PO צבי שיר-עברית

תמליל

1 בנק ישראל חטיבת המחקר הפרדה מגדרית בבתיספר יסודיים ממלכתייםדתיים צבי שיר* ניירות תקופתיים 4.6 דצמבר 4 בנק ישראל, *עבודה זו נעשתה בהנחיתו הצמודה של נעם זוסמן. תודתי נתונה לחגי אטקס, לשרה אילוז, לנחום בלס, לחנה ברישי, לאריאל פינקלשטיין ולשמואל שטח על שהקדישו מזמנם. כמו כן תודה לעדנאן מנסור ולסילביה ליפלפסקי על הכנת נתוני סקר "תרבות בבתי ספר יסודיים: תוכן ופעילויות, תשע"ג" לשימוש בחדר המחקר בבנק ישראל. הדעות המובעות במאמר זה אינן משקפות בהכרח את עמדת בנק ישראל חטיבת המחקר, בנק ישראל ת"ד 78 ירושלים 97 Research Department, Bank of Israel, POB 78, 97 Jerusalem, Israel

2 הפרדה מגדרית בבתיספר יסודיים ממלכתייםדתיים צבי שיר תקציר ההפרדה המגדרית בבתי הספר היסודיים הממלכתייםדתיים התרחבה בין השנים ושיעור התלמידים הלומדים ב מעורבות ירד מ 5 אחוזים ל 37 אחוזים. הירידה התרחשה בעיקר בבתי ספר שתלמידיהם מרקע חברתיכלכלי חזק. הסיכויים ללמוד במוסדות ים גבוהים יותר לבנות ונמוכים יותר ליוצאי אתיופיה. ההרכב המגדרי של המורים בבתי הספר הים נוטה למגדר התלמידים, והתופעה התחזקה בבתיספר בהם לומדים בנים בלבד. הסיכוי שבית ספר ממלכתי דתי יהיה פוחת ככל שנוכחות בתיספר של "מעיין החינוך התורני" ביישוב גדלה. בתי ספר ים מקצים פחות שעות לימוד ללימודי חול ולספורט ויותר שעות ללימודי יהדות. Gender segregation in Hebrew state religious primary schools Tzvi Shir Abstract This paper tracks the gender segregation in Hebrew state religious primary schools in. It was found that the share of students studying in mixedgender classes declined from 5 percent to 37 percent. This decline occurred primarily in schools where the students come from strong socioeconomic backgrounds. The chances of studying in separate institutions are greater for girls, and are lower for immigrants from Ethiopia. The gender composition of teachers in separate schools tends toward the students gender, and this phenomenon strengthened in boysonly schools. The chance that a Hebrew state religious school is separate declines the more there is a Sephardi ultraorthodox school in the city. Separate schools allocate fewer study hours to secular studies and to sports, and more hours to Judaic studies.

3 א.מבוא המחקר הנוכחי מתחקה אחר תופעת ההפרדה המגדרית בבתי הספר היסודיים הממלכתיים דתיים, שהתרחבה מאוד בעשור האחרון. ניתוח תוצאות סקר "תרבות בבתי ספר יסודיים" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מעלה כי מנהלי בתי הספר הים מצאו לנכון להדגיש במהלך שנת הלימודים פחות מעמיתיהם בבתי הספר המעורבים את תחומי הלימוד דמוקרטיה, מתמטיקה, מדעים ונושאים חברתיים. בתי ספר ים מקצים פחות שעות שבועיות ללימודי חול ויותר שעות ללימודי יהדות. בשנת פרסמה לראשונה מועצת החינוך הממלכתידתי (מועצת החמ"ד) במשרד החינוך מסמך מדיניות רשמי בעניין ההפרדה המגדרית (משרד החינוך והתרבות, ). על פי המסמך, בבתי ספר בהם לומדים שני המינים, יופרדו החל משנת הלימודים תשע"ה (5/4) בנים ובנות מכיתה ד' ומעלה, בעוד שה הנמוכות יותר יהיו מעורבות. ניתן יהיה לשנות מצב זה בהסכמת שני שלישים ומעלה מכלל הורי התלמידים בבית הספר. נכון לשנת, מבין בתי הספר בהם לומדים שני המינים, ב 66 אחוזים א' מעורבות וב 56 אחוזים ו' מעורבות. לכן להחלטה של מועצת החמ"ד יש השפעה פוטנציאלית לא מבוטלת על התמהיל המגדרי של ה בבתי הספר הממלכתייםדתיים. ההפרדה המגדרית מהווה חלק מתהליך עומק של חיזוק האמונה בחברה הדתית, תהליך שהחל כבר בשנות השבעים של המאה הקודמת (ליבמן, 98). בתיספר בהם נהוגה הפרדה מגדרית מושכים אליהם בעיקר אוכלוסיות מרקע חברתיכלכלי חזק, ובעלי מחויבות דתית חזקה (גרוס, 3). מחקרים רבים בחנו את ההשלכות של הפרדה מגדרית על ההישגים הלימודיים של התלמידים, על דפוסי ההתנהגות שלהם ועוד. (6) Robinson Smithers and וגם Thompson (4) Ungerleider and סקרו את הספרות והסיקו כי יש לזקוף את היתרונות הלימודיים של חינוך מגדרית למאפייני התלמידים ולא לעצם ההפרדה. () al. Halpern et. הגיעו למסקנות דומות מעיון בספרות, והם מציינים כי ישנן הוכחות לכך שהפרדה מגדרית בבתי הספר מחזקת דעות קדומות מגדריות. () Jackson הסתמך על הקצאה מקרית של תלמידים ל מעורבות וות, ומצא כי לסוג הכיתה לא הייתה לרוב השפעה על ההישגים הלימודיים, אך בנות בבתי ספר ים השתתפו פחות בשיעורי מדע. מבחינת ההשלכות על דפוסי ההתנהגות של תלמידים, (6) al. Wills et. מצאו שיפור משמעותי במשמעת העצמית ובלקיחת אחריות של בנים ב ות בבתיספר מעורבים. במסגרת מאבקם בתהליך ההפרדה המגדרית בקרב בתי הספר הממלכתייםדתיים פרסמה תנועת "נאמני תורה ועבודה" סקירה על מצב ההפרדה המגדרית בחינוך הממלכתידתי (פינקלשטיין, 4). בעבודתם נמצא כי בשנים 3 עלה שיעור הלומדים ב ות בחינוך היסודי הממלכתידתי, וכי בבתיספר ים לומדות יותר בנות. כמו כן נמצא מתאם חיובי בין רמה חברתיתכלכלית של תלמידי בית הספר לבין רמת ההפרדה המגדרית שלו. ממצאים אלו תואמים את הממצאים המוצגים בעבודה זו. במחקר של פינקלשטיין נבחנו גם המתאמים הפשוטים בין רמת ההפרדה המגדרית לבין האקלים הביתספרי ותקצוב בית הספר.

4 המחקר שלפנינו ממפה את היקף התופעה של הפרדה מגדרית בבתי ספר יסודיים במהלך השנים ומתאר את ההבדלים במאפייני התלמידים לפי רמת ההפרדה המגדרית. הוא מוסיף על פינקלשטיין (4) בחינה של הזיקה בין רמת ההפרדה למגדר המורים וניתוח רב משתני של מאפייני התלמידים המתואמים עם רמת ההפרדה המגדרית. כמו כן המחקר עושה לראשונה שימוש בסקר ייחודי של הלמ"ס בכדי לבחון את ההבדלים בפעילות החינוכית של בתי הספר לפי רמת ההפרדה המגדרית הנהוגה בהן. באוכלוסיית המחקר נכללו בתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתידתי. המחקר לא כלל את החינוך הרשמי הממלכתיעברי והממלכתיערבי בו אין כמעט הפרדה מגדרית, וכן את בתי הספר בחינוך החרדי, שהם ברובם המכריע ים. מקור הנתונים הוא בעיקר קבצים מנהליים של משרד החינוך ובכללם קבצי תלמידים,, מוסדות ומורים. בנוסף, נעשה שימוש בשני סקרים של הלמ"ס הסקר החברתי וסקר "תרבות בבתי ספר יסודיים: תוכן ופעילות, תשס"ג" שערכה הלשכה על פי הזמנת משרד החינוך והתרבות בשנת 3. הממצא העיקרי מצביע על ירידה בת 3 נקודות אחוז (מ 5 אחוזים ל 37 אחוזים) בשיעור תלמידי ו' הלומדים ב מעורבות מגדרית מסך תלמידי ו' בחינוך הממלכתי דתי במהלך תקופת המחקר. התופעה נצפתה בעיקר בבתיספר שתלמידיהם מרקע חברתיכלכלי חזק. הסבר מקובל לכך הוא שהנהגת הפרדה מגדרית בבית ספר דוחקת ממנו תלמידים ממשפחות פחות אדוקות מבחינה דתית, שהן לרוב מרקע חברתיכלכלי נמוך יותר (שורצולד, 99). עוד נמצא כי ההרכב המגדרי של המורים בבתי הספר הים נוטה למגדר התלמידים. תופעה זו התחזקה לאורך תקופת המחקר בבתי ספר בהם לומדים בנים בלבד. תוצאות האמידות מלמדות כי לבנות סיכוי גבוה יותר מלבנים ללמוד במוסד חדמגדרי, וכי השכלה גבוהה יותר של האם או גודל משפחה גדול יותר מתואמים באופן חיובי עם ההסתברות ללמוד במוסד. בנוגע להשכלת אם, ממצא זה מתואם עם שכיחות גבוהה יחסית של הפרדה מגדרית בקרב אוכלוסיות מרקע חברתיכלכלי חזק. אשר למספר האחים, הגם שהוא מתואם עם רמה חברתיתכלכלית נמוכה, הוא קירוב טוב לרמת הדתיות של המשפחה המגדילה את הסיכוי ללמוד במוסד. כצפוי, ככל שהאדיקות הדתית גבוהה יותר הנטייה ללמוד במוסדות ים עולה. תלמידים יוצאי אתיופיה, המהווים כ אחוזים מסך התלמידים בחינוך הממלכתידתי, נוטים פחות מאחרים ללמוד במוסדות ים. ככל ששיעור התלמידים הלומדים בבתיספר של "מעיין החינוך התורני" מסך התלמידים ברשות המקומית גדל, הסיכויים של בתי הספר הממלכתייםדתיים ברשות להיות ים יורד. מבנה העבודה הוא כדלהלן: פרק ב' מתאר את בסיס הנתונים ואוכלוסיית המחקר; פרק ג' מוקדש לסטטיסטיקה התיאורית; פרק ד' מציג תוצאות אמידות של הסתברות התלמידים ללמוד במוסד מגדרית; פרק ה' מנתח את ההבדלים בפעילות החינוכית של בתי הספר לפי רמת ההפרדה המגדרית בהתבסס על סקר "תרבות בבתי ספר יסודיים", ופרק ו' מסכם. 3

