 28 )ב( לחוק להגברת האכיפה. 8 סעיף 53 )ב() 1 ( לחוק להגברת האכיפה. 9 הוראת תכ"ם : מערך מרכזי לביקורת על זכויות עובדים המועסקים על-ידי קבלני שירותים בתחומי השמירה, האבטחה, הניקיון וההסעדה )מיום (.

4 החדשה שחתמה ביום על הסכם קיבוצי מיוחד עם המדינה, הקובע רף מינימלי לתנאי העבודה של עובדי הקבלן, בכל הקשור לשכר, דמי הבראה וקרן השתלמות. עקרונותיו של הסכם קיבוצי זה נתקבעו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי 10 השמירה והנקיון בגופים ציבוריים, והוחלו על כל הגופים הציבוריים שאינם משרדי ממשלה ויחידות הסמך..12 יודגש, כי טרם החקיקה החדשה המגנה על עובדי כוח האדם ועובדי הקבלן, ובמטרה להבטיח זכויותיהם של העובדים הללו המועסקים בפועל במתקני המעסיק, קבעה הפסיקה, כי עוד בשלב המכרז לקבלת השירותים מהקבלן או מנותן השירות, על ועדת המכרזים לוודא שהצעת הזוכה היא ריאלית, ושניתן לעמוד בתנאי החוזה מבלי להסב נזק למזמין העבודה ומבלי שיקופחו 11 זכויות העובדים. יתרה מכך, נקבע כי יש להשית אחריות על מקבל העבודה כלפי עובד הקבלן, 12 במקרה בו קבלן השירות אינו מסוגל למלא אחר התחייבויותיו לעובד ; וכי על מקבל השירות לפעול להבטחת זכויותיהם של עובדי הקבלן, על-ידי כך שידאג שהעובדים יקבלו תנאי עבודה בהתאם לחוק, כמו-גם את שכרם בפועל..13 הפיקוח על שירותי השמירה והניקיון 1. העסקתם של עובדים באמצעות גורם אחר )מתווך(, כגון: קבלני כח אדם וקבלני שירותים, מערימה קשיים בכל הקשור למימוש זכויותיהם הבסיסיות המוקנות לעובדים, בהתאם לחוקי העבודה החלים על כלל העובדים במשק. כידוע, תכליתם של חוקי העבודה בישראל, חוקי המגן, להבטיח זכויותיהם של העובדים ותנאים מינימליים בעבורם. כך, למשל, כוללים הם את החובות בדבר מתן שכר מינימום, תשלום דמי חגים, דמי נסיעות, דמי הבראה, חופשה שנתית, הודעה לעובד )תנאי עבודה(, הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות וכיוצ"ב..2 העירייה נעזרת בקבלני שירות לצורך קבלת שירותי שמירה וביצוע עבודות ניקיון, באתרים שונים ברחבי העיר. זאת, פרט לעבודות הניקיון בבתי הספר המתבצעות על-ידי עובדי עירייה. הביקורת העלתה, כי לאף גורם בעירייה, כמו-גם ביחידות בהן העובדים מבצעים את פעולת הניקיון או השמירה לא קיימים נתונים אודותיהם )שם, מספר תעודות זהות, כתובת וכיוצ"ב(. יוצא, איפוא, כי לעירייה אין סמכות ושליטה בכל הקשור לעובדים אלה, וממילא אינה עורכת פיקוח מלא על היקף העסקתם ועל התנאים בהם הם מועסקים חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והנקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג )נכנס לתוקפו ב-.) עת"מ )מינהלי נצרת( 127/01 גשש ז.א. נגד עיריית נצרת עילית ]פורסם בנבו[. דב"ע נד/ 96-3 מ.ב. מחלקת הבנייה של הקיבוץ הארצי בע"מ נ' עבד אל רחמן עאבד ואח', פד"ע כט, 151.

5 הביקורת מעירה, כי לא קיים נוהל עירוני מסודר ומאושר, המסדיר את פעילות העירייה אל מול קבלני השירות בהתייחס לעובדי השמירה בבתי הספר נמצא, כי במסגרת הסכם ההתקשרות של העירייה עם החברה למשק וכלכלה )להלן: "משכ"ל"(, האצילה העירייה למשכ"ל סמכות לבדוק תנאי עבודתם של השומרים בבתי-הספר, ולהתריע בפני קבלני השירות במידה שאינם פועלים בהתאם להוראות חוקי העבודה. הביקורת מעירה, כי רק בסמוך למועד תום הביקורת מונתה רו"ח חיצונית לבחינת זכויותיהם של עובדי הניקיון ושל השומרים באתרים עירוניים, שלא כמו לגבי שומרי בתי הספר. בכל מקרה, רוה"ח טרם החלה בבדיקת תלושי השכר. ביום , סמוך לאחר כניסתו לתוקף של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התקיימה פגישה בלשכתו של היועמ"ש לעירייה, בהשתתפות בעלי תפקידים בעירייה ונציגי משכ"ל. בישיבה זו הוחלט, בין השאר, כדלקמן: מינוי גורם לצורך קבלת תלונות מעובדי קבלן שירות, במידה שמופרים דיני העבודה המוחלים עליהם; מינוי רו"ח מבקר חיצוני, שישמש כ"בודק שכר" כהגדרתו בחוק; וידוא התאמת חוזי ההעסקה עם קבלני השירות להוראות החוק; ידוע עובדי הקבלן בדבר זכויותיהם; והצבת תיבת פניות לעובדי הקבלן..7 נמצא, כי ב- 11/2012 מונה ממונה על קבלת תלונות מהעובדים, וב- 9/2014 אושרה ההתקשרות עם רו"ח שתשמש כבודקת שכר. הביקורת מעירה, כי שאר ההחלטות שהתקבלו בישיבה זו לא בוצעו, ובמצב דברים זה, העירייה אינה פועלת להבטחת זכויות העובדים המועסקים בתקופת ההתקשרות. בנוסף, ביום התקיימה ישיבה בנוגע ל"העלאת מחירי חוזי ניקיון של העירייה בעקבות החלת החוק להעסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים תשע"ג ". בישיבה זו בה השתתפו מנהלת המחלקה לתמחיר, ונציגי אגף התברואה, אגף הרווחה, אגף החופים, אגף החינוך, אגף התרבות והמחלקה לניקיון, נקבע כדלקמן: א. על כל מינהל/אגף המקבל שירותי ניקיון לוודא, כי קבלן הניקיון מחזיק ברישיון לפעול כקבלן שירות מטעם משרד הכלכלה, ולוודא חידושו בכל שנה. ב. על כל מינהל/אגף לקבל אחת לרבעון אישור רו"ח של הקבלן, המעיד כי הקבלן משלם לעובדים המועסקים על-ידו תנאי שכר ובכללם נלוות סוציאליות, בהתאם להוראות החוק. ג. על כל מינהל/אגף לקבל אחת לרבעון תלושי שכר של עובדי הקבלן המועסקים על-ידו במתן שירותים לעירייה..8 הביקורת מעירה, כי המינהלים והאגפים לא קיבלו אישורים מרואי החשבון של החברות הקבלניות המצהירים על תשלום שכר מלא, ולא ביקשו )וממילא לא קיבלו( תלושי שכר של העובדים לצורך בדיקות מדגמיות. 5