5 ב. בסיס הנתונים ואוכלוסיית המחקר בסיס הנתונים בסיס הנתונים למחקר כולל קבצים מנהליים של משרד החינוך: תלמידים,, מוסדות ומורים. כמו כן נעשה שימוש בשני סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסקר החברתי ובסקר "תרבות בבתי ספר יסודיים". קבצי תלמידים קבצי התלמידים לשנות הלימודים עד ובהם נתונים אודות הכיתה והמוסד בהם למד התלמיד, כמו גם נתונים דמוגרפייםחברתיים אודותיו ישוב מגורים, מספר אחים ואחיות, השכלת הורים, ארץ לידה ותאריך עלייה של התלמיד ושל הוריו. בקבצים אין זיהוי של התלמידים עצמם ועל כן לא ניתן לעקוב אחרי תלמיד לאורך שנים.. בקבצים קבצי (אם) קבצי בכל מוסד לשנות הלימודים עד מיוחד או רגיל), מספר הבנים והבנות בכיתה ועוד. מידע על סוג החינוך (חינוך קבצי מוסדות (בתי ספר) קבצי מוסדות לשנות הלימודים עד הכוללים את הנתונים הבאים: שם וסמל מוסד, ישוב, זרם החינוך, סוג חינוך (מיוחד/רגיל), פנימייה, שלב החינוך (יסודי, חט"ב, חט"ע או שילוב שלהם), טווח ה ודירוג חברתיכלכלי ("מדד הטיפוח"). קבצי מורים קבצי מורים לשנות הלימודים עד 8 (לא היו זמינים לשנים נוספות). בקבצים מידע על מין, גיל, השכלה וותק בהוראה של המורים, וכן סמל המוסד העיקרי בו הם מלמדים והיקף המשרה שלהם. הסקר החברתי הסקר החברתי נערך מדי שנה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, החל משנת. הסקר מספק מידע על תנאי החיים ועל רווחת בני ומעלה. אחת השאלות הקבועות בסקר זה היא דתיות המשיב. התשובות האפשריות לשאלה הן: חרדי, דתי, מסורתי דתי, מסורתי לא כל כך דתי, לא דתי חילוני. תשובות הנסקרים לשאלה זו עובדו למשתנה המודד את רמת הדתיות הממוצעת של הורים לילדים בגיל 76 לפי ישוב. עקב מיעוט התצפיות בכל שנה, אוחדו התשובות (לפי ערים) עבור השנים 3. 4 רמת הדתיות הוגדרה כשיעור המשיבים "דתי" מתוך אלו שהשיבו "דתי", "מסורתי דתי" ו"מסורתי לא כל כך דתי".

6 סקר "תרבות בבתי ספר יסודיים: תוכן ופעילויות, תשס"ג" הסקר נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 4 בהזמנת משרד החינוך (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,.(7 הספר היסודיים, דרך התכנים והערכים מטרת הסקר הייתה לספק מידע אודות עולם התרבות בבתי המועברים לתלמידים במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית והבלתי פורמלית. שאלון הסקר, שפנה למנהלי בתי הספר, התייחס לשנת הלימודים תשס"ג (/3), וכלל שאלות על שיעורים ועל חוגים שניתנו בבית הספר, פעילויות ואירועים שהתקיימו בו ואמצעים שעמדו לרשות בית הספר. שאלון הסקר נשלח לכול מנהלי בתי הספר היסודיים (,394 שאלונים) ושיעור ההיענות הכללי עליו עמד על ל 38 אחוזים. כ 7 בקבצים המנהליים), מתוכם ענו בחינוך הממלכתידתי נשלחו שאלונים ל 387 מוסדות 7 (בהשוואה ל 64 (בהשוואה ספר בתי בקבצים המנהליים) שיעור ההיענות של כ 7 אחוזים. לצורך המחקר זווגו תוצאות הסקר עם הקבצים המנהליים של משרד החינוך ברמת המוסד. יצוין כי שיעור ההיענות לסקר לפי רמת ההפרדה המגדרית כמעט זהה (ראו לוח ה' בהמשך). אוכלוסיית המחקר אוכלוסיית המחקר כללה תלמידים בשנות הלימודים / (תשס"א) עד 9/ (תש"ע). בחירת שנים אלו נעשתה לאור זמינות הנתונים. מדובר בתקופה ארוכה דיה כדי לעמוד על שינויים (אם היו כאלו) בדפוסי ההפרדה המגדרית במוסדות החינוך בישראל. המחקר מתמקד בבתי הספר היסודיים בלבד מכיוון שבבתי ספר תיכוניים אין משמעות ל האם (עקב לימוד במגמות שונות) שעל פיהן נקבעה רמת ההפרדה בבתי הספר. ניתוח ההפרדה המגדרית בחטיבות הביניים ראוי למחקר המשך. בלוח ב' מוצגים נתונים על תהליך הגדרת המוסדות הכלולים באוכלוסיית המחקר. בסך הכול בשנים היו במערכת החינוך 4,7 מוסדות. לאחר הפחתת מוסדות תיכוניים נותרו,657 מוסדות בתי ספר שבהם א'ו'. נופו פנימיות ואלו בחינוך המיוחד, כיוון שההשתייכות אליהם נקבעת במידה רבה בשל תכונות שאינן קשורות למגדר. כמו כן לא נכללו במחקר מוסדות של ערביי ירושלים (עקב כיסוי חלקי שלהם בקבצים המנהליים) ובתי ספר כנסייתיים. סה"כ נותרו,456 מוסדות. בשלב הבא (לוח ב' ) הוצאו מאוכלוסיית המחקר גן, גבוהות מו' ו חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים. כמו כן הושמטו בהן פחות מ תלמידים, בשל הקושי לזהות כיתה חדמגדרית/מעורבת קטנה, ובפרט במקרה שחלה טעות בנתוני המגדר. הגדרתרמת ההפרדה המגדרית רמות ההפרדה המגדרית של המוסדות הוגדרו באמצעות אחת השכבות על פי רוב א' או ו'. היתרון הגלום בניתוח לפי שכבות הוא היכולת להבחין במוסדות בהם ה ות אך המוסד מעורב. כלומר, אם ברמה הביתספרית נאפיין את המוסד כמעורב כיוון שלומדים בו 5 חלק מבתי הספר דיווחו בסקר על פעילויות בשכבות שלא היו עבורן נתונים בקבצים המנהלים. במקרה זה רמת ההפרדה המגדרית לא מזוהה.

7 גם בנים וגם בנות, הרי שברמה השכבתית נוכל לאפיין את המוסד כ במידה והחלוקה ל בשכבה נעשתה על בסיס מגדרי. הבעיה המרכזית באפיון לפי שכבות היא האפשרות שהמוסד מפריד את ה המקבילות רק החל משכבת גיל מסוימת. בכדי לפתור בעיה זו, 3 הניתוח נערך עבור שתי שכבות הקצה א' ו ו'. הגדרת ההפרדה המגדרית ברמת השכבה היא כדלקמן: כל התלמידים בשכבה הם מאותו מגדר. בשכבה לומדים גם בנים וגם בנות, אך הם לומדים ב שונות. חצי חלק מה ות וחלק מעורבות. מעורב בכל כיתה בשכבה לומדים גם בנים וגם בנות. כיוון שלעיתים עלולה ליפול טעות בקבצים המנהליים, כיתה הוגדרה כחדמגדרית גם אם 4 ישנם עד שני תלמידים מהמגדר השני בכיתה. הגדרה זו אינה משפיעה על התוצאות העיקריות של עבודה זו. לפני שניגשים לבחון את התפתחות ההפרדה המגדרית יש לבחון באלו זרמי חינוך התופעה בכלל קיימת. מלוח ב' 3 אנו למדים כי רק בחינוך העברי הדתי הממלכתידתי (ממ"ד), מעיין החינוך התורני (מיסודה של ש"ס), עצמאי (חרדי) וחרדי אחר קיימת הפרדה מגדרית. (חרדי, מיסודה של אגודת ישראל), מוסדות פטור לוח ב'.הגדרת המוסדות הכלולים באוכלוסיית המחקר כל המוסדות במערכת החינוך בשנים מוסדות תיכוניים מוסדות יסודיים וחט"ב בהם א'ו' פנימיות חינוך מיוחד ערביי מזרח ירושלים כנסייתיים יתרה (מוסדות) יתרה ( ( 4,7,43, ,456 8,369 המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. מספר ה המצטבר בכל השנים, להבדיל ממספר מוסדות החינוך שנמנו רק פעם אחת. לוח ב'. הגדרת ה הכלולות באוכלוסיית המחקר סך ה (מלוח ב' ) גן וז'ט' חינוך מיוחד קטנות (פחות מ תלמידים) סה"כ במחקר המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. 8,369,777 4,9,8 4, בדיקת הנתונים העלתה כי במידה ושכבה אחת הינה חד מגדרית, כל בית הספר הינו כזה ועל כן אין בעיה בהגדרת בית ספר כ לפי שכבה אחת. 4 כל ה באוכלוסיית המחקר הן בנות עשרה תלמידים ומעלה.