6 הביקורת בדיעה, כי לשם הבטחת זכויות העובדים הנ"ל על העירייה להקים צוות מיוחד עליו ימ נ ו עובדים מאגף החשבות, השירות המשפטי ואגף משאבי אנוש..9 בפן היישומי וההרתעתי, על העירייה לעכב תשלומים שוטפים של הקבלנים מ פ ר י החוק בגובה העלות המשוערת של ההפרות שביצעו; להטיל עליהם קנסות בהתאם למפרט הקבוע בהסכמי ההתקשרות עימם; להפסיק התקשרות עם קבלנים המפרים באופן קיצוני את תנאי העסקת העובדים; ואף לשקול פסילת הקבלנים מהשתתפות במכרזים עתידיים. עוד ממליצה הביקורת לאמץ את הוראות החשב הכללי במשרד האוצר )מספרן: , 13 מהדורה 04, מיום: ( לגבי תנאי הדחייה של קבלני כח אדם שהפרו את חוקי העבודה כלפי עובדיהם. כאמור, ב- 11/2012, מינתה העירייה את מנהל המנגנון לשמש כאחראי על עובדי נותן השירותים מטעמה, ברם עד תום מועד הביקורת, לא קיבל הנ"ל כתב מינוי לתפקיד זה. בנוסף, לא פנה אף לא עובד אחד אל מנהל המנגנון בהלנה על הפרת תנאי עבודתו..10 בדיקת הביקורת העלתה, כי בניגוד להוראות סעיף 26 )א( בחוק, העירייה לא יידעה את עובדי הקבלן בדבר האפשרות העומדת בפניהם למסור הודעה לעירייה על פגיעה בזכויותיהם ולבירור המידע שבהודעה; ולא הציבה תיבת תלונות בעבור עובדי הקבלן, ובכך לא ענתה על הדרישה "לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת הודעה על פגיעה..." א. הביקורת בדיעה, כי יש להתייחס אל הוראות החוק באופן תכליתי, לאור הרציונל שעמד לנגד עיני המחוקק, ונוכח המחוייבויות שהוטלו על מזמין השירות. יתרה מכך, החוק מטיל על מזמין השירות הוראות אופרטיביות לפעולה באופן אקטיבי, ולמשל, עליו בהתאם לחיקוק ואינו מקפח את עובדיו מבחינת זכויותיהם הקוגנטיות. כדלקמן: להוכיח שהקבלן פועל הביקורת מדגישה החוק נחקק לאחר אימוץ מסקנות ועדת ההיגוי שמינה מנכ"ל משרד התמ"ת בשנת 2006, לנושא אכיפת חוקי עבודה. בהתאם להן, "אכיפה יעילה של שכר וזכויות סוציאליות, היא דרך ראויה להילחם במימדי העוני שרק גדלים עם השנים ולטפל בתופעה הקשה עליה מצביע דוח העוני לפיה עובדים מצויים מתחת לקו העוני. תופעה זו סותרת את תכלית חוקי המגן שנועדו לאפשר לעובדים רמת חיים יחסית מינימאלית, ולצמצם את מימדי העוני 14 בישראל". זאת ועוד, אחריות מזמין השירותים ו/או המעסיק בפועל על הפרת זכויותיהם של עובדי קבלן באה לידי ביטוי, בין השאר, בהטלת העיצום הכספי על מזמין העבודה, תוך מתן הזכות להשמיע טענותיו אם הוכיח כי תוקנה ההפרה של זכויות עובדי הקבלן. בנוסף, 6 13 המציע או בעל השליטה הורשע ב- 3 השנים שקדמו למכרז בשל הפרת דיני עבודה; הנ"ל נקנסו בשל כך ע"י מפקח עבודה, בשנה שקדמה למועד האחרון להגשת ההצעה למכרז, בשני קנסות לפחות. החלטה שלא לדחות הצעה של מציע שהפר חוקי העבודה תעשה אך ורק בשל טעמים מיוחדים שיירשמו בפרוטוקול. 14 דו"ח ועדת היגוי לאכיפת חוקי עבודה, 2007, עמ' 7-8 )דו"ח ועדת ההיגוי(.

7 טרם קבלת ההחלטה להעמדה לדין פלילי, נשקלים מאמציו של המזמין ]ההדגשות בסעיף זה אינן במקור[. 15 לתיקון ההפרה ב. הצעת החוק תוחמת 16 להגברת האכיפה של דיני העבודה המבוססת על מסקנות ועדת ההיגוי דלעיל, את האחריות האזרחית והפלילית על מזמיני שירות, תוך התערבות בחוזה ההתקשרות בין מזמין השירות לבין המעסיק )הקבלן( באשר לשירותים. החוק אף מוסיף ומטיל אחריות ביצועית למזמין השירות במידה שהקבלן לא יתקן הפרותיו. לבטל החוזה עם הקבלן ולחלט הערובה שנתן, 13. עוד מדגישה הביקורת כמפורט להלן: א. לעירייה אחריות שילוחית כלפי עובדי הקבלן, אולם אם תוכיח שפעלה ברוח החוק תהא לה הגנה טובה, ולא תוטל עליה אחריות. יובהר, כי ההגנה העיקרית מתייחסת להסתמכות בתום לב על בדיקה תקופתית, שתערך בידי "בודק מוסמך", לכך שזכויות העובדים נשמרות. ב. 17 אף שהליך התקנת התקנות טרם הסתיים, נקבעו הוראות ביניים לפיהן בתקופה של 18 חודשים מיום כניסת החוק לתוקף, יוכרו בדיקות שיבוצעו על-ידי רואה חשבון מוסמך כחלופה לבדיקות של בודק שכר מוסמך. אשר על כן, היה על העירייה לפעול בהתאם להוראות הביניים הללו, ולשכור שירותיו של רואה חשבון מוסמך מיום תחולתו של החוק )כאמור, 6/2012(. היקף שירותי השמירה והניקיון 1. בתקציב העירוני קיימת הבחנה בין סעיפי תקצוב כח אדם, המהווים סעיפי שכר, לבין סעיפים לרכישת שירותים, שהם סעיפי קנייה. חל איסור על העברת כספים בין סעיפי השכר אלא רק לגבי משרות שלצידן סכום ההוצאה הדרוש להן, ואילו בין סעיפי הקנייה מותר להעביר כספים. הואיל ורכישת השירותים מהקבלנים מסווגת במסגרת סעיפי הקנייה, ניתן להגדיל בשיעור גבוה את מספר העובדים המועסקים באמצעותם, על-ידי העברת כספים בין סעיפי קנייה - אף ללא אישור משרד הפנים ומשרד האוצר. נמצא, כי הממונה על השכר במשרד האוצר ביקש מהעירייה נתונים אודות המועסקים במתקניה. עובדי הקבלן.2 העירייה לא העבירה לממונה על השכר פירוט העובדים המועסקים במסגרת קבלני השירותים לאור ההבחנה שבין "עובד קבלן" ו"קבלן שירות" דו"ח ועדת ההיגוי, עמ' הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח- 2008, ה"ח 363. נכתבה טיוטת תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה )בודק שכר מוסמך(, התשע"א

8 בהתאם לנתונים שהתקבלו מאגף החשבות, מספר עובדי הניקיון, השמירה והאבטחה במסגרת התקשרויותיה של העירייה הינו כדלקמן:.3 תחום ניקיון בחופים ניקיון באירועים ניקיון בשירותים ציבוריים ניקיון במשרדי העירייה שמירה ואבטחה סה"כ יחידה אחראית בעירייה אגף החופים אגף התברואה המח' לשירותים מונעים המח' למשק, אגף התרבות, מערכת החינוך, אגף הרווחה אגף לבטחון ושע"ח מס' עובדים לשירות העירייה 17 )בממוצע( כ- 11 עובדים יומיים כ- 10 עובדים בממוצע חודשי לאירועים שונים )כולל במרכז רפואי בני ציון( העסקת קבלני משנה על-ידי הזוכים במכרזים 1. היעדר הפיקוח מצד העירייה אודות פעילות קבלני שירותי הניקיון הביא למצב, בו קבלנים שזכו במכרזים שכרו קבלני משנה לצורך ביצוע עבודות הניקיון - כל זאת, מבלי ליידע את העירייה. במצב דברים זה, ובמקרה בו קבלן המשנה מתנער מחובותיו כלפי העובדים, גם העירייה נושאת באחריות כלפי עובדי קבלן המשנה, אף שאינה יודעת על הסדר ההעסקה עימו. א. ב. ג. הביקורת מפנה את תשומת הלב לכתב תביעה שהוגש כנגד העירייה ואח' על-ידי עובדת קבלן 18 ניקיון שהועסקה במבנה המצוי באחריותו של אגף הרווחה. כתב תביעה זה, שהסתיים בפשרה, מעלה סוגיות רבות הנובעות מהיעדר פיקוח ובקרה אחר עמידה בהוראות חוקי העבודה המחייבים, ולהלן פרטיו: התובעת הועסקה בעבודות ניקיון במבנה הנמצא בשימוש אגף הרווחה, באמצעות חברה קבלנית א', החל מ- 5/2009. שנתיים מאוחר יותר, הועסקה באותו אתר ובאותה עבודה, באמצעות חברה קבלנית ב', עד המועד בו פוטרה. התברר, כי החברה שזכתה במכרז שפרסמה העירייה לאספקת שירותי ניקיון )החברה הראשונה(, העבירה את התובעת אל חברה שניה על מנת שהאחרונה תתפקד כקבלן משנה ותפיק תלושי שכר עבור התובעת. זאת, במטרה ליצור נתק מלאכותי בין החברה הראשונה לתובעת, בכדי שבבוא היום לא תוכל להיפרע את זכויותיה, וממילא תוך מיקסום רווחיה של החברה הראשונה על חשבון התובעת. נטען, כי העירייה, הנהנית מפרי עמלה של התובעת, בחרה לעצום עיניה נוכח ההפרות הגסות בתשלום זכויותיה הסוציאליות של התובעת, כמו-גם מהעברתה אל קבלן המשנה, שנמצא בבעלותו ובניהולו הבלעדי של אדם המוגבל באמצעים..2 ד"מ גטה אנייה נ' קבוצת אשנב 2010 בע"מ ואח' ]לא פורסם[ 8 18