8 מעורב מעורב ממלכתי ממלכתידתי מעיין החינוך התורני ש"ס חינוך עצמאי חרדי פטור חרדי אחר חרדי ממלכתי (ערבי) ערבי מוכר בדואי דרוזי וצ'רקסי סה"כ לוח ב' 3 התפלגות מוסדותלפיזרם ורמתההפרדה המגדרית (אחוזים) מוסדות בהם ישנה כיתה א' (מספר) אחוז הזרם בסה"כ מוסדות א' בשנת סה"כ בכל זרם חצי ו' בשנת ,7 ממלכתי ממלכתידתי מעיין החינוך התורני ש"ס חינוך עצמאי חרדי פטור חרדי אחר חרדי ממלכתי (ערבי) ערבי מוכר בדואי דרוזי וצ'רקסי סה"כ מוסדות בהם ישנה כיתה ו' (מספר) אחוז הזרם בסה"כ מוסדות סה"כ בכל זרם חצי ,75 7

9 ג.סטטיסטיקה תיאורית שיעור תלמידי כתות ו' בחינוך הממלכתידתי והחרדי הלומדים במוסדות שאינם מעורבים גדל מ 7 אחוזים בשנת ל 8 אחוזים בשנת. ההפרדה המגדרית נפוצה יותר בכיתה ו' מאשר בכיתה א' במוסדות אלו, והפער אף גדל במהלך תקופת המחקר. דתי בהשוואה בין זרמי החינוך השונים, בחינוך החרדי שיעור התלמידים הלומדים במוסדות 5 ים לסוגיהם היה גבוה במידה ניכרת לאורך כל תקופת המחקר מהשיעור בחינוך הממלכתי (לוח ג' ). השיעור נע בין 4 ל 6 אחוזים. בעוד שבחינוך החרדי הוא עלה על 9 אחוזים, הרי שבחינוך הממלכתידתי על אף ששיעור הלומדים במוסדות ים בחינוך החרדי נשאר ללא שינוי משמעותי לאורך תקופת המחקר, התלמידים שיעור הלומדים במוסדות ים ובכאלו בהם ה ות השתנה בין ל (לוח ג' ). במעיין החינוך התורני ירד שיעור תלמידי כיתה ו' הלומדים במוסדות ים אחוזים ל 8 מ 9 אחוזים, במקביל לעלייה דומה בשיעור הלומדים אלו במוסדות י. ניתן לייחס שינוי זה לעובדה כי במהלך העשור מספר התלמידים במעיין החינוך התורני גדל מאוד, והתרחבות זו התרחשה בקרב ציבורים מסורתיים (טסלר, 3; דגן, 6), וציבורים אלו כנראה מעדיפים בתי ספר מעורבים. כאשר מסתכלים על השינוי בהפרדה המגדרית בקרב מוסדות שהיו קיימים כבר בשנת הירידה בשיעור התלמידים במוסדות ים מתכווצת בחצי. ממצא זה מחזק את ההשערה שהשינוי בהרכב הלומדים במוסדות מעיין החינוך התורני היה מרכזי רכיב החרדי (חינוך עצמאי, פטור ואחר) בהצטמצמות היקף ההפרדה המגדרית. נרשמה מגמה הפוכה במוסדות ים על חשבון אלו הלומדים במוסדות י או מעורבים. החינוך זרמי בשאר גידול בשיעור התלמידים הלומדים בחינוך הממלכתידתי השינוי העיקרי בדפוסי ההפרדה המגדרית התרחש במעבר ממוסדות מעורבים למוסדות ים/י במוסד מעורב ירד ל 37 אחוזים מ 49 (איור ג' ); למשל, אחוזים, במקביל לעלייה בת התלמידים הלומדים בבתי ספר י ולעלייה שיעור תלמידי כיתה ו' קטנה בשיעור נקודות הלומדים אחוז בשיעור התלמידים הלומדים במוסדות ים. יצוין כי עם יישום החלטת מועצת החמ"ד (משרד החינוך והתרבות, ), החל משנת הלימודים תשע"ה (5/4) אמורות כל ד' ומעלה בבתי ספר ממלכתייםדתיים בהם לומדים תלמידים משני המינים להפוך לות. להחלטה זו יכולה להיות השפעה על ההרכב המגדרי של ה בבתי הספר. כיוון שבחינוך החרדי כמעט כל התלמידים לומדים במוסדות ים המשך הניתוח יתייחס רק לתלמידי החינוך הממלכתידתי. 5, וחצי. 8

10 הפרדה מגדרית לפי רמה חברתיתכלכלית קיים מתאם ברור בין דפוסי ההפרדה המגדרית בחינוך היסודי הממלכתידתי לבין הרמה 6 החברתיתכלכלית של הורי תלמידי בתי הספר (לוח ג' ): ככל שהרמה החברתיתכלכלית של התלמידים נמוכה יותר חלקם של אלו הלומדים במוסדות מעורבים גדול יותר. למשל, בשנת בקרב תלמידי כיתה ו' תלמידים מרקע חלש. מרקע חזק השיעור עמד על כ 3 במהלך השנים ההפרדה המגדרית התרחבה לעומת כ 7 אחוזים בקרב אחוזים בעיקר בקרב תלמידי החינוך הממלכתידתי מרקע חברתיכלכלי בינוני וגבוה, בעוד שבקרב התלמידים מרקע נמוך ההפרדה המגדרית נותרה כמעט ללא שינוי. צמצום שיעור התלמידים בבתי ספר מעורבים מרקע בינוני או חזק הלך יד ביד עם עלייה כמעט שווה בשיעור התלמידים הלומדים במוסדות ים או י. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם הספרות הדנה במאפייני החינוך הממלכתידתי. מחקרים אלו מצאו מתאם חיובי בין רמת דתיות לרקע חברתיכלכלי בקרב משפחות השולחות את ילדיהן לחינוך ממלכתידתי (שורצולד, 99). כמו כן נמצאה השפעה חיובית של רמת דתיות ההורים על הרצון להפרדה מגדרית (גרוס,.(3 יוצא אפוא כי בחינוך הממלכתידתי משפחות מרקע חברתיכלכלי גבוה יהיו בדרך כלל משפחות דתיות יותר המעוניינות שילדיהן ילמדו במוסדות ים. חיזוק לקביעה זו ניתן למצוא באיור ג', ממנו עולה כי בחינוך הממלכתידתי מספר 7 האחים הממוצע לתלמיד עולה עם רמת ההפרדה המגדרית ; בהנחה שמספר אחים גבוה מעיד על רמת דתיות גבוהה, הרי שרמת הדתיות של תלמידים ממוסדות ים גבוהה יותר. שינויבהפרדה מגדרית על פניזמן באוכלוסייהקבועה של בתיספר לוח ג' 3 מציג את סוג ההפרדה המגדרית של בתי ספר יסודיים ממלכתייםדתיים בשנת ואת סוג ההפרדה של אותם בתי ספר בשנת, וזאת באמצעות מטריצת מעברים. למעלה מ 9 אחוזים מבתי הספר שהיו ים בתחילת התקופה נותרו כך בסופה, ורוב האחרים הפכו לי. לעומתם, כ אחוזים מהמוסדות המעורבים השתנו, ומרביתם הפכו לי. תמורות אלו התחוללו הן ב א' והן ב ו'. מעבר של כ אחוזים מהמוסדות המעורבים לים לסוגיהם שקולה לירידה בת נקודות אחוז בשיעור בתי הספר המעורבים (שכן בתי הספר המעורבים היוו כמחצית מסך בתי הספר). מדובר על ירידה השווה בגודלה לירידה שנרשמה בשיעור התלמידים הלומדים במוסדות מעורבים באוכלוסייה משתנה של בתי ספר (לוח ג' ). מכאן שהתגברות ההפרדה המגדרית אפיינה במידה שווה את בתי הספר שהיו קיימים בכל השנים ואת בתי הספר החדשים. בלוח ג' 4 מוצגת מטריצת מעברים העוקבת (עד כמה שניתן) אחרי אותם תלמידים לאורך השנים; זאת על ידי בחינת ההפרדה המגדרית ב א' בשנת וב ו' בשנת 6. ההנחה היא שרוב מוחלט של התלמידים שלמדו במוסד מסוים בכיתה א' עדיין לומדים באותו מוסד בכיתה ו' שש שנים לאחר מכן. בדומה ללוח ג' 3, כ אחוזים מהמוסדות המעורבים השתנו, אך שיעור גבוה יותר מהם הפכו לי. שיעור הרבה יותר גבוה מהמוסדות י 9 6 הרמה החברתית כלכלית מוגדרת לפי מדד טיפוח ביתספרי ("מדד שטראוס") המביא בחשבון את המאפיינים הבאים של הורי התלמידים: הכנסה, השכלה, מספר אחים ואחיות של התלמיד, ארץ לידה של התלמיד ופריפריאליות גיאוגרפית. נתוני המדד היו זמינים רק עבור שנת הלמודים 9, והם נזקפו עבור כל תקופת המחקר מתוך הנחה שהרכב האוכלוסייה של בתי הספר לא השתנה רבות במהלך תקופת המחקר. המוסדות חולקו לשלוש רמות: נמוכה עשירוני טיפוח ;8 בינונית ;74 גבוהה.3 7 תופעה זו נמצאה גם בחינוך החרדי.

11 נשארו כאלו בהשוואה למטריצה הקודמת שבה שיעור לא מבוטל מהמוסדות הפך למעורב. תוצאה זו אינה מפתיעה כיוון שניתן להעריך שהטעמים של הורי התלמידים ביחס לרמת ההפרדה המגדרית אינם נוטים להשתנות בנקל. מגדר המורים ניתן להעריך כי ככל שהרצון בהפרדה מגדרית מטעמים דתיים חזק יותר, כך תגדל הן הנטייה להפרדה מגדרית של התלמידים, והן הרצון להפרדה מגדרית בין תלמידים למורים ואפילו בין המורים לבין עצמם. בחינוך שיעור הגברים בצוות ההוראה בחינוך היסודי הממלכתידתי גבוה באופן משמעותי מאשר היסודי הממלכתיעברי. בשנת שיעור זה עמד על 5 אחוזים, לעומת 4 אחוזים בחינוך היסודי הממלכתיעברי בשנים אלו. אחוזים ובשנת 7 על 8 שיעור המורים הגברים בחינוך הממלכתידתי לפי רמת הפרדה מגדרית של התלמידים מוצג באיור ג' 3. מהאיור עולה כי במוסדות ים לבנים שיעור המורים הגברים עולה בהרבה על 8 שיעורם ביתר המוסדות ; לעומת זאת במוסדות ים לבנות שיעורם נמוך יחסית. במהלך השנים חלה עלייה משמעותית בשיעור המורים הגברים במוסדות ים לבנים. מספר תלמידים בכיתה משרד החינוך מעמיד משאבים למוסדות לפי מספר ה התקניות בהם. בתנאים מסוימים, המשרד מאפשר הוספת תקניות לצורך הפרדה מגדרית. כפועל יוצא מספר התלמידים בכל כיתה במוסד עשוי להיות קטן יותר, דבר המהווה יתרון מבחינה פדגוגית. מלוח ג' 5 אנו למדים שמספר התלמידים הממוצע בכיתה במוסדות י נמוך בצורה מובהקת לעומת המוסדות הים או המעורבים, גם אם מפקחים על הבדלים ברמה החברתית כלכלית. ברוב המקרים, ההפרש הוא בין תלמיד אחד לשלושה תלמידים בכיתה פחות בי לעומת מעורבים. 8 זיהוי המורים הוא ברמת בית הספר, שכן לא קיימים נתונים מערכתיים הקושרים את המורים ל. לפיכך במקרה של מוסדות י לא ניתן לדעת מי מהמורים מלמד את הבנים. גם אם נניח שכל המורים הגברים בבתי ספר אלו מלמדים ב הבנים אזי שיעורם של המורים הגברים לכל היותר יוכפל ויגיע לכ 3 אחוזים בלבד.

12 איור ג'.התפלגות תלמידי כיתה ו' בחינוך הממלכתידתי לפי רמת ההפרדה המגדרית 9% מעורב 37% 3% מעורב 5% 38% חצי % 8% חצי 3% המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. איור ג'.מספר אחים ואחיותשלתלמידיכיתה ו' בחינוך הממלכתידתי לפירמת ההפרדה המגדרית, מעורב חצי המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. לא כולל התלמיד עצמו.

13 איור ג' 3. שיעור המורים הגברים מסך המורים בחינוך היסודי הממלכתידתי לפירמת ההפרדה המגדרית והשנה (אחוזים) ממלכתי מעורב עברי חצי בנות בנים המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. שכבה א' ו ' לוח ג' : התפלגות התלמידים לפי הזרם,הכיתה,השנה ורמת ההפרדה המגדרית שנה חצי סה"כ אחוזים אחוזים מספר ממלכתידתי 3 8 6, , , ,4 מעיין החינוך התורני ש"ס 7, , 7 9, ,6 חינוך חרדי (ללא מעיין החינוך התורני) 3 8 7, , ,6 9 8,647 מעורב א' ו ' א' ו ' המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. חינוך עצמאי, פטור חרדי ואחר חרדי.

14 א' לוח ג' : התפלגות התלמידים בחינוך הממלכתידתי לפי הרמה החברתיתכלכלית,הכיתה,השנה ורמת ההפרדה המגדרית רמה חברתית כלכלית גבוהה בינונית נמוכה סה"כ גבוהה בינונית נמוכה סה"כ גבוהה בינונית נמוכה סה"כ גבוהה בינונית נמוכה סה"כ מספר 4,6 9,55,969 6,6 סה"כ אחוזים חצי אחוזים מעורב ,678,89,78 9,76 4,44 9,97,9 5,95 5,63,38,77 7,4 א' ו' ו' המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. עבור מספר בתי ספר לא הייתה זמינה הרמה החברתיתכלכלית לפי הרמה. ולכן קיים פער בין סך הכול לבין סכום התלמידים לוח ג' 3 : מטריצת מעברים של בתי ספר בחינוך הממלכתידתי, רמת הפרדה מגדרית לפי השנה והכיתה (אחוזים) א' חצי מעורב א' חצי מעורב ו' רמת הפרדה מגדרית מעורב 4 79 חצי חצי ו' 3 מעורב המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. 3

15 לוח ג' 4 : מטריצתמעברים של בתיספר בחינוך הממלכתידתי (אחוזים) 6 ו' חצי רמת הפרדה מגדרית גרסה ב' מעורב חצי 33 א' מעורב.5 המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. כיתה א' לוח ג' 5. מספר תלמידים בכיתה בחינוך הממלכתידתי לפי השנה,הכיתה, רמה חברתית כלכלית גבוהה בינונית נמוכה הרמה חברתיתכלכלית ורמת ההפרדה המגדרית חצי ההפרש מעורב בין למעורב *.9 *** *** *** *** *** *. ** ** **..5 *.7 **.4 *** כיתה א' סה"כ גבוהה בינונית נמוכה כיתה ו' סה"כ גבוהה בינונית נמוכה כיתה ו' סה"כ גבוהה בינונית נמוכה סה"כ המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. עבור מספר בתי ספר לא הייתה זמינה הרמה החברתיתכלכלית ולכן קיים פער בין סך הכול לבין ההפרדה לפי רמה. הכוכביות מציינות רמת מובהקות על פי מבחן (* ttest עשרה אחוזים, ** חמישה אחוזים, *** אחוז אחד). 4

16 ד.הגורמים המתואמים עם בחירה במוסד לימודים בפרק זה מוצגות תוצאות אמידות של הגורמים ברמת התלמיד ומשפחתו המתואמים עם בחירה במוסד לימודים. בנוסף, נאמד המתאם בין נוכחות בתי ספר של "מעיין החינוך התורני" ברשות המקומית להסתברות של בתיספר ממלכתייםדתיים באותה רשות להיות ים. האמידות של הגורמים ברמת התלמיד ומשפחתו נערכו בקרב תלמידי א' בשנת 9 ובשנת. המשתנים המסבירים הנכללים באמידות הינם: מגדר התלמיד, מספר הילדים במשפחה (מצד האם ), שנות לימוד של אם התלמיד, מוצא התלמיד (יליד הארץ או עולה חדש ( ושנת האמידה (/). בחלק מהאמידות נוספו המשתנים: קיום מוסד ממלכתידתי (או חרדי) ברשות המקומית בה מתגורר התלמיד ולימודים מחוץ לרשות (להלן "המשתנים האזוריים"). לוח ד' מציג סטטיסטיקה תיאורית של המשתנים המסבירים לפי רמת ההפרדה המגדרית. ניתן להעריך כי המשתנה בעל ההשפעה הרבה ביותר על בחירת מוסד הלימודים לפי רמת ההפרדה המגדרית שלו הוא מידת הדתיות של משפחתו. עקב איזמינות הנתונים הללו ברמת התלמיד הוא לא נכלל באמידות הבסיסיות. לעומת זאת, עבור הערים הגדולות (המכסות 43 אחוזים מהתצפיות שנכללות באמידות) הנתון זמין כממוצע עירוני, בהתבסס על נתוני הסקר 3 החברתי, והוא שולב באמידות לערים הגדולות. את המשתנה המוסבר ניתן להגדיר בשתי דרכים שונות: כמשתנה בינארי המבדיל בין המוסדות הים לשאר המוסדות (י או מעורבים) או כמשתנה סדר המייצג את הרצף שבין מוסד למוסד מעורב. במקרה של משתנה בינארי האמידה נערכת בשיטת,Probit כמו גם בשיטת.(Linear Probability Model) OLS במקרה של משתנה סדר, האמידה מתבצעת בשיטת Ordered Probit ( =מעורב, =, 3 =). כל אחת מהאמידות שתוארו לעיל נערכה בלעדיהם. כמו כן כל האמידות נערכו עם cluster מדווחות להלן. הן עם משתנידמי לרשויות המקומיות והן 4 עבור הרשות המקומיות. תוצאות האמידות מודלProbit ומודל OLS תוצאות אמידות ההשפעות השוליות של המשתנים המסבירים לפי מודל Probit מפורטות בלוח ד'. בטור () מופיעה האמידה הבסיסית ובטור () נוספו לאמידה הבסיסית משתני דמי 5 9 האמידה מתמקדת בכיתה א' כיוון שהבחירה של ההורים במוסד הלימודים נקבעת אז, ולאחר מכן הנטייה היא להשאיר את התלמיד באותו מוסד גם אם חלו בו שינויים כלשהם. עקב העובדה שמשפחות חדהוריות מורכבות לרוב מאם וילדיה נעשה שימוש בנתון אודות מספר הילדים מצד האם ולא מצד האב. השכלת האם הועדפה על פני השכלת האב בגלל שמשפחות חדהוריות מורכבות לרוב מאם וילדיה. בכל מקרה, יש מתאם גבוה בין השכלת האם להשכלת האב. עולה מאתיופיה הוגדר כמי שהוא או אחד מהוריו עלה מאתיופיה. עולה משאר הארצות הוגדר כעולה במידה והוא או שני הוריו עלו לארץ לאחר שנת 988. לא ניתן היה להבדיל בנתונים בין עולים ממדינות שונות בחבר העמים.. 3 הערים הניתנות לזיהוי בסקר החברתי הן: אשדוד, אשקלון, בארשבע, ביתשמש, הרצליה, חדרה, חיפה, ירושלים, נהריה, נתניה, פתח תקווה, קריית אתא, ראשוןלציון, רחובות ותלאביביפו. 4 כיוון שאנשים בוחרים על פי רוב לגור בסביבה הקרובה להשקפת עולמם, סביר להניח שהשאריות באמידה יהיו מתואמות בין פרטים מאותה רשות מקומית. השימוש ב cluster מתחשב בתופעה זו.