9 ד. ה. ו. הואיל וספק השירותים לא קיים את התחייבויותיו כלפי התובעת, נטען כלפי העירייה, כי היא נחשבת כמעביד במשותף לעניין תשלום זכויות העובדת, שניתנו בחסר. בכתב ההגנה טענה העירייה, כי לא קיימת יריבות בינה ובין התובעת, בהתבסס על העובדה, שהעירייה לא היתה מעסיקתה של התובעת; מעולם לא חתמה עימה על הסכם העסקה; לא קבעה את תנאי העסקתה; לא שילמה את שכרה ולא הנפיקה לה תלושי שכר; לא פיטרה אותה; ולא היתה לה כל מעורבות בסיום עבודתה במקומות עבודתה השונים. יתרה מכך, העירייה טענה, כי מעולם לא חתמה על הסכם כלשהו עם החברה השניה. קודם לתביעה הנ"ל, ב- 2/2012, הועבר לידיעת העירייה באמצעות האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות מקרה נוסף, ובו דרישה לביצוע גמר חשבון עם עובדת ניקיון, שעבדה באמצעות קבלן משנה, שנשכר למתן שירותי ניקיון על-ידי החברה שזכתה במכרז העירוני. בעניינה של עובדת זו פנה מנהל מחלקת המשק העירוני דאז אל החברה שזכתה במכרז, ודרש ממנה להסדיר לאלתר את החוב לעובדת, על מנת למנוע הליכים משפטיים כנגד החברה..3 הביקורת מעירה, כי במקרים דנן, החברות שזכו במכרז העבירו את ביצוע השירותים לחברות אחרות, מבלי שנתנו הודעות על כך לעירייה, וללא קבלת הסכמתה. ככל העולה מכתבי בית הדין ומפניית ההסתדרות, אותן חברות אף לא שילמו את שכר העובדות כחוק..4 נמצא, כי העירייה דרשה מאחת מחברת הניקיון שזכתה במכרז לכתוב הצהרה, על שאינה מעסיקה קבלני משנה ולא תעסיק בעתיד..5 הביקורת בדיעה, כי אף שהזכיין חתם על מכתב המקובל על עורך הדין מטעם חברת הביטוח הנותנת שירותים לעירייה - הרי שהוא אינו ערוך כתצהיר משפטי. חשיבות התצהיר על רקע היות העירייה רשות מינהלית, עליה חלות חובות מוגברות בכל הקשור למינהל תקין. לחילופין, ההצהרה אינה חתומה על-ידי רואה החשבון של החברה, לצורך אימות עובדת אי-העסקת קבלן משנה. זאת ועוד, המכתב כפי שהוא, אינו מציג במקרה שיתגלה כי החברה בכל זאת מעסיקה קבלן משנה. אפשרות לבטלות ההסכם בין החברה והעירייה, יודגש, כי בהוראות הסכם ההתקשרות עם החברה נותנת השירות נקבע הגורם האחראי מטעם העירייה לביצוע הוראות ההסכם. "נציג העירייה", לצורך ביצוע ההסכם, כאמור בסע' 1.3 בהסכם הינו "מנהל מחלקת משק ו/או נציג מערכת החינוך ו/או מי שהוסמך על ידם בכתב לשמש כבא-כוחו לצורך ביצוע חוזה זה...". לידי הביקורת הגיעה תכתובת ענפה בעניין זה, שנערכה באמצעות הדואר האלקטרוני, ובה ניסיון לאתר את הגורם האחראי מטעם העירייה. בהתאם לכתוב, מחלקת המשק טוענת, ניקיון המשרדים במתקנים העירוניים ורק הוא נמצא תחת אחריותה; ואילו שאר המתקנים העירוניים - בהתאם לשייכותם הארגונית. לעומת זאת, נטען במערכת החינוך, כי רק הטיפול במוסדות 9.6.7

10 I החינוך נמצא תחת אחריות המחלקה לארגון שבמערכת החינוך, וכי עצם העיסוק של המחלקה לארגון במכרזי הניקיון במתקני העירייה, נובע מהטעם שהמחלקה מתמחה ומנוסה בקיום מכרזים מסוג זה. בכל מקרה, לשיטתו של מנהל המחלקה לארגון, תפקיד המחלקה מתמקד במכרז עצמו ולא בביצוע הניקיון. מינהל התפעול טען, שאינו מכיר ואינו מטפל בחוזי ניקיון, ונציגת מערכת הרווחה טענה, שכל מחלקה המקבלת שירותי ניקיון מחוייבת לבדוק את עמידת הזכיין בדרישות המכרז. מהמקובץ עולה, כי לא קיים גורם עירוני שקיבל לידיו את סמכות הפיקוח על קבלני שירותי הניקיון, וממילא לא נערכו בדיקות כלשהן בקשר לקיום ההסכם. כך, התאפשר לחברות הזכייניות לפעול ככל העולה על רוחן, וכאמור, בניגוד להוראות ההסכם. למותר לציין, כי הדבר בעל השלכות כספיות, נזיקיות ומנהליות, לכל הפחות. - שירותי ניקיון שרותי ניקיון אגף החופים העירוניים מח' המשק העירונית אגף התרבות אגף הרווחה אגף התברואה אגף החינוך בתי שימוש ציבוריים אירועי תרבות נקיון עונתי היחידות המקבלות שירותי ניקיון מנותני שירותים אגף החופים העירוניים - 1. פעולות הניקיון בחופי הרחצה, הנמצאים בתחום השיפוט של העירייה, נעשות על-ידי קבלני שירות, עימם חותם אגף החופים על הסכם התקשרות לביצוע העבודה. המפרט עליו מבוסס המכרז, הנבנה על-פי דרישות האגף ועל-ידו, מועבר אל מנהל יחידת חוזים ומכרזים באגף התפעול לצורך פרסומו. נמצא, כי על-פי "חוזה למתן שירותי ניקיון בחופי הרחצה העירוניים" )מספרו: 1807(, שנחתם על-בסיס מכרז פומבי שמספרו 11/2010, בוצעו שירותי ניקיון בחופים, בבתי השימוש הציבוריים, באירועים ובמסגרת תיגבור ניקיון עונתי. ביום התקיימה פגישת הבהרות בין נציגי העירייה והמציע הזול ביותר במכרז החדש שפורסם בנוגע לחומרי הניקיון שהוצעו על-ידו ולרווח הקבלני. בין שאר נימוקיו, ציין הקבלן כי

11 חלק מעובדיו מתחת לגיל 21 ו/או מעל גיל הפרישה, ולפיכך אין חובה להפריש בגינם הפרשות פנסיוניות. הביקורת מעירה, כי אגף החופים לא בחן את תמהיל עובדיו של הקבלן, כך שלא ניתן לדעת מה שיעור העובדים שלגביהם לא קמה החובה לתשלום פנסיוני, והאם עובדת אי תשלום ההפרשות הפנסיוניות יכולה להילקח בחשבון במסגרת השיקולים לקבלת הצעתו של הקבלן. בשולי הדברים יובהר, כי היעדר החובה להפרשות פנסיוניות חלה לגבי נשים מתחת לגיל 20. ביום חתם אגף החופים על הסכם התקשרות עם חברה ב' לצורך קבלת שירותי ניקיון בחופים העירוניים ובטיילת בת גלים, לאחר קיומו של מכרז 6/2013 )מספרו: 4152(. ניקיון בתי השימוש הציבוריים והאירועים מתבצע במסגרת מכרז נפרד..4 סעיף 1.3 לחוזה ההתקשרות קובע, כי נציג העירייה לצורך ביצוע החוזה יהיה מנהל האגף לחופים עירוניים או מי שהוסמך על ידו בכתב לשמש כבא-כוחו. הלכה למעשה, עקב היעדרותו הממושכת של מנהל האגף, מונה לו ממלא מקום ב , לפעול במקומו בכל תפקידיו..5 הביקורת מעירה, כי הפיקוח על עבודת נותן השירות אינו מתועד בכתב, ולא נמצאו מסמכים המעידים על קיומן של פגישות עבודה עימו. יתרה מכך, אגף החופים אינו דורש מנותן השירות להמציא לו תלושי שכר של עובדיו, ואישורים על תשלום שכר וזכויות סוציאליות, בניגוד להוראות סעיף 4 בחוזה. במצב הדברים המתואר, לא קיימת בקרה אודות עמידתו של הקבלן במתחייב כלפי עובדיו בהתאם לחוקי העבודה המגינים, וממילא לא מתבצעות חובותיה של העירייה כמפורט בחוק להגברת אכיפה של דיני העבודה. בבחינת מדגם של חשבוניות לתשלום אותן העביר נותן השירותים נמצא, כי האחרון נוהג לצרף כרטיס עבודה של העובדים בכל אחד מהחופים בהם ביצע עבודות ניקיון, לצורך אימות דיווחי שעות עבודתם. לצורך הדיווח הוא נדרש להחתים את מנהל האחזקה ואת מנהל החוף, ולציין את תאריך הדיווח..6 הביקורת דגמה 35 טופסי דיווח של שעות העבודה בחופים ומצאה, כי על גבי 26 טפסים )74%( נמצאה חתימת מנהל האחזקה; על גבי 14 טפסים )40%( נמצאה חתימת מנהל החוף; על גבי 3 טפסים נוספים הוטבעה חותמת בלבד; ועל גבי 22 טפסים )63%( צויין תאריך הדיווח. הביקורת מעירה, כי דיווחי העבודה ידניים, ושעות העבודה המדווחות הן שעות שלמות בלבד. בנוסף, לא ננקבת שעת התחלת העבודה ושעת הסיום, גם בימים בהם מדווחות שעות נוספות וגם בימי שבת וחג, בהם התעריף השעתי שונה. מחלקת המשק העירוני - 11

12 במחלקת המשק העירוני )להלן: "מחלקת המשק"( 16 הועסקו עובדי עירייה בממוצע, בשנת , ו- 18 עובדים, בממוצע, בכל אחת מהשנים 2013 ו מחלקה זו אחראית למתן שירותי ניקיון במספר תחומים, באמצעות נותני שירותים שזכו במכרזים, ולבחינת טיב הניקיון המבוצע. מדובר בתחומים אינהרנטיים לפעולותיה של המחלקה למשק, כגון ניקיון משרדי העירייה..2 להלן רשימת האתרים הנמצאים באחריות מחלקת המשק בכל הקשור לביצוע הניקיון ולפיקוח על טיבו: מחלקת רכש ואספקה; רשת ביוב וניקוז הקישון; המחלקה לשירותים מונעים; פיקוח חבל מפרץ; פיקוח חבל עיר; פיקוח חבל כרמל; תברואה ופיקוח עירוני; מינהל התפעול )בשני אתרים(; בית משפט לעניינים מקומיים; רשות הנוער והצעירים; ארגון הגמלאים; אגף לוגיסטיקה; ארכיון העיר; בית הכנסת לעובדי עירייה; המשמר האזרחי )12 סניפים(; מלון ציון; גשר החיבור בין בניין העירייה ובין מינהל ההנדסה; אגף שפ"ע; עירונית קרית חיים; עירונית נווה שאנן; עירונית קרית אליעזר; השירות הוטרינרי )3 אתרים(; בניין סולל בונה; היכל העירייה; האגף לחיובי ארנונה; אגף הבטחון; מנ"ם עירוני. על פניו תפקידה של מחלקת המשק לשמש כאחראית על הניקיון בכל מתקני העירייה, ולפקח אחר קיומן של החובות המוטלות על העירייה, בכל הקשור להעסקת עובדי ניקיון באמצעות נותני שירותים. ברם, היקף כח האדם המצומצם במחלקה אינו מאפשר לה לעשות זאת..3.4 הביקורת העלתה, כי מפקחת מטעמה של מחלקת המשק נשלחת לבצע בקרה על טיב הניקיון באתרים השונים, בהתאם לתוכנית העבודה שנקבעה במחלקה. יתרה מכך, מנהלי לשכות המחלקות בהן מתבצעות עבודות ניקיון מתבקשים לחתום אחת לחודש על טופס טיב העבודה, ובמידה שישנן טענות - להעבירן אל המפקחת. במצב דברים זה, הפיקוח של מחלקת המשק מתרכז בטיב עבודת הניקיון, ואינה עונה על הוראות החוק בכל הקשור לבדיקת השכר והזכויות הסוציאליות של עובדי הניקיון..5.6 אגף הרווחה - אגף הרווחה קובע את הדרישות במתקני האגף, ונציג מטעמו, המשמש כרכז לוגיסטיקה פיקוח ואבטחה, מפקח על טיב הניקיון המבוצע, וחותם בפועל על נכונות דיווחי הנוכחות של עובדי הניקיון. התשלום בגין פעולות ניקיון אלה לקוח מתקציבו של אגף הרווחה. להלן רשימת האתרים בהם מבוצעות פעולות ניקיון שבאחריות אגף הרווחה: המחלקה לשירותים חברתיים )חורב, נתיב חן, ש"י עגנון 5, ש"י עגנון 12, ורבורג(; היחידה להתנדבות; מרכז קשר הורים וילדים; מרכז רב-תחומי; מרכז חוסן ומוקד טלפוני לקשיש; תחנה לטיפול משפחתי; מרכז הורים-ילדים; מרכז ירוק; תחנה לטיפול באלימות; מרכז היל"ה;

13 היחידה לפרוייקט היל"ה; מרכז יום נפגעות תקיפה מינית; דרי רחוב/אלכוהול; מרכז טיפול נוער התמכרויות; מרכז לטיפול בילדים; מרכז עוגן; רווחה-קידום נוער; טיפול נפגעי סמים; אופק נשי; מוקד תעסוקה עירוני. הביקורת העלתה, כי לא קיים גורם כלשהו באגף הרווחה או בעירייה הבוחן את תנאי העסקתם של עובדי הניקיון המועסקים במתקני אגף הרווחה, ומשכך העירייה אינה עומדת בתנאים המוחלים עליה מכוח החוק להגברת אכיפה של דיני עבודה. כתב תביעה בגין אי-ביצוע הוראות חוקי העבודה הוגש זה מכבר לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה כנגד העירייה, על-ידי עובדת ניקיון באחד ממתקני אגף הרווחה. תביעה זו שהסתיימה בפשרה, מפורטת בפרק "העסקת קבלני משנה על-ידי הזוכים במכרזים" לעיל, והיא מבטאת היטב את המחדל הקיים בכל הקשור לפיקוח על תנאי השכר של עובדי הניקיון..3.4 אגף החינוך - 1. במסגרת חוזה מחירון שמספרו 5487, מבצעת חברה א' עבודות ניקיון במתקנים עליהם אחראי אגף החינוך. העבודות ממומנות מתקציבו של אגף זה. להלן רשימת האתרים בהם מבוצעות פעולות ניקיון אלה: מחלקת תשתיות מחשוב; מרכז שירות ותמיכה; מחסנים; מוקד קליטה שילובים )מערב(; בית קהילה ליוצאי אתיופיה )מזרח ומערב(; מועדון נוער צ'ארנה; מרכזי הצעירים )הנמל, חורב ובורלא(. הביקורת מעירה, כי אגף החינוך לא מינה מי מטעמו לשם בדיקת זכויותיהם של עובדי הניקיון המועסקים על-ידי הקבלן, וכאמור, כך גם העירייה. לפיכך האחרונה אינה עומדת בחובות המוטלות עליה מכח החוק..2.3 אגף התרבות - 1. אגף התרבות קובע את הדרישות במתקני תרבות, המפורסמות במכרזים לקבלת שירותי ניקיון, ונציג מטעמו מפקח על טיב הניקיון המבוצע, וחותם בפועל על נכונותם של דיווחי הנוכחות של עובדי הניקיון, החל ב- 9/2014. התשלום בגין פעולות ניקיון אלה מבוצע מתקציבו של אגף התרבות. להלן רשימת האתרים בהם מבוצעות פעולות ניקיון שבאחריות אגף התרבות: מרכז גנים )ביה"ס שלווה(; מועדוני הנוער: יודפת, יציב, הגיבורים, אמריך רסלר, צ'ארנה, מגנבצה, עירוני א', עירוני ג', הדר, נווה שאנן; מקלט בת גלים למוסיקה; מועדון בת גלים; ספריית בת גלים; מרכז עבאס; מרכז קהילתי לתרבות קרית שמואל; ליאו בק שלוחת בית אל; בית היינה )כולל הספריה(, מרכז פאני קפלן; בית יד לבנים )חיפה וקרית חיים(; בית אבא חושי; בית נגלר; ספריות: סורוקה, פבזנר, בית הספרים ע"ש ש. שלום, מרכז הכרמל-מיינץ, קרית אליעזר, קרית שמואל, קרית שפרינצק..2 13

14 הביקורת מעירה, כי גם אגף התרבות אינו מבצע בקרה ופיקוח אודות זכויותיהם הקוגנטיות של עובדי הניקיון במתקנים שבאחריותו, וכי לא קיים גורם עירוני אחר המקיים פעולות אלה..3 יודגש ויוער, כי שאלות שהועברו אל אגף התרבות בעניינים הקשורים לסוגיית הניקיון במוסדות תרבות לא קיבלו מענה מצד הנהלת האגף..4 אגף התברואה - 1. אגף התברואה אחראי על עבודות ניקיון בבתי השימוש הציבוריים הפזורים ברחבי העיר, עבודות ניקיון עונתיות, וניקיון באירועי תרבות על-בסיס מזדמן, כדוגמת: אירועי פורים, עיר הנוער, עיר הבירה, אירועי יום העצמאות, פסטיבל הסרטים תערוכת הפרח, צובחוץ. המימון עבור עבודות אלה נעשה מתקציבו של אגף התברואה. הביקורת מעירה, כי אגף התברואה לא הקצה כח אדם לבחינת תנאי עבודתם של עובדי קבלן השירותים העוסקים בניקיון, ומשכך העירייה אינה עומדת בתנאים שמציב בפניה החוק להגברת אכיפה של דיני עבודה..2 בדיקת תלושי שכר של עובדי ניקיון הביקורת בדקה תלושי שכר ומסמכים הקשורים בתנאיהם של 20 עובדי ניקיון, שהועסקו במתקנים שבאחריות מחלקת המשק העירוני באמצעות חברה ג' שזכתה במכרז העירוני, ושל 10 עובדי ניקיון, שהועסקו באגף החופים, באמצעות חברה ב'. בבדיקה זו נמצאו הליקויים הבאים:.1 א. הודעה לעובד על תנאי העסקתו - )1( בהתאם לחוק הודעה לעובד, התשס"ב- 2002, על המעביד למסור לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מיום תחילת העבודה, הודעה בכתב, ובה פירוט תנאי העבודה. על הודעה זו לכלול מספר תנאים, ובכללם: זהות המעביד וזהות העובד; יום תאריך תחילת העבודה; תיאור עיקרי של תפקידו של העובד; ציון שמו או תואר תפקידו של הממונה הישיר על העובד; סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועד תשלום השכר; הבסיס עליו משולם השכר )משכורת חודשית, שכר שעתי, שכר שבועי, שכר תוצרת או שכר קיבולת(. )2( חברה ג' - ) מבדיקת הביקורת עולה, כי ב- 20 טופסי ההודעה לעובד שנבדקו נכתב כי תשלום שכר העובד ישולם ב- 10 לכל חודש. הביקורת מעירה, כי בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958, המעביד חייב בתשלום שכר ביום האחרון של החודש שבעדו משתלם השכר, ולא יאוחר מה- 9 לחודש העוקב. הואיל וחברה ג' מצהירה על-גבי מסמך משפטי כי המועד בו 14