17 לרשויות מקומיות. בטור (3) נוספו "המשתנים האזוריים" ובטור (4) גם משתני דמי לרשויות מקומיות. בטורים (5) ו (6) נוסף משתנה שיעור הדתיים ברשות המקומית. מהאמידות עולה כי לבנים סיכוי נמוך יותר בכ 3 נקודות אחוז מבנות ללמוד במוסדות ים. מספר הילדים במשפחה מתואם חיובית עם למידה במוסד, כך שעבור כל ילד נוסף הסיכוי ללמוד שם עולה ב 74 נקודות אחוז. ממצא זה עולה בקנה אחד עם ההערכות שדתיות המשפחה הינה גורם משמעותי בשליחת התלמיד למוסד ושמספר הילדים עולה עם רמת הדתיות (חליחל, ). בנוסף, בשנת היה לתלמידים סיכוי גבוה ב 64 נקודות אחוז ללמוד במוסד מאשר בשנת. האומדים של הקשר בין השכלת האם ללימודים במוסד אינם מובהקים, למעט בטור (). יחד עם זאת, באמידות מסוג ordered probit בהמשך הם מובהקים. אשר לזיקה בין היות התלמיד עולה חדש לבין לימודים במוסד, התוצאות תלויות ארץ עלייה. הסתברות יוצאי אתיופיה ללמוד במוסד נמוכה ביותר מ נקודות אחוז מזו של יתר התלמידים (הרחבה בנוגע ליוצאי אתיופיה בהמשך), לעומת זאת לעולים מארה"ב סיכוי גבוה ב 5 נקודות אחוז ללמוד במוסד בהשוואה לשאר התלמידים, כאשר ההפרש בין שתי האוכלוסיות מובהק. במקרה של עולים ממדינות חבר העמים אין הבדל משמעותי בנטייה ללמוד במוסד בינם לבין ילידי הארץ. בנוגע לעולים מצרפת, התוצאה שלילית ומובהקת רק כאשר מפקחים על שיעור הדתיים ברשות המקומית (טורים 5 ו 6 ). קיום מוסד ממלכתידתי ברשות בה התלמיד מתגורר מעלה כצפוי את הסיכויים שלו ללמוד במוסד בכ עד 3 נקודות אחוז. כמו כן, בהינתן שהתלמיד לומד מחוץ לרשות המקומית בה הוא גר סיכוייו ללמוד במוסד עולים בכ 5 נקודות אחוז; זאת כיוון שתלמידים הלומדים מחוץ לרשות מחפשים על פי רוב מוסדות ייחודיים התואמים את השקפת עולמם. תוצאות אלו תקפות בין אם מפקחים על רשויות מקומיות ובין אם לאו. לשיעור הדתיים ברשות המקומית מתאם גבוה וחיובי עם לימודים במוסד עליה של נקודת אחוז בשיעור הדתיים מתואמת עם עלייה של בין.4 ל.8 נקודת אחוז בסיכויים ללמוד במוסד. תוצאות אמידת המודל באמצעות Model) OLS (Linear Probability דומות מבחינת כיווני האומדנים, גודלם ומובהקותם לאלו שהתקבלו במודל Probit והן מוצגות בנספח. מודל Ordered Probit מודל Ordered Probit מאפשר לקבל אומדנים שונים של ההשפעות השוליות לפי רמת ההפרדה המגדרית, וכך לקבל דיוק רב יותר באומדים. מוסדות "חצי י" שולבו בקטגוריה של "" עקב מיעוט תצפיות, כך שבסופו של דבר המשתנה המוסבר את הערכים קיבל הבאים: =מעורב, = (כולל חצי ), 3 =. האמידות נערכו עם cluster לרשויות מקומיות. האומדים של המשתנים מופיעים בלוח ד' 3. מקדם חיובי פירושו שעלייה במשתנה מתואמת 5 עם סיכוי גבוה יותר ללמוד במוסד יותר. מהלוח ניתן להסיק בדומה לאמידות קודמות שלבנים וליוצאי אתיופיה סיכוי נמוך יותר ללמוד במוסדות ים, (LPM, PROBIT) 5 בהצגה זו לגודל המקדם אין משמעות אינטואיטיבית, רק לכיוונו. 6

18 ולילדים במשפחות גדולות ולעולים מארה"ב סיכוי גבוה יותר ללמוד במוסדות ים. המתאם החיובי של השכלת האם עם העלייה ברמת ההפרדה המגדרית מובהק כעת ברוב הרגרסיות (למעט אלו בהן מופיע המשתנה שיעור הדתיים ברשות המקומית). בשונה מהאמידות הקודמות לעולים ממדינות חבר העמים מתאם שלילי מובהק עם רמת הפרדה מגדרית. 6 אומדני ההשפעות השוליות לפי רמת הפרדה מגדרית מוצגים בלוח ד' 4. התרומה השולית של מגדר התלמיד, מספר הילדים במשפחה, שנות הלימוד של האימא ושנת ללמוד במוסד דומה לתרומה השולית להסתברות ללמוד, להסתברות במוסד. למשל, לתלמידים בנים סיכוי נמוך בכ.6 נקודות אחוז ללמוד במוסד בהשוואה לבנות, וכך גם במקרה של מוסד. לעומת זאת, לעולים מאתיופיה ולעולים מחבר העמים סיכוי נמוך יותר ללמוד במוסד מאשר במוסד, המקומית סיכוי גבוה יותר ללמוד במוסד מאשר במוסד. בעוד שלאלו הלומדים מחוץ לרשות יוצאי אתיופיה כשהחלו גלי העלייה של יהודי אתיופיה התקבלה החלטה להפנות ממלכתייםדתיים (אלבוים ווינשטיין, כ 6 כפועל יוצא 997). את התלמידים אחוזים לבתי ספר מהתלמידים יוצאי אתיופיה הכלולים באוכלוסיית המחקר למדו במוסדות ממלכתייםדתיים, הרבה מעבר לחלקם של התלמידים בחינוך הממלכתידתי בסך התלמידים בחינוך העברי. אוכלוסייה זו מהווה כ אחוזים מהתלמידים בחינוך היסודי הממלכתידתי. יוצאי אתיופיה עלו לארץ בשני גלים עיקריים "מבצע משה" בשנת 984, במסגרתו עלו כ 6,7 נפש, ו"מבצע שלמה" בשנת 99 במסגרתו הגיעו כ 5, נפשות נוספות (דבידוביץ', ). העלייה נמשכה מאז ונפסקה בפועל רק בשנת 3 לאחר סיום ההוצאה לפועל של החלטת ממשלה מספר 434 משנת ("הבאתם לישראל של אחרוני הפלשמורה"). להלן תוצאות האמידות של המודלים המרכזיים 7 בלבד. לאמידות נוספו משתני דמי עבור אלו ו LPM ) Probit) עבור יוצאי אתיופיה שעלו לפני 985 (בתקופת "מבצע משה"), לאלו שעלו בשנים (בתקופת "מבצע שלמה") ולאלו שעלו לאחר מכן, כמו גם משתנה דמי עבור מי שנולד בחו"ל מאתיופיה). תוצאות (יוצא אתיופיה הוא כאמור מי שהוא או לפחות אחד מהוריו עלה האמידות מדווחות בלוח ד' 5. מתוצאות אלו ניתן ללמוד כי לתלמידים שאמם עלתה לארץ לאחר שנת 99 יש סיכוי נמוך בכ 6 נקודות אחוז ללמוד במוסדות ים לעומת אלו שאמם עלתה לארץ לפני שנת 985. הסבר אפשרי לתופעה זו הוא שהעולים היותר ותיקים התערו בצורה טובה יותר בחברה הדתית. שאר האומדנים נותרו ללא שינוי. בתיספרשל "מעיין החינוך התורני" והפרדה מגדרית בחינוך הממלכתידתי בתי הספר של "מעיין החינוך התורני", מיסודה של תנועת ש"ס, התרחבו מאוד במהלך תקופת המחקר. התרחבות זו הגיעה בחלקה מאוכלוסיות מסורתיות ששלחו את ילדיהן לבתי הספר הממלכתייםדתיים לפני הקמת הרשת של ש"ס (טסלר, 3; דגן, 6). לכן קיימת תחרות מסוימת בין שני זרמי החינוך הללו. אוכלוסיות מסורתיות מקפידות פחות על הפרדה מגדרית, 7 6 אומדני ההשפעות השוליות לפי רמת הפרדה מגדרית דומים מבחינת סדרי גודל ומובהקות בארבעת האמידות של,Ordered Probit ולכן לוח ד' 6 מציג רק את ההשפעות השוליות של האמידה בטור (4) של לוח ד' 5. 7 רק למחצית מהאימהות יוצאות אתיופיה הכלולות באוכלוסיית המחקר קיים מידע אודות השכלתן, ולכן משתנה זה הושמט מהאמידות. בכל מקרה, למרבית האימהות יוצאות אתיופיה רמת השכלה נמוכה מאוד.

19 בשעה שבתי הספר של "מעיין החינוך התורני" ים, ולכן ניתן לשער כי במקום בו התחרות בין הזרמים עזה, בתי הספר הממלכתייםדתיים יטו להישאר מעורבים. לוח ד' 6 מציג את תוצאות אמידת ההסתברות של מוסד ממלכתידתי להיות חדמגדרי. באמידה הבסיסית (טור ) נמצא מתאם שלילי ומובהק בין שיעור התלמידים הלומדים במוסדות של ש"ס 8 מסך הלומדים בבתיספר דתיים לבין ההסתברות של בתי הספר הממלכתייםדתיים להיות ים. ככל שאוכלוסיית בית הספר היא מרקע חברתיכלכלי חלש יותר, הסיכויים של המוסד להיות קטנים (מקדם שלילי ומובהק). גם כאשר מפקחים על שיעור תושבי הרשות המגדירים את עצמם מסורתיים האומד של שיעור מאוד ומובהק. התלמידים הלומדים במוסדות של ש"ס נשאר שלילי עם זאת, הנתונים אינם מאפשרים בחינה של ההרכב העדתי של האוכלוסיה בישוב, שכן בקבוצות הגיל הרלוונטיות הרכב זה עשוי להתבטא בעיקר בארץ הלידה של הסבים והסבתות נתון שאינו מצוי בידינו. משום כך, לא ברור האם התוצאה משקפת הרכב עדתי שונה של היישובים או את עצם הנוכחות של מוסדות ש"ס בישוב. 8 בתי ספר ממלכתייםדתיים ואלו של "מעיין החינוך התורני". מוסדות הפטור וכדומה. להוציא בתיספר חרדים של החינוך העצמאי, 8

20 לוח ד'. סטטיסטיקה תיאוריתשל המשתנים המסבירים לפירמת ההפרדה המגדרית (תלמידי א' בשנים ו ) סה"כ מעורב חצי משתנים בן (%) מספר אחים ואחיות שנות לימוד אם שיעור עולים (%) מאתיופיה (%) ממדינות חבר העמים (%) מצרפת (%) מארצות הברית (%) אחר (%) קיים לפחות מוסד ממלכתידתי אחד ברשות המקומית (%) קיים לפחות מוסד חרדי אחד ברשות המקומית (%) תלמידים הלומדים מחוץ לרשות המקומית שבה הם מתגוררים (%) התפלגות מספר התלמידים לפי רמת הפרדה (%) המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. 9

21 לוח ד'.אומדני ההשפעה השולית עלההסתברות ללמודבמוסד מודל Probit (6).3 (.).63*** (.9).4 (.4).56*** (.4).36 (.36).54** (.).67 (.56).5 (.38).97*** (.4).37 (.49).9** (.4).437* (.6).34** (.7) (5).36* (.).7*** (.).5 (.5).75*** (.3).5 (.39).7*** (.4).66 (.53).5 (.37).768*** (.44).5*** (.8) (4).4** (.).4*** (.4). (.).94*** (.).7 (.8).4 (.6).55* (.36).5 (.).83*** (.56).8 (.).3*** (.7).5*** (.6) עם cluster לרשויות מקומיות (3).7*** (.).5*** (.5).3 (.).6*** (.6).4 (.9). (.4).7* (.4).7 (.3).333*** (.37).4 (.43).66*** (.73).4** (.7) ().4** (.).47*** (.4). (.).7*** (.). (.8).6 (.).6* (.4).6 (.).63*** (.7) ().3** (.3).7*** (.7).6* (.3).43*** (.7).9 (.35). (.38).** (.54).35 (.9).47** (.) בן מספר אחים ואחיות שנות לימוד אם עולה מאתיופיה עולה ממדינות חבר העמים עולה מצרפת עולה מארה"ב עולה אחר קיים ברשות המקומית מוסד ממ"ד קיים ברשות המקומית מוסד חרדי לומד מחוץ לרשות המקומית שיעור הדתיים ברשות המקומית שנת (בהשוואה לשנת ) משתני דמי לרשות מקומית מספר תצפיות לא לא כן לא כן לא.977, , Pseudo R המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. סטיות תקן מתוקנות בסוגריים errors).(robust standard שיעור המגדירים את עצמם בסקר החברתי "דתי" מתוך המשיבים "דתי", "דתימסורתי" או "מסורתי לא כל כך דתי" בעיר. χ

22 (6).79* (.46).5*** (.7). (.4).768*** (.6).34*** (.).7 (.).38 (.8).3 (.5).588*** (.).3 (.56).438* (.44).7 (.9).3*** (.66) (5).86*** (.43).33*** (.8). (.4).743*** (.4).8** (.3).5 (.84).7 (.6).7 (.3).** (.88).66*** (.7) Ordered Probit (4).77*** (.8).*** (.6).4*** (.9).498*** (.34).74** (.3).4 (.68).44** (.9).9 (.63).49 (.5).84 (.55).665*** (.).35*** (.57) לוח ד' 3. אומדני המקדמים של מודל עם cluster לרשויות מקומיות (3).79*** (.4).9*** (.5).8** (.9).5*** (.34).97*** (.).9 (.85).53 (.94).4* (.58).7*** (.7).49 (.).536*** (.47).68*** (.56) ().7*** (.8).*** (.5).5*** (.9).49*** (.9).77** (.).33 (.7).39** (.9).86 (.63).36*** (.55) ().75*** (.7).33*** (.8).6** (.).45*** (.8).4** (.).9* (.5).4* (.6).6* (.7).5*** (.53) בן מספר אחים ואחיות שנות לימוד אם עולה מאתיופיה עולה ממדינות חבר העמים עולה מצרפת עולה מארה"ב עולה אחר קיים ברשות המקומית מוסד ממ"ד קיים ברשות המקומית מוסד חרדי לומד מחוץ לרשות המקומית שיעור הדתיים ברשות המקומית שנת (בהשוואה לשנת ) משתני דמי לרשות מקומית מספר תצפיות לא לא כן לא כן לא (e+) , 3. 9, (e+) Pseudo R χ LL המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. סטיות תקן מתוקנות בסוגריים errors).(robust standard המשתנה המוסבר מקבל את הערכים הבאים: מעורב,

23 בן לוח ד' 4. אומדניההשפעות השולית על ההסתברותללמודבמוסד, או מעורב מודל Ordered Probit עם cluster לרשויות מקומיות מספר אחים ואחיות שנות לימוד אם עולה מאתיופיה עולה ממדינות חבר העמים עולה מצרפת עולה מארה"ב עולה אחר קיים ברשות המקומית מוסד ממ"ד קיים ברשות המקומית מוסד חרדי לומד מחוץ לרשות המקומית מוסד מעורב.3*** (.) מוסד.5*** (.5) מוסד.6*** (.6).4*** (.4).5*** (.).78*** (.6).49*** (.7).9 (.5).57** (.9). (.4).5 (.3).37 (.3).78*** (.64).7*** (.).38*** (.4).5** (.).9*** (.3).58** (.7).8 (.3).4*** (.5).7 (.).48* (.9).36 (.3).79*** (.).68*** (.3).8*** (.6).*** (.3).87*** (.46).6** (.43).6 (.7).97** (.43).37 (.5).99* (.6).73 (.6).57*** (.7).39*** (.) שנת (בהשוואה לשנת ( משתני דמי לרשות מקומית כן המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. סטיות תקן מתוקנות בסוגריים errors).(robust standard ההשפעות השוליות של האמידה המוצגת בטור (4) בלוח ד' 3. כולל "חצי ". כן כן

24 א. לוח ד' 5 ומדני ההשפעה השולית עלההסתברות ללמודבמוסד יוצאיאתיופיה (4). (.).6* (.3).9 (.7).85*** (.7).9 (.).*** (.33). (.9). (.5).4 (.9) LPM (3).8 (.).5 (.3).6 (.3).6** (.5).8 (.6).9* (.7) עם cluster לרשויות מקומיות ().* (.7).3** (.). (.8).48*** (.6). (.3).6*** (.3).4 (.7).** (.3).3 (.9) Probit ().7 (.).5* (.3).9 (.).58** (.6). (.3).9* (.7) בן מספר אחים ואחיות שנת עליית אם (לעומת לפני 985) שנת עליית אם 99 (לעומת לפני 985) נולד בחו"ל קיים ברשות המקומית מוסד ממ"ד קיים ברשות המקומית מוסד חרדי לומד מחוץ לרשות המקומית שנת (לעומת שנת 3) משתני דמי לרשות מקומית מספר תצפיות לא לא לא לא.86.3, Adj. R Pseudo R Wald χ המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. סטיות תקן מתוקנות בסוגריים errors).(robust standard 3

25 לוח ד' 6. אומדני ההשפעה השולית על ההסתברות של מוסד להיות עם cluster לרשויות מקומיות שיעור התלמידים הלומדים במוסדות "מעיין החינוך התורני" מסך התלמידים ברשות המקומית מדד טיפוח בית ספרי שיעור מסורתיים ברשות המקומית משתנה דמי לשנים מספר תצפיות ().739*** (.366).6*** (.4).84*** (.) Probit ().6** (.59).78*** (.8) כן,36.49 Pseudo R כן.94 המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. סטיות תקן מתוקנות בסוגריים errors).(robust standard שיעור המגדירים את עצמם בסקר החברתי מסורתיים ("מסורתידתי" ו"מסורתי לא כל כך דתי") מתוך המשיבים "דתי", "מסורתידתי" או "מסורתי לא כל כך דתי" ברשות המקומית. 4

26 ה. הפעילות החינוכית בבתי הספר פרק זה מתאר את ההבדלים בפעילות החינוכית של בתי הספר הממלכתייםדתיים לפי רמת ההפרדה המגדרית, בהסתמך על תוצאות סקר "תרבות בבתי ספר יסודיים: תוכן ופעילויות, תשס"ג". בחלק הראשון מובאת סטטיסטיקה תיאורית ובחלק השני תוצאות אמידות של הגורמים המשפיעים על היקף הפעילות החינוכית בבית הספר.. סטטיסטיקה תיאורית בלוח ה' מוצגים תחומי הלימוד שמנהלי בתי הספר מצאו לנכון להדגיש במהלך שנת הלימודים, לפי רמת ההפרדה המגדרית ב ו'. כמעט כל בתי הספר הים וי ה הדגישו את לימודי היהדות, לעומת פחות מ 8 אחוזים מבתי הספר המעורבים. תמונה הפוכה מתגלה ביחס ללימודי דמוקרטיה, מתמטיקה, מדעים ונושאים חברתיים. במסגרת הסקר, המנהלים התבקשו לפרט את סך השעות שהוקדשו בכל שכבה ללימוד המקצועות השונים. לצורך המחקר חולקו המקצועות לקטגוריות הבאות: לימודי חול: חשבון, ספרות, היסטוריה, גיאוגרפיה/מולדת, טבע/סביבה, מדע, מחשבים, טכנולוגיה, עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית; מדעים (כלול בלימודי חול): חשבון, מדע, מחשבים, טכנולוגיה; העשרה: דרמה/משחק/תיאטרון, קולנוע, מחול, מוזיקה, אומנות, צילום, תקשורת; יהדות: תנ"ך, טעמי המקרא, פייטנות/חזנות, תלמוד/תלמוד תורה, פרקי אבות, גמרא/משנה, מדרשי אגדות חז"ל, פרשת השבוע; ספורט; חברה. לוח ה' 3 מציג את מספר השעות השבועיות שהוקדשו בממוצע ללימוד הקטגוריות הנ"ל ב ו' לפי רמת ההפרדה המגדרית. בשל חשיבות לימודי האנגלית והמתמטיקה המקצועות הללו מופיעים גם ב. ככלל, לא נמצא הפרש מובהק במספר שעות הלימוד השבועיות בקטגוריות השונות לפי רמת ההפרדה המגדרית. יוצאים מן הכלל הם לימודי היהדות, שלהם בתי הספר הים מקדישים כ 3 שעות שבועיות יותר מהמוסדות י ה והמעורבים, הפרש מובהק מבחינה סטטיסטית (ברמה של אחוז). בבתי הספר הים לא נמצא הבדל בהיקף הלימודים של המקצועות השונים בין אלו של בנים בלבד לאלו של בנות בלבד, למעט בשני מקרים לימודי העשרה להם מוקצה כמות כפולה של שעות בבתי ספר של בנות בלבד; ובלימודי יהדות התמונה הפוכה (איור ה' ). כ 4 אחוזים מבתי הספר דיווחו כי במסגרת הלימודים מתקיימים שיעורים או חוגים הנתונים לבחירת התלמיד. בלוח ה' 4 מפורטים השיעורים והחוגים, לצד שיעור בתי הספר שבהם הם מתקיימים; כל זאת לפי רמת ההפרדה המגדרית. באופן עקבי, בכל אחד ואחד משיעורי הרשות חלקם של בתיהספר יה המציעים אותם גבוה מחלקם בבתי הספר הים או המעורבים, בעוד שחלקם בשתי רמות ההפרדה האחרונות זהה. בתי הספר הים נטו להשתתף פחות בפעילויות תרבותיות (כגון ביקור במוזיאונים ובמופעי תרבות) מחוץ לבתי הספר, אך הם השתתפו במידה שווה באירועים אלו במידה והם נעשו בתוך בית הספר (לוח ה' 5 ). יתכן ומקור התופעה הוא בכך שניתן לפקח על התכנים ביתר קלות 5