15 ג) היא משלמת שכר לעובדיה מאוחר מזה הקבוע בחוק, נהיר כי עליה לשלם לעובדים פיצויי הלנת שכר. מתוך 20 טופסי הודעה לעובד, ב- 9 טפסים בלבד ננקב סכום השכר השעתי; ב- 6 טפסים נרשם "שכר מינימום" במקום לנקוב בסכום; בטופס אחד נרשם "לפי 3 שעות"; וב- 4 טפסים לא נרשם דבר. ) על גבי הטופס נכתב, כי "למעביד זכות קיזוז ממשכורת אחרונה". הביקורת מעירה, כי המילה "קיזוז" הינה כוללת, ואינה מפרטת באיזה סוג של קיזוז מדובר - שכן, לא כל קיזוז מותר על-פי החקיקה הקיימת. על החברה להסיר זאת מטופס ההודעה לעובד, ולחילופין, לפרט באילו סוגי קיזוז מדובר. ) )3( חברה ב' - החברה לא המציאה לעובדיה "הודעה לעובד", בניגוד למתחייב בחוק. ב. זכויות עובדים בעת חילופי מעבידים - )1( רציפות זכויות עובדים בעת חילופי מעבידים נשמרות, אף כי מדובר במסגרת משפטית חדשה. מעיון בפסיקה עולה, כי עובד המועסק בעסק המועבר מיד ליד, שמערכת יחסי העבודה בינו ובין המעסיק לא הגיעו לסיומם, הופך להיות עובד של אותו עסק חדש, באופן אוטומטי. מקום בו המעסיק החדש אינו מעוניין בהמשך ההתקשרות עם העובד, קמה חובה למעסיק הקודם לשלם לעובד את כל התשלומים המגיעים לו עבור תקופת עבודתו, ובכללם: פיצויים, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, על-פי הוותק הכולל של העובד. )2( חברה ג' - בשנת 2010 הועסקו העובדים בחברה אחת; בחודשים 3/2011 עד 4/2011 הועסקו בחברה אחרת; החל מחודש 5/2011 הועסקו על-ידי חברה שלישית; והחל מחודש 11/2012 הועסקו על-ידי חברה רביעית. הביקורת מעירה, כי מרבית העובדים החלו עבודתם אצל נותן שירותים אחד, והועברו מדי מספר חודשים לעבוד אצל נותן שירותים אחר, באופן אוטומטי, מבלי שנשמר רצף זכויותיהם שצברו במהלך העבודה אצל נותן השירותים הקודם, ולחילופין, מבלי שנפדו זכויותיהם בכסף. מועד תשלום שכר עבודה - )1( חברה ג' - כפי שהוער בתת הפרק: "הודעה לעובד", חברה ג' מצהירה בטופס, כי מועד תשלום השכר החודשי הינו ה- 10 בחודש העוקב לחודש העבודה, בכל 20 הטפסים שנבדקו. 15 ג.

16 הביקורת מעירה, כי תשלום שכר עבודה לאחר ה- 9 בחודש, מהווה הלנת שכר לכל דבר וענין. חברה ב' - לא ניתן לבדוק מועד תשלום השכר, שעה המפרטת בין השאר עובדה זו. שחברה ב' לא הוציאה "הודעה לעובד", )2( ד. חופשה שנתית - )1( חוק חופשה שנתית, התשי"ח- 1951, מקבע את זכותו של כל עובד לחופשה, ומשך החופשה מבוסס על ותק העובד במקום העבודה. החל משנת 2000, השנה בה נחתם ההסכם הקיבוצי הכללי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית, בקשר להנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, הוסדרו מכסות מעודכנות של ימי חופשה. הסכם זה הוסדר בצו הרחבה. חברה ג' - ) מבדיקת 80 תלושי שכר של 20 עובדי ניקיון עולה, כי העובדים מזוכים בימי חופשה, בהתאם לוותק הרשום בתלוש השכר )השנוי במחלוקת, כאמור בתת הפרק "זכויות עובדים בעת חילופי מעבידים" דלעיל(. עוד עולה, כי אף עובד לא נטל יום חופשה במהלך ארבעה חודשים. )2( משיחה שקיימה הביקורת עם מספר עובדי ניקיון עולה תמונה עגומה, לפיה העובדים אינם מודעים לאפשרות נטילת יום חופשה תוך חיוב יומן החופשות שלהם. לפיכך, באם הם יוצאים לחופשה הם דואגים לעצמם למחליף ומשלמים לו את שכרו מכספם. הביקורת מעירה, כי התנהלות זו אינה חוקית, ונושאת בחובה השלכות רבות, בין השאר, בכל הקשור לזהות העובד המחליף, להיעדר כיסוי ביטוחי לגביו, ולנישול הזכויות הסוציאליות המגיעות לו על-פי חוק. ) ה. דמי מחלה - )1( חוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976, מקנה זכות לקבלת דמי מחלה. שיעור התשלום לגבי דמי המחלה לפי החוק משתנה בהתאם למספר ימי המחלה: ביום הראשון, העובד אינו זכאי לתשלום, בימים השני והשלישי - 50% מהשכר הכולל, והחל מהיום הרביעי - 100%. חברה ג' - ) הביקורת בדקה 80 תלושי שכר של 20 עובדי ניקיון והעלתה, שאף עובד לא נעדר עקב מחלה במשך 4 חודשים. )2( 16

17 ג) גם לגבי עניין זה עלה משיחות שקיימה הביקורת עם מספר עובדי ניקיון, כי הם עצמם דואגים למחליף, כאשר הם נאלצים להיעדר מפאת מחלה, ומשלמים לו את שכרו מכספם. ) הביקורת חוזרת ומעירה, כפי שהוער לגבי ימי החופשה, שהתנהלות זו בעייתית, בלשון המעטה. שעות נוספות - )1( מי שהועסק ביותר מ- 43 שעות שבועיות או יותר מ- 186 שעות בחודש זכאי לשעות נוספות, בשיעור המנוי בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א ו. חברה ב' - מספר שעות העבודה החודשיות של העובד ב.א. עולה על 186, והוא אינו מתוגמל בגין השעות העודפות בתעריף שעות נוספות. כך, למשל, הנ"ל עבד בחודש 200-3/2014 שעות בתעריף שעתי רגיל, ובנוסף קיבל שעות נוספות בגין 41 שעות נוספות שעבד; בחודש 192-4/2014 שעות ו- 49 שעות נוספות; בחודש 200-5/2014 שעות ו- 98 שעות נוספות שעבד; בחודש 200-6/2014 שעות ו- 90 שעות נוספות שעבד; ובחודש - 7/ שעות ו- 90 שעות נוספות שעבד. )2( ז. דמי הבראה - )1( בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי שחל על המשק במועדים אותם בחנה הביקורת )הסכם שמספרו: 7035/13, מיום (, עובד שהשלים שנת עבודה, זכאי ל- 5 ימי הבראה בתעריף של 371 ליום )במגזר הפרטי(. בשנה השנייה והשלישית - 6 ימים, והרביעית עד העשירית - 7 ימים. חברה ג' - ) אף כי 17 מהעובדים )מתוך ה- 20 שנבדקו( החלו עבודתם בחברה לכל הפחות ב לא נלקחה בחשבון שנת עבודתם הראשונה בחברה לצורך חישוב ימי ההבראה המגיעים להם, ובכך נגזלו זכויותיהם הקוגנטיות. כך, נרשמה להם בתלוש השכר זכאות לחלקיות יום הבראה, המתייחסת לשנה השניה לעבודתם, בעוד הזכאות לדמי הבראה בשנה הראשונה נמחקה לחלוטין, מבלי שנפדתה בכסף. )2( לכל העובדים נרשמה אותה זכאות ימים לחודש - אף כי שיעור המשרה של העובדים אינו אחיד. ) לשתי עובדות נרשמה זכאות לימי הבראה בחובה )0.42-(, שהיא אינה הגיונית וממילא אינה חוקית, שכן זכויות העובד הינן זכויות מינימום. ) 17

18 ג) דמי 4/2014 קיבל במשכורת העובד ב.א. שהחל לעבוד בחברה ב- 3/2000 ) הבראה לפי תחשיב של חמישה ימים בלבד, אף כי היה עליו לקבל בעבור 8 ימים. דמי 2/2014 העובד ק.י. שהחל לעבוד בחברה ב- 3/2007, קיבל במשכורת ) הבראה לפי תחשיב של שבעה ימים, כנדרש. )3( חברה ב' - ח. תקף צו ההרחבה בנושא הפנסיה לעובדים, שהחיל הסדר פנסיה 2008 פנסיה - )1( החל משנת מינימלי על כל העובדים והמעבידים במשק, וקובע את שיעור ההפרשות של העובד והמעסיק לצורך זה. חברה ג' - ) הביקורת קיבלה מחברה ג' אישורים המעידים על הפקדות לקופות הפנסיה של מספר עובדים, אולם רק שלושה אישורים התייחסו לעובדים, שהביקורת קיבלה את תלושי שכרם. לפיכך, ניתן היה לערוך חישוב לגבי אמיתות ההפרשות לקופת הפנסיה רק לגבי שלושה עובדים. ) מבדיקת הביקורת עולה, כי חברה ג' לא הפרישה לשלושת העובדים בגין החודש הראשון לעבודתם. עוד עולה, כי אין התאמה מלאה ומדוייקת בין הסכום שהופקד בפועל לסכום שמצויין בתלוש השכר לפיצויים ולגמל. ) הביקורת איתרה בעצמה טפסים מטעמן של קרנות הפנסיה של עובדים, שהחלו מתוכן בדקה את בחברה ג'. עבודתם, כאמור, בחברות אחרות והועברו לעבוד ההפקדות, ולהלן הליקויים שנמצאו: בשנת 2011 קיבלו העובדים מכתב מ"מגדל מקפת אישית" לפיו המעסיק לא העביר את מלוא דמי הגמולים בהם הוא מחוייב במסגרת תוכנית הפנסיה לשכירים שעל שם העובדים; ושבמידה שלא ישולמו ההפרשים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית - יפגעו זכויות העובדים. בדיווח השנתי של 2011, דווח על תשלום בגין שנים קודמות, ועל הפקדות בעבור שני חודשים בלבד בשנת המשכורת לחישוב שדווחה בחודשיים אלה עמדה על סכום זעום, שאינו משקף את המשכורות בפועל כלל וכלל. הפרשות לטובת קרן הפנסיה, אחד העובדים ניכתה משכרו של החברה המוצגות בתלושי השכר - אלא שלא העבירה את הכספים שניכתה לקופת הפנסיה, שילשלה לכיסה את הכספים הללו, ובכך גזלה אותם מהעובד. בשנת 2012 הפקידה החברה כספים בגין ארבעה חודשי עבודה בלבד, אף כי העובד עבד שנה שלמה. זאת ועוד, החברה דיווחה על משכורת חודשית של כ- 150 בלבד, ומהם גזרה את סכומי התגמולים והפיצויים. )2( 18

19 בשנת 2013 העבירה חברה ג' את העובדים לקרן הפנסיה של חברת כלל, ו"דילגה" על תשלום של חודש לקרן הפנסיה במעבר בין שתי הקרנות. יתרה מכך, אין התאמה בין גובה המשכורת ששולמה לעובד בפועל לגובה המשכורת עליו דיווחה חברה ג' לקופת הפנסיה. ט. נוכח הדוגמאות המנויות לעיל והפגיעה בזכויות העובדים - על העירייה לפעול ולוודא כי נותן השירותים אינו פועל בניגוד להוראות החוק, לרבות צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים. הוצאות נסיעות המעסיק מחוייב בהחזר הוצאות נסיעה לפי התעריף הזול ביותר. )1( חברה ג' - אף כי עלות כרטיס "חופשי-חודשי" באזור חיפה עומדת בשנת 2014 על 246 לחודש, החזירה החברה לעובדים סכומים נמוכים יותר: לחלק מהעובדים, 200 ולחלק אחר חברה ב' - ארבעה עובדים מתוך ה- 10 שתלושיהם נבדקו, אינם מקבלים דמי נסיעה. לשלושה מהם לא מצויינת כתובתם על-גבי תלוש השכר, ולפיכך לא ניתן לדעת האם אי-תשלום דמי נסיעה נובע מהקרבה למקום העבודה, אם לאו. לגבי עובד נוסף, שכתובתו מצויינת על-גבי התלוש, והיא מרוחקת מחופי הרחצה בעיר, לא ברור מדוע אינו מזוכה בדמי הנסיעה. )2( דמי חבר בארגון עובדים - )1( בהתאם לסעיף 25 בחוק הגנת השכר, מעסיק רשאי לנכות משכר העובד דמי חבר רק כאשר נתן העובד הוראה כתובה לביצוע הניכוי. י. חברה ג' - חברה ג' נוהגת לנכות משכר עובדיה דמי חבר בשיעור של 0.85% מהשכר הקובע, אף כי העובדים לא הוחתמו על הוראה כתובה המתירה ניכוי זה. יתרה מכך, הן בטופס הודעה לעובד )תנאי עבודה( והן בתלושי השכר אין איזכור לגבי זהותו של ארגון העובדים אליו מועברים הכספים. )2( יא. שי לחג - )1( בהתאם לצו העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג- 2013, קמה חובה לקבלן הניקיון לתת לעובד הניקיון שי לחג, בסך )2( חברה ג' - 19

20 ג) בלבד, כפי שמשתקף מזקיפת ההטבה 100 עובדי הניקיון קיבלו שי לחג בסך בתלושי שכרם. חברה ב' - בתלושי השכר אין איזכור להענקת מתנה לעובדים. )3( קרן השתלמות - )1( החל ממשכורת 11/2013 עובדים מטעמם של נותני שירותים בתחום השמירה והניקיון במגזר הציבורי, זכאים להפרשות לקרן השתלמות. ההפרשות הינן משכרו של העובד ומדמי ההבראה, והן בשיעור של 2.5% מהעובד ו- 7.5% מהמעסיק. )2( חברה ג' - יב. ) לשני עובדים לא הופרשו כספים לקרן השתלמות, אף כי לא חתמו על כל מסמך ויתור לכך. ) ארבעה עובדים מתוך ה- 20 שנבדקו, חתמו על "בקשה לאי הפרשת קרן השתלמות" - מדובר במכתב הממוען לחברה ג' מאת העובד, שנוסח משפטית על-ידי חברה ג'. הביקורת מעירה, כי מכתב זה נושא את חתימת העובד אולם אין בו פרטים אודות יום החתימה עליו, כמו-גם שם ו/או חתימה של עד לחתימה. בסעיף 3 למכתב נכתב כדלקמן: "אבקש מכם שלא להפריש לזכותי דבר ולא להפריש את חלקי לאף קרן - שכן הדבר מהווה פגיעה בי ובשכרי ואיני מעוניין בכך" ]ההדגשות אינן במקור[. ) נוכח נוסח הסעיף, הביקורת תמהה האם העובד חתם על המכתב לאחר שהבין את תוכנו ומשמעותו הכספית, והאם הדברים הוסברו לו טרם החתימה. בין כך ובין כך, הביקורת מעירה, כי היה על הקבלן להביא בפני העובדים מכתב זה בשפת אימם, שכן מרבית העובדים אינם בקיאים בשפה העברית, וקל וחומר שאינם מבינים שפה משפטית גבוהה, כמו זו בה נעשה שימוש במכתב הוויתור דלעיל. )3( חברה ב' - לתשעה עובדים, מתוך העשרה שנבדקו, לא מפרישה החברה כספים לטובת קרן השתלמות. 2. בדיקות תלושי השכר דלעיל מצביעות על פגיעה בזכויות עובדים המוקנות להן על-פי דין. הביקורת בדיעה, שלא ניתן לשאת התנהלות זו, ולפיכך יש להתנות המשך ההתקשרות עם החברות בתשלום רטרואקטיבי לעובדים, ולחילופין לחלט הערבות שנתנו ולהעביר הכספים לעובדים. ניתן אף לשקול עיכוב כספים המגיעים להן. - II שירותי שמירה בבתי הספר, באירועים ובמתקני העירייה 20

21 שרותי שמירה בתי ספר מתקני העירייה אירועי תרבות אגף הביטחון בעירייה הוא האחראי הישיר מטעמה לאבטחת מוסדות חינוך שבשטחה המוניציפלי, כמו-גם על שמירה באירועים ובמתקני העירייה. זאת, באמצעות נותני שירותים המספקים שירותים אלה..1 ההתקשרות עם החברות מתבצעת באמצעות משכ"ל שיצאה במכרז מסגרת לעניין זה, ובמהלכו נבחרו מספר חברות שמירה, מתוכן רשאית העירייה לבחור אחת שתספק שירותי שמירה. בהקשר זה ראוי לציין, כי במכרז שפרסמה משכ"ל קיימת התייחסות רחבה לעניין הסדרת זכויותיהם של עובדי השמירה. כך, למשל, נדרשת החברה המציעה עצמה במכרז לצרף להצעתה הצהרה ואישור מרו"ח, המאשר כי לכלל העובדים המועסקים על-ידי החברה ישולם לכל הפחות שכר מינימום וכל התשלומים הנלווים המחוייבים בהתאם לחוקי העבודה, לצווי ההרחבה ולהסכמים הקיבוציים הנוגעים לתחום עיסוק זה. זאת ועוד, על החברה לצרף למסמכי המכרז תצהיר ובו פירוט לגבי פסקי הדין החלוטים שנפסקו לה באם הפרה את חוקי העבודה במשך שלוש השנים האחרונות, ורשימה של הקנסות שהושתו עליה מטעם משרד הכלכלה )ומשרד התמ"ת לשעבר( בגין הפרת חוקי העבודה. התקשרות העירייה עם חברת שמירה שזכתה במכרז נעשית לאחר שהעירייה פונה אל החברות הממוקמות באזור הגיאוגרפי של חיפה וסביבותיה, מבין אלה שזכו במכרז משכ"ל, ומבקשת מהן הצעות מחיר למתן שירותי שמירה בהתאם לצרכיה. על החברות להציע מחיר שאינו עולה על הצעתן במכרז, והעירייה נדרשת לבחור את החברה המתאימה לה, בהתאם לנוהל הצעת מחיר שהפיץ משרד הפנים. יובהר, כי הוראות הנוהל מחייבות את העירייה לבחור את ההצעה הזולה ביותר שהתקבלה בהליך הצעת המחיר, אולם היא רשאית שלא לבחור באף אחת מהחברות הללו. על מנת למנוע מכרזי הפסד שיובילו לפגיעה בזכויות הסוציאליות של עובדי החברות, בודקת משכ"ל את הצעות המחיר המתקבלות אצלה, ובהתאם לכך, ממליצה לעירייה להימנע מהתקשרות עם חברה שהציעה הצעה הפסדית. יתרה מכך, משכ"ל מעניקה שירותי פיקוח ובקרה על תנאי ההעסקה של השומרים, בין השאר, באמצעות בחינת תלושי השכר של השומרים, בתמורה לתקורה בשיעור של 2.5% המשולמת על- ידי העירייה