27 כאשר המופע מועלה בתוך בית הספר. שיעור נמוך יחסית של בתי ספר ים השתתף או יזם תחרויות ספורט (בתוך בית הספר ומחוצה לו). הבדל זה נשמר גם אם מסתכלים רק על בתי ספר ים בהם לומדים בנים. גם כשנשאלו אודות קבוצות תלמידים הפועלות במסגרת קבועה (לוח ה' 6 ), שיעור בתי הספר הים שדיווחו על פעילות במסגרת קבוצת כדורגל או כדורסל נמוך משמעותית משאר בתי הספר. ניתן לזקוף תופעה זו לרמת דתיות גבוהה יותר בבתי ספר אלו, שיכולה להיות מתורגמת להימנעות מעיסוק יתר בפיתוח הגוף. נתון נוסף העולה מלוח ה' 6 נוגע לקיומה של מועצת תלמידים בבית הספר. לעומת בתי הספר המעורבים, שב 95 אחוזים מהם קיימת מועצת תלמידים, בבתי הספר י ה הנתון עומד על 85 אחוזים ובים על 68 אחוזים. נתון זה תואם את הממצא מלוח ה', שממנו עולה כי שיעור בתי הספר הים שהדגישו את נושא הדמוקרטיה נמוך מזה של בתי הספר המעורבים. מבחינת אמצעים הקיימים בבית הספר, לא נמצאו הבדלים משמעותיים לפי רמת ההפרדה המגדרית, למעט בשני מקרים: שיעור בתי הספר הים המחזיקים מכשירי טלוויזיה ואתר אינטרנט בשימוש התלמידים נמוך משמעותית מהשיעור בבתי הספר המעורבים, כאשר י ה נמצאים באמצע. לבסוף התבקש כל מוסד לדווח איזה חוגים הוא אירגן מחוץ למסגרת תוכנית הלימודים (לוח ה' 7 ). בתי ספר ים מקיימים באותה המידה או יותר חוגים מחוץ לתוכנית הלימודים הקשורים לתרבות/אומנות. כך, למשל, בחצי מבתי הספר הים מתקיים חוג אומנות/ציור, לעומת בכ 38 אחוזים מי ה ובכ 33 אחוזים מהמעורבים. יתכן ובתי הספר הים "מפצים" על היעדר שיעורי אומנות ותרבות בתוכנית הלימודים בחוגים הניתנים לאחר סיומה..אמידות ניתוח גולמי של השעות המוקדשת לכל קטגוריית לימוד לפי רמת ההפרדה המגדרית (לוח ה' 3 לעיל) אינו קטגוריה. מתחשב בתרומה של לפיכך, עבור כל קטגוריה גורמים אחרים בכיתה ו' כתלות במשתנים המסבירים הבאים: נאמדו (באמצעות ברמת בית הספר (OLS למספר שעות הלימוד בכל מספר שעות הלימוד בקטגוריה משתני דמי לרמות ההפרדה המגדרית הבאות: (כולל חצי ), בנים, בנות (בתי הספר המעורבים משמשים כקבוצת הבסיס); סך התלמידים בבית הספר; סך שעות הלימוד השבועיות בכיתה ו'; 9 מדד הטיפוח של בית הספר. סך השעות השבועיות מתואם כצפוי באופן חיובי ומובהק עם שעות הלימוד של כל מקצוע (לוח ה' 8 ). מדד הטיפוח הביתספרי (הגבוה יותר ככל שהרמה החברתיתכלכלית של תלמידי בית הספר חלשה יותר) מתואם חיובית עם שעות הלימוד המוקצות ללימודי חול וללימודי מדע, אך באופן שלילי עם לימודי יהדות. מאחר ובתי ספר בעלי מדד טיפוח גבוה מקבלים יותר שעות לימוד ממשרד החינוך מאשר בתי ספר במדד טיפוח נמוך, אך טבעי שנמצא מתאם חיובי בין מדד 9 ראו הערת שוליים 7. 6

28 הטיפוח לבין לימודי חול. המתאם השלילי עם לימודי היהדות נובע כנראה מהמתאם בין רמה חברתיתכלכלית גבוהה לאדיקות דתית. בהשוואה לבתי הספר המעורבים, בבתי הספר הים של בנים לומדים בממוצע פחות לימודי חול (3 שעות שבועיות), אנגלית ( ש"ש), חברה (רבע ש"ש), ספורט (שליש ש"ש) והעשרה (.5 ש"ש). לא נמצא הפרש מובהק בשעות שמקצים בתי הספר י ה למקצועות השונים ביחס לשעות בבתי הספר המעורבים. ממצאים דומים התקבלו גם בנוגע לבתי ספר ים של בנות, למעט העובדה שהם מקצים פחות שעות לספורט (שליש ש"ש). 7

29 איור ה'. מספר שעות שבועיות לכיתה לפי רמת ההפרדה המגדרית (כיתה ו') לימודי יהדות לימודי העשרה מעורב בנות בנים המקור: משרד החינוך, הלמ"ס ועיבודי המחבר. שיעור העונים על הסקר (אחוזים) מספר מוסדות לוח ה'.שיעורי ההיענות לסקרתרבות בבתי ספר יסודיים לפי רמת ההפרדה המגדרית (כיתה ו') לא מזוהה חצי סה"כ מעורב מעורב המקור: משרד החינוך, הלמ"ס ועיבודי המחבר. מספר המוסדות שאליהם נשלח הסקר והופיעו בקבצים המנהליים. יהדות ציונות אומנויות דמוקרטיה מתמטיקה מדע/טבע מחשבים/טכנולוגיה נושאיםחברתיים פיתוחאישי מספר תשובות לוח ה'.תחומי לימוד שהודגשו בבתי הספר לפי רמתההפרדה המגדרית ב ו' (אחוזים) לא מזוהה המקור: משרד החינוך, הלמ"ס ועיבודי המחבר חצי

30 לימודיחול מדעים חשבון אנגלית שיעורחברה שיעורספורט לימודיהעשרה לימודייהדות סה"כ לוח ה' 3.מספר שעות הלימוד השבועיות בכיתה ו' לפימקצוע הלימוד ורמת ההפרדה המגדרית בכיתה ו' לא מזוהה.6 חצי.6 מעורב 3.5 (.73) 9.7 (.37) 5.6 (.) 4.4 (.6).8 (.5).86 (.6).7 (.8) 8.7 (.35) 37.3 (.5) (.7) 9.8 (.53) 5.6 (.4) 3.6 (.93).8 (.) () 4.4 (.93) 9.6 (.68) 39.4 (.3) (.96) 8.44 (.4) 5.4 (.3) 3.79 (.).79 (.7).7 (.9).5 (.) 9.9 (.64) 34.8 (.63). (.8) 8.6 (.4) 5.63 (.8) 3.96 (.7).7 (.7).6 (.). (.6).3 (.93) 38.9 (.49).3 (3.6) 4.38 (.).9 (.79).3 (.6).46 (.4).85 (.7).8 (.38) 7.77 (.6).46 (5.97) המקור: משרד החינוך, הלמ"ס ועיבודי המחבר. סטיית התקן בסוגריים. אומנויות ענפי ספורט טבע מחול מוסיקה (כולל נגינה) דרמה עיתונות ותקשורת מחשבים/מולטימדיה שפות בישול/טבחות לוח ה' 4.שיעור בתי הספר המקיימים שיעורי רשות לפימקצוע הלימוד ורמת ההפרדה המגדרית בכיתה ו' (אחוזים) לא מזוהה חצי 4 4 מעורב המקור: משרד החינוך, הלמ"ס ועיבודי המחבר. 9

31 פעילות מחוץ לבית הספר פעילויות ואירועים בתוך בית הספר הופעות תלמידים (שלא במסגרת טקסים של בית הספר) לוח ה' 5. שיעור בתיהספר המקיימים פעילויות ואירועיתרבות לפי האירוע ורמת ההפרדה המגדרית בכיתה ו' (אחוזים) ביקור במוזיאון ביקור במופע תרבות ביקר בבית כנסת סיור או טיול עירוני/בטבע מפגשים עם אמנים/סופרים תחרויות ספורט מפגשים עם אמנים/סופרים מופע תרבות טקסים, אירועים דתיים ומסיבות חידונים תחרויות ספורט תערוכת תלמידים תערוכה מהחוץ פסטיבלים שונים הצגות מופעים מוזיקאליים מופע בידור מופע מחול לא מזוהה 78 חצי 6 מעורב המקור: משרד החינוך, הלמ"ס ועיבודי המחבר. תיאטרון, מופע מוזיקאלי, מופע מחול, מופע בידור, סרט. לוח ה' 6.שיעור בתיהספרבהן פועלות קבוצות תלמידים במסגרתקבועה לפירמת ההפרדה המגדרית בכיתה ו' (אחוזים) מעורב חצי לא מזוהה מקהלה תזמורת להקת מחול 3 5 קבוצת תיאטרון כדורגל בנים 6 3 כדורגל בנות כדורסל בנים כדורסל בנות מועצת תלמידים המקור: משרד החינוך, הלמ"ס ועיבודי המחבר. 3

32 לוח ה' 7. חוגים שאירגן בית הספר מחוץ למסגרת תוכנית הלימודים מחול מוזיקה מקהלה דרמה/משחק/תיאטרון אומנות/ציור ספורט שפהזרה קולנוע קוסמות מדע מחשבים לפירמת ההפרדה המגדרית בכיתה ו' (אחוזים) לא מזוהה חצי מעורב המקור: משרד החינוך, הלמ"ס ועיבודי המחבר. 3

33 משתנה מוסבר סך התלמידים בבית הספר לוח ה' 8.הגורמים המתואמים עם מספר שעות הלימוד במקצוע בכיתה ו' (אמידות (OLS לימודי חול לימודי מדע מתמטיקה ספורט חברה אנגלית העשרה יהדות.85 (.65).34*** (.3).535*** (.).6389 (.559) 5.*** (.83).747 (.737).75 (.73) (.86).78*** (.).54 (.63).4 (.9).66*** (.436).59 (.385).87 (.665) (.5).4*** (.36).9 (.84).8 (.85).36** (.7).37*** (.).83 (.94).38.6 (.8).7* (.39). (.).56 (.94).65* (.4).9 (.4).564 (.4) (.56).99*** (.8).64 (.4).74 (.9).73** (.85).3 (.5).7* (.435) (.6).4*** (.89).5 (.46).45 (.4).4 (.39).6 (.8).375 (.49) (.).43*** (.7).3*** (.86).7 (.399).978 (.596).33 (.57).53** (.9) (.54).56*** (.).487*** (.).668 (.5) 3.4*** (.779).34 (.689).733 (.89).763 סך שעות הלימוד השבועיות ב ו' מדד הטיפוח של בית הספר בנים בנות קבוע מספר תצפיות Adj. R המקור: משרד החינוך, הלמ"ס ועיבודי המחבר. סטיות תקן בסוגריים. 3

34 ו.סיכום המחקר מיפה את תופעת ההפרדה המגדרית בבתי הספר היסודיים הממלכתייםדתיים בשנים ומצא כי שיעור התלמידים הלומדים ב מעורבות ירד מ 5 אחוזים ל 37 אחוזים וכי ירידה זו התרחשה בעיקר בבתי ספר שתלמידיהם מרקע חברתיכלכלי חזק. לבנות סיכוי גבוה יותר מבנים ללמוד במוסדות ים וליוצאי אתיופיה סיכוי נמוך יותר. ההרכב המגדרי של המורים בבתי הספר הים נוטה למגדר התלמידים, ותופעה זו התחזקה בקרב מורים גברים בבתיספר ים של בנים בלבד. נמצא כי הסיכויים שבית ספר ממלכתידתי יהיה פוחתים ככל שנוכחות בתיספר של "מעיין החינוך התורני" ביישוב גדלה. נתוני סקר "תרבות בבתי ספר יסודיים" של הלמ"ס, שנעשה בהם שימוש מחקרי לראשונה, מלמדים כי בתי ספר ים מקצים פחות שעות ללימודי חול וספורט ויותר שעות ללימודי יהדות יחסית לבתי הספר המעורבים, וכי הראשונים ממעטים להשתתף בפעילויות תרבות מחוץ לבית הספר ולהקצות שעות ללימודי העשרה. החלטת מועצת החינוך הממלכתידתי במשרד החינוך להפריד את כל ד' ומעלה בבתי ספר מעורבים החל משנה"ל תשע"ה (4/5) עשויה להשפיע על ההרכב המגדרי של ה בבתיספר אלו. יסודיים תרומתה העיקרית של העבודה היא במיפוי מקיף של תופעת ההפרדה המגדרית בבתי ספר ממלכתייםדתיים ובאוכלוסייתן, כל זאת הרחבת המחקר לחטיבות הביניים הלימודים ועל משתני תוצאה נוספים. והתפתחותה על פני זמן, לצד ניתוח ההבדלים לפי רמת ההפרדה המגדרית. כיווני מחקר בפעילות בתי הספר עתידיים עשויים לכלול את וניסיון לאמוד את השפעת ההפרדה המגדרית על ההישגים 33

35 ביבליוגרפיה אלבוים, א' ווינשטין, מ' (997), "קליטת נוער עולה מאתיופיה בפנימיות הדתיות", בתוך: ברלב, מ' ודגן, מ' (עורכים), החינוך הפנימייתי הממלכתי דתי בישראל, הוצאת משרד החינוך התרבות והספורט, ירושלים. גרוס, ז' (3), "תפקידיו החברתיים של החינוך הממלכתידתי", בתוך: שגיא, א' ושוורץ, ד' (עורכים) מאה שנות ציונות דתית (כרך ג'), הוצאת אוניברסיטת בראילן, רמת גן. דגן, מ' (6), החינוך הציוני הדתי במבחן הזמן והתקופה, הוצאת משרד הביטחון, קריית אונו. דבידוביץ', פ' (), היערכות משרדי הממשלה והגורמים הרלוונטיים לקליטת בני הפלשמורה במסגרת החלטת הממשלה מס' 434, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ירושלים. החלטה 434 של הממשלה ה 3 "הבאתם לישראל של אחרוני הפלשמורה" (4..). הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (7), תרבות בבתי ספר יסודיים: תוכן ופעילויות תשס"ג, ירושלים. חליחל, א' (), פריון של נשים יהודיות ומוסלמיות בישראל לפי מידת הדתיות שלהן בשנים 9979, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים. טסלר, ר' (3), בשם השם: ש"ס והמהפכה הדתית, כתר הוצאה לאור, ירושלים. כרמי, ר' ושפירארוזנברג, ר' (), מודרות למהדרין: הפרדה בין נשים לגברים והדרת נשים במרחב הציבורי בישראל, המרכז הרפורמי לדת ולמדינה, ירושלים. לוי, י' (8), "השילוב הרהוי: הצעה לניתוח רבממדי של המאבק נשיםדתיים בצה"ל", המרחב הציבורי, גיליון, עמ' 593. לוי, י' ולרר, ז' (), "תחרותיות והדרה: מדוע מתפתחת רטוריקה דתית נגד נשים בצבא?", בתוך: גל, ר' (עורך), בין הכיפה לכומתה, הוצאת מודן, בן שמן. ליבמן, י' (98), "התפתחות הניאו מסורתיות בקרב יהודים אורתודוקסיים בישראל", מגמות, כרך כ"ז מספר 3, עמ'

36 משרד החינוך והתרבות (), הפרדה מגדרית בחמ"ד, מועצת החמ"ד, 665A6F7F/6888/hfrada.pdf פינקלשטיין, א' (4), החינוך הממלכתי דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים, חלק ב, תנועת נאמני תורה ועבודה, קיבוץ בארות יצחק. הוצאת גן. שורצולד, י' (99), החינוך הממלכתידתי: מציאות ומחקר, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת Halpern, D., Eliot, L., Bigler, R., Fabes, R., Hanish, L., Hyde, J., Liben, L., and Martin, C. (), "The Pseudo Science of SingleSex Schooling", Science, Vol. 333(65), pp Jackson, C.K. (), "SingleSex Schools, Student Achievement, and Course Selection: Evidence from RuleBased Student Assignments in Trinidad and Tobago", Journal of Public Economics, Vol. 96(), pp Lavy, V. and Schlosser, A., (), "Mechanisms and Impacts of Gender Peer Effects at School", American Economic Journal: Applied Economics, Vol. 3(), pp. 33. Smithers, A., and Robinson, P. (6), The Paradox of SingleSex and CoEducational Schooling, University of Buckingham: CEER publication. Thompson, T., and Ungerleider, C. (4), SingleSex Schooling: Final Report, Canadian Centre for Knowledge Mobilization, Waterloo, Ontario. Wills, R., Kilpatrick, S., and Hutton, B. (6), "SingleSex Classes in Co Educational Schools", British Journal of Sociology of Education, Vol. 7(3), pp

37 (6).9 (.).74*** (.).5 (.4).75*** (.47). (.35).73** (.8).3 (.73). (.4).33*** (.45).8 (.37).6* (.84).4** (.7).54*** (.48) נספח לוח נ'.אומדני ההשפעה השולית עלההסתברות ללמודבמוסד מודלLPM (5).3 (.).78*** (.).5 (.4).76*** (.43).3 (.3).87*** (.7).96 (.67).4 (.4).54*** (.7).764*** (.3) (4).33** (.).5*** (.8). (.).3*** (.3).3 (.7).36 (.3).7 (.44).8 (.).35*** (.6). (.4).7*** (.5).58*** (.8) עם cluster לרשויות מקומיות (3).5** (.).6*** (.7). (.).4*** (.34).3 (.9).4 (.3).77* (.44).7 (.).36*** (.35).48 (.35).53*** (.44).4*** (.9) ().** (.).5*** (.8). (.).3*** (.3). (.6).35 (.5).7 (.44).6 (.).63*** (.7) ().6** (.).76*** (.7).6** (.3).8*** (.8). (.4).6 (.4).** (.55).33 (.7).45** (.) בן מספר אחים ואחיות שנות לימוד אם עולה מאתיופיה עולה ממדינות חבר העמים עולה מצרפת עולה מארה"ב עולה אחר קיים ברשות המקומית מוסד ממ"ד קיים ברשות המקומית מוסד חרדי לומד מחוץ לרשות המקומית שנת (בהשוואה לשנת ) שיעור הדתיים ברשות המקומית משתני דמי לרשות מקומית מספר תצפיות לא לא כן לא כן לא.84, , Adj. R המקור: משרד החינוך ועיבודי המחבר. סטיות תקן מתוקנות בסוגריים errors).(robust standard שיעור המגדירים את עצמם בסקר החברתי "דתי" מתוך המשיבים "דתי", "דתימסורתי" או "מסורתי לא כל כך דתי" בעיר. 36