22 נמצא, כי המכרז הפומבי האחרון שפרסמה המשכ"ל )מספרו: ש/ 2/2011 ( נערך בשנת 2011, ובעקבותיו חתמו אגפי העירייה השונים על הסכמי התקשרות עם שמונה חברות שמירה, להלן חברה ד' עד חברה יא'..8 אגף הביטחון מעניק לכל יחידה עירונית ליווי ושירות מקצועי בתחום השמירה, בהתאם להנחיות משרד החינוך )כאשר מדובר בשמירה במוסד חינוכי( והמשטרה, ואין בתקציבו סעיף ייעודי לשמירה, אלא בעבור מוקדניות המוצבות במוקד המבצעי, הפועל 24 שעות ביממה בכל ימות השבוע..9 ההתנהלות הקשורה להזמנת עבודת שמירה כמו-גם ההתחשבנות הכספית נעשות על-ידי יחידות העירייה המקבלות שירותי שמירה אל מול חברות השמירה ו/או משכ"ל באופן עצמאי, שעה שלכל אחת מהן סעיף תקציבי למטרה זו. יודגש: הואיל וההתקשרות עם חברות השמירה לא נעשית על-ידי גוף אחד בעירייה המרכז את הנושא - ההסכם נחתם בין הגוף העירוני המקבל את השירות לבין חברת השמירה. במצב דברים זה, קיימים הסכמי התקשרות רבים בין גורמים שונים בעירייה לבין חברות שונות, מבלי שקיים גוף עירוני אחד המרכז את הנושא, חותם בשם העירייה על ההסכמים, לא כל שכן מפקח עליהם תהליך הזמנת שירותי שמירה במוסדות חינוך דומה לתהליך הזמנת שירותי שמירה לאבטחת אירועים ושמירה במתקני העירייה. במסגרתו מוצאת הזמנת עבודה לחברת השמירה בטופס "הזמנת אבטחה", המונפק מטעם המחלקה לביטחון שוטף ובו, בין השאר, פרטים כגון: תיאור המשימה, מיקום האבטחה, מספר המאבטחים, מועד האירוע, מספר הסעיף התקציבי, האומדן כולל מע"מ, ועוד. במקביל משובצות עבודות השמירה השנתיות במערכת הממוחשבת "ארגונון" לכל אחת מחברות השמירה, על-ידי האגף המזמין..12 טרם ביצוע התשלום בגין שירותי השמירה בבתי הספר, מאשר מנהל בית הספר את דו"ח הנוכחות של השומר, ומעבירו לאישור קב"ט הרובע, האחראי על אותו מוסד חינוכי. עם הקלדת הנתונים במערכת הממוחשבת ואישורם על-ידי חשבת האגף והממונה על מוסדות החינוך - מוציאה חברת השמירה חשבונית למשכ"ל, בצירוף דו"חות הנוכחות. משכ"ל מעבירה לאגף הבטחון בעירייה תעודת חיוב, שנבדקת על-ידי האגף, וזה מוציא פקודת תשלום לאגף החשבות כאשר מדובר בשמירה במתקני העירייה, חברת השמירה מנפיקה חשבונית ליחידה העירונית המזמינה את השירות, אשר מאשרת אותה. כאשר מדובר באירוע עירוני, החשבונית מאושרת על-ידי מפיק האירוע והקב"ט. בשני המקרים, חותמת חשבת אגף הבטחון על נכונות החשבונית וחברת השמירה מעבירה אותה למשכ"ל. 22

23 משכ"ל מרכז את תחשיב התשלומים ומעביר אותם באופן מקוון לאגף הבטחון, והלה מוציא פקודת תשלום לאגף החשבות. להלן רשימת היחידות העירוניות המקבלות שירותי שמירה קבועים, וחברות השמירה המספקות את השירות: הגורם העירוני האחראי על האתר ועל תקצובו אגף הרווחה אגף החינוך המרכז לשירות התושב אגף אכיפת הגביה אגף התקציבים שפ"ע בטחון מזכיר העיר המח' לספריות רכש ואספקה חופים ביהמ"ש לעניינים מינהליים תאגידים עירוניים, מרכזים קהילתיים, בתי"ס מיקום אלימות במשפחה, יל"ג 7 נווה שאנן הנהלה אגף הרווחה מרכז סמים, הרצליה 24 מרכז סמים, רח' דבורה מרכז קשר מרכז קשר, קרית חיים קידום נוער נפגעי אלכוהול ש"י עגנון קרית חיים כרמל הוסטל, החלוץ שיקום ואישות, חורי שירותים חברתיים, פלי"ם, הדר עיר מחליפים לפקחי עירייה מוקד השירות מחליפים לפקחי עירייה בניין סולל בונה, אכיפת גביה בניין סולל בונה, אכיפת דוחות חניה בניין מלון ציון כניסה ראשית, בניין סולל בונה מלון ציון, החלפת פקח שמירה בגן האם פארק הכט סיירת עירונית טקסים ואירעים מחליפים לפקחי עירייה, ספריה עריונית מחסני רכש חופי הים בית המשפט בית נגלר מתנ"ס הדר - תרבות תורנית בית אבא חושי בית גבריאלי תיכון קרית חיים, פרוייקט יובלים 23 חברת השמירה חברה י' חברה ה' חברה ז' חברה ה' חברה ה' חברה ז' חברה י' חברה ז' חברה ט' חברה י' חברה ד' חברה ז' חברה ה' חברה ד' חברה ח' חברה ד' חברה ד' חברה ד' חברה ו' חברה ו' חברה ו' חברה ו' חברה ד' חברה ז' חברה ו' חברה ו' חברה ז' חברה ד' חברה ט' חברה י' חברה ט' חברה י' חברה ה' חברה ז' חברה יא' / חברה ד' חברה י'

24 אירועי תרבות הרקדות קרית חיים הרקדות חוף דדו, שבתות אירועי ספורט סל תרבות אודיטוריום חברה ד' חברה ח' חברה ד'; חברה ז'; חברה ח' חברה ו' 17. מעיון במסמכי הפיקוח מטעם משכ"ל עולה, כי כאשר מתגלים ליקויים בהעסקת השומרים על- ידי מי מהחברות, פונה משכ"ל לחברה לצורך תיקונם, ומיידע בכך את העירייה. להלן מספר דוגמאות: א. מאבטח הגיש תלונה למשכ"ל, ב- 1/2014, כנגד חברה ח' בנוגע לפגמים בקבלת תשלום ימי הבראה, חופשה ומחלה. בדיקת רו"ח מטעם משכ"ל העלתה, כי לא שולמו לעובד ימי החופשה כדין, ונוכח זאת, תיקנה החברה את הליקוי ושילמה לעובד את המגיע לו. ב. חברה יב', שכנגדה הוגשה תלונה על-ידי אחד המאבטחים, לא שעתה לדרישת רוה"ח מטעם משכ"ל, ונמנעה מלהעביר לו מסמכים שהתבקשה, ובכללם: תלושי שכר, דו"ח רכיבי שכר וניכויים, ואישור הפקדה מחברת הביטוח המראה תשלום פיצויים. ב- 4/2014 פנתה משכ"ל למנכ"ל העירייה ודיווחה לו, כי חרף בקשותיה הקבלן לא תיקן את ההפרות שנמצאו ולא העביר אסמכתאות המעידות על תיקונן. ג. מאבטח בחברה ז' הגיש תלונה כנגד החברה, ב- 6/2014, ובה הלין על אי-תשלום שכר בגין ימי השתלמות. בדיקת רו"ח מטעם משכ"ל הצביעה על כי החברה שילמה בעבור ימי ההשתלמות והנסיעות אליה, כדין. ד. במסגרת בדיקה שגרתית לגבי העסקת מאבטחים באמצעות חברה ז', מצא משכ"ל הפרות בתנאי העסקתם, שלא תוקנו על-אף האזהרות כנגד החברה. לפיכך, הוציא גזבר העירייה, ב- 6/2014, הוראת עכבון למשכ"ל, בשיעור של 10% מגובה התשלום המגיע לה, עד למועד בו יתוקנו ההפרות. בדיקת תלושי שכר של שומרים ו/או מאבטחים 1. כאמור, מדגם של תלושי השכר של המועסקים בעבודות שמירה נבדקים ומפוקחים על-ידי משכ"ל, במסגרת ההסכם שחתמה העירייה עם החברה, ובתמורה לתקורה בשיעור של 2.5%. הביקורת בחנה אף היא חלק מתנאי ההעסקה של מספר עובדים, והעלתה את הממצאים שלהלן. יודגש, כי בדיקת הביקורת אינה כוללת את כל הרכיבים המחייבים, לא כל שכן את כל הסכומים ששולמו או לא שולמו לעובדים; וכי המקור החוקי לתחומי הבדיקה שלהלן מפורט בפרק "בדיקת תלושי שכר של עובדי ניקיון"..2 א. הודעה לעובד על תנאי העסקתו - )1( חברה ה' - בטופס הודעה לעובד לא מצויין היום בו ניתן לעובד שכרו. 24 )2( חברה ד' -

25 ) בהודעה לעובד של העובד ש.א. נכתב כי אורכו של שבוע העבודה הוא 7 ימים, בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה; ההודעה אינה מלאה במקום בו העובד מצהיר כי יש או אין ברשותו קופת גמל והאם הוא מעוניין להפריש לקופה קיימת; על-גבי ההודעה לא נכתב תאריך, ולא נכתב מהו שכרו השעתי. בדיקת הביקורת מעלה, כי העובד משתכר לשעה, בעוד השכר השעתי המינימאלי למאבטחים עומד על ) על גבי ההודעות של חמשת העובדים שבדקה הביקורת לא קיימת חתימה של המעסיק. חברה ט' - ) טופסי הודעה לעובד של חמשת העובדים שהגיעו לבדיקת הביקורת נכתבו ביום לאור בקשת הביקורת לעיין בהם, וממילא מספר שנים לאחר תחילת עבודתם של העובדים בחברה. ) על-גבי כל הטפסים אין איזכור לגבי זהות ארגון העובדים המייצג, אליו מופרשים דמי החבר. מה-גם שבתלושי השכר נגבה מהעובדים בעבור "דמי טיפול", שאין בהירות לגבי מהותם, מיהות המטפל ונושא הטיפול. )3( חברה ח' - ) תאריך החתימה על טופסי "הודעה לעובד", שהתקבלו במשרד המבקר, הינו התאריך בו החל העובד עבודתו בחברה )שני עובדים בשנת 2011 ושלושה עובדים בשנת 2012(. הביקורת תמהה, כיצד ננקב התעריף השעתי של )במדוייק( במועד תחילת העבודה, שהרי סכום זה נקבע כהוראת חובה רק ב- 11/2013. ) תאריך תשלום השכר הינו ה- 10 לכל חודש, ובכך מולן שכרם של העובדים. )4( חברה י' - ) בתלוש השכר לחודש 11/2013 קיבלו העובדים "הודעה לעובד" ובו נכתב כך: "אנו מברכים אותך על תחילת עבודתך בחברתנו להלן זכויותיך:...". מספר שורות מתחת נכתב המועד המדוייק של תחילת העבודה, שהינו מספר שנים קודם לעבודה. ) על-גבי טופס ההודעה לא מצויין מה תפקידו של העובד אלא מספר תפקידים אפשריים: שומר / מאבטח / בודק בטחוני / פקיד מודיעין, על כל המשמעויות לגבי תעריף העבודה השעתי. חברה ז' - ) על גבי שניים מתוך חמשת טופסי "ההודעה לעובד" שנבדקו, לא צויין מועד התחלת העבודה של העובד בחברה. ) טופס "ההודעה לעובד" אינו מאזכר מהו התאריך לתשלום השכר. לפיכך לא ניתן לדעת האם החברה נוהגת להלין שכרם של העובדים. יובהר, כי נכתב ב"הודעה 25 )5( )6(

26 ג) ד) לעובד", כי "תלוש השכר של העובד ימתין לו בסניף אליו הוא משוייך בתשיעי בכל חודש החל מהשעה 16:00", אולם עובדה זו אין בה משום התחייבות לתשלום השכר בפועל ב- 9 בחודש. חברה ו' - טופס "הודעה לעובד" אינו כולל חלק מהפרטים המחוייבים על-פי חוק, ובכללם: השכר השעתי; קרן הפנסיה או קופת הגמל אליה מופרשים כספי הפנסיה; שם קרן ההשתלמות; התפקיד הספציפי של העובד; מועד תשלום השכר; ושם האיגוד המקצועי אליו משוייכים העובדים. )7( ב. דמי הבראה - )1( חברה ה' - בהתאם לכתוב בהודעה לעובד של העובד ר.ס. תשלום דמי הבראה ייעשה אחת לשנה. למרות זאת, זוכה העובד בדמי הבראה בגין יומיים בלבד, במשכורת חודש 11/2013, אף כי הוותק הצבור שלו הינו 17 שנה )החל משנת 1997(, ומשכך זכאי ל- 9 ימי הבראה. )2( חברה ד' - ) העובד ש.א. הינו בעל ותק של 7 שנים בעבודה. הנ"ל קיבל דמי הבראה ב- 12/2013 בסכום של, 1,085 בעוד היה עליו לקבל בגין 7 ימי הבראה סכום כולל של 2,597. ) העובד י.פ. בעל ותק של 12 שנה בעבודה, וקיבל דמי הבראה בסכום של 1,342 בחודש - 12/2013 בעוד היה עליו לקבל סכום של 3,339 בגין 9 ימי הבראה. ) העובד ב.ה. בעל ותק של 7 שנים, קיבל דמי הבראה בסכום של, 971 בעוד היה עליו לקבל. 2,597 ) העובד ה.א. בעל ותק של 5 שנים, וקיבל דמי הבראה בסכום של, 1,053 בעוד היה עליו לקבל. 2,597 )3( חברה ט' - ) בטופסי "הודעה לעובד" מצהירה חברה ט', כי תשלום דמי ההבראה ישולם לעובד מדי חודש בחודשו. זאת, אף כי צו ההרחבה יש לשלמם בחודשים יולי-אוגוסט. ) בפועל, מזכה חברה ט' את העובדים מדי חודש במכסת ימי הבראה שחישובם אינו ברור. מה-גם שהתעריף הננקב בגין המכסה בחלק מהחודשים הינו. 1 להלן שתי דוגמאות: העובד ב.א. - 4/2014 3/2014 2/2014 1/ / /2013 זיכוי בתלוש כמות תעריף תשלום 26

27 העובד ח.ט. - 4/2014 3/2014 2/2014 1/ /2013 זיכוי בתלוש 11/ כמות תעריף תשלום ג. דמי חבר בארגון עובדים - )1( מתוך שבעת נותני השירותים שנבדקו, רק ארבעה ציינו בטופס "הודעה לעובד" את שם האיגוד המקצועי אליו מופרשים דמי החבר )חברה ז'; חברה י'; חברה ח'; חברה ה'(. שאר החברות חברה ו', חברה ט' ו חברה ד' - לא ציינו זאת. )2( בחודש 12/2013 ניכתה חברה י' משכרו של העובד ב.ש. סכום של בגין דמי חבר המהווים מעל 4% משכרו באותו החודש, שגם כך גבוה מממוצע משכורותיו עת קיבל באותו החודש דמי הבראה. בשאר החודשים התשלום בגין דמי חבר עומד על סכום תקרה של כ- 50. ד. דמי חגים - )1( חברה ח' - בחודש 4/2014 שילמה החברה לשני עובדים בלבד, מתוך החמישה שנבדקו, דמי חגים בגין חג הפסח שנחוג באותו החודש. חברה ז' - ) העובד ש.ע. קיבל במשכורת 4/2014 דמי חגים בסך, 7.36 בעוד היה עליו לקבל לכל הפחות, 269 בהתחשב בעובדה שעבד בשלושת החודשים שקדמו לחג כ- 119 שעות בממוצע, ומבלי לכלול את התוספות הסוציאליות הנלוות לכך. ) העובד ע.ר. קיבל במשכורת 4/2014 סכום של 56 כדמי חגים, בעוד היה עליו לקבל לכל הפחות, 352 בהתחשב בעובדה שעבד בחמשת החודשים שקדמו לחג כ- 155 שעות בממוצע, ומבלי לכלול את התוספות הסוציאליות הנלוות לכך. )2( ה. קרן השתלמות - חברה ו' - ) חברה ו' זוקפת לעובדים את התשלומים שהיא מפרישה לטובת העובד בגין קרן השתלמות. זאת, אף כי הוראות מס הכנסה קובעות כדלקמן: "סכומים ששילם מעבידך לטובת קרן השתלמות, שלא בגבולות ההסכם הקיבוצי, ייראו כהכנסתך בעת ששולמו לקרן. המשכורת המרבית שההפרשה בעדה לקרן השתלמות פטורה ממס לחודש לשנת המס 2013 היא 15,712 לחודש כפול מספר חודשי העבודה )1( 